פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

09/12/2005 | 11:41 | מאת: tali

לילדת האוקינוס כל הכבוד לך שאת כל יום נותנת תשובות ועוקבת אחרי הבנות ונותנת תשובות מחיכות שאלתי היא העם את עוברת או עברת טיפולים בעבר מכיוון שאני הצלחתי בטיפול מס' 6 ואיבדנו תאומים וטיפול 7 קיבלתי cmv והחלטנו ללכת על אימוץ מה עושים ובנוסף מאוד משעמם לי כי קשה לי למצוא עבודה בעקבות בטיפולים ויש לי נכות מה הייעוץ שלך הנכות היא ממחלה לכן אני מוגבלת בשכר

10/12/2005 | 00:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

וברוכה הבאה לפורום, אני עברתי טיפולים, הסיפור שלי ביתר פירוט נמצא בעמוד הפתיחה של הפורום - את מוזמנת לקרוא. הסיפור שלך שובר את הלב ממש. גם אני הייתי קרובה מאוד לאבד את התאומים שלי שנולדו בחודש ששי עקב ירידת מים פתאומית ובלתי מוסברת (חוץ מזה שמדובר בתאומים), ובאמת קרה לנו נס גדול והם שרדו את הלידה המוקדמת והפגיה והיום הם בריאים (טפו-טפו, כמו שאומרים..) זאת אחת הסיבות שאני כאן - אני מרגישה שליחות לספר לבנות על כל הצדדים של הטיפולים, לנסות לתת עצות טובות ולעודד זוגות לא לרוץ מהר מדי עם הטיפולים ולא ללחוץ על הרופא להחזיר יותר עוברים ממה שהוא ממליץ. שאלת "מה עושים" אבל לא כל-כך הבנתי ממה שתבת למה התכוונת. אני באמת רוצה לעזור לך מכל הלב - אולי תנסי לחדד יותר את השאלה - מה עושים בקשר למה - לאימוץ? לתחושות שלך? לעבודה? ספרי לי ואשמח לעזור, באמת. ((חיבוק)))

10/12/2005 | 09:13 | מאת: tali

לילדת האוקינוס שלום תודה רבה על תמיכתייך אבל הבהיר שוב את הבעייה משעמם לי ללא תעסוקה גיל 33 נשואה 4וחצי שנים ובעייתי היא העם לפתוח תיק אימוץ מכיוון שאני לא נשברת ובעייתי השניה אני מוגבלת בשכר נמוך ובנוסף אני אמורה להעדר בזמן טיפול במשך חודש 4 ימים לערך מה עושים ואני לא רואה את הסוף כרגע אני בהפסקה לעוד חודש לערך בגלל cmv

11/12/2005 | 14:51 | מאת: tali

לילדת האוקינוס שלום השאלה היא העם לפתוח תיק אימוץ ובעיה נוספת איך ניתן לשלב עבודה עם 4 ימי חיסרון של עבודה בחודש ואיך לשלב הכל עם שכר שמוגבל עד 1740 ש"ח

09/12/2005 | 10:51 | מאת: קרן

תודה על העידוד אני באמת רוצה להאמין שזה יקרה בקרוב בנתיים הולך בסדר עם הזריקות , נראה ביום ראשון בבדיקת דם ובאולטאסונד זקיקים מה התוצאה , כי בפעם הקודמת זה לא היה טוב (גירוי יתר ) מחזיקה אצבעות לכולכן קרן

10/12/2005 | 00:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

ותעדכני?

11/12/2005 | 17:26 | מאת: קרן

עשיתי אולטאסאונד ובדיקת דם כמתוכנן התוצאה היתה : 2 זקיקים 14 מ"מ השחלה ימנית ו- 3 זקיקים 13 ו 14 מ"מ בשמאלית , רירית 4.5 הרופא אמר להוריד את המינון של הפיוריגון ל 25 יחידות ( קודם קיבלתי 50) מחשש שוב לגירוי יתר די!!!!!!!!! אני לא עומדת בזה יותר מה צריך לקרות כדי שאני אגיע כבר להזרעה הזו

09/12/2005 | 10:34 | מאת: דנה

אני בת 33 אחרי 9 הזרעות שמתוך אחת מתוכם הריתי ועברתי גרדה בשבוע 5 (לא התפתח) ואחרי 6 הפריות כרגע שלא הצליחו כרגע הפסקתי טיפולים ואני ממש לא יודעת כבר מה לעשות ..................... אין לי את הכח הזה שוב למשא ההפריות

09/12/2005 | 13:51 | מאת: דורה

מאוכזבת יקרה, לא רשמת ממה נובע אי - הפריון שלכם, אבל בכל מקרה אני בהחלט מזדהה עם תחושת העייפות. אני לא אתיימר לייעץ לך מה לעשות, מפני שרק את, בן זוגך והרופא יכולים לדעת מה באמת קורה . אני יכולה רק לספר לך שכשאני הגעתי לרוויה עשיתי הפסקה. חצי שנה נחתי מכדורים, זריקות, אולטסאונדים, הזרעות, הפלישה לגוף שלי ושאר מריעין בשין. לי, אישית, זה מאד עזר ועכשיו אני ממשיכה בכוחות מחודשים. חשוב, לדעתי, שכל בחירה שלך תהייה בהתייעצות עם הרופא שיסביר לך בדיוק מה הנתיב שהבחירה תוביל אליו. מה שלא תחליטי- בהצלחה מכל הלב. דורה.

09/12/2005 | 16:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום דנה, לפעמים, לצערנו, המסע נמשך ונמשך ולא מסתיים כל-כך מהר... זה קשה נורא ואני מבינה את התסכול שלך. מותר לך בהחלט לעשות הפסקה של כמה חודשים, לנוח, לטפח קצת את הגוף והנפש ולפצות אותם על כל מה שעברת, ואחרי מנוחה טובה שכזו לחזור לטיפולים בכוחות מחודשים. אולי להחליף רופא, אולי מרפאה... לפעמים המונח "משנה מקום משנה מזל" עובד בטיפולים, שווה לנסות. אבל קודם כל, באמת נראה לי שאת זקוקה לאיזה מנוחה טובה.... ((חיבוק))) ושבת שלום!

09/12/2005 | 23:09 | מאת: נסיכה

דנ'לה עזבי לא מתאים לך להתייאש מה לעשות אלוהים מעמיד למבחן רק את האנשים שהוא מאמין בהם...אל תתיאשי זה רק יחמיר את מצבך הנפשי קחי לך רגיעה של חודש ותמשיכי חבל על כל חודש שבו אולי יש סיכוי שתקלטי

10/12/2005 | 11:34 | מאת: שרית

היי דנה! קודם כל אני משתתפת בצערך שהיית צריכה לעבור את חוויית הגרידה ועוד בשלבים כל כך מוקדמים. תראי לפעמים צריך לקחת קצת הפסקה כדי לראות איך ממשיכים הלאה מה עושים. אין מה לעשות נכון שזה לוקח מאיתנו המון כוחות גם פיזיים וגם נפשיים אבל זה יתגמד לעומת הדבר הנכסף לכן קחי לך קצת הפסקה לעצמך וכשתרגישי מספיק מוכנה תמשיכי עם הטיפולים תאמיני לי גם אני עושה מדי פעם הפסקה וממשיכה אין מה לעשות . שיהיה לך המון בהצלחה

רציתי לעדכן אתכן וגם לקבל את תמיכתכן. ההרגשה הלא טובה שליוותה אותי אתמול היתה בגלל שאני עם דלקת בגרון. התבשרתי על זה היום. כשהתקשרתי לרופא נשים שלי לספר לו הוא אמר שזה לא כל כך טוב בשלב כל כך רגיש שאני עם דלקת בגרון. האם אתן מכירות בנות שחלו ובכל זאת ה- IVF הצליח ? כל מה שנשאר הוא לקוות לטוב שיגיע כבר כי אני מרגישה שהיכולת שלי להתמודד הולכת ופוחתת. שבת שלום לכולכן.

חמודה,סחרחורות,בחילות וכו'. לא מגיעות מדלקת בגרון הן מגיעות או מתמיכת הפרוגסטרון או מהריון (הלואי ,הלוואי) חבל לך לשבור את הראש,כמה שזה קשה. אבל תלכי לבטא ברגשות חיוביים (אני הלכתי בשליליים)ושיהיה בהצלחה. קראת את הסיפור שלי?

ניסיתי לחפש את הסיפור שלך אבל לא מצאתי. תפני אותי לתאריך ולשעה .

09/12/2005 | 16:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יעל, אני לא מכירה סיפור ספציפי של מחלה בדיוק בשלב הזה, אני חטפתי שפעת רצינית כשהייתי בהריון עם בתי הבכורה בשבוע 8 בערך, והכל היה בסדר. אני מאחלת לך החלמה מהירה והצלחה בטיפול!

יעל לדעתי אין מה להתרגש גם כשאני הייתי לפניי שאיבה חליתי... טילפנתי לרופא שלי (שבשבילי הוא המושיע הפרטי שלי) ואמר לי ליטול כל תרופה שהרופא משפחה יתן לי עדיף ליטול תרופה ולא להחמיר את המצב...

09/12/2005 | 09:32 | מאת: מיה

09/12/2005 | 09:48 | מאת: מיה-המשך

הי בנות אני כל כך שמחה לקרוא את ההפתעות הטובות תיהנו מכל רגע. עכשיו אותי זוכרות ? היה הפרשות חום אח"כ דימום ..כולם אמרו לי שזה הקרינון ..התברר שהעניין הרבה יותר מסובך , למחרת התקשרתי עשיתי ב.ד יצא שלילי הלכתי ביום חמישי ל- US ופתאום אני רואה זקיקים ועוד זקיקים בחיי שלא הבנתי כלום עדיין אין לי מושג למה קיבלתי מחזור מוקדם ולמה ביטא ביום העשירי כן אפשרי ולמה יש לי זקיקים גדולים שלא חזרו למקום ולמה אי אפשר להתחיל טיפול חדש החודש אם אני כבר במחזור ? ומה עושים הזקיקים בתוך השחלות שלי אחרי שאיבה ואחרי החזרה ואחרי מחזור ???? בחיי שלא הבנתי כלום והתשובה היחידה שקיבלתי מהרופא היתה : כן זה יכול לקרות . אתן זוכרות איך התחרפנתי כשהתחילו הפרשות ? המתח נמשך ונמשך ואתמול בערב נפלתי ממוטטת התחילו התקפי בכי והקאות שזה די שכיח אצלי התגובה הפיזית שלי אחרי מצבי לחץ וחרדה ...לא משנה אני אתאבל עוד קצת ואז נראה מה יהיה כי בעלי אחרי שראה אותי במצב הזה החליט שהוא לא רוצה ילדים אם אני ממשיכה להגיב כך ...מה דעתכן בנות ?

09/12/2005 | 15:14 | מאת: ניני

בעניין הרפואי אני באמת לא יודעת מספיק כדי לענות, בטח ילדת תעזור לך יותר. בעניין של העוצמות, את במצב של מתח מתמשך, ציפיות, תקוות, חרדות ועוד תנודות רגשיות. ולא הזכרנו את ההורמונים. אם במצבי חרדה ומתח את לרוב מגיבה קשה, אז, ללא קשר לטיפולי פוריות, תעשי לעצמך רק טוב אם תלכי לכמה פגישת עם פסיכולוג. זה יעשה את התקופה הזו אפשרית יותר, ימתן את העומס הרגשי, ויעשה רק טוב למערכת הזוגית. בהמשך את תוכלי להיות אמא רגועה יותר לגוזלים שלך (שאוטוטו מגיעים...) התגובה שלך בעלך נשמעת תגובה מתוך חוסר אונים. הוא רוצה לשמור עליך, הוא דואג, והוא לא יכול לשנות את המציאות בהוקוס פוקוס. אז הוא מנסה לבטל את מה שגורם ללחץ. מובן שזה לא יעזור וברור לי שהוא לא מתכוון לזה ממש. אבל שתפי אותו בתחושות, ואם תוכלו להיות בביחד אמיתי, בדיאלוג, תרוויחו משהו נוסף מהתקופה הלא פשוטה הזו. את ההשלכות של רוגע אני בטח לא צריכה לפרט, זה יכול רק לעשות טוב... אז זהו, על קצה המזלג ושיהיה בהצלחה ובקלות!!! ערב פינוקים תעשו לעצמכם היום משהו טעים עם סרט טוב או משהו אחר שהוא נטו טוב לשניכם ועוד מעט.... חיבוקים(((())))

09/12/2005 | 00:36 | מאת: ניני

הייתי אצלו רק החודש פעמיים בפגישות , צילום רחם ושני IUI אז יצא די אינטנסיבי הוא עושה רושם מאד יסודי, מאד מקצועי, עדין מאד בטיפולים (צילום רחם חלק לגמרי, ללא טיפת כאב או אי נוחות) הוא התנהג מאד בכבוד לפרטיות שלי הוא נענה לי תמיד לשאלות בטלפון, והיו לי;) אני יכולה להגיד שהוא לא עמ'ך כזה, לא זורם, אלא טיפה מרוחק טיפה צפונבון הוא מקצר בדברים וטיפה טיפה ציני כשהשאלות שלי היו כנראה טו-מאץ'.. אבל זה ככה בחצי חיוך היה באופן כללי אני יכולה לומר שהייתי מרוצה מאד וזה היה נסיון ראשון שלי שלא במסגרת פרטית ובאופן יחסי קיבלתי יחס פרטי מאד את רוצה להגיע אליו לקפלן? ו

09/12/2005 | 12:00 | מאת: חן

היי ניני, היינו אצלו השבוע בקפלן כדי לראות מי נגד מי בכלל ועוד שבועיים יהיו לנו את כל התשובות - דם + זרע נוסף ואז נראה מה יהיה הלאה..... אנחנו 99% הולכים ישר לIVF בגלל חוסר זרע (בנוזל) וצריכים ללכת ישירות לאשכים.... :) חן נאמר לי גם שד"ר ברש מתמחה ב - IVF והוא בקפלן....

09/12/2005 | 14:17 | מאת: ניני

הוא המנהל של מכון IVF בקפלן (שוהם מנהל מח' נשים ופוריות) שמעתי עליו טובות ועוד רופא אחד שעובד איתו שם- ד"ר אור שאני לפעמים אצלו באופן פרטי לא רע בכלל הם היחידים שעושים את הטיפולים שם. מאחלת לכם הצלחה רבה ובקלות!!!!

11/12/2005 | 00:47 | מאת: נסיכה

מצאו אצל בעלך חוסר זרע מוחלט?? האם אתם הולכים על ביופסיה(מציאת זרע דרך האשך?) אם כן אשמח לשתף אותך בעלי עבר זאת פעמיים....

09/12/2005 | 00:27 | מאת: ניני

לא ראיתי ששאלת למטה. הזרעה בשבת עושים באופן פרטי, יש הרבה מאד רופאים שעושים את זה אם זה בהפנייה של רופא מטפל מהקופה את גם מקבלת איזה החזר עלוב ביותר (פחות מעשירית) נדמה לי, לפחות במאוחדת בכל מקרה, אם זה נופל על שבת אני מציעה לך ליצור קשר מראש עם הרופא הפרטי הזה ולהכין אותו, הכי מוקדם שאפשר, גם לו אולי יש חיים פרטיים...;) אתם חייבים גם לתאם השבחת זרע עם המכון, כדי שלא יהיה רווח זמן גדול מידי בינהם אם את צריכה עוד פרטים אני פה בהצלחה!!!

09/12/2005 | 09:09 | מאת: יערה

אבל תודה...

09/12/2005 | 14:17 | מאת: ניני

זה מה שקורה לי בלילות... הריכוז....

09/12/2005 | 00:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יקירות, יש פורומים שבהם נהוג בכל יום חמישי לפתוח שרשור סיכום שבועי - בעיקר סיכום הדברים היפים והטובים שקרו לנו. אז אני לא בדיוק טיפוס של טכסים ואירועים, אבל אני לא יכולה להתעלם מזה שהשבוע, לראשונה מאז הפורום עלה לאויר, יש לנו (תופים...): שלוש הריוניות חדשות!!!!!!!!! אז תודה לכן - ליטל, מימי ונירית, אנא פזרו בפורום עננה ענקית של אבקת הריון קסומה, ותדביקו את כל שאר הבנות (טוב, חוץ ממני...) במגיפת הפריון שפקדה את הפורום!!! שיהיה לכן הריון תקין, ארוך ומשעמם, ואנא השארו עמנו. מזל טוב!!!!! ומעכשיו, כלל חדש בפורום (זה החריג לכלל שאני לא אוהבת כללים (-: ): כל שבוע אני רוצה שלוש הריוניות חדשות, בסדר? סופשבוע נעים לכולנו!

09/12/2005 | 00:23 | מאת: ניני

וואלה שבוע פורה.. שיהיה המשך בריא ורגוע לכולן}{

09/12/2005 | 13:11 | מאת: זיו

את תמיד מרגשת אותי מחדש! לי יש לחכות עד פברואר ואז להתחיל שוב, מקווה שיהיה טוב...בע"ה. שיהיה לכולם אושר ושבת שלום בהצלחה לכל ההריוניות ולכל מי שבע"ה תגלה השבוע בטא חיובית. אוהבת זיו.

09/12/2005 | 16:05 | מאת: ילדת האוקיינוס

נעביר איתך ביחד את הזמן עד פברואר מהר... ובחודש הזה מחכה לך תינוקי מתוקי מיוחד של ט"ו בשבט, אמן! שבת שלום!

.

08/12/2005 | 22:53 | מאת: יעל

הי בנות, אני אמורה לעשות בדיקת בטא ביום ראשון הקרוב. עד עכשיו הכל עבר יחסית בלי בעיות, אבל הבוקר התחילו לי בחילות וטעם לא טוב וקצת כאבים/דקירות בבטן התחתונה. אני לוקחת אוטרוגיסטן לתמיכה וקראתי במרשם של התרופה כי יש לה תופעות לוואי כמו בחילות, עייפות, ועוד. האם יכול להיות שעד עכשיו לקחתי ורק היום זה משפיע עם תופעות לוואי ? על מה אם כן זה יכול להעיד ? האם כדאי לי לעשות בדיקה ביתית ביום שבת ? בתקווה שיום ראשון יגיע במהרה והבשורות יהיו טובות !!!!!!

08/12/2005 | 23:00 | מאת: דורה

אין לי מושג מה זה אומר אבל אני יודעת שיום ראשון כבר כבר פה, ממש מעבר לפינה. ובעזרת השם, גם את תכתבי פה על תוצאה חיובית. מחזיקה לך אצבעות, דורה.

08/12/2005 | 23:57 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יעל, לצערנו שום תחושות -בחילות, דקירות, כאבים או כל דבר אחר -לא יכולות להעיד על הצלחת הטיפול או חלילה על כשלונו, והדרך היחידה לדעת אם הרית או לא היא לבצע את בדיקת הבטא במועדה. עד אז מנחשים ומטפסים על הקירות... לגבי בדיקה ביתית ביום שבת - לדעתי האישית זה המועד הכי גרוע לבדיקה ביתית, כי אם תקבלי חלילה שלילי, יש כבר סיכוי (סיכון) טוב שאכן אין הריון, אבל עדיין זו לא תשובה של 100% וקיים עוד סיכוי לבטא חיובית - כלומר תתבעסי מאוד אבל עדיין עוד לא תוכלי להספיד את הטיפול והמתח יימשך, אז מה הרווחת? אם התאפקת עד שבת, תתאפקי עוד יום לקבלת תשובה סופית ומהימנה. אבל זו כמובן רק דעתי האישית... בהצלחה!

תקראי את השירשורים שרלבנטיים אלי מאתמול ותופתעי כמה הסיפורים שלנו דומים. והבדיקה הביתית אולי תבעס אותך אבל היא לא אמינה ב100% ושוב תקראי את הסיפור שלי. בהצלחה בבטא.

09/12/2005 | 22:46 | מאת: נסיכה

תתנחמי אני צריכה לעבור בדיקת ביטא ביום שני... לי בכל אופן יש גם כאבים בבטן התחתונה ולחץ לא מובן בבטן כאילו יש יציאה ואין... לי יש רגישות בחזה יותר נכון בפטמות.. מין זרמים לא ברורים שבאים והולכים...מחזיקה לך אצבעות ואמן אמן תהייה לך ולי תשובה חיובית עם הריון מרובה עוברים (לפחות תאומים..)

08/12/2005 | 22:03 | מאת: גיל

האם מישהי שמעה או התנסתה בשיטה שלו? ונכנסה להריון? אני פוליציסטית ולבעלי בעיית זרע חמורה שוקלים לעשות בדיקה אצלו .

08/12/2005 | 23:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גיל, בהחלט שמעתי על השיטה - מדובר בעצם בשיטת בחירת הזרע להפריה תחת הגדלה פי 1000 או משהו כזה מהמיקרוסקופ הרגיל שמשתמשים בו בהפריות. ההנחה היא שבהגדלה גדולה יותר ניתן יהיה לברר בצורה יותר מדוייקת את הזרעים ולמצוא את "הטוב באמת" מכולם. יעילות השיטה שנויה במחלוקת, אך מכיוון שאין בה שום סיכון (רק מסתכלים על הזרע, לא מבצעים בו שום מניפולציה) - אין בה שום סיכון מעבר לסיכונים שישנם בהפריה ללא ברטוב, רק העלות הכספית. אני אישית לא מכירה מישהי שהרתה מזה, אך שמעתי שאכן קיימים זוגות שהרו מזה (אבל רק בשמועה משנית...). בהצלחה!

בנות. קרה לי דבר שלא יאומן! 12 ימים לאחר הIUI השביעי עשיתי בדיקה ביתית ,כפי שכתבתי כאן היום. הפסקתי את האנדומטרין בלי להתיעץ עם הרופא פשוט על דעת עצמי כי במילא אין הריון. ביום ה14 שזה היה היום עשיתי בדיקת בטא +E2+פרוגסטרון,עפ"י הוראת הרופא. כל היום הרגשתי מחזור. היו לי טיפות דם על התחתונים. ותוצאות הבטא היו..................81 (!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) E2 =3561 ופרוגסטרון =127 לא יאומן כי יסופר(!!!!!!!!!!!!!!!!!) כבר הספדתי הכל. בנות אני לא יודעת מה הצפתח מזה כי עברתי הפלה בשבוע 13 לפני חמישה חודשים. אבל כמה מסקנות יש לי. לא,לא,לא להאמין,באמונה שלימה,לבדיקות ביתיות. והפרופסור שלי,פרופסור מרגליות,הוא אישיות וכל הצוות ב"שערי צדק" גם (ואני עברתי 6 רופאים בחצי שנה!!!!) יש לו רוגע ואופטימיות על. אז מה דעתכן גם על הערכים?אני המומה!!!!!!!!!! נירית.

אני כבר מתחילה לקנא..........איזה יופי זה שבוע ההריון בפורום!!!!!!!!!! מדהים, יופי אני מתרגשת בשבילך נשמע מצויין.........מהר לקחת פרוגסטרון!!1 דווחי בהמשך בשעה טובה!!!!!!!!!!!1 רומי

08/12/2005 | 22:00 | מאת: דורה

יייייייייייייההההההההההההההה, נננננננניייייייייירררררררררייייייייייתתתתתתתתתתתתווווווווווששששששששששש כמה נפלאאאאאאאאאא, אני כבר מתקשרת אליך כדי לצרוח לך באוזן!!!!!!!!!!!!!!! ממש נהייתי עילגת מרוב התרגשות. כיפק היי לנירית!!!!!!!!!!!!!!!!!! (((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((((-: אוהבת אותך, דורה.

08/12/2005 | 22:53 | מאת: ניני

כמה ביקשנו ממך להמשיך בתמיכה ולסמוך על מרגליות?!?!? עכשיו תרימי רגליים תרגעי ונוחי ואוי ואבוי לך עוד פעם לקבל החלטות לבד שיהיה בשעה טובה יקירתי }}}{{{

08/12/2005 | 23:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

מזל טוב נירית!!!!! ועכשיו מגיעה לך נזיפה חמורה על שהפסקת לקחת את האנדומטרין בניגוד למה שאמרתי לך!!!! אני מקווה שחזרת מיד לתמיכה!!!! אני מקווה שהרבה בנות יקראו היום את ההודעה הזאת שלך. כל הבנות שכל-כך בטוחות שכבר אין טעם, והטיפול נכשל, ואפשר להפסיק לקחת את התמיכה, כי יש כאבי מחזור או אפילו דימום.... בנות, תקראו היטב ותפנימו: רק בדיקת הבטא שמתבצעת במועד נותנת תוצאה אמיתית ומהימנה. כל השאר זה ניחושים ותו לא!!! ועכשיו תקראו את המשפט האחרון עוד 3 פעמים, בקול רם... אה, ועוד משהו: איפה הן, כל הבנות שכתבו לי שהזרעות זו סתם "פרוצדורה" ושלא נכנסים מזה להריון? ושבגלל זה צריך לרוץ ישר להפריות מבחנה?? אני מקווה שגם אתן קוראות כאן עכשיו! ושוב מזל טוב לנירית!!!

בנות תודה על התמיכה תתפללו בשבילי. הסיפור שלי הוא ממש ,אבל ממש בניגוד לכל התחזיות שלי. אבל יש אלוהים בשמיים ויש את פרופסור "ניסים" מרגליות (ששמו האמיתי,אהוד) תאמינו בטיפולים,תאמינו בפרוטוקול של הרופא (באיזשהו רופא) אבל תמיד תהיו פתוחות לשמוע על ההיא וההוא ,אל תאמינו בתחושות גם לא אלו שבאות מהתת מודע. פרופסור מרגליות התאכזב שהפסקתי את התמיכה על דעת עצמי אבל אמר לי באותו רגע להתחיל מחדש ולהשמע להוראות הרופא בלבד!! שתהיה שבת שלום.

09/12/2005 | 11:15 | מאת: קרן

מזל טוב נירית אני לא מכירה את הסיפור שלך , אבל ממה שקראתי אני מבינה שההריון הוא מהזרעה את לא יודעת כמה זה מעודד אותי אני לפני הזרעה ראשונה , ומה מתפללת שהסיוט הזה יגמר כמה הזרעות עשית ? שיחקת אותה , שיהיה רק בהצלחה קרן

09/12/2005 | 13:04 | מאת: זיו

קולולולולולולולולולולו מזל טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב בשעה טובההההההההההההההההההההההההההההה חמסהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה יופי ממי בהצלחה מכל ליבי חיבוקים ואהבה זהבית

10/12/2005 | 18:38 | מאת: סבבית

ניריתוש היקרה!!!!!!!!!!!!!!!!! מממממממממממממממזזזזזלללללללללללללללל טטטטטטטטוווווווווווווווובבבבבבבבב!!! זו בשורה מאד משמחת ומעודדת!! שמרי על עצמך, שיהיה לך הריון תקין , קל ובריא!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת ומחזיקה אצבעות, סבבית

08/12/2005 | 18:16 | מאת: ליטל-ז

מה קורה, מה חדש? אני מאוהבת בפורום הזה...

08/12/2005 | 19:05 | מאת: רומי

.

08/12/2005 | 19:08 | מאת: ליטל-ז

http://www.witchcraft.co.il/mandrake.htm קראתי על כך בפורום של הריון ולידה. שזה מסוכן.

08/12/2005 | 16:34 | מאת: שירלי

08/12/2005 | 14:05 | מאת: מירה

08/12/2005 | 15:33 | מאת: דורה

למה את כל כך עצובה?

08/12/2005 | 13:34 | מאת: מיכל

אני יום לפני מחזור... ככה בדיוק אני יודעת ומרגישה ואני ממש מאושרת. למה? כי ביום השלישי למחזור אני אמורה להתחיל עם הבדיקות דם - אני פשוט מרגישה שאני עושה משהו ולא נמצאת יותר בחוסר ודאות אחרי התלבטויות רבות החלטתי להתחיל את הטיפולים באופן פרטי אצל שולמן ושיהיה מה שיהיה.. אם אצטרך יותר משניים.. נחשוב הלאה.. תודה

08/12/2005 | 13:51 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי מיכל, כל הכבוד על הגישה החיובית! אני חושבת שהבחירה בשולמן היא בחירה מצויינת, ואני מקווה שהתוצאה החיובית לא תאחר לבוא... בהצלחה!

08/12/2005 | 13:56 | מאת: רומי

.

08/12/2005 | 14:38 | מאת: נון

הי בנות מדהימות מי זה שולמן והאם הוא רק פרטי או גם דרך מכבי? תודנ

08/12/2005 | 15:39 | מאת: דורה

חוסר הוודאות הוא מצב באמת בלתי נסבל. גם אני נתקפתי אופטימיות מטורפת כשנפלה אצלי ההכרעה להתחיל להזיז עניינים. המון בהצלחה! הלוואי שלא תצטרכי יותר מאחד! דורה.

08/12/2005 | 16:20 | מאת: מיכל

תודה לכולן אני לא יודעת אם שולמן מקבל דרך מכבי או קופ"ח כלשהי. אני במאוחדת ומקבל החזר על יעוץ פריון.. הוא עובד כיום בבית-חולים מאיר.

08/12/2005 | 14:04 | מאת: רומי

/

08/12/2005 | 12:34 | מאת: ל

אבל תגידו,וסליחה על הגועליות אבל יכול להיות שמרוב שניגבתי דיממתי קצת?דם לא של מחזור אלא דם אדום וכן שרף לי שם נורא כהטלתי את מימי. ושוב סליחה על הגועל בתיאורים.

08/12/2005 | 13:46 | מאת: שירלי

לא היה לי מקרה כזה. מאיפה יבוא הדם...אם לא פצעת את עצמך !! אני שמחה שאת עדיין אופטימית, תנסי לא לנגב, שימי תחתונית ותראי אם יורד על התחתונוית, אם לא אז זה לא מחזור.... (-: אם כן אז זה זה ....)-:

08/12/2005 | 13:49 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא צריך להתנצל, לא על מספר השאלות ולא על התאור... בד"כ לא נגרם דימום מניגוב, שכן האיזור הקרוב לשפתי הפות פחות נוטה לדמם מצוואר הרחם למשל - ממנו יוצא דימום לפעמים אחרי הזרעה או אחרי קיום יחסים. אבל אני לא יודעת בוודאות...

08/12/2005 | 12:05 | מאת: שירלי

אז ככה... ביום שני הבא היסטרסקופיה, ביום הזה אני כבר 18 יום אחרי המחזור. כעת אני נוטלת גלולות של הרמונט, אין לי זקיקים בכלל + רירית 5 מ"מ, בגלל הגלולות. למי שיודעת: האם מיד אחרי הבדיקה אני יכויה להתחיל IVF חדש, בלי לחכות למחזור ???????? ו-: ו-: ......

08/12/2005 | 12:30 | מאת: רומי

היי שירלי, למה את לוקחת גלולות? ולדעתי תצטרכי לחכות עד המחזור הבא... רומי.

08/12/2005 | 13:41 | מאת: שירלי

הייייי רומי !!!! כאשר לא הצליח לי טיפול 4 התבקש ממני לעשות הפסקה , סירבתי , לכן ביקשו ממני ליטול גלולות ל-10 ימים, לפני שבוע הלכתי לרופא וביקש ממני לא להתחיל טיפול אלא לבצע בדיקת היסטרוסקופיה, על מנת לגלות מה היא הבעיה שלנו, ולמה לא נקלט לנו ההריון, כי זה כבר יותר מדי, חייבת להיות שמה בעיה אצלי שבגללה אין השתרששששששות !!!! הסכמתי ,ואז הרופא ביקש ממני להמשיך בגללות , כך יהיה להם יותר קל לבדוק אותי כאשר הרירית דקה..... אז אני לא יודעת אם מיד מתחילה טיפול או פשוט לחכות למחזור... המצב הזה משגע אותי, הרי מאוד רציתי לעשות טיפולים ברצף...אין דבר. אין על מה למהר....הכל יבוא בזמנו...

08/12/2005 | 13:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי שירלי, לא יודעת, אבל ההגיון (והנסיון) אומר לי שאחרי שמפסיקים לקחת גלולות מגיע מחזור - ואז סביר להניח שאפשר להתחיל טיפול. הכי טוב להתייעץ עם הרופא שנתן לך את ההרמונט - בד"כ נטילת גלולות היא חלק מפרוטוקול של טיפול. בהצלחה!

08/12/2005 | 11:42 | מאת: נון שהתחרפנה היום

יש לנוע לנוע ולחשוב- אם הייתי יכולה, להיות הרבה יותר חזקה, לענות לכל המחטטים בתשובה מפילה, אבל בן אדם .. יש ללכת ל -ל- כ-ת.(עדיף עם טופס 17 ובלי משרה מלאה שמסיתה מהעיקר)

08/12/2005 | 13:44 | מאת: ילדת האוקיינוס

שירים עבריים! (עם או בלי קשר לפריון...) אז אם כבר: "...וחורשה ירוקה, ואשה בצחוקה וצמרת גשומת עפעפיים..." (לאה גולדברג, עוד חוזר הניגון)

08/12/2005 | 15:16 | מאת: רומי

"אפצע את ידי עד ישותקו לא יתקרבו אל גופך המוכר האהוב שאפי לא ישאף את הריח אלוהים את הריח שלא ארד על ברכי שתישאר.... מילים:"ריטה לחן" רמי קלנשטיין

08/12/2005 | 11:29 | מאת: חן

יש לי שאלה: יש לי ציסטה בשחלה. האם בעקבות טיפולים של לפני הפריה (זריקות, כדורים וכל מה שלוקחים) הציסטה יכולה להפריע/לגדול? (כידוע הבעיה היא בזרע) האם בכלל מתחילים בטיפולי פוריות לפני שמטפלים בציסטה? תודה... חן

08/12/2005 | 11:33 | מאת: רומי

היי חן, גם לי הייתה ציסטה אחרי טיפול 2 , במקרה שלי היא הפריעה כי היא הפרישה לגוף (שכחתי מה..) וזה הפריע למהלך הטיפול אז פשוט שאבו לי אותה, שזה ממש שטויות.. אני יודעת שיש גם ציסטות שלא מפריעות למהלך הטיפולים..וזה רואים ע"י בדיקות דם שהרופא יגיד לך בהצלחה בכל אופן עם או בלי הציסטה רומי

08/12/2005 | 11:34 | מאת: חן

08/12/2005 | 11:57 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום חן, בדיוק כתבתי על זה אתמול כאן בפורום... יש ציסטות פעילות שמפרישות הורמונים ולכן מפריעות במהלך הטיפול ויש לחכות שיעלמו (או לשאוב אותן) לפני תחילת הטיפול, ויש ציסטות שלא מפריעות. פשוט מאוד לבדוק באיזו ציסטה מדובר -באמצעות בדיקת דם. בהצלחה!

08/12/2005 | 11:25 | מאת: יערית

אני מבוטחת קופת חולים מכבי. גרה באזור המרכז. אני מחפשת מומחה לפריון, שמאחוריו הצלחות מנסיונכן בנות יקרות. כזה שניתן להגיע אליו או באמצעות הקופה או באופן פרטי (אשמח לקבל שמות גם של פרטיים וגם של דרך הקופה)., חשוב לי שזה יהיה רופא שגם מקשיב ומסביר על החלטותיו לגבי הטיפולים, וכזה שזמין גם בטלפון במקרה הצורך. אנא עזרתכם. חולמת להיות אמא. שוב תודה.

08/12/2005 | 11:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יערית, אני הייתי מטופלת של פרופ' זיידמן, שיש לו גם פורום כאן בדוקטורס (אגב, למי שתוהה, לא הגעתי הנה דרכו, ולדעתי הוא גם לא מזהה אותי כאן כי אני כותבת לא בשמי האמיתי...) יש לי רק מילים טובות לומר עליו, והרבה. הוא מקצוען ברמה הגבוהה ביותר עם הרבה הצלחות מוכחות בשטח (כולל שניים מתוקים שלי), אמפטי, הגון, מסביר ועונה בסבלנות רבה על כל השאלות, זמין תמיד בסלולרי, ופשוט נהדר. מומלץ בחום רב (אבל אני חושבת שצריך ללכת איו פרטי). בהצלחה!

08/12/2005 | 10:25 | מאת: ל

כמה זמן בממוצע,עפ"י נסיונך ומשמועות,אמורים לקבל מחזור לאחר הפסקת תמיכת פרוגסטרון?=אנדומטרין,אצלי. תודה, נירית.

08/12/2005 | 10:52 | מאת: זיו

אהלן, אם קוראים לך נירית אז למה את כותבת ל'? למרות שלי קוראים זהבית ואני קוראת לעצמי זיו... חחחחחחח ביי

08/12/2005 | 11:12 | מאת: ל

השם נירית הוא לא ממש נפוץ אני לא רוצה שיזהו אותי אולי. כי כולם בסביבתי יודעים על בעיות הפוריות,אני לא מסתירה כלום. אבל פה אני גם חולקת רגשות,אכזבות לפעמים גם בהגזמת יתר ואני לא רוצה שיזהו. בכל מראה ראיתי עכשיו דם וקיבלתי!!!בא לי לבכות!!

08/12/2005 | 11:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נירית, אצלי המחזור הגיע כיומיים לאחר הפסקת האנדומטרין. בהלצחה!

08/12/2005 | 12:00 | מאת: שירלי

לצערי כיומיים אחרי ההפסקה מצטערת....ויאללללה ל IVF כולנו באותה " צלחת". מחר זה יום חדש. את תשכחי...אני מבטיחה

08/12/2005 | 10:17 | מאת: עצובה מאוד

שלום לכולם, עוד 3 חודשים אהיה בת 38. יש לי בן זוג עם זרע תקין. יש לי מחזור סדיר, מבייצת טבעי, זקיקים יפים רירית יפה. לפני שהכרתי את בן זוגי, עשו לי 3 חודשים הזרעות על מחזור טבעי (לאור שהכל בסדר). לא נכנסתי להריון ואז הכרתי את בן זוגי.(הזרע שלו תקין ומאפשר הריון ספונטני) אנו מנסים 2 חודשים להכנס להריון מקיום יחסים, בדרך הטבעית. בחודש שעבר לא נכנסתי להריון. והחודש, אני אמורה לקבל מחזור מחר, וסבלתי כל כך מכאבים בשדיים שלא היו לי אף פעם והיתה לי תקווה שנקלטתי, אך לצערי היום בבוקר אני מתחילה להרגיש כאבי מחזור, ונראה לי שאקבל היום או מחר. אני מאוד מוטרדת ועצובה. אנו רוצים 2 ילדים. מה לעשות? איך אמשיך מכאן? עצובה ממש.... האם זה נחשב הרבה נסיונות? מה אתם אומרים? מה ממליצים לי מנסיונכן?

08/12/2005 | 11:24 | מאת: רומי

שלום לעצובה,אל תהייה יש לי סיפור שיעודד אותך, יש לי חברה בת 42 היום, שעברה הזרעות וכמה הפלות, ואח"כ עברה להפריות ובהפריה מס' 4 נכנסה להריון!!!!!!!!! והיום היא בחודש 6 עם בת בבטן!! אסור להתיאש בסוף זה מגיע!!! אני במקומך הייתי מנסה טיבעי עוד פעמיים ואם לא, עוברת להפרייה בגילנו..חבל על הזמן תשארי עימנו ונתחזק כולנו יחד , תחשבי חיובי ויהיה בסדר!!!!!!!! רומי

08/12/2005 | 11:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לעצובה (אני מקווה שהניק ישתנה בקרוב מאוד), קודם כל, זה שיש לך כאבי מחזור, עדיין לא אומר בוודאות שתקבלי מחזור -לפעמים מרגישים כאבים כאלה גם כשנקלטים. אבל גם אם חלילה לא הקלטת החודש, בהחלט לא מדובר עדיין במספר גדול של נסיונות שעברת, ואין שום סיבה לצער או לייאוש. רומי צודקת - בגילך לא כדאי לחכות המון זמן, אבל מצד שני את מנסה עכשיו רק חודשיים, אז כדאי לדעתי לתת לזה צ'אנס עוד 3-4 חודשים לפני שאת חוזרת להזרעות. אבל זה לא אומר שהזמן הזה "מתבזבז" -במקביל אני מציעה לך לערוך מעקבי ביוץ, ולעבור את שתי בדיקות הדם הבסיסיות (פרופיל הורמונלי ופרוגסטרון), ושבן זוגך יעבור בדיקת זרע (שימי לב שאיכות זרע יכולה להשתנות מעת לעת, אז שווה לבדוק שוב אם הוא נבדק לאחרונה לפני הרבה זמן). בקיצור, לא להיות עצובה, לעקוב אחרי הביוץ כדי לוודא שאתם מקיימים יחסים בזמן, לתת צ'אנס לטבע אך במקביל גם לערוך את הבדיקות הראשוניות. בהצלחה!

09/12/2005 | 17:51 | מאת: מלאכית

עקב גילך אני הייתי ממליצה לך להתחיל טיפוליי IVF מה לעשות השנים לנשים לא עושות טוב בנושא זה.... אם את צפונית אני ממילצה בלב שלם על ד"ר לויט (עובד בבית חולים אלישע..) אם תרצי עוד פרטים את מוזמנת לבקש...

08/12/2005 | 10:02 | מאת: חן

היי ל', קראתי פה שאת מטופלת ע"י פרופ' שוהם. אם מותר לשאול אז: בקפלן? את מרוצה? כי גם אנחנו התחלנו איתו אתמול.... אשמח על תשובתך ...חן

08/12/2005 | 10:23 | מאת: ל

חמודה רשמתי את זה בלשון סגי-נהור. הסיפור שלי הוא שאני בן אדם די שמן (אבל לא פרה) וטופלתי אצל רופא מקסים ששלח אותי לצילום רחם שלפי איזור מגורי,ראשל"צ,הפנו אותי לקפלן לפרופסור שוהם. וברוב חוצפתו ,בלי ששאלנו לדעתו בכלל,הוא אמר לנו אין לך טעם לעשות את צילום הרחם את חייבת לעשות דיאטה.יכול להיות שהוא צודק אבל נחמד ורגיש הוא לא. באמת אני עדיין כאן,לא מרזה (גם תודות להורמונים) ולא בהריון עדיין (זה היה לפני לפחות 8 חודשים). אבל את צילום הרחם הוא עשה עדין ונהדר וזה לזכותו. אבל את יכולה לברר עם ניני היא מטפלת אצלו כרגע. בהצלחה.

08/12/2005 | 10:29 | מאת: חן

אופס.... לא נשמע אחד כזה שהייתי רוצה להתקל בו אבל אתמול היינו והוא היה דווקא מאוד נחמד (אולי בגלל שישב לידו סטודנט לרפואה).... אמרו לי גם שלד"ר ברש בקפלן יש שם טוב ל IVF....

08/12/2005 | 10:34 | מאת: ל

אני קצת משוגעת כי אני נוסעת בשבביל רופא מקסים עד ירושלים (מראשל"צ,כאמור) ואני הולכת אליו דרל השר"פ אז גם זה לא זול כ"כ. אם תרצי אתן לך עליו פרטים. בכל מקרה,שמו פרופסור מרגליות אהוד והוא מנהל מח' IVF ב"שערי צדק"

08/12/2005 | 10:34 | מאת: חן

אשמח לשמוע את דעתך על פרופ' שוהם......

08/12/2005 | 09:25 | מאת: רומי

ממי אם את קשישה אז גם אני כבר עם מקל... במרץ אהיה בת 37 אז אל תדאגי את לא לבד וילדת בת 38 ובטח יש עוד כמה קשישות יום נפלא, ותהיה בקשר אוהבת רומי

08/12/2005 | 10:59 | מאת: דורה

נו, ביחד אנחנו יכולות לפתוח כאן בית אבות... ותגידי, מאיפה את?

08/12/2005 | 11:11 | מאת: רומי

אני מגבעתיים......ועוד שנה נעבור לקרית אונו, בונים שם בית מכינה בית גדול לילדים..חחחחחחחחחח את ירושלמית במקור? איך זה לגור שם בעיר הקודש?

הי ההזרעה הבאה שלי צפויה כנראה בשבת ומ מ ש לא בא לי לפספס את החודש הזה. אני חברת מכבי ומטופלת בליס. יש אולי מקום פרטי שניתן לפנות אלו? או שיש אפשרות לעשות את זה דרך הקופה? תודה נון

08/12/2005 | 09:46 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נון, שאלת שאלה מצויינת, ולמען האמת אני לא בדיוק יודעת מה לענות לך. אני חושבת שאפשר קצת "לשחק" עם התזמון שההזרעה לא תיפול על שבת (באמצעות זריקת האוביטרל), או לחלופין, לעשות אותה באופן פרטי אצל רופא שמוכן לעשות אותה בשבת. כדאי לך לשאול את הרופא המטפל שלך לגבי האפשרויות. בהצלחה!

תנסי אולי לפנות לאסותא ת"א, שם עובדים גם בשבת (אני עשיתי שאיבה בשבת)

08/12/2005 | 08:55 | מאת: אורלי

שלום רב, אני אמא לילד בן כמעט 3 שעדיין לא נגמל מהנקה. בעלי ואני רוצים להתחיל לעבוד על מס' 2...מכיוון שאני לא בדיוק צעירה...בת 33.6 בכדי להביא לעולם את ילדי הראשון, איקקלומין נכשל, וזריקות הצליחו. לדברי הרופאה שלי, עם עד חודש פברואר לא אצליח להכנס להריון באופן טבעי היא תרשום עבורי איקקלומין. יש לי מחזור לא סדיר...הוא הופיע פעם אחת בלבד בכוחות עצמו מאז שילדתי וזה היה באוגוסט האחרון, וזה עדיין לא אומר שבייצתי. את שאר המחזורים שלי קיבלתי באמצעות לקיחת ארגסט,,,או לפני הילד, גלולות למניעת הריון. שאלתי היא כזאת משום שהבנתי שלא נערכו מחקרים מספיקים. אני לא יודעת איך לגמול את הילד. תמיד רציתי שזה יבוא ממנו כאשר הוא מוכן...אבל אני קצת מודאגת מהאפשרות שהוא יינוק (אמנם זה רק פעם ביום, וקצת יותר בסופי שבוע) כאשר אני לוקחת איקקלומין, ... רציתי לשמוע חוו"ד רפואית, האם זה יכול לעשות איזשהו נזק...במיוחד שמדובר בבן. (הרי הם לא צריכים אסטרוגנים, נכון?)

08/12/2005 | 09:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אורלי, את מבקשת, בצדק, חוות דעת רפואית, אלא שאני לא רופאה... יש לנו פורום שכן בניהולו של פרופ' זיידמן, מומחה לפריון שיוכל לענות על שאלתך. למיטב ידיעתי לא ניתן לעבור טיפולי פריון בזמן שמניקים, בלי קשר למין היונק, אבל באמת כדאי להתייעץ עם רופא. בהצלחה!

07/12/2005 | 23:01 | מאת: ניני

עדיף לכתוב בכותרת שיקפוץ לעיניים על איזה רקע בעיית הפוריות שלכם? ענו בבקשה בכותרת...

07/12/2005 | 23:01 | מאת: ניני

אשמתי;)

גם אשמתי (עפ"י פרופסור שוהם )

08/12/2005 | 09:19 | מאת: מאיה

08/12/2005 | 09:38 | מאת: ילדת האוקיינוס

סתאאאאאם... אני פה כי אחרי 3 שנות ייסורים של אי-פריון צברתי הרבה ידע ונסיון, גם בפן הרפואי-מעשי וגם בפן הרגשי של הטיפולים. אני אוהבת לעזור לאחרים, וגם לבטא את עצמי בכתב ולכן כותבת בכמה פורומים את אשר על לבי, וכשפנו אלי לנהל את הפורום הזה נעניתי בשמחה. ניני, אולי את תוכלי לתת הסבר יותר מלומד לשאלה למה זה עושה לי טוב לעזור לאחרים בתחום הזה - אולי כדי לעבד את הכאב שעוד נותר בי? אולי כדי ליצוק, בדיעבד, איזשהו טעם או תוכן לסבל שעברתי? מה את חושבת?

09/12/2005 | 00:32 | מאת: ניני

אני חושבת שנתינה לאחרים היא דרך שלנו לקבל, במובן הטוב של המילה. לא במובן הפלצני. אני כן חושבת שיש בזה המון עיבוד של חוויות לא קלות, ממקום בטוח, קצת מרוחק במובן העומס הרגשי. היכולת לתת מענה, גם אינפורמטיבי וגם מוראלי וגם חברי, היא ממלאה. כמובן, שרוב האנשים לא בוחרים להתמלא כך. לכן צריך נטיה אישיותית, יכולת הכלה, ויכולת אמפטית גבוהה מאד. אני עוקבת אחרי התשובות שלך פה, ויש לך באמת, באמת -באמת, את היכולת לתת תחושה לגמרי נעימה, לא מתנשאת, סבלנית תמיד, וכל כך עדינה ונעימה. אני אומרת את זה כי זה נדיר בעיני, וזה מתנה לכולנו. אז זהו. נשיקות}{}{}{

08/12/2005 | 10:23 | מאת: זיו

נקווה שהכל בסיידר אצלך...

08/12/2005 | 11:52 | מאת: שירלי

07/12/2005 | 19:44 | מאת: קרן ד.

הי בנות שלשום ישבתי מול המסך ובכיתי, כבר 4 שנים שאנחנו בסיפור הזה ולראשונה נכנסתי לפורום בנושא, נדהמתי לקרוא את מה שעובר עלי מבנות אחרות. עברתי החזרת מוקפאים ביום ד' (שלושה של 8 תאים 6 ו-4) ואני סובלת מכאבים בבטן התחתונה וגב - כמו שתיארתן - וכבר אין לי כוחות להתמודד עם האכזבה יש לי קצת רגשי מצפון כי יום למחרת ההחזרה שתלתי קצת צמחים בגינה - זה יכול להזיק?? אשמח לתשובה דחופה תודה מראש

07/12/2005 | 23:17 | מאת: ניני

טוב שבאת. 4 שנים זה המון זמן, המון אנרגיה, מתארת לי שבטח הרבה עליות וירידות. לא טוב להיות לבד בזה שבי איתנו, ספרי הכל מהתחלה, בקצב ובסדר שבא לך ויחד נגיע. בינתיים קבלי חיבוקים חמים((((((())))))) אני בטוחה שהפעילות שעשית בגינה יכולה רק לעזור, לרענן, ולהעביר את הזמן, ובשום אופן לא להזיק. קחי אויר, תרימי רגליים, קפה עלי;)

11/12/2005 | 12:10 | מאת: קרן ד.

תודה רבה על התמיכה, אתן מקסימות יש לי שאלה, אני משתמשת באנדומטרין - טבליה בהחדרה ובימים האחרונים ממש קשה לי להחדיר אותה יש לך מושג למה?

08/12/2005 | 09:28 | מאת: רומי

היי קרן, וברוכה הבאה אז הנה את לא לבד, והכי חשוב לחשוב חיובי!!!!!!!!!! דעתי האישית היא להמשיך בפעילות רגילה כמו בכל יום, אם זה נתפס זה נתפס, כמובן לא צריך לקפוץ בנג'י בדיוק בהחזרה אך לעשות כל מה שאת רגילה, כמה טיפולים עברת? רומי

11/12/2005 | 12:07 | מאת: קרן ד.

כל מיני והרבה 5 הזרעות ועכשיו הפריה שניה, תודה על התמיכה

08/12/2005 | 09:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי קרן, צר לי שהדרך שלך כל-כך ארוכה ומפותלת, והלוואי שתגיע לסופה בטיפול הנוכחי. אין שום בעיה עם זה ששתלת צמחים בגינה - להיפך, לי זו נראית דווקא פעילות כיפית ומרגיעה ואפילו מתאימה מאוד לנושא של יצירת חיים חדשים... וכדי להרגיע אותך עוד -אני בטיפול המצליח הלכתי לטיול רגלי די מפרך בהר הכרמל ממש למחרת ההחזרה. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק!

08/12/2005 | 08:03 | מאת: ניני

אופטימיות היא תרופת הפוריות הבדוקה ביותר והתרופה לחיים בכלל יאללה להדביק את כולנו.... יום טוב((()))

07/12/2005 | 19:15 | מאת: חן

אז זהו ש.... שום דבר לא הפתיע (אותי בכל אופן).... לפי בדיקת הזרע לא נמצאו אצל בעלי תאי זרע ולכן שלחו אותו לבדיקות דם ובדיקת זרע נוספת.... עוד שבועיים שוב לרופא... ואז או הפרייה חוץ גופית מהוצאת זרע מהאשך או ניתוחון להוצאת זרע מרקמת האשך או בנק הזרע.... מוזר אבל אני לא ב-דאון- כי צפיתי את זה מראש. בעלי קצת בשוק כי הוא דיי התעלם מזה כל השבועיים אבל בסה"כ אנחנו מאוד אופטימיים ומוכנים לעשות את כל מה שצריך כדי שיצליח.... :) חן

07/12/2005 | 19:26 | מאת: רומי

היי חנוש, אני שמחה שאת אופטימית גם עם כל החדשות הלא נעימות, אבל אני מכירה מקרים שכן נכנסו להריון מניתוח האשך והוציאו זרעים זה נקרא tesa וזה לא סוף העולם, גם אותנו תמיד הכינו לניתוח, אך לשמחתי לא נזקקנו לו כי יצא זרע.. אך גם אני התכוננתי אם לא ילך ללכת לבנק הזרע, חשוב להיות פתוחים ומציאותיים ובסוף יהיה ילדדדדדדדדדדדדד תעדכני להמשך ושיהיה רק בהצלחה!!! רומי

07/12/2005 | 19:32 | מאת: חן

תודה תודה..... אני פתוחה להכל, בעניין בנק הזרע בעלי עוד לא מוכן לדבר על זה אפילו (ואני יכולה להבין אותו) כרגע הוא מדבר על זה שהוא יתגרש ממני אם נדע בוודאות שהוא לא יוכל להביא ילדים לעולם ... הורדתי אותו מהר מהרעיון הזה ואמרתי לו שכל הסיטואציה הזאת אפילו גורמת לי לאהוב אותו יותר ובסה"כ הוצב לפנינו מכשול שצריך לעבור ....... כשחושבים על זה אז יש משהו "מנחם" בזה שהולכים ישר ל - IVF ולא מתחילים בהזרעות, וכל הטיפולים שעושים לפני ההפריה.....

07/12/2005 | 22:13 | מאת: יערה

אתם יודעים מה הסיבה לכך שאין זרע ? האם יש לו וריקוצלה ? כי אם כן יש לי מישהו להמליץ לך עליו.

07/12/2005 | 22:25 | מאת: חן

לא נראה לי שזה זה כי אחרת היו רואים קצת תאי זרע או בתנועתיות נמוכה (לא משהו שהרופא אמר אבל מפורום של ד"ר לין הבנתי כך שאם זה מצב אז זה לא ורקולציה - ואולי גם הבנתי ממש לא נכון כי לא בדיוק שאלתי) אבל פה לא רואים בכלל .... כרגע הוא שלח אותו לבדיקות דם ובדיקת זרע חוזרת ונראה..... תודה בכל אופן... אם כן אשמח לקבל המלצה.. אבל נדע עוד שבועיים

08/12/2005 | 09:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום חן, נשמע שאת ובעלך באמת מתמודדים יפה עם המצב. אני מאוד מתחברת לגישה הזאת - בעיית הפריון שנתקלתם בה היא מכשול בדרך למטרה שאתם רוצים להשיג, אז אתם עושים את מה שצריך כדי להתמודד עם הבעיה ולעבור את המכשול בדרך למטרה. המטרה היא להיות הורים, ואין לי שום ספק שלא ירחק היום בו תשיגו את המטרה הזאת. כל הכבוד לכם! ובהצלחה...

07/12/2005 | 19:00 | מאת: רינת

שלום לכולן אני בעלת שחלות פוליציסטיות, ומטופלת ע"י גונל F. במרפאה בה מטפלים בי לא מוכנים לטפל בי חודש לאחר חודש, אלא: חודש טיפול וחודש הפסקה.. פשוט לא ממליצים. זה ממש מאריך את משך הטיפול. התייעצתי לאחרונה עם רופא מומחה אחר, והא טען שאין בעיה לבצע טיפול כזה חודש אחר חודש. אנא עזרו לי מי שמטפלת בשחלות פוליציסטיות בעזרת זריקות להשראת ביוץ - האם חודש אחר חודש. תודה רבה

07/12/2005 | 23:51 | מאת: ט

אין שום בעיה חודש אחרי חודש דוקטור אשכנזי תפני אליו מקבל פרטי בת"א

08/12/2005 | 09:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום רינת, כדאי לעשות סדר בדברים - האם כדאי או לא כדאי לעשות טיפול בזריקות חודש אחרי חודש: במרפאה בה אני טופלתי נהוג היה הכלל שנראה לי הכי הגיוני: לפני שמתחילים מחזור חדש אחרי טיפול עם זריקות שנכשל (ביום הראשון לווסת), עושים אולטרסאונד לבדיקת השחלות. אם נשארו בהן ציסטות מהטיפול הקודם - עושים בדיקת דם שלפיה יודעים אם הציסטות פעילות, כלומר מפרישות הורמונים שעלולים להפריע למהלך הטיפול הבא, או לא. אם יש ציסטה פעילה - לא עושים טיפול באותו החודש כי אין טעם, אלא מחכים שהציסטה תעלם (לפעמים מזרזים את ההליך עם גלולות למניעת הריון). אם הציסטות אינן פעילות, ניתן להתחיל טיפול חדש. אצל פוליציסטיות חשוב במיוחד לבדוק את זה. חבל להתחיל טיפול במצב לא אופטימלי. ואם עדיף לחכות אז עדיף לחכות - להכנס בגוף שלנו כמו בולדוזר לא נראית לי טקטיקה נכונה. בהצלחה!

07/12/2005 | 16:52 | מאת: קרן

הי לכולכן , אני חדשה בפורום הזה , בדר"כ אני נכנסת לפורום של ד"ר זיידמן אני בת 27 ואנחנו מנסים להכנס להריון שנה . בדיקת הזרע של בעלי יצאה מצויינת , ואצלי התגלתה חצוצרה הפוכה בצילום רחם - אם משהי יודעת מה לעזעאל זה אומר אני אשמח לדעת , האם זה אומר שמצד זה לא אוכל להכנס להריון ? אחרי 4 חודשים של איקקלומין ללא הצלחה , הוחלט לעבור להזרעות . קיבלתי גונל F 9 זריקות ואז נאלצתי להפסיק הכל עקב גירוי יתר . לקחתי שבועיים גלולות למניעת הריון והיום אני צריכה להתחיל זריקות פיוריגון האמת שאני מרגישה שההזרעות האלה זה סתם תהליך פרוצדוראלי , אני לא מכירה משהי שנכנסה להריון ע"י הזרעה , מה אתן אומרות ? יש סיכוי ? נורא קשה לי , חברות שלי בריון ויולדות מסביבי כל הזמן ואני מרגישה שנשארתי לבד מאחור אני לא מסוגלת להפגש איתן , ונורא מסתגרת בעצמי תודה לכולן על התמיכה וההקשבה קרן

07/12/2005 | 20:04 | מאת: חן

היי קרן וברוכה הבאה... יש לי חברה שעברה 4 הזרעות ונכנסה להריון עם הילד הראשון בהזרעה ה - 4.... בילד השני היא התחילה גם סידרה של 5 או 6 הזרעות ולא נכנסה להריון ואז קבעה כבר טור להפריה ובאותו חודש נכנסה להריון באופן טבעי .... אז אל תתייאשי ... יש הפתעות.... בהצלחה, חן

07/12/2005 | 20:10 | מאת: קרן ד.

הי גם אני קרן וגם אני חדשה בפורום בכל מקרה - ספרי לי על זה, התחלנו לנסות לפני 4 שנים ובינתיים בנות אצלי בעבודה שעוד לא היו להן חברים בזמנו כבר נשואות עם ילד וחלק עם ילד שני או בהריון שני, אני לא מסוגלת להיות שמחה בשבילן - זה מזעזע מאוד קשה לי, בודאי שנכנסים מהזרעות - אני מכירה הרבה אצלי אחרי 5 מחזורים החלטתי לעבור להפריות שיהיה בהצלחה!

08/12/2005 | 09:19 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום קרן, ברוכה הבאה לפורום שלנו! בנוגע לחצוצרה ההפוכה - אני לא יודעת, זאת דווקא שאלה טובה לפרופ' זיידמן. בנוגע להזרעות - זה פשוט לא נכון שמדובר בהליך פרוצדורלי חסר סיכוי. במהלך השנים הכרתי הרבה בנות שעברו טיפולים, ודווקא בקרב חברותי יש יותר אמהות מהזרעות מאשר מהפריות מבחנה. יתרה מזאת -הליך הפריה הוא הליך קשה שסיכונים רציניים בצידו, ואני ממש לא ממליצה לרוץ אליו כל עוד יש סיכוי סביר להרות בלעדיו. אני בהחלט מבינה את הצורך שלך להרות מהר ככל האפשר, אבל אנא זכרי שמטרתך הסופית איננה הריון, אלא הריון תקין ולידה במועד של תינוק בריא. לך, עם חצוצרה אחת תקינה (לפחות! אולי גם ההפוכה היא טובה, לא יודעת), וזרע מצויין של בעלך - יש סיכוי הרבה יותר מסביר להרות בלי הפריות, אז אנא ממך אל תרוצי אליהן כל-כך מהר. בהצלחה!

07/12/2005 | 16:48 | מאת: מיכל

אני כאמור בתחילת הדרך - לפני הבדיקות דם. התחלתי לברר מה קורה עם קופ"ח. והאמת ניסתה להסביר לי ולא הבנתי. בציבורי ההוצאות שלי לא כולל תרופות בערך 5500 שח - אחרי שמחזירים לי 50%. בפרטי יעלה לי בערך 12.000 ש"ח +-.. עכשיו המזכירה בקופ"ח אמרה שלא מחזירים לי 50% בכסף וניסתה להסביר לי על התחייבויות ותשלום מהצד לרופא שמטפל בי... לא הבנתי כלום מיהי מבינה?

07/12/2005 | 17:29 | מאת: מאיה

הי מיכל, באיזו קופת חולים את? יש לך ביטוח משלים/זהב/מושלם/עדיף וכו'? תראי, על פי החוק במדינת ישראל, מגיע לך מימון של הטיפולים עד להשגת 2 ילדים. בפועל, כמובן יש עלויות אבל ממש לא כמו שתיארת. 1. כעקרון לכל קופה יש את מומחה/י הפריון שלה - אליו קובעים תור כמו לכל רופא קופה אחר (בד"כ עלות של 18 ש"ח +- לרבעון). 2. תרופות - ניתן לקנות בבית מרקחת של הקופה - בד"כ (לפחותאצלי ) מדובר ב 500-800 ש"ח לסיבוב (זריקות גונאל+פרגניל/אוביטרל+ תמיכה לאחרי ההחזרה) (העלות האמיתית של התרופות הרבה יותר גבוהה - מדובר באלפי שקלים, אבל אנחנו לא משלמים מחיר מלא) 3. אני מטופלת בתל השומר, ומביאה טופס 17 מקופת החולים (בחינם). 4. אף רופא (לפחות מאלה שאני פגשתי) לא דרש תשלום מהצד 4. אפשר להעמיס עוד כל מיני הוצאות נלוות (חניה, נסיעות וכו') 5. בקיצור, הגענו לאזור ה-1000 ש"ח +- לסיבוב שזה כולל גם עיתון ושתייה להמתנה. (אני לא בדקתי איך זה בפרטי כי אני מאוד מרוצה מתל השומר וגם פגשתי שם זוגות שהתחילו בפרטי ולא היו מרוצים אז עברו לתל השומר) בהצלחה רבה!!

07/12/2005 | 18:59 | מאת: מיכל

הי מאיה אני במאוחדת שיא. ממה שהבנתי יש שלב א- ושלב ב- ושלב ג- מיקומניפולציה.מה זה? כל אלה אחרי ההחזרים במאוחדת לילד שלישי יוצא לי 5500 וזה נראה לי הרבה..לציבורי

07/12/2005 | 22:15 | מאת: מורי

היי מאיה, יש לי כמה שאלות לשאלו אותך. מתחילת הדרך (שזה למעשה 4 חודשים) אני מטופלת אצל רופא פרטי. האם באמצעות מומחה הפריון של הקופה הגעת לתל השומר? האם ניתן ללכת לכל בית חולים או רק כאלה שעובדים עם הקופה? אשמח לקבל פרטים נוספים. תודה, מורי.

08/12/2005 | 09:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, מדברייך אני מניחה שאת מנסה לעבור טיפולים לילד שלישי, שלא ממומנים על-ידי המדינה. במקרה כזה גם התרופות לא מסובסדות ועולות די הרבה. אני מודה שגם אני לא הצלחתי להבין מדברייך למה התכוונה המזכירה. אני חושבת שכדאי לך לגשת לשם, לשבת בשקט עם מישהו מההנהלה, לשאול את כל השאלות, לדרוש תשובות מפורטות ומובנות ואף לרשום לך אותן. אפילו תקבעי פגישה מראש. שמתי לב שבזמן האחרון קופות החולים "עושות שריר" ומקשות במגוון נושאים, לפחות אני יודעת מנסיון אישי שבמכבי זה ככה, ולכן צריך לא לוותר להם, לזכור שהם מקבלים ממך הרבה כסף כל חודש, ולעמוד על זכותך לקבל את כל המידע הנוגע לזכאותך לסיוע במימון טיפולי הפריון. בהצלחה!

07/12/2005 | 16:23 | מאת: שירה

הי בנות, יש לי חברה נורא טובה שאני מאוד מאוד אוהבת, והיא אוטוטו יולדת את ילדה הראשון ואני נורא שמחה ומתרגשת עבורה, אבל יש גם אבל...אני מתרגשת בשבילה ושמחה באמת באמת, אבל וגם מקנאה ורוצה להיות במקומה. וזה נורא כואב לי. אני נורא רוצה גם... אתן יודעות... מה אתן חושבות???

07/12/2005 | 17:36 | מאת: מאיה

הי שירה, אני סופר מבינה. בהתחלה זה היה לי מאוד מאוד קשה, ברמה כזו שחברה שלי התלבטה אם לספר לי שהיא בהריון כי היא פחדה לצער אותי. היום אני יותר סבלנית (רואה מסביבי בעבודה מלא בחורות בהריון שחלקן כבר פעם 2), ונעזרת בסטטיסטיקה: כל אחת שנכנסת להריון בעצם מקרבת את התור שלי, וככל שעובר הזמן וגדל מספר הכשלונות גדלה ההסתברות להצלחה... העצה שלי היא להיות עם חברה שלך להקשיב לה טוב טוב וללמוד ממנה כל מה שרק אפשר על ההריון, הלידה ועל איך מרגישים בתור אמא, אני ניסיתי (בניגוד לרפלקס שהיה לי להתרחק) וגיליתי שעושה לי רק טוב, ואפילו אולי קצת מכין אותי למה שצפוי.

07/12/2005 | 18:46 | מאת: דורה

היי שירה, לדעתי הקנאה פה היא רגש טיבעי לחלוטין ואין צורך שתחושי אשמה. במיוחד כשאת מספרת שאת באמת שמחה מכל הלב בשבילה. נגד הצביטה בלב אין מה לעשות, היא אנשוית ומובנת. נראה לי שמאיה מצאה גישה בריאה מאד לעניין. נשיקות, דורה.

07/12/2005 | 22:41 | מאת: קרן ד.

יש הרבה אבל, יש לי חברה מאוד טובה - אני מנסה כבר 4 שנים, לפני שנתיים היא התחתנה ואחרי חצי שנה נכנסה להריון, מסכנה היא פחדה לספר לי ונורא בכתה כשספרה ושלשה חדשים אחרי שילדה היתה שוב בהריון!!!! עכשיו היא לפני לידה. אני מאוד שמחה בשבילה אבל רוצה גם! מה חטאתי כ"כ שאני צריכה לסבול 4 שנים את החרא הזה? הייתי צריכה להקשיב לסבתא שלי שלפני 6 שנים אמרה לי להתחיל לנסות - שאי אפשר לדעת אם לא יהיו בעיות. סבתות יודעות הכי טוב... מי תאר לעצמו שהיום אני עדיין אהיה נטולת ילדים?? אני מסתכלת על כל הבנות - כולן בהריון סביבי ועצוב לי - אבל מצד שני אם לי לא הולך למה שגם להן לא ילך?? תתעודדי..בסוף יהיה בסר, השאלה היא כמה עוד נסבול עד שנגיע לשם.

07/12/2005 | 23:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי שירה, וברוכה הבאה לפורום שלנו! אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם שקרה לי מקרה כזה של "קוועץ'" בלב על חברה, קרובת משפחה, חברה לעבודה וכו' שהרו וילדו (ושוב הרו, ושוב ילדו לפעמים)... בזמן שאני ניסיתי - אולי לא הייתי מיליונרית היום, אבל בטח הייתי יכולה להזמין את כל משתתפות הפורום לבית קפה טוב על חשבוני... אני חייבת לומר שבמהלך 3 שנות אי-הפריון שלי חל שינוי ברגשות האלו. בהתחלה מאוד התביישתי בהם, ניסיתי להדחיק, לשכנע את עצמי ואת כל הסביבה שאני הכי מאושרת בעולם ש-X בהריון/ילדה תינוק. בהמשך התחלתי להיות קצת יותר סלחנית עם עצמי. הבנתי שאני לא אדם רע, רק אדם חסר-מזל בתחום הזה (בשאר התחומים אין לי תלונות בד"כ, טפו-טפו). הבנתי שזה שבא לי לבכות כשבעלי מספר לי שאחותו נכנסה בטעות שוב להריון אחרי שגם את הילד הקודם הרתה בזמן שאנחנו כבר ניסינו - לא אומר שאני מכשפה, רק בנאדם בשר ודם. ושבעלי, וגם אחותו ההרה, לא כועסים עלי שלא באתי לברית ולא מתחשבנים איתי. לא כי הם מרחמים עלי, אלא כי כבר בניתי לי שם מספיק טוב בעבר כאדם מפרגן וחברי שיאפשר ל"הברזה" הזו לעבור חלק. אני מאוד מקווה שגם את, וכל הבנות האחרות כאן, ידעו לתת דרור לרגשות הלגיטימיים שלהן (לפחות כאן בפורום), ויהיו סלחניות עם עצמן. לפעמים צריך לשחק את המשחק, אבל מותר בלילה לבכות לכרית. זה לא ישנה את מי שהייתן קודם, ומי שאתן עדיין. מאחלת לך שבקרוב גם את תהרי, ואז חברתך הטובה תעביר לך חבילות של בגדי תינוקות, סלקל שהיא כבר לא תצטרך, וכו'.

08/12/2005 | 11:04 | מאת: זיו

בואי אספר לך משהו... כפי שהבנת אני בת 29 עוד מעט ויש לי ילד בן 4.5 מהפריה. לפני שנכנסתי להריון היו לי כבר שני אחיינים מאחותי הגדולה ותמיד אמרתי לאחותי שאני רוצה עוד אחיין או אחיינית כי אהבתי אותם אהבה כל כך חזקה שרציתי עוד! אחותי אמרה לי:" זהבית, עד שלא יהיה לך כבר ילד בע"ה אני לא עושה עוד אחד" ואני אמרתי לה :"נראה לך? ואם אני לא אצליח בחיים"?. בקיצור בסוף כן נכנסתי להריון ועשינו לו ברית כמו חתונה למלך שלנו. ושתדעי לך שלפעמים יותר קשה לחברה או לאחות ליהיות בקרבתך מאשר לך בקרבתה... אני מקווה שהבנת את המסר שלי?! באהבה וחיזוקים זיו.

07/12/2005 | 13:13 | מאת: גלית

שלום לכם בנות אני חדשה פה אבל אני כבר מכירה את המקום כי אני מסתכלת על כל מה שכתוב וממש נחמד שעוזרים פה לאנשים שזקוקים לחום מאד יפה מה שאתן עושות יישר כח יש לי בבקשה 2 שאלות עברתי לפני 6 ימים החזרת עוברים טריים לרחם במצב טוב מאד שאלותי הן: 1. סחבתי היום משהוא קצת כבד בעבודה לכמה זמן האם זה משפיע? 2. אני יודעת שאנדומטרין לוקחים כל 12 שעות אני לוקחת פעמיים ביום ורציתי לדעת אם שעה פה או שעה שם איחור האם זה בסדר? זאת הפריה שלישית שלי ומקווה האחרונה ומקווה שלכולנו יצליח אמן.

07/12/2005 | 13:20 | מאת: עפרה

היי וברוכה הבאה לביתנו, 1. תשתדלי ממש לא להרים כלום שימרי על עצמך, 2. לא זה לא נורא העיקר לשים פעמיים ביום בוקר וערב, חשוב לשמור עד התוצאות ובעז"ה יהיה ילד. בהצלחה עפרה

07/12/2005 | 13:29 | מאת: גלית

תודה רבה לך ובעז"ה יהיה לכולנו את מה שאנחנו הכי רוצות.

07/12/2005 | 14:31 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום גלית וברוכה המצטרפת אלינו! והתשובות לשאלותיך: 1. לא קרה כלום מזה שסחבת משהו קצת כבד. בספר ההריון והלידה הישראלי (זה עם גלגל ההריון בכריכה) נאמר במפורש שסחיבת דברים כבדים בהריון מזיקה לגב יותר מאשר להריון או לעובר. 2. אין שום בעיה אם את לוקחת את האנדומטרין שעה מאוחר יותר או מוקדם יותר. אני מצטרפת אליך לתקווה שזו תהיה ההפריה האחרונה והמוצלחת שלך! ובינתיים את מוזמנת להשאר כאן איתנו, ואם יהיו לך עוד שאלות, אשמח לענות.

07/12/2005 | 14:44 | מאת: גלית

תודה לכם בנות על ההבנה והאיכפתיות אשמח מאד להשאר ולבשר רק בשורות טובות.

07/12/2005 | 11:53 | מאת: רומי

היי ילדת והבנות, מהבוקר יש לי כאבים חדים מדי פעם מכיוון שחלה שמאל אני כזכור לכם ביום ה-4 להחזרה יש לכן שמץ של מושג מה זה יכול להיות?? תודה רומי

07/12/2005 | 12:38 | מאת: זיו

לי היה את הכאבים האלה..... לא יכולתי לשבת בכסא במשרד 8 שעות..... לכי תדעי אחותי, אולי זה הסימן? אמןןןןןןןןןן אוהבת זיו.

07/12/2005 | 13:22 | מאת: עפרה

רומי בהצלחה, ושימרי על עצמך שבועיים אין מה לעשות , הכאבים האלו זה מההחזרה והגוף עובר שינויים שימי לב. תישמרי עפרה

07/12/2005 | 13:38 | מאת: tali

רומי מה שלומך טלי עם הcmv מתי תדעי שהצלחת

07/12/2005 | 14:06 | מאת: רומי

היי טלי, אני אדע ביום ה' הבא, מה קורה איתך? איך מתקדם? רומי

07/12/2005 | 14:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי רומי, את בטח כבר מכירה את התשובה הרגילה שלי לכאבים ולתחושות שונות אחרי החזרה או הזרעה - זה טבעי וקשה להסיק מזה מסקנות כלשהן. מה שכן - צריכים להיות מאוד עירניים למצב של גירוי יתר שחלתי. קודם כל אני ממליצה לך (ולכל מי שנמצאת בשלב הזה של הטיפול) לשתות המון המון מים - לפחות 2 ליטר או יותר ליום. זה עוזר במניעת גירוי יתר. ואם הכאבים הופכים להיות חריפים ומתמשכים - ללכת לרופא! בהצלחה...

07/12/2005 | 19:37 | מאת: דורה

רומיל'ה, מייד לשאול את הרופא או האחות! אל תסמכי עלינו בעניין כזה. לכל אחת יש הגוף שלה והתגובות הפיזיות שלה... יאללא- בפקודה! שלך, דורה.

.

אין מה לעשות בעצם ישהמחקר בארצות הברית היא שרב הגברים סובלים מזרע, אבל את יודעת יש הרבה טיפולים . בהצלחה

07/12/2005 | 12:36 | מאת: זיו

צריך לתפוס את כל הבעלים ולנער אותםםםםםםםם להפוך אותם ואולי הזרעים יסתדרו???????? סתאאאאם קצת צחוקים..... ביי יום טוב זיו. (הבוס שלי לא פה יש לי מצב רוח).

07/12/2005 | 12:51 | מאת: ניני

FSH גבוה:(

07/12/2005 | 14:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי רומי, הסטטיסטיקות, למיטב ידיעתי, מציבעות על משהו כמו: 40% מהזוגות הסובלים מאי-פריון - זה בגלל בעיית זרע, 40% - בגלל בעייה אצל האשה (ביוץ או מכנית), ו-20% בלתי מוסברים. כידוע יש זוגות שיש אצלם בעיות מכמה סוגים, לא ברור לי איך זה מסתדר עם המספרים האלו... אבל מעניין אם לפורום הזה מגיעות דווקא אלו עם בעיית הזרע? הניחוש שלי הוא שהפורום שלנו (בינתיים) מהווה קבוצת מחקר קטנה מדי כדי להסיק מסקנות... אבל באמת מעניין, לא חשבתי על זה...

07/12/2005 | 15:25 | מאת: ניני

07/12/2005 | 10:52 | מאת: יערה

אמנם אני יום יום נכנסת לפורום, קוראת הכל ומתעדכנת, אבל לא יצא לי ממש לקחת חלק פעיל בו. אי שם באמצע אוקטובר (ממש כאשר הפורום נפתח), התבשר לנו לאחר מספר בדיקות שעברנו שעדיף לנו לקצר תהליכים ולגשת ישר ל-IVF (בעיית זרע...), ואחרי השוק התחלתי לחפש מידע באינטרנט, והגעתי לפורום הזה. אין ספק שבעזרתכן הכל היה הרבה יותר קל, נחמד לשמוע עצות ולקבל מידע מבנות שנמצאות באותו מצב, ולקבל תקוות מכאלו שכבר עברו את זה. ביום שבת עברתי את השאיבה הראשונה (29 ביציות אשר מתוכן היו 18 הפריות), ואתמול החזירו לי 3 עוברים (8 תאים כל אחד). זהו, עכשיו אני מחכה לבטא, ונראה לי שזה החלק הקשה יותר בכל התהליך ואני מקווה שיעבור מהר.

07/12/2005 | 11:04 | מאת: זיו

היי יערה, קודם כל נעים מאד,שמי זהבית ואני בת 29 עוד מעט, יש לי ילד בן 4.5 מ IVF הוא הגיע אליי בהפריה השניה (הוא היה מהקפואים)... חחחחח המלך שלי היה קפוא... גם לנו אמרו ישר לגשת ל IVF בלי שום משחקים. אני מאחלת לך הצלחה רבה ושתבשרי לנו על הריון בקרוב. אם יש לך מסנג'ר אז שלי : [email protected] אשמח לשוחח איתך. בהצלחה זיו.

07/12/2005 | 11:37 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יערה, ברוכה המצטרפת לפורום! נשמע שהיה לך טיפול "לפי הספר", וכולנו נחזיק לך כאן אצבעות שהוא גם יסתיים בהריון ארוך ותקין ובלידה של תינוק בריא! בהצלחה!

07/12/2005 | 11:48 | מאת: רומי

היי יערה, מצטרפת לברך אותך בפורום ומקווה שתצאי ממנו מהר חחחחחחחח עפ"י הנתונים שכתבת נראה שלא תשהיי איתנו הרבה זמן... שיהיה בהצלחה!!!!!!!!!! גם אני פה בגלל הזרעעעעעעעעע רומי

07/12/2005 | 11:59 | מאת: יערה

מזה אני בדיוק חוששת, בגלל שהכל עד עכשיו הולך טוב, אז משהו חייב להתפקשש, הרי לא הגיוני שהכל ילך חלק על הפעם הראשונה.

07/12/2005 | 13:09 | מאת: קושקוש

הייייי גם אני חדשה פה ואני רוצה לומר שהיגעת למקום הנכון כקוראת יומיומית ושותפה לעיתים אני מרגישה מאוד שייכת וקבלתי המון חיבוקים ןאהבה כאשר סיפרתי על מקרה לא נעים שקרא לי עם צילום רחם בכל מקרה המון המון בהצלחה ושיהיה במזל.....

07/12/2005 | 19:37 | מאת: חן

ברוכה הבאה ..... מחזיקה לך אצבעות חזק חזק שהכל יסתדר על הפעם הראשונה.... נשיקות... חן

07/12/2005 | 08:33 | מאת: יפעת

שלום לכולן, רציתי לשתף אתכן במה שאני עוברת. אני ובעלי מנסים להרות במשך 8 חודשים ללא הצלחה. אני בטיפול ומעקב אצל רופאת נשים שהיא גם קרובת משפחה שלי. בחודש האחרון לקחתי כדורי ביוץ אך גם זה לא הביא להיריון. אני ממש מושפעת מחוסר המזל הזה, זה מתבטא בדיכאון ומחשבה תמידית על מצב הביש הזה. זה משפיע לי על כל תחומי החיים וגורם לי לחוסר מוטיבציה בכל דבר. אני ממש משתוקקת לתינוק/ת ומקנאה בכל מי שבהיריון. אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב, איבדתי כל תקווה. אולי מישהי תוכל לעזור לי בכל דרך שהיא, אני נורא נורא אודה לה... תודה וסליחה על התלונות.

07/12/2005 | 09:51 | מאת: רומי

היי יפעת, לא סיפרת לנו בת כמה את כי גם לגיל יש משמעות עם ה"לחץ" אני במקומך הייתי הולכת לבצע בדיקות דם, ביוץ וזרע והכל בנחת לא להילחץ פשוט לפעול תעדכני אותנו ויהיה בסדר רומי

07/12/2005 | 09:58 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום יפעת, רומי צודקת בקשר לגיל - הוא שקובע עד כמה צריך להזיז את העניינים בשלב הזה. וגם בקשר לבדיקות -לא הגיוני להתחיל לקחת תרופות לפני שלפחות עושים בירור ראשוני של המצב. 8 חודשים נראה כמו המון זמן כשמנסים, אבל יחסית זה לא הרבה זמן - יש נשים פוריות שמצליחות להרות בלי שום טיפול, רק לוקח להן קצת יותר זמן ולא בהכרח יודעים להסביר למה. נסי לאמץ בשלב זה את הכלל הידוע - לעשות את מה שאפשר לעשות (בדיקות, מעקב ביוץ לוודא שאתם מקיימים יחסים בזמן), ולנסות לשכוח מהעניין בשאר הזמן ולהעסיק את עצמך בדברים אחרים. אני יודעת שזה לא קל... אז את מוזמנת לבוא לכאן בכל עת ולפרוק את אשר על ליבך -נשמח לתמוך וגם לענות על שאלות נוספות אם יהיו. בהצלחה!

07/12/2005 | 13:44 | מאת: tali

יפעת שלום לך אני כמוך המתנתי די זמן וכפי שרומי הציעה לך אך אני רוצה לציין אני רק בטיפול מס'6 הצלחתי וגם איבדתי תאומים והלכתי למס' 7 וגילו וירוס ובקרוב אני מתחילה מס' 8 לא להתייאש להמשיך עם הראש קדימה ולנסות להתנתק לחשוב שאת התחתנת רק עכשיו וקודם את צריכה דברים קודמים ( להתשמש בעולם הדימיון) בהצלחה השמח לעזור לך

07/12/2005 | 13:44 | מאת: tali

יפעת שלום לך אני כמוך המתנתי די זמן וכפי שרומי הציעה לך אך אני רוצה לציין אני רק בטיפול מס'6 הצלחתי וגם איבדתי תאומים והלכתי למס' 7 וגילו וירוס ובקרוב אני מתחילה מס' 8 לא להתייאש להמשיך עם הראש קדימה ולנסות להתנתק לחשוב שאת התחתנת רק עכשיו וקודם את צריכה דברים קודמים ( להתשמש בעולם הדימיון) בהצלחה השמח לעזור לך

07/12/2005 | 19:02 | מאת: דורה

היי יפעתי, מה אגיד לך... אני קוראת את דבריך ונזכרת בעצמי, וכיוון שיש נחמה בחוויה הקולקטיבית כאן אז רק שתדעי שהתהליך שאת עוברת הוא מוכר וטבעי. אין לי איזה "טריק" בשבילך. אבל אני חושבת שהידיעה שזהו שלב נורמאלי ברכבת ההרים הרגשית הזו עוזרת. בדרך כלל מתגברים על האבל ונשאבים לטיפולים, שבעזרת השם, יהיו קצרצרים אצלך. שתהייה לך דרך קצרה להריון, אינשאללא. דורה.

07/12/2005 | 08:13 | מאת: ל

אתמול לא יכלתי להתאפק ו12 ימים לאחר הIUI עשיתי בדיקת הריון ביתית. וגיליתי,לצערי ,רק פס אחד. האנדרומטרין נותן תחושות הריוניות ממש ובאמת היתה לי תקוה שהנה הפעם הצלחנו טיפול אחד לפני IVF ראשון אבל לא .אין דרמות ,אין סיפור הצלחה דקה לפני הIVF זהו יום קשה בשבילי כי אני מצפה למכשפה. אתמול חזרתי בלילה מחברה והקאתי את נשמתי (סליחה על הגועל) ,הרגשתי דקירות נוראיות בצדדים (ולא זה לא גירוי יתר שחלתי כי בדקנו את זה)כאבים בחזה איחור משמעותי במחזור (אני תמיד מקבלת 9 ימים אחרי הIUI כשאני לא נוטלת תמיכת פרוגסטרון) ובעלי שוב עבד משמרת לילה ואמרתי לעצמי אני אבדק,ואתקשר אליו לעבודתו ואבשר לו את הבשורה המשמחת.ממש הייתי בטוחה.אבל כנראה שלאלוהים יש תכניות אחרות עבורנו עכשיו.ישנם עיכובים (כמו שרבנים לפעמים אומרים). אני לא אקח היום את האנדומטרין אפילו שהרופא אמר להפסיק רק אחרי הבטא (ביום חמישי)מה הטעם להמשיך?להרגיש ממש בהריון אבל לא,לא להיות!! איזה יום קשה והעולם כמנהגו נוהג.

07/12/2005 | 09:41 | מאת: יפעת

אבל הבדיקת דם היא הכי אמינה, למה שלא תחכי בכל זאת לבדיקה ואל תשללי עוד כלום רק לאחר הבדיקה כי לא תמיד בדיקה ביתית היא אמינה, את אומרת שהמחזור עוד לא הגיע אולי זה כן משהוא טוב. תהיהי חזקה מחזיקה לך עצבעות ולכולם.

07/12/2005 | 09:42 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום נירית, קודם כל קבלי (((חיבוק)))) חם על האכזבה הגדולה. אבל תקשיבי, אם הרופא אמר להמשיך עם האנדומטרין עד הבטא ביום חמישי אני מאוד ממליצה לך להקשיב לו. אני מבינה מאוד את ההרגשה של "מה הטעם", ונכון שרוב הסיכויים שאת לא בהריון, אבל הסיכוי עדיין קיים, ורק בשבילו שווה להמשיך (תארי לעצמך שאת כן בהריון, ועכשיו תהרסי את זה עם הפסקת התמיכה...). בדיקות הריון ביתיות אינן מדוייקות ב-100%! ובטח שלא 12 יום אחרי IUI! חברה שלי מהעבודה עשתה בדיקת הריון ביתית אחרי IVF בבוקר של הבטא ויצא לה שלילי. אותו יום הבטא שלה היתה 101 והיא היתה ממש בהריון! (ועכשיו התינוקת כבר כמעט בת שנתיים והיא שוב בטיפולים). אני לא מנסה לטעת בך תיקוות שווא, אבל כן מקווה שתקשיבי לרופא שלך. הוא יודע מה הוא אומר. בהצלחה!

07/12/2005 | 11:34 | מאת: ניני

שאת ממהרת יקירה}{ חכי ליום חמישי תני לזה צ'אנס, תני לטבע לעבוד טוב? אל תפסיקי כלום את סומכת על מרגליות לגמרי זוכרת? אז קחי את ההוראות שלו כתורה מסיני. שום שינוי עד יום חמישי, נשאר יום אחד ואנחנו איתך}{

07/12/2005 | 09:54 | מאת: רומי

היי ל' משתתפת ברגשותייך, לצערי הם מוכרות, אך אל תפסיקי עם התמיכה כי הבדיקות הביתיות ממש לא מדוייקות כשמדובר בטיפולים , תמשיכי ואולי עוד נופתע אמןןןןןןןןןןןןן שלך, רומי

07/12/2005 | 10:59 | מאת: זיו

ל' לדעתי אל תאבדי תקווה, אנחנו נשים מאמינות כפי שראיתי מהכתיבה שלך... אל תדאגי יהיה בסדר בע"ה. גם אם לא הפעם אז בפעם הבאה יהיה טוב. הכל מלמעלה... אם זה זה אז זה זה ואם לא אז לא. לא אנחנו מחליטים... באהבה חיזוקים חיבוקים ונישוקים זיו. (((((}}}}}{{{{{))))))

07/12/2005 | 11:07 | מאת: ל

07/12/2005 | 12:32 | מאת: שירלי

שלום לך נירית-ל... נווווו מה קןרה לך ! אני מכירה אותך חזזזזזזקה, ואופטימית. לא קרה כלום , חכי לבטא כמו שכבר ייעצו לך, ואם לא התמזל מזלך אין דבר. ואם חלילה חלילה חלילללללה אין הריון, למה שלא תלכי על IVF, שמעתי שהוא יותר בטוח. לפני כמה ימים , קראתי מה שכתבה מומחית פריון ומנהלת מחלקת IVF, : " אם יש זרע וביצית אז יש הפריה =ואם יש הפריה "עובר"----------->אז בטוח יהיה בסוף הריון, לא משנה אם זה טיפול "1,2,3,4,5,.....", בסוף יהיה הריון. לאט לאט זה יגיע, אני בטוחה, לך, לי ,לרומי, לזיו,לעפרה,לדורה,לניני,לי.....ולכל שאר הבנות שבכל העולם" יהיה בסדרררררר אוהבת תומכת ומחבקת שירלי. (: KEEP SMILE :)

07/12/2005 | 12:50 | מאת: מאיה

ל יקרה, ליבי ליבי איתך. הייתי בסרט הזה אתמול, אבל כבר אחרי החזרה 2 של IVF. תסתכלי על חצי הכוס המלאה: לך עוד יש סיכוי להצליח ב-IVF הראשון. לצערי מנסיון, אני גם מאוד מאוד חששתי מהפרוצדורה אבל התברר שהשד לא נורא כל כך (פחדתי למוות מההרדמה - שלא אתעורר) אחד היתרונות בתהליך הוא שיש סיכוי למספר רב של הפריות ואפשר לשמור עוברים לעתיד. אין אלא להאמין שכל עכבה לטובה. בהצלחה רבה! מאיה

07/12/2005 | 19:15 | מאת: דורה

מכירה את המשחק הזה ניריתו'ש? אם פרופסור מרגליות אמר אז אין ברירה. את כל כך סומכת עליו אז תני לו צ'אנס, אולי עוד תופתעי? וגם אם לא- הIVF שלך ממש מעבר לפינה. את ההריון שלך את הרי תשיגי, זה ברור לי. וכל מה שנותר הוא לאסוף את השברים ולהתחיל מחדש. זה חרא וזה קשה אבל את עושה את זה! את חזקה ואת יכולה! ואת תהיי אמא נפלאה!!! נשיקות לך חמודה, דורה.

06/12/2005 | 23:20 | מאת: חן

היי לכולן, מחר בעלי ואני הולכים בפעם הראשונה לרופא מומחה. היו לי שבועיים לעכל את הבשורה (הבעיה היא בזרע של בעלי)... אני כהרגלי מצפה לגרוע מכל ולכן אני מקווה לעבור את מחר "בשלום". רק רציתי להגיד תודה לכולכן על המידע שרכשתי בזכות הפורם הזה, החיזוק והפרגון ההדדי שזרמו כל הזמן כאן..... אז... לילה טוב ... ושוב .... אתן מקסימות ומעודדות..... תמשיכו כך :) חן

07/12/2005 | 00:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

ותעדכני?

.

06/12/2005 | 22:49 | מאת: דורה

חמודה שלי, תודה על המילה החמה. היה לי שבוע קשה (באזרחות, בלי קשר לפריון). תראי איך מילה טובה עוזרת. חיממת לי את הלב וגרמת לי להרגיש רצויה. תודה.

07/12/2005 | 10:03 | מאת: רומי

היי יקירתי, שמחה לעשות טוב על הלב ושמחה לעזור מתי שתרצי יקירה!! אולי שאלתי ולא זוכרת אבל היכן את גרה? ובת כמה את? סתם מסקרנות שלך, רומי

07/12/2005 | 19:29 | מאת: דורה

רומיל'ה, דווקא נחמד לי שאת מתעניינת. אני קשישה ירושלמית בת 36 (לדעתי אין כאן הרבה בגילי, אם בכלל). כמו לך, גם לי יש ילד (שלי בן שש) מהריון ספונטני. כבר שנתיים שאנחנו בטיפולים וביום שני הקרוב הולכים לפגוש סוף סוף את פרופסור מרגליות בהמלצתה החמה של ל'. אז נתחיל עם ה-IVF ובטח יהיו לי מליון שאלות... נשיקות, דורה.

הלוואי וזה מדבבבבבבבבבבבבבבבבק!!!!!!!!!1

הלוואי!!!!!!!!!!! ובקרוב אצלך ואצל כולנו. (לא שכחתי אותך ואני עדיין מחזיקה טוב טוב בכל האצבעות שיש לי...) דורה.

06/12/2005 | 22:28 | מאת: ניני

אחרת איך זה קורה? ;)

06/12/2005 | 22:32 | מאת: רומי

,

06/12/2005 | 22:39 | מאת: רומי

איזה כיף שאת פה, ממש מקסימה

06/12/2005 | 22:34 | מאת: חן

babies in the air.... everywhere I look around.... יהיה טוב!!!!!

07/12/2005 | 00:13 | מאת: ילדת האוקיינוס

קולולולוולולולוללולולולולולולולולולולולוללולולולולולולולולולולוללולולולולולולולולולולולולולו מזל טובבבבבבבב בשעה טובההההההההההההההההההההה בהצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההה בקרוב אצל כולןןןןןןןןן אמןןןןןןןןןןןןן זיו.

07/12/2005 | 16:19 | מאת: סבבית

המשך הריון תקין ובריא!!!!!!!!!!!!!!!! בקרוב אצל כולנו!!!!!!!!!!!!!!!!!

06/12/2005 | 21:26 | מאת: מיכל

למי שזוכר אותי.. אני בתחילת הדרך. היום הייתי אצל הרופא עם הצילום רחם - התוצאה הסופית היא הפריית מבחנה. נתן לי מיליון בדיקות דם ביום ה-3 למחזור. אני מאוד מבולבלת/מתרגשת ועצובה..גם בעלי היה שם כמו מי שקיבל בשורת איוב.. קשה לו לעכל.. היינו כבר אצל שני רופאים הוא רוצה ללכת לשלישי ורבנו..הוא רוצה שמישהו יגיד לו שבעצם הכל בסדר..וניכנס טבעי יש לי 2 הריונות ספונטניים וטבעיים מהעבר ושני ילדים וגם 3 הריונות שלא היה דופק.. חושבת על התהליך ונראה לי אורך ומפרך..מקווה שאצטרך רק פעם אחת..האם קרה כדבר הזה?

06/12/2005 | 21:50 | מאת: רומי

היי מיכל, אכן מצבי דומה לשלך רק בהבדל של ילד אחד, (לי יש ילדה אחת) קודם כל תודי לאלוהים שיש לך כבר שניים ויגיע גם השלישי אולי בדרך פחות פשוטה אך בסוף כולם מגיעים.. גם אצלי היה הריון ספונטני בילדה, ולאחריו עוד ספונטני שנגמר בהפלה יזומה...ועכשיו אנחנו ב-הפרייה (טיפול 5) ומקווה שאחרון אבל מאמינה שיהיה בסדר... אל תקחו זאת קשה מדיי תתנחמו בזה שיש כבר ילדים (יש הרבה כאן שעוד אין להם) והטיפולים הם לא סוף העולם............. לגבי הצלחה בטיפול הראשון? הכל עניין של מזל!!! שיהיה בהצלחה, רומי

06/12/2005 | 23:10 | מאת: דורה

היי מיכל, מצבנו דומה במקצת. אם תרצי אספר לך עליי יותר בהרחבה. מה שרציתי להגיד לך הוא שאחרי שהשוק שלנו עבר דווקא אני הייתי זו שלחצה על הרופא להפנות כבר לIVF, ולצערי אי אפשר היה. אולי הייתי חסרת סבלנות אבל אני חושבת שאת יכולה להבין אותי. מנסיון אני משערת שאתם המומים ומאוכזבים עכשיו. אני נזקקתי לזמן ואינפורמציה כדי לצאת מזה. אחרי שיעבור ההלם שלכם אני מציעה שתסתכלו על חצי הכוס המלאה- אם הופנתם ישר להפריה, סימן שיודעים מה הבעייה ושהפריה תפתור אותה. נחסך מכם מסע ארוך, מייגע, ובמקרה שלי- מאכזב. אתם הולכים ישר "לתותחים" - IVF! אתם פועלים להשגת המטרה שלכם - עוד ילד, וזה מה שחשוב. שיהיה בהצלחה. דורה.

07/12/2005 | 00:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, תחושת ההלם והבילבול שאת מתארת, גם אצלך אבל בעיקר אצל בעלך (שגם עובר תהליך כלשהו של הכחשה) טבעיים לגמרי. אף אחד ממטופלי הפריון לא חלם שזה יקרה לו - כולנו היינו בטוחים שכל ילדינו יווצרו רק מאהבה ולא בהתערבות של זריקות ופרוצדורות רפואיות ומעבדה. אגב, גם לי יש בת בכורה שנהרתה באופן טבעי וללא שום בעיות, כך שאני מכירה גם את ההלם המיוחד שמאפיין את מי שסובל מאי-פריון משני. אני חושבת שכדאי לך, לפני הטיפולים, לשבת יום אחד עם בעלך באווירה נינוחה על כוס קפה (ולא כתוצאה מריב..), ולדבר על הרגשות של שניכם לגבי הטיפולים - האכזבה, החלום ה"טבעי" שהתנפץ, וגם... על המציאות. אני מניחה שבעלך אדם בוגר ואינטליגנטי, ושבסופו של דבר הוא יודע שבעיות בחיים לא נפתרות אם מכחישים את קיומן. לכן את צריכה בעדינות רבה, ובלי האשמות, לעביר לו את המסר שלא מדובר בסוף העולם - אלא רק במכשול טכני-רפואי שנתקלתם בו, ושיחד תתגברו עליו. ובתשובה לשאלתך - בוודאי שיש זוגות שמצליחים בפעם הראשונה. אני מקווה שגם אתם תצטרפו אליהם. בהצלחה!

06/12/2005 | 21:10 | מאת: שירלי

שלום ילדת האוקיינוס יש לי 2 עוברים בהקפאה בדרגה A', לפי דברי הרופא. ומכיוון שלפני חודשיים גם היו לי 3 עוברים ולא שרדו את ההפשרה סירבתי לעבור מחזור מוקפאים,פושוט ביקשתי מהרופא שיתחיל לי טיפול IVF חדש אחרי בדיקת היסטרוסקופיה...מה דעתכן? מה כדאי לעשות! אני פוחדת ששוב להכין את הרירית שווא !!!!!

06/12/2005 | 22:00 | מאת: רומי

היי שירלי, אני במקומך הייתי פועלת כך: במידה ומייד את יכולה להתחיל טיפול, הייתי הולכת על שאיבה...ואם חס וחלילה לא יהיה הריון, את יכולה מייד להחזיר מוקפאים. אם עדיין לא בייצת ואת קרובה לביוץ, תלכי על המוקפאים כי בעצם לא צריך שום טיפול שיהיה בהצלחה במה שתבחרי, רומי

07/12/2005 | 00:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירלי, אני מבינה את הרגשתך. יש משהו שאולי לא חשבת עליו -לפעמים קופות החולים לא מאשרות טיפול חדש אם יש מוקפאים - הן טוענות שצריך קודם "להשתמש" במוקפאים... לי, אגב, כן אישרו פעם אחת - אבל היה לי סיפור עם המוקפאים שכל פעם הייתי מקבלת ווסת ביום בו אמורה היתה להיות ההחזרה, אז אחרי פעמיים רצופות כאלו הקופה אישרה לי לעשות טיפול חדש למרות שהיו לי מוקפאים. אבל תבררי קודם שלא תבני על טיפול חדש ואז פתאום לא יתנו לך טופס 17 חלילה. בהצלחה!

07/12/2005 | 12:14 | מאת: שירלי

תודה אני מקבלת כעת גלולות, ואין ביוץ , זקיקים=0

06/12/2005 | 20:07 | מאת: מימי

הי הבטא הראשונה היתה 700 והייתי מאוד מרוצה. הבטא השנייה היתה 1000- כלומר לא היתה הכפלה לאחר יומיים וזה היה מדאיג. הבטא היום (עברו עוד יומיים) - 3000. עשיתי היום אולטרסאונד וראו שק הריון בגודל של 7 מ"מ ויש לי תור נוסף לשבוע הבא. אני לא יודעת איך העניינים יתגלגלו שכן יש לי מומחיות בהפלות (פעמיים) אך בכל אופן רציתי להגיד שהפורום הזה עזר לי מאוד ולא רק נפשית. למשל, אני לוקחת עכשיו פרוגסטרון כי אני ביקשתי, וקיבלתי את הזריקה של הביוץ כי אני ביקשתי. אלה הם שני דברים שהרופא לא היה נותן לי בשלב זה מיוזמתו ואני מאמינה שהם עזרו - תודה. חוץ מזה רציתי להגיד לכל הבנות שמתבעסות שכאבי המחזור מגיעים, שההריון הנ"ל התחיל עם כאבי מחזור קלאסיים - בבטן התחתונה ובגב התחתון ובנוסף ביום בו הייתי אמורה לקבל מחזור הוא אכן הופיע והייתי בטוחה שזה לא. אבל אז הדימום הפסיק והתחלתי לחשוד ומכאן הסיפור כבר ידוע. עדיין שומרת על אופטימיות ומקווה שגם אתן. מימי.

.

06/12/2005 | 22:16 | מאת: דורה

מימי חמודה, איזה יופי!!!!!!!!!!! את בהריון!!!!!!!!!!!!!!!! הצלחת!!!!!!!!!!!!!!!!!! תשמרי על עצמך טוב טוב ותעשי כל מה שיגיד לך הרופא כי את ההריון הזה את לא מאבדת!!!!!! תהני מכל רגע. שיהיה לך הריון נפלא. חסר לך שלא תכנסי לפה לספר.... נשיקות, דורה.

06/12/2005 | 22:28 | מאת: ניני

תשמרי על עצמך ותמשיכי לעדכן אותנו את בדרך הנכונה!

06/12/2005 | 22:30 | מאת: מימי

תודה לכולכן על התמיכה. אתן מדהימות!!!! מימי.

07/12/2005 | 00:00 | מאת: ילדת האוקיינוס

מימי, איזה חדשות טובות! הכל נשמע ונראה מצויין, אני אופטימית וממשיכה להחזיק אצבעות, ואת תמשיכי לעדכן, בסדר?

07/12/2005 | 08:56 | מאת: זיו

מזל טובבבבבבבבבבבב אבל שוב.... לשמוח בערבון מוגבל. אל תכעסי עליי, אבל צריך לחשוב על הכל. בע"ה שיהיה רק טוב אינשאללה!!!!!! באהבה זיו.

06/12/2005 | 19:11 | מאת: נטלי

שלום לילדת האוקיינות היקרה ולבנות הפורום. סיפרתי לכן לפני כשבועיים שהטיפול הראשון שלי ב - IVF נכשל, לצערי גם לא נשארו לי מוקפאים להחזרה ואני לקראת הטיפול השני שלי בתקוה שגם האחרון. בכל אופן לא ממש על זה רציתי לספר לכן, אלא על כך שיש לי ולבעלי המון חברים עם ילדים ואפילו כבר שניים, והשבוע התכוונתי להזמין אותם לאירוח בשבת עם ארוחה קלה ותכננתי כבר לעשות קניות ולהכין את הכל לקראת האירוח, ואני אחת שמאד אוהבת לארח. מה שקרה הודעתי באימייל לכולם וגם בהודעות SMS שהמפגש שלנו יהיה לקראת יום שבת, וראיתי שלא חוזרים אלינו, רק אחרי המייל השני, זוג אחד חזק אלינו והודיע שהם לצערם לא יוכלו להגיע מכיון שלבת הגדולה שלהם יש יומולדת והם חוגגים לה. כמובן שגם שאר הזוגות לא יגיעו כי הם מוזמנים למסיבה. אותנו כמובן לא הזמינו וגם לא הציעו לנו להגיע כי עדיין אין לנו ילדים. שלא תבינו , אני מאד שמחה בשמחתם אבל יש בי עצבות של כאב, של למה אנחנו מחוץ לתחום ולמה אותנו לא הזמינו ובעצם אנחנו יודעים שאין לנו מה לעשות שם. זהו... סתם רציתי לשתף. תודה והמשך ערב נעים. נטלי.

06/12/2005 | 19:21 | מאת: שירה

נטלי, זה כל כך לא פייר!!! אין שום סיבה שלא תהיו שם גם אתם. אז מה שאין לכם עדיין!!!! ילדים? אז מה? זה כל כך מכעיס שפתאום לכולם יש ילדים ואין יותר שום דבר חוץ מזה ואלו שאין להם פתאום לא שותפים לאותם הדברים ונשארים בחוץ. אני מבינה את הכאב שלך, תחזיקי מעמד ואולי אם בא לך תשתפי את חברייך בתחושות האלו, אם הם חברים טובים אולי הם יבינו שבכול זאת מקומכם איתם גם בלי ילדים בינתיים... חוץ מזה את תראי שבסוף גם את תחגגי ימי הולדת רבים לכול הילדים שלך.

06/12/2005 | 19:26 | מאת: אורית

לצערי אלו התחושות שגם אני מרגישה. אמנם עוד לא קרה לי מקרה קיצוני עד כדי כך אבל שמתי לב שבזמן האחרון אנחנו במין מעגל ללא מוצא- מצד אחד אנחנו לא מענינים את כל החברים שלנו עם הילדים ומצד שני גם בעיני החברים הרווקים שלנו אנחנו לא ממש אטרקטיבים. וכך יוצא שבתקופה האחרונה "הבילוי" המועדף עלי הוא להישאר עם בן זוגי היקר בבית...

06/12/2005 | 23:53 | מאת: ילדת האוקיינוס

אאוץ', זה כואב. האמת, קצת צורמת לי ההתנהגות של החברים. אם אתם באמת חבורה קרובה כזו, שבתוכה רק אתם הזוג בלי הילדים, נראה לי קצת לא לעניין להשאיר אתכם מחוץ לאירוע. הרי אם זו מסיבה עם הרבה ילדים בוודאי אירגנו להם איזו פעילות, ובזמן הזה ההורים עומדים בצד, אוכלים ומדברים. אז למה שאתם לא תבואו? אולי זה לא הבילוי האולטימטיבי לזוג בלי ילדים, אבל להשאיר אותכם מחוץ למעגל החברים נראה לי קצת לא חברי. את כמובן לא חייבת לחשוב כמוני, אבל אם את במקרה כן חושבת ככה, אולי כדאי לרמוז משהו בעדינות לחברים - אני משוכנעת שהם לא התכוונו לפגוע בכם, כנראה פשוט לא חשבו מספיק על איך זה יראה... ((חיבוק)))

07/12/2005 | 08:59 | מאת: נטלי

תודה אתן מתדהימות. האמת שאנחנו מידי פעם רגילים לזה אבל... כל פעם זה כואב וצובט מחדש. אני לא מעוניינת לרמוז שום דבר לחברים, איחלתי מזל טוב בטבעיות ואני גם לא רוצה, להראות שנפגעתי. בכל אופן אני ממשיכה הלאה, ועכשיו אני לוקחת את הכל בערבון מוגבל. כלומר: הם לא חברים שאני ארצה לבלות איתם כל שבת, ואני שמחה שזה באמת לא כך. שיהיה לנו המשך יום נעים עם בשורות טובות לכולנו. נטלי.

06/12/2005 | 19:03 | מאת: ממי

היי .החל מאתמול התחלתי לקבל זריקות גסטון, לא מצאתי מידע עליו. היום קמתי עם כאבים חזקים מאד באזור ההזרקה.(הזרקתי ברגל). האם מישהיא יודעת משהו על תרופה זו? ומה זה הכאבים האלו? תודה.

06/12/2005 | 19:28 | מאת: רומי

היי ממי, גם אני קיבלתי אותן, כשהיה לי הריון כימי ורצו להעלות את הפרוגסטרון שהיה נמוך הן מאוד שומניות ולכן האזור כואב, למרות שלי הזריקו בישבן אז אין לי מושג איך זה ברגל והאם זה מומלץ שם, אולי אחת הבנות יותר תעזור לך תרגישי טוב, רומי

06/12/2005 | 23:44 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ממי, אני מעריצה נלהבת של זריקות הגסטון, מכיוון שבשני ההריונות היחידים שהיו לי מהטיפולים השתמשתי בגסטון - ואלו גם היו הפעמים היחידות שהשתמשתי בו - לפני כן השתמשתי באנדומטרין או אוטרגסטן. זריקת הגסטון מכילה את ההורמון פרוגסטרון, שנמצא גם בתמיכה מסוגים אחרים של הנרות, רק שהספיגה בזריקה יעילה יותר. אבל, הזריקות הללו בהחלט כואבות, ולצערי הכאב רק מחמיר ככל שעוברים הימים ומזריקים כל יום זריקה נוספת. אני הזרקתי כך עד השבוע ה-12 להריון, וזה ממש לא היה פיקניק. אני הזרקתי בישבן, ומה שקצת עזר לי היה לשים כרית חמה על מקום הזריקה מיד אחריה למשך כ-30 דקות. מכיוון שצריך (בד"כ) להזריק רק פעם ביום, אפשר לעשות את זה בערב על המיטה בבית ולהתפנק אחרי עם הכרית החמה. בהצלחה!

06/12/2005 | 18:19 | מאת: אורית

גם לי ולבעלי יש ביטוח פרטי בהראל, אבל בתנאים הכלליים לפוליסה יש חריג לטיפולי פוריות, כך שלא חשבתי אפילו לתבוע... אילו בדיקות/טיפולים הם מכסים לך?

06/12/2005 | 23:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אורית, אני לא מכירה את תנאי הפוליסה שלך ושל בעלך (לכל חברת ביטוח יש מבחר פוליסות, ואני רחוקה מלהבין בביטוח)... אבל זה נורא פשוט: יש לך פוליסה, ובה כתובים כל התנאים - מה מכסה הפוליסה (ועד כמה) - ומה לא. במידה ויש לך שאלות סוכן הביטוח שלך יוכל לענות לך עליהן הכי טוב. בהצלחה.