פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

13/12/2005 | 13:48 | מאת: אורית

כתבתי האם יש קשר בין תנועת זרע להריון(זאת מאחר שלנו יש בעיה בתנועה) אחד הרופאים ענה לי בפורום אחר... מחבר: ד"ר ינון חזן תאריך: 13.12.2005 שעה: 10:58 במידה ואין בעיה אחרת והזרע בכמות תקינה ( מעל 20 מיליון ) יש סיכוי להריון ספונטני אך מכיוון שבטיפולי פוריות מעלים את הסיכוי להריון פר חודש יש מקום להתיעץ עם מומחה בפוריות ולשקול טיפול . אני מתעודדת עכשיו ומקווה שעודדתי את יתר הבנות

13/12/2005 | 14:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אורית, תודה על המידע ששיתפת איתנו. בהחלט מעודד! שיהיה לך בהצלחה!

13/12/2005 | 13:43 | מאת: אורית

שלחתי לרופאה שלי מייל והיא הדריכה אותי לעשות את הבדיקה ביום שישי בבוקר אני מקווה שביום שישי בבוקר שתיינו נהיה עם תוצאה חיובית

13/12/2005 | 13:57 | מאת: רומי

אמן!!!!!!!!!!!!!!!!

13/12/2005 | 13:59 | מאת: מאורית

תראי מה כתבתי שם למעלה לכל הבנות האחרות..... ותראי השבוע התבשרנו על שני הריונות ובפעם הבאה זו את תיהיה

13/12/2005 | 11:47 | מאת: מרגלית

שלום לכל הבנות. אני קוראת את ההודעות שלכן ואני רוצה לעודד אתכן!!!!!! אני במצב שונה משלכן לי יש 2 ילדים ושניהם נולדו מטיפולי IVF (הבעיה היא אצלי). היה לי הריון ספונטני ובשבוע 5 היתה לי הפלה טיבעית. אחרי בערך כשנה משלא הצלחתי להיכנס להריון ספונטני פניתי לרופא הנשים שלי. ביצענו בדיקות: צילום רחם, היסטרוסקופיה ולפרסקופיה והוחלט להתחיל בטיפולי IVF. רופא הנשים שלי המליץ לי על ד"ר ווליוביץ - המושיע שלי. פניתי לד"ר ווליוביץ והתחלנו בטיפולי IVF בבית החולים אסותא. ההפריה ה- 3 (עשיתי הפסקה של שנה בין ההפריה השניה לשלישית) הצליחה ונולדה לי בת מקסימה כיום בת 4. אחרי 3 שנים החלטנו שאנחנו רוצים עוד ילד ופניתי שוב לד"ר ווליוביץ. ההפריה הראשונה הצליחה ונולד לי בן מקסים כיום בן 11 חודשים. ושיש לי 5 מוקפאים. אחותי אחרי 9 שנות נישואין נכנסה להריון והיום יש לה תאומות בנות 10 חודשים - מקסימות!! לא להתייאש!!!!!!!!!! ישר כח לכולכן

אפילו ניסינו בהתחלה את המתכונים לבנות.. ותכננתי ( ואולי נשארה קצת מהתקווה הזו עדיין..) איך אנחנו בדיוק נגמור לשפץ את הגינה, ואז באביב כשהכל נעים ופורח אצא איתה החוצא לתפוס שמש.. כן. בטח. מה פתאום שהלידה תהיה בפברואר. נורא קר. איך נחגוג לה יומולדת ככה. כאילו שאיכפת לי היום. רק שיבוא מי שיבוא.. אז את לא לבד. וכן, אין ספק שנגזל מאיתנו היכולת לתכנן. אבל הכל יהיה טוב. עוד נראה!

13/12/2005 | 11:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא רוצה להרגיז, ובטח שבדיעבד הייתי מוותרת על התענוג המפוקפק של שנות אי-הפריון הקשות שעברתי, אבל בכל זאת שני דברים טובים יצאו לי מזה (חוץ מהתאומים, כמובן): 1. בעלי ואני הפסקנו לעשן 2. הפסקתי להיות קונטרול-פריק ולהאמין שבאמת כל החיים שלי נמצאים בשליטתי. אי-הפריון פשוט הכריח אותי להכיר בזה לבסוף, למרות שיש לי ראש קשה ולקח לזה שנים להקלט (תרתי משמע!). אבל ברגע שזה קרה - אין לך מושג כמה זה משחרר. לא שכיום אני איזה טיפוס שאנטי שלא עושה כלום ורק "זורמת עם החיים", (בכל זאת בגילי לא משתנים ב-180 מעלות...), אבל כן קרה לי משהו בראש, והמשהו הזה מאוד חיובי, אני חושבת.

13/12/2005 | 10:50 | מאת: מרגלית

שלום לילך, ברצוני להמליץ לך על הרופא שטיפל בי. אני טופלתי אצל ד"ר ווליוביץ מר"ג. 2 הילדים שלי נולדו מהפריה שביצע ד"ר ווליוביץ. ד"ר ווליוביץ מבצע את השיבה ואת ההחזרה בבית חולים אסותא והוא מקבל את המטופלות שלו בקלינקה שלו בר"ג (שיכון ותיקים). את ההחזרה בהפריה ה- 3 שהצליחה (ילדה בת 4) הוא ביצע ביום שבת בבית חולים אסותא. הוא מקבל גם בימי שישי אחה"צ אצלו בקלניקה. ממליצה בחום על ד"ר ווליוביץ. כמו כן ישנו פרופ' רון-אל מיהוד הוא מנהל מחלקת IVF בבית חולים אסף הרופא. הוא טיפל באחותי ונולדו לה תאומות מקסימות בטיפול הראשון אצלו (היו עוד 5 הפריות אצל רופא אחר שלא הצליחו)- גם מומלץ בחום.

13/12/2005 | 22:47 | מאת: לילך

היי מרגלית, המון תודות על ההמלצות, אני לא מוצאת בספר של מכבי את הטלפון של דר' ווליוביץ. אז אם עדיין יש לך אותו בבקשה תעבירי לי אותו או דרך הפורום או לאימייל. תודה תודה.

20/10/2008 | 14:01 | מאת: אמא לתאומים IVF

שלום בנות, אני אמא לבן מדהים בן כמעט 8 שהגיע באופן טבעי (ובהפתעה...) וכשמלאו לו 3 ניסינו שוב בצורה רצינית יותר, אחרי חצי שנה רופא הנשים שמלווה אותי כבר שנים רשם לנו אקקלומין שכמובן לא עזר ובהמלצת חבר לעבודה של בעלי פנינו לד"ר יעקב לברון שנטע בנו את ההרגשה והבטחון ש"נגיע לארץ המובטחת" והיום אנו חובקים תאומים. יתרה מזאת לי היה חשוב היחס האנושי כמעט כמו המקצועיות הרפואית ואני שמחה לומר כי פגשנו רופא מדהים וחף מאגו, אדם משכמו ומעלה, ולפי מה ששמעתי בחדר ההמתנה באסותא גם איש צוות חברי.

13/12/2005 | 10:48 | מאת: גלית

האם יכול להיות שהאנדומטרין גורם לי לכאבי חזה חזקים עד שאדע בוודעות אם אני בהריון או שזה נעלם עם הזמן.

13/12/2005 | 11:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גלית, כן, אנדומטרין יכול לגרום לכאבים בחזה, וגם לתופעות לוואי נוספות. בהצלחה!

13/12/2005 | 12:28 | מאת: גלית

תודה

13/12/2005 | 10:33 | מאת: לילך

שלום בנות, האם משהי מכירה רופא נשים טוב שמבין בפוריות מאזור ר"ג, גבעתיים. ת"א. אשמח לשמוע המלצות, כי אני רוצה להחליף רופא. ועוד שאלה- מתי עבורים מרופא נשים למומחה לפריון? תודה.

13/12/2005 | 10:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לילך, אני ממליצה בחום על פרופ' זיידמן שהיה הרופא שלי -מקצוען אמיתי ומקסים. אבל אליו אני חושבת שאפשר להגיע רק באופן פרטי, ולכן אם את רק בתחילת הדרך אולי כדאי להתחיל עם מומחה לפריון שמקבל גם דרך קופת החולים שלך -יש לא מעט רופאים טובים באיזורים שציינת שמקבלים גם דרך קופת חולים (אם תצייני איזה קופה את אולי נוכל לעזור). מתי עוברים מרופא נשים למומחה לפריון? אתמול! אני תמיד כועסת כשאני שומעת על רופאי נשים שאינם מומחים לפריון ובכל זאת מתחילים לטפל בבעיות פריון. לדעתי זה ממש לא בסדר ועלול אפילו להזיק. ברגע שאת מנסה להרות ולא מצליחה - זה הזמן ללכת למומחה לפריון ולא לרופא נשים "רגיל" או כזה המתמחה בתחומים אחרים של בריאות האשה. כפי שציינתי למעלה, יש רופאים מומחים לפריון מצויינים שמקבלים דרך קופות החולים, כלומר את בהחלט לא חייבת להתחיל מאחד ה"תותחים הכבדים" שמקבלים רק פרטי, אבל כן תלכי למומחה טוב לפריון - צריך רק לעשות שיעורי בית ולמצוא אחד טוב שמקבל דרך הקופה שלך. בהצלחה!

13/12/2005 | 12:40 | מאת: הביבי יבוא החודש

דווקא ברזומה של ד"ר זיידמן רשום שהוא מקבל את חולים ששיכים לכל קופות החולים, (אני חושבת עם מושלם, או זהב, או משהוא כזה, אם תלחצי על התמונה שלו יופיע לך הפרוט של קורות חייו וכן כתובת וטלפונים, ואיזה קופות חולים הוא מקבל, בהצלחה!!!!

13/12/2005 | 13:49 | מאת: מאורית

לילך, יש רופא אחד באזור יד אליהו שייך לרופאה של קופת חולים כללית. את תרצי עוד פרטים תכתבי לי....

13/12/2005 | 19:29 | מאת: לילך

תודה בנות על היעוץ, שכחתי לציין שאני רוצה רופא דרך מכבי, אם משהי מכירה? ובקשר לרופא פרטי רציתי לדעת בערך עלויות. תודה תודה לכן.

13/12/2005 | 19:35 | מאת: אורית

לקחתי רופאה פרטית והיא לקחה לפי סדרה של טיפולים יותר מ300 אבל אומר ..... זה שווה כל שקל. היא זו שהרגיעה אותי מהרופא החלאה שהיה לי קודם...... התלוננתי עליו אני כבר אחריי הכל אבל לדעת שיש עוד נשים שמגיעות אליו פשוט חבל!

13/12/2005 | 20:12 | מאת: מרגלית

אני טופלתי אצל ד"ר ווליוביץ מומחה לפריון דרך קופת חולים מכבי. הוא מטפל בך דרך קופת החולים עד ההריון אח"כ את מחליטה האם להישאר אצלו בטיפולים פרטיים או ללכת לרופא דרך הקופה. ב- 2 ההפריות נשארתי אצלו בטיפול פרטי - אומנם כל ביקור עלה לי 500 ש"ח אבל שווה כל אגורה. כשאת משלמת את מקבלת יחס.

13/12/2005 | 09:10 | מאת: שירי

אני חדשה כאן, בת 31 בתחילת דרך טיפולו הפוריות. יש לי ילדה מדהימה בת 3 ואנחנו כבר 10 חודשים מנסים להכנס שוב ללא הצלחה. הבעיה כניראה אצלי, אובחנתי כבעלת שחלות פוליציסטיות ונאמר לי שהשלב הבא (אחרי איקקלומין,מטרומורפין ופרוגינובה הוא זריקות. מה זה בדיוק? באיזו תדירות? זה כואב? אשמח לקבל תגובות ממי שסובלות מאותה בעיה

13/12/2005 | 10:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירי, הרבה פוליציסטיות לא מגיבות טוב לכדורים וצריכות לעבור לזריקות עם הזרעות. את הזריקות מתחילים לקבל החל מסביבות היום ה-3 למחזור, מזריקים כמה ימים (פעם ביום) ואז עושים בדיקות אולטרסאונד ודם לבדוק את מצב הזקיקים, וכך ממשיכים להזריק עוד יומיים, עוד פעם בדיקה וכו' -עד שמהזקיקים מבשילים - בד"כ זה קורה די מהר (כלומר יוצא שמזריקים בסביבות שבוע-שבוע וחצי). הזריקות באמת לא נוראיות, לא כואב להזריק ומומלץ מאוד ללמוד מהר להזריק לבד (או שהבעל יזריק) כדי לא להיות תלויים באחות של קופ"ח (או במוקד כשמגיעה השבת). שיהיה לך בהצלחה!

13/12/2005 | 13:53 | מאת: אורית

אני גם סובלת מתסמיני כאלו רק בלי שיעור יתר או השמנה. לקחתי איקקלומין וזה השפיע נהדר! היו לי שני זקיקים ענקיים( מקווה גם לתאומים) מקווה שעזרתי לך

13/12/2005 | 09:00 | מאת: גלית

אני כל כך מפחדת מהתשובה מחר שאני כבר מטפסת על הקירות כל הזמן בודקת עם קיבלתי מחזור כי אני הרי יודעת שהוא צריך להגיע אין לי שום תחושה שונה של הריון כל התחושות מובילות למחזור מה יהיה? האם אמורים להרגיש משהוא שונה לפני כי נמאס לי כל הפריה הסתיימה עם אותה תחושה וקיבלתי מחזור כמה אפשר. גם אנחנו מהזוג שלבעלי יש בעיות זרע הזרע חלש.

13/12/2005 | 10:09 | מאת: רומי

היי גליתוש מבינה אותך כל כך אנחנו באותו המצב כל שיש לי לאחל זה שנופתע שתיינו מחר ומחרתיים אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן רומי

13/12/2005 | 10:26 | מאת: גלית

תודה רבה לך רומי ובהצלחה גדולה לשנינו אמממןןןןןן

13/12/2005 | 10:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גלית, אין שום דרך לדעת אם הטיפול הצליח או לא - עד לבטא המיוחלת.. הרבה פעמים הרגשות של מחזור רגילות מופיעות גם לפני בטא חיובית. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק לבטא חיובית ויפה, ותעדכני?

13/12/2005 | 10:45 | מאת: גלית

תודה לך וכן ברור שאני אעדכן אתכם אתם כל כך נחמדות וכל כך כיף שיש אתר כזה להוציא את כל מה שיש לנו בימים כאלו קשים ואני מקווה שנמשיך עם התשובות החיוביות כמו שהיה אתמול כאן אמן.

היי מורן, בנוגע לשאלתי על הזרעה והשבחה בשבת, את כותבת שמכירה מכון פוריות שעושה את הדברים בשרון. אשמח אם תוכלי לתת לי את הפרטים שלו דרך האתר (לא דרך המייל הרשום מעלה). שם המכון, מס' טלפון, מיקום,ואולי שעות עבודה או עלות. האם קופ"ח כללית משתתפת בזה? המון תודה מראש, לך ולמי שניסה לעזור. שלומית

היי שלומית, השם של המכון הוא "אלתם" והוא נמצא במושב חרב לאת (קרוב לנתניה). הטלפונים הם: 04-6308039/ 050-5292509. לי יצא להיות שם בשבת אחה"צ, בעלי מבוטח בקופ"ח לאומית והבאנו רק טופס 17 ולא היינו צריכים לשלם כלום. לגבי מבוטחים של הכללית אני כמעט משוכנעת שגם יש להם הסדר, אבל הכי טוב שתתקשרי ותשאלי. אני כבר מאז בסבב נוסף של הזרעות שעברתי אתמול והיום..... בתקווה שזו הפעם האחרונה. בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה ושמחתי לעזור......

הי בנות כמו שכבר ידעתי , גם הפעם לא הצלחתי להגיע להזרעה מגירוי יתר ( פעם שנייה ) די אני רוצה רופא אחר , זה לא יתכן הדבר הזה הזרעה זה לא תהליך כ"כ מסובך !!!! אני מטופלת כרגע אצל ד"ר פרידלר בקופ"ח מאוחדת( משהי מכירה ?) אני אשמח לקבל המלצות לרופאים מומחים , לא יודעת מנהלי מחלקות או משהו כזה , שיודעים את העבודה ויוכלו לעזור לי להתקדם כבר , כי אני עומדת במקום כבר 3 חודשים תודה קרן

קרן, מאיזה איזור את בארץ?

הי אני מהוד השרון , ככה שכל רופא באיזור המרכז זה טוב מבחינתי תודה

13/12/2005 | 10:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום קרן, מצטערת איתך על האכזבה השנייה. אני לא מכירה את ד"ר פרידלר, ולצערי גם לא יודעת מי מקבל במאוחדת (אני ממכבי), כמו כן לא ציינת את איזור מגורייך. אני ממליצה לך להכנס לפורום "פוריות" בתפוז ולהכנס שם לשרשור הרופאים הגדול - ישם שם כמות אדירה של מידע על רופאים מומלצים (וגם אלה שלא) בכל רחבי הארץ. רציתי אבל שתדעי, שזה שהגעת פעמיים לגירוי יתר עדיין לא אומר בהכרח שהרופא "לא יודע את העבודה". יש מצבים בהם גם לטובי הרופאים נדרשים כמה מחזורי ניסוי וטעיה לפני שמצליחים להגיע לתגובה האופטימלית של השחלות. מה לעשות, טיפולי פוריות הם לא מדע מדוייק, וכל אישה מגיבה אחרת לתרופות. זה עצוב ומתסכל, אבל זוהי המציאות. בכל מקרה, אין שום מניעה שתעברי לרופא אחר, ואני באמת מקווה שבפעם הבאה תגיעי לתגובה הרצויה ולהריון. רק רציתי שתדעי שלפעמים זה לוקח זמן, ונדרשת סבלנות. בהצלחה!!!

13/12/2005 | 13:55 | מאת: אורית

פעם שלישית כי טוב. אני מאחלת לך לפעמים רק לומדים מכך על תגובות הגוף. לפחות הגוף של מגיב וזה חשוב אל תתיאשי ותחליפי מה ררופא תני קצת לזמן לעשות את שלו ותני צאנס להכל

הפתעה !!!!! הוחלט לעשות את ההזרעה בכל זאת מחר , אני ממש מתרגשת , הלואי וזה יצליח יש שני זקיקים בשחלה הימנית בגודל 17מ"מ ואחד בשמאלית של 17 מ "מ כל היתר (17 סה"כ ) בגודל 15 מ"מ רירית - 6.5 זה לא קצת נמוך ? חשבתי שהזקיקים צריכים להיות גדולים ? לא חשוב , העיקר שנתחיל כבר

12/12/2005 | 23:28 | מאת: שרה

קראתי את ההודעות שלך מלפני כמה ימים ורציתי לתת לך נקודה שתחזק את התקווה... גם לבעלי יש בעיית זרע- ספירה נמוכה ואכן לפני 3 שנים שהתחלנו את הבדיקות והתברר מה שהתברר התחלנו טיפול באיקוקלומין ונכנסתי להיריון בלי טיפולים אך כיום לצערי ולצער בעלי ובתי אנחנו שוב באותו סיפור... מקווה שנתתי לך נקודה חיובית למחשבה ושבקרוב מאד נשמע ממך ומכולן בשורות טובות מקווה מאד שלא תגיעו לטיפולים יותר מורכבים... נתראה בהריון...

13/12/2005 | 07:45 | מאת: מאורית

קראתי את תגובתך ועודדת אותי מעט. לי יותר קשה בסיפור שלנו כי אני מתוסכלת מעצם הבעיה שלי. אשמח את תכבתי לי ואקח ממך את המייל שלך. ולבנות האחרות שיהיה באמת אור!!!

12/12/2005 | 23:09 | מאת: נסיכה

יעל יוווווווו גם את של ד"ר לויט???

13/12/2005 | 09:28 | מאת: זיו

איפה את מטופלת? באלישע????? נו תתחברי אליי למסנג'ר, פליזזזזזזזזזז חייבת לדבר איתך!!! [email protected] ביי זיו.

12/12/2005 | 23:07 | מאת: נסיכה

אין מצב שאת לא בהריון!!! אני מבטיחה של שכן

13/12/2005 | 08:55 | מאת: רומי

בוקר טוב, לא יודעת יש לי את כל התסמינים של מחזור... מקווה שאני טועה!!1 מתי את שוב בבדיקת דם לבטא? רומי

13/12/2005 | 16:32 | מאת: נסיכה

לי יש שוב ביום חמישי ואל תדאגי גם אני הייתי בטוחה שאני הולכת לקבל מחזר כל פעם שהייתי הולכת לשירותים0 הייתי עוצמת ת'עניים כדיי לא לראות אם קבלתי מחזור

12/12/2005 | 19:59 | מאת: יעל

קודם כל אני מאושרת בשבילך. אני לא יודעת אם את מעודכנת אבל גם אצלי התשובה חיובית. וכל זאת בזכות ידי הפלא של ד"ר נתן לויט. מחר אני עוברת בדיקת בטא שניה ומקווה לטוב.

12/12/2005 | 20:04 | מאת: א.א

מי זה הד"ר ? איפה הוא יושב?? בהצלחה! מזל טוב !! בשורות טובות! א מ ן !

12/12/2005 | 23:00 | מאת: נסיכה

את מטופלת של ד"ר לויט???? אם כן דחוף תרשמי את הכתובת של המ ס'נגר שלך

13/12/2005 | 15:40 | מאת: יעל

איזה מס'נגר ?

12/12/2005 | 19:50 | מאת: cv

רציתי לשאול אם יש לכן איזשהו דד-ליין שבו אתן חושבות על אימוץ? (אני מניחה שהשאלה בעיקר רלוונטית למי שאין לה ילד בכלל) ומה אתן עושות כדי "להתמודד"? איך עוברים את זה בכל פעם מחדש?

12/12/2005 | 20:56 | מאת: דורה

באופן טבעי, אחרי יומיים של בעסה ועצבנות, אני מתחילה לספור לביוץ הבא ושוב, מקווה ומקווה ומקווה. דורה.

12/12/2005 | 20:57 | מאת: ניני

עדיין לא הגעתי לשם כנראה. אני לא פוסלת כלום ברמה עקרונית, ואני קוראת המון גם בנושא תרומת ביצית וגם בנושא אימוץ. ההתמודדות שלי לא כ"כ משקפת. אני טיפוס די פסימי ולכן מראש ברגע שהתברר לי שיש בעיית פוריות ידעתי שזה יקח המון זמן. כל חודש אני יודעת די יודעת שאני לא בהריון ולכן אני די מחכה לקבל כדי להתחיל כבר מחזור טיפולים חדש. בגלל שמתחילים ביום השני אז יש כבר התרגשות לקראת מה שאני קוראת "כרטיס הלוטו החדש". בכל מקרה, הפסקתי לקנות ערכות בדיקת הריון ובטח שאני לא רצה לעשות בטא ביום ה12 להזרעה. אני מחכה ואני מקבלת מחזור בדרך הישנה והטובה;) מעבר לזה אני שקועה בעבודה, אני לגמרי מסרבת שזה יהפוך להיות כל החיים שלי. אני עסוקה בזה אבל אני מרגישה שאני בדרך אל משהו, וכל חודש מקרב אותי אליו. אז בעיקרון עוד מחזור זה פחות חודש לחכות. בקיצור, הדחקה;)

12/12/2005 | 21:25 | מאת: קרן ד

לי אין ילדים כלל- אך אני מסרבת לחשוב לכיוון של אימוץ לא יודעת אם אהיה מסוגלת וכל חודש של טיפול שכושל קשה כמו הקודם (היום קיבלתי תשובה שלילית) אבל צריך למצוא כל אחת את מה שעוזר לה לעבור את השעות הקשות ותמיד יש יום חדש

12/12/2005 | 19:22 | מאת: דורה

תגידו, גם אתן תכננתן את ההריון על השנייה, באיזה חודש יוצא, מתי נופלת חופשת לידה, האם הסבלות של הבטן תיפול חלילה בקיץ...? כמה זה נראה לי מטופש עכשיו. מצידי לסחוב בקיץ במדבר רק שיהיה כבר מה לסחוב... וגם- בכל פעם שאני בסוף מקבלת אני בודקת מה יהיה תאריך הלידה המשוער הבא שלי. לעוד מישהי יש את המחלה הזו? כמה שזה דבילי. מה, עוד לא הפנמתי שאין לי שליטה במצב? כאילו- אם לא שליטה והריון מתוכנן על השנייה אז לפחות לדעת מתי יצא לי ללדת. או שאולי זו דווקא הוכחה לאיזושהי אופטימיות? אני לא מתרגשת מעצמי בקטע הזה, זה סתם נראה לי מגוחך. דורה.

12/12/2005 | 19:24 | מאת: אורית

אני ממש לא חושבת על זה לא כפת לי מתי לא איפה(כמובן עם מי) אבל מצידי שיצא ביום כיפור רק שיצא כברררררררררררררררררר

12/12/2005 | 19:28 | מאת: ל

דורהל'ה כמה אנחנו דומות גם אני פעם חשבתי על הדברים הקטנוניים האלו. בקיץ לא טוב כי חם מידי ובחורף קר ואיך אני ארקא לילד וגם אני רוצב בן בעצם בת. עכשיו אני רק מיחלת שיצא בריא/ה ומתי שהוא ירצה ואני ממש לא מתפנקת.

12/12/2005 | 20:06 | מאת: רומי

ממי את לא לבד...הגלגל גם אצלי מסתובב בכל מחזור טיפולים הבעיה שהוא יותר מדי מסתובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב דרך אגב קיבלת את התשובה שלי במייל? רומי

12/12/2005 | 20:37 | מאת: דורה

קיבלתי יקירתי וגם עניתי. ד.א. שמת לב? גם עכשיו! ממש מעצבן!

12/12/2005 | 21:13 | מאת: קרן ד

דורה יקרה, מעולם לא חשבתי מחשבות כאלה אני מניחה שזה טבעי, אני פשוט מפחדת ללכת כ"כ רחוק, כי זה אומר להעלות ציפיות וכנראה שאני לא רוצה לעשות עין יש לי מחלת הפנטוז על הרגע שאספר למשפחה- כל חודש אני שוקעת בסצינה זו שוב ושוב אני כבר מרגישה קצת יותר טוב, דרך אגב אחרי ששתלתי כמה צמחים- זו ממש תרפיה

13/12/2005 | 00:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

שבפעם הראשונה זה בדיוק מה שעשיתי - וזה עבד. כשתכננו את בתנו הבכורה, הייתי סטודנטית. לקחתי את לוח מועדי הבחינות של סוף השנה, גלגל ההריון של ספר ההריון הידוע של בר, חישבתי ככה שאלד בדיוק עם תום המבחנים כדי שיהיו לי כמה שבועות טובים להיות בבית עם התינוק/ת לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, ו...זה הצליח. ילדתי אותה 5 ימים אחרי הבחינה האחרונה. מה שכמובן רק החריף והחמיר עד מאוד את השוק וההלם שחטפתי בפעם השנייה, כשההריון המיוחל הגיע בשלוש שנות איחור. וכן, גם אני סובבתי כל חודש את גלגל ההריון ומצאתי סימנים מיסטיים מרגשים על תאריך הלידה המשוער של התינוק שאהרה החודש, עד שהחלטתי שזה פועל כמו חוק מרפי והפסקתי.

12/12/2005 | 18:28 | מאת: שירלי

האם הוא טוב?

12/12/2005 | 20:52 | מאת: ניני

אין לי מושג אם הוא יותר או פחות טוב מתמיכות אחרות. יש בו פרוגסטרון ויש גם את ההורמון HCG ולכן צריך לחכות לפחות שבוע מהזריקת תמיכה אחרת בטא חיובית לא תהיה מהיימנה

12/12/2005 | 23:58 | מאת: ילדת האוקיינוס

האם טוב ובאלו נסיבות? את זה תשאלי את זיידמן...

12/12/2005 | 18:25 | מאת: שלומית

שלום בנות, כמו שזה נראה כרגע, נצטרך לעשות השבחה+הזרעה בשישי אחה"צ או ביום שבת. המרפאה והמעבדה אליה אנו מופנים מסיימות לעבוד בשישי לפני הצהריים. זה נראה קטנוני, אבל אנו רוצים לדייק עד כמה שאפשר בשעות. אנו שייכים לקופת חולים כללית. האם למשהי יש מושג היכן אפשר לעשות זאת בשישי אחה"צ או בשבת? אנו צריכים מעבדה שעושה את ההשבחה וגם מקום או רופא שעושה את ההזרעה. כמובן שעדיף שזה ייהיה באותו מקום, וגם עדיף ללא תשלום. אשמח אם למשהי יש רעיונות על סמך נסיון אישי או שמועות מאחרות (ללא תשלום, ובתשלום). המון תודה ויום נעים לכולן, שלומית

12/12/2005 | 18:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שלומית, מצטערת, לא יודעת מה להגיד.. מקווה שתיכף יבואו לכאן בנות מהכללית עם נסיון בהזרעה בשבת ויעזרו לך. בהצלחה!

היי שלומית, גם אני בכללית ותמיד מצאו דרך לעקוף את העניין- בעיקר להקדים את ההזרעה, כי הרי הזרע נשמר איזה 48 שעות... אבל! כשהייתה בעייה עם המעבדה במרפאה שלחו אותי למעבדה בהדסה (אני ירושלמית), את ההזרעה עצמה חזרתי ועשיתי במרפאה. סידרו לי יום מעניין של התרוצצות עם כוסית זרע בכיס המעיל (-: בכל מקרה זה רק הוכיח לי שכשיש צורך יש להם פתרונות לכן בררי עם המרפאה שלך ות-ת-ע-ק-ש-י. לדעתי זה בהחלט יוכל לעזור. הרי כל גינקולוג תורן יכול לבצע את ההזרעה... שיהיה בהצלחה ותספרי מה נסגר, דורה.

12/12/2005 | 19:11 | מאת: אורית

עדיין לא עברתי זאת אבל אם משלמים אז הכל אפשר. בתל השומר במחלקת פוריות הגבר ישנה בחורה בשם רותי והיא עושה זאת למיטב ידעתי באופן פרטי גם בשבת. עלייך ליצור איתב קשר. אם תרצי אז תכתבי לי

גם לי יצא בחודש שעבר לעבור הזרעה בסוף שבוע, ולא היתה לי שום בעיה, יש מכון פוריות באיזור שלי (איזור השרון) עם ד"ר נפלאה שמתגמשת לפי הימים והשעות הדרושים. אם את יכולה להגיע לאיזור השרון אשמח לתת לך יותר פרטים.

12/12/2005 | 20:49 | מאת: ניני

את צריכה רק לתאם עם המכון להשבחת הזרע מראש את השעות כך שיתאימו למועד שאת קובעת עם הרופא שמבצע את הפעולה הקופות מחזירות סכום סמלי ביותר מהזרעת שבת (ברמת כמה עשרות שקלים) שעולה באופן פרטי פלוס מינוס 500 ש"ח רק תאמי הכל מראש כשזה פרטי זה נורא חשוב המועד, כשזה ציבורי זה פתאום לא נורא אם שבת או ראשון. ככה זה לצערי. תדאגו לעצמכם ואל תתפשרו!

12/12/2005 | 18:16 | מאת: cv

לא רק שקיבלתי היום מחזור (אחרי שלושה ימים של דימום מגומגם ומעורר ספקות), והחלטתי ללכת לרופא ולהתעקש שיעשה לי טיפול עוד החודש... הוא החליט לעשות לי אולטרא סאונד (במחזור...) כדי לראות אם אפשר לעשות טיפול וגילה ציסטה חמודה בגודל 3 מ"מ נראית בול כמו זקיק מיוחל, רק פחות חברותית

12/12/2005 | 18:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

תאורטית, אפשר לעשות בדיקת דם (מהר!) כדי לגלות אם האורחת הבלתי-קרואה מפרישה הורמונים או יושבת בשקט בצד ולא מפריעה לעשות טיפול חדש. אבל אני מאמינה שציסטה היא דרכו של הגוף לומר לנו לקחת מנוחה קלה ולתת לו להתאושש לקראת ההריון שיבוא בקרוב...

12/12/2005 | 18:32 | מאת: cv

אין סיכוי לעשות עכשיו בדיקת דם (וגם אין לי כוחות)... אבל כנראה אני צריכה לעשות את הצילום רחם שמיועד לי לשבוע הבא, וגם לבדוק סוף סוף לגבי החלפת רופא (שהחלטתי עליה בחודש שעבר, בעיקר בעזרתך) אבל- נורא רציתי לעשות טיפול אחרון עכשיו, כשעוד אפשר ללדת לפני תחילת שנת הלימודים הבאה, למרות שאני כבר יודעת שזה חטא גדול לנסות לתכנן הריון על הדקה...

12/12/2005 | 18:12 | מאת: שירלי

תוצאת בדיקת היסטרוסקופיה --תקינה מה תיתכן הבעיה? האם אפשר להתחיל טיפול לאחר הבדיקה? למי שיודעת! אני 19 יום לאחר המחזור

12/12/2005 | 18:18 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי שירלי, אני שמחה לשמוע שהבדיקה יצאה תקינה! אני חושבת שאפשר להתחיל טיפול חדש, אבל עדיף שתשאלי בפורום של זיידמן. בהצלחה!

12/12/2005 | 18:02 | מאת: קרן ד.

אני מתמוטטת, כל היום - מטפסת על הקירות ובסוף, מצטערת התשובה שלילית מה יש אם פעם אחת יהיה חיובי? כמה עוד אצטרך לסבול כדי להגיע לשם??? נמאס לי, נמאס כבר לבכות על זה, נמאס לי להתאבל על זה, נמאס לי לשמוע על בנות שמתחתנות ואחרי שתי שניות מתעברות, נמאס לי מהכאבים הפיזיים שמלווים את כך התהליך הזה, נמאס לי להתאכזב כל פעם ונמאס לי לראות את העיניים של בעלי כשאני מספרת לו שוב, שאני לא בהריון נמאס....

12/12/2005 | 18:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

ובעצם אין הרבה מה לומר מעבר לזה... מצטערת. )-:

12/12/2005 | 18:38 | מאת: קרן ד

לא נמאס לשמוע את כל אלה שאומרים "סבלנות, בסוף זה יקרה.." הלוו, אני יודעת שבסוף זה יקרה, השאלה היא כמה עוד אסבול עד שאגיע לשם פעם חברה שלי אמרה לי, קרן אני לא יודעת מה להגיד לך, איך לנחם ואמרתי לה שאין מה להגיד, רק לשמוע...להיות אוזן קשבת איך אומרים לבן הזוג שהטיפול נכשל, שוב... בפעם ה.... בלי למות מבפנים? אנא עוצי לי עצה בנושא זה

12/12/2005 | 18:27 | מאת: רומי

קרן יקרה, כל היום חשבתי עלייך ..... אני ממש מצטערת בשבילך מכירה לצערי את הרגשת הבעסה הזאת , כל כך התלהבתי שכולן בהריון ורציתי שזה לא יפסק. וממש נמאסססססססססססססססססססססס קחי את היום הזה באיזי, אין מה לעשות קשה לנחם אבל בואי נאמין שמחר יהיה בסדר, ולא נשקע בדיכאון וקדימה לטיפול הבא חיבוקים - רומי

12/12/2005 | 18:43 | מאת: קרן ד

תודה, אתן כ"כ חמודות, תודה שחשבת עלי אני מרגישה כ"כ ריקנות, הייתי בטוחה שהיא תתקשר להגיד שהפעם זה חיובי כ"כ השתוקקתי לשמח את בן זוגי לקראת יום ההולדת שלו - ועכשיו אני צריכה לצער אותו איך מבשרים את הבשורה המרה??

12/12/2005 | 22:07 | מאת: שרה

קרן חביבתי... עם כל יום שעובר נולד יום יפה יותר.... נסי להיות אופטימית... מקווה שחודש הבא תקבלי את התשובה הראויה... מכל הלב שרה...

12/12/2005 | 19:01 | מאת: דורה

אוי קרן, כל כך מבינה אותך, לפעמים מתחשק פשוט לצרוח דדדדדדדדיייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!! מה יש? מה כבר עשינו? קבלי חיבוק ואני מקווה שזה יעזור קצת, ((((())))) דורה.

12/12/2005 | 19:09 | מאת: קרן ד

זה עוזר, אבל עדיין ריק לי מבפנים לפעמים אני שואלת את עצמי איזה חטא כ"כ גדול עשיתי בחיים כדי שזה יגיע לי, הסבל האינסופי הזה? הכי מתסכל זה לדעת שעוד חודש כזה עוד לפני, עוד פעם מעקבים, עוד פעם כאבים עוד פעם חטפס על הקירות עד התשובה ... ייאוש

13/12/2005 | 09:11 | מאת: מיה 2

קרן ד יקירתי בוקר טוב מצטערת בשבילך אני מקווה שהיום את מרגישה יותר טוב אני מכירה את ההרגשה על בשרי ותאמיני לי אין מה לעשות פשוט אוספים את השברים וקמים ומתכננים את הטיפול הבא קבלי ממני חיבוק גדול ותתחילי יום חדש שטוף שמש ותקווה. ביי

13/12/2005 | 09:11 | מאת: זיו

קרן, יהיה בסדר, אין ניחומים בקטע הזה אני יודעת..... חיבוקים (((((((()))))))) זיו.

12/12/2005 | 17:47 | מאת: מיכל

שלום לכולן..מזמן לא כתבתי פה משהו - מרגישה קצת חריגה כי אני אף פעם לא משתתפת בחגיגות..אין לי כל-כך הרבה מה לומר מה לספר אנחנו רק בתחילת הדרך של בדיקות הדם..מחר אני מתחילה.. בעלי עוד בהתלבטות למרות שברור שיעשה ב.דם וזרע..נראה לי שהוא מבואס מזה לחלוטין והאמת גם אני.. לא יכולה להתאפק שזה כבר יקרה שתהיה לי איזה שאיבה איזה החזרה והצלחה ראשונה... אני רואה שכולן פה אחרי החזרה - בהריון.... זה מחמם את הלב....הלוואי גם אני וכולן

12/12/2005 | 18:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, למה את כבר חושבת על שאיבות אם אתם רק בתחילת הדרך? אני באמת מקווה שלא תגיעו לזה... בעלך צריך לעשות רק בדיקת זרע - ואת את בדיקות הדם, אלא אם מדובר במקרה מיוחד. שיהיה לך בהצלחה!

12/12/2005 | 19:11 | מאת: קרן ד

בהחלט הפורום הזה מחמם את הלב, את מרגישה שכולן חברות של 3 שנים כולן מקסימות, אז למה זה קורה לנו?????????????????

12/12/2005 | 19:17 | מאת: אורית

גם אני בשלבים של ההתחלה וטיפול ראשוני. אם תרצי אשתף אותך כתבי לי...

12/12/2005 | 20:39 | מאת: מיכל

לילדת..אני זאת שהלכתי לשולמן..אם את זוכרת.. לאחר צילום רחם ושתי חצוצרות לא בסדר כך שאנחנו ישר לליגה הלאומית אחרי שתי לידות ספונטאניות. כאמור מחר בדיקות דם והבעל הרים טלפון לקופ"ח שלו לברר מה הוא צריך לעשות - הכל אצלו כל-כך מסובך... אני בעיקר מפחדת מההתנפחות וההשמנה..כל החיים אני בדיכאון מזה ועכשיו זה מאוד הולך להיות מורכב.. מחכה כבר להיות בתוך התהליך ושיהיו תוצאות כי חוסר הוודאות משגע אותי

זהו. מחר מתחילים לבדוק זקיקים. להעביר יומיים בהתרוצצויות למכון ומשם למעבדה ומשם לעבודה ובלי לאחר - עד היום המרגש של ההזרעה הרביעית והכל תוך תקווה לא להגיע לשבת (ואם למישהי יש רעיון מה עושים חברי מכבי כהזרעה נופלת בשבת - אשמח לתגובה..). בפגישה האחרונה הרופא אמר שאם החודש לא יהיה הריון - הולכים לצלם את הרחם, ואז מתחילים להזריק הורמונים. רק מפחד הזריקות עצמן העסקתי עצמי החודש במליון דברים. כי כל כך מוזר לי להכנס לסרט החדש הזה.. משתדלת לא לחשוב על זה יותר מדי.. כי הרי יש עוד חודש אחד להתענג על מחזור טבעי.. וחוצמזה - כולי אושר ושמחה על בנות הבטא החדשות. תצבטו. זה אמיתי. באהבה על המקום הזה נון

12/12/2005 | 18:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נון, אז מה מאחלים בתחילתו של טיפול? דרך צלחה, לא? שיעבור חלק ומהר, והעיקר יסתיים כפי שכולנו רוצים! ובאמת לא צריך בשלב הזה לחשוב על מה יהיה אח"כ (האם אני מזהה פה עוד קונטרול-פריקית קטנה? It takes one to know one..). מחזיקה אצבעות!

12/12/2005 | 16:56 | מאת: רומי

תשמעו אני ממש מצומררת....כולן נכנסו להריוןןןןןןן אני מתה מפחד.... רומי

12/12/2005 | 18:53 | מאת: רונית

היי רומי,רק עכשיו נכנסתי וראיתי את הבשורה המשמחת של הנסיכה -מזל טוב קודם כל!!! יאללה רומי עד יום חמישי אני מצפה לתוצאה חיובית ממך!!!!!!!!!

12/12/2005 | 18:59 | מאת: רומי

אהלן, ומצד שני יש לנו את קרן, בטא שלילית- מסכנה, באמת נמאססססססססס ולי כל היום מתהפכת הבטן נראה לי שאני הולכת לקבל ובגדול!!!! איך את מרגישה? יש סימנים? רומי

לא להתייאש... אני לא מאמינה שאני אומרת את זה בעצמי.....

12/12/2005 | 16:55 | מאת: רומי

.

12/12/2005 | 16:10 | מאת: נסיכה

יייייייששששששששששששש אני בהריוןןןןןןןןןןןןןןןן עשיתי בטא יצאה חיובית ,בנות תתקרבו אליי מבטיחה להדביק את כולכן

12/12/2005 | 16:12 | מאת: מזל טוב מתוקה ! ! ! :))))))

12/12/2005 | 16:20 | מאת: גלית

יואו איזה כיף לשמוע נהדר שימשיך כך הלוואי על כולנו המון מזל טוב, לי יש ביום רביעי הזה ואני מתה כבר לדעת. :)))))))))

12/12/2005 | 16:23 | מאת: ניני

שיהיה בשעה טובה ובקלות!!!!

12/12/2005 | 16:32 | מאת: אורית

הלוואי תדביקי גם אותי....

12/12/2005 | 16:32 | מאת: ל

מהם ערכי הבטא אם אפשר לשאול?

ץ

12/12/2005 | 17:24 | מאת: נון

.. לפעמים חלומות מתגשמים!!!!!!!!

12/12/2005 | 17:55 | מאת: שירלי

מזללל טוב מתוקה וונמשיך לדבר במסינג'ר אוקיייי תעדכני נשיקות

12/12/2005 | 18:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

מזל טובבבב!!!!! נסיכה, שיהיה לך הריון ארוך, תקין ומשעמם!! איזה יופי, אני רואה שלקחתן ברצינות את בקשתי (פקודתי!) שכל שבוע יהיו כאן 3 הריוניות חדשות! אז אני חושבת שאעלה את המספר... קדימה בנות, תמשיכו! 5 הריוניות חדשות בשבוע, יאללה! זה הפורום הכי פורה באינטרנט <חמסה> עכשיו תהיה כאן הצפה... :-)

12/12/2005 | 19:08 | מאת: דורה

איזה יופי!!!!!!!!!!!!!! בשעה טובה חמודה. פשוט נפלא לשמוע!!!!!!!!!!! תשמרי על עצמך ותהני מכל רגע. קולולולולולולולולולולולולולולולולולולולולו דורה.

12/12/2005 | 22:18 | מאת: שרה

נסיכה הריונית המון מזל טוב ושיהיה בהצלחה, וב"ה עוד 9 חודשים תחזיקי בידך נסיך או נסיכה או שניהם מקסימים והכי חשוב בריאים. שוב מזל טוב שרה

13/12/2005 | 08:54 | מאת: מיה 2

איזה כיףףףףףףףףףף (())מזל טוב ושיהיה לך הריון חוויתי ומענג ובריא , עכשיו תדביקי גם אותי בבקשה .

13/12/2005 | 12:05 | מאת: סבבית

היי נסיכה. רק עכשיו ראיתי את ההודעה..אני ממש שמחה בשבילך ומתרגשת ומאחלת לך המון הצלחה, הריון תקין, אמן!!!!!!!!!!!, ושבעזרת השם תלדי ילד/ילדה בריא/ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!שמרי על עצמך!!!!!!!!תעדכני, סבבית.

אז.. אחרי מתח שמא הביוץ ברח, בוצעה שאיבה אתמול, 6 ביציות. הפעם היו לי כאבים ומעט דימום. הבטן נפוחה (כמו שאמרתי רומי).אני מחכה לדעת אם הופרו וכמה התחלקו עד מחר - ההחזרה. מדובר ב-IVF מס' 3, פלוס החזרת מוקפאים אחת (כושלת כמובן). אני חושבת שזה הנסיון האחרון שלי מפאת הגיל. עייפתי. מקווה ומתפללת לטוב. אז מאחלת לך בהצלחה בבדיקה ביום חמישי..תעדכני.. ביי, עדיה.

היי, מה זאת אומרת עייפתי?????? מקווה אמנם שזה טיפול אחרון אבל לא להתעייף לי פתאום, תזכירי לי בת כמה את? כי גם אני לא בדיוק בת 18 יופי שאת אחרי, למה מחזירים מחר? ולא מחרתיים? תחזרי אליי רומי

יקירתי, אני לדעתי "זקנת השבט" = 40 וחודשיים (אולי לא נראית ככה, אבל השעון מתקתק), אבל... יש לי 2 ילדים - 15 ו-10 (בת ובן), כאשר בינהם היתה לידה מוקדמת בחודש 5 עקב מום בעובר. את בן בן ה-10 "קיבלתי" באמצעות זריקות, אך לפני שהיה IUI. אחרי 5 שנים התחלנו נסיונות קדחתניים, ובשנה האחרונה התחלנו IVF. 2 נסיונות היו עם הריון כימי (בטא עלתה ל-440 אבל התחיל דימום וזה ירד). כך שאצלי זה כבר קצה-הגבול. אני ממש ממש מתפללת שיצליח הפעם. לגבי ההחזרה- תמיד מחזירים לי ביום השני לשאיבה. למה - יש בעיה עם זה? ספרי קצת על הנסיונות שלך, בת כמה את (אם זה לא סוד).

12/12/2005 | 14:27 | מאת: טל

בנות יקרות, אני גרה בקריות ,ומבוטחת בכללית. אני צריכה להתחיל בהזרעות. מישהיא יודעת להמליץ לי איפה כדאי לעבור את הטיפולים? (לפי מה שהרופא אמר לי זה בזבולון) האים יש לי זכות בחירה? אני רוצה את הכי טוב והכי יעיל. תודה על העזרה טל

12/12/2005 | 14:47 | מאת: מטופלת לשעבר

ממליצה על ד"ר נתן לויט. אומנם עברתי אצלו IVF ב'אלישע', אבל אם ב - IVF הוא עוסק, קל וחומר שבהזרעות. למיטב ידיעתי, הוא מקבל גם בזבולון. אחוזי ההצלחה שלו הם גבוהים, הוא קליל ויודע את העבודה.

12/12/2005 | 15:31 | מאת: זיו

גם אני עברתי IVF אצל ד"ר לויט באלישע הוא המלאך שלייייייייייי בזכותו יש לי את המלך שלי בן ה-4.5 איזה מקסים הוא. נראה לי שהוא כבר לא באלישע )-: זיו.

12/12/2005 | 15:25 | מאת: זיו

לדעתי הזרעות זה בזבוז זמן. לא? לדעתי אם כבר עדיף טיפולי הפריה ולגמור עם זה. אולי אני טועה אני לא יודעת, אבל זו דעתי. זיו.

12/12/2005 | 15:28 | מאת: מורן

גם אני מטופלת בזבולון. אצל מי את מטופלת?

12/12/2005 | 15:30 | מאת: טל

את עברת הזרעות? במה את מטופלת?מה הבעיה אצלכם?האמת רק ביום שישי קיבלנו את הידיעה . אז אני די חדשה בהכל. עדין אין לי ניסיון. הרופא אמר שנעשה הזרעות 4-5 פעמים ואם לא אז ivf.

12/12/2005 | 14:06 | מאת: טל

אני מחפשת את זיו, אנא ממך אם את רואה צרי איתי קשר בהקדם כאן בפורום או למייל [email protected] מודה לך מאוד

12/12/2005 | 15:14 | מאת: זיו

חיפשת אותי? את יכולה לשלוח לי מייל לאימייל הבא: [email protected] זה גם המסנג'ר שלי.. זיו.

12/12/2005 | 15:22 | מאת: טל

היי זיו שלחתי לך הודעה למייל האים קיבלת? במידה ולא, אני אתן לך קצת רקע על עצמי, אני גרה בקריות מבוטחת כללית . לבעלי יש ספירת זרע נמוכה, ואני צריכה להתחיל בהזרעות. הבנתי שמצבך דומה. אודה לך אם תתני לי קצת הסבר איפה את מטופלת וכד'. תודה טל

12/12/2005 | 13:38 | מאת: אורית

איפה את ? איזה כיף למשוע על יעל זה מעודד ונותן תקווה. תכנסי ונדבר

12/12/2005 | 13:39 | מאת: רומי

כן, כיף לה ובקרוב אצלךךךךךךךךךךךךךךךךךך

12/12/2005 | 13:43 | מאת: אורית

אני מחזקיה לך אצבעות. יש לי כאבים טיפה בחזה אולי יש שם משהו? אני יודעת שאמרת לי להפסיק לחשוב על זה... אבל יש לי גם כמו עקצוצים אולי אחכה ליום חמישי ואעשה בדיקה ביתית?

12/12/2005 | 12:26 | מאת: מורן

קמתי עם עננה שחורה מעל הראש, כל היום בוכה, סתם מכל דבר- כאילו הדמעות יורדות לבד ואין לי שליטה... אני לא מבינה למה אני צריכה להתעסק כ"כ עם הדבר הכי טבעי והכי טריוויאלי בעולם הרי זה אמור להיות הדבר הכי פשוט שיש שנעשה מאז ומעולם אז איך זה שאני לא מצליחה לעשות אותו?! אני מרגישה ריקנות בחיי - כ"כ הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה שבו הכל יהיה "מוכן ואידיאלי" להביא ילדים - קנינו בית ,סיימנו לימודים,נשואים כבר שנה ומשהו , מצב כלכלי בסדר וזה לא בא.... מצטערת להרוס את אופוריית ההריונות בפורום עם הדיכאון שלי.... מורן :(

12/12/2005 | 12:52 | מאת: מטופלת לשעבר

אוהו כמה ימים כאלה היו לי.... הגיע הזמן הכי מתאים, שנינו היינו מוכנים נפשית, גם אצלינו: בית, לימודים, עבודה ו... כלום! חברות מתחילות להתעגל, תמיד תכננו להיות יחד בחופשת לידה, ואני מוצאת עצמי חושבת שאולי כשאני אהיה בחופשת לידה, הילד שלהן יהיה בחופשת שיחרור... זה הרגע בו התפקחתי והבנתי שלא תמיד הדברים מתרחשים לפי מה שמקווים/מתכננים. ברגע שהכי לא ציפיתי, הכי לא תכננתי, שם - הריתי. אוקיי,היום נשברת. מחר יום חדש שיביא איתו תקוות חדשות, את תראי...!

12/12/2005 | 13:04 | מאת: דורה

מורן חמודה, יש גם ימים שחורים.פתאום רואים רק את הכשלון. מחר אולי תרגישי אחרת, כל אחת פה מרגישה לפעמים איך כלום לא מסתדר ואחר כך שוב חוזרת לקוות. היום יש לך יום נאכס. אני מקווה שיעבור לך מהר. חיבוקים, דור.

12/12/2005 | 13:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

מורן יקרה, מעבר לצער ולאכזבה על כך שלא נקלטים להריון מהר כפי שציפינו, אצל נשים מסויימות קיים גם אלמנט העלבון וההלם מזה שבפעם הראשונה בחייהן, כך זה נראה, קיים חלק בתוכנית שלהן שבו, בניגוד לתוכניות אחרות בחיים - התוצאה פשוט לא נמצאת בשליטתן! בלימודים אם נכשלת במבחן יש מועד ב', ואת יודעת שאם תתאמצי קצת יותר ותתכונני כמו שצריך תעברי. בעבודה - אם את, שוב, מתאמצת וטובה - תצליחי בסופו של דבר למצוא עבודה שהולמת את כישורייך ולהרויח משכורת נאה. אבל... אופס, מה קורה כאן? דווקא הדבר שאמור להיות הכי קל ומהנה לעשות, פתאום לא הולך, וגם אין שום קשר למאמץ שמשקיעים בו... תחושת אי-הוודאות ואובדן השליטה הן קשות, אבל אין ברירה וצריך להשלים איתן כדי לא להשתגע. אבל זה בסדר ליפול ולהשבר מדי פעם - זה טבעי וזה נותן לך צ'אנס לבכות ולהתנקות. אני מקווה שההמתנה שלך לא תארך עוד זמן רב .... (((חיבוק)))

12/12/2005 | 13:42 | מאת: מורן

תודה רבה רבה לכן על התמיכה וההבנה-הייתי צריכה את זה מאוד , בעיקר ממי שהיתה או נמצאת עכשיו במקום שאני נמצאת בו כי אני לא חושבת שאנשים אחרים באמת מבינים.... אוהבת מורן

12/12/2005 | 15:35 | מאת: זיו

לא להתייאש!!!!!!!!!!!!!!! כל דבר יגיע בזמנו, מותר לבכות ומותר ללכת לים בערב ולצרוח לאלוהים: למההההההההההההההההההה??????????????? יהיה בסדר מאחלת לך מכל ליבי אוהבת זיו.

12/12/2005 | 18:02 | מאת: שירלי

מורן חמודה... מה קרה למה את מיואשת היתה לך בדיקת בטא כבר?

12/12/2005 | 09:39 | מאת: יעל

הי בנות, עשיתי אתמול בדיקת בטא והיא יצאה חיובית 92. השמחה קצת מאופקת כי אני יודעת שצריך לחכות קצת לראות שהכל מתפתח טוב אבל בכל זאת קיימת התרגשות.בייחוד לאור העובדה שכל שישי - שבת בכיתי בגלל הדלקת בגרון. בהנחה שהכל הסתיים יפה ובתור אחת שיש לה כבר ילדה מהריון רגיל אני מצדיעה לכל הבנות שצריכות לעבור את זה ואני לא מדברת על הקושי הפיזי אלא על הקושי הנפשי, המתחים, מערכת היחסים עם הבעל והסביבה. אני מרגישה כאילו מערכת היחסים הזוגית ירדה לשביל צדדי ועכשיו צריך לעלות בחזרה לכביש הראשי. כמה שניסינו כלפי חוץ ובעיקר כלפי הילדה להראות עסקים כרגיל בפנים המצוקה עצומה. אני בטוחה שנתגבר על זה כי האהבה גדולה וכל המצב הזה הביא איתו רגעים קשים אבל רואים את האור בקצה המנהרה. לכן, אני מאחלת שתזכו במהרה לחבוק תינוק. אתן ראויות לזה יותר מכל אשה אחרת. אז שיהיה לכולנו בהצלחה ונחזיק אצבעות אחת לשניה.

12/12/2005 | 09:44 | מאת: רומי

היי יעל, חיכינו וציפינו לתשובתך ואני ממש שמחה בשבילך, איזה טיפול מס' זה? וכמה עוברים החזירו לך? או שזה הזרעה? תזכירי לי אני במתח יש לי בטא ביום ה' הקרוב תודה ושוב ממש שמחה בשבילך רומי

12/12/2005 | 09:48 | מאת: יעל

במקרה הבת שלי חולה היום אז נשארתי איתה בבית ואני יכולה לענות כי אני ליד המחשב. הטיפול הוא טיפול ראשון IVF, קפצנו ישר לשם בגלל בעיית זרע אצל בעלי. רק לידיעה הילדה הראשונה היא מהריון רגיל מניסיון ראשון אז תראי כמה שהעולם עקום וכולה זה היה לפני 3 שנים. החזירו לי שני עוברים, הבנתי שזה תלוי בגיל האשה, טיב העוברים, והעובדה שיש לי כבר ילדה אחת. אני מחזיקה לך אצבעות וכמו כך לשאר הבנות ואשמח לענות על כל שאלה.

12/12/2005 | 09:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

מזל טוב יעל!!! תודה על העדכון ועל ההודעה היפה. אני מאחלת לך המשך הריון תקין ועגול! את מוזמנת להשאר עמנו (ונשמח גם לעדכון לגבי הבטא השנייה מחר - מחזיקה לך אצבעות להכפלה יפה!)

12/12/2005 | 09:58 | מאת: יעל

זה המעט שאני יכולה לעשות לחברי/ות הפורום. אני אשמח להישאר ולעדכן. את עושה עבודה נפלאה. תמשיכי כך !!!!

12/12/2005 | 09:56 | מאת: מיה 2

יפה יפה חן חן ... יעל מתוקה תחשבי חיובי ויהיה בסדר . בקשר למה שאמרת על הזוגיות אני גם בטוחה שתעברו את זה והכי חשוב לדבר ולדבר ולדבר על זה הרבה ביחד ולתקשר נכון עכשיו נראה לי אחרי שהמתח הגדול ירד או אוטוטו יורד קל יותר להתמודד עם זה לא להזניח חשוב לטפל ביסודיות ולעומק וברגישות ואני מאחלת לך : ביטא גבוה ויפה ((((())))) היריון עגול וארוךךךךךךךךךךך עד שתגידי די (((()))) ויחסים נהדרים עם בעלך....וקבלי ממני חיבוקקקקק ותעדכני .

12/12/2005 | 10:02 | מאת: יעל

בעלי הוא מסוג האנשים שפחות מדברים על הדברים, בניגוד אלי שאני ההיפך הגמור. אני יודעת שהמצב הזה לא קל גם בשבילו ואולי לפעמים העדפתי לשכוח את זה ולהפי הכל עליו אבל כשהבסיס חזק שום דבר לא יתמוטט. מעכשיו אנחנו רק במגמת עליה.

12/12/2005 | 09:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

ובכלל לכל מי שקורה אצלה משהו חשוב היום.... תביאו אותה בבטאות יפות וגדולות, ואל תשכחו לעדכן אותנו כאן בפורום!! בהצלחה!

12/12/2005 | 09:46 | מאת: מיה 2

בהצלחה לכולן היום ושתהיה הפתעה גדולהההההההההה ושמחהההההההה. אני לא הצלחתי הפעם אני מיה השניה שעוד לא בהיריון הביטא שלי היתה אמורה להיות אתמול וביום שלישי קיבלתי וביום רביעי עשיתי ביטא יצא שלילי כמובן וביום חמישי עשיתי U.S וחיכתה לי הפתעה לא לא היריון אלא זקיקים מוגדלים מהטיפול הקודם שעוד לא חזרו למקום ככה אמרו מה זה ? אני לא יודעת !!! האם הכוונה היא ציסטות ? אין לי מושג ובכל מקרה אני אחכה לוסת הבאה איזה בזבוז ממש עצוב לי ממש חבל לי על כל יום שעובר חבל על החיים שלי ועל החיים של בעלי ...אז מישהי יודעת מה זה זקיקים שלא חזרו לגודל הטבעי ????????אשמח לקבל עזרה

12/12/2005 | 09:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

מיה, אכן, זקיקים שנותרו מהטיפול הקודם הם ציסטות. לעתים מתחילים טיפול חדש למרות הציסטות -כשהן אינן פעילות ולא מפרישות הורמונים שעלולים להשפיע על ההטיפול הבא. אצלך בחרו ללכת על הצד הבטוח כנראה, והאמת היא שאני דווקא מאוד בעד הגישה הזו - זה לא חודש מבוזבז, אלא חודש מנוחה שיאפשר לגוף שלך להרגע מהטיפול הקודם ולהתכונן להריון שיבוא מהטיפול הבא -אמן!!

12/12/2005 | 09:08 | מאת: רונית

אלוהים ישמור אנחנו ממש תאומות ...חחח גם אני הייתי בטוחה היום בבוקר שאני מקבלת!! מחזיקה אצבעות ליום חמישי... יום מקסים שיהיה לך.

12/12/2005 | 09:46 | מאת: רומי

תראי גם יעל בהריון, כולן אחת אחת עם תשובות בטא חיוביות.....!!!!!!!!!! מקווה שממש נידבק מהן יום נפלא, גם לך רומי

12/12/2005 | 08:37 | מאת: רונית

היי רומי מצטערת שלא עניתי,אני בת 29 ואת?

12/12/2005 | 08:55 | מאת: רומי

בוקר טוב, אני עוד 3 חודשים 37 אמאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא את רואה אפרופו הרגשות היום בבוקר היו לי ממש כאבי מחזור ועכשו הפסיק.. רק אלוהים יודע מה מתחולל שם......... נקווה לטוב אז עוד 3 ימים למניאק!!! איזה פחד

12/12/2005 | 09:12 | מאת: גלית

איך אני מבינה אותכם לי יש בדיקה ביום רביעי וכבר החזה שלי פחות כואב כמו בשאר הפעמים בהפריות שבגללו הגיע מחזור וגם אני מתה מפחד שאקבל עד יום רביעי והלך הכל נקווה בשביל כולנו שזה לא יגיע ורק בשורות טובות

11/12/2005 | 22:54 | מאת: אורית

שלחתי לך מייל אני מחכה .... נמשיל להתכתב

11/12/2005 | 23:11 | מאת: שירלי

11/12/2005 | 22:48 | מאת: רומי

ץ

11/12/2005 | 22:54 | מאת: אורית

שלחתי לך מייל נוסף

11/12/2005 | 21:37 | מאת: אורית

נו ראית את מה שכתבתי?

11/12/2005 | 21:49 | מאת: שירלי

11/12/2005 | 22:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

ועדיין לא הספקתי לענות לכולם, אבל אני חייבת, פשוט חייבת ללכת לישון. היה לי יום קשה. מתנצלת בפני מי שלא הספקתי לענות לה - מחר אמשיך מהנקודה בה הפסקתי. לילה טוב!

11/12/2005 | 21:31 | מאת: שירלי

אורית את יכולה להמשיך שלחתי לך הודעה למייל

11/12/2005 | 21:34 | מאת: לשירלי

אני מחכה לך שלחתי לך את ההמשך פעמיים מה איתך? יבשת אותי?

11/12/2005 | 21:00 | מאת: בילביש

שלום לכולכן, אני בת 29 נשואה 7 שנים ומנסה להביא ילד לעולם , לאחר נסיונות ארוכים וכושלים הגעתי לצילום רחם שבו התברר לי שיש לי היבקויות ברחם מהריון שלא התפתח ונאלצתי לעבור גרידה . שאלתי איך ממשיכים אין לי כוחות , מרוקנת ולא מצליחה להתאושש מהעובדה שאצטרך לעבור ניתוח שגם לא בטוח יצליח . מאיפה אוספים כוח??????

11/12/2005 | 21:01 | מאת: אורית

תתנחמי בעובדה שזו הבעיה היחידה שלך והיא ניתנת לפתרון. יש כאן בנות שלא יודעות מה יהי מחר. אוספים כוחות כי אין ברירה רוצים משהו הכי חשוב בעולם. תעברי את הניתוח תתאוששי ותתחיל לעבוד......

11/12/2005 | 21:58 | מאת: סבבית

היי בילביש, אני בת 31 ומנסה כבר שנתיים. אני רק בהתחלה.חודש שני עם איקקלומין. אני מאד מבינה לליבך, אבל את חייבת להתעלות על עצמך, להרים את הראש, לעשות את הניתוח (אם צריך) ולזרום הלאה!אל יאוש! הכל מגיע!!!!!! את הכוחות נסי לקבל מקרובייך, מבעלך, מסוף שבוע רגוע בצימר בצפון (למשל)מעיסוק בתחביב שעושה לך וב (אני למשל, מציירת ומפסלת). ביצור, נסי להרגע. לחץ לא תורם לכלום!!ההריון יגיע!! שיהיה לך בהצלחה! סבבית.

12/12/2005 | 00:07 | מאת: דורה

בילביש יקרה, קודם כל- ברוכה הבאה! זה מקום חמים ורוב הבנות פה יודעות לתת חיבוק כשצריך ועידוד לאורך כל הדרך. אני לא מסכימה עם אורית ולא חושבת שצרות של משהו אחר יכולות להוות לך נחמה. כל אחת והכאבים שלה. אין מה להשוות! אני יכולה לספר לך על הדברים שנתנו לי כח- המחשבה שאני פועלת ולא יושבת סתם ולא עושה כלום. ההבנה של המהלכים הרפואיים שאני עוברת ואני חושבת גם שאסור להתבייש ואפשר לקבל עזרה מקצועית לתקופה הקשה. אפילו בקופ"ח אמרו לי שאם אני רוצה יש עו"ס שתוכל לעזור לי. ומעבר לזה- עזר לי לא להיות בזה לבדי, לשתף את בעלי אבל יותר מכך- חברה טובה או שתיים. פשוט מפני שבעלי גם היה במתח ואני נזקקתי לאוזן לא מעורבת... מה שלא הבנתי הוא לאיזה ניתוח את זקוקה? לשחרור ההדבקויות? אני מודה שאינני מכירה נשים שעברו את זה, אבל חייבים להיות סיכויים לניתוח אחרת לא היו מבצעים אותו לא? למתי מיועד הניתוח שלך? אשמח להיות אוזן קשבת עבורך, דורה.

12/12/2005 | 09:17 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום בילביש, מדוע את מניחה שהניתוח לא יצליח? האם הרופא אמר לך שהסיכויים קטנים, או שאת אומרת את זה רק על סמך תחושה אישית? אני בהחלט יכולה להבין כמה קשה ומתיש לנסות כל-כך הרבה זמן ולא להצליח. ועכשיו הידיעה על ניתוח שתצטרכי לעבור נחתה עליך כמכה נוספת. אבל אני מנסה לראות את החצי המלאה של הכוס - אולי עכשיו, אחרי שתעברי את הניתוח, יסירו לך את ההדבקויות מהרחם והוא יהיה סופסוף מוכן לקליטה של הריון תקין ובריא? דווקא הניתוח מציע תקווה חדשה.... מאיפה אוספים כוחות? זו שאלה קשה, אבל אני חושבת שאוספים אותם פשוט כי אין ברירה - רוצים ילד אז ממשיכים הלאה... אני מחזיקה לך אצבעות חזק לניתוח... קבעת כבר תור? את יודעת מתי הוא יהיה? אשמח לעדכונים (((חיבוק)))

12/12/2005 | 22:00 | מאת: בילביש

הי לכולם, קודם כל נורא כיף שהגבתן כ"כ מהר חבל שלא הכרתי את המקום לפני, כ"כ הרבה זמן אני מסתובבת עם התחושות והריקנות ולא ממש יודעת עם מי לדבר ולא להישמע כמו אחת שרוצה שירחמו עליה. אני עדיין לא יודעת מתי יהיה הניתוח אני עדיין מתייעצת עם כמה רופאים מומחים בנושא ומנסה אולי לראות אם יש דרך להתחמק מהתערבות רפואית ברמה הזו . במידה ולא תהיה ברירה אני אלך על זה. אני אעדכן אתכן ותודה ענקית.... בילביש

11/12/2005 | 20:42 | מאת: ליטל-ז

אני מרגישה שהדבקתי אותכן איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף. מזל טוב לכולן. לבי עם כל הבנות שמחר יש להן בדיקת בטא. וגם אסור להתעלם מאלו שלא הצליחו. שיהיה בקרוב ל- ( שירלי, ניני,דורה,ולכל שאר הבנות שעדיין לא הצליחו) המון בהצלחה. ושידבקו כבר מאלו שהצליחו. אני מאוד שמחה בשבילכן. ליטל-ז

11/12/2005 | 21:51 | מאת: סבבית

היי ליטללללללללללל, מה שלומך? עשית את הספתח בפורום...איזה יופי!אני מקווה שהחל מהיום, כל יום תהיה לנו הריונית חדשה.. שמרי על עצמך, סבבית.

11/12/2005 | 21:53 | מאת: ליטל-ז

כן כן, אני מאוד שמחה. יאללללללאאא כולן הבאות בטור

12/12/2005 | 00:10 | מאת: דורה

איזה כיף שזכרת אותי... ראית איזו מגיפה התחלת פה? כל הכבוד! איך את מרגישה חמודה? נשיקות לילה טוב, דורה.

בנות יקרות שלום זקוקה לעידוד:( (לאחר טיפול בגונל+אוביטרל) בבדיקת בטא ראשונה- 41 כעבור 3 ימים- 66 שאלתי היא האם יש מצבים של הריון תקין אחרי כזו עליה איטית, ואם כן, מה בעצם מלמדת עליית הבטא, או אי עלייתה, בקצב המצופה? כוונתי לשאול, במידה והבטא מסתדרת לבסוף, האם חשש לבעיה (מום?) נשאר למשך כל ההריון, לאור תחילתו? שאלה נוספת: האם מומלצת תמיכה במצב זה ואיזו? תודה רבה ובהצלחה לכולן!!

11/12/2005 | 21:27 | מאת: מטופלת לשעבר

בעיקרון ערך הבטא אמור להכפיל את עצמו כעבור יומיים בערך. עם זאת כל עוד ישנה עלייה הכל פתוח.... כאשר חלה ירידה זה קצת יותר בעייתי.

12/12/2005 | 09:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מירי, הבטא אמורה בשלב הזה להכפיל את עצמה כל יומיים, אבל זה לא מדע מדוייק וגם הכפלה של פי 1.5 אחרי יומיים זה בסדר. אצלך העלייה אכן איטית וזה קצת מדאיג, אבל כבר היו מקרים בהם הבטא "דישדשה" קצת בהתחלה ואח"כ עלתה בקצב מהיר יותר. כל מה שנותר לעשות הוא להמשיך לעקוב אחרי הבטא ולראות לאן יתגלגלו העניינים. במידה והבטא מסתדרת בהמשך, אין שום חשש לגורל ההריון או העובר (מעבר לחששות הרגילים שיש בכל מקרה..). לגבי התמיכה: כל עוד ההריון ממשיך יש להמשיך עם התמיכה. רק במידה והבטא יורדת, ובהתאם להוראות הרופא, מפסיקים תמיכה בהריון שהתגלה כלא תקין. מחזיקה לך אצבעות, ואנא עדכני!

11/12/2005 | 20:00 | מאת: אורית

כתבתי לך מייל

11/12/2005 | 20:47 | מאת: רומי

היי אורית, קיבלתי מייל רק עם הכתובת שלך, אולי שלחת לי לעבודה? תשלחי לי הבייתה למייל [email protected]

11/12/2005 | 19:36 | מאת: קרן ד.

מה נסגר?? מקווה שחיובי- נוכל לשמוח קצת לפחות, בטח היה לך יום מטורף- מקווה ששרדת מחר יש לי בטא, אני מקווה שלא אצטרך לבכות לכם- אולי סוף סוף תהיה לי קצת נחת?? הלוואי - בהצלחה לכולנו קרן

12/12/2005 | 09:44 | מאת: יעל

העדכון למעלה. תודה על הדאגה. מקווה לבדיקה טובה גם אצלך.

11/12/2005 | 19:26 | מאת: שרון

מישהי יודעת איפה עושים בדיקות איידס במודיעין - אני לפני תחילת ביצוע הפרייה..וצריכה את כל הבדיקות דם

11/12/2005 | 19:33 | מאת: חן

היי שרון, בכל קופת חולים את יכולה לבקש ואמורים לתת לך....(תבקשי מרופא המשפחה) בהצלחה!!! חן

ץ

מבטיחה להדביק את כולכן

11/12/2005 | 18:54 | מאת: מיואשת

שלום לכל הבנות הנהדרות. אני בת 25 נשואה 3.5 שנים לבעל נפלא,מנסה להביא לעולם ילד מזה כ-3 שנים. מטופלת בגונל F ובהזרעות אצל פרופסור זיידמן.אצל בעלי הזרע מתפקד בסדר גמור. רק רציתי לשאול: הייתי מבקשת לדעת איך אתן שומרות על שפיות? מה אתן עושות כשבא לכן להתפוצץ על כל העולם? האם קורה לכן שאתן חושבות שאף אחד לא מבין אותכן?איך אתן מתמודדות עם האכזבה שמגיעה כל חודש עם תשובה של בדיקת דם שלילית? מה אתן עושות? אין לי תמיכה בעבודה(אני יודעת שהם לא יכולים לגעת בי עפ"י החוק),לפעמים נדמה לי שאפילו בעלי לא מבין אותי. מה לעשות?חשבתי ללכת לפסיכולוג אבל כל טיפול עולה איזה 300 ש"ח ואני מוציאה מספיק על הזריקות והתרופות מידי חודש,ואני לא רוצה להכביד על עצמי מבחינה כלכלית. איך אתן שורדות? האם גם לכן יש בעיות כאלה ואחרות בעבודה? תודה מראש לכל המשיבות והעוזרות למינהן... המיואשת.

11/12/2005 | 19:40 | מאת: קרן

יקירתי, ספרי לי על זה - אני 4 שנים ב'חרא' הזה, וכמובן שבעלך בחיים לא יבין אותך וגם לא אמא- למרות שהם הכי אוהבים בעולם. אין מה לעשות רק אנחנו יכולות להבין אחת את השניה, נראה לך שבעלי יודע מה זה ללכת כל רגע לשירותים ולפחד לראות דם, יש לו מושג שאני חיה 24 שעות בכאבים?? לא אפשר ללכת לקבוצת תמיכה קרן

11/12/2005 | 20:32 | מאת: שירלי

הייי למיואשת. אני כבר בסבל הזה 8 חודשים. היו לי 4 הפריות כושלות של IVF ועדיין מנסה ומנסה. כאשר התחלתי טיפולים, לא היה אצלי מחשב בבית, הייתי מוציאה את הכל על בעלי, השאלות, הפחדים, הבכי , האכזבות וכל רגשי הדיכאון שאפשר לחוש... היו בתוכי המון המון רגשות איומים.כמו.... אני חייבת להוציא, אני חייבת לשתף, אני חייבת לדעת אם רק אני עוברת את זה קשה, אני חייבת למצוא מישהיא שתוכל להקל עלייי .... " אני לא אמרתי לאף אחד מקרוביי שאני עוברת טיפולים,רק אמא יודעת "... עד שהתקנו אינטרנט בבית, והתחלתי לגלוש באינטרנט, ולחפש פורמים של בעיות פוריות, עד שמצאתי את הפורום של ד"ר זיידמן,שם פגשתי המון בנות שכעת הן נמצאות בפורום הזה , במיוחד פגשתי את זיו, היא עזרה בזמן שהייתי זקוקה נואשות למישהוא שיחבק ויעודד אותי. ויחד אני וזיו עברנו לפורום הזה "חברתי" פה הכרנו המון בנות אשר הזדהו איתנו בכל בעיה, תומכות, אוהבות, מחבקות , מחזיקות אצבעות. פה מצאתי את העולם שלי. אני נכנסת מדי פעם ביום לפורום הזה , תומכת ונתמכת. הייתי בטוחה שאני צריכה להיות בקבוצת תמיכה וייעוץ פסיכולוגי אבל הכככככל "כארטה" פה את יכולה להתפרק לבכות להשתולל ובסוף לשמוח... שיהיה אך ורק שמח ונווו תשני את השם הזה "מיואשת" לשם שפותח דלתות של אושר...ואופטימיות

11/12/2005 | 20:43 | מאת: מטופלת לשעבר

מבינה מאוד לליבך, גם לי פעמים רבות היה נדמה כאילו בעלי אינו מבין אותי ואני לבד 'בסיפור הזה', אבל,כששיתפתי אותו בתחושות שעוברות עליי, הוא היה הראשון לנחם, לחבק, ולתת את הכוח. לצערי לא הייתי מחוברת לאינטרנט בזמן הטיפולים ופורום נהדר מסוג כזה, לא היה לי. לכן קניתי ספרים בנושא כגון: 'ילדים עושים באהבה' העוסק הן בצד הפרקטי של הטיפולים והן בצד הנפשי מהיבטים שונים... ספר שני היה 'פוריות מ- א' עד ת' שיותר עוסק בפן הרפואי. מפרט את הגורמים לאי פיריון, פרוטוקולים שונים, תופעות לוואי, אחוזי הצלחה וכו'. על כן השליטה שלי בזמן הטיפולים הייתה לגמרי בידיי ( לעיתים עליתי על טעויות שעשו הרופאים, והם היו המומים...) לאורך כל תקופת הטיפולים היה מונח ליד מיטתי דף, ובו מפורטים כל הדברים שגורמים לי להרגיש טוב: מקלחת טובה, שיחה עם אמא, ספר מעניין וכו'. ברגעים קשים הייתי נגשת לדף ובוחרת לי אופציה להיטיב עם המצב. הכי חשוב לדבר ולדבר ולספר ולשאול, זוכים להרבה אינפורמציה, אנשים שמחים לשתף ולעזור ( כמוני למשל...) ואת מרוקנת אנרגיות שליליות ולומדת דברים חדשים. אני עבדתי בחנות לאביזרי תינוקות ( רצה הגורל שדווקא מי שעובדת במקום כזה, שבו כל יום, נכנסת אם עם עגלה או בטן, עוברת טיפולים...(עד מהרה גיליתי שאני לא העובדת היחידה וכמה הרבה נשים עברו טיפולים. החלטתי לנצל את המצב ולהתחיל ל'תחקר' אמהות- גיליתי שה....מון נשים עוברות טיפולים, והצליח להן! חשוב לשבת ביום שמש בבית קפה לשאוף אוויר, ולזכור שהכל זמני!!!

11/12/2005 | 22:25 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, מי אמר ששומרים על שפיות? (-; תראי, זה קשה, קשה מאוד. יש כל מיני דרכים לשחרר קצת מתחים - לצאת לבילוי עם בן הזוג מדי פעם (לא חייב להיות משהו יקר - טיול על חוף הים או בשדה אם יש בסביבה גם טוב), לקרוא ספר נחמד, לקחת ב-DVD סרט מטופש... אני מצאתי דרך אחרת כתחליף לפסיכולוג - שבשבילי היא מאוד אפקטיבית (וגם הרבה יותר זולה...): אני קוראת לזה "דפי הבוקר": כל בוקר, איך שפוקחים עיניים, כותבים ישר 3 עמודים במחברת (שהכינותי מראש בלילה הקודם ליד המיטה עם עט!). זה לא צריך להיות טקסט יפה, או חכם -להיפך. זאת הדרך שלך לשטוף החוצה את כל הג'יפה. כותבים מהר ובצורה אסוציאטיבית, בלי לחשוב כמעט -פשוט נותנים לעט לרוץ על הדף, ולא עוצרים עד שממלאים 3 דפים בדיוק -ואז עוצרים. לא קוראים את מה שכתבת, וכמובן שלא נותנים לאף אחד אחר לקרוא. מה שיהיה כתוב שם זה לא ספרות, בד"כ דווקא יהיה שם רצף מחשבות כמו: "אוף, נמאס לי כבר... ועכשיו גם האוטו התקלקל, והבוס המגעיל שלי שוב עולה לי על העצבים..." וכו'. בשבילי זה כמו צחצוח שיניים, כמו מקלחת "פנימית" (אפשר לקרוא לזה חוקן של המוח...). זה יוצר איזה ערוץ הוצאת מתחים ופריקת עצבים חיובי מאוד - אותי הוא הציל בתקופת הטיפולים, חבל שגיליתי את הפטנט רק לפני הטיפול האחרון והמנצח. רגע, אולי בגלל זה?.... לא יודעת... בכל מקרה זה מקל על העין השטופה, כמאמר המשורר..... בהצלחה!

12/12/2005 | 00:22 | מאת: דורה

יקירתי, אני מקווה שבקרוב תכתבי "מיואשת לשעבר" ויותר טוב מזה- "האפוטימית"... כמוך, גם אני הרגשתי פעמים רבות שאני עוברת את זה לבדי ואפילו טענתי בפני בעלי ש"אני לא מנסה ללדת את ישו", יענו- בלי בן זוג. אבל גברים מגיבים אחרת, את יודעת, יותר קשה להם להמליל רגשות ובסופו של עניין ירדתי ממנו, המסכן... מה שעזר לי היה אמפטיה ואני בטוחה שתקבלי אותה כאן בכמויות!!! אז כבר עשית מעשה בדרך לשיפור הרגשתך(-: חיבוקים, דורה.