פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

11/12/2005 | 18:03 | מאת: זיו

11/12/2005 | 18:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא טבעתי באוקיינוס... יש לי יום קצת עמוס וקצת לחוץ, אנסה להכנס לענות על שאלות בלילה, טוף? נשיקות!

11/12/2005 | 17:49 | מאת: קרן

עשיתי אולטאסאונד ובדיקת דם כמתוכנן התוצאה היתה : 2 זקיקים 14 מ"מ השחלה ימנית ו- 3 זקיקים 13 ו 14 מ"מ בשמאלית , רירית 4.5 הרופא אמר להוריד את המינון של הפיוריגון ל 25 יחידות ( קודם קיבלתי 50) מחשש שוב לגירוי יתר כמו שהיה בפעם הקודמת די!!!!!!!!! אני לא עומדת בזה יותר מה צריך לקרות כדי שאני אגיע כבר להזרעה הזו משהי יודעת כמה זקיקים צריכים להיות בכל שחלה ???

11/12/2005 | 22:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

קרן, בהזרעה רצוי שלא יהיו יותר מדי זקיקים, כדי למנוע מצב של הריון מרובה עוברים. הרופא שלך מטפל בעניינים - תמשיכי לזרום איתו וכולנו נחזיק לך אצבעות להזרעה מוצלחת ללא גירוי יתר ועם הריון תקין של עובר יחיד בסופו...

12/12/2005 | 00:47 | מאת: דורה

היי חמודה, ככל הידוע לי מספיק זקיק אחד בגודל טוב בכל שחלה... יהיה בסדר קרן, באמת. חיבוקים, דורה.

11/12/2005 | 17:06 | מאת: אורית

שלחתי לך מייל תודה אני מקווה שזו שנקלטה היום תדביק את כולנו

11/12/2005 | 17:45 | מאת: רומי

קיבלתי ועניתי לך מהעבודה, אלא אם שלחת אחרי 15:30 עכשו אני בבית וכן מקווה שגם אנחנו נידבק באבקת ההריון השורה פה בשבוע האחרון אמן ואמן רומי

11/12/2005 | 16:25 | מאת: קרן ד.

איך עושים זאת? זו הפעם ה- 100 שאני אעבור את זה ועדיין אני הולכת להשתגע - ברמות... אני אולי אקח משהו להרגעה בבוקר יש למישהי רעיון אחר?

11/12/2005 | 17:41 | מאת: זיו

מתי את עושה את בדיקת הדם? אני לא אשכח את יום התשובה שלי בחיים. הייתי בעבודה, אני עובדת מול לקוחות זה היה יום מטורף שהעביר לי באמת את היום מהר. אצלי התשובה היתה רק ב- 14:00 בצהריים אז תתארי לך מה קרה לי...... ואז התקשרתי ועדיין לא היתה תשובה ואמרו לי להתקשר עוד חצי שעה ופתאם היא אמרה רגע רגע הנה הנה והתשובה היא: כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן אבל לצערי זה לא החזיק מעמד... לא נורא פעם הבאה בע"ה. בהצלחה מכל הלב זיו.

11/12/2005 | 19:05 | מאת: קרן ד.

אני עושה מחר 7:30 בבוקר, הלוווואי!! אין לי כבר כוחות, לבעלי יש יומולדת ב- 18.12 לו רק יכולתי לתת לו את המתנה שהוא כ"כ מייחל לה הלואי וכולנו היינו נכנסות להריון אוטוטו !!

11/12/2005 | 22:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

קרן יקרה, הלוואי שהיה לי איזה שפן יפה לשלוף מהכובע, אבל אין לי.... אני הייתי מטפסת על הקירות כל פעם מחדש - איך אפשר לא? מחזיקה לך אצבעות חזק ושולחת (((חיבוק)))

11/12/2005 | 15:50 | מאת: שירה

שלום לבנות הפורום הנפלא הזה!! לפני שבוע כתבתי פה על כך שבדיקת הזרע של בעלי לא משהו, המורפולוגיה 5% שזה לא נורא כי הספירה תקינה. הרופאה שלי אמרה שאולי נצטרך לעשות השבחה בהנחה שהבדיקות ההורמונליות שלי יהיו תקינות (עוד אין תשובות). השאלה שלי- איפה כדאי לעשות את זה, היא הציעה לי לעשות את זה פרטי אצלה (ההשבחה במעבדה של בי"ח בני ציון). הבנתי שאני יכולה לעשות גם בבי"ח כרמל (אני צפונית) במרכז לפוריות, אולי שם עדיף כי זו התמחות שלהם???? אז אני לא יודעת למי לפנות ומה לעשות. מחכה לשמוע מניסיונכן.

11/12/2005 | 18:02 | מאת: שירה

11/12/2005 | 18:06 | מאת: זיו

היי, אני גם מאיזור חיפה (קריות) ואני עוברת את הטיפולים בבית חולים אלישע. את חייבת לנסות להתחיל שם. אם את רוצה יותר פרטים תכתבי לי. [email protected] בהצלחה זיו.

11/12/2005 | 22:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי שירה, אני לא מתמצאת באיזור הצפון, אבל ככלל אני לא רואה סיבה לעשות השבחות והזרעות באופן פרטי. מנסיוני ונסיון חברותי, תקבלי טיפול לא פחות טוב גם דרך מכוני הפריון של קופות החולים (אלא אם ההזרעה נופלת בשבת במקרה, ואז כנראה אין ברירה אלא לעשות באופן פרטי). בהצלחה!

11/12/2005 | 15:13 | מאת: שירז

הי בנות. מישהי שמעה על דר' יגודה אריה להפריות חוץ גופיות עם בעית מיעוט זרע. נא עזרו לי.....

11/12/2005 | 17:37 | מאת: זיו

ד"ר יגודה הוא מאיזור חיפה לא? אם זה הוא, אז אני מכירה. מה את רוצה לדעת?

12/12/2005 | 21:02 | מאת: שירז

נכון הור מאזור חיפה ומקרית מוצקין ליתר דיוק. את זיו היית אצלו ומה אחוז ההצלחה לעבור הפרייה חוץ גופית עם מיעוט זרע פחות מ 5% .... נא עזרתך

11/12/2005 | 14:41 | מאת: רונית

רומי היי זאת רונית שוב. אני מאוד מעוניינת לדעת מה עובר עליך בימים האלו... איך ומה את מרגישה מאז ההזרעה?

11/12/2005 | 15:11 | מאת: רומי

אצלי זו לא הזרעה זו הפריית מבחנה (מס' 5) חמסה חמסה........... אין לי נסיון בהזרעות כי אצלנו יש בעיה בזרע, אז ישר לivf בעיקרון התופעות כרגע זה נפיחות בבטן (מגיעה עד הדלת) חזה כואב לסרוגין, קצת בחילות בקיצור מרגישה שעומדת להתפוצץ, אלו הרגשותיי בימים אלה... חסרת סבלנות, עצבנית וזה מספיק לא? ואיך אצלך? רומי

11/12/2005 | 15:30 | מאת: רונית

רומי היקרה. אהבתי את הנפיחות עד הדלת-זאת בדיוק ההרגשה שלי (אני מרגישה שאני כבר בחודש השמיני...חחח) אצלי זו ההזרעה הראשונה.האמת היא שאנחנו מנסים קרוב לשנתיים ואצל שנינו אין בעיה- וזאת הבעיה וזה מתסכל בטירוף. הכל תקין והבעיה היא שכנראה אני פשוט מפספסת את הביוץ שלי לכן התחלנו לעשות מעקב זקיקים לפני שבועיים והזרעה בפעם הראשונה. יש לי ממש "חיים בלונדיניים" אבל רק עכשיו ממש התחלתי להיות עצבנית בעיקר מהחוסר ידיעה והלחץ הזה..חוץ מזה נקווה רק לטוב ביום חמישי לשתינו...

11/12/2005 | 14:35 | מאת: נסיכה

אני צפונית מאיפה את??? תעני מהר:)))

11/12/2005 | 17:44 | מאת: זיו

אני מהצפון, מאיפה את? יש לך מסנג'ר? [email protected] אם בא לך אז תשלחי לי פניה ואני אאשר. ביי זיו.

11/12/2005 | 20:02 | מאת: שירלי

אני דווקא מהמרכז... לי גם יש מסינג'ר... את יכולה לרשום אותי ואז נוכל לדבר..... נווווו אז מחר או יו יוייייי כאילו שאני זו שמחכה לבטא מממממשש מתרגשת

11/12/2005 | 22:16 | מאת: נסיכה

תרשמי לי את הכתובת של המסנ'גר שלך ואני אתחבא אלייך

11/12/2005 | 22:20 | מאת: נסיכה

תרשמי לי את הכתובת של המסנ'גר שלך ואני אתחבר אלייך

11/12/2005 | 13:48 | מאת: מיה

שלום קבלתי היום את הבשורה המשמחת של החיים שאני בהריון , אבל תוצאת בטא 396 מה זה אומר בברכה מיה

11/12/2005 | 13:50 | מאת: זיו

איזה יופי בשעה טובה את אחרי טיפולים? אני שמחה בשבילך, בהצלחה ולא לדבר יותר מדי... באהבה זיו.

11/12/2005 | 14:00 | מאת: רומי

איזה יופי.....................בשעה טובה תדביקי אותי גם השבועעעעעעעעעעעעע יופי של סיפתח עשית לנו בהצלחה, ותדווחי רומי

11/12/2005 | 14:03 | מאת: שירלי

מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

11/12/2005 | 14:15 | מאת: נסיכה

11/12/2005 | 14:17 | מאת: מיה

תודה רבה בנות ,אני אחרי טיפול ivf שלישי שהצליח ,אני מחזיקה לכל הבנות אצבעות שבמהרה תקבלנה את הבשורות הטובות רק מזה אומר בטא 396 מיה

11/12/2005 | 14:33 | מאת: רונית

מזל טוב מאיה!!!!!! יאללה,כולם השבוע נדבקות!!

11/12/2005 | 14:36 | מאת: רונית

מיה סליחה שקראתי לך מאיה,זה מרוב התרגשות.....

11/12/2005 | 14:47 | מאת: דורה

מיה חמודה, מזל טוב!!!!!!!!!!!! שיהיה לך הריון קל ונפלא!!!!!!!!!!!!!!!!1 והלוואי שנתבשר כאן השבוע רק בשורות טובות!!!!!!!!!!! דורה.

11/12/2005 | 15:35 | מאת: מיה

תודה רבה לכם אני מאוד מאוד שמחה על התמיכה והפרגון מיה

מיה'לה המשך הריון קל תקין ובריא!!!!!!!אמן!!!!!!!!!!!!!!!! בקרוב אצל כולנו!!!!!!!!!!!!!!

11/12/2005 | 22:07 | מאת: ילדת האוקיינוס

תוצאה של בטא 396 מראה כי יש לך בטא גבוהה ויפה ושאת בהריון.... לעתים בטא גבוהה כשלך עשויה לרמוז על הריון מרובה עוברים, אך תוכלי לדעת בוודאות כמה עוברים נקלטו ברחמך רק כאשר יראו שק/י הריון באולטרסאונד, כלומר עוד כשבוע-שבועיים. תעדכני, ושוב מזל טוב!!!!!

20/12/2005 | 14:30 | מאת: מיה

היי בנות אני מקווה שאתן בסדר ,אני כמובן בסדר, בצעתי בדיקה חוזרת של בטא שיצאה 4000 וכמובן אולטרסאונד ראשון שנראה שק הריון אחד האם ניתן כבר לנשום לרווחה מיה

11/12/2005 | 13:31 | מאת: רונית

שלום לכולם עשיתי הזרעה לפני 10 ימים ואמרו לי לבוא לבדיקת דם שבועיים אחרי זריקת האוביטרל (ששבועיים יוצא יום חמישי הקרוב). בגלל שאני מאוד לחוצה שקלתי לעשות בדיקה ביתית....האם כדאי?האם אפשר כבר לדעת אם זה הצליח או שלא או שעדיף בכל מקרה לחכות ליום חמישי? תודה מראש רונית הלחוצה!!!!!!

11/12/2005 | 14:04 | מאת: רומי

היי רונית, גם לי יש בטא ביום חמישי ואני מטפסת על הקירות...וגם מתלבטת לעשות בדיקה ביתית עם כל זה שיודעת שהיא לא וודאית.......... אולי נעשה ביחד? רומי

11/12/2005 | 14:18 | מאת: רונית

רומי, אני מקווה קודם כל שהתוצאה שלך תהיה חיובית!!!!!!! אז מה החלטת (עושה או לא)? אם כן נעשה ביחד מחר בבוקר שלוש, ארבע ו....חחחחחחחח ספרי לי. רונית

11/12/2005 | 14:22 | מאת: נסיכה

אל תעשי בדיקת ביתית תמשיכי לאכול ציפורניים ולתלוש שערות , בדיקה ביתית לא ממש מדוייקת אצלנו.... אחריי כל התמיכות השונות למינהן שאנו צורכות וחוץ מיזה זה מביא מזל רע תתאפקי בסבלנות

11/12/2005 | 14:56 | מאת: דורה

גם אני נחפזתי באחת הפעמים ועשיתי את הבדיקה הביתית איזה יומיים לפני הזמן. סתם קפצתי לשמיים וחשבתי שהנה זה סוף סוף קרה. התוצאה היתה שגויה בגלל הזריקה ובדיקת הדם הוכיחה זאת. אני יודעת כמה קשה להתאפק.... אין לי איך לעודד אותך או להרגיע את הלחץ שלך, פשוט כי אני כל כך מבינה מה את עוברת.... חיבוקים(()) דורה.

11/12/2005 | 15:13 | מאת: רומי

/

11/12/2005 | 19:09 | מאת: קרן ד.

את תקבלי תשובה שגויה!!! כיוון שיש לף בגוף הורמון של נשים בהריון עקב כל הכדורים והזריקות שאנו מקבלות שעשויים הרי משתן של נשים בהריון לכן רב הסיכויים שהיא תצא חיובית גם אם היא לא יש לי בטא מחר - איזה לחץץץץץץץץץץץץץץץץ!! בהצלחה לכולנו!

11/12/2005 | 22:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

כפי שאמרו לך, ייתכן ששאריות ה-HCG מזריקת האוביטרל יתנו לך תוצאה מוטעית. אין ברירה, צריך לחכות... ושיהיה בהצלחה!

11/12/2005 | 12:20 | מאת: אורית

רציתי לשאול את את מעונינת שאכתוב לך במייל אם כן אז תכתבי לי אותו.

11/12/2005 | 12:37 | מאת: רומי

היי אורית, המייל בעבודה [email protected] ובבית [email protected] אני בעבודה עד 15:30

11/12/2005 | 12:54 | מאת: אןרית

שלחתי לך לעבודה

11/12/2005 | 12:13 | מאת: קרן ד.

תודה רבה על התמיכה לכולן, אתן מקסימות יש לי שאלה, אני משתמשת באנדומטרין, - טבליה בהחדרה ובימים האחרונים ממש קשה לי להחדיר אותה, כאילו השריר של הנרתיק התנפח ולא נותן לי להחדיר את המוליך, וזה לא מלחץ יש למישהי מושג למה?מחר יום 12 להחזרת מוקפאים

11/12/2005 | 12:17 | מאת: רומי

היי קרן ד. כנראה שזה הראש של התינוקקקקקקק, סתאםםםםםםם אמן,אמן, אמן אין לי מושג אף פעם זה לא קרה לי ובהצלחה מחר, שנשמע בשורות טובות רומי

11/12/2005 | 13:17 | מאת: שירלי

זה היה קורה לי בהתחלה המוליך היה נכנס היטב אבל ב- 4 הימים האחרונים היה קורה לי אותו דבר אבל האמת , לא יודעת מה היא הסיבה

11/12/2005 | 14:48 | מאת: קרן ד.

מצחיקולה, דיברתי עכשיו עם אחות מהמדיקל סנטר שם אני מטופלת כנראה שפיתחתי תופעת לוואי- נראה לך אז שסה לא השפיע עלי לטובה (לא נתן תמיכה הורמונלית טובה?) קרן

11/12/2005 | 22:01 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום קרן, אני לא יודעת להגיד לך למה, אבל את יכולה להרטיב מעט במים את הטבליה לפני ההחדרה - אולי זה יעזור. אני מבינה שמחר יש לך בטא, אז אני מחזיקה לך אצבעות! ותעדכני?

11/12/2005 | 11:46 | מאת: מאורית

תקראו את מה שכתבתי בטעות לשרלי וזה היה לרומי.... בעצם לשתיכן....

11/12/2005 | 12:14 | מאת: רומי

היא פשוט ממש הצחיקה אותי עם השאלה שלה יהיה בסדר חברות יום נפלא, רומי

11/12/2005 | 13:08 | מאת: שירלי

נווווווווו.......בנות אמרתי שזו שאלה דיבילית דייייייייי........ אבל באמת מגיע לנו לצחחחחחחוק

11/12/2005 | 11:40 | מאת: מטופלת לשעבר

היי בנות, עד לפני שנה בערך, גם אני עברתי כמוכן טיפולים בעקבות מחלת אנדומטריוזיס קשה מאוד. במצב בו התגלתה אצלי המחלה היה כבר קושי ניכר להביא ילדים לעולם. עברתי טיפולי איקקלומין, הזרעות,הסטרוסקופיה לפרוסקופיה - שהפכה לניתוח של ממש וטיפולי IVF . אינני שוכחת את תחושת החסר, התסכול והכאב שחשתי. הפסדתי בגדול תמיכתכן החמה בפורום זה, שחשובה לא פחות ( ואולי אף יותר ) מפורומים רפואיים בתחום. ממליצה לכולכן לא לקפוא על השמרים, לגוון ולהסיק מסקנות לאורך פרקי זמן הגיוניים בטיפול. לטיפולי האחרון נתתי את הסיכוי הנמוך ביותר להצלחה, כבר חשתי כאבי מחזור (יחד עם רגישות בחזה שהייתה אכן חשודה...). והתכוננתי למערכה הבאה... בטיפולי זה שילבתי בשלב ההחזרה טיפול רייקי, וכן כמה שעות לאחריו. אינני יכולה לקבוע שזה מה שגרם להצלחה, אך להזיק הוא בטח לא הזיק... אם אני במצב שהייתי הריתי, אני בפרוש גורסת: שעם הרפואה של היום, אין אחת שלא מצליחה! בהצלחה לכל אמאל'ה לעתיד בפורום זה!

11/12/2005 | 11:41 | מאת: אורית

את צודקת. אני שמעתי מבנות שאומרות שאין אחת שלא רוצה להרות בעצמה ולא עושה זאת. חוץ ממי שאין לה רחם.

11/12/2005 | 11:46 | מאת: רומי

היי לך, אנונימית תודה זה אכן מעודד, בת כמה את? ומהי המחלה הזאת? תודה רומי

11/12/2005 | 11:57 | מאת: מטופת לשעבר

היי רומי, אני אהיה בקרוב בת - 30 . הרקמה הנורמאלית בתוך הרחם נקראת אנדומטריום. כאשר רקמת האנדומטריום גדלה מחוץ לרחם המצב נקרא אנדומטריוזיס.אז הדם בכל מחזור לא משתחרר מחוץ לרחם מצב שגורם להדבקויות קשות ודלקות ברחם ומסביב לו ( שלפוחית השתן, מעיים וכו' ). במחלה זו יש רמות שונות שנקבעות ע"י פרמטרים שקבועים ברפואה. בעיקרון לא ידוע כיצד המחלה מתפתחת ואין לה מרפא. מאופיינת בד"כ בכאבי מחזור נוראיים, הקאות, כאבים באגן, בבטן (כאלה שגם משככי כאבים, לא עוזרים להם) מבחינת פיריון במצב בו אני הייתי, זה נראה כמעט בלתי אפשרי...

11/12/2005 | 11:55 | מאת: חן

11/12/2005 | 12:44 | מאת: גלית

שנשמע רק בשורות טובות אמן.

11/12/2005 | 14:51 | מאת: דורה

מטופלת לשעבר יקרה, דבריך מאד מרגיעים... אני שמחה שהצלחת ובאמת מאמינה גם אני שכולנו, מי מוקדם ומי מאוחר יותר, נצליח גם כן! דורה.

11/12/2005 | 21:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני יודעת שלי חיממת את הלב, ואני בטוחה שעוד הרבה בנות כאן שאבו עידוד והשראה מההודעה שלך. שיהיה לך הריון ארוך ובריא ולידה קלה של תינוקי מתוקי! ואת מוזמנת להשאר עמנו אם בא לך, או אפילו לבקר מדי פעם... למה שתפסידי? למה שאנחנו נפסיד? (-;

11/12/2005 | 11:30 | מאת: שירלי

שלום יש לי שאלה דיבילית. לבעלי יש זרע קפוא. יכול להיות שבנק הזרע ישתמש בו, כלומר לתרום אותו למישהיא שזקוקה לתרומת זרע? אני בלחץ שמעתי די הרבה על תרומות זרע, ותורמים דרך בנק הזרע. אני פוחדת שישתמשו בו !!! וכדי להוסיף לעצמי קצת מידע... איך מתרחש תהליך תרומת הזרע???

11/12/2005 | 11:40 | מאת: אורית

שמתי פעם על מקרה שגנבו ביציות והיו מעורבים בזה רופאים מן המנין. אבל לא זרע. אם עושים זאת במעבדות מוכרות כמו למשל דרך קופת חולים כללית שעובדת עם יחידות מוכרות אז לדעתי אין בכלל סיבה לפחד. שירלי..... שזו תהיה הבעיה הייחידה של כולנו.... אותי כבר לא מענין אם יקחו לו או לא..... אותי מענין שיהי לנו תינוק או תינוקת בריאים.

11/12/2005 | 17:47 | מאת: זיו

ממני ביקשו שאתרום ביציות. נראה לכם???????? חס וחלילה!!!!!!! שעוד כמה שנים הבן שלי ייצא עם אחותו בלי ידיעתינו אלוהים ישמור. זיו.

11/12/2005 | 11:42 | מאת: רומי

שירלי, באמת נראה לך שיקחו את הזרעים "הדפוקים" שלנו?? ויתנו למישהי זרה?? סתם צוחקת...בקושי הם מפרים אותנו את רוצה שיתרמו אותם???????חחחחחחחח בעיקרון בבנק הזרע יש תהליך של קבלת תורמים..בריאים בשנות ה-20 לחייהם בד"כ סטודנטים והם עוברים בדיקות גנטיות, איידס ודם..משלמים להם לא זוכרת כמה וזהו הסירי דאגה מליבך אין סיכוי שישתמשו בזרעים שלנו יום נעים, רומי

11/12/2005 | 11:45 | מאת: אורית

ממש הצחקת אותי שירלי.את מדהימה! אבל הזרעים של הבעלים שלנו לא דפוקים. זה אנחנו הבעיתיות שמתייסרות וחושבות מחשבות שבחיים לא חשבנו. אני מתה לשבת עוד כמה שנים עם ילדים(וגם כל הבנות כאן)איתכן ולצחוק על התקופה ההיא שהיינו לחוצות ולא היו לנו ילדים

11/12/2005 | 14:18 | מאת: נסיכה

נראה לך יקרועה אחת !!!

11/12/2005 | 21:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי שירלי, אני לא מתמצאת בהליכי תרומת זרע, אבל לדעתי אין מצב שישתמשו בזרעו של בעלך (או של כל אחד אחר) ללא רשותו. מקווה שעזרתי.

11/12/2005 | 11:14 | מאת: זיו

היי, מה שלומך? תגידי את הילד הראשון שלך גם עשית דרך טיפולים? ומה הבעיה עכשיו? אם בכייף שלך אז תעני לי... אם יש לך מסנג'ר,אפשר לשוחח שם ביותר פרטיות [email protected] מחכה... זיו.

11/12/2005 | 11:31 | מאת: דורה

שלחתי לך מייל.

11/12/2005 | 11:12 | מאת: דורה

ילדת יקרה, יש כאן מצד שמאל פרסומת למי עדן, ממש לא במקום לפורום הזה. אפשר בבקשה לבקש ממנהלי האתר להוריד אותה? זה סתם דורך על יבלות... אני מקווה שזה אפשרי, יום נפלא, תודה ונשיקות, דורה.

11/12/2005 | 11:14 | מאת: נסיכה

אותי זה רק מעודד לראות ילד יפה שכזה... אין לנו ברירה אחרת אנחנו לא יכולות ללכת בעניים עצומות ברחוב...

11/12/2005 | 11:19 | מאת: זיו

האמת? לי לא כל כך מפריעה הפרסומת, אבל כל אחת ודעתה היא.

11/12/2005 | 11:07 | מאת: נסיכה

עדיין לא הצלחתי להבין משהו שאלתי בפורום של הד"ר בקשר לבטא מה היא חיובית ומה שלילי... ענה לי שמעל 10 זה חיובי...איך הגיוני שבפעם שעברה היה לי פחות מ25 ואמרו לי שלילי???

11/12/2005 | 21:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נסיכה, אכן, מעל 10 זה חיובי, ואפילו מעל 5 זה חיובי, כי כשאין הריון אז הבטא היא אפס. הצרה היא שכאשר יש בטא מאוד קטנה, הסיכוי להריון שימשיך להתפתח באופן תקין הוא גם קטן מאוד. וכאן אנחנו נכנסים כבר לתחום די אפור, כי כבר קרו נסים שהריון שהתחיל בבטא נמוכה מאוד המשיך באופן תקין והסתיים בלידת תינוק בריא. הכי נמוך שאני שמעתי עד היום זה בטא 17, אבל למען האמת רוב ההריונות שמתחילים מבטא מתחת 25 (כמובן כשיודעים בדיוק מתי ההיתה ההפריה) אינם תקינים, וכנראה בגלל זה אמרו לך שלילי. אבל זה לא באמת שלילי. מקווה שעזרתי.

11/12/2005 | 11:06 | מאת: טל

ראשית תודה לכולכן, נראה שבאמת הגעתי למקום הנכון. האים אתן יודעות להגיד לי אם סיכוי בהזרעות?ומתי אצטרך לעבור ל ivf?(הלוואי שלא)

11/12/2005 | 11:10 | מאת: חן

היי טל, יש לי חברה שנכנסה להריון עם הילד הראשון אחרי 4 הזרעות ועם הילד השני היא עברה 6 הזרעות וכבר קבעה להפרייה ואז נקלטה באופן טבעי.... הכל אפשרי!! בהצלחה :) חן

11/12/2005 | 11:16 | מאת: דורה

וגם ל' מהפורום נכנסה להריון מהזרעות. רק בשבוע שעבר התבשרנו על כך. יהיה טוב חמודה. דורה.

11/12/2005 | 21:36 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי טל, אומרים שהסיכוי במחזור הזרעה נע בסביבות 25%. הלוואי שתפלי בצד המנצח של המספרים -וכמה שיותר מהר!

11/12/2005 | 10:16 | מאת: עוד מעט בת 38

כמו שכתבתי, עוד כמה חודשים אהיה בת 38. מאוד רוצה להכנס להריון. האם שמעתן על בנות בגילי שנכנסו להריון ויש להן יותר מילד אחד - באיזה גיל? רציתי לדעת - את מי שולחים בדרך כלל לצילום רחם? או - מתי נהוג לשלוח לצילום רחם? אני מנסה 5 חודשים להכנס להריון ולא הצלחתי עד עכשיו. זה מטריד אותי אני לא ישנה טוב בלילה. תודה על המידע.

11/12/2005 | 10:25 | מאת: רומי

בוקר טוב לך, גיל 38 הוא לא 70 !!!אז תתעודדי קצת, גיסתי עכשיו ילדה ונכנסה טיבעי בגיל זה כרגע חברה שלי בת 42 בחודש 6 החיים לא נפסקים בגיל זה...אני במקומך במצב שמנסה כבר 5 חודשים, הולכת לגניקולוג ומבקשת בדיקות דם, הורמונים , ביוץ הוא כבר בטוח יודע, שולחת את בן הזוג לבדיקת זרע....ולפי התוצאות פועלת לא להייאש פשוט לצעוד קדימה ולהמשיך בנתיים לנסות כמובן תהיה איתנו בקשר ומחזיקה לך אצבעות, רומי

11/12/2005 | 10:47 | מאת: דורה

בת 38 יקרה, כן! אני מכירה מישהי עם שני ילדים שלא הצליחה להרות הריון שלישי ובגיל 42 בערך נכנסה להריון! לגבי צילום רחם- צילום רחם הוא רוטינה במהלך טיפולי הפוריות ולדעתי שולחים את כולן. גיל 38 זה לא כל כך נורא יקירתי, שימי גז, לכי לרופא ותשמעי מה יש לו להגיד... מאחלת לך הצלחה! דורה.

11/12/2005 | 10:51 | מאת: רומי

אהבתי את ה"שימי גז" שלך, הצחקת אותי........... קיבלת את המייל שלי הבוקר? רומי

11/12/2005 | 10:54 | מאת: נסיכה

אין מקום לפניקה לכי לרופא המטפל שלך ותתחילי..... לכי כמה צעדים קדימה אל תחכי לאיזה רופא מושיע אם זה היה תלוי בהם היינו מתחילות טיפולים אחריי 20 שנות נסיון

11/12/2005 | 12:01 | מאת: מאיה

יקירתי, אמא שלי נכנסה להריון באופן טבעי בגיל 37 וילדה את אחותי, זה היה לפני 24 שנים... אז נראה לי שהיום עם כל הטיפולים זה ממש בקטנה!! בהצלחה!!

11/12/2005 | 15:36 | מאת: לילי

אחותי אני אישית אמא הרתה בי בגיל 40 ואני עכשיו בת 28 ובריאה לכל דבר.....ואגב יפה גם..

11/12/2005 | 21:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, בוודאי שיש נשים שהרו וילדו לראשונה בגילך ואף בגיל יותר מאוחר. יש לי בת דודה כזאת - ואפילו לא לקח לה הרבה זמן. רוצה מישהי יותר מפורסמת? מדונה! שני ילדים, הראשונה בגיל 39 אם אינני טועה, והשני בגיל 40 פלוס (אולי יש כאן מישהי שמתמצאת בפרטים המדוייקים יותר טוב ממני).. אבל נכון שבגיל הזה הפוריות נמצאת כבר בירידה, ומי שרוצה להתחיל משפחה ולהרות וללדת ילד אחד או יותר, אין שום ספק שכדאי לה לפעול במרץ ולא לבזבז זמן, מכיוון שגיל האשה הוא הגורם המאתגר ביותר עבור רופאי הפריון. עצתי אליך היא זו: לכי לרופא טוב המתמחה בפריון. אל תבזבזי את זמנך אצל רופא נשים "רגיל" או כזה שמתמחה בתחום אחר של בריאות האשה. אספי המלצות על כמה מועמדים (את יכולה כמובן גם להשתמש בפורום זה לצורך העניין), ותתחילי ישר מהטוב ביותר... ובינתיים, את יכולה להתחיל בעצמך לעקוב אחר הביוץ שלך. למדי להכיר את גופך (מהבחינה הזו), וכך תוכלי לתפוס שתי ציפורים במכה אחת: גם לאתר את "החלון הפורה" שלך על מנת להבטיח קיום יחסים במועד הנכון, וגם איתור מהיר של בעיות בביוץ או אחרות במקרה שחלילה יש. גשי לפורום "לקראת הריון" ב"תפוז", ותמצאי שם כמה מאמרים טובים בנושא. לגבי צילום רחם - אין פה כלל גורף, ועיתוי ההפנייה לצילום תלוי בהרבה גורמים שונים - בתוצאות של בדיקות אחרות, בגיל, וגם ברופא המטפל (קיימות גישות שונות בנושא). מה שבטוח, אין שום סיבה להפנות אותך לצילום רחם לפני שעברת כמה בדיקות בסיסיות אחרות שהן פשוטות הרבה יותר ומסוכנות פחות: שתי בדיקות דם לך (פרופיל הורמונלי ופרוגסטרון), ובדיקת זרע לבן זוגך. את מוזמנת להשאר עמנו. ואנא אל תלחיצי את עצמך עד למצב של אי-שינה בלילה -אין לך סיבה. עוד לא אחרת את הרכבת, ויש לך סיכויים מצויינים להקים לך משפחה לתפארת. 5 חודשים של נסיון ללא הצלחה הם עדיין בגדר הנורמה גם אצל בנות צעירות ממך, כך שבהחלט ייתכן שאין לך שום בעיה ושתהרי בקרוב. אני מציעה לך "להזיז עניינים" כי אין לך זמן מיותר לבזבז, אבל מאידך גם לא צריך להכנס לפסימיות מוגזמת. השארי עמנו, ושיהיה לך בהצלחה!

11/12/2005 | 09:51 | מאת: טל

בוקר טוב לכולכן, זו הפעם הראשונה שלי כאן, אני חדשה. מרגישה שהכל נופל מעלי שהעולם נהרס. ביום שישי גילינו שלבעלי יש ספירת זרע נמוכה, ושלא נוכל להרות בדרך טבעית. זה אומר שאני צריכה להיכנס למעגל הזה. אלוהים אני לא יודעת מאיפה להביא כוחות.איך להתחיל????? אני מנסה להיות חזקה אם לא בשבילי ,לפחות למען בעלי שאני כל כך אוהבת. אני צריכה להתחיל בהזרעות כבר מהחודש אודה לכן בנות יקות על קצת הסברים מניסיונכן. תודה

11/12/2005 | 10:04 | מאת: חן

היי טל, אני כמוך דיי בהתחלה אבל כבר עברתי את שלב ההלם ועכשיו אנחנו מחכים ומוכנים ל"משימה" הבאה. גם אצלנו יש בעיית זרע ועוד יותר קשה כי לא נמצאו אצל בעלי תאי זרע בכלל בנוזל.... ואנחנו ישר הולכים ל IVF ..... לצערינו ההלם, הבכי והימים הקשים הם חלק מהתהליך אבל אני מאמינה שיוצאים מהם מאוד מחוזקים עם כוחות להמשיך הלאה!!!! הכי חשוב שתדעי שהגעת לפורום הנכון שנותן את התמיכה והעידוד כל הזמן... אז... יהייה בסדר!!! בסופו של דבר יהיו לכם ילדים מקסימים... חיבוקים.... חן

11/12/2005 | 10:51 | מאת: שירלי

טל היייי אני מכירה אותך , אולייייי לא יודעת " מהאתר של כללית-ד"ר אור נכון" כי שמה היתה מישהיא שזקוקה לתמיכה והמלצתי לה על הפורום הזה, שעוזר מאוד לנשים במהלך הטיפול מבחינה נפשית במיוחד. אז ככה לי לא היו הזרעות, ישר ביקשתי מהרופא שנתחיל ב- IVF. אז על ההזרעות אני לא יודעת כל כך. אבל מה שהכי חשוב, זה.. להתחיל מההתחלה עם חיוך והרבה אופטימיות. אין משהוא מפחיד, דרך ההזרעה או ה-IVF את הולכת להביא ילד.... לא סתם.. שבה לסבול.... אז תהיי חזקה תאספי כוחות. ולכי על זה בעיניים עצומות. אנחנו פה בשבילך. שירלייייי שמרי על חיוך

11/12/2005 | 10:29 | מאת: רומי

היי טל וברוכה הבאה למועדון - בעית הזרע גם אני נכנסתי לכאן כך פתאום באמצע החיים.....אנחנו אומנם לא ניסינו הזרעות אלא ישר להפריות...אז מקווה שלא תהיה כאן הרבה זמן ויהיה בסדר את לא לבד!!!! אנחנו פה בשביל לשחרר אותך מההלם ולעזור בתמיכה ובתשובות מנסיוננו, שיהיה בהצלחה, ודווחי לנו בהמשך רומי

11/12/2005 | 11:27 | מאת: אורית

גם אני כאן חדשה. בערך כמה ימים כך ששתינו באותה הסירה. תתנחמי בכך שיש בעיות יותר גרעות אצלנו למשל, לשננינו יש בעיה כך שאני פחות אופטימית. אני עכשיו 12 יום אחרי טיפול בכדורים וזריקה בלבד(אולי כבר אני יכולה לדעת אם יש משהו....) הרופאה שלי אמרה שבפעם הראשונה צריך לראות איך הגוף מגיב לכל הטיפולים. אני כבר בהרגשה כזו שאני הולכת לעשות בעוד שבועיים הזרעה. אם תרצי נוכל להתכתב ואני אשתף אותך. אז תכתבי לי.

11/12/2005 | 10:39 | מאת: דורה

חמודה, אני מאד מבינה אותך, שלב ההלם הראשוני היה מאד קשה רגשית ואי הידיעה לקראת מה הולכים... אבל הטיפולים עוזרים להתעשת ומכניסים אותך לאווירת עשייה כזו וככה, עם ההבנה של התהליך וההתרגלות מרגישים יותר בטוחים. בשלב ההזרעות לוקחים את הזרע של בעלך ומשביחים אותו ואח"כ מחדירים לך אותו ישירות לרחם, ממש לא כואב. תשארי אתנו כאן, יש כאן בנות מקסימות שיודעות בדיוק מה את עוברת ואיך לעודד אותך. בהצלחה, דורה.

11/12/2005 | 14:30 | מאת: נסיכה

הכוחות באים ממקומות שלא הכרנו בהם שהיו טמונים בנו וברגעים קשים הם פורצים החוצה.....לדעתי תבקשי ישר טיפוליי IVF עד כמה שאני יודעת להזרעה אין אחוזיי הצלחה גבוהים..

11/12/2005 | 21:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

טל יקרה, התחושות שאת מתארת כל-כך טבעיות ומוכרות... השוק, ההלם, התחושה שכל התיק הזה שנפל עליכם פתאום גדול וכבד נורא, ואיך תסתדרו? ומה יהיה? אז קודם כל, קחי נשימה עמוקה. נכון, טיפולים זה לא פיקניק. אבל זה גם בהחלט לא סוף העולם. בעיית זרע נחשבת, לרוב, לקלה יחסית לפתרון. לא כתבת אם טיפול ההזרעה שתעברי (למה לדבר ברבים? אנחנו כרגע נהיה אופטימיות ונדבר רק על הטיפול הקרוב בתקווה שיצליח, אוקיי?) - האם מדובר בהזרעה עם זריקות, איקקלומין (כדורים) או במחזור טבעי? אם תתני יותר פרטים ממה שאמר לך הרופא, אוכל יותר לעזור. ובינתיים אני מחזיקה לך אצבעות, ומזמינה אותך להשאר עמנו לתמיכה, מידע, וחיבוקים בחינם!

11/12/2005 | 09:19 | מאת: גלית

שלום לכם בנות יקרות אני לאחר כ-9 ימים מיום החזרת העוברים הטריים לרחם ואני מרגישה כמו שאר הפעמים שהחזירו לי את אותה תחושה שהולכת להיכשל כאבי חזה שהולכים ומטמעטים. מה אתם אומרות בנות אני לא יודעת אני הולכת ומשתגעת אין לי סבלנות לחכות, כי עברתי 2 הפריות שנכשלו עם אותה תחושה וזה משגע אותי אני מפחדת שאכשל שוב. גם המחזור בדרך כלל מגיע לי יותר מוקדם ביומיים לפני הבדיקה. מה אתם אומרות?

11/12/2005 | 09:21 | מאת: אורית

אין לי נסיון רב. אבל יש לי קרובה שבנסיון השלישי נקלט. היום יש לה ילדה מדהימה.אז בהצלחה

היי גלית, אל תתיאשי!!!! ראינו כבר בפורום לא מזמן כי למרות כל התחושות וההרגשה המוכרת (של כישלון) - היו הפתעות!!! אז... אל תקדימי את המאוחר..... הכל אפשרי והכל יכול לקרות (גם אם "מרגיש לך שלא")... מחזיקה אצבעות ושולחת חיבוקים ועידודים רבים :) חן

11/12/2005 | 10:33 | מאת: רומי

היי גלית, אנחנו ממש באותה סירה, אני 8 ימים לאחר ההחזרה ובדיוק מרגישה כמו כל הפעמים הקודמות, בחילות כאבי חזה משתנים, ומתה מפחד..... מכיוון שקראתי מנסיונן של אחרות שאלו תופעות שאי אפשר לדעת מה מתחולל לנו שם בפנים, מנסה לקוות לטוב אז בואי נגרד את הקירות יחדדדדדדדדד!!!!!!!!!! ומחזיקה לנו אצבעות לבטא חיובית, רומי

11/12/2005 | 10:48 | מאת: נסיכה

מאמיל'ה הרבה סבלנות וכוח גם אני אחריי החזרה שלישית ומחר יש לי ביטא ,גם לי יש הרגשה מוזרה לכי תדעי פעם שלישית גלידה...

11/12/2005 | 11:06 | מאת: גלית

תודה לכם אבל לי אין שום תחושה אחרת שתראה שאולי יש משהוא אלא את אותו סימן מעצבן של כאב חזה שהולך ופוחת מה שהיה לי תמיד ולא הצליח ומה שמראה אצלי על מחזור כאשר מפסיק לכאוב לי החזה בגלל זה אני מאד לחוצה כי אני כל כך יודעת את הגוף שלי שזה מרגיז הלוואי על כולנו שאנחנו נהיה בהריון וזאת סתם תחושה לא נכונה.

11/12/2005 | 21:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי גלית, גם אני תמיד הייתי מנתחת את כל התחושות ומגיעה למסקנה ששוב נכשלתי... ולצערי צדקתי שוב ושוב, עד ש....פעם אחת טעיתי! שוב אותן תחושות, שוב אותה אכזבה, שוב אותן דמעות מרות, אבל פתאום -הפתעה!! שני פסים!!! ובטא של שלוש ספרות! ועכשיו שני תינוקות מקסימים שישנים להם בחדר לידי. בקיצור, אי אפשר לדעת... אני מקווה בשבילך שהפעם זה זה!!! ותעדכני?

11/12/2005 | 08:39 | מאת: חן

היי נסיכה, בדיקת הזרע הראתה שאין תאי זרע.... הרופא שלח אותו עכשיו לבדיקות דם + בדיקת זרע נוספת . הרופא אמר בפגישה שלא נראה לו שזה משהו גנטי (רק מלהסתכל עליו - אין לו מושג איך הוא הגיע למסקנה הזאת). בכל אופן בדיקות דם הוא עשה ובדיקת זרע הוא יעשה עוד יומיים ואז עם כל התשובות חוזרים לרופא ב - 20 לחודש.... האופציות הם: ישירות מהאשך ואם שם לא יהיה אז מרקמת האשך.....

11/12/2005 | 08:43 | מאת: חן

(מקודם התכוונתי לומר שאין לי מושג איך הוא הבחין שזה לא גנטי).... בכל אופן רציתי לשמוע קצת מניסיונכם מה קורה עכשיו.... זה כואב? זה מסובך? הרדמה חלקית או מלאה? איפה עשיתם את זה? והאם אצלכם נמצאו תאי זרע בסופו של דבר...... אשמח לקבל תמונה מול מה אנחנו עומדים (ומקווה שזה לא חודר מידי לפרטיותכם).. תודה :) חן

11/12/2005 | 10:45 | מאת: נסיכה

האמת זו דרך ארוכה ומעצבנת... הלוואי שלא תצטרכו לעבור אותה.. בכל אופן אם כן תצטרכו אז ככה ..בעלי עבר ביופסיה מהאשך זאת אומרת פתיחת שקיי האשכים וחטוט חודרני לחיפוש תאיי זרע (הוא עבר זאת פעמיים) בפעם הראשונה מצאו תאיי זרע בודדים שמתוכם הצליחו להפרות 6 עוברים ,מהם עברתי החזרה של 3 עוברים מהם נקלטתי להריון עם עובר אחד שבסופו של דבר לא היה תקין והייתי צריכה לעבור גרידה בשבוע ה12.לפניי כשבועיים בעלי עבר שוב את התהליך שגם אז מצאו תאיי זרע בודדים ומיתוכם הצילחו להפרות 8 עוברים... כרגע אני אחריי החזרה של שלושה עוברים ( על סמך דבריי הרופא עוברים תקינים ויפים... אך אין לדעת...,כואב זה כן אפשר להגיד מאוד כואב בעלך ילך בערך שבוע עם רגליים פסוקות... ותפרים שבדרך כלל יורדים לבד... מסובך זה לא הניתוח עורך כחצי שעה בערך,ההרדה היא הרדמה מלאה( כמו שאת בטח יודעת גברים לא מצטיינים בכואב סבל..) אני מאוד מקווה שגם לכם ימצאו בסופו של דבר תאיי זרע... אנחנו עברנו את כל התהליך בבית חולים אלישע...(בעלי נותח ע"י ד' קלדרון ואני מטופלת של ד"ר נתן לויט) מאחלת לכם הרבה הצלחה וכוח ולא להישבר... לנו נתנו פחות מ40% להרות והצלחנו.... אם תרצי לדעת עוד פרטים את מוזמנת לשאול בכיף.. בהצלחה מתוקה ותהיו חזקים:))))

11/12/2005 | 02:00 | מאת: דורה

בהצלחה חמודה!! תספרי מה קורה, טוב? דורה.

11/12/2005 | 09:05 | מאת: רומי

.

10/12/2005 | 23:56 | מאת: נסיכה

יום שני אני אמורה לעבור בדיקת ביטא(אמן אמן חיובי) ,כבר במשך 4 ימים יש לי רגישות בפטמות מין זרם כזה לא מובן... האם זה מעיד על הריון????

11/12/2005 | 00:09 | מאת: ניני

זה יכול להיות בהחלט סימן של הריון, אבל....זה יכול גם להיות רגישות הורמונלית מסיבה אחרת (כמו מחזור מתקרב)...לצערינו הסימנים של תחילת הריון ומחזור יכולים להיות כל כך דומים, שרק בדיעבד את תוכלי להגיד: "אצלי בתחילת ההריון יש זרמים בפטמות". אני מאחלת לך שזה מה שתגידי לנו פה, מחרתיים אחר הצהריים. מחזיקה לך אצבעות!!!

11/12/2005 | 00:39 | מאת: נסיכה

שכחתי להדגיש אף פעם לא היו לי כאבים כאלו מוזרים במחזור...

11/12/2005 | 00:09 | מאת: שירלי

היייי אני די בטוחה שאת בהריון....לא יודעת אבל יש לי הרגשה כזאת את הכאבים... יש נשים שמרגישות את אותן רגשות, כמו כאבי מחזור, כאבים בשדיים וכו" אבל בסוף בדיקת ההריון תהיה שלילית. ויש נשים שמרגישות את הכאבים האלו, ובסוף מתברר שהן בהריון. אבל התשובה שתקבלי זה : שכאבים ורגשות אלו אינן מעידות על כשלון או הצלחת הטיפול. תרגישי את הכאבים האלו רק ב- שבוע 6-7 להריון. והלוואי שהכאבים האלו יצביעו על הצלחת הטיפול. אינששששששאללללללה :-)

11/12/2005 | 00:40 | מאת: נסיכה

יו יו יו את לא מאמינה אני מרגישה כאילו אנחנו מכירות ממש מוזר לי כל הקטע:)))))

11/12/2005 | 01:43 | מאת: דורה

יש לי ילד בן שש, ובהריון שלו הרגשתי כאבי ציצים איומים בערך שבוע אחרי מועד המחזור אז... לכי תדעי, אולי כן? אבל- כל ההורמונים האלו גם דופקים את התופעות הרגילות של לפני מחזור ומתחילים כל מני דברים חדשים, את יודעת, שלא ישעמם... מחזיקה לך אצבעות, דורה.

10/12/2005 | 20:42 | מאת: אני

שלום לכולן , אני מטופלת באיקקלומין מחזור ראשון , ביום ה-13 של המחזור ניצפתה תגובה בשחלות אך רירית רחם דקה יחסית (3 מ"מ) , לאחר כיומיים היה ביוץ וכעת היום ה-30 אני ממתינה לקבלת מחזור (או הריון) . האם יתכן כי בעקבות הרירית הדקה לא אקבל מחזור על אף שלא נכנסתי להריון ?

10/12/2005 | 21:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, שאלת שאלה מעניינת ואני מודה שאני עונה לך מתוך אינטואיציה ולא ידע וודאי, אז לפני התשובה עצמה אני ממליצה לך לשאול גם בפורום של זיידמן... למיטב ידיעתי אם היה ביוץ, וחלילה אין הריון, חייב לבוא מחזור. אם הרירית היתה דקה מאוד זה אכן יכול להתבטא במחזור "קל" יותר (למשל יומיים במקום חמישה), אבל קשה לי להאמין שלא יבוא מחזור בכלל אחרי שהיה ביוץ. מאחלת לך שהמחזור לא יגיע מהסיבות הנכונות...

10/12/2005 | 21:33 | מאת: ניני

היתה לי תופעה דומה. דימום תמיד מגיע, כל רירית חייבת להשתחרר בסוף ולצאת כדי שיתחיל מחזור חדש. לגבי הכמות מסתבר שגם פה לא מחייב שרירית דקה תביא למעט דימום, ולא להפך (כלומר מעט דימום לא מעיד שבהכרח על רירית דקה) שיהיה בהצלחה רבה!!!!

10/12/2005 | 21:40 | מאת: דורה

היי אני, זה קרה לי פעם מזמן, בעקבות גלולות למניעת הריון שמדדקות מאד את רירית הרחם לא קיבלתי מחזור. בקיצור, זה אפשרי, למרות שאני לא יודעת מה היה עובי רירית הרחם שלי אז. שבוע נפלא, דורה.

10/12/2005 | 19:38 | מאת: אורית

כתבתי לך חפשי כאן הודעה

11/12/2005 | 13:56 | מאת: מסבבית

היי אורית, בכל שלב שנמצאים אסור להתייאש! אני מאד מזדהה איתך, עם ההרגשה והצפייה. גם בעלי ואני מוכנים לעשות הכל(מה לא עושים בשביל ילד...), אך צריך הרבה סבלנות. לפעמים אני חושבת"בשביל מה האיקקלומין?גם ככה לא שמעתי על הצלחות..למה כבר לא מתחילים הזרעות?.."אבל אין מה לעשות.ישסדר והגיון בדברים ומתחילים עם הטיפולים הקלים. בדיוק חזרתי ממעקב ביוץ ונאמר לי שבייצתי..אני מקווה שנקלטתי סופסופ..אני מתה לאיחור שיבשר את ההריון המיוחל.. אצלי, אצלך ואצל כולנו...אאאאאאאממממממממממןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!! תעדכני טוב? מחכה לתשובתך, סבבית

11/12/2005 | 20:07 | מאת: אורית

אני עם איקקלומין מכיוון שאין לי ביוצים סדירים אם בכלל. דורה (כאן מהפורם) אמרה לי היום שאם לזרע יש בעיה של תנועה אז הזרעה לא תעזור. עכשיו אני לא יודעת מה הלאה? יש לי קרובת משפחה שעם 3 פעמים של איקקלומין כלומר עם שלשוה מחזורים היא נקלטה עכשיו היא בחודש השלישי. תשמעי איזה סיפורים יש כאן ואיך בנות נקלטו ממש מתכון להכנת עוגה רק אצלי אני מקווה שהעוגה תתפח!!!

10/12/2005 | 18:30 | מאת: טלי

מחר עליי לעשות בדיקות של 12 יום לבדיקת הזקיקים לפני הזרעה ואני קצת לחוצה כי אני לא יודעת מה מחכה לי. אשמח אם מישהו מכן תוכל להסביר לי מה יעשו לי אחרי יומיים. בתודה לכן.

10/12/2005 | 19:19 | מאת: ניני

הזרעה היא הזרקה של זרע, שעבר קודם השבחה, באמצעות מין צינורית דקיקה, אל הרחם. כל הפעולה אורכת פחות מחצי דקה, פעמים מבקשים ממך להישאר לשכב כמה דקות וזהו. כדי לבצע את זה שמים לך ספקוליום, כמו בבדיקה גניקולוגית רגילה, וזהו. לפעמים הבטן טיפה כואבת כמו תחילת מחזור אחרי, מעבר לזה את בן אדם חופשי ומאושר (ויש לקוות שאת גם טרום הריונית) בהצלחה!!!!

10/12/2005 | 20:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום טלי, קצת התבלבלתי עם מה שכתבת על הימים. בכל מקרה, בימים הקודמים להזרעה תעברי בדיקות דם ואולטרסאונד כדי לעקוב אחרי צמיחת הזקיקים. כאשר הזקיקים יגיעו לבשלות, תקבלי זריקת אוביטרל, ו-36 שעות אח"כ תתבצע ההזרעה - כפי שניני תארה אותה. לפעמים עושים 2 הזרעות יום אחרי יום. בהצלחה!

10/12/2005 | 23:18 | מאת: נסיכה

טלי אני ממש ממש לא רוצה לאכזב אותך אבל לפי מה שאני יודעת( חברות ומכרות) אין להזרעה סיכויי הצלחה גבוהים הייתי ממליצה לך להתחיל ivf... הלוואי ואני טועה ותקלטי מההזרעה..

11/12/2005 | 01:34 | מאת: דורה

נסיכה יקרה, ל' מהפורום נקלטה השבוע מהזרעה! מסתבר שכולנו סתם קוטלות את הפרוצדורה...

10/12/2005 | 17:56 | מאת: מיה

אני מודה לך שהורדת את הבדיחה מה דעתך ? האם את כועסת עלי שהגבתי כך ? האם את חושבת שזה המקום לבדיחות כאלה ?

10/12/2005 | 18:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

מיה, אני חושבת שעצם זה שהורדתי את ההודעה הזו מראה לך מה אני חושבת עליה. אין מקום לגזענות בפורום הזה, נקודה. לא בצחוק, לא ברצינות, ולא בכלל. לדעתי אין מקום לגזענות בכלל במדינה שלנו, וחבל מאוד שהיא קיימת, אבל את המדינה אני לא מנהלת ואת הפורום הזה כן.... אז כאן לא תהיה גזענות. תודה לך על תגובתך, ושבת שלום!

10/12/2005 | 16:45 | מאת: שירלי

היסטרוסקופיה היא: כמו שאני יודעת בדיקת חלל הרחם... הבדיקה מתבצעת דרך החדרת צינור דק ובקצה שלו יש מצלמה שמאבחנת בעיות, כמו דלקות ,מחיצה, הידבקויות ותקינות הרירית אני עושה את הבדיקה בהרדמה כללית. וכמו שאני יודעת שאם יש בעיה מטפלים בה במקום.

10/12/2005 | 16:55 | מאת: שירלי

אני כמו שסיפרתי לך בת 25 שאיבה 1 :היתה באפריל שעבר, שאבו לי 28 ביציות ולצערי היו רק 2 עוברים,אבל יפים,לצערי עקב השאיבה אושפזתי בבית חולים על גירוי יתר שאיבה 2: היו 18 ביציות מהן הופרו 5 עוברים, הוקפאו 3 ,בטח לא הצליח הטיפול השני, הכנתי עצמי למוקפאים,ופתאום נודע לי שהמוקפאים לא שרדו את ההפשרה שאיבה 3: לא הצליחה, גם שאבו 18 והיו עוברים יפים ללא הצלחה שאיבה 4: הים 17 ביציות , החזירו לי 3 ביום השני, העוברים "טפו טפו טפו" היו יפים מאוד, אבל הטיפול גם לא הצליח, ועכשיו יש לי 2 מוקפאים. כעת אני לא רוצה להחזיר את המוקפאים, כדי שלא אתאכזב שוב. מחכה לטיפול הבא...בטח לאחר ביצוע ההיסטרוסקופיה. זרע = 1 מיליון תאי זרע תקינים.....צריך למעלה מ-20 מיליון תאי זרע...." בעססססה"... נשואה כבר שנה וחצי. זהוווווו הסיפור שליייי. שוב ברוכה הבאה אהבתי אותך שיהיה בהצלחה

10/12/2005 | 18:23 | מאת: נסיכה

אצלי נראה לי הבעיה קצת יותר חמורה לבעלי מוצאים תאיי זרע בביופסיה(ניתוח באשכים) וגם אז לא מוצאים הרבה אלא רק כמה זרעים בודדים... תהייה אופטימית אחותי!!!

תודה!

10/12/2005 | 17:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אנינה, אני לא מכירה אותו, אבל אני ממליצה לך לגשת לפורום פוריות ב"תפוז" - יש שם שרשור מיוחד עם המלצות על רופאים ששמותיהם מסודרים בסדר אלפב"יתי. יש שם כמות אדירה של מידע -מבנות שהיו מרוצות, וגם כאלו שלא, על רופאים רבים מכל הארץ. בהצלחה!

10/12/2005 | 13:32 | מאת: שירלי

כמו שאתן יודעות,יש לי היסטרוסקופיה ביום שני.... אתן רוצות לדעת מה אני מקווה !!! אני מקווה שימצאו אצלי משהוא ברחם כדי שאוכל להתנחם קצת, ולהבין שבגלל זה לא היתה השתרשות, כי גם לא נקלטתי, אף פעם. יש כאלה שהיו להן הפלות, זה אולי היה מנחם אותן, כמו " ל-ילדת האוקיינוס-זיו-נסיכה- וכמה בנות " אבל אני, לא היתה לי שום נחמה " שהינה אני נכנסתי להריון,אין אצלי בעיות" אבל אני כלום כלום כלוווווום. בגלל זה הייתי רוצה שימצאו משהוא כבר. אבל אם אין כלום,אז אני אדע, שלעולם לא אהיה אמממממא! מששששתגעת כבר

10/12/2005 | 14:13 | מאת: אורית

אני שמעתי על מקרה שבו לשני בני הזוג לא הייתה בעיה . הם היו מהזוגות של האחוז שלא מובן. את רוצה לדעת משהו? בסוף היא נקלטה בהפרייה ומסתבר שהכל נבע מהלחץ! כי חודשיים לאחר מכן היא נכנסה להריון והיא לא ידעה מזה. עכשיו יש להם שני ילדים והיא לוקחת גלולות כדי שלא יתפנצר להם.... אז כאן הלחץ הוא הגורם הבעיתי.

10/12/2005 | 14:25 | מאת: מיה

שירלי היקרה גם אני עברתי היסטרוסקופיה לפני כמה חודשים ומצאו אצלי פוליפ וגם אני חשבתי שאחר כך הכל יהיה בסדר ואני בטח אקלט אבל זה עוד לא קרה ובכל זאת התקווה קיימת ואני אף פעם לא אתייאש אני רוצה שתחשבי חיובי כי אני מאמינה שלמחשבות שלנו יש השפעה על הגוף וכמה שנאמין יותר שזה הולך לקרות אז זה יקרה לכן תרדי מהייאוש הזה תעצמי עיניים ותרצי חזק חזק חזק שיהיה היריון ואת תראה שיהיה אפילו אם לא ימצאו שום דבר בהיסטרוסקופיה ועדיף שלא תאמיני לי לא היית רוצה ממש שימצאו משהו חס וחלילה מה חסר לך ? אחותי תאספי כוחות וקבלי ממני חיבוק ויהיה בסדר .

10/12/2005 | 14:35 | מאת: שירלי

תודה רבה מיה ואורית, אתן נהדרות. המחשבה הנוראית שתמיד מסתובבת לי בראש היא, " אם לא תהיה לי הפלה, אז אין סיכוי שאני אצליח יום"...כלומר זה תמיד רודף אותי,אלו שהיה להן הריון כימי הן אלא שבסוף יצליח להן, אפילו אין לי בעיה שיהיה לי הריון כזה, אולי זה יתן לי נקודת אור קטנטנה, שיום אחד ההריון ימשיך ויתפתיח. כלומר שאם יהיה לי הריון ולאחר הפלה ,זה יתן לי קצת תקווה,שיום אחד ההריון ימשיך. את האמת... אף פעם לא שמעתי על נשים,שהגיעו למס' רב של טיפולים, ללא הפלות ובסוף נקלטו וילדו....אולי אני מתחרפנת....! !!!! לא יודעת אין עליכן.... אבל באמת באמת עזרתן לי אוהבת שירליייייי

10/12/2005 | 15:51 | מאת: נסיכה

שירלי גם אצלי הכל תקין 100% ולא נקלטתיבהחזרה השניה של עוברים.....

10/12/2005 | 16:11 | מאת: ל

ולדעתי הלחץ אינו גורם משפיע כי איך אפשר לא להיות בלחץ שכ"כ רוצים ומצפים וזה לא מגיע . הרי בפעם הראשונה והשניה ואפילו השלישית שניסיתם להקלט באופן טיבעי לא הייתם לחוצים להפך לא פיתחתם תקוה או ציפיה או אכזבה כי ידעתם שהנה בטוח זה מגיע. אז זה לא הלחץ. לדעתי עלייך למצוא לך רופא מעולה הכי טוב בתחום אפילו בפרטי (אנחנו זוג לא עשיר אבל לא קנינו דברים אחרים,הצטמצמנו והשקענו רק בזה באיזשהו שלב) ולסמוך עליו בכל. ותאמיני לי,אני לא מאחלת גם לא לשונאים שלי ובטח לא לך ,שאת נפש טהורה,להקלט להריון ואח"כ לחוות חוסר-דופק או הפלה טיבעית.זה הורס נפשית וזה מביא לחץ גדול יותר. המון הצלחה לך ,יקירה ואנא דווחי.

10/12/2005 | 17:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירלי, אני דווקא מבינה טוב מאוד את הרגשתך. גם אני הייתי בלתי מוסברת, ולא נקלטתי בכלל במשך שנתיים ותשעה חודשים! ורק אז נקלטתי והפלתי כפי שסיפרתי לכן. גם אני השתגעתי מזה שלבנות אחרות שמצאו סיבה גם התגברו עליה והן הרו וילדו, ואני באותו הזמן, עם כל הנתונים המצויינים שלי, מנסה חודש אחרי חודש ללא הצלחה... חמודה, אסור להתייאש - גם את תהרי ותלדי. אני דווקא מקווה שלא ימצאו אצלך כלום... אני לא רוצה שיהיו לך עוד מכשולים בדרך. אני מקווה שאת לא כועסת עלי... מחזיקה אצבעות ליום שני!

10/12/2005 | 17:38 | מאת: שירלי

10/12/2005 | 19:17 | מאת: ניני

הכי טובה בעולם}{}{}{ וזה יקרה הרבה יותר מהר שממה שנדמה לך ויעשה את כל התקופה הזו לשווה נשיקות}{}{

11/12/2005 | 00:02 | מאת: שירלי

כאשר את מדברת,אני נרגעת,,,פשוט נרגעת. טוב שיש לנו אותך ואם אינששששששששאלה תהרי את תהיי אורחת כבוד.תומכת,ומרגיעה.

10/12/2005 | 13:32 | מאת: שרית

לכל המטופלות מהצפון גם לי יש המלצה על רופא טוב קוראים לו ד"ר ישי והוא מטפל בבי"ח כרמל הוא ביצע בי את השאיבה והוא זה שעשה גם את ההחזרה וגם אני בדיוק כמוכן לפעמים מתקשרת אליו על כל שאלה שלא תהיה כי לפעמים ההסבר של האחיות לא ממש מובן ואני מתקשרת אליו והוא מסביר לי ממש בצורה פשוטה ומובנת מה אני צריכה לעשות

10/12/2005 | 17:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

לשרית שלום וברוכה הבאה! תודה על ההמלצה על ד"ר ישי, הנה יש לנו כבר כמה שמות של רופאים מומלצים בצפון לטובת הצפוניות הבאות שיבקרו כאן. שיהיה לך בהצלחה!

10/12/2005 | 13:27 | מאת: שירלי

היייי נסיכה * אני יש לי היסטרוסקופיה, לא בטא, וגם מתרגשת. תגידי לי, אם אפשר , כמה טיפולים כבר עברת? שירליייייי :-)

10/12/2005 | 15:49 | מאת: נסיכה

סליחה על הבורות אבל מה זה היסטרוסקופיה?? אני עברתי שתיי שאיבות בשיאבה הראשונה שאבו 18 ביציות החזרה של 3 עוברים מהם נקלטתי להריון ועברתי גרדה בשבוע ה12 לאחר קבלת המחזור עברתי עוד החזרה של 3 עוברים שלא נקלטו, לפניי שבועיים עברתי שוב שאיבה של 20 ביציות שמתוכם 8 עוברים הופרו עברתי החזרה של 3 עוברים וכמו שרשמתי יש לי ביטא יום שני... (מקווה שהייתי ברורה)

10/12/2005 | 09:24 | מאת: עדיה

סינרל זה תרסיס דיכוי למנוע בריחת ביוץ (המקבילה של דקפפטיל/סופרפקט וכו'). אני מודאגת שהביוץ ברח כי אין לי נפיחות בבטן כמו שהיתה לי וכיוון שהזקיקים היו גדולים - מה יכול להחזיק אותם מלהתפקע? ומה שעוד מטריד אותי זה שלא נוהגים לבדוק אם נשארו זקיקים כאשר מגיעים לשאיבה. פשוט מרדימים וזהו.. כלומר תאורטית יכול להיות שתתעוררי ויגידו - מצטערים, איחרנו את הרכבת או משהו?? אמאל'ה.. הסיוט בהתגלמותו.. בנות - האם זה קרה למישהי? אני מקווה שלא. עדיה.

10/12/2005 | 09:35 | מאת: רומי

לעדיה אני לקחתי דקפפטיל וסופרפאקט בגלל זה לא ידעתי לגבי הסינרל, אני לא יודעת אם בטן נפוחה זה האינדיקציה, למרות שגם אצלי בכל הטיפולים היו הרבה זקיקים, הנפיחות דווקא מופיעה לי אחרי השאיבה ועד המחזור... תאורטית את צודקת הכל יכול להתפספס (אישית למזלי לא קרה לי דבר כזה) ומה שנותר זה לסמוך על הרופאים שיודעים וצופים את הביוץ....נקווה שאת רק מרגישה וזה לא באמת נכון שבייצת כבר, אולי לפני השאיבה תבקשי אולטראסאונד לא נראה לי שיתנגדו, המון הצלחה, רומי

10/12/2005 | 09:42 | מאת: עדיה

רומי תודה על הזריזות בתשובות.אני באמת אבקש אולטראסאונד. זה רעיון. יש לי עוד שאלה, מנסיונך - האם ייתכן שביום רביעי הזקיקים שהיו כבר בגודל 22X22, 21X20 ועוד.. יוכלו "לחכות" עוד 3-4 ימים כי הרי השאיבה רק ביום א' בבוקר ? המון תודה. אני.

10/12/2005 | 17:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי עדיה, לא היתה פעם אחת לפני השאיבות שלי שלא הייתי היסטרית שמא אבייץ לפני הזמן. זה כנראה חלק בלתי נפרד מהטיפול... אבל למזלי כל חששותי התבדו. אני חושבת שהמדכאים למיניהם (סינארל, דקפפטיל וכו') עושים את העבודה - אני בכל אופן לא שמעתי על מקרה בו מישהי בייצה לפני שאיבה. מאחלת לך הרבה הצלחה בשאיבה ובכל מה שיבוא אחריה...

10/12/2005 | 09:14 | מאת: tali

לרומי מה שלומך העם הטיפול האחרון הצליח טלי

10/12/2005 | 09:23 | מאת: רומי

היי טלי, בוקר טוב ביום ה' אני אדע..עדיין מוקדם מה איתך? זיידמן ענה לך על שאלותייך? רומי

10/12/2005 | 10:18 | מאת: tali

לרומי שלום פרופסור זיידמן חזר ולסיכום נאמר שאני בצוות מצוין ולגבי עבודה נאמר שאני צריכה לצאת לחופשת לידה בקרוב המשיך לעקוב לגבי הצלחתיך

10/12/2005 | 10:48 | מאת: שרית

היי רומי! אני מקווה שהפעם הטיפול הצליח תודיעי לנו מה קורה איתך. שיהיה לך המון בהצלחה

10/12/2005 | 09:02 | מאת: אורית

שלום בנות, אני כאן חדשה...בערך יומיים כאן...אני מקווה שכל החדשות יהיו כאן מעט זמן ויתמזל מזלן. שמתי לב שמיד אתן מגיבות, תומכות מייעצות ומעודדות וזה מה שעודד אותי. גם לנו יש בעייה ואנחנו בתחילת הטיפולים(שרק שם למעלה יודעים מתי הם יסתיימו) אני מיואשת כבר מהשלושת החודשיים הראשוניים.אני חוששת להגיע לתקופה של שנתיים ושלוש ושום כלום! אני מטופלת באיקקלומין אבל נטלתי רק מחזור אחד. האם שמעתן על זוג (שגם לגבר יש בעיה עם הזרע) שהצליח להרות באופן כזה ללא הזרעה? כלומר רק שהאישה לקחה איקקלומין? נכון שיש נסים.... אבל יכול להיות זוגות שבאופן כזה הצליחו? אני מקווה שמישהי תענה לי. תודה.

10/12/2005 | 09:16 | מאת: tali

ברוכה הבאה ובהצלחה אסור להתייאש כי את הכל ברוח טובה ועל תחשבי על התשובות לנסות להתנתק מאמציאות לחשוב בעולם הדימיון שאת התחתנת רק עכשיו ובהצלחה השמח לייעץ לך

10/12/2005 | 09:21 | מאת: רומי

היי אורית וברוכה הבאה, קודם כל תהיה קצת אופטימית את רק בהתחלה...ואני מקווה שזה לא ימשך לכם הרבה זמן, כזוג שגם לנו יש בעית זרע, אנו חייבים לעבור הפרית מבחנה + מיקרומניפולציה לא ממש מכירה זוגות שיש בעית זרע והצליחו עם אקוקלומין, אבל יש כל כך הרבה בעיות אין סיכוי שאכיר את כולם, לא ממש סיפרת מה הבעיה עם הזרע? כך שקשה לענות לך. ובקשר לניסים??? כמובן שיש אך לא ממש הייתי מחכה להם, אלה פועלת להקדמתם תהיה ערנית לגבי הטיפול - זה הטיפ שלי אלייך ודרך אגב בת כמה את? בהצלחה בכל אופן ובסוף תהיה בהריון, רומי

10/12/2005 | 09:31 | מאת: אורית

אני בת 27 . נשואה שנתיים.כיוון שכבר עברתי בדיקת דם להורמונים לא הייתי צריכה לנסות שנה טבעי.כי המחזורים שלי לא סדירים. כבר אובחנתי כסובלת מתסמיני השחלה הפולצסטית. אבל עם האקקלומין הגוף שלי הגיב לכדורים הראשוניים נהדר והזקיקים התפתחו יפה. גם רירית. בנוסף,קיבלתי זריקה. אני עכשיו 10 ימים מאז זריקת אוביטרול. לא מרגישה בשום שינוי... אולי לאכזבתי לא קרה כלום כמו שכולם אמרו(לא לצפות להפתעה בטיפול הראשן)אני אומר לך למה אני לא אופטימית? כי לא מספיק שיש לי בעיה שמבחינתי היא סוף העולם... גם לבעלי יש בעיה והכי גרוע בתנועה! אז לכן עצוב לי. מין חוסר מזל לשנינו. מקווה שתגיבי

10/12/2005 | 10:54 | מאת: שרית

לאורית! קודם כל ברוכה הבאה . כן בדרך כלל עונים כאן ומהר כי אנחנו כמו משפחה ועוזרות אחד לשניה תומכות וכמובן שותפות לאותה בעיה. אל לך להתייאש את רק בהתחלה אני מקווה שאצלך זה יעבור מהר. גם אני בטיפולים אבל הרבה יותר זמן ואין מה לעשות בהתחלה גם אני הייתי כמוך התייאשתי אבל למדתי להתחזק ולהמשיך אם אני רוצה ילד זה המחיר אין מה לעשות ממשיכים הלאה למרות הכל. אני מטופלת ב-IVF כי גם אצלנו אנחנו עושים מיקרומניפולציה אני לא מכירה שמישהי עשתה הזרעות וכאלה. ובקשר לניסים תמיד צריך לקוות לטוב זה מה שאפשר שיהיה לך בהצלחה

10/12/2005 | 13:05 | מאת: נסיכה

נכון שאי אפשר להתנחם בצרות של אחרים.... אבל רק שתראי שיש מצבים יותר גרועים משלך וכן הצליחו....אצלנו הבעיה ממש מסובכת ומורכבת תאמיני לי אין לך מה להתייאש את רק בתחילת הדרך( מקווה שגם תסתיים בקרוב)אני שנה בטיפולים אינטנסיבים ללא הפסקה אחת אפילו... אני מאחלת המון כוח ורצון

10/12/2005 | 13:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אורית וברוכה הבאה, גם אני מקווה שתעברי את תקופת הטיפולים במהירות, ותקלטי מהר. אין לי מספיק מידע עליכם כדי לענות לך על השאלה ששאלת. "בעיית זרע" זו הגדרה כללית מאוד למגוון רחב של בעיות, שנעות על קשת שמצידה הקל נמצאים זוגות שהרו באופן טבעי עם בעיית זרע קלה, ובצידה הכבד זוגות שהרו רק באמצעות פרוצדורה ניתוחית לגבר בה הוציאו לו תאי זרע בודדים ישירות מן האשך והפרו את הביצית בהפרייה חוץ-גופית. ובין שני הקצוות האלו יש המון מקרים של הצלחות עם הזרעות ואיקקלומין, הזרעות וזריקות, הזרעות ו-IVF, וכו'. אני אישית לא ממש מחבבת מחזורים של איקקלומין ללא הזרעה, ואני אסביר לך למה: איקקלומין זו תרופה שיש לה גם השפעות לוואי, כאשר לענייננו רלוונטית בעיקר תופעת הלוואי של ייבוש הריר שמפריש צוואר הרחם סביב מועד הביוץ, ריר שתפקידו לתת סביבה נוחה לזרעונים לשחות דרך צוואר הרחם לכיוון הרחם. ומכיוון שהאיקקלומין מייבש את הריר הזה, ללא הזרעה, שתעקוף את הבעיה ע"י הזרקת הזרע ישירות לרחם, האיקקלומין עלול גם לפעול כגלולת מניעה... זו דעתי, אבל כזכור אני לא רופאה... מאחלת לך הצלחה בכל מקרה!

10/12/2005 | 14:10 | מאת: אורית

תודה לכן על העידוד. לגבי ילדת האוקינוס יש לבעלי בעיה בתנועה. בדיקה ראשונה הראתה תנועה איומה אבל לבקשת הרופאה עברנו בדיקה חוזרת שהראתה שיפור ניכר בתנועה אבל עדיין עם לקות מסויימת. זאת בנוסף לבעיה המעצבנת שלי.

10/12/2005 | 18:15 | מאת: סבבית

היי אורית וברוכה הבאה לפורום..מקווה שלא להרבה זמן (מהנסיבות הנכונות..) אני בת 31 נשואה שנתיים ובעלי ואני מנסים להרות במשך כל התקופה הזו. עשינו את כל הבדיקות שיצאו תקינות ועכשיו אני מטופלת חודש שני עם איקקלומין. מקווה שיצא מזה משהו.אני מקווה שנצליח להרות בקרוב וגם אתם, על אף תוצאות בדיקת הזרע וגם כל בנות הפורום המקסימות, שתמיד עונות על שאלות , "נותנות כאפה " על מחשבות שליליות (זיו, למשל) , מעודדות ושולחות חיבוקים וירטואליים.. אל תתייאשי.תחשבי חיובי. גם אני מנסה (לא תמיד הולך, אבל אין ברירה)ותראי שהכל יבוא!!!!!! אוהבת, סבבית.

10/12/2005 | 18:48 | מאת: לסבבית

תודה רבה על העידוד. אחרי שקיבלתי זריקה ואיקקלומין(טיפול ראשון ומחזור ראשון) סבלתי שבוע מכאבים קלים ומין צריבה שהלכה ופחתה.(לפי הבנתי היה גירוי קל). אני לפעמים בוכה עם עצמי. במקרים קשים למי ניתן לפנות אם לא למעלה שם(אני לא דתיה) מה בסך הכל אנחנו רוצים? בעלי אמר שהוא מוכן לעבור את כל הזריקרות והבדיקות עד שיבאו ילדים ואפילו לעבור כל בדיקה כמה פעמים. אני שואלת את עצמי עד מתי אסבול ככה? האם בשביל להביא ילדים צריך ככה להתייסר?לסבול ככה? מה עשיתי רע שאני צריכה לסבול?

10/12/2005 | 21:49 | מאת: דורה

רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך אז אני מגיבה באחור לא ממש אופנתי... קודם כל אני מקווה שהטיפולים שלך יהיו קצרים כמו שאת מאחלת לעצמך. אני מבינה את הדיכאון שלך, גם לי היה קשה מאד בהתחלה. תחושות הבילבול ואי ההבנה של- איך זה קורה לנו- היו קשות. אני מאחלת לך קליטה מהירה להריון אבל גם אם יקח קצת יותר-הכל מסתדר בסוף. הנה, רק בשבוע שעבר התבשרנו כאן על שלושה הריונות!!!! בינתיים, תעבירי איתנו את הזמן. נחמד כאן וניתן לרכוש חברות מפרגנות ותומכות. דורה.

יום שני יש לי בדיקת דם ביטא... הלוואי אמן אמן אמן חיובי

10/12/2005 | 09:38 | מאת: ניני

היום כבר לא נחשב יש את מחר וזהו- שני!! ויהיה בסדר((()))

לנסיכה! אני מאחלת לך שתהיה לך תשובה חיובית תודיעי לנו מה קורה מחזיקה לך אצבעות בהצלחה

10/12/2005 | 13:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

היי נסיכה, עדיין לא ברכתי אותך על הצטרפותך לפורום, אז- אני מאד מקווה שביום שני תפרדי מאתנו. זו ברכה שרק כאן נעים לקבל, לא? תראי איך הזמן עבר- היום כבר עבר, לכי לשון מוקדם וככה בכלל תחסלי את יום שבת. מחר תעדיקי את עצמך בעבודה חצי יום, תעשי איזה משהו מעניין אחה"צ (סרט או משהו כזה) והנה, כבר נעלם יום ראשון וזהו. יום שני הגיע. ד.א. מאד אהבתי את השם שבחרת לך. דורה.

10/12/2005 | 23:16 | מאת: נסיכה

חן חן לך מהפה שלך לאלוהים שיום שני יהיה יומי האחרון כאן(למרות שהתאהבתי בפורום..)

09/12/2005 | 23:19 | מאת: ניני

בבקשה תגידו לי שאני לא היחידה ששוכחת לקחת חומצה פולית, באופן כמעט קבוע. מה יהיה לא הולך לי עם רוטינות.

09/12/2005 | 23:24 | מאת: נסיכה

גם אני כל הזמן הייתי שוכחת ליטול חומצה פולית עד שהפסקתי אותן... אין לי ממש עצבים לזה..

09/12/2005 | 23:43 | מאת: דורה

הייתי שוכחת, הייתי זוכרת, הפסקתי, חזרתי.... מה שהכי עזר לי לזכור היה כששמתי את הגלוללות על השידה לייד המיטה. בכל פעם שרציתי לכבות את האור וללכת לישון הן היו מסתכלות עליי... לילה טוב יקירתי, דורה.

10/12/2005 | 10:57 | מאת: שרית

לניני! גם אני שוכחת לפעמים לקחת חומצה פולית אבל אומרים שאם רוצים שההריון יהיה תקין אז כדאי לקחת. בכל אופן אני התחלתי לקחת באופן קבוע אני מקווה שתזכרי לקחת את זה גם רופא נשים ממליץ לקחת.

10/12/2005 | 12:54 | מאת: נסיכה

לפניי הטיפולים הרופא שלי המליץ לי ליטול חומצה פולית "כדיי שההריון יהיה תקין וחסר מומים..." זה לא ממש עזר בשבוע ה12 עברתי גרדה.. פסק הדופק.. אז אם תשאלי אותי באופן אישי אני לא מאמינה בחומצה הפולית ואם אלוהים רוצה שההריון יהיה תקין הוא תקין מלחתחילה...

10/12/2005 | 13:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

מודה ומתוודה: גם אני חטאתי, פשעתי, אשמתי. ואני אפילו לא יכולה לתלות את האשם בשנאת-רוטינות, כי לצחצח שיניים, לקחת גלולות למניעה (לפני ואחרי טיפולי הפריון) ולהאכיל את הכלב (שלא לומר הילדים והבעל) על בסיס יומי אני מסוגלת יפה מאוד... לדעתי היה בזה איזה מן סוג של התרסה, ואולי נסיון להפעיל את חוקי מרפי לטובתי: דווקא כשאני לא לוקחת חומצה פולית אולי סופסוף אקלט...

ניני אני מאוד מתעניית לדעת, מה קורה איתך עכשיו. התחלת כבר טיפול ???

10/12/2005 | 18:53 | מאת: את צודקת

מה היה פעם? נכון שהיו פעם ילדים והם נולדו עם מומים. ועכשיו יש את כל המחקרים האלו של חומצה פולית וילדים בראים. שאלת את עצמך מה קורה עם סרטן הרחם למשל? אם לוקחים איקקלומין יותר מחצי שנה? אז לא לקחת ? נו? אז יש גם סיכוון לכל דבר. הרופאה שלי אמרה שהיא יודעת שקשה לקחת כדור שקשור להריון ואין בכלל הריון. אז מה.... היא שלחה אותי לבדיקות כלליות של שתן, כליות כדוריות ואפילו אידס.... בכל דבר יש סיכון.... מה עדיף??? בטח שילדים....

09/12/2005 | 23:14 | מאת: נסיכה

מי שרקה באיזור הצפון יש רופא מדהים ומקסים ד"ר לויט שמו ,הוא עובד דרך כל קופות החולים.. תמיד עונה על שאלותיי( ואני חייבת להודות שלפעמים קצת טיפשיות)...תמיד זמן בנייד דבר שלי בכל אופן ממש חשוב נותן יחס אישי הוא דמות ממש מרגיעה ונותן בעיקר ביטחון ותקווה ממליצה עלייו בחום!!!

10/12/2005 | 11:02 | מאת: שרית

לנסיכה! תראי אני לא רוצה להגיד משהו רע לגבי ד"ר לויט אבל אני התנסיתי התנסות מרה איתו בבי"ח אלישע. אולי הוא השתנה מאז אני גם מכירה אותו כי הוא עובד איפה שאני עובדת במרפאת זבולון בקרית ביאליק. אבל מה אני יגיד לך לא ממש אהבתי את ההתנהגות שלו בפעמים הראשונות שהייתי צריכה אותו. למשל כשהזריקו לי גסטון הופיעו לי פריחות וכאלה וביקשתי שהוא ידבר איתי יסביר לי מה לעשות אבל הוא בכלל לא התייחס אליי ולא התקשר ואני בינתיים עם פריחה אדומה ומגרדת מהזריקות ואף אחד לא הושיע לכן אני לא ממש יכולה להגיד לך שהוא מלאך אולי הוא השתנה מאז הפעמים הראשונות שהייתי אצלו . שיהיה לך בהצלחה

10/12/2005 | 12:58 | מאת: נסיכה

ממש קשה לי להאמין על יחסו של ד"ר לויט כמו שאת מתארת... לי באופן אישי (והרבה גו'בות) הוא ממש מלאך אין מצב שהוא לא עונה לי לפון אני אפילו מתכתבת איתו בSMS תמיד עונה לי על שאלותיי ותמיד מתעניין לשלומי ,כנראה תפסת אותו בזמן לא טוב... בשבילי לצורך השוואה הוא כמו אלוהים קטן( מה שההוא למעלה לא עוזר ...ד"ר לויט מצליח)ללא התערבות שלו לא נראה לי שהיה לי איזשהו סיכוי..

10/12/2005 | 13:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נסיכה, תודה לך על ההמלצה, באמת מדי פעם מגיעות הנה בנות מהצפון ואני לא כל-כך מכירה רופאים משם להמליץ להן... אז עכשיו אני אדע! באמת שמעתי כבר ממישהי אחרת כאן על ד"ר לויט, גם כן דברים חיוביים מאוד. שיהיה לך ולכולן בהצלחה! נ.ב. אה, ועוד משהו: אין דבר כזה שאלות טפשיות! טפשי רק לא לשאול כשלא יודעים משהו...

07/02/2013 | 18:34 | מאת: נסרין

גם לי מוזר שאמרת שהור לא עונה הוא תמיד אבל תמידדדדדד זמין אם הוא לא עונה אז המזכירות עונה והוא רופא מספר 1 לא יודעת מאיפה הבית את השטיות שלך

09/12/2005 | 22:39 | מאת: יעל

שהשבוע הזה יהיה מלא בשורות טובות. הבטא שלי ביום ראשון אז תחזיקו גם לי אצבעות.

09/12/2005 | 23:14 | מאת: נסיכה

יוווווווווווו לי הביטא יום שני אמן אמן אמן שתהייה רק הצלחה!!!!

10/12/2005 | 19:11 | מאת: לנסיכה

שתינו מטופלות אצל ד"ר לויט.

10/12/2005 | 09:11 | מאת: רומי

ושלי ביום ה'- מחזיקה ומתפללת לכולנו.........אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!

10/12/2005 | 11:03 | מאת: שרית

ליעל! שיהיה לך המון בהצלחה מחזיקה לך אצבעות

10/12/2005 | 13:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

אני מצטרפת לכל האצבעות המוחזקות חזק לכל הבנות שיש להן בטא בשבוע הבא עלינו לטובה... פוצצו את הבטאות, בנות, ומלאו לנו את הפורום בהריונות טריים ובריאים! בהצלחה לכוווולן!

10/12/2005 | 18:18 | מאת: סבבית

ולכולן!!!!!!!!!!!!!שבוע מקסים ופ-ו-ר-ה

11/12/2005 | 10:06 | מאת: גלית

גם אני יש לי ביתא ביום רביעי בהצלחה לכולנו ובעזרת השם נצליח אמן ואמן

09/12/2005 | 20:10 | מאת: עדיה

שלום לכולן, אני אמורה להזריק עו חצי שעה פרגניל (36 שעות לפני שאיבה). לוקחת סינרל פעמיים X 2 ביום. האם אני אמורה לקחת גם היום בערב? אני נורא מפחדת שהביוץ יברח כיוון שהזקיקים רבים וגדולים. מי שיודעת ויכולה לענות - אנא.... תודה רבה, עדיה

היי עדיה, לא ממש יכולה לעזור לך, לא השתמשתי אף פעם בסינרל אך לגבי הפרגניל, תמיד לקחתי בשתים עשרה בלילה...כי השאיבה ביום א' בבוקר אני מבינה, אך זה אמור למנוע ביוץ לא נראה לי שהם "יברחו" שיהיה בהצלחה רומי

09/12/2005 | 23:16 | מאת: נסיכה

אל תעשי שום דבר על דעת עצמך תפני לרופא המטפל או למוקד כללית או משהו כזה...

10/12/2005 | 13:10 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עדיה, אני מצטערת שלא הספקתי להגיב בזמן - אבל בכל מקרה לא הייתי יודעת מה לומר, והאמת היא שאני די מתפלאה שהרופא לא נתן לך הוראות מדוייקות -הוא אמר היה לעשות זאת. בכל מקרה, אני מקווה שהשאיבה תעבור בהצלחה ושתקלטי להריון תקין וארוך.. בהצלחה!

09/12/2005 | 18:29 | מאת: נסיכה

אני בת 25 נשואה וטיפוליי פוריות כבר כמעט שנה.. אצלי הכל תקין... אצל בעלי לא כ"כ... בהחזרה הראשונה של עוברים נקלטתי ועברתי הפחה בשבוע 12 לערך, מאז עברתי עוד החזרה אך ללא הצלחה. לפניי 12 ביום עברתי שוב שאיבת ביציות ולאחר יומיים עברתי החזרה של עוברים ,בלשון הרופא "עוברים תקינים" לצפות להריון... יום שני אני אמורה לעבור בדיקת דם בטא.. מקווה לטוב..

09/12/2005 | 18:42 | מאת: ל

09/12/2005 | 18:53 | מאת: רומי

היי נסיכה, מחזיקה לך ולי אצבעות (גם של הרגליים) ושיהיה שבוע עם בשורות טובות אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן דווחי לנו רומי

09/12/2005 | 23:01 | מאת: ניני

ברוכה הבאה מקווה שבאת לזמן קצר, ואוטוטו הבטא תבשר שאת עוברת לפורום שליד;) שבי איתנו ונעביר יחד את הזמן עד הבטא(())

09/12/2005 | 23:06 | מאת: נסיכה

ניני אמן אמן ואמן שאף אחת מאיתנו לא תצטרך את הפורום הזה וכולנו נעבור להורים שבדרך.. אמן אמן ואמן

10/12/2005 | 11:06 | מאת: שרית

אני מאחלת לך המון בהצלחה מחזיקה לך אצבעות תהיי חזקה ותעדכני אותנו

10/12/2005 | 13:07 | מאת: נסיכה

ברוררררררררררר שאני אדעכן אתכן איך שתהיה לי התשובה אני אכנס ואודיע נקווה שחיובי

10/12/2005 | 13:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

נעים מאוד נסיכה! טוב להכירך, ואני מצטרפת לאיחולים ולאצבעות המוחזקות ליום שני - שתצא בטא יפה וגבוהה, שבעקבותיה יבוא הריון תקין וארוך ותינוק אחד מתוק מתוק...

10/12/2005 | 13:16 | מאת: שירלי

היייי נסיכה יווו גם אני בת 25, עוברת טיפולים כבר 8 חודשים, עכשיו אני עולה לטיפול מס' 5 [הבעיה אצלנו היא זרע ביום שני יש לי בדיקת היסטרוסקופיה- ואת וכמה בנות יש תוצאה בטא. מקווה שתהיה בטא כפולה אפילו..... ברוכה הבאה. ושיהיה לך המון המון המון הצלחה להגיד לך משהוא= אני מרגישה שאת כבר בהריון. אמממממממןןןןןןןןןןןן.

09/12/2005 | 17:54 | מאת: נסיכה

אני לאחר החזרה של 3 עוברים,הרופא אמר שיש סיכויי טוב להריון אבל מנסיוני אי אפשר לדעת...אני במתח שאלוהים לא יכול לעזור לי!!! איך לעזאזל מעבירים את ה12 יום של ההמתנה עד בדיקת הדם???

09/12/2005 | 18:15 | מאת: רומי

שלום לך נסיכה.... האמת שאין לי הרבה עצות לתת לך, כי גם אני בהמתנה לבטא המיוחלת... מנסה קצת לא לחשוב על זה ולהכניס את עצמי לאדישות מסויימת (לא תמיד זה מצליח) נכנסת כל יום לפורום...את מוזמנת.. ספרי קצת על עצמך שנכיר את הנסיכה ללא שם, רומי

10/12/2005 | 11:09 | מאת: שרית

היי נסיכה! תנסי להירגע קודם כל נכון שאת במתח וזה לא ממש "חוכמה" להגיד לא להיות במתח אבל תנסי להירגע תכנסי לאדישות מסויימת נכון שזה קשה אבל תנסי כמובן שאת יכולה להיכנס לכאן לפורום או להיות עסוקה באינטרנט בצורה זו אחרת. תנסי לא לחשוב על זה כל היום תשתדלי גם לנוח. שיהיה לך בהצלחה מחכים לעידכונים

אני יצאתי הרבה עם חברות רווקות וטובות וכל סיפוריהן על ברים ,בחורים ודייטים גרמו לי לשכוח היכן אני נמצאת ושאני מחכה לבטא. ואולי קצת להתגעגע לתקופה בה הייתי רווקה ,מחוזרת ולא חשבתי בכלל על בעיות פיריון ועל הריון בכלל (אבל בחיים לא הייתי באמת מחליפה את התקופה ההיא להיום) וחוץ מזה,הבנות פה בפורום גם עזרו לי מאוד ועל זה אני מודה. בהצלחה ולהיות אופטימית .

09/12/2005 | 21:36 | מאת: דורה

נסיכה יקרה, לי תמיד עזרה השיגרה. טונה עבודה, דברים שצריך לעשות, ככה המוח היה פחות פנוי לזה ביום יום. בכל אופן, זה לא עזר לגמריי, בלילות בקושי ישנתי ואת הימים האחרונים הייתי מעבירה במתח מטורף. מה לעשות, זה קשה. כולנו איתך מקוות לטוב. לילה טוב, דורה.

09/12/2005 | 21:51 | מאת: אורית

אני שמחה שמצאתי את הפורום הזה. אני כאן חדשה. הייתי בטוחה שרק לי יש בעיה (בעצם לנו) ופתאום יש עוד נשים עם בעיה זהה כמו שלי. הפורום הזה מסייע להעביר את הזמן גם....

10/12/2005 | 00:46 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נסיכה, ארגני לך נעלי טיפוס טובות, והצטרפי אלינו -המטפסות על הקירות במהלך 12 ימי הציפייה הידועים לשימצה... כאן ביחד נבכה, נצחק, נדבר ונפרוק. וכמובן נעשה לך קולולו גדול שכשתגיע הבטא החיובית במהרה! <<אמן>>

09/12/2005 | 16:40 | מאת: אני

אני מפחדת שכל הטיפולים והכל יהיה לשווא ואני לא אצליח רק בגלל שאני לחוצה בעבודה, בחיים, עם הילדים והכלל לא הולך לי..

09/12/2005 | 18:25 | מאת: נסיכה

נכון שיותר קל להגיד אל תהייה לחוצה אם לחץ זה לא יגיע..אך גם כשלא ממש רוצים ומנסים לחשוב רק על הטוב תמיד נכנסים ללחץ שלא תמיד רצוי.. תנסי להרגיע את עצמך לפחות פעם ביום תעשי משהו רק את עם עצמך.. לקרוא ספר.. לשתות קפה אמבטיה טובה וכו'...בסוף ההצלחה תגיעה..

09/12/2005 | 23:06 | מאת: ניני

עולות מחשבות כאלה, וזה לופ כזה, זה רק מלחיץ עוד יותר. אבל בזמנים אחרים כשאני פחות שקועה בזה אני די יודעת להגיד שעם כל הכבוד ללחץ שלנו, שני תאים עדיים יכולים להיפגש בלי שנצליח לקלקל להם את זה.... ותראי, זה הרי יצליח. אנחנו ננסה להישאר עד אז כמה שיותר אנחנו, ולא לשקוע בזה בצורה עמוקה. הפורום פה מאפשר לי למשל להשאיר את המחשבות והמטענים וההרהורים פה, ואז אני ממשיכה לדברים אחרים קלה יותר... אז שבי איתנו, ונעביר יחד את מעט הזמן עד הטיפול המנצח שלך בהצלחה!!!!

09/12/2005 | 23:58 | מאת: דורה

מה אגיד לך, גם אותי הטריד מאד הלחץ שלי, מה שכמובן הוסיף ללחץ. מה שעזר לי מאד היה שהלכתי ליעוץ אצל פרופסור בז'זינסקי, מנהל מחלקת הפריה בהדסה הר הצופים. הוא היה מאד מרגיע ואמר לי שכל הלחוצות בסוף גם מצליחות, בקיצור- שזה לא מה שיקלקל לי. ההרגעה שלו עזרה להמון זמן אבל התתפוגגה לאט לאט. ואז באה ילדת האוקיינוס החכמה וכתבה לי דברים דומים. בקיצור- אני יקרה, מה שאני אומרת לך הוא שתקשיבי לאנשים שמרגיעים אותך. שאין קשר. כולנו נצליח. רק צריך פסייאנסה (סבלנות). דורה.

10/12/2005 | 00:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, הפחד מפני כשלון מוכר היטב לכל מי שנמצאת, או שאי-פעם נמצאה, בטיפולים. אני זוכרת שהייתי אומרת לבעלי אינסוף פעמים שלא איכפת לי לעבור את כל הסבל שבעולם אם הייתי יודעת שבעוד X טיפולים או Y חודשים אני אצליח... המחשבה שאני לא יודעת מתי זה יצליח, ושאולי בסוף לא נצליח בכלל - שיגעה אותי. הבעיה היא שהחיים מגיעים לנו בלי תוכניה, שאומרת מה בא ומתי... אנחנו חיים בתוך אי-וודאות, ובכל זאת מתפקדים כי אין ברירה, עושים תוכניות ומקווים לטוב ביותר - כי כך עדיף לחיות. אימוץ גישה חיובית ואופטימית הוא קשה ומאתגר הרבה יותר מאשר להיות פסימיים ומיואשים. מה יותר קל מלהרים ידיים? ולהגיד "אני יודעת שלא יילך לי"? הבעייה היא, שבסופו של דבר זו גישה שמאלצת אותנו להסתפק בהרבה פחות בחיים, ולא רק בהקשר של הריון ולידה. אני מקווה שנתתי לך קצת חומר למחשבה... את מוזמנת להשאר עמנו!

09/12/2005 | 16:00 | מאת: ל

אני עשיתי 7 הזרעות כאשר בין לבין (אחרי הזרעה שלישית) נקלטתי אבל ההריון הסתיים בהפלה בשבוע 13 . הגעתי עד 300 CC בגונל F+אוביטרל+IUI . אנחנו מה"לא מוסברים"

09/12/2005 | 16:02 | מאת: ל

11/12/2005 | 17:28 | מאת: קרן

אז מה עכשיו איך אתם ממשיכים? למה עושים כ"כ הרבה הזרעות ולא עוברים ל - IVF

09/12/2005 | 15:22 | מאת: עלמה

היי ניני, אני זוכרת שעברת לא מזמן צילום רחם וכתבת כאן על זה. אני הולכת לעבור אחד כזה בשבוע הבא ואני מ מ ש בלחץ מזה. אני יודעת שסף הכאב הוא אידיבידואלי אבל בכל זאת, אם אני מחשיבה את עצמי כ"לא מפונקת" זה נסבל? אפשר ללכת לעבודה כרגיל אח"כ? דרך אגב, אני עושה את הבדיקה מיוזמתי לאחר שחברה נקלטה אחרי הצילום והיא היתה בדיוק לפני ivf.זה באמת פותח את "הקונסטרוקציה" שם? תודה, עלמה

09/12/2005 | 17:23 | מאת: ניני

צילום הרחם שעברתי היה לא ברמת נסבל אלא ברמת הכלום לא הרגשתי ממש כלום, ואני לא מגזימה בכלל חוץ מהספקוליום, שהרופא החדיר בצורה הכי עדינה שנתקלתי עד אותו רגע הבנתי מהתנועות שלו שהוא מחדיר קטטר ואז הבנתי מהדיבורים שהוא מזריק שניי צילומי רנטגן, תסתובבי טיפה, וזהו נגמר פחות מחמש דקות מה שהרופא שלי אמר לי, הוא לדרוש לעשות את זה עם קטטר. הבנתי האופציה השניה זה עם איזה קיבוע של צואר הרחם, וזה מה שכואב. מעבר לזה יתכן שלמי שיש סתימות כואב יותר, אף כי היו איתי שתיים באותו יום שיצאו לגמרו רגועות, והתברר שהיו להן סתימות יפות מאד. אם יש אפשרות-ממליצה בחום (והערצה) על פרופ' שוהם מקפלן בהצלחה!!!!

09/12/2005 | 12:12 | מאת: שירלי

ל-- שלום כתבתי למטה תגובה לבשורות טובות,כאשר הודעת על הבטא החיובית, אני מאוד שמחה בשבילך ומזל טוב--הריון עגול-9 חודשים קלים ובריאים בעזרת השם. תמשיכי לבקר ולתמוך בנו.....מבטיחה ???!!! עכשיו ... את יכולה לספר לי רק, כמה מעזורים עברת עד שהרית? והאם היו לך אותם כאבי מחסור כאשר נכשלו לך טיפולים?

09/12/2005 | 15:57 | מאת: ל

הי שירלי , תודה על האיחולים אני מקווה שהכל ילך בסדר(טפו,טפו,טפו). תראי לגבי ההזרעות. התחלתי עם איקקלומין ואוביטרל ללא הזרעה. טיפול הבא (טיפול שני),לאחר שהלכתי לרופא פרטי כי ראיתי שהאיקקלומין לא משפיע בכלל על התעוררות הזקיקים ורופא קופ"ח רצה להמשיך עוד כ5 טיפולים במתכונת זו,התחלתי עם זריקות (גונל F)+אוביטרל +הזרעה . התחלתי מ75 CC עוד באותו טיפול עליתי ל150 CC וככה 3 מחזורי הזרעות עד שנקלטתי בפעם הראשונה (שהגעתי למינון 225 CC בגונל F) והריון זה הסתיים בשבוע 13 הטיפול לווה גם בגלוקופג' כי אני נקראת בעלת משקל עודף. אח"כ חזרתי שוב למסלול ההזרעות ,עברתי לרופא פרטי חדש (ומפגר) שטען (דווקא בזה אולי די צדק) שאם יש "מתכון" לעוגה אז חבל לשנות את "המתכון"ושוב עם מינון 225 CC +אוביטרל+הזרעה התחלתי טיפול ראשון בסיבוב זה. וכך 3 טיפולי הזרעות ללא הצלחה וגם עליתי כבר ל300 CC . עד שהגעתי לפרופסור מרגליות הוא רצה שנעשה הזרעה שביעית וזו נקלטה (טפו,טפו,טפו מלח,שום ,פלפל) הפרוטוקול שלו היה : ירידה שוב ל225 CC בגונל F אבל שילוב של מנוגון 3 אמפולות + גונל+אוביטרל+2 הזרעות ואני מדגישה 2 הזרעות כי הוא טוען שהזרעה ראשונה, כ12 שעות לאחר האוביטרל ,מטרתה להציף את איזור הביציות שעדיין אינן ממש בביוץ בזרעונים ו24 שעות למחרת,36 שעות אחרי האוביטרל, לעשות את הIUI החשוב.וכל הטיפול מלווה בגלוקופג' ויומיים לאחר ההזרעה ליטול אנדומטרין לתמיכת פרוגסטרון. זה היה הפרוטוקול שלי. ולגבי כאבי המחזור ,לצערי ,כל טיפול שטופלתי באנדומטרין או באטרוגסטן 200 (תמיכת פרוגסטרון)לווה בכאבי הריון ממש ו2 טיפולים לפני זה לא היו הריון ההבדל היחיד שהיה לי הפעם (זו פעם ראשונה עם אנדומטרין וחשבתי שזה מהכדור) זה הדקירות החדות בצידי הבטן (שבבדיקת גירוי יתר שחלתי התברר שלא היה גירוי אז זה לא היה מזה) וההקאות ,בחילות היו אבל הקאות לא היו לי מהתמיכה הפרוגסטרונית ולכן כל השאלות הטורדניות ששאלתי את ילדת ואתכן לגבי האנדומטרין היו בגלל שהתופעות לא היו מוכרות לא לי ולא לחברותי שנטלו תרופה זו. תודה שוב על האיחולים ואני עדיין פה ,כמובן. אתן הבית שלי כעת מלבד בעלי ,משפחתי הקרובה וחברה אחת טובה טובה. רק אתם יודעים. בהצלחה ובכל שאלה אני פה.

09/12/2005 | 16:14 | מאת: שירלי

תודה רבה מתוקה. מה שכתבת עזר לי להבין את הסיפור שלך, יש בפורום הזה כמה בנות שהסיפור שלהן לא מובן, אז בגלל זה רציתי לדעת מה עברת,וכמה זמן בטיפולים,וכו" זה קצת מעודד, ונותן לך את האומץ להמשיך ולנסות....כי אני מאמינה שבסוף כל אחת תגיע לזה אם היא תהיה סבלנית... הסיפור שלך ארוך,והפעם אני מאחלת שיהיה לך הריון ארוך, ובעוד 9 חודשים תהיי האם הכי יפהההה בעולם. אמממממן, נשיקות תמשיכי לעדכן אנחנו איתךךךךךךך

09/12/2005 | 12:06 | מאת: מיקה

רציתי לדעת מה אתם חושבים על תרומת ביצית לבנאדם הקרוב אליכם(משפחה). אני רוצה לדעת אם זה משהו שמשהיא פה עברה (כתורמת או מקבלת תרומה), ואיך היא מתמודדת עם הבעייתיות של העיניין. תודה ובהצלחה לכולן :)

09/12/2005 | 14:24 | מאת: ניני

חושבת שאין צעד שאינו בעייתי ואין דין משפחה אחת כדין אחרת. כל גורם פה הוא מאה אחוז מהשיקולים ויחד זה המון.מאות אחוזים של שיקולים. מצד ההכרות יש משהו מרגיע בלקבל תרומה ממישהי קרובה, משהו מרגיע. מצד שני לא בטוחה כמה קל להתמודד כשהאם הנגיד "גנטית" נמצאת בסביבה. עלי זה היה קצת מאיים אולי. מצד שלישי אם זו אחות למשל, זה אותו מטען גנטי בעצם. מצד רביעי... אין סוף. יש מאמר מעולה על תרומת ביצית בהבטים פסיכולוגים אם תרצי אשלח לך כללית אני חושבת שמהלך כזה שווה יעוץ, ועיבוד פסיכולוגי, ואם יש די זמן אז מספיק מראש. זה לא קל, אבל אין דברים קלים בחיים כנראה, ולמרות זאת אפשר לחיות חיים מאושרים מאד נכון?... בהצלחה רבה!!!!

10/12/2005 | 00:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

מיקה, שאלת שאלה טובה וחשובה מאוד. אין ספק שבמישור העקרוני אני מאוד בעד תרומת ביציות בכלל (בנסיבות הנכונות, כמובן), וגם לא פוסלת על הסף תרומה לבת משפחה או חברה במקרים מיוחדים, למרות שככלל אני חושבת שכדאי להעדיף תמיד תרומת ביצית זרה. העניין הוא, שיש מרחק עצום בין עקרון למעשה. האם אני הייתי תורמת או מוכנה לקבל ביצית ממישהי שאני מכירה? אני מודה שאיפשהו נוח לי עם העובדה שלא הייתי צריכה להעמיד את השאלה הזו למבחן המציאות, כי בגילי אין מה לדבר על כך שאתרום ביצית (ביציות בנות 38 הן לא ממש מבוקשות...), וגם לא הצטרכתי תרומה כי הצלחתי בסופו של דבר להרות מביציותי. כשאני חושבת על זה (בכל זאת), בתור נתרמת, אני חושבת שהייתי מעדיפה לאמץ או להשיג תרומת ביצית מאשה זרה מאשר לקבל ביצית מקרובת משפחה או חברה. גם אם נניח שמדובר באשה שיש לי עמה מערכת יחסים נפלאה של אהבה, קירבה ואמון, בתור אמא אני רואה עד כמה עניין ההורות הוא רגיש ומורכב, ועד כמה הוא נוגע לנו בנקודות הרגישות ביותר של הוויתנו. על כל 10 זוגות של הורים תמצאי 10 גישות שונות להורות (אם לא 20), אפילו אם אותם זוגות חברים ואוהבים איש את רעהו. לא הייתי רוצה להרגיש כנתרמת שמישהי מסתכלת עלי מהצד, בוחנת את דרך הורותי לילדיי, כי אולי היא איפשהו מרגישה שהם גם קצת שלה... (אפילו אם זה רק בתת-מודע והיא מחזיקה את עצמה ולא אומרת לי כלום). וגם כתורמת זה לא פשוט...לדוגמה, אני מסוגלת ממש לכעוס על גיסה שלי (שאני אוהבת ומכבדת מאוד), שנוקטת כלפי ילדיה בגישה שלא מקובלת עלי. אז איך הייתי מרגישה עם ילדיה היו מביצית שלי? האם באמת הייתי מסוגלת להתעלות ולומר לעצמי שאלו ממש ממש לא הילדים שלי, ושאסור לי בכלל לחשוב האם היא מגדלת אותם כראוי? ככל שאני חושבת על זה, נראה לי שהייתי מעדיפה לעזור לגיסתי כלכלית (או בכל דרך אחרת) להשיג תרומת ביצית מזרה (והנה רעיון יצירתי: אולי לתרום ביציות שלי לחו"ל בתמורה לביציות אחרות עבור גיסתי?). <<הכל סתם בתאוריה כמובן, כל הגיסות שלי פוריות להחריד....>> שאלה טובה ומעניינת. אשמח לקרוא עוד דיעות.

09/12/2005 | 11:58 | מאת: אני

אני אחרי חודש של טיפול בגונל F וזריקת אוביטרל אחת, ללא הזרעה (מתוך בחירה). הבדיקות מראות שהגבתי יפה לטיפול אך לצערי קיבלתי מחזור, מה גם שמהכאבים שהיו לי גם לא יכולתי לקיים יחסים יותר מידי , התקפלתי מכאבי ביוץ וכשכבר הייתי מקיימת יחסים לא יכולתי לזוז מכאבים בבטן תחתונה ככה שאינני מתפלאת על התשובה השלילית ואני אופטימית שבעזרת השם נתבשר לבשורות טובות. אני מבקשת עצה מ"חכם כבעל ניסיון", האם כדאי להמשיך כבר החודש בטיפול או לנוח חודש. אני גם חייבת לציין הזרקתי לעצמי ואין לי שום טראומה מהטיפול למרות כל הכאבים וברוך השם אני גם לא מיואשת משהו אני מאוד אופטימית, אני רק בדילמה האם לעשות כבר החודש טיפול נוסף

09/12/2005 | 13:41 | מאת: דורה

וגם, את מוכנה להסביר לי את השיקולים שלך נגד הזרעה? האופטימיות שלך מאד חשובה! בהצלחה, דורה.

09/12/2005 | 13:54 | מאת: שי

שאלה חשובה כמה אנחנו משפיעות על הצלחת הטיפול אם בכלל? וכמה זה מפיעה אם אנו מתעצבנים או לא אופטימים? ההתיחסות היא ל IVF תודה

09/12/2005 | 17:42 | מאת: "בעלת נסיון" לצערי..

לצערי אני בעלת נסיון בתחום... ולדעתי אם את מרגישה שאת מספיק חזקה לעבור את התהליך שוב תעברי אותו הצפייה הלא נודעת הזו רק מקשה על הנפש.. אני לאחר 3 מחזורים של טיפולים וממשיכה אותם חודש אחריי חודש ללא הפסקה

10/12/2005 | 00:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, לא כתבת מדוע אתם עושים הזרעות, והאם יש אצלכם גם סיכוי להקלט באופן טבעי. אבל בכל מקרה, אני תמיד בעד לעשות מנוחה של חודש בכל מקרה של ספק. אני יודעת שכשנמצאים בתוך העניין רוצים יותר מהכל להרות כבר, אבל בדיעבד אם יש משהו אחד שאני מצטערת עליו בכל מה שעברתי זה הריצה המטורפת שלי בטיפולים. אני בטוחה וגם יודעת עובדתית שזה לא עשה טוב לגוף שלי וגם לא לנפש... מקווה שתגיעי להחלטה שתהי שלמה איתה, ושתצליחי במהרה להקלט להריון תקין וארוך. בהצלחה!

10/12/2005 | 11:27 | מאת: שרית

היי אני! תראי אני לא ממש חושבת שזה בריא להתחיל טיפול ואם הוא נכשל להמשיך חודש אחרי חודש. לדעתי צריך לתת לגוף קצת לנוח מכל ההורמונים שהוא מקבל לא אמרתי שתנוחי שנה אלא תנוחי חודש ואח"כ תמשיכי שוב. לדעתי זה חשוב לגוף בכלל לתת לו לנוח מהטראומה שהוא עובר לכן תנוחי קצת.