פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

04/01/2006 | 12:29 | מאת: זיו

1. נכנסים לאתר הבא: www.msn.co.il למעלה בצד שמ' יש תמונה של שני אנשים ירוקים לוחצים על זה. 2. יש מסך כתום שעליו כתוב "הורד כעת" 3. אם אין לכם אימייל אז תיהיה לכם שם הערה: "אם אין כתובת אלקטרונית נא להכין כעת" , ואז תעשו כתובת, זה לא בעיה, בוחרים שם הכי קרוב לשם שלכם או מה שרוצים ועוקבים אחרי ההוראות. 4. אחרי שעשיתן כתובת אז תוכלו להמשיך בהורדה של המסנג'ר. 5. כאשר נכנסתן למסנג'ר יש "הוספת איש קשר" לוחצים ולאט לאט מוסיפים אנשי קשר לפי כתובת הדואר שלו. אם יש בעיה נא לפנות לטכנאית המחשבים זיו. ביי ובהצלחה.

04/01/2006 | 14:03 | מאת: מיה 2

היי זיו איזה יופי אני חושבת שיש לי מסינגר אבל אני לא בטוחה תוכלי לשלוח לי משהו לניסיון ? את רוצה שאני אתן לך את הכתובת של המסינגר שלי ? אני מחכה לתשובה ושוב תודה.

04/01/2006 | 14:28 | מאת: זיו

אחרי שאני אקח את הכתובת יופיע לך מלבן אפור כזה עם האימייל שלי ואת תצטרכי לאשר. בחח זיו.

04/01/2006 | 16:14 | מאת: דורה

זיו יקרה, כמה פשוט- ככה לקח לי שבוע, חמישה עשר שמות משתמש וססמאות שלא התקבלו. בקיצור- התמוטטות עצביםםםםםם. טיפ חשוב: כיוון האותיות משנה וחצי. אנגלית זה אנגלית ועברית זה עברית. לא כמו שבדרך כלל העיקר שלחצת במקלדת באותו המקש. ולא לשכוח לפתוח חשבון. בקיצר- אברוך רציני שהוציא לי שערות לבנות (מתחת לצבע...(-: ). נשיקות, דורה.

04/01/2006 | 16:21 | מאת: מיה 2

היי דורה וגם זיו זהו לא חסר לי עצבים נמאס לי לנסות לעשות את המסינגר הזה אני אקרא לעזרה יש לי אחיין בן 12 והוא יודע הכל על מסינגירים אז אני אקרא לו שיסדר לי את זה בינתיים אני מעדיפה לדבר פה בפורום . ושוב מצטערת זיו אני יודעת כמה זמן חיכית סורי סורי ואשמח להמשיך לשוחח איתך פה . ביי

בסוף השבוע אני אמורה לעבור הזרעה.אתמול עשיתי מעקב זקיקים ויצא בשחלה ימנית זקיקים קטנים ובשמאלית זקיק מוביל 12*14 וזיקיקים קטנים (לקחתי איקקלומין במשך חמישה ימים-כדור אחד ליום). אני מטופלת אצל ד" מורן מתל השומר באופן פרטי. היא הפנתה אותי שוב למעקב מחר (יום 14). אני מאד חוששת שהיוץ יצא על יום שבת..הרופאה אמרה שהיא תבצע את ההזרעה, ואם היא לא תהיה, היא תפנה אותי לרופא אחר, או דרך הקופה. או! פה הבעיה. אני כבר כמה ימים מתקשרת למרפאות לבריאות האשה של הכללית וכל אחד "זורק" אותי למקום אחר. אני ממש מתוסכלת. אמנם הרופאה אמרה שהיא תפנה אותי, אני מדמיינת את עצמי רצה עם כוסית הזרע לאחר ההשבחה (בעלי במכבי), ומחפשת מישהו שיעשה את העבודה. גם במוקד לא ידעו מה להגיד-הפנו אותי לשילה בר"ג(אני שייכת למחוז דן-פ"ת), רוטשילד בפ"ת ששלחו אותי לבלינסון, שם אמרו, שאם הרופא שלי לא משם, אני לא יכולה לקבל שם טיפול. אני לא מבינה למה זה כ"כ מסובך????????? גם ככה זה קשה (אולי אני לוקחת את הדברים יותר מידיי קשה), אני לא ישנה טוב בלילות, מתעוררת , חולמת חלומות מוזרים, שוב מתעוררת , מדליקה את האור ושוב..בא לי לבכות... שלשום היתה לי "נפילת מתח", לא הפסקתי לבכות. מסכן בעלי.. אני רק רוצה להיות אחרי...למה זה מגיע לי .....???????אני בוכה.. בנות יקרות, אני זקוקה לעידוד מכן.רק אתן יכולות להבין אותי. לא אמא שלי, אפילו שאנחנו מ-א-ד קרובות, לא חברות (שעם רבות נתקתי את הקשר בגלל כל זה.., ונראה לי שאפילו בעלי לא מבין למה אני כל הזמן מתבכיינת.. זה המקום היחיד שבו ני מרגישה שייכת. אוהבת אתכן. סבבית.

04/01/2006 | 12:37 | מאת: זיו

אני שומעת ברקע שיר של פבלו רוזנברג וקוראת את מה שכתבת וזה ממש ממלא את העיניים שלי בדמעות. למה זה מגיע לנו למההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה גם לי בא לצעוק לפעמיםםםםםםםםםםםםםםםםםםם אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא תסלחו לי כן? סבבית, הלוואי שיהיה לך טוב אמןןןןן עזבו אל תתייחסו אליי היום. השיר ברקע עושה לי את זה....ליהיות קצת עצובה וכן גם כל ההורמונים שאני בולעת בשבוע האחרון. ועוד אתמול בעלי אומר לי:"מה קרה את עצבנית" מה קרההההההההההההההההה??????????????????????????? מה קרה?????????????????????????????????????????????? אני קצת עצבנית זה מה שקרהההההההההההההההההה ביי חחחחחחחח אני נקרעת על עצמי פה. ביי זיו. נ.ב. סבבית בהצלחה ואל תתייחסי אליי אני לא מבינה מה קורה לי היום חחחחחחחחחח

04/01/2006 | 12:42 | מאת: רונית

...

04/01/2006 | 13:01 | מאת: סבבית

באמת , למה זה מגיע לנו???????????? די אני שונאת לשקוע ברחמים עצמיים. תמיד הייתי בחורה שמחה וחייכנית. תמיד. תמיד שמרתי וטיפלתי בילדים של אחרים. מגיל 11. אני חולה על ילדים ועובדת איתם. אני מורה..וכמו הלמידים שלי, שואלת את עצמי "מתי יהיו לי ילדים משלי?" אני מקווה שכמה יותר מהר. זיוו'ש באמנת הצחקת אותי. כי גם אני ככה, צוחקת , מתבדחת(אפילו פיתחתי הומור ציני-בחיים לא הייתי צינית!!!!!!!!), משתוללת עם האחיינים, אך לפעמים באמת יש דעיכה. אני מקווה לא לשקוע. באופי שלי, אני טיפוס אופטימי.... אמא שלי אומרת לי שמאז שהתחתנתי, השתנתי. אני עצבנית ובוכה כל הזמן. אני אומרת לה שזה בגלל בעיות הפריון....בעלי איש מקסים! אבל אחרי שנתיים של נסיונות יש הרבה תסכולים.. בבית הספר אף אחד לא יודע מה אני עוברת............... אוהבת אותך. בהצלחה לך ולכל הבנות!אמן! סבבית

04/01/2006 | 13:36 | מאת: נועה

סבבית‮ ‮‮‮‮האמיצה אחותי, רק בחורה אמיצה היתה כותבת בדיוק מה היא מרגישה... וואלה. מה שאני יכולה להגיד לך זה שאם את רוצה לבכות אז תבכי. אם לא בא לך לדבר עם ההיא או ההוא אז אל. השליטה נוזלת לנו מבין האצבעות בתקופה הזו, והדבר היחיד שנשאר זה לקבל את עצמנו באהבה על הכלללללללללללללללללללללל. לפחות זה, לא? אני יכולה לספר לך שכל חודש אני סופרת כמו מתמטיקאית חרוצה את הימים בתפילה חרישית שלא יפול על שבת.. אני שמחה שיש לך רופאה שמוכנה לבצע את ההזרעה, זה כבר משהו חיובי בתוך הבלאגן הביוקרטי.. ולא. זה לא מגיע לך. וזה גם לא פייר. אבל מה שכן - מגיע לך להתעצבן ולבכות ולקטר כמה שבא לך... בהצלחה לך עם ההזרעה. נועה

04/01/2006 | 14:08 | מאת: סבבית

נועה המקסימה, תודה לך על תגובתך. את מחזקת אותי. אני כ"כ שמחה שיש לי אתכן...

היי סבבית, האמת עשית לי גם קצת עצוב בלב, אבל אני לא מרשה לך לרדת............. אני יודעת שכל התיזוזים האלה באמת מייאשים, בירוקרטיה, ריצות, אישורים אוףףףףףף אך אפילו השם שבחרת לך "מחייב" הרי את סבבית??? אז צריך להיות סבבא!!! יהיה בסדר, בסוף מישהי נורמלית תענה לך ותפנה אותך למקומות הנכונים.. אנחנו כאן ומרשים לך לבכות איתנו (אך לא לאורך זמן) העלינה חיוך על פנייך כי אנחנו ממשיכות קדימה!!!(לא התכוונתי לשרון חחח) חושבת עליך, רומי

04/01/2006 | 15:02 | מאת: סבבית

רומי מתוקה, תודה על התייחסותך, אבל באמת, הבירוקרטיה הורגת אותי. ממש מייאש! השם סבבית, הוא הכינוי שנתן לי בעלי כשרק הכרנו...לכן אימצתי אותו כאן בפורום. אולי הוא יעזור לשמור על אופטימיות... חיבוק, סבבית

סבבית יקרה, כמה מעצבן!!!!!!!!!!! באמת מוגזם. זו בטוח לא הפעם הראשונה שפנו אליהם עם הצורך בהזרעה בשבת. ואני בטוחה שאפילו קרו כבר המון מקרים כאלו כשאחד מבני הזוג חבר ב"מכבי". אי אפשר להכין איזשהו נוהל קבוע? כמה אטימות! איזה חוסר יעילות! קפצו לי כל הפיוזים, בחיי!!!!!!!! אין לי מושג איך ניתן לפתור את הבעייה. אצלי תמיד הינדסו את ההזרעה או לשישי או לראשון עם הכוריגון. או שאולי לא היה צורך? תאמיני לי, פתאום אני לא זוכרת... מאחלת לך שהפיגור הזה יפתר במהירות כך שתוכלי להיות רגועה עד יום שבת. ספרי מה קורה עם זה, (((((((()))))))) דורה.

לרגל המינוי החדש נשיקות.........

.

04/01/2006 | 11:43 | מאת: ח

שלום בעלי זרע תקין ועשינו כל יום ..ולא הולך למה ? אגב , תודה לדורה ו ילדת האוקיינוס

04/01/2006 | 12:18 | מאת: רומי

שלום ל-ח "נסתרות הן דרכי האל"................. תתני קצת יותר פרטים? בת כמה את? עשיתם בדיקות ? כמה זמן אתם מנסים? רומי

04/01/2006 | 11:38 | מאת: קרן

היי בנות אני אחרי הזרעה ראשונה(טיפול בפיוריגון ואוביטרל ) שנכשלה לצערי / שימחתי גם מינונים נמוכים גורמים לי גירוי יתר או ציסטות ואז אני נאלצת להמתין חודש עד הטיפול הבא לאחרונה שמעתי מכמה בנות שאולי כדי להוסיף גם טיפול אלטרנטיבי כלשהו , ובקופ"ח המליצו לי על דיקור סיני מה אתן אומרות , משהי שמעה שזה אכן תורם ומזרז את הכניסה להריון אם שכחתי לציין קודם , אנחנות לא מוסברים תודה קרן

04/01/2006 | 11:51 | מאת: רונית

היי קרן גם אנחנו מהלא מוסברים אחרי הזרעה הראשונה שנכשלה וגם אני שמעתי את ההמלצות על הדיקור מחברה שלי שעובדת אצל מדקר שמתמחה בפוריות.. יש הצלחות שם..אני גם חושבת על זה אבל אני לא קופצת על זה עדיין.. עוד ניסיון שתיים אולי..

04/01/2006 | 12:23 | מאת: רומי

היי קרן, לפני מספר ימים כתבה על ויתי בפורום שלהם זה מאוד עזר (גם לה וגם לבעלה) אם תרצי יש לי טלפון של המדקר שלהם מאזור המרכז. אך כמו שרונית כתבה לך, זו רק הזרעה ראשונה..קצת סבלנות בהצלחה, רומי

10/04/2010 | 00:08 | מאת: תמי

מאוד ממליצה על דיקור.הרגשתי שיפור בהרגשה הפיסית. לדעתי הפחית אצלי את תופעות הלוואי ולא פחות חשוב מאוד עוזר לעבור את הרגעים מורטי העצבים. ממליצה בחום על נועה מהכפר הירוק ברמת שרון הרבה הצלחה!! אמא תמי

04/01/2006 | 10:57 | מאת: מורן1

רציתי להתייעץ איתכן בקשר למשהו ולשמוע את דעתכן-קצת רקע למי שלא זוכרת - אנחנו לא מוסברים שנינו בני 26 לבעלי תוצאות בדיקת זרע מצויינות הרופא אמר שזו "אחת הבדיקות הכי טובות שראה" אצלי הכל בסדר לכאורה (לא עשיתי עדיין צילום רחם) והשאלה- מאז שאני זוכרת את עצמי פחדתי פחד מוות מהלידה - כשהיו שואלים אותי כמה ילדים תרצי וכו' כל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא שאני לא מסוגלת לעבור לידה אני בחורה מאוד עדינה וזה נראה לי ברברי תמיד אפילו בתמימותי /טפשותי כשהחלטנו להתחיל לנסות שאלתי את הרופא אם אפשר ללדת קיסרי גם אם אין בעייה פשוט פחדתי נורא מהלידה ועד היום העניין מטריד אותי אם כי פחות כי אני כבר כ"כ רוצה שיקרה... האם יכול להיות שהפחד שלי מלידה מונע ממני להכנס להיריון??? לא למדתי פסיכולוגיה אבל נראה לי שיש פה אלמנט תת מודע ... יכול להיות שבתת מודע אני כ"כ פוחדת מלידה עד שאני לא נותנת לגוף שלי להכנס להיריון? אל תקטלו אם זה נשמע לכן דבילי מידי.... יכול להיות שאני מייחסת יותר מידי תחכום למוח שלי תודה מורן

04/01/2006 | 11:20 | מאת: מיה 2

היי מורן דבר ראשון הוא שכדאי לך קודם לגמור את כל הבדיקות ולהיות בטוחה שהכל תקין ואז לחפש סיבה פסיכולוגית. גם אני לא חכמה גדולה בפסיכולוגיה לכן אני אגיד לך מה דעתי ומה אני חושבת על זה : קודם מעניין אותי מאיפה בא הפחד שלך מלידה ? את צריכה לחפש את המקור והרקע של הפחד הזה ! מאיפה זה בא ? האם ראית משהו שקשור ללידה בהיותך ילדה או שמעת משהו שנתקע בזכרונך ? דבר שני ,אני מאמינה גדולה בתופעות פסיכוסומטיות שהן ביטוי פיזי בגוף לבעיות או קשיים נפשיים , תמיד האמנתי שלנפש יש השפעה גדולה על התנהגות הגוף במיוחד בעניינים הלא מוסברים האלה (למה לא נכנסים להיריון אם הכל תקין?) אז אני חושבת שככל הנראה יש קשר בין הדברים ,אבל הדברים האלה שאני אומרת לך עכשיו רק יחזקו את הקשר הזה ואני לא רוצה שזה יקרה לכן יש לי הצעה בשבילך : אולי כדאי שתשתפי מישהו מקצועי בחששות שלך ותתעמתי עם הפחדים האלה פשוטו כמשמעו : תמצאי לך דרך להתגבר על הפחד מלידה כי יש דבר כזה ויש פורום שכן שעוסק בחרדות מהיריון ולידה ,ואחר כך נוכל להיות יותר חכמות ולדעת האם הפחד הזה אכן משפיע על יכולתך להיכנס להיריון או לא . מאחלת לך הצלחה בהמשך דרכך.

04/01/2006 | 11:52 | מאת: זיו

אהלןןןןן לדעתי קודם כל את לא צריכה לפחד מהלידה עצמה כי את לא יודעת מה זה ואת לא יודעת לקראת מה את הולכת. האמת? אני לא יודעת מה לכתוב לך..... אני יודעת שאני נהנתי מאד מהלידה שלי זה היה הדבר הכי כיפי שחויתי בחיים שלי. זה אמנם כואב אני לא אשקר אבל זה הדבר הכי מדהים שיששששששששש. שגיסתי ילדה אני הייתי איתה בחדר לידה 3 ימים והייתי איתה בלידה עצמה, זה הדבר הכי מדהים בעולם. אל תפחדי בכלל, תחשבי על זה כעל דבר חלומי... נשבעת לך שאני מחכה להכנס להריון רק בשביל הלידה ואח"כ כולם באים לבקר אותך ולראות את התינוק ומביאים לך מתנותתתתתתתת זה הכי כייף בעולםםםםםםם. אח"כ טיפת חלב , ברית/בריתה זה כייףףףףףףףףףףףף אמן אצל כל אחת פה אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אינשאלללללללללללה אוהבת זיו.

04/01/2006 | 16:35 | מאת: דורה

ממש לא חושבת שיש מה לקטול אותך. ובטח ובטח שאת לא מייחסת למוח שלך יותר מדיי השפעה. מסיבות השמורות עימי, כמו שאומרים, גם אני חשדתי בעצמי שטראומה מסויימת נעלה לי את הרחם ובלעה את המפתח. שאלתי באיזה פורום והפסיכולג אמר שיש מחקרים הקושרים בעיות בפוריות בטראומות. אינני טוענת שהפחד שלך מלידה הוא טראומתי, מצד שני- לא צריך לזלזל בצפונות הנפש. מצד שלישי- מה תעשי בעניין? תתחילי עכשיו טיפול? מצד רביעי- ומי אמר שזה באמת קשור? ומהצד הכי חשוב- אני לפחות לא מתכוונת להעמיס על עצמי, בנוסף לכל הצרות, גם רגשי אשמה. נכון שהייתי ממש חד משמעית? ורק שתדעי- אם את מתעקשת- את יכולה להזמין, באופן פרטי, ניתוח קיסר. לידיעתך, מנסיון, זה לא כיף. בסופו של יום- כולנו נצליח. כל אחת בזמנה. שולחת לך חיבוק גדול ובהצלחה, דורה.

למיה2 - לא חושבת שזה קשור למשהו בעבר פשוט המחשבה שייצא מפתח כזה קטן תינוק קצת מבהילה אותי (וסליחה על הגרפיות...) וגם נראה לי שבשנות האלפיים אפשר למצוא דרך קצת יותר אסטטית . אני יודעת שעם כל הטרנד של חזרה לטבע ורוחניות וחיבור וכל זה הדיעה שלי לא ממש פופולרית אבל ככה אני מרגישה. בכל מקרה תודה לכן על העיצות והדיעות כנראה שזו תשאר חידה מורן

אחרי החזרת העוברים. שוב מנסיוני הדרך הטובה ביותר שהצליחה לי בילד בן חמש ובהריון בחודש שביעי כעת, זה להיות כל הזמן עסוקים בדברים אחרים ולא לדבר על הנושא הזה בכלל, פשוט להתנתק מזה. בעלי ואני החלטנו שלא מדברים ולא חושבים ולא מתעסקים בנושא עד קבלת התשובה המיוחלת וזה לא קל אבל ברגע שרק עלה לי בראש הנושא הייתי עושה משהו ותמיד זוכרת לנשום עמוק. נשימות עמוקות מאד מרגיעות, שיחות בטלפון, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטים, כל מה שמשכיח את נושא הטיפולים. את הבדיקות, השאיבה וההחזרה עשיתי כמו רובוט, כמו משהו שחייבים לעשות וניתקתי ככל יכולתי את הרגשות מהנושא. זה לא קל אבל שווה להתאמן בנושא כי בסופו של דבר זה ישתלם לכולכן בהצלחה עם המון אהבה אילת נ.ב. לעזרה נוספת אפשר ליצור קשר במייל שלי

04/01/2006 | 11:23 | מאת: זיו

היי, את אישה עובדת? איך קיבלו את זה בעבודה ואיך התייחסו בהמשך? מאד מעניין אותי, כי אצלי בעבודה לקחו את זה מאד קשה ואפילו צעקו עליי ונראה לי שכאשר לפני חודשיים לא היה דופק בשבוע 9 זה בגלל הלחץ שהפעילו עליי פה. אשמח לתשובתך. בהצלחה בהמשך ההריון זיו.

04/01/2006 | 12:10 | מאת: אילת

אני אישה עובדת, ולבוסים שלי יש ילדים בגילי ולכן הם היו מאד מבינים ומשתפי פעולה, מה גם שהנושא הזה מאד רגיש ואנשים שלא מתייחסים לזה ברגישות המתאימה אני חושבת שלא כדאי לעבוד שם (אלא אם כן את חייבת) או פשוט לשבת ולשוחח איתם על הנושא שיבינו שאלו החיים שלך ושהם חייבים לגלות רגישות ולהבין שגם ככה קשה לך ואת לא עושה את בהנאה אלא רק בגלל שאת חייבת. אני מצטערת לשמוע על מה שקרה לך ומאחלת לך שבפעם הבאה את תקחי את הכל בקלות ותהיי רגועה ופשוט תצפצפי עליהם ותצליחי בהריון וגם תלדי בשלום. מחזיקה לך אצבעות אילת

תודה לך אילת על הטיפ אם יש לך עוד את מוזמנת לכתוב לנו יום נפלא, רומי

04/01/2006 | 10:35 | מאת: מיה 2

היי זיו רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך , תודה לך על ההצעה ואני רוצה לגלות לך משהו שאני מתביישת בו : אני מה זה לא מבינה כלום במחשבים ממש מטומטמת של המכשיר הזה לכן אין לי אימייל ואני לא יודעת איך מתחברים לדבר הזה אני חיה בעידן האבן עדיין ואולי אני אבקש ממישהו שיעשה לי אימייל שלא לדבר על מסינגר שאני ממש לא יודעת מה זה . בינתיים( ואני מקווה שלא שינית את דעתך עליי ושאת עדיין מעוניינת להכיר אותי עוד ),אני אשמח לדבר איתך פה בפורום ולענות על כל מה שתרצי לדעת עליי ואגב מה בדיוק ריגש אותך בהודעה שכתבתי לד"ר בירמן ? מעניין אותי איזה חלק בדיוק . שלך,מיה 2

04/01/2006 | 11:17 | מאת: זיו

היי, ריגש אותי שכתבת על זה שהבעל עובד עד מאוחר ומחכים לסופי השבוע לסבים והסבתות וזה ממש כמו אצלי, גם לי יש ילד הרי ואנחנו נמצאות בערך באותו מצב, (לפעמים אנשים חושבים שאם יש ילד בבית זה יותר קל לעבור את הטיפולים). אז כן, יש לנו ילד ברוך השם ולכל אחת פה יהיה ילד בבוא הזמן אבל זה לא אומר שאנחנו שונות פה ממישהי אחרת, גם אנחנו עוברות טיפולים וגם אנחנו חוות אכזבות ולנו אפילו יותר קשה כי אנחנו צריכות לחזור הביתה ולהתנהג רגיל לא כמו בנות אחרות שיכולות לבוא הביתה ולנוח בלי סוף(אני לא מתלוננת כן?). בקיצור מיה נראה לי שהבנת אותי פחות או יותר כי אנחנו בערך באותו סרט למרות שיש לי בעיה בזכרון אני לא זוכרת מה הסיפור שלך. ד"א מאיפה את ומה הסיפור אצלכם בקצרה? או בארוכה.... חחחחחח. יום מקסים ד"א אם את רוצה אני אסביר לך איך להוריד מסנג'ר...רוצה? ביי זיו.

04/01/2006 | 11:39 | מאת: מיה 2

כן יקירתי אני גם חיה בסרט הזה של סופי השבוע שנגמרים ביום שבת בלילה ופתאום את מגלה שמחר יום ראשון ואת אמורה להתחיל שבוע חדש ואת אפילו לא נחת שנייה ולא סיכמת את השבוע שעבר והעייפות יותר גדולה מאשר באמצע השבוע כי פשוט כל החיים אצלי הם שבוע אחד ארוך שאין לו התחלה ואין לו סוף..... טוב ועכשיו לסיפור שלי (את בטוחה שאת רוצה לשמוע) אני בת 30 ובעלי הרבה יותר מבוגר ממני ואנחנו נשואים חמש שנים ויש לנו בעיית זרע קשה ואחרי שנה התחלנו טיפולים ובנסיון השלישי קיבלנו היריון היום בדיעבד הרופא אמר לי שההיריון ההוא היה ממש נס ממש ממש במקרה ובהתייחס לנתונים שלנו היה לנו מזל גדול ושזה לא בדיוק אמור להיות כך ... אחרי הלידה בשישה חודשים חזרנו לטיפולים והבן שלי היום הוא בן שנתיים וחמישה חודשים וכבר עשינו שתי שאיבות ואיזה שש שבע החזרות בלי הצלחה כידוע לך ..היום אני עם ציסטות ומחכה למחזור שיבוא ולהתחיל טיפול חדש . וזהו אני אמורה לקבל כבר ולא מבינה למה זה התעכב אולי אני בהיריון ? חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחחח חחחחחחחחחחחחחחח ...........במיוחד עם כל הגלולות למניעת היריון שלקחתי החודש אני בטוח בהיריון ,לא ?

04/01/2006 | 09:46 | מאת: מיה 2

04/01/2006 | 10:00 | מאת: רומי

תודה, עכשיו אני יותר סקסית?

04/01/2006 | 10:19 | מאת: מיה 2

חחחחחחחחחחחחחח מתה עלייך !!!!! מצחיקונת אחת אוהבת את הגישה שלך וההומור שלך והאופטימיות שלך איך את מצליחה לעשות את זה עם כל הבוץ שכולנו נמצאות בו ? אני גם רוצה קצת ! מקנא ביכולת ההישרדות שלך !

04/01/2006 | 09:05 | מאת: קרן ד

אני עדיין לא יודעת איך ההתחלקות שלהם - אני אעדכן בהמשך והפעם החלטנו שלא מספרים לאף אחד!!!!! ממש רק אתן יודעות אז תאחלו לי בהצלחה!!

04/01/2006 | 09:27 | מאת: זיו

בהצלחה אחותייייי, האמת שגם אנחנו הפעם החלטנו לא לספר לאף אחדדדדדדדדד נמאס לי כבר מהשאלות: "נוווווווו" "התחלת"????????? "יש תשובה"??????????????? אוףףףףףףףףףףףףףףףףף נמאססססססססססססססס מתי שאת תקבלי תשובה חיובית בעוד 12 יום בערך אני אלך להחזרת מוקפאים.... יאללה בהצלחה אוהבת זיו.

04/01/2006 | 09:45 | מאת: רומי

לקרן, יופי ששיתפת אותנו בסוד, כי אנחנו מחזיקות לך אצבעות חזק חזק!! בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!! רומי

04/01/2006 | 09:49 | מאת: מיה 2

04/01/2006 | 09:53 | מאת: רונית

04/01/2006 | 10:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

מצפה לעדכון.... ומחזיקה לך אצבעות!!!

04/01/2006 | 16:44 | מאת: דורה

ב - ה - צ - ל - ח - ה !!!!!!!!!!!!!!! (((((((((חיבוקים)))))))))))) דורה.

04/01/2006 | 20:26 | מאת: מאוס

בהצלחה...לי יש החזרה מחר...את מוזמנת לשתף בבההככללל...נשיקות וחיבוקים מאוס

05/01/2006 | 19:19 | מאת: שרה

חזק....

04/01/2006 | 08:52 | מאת: ד"ר צביה בירמן

יופי שיש פורום כזה. רואה שנשים באמת ננעזרות. רוצה להעזר בכן כדי להבין למה כל כך קשה להקים קבוצת תמיכה. כולן אומרות כמה זה חשוב אך לא מצטרפות. מי יכולה לענות על השאלה למה.

04/01/2006 | 09:15 | מאת: דורה

דר' בירמן יקרה, תודה שמצאת לנכון לברך אותנו. אמנם אני לא מראשונות הפורום אך האינטנסיביות של הביקורים בפורום נותנת תחושה של "משומש" וכבר לא חדש... לשאלתך- אישית, עם כל העומס של הבדיקות, המעקבים, האחורים לעבודה ושמירת המשך החיים כתיקונם אינני מוצאת פנאי לפגישות של קבוצת תמיכה. לחלקנו, כמו לי למשל, יש גם ילד בבית וקשה ללהטט בין כל המחויבויות... וגם, כמובן, לא לכל אחת מתאים, עניין של אישיות. ושוב תודה, דורה.

04/01/2006 | 09:24 | מאת: זיו

שלום ד"ר צביה בירמן, גם אני מצטרפת לתרוץ של דורה, גם לי יש ילד בבית ואני עובדת ומגיעה מאוחר הביתה ויש את כל מטלות הבית. היציאה היחידה שלי בשבוע היא לערב בנות עם החברות הטובות שלי....וגם זה עם טרנינג...(אם נפגשים בבתים..). להגיע לקבוצת תמיכה לדעתי זה קשה כי בד"כ גם הבעל ירצ להצטרף ובשעות האלה כבר יש סדר שינה בבית. לא נורא, פה אנחנו מרגישות בקבוצת תמיכה עם "ילדת" שלנו ועם ניני ורומי המקסימות שעונות לנו על כל שאלה באהבה ובפרוט רב. שלך זיו.

04/01/2006 | 09:43 | מאת: רומי

שלום לד"ר צביה בירמן אכן פורום נפלא, לשמוע, להשמיע, לנחם ולשמוח והוא מבורך בעיני כולנו פה חולקות את בעייתנו המשותפת והדבר ממש ממכר! קבוצות תמיכה לדעתי האישית זה מאוד תלוי באופי של בני הזוג, בהחלט לכמה משתתפות כאן הייתי ממליצה בחום כי הן באמת זקוקות לתמיכה ואולי מאוד יועיל להן גם להיפגש פיזית עם אנשים באותו המצב. אני אישית לא מרגישה זקוקה לכך, אולי מאופיי האופטימי והפתוח שאין לי בעיה לדבר על כך עם סביבתי והפורום בהחלט מספק אותי. מה גם שנוצרים כאן קשרים מעבר למסגרת הפורום כך שיש תמיכה. וכמובן שיש גם את החוסר זמן בשגרת חיינו וכל אחת עם סדרי העדיפויות שלה. בהצלחה בכל אופן עם קבוצות התמיכה, אם את זו שעומדת בהקמתן רומי

04/01/2006 | 09:44 | מאת: מיה 2

שלום ד"ר בירמן אני אישית קשה לי להיחשף ולהיפתח כך עם קבוצה או עם אנשים שאני לא מכירה, לפעמים להישאר אנונימית זה עוזר יותר לשאול שאלות כל כך אישיות ולשתף בבעיות הכי אינטימיות שנוגעות לגוף ולנשמה ולאיגו ולדימוי העצמי . גם כך אנחנו נמצאים כל חודש בסיטואציות לא נעימות ומביכות החל מפתיחת רגליים וכלה בלרוץ במסדרונות כשאני מחביאה כוס של זרע . ובנוסף לזה יש לי ילד בבית ובעלי עובד עד מאוחר ובסופי שבוע בקושי מספיקים קניות וסבא וסבתא ולרצות את כל העולם .... והכי חשוב שלא הייתי מחליפה את התמיכה שאני מקבלת פה בפורום הזה מהבנות המקסימות בעד שום קבוצה בעולם אפילו פסיכולוג צמוד , במיוחד עכשיו כשהצוות גדל והתרחב וקיבלנו לא רק כחולה אחת אלא שלוש כחולות (למרות שעוד לא ראיתי את הכחול של רומי )..... תודה ומקווה שעזרתי.

04/01/2006 | 10:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ד"ר בירמן, הפורום הזה כבר לא ממש חדש, ואני חושבת שאפילו ראיתי אותך פה כבר פעם... בכל מקרה, אנסה לענות על שאלתך: תמיכה חברתית בעת טיפולי פריון היא אכן מאוד חשובה, מנסיון בעיקר הנשים מרגישות צורך לחלוק את רגשותיהן. אני באופן אישי, וכנראה גם הרבה מאוד בנות אחרות שהכרתי באינטרנט -מוצאות את מדיום האינטרנט כנוח, הנכון והמתאים ביותר לצורך שלנו בתמיכה חברתית, ואני אמנה לך כמה סיבות: 1. זמינות ונוחות: כידוע רובנו נשים עובדות ועסוקות, לחלקנו כבר יש ילד אחד או יותר בבית (אי-פריון יכול להיות גם משני), והרבה יותר קל "לקפוץ" למקום מפגש חברתי מבלי לצאת מהמשרד או הבית - בלחיצת עכבר. 2. פרטיות: נושא הפריון הוא נושא רגיש שחלק נכבד מהעוברות טיפולי פריון מעדיפות לא להחשף יותר מדי בהקשר הזה. האינטרנט מספק הזדמנות פז "לשפוך את הקרביים" מבלי לחשוף פרצוף, שם, ולגלות פתאום שזאת שעומדת לעבור שאיבה באותו יום שלך היא זאת ששמרה איתך בטירונות (זה קורה בארץ). 3. דרך ביטוי מעמיקה יותר בכתב: כשיושבים בקבוצה, מדרך הטבע, כל אחת אומרת משפט או שניים והשיחה מתגלגלת לה, עובר זמן עד שמתחילים להרגיש נוח להחשף ואז בדיוק הפגישה נגמרת. באינטרנט את יושבת לך מול מקלדת, ויש לך מגוון אפשרויות ביטוי לבחור מבינהן: את יכולה להגיב משהו למישהי שכתבה במשפט אחד, או שאת יכולה לשבת שעה שלמה ולהגג על 2000 מילה. הבחירה בידך, את לא צריכה לדאוג ממשיהי דומיננטית מדי שלא תתן לאף אחד אחר לדבר, או לחלופין להרגיש שאת מחוייבת לעמוד בסטנדרט כזה או אחר של ביטוי. 4. מכירים הרבה יותר אנשים, והסיכוי שתכירי בין מאות האנשים ברשת גם כמה שממ "ישדרו איתך על אותו גל" גבוה בהרבה מהסיכוי שתמצאי מישהי כזו בקבוצה של 5-10 משתתפים. זהו, על קצה המזלג... בשורה התחתונה אני פשוט מצאתי פורקן הולם, זמין ונוח לרגשותי באינטרנט, ולא ראיתי שום צורך להתחיל לפנות לי מקום ביומן, לחפש בייבי סיטר, לסוע, לחפש חנייה ולשלם כסף על מה שאני מקבלת בקלות ובחינם אצלי בבית.

04/01/2006 | 10:25 | מאת: זיו

ממש ריגשת אותי עם מה שכתבת את יודעת? הייתי מעוניינת להכיר אותך קצת יותר אם לא אכפת לך... [email protected] אם יש לך מסנג'ר אז יותר טוב... המשך יום נעים זיו.

04/01/2006 | 12:38 | מאת: נועה

היי ד"ר צביה בירמן, פשוט השעות של הקבוצות הם בד"כ בבוקר, וכיוון שיותר חשוב להעדר מעבודה לטיפולים ובדיקות, קשה לצאת שוב בשביל קבוצה. אני מאמינה שאם תפתח קבוצה בשעות הערב- תהיה אפשרות להרבה נשים להגיע. זה מה שמונע ממני להגיע לקבוצה כזו, למרות שאני מאוד רוצה. נועה

05/01/2006 | 12:55 | מאת: ויתי

אנחנו בחודש הבא מתחילים ללכת לקבוצת תמיכה לזוגות.כל הסיבות למה לא כבר הועלו כאן אבל לי חשוב שבן זוגי יהייה כמה שיותר מעורב בתהליך ואני חושבת שחשוב לו לישמוע מעוד זוגות מה עובר אליהם. אין לו אף אחד שהוא יכול לדבר איתו דוגרי ואני מאמינה שאם יפגוש עוד גברים עם בעית זרע כמו שלו זה יעזור לשנינו. זה גם בערב וזה גם בתל-אביב וחשבנו לשלב את זה עם יציאה אחר כך או פגישה עם חברים.(יש לנו בייביסיטר נהדרת) בכל אופן בהצלחה עם הקבוצה ויתי

03/01/2006 | 23:36 | מאת: מירי

הי בנות! גם אני עוברת בתקופה האחרונה IVF . הסיבה היא לא בעיות פריון שלי או של בעלי, אלא בעיה גנטית . יש לי ילדה מתוקה מאוד שגילו אצלה לאחר שנולדה בעיה גנטית נדירה. בבדיקות דם שערכנו התברר ששנינו נשאים של הגן הגורם לבעיה זו. מכל מיני סיבות , כמו סיבות דתיות ואחוזי דיוק בבדיקות , לא שיך שנעשה הפלה למקרה ש.. אז הפתרון שלנו הוא בדיקה גנטים לפני השרשה, pgd . אשמח לשמוע שיש עוד מישהי שנמצאת במצבי.

שטיפלו בבעיה דרך פרופסור שולמן . בהצלחה.

04/01/2006 | 10:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מירי, אני לא נמצאת במצבך, אבל בהחלט שמעתי על מקרים כאלו, ואני שמחה מאוד שהרפואה מצאה פתרון הולם לבעייה בטכניקת ה-PGD שתאפשר לבני הזוג להרות עם תינוק שיודעים מראש שהוא לא נושא פגם גנטי. גם זוג שאינו דתי לא ממש שש לעשות הפלה יזומה במקרה של חלילה פגיעה גנטית בעובר, ומזל שיש דרך למנוע את הטרגדיה הזאת מראש. שיהיה לך בהצלחה!

03/01/2006 | 21:50 | מאת: דורה

מקודם הייתה לי בעייה במקלדת, בקושי הצלחתי לכתוב, ככה זה כשנותנים לבעל להתעסק במחשב...... ובאוקצור: יקרות שלי! אתן כל כך מתאימות לתפקיד! לכל אחת הזווית המיוחדת שלה, אני בטוחה שתהיו גדולות! יישר כוח יקרות! ואני מאד מקווה שהשינוי בסטטוס ישנה גם את הסטטוס ברחם... אוהבת, דורה.

03/01/2006 | 21:57 | מאת: ניני

קיבלנו עם התפקיד חוזה חתום מהנהלת דוקטורס על הריון מייידי;) אני אולי מנותקת קצת, אבל אני רגועה משום מה. לכולנו יגיע הסטטוס המיוחל, בינתיים אנחנו מרוויחות חברות((()))

03/01/2006 | 23:14 | מאת: רומי

תודה מתוקתי, מקווה שישנה לכולנו את הסטטוס ברחם! שלך, רומי

03/01/2006 | 20:44 | מאת: אדווה

אני בת 27 ומנסה להיכנס להריון. לפני שלושה חודשים הפסקתי לקחת גלולות (מליאן) שאותן לקחתי למעלה מ- 8 שנים. המחזור הקודם היה ב- 14.11 ומאז היה מחזור אחד בלבד ב- 1.1. עשיתי בדיקות הורמונליות ב- 2.1 כדלקמן: ESTRADIOL (E-2) <50.00 PROGESTERONE 0.51 LH 7.5 FSH 4.42 PROLACTIN 9.04 DHEA SULPHATE 161.0 TSH 1.64 אודה לקבלת תשובה מה משמעות התוצאות, ובעיקר ביחס לארבע הבדיקות הראשונות. תודה מראש.

03/01/2006 | 21:59 | מאת: ניני

ברוכה הבאה, כדאי בשאלות שדורשות ידע מקצועי רפואי לשאול בפורום השכן פה מדובר בפורום של תמיכה הדדית לנשים המתקשות להרות, ואת מוזמנת כמובן להישאר איתנו, אבל אין כאן רופאים שיהיה בהצלחה גדולה!!

03/01/2006 | 20:34 | מאת: מיכל

לניני שלום, תודה על המידע. הרופא שלי אומר לי שהוא רוצה לעשות לי צילום רחם. ידוע לך על זה משהו? זה מסוכן??? הוא רוצה לראות שהחצוצרות שלי לא חלילה סתומות. הוא אף אומר לי לא להלחץ אז מה אם אני בת 31 ואין לי עדיין ילדים. אני אגב נשואה 9 חודשים. מה דעתך??? שוב תודה רבה. נקווה לבשורות טובות מיכל

03/01/2006 | 21:53 | מאת: ניני

צילום רחם הוא חלק מקובל מברור שעושים סביב פוריות, כדי לודא שאין בעיה מבנית שמפריעה להרות, כמו חצוצרה סתומה וכיו"ב. בסך הכל מדובר בהזרקת יוד וצילום רנטגן פשוט אבל יש שורה של אזהרות מסיבוכים אפשריים כמו בכל פרוצדורה רפואית, שאת אמורה לחתום עליה לפני שאת נכנסת לצילום. יש תגובות מאד מגוונות של נשים לצילום רחם. לחלק מהנשים זו חוויה כואבת מאד, אחרות (כך היה אצלי) לא מרגישות כלום, ויש כמובן עוד תחושות ברמת אי נעימות, או לחצים וכו. מקובל להאמין שזה תלוי הרופא המבצע, וללכת למי שידוע כעדין. אם תרצי המלצות כולן פה ישמחו לעזור לך לגבי הגיל שלך, אני חושבת שזה יותר עניין של מוסכמות וחברה. נשים היום מנסות להרות בגיל מבוגר ביחס לעבר, ומצליחות רוב ללא קושי. לדעתי אין סיבה לדאגה, אלא אם ידוע על בעיה ואז צריך לשקול לגופו של עניין. אני חושבת שגם לבשלות הרגשית יש מקום בשיקולים, ואם בא לכם עוד קצת ביחד בלי תינוקות זה יכול רק להועיל. למה בעצם את נמצאת בברור? שיהיה בהצלחה בכל מקרה!!

03/01/2006 | 19:48 | מאת: ח

שלום הייתי ברופא טיפול הפריון כמעט שנה ולא הלך ..ישלחו אותי לבית החולים (הפרייה החוץ גופית)...שאלו אותי איזה מקום בית החולים שאני רוצה ..אני עדיין מתבלטת איזה בית החולים צפון (חיפה וקריות) .. אני לא יודעת מה בית החולים טוב ולעזור לי להצליח... אגב, * אחרי 14 ימים נעשה ביחס מין יום כן יום לא ..למה לא נעשה כל יום ( 5 ימים ) ? תודה

04/01/2006 | 00:37 | מאת: דורה

היי ח', מצטערת שלא יכולה לעזור לך בקשר לבי"ח, אני מירושלים... אבל בעניין יחסי המין- הריכוז של תאי הזרע יורד כאשר מקיימים יחסי מין יום- יום, ולכן, כך אני חושבת, מציעים תמיד לקיים יחסים- יום כן יום לא. בהצלחה, דורה.

04/01/2006 | 10:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ח, אני לא מתמצאת בבתי החולים בצפון, מקווה בנות אחרות יוכלו לעזור לך. לגבי שאלתך השנייה: זה תלוי אם יש לבעלך בעיית זרע. כשהזרע חלש ממליצים לעשות מנוחה של יום או יומיים בין קיום יחסים אחד למשנהו, אבל אם הזרע תקין אפשר כל יום. בהצלחה!

03/01/2006 | 18:59 | מאת: מיכל

שלום לכולם ,שמי מיכל אני בת 30 נשואה טריה ובריאה ברוך השם (אין עדיין ילדים) ועברתי הריון חוץ רחמי . עשו לי לפרוסקופיה ולא כרתו את החצוצרה. יש לי מספר שאלות ואני מקווה שתוכלנה לעזור לי. קראתי באחד המאמרים שאשה שקרה לה דבר כזה 50% מהקרים לא תחווה הריון נורמלי או שתפיל בשליש הראשון? האם זה נכון? אני ממש בלחץ. גם הבנתי שלא הוציאו חצוצרה בגלל שאני עוד עתידה להביא ילדים. אך הבנתי מהרופא שלי שאם קרה לי הריון מחוץ לרחם רוב הסיכויים רוב הסיכויים שהחצוצרה דפוקה. אז למה שימרו? והרופא שלי אומר שלדעתו גם השניה אולי דפוקה ואם זה יקרה שוב לא משנה באזה צד כמובן יוציאו לי את שניהם? זה נכון? דבר נוסף חשוב ששמעתי זה שישנה בדיקת ביוץ? מהי האם היא טובה כי שמתי לב שלאחר הלפרוסקופיה המחזור שלי לא סדיר ואני ממש לא יודעת איך לחשבו??? מה אתן ממליצות? האם כדאי לקנות את הערכה? וגם האם יש בדיקה שמראה מתי יש ביוץ בצד שמאל ( ההריון החוץ רחמי היה בצד ימין) ואז זה לא יקרה לי שוב? אני רוצה להגיד שהכאב הנפשי שאני חשה גדול יותר מהכאב הפיזי כי לעיתים אני ניזכרת בכאבים ובאשפוז וכולי רועדת מעצם המחשבה. אשמח על כל מידע שהוא. מיכל

03/01/2006 | 19:26 | מאת: ניני

וברוכה הבאה:) לגבי סיכויים להרות הריון תקין לאחר הריון חוץ רחמי לצערי אין לי מושג, אני חושבת שרופא צריך לעבור על כל הנתונים שלך ורק לפיהם לדבר על אחוזים. חבל להלחץ משמועות ומאמרים ולא לקבל חוות דעת לגבי הנתונים הספציפיים שלך. את מטופלת אצל מומחה פוריות? לגבי ערכות ביוץ יש ערכות בשימוש כזה שניתן לקנות בבתי מרקחת. זוהי ערכה שמבוססת על בדיקת הורמון (LH) בשתן. ההורמון הזה מופרש בכמות גדולה לקראת הביוץ וכך ניתן בעצם לשער מתי הביוץ עומד להופיע. בערכה יש לרוב 5 בדיקות כאלה, ויש המלצה ממתי להתחיל לבדוק, על פי אורך המחזור. אבל, כשהמחזור לא סדיר יכול לקחת קצת יותר זמן ויותר ערכות כדי לאתר את הביוץ. בעקרון הביוץ מחושב 14 יום אחורה מתאריך המחזור הצפוי הבא. אבל אם המחזור שלך ממש לא סדיר אולי כדאי שתפני בצורה מסודרת למעקב אצל רופא נשים שיוכל להמליץ לך על מעקב מקצועי יותר לאיתור הביוץ (כמו אולטרסאונד, בדיקות דם וכיו"ב). זה גם יעיל יותר וגם מרגיע וחוץ מזה יופי שהגעת אלינו, בתקווה שלא להרבה זמן מהסיבות הנכונות;) בהצלחה!

03/01/2006 | 21:59 | מאת: דורה

היי מיכל, החוויה שעברת נשמעת לי ממש לא נעימה. הצטערתי לשמוע. בקשר לשאלות ששאלת- יש באתר הזה פורום יעוץ רפואי לפריון ושם תקבלי תשובה מוסמכת של רופא. דרך אגב- למה לא ללכת לפגישת יעוץ? אני עשיתי את זה וזה מאד עזר לי לסדר את הראש ולהרגע. ממליצה בחום!!!!!!! רופא גם יחליט יחד איתך אם כדאי להתחיל "מסלול" של בדיקות וטיפולים. כמה זמן את כבר ללא גלולות וכמה זמן עבר מהלפרוסקופיה? מקווה שהכל ילך כמו שצריך ושלא יהיו בעיות, דורה.

03/01/2006 | 18:05 | מאת: מאוס

אז זה התוצרת...חחח...אבל לצערי אצלי כ 50-90 אחוז רק שורדים והעוברים גם באיכות בינונית (שברים, אסימטריה..) אבל לפחות יש הפריות והכי הכי חשוב..אין גירוי יתר...המשך יבוא... מאוס

03/01/2006 | 18:07 | מאת: זיו

תכנסי אליי למשרד--------- [email protected] מסנג'ר ביי זיו. אבל אני אאשר רק מחר בבוקר מהעבודה כי אני הולכת הביתהההההההה ביי זיו.

03/01/2006 | 18:33 | מאת: מאוס

הוספתי...מחר אני אחזור רק באזור 20:00 הביתה...אז נדבר...(המסנג'ר אצלי רק בבית...ולפעמים הוא כאילו מחובר בגלל שבעלי על המחשב...) ביי בנתיים מאוס

03/01/2006 | 19:26 | מאת: רומי

מאוס, קודם כל אני שמחה שאין גירוי יתר, ועוד יותר שמחה שיש הפריות!!! ההחזרה ביום חמישי אני מניחה, ממתינה לעדכון כמובן ושיהיה בהצלחה מתוקה שלי! רומי

03/01/2006 | 20:06 | מאת: ניני

שמחה שאין גרוי יתר((())) מתי החזרה?...

03/01/2006 | 17:41 | מאת: נועה

אני מחפשת מומחה לאנדומטריוזיס ורופאת המשפחה שלי נתנה לי את השם שלו. יש לכם מושג איך הוא או אם שמעתם על מומחה אחר.. תודה

04/01/2006 | 10:09 | מאת: רומי

היי נועה, ראיתי שאף אחת לא ענתה לך, אבל גם אני הפעם לא יכולה לתרום כי ממש לא מכירה את הפרופ' ולא מישהו מומחה אחר.. אבל שיהיה בהצלחה במציאה, רומי

03/01/2006 | 17:11 | מאת: שירלי

הייייי רומי מזמן רציתי לבקש ממך את המייל שלך... אם אין מניעה את יכולה לרשום לי...ואם לא יצליח הטיפול אני מתכוונת להתחיל טיפול בתל השומר..כך אוכל לדבר איתך דרך המסינג'ר או המייל באופן אישי

03/01/2006 | 17:37 | מאת: רומי

תשלחי למייל המצורף אענה לך מאוחר יותר כי אני לא בבית ביי בנתיים, ובואי קודם נקווה שהטיפול יצליח!!! רומי

03/01/2006 | 17:41 | מאת: שירלי

זה בעבודה??????????????. אז בסוף הוספתי אותך לאנשי הקשר.... יהיה טוב

03/01/2006 | 16:56 | מאת: אורית

03/01/2006 | 17:36 | מאת: רומי

אורית, כרגע אני לא בבית, אחזור אלייך מאוחר יותר רומי

03/01/2006 | 16:14 | מאת: רונית

היי רומי אני צריכה לשלוח לך מייל חשוב.תגידי לי רק לאן. אני בבית

03/01/2006 | 17:35 | מאת: רומי

אני כרגע לא בבית, תשלחי אליי הבייתה לromy ובערך ב-21:00 אגיע, כאן אין לי את המייל שלך בבית, אם זה ממש דחוף אז תכתבי לי אותו שוב רומי

03/01/2006 | 15:53 | מאת: מיה

ראשית אני מאחלת המון הצלחה לרומי וניני בתפקידכן , אתן בטח יודעות כיצד התמיכה ועזרה שלכן חשובה חבל שהכרתי את פורום קצת באיחור , ולכן עכשו קשה לי מאוד לעזוב את הפרום ולעבור לפורום של הריוניות אני רוצה לאחל לכולכן הרבה בשורות לשנה החדשה מיה

03/01/2006 | 17:39 | מאת: רומי

תודה לך מיה, ואני מאחלת לכולנו כאן לעבור לפורום הריוניות ואת בהחלט מוזמנת להישאר איתנו, או לפחות לבקר שיהיה הריון בריא וקל, רומי

03/01/2006 | 15:44 | מאת: ילדת האוקיינוס

זוכרות להכניס את הסיסמה בשורה של האימייל? בהצלחה! (ואם יש בעיה תגידו לנו)

03/01/2006 | 15:47 | מאת: שירלי

איזה ראש כחול יש לך....סתאם...חחחחחחחחחחחחח

03/01/2006 | 16:27 | מאת: ניני

עכשיו אני כחולה?

03/01/2006 | 17:27 | מאת: ילדת

אני כרגע לא בית, ולא יודעת את הסיסמא לאן שלחו לי אותה? לכתובת בבית או בעבודה? בנתיים אשאר שחרחורת רומי

03/01/2006 | 17:30 | מאת: רומי

.

03/01/2006 | 18:05 | מאת: זיו

אתמול החזירו לי 3 עוברים...ביום 3 לשאיבה אחד 8 תאים,השני 6 תאים,והשלישי 5 תאים לא כל כך טוב... מקבלת כתמיכה : 1 קרינון + 2 אסטרופם+ 1 אספירין+ 1 פרדניזון הרגו אותי עם הכדורים. ממש אחרי ההחזרה , ישנתי 3 שעות, ויצאתי לבית ההורים כדי להיות מעודכנת למקרה של גיסתי. היום כל הזמן הסתובבתי בבית..והתכתבתי דרך המחשב... האם בגלל שלא שכבתי, הזקתי לעוברים?????????????? אני לחוצה, ... גם מה שעברתי אתמול מראה סימן לא טוב , שהטיפול נכשל, גם זה שהיום ואתמול רבתי עם בעלי..... מה אתן מציעות....אני מכורה לבלויים, לא סןבלת לשבת יממה שלמה בבית בלי לצאת. נוווווווווו מה עושים.

03/01/2006 | 15:35 | מאת: ניני

על איך מתנהגים אחרי החזרה אני יכולה רק לצטט אחרות, אני מבינה שלא צריך לשכב, ושמותר להתנהג כרגיל, אבל זה מעדות שמיעה;) אני מכירה יותר את הקטע של הפרדניזון, באיזה מינון את מקבלת אותו ומתי ביום? מקווה שזה הטיפול האחרון והמנצח שלך(())

03/01/2006 | 15:43 | מאת: מיה

שירלי יקירה קודם כל אני מחזיקה לך אצבעות שהטיפול הנ"ל יצילח , את חייבת לנסות להרגע קצת , אולי אפילו תנסי לעשות יוגה או מדיטציה שיוכלים לעזור קצת תמיד תמיד תנסי לחשוב חיובי מיה

03/01/2006 | 15:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

שירלי יקרה, ההחזרה שלך נשמעת לי מצויינת. לא הזקת לעוברים כשלא שכבת, וגם לא תזיקי להם אם תצאי לבלות. אני תמיד בעד לצאת מהבית, לעשות חיים ולצאת לבילויים -רק תנסי להמנע מלהכניס לגופך חומרים מזיקים (אלכוהול, סיגריות וכו'). מחזיקה לך אצבעות עד לבטא החיובית!

03/01/2006 | 15:51 | מאת: שירלי

מה התפקיד שלו????????????

03/01/2006 | 16:23 | מאת: שירלי

אני מקבלת פעם ביום....שכחתי לציין שנעשה לי חלון עוברי 5 מ"ג

03/01/2006 | 15:07 | מאת: זיו

היי רק עכשיו ראיתי את השאלה שלך מאתמול. אין לי בבית מחשב כך שרק בעבודה אני רואה את ההודעות וגם מתי שיש לי טיפת זמן(היום יש יותר). בנוגע לד"ר לויט- הוא מקסים והוא קיבל אותי בביה"ח אלישע בזמנו, עכשיו הוא גם מקבל שם אבל רק בימי ד' אם אני לא טועה. ד"ר יגודה הוא רופא הנשים שלי, ממש נחמד ומאד יסודי, אני לא מכירה אותו בנושא של טיפולי הפריה אבל ראיתי אצלו בקליניקה הרבה "תמונות תודה" וזה כנראה אומר שיש לו הצלחות. אם את רוצה את יכולה לכתוב לי מייל ואני אענה לך על הכל בכייף ומהלבבבבב שלך זיו. בהצלחה בכל דרך שתפני...

03/01/2006 | 20:24 | מאת: מורן1

חשבתי גם על ד"ר יגודה פשוט יהיה לי מאוד נוח כי הוא בקריות וגם אני.מה דעתך ? מי עדיף יגודה או לויט? חייבת לקבל החלטה דחוף עוד מחזור אחד ואני מתחרפנת....

זה משפחתי אצלינו הצחוק, אני עושה גם בריתות ובר מצוות.... סתאאאאם קצת צחוקים לא יזיק נא לקבל את המנהלות החדשות שלנו במחיאות כפיים סוערות(במבטא מרוקאי עצ'בני) קולולולולוללולולולולולולולולולולולולולולולולולולולוללולולולוללולולולו להצחקות חדשות נא לפנות לרומי המנהלת האישית שלי חחחחחחחחחח ביי זיו.

03/01/2006 | 15:04 | מאת: שירלי

03/01/2006 | 14:23 | מאת: זיו

בהצלחה אחותי אוהבת אותך}}}}}{{{{ ניני בהצלחה גם לך}{ אוהבת זיו

03/01/2006 | 14:32 | מאת: ל

03/01/2006 | 14:00 | מאת: עפרה

וראתה שהרירית עבה ויש זקיקים. כי בעבר לא לקחתי אסטרופם ואז הרירית היתה דקה. והזקיק היה מידי גבוהה. אז רציתי מידע בנושא. תודה עפרה

03/01/2006 | 14:50 | מאת: זיו

אני אף פעם לא לקחתי איקוקלמין אבל אסטרופם או פרוגינובה כן. הבנתי שאסטרופם מעבה את הרירית. זיו.

03/01/2006 | 13:54 | מאת: אורית

כל הכבוד לך. !!! אני בטוחה שתעשי זאת על הצד הטוב ביותר. והלוואי שאת זו שתברכי אותי ותגידי לי "מזל טוב" חודש הבא!

03/01/2006 | 15:10 | מאת: ניני

.

אנו מברכים אותן בהמון הצלחה (בכל מובן) ומקווים שתתרומנה לפורום. בהצלחה רומי וניני! צוות האתר
03/01/2006 | 13:03 | מאת: שירלי

03/01/2006 | 13:12 | מאת: מיה 2

איזה כיף איך עשיתן את זה ?

03/01/2006 | 13:13 | מאת: שירלי

אבל בטח תמשיכו לספר עליכן,ועל הטיפולים....כןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!1

03/01/2006 | 14:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל, רומי וניני - שתי חברות יקרות בפורום שלנו - תודה על שנענתן לבקשתי להצטרף אלי, אני בטוחה שכולם ירוויחו מהצטרפותכן זו ומאחלת לכן הצלחה והרבה הנאה (אה, וגם מותר לכן להכנס להריון, זה לא יפגע במעמדכן (-; ) ולכל שאר הבנות - מאז נפתח בסוכות האחרון, הפורום שלנו גדל וצמח לתפארת, וכיום הוא בית חם להרבה בנות. צירפתי אלי עוד שתי מנהלות על מנת שנוכל לחזק את מערך התמיכה שלנו, ולתת מענה ותמיכה לכולן. בתקווה שנמשיך כולנו להנות מהבית החם הזה וגם לשמור על נקיונו... בהצלחה לרומי וניני!!!

03/01/2006 | 15:01 | מאת: ניני

על האמון ועל הפירגון, מקווה שאצדיק את הציפיות;) בהמשך לשאלות של שירלי ואחרות אני מאד מתכוונת להמשיך לשאול בעצמי ומקווה להמשיך לקבל את החום והתמיכה שקיבלתי מכן עד עכשיו בהצלחה רומי}{ ותודה לכולן}{}{

כל הכבוד לרומי ולניני על ההרתמות והנכונות! בטוחה שתהיו נפלאות! כל הכבוד גם לילדת- שלא ויתרת עלינו וידעת למצוא את הפתרון הנכון לך ולכולנו. רומי, זה אומר שעכשיו לא יהיה לך זמן לפטפט איתי?? (-: אוהבת את שלושתכן, דורה.

תודה לכולכן, האמת שזה תפס אותי קצת לא מוכנה....ופתאום אני גם מגמגמת... ולא הספקתי לעשות פן ומניקור לפני ההכרזה!!! אז כן התנדבתי מרצון לבקשת ילדת ומקווה שאתרום לכן (ואתן לי) בכל מה שאוכל ובמיוחד באופטימיות שלי. ואמנם עכשיו אני מנהלת!!!! אך אני אותה רומי - מבטיחה, עם חוש ההומור, קצת הציניות והרבה חום ואהבה לכווווווווווווווווווווווווווווווולם!! נ.ב - ילדת כנסי אליי למשרד צריכה לדבר איתך יום נפלא לכולנו, ושנת הריונות פוריה!!! אוהבת אתכן, רומי

03/01/2006 | 14:41 | מאת: שירלי

03/01/2006 | 12:57 | מאת: נועה

'שמעו קטע. מגיל 16 יש לי כאבי מחזור מטורפים שמשתקים אותי יומיים, והדבר הולך ומחמיר עם השנים. כששאלתי את רופא הפיריון שלי אם יש לזה קשר לפיריון, הוא לא התייחס לעניין. עכשיו מה, אחרי הזרעה רביעית שלא הצליחה אני צריכה להתחיל עם זריקות ההורמונים.וכל הזמן לא עזבה אותי ההרגשה שיש משהו בכאבים ובדימום החזק הזה. נכנסתי לפורום פיריון עם פרופ' דניאל זיידמן שענה לי שיש מצב שיש לי דבר שנקרא אנדומטריוזיס, שקשור לעניין הפיריון. אז קבעתי ביום שישי תור עם פרופ' אילן כהןשמטפל בעיניין וגם קבעתי תור בשיבא - שיש שם מרפאה שמתמחה גם באיבחון וגם בטיפול . וחוץ מזה ביום ה' אני עושה צילום רחם ואולי יראו משהו בעיניין. אז נראה. או שאני מגזימה או שסוף סוף נמצא פיתרון.. כי נמאס לי לבוא לרופא ולקבל מרשמים. אולי יש משהו שאפשר לבדוק, אז למה לא.. יום מדהים לכולן ולכולם נועה

03/01/2006 | 14:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נועה, אכן הכאבים שאת מתארת מאפיינים אנדומטריוזיס. בין אם זה יתברר כבעיה שלך או לא, אני מקווה שהעניין יפטר ושתהרי בקלות ובמהירות!

03/01/2006 | 11:38 | מאת: יעל

שלום אני טיפוס לא במיוחד רגוע במקביל טיפולי פוריות, האם מתח יכול לעכב ולהכשיל את טיפולי הפוריות ? האם יש למישהו רעיונות לשיפורים ? תודה ובהצלחה לכולן

03/01/2006 | 14:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יעל, אני תמיד מאוד מתקוממת כשמאשימים נשים שלא מצליחות להרות בלחץ או באי-רגיעה. אי-פריון הוא מצב פיזיולוגי בדיוק כמו כל בעייה רפואית אחרת. רוגע לא יפתח חצוצרות סתומות ובטח שלא יחזק זרע חלש של בן הזוג, בדיוק כמו שלא מצפים ממנו להבריא סרטן או אנגינה. אגב, גם כשאי-הפריון הוא על רקע בלתי מוסבר, זה עדיין לא אומר שאין בעייה רפואית וש"הכל בראש", אלא זה פשוט אומר שלרפואה כיום עדיין אין כלים כדי לאבחן את הבעיה. עדיף תמיד לנסות להרגע -בגלל שחיים רגועים הם יותר נעימים מחיים לחוצים. אבל לפעמים קצת קשה לשמור על רוגע בתקופת טיפולים, ובכל מקרה עדיף לא להאשים את עצמך במשהו שאת לא אשמה בו. בהצלחה!

03/01/2006 | 19:20 | מאת: יעל

אכן זו הערה שקיבלתי מהסובב - את צריכה ליהיות רגועה יותר (כדי שזה יצליח ) , תודה , ובהצלחה !.

03/01/2006 | 11:21 | מאת: רומי

הבוקר דיברתי עם בחור שהגיע אלינו לעבודה, מפה לשם הגענו לשוחח על הפריות, והוא מספר לי שהוא ואשתו כבר 7 שנים בטיפולים הבעיה היא אצלו, זרע חלש (עם מיקרומניפולציה) ו-20 טיפולים!!!! הם בני 30 וקצת ואשתו בהריון עם תאומים!!!!! ממש התרגשתי לשמוע, יש אור בקצה המנהרה!!!!!!!!! אני אמנם מקווה שלא נגיע לכמות כזו של טיפולים, אבל לפחות זה מעודד אז תמשיכו להיות אופטימיות, ובסוף זה יקרה!! בהצלחה לכולנו, רומי

03/01/2006 | 11:22 | מאת: שירלי

03/01/2006 | 11:24 | מאת: רומי

.

03/01/2006 | 12:02 | מאת: דורה

אכן מעודד! ואיתי עובד בחור שגם לו כמעט ואין זרע. הם נקלטו בטיפול ראשון עם תאומים... בשבת יומולדת שנתיים... הכל יכול לקרות. דורה.

03/01/2006 | 12:29 | מאת: מיה

היי בנות אני בהריון שבוע 7 לאחר 3 טיפולים שהבעיה היתה בעית זרע אצל בעלי , אז אל תתיאשו יש תקווה מיה

03/01/2006 | 11:05 | מאת: שירלי

שלום בנות אתמול עבר עליי יום מלחיץ,שהוא אמור להיות היום הרגוע ביותר בחיי. אחרי שעה 6 בערך יצאתי מהבית וחזרתי רק ב-11, אחרי שסוף סוף נמצאה גיסתי,במצב קשה מאוד. אני נכנסת לפורום ורואה שמישהיא כתבה בשמי, "שגיסתי נפלה בבור ביוף ,....." ממש לועגת לטרגדיה שקרה לי. ואחרי זה היא כתבה בשם שלי "שהיא נמצאה בריאה ושלמה..." וההפוך הוא הנכון. ויש בנות שהגיבו למה שהיא כתבה,והאמינו לה, "דורה,ניני, אני חושבת גם רומי" לא זוכרת בגלל שילדת מחקה את ההודעות המסריחות שלה. אז אחרי 11 אני חוזרת הביתה,וגולשת לפורום כדי להרגיע...ומוצאת פה מישהיא שלעגה לי ולכמה בנות ...כמו נסיכה...ולא יודעת מי עוד. אני מקווה שהבהרתי את התמונה. ואני חושבת שאני פורשת מפה זמן מה.

03/01/2006 | 11:13 | מאת: לשירלי

ספרי קרה לגיסתך מקוה שהיא בסדר.

03/01/2006 | 11:15 | מאת: מורן 1

שירלי ! אני ממש מצטערת לשמוע על גיסתך ! לא הייתי פה ולא קראתי את כל ההתכתבויות המכוערות אבל אני מקווה שמקרים כאלה לא יקרו שוב! אל תעזבי! את אחת הבנות הכי בולטות פה בפורום ואחת הבנות שלי באופן אישי הכי אכפת ממנה.... אני מקווה שתירגעי קצת מכל מה שעברת ותחזרי אלינו מורן

03/01/2006 | 11:21 | מאת: שירלי

טוב,אני לא אלך...לאיפה אני אלך יענו העיקר שהיא חיה. קרה לה דבר נורא.... אני לא יודעת..אולי טעיתי בגלל שסיפרתי עליה. זה הדאיג אותכן, ואני מודה לכן על הדאגה. ולעולם לא אוכל לשכוח את אהבתכן אגב אתמול היתה לי החזרה...וכבר מרגישה כאבי מחזור כאלאאאס הלך הטיפול. אל תכעסו עלייייי

03/01/2006 | 10:55 | מאת: ויתי

דבר ראשון תודה לילדת שהסבירה לי למה היא מחקה אותי אתמול, את צודקת זה לא לעניין לפרסם פה טלפונים של מטפלים. אני מקוה שהפעם אני אכתוב את זה יותר טוב, אז ככה: נפתחת בפברואר בתל-אביב קבוצת תמיכה לזוגות בטיפולים . זאת קבוצה של עד 5 זוגות ואנחנו היינו בטיפול אצל אחת המנחות(יהיו שתיים)שהיא מטפלת זוגית ומשפחתית והיא מעולה. אנחנו הולכים השבוע להרשם כי אני מרגישה שבן הזוג שלי כבר נחנק. אין לו עם מי לדבר על הנושא וזה אוכל אותו. אני לא מבינה למה כלכך קשה להם לפתוח פורום של גברים בטיפולי פוריות.בכל אופן זה דבר אחד. לדבר השני: הספירת זרע של בן זוגי ממממש לא טובה והחליטו לעשות לנו מיקרומניפולציה. בן זוגי הלך לדיקור במשך שלושה חודשים ואני עשיתי דיקור מהיום הראשון שהזרקתי את הגונל F .זה מאוד עזר והיו לי אחלה זקיקים. ההפתעה היתה שכשבדקו במעבדה את הזרע החליטו לותר על המיקרו כי הזרע היה מספיק טוב להפריה רגילה.מההפריה ההיא גם ניקלטתי(להזכירכן יש לי ילדון בן שנה בבית) יש לו אחוזי הצלחה גבוהים. אז מי שרוצה את הטלפון שלו או של הקבוצת תמיכה, מוזמנת ליצור איתי קשר בכיף. אני שמחה שיש לי אפשרות אולי לעזור פה, ושהשנה כולנו נהייה הריוניות. אור ואהבה מהיקום לרחם ויתי

03/01/2006 | 10:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני שמחה שהבנת את דברי ונענית לבקשתי לחזור ולתת לבנות כאן את הפרטים בנוגע להמלצותייך - מינוס שמות ומספרי טלפון. אני מקווה שאכן בנות ייעזרו במידע הזה ויצליחו! ובהצלחה גם לך!

03/01/2006 | 09:54 | מאת: זיו

עד עכשיו היה פה כל כך כייף, למה להרוס, למהההההההההההההההה אנחנו עוברות דברים כל כך רגישים למה להרוס לנו? יש אנשים כל כך רעים בעולם הזה. תנו לנו לעבור דברים בשקט, גם ככה אנחנו סובלות, למה לעשות רע??????? אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את מה שאנחנו עוברות, אז למה להכנס ולהתגרות בנו? זיו.

03/01/2006 | 10:06 | מאת: זיו

לא הבנתי את הקטע של השמות הבדויים, חלאאאאאאס כבר עם ההתנהגות הזו. או שנהנה פה או שלא!!! יש לנו פה את החברות הקבועות ומי שנכנסת חדשה מתקבלת בברכה ועם המון עידוד מצידנו, אז למה להרוס? זה כל כך מעצבן. זיו

03/01/2006 | 10:10 | מאת: מורן1

היי זיו את מטופלת אצל ד"ר לויט נכון? אני רוצה ללכת לרופא פרטי למי היית ממליצה לקלדרון או ללויט? שמעתי גם על יגודה ...מכירה ? מורן

03/01/2006 | 09:40 | מאת: לימור

בפורום גניקולוגיה הפנו אותי לקבלת תשובות בפורום זה. לפיכך, אני בת 34 ומנסה להכנס להריון. לפני חצי שנה הפסקתי לקחת גלולות (מרסילון) שאותן לקחתי למעלה מ- 10 שנים. המחזור בחצי השנה האחרונה לא סדיר. מחזור אחרון היה ב- 17.11 ומאז לא קבלתי. עשיתי בדיקות בתחילת דצמבר כדלקמן: THS: 4.27, Prolactine: 121, LH: 35.6, FSH: 82.9, Progesterone:1.2 Trogesterone total Ichil 0.17, Testosterone Bioavailable 0.01, Testosteron 8.2, DHEA-S 1.4 בתאריך 1.1.06 עשיתי את הבדיקות הבאות: LH 9.9, FSH 6.7, Estradiol 1154 מה דעתך? ובתודה מראש

03/01/2006 | 10:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לימור, לא נעים לי לתזז אותך בין פורומים, אבל הפורום אליו הופנית מפורום גינקולוגיה הוא כנראה פורות הפוריות של פרופ' זיידמן ולא הפורום הזה. כאן אנחנו מנהלות פורום תמיכה חברתי, בו אנו תומכות ומסייעות זו לזו בהתמודדות הרגשית עם טיפולי הפריון. אני מנהלת הפורום, ואינני רופאה. רק רופא שהוא מומחה לפוריות (כמו פרופ' זיידמן אותו הזכרתי קודם) יוכל לפענח עבורך את תוצאות הבדיקות שערכת, ולענות לך על שאלות רפואיות אחרות. אז אם כבר הגעת לכאן - ברוכה הבאה ואת מוזמנת להשאר עמנו, אבל תשובות לשאלות רפואיות תקבלי רק מרופא. בהצלחה!

03/01/2006 | 08:32 | מאת: מודאגת

אני בת 39 , אמא לשני ילדים . אני כבר 10 שנים מתוכם 1 שנה עם טיפולים עם GONAL F לא הצלחתי להכנס להריון מאוד רוצה אך עדיין לא להגיע להפריה , עם מי להתייעץ? מה לעשות?

03/01/2006 | 09:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, מכיוון שאת כבר שנה בטיפולים, אני מניחה שעברת כמה בדיקות? לא לגמרי ברור מדברייך מה עשית, ואם עשית את כל הבירורים הנדרשים, והאם יש אבחנות כלשהן לגבי הסיבה לאי-הפריון שלך. אז אני אתן לך תשובה כללית מקוצרת, ואם יהיו לך עוד שאלות ספציפיות את מוזמנת לשאול: אם את מנסה להרות כבר 10 שנים ללא הצלחה אין ספק שקיימת בעיה. בשלב הראשון רצוי ללכת לרופא שהוא מומחה לפוריות, ובגילך הייתי מציעה לך ללכת ישר למישהו מצויין עם המלצות (אני אישית ממליצה על פרופ' זיידמן, אבל יש עוד מצויינים). המומחה יערוך בירור על מצבך וישלח אותך ואת בן-זוגך לסידרה של בדיקות. בהתאם לתוצאות הבדיקות יקבע סוג הטיפול. כמובן שגם לך יש מילה לגבי קצב ההתקדמות בטיפולים. תפקיד הרופא לבדוק אותך ולומר לך מה בדיוק המצב, מהם הפתרונות האפשריים, סיכויים וסיכונים, ועל סמך המידע הזה תקבלי החלטה מושכלת מה לעשות ומתי. בהצלחה!

03/01/2006 | 00:28 | מאת: שירלי

היי אני כבר הולכת לישון,עבר עלי יום קשה,ואינני מתכוונת להתיחס לשטויות שנאמרו בשמי. או בשמה של נסיכה. ילדת האוקינוס חשוב לי שתדעי..שמי שמפזרת פה ריח מסריח,היא בטוח לא אחת הבנות הקבועות של הפורום... ואסור לנו לחשוד בהן..כי הן נהיו חלק בלתי נפרד מהפורום האלוהי הזה. באמת הפורום הזה שונה מכל הפורומים,נקי, חם,תומך. אין פה שנאה.. אבל נמצאת פה מישהיא, שקראה לעצמה אלמונית,ואני בטוחה שזו היא, היא גולשת בפורום http://www.starmed.co.il/Forum/63, של סטאר מיד. שם היא מלכלת על הבנות, וכותבת דברים רעים.. היא כתבה לנישהיא "אם תהיי נחמדה,אולי תיכנסי להריון" זוועה...אין מה לדבר. ומהאתר ההוא היא כברה לפורום שלנו,והסריחה את המקום. והוא כותבת בשמות של בנות הפורום את השטויות שלה,אז אנא לא להתיחס. לא קרה כלום וילדת האוקינוס,...קיוויתי שתוכלי להסביר אי ההבנה שנגרמה כאשר היא כתבה את השטויות שלה על שמי.....לכלכה את השם שלי...בעעעעעעעעעעע זהו, רציתי להבהיר את אי ההבנה לילה טוב

03/01/2006 | 00:41 | מאת: רומי

חלומות בעעעעעעעע.

03/01/2006 | 08:07 | מאת: ניני

שהודעות מהסוג הזה יעשו באופן פרטי במייל, גם כדי לעצור את הסחרור הזה וגם כי אז אפשר להתייחס אליהן יותר ברצינות וזהו עכשיו ממשיכים הלאה, יש לנו עוד להכנס להריון החודש בנות, קדימה לעבודה!!

כנראה פיספסתי משהו, כי לא הבנתי כלום אך נתחיל מחדש........................ רומי

03/01/2006 | 08:07 | מאת: רונית

היי רומי אני שולחת לך מייל

03/01/2006 | 09:02 | מאת: רומי

רונית תשלחי לעבודה,

03/01/2006 | 09:56 | מאת: [email protected]

אולי תשלחי לי גם מייל ותספרי לי מה התחולל פה?! תודה זיו.

02/01/2006 | 23:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

ואותי אי אפשר לפברק כאן כי הניק שלי מופיע בכחול...

03/01/2006 | 08:01 | מאת: ניני

שיהיה יום טוב ופחות הורמונלי פה בפורום;)

02/01/2006 | 23:52 | מאת: ילדת האוקיינוס

בנות יקרות, באמת שהיו לי כוונות טובות. אי-פריון הוא מצב קשה ומבאס. טיפולי פריון הם חוויה לא פשוטה. אחרי שעברתי 3 שנים של הסבל הזה, וכמו רבות מבינכן שאלתי את עצמי "למה דווקא לי זה קרה", הגעתי למסקנה שלמרות שאני עדיין לא יודעת למה זה קרה דווקא לי, אוכל אולי למצוא קצת נחמה בדיעבד דרך עזרה לאחרות שנמצאות באותו מקום קשה בו אני הייתי. אז נעניתי בחיוב להצעה לנהל את הפורום הזה. באתי לכאן עם המון רצון טוב והקדשתי המון זמן, בהתנדבות מלאה וללא כל תמורה, לענות לכל השאלות שהיו לכן. עשיתי את זה עם כל הנשמה, הזדהיתי והתעצבתי עם כל בטא שלילית, והתרגשתי עם כל הריון חדש. עניתי בסבלנות ובאריכות גם כאשר היה לי פחות זמן פנוי, ועל חשבון דברים אחרים שיכולתי לעשות באותו הזמן למען עצמי ומשפחתי. בפעם הראשונה שביקר אצלנו טרול לא התרגשתי. זה קורה בכל פורום, ובגדול הפורום הזה באמת מלא בנשים מקסימות ומרגשות, אבל בזמן האחרון נושבת כאן רוח רעה, ואני מתחילה לחשוד שלא מדובר כבר סתם באיזה טרול מזדמן מהסוג של נער מחוצ'קן ללא חברים שמחפש קצת ריגושים באינטרנט. אין לי שום דרך לבסס את חשדותי, ולמען האמת גם אין לי שום כוונה לבזבז על השטויות האלה אפילו דקה נוספת מזמני היקר. חבל. באמת שרציתי לעזור לכל מי שאוכל, ורציתי לבנות כאן בית נעים ותומך. עצוב שתפוח רקוב פוגע בכל הארגז, אבל זאת המציאות. כבר כמעט חצות, ואני הולכת לישון. נראה מה יהיה מחר... לילה טוב.

03/01/2006 | 01:18 | מאת: דורה

אוי ואבוי ילדת! אל תקחי את זה ככה. הרי בעצם כל אחד יכול לשבת מאחורי המקלדת ולקלקל לנו. אבל לרובנו כאן באמת באמת אכפת. רובנו רוצות לשפוך את הלב ולתת כתף. תלוי מה אנחנו מסוגלות באותו יום. היום אני מחר את... ובלעדיך ילדת יקרה, מה נעשה? חס וחלילה! אנחנו כל כך מעריכות את האנושיות, הרגישות,הידע והחכמה שלך. אנחנו לא נתרגש משטויות כאלו ולא ניתן להן לעוות את המקום הזה. הפורום הזה משמש בשבילנו בית ואת, יקרה, אמא של כולנו כאן. ממש ככה! אני מאד מקווה שהבוקר יביא עימו יום חדש ומבט יותר חיובי שלך עלינו. לדעתי, בלעדיך הדברים כאן יתפוררו. אנחנו זקוקות לך. אוהבת, דורה.

03/01/2006 | 13:20 | מאת: נועה

ילדת יקרה לא ממש הבנתי מי נגד מי פה, אבל כן הבנתי מה את עושה. את עושה טוב. את שמה דברים בפרופורציה הנכונה, מכוונת, מלטפת, אוהבת. ילדת יקרה.באמת שלא פגשתי הרבה אנשים כמוך. בזכותך מצאתי מקום שחם ונעים לי להיות בו. מקום של תמיכה והבנה, שאפשר להוציא את המעיים בלי לפחד ועד למצוא אנשים נהדרים שמחזירים אהבה. כל זה לא היה בלעדייך. תודה יקירה. אז אל תלכי, טוב?

03/01/2006 | 08:05 | מאת: ניני

פורומים ורטואלים תמיד סובלים מתופעות של פורקן דחפים תוקפניים מהסוג הזה, ולא חייבים לצורך זה נ\נער מחוצ'קן, גם אנשים/נשים מבוגרים/ות מגיעים למקומות נמוכים בחסות שמות בדויים אני חושבת שהכי טוב, עד כמה שניתן הוא להתעלם ואם צריך למחוק. אבל צריך לזכור, שזה תפוח אחד רקוב, ויש פה עוד ארגז ענק של תפוחים מדהימים לא להתייאש}{}{

לילדת היקרה... רציתי להצטרף לדברי הבנות..ולאמר כי לדעתי את עושה עבודת קודש וכל התייחסות שלך מוערכת ביותר ורואים שמושקע כאן הרבה רגש, חוכמה, ידע ורגישות ובכלל הכל מהכל בטוב טעם מדהים וממש מעורר הערצה... לא יודעת מאיפה התחיל כל הבלאגן אבל מקווה שזה ישאר מאחורינו....ולא יתן לקלקל את מה שנבנה כאן... אוהבת ומוקירה מאוס

02/01/2006 | 22:41 | מאת: ל

02/01/2006 | 23:34 | מאת: ניני

ממך (אם זה ממך, כבר אי אפשר לדעת פה...) עניתי לך שם..

מצטערת אני לא יכולה להיחשף יותר מידי ובטח שלא מענין כאן את הבנות מי אני ומה אני. שלחתי לך מייל אם תרצי לשאול אותי משהו. מספיק שגעתי כאן את כולן עם הלחצים שלי.... ובמיוחד עכשיו שכל יום נראה לי כמו שבוע..... אז אהיה כאן מחר במהלך הערב....

02/01/2006 | 22:24 | מאת: אלמונית

כן זו אני ..........אל תדאגי אני קוראת ועוקבת אחרי הדברים........ נעלמתי , כי לא מתאים לי להזדהות , לשלוח תמונות ועוד........ חוץ מזה קראתי את הדברים הקשים שנכתבו מצד שני הצדדים בפורום השני , חשבתי לעצמי , שאם אני ימשיך לכתוב בעילום שם , יחשבו שזו אני שכותבת את הדברים ....

02/01/2006 | 22:27 | מאת: אורית

אני מכבדת אותך ולכן שלחתי לך מייל

אני מחזיקה לכם אצבעות שהכל בסדר!!!!!!! אוהבת מורן

02/01/2006 | 21:09 | מאת: דורה

צ

02/01/2006 | 19:37 | מאת: רומי

שאלה לכולן: גיסתי זקוקה לתרומת ביצית, האם אתן מכירות מישהי/או אתן שמוכנה לתרום והיא כמובן עוברת טיפולים? רומי

02/01/2006 | 19:42 | מאת: מאוס

לפי מיטב ידיעתי זה ממש תחום ההתמחות של פרופסור משיח...(למרות שאני יודעת שאת לא ממש מתה עליו..)

02/01/2006 | 20:15 | מאת: רונית

היי רומי יש מכון ליד הבית שלי שמתמחה בתרומות ביציות מחו"ל עובדת שם מישהי מהגן של אחיינית שלי שאני מכירה.פרטים מדוייקים אני אפרסם לך מחר אם תרצי. ביי רונית

02/01/2006 | 20:28 | מאת: רומי

היי מתוקתי, תבתי לך מייל הבייתה בכל אופן, תני לי באמת את הפרטים של המכון הזה נברר גם שם,

02/01/2006 | 19:09 | מאת: שירה

עשיתי הזרעה אתמול , אמרו לי לקיים יחסי מין אתמול , האם צריכים לקיים גם יום אחרי ההזרעה או שזה כבר רחוק מדי ? כמה זמן אחרי האוביטרל מתרחש הביץ ?

02/01/2006 | 20:42 | מאת: אורית

אני עברתי ביום שבת. האוביטרל זה בין 24 ל 36 שעות. הרופאה שלי אמרה לנו יומיים לפני ובאותו יום של ההזרעה. והיא הוסיפה ואמרה שזרע מחכה לביצית ולא הפוך. אם תרצי עוד משהו תשאלי אותי.....

02/01/2006 | 21:14 | מאת: אלמונית

לא תאמיני , זו אני האלמונית שהתכתבת איתי לפני מס' ימים,דווקא את ענית לי מכולם........ אני עוקבת אחריך וסופרת את הימים איתך..........

02/01/2006 | 21:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה, הביוץ אמור להתרחש תוך 36 שעות מהזרקת האוביטרל, וביצית ממשיכה לחיות עד 24 שעות אחרי הביוץ. בכל מקרה זה לא מדע מדוייק, את יכולה להוסיף עוד פעם אחת רק בשביל ההרגשה הטובה, אבל לא חובה... בהצלחה!

02/01/2006 | 18:04 | מאת: אפרוח1000

היום התחלתי לכתב משהו ואני משתפת אתכן בחלק קטן ממנו: אני אוהבת אותך לפני שבכלל אותך היכרתי אני חושבת עליך לפני שראיתי איך אתה נראה אני דואגת לך עוד לפני שאת קולך שמעתי אני מתגעגעת אליך מבלי שיודעת אפילו את שמך....

02/01/2006 | 18:26 | מאת: יום טוב

אני חושבת שחוצפה ממך להיכנס לפה, ולעורר רגשות מאוד קשים אצל בנות,שעדיין לא נכנסו להריון. בשורות טובות אני וכל הנשים פה אוהבים לשמוע, אבל לא להישחף יותר מדי עם זה. לבשר על התקדמות ההריון ולהראות לכולם שאת שמחה בגלל שהכל תקין ואחלה, זה מעודד ומשמח, אבל אני בטוחה שגם כמה בנות אומרות פה "גם אני רוצה"..וזה כואב אני מכירה המון נשים שדרך הפורום הזה נכנסו להריון, אשר לא נכנסות ומדווחות על בטא,שכבר יודעים שהיא תקינה לחלוטין, הגישה שלהן חבוא ולבשר שונה מהגישה שלך. הן המשיכו להיכנס ולתמוך בנשים שזקוקות לזה,אפילו אני לא מזהה שהן בהריון. אז אנא אם תוכלי להתחשב ברגשות של האחרים, ולעבור כבר לפורום הריון תמיכה,או שמה לא יודעת. פה תומכים בנשים שלא נכנסו להריון,ויש להן קושי, את תוכלי להיות אורחת כבוד,לעזור,ואם יש לך בעיה להיעזר,אם נוכל לעזור לך,כי זה לא המקום. אבל לבוא ולפגוע בצורה עקיפה,זה לא מקובל,לפחות עליי כאחת שעדיין לא הצליחה.

02/01/2006 | 19:33 | מאת: בחיאאאאאאאאת רבק

ותעזבי אותנו מהשטויות שלך.

02/01/2006 | 19:40 | מאת: רומי

בחיאאאאאת רבק מי כתבה זאת?? הרגת אותי מצחוק

02/01/2006 | 20:53 | מאת: ניני

גם אם אפרוח היתה לא רגישה, ההסתערות הזאת לא מתאימה לרוח הפורום הזה, אפשר להגיד דברים אחרת. אני מקווה שעבור כל אחת מאיתנו הפורום הזה ימשיך להיות בית גם כשיגיע ההריון המיוחל, ומקווה שאם נטעה חלילה ונפגין פה רגשות שיפגעו במישהי לא יעשו עלינו לינץ'. הלו, זה לא מתאים לנו.

02/01/2006 | 21:52 | מאת: ילדת האוקיינוס

ניני צודקת, אין כאן מקום בפורום הזה ללינץ'. בואו נשאיר את ההתלהמות הגסה למקומות אחרים באינטרנט, טוב? אפרוח אכן שגתה בהחלטתה לשתף דווקא את הפורום הזה ברגשותיה כלפי העובר המתפתח ברחמה (ושימשיך להתפתח עוד 8 חודשים בריאים ותקינים, אמן), אבל כאן זה בית, וכשבן בית שוגה - מעמידים אותו על טעותו בצורה מכובדת ולא נכנסים באמ-אמא שלו. לא כאן. ועוד משהו: מאוד לא אהבתי את המתקפה מאחורי ניקים בדויים: גברת "יום טוב" וגברת "בחיאאת רבק" היקרות, אם אתן נוהגות לכתוב כאן תחת שמות אחרים, אנא כתבו גם את הדברים הפחות טובים שיש לכן לומר תחת אותם שמות, ואל תנהגו בפחדנות מכוערת. מה שיש לכן להגיד הוא לגיטימי, אבל להתקיף מאחורי שם בדוי זה לא לגיטימי ואפילו בזוי. ואם באתן לכאן רק כדי להתקיף ולא כתבתן כאן קודם, אז תודה רבה, אבל כאן זה פורום תמיכה ולא פורום התקפה, אז הואילו לצאת מכאן, וכשתרצו לתמוך ולהתמך - אתן מוזמנות לחזור. בואו נסגור כאן את הדיון ונחזור לסדר היום הרגיל והתומך שלנו, בסדר?

03/01/2006 | 18:21 | מאת: תמר

האושר הגדול מחכה לך בפינה. אל תשימי לב לתגובות הממורמרות, האיומות, ולמתלהמות = מה קרה? ןלבנות המתלהמות היא בהריון וטוב לה, למה התגובות המגעילות האלה? אתן לא יכולות לפרגן לאישה שעברה מסלול תלאות קשה ומפרך, וסוף סוף רואה את האור בקצה המנהרה? הייתן שמחות יותר אם היא היתה נכשלת בטיפול ולא נכנסות להריון? זה היה משמח אתכן? מאיפה הרוע הזה? במקום לאחל לאפרוח הריון קל ונעים ובריא ולידה קלה ובריאה לה ולעובר אתן מתנהגות בצורה דוחה. נכון שקשה לעבור טיפולים, מי כמוני יודעת כמה קשה להיות עקרה, אבל זה לא מצדיק את התגובות העוינות.