פורום פוריות חברתי - תמיכה

היי .החל מאתמול התחלתי לקבל זריקות גסטון, לא מצאתי מידע עליו. היום קמתי עם כאבים חזקים מאד באזור ההזרקה.(הזרקתי ברגל). האם מישהיא יודעת משהו על תרופה זו? ומה זה הכאבים האלו? תודה.

היי ממי, גם אני קיבלתי אותן, כשהיה לי הריון כימי ורצו להעלות את הפרוגסטרון שהיה נמוך הן מאוד שומניות ולכן האזור כואב, למרות שלי הזריקו בישבן אז אין לי מושג איך זה ברגל והאם זה מומלץ שם, אולי אחת הבנות יותר תעזור לך תרגישי טוב, רומי

שלום ממי, אני מעריצה נלהבת של זריקות הגסטון, מכיוון שבשני ההריונות היחידים שהיו לי מהטיפולים השתמשתי בגסטון - ואלו גם היו הפעמים היחידות שהשתמשתי בו - לפני כן השתמשתי באנדומטרין או אוטרגסטן. זריקת הגסטון מכילה את ההורמון פרוגסטרון, שנמצא גם בתמיכה מסוגים אחרים של הנרות, רק שהספיגה בזריקה יעילה יותר. אבל, הזריקות הללו בהחלט כואבות, ולצערי הכאב רק מחמיר ככל שעוברים הימים ומזריקים כל יום זריקה נוספת. אני הזרקתי כך עד השבוע ה-12 להריון, וזה ממש לא היה פיקניק. אני הזרקתי בישבן, ומה שקצת עזר לי היה לשים כרית חמה על מקום הזריקה מיד אחריה למשך כ-30 דקות. מכיוון שצריך (בד"כ) להזריק רק פעם ביום, אפשר לעשות את זה בערב על המיטה בבית ולהתפנק אחרי עם הכרית החמה. בהצלחה!

גם לי ולבעלי יש ביטוח פרטי בהראל, אבל בתנאים הכלליים לפוליסה יש חריג לטיפולי פוריות, כך שלא חשבתי אפילו לתבוע... אילו בדיקות/טיפולים הם מכסים לך?

שלום אורית, אני לא מכירה את תנאי הפוליסה שלך ושל בעלך (לכל חברת ביטוח יש מבחר פוליסות, ואני רחוקה מלהבין בביטוח)... אבל זה נורא פשוט: יש לך פוליסה, ובה כתובים כל התנאים - מה מכסה הפוליסה (ועד כמה) - ומה לא. במידה ויש לך שאלות סוכן הביטוח שלך יוכל לענות לך עליהן הכי טוב. בהצלחה.

לכל הבנות המקסימות, חברותיי להמתנה, לצערי גם הפעם לא הלך. אתמול עשיתי בדיקה ביתית (=הכנה נפשית) שיצאה הכי שלילית שבעולם, בכיתי חצי יום, והיום בבוקר הלכתי לעשות בדיקת דם כדי לקבל אישור להפסיק תמיכה. ובגלל שניסים זה לא הקטע שלי - כמובן הבדיקת דם יצאה שלילית. יש לי לשמחתי 3 עוברים מוקפאים אז כבר התחלתי לחשוב קדימה (שוב...). מקווה מאוד שבפעם הבאה יהיו לי חדשות טובות. תודה לכולכן על העצות והתמיכה, מקווה שכולנו מהר מהר נעבור לפורומים אחרים של הריון וגידול ילדים. שאלה לילדת אוק. ולמי שכבר הצליחו: כמה "סיבובים" של החזרת עוברים נדרשו עד הקליטה המיוחלת ? (אני עשיתי כבר 2 החזרות) תודה וערב מקסים, מאיה

חיבוקים (((((())))) וחיזוקים{{{{{}}}}} יום מבעס, אבל היכולת שלך לעבור עם המבט קדימה מעודדת}{ שבי איתנו עוד החודש, בתקווה שבחודש הבאה תהיי פה כבר רק אורחת כבוד... ניני

אוי מאיה ליבי איתך....מצטערת על התוצאות ומכירה לצערי גם את ההרגשה, אך מחר צריך "לקום בבקר עם שיר חדש בלב" ולהמשיך להחזרת המוקפאים שאת יכולה כבר בביוץ הקרוב.. יהיה בסדר בסוף זה יגיע לכולנו חיבוק גדול רומי

אוף מאיה, עצוב.... (((חיבוק))) טוב שאת כבר "על הרגליים" ומביטה קדימה (למרות שמותר ואפילו רצוי לקחת איזה יום או שניים להתאבל על הטיפול שנכשל). ולשאלתך: לי היו 8 החזרות, מתוכן 5 של טריים ו-3 של מוקפאים. מתוך 5 הטריים 2 מחזורים נדפקו על-ידי המעבדה (כן כן, אני בחורה בעלת מזל מיוחד). ההחזרות היו של עוברים דפוקים שהיה ברור שלא יקלטו, והחזרנו אותם רק כדי לא לזרוק... במחזור אחד הריתי עם התאומים המקסימים שלי. כך שבעצם אפשר לומר שהיה הריון במחזור טריים אחד מתוך שלושה, שזה די מסתדר עם הסטטיסטיקות. מתוך 3 המוקפאים גם כן הריתי פעם אחת, אבל ההריון הסתיים בהפלה בשבוע 7. כלומר גם כאן - הריון אחד ל-3 החזרות. שיהיה לך בהצלחה בטיפול הבא!

שלום לכל הבנות ושיהיה בשעה טובה לליטל . אני חמישה ימים לפני בדיקת ביטא והיום התחילו אצלי הפרשות בצבע חום !!!! התאכזבתי נורא וחשבתי שזה התחלה של מחזור ומאז אני בודקת חמישים פעם בשעה וזה רק אותם הפרשות ...אני משתגעת הרי אם אני לא בהיריון לפחות לפחות אני אמורה לקבל מחזור ביום שישי הכי מוקדם (28 ימים ) אז מה זה לעזאזל ??האם יתכן שזה מחזור ? הוסת האחרונה היתה לי ב12.11 והשאיבה היתה ב24 .11 וההחזרה ב27.11 ומאז עברו רק9 ימים למישהי יש מושג מה עובר עלי ? מישהי יכולה להסביר לי את זה ?

קודם כל המון בהצלחה. את מקבלת תמיכת פרוגסטרון?

תודה ל ,כן אני מקבלת קרינון

הי מיה, יכול להיות שמדובר בדימום השתרשות, או בדימום ישן מההחזרה (דימום ישן מתאפיין בצבע חום). בכל מקרה, זה בהחלט מוקדם מדי בשביל להספיד את הטיפול, ובטח שלא כדאי להתחרפן... יש לי חברה שהיה לה דימום ממשי, אדום, מרגע ההחזרה ועד ליום בו עשתה את הבטא -ובכל זאת הסיפור הסתיים בהריון תקין ובילדה מתוקה מתוקה. אז תחזיקי מעמד... אנחנו כאן איתך (ועם עוד כמה בנות שהבטא שלהן בימים הקרובים) מטפסות בצוותא על הקירות ומחזיקות אצבעות חזק לכל הממתינות! בהצלחה!

אני לא יכולה להעיד מנסיון אישי כי קרינון זו תרופת התמיכה היחידה שלא קיבלתי, אבל כרגע נזכרתי ששמעתי שבאמת לקרינון יש הפרשות בצבעים מוזרים במיוחד. אז אולי גם זה קצת ירגיע אותך...

שלום לכולם. עברתי ביום שישי הזרעה בפעם הראשונה. האמת היה בסדר גמור, לא דיממתי מאז (הבנתי שיש דימום קל אחרי). רק היום יש לי תחושה מוזרה בבטן (לא כאבים חלילה), תחושה של כבדות כזו שקשה לי להסביר אותה (תחושה של נפיחות קטנה בבטן). האם מישהי גם הרגישה כך?

שלום רונית, התחושה שאת מתארת מוכרת בהחלט ונורמלית. אגב, לא חייב להיות דימום אחרי הזרעה - זה קורה הרבה פעמים אבל לא תמיד. זה תלוי בעיקר ביד של הרופא באותו יום - כמו שלפעמים כשלוקחים לך דם מהווריד לא נשאר אח"כ סימן בכלל, ולפעמים נוצר שם שטף דם. בהצלחה!

ילדת האוקיינוס, רציתי רק לומר לך שאת בכל פעם מדהימה אותי מחדש במהירות התשובות ובכלל ביחס החם. תודה על התשובה, האמת שהתחלתי לדאוג ורק רציתי לדחות את הטלפון לרופא...תודה. מתי עוברת התחושה הזאת, אם בכלל?האם יש תופעות אחרות?מה הסיכויים בכלל להצלחה בפעם הראשונה?

רונית תודה על המחמאות! תחושות וכאבים שונים במהלך הטיפולים הם מאוד נפוצים. למרבה הצער הם משתנים לא רק ממטופלת למטופלת, אלא גם אצל אותה אשה - ממחזור למחזור. כך שקשה מאוד לנבא מה יהיה איתם -כמה זמן ימשכו וכו', ועוד יותר קשה להסיק מהם איזה שהן מסקנות לגבי הצלחת הטיפול או כשלונו. לכן המלצתי הגורפת היא לנסות, עד כמה שאפשר, להתעלם מהם. החריג היחיד לכלל הזה הוא כמובן אם נתקלים בכאב חזק או חד בצורה יוצאת דופן, או חלילה בדימום אדום וטרי (כמו בדם של ווסת) - שאז יש לפנות לרופא. אבל בינתיים, מה לעשות - מטפסים על הקירות...

סליחה על הרדידות אבל לא קראתי ספר כבר המון זמן. יש לכן ספר שהייתן ממליצות לי לקחת לאי-בודד ועל מה הוא מספר. אני צריכה את זה לאיזה שאלון בעבודה.

"למאטיס יש את השמש בבטן" של יהודית קציר חיים ואהבה של ריבי, בחורה מיוחדת ורגישה תוכלו לקבל יותר רקע פה http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=7833 יש גם את "הנה אני מתחילה" שזה ספר המשך, גם הוא מעולה! ואם לא קראת-טוסי לקרוא! (עכשיו גיליתי שזה נעלם לי מהבית, שזה אומר שנתתי למישהו שלא החזיר לי. אני בקריזה מזה)

רודף העפיפונים "שנות השישים בקאבול, בירת אפגניסטן. שני ילדים, אמיר וחסן, נולדים באותו בית מידות ויונקים משדיה של אותה מינקת, אך למרות זאת, הם גדלים בעולמות שונים לחלוטין. אמיר הוא בנו של איש עסקים עשיר ומכובד, מעמודי התווך של קאבול; חסן הוא בנו של עלי, המשרת של באבא, אביו של אמיר. אמיר הוא פאשטוני, מוסלמי סוני, בן לאליטה השלטת באפגניסטן. חסן הוא האזארי, בן למיעוט אתני נחשל ומנודה. לשני הילדים האלה - קאבול שלפני הפלישה הסובייטית היא עיר קסומה, ססגונית, מלאה ריחות אקזוטיים, בזארים שוקקי חיים ותחרויות להפרחת עפיפונים, שכל העיר יוצאת לקחת בהן חלק. השניים גדלים יחד, ספק חברים, ספק אדון ומשרת, וגורלותיהם נשזרים זה בזה, עד שאחד מהם בוגד בחברו, ואילו האחר, מוכיח כי נאמנותו לרעהו חשובה לו יותר מחייו. כאשר הסובייטים פולשים לאפגניסטן ואמיר ואביו בורחים מארצם כדי למצוא לעצמם עתיד בקליפורניה, אמיר חושב שהוא נמלט מעברו, אולם הוא לא מצליח להשאיר את זכרו של חסן מאחור. שנים אחר-כך, בעת שלטון האימים של הטליבאן, אמיר הוא סופר אמריקני מכובד, שחי עם אשתו בסן-פרנסיסקו בשלווה יחסית. עד ששיחת טלפון מידיד משפחה נשכח מחזירה אותו לאפגניסטן, שהיא עתה מדינה הרוסה, ענייה ונתונה לשלטון אימים. הוא נקרא לשוב אל מולדתו למשימה קשה ומסוכנת, שרק אם ישלים אותה, ימצא מנוח מהזיכרונות שמענים אותו שנים רבות כל-כך."

פראני וזואי - מאת ג'.ד. סאלינג'ר הספר הטוב והמפורסם ביותר של אותו סופר הוא "התפסן בשדה השיפון", וזה בעצם אולי הספר המומלץ שלי - אבל יכול להיות שהצטרכת כבר לקרוא אותו לבגרות... פראני וזואי הוא במידה מסויימת "קרוב משפחה" של "התפסן" -מדובר באותן דמויות - נערים ונערות מחוננים ודכאוניים, רגישים, מיוחדים ומקסימים - וחייהם בבורגנות העצובה של ניו יורק בשנות הששים. ועוד אחד: "משהו קטן וטוב" של ריימונד קארבר. אוסף של סיפורים קצרים, פשוטים, עצובים, מצחיקים ומרגשים, כל אחד קולע כמו חץ מחודד לנקודה אסטרטגית אחרת בלב ופוצע אותו. קריאה נעימה! אגב, אני נהנית לקרוא גם את ההמלצות של הבנות האחרות -תמשיכו, בנות, תמשיכו! ואני מרחיבה את כללי המשחק -בואו נאמר שמותר להביא לאי הבודד מכולה שלמה של ספרים ולא רק ספר אחד - אז תכתבו על כל מה שאתן אוהבות, בסדר?

היי ל, ספר טוב שאני קוראת עכשיו "תרה" של צרויה שלו, מסופר על זוג עם ילד והגיבורה רוצה להתגרש.....וכל מה שהיא עוברת שווה קריאה תהני, רומי

תודה לכן אתן מה זה עזרתן לי. אני עובדת במחלקת כספים : מניות,אופציות וכו'. עשיין את ממליצות על אותם ספרים כל מה שמעניין את האנשים במחלקה זה כסף!!!

אני מאוד מחוברת לסופרים ישראלים טולעת אמיתית לפחות ספר בשבוע לגבי המלצות מאוד חשוב לדעם על הסגנון המבוקש אני ממליצה בחום על ארבע בתים וגעגוע של אשכול נבו...כל בית צריך מרפסת של רינה פרנק מיטרני...כל ספריו של אורי אדלמן כל ספרי המתח המצויינים של אהוד אשרי ..אהבתי כל כך של יהודית רותם והרשימה עוד ארוכה איזה כייף שהיתברכנו ביוצרים מופלאים.....

ממליצה בחום על הספר עדן של יעל הדייה- אחת הגיבורות עוברת טיפולי פוריות ובכלל ספר נפלא שאי אפשר לעזוב לרגע!

תודה רבה

אני אהבתי את הספר "בחזרה מטואיצ'י" ספר חבל על הזמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן קראתי אותו אמנם מזמן אבל זה הספר הזכור לי לטובה. תנסו.... זיו.

לבנות שלום האם מישהיא יודעת לפני 4 ימים החזירו לי עוברים יפים לרחם בהפרייה ביום הרביעי עשיתי בדיקת דם כדי לראות אם יש מספיק הורמונים לעוברים בגוף וזה הראה שכן מה שכן גם בדקו ביתא והוא יצא 8 ביום הרביעי להחזרה מה זה אומר? הרי עוד לא הייתה השרשה אז למה בדקו ביתא?

שלום תמר, 4 ימים אחרי ההחזרה ההורמונים שרמתם אמורה להיות גבוהה היא פורגסטרון ואסטרוגן. בדיקת בטא 4 ימים אחרי ההחזרה היא חסרת משמעות לחלוטין, שכן גם אם הטיפול מצליח, הורמון ההריון (ה-HCG) מתחיל לטפס רק בסביבות היום ה-11-12 להחזרה. מעבר לכך, כל רמה של ההורמון הזה שנצפית בשלב מוקדם יותר עלולה להעיד על שאריות מזריקת האוביטרל שקיבלת ולא על הורמון המופרש כחלק מהקלטות ההריון. בקיצור, חבל שבדקו לך בטא -זה היה מיותר והתוצאה לא אומרת כלום. נמשיך להחזיק לך אצבעות עד בדיקת הבטא האמיתית שתתבצע כ-12 יום אחרי ההחזרה. בהצלחה!

תודה רבה רבה לך ולכל הבנות בהצלחה

הי בננות אני בימים עומדת בפני החלטה מאוד קשה ורוצה עזרה ממי שעברה "מסע"דומה שתוכל לתת לי פרטים כמה למה ואיך כדאי ומה ממולץ לעשות אודה לכל אחת שתתן לי את נסיונה בתודה

בפורום תרומת ביציות בתפוז, המון נסיון, המון אנשים טובים. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?forum=926 בהצלחה!!!

שלום לך, אני לא ממש מתמצאת בתחום, אבל יש פורום מצויין ב"תפוז" של תרומת ביצית. אני מכירה כמה מהמשתתפים שם מפורום פוריות, והם מקסימים, וחלק מהם הם כבר "בוגרי" התהליך והורים מאושרים שיוכלו בוודאי לתת לך הרבה מידע וטיפים. ואת כמובן מוזמנת גם להשאר איתנו! בהצלחה!

החזירו לי 2 עוברים טובים בתאריך 29/11. כששאלתי למה רק 2 אמרו לי שבהתחשב בגילי 31, העובדה שיש לי ילדה אחת ובנוסף זה הטיפול הראשון הוחלט להחזיר לי 2 עוברים. הסכמנו עם המלצתם אבל ככל שעובר הזמן אני קצת מצטערת שלא החזרנו 3 עוברים ובכך להגדיל את הסיכויים. כמו כן הבנתי שעוברים טריים יותר טובים מעוברים מוקפאים. האם זה נכון ? מקווה שיגיע יום ראשון במהרה והתשובות תהיינה חיוביות. תחזיקו לי אצבעות. אתן אחלה !!!

שלום יעל, אני חושבת שההחלטה להחזיר לך רק שני עוברים בנסיבות שתארת היא ההחלטה הנכונה והאחראית שצריך היה לקבלה - חד משמעית. הבעייה עם בנות שעוברות טיפולים (וגם לי היתה את הבעיה הזאת) היא שהן כל-כך רוצות להרות כבר כמה שיותר מהר, שהן לא מסוגלות לראות צעד אחד קדימה, מעבר להקלטות. החזרת שלושה עוברים או יותר מגדילה משמעותית את הסיכון להריון מרובה עוברים, שהוא הריון מסוכן, והמטרה היא לא להגיע אליו! כשאנשים רואים את התאומים שלי היום הם חושבים שתאומים זה דבר חמוד ומקסים, ואולי אפילו קצת מקנאים, אבל מי שיודעת מה עברתי כאשר ילדתי אותם בשבוע 25, השהות בת שלושה וחצי חודשים בפגיה, שהיתה מלווה בדרמות, בסכנת חיים ובסכנות למומים קשים לתאומים (סכנות שלא נעלמו עד לגיל שנה) - אולי היתה חושבת פעמיים לפני שהיתה "מתמקחת" עם הרופא שלה לגבי מספר העוברים המוחזרים. תאמיני לי, בתור מי שעברה הרבה טיפולים וכבר היתה מיואשת - בדיעבד, אם הייתי מה שאני יודעת היום על הסכנות הכרוכות בהחזרת מספר עוברים רב יותר, הייתי מוכנה לעבור עוד 5 טיפולים כושלים בדרך לתינוק ולא לעבור את מה שעברנו בפגיה. ברור שהיום לא הייתי מוותרת על התאומים שלי, אבל רק בזכות נס גדול מאוד (טפו, חמסה וכו') הם היום כאן איתי ובריאים - להוולד בשבוע 25 ולצאת מזה ככה זה באמת נס גדול. אז טוב שהרופא שלך נהג במקצועיות ובאחריות, ואני מחזיקה לך אצבעות חזק לתשובה חיובית ביום ראשון, ולהריון תקין ושלם ולידה קלה של תינוק אחד בריא! בנוגע לסיכויי המוקפאים מול הטריים: סטטיסטית אכן לעוברים טריים יש סיכוי מעט גדול יותר, אבל סטטיסטיקה לחוד ומציאות לחוד, ורואים בהחלט תוצאות יפות מאוד גם בטיפולי מוקפאים. בהצלחה!

שלום בנות היום היתה לי החזרה של שני מוקפאים. האם באמת יש סיכוי להשתרשות שלהם או שיש לחכות לשאיבה הבאה לעוברים טרים ? תודה מראש

שלום שי, בוודאי שיש סיכוי! ההריון הראשון שלי אחרי כמעט 3 שנים של נסיונות וטיפולים היה מהחזרה של שני מוקפאים, ואפילו לא כל כך "יפים" -בני 5 ו-6 תאים. לצערי ההריון הזה הסתיים בשבוע 7, אבל זה לא בגלל שהיה ממוקפאים. חברה טובה שלי עברה 5 שנות טיפולים ו-14 IVFים "טריים", והילדה המתוקה שיש לה היום היא מהחזרת מוקפאים. מחזיקה לך אצבעות!

שלום ילדת האוקינוס תודה על העידוד ועל שהחזרת לי את התקוה להמשך 12 הימים.

הי שי, גם אני אחרי החזרת מוקפאים ולא כ"כ אופטימית, מדוע החזירו לך רק שניים ? יש לי כאבים איומים מאז ההחזרה, מה איתך?? בכל מקרה שיהיה לנו בהצלחה קרן

אני עברתי החזרה של 3 עוברים מוקפאיםולא נתפס.... רוצה להאמין שלך כן יתפסו אמן אמן חכי בחשבון שאיכות העוברים לאחר ההפרשה יורדת ב50% אל תפתחי ציפיות אלא רק להפתעות.. הלוואי ואני טועה

הי, זוכרות את הפס החלש בבדיקת שתן? אז הוא התברר כהריון בבדיקת בטא ראשונה. בדיקת בטא שנייה לא הראתה הכפלה ומחר בדיקת בטא שלישית. משתדלת להיות אופטימית. מימי

שלום מימי, מה היו תוצאות הבטא הראשונה והשנייה? אני מצטרפת לאופטימיות שלך ומחזיקה אצבעות חזק חזק. מחכה לעדכון מחר... יקירות, אני הולכת לראות "משחק מכור" ואח"כ לישון - אני גמורה. שיהיה לילה טוב ורגוע לכולכם!

תשני טוב ותראי שהכל יסתדר. לילה טוב יקירה

מימי יקרה, מחזיקה לך אצבעות. דורה.

אני ההיא מהסיפור של האנדומטרין. הלכתי היום למיון נשים לשלול/לא גירוי יתר שחלתי בגלל תופאות לואי קשות. גם הרופא שלי התקשר אלי בעצמו היום וביקש שאלך לעשות US לשחלות ואכן אין גירוי יתר, יש שחלה נפוחה אבל לא מגורה גירוי יתר ויש ציסטה . זרקתי לרופא המיון לגבי תוצאות הפרוגסטרון ביום השישי ,לאחר הIUI ,והוא ענה שמעל 100 זה הריון ולי היה 91.8 אבל הוא טען שתחת השפעת אנדומטרין זה לא ממצא וצריך להיות סבלניים (הבטא ביום חמישי הקרוב ואיך אפשר להיות סבלנית-שאלה רטורית). סתם רציתי לספר ולשפוך את ליבי וגם לשאול האם מישהי יודעת האם הוא צודק לגבי הפרוגסטרון. תודה,נירי.

הי נירית, זו פעם ראשונה שאני שומעת שרופא קובע הריון ע"פ בדיקת פרוגסטרון ולא HCG. אבל כמו שאני אומרת לא פעם - אני לא רופאה וזה שלא שמעתי משהו עדיין לא אומר שהוא לא קיים.... אני בטח גם לא אחלוק על רופא, אבל לא מובן לי איך אפשר לקבוע ממצאים על-סמך הורמון שמוכנס גם לגוף כתרופה באותו הזמן (דרך האנדומטרין, גסטון או כל תמיכה שלא תהיה). אז צריך לחכות... וכמו שאמרת אני לא מייעצת לך להיות סבלנית, כי איך אפשר? מקווה שיעבור לך מהר, והכי חשוב - שבסוף יהיה הריון...

פרוגסטרון גבוה הוא טוב לקליטת הריון אבל לצערנו הוא לא סימן. את תעשי את זה יקירתי. כל יום נתקשקש פה והימים יטוסו עד חמישי. מחכה איתך}{

תודה לך,חמודה. גם בחבר'ה אצלנו כולם קוראים לי ניריניר. גם אם התשובה תהיה שלילית אני יודעת שאת השבועיים האלה העברתי בכיף ולא בלחץ רק התופעות של האנדומטרין ביעסו אותי. עשיתי בשבועיים האלה חיים . בהצלחה לכולנו.

אני לא מאמינה, , כאשר רוצים את המחזור איינו מגיע...וכאשר הוא לא הגיע השתגעתי , נכנסתי ללחץ נוראי.....נו כבר אני רוצא להתיחל טיפול מס' 6... והינה אני עושה בדיקת שתן בבוקר ויוצא שני כווים...לא האמנתי הלכתי ןביצעתי בדיקת בטא ...ויצאה חיובית 92....אמרו שאני בהריון לא מאמינה

דדדדדדדדדדדדדדדדדדיייייייייייייייייייייייייייייייייי........................ איזה כייף!!!!! ממש חגיגה !!!!!! יש ניסים!!!!!! אחלה בשורות...

תודה מתוקות. בקרוב אצל כולן. מאחלת המון הצלחה לרומי. מחזיקה אצבעות אוהבת.

ליטל חמודה, מזל טובבבבבבבבבבבבבבבב. קולולוש. מגיע לכם להיות הורים. שיהיה לך הריון מקסים. תשמרי על עצמך ותהני מכל רגע, גם מהרגעים הלא מהנים. איזה יופי!!!!!!!! אני ממש מתרגשת. בטח בעוד איזה שעה אני יותר אתארגן עם עצמי. ובינתיים שוב- מזל - טובבבבבבבבבבבבבבב. דורה.

נכון? יקירתי, 92 זה יופי של בטא! שיהיה לך הריון קל, עגול ומלא, ואל תעזבי אותנו - בואי השארי עמנו ופזרי בפורום אבקת קסמים..... מזל טוב!

תודה רבה... אבל האמת לא ציפיתי שאני אכנס להריון באופן טבעי.מכיוון שהיו לי 5 כשלונות, עשיתי טיפולים ברצף,ופתאום כאשר אני עושה הפסקה מגלה שיש הריון ספונטני.... ואת האמת במהלך החודש לא חשבתי על ההריון כלל, רק חשבתי והטפללתי לקבל מחזור בהקדם על מנת להתחיל טיפול 6. איך שהחיים לא מובנים. כאשר לא רציתי לקבל מחזור "קיבלתי"! וכאשר רציתי לקבל " לא קיבלתי" :) יוווו, אני כבר רוצה להכנס שוב ולראות כותרות של "בשורות טובות". אוהבת אני ימשיך לבקר, לעודד ולהתעודד. נשיקקקקות

בשעה טובה יקירתי, שיהיה קל וכייפי ובריא ומתפנק ואת לא זזה לשום מקום אני מכתירה אותך לקמע של הפורום!!! תמשיכי לעדכן אותנו ושמרי על עצמך!!! נשיקות}{

הלוואי שזה גם יקרה לכל הבנות בפורום , ליטז-ז שיהי לך בהרבה מזל,ותשמרי על עצמך.

האם מישהי יודעת מה קורה עם ילד 3 במאוחדת. האם יש או אין בכלל החזר על פרטי/ציבורי מי יכולה לעשות לי סדר..? תודה כי אם אין אז לא עדיף לבחור כבר רופא ולעשות הכל פרטי? תודה

שלום שרון, אני לא במאוחדת אז לא יכולה לעזור לך, אבל למה שלא תתקשרי ותשאלי אותם? המידע שתקבלי מהם יהיה הכי עדכני ומהימן, וזכותך, בתור מי שכספה זורם לקופתם מדי חודש, לברר בדיוק מה מגיע לך - חבל להפסיד, מדובר בהרבה כסף.. בהצלחה!

שלום לכן ולהלן עידכוני: היום החזירו לי 4 עוברים (לאחר משא ומתן מפרך) והפחד מתחיל לחלחללללללללללל תתפללו בשבילי... שלכם, רומי

אחותייייייייייייייייייייייייייייייייי בהצלחהההההההההההההההההההההההההה יאללה לברית....... בע"ה (או ברית ובריתה יחד? ) נשיקות מואההההההההההההה זיו

רומי, אני מחזיקה לך אצבעות!!!!! את תראי בסוף הכול יסתדר. שירה.

נועלת את נעלי הטיפוס לקראת 11 יום של טיפוס על קירות איתך! בהצלחה לארבעת המופלאים!

חשבתי עלייך כל היום (דיי מוזר בהתחשב בעובדה שאנחנו כלל לא מכירות :) אבל ..... הלוואי הלוואי והלוואי שהפעם זה יצליח!!!!!! בבבבבבבבבבהההההההההההצצצלחחחחחחחחחחחחחחחחההההההההההההה... חן

,

שלום לכולם אשתי ואני החלטנו שאנחנו רוצים ילדים אשתי הפסיקה לקחת גלולות. השאלה שלי היא האם יש משהו נוסף שאנחנו יכולים לעשות (חוץ מהמובן מאליו) כדי להגיע לתוצאות מוקדם יותר ובכלל מתי צריך להתחיל לדאוג וללכת לבדיקות? תודה ובהצלחה לכולם

שלום יוד, קודם כל לא צריך לדאוג... אלא רק לזרוק את הגלולות לפח ולהתחיל במובן מאליו. ניתן לערוך מעקבי ביוץ בדרכים שונות, אבל האמת היא שאני לא ממש ממליצה על זה בשלב שלכם - הרבה פעמים זה סתם מלחיץ לשווא. אם אתם מקיימים יחסים 3-4 פעמים בשבוע אתם בסך הכל די מכוסים גם בלי לדעת מתי הביוץ, וככה לא הורסים לעצמכם את הספונטניות והכיף. מעבר לכך, בשלב הזה כדאי שאשתך תתחיל לקחת כדורי חומצה פולית (לא צריך מרשם), שמחקרים הראו כי נטילתם במשך 3 חודשים לפני ההריון ובמהלך השליש הראשון להריון מצמצמת במידה ניכרת את הסיכון למומים בתעלת העצבים שבעמוד השדרה של העובר. מתי לגשת לבדיקות? אם אשתך מתחת גיל 35, לא נהוג ללכת לרופא לפני שעוברת שנה של נסיונות ללא הצלחה, ומעל גיל 35 - חצי שנה. אם יש משהו ספציפי שחשוד או אפילו אם סתם דואגים, תמיד אפשר לעשות 3 בדיקות בסיסיות קודם לכן -2 בדיקות דם לאשה (פרופיל הורמונלי ופרוגסטרון) ובדיקת זרע לגבר - מכיוון שמדובר בבדיקות פשוטות מאוד ולא מסוכנות. אבל אני במקומכם הייתי נותנת לפחות כמה חודשים טובים צ'אנס לטבע לעשות את שלו. בהצלחה!

לילדת האוקיינוס א.ישר כח על עבודת הקודש שאת עושה -כל הכבוד. ב-אני ארבעה ימים לאחר החזרת שלושה עוברים.( הפרייה מספר 2 ) היום התחלתי להאגיש כאבי בטן תחתונה מאוד דומים לכאבי מחזור עמומים.האם זה אומר שההפריה נכשלה? יש בכלל טעם לבצע בדיקת בטא? לציין כי הכאבים הללו מופיעים כל חודש כשבוע לפני קבלת הוסת.אני מיואשת .קשה מאוד להתעלם מהכאבים וההמתנה מורטת עצבים. שמעתי שלפעמים בתחילת הריון מופיעים כאבים מן הסוג הזה מחכה לתשובה תןדה על תשומת הלב.

היייי אהובה כאשר עשיתי 4 טיפולים הרגשתי את אותם כאבים שתארת, כאבי בטן תחתונה, גלים של מחזור, ולצערי בסוף לא היה הריון, בשבילי זה היה הסימן שאין הריון. זה לא חייב להיות גם לך. אכן זה גם לא מעיד על כשלון או הצלחת הטיפול,,יש נשים שהיו להן כאבים ובסוף נקלטו. לא להתייאש ותחשבי חיובי. ילדת האוקינוס גם תענה לך. הלווואי שתהיי בהריון וכפולללללל.

הי בנותאני יושבת מול המסך ובוכה, עברתי החזרת מוקפאים ביום ד' (שלושה של 8 תאים 6 ו-4) ואני סובלת מכאבים בבטן התחתונה וגב - כמו שתיארתן וכבר אין לי כוחות להתמודד עם האכזבה יש לי קצת רגשי מצפון כי יום למחרת שתלתי קצת צמחים בגינה - זה יכול להזיק?? אשמח לתשובה דחופה תודה מראש

שלום אהובה וברוכה הבאה, א. תודה לך! (-: ב. בשום אופן הכאבים שתארת לא אומרים שההפרייה נכשלה!!! ובטח שתלכי לעשות בטא!!! כל התחושות שמופיעות בטיופל שהצליח זהות, אבל זהות לחלוטין, לתחושות המופיעות בטיפול שנכשל. מה לעשות, זו דרכו של הטבע להתעלל בנו... סימני ההריון האמיתיים מגיעים רק בסביבות שבוע 6-7 להריון, שזה הרבה אחרי הבטא... אני מכירה המון בנות (כולל עצמי) שכבר בכו על כשלון הטיפול בגלל פרשנות שגויה כזו של כאבים ואפילו דימומים, והיום הילדים המקסימים שלהן הורסים להן את הבית בשיטתיות. אז אל ייאוש, ובהצלחה!!! (ותעדכני, טוב?)

שלום לכולן....אני חייבת לשתף אתכם בחוויה מאוד מאוד לא נעימה שעברתי. לפני מספר ימים עברתי צילום רחם בהדסה עין כרם חוויה כשלעצמה אינה קלה ואינה נעימה .מה שצרם וכאב יותר מכל היה היחס המשפיל והמעליב מהצוות הרפואי.כמובן שאת הצילום ערך גניקולוג אליו הצטרף טכנאי נוסף במהלך כל הזמן הזה 15 דקות לערך כאשר אני שוכבת עירומה למולם מעמד כשלעצמו מביך מאוד הם לא התייחסו אליי כלל דיברו ביניהם בשפה שאינה מוכרת לי צחקו וציחקקו מעל לראשי לא טרחו לכסות את חלקי גופי כאשר היתי צריכה לשנות תנוחה דבר שלא הצלחתי לעשות בקלות הם לא חשבו לרגע לעזור לי אלה רק חילקו שוב את ההוראות בקול גבוה יותר כאילו שלא הבנתי לא התייחסו כלל אליי לא הקשיבו כשאמרתי שקשה לי להסתובב ללא עזרה המשפט היחידי שהבנתי היה צוואר רחם צר מאוד ושוב עברו לשיחתם האישית או לא אינני יודעת...אני חייבת לציין שלצילום נכנסתי לאחר שעתיים המתנה למרות שהצילום הוזמן כעשרה ימים לפני כן....בשיחה עם חברות שעברו את הצילום הקשה הזה בקופות החולים דוקא הן סיפרו על עזרה הדדית ותמיכה נהדרת מהסגל הרפואי. יצאתי משם כואבת אך יותר מכל נעלבת ומושפלת

קושקוש שלום! קודם כל קבלי חיבוק חזק חזק על החוייה הבאמת לא נעימה שעברת. אני חייבת לציים כי הדברים שרשמת מאוד הפתיעו אותי כי גם אני עברתי צילום רחם בעין כרם והיחס שם היה פשוט נפלא, נכון ההמתנה היא ארוכה (למרות שמזמינים תור מראש) והחוויה היא לא נעימה בכלל (בלשון המעטה) אבל לדעתי פשוט נפלת על שני גברים אוטיסטים ובלתי רגישים בעליל (הרי אם הגברים היו צריכים לעבור את כל מה שאנחנו עוברות העולם לא היה מתרבה...) ואולי אפילו יש מקום לפהפנית תלונה לעין כרם (אם ידוע שמות הרופא והטכנאי). זוהי דעתי האישית בכל אופן, אשמח לעזור בכל דבר נוסף.

דיקלה יקירתי...תודה תודה על התיחסותך .האמת שבעוד מספר ימים אני אעבור בפעם הראשונה הזרעה .........

גם אני שולחת לך חיבוק ונחמה((())) עברתי צילום רחם שונה לגמרי, הרופא כיסה אותי בעצמו ברגע שסיים להחדיר מה שצריך, ממש עד הרגליים. גם כאשר התלבט עם הטכנאית שהיתה לצידו היה בקשר רציף איתי. זה אומר שאפשר אחרת. אני אגיד לך משהו שלקח לי הרבה שנים ללמוד. אסור לנו להשאיר את השליטה על הגוף שלנו והפרטיות שלו אצל אף אחד אחר. הרופא אמור לתת לך שרות. השרות הזה כולל בין היתר יחס של כבוד לגופך. כקורה דבר כזה, אנחנו צריכות להגיד בצורה אסרטיבית "סליחה? אני פה. תכסה אותי בבקשה, זה לא מתאים לי". ואם אין תגובה, לקום וללכת. פשוט ככה. לקום להתלבש וללכת. יש מנהל למכון הרנטגן, ויש מנהל לבית החולים. אל תשכחי את זה. יותר מידי הרגילו אותנו לסתום ולחכות שזה יגמר. העלבון כל כך צורב ואנחנו נשארות ושותקות. זה לא צריך לקרות. צריכה להיות שם אמירה חד משמעית, ככה- לא מתאים לי. גם אני "נפלתי" לבור הזה של כניעות וויתור בחודש שעבר בבדיקת דם. יצאתי עם דמעות בעיניים ואמרתי למזכירה של המעבדה "משהו הפרצוף החמוץ שלה" על האחות, והלכתי. החלטתי שזו היתה הפעם האחרונה שעשיתי את זה בדיעבד. מהיום באון ליין. שימי את זה מאחורייך אבל תלמדי מזה ויום טוב(((()))

ניני יקרה..תודה רבה מקווה להיות חזקה ולהשתמש בעצותייך..

קושקוש יקרה, עצוב מאוד לקרוא את מה שכתבת. באמת יחס משפיל וממש לא הולם. אני מאוד ממליצה לך לשלוח מכתב למנהל המחלקה, את לא צריכה לנסח שום דבר מחדש - פשוט תעתיקי מילה במילה את מה שכתבת כאן (למעט החלק על האיחור ומייד אסביר גם למה). אולי לא בא לך להתעסק עם זה (ואפשר בהחלט להבין), אבל למכתב כזה ממך יש סיכוי למנוע מבנות אחרות לחוות בעתיד את מה שאת חווית. והסבר בקשר להורדת הקטע על האיחור: גופים גדולים שמקבלים מכתבי תלונה מהציבור מעדיפים בד"כ להתייחס למכתבים כאלו כאל "טרודניים" או "קנטרניים", וזאת על מנת שיוכלו לחסוך לעצמם את הטיפול בבעיה.. זה עצוב אבל זאת עובדה. ועוד עובדה עצובה היא שאיחורים במרפאות הם דבר בשגרה, אפילו שהם ממש לא בסדר. אבל היחס הנורא שקיבלת הוא בפירוש לא חלק מהשיגרה המקובלת!!!! ולכן כדאי להתמקד רק בנקודה הזו. אני ממש מצטערת שעברת את זה ((((חיבוק))). והעיקר שהסיוט יסתיים כבר, תהרי ותלדי תינוק בריא.

עצוב היה לשמוע את מה שכתבת. חשבתי שדברים כאלה עברו מהעולם. אני עברתי בקופ"ח וזה היה אחרת ממה שאת מתארת. מבינה את העלבון שלך. תתעודדי שזה מאחורייך

תודה רבה לכולכן....על ההיתיחסות ותשומת הלב.

קושקוש יקרה, כמה עצוב. כמה דוחה. אם יש לך כח, אם הכעס והעלבון מעוררים אצלך רוח לחימה- אל תשתקי! תתלונני! אם אין לך כח- שימי פס. את מכוונת למטרה נעלה- לך יהיה ילד, ושילכו לעזזלאל! חיבוקים, דורה.

שלום, בטיפולים הקודמים שלי השתמשתי בקרינון, הוא היה נורא נוח וקל לשימוש, אבל לא היו תוצאות, ז"א לא היה הריון... ואני לא יודעת אם זה אומר שהקרינון לא עוזר לי או לא. הפעם ביקשתי מהרופא תמיכה אחרת, והוא נתן לי אוטרוגסטון, הייתי רוצה לשמוע את דעתכן בנושא: אין ספק שמבחינת נוחות הוא לא משהו- אבל זה לא מפריע לי... האם האוטרוגסטון לדעתכן הוא תמיכה יותר טובה?

שלום שלי, בדברים האלו אין אמת אבסולוטית, וכל אחת מגיבה קצת אחרת לתרופות שונות, אפילו אם הן אמורות לעשות אותו דבר כמו קרינון ואוטרגסטן. בעיה נוספת היא שגם כשטיפול מצליח וגם כשהוא נכשל, לעולם אי אפשר לדעת בוודאות מה היתה הסיבה. אצלי, למשל, היו רק שני טיפולים בהם החלפתי את התמיכה מאוטרגסטן או אנדומטרין לגסטון (הזריקות), ואלו היו גם שני הטיפולים היחידים שהצליחו. אז ברור שאם הייתי היום עושה טיפול הייתי הולכת על הגסטון. ובכל זאת אי אפשר לדעת אם הקשר מקרי או לא... בנות אחרות הרו גם עם כל סוגי התמיכה האחרים, אז לכי תדעי? אני חושבת שלהחליף תמיכה אחרי שלא הלך עם תמיכה אחת במשך כמה טיפולים זה רעיון טוב. אי אפשר להבטיח שזה יהיה מה שיעשה את ההבדל, אבל שווה לנסות. בהצלחה!

קודם כל היי לכולכן, כיף לקרוא ולראות את התמיכה שלכן. אני ובעלי בני 30 מנסים כבר 9 חודשים. השאלה שלי קצת אחרת... בעלי לא כל כך מתרגש מ- כן הריון לא הריון. הוא כל הזמן אומר "כל דבר בזמנו". אני כל כך מתוסכלת, כי אין לי עם מי לחלוק חודש אחרי חודש את האכזבה הנוראה... הוא מדהים בכל תחום אחר אבל ילדים... זה לא מרגש אותו. מבחינתו זה אפילו מטרד. מישהי חוותה דבר כזה? כי אני כל כך בודדה. מסביבי כולן בהריון ועם ילדים (בעבודה, ברחוב, בקניות...) חיכיתי הרבה שנים עד שבעלי יביע התענינות בהריון, וכזה קרה זה עדיין סוג של אני מבין שאת ממש רוצה אז בסדר... אני מיואשת מיותר לציין שאין לי מה לדבר איתו על תחילת טיפולים, מבחינתו ננסה ככה עוד שנה גם... הייתי צריכה לשפוך את הלב קצת. תודה על ההקשבה מעיין

שלום מעיין אני גם עברתי אדישות דומה מצד בעלי ולצערי זה נמשך עד היום (אחרי 5 שנות נישואים ושנתיים טיפולי פוריות ,ילד בן שנתיים , ועוד פעם טיפולי פוריות להביא ילד שני ) לי זה גרם למאבקים מתמידים בניסיון להביא את בעלי למצב של מעורבות אפילו רגשית או לתת תמיכה נפשית לאורך כל הדרך ,וזה רק הגביר את הקושי והסבל של שנינו למרות שהבעיה היא אצלו ולא אצלי .לאחרונה אני מתחילה לחשוב שהוא ידע על קיום הבעיה לפני הנישואים שלנו כי היתה לו חברה 7 שנים וזה נגמר השד יודע איך , בעלי בן אדם סגור ולא משתף או מתבטא בחופשיות ובכנות איתי או בכלל!!!! אני חושבת !!!! בכל מקרה הידיעה שלי בדיעבד היום שהוא ידע על קיום הבעיה והסתיר את האמת ממני מסבירה לי בצורה ברורה למה הוא אדיש ולמה הוא מסתגר בתוך עצמו כשאני צריכה אותו וכשאני זקוקה כל כך למישהו ונואשת כל כך למילה טובה או אפילו לחיבוק אחד... את רוצה לדעת למה ? כי הוא המפוחד והוא הפגוע והוא זה שצריך תמיכה יותר ממני. ההימנעות שלו היא היא דרכו להתמודד עם רגשי האשמה ועם הנטל שהוא נשא על כתפיו . שלא תחשבי שזה קל בשבילו להתמודד עם בעיית הפוריות שלו או עם הפגיעה הגדולה בגבריות שלו ובאיגו הגברי שלו .הכובד הזה הקשה עליו לפתוח את הלב ולתת לי להיכנס לשתף ולהשתתף בצער. מעיין זה סיפורי האישי שלי,זה לא חייב להיות אותו דבר גם אצלך, לא כתבתי אותו כדי להפחיד אותך אלא להיפך להראות לך שני צדדים של אותו מטבע שקוראים לו אדישות הרבה פעמים אנחנו מאשימות את בני הזוג באנוכיות ובאדישות ובאטימות בזמן שאנחנו לא יודעות מה עומד מאחורי המסיכות האלה ואיזה ילד מסכן ומפוחד ומבוהל מתחבא מאחורי האי-הבעה הזאת . תחשבי גם עליו תנסי לדעת למה הוא אדיש ,כי מאוד חשוב לשתף במצבים האלה ומי יודע אולי ישבר הקרח יותר מהר ממה שחשבת אולי הוא עוד לא מחובר לתחושה של הדאגות שלך מזה שעוד לא נכנסת להיריון ובכל מקרה תשעה חודשים זה לא הרבה זמן לנסות ,ובסוף אני מאחלת לך הצלחה מכל הלב .

שלום מעיין, שחר כתבה לך בצורה נוגעת ללב את סיפורה, והעלתה הרבה נקודות חשובות ונכונות. העיקרית שבהן אני חושבת היא הצורך לדבר ולנסות לראות מה באמת עומד מאחורי ה"אדישות" של בעלך. יש הרבה מאוד גברים (וגם כמה נשים, תתפלאי) שלא רוצים ילדים. בשלב מסויים בחייהם, או אפילו בכלל. קודם כל זה דבר לגיטימי. אצלנו במדינה כל נושא ההריון והילודה הוא כזה טאבו היסטרי שישר אנחנו מקטלגים מישהו שלא רוצה ילדים כ"מישהו עם בעייה". למה? העניין פה הוא שאת כן רוצה ילדים - ועצם פער הרצונות ביניכם הוא-הוא הבעייה האמיתית שלכם. אני מקווה שאת מבינה את הדקות כאן, ושתסכימי לנסות להסתכל על העניין מהזווית הזאת, ואני אסביר לך למה אני חושבת שזה יעבוד לטובתך... תראי, ברגע שאת באה לבעלך עם גישה בסיסית ש"יש לך בעייה" בזה שהוא לא רוצה ילדים, זה כבר נשמע כמו האשמה. ומה אנחנו עושים כשמאשימים אותנו במשהו? נכון, ישר מתבצרים בעמדנו, ואוטמים את האוזניים לכל נסיון לדיאלוג אמיתי ובונה. לכן אני חושבת שכדאי לך לפנות אליו ממקום אחר. לנסות להביא לדיון גישה נינוחה עד כמה שאפשר (אל תנסי לדבר ביום הראשון של הווסת.. חבל על הזמן...), ולדבר על הנושא מנקודת מבט של פערי רצונות ביניכם ונסיון הדדי לגשר עליהם, ולא של "למה לכל הרוחות אתה לא רוצה ילדים כמו כל בן-אדם נורמלי בגילך" (אני מקצינה בכוונה כדי לחדד את הנקודה). אולי באמת כדאי להגיע לאיזו פשרה, ואפילו לחכות איזה חצי שנה או שנה אם יש צורך. ככה עובדים נישואים בכל דבר - יש פערי רצונות בין הצדדים, וצריך להגיע לפשרה שתכבד ותכיל את העדפות שני הצדדים. בהצלחה!

היי מעיין, קודם כל ברוכה הבאה :) אצלי היה סיפור דומה. גם בעלי רצה שנה של זוגיות בלי ילדים (אנחנו בני 31 ונשואים חמישה חודשים) אני מאוד רוצה ילדים וגם בעלי מאוד מאוד אוהב ילדים ורוצה אבל לא כרגע. כל חודש שעבר והמחזור הגיע במקום הריון, אני הייתי קצת בבאסה אבל הוא אמר: "אל תדאגי, כל דבר בזמנו" ..... אני גם מאמינה בזה אבל לי היה חשוב לבדוק שהכל בסדר אצלנו ואחרי שנה כאשר ננסה באמת, לא ניתקל בבעיות. גם לשכנע אותו ללכת לבדיקת זרע לקח לי זמן אבל בסוף הצלחתי (זה גם דיי הפחיד אותו שאולי משהו לא בסדר). כל הזמן אמרתי לו שאם יש בעיה עדיף לטפל בה כמה שיותר מוקדם. ולמרבה ה – לא הפתעה שלי- יש בעיית זרע (הייתה לי תחושה כזאת). עכשיו הוא כבר לא אדיש כמו פעם ורוצה לטפל ולעשות הכל מהר ככול האפשר. מה שרציתי לומר לך זה שלפי דעתי אי אפשר "להכריח" אותו להביא ילד לעולם כרגע אם הוא לא רוצה. אני חוששת שזה יכול לגרום לפעולה ההפוכה ... לאנטי אצל בעלך... מצד שני אני מאוד מבינה אותך כי הייתי באותה סיטואציה....ואני יכולה להבין את הצורך העז הזה בילדים. למה שלא תנסי לדבר ללבו ולנסות לדבר איתו לפחות על בדיקות וכ"ו..... זה לא קל אבל אני חושבת שזה חייב לבוא משני הצדדים. אני באמת מבינה אותך ומאחלת לך שזה יקרה בקרוב מאוד... בהצלחה, חן

היי בנות יקרות. נורא שמחתי לשמוע מכן, זה ממש ממש עודד אותי לדעת שאני לא לבד. אני ממש מתלבטת אם לנסות לדבר איתו ולהציע טיפולים או לתת לו עוד זמן... בכל אופן אתן נהדרות תודה

שנעלמה אי שם למטה, בואי תכתבי פה מחדש מה שסיפרת בהודעה הקודמת שלך. טוב שבאת אלינו, ברוכה הבאה, יחד נעשה את זה יהיה טוב(((((()))))

לילי, ההודעה שלך אכן נעלמה אי-שם למטה ורק בזכות ההודעה הזאת של ניני חיפשתי ומצאתי אותה. הסיפור שלך בהחלט לא קל, ויש לכם בעייה מאתגרת. עם זאת, אנחנו נמצאים כיום בשלב בו לרופאים יש הרבה פתרונות יצירתיים לבעיות זרע, ואני מקווה ומייחלת שלמקרה שלכם יימצא פתרון. כתבתי לא מזמן כאן בפורום את דעתי על תרומת זרע -לדעתי זו גם אופציה לגיטימית ונפלאה להפוך להורים אמיתיים לגמרי. כמובן שזה מצריך עיבוד מסויים של הרעיון בינך לבין בעלך, זה לא עניין של מה בכך, אבל ברגע בו מגיע העולל את תהיו הורים לכל דבר ועניין. אבל בואי נעבור את הגשר כשנגיע אליו... בינתיים נראה לי שאתם יחסית בתחילת הדרך, ועוד יש מקום לבדוק אפשרויות. השארי עמנו כאן... וברוכה הבאה!

הנה משהו שאולי יתרום קצת לאופטימיות יקירתי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2891387,00.html כולנו פה בשבילך (((יום טוב)))

שלום התחלתי הזרעה. שאלתי היא היום שמוערך על ידי הרפואים שהוא יום הביוץ, עקב האולטרסאונד, ובהנחה שנותנים גם הורמונים המגבירים את הסיכוי להיכנס להיריון. האם זה היום היחידי בחודש שאפשר להיכנס להירייון? או שיש סיכוי להיכנס ביום אחר (באופן טבעיי)? כלומר האם סיכוי שמבייצים יותר מיום אחד במהלך החודש. אני אישית מקבלת מחזור כל 28 יום. תודה

למה שנקרא ביוץ כפול, אבל זו תופעה נדירה ביותר. במצב רגיל הפרוגסטרון שמופרש אחרי הביוץ ברמה מוגברת תפקידו בין היתר לנטרל התפתחות של זקיקים נוספים. מה שכן, התאריך שבוחרים לבצע בו הזרעה הוא אופטימלי מבחינת חישובים, אבל צריך לזכור שזה לא מדע מדוייק. לכן כדאי לכסות בצורה טבעית את הימים שלפני וקצת אחרי. כמובן שכל "ביצוע" נוסף יכול רק לעשות לכם טוב;) בהצלחה!!!

אני אמנם לא שמעתי על ביוץ כפול (במובן של ביוץ בשני מועדי זמן שונים באותו מחזור -כמובן שיש מצב לביוץ של יותר מביצית אחת באותו מועד), אבל אני בהחלט מצדדת בטיעון השני שניני ציינה - מכיוון שבהזרעות מועד הביוץ המדוייק לא ידוע, שווה לתת "גיבוי" להזרעה באמצעות קיום יחסים כמה ימים לפני (להתחיל כ-4-5 ימים לפני) ויום-יומיים אחרי. אפשר גם יום כן-יום לא. בהצלחה!

אקופונקטורה – תצפיות מצביעות על כך שאקופונקטורה יכולה להגדיל את זרימת הדם לרחם ולגרום לרירית שהיתה דקיקה ולא הגיבה לטיפולים אחרים להתעבות וע"י כך להעלות סכויי ההשרשה ברחם. הייתי שמחה לדעת יותר בנושא זה, היכן ניתן לבצע זאת ובאיזה שלב של הטיפול?

שלום, יש הרבה מאוד מדקרים פרטיים, ואפשר גם ללכת דרך הקופה - לחלק מהקופות ואולי לכולן יש עכשיו גם טיפולים אלטרנטיביים שונים. אני אישית ניסיתי את שתי האופציות (דרך הקופה ואצל מישהו ידוע ופרטי). בשני המקרים לא הריתי, והטיפול אצל המטפל הפרטי אף גרם לי להפסקת ביוץ. כך שצריך להזהר, והאימרה "אם לא יועיל גם לא יזיק" בטח שלא נכונה כאן. זה בפירוש יכול גם להזיק. בכל מקרה, אם עושים זאת, הדיקור נעשה אך ורק בשלב של המחזור הקודם לביוץ. בהצלחה!

ערב טוב לכולם, לפני מספר שעות חדרה אלינו לפורום בחורה בשם "אביבית", שהציגה את עצמה כמטפלת הוליסטית, ובחוצפה וציניות שאין לה גבולות פרסמה את עצמה ואת מרכולתה המפוקפקת תחת הכותרת המטעה "מאמר בנושא פוריות", או משהו דומה. אין לי מספיק מילים כדי להביע את הגועל שלי מהמעשה שלה. הנה אנחנו כאן מקיימות פינה קטנה וחמה של תמיכה חברית, סיוע בעצה ובכתף, והגברת הזאת פשוט מתפרצת לבתינו בנסיון עלוב לחטוף לעצמה פרסומת חינם בקרב "פלח שוק אטרקטיבי" של מטופלות פריון הנמצאות במצוקה אישית ורגשית ובאות לכאן כדי לחלוק אותו עם חברותיהן. כל שנותר לי להגיד הוא: בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע חברותי האהובות - אני מתנצלת שנאלצתן להחשף לזה. מה לעשות, הפורום הוא מקום פתוח, וימשיך להיות כזה כדי שנוכל לעזור למירב האנשים, ואני עושה מאמצים רבים כדי לשמור על נקיונו, אבל אני לא יכולה להיות כאן בכל רגע ורגע כדי למחוק באופן מיידי הודעות בעלות תוכן לא הולם. ולכן אני מבקשת מכן רק שתי בקשות: 1. במידה ואתן נתקלות בעתיד בהודעה בעלת תוכן פירסומי, או לחילופין תוכן לא הולם (ניסוח גס, תוקפני או מעליב) - אנא התעלמו ממנה לחלוטין, למעט זה שתכניסו תגובה שבשורת הנושא שלה תכתבו: "פרסומת! נא למחוק!" או "לא הולם! נא למחוק!", כדי שזה יקפוץ לי לעיניים ישר כשאני נכנסת ואוכל למחוק את ההודעה בהקדם. תגובה אחת כזאת מספיקה. 2. ועד שאני מגיעה, נסו לא לפתח דיון סביב ההודעה הלא רצויה (שרק יעצים את השפעתה), וחכו לי בסבלנות... ושוב סליחה על ההפרעה, וכולי תקווה שלא נתקל בהרבה טיפוסים כאלה פה בפורום.

אני הלכתי לרופא פרטי ולפעמים אני קצתמצטערת כי התשלומים הולכים ומתרבים. קטפת החולים משלמת לך על 3 ביקורים (עד לסכום של 500 ש"ח בערך) וכל מה שמעבר לזה את צריכה לשלם. וכך יוצא שלאחר שניצלתי את המכסה שלי השנה, אני משלמת כל חודש (בתקופה זו) 1200 ש"ח 700 לרופא ועוד 500 להזרעות וזה כמובן לא כולל את ההשבחות והבדיקות אותן אני מבצעת דרך קופ"ח. בקיצור, בלאגן רציני!

בעלי ואני ביטחנו עצמנו גם בביטוח פרטי של "הראל" שזה מכסה עוד 4 התיעצויות בשנה ומכסה המון המון בדיקות נלוות וישנה השתתפות בקנית תרופות שלא בסל. הביטוח עולה לשנינו כ90 ש"ח וכבר הם מפסידים עלינו. ניצלנו את כל המכסה של בעלי,שלי של קופו"ח אנחנו מכוסים. תראי אנחנו זוג לא עשיר שנינו בעלי משכורות ממוצעות ללא עזרה מההורים. אבל הרפואה הציבורית פשטה את הרגל וטיפול דרך רופא פרטי ודרך השר"פ,לגבינו,יותר יעיל. בהצלחה.

שלום אורית, אני מסכימה איתך לגמרי. אני אישית עשיתי את ההזרעות דרך קופת חולים ולא באופן פרטי. רציתי רק לתת טיפ קטן למי שלא יודעת - אפשר לנצל גם את 3 הייעוצים בשנה שמגיעים לבן הזוג... וכך יש לכם 6 בשנה במקום 3 שברור שהם לא מספיקים ברוב המקרים לצערנו... בהצלחה!

כאשר ביצעתי צילום רחם לא לקחתי כדור נגד כאבים(-הרופא אמר שזה לא הכרחי...) במהלך הבדיקה מאד הצטערתי על כך כי די כאב לי עוד יומיים אני אמורה לעבור היסטרו' אבחנתית (אצל רופא פרטי ללא הרדמה) האם הבדיקה כואבת? האם כדאי לקחת כדור נגד כאבים לפניה? האם צריך הכנות מיוחדות?

אורית היי, גם לי מאד, מאאאאאאאאאאאאאאאאאד כאב צילום הרחם. דווקא לקחתי נורופן לפניי וזה עזר כמו כוסות רוח למת... לעומת זאת ההיסטרוסקופיות שעברתי היו נסבלות. בהצלחה! דורה.

שלום אורית, גם לי, כמו לדורה, כאב צילום הרחם יותר מאשר ההיסטרוסקופיה. אבל ראיתי כבר שכאב זה דבר מאוד אינדיבידואלי. לדעתי עדיף לא לקחת סיכון ולקחת משכך כאבים כלשהו שניתן ללא מירשם ואולי יוכל לעזור לך. בהצלחה!

יש לי שאלה (שנובעת כנראה מבורות בתחום ומראה על כך שאני בתחילת הדרך): אם יש לבעלי בעיית זרע, ובהנחה שאצלי הכל בסדר (כי עוד לא חיפשו לעומק :)מתבצעת הפריה IVF ונוצרים עוברים אז לכאורה לא אמורה להיות בעיה בקליטתם חזרה ושיתפתח הריון.... נכון?? תודה חן

היי חן, תאורטית את צודקת, גם אנחנו עם בעית זרע ואני מאוד פוריה והכל בסדר אצלי, אך עדיין אי אפשר לדעת מתי נכנס להריון, אני כרגע בטיפול ה-5 וגם אין לי תשובה מדוייקת לזמן...אך להריון בטוח ניכנס!!!! קחי נשימה ארוכה וסבלנות ויהיה בסדר, בהצלחה, רומי

רומי'לה...תודה.... כתבתי לך גם למטה..... בהצלחה מחר!!!!!!!!!!!!!! נשיקות וחיבוקים... חן

שלום חן, ברוכה הבאה לפורום! את ממש לא צריכה להתנצל על בורות - אני כאן כדי לעזור וכולי תקווה שכולן תהיינה "בורות" ולא מומחיות כי הן תקלטנה מהר לפני שיספיקו ללמוד יותר מדי על טיפולים... בתשובה לשאלתך: ההגיון שלך נכון וצודק, אבל הבעיה היא שבענייני פריון לא תמיד יש הגיון. אבל למה להיות פסימיים? בד"כ אכן מי שהופנו ל-IVF עקב בעיית זרע בלבד עוברים מסע קצר יחסית ומצליחים מהר - ואני מאחלת לך שגם אתם תפלו בצד המנצח של הסטטיסטיקה. בהצלחה!

היי בנות , היום הייתה ההזרעה הראשונה שלי , ממה שאני קוראת פה נראה כאילו אין יותר מידי סיכויי הצלחה בהזרעות וכדאי לעבור מיד לטיפולי הפרייה חוץ גופית הבנתי נכון? דרך אגב , האפ אני חייבת לחכות שבועיים או שיש בדיקות הריון שנותנת תשובה עוד קודם? א

מחכים לצערך 12 יום אם לא 14 יום. ואין בדיקות קודם, בהצלחה ואף פעם לא להתייאש, שימרי על עצמך שבועיים אין מה לעשות כי לא ידוע כלום בימים אלו בסדר בהצלחה

שלום אלין, ממש לא נכון מה שהבנת - יש המון המון בנות שמצליחות בהזרעות, הפרייה חוץ-גופית זה עניין הרבה יותר קשה ולא כדאי למהר לרוץ אליו אם אין סיבה. בהחלט מוצדק לתת צ'אנס הוגן להזרעות אם הרופא שלך מפנה אותך אליהן. לצערי את חייבת לחכות שבועיים... נכון שבעלון המצורף לבדיקות הביתיות כתוב שהן נותנות תשובות גם קודם, אבל אם תקראי טוב את האותיות הקטנות תראי שהם מכסת"חים את עצמם ומודים שלפעמים התשובה היא לא נכונה ואז צריך לנסות שוב אחרי מספר ימים... אז אל תפלי לטריק השיווקי הזה של יצרני הבדיקות, וחכי בסבלנות (אני יודעת שזה קשה). בהצלחה!!!!

בנות יקרות, כל פעם אחרי טיפול (בהתחלה הזרעה, עכשיו IVF) מגיע השלב הנורא ביותר שהוא ההמתנה במשך 12 יום. בהתחלה הצלחתי להיות בסדר ב-10 ימים הראשונים אבל עכשיו אחרי שבוע אני כבר טוטלית על קוצים ופקעת עצבים. אשמח לשמוע על עצות ורעיונות מהנסיון שלכן איך להשאר כמה שיותר שפויה בתקופה הזו (יש לי עוד יומיים)... תודה רבה מראש

מאיה יהיה בסדר. תקשיבי תמיד להאמין, אך אם יש לך בד"כ סימנים לוסת וכרגע אין אז אולי הכל הצליח בעז"ה. ואם חס ושלום ולא אל יאוש כולנו הספקנו לעבור הזרעות הפריות וממשיכות לצעוד קדימה עם בהמון כח לעתיד טוב יותר אז בהצלחה והמון כח לעוד יומיים. בהצלחה עפרה

לבלות המון ,לצאת עם הבעל,חברים ולנסות לא לחשוב רק על זה. אני 4 ימים לפני הבטא. וגם אני על קוצים ועוד בעלי עובד לעיתים לילות ואני לבד. אבל אני קובעת לכל יום תעסוקה :פעם לחברה הזו ופעם להיא. וכך אני משתדלת לא לחשוב רק על זה ומה שיהיה יהיה. תגידי לקחת תמיכה?אנדומטרין,אוטרוגסטן וכו? כי אני לוקחת והתמיכה עושה תחושות הריוניות בעוד שהיא ברוב המקרים דוחה את המחזור ורק בדיקת בטא "מגלה" את ההריון/אי ההריון.

למאיה היקרה, אני קוראת להם "12 הימים הנוראים" כי באמת זו תקופה הכי קשה לדעתי מכל הטיפול בהתחלה הייתי חושבת המון, בודקת כל הזמן עם בדיקות ביתיות....ואט אט נכנסתי לאדישות מטיפול לטיפולמה שנקרא "מתנתקת" וזו דרכי להתמודד מחר יש לי החזרה ואני לגמרי אדישה...... אז מחזיקה לך ולי אצבעות, ושנשמע בשורות טובות ממני רומי

האמת, לא נראה לי שיש דרך לא להשתגע. בתחליה חשבתי שאם אני אפגש עם אנשים זה יועיל לי. אבל לצערי זה פשוט ההפך, אין לי סבלנות לאף אחד ובטח לא לחברים עם הילדים. אולי האופציה הכי טובה היאלמצוא משהו שנמצא במצבך ולחלוק איתו "חוויות" אבל אז צריך לגלות את ה"סוד"... ולכן הדבר שנשאר הוא פשוט להתפלל....

מאיה יקרה, התחושות שאת מתארת כל-כך קשות ומוכרות. אני לא מרגישה מוסמכת לענות לך בתור אחת שבעצמה השתגעה לגמרי, ולא רק בשני הימים האחרונים (זה דווקא יפה מאוד! אני הייתי משוגעת כבר לפחות שבוע מראש). כמה טיפים קטנים שלא ממש ישנו את המצב אבל אולי יעזרו קצת - הם לצאת מהבית לטיול או לסרט, או להפגש עם חברה טובה שאינה קשורה לנושא, למשל רווקה נטולת ילדים ובעיות שמה שמעניין אותה זה דברים לגמרי אחרים ותוכל להסיח איתם את דעתך - אם יש לך חברה כזאת.... או לקנות לך מגזין אופנה מחו"ל ולתכנן לך מלתחה חדשה (זה יכול לשרוף איזה שעתיים-שלוש, אם זה מדבר אליך)... או לאפות משהו טעים (עוד שעתיים נשרפו, נקווה שהעוגה לא...) בקיצור, כל מה שירחיק את מחשבותייך מהנושא... בהצלחה ותעדכני!

בנות נפלאות, המון המון תודה. רק עוד יום וקצת לחכות. אומרים שצרת רבים חצי נחמה, אבל כרגע נראה לי שצרת רבות היא פשוט צרה נורא גדולה. מישהי מכן חשבה אי פעם על אימוץ? אני התחלתי לחשוב על זה בימים האחרונים, אבל לא מעזה לספר לבעלי כי הוא ממש לא בכיוון של אפילו לשמוע רמזים על אופציה כזו... תודה עצומה לכולכן והלואי שיהיה לי הכוח להמשיך עם זה הלאה לילה טוב, מאיה

בעלי ואני החלטנו בהחלטה משותפת שאנחנו מגישים מועמדות לאימוץ. כי לוותר על הזכות להיות הורים לא נרצה לותר. בהצלחה.

תעדכני אותנו חמודה.בהצלחה

מהההההההה. מותק? חכי בסבלנות ... ופשוט תעסיקי את עצמך. בהצלחה

מה שהתחיל לעזור לי לאחרונה זה הפורום הזה...

לפני כמה ימים החלטנו בעקבות ההמלצות בפורום לעשות בדיקות זרע. היום קיבלנו את התשובות ויש בעיה מורפולוגית, רק 5 % מהזרעים תקינים וגם הריכוז לא גבוה (93 מיליון) אנו עומדים לעשות בדיקה חוזרת, אבל כבר עולות השאלות- אז מה עכשיו, יש סיכוי לילד לא מתרומת זרע, מה הפרוצדורה לאיזה רופא ללכת????? אנו גרים בצפון ובעלי במכבי. יש למישהי תשובה????

קודם כל תתעודדי היום כמעט לכל הגברים יש בעית זרע, ויש טיפולים שעוזרים מאוד.... בעלי שותה גם צמחים סינים גם דוחף נרות מיוחדים לזרע וגם שותה כדורים ויטמנים. אל יאוש אם תצטרכי עזרה תגידי לי ואפנה אותך למי שצריך. בהצלחה

קודם כל תתעודדי היום כמעט לכל הגברים יש בעית זרע, ויש טיפולים שעוזרים מאוד.... בעלי שותה גם צמחים סינים גם דוחף נרות מיוחדים לזרע וגם שותה כדורים ויטמנים. אל יאוש אם תצטרכי עזרה תגידי לי ואפנה אותך למי שצריך. בהצלחה

אשמח מאוד לעזרה והמלצות לאיזה מומחה כדאי לפנות ומה לעשות. תודה מראש.

היי שירה, גם לנו יש בעיות זרע, ואל דאגה הפתרונות הם רבים בימינו, לדעתי אתם צריכים למצוא אורולוג טוב, אני מהמרכז לכן אין לי מושג בצפון והוא כמובן ישלח אותכם שוב לבדיקה כדי לראות שבאמת יש בעיה והוא כבר יכוון אתכם להמשך להפריות בהצלחה, רומי

שלום שירה, בהחלט שיש סיכוי מצויין ב-IVF עם מורפולוגיה של 5%! יש לי חברה מחו"ל שהרתה ב-IVF ראשון כשלבעלה היתה מורפולוגיה של 2%. אגב, ריכוז של 93 מיליון זה גם בכלל לא כל-כך רע. לגבי בחירת רופא בצפון: אני ממליצה לך לפנות לפורום פוריות ב"תפוז", יש שם רשימת אלפב"יתית של רופאים בכל הארץ עם המלצות (ואי-המלצות) של גולשות הפורום. משם תוכלי להתחיל להכיר רופאים באיזורך. בחרי רופא טוב, מומחה לפריון רצוי עם התמחות בבעיות זרע, וגשי אליו עם תוצאות בדיקת הזרע. בהצלחה!

יש את אייל פוליטי מצפת שנותן צמחים סינים להגבהת זרע , יש לו הצלחות תקראי בפורום תפוז תקישי אייל פוליטי תקבלי אולי גם את האתר שלו. בכל אופן טלפון: 046924675

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/4242/xCT/91 על החזרת עוברים ועל איכות עוברים והקשר לחימצון הזרע וכל מיני פרמטרים חדשים. מרתק!

טרם הספיקותי, אבל אני אנסה לקרוא את זה מחר. בהחלט נשמע מרתק. תודה על הקישור, נעמי!

היי לילדת האוקיינוס ולבנות.....כל אחת שונה מהאחרת.... אני למשל לא אמרתי לאף אחד שאני עוברת טיפולים, ולא נותנת לאףףףףף אחד להתערב לי בחיים הפרטיים , כי זה נורא נורא אישי, זה חיים שלמים בכל מובן. " שחלות, זרע, ביציות, עוברים, שאיבות, החזרות...." זה נורא אנטימי. למה אני פה, אני פה כדי לקבל תמיכה מבנות שמזדהות איתי ולא מרחמות עליייי. אבל כאשר אני מספרת לחברה שלי שהרתה באופן טבעי, היא תתחיל לרחם עליי, ואני שונאאאאת כאשר מרחמים עליייי, ואפילו היא לא תבין אותי,כמו שאני הייתי רוצה. אבל פה יש את כל העולם שלי, פה אני בוכה, מתפרקת, נכנסת כל יום... וכו" אבל אינני יכולה ללכת כל יום לחברה שלי ולהפריע לה באמצע החיים עם הבעיות שלי. זו הדעה שלי...ויש לי את החופש הממממממלא להביע דעה.... דימוקרטטטטיה.

היי שירלי, מצד אחד אני מבינה אותך מצד שני כשאני חושבת על עצמי אז אני מרגישה שממש בא לי לשתף את אמא שלי...... בעלי ואני עדיין לפני רופא מומחה לפרון הגבר (פגישה ביום רביעי) ורק אז נדע מול מה אנחנו עומדים בכלל. הוא ביקש שכרגע נשמור את זה אצלנו ואני מכבדת את בקשתו מצד שני נורא קשה לי להסתיר דבר כזה מהוריי גם בגלל שאני יודעת שהם יכולים להיות שם בשבילנו לאורך כל הדרך (נפשית, כלכלית ובכלל) וגם כי אני צוחקת לי בלב כל פעם שאמא שלי "מסתכלת לי על הבטן" (שבינתיים גדלה רק מאוכל :) אני מקווה שאחרי שנדע לאן פנינו מועדות בעלי יסכים לספר להוריי (שאותם הוא ממממאוד אוהב וסומך)... שיהיה המשך יום נפלא ושבוע מוצלח.... חן

הייי חן... גם ההורים שלי יודעים שאני עוברת טיפולים... התכוונתי כאשר כתבתי קודם " חברים, אנשים זרים, עמיתים בעבודה וכו"..." אבל אמא שלי וחמתי יודעות הככככל המשך יום נפלא גם בשבילך ושיהיה לך המוווון הצלחה

אני אישית לא מרגישה שצריכים לרחם עלי, יש לי בעיה, להם יש בעיה אחרת, ואין לי ממה להתבייש או מה להסתיר, לא טוב לאנשים אחרים עם זה? SO? אבל פה באמת מבינים אחרת, זה הגדולה שבפורומים האל,ו, פה לא צריך לחשוב אפילו מה עובר לאנשים בראש, כי ברור לך שעובר להם אותו הדבר בדיוק..

שירלי - מאוד הזדהיתי עם מה שכתבת . אצלי יודעים אמא שלי וחברה אחת טובה וזהו וזה גם נראה לי יותר מידי למרות שאני זקוקה להן מאוד בזמן הזה... אמא שלי כל פעם שאני מקבלת מחזור (כמו היום למשל...) ממש בוכה ונשבר לי הלב מיזה למרות שהיא מנסה להיות חזקה היא בוכה -לא כי היא נורא רוצה כבר נכד/ה(והיא ממש ממש רוצה נכד/ה..) אלא כי כואב לה עליי ועל מה שאני עוברת ואני יודעת שזה גוזל ממנה המון כוחות נפשיים הסיפור הזה וחברה שלי , שמלווה אותי מכיתה א' בטוב וברע הבינה לבד שזה המצב ואף פעם לא ממש סיפרתי לה אנחנו מכירות אחת את השנייה כ"כ טוב שהיא פשוט "קראה" את התגובות שלי לבד ומאז שאישרתי את זה היא כ"כ נזהרת לידי שזה פשוט נורא - אני מרגישה שהקשר ממש השתנה היא נורא מגינה עליי ונורא רגישה אליי ומנסה לעודד אותי כל הזמן ולפעמים זה קצת מעיק... בכל מקרה בשלב זה אין דבר שאני שלמה איתו יותר מאשר לא לספר- בעז"ה כשהכל יסתדר ואני אהיה בהיריון (ואני מאמינה בכך בכל ליבי) אני חושבת שיותר אנשים יידעו מה עברתי

הי שירלי, העלית כאן נושא חשוב ומעניין, ויש לי הרבה להגיד עליו. חלק כבר אמרתי בשרשור המקורי של דורית, ואת החלק הנוסף אגיד בהזדמנות אחרת כי היה לי יום ארוך ואני קצת עייפה כרגע... מקווה שתסלחו לי... אבל בכל זאת פטור בלי כלום אי אפשר: אני חושבת שטיפולים זה עניין פרטי. שמירה על סודיות של דבר פרטי לא אומר שאת מתביישת בו, וטיפולים זה בפירוש לא דבר שצריך להתבייש בו, אבל זה עדיין פרטי. למה זה דומה? לתלוש המשכורת שלי. אני ממש ממש לא מתביישת בו, ועם זאת הוא פרטי שלי ואני לא חולקת אותו עם אף אחד (חוץ מבעלי כמובן). זהו להערב - השאר בהזדמנות אחרת...

שלום .. היום הייתי צריכה להתחיל טיפול מס' 5. היתה לי בדיקת זקיקים, לאחר נכנסתי לרופא. שאלתי אותו למה יש הרבה כשלונות למרות שיש עוברים יפים. ומיד ייעץ לי לפנות לבדיקת "היסרוסקופיה".. בהתחלה אמרתי לו שאחרי הטיפול הזה אני אעשה את הבדיקה, אמר לי איך שאת רוצה, את בוחרת. אבבבבבבל אם כבר הגעת למס' 5 זה יותר מדי, את היית צריכה לעבור צילום רחם + היסטרוסקופיה אחרי טיפול 3. וזה הגג...ואני תוהה למה לא נתנו לך לבצע את הבדיקה כבר אחרי טיפול 3...לא משנה חבל שילך לך עוד טיפול. בסוף השתכנעתי וקבעתי לטור ליום שני הבא, בהרדמה כללית. מה דעתכן ?? מבחינת אבחון בעיה , מה יותר טוב לבצע צילום רחם או היסטרוסקופיה? איך נעשית הבדיקה?? אני בלחץ

שרלי חמודה, בהסטרוסקופיה מחדירים צינור עם מצלמה קטנה שמאפשרת להסתכל לך לתוך הרחם. בצילום רחם מחדירים נוזל שניתן לצלם אותו ברנטגן ובעיקר בודקים את מעבר הנוזל לחצוצרות. תסמכי על הרופא המטפל שלך שהוא מכסה כל בדיקה אפשרית כדי למצוא אם יש בעייה. אל תלחצי. אולי בעקבות תוצאות הבדיקות יבוא ההריון המיוחל? חוץ מזה שכיף לך שאת עוברת את זה בהרדמה... ספרי מה קורה, דורה.

כי רואים הכל, לא רק ברנטגן, זו ממש מצלמה, בודקים גם את איכות הרירית, איך נראה הרחם, יש דברים שאפשרא לאתר רק ככה, וגם לתקן! בודקים עם צנטר, כמו החזרת עוברים.

טוב שאת עושה כך תיהיה שקטה שעשית. כדאי לעשות הכל בשביל לפתור את הבעיה. וד.א צילום רחם יכול לעזור , לי עזר אך לצערי נפל. יהיה בסדר. לגבי הצילום השני לי ממש לא כאב מוזר אך אל דאגה הכל עובר בסוף בהצלחה

הי שירלי, קטונתי מלהביע דיעה על מה שהרופא שלך אמר, אבל זה בהחלט נשמע לי הגיוני. אם יש בירור כלשהו שניתן לעשות בשלב זה בהחלט כדאי לפני הטיפול הבא. בהצלחה!!

שלום לכל המשתתפות ולילדת האוקיאנוס. הייתי איתכן כמה ימים ועזרתם לי לחזור לשפיות . לקראת סוף קיץ 2006 אנחנו נתחיל בטיפולים. זה יהיה הגיל הטוב בשבילי, והעיתוי המתאים. עד אז אני לא יודעת האם יזדמן לי לבקר כאן (אנסה בכל מקרה), אבל אם לא , אז רציתי לאחל לכולן שכאשר עוד שנה אני אכנס לפה- אני לא רוצה לראות כאן אף שם שמוכר לי, כי אני מצפה שכולכן כבר תהיו עם התינוק! :)))) תעברו לפורום טיפול בילדים. בהצלחה!!!

שיהיה לך הממממממממממממממממון הצלחה נתגעגע....:(

בהצלחה מתוקה והמשך חיים נפלאים..... חן

תודה חמודה, והמון בהצלחה גם לך. דורה.

ותעשי הרבה חיים ב"חופש" שלך!

הי ילדת את יכולה לענות לי,בבקשה,על המשך ההתכתבות ביננו מאתמול לגבי. היום אני מרגישה לחצים בצד שמאל,צרבות וכו'. תודה, נירית.

הי נירית, לצערי אין לי הרבה מה לחדש לך. שאלתי על כאבים בבטן התחתונה, כי אם הכאבים נהיים חזקים וחדים מאוד צריך ללכת לרופא כדי לשלול גירוי יתר שחלתי. מעבר לזה אין לי הרבה מה להוסיף, וכל שנותר לי הוא להמשיך ולהחזיק לך אצבעות שכל התחושות שאת מתארת הן אכן תחושות של הריון. בהצלחה!

מאיזור הצפון - חיפה קריות אם אתן מכירות מישהו עם "קבלות" כלומר עם סיפורי הצלחה רבים אני מאוד אשמח לשמוע . אני מעוניינת לעבור לרופא פרטי אגב, איך זה עובד אם אני מחליטה ללכת באופן פרטי - משלמים למשל על כל מעקב ביוץ או כל ביקור או לייעוץ ואז ניתן להגיע כמה פעמים ללא תשלום? מה מקובל? תודה

שלום מורן, אני לא מכירה אישית רופאים מהאיזור שלך, אבל שמעתי רבות וגדולות על ד"ר קלדרון. אין לי מושג איך משלמים - אני חושבת שאצל רופאים פרטיים לכל אחד יש את השיטה שלו. בהצלחה!

מומלצים בפורומים של תפוז, זה לפי סדר א"ב רופא אז זה מצריך קצת נבירה... רופאים א-ט: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=180&msgid=41396419 רופאים י-ת http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=180&msgid=41379497 אגב מקריאה שם גם אני שמעתי על קלדרון שוב ושוב כרופא מעולה בהצלחה!!

בהצלחה בהצלחה ושוב בהצלחה מחר!!! תכנסי עם חיוך ותצאי עם חיוך.... יהיה טוב!!! נשיקות, חן

בהצלחה!!!!

תודה תודה מכל הלב החודש לבת שלי ימלאו 4 והלוואי שאוכל לתת לה את המתנה שהיא הכי מחכה לה!!! אמן

תודה ילדת האוקינוס לאחר שנכנסתי הבנתי שאני במקום הלא נכון. סליחה אם פגעתי , זה ללא כוונה. כבר נכנסתי לפורומים שמתאימים יותר לבעיה שלי, זו היתה טעות שלי להכנס פה, כי רשום למעלה תמיכה ואני רשמתי בגוגל תמיכה, ובחפוש בין הפורומים נכנסתי פה. לגבי בעלי ,הוא בן אדם מסומם, לא יציב בחיים,יש לו גם בעיות נפשיות, זהו היום פרשתי מחייו, אין לי מה לחפש אצלו, בפורומים אחרים שכנעו אותי לפרוש.. שמתי לב שיש פה אנשים שרוקדים על הצרות של האחרים במקום לתת עצה או לשתוק, הם פותחים את הפה רק כדי להעליב ולהשמיץ..מישהיא בשם זיו שאינה מתייחסת לאנשים כבני אדם, היא חושבת לעצמה שהיא הכל יודעת, ורק היא הנכונה וכולם טועים. בן אדם נוטה לטעות, ואני טעיתי כאשר נכסתי לכאן, אבל לבוא לאנשים בצורה כזאת "מכוערת" .זה מגעיל. בהתחלה צריך להיות מנומס ובעל אינטלגינציה רגשית ותרבותית ולאחר מכן להביא ילדים,, זיו בהתחלה תלמדי איך להיות מנומסת ומחונכת קצת, ולאחר תביאי עוד ילד על מנת שתוכלי לחנך אותו כראוי. "את בעצמך סיוט...." בחייך זאת צורת דיבור של מפגרת לא אם. תודה למי שתמכה בי.... ושוב סליחה שנכנסתי פה. בהצלחה לכולן. להתראות.

העיקר שתשמרי טוב על עצמך ועל העוברית המתוקה שגדלה לך בפנים. אני מצטערת שנפגעת כאן, אני מסכימה איתך שגם כשנכנסים אלינו אורחים שאולי הסיטואציה שלהם לא בדיוק מתאימה לפורום, יש לנהוג בהם בכבוד ובאמפטיה. כולנו בני אדם. מאחלת לך המשך חיים קלים יותר - נשמע לי שעברת לא מעט, ושאת עומדת בפני תקופה לא קלה ואני מקווה שתעברי אותה בהצלחה ובאומץ. שולחת לך ((חיבוק)))

שלום לכולכן, אני חדשה בפורום. עד עכשיו רק שוטטתי בפורומים של הרופאים כי איכשהו הכניסה לפורומים של התמיכה הכבידו עלי. אני בת 31 אמא לילדה מקסימה בת שנתיים ו-5 חודשים. כל העניין של IVF נפל עלינו כמו רעם ביום בהיר. ההריון הראשון הוא הריון רגיל שנקלט בניסיון הראשון. כשהתחלנו עם הילד השני התברר לנו שבעלי עם ספירת זרע נמוכה מאוד. עד לתחילת הטיפולים, בכל שלבי ההמתנה בכיתי ללא הפסקה על מר גורלי. כשהתחלנו את הטיפולים הרגשתי מעט השתפרה כי הרגשתי שאנחנו מתקדמים בדרך לדבר הנכסף. ביום שלישי האחרון עברתי השתלת עוברים ויש לי עוד שבוע להמתין עד הבדיקת דם. רציתי לשאול אתכן, בעלות הניסיון, האם מרגישים משהו בתקופה הזו שמלמד על בשורות טובות, או שמא לא מרגישים כלום ? בנוסף רציתי לדעת האם ישנה סטטיסטיקה לגבי היקלטות ב- IVF הראשון לעומת האחרים ? בהצלחה לכולנו ובשורות טובות.

שלום יעל, ברוכה הבאה לפורום! בתקופת ההמתנה לבטא אפשר להרגיש כל מיני הרגשות, אבל הם לא מעידים בהכרח על הצלחת הטיפול או על כשלונו. תחושות כמו גודש בחזה, בחילות, כאבים בבטן התחתונה וכו' באים מעצם הטיפול שעברת, ובעיקר מהרמות הגבוהות מהרגיל של הורמונים שמשתוללים בגוף בעקבות הזריקות. כך שבשורה התחתונה - את יכולה להרגיש כל מיני דברים בין אם הטיפול הצליח ובין אם לא, ואת התשובה הוודאית הנכספת תקבלי רק בתוצאות בדיקת הדם. לגבי סטטיסטיקות - הסיכוי להקלט בכל טיפול IVF הוא בסביבות 30%. אין הבדל סטטיסטי בין הנסיון הראשון לאחרים. יש כאלה שמצליחות בראשון ויש כאלה שבחמישי - כשכל מה שמבדיל בינהן הוא רק מזל. אני מקווה ומאחלת לך שאת תימני על ברות המזל שהצליחו בנסיון הראשון. ותעדכני?

היי יעל, יש לנו בדיוק אותו סיפור יש לי ילדה בהריון ספונטני בת 4 (החודש) והיה לי הריון נוסף ספונטני שנאלצתי לעבור הפלה עקב cmv ופתאום לא הצלחנו ובבדיקות התגלה בעית זרע אצל בעלי, כך שגם אני לא האמנתי שאגיע לivf אך זה מזלנו והינה אנו גם פה. כרגע אני בטיפול מס' 5 ומקווה אחרון, אך הכל זה עניין של מזל ובסוף זה יגיע בזה אני בטוחה, אז קחי זאת בקלות וזה יגיע, לגבי הסטטיסטיקות לא הייתי נכנסת לזה כי כל אחד והסטטיסטיקות שלו...... מקווה שיתמזל מזלך וכבר תכנסי להריון!!!! דווחי לנו רומי

היום היתה לי שאיבת ביציות לראשונה. השאלה-כמה ביציות במומצע שואבים?

היי יערה! בקשר לשאלה שלך כמה ביציות בממוצע שואבים מאוד שונה מאישה לאישה. תלוי קודם כל בזקיקים שיש לך וכך שואבים. יש כאלה שיש להן 8 ביציות במחזור טיפולים אחד ויש כאלה שיש להן 22 אי אפשר לדעת זה תלוי. הם שואבים את כל הביציות כמובן את אלה שאפשר להגיע אליהן . שיהיה לך בהצלחה

שלום יערה, מכל הסטטיסטיקות של הפריון שקראתי עליהן לא זכור לי שמישהו בדק ממוצע של מספר ביציות שנשאבו, אולי כי זה לא כל-כך חשוב - שאיבה של מספר גדול יותר של ביציות לא בהכרח מעידה על סיכויים טובים יותר להצלחת הטיפול. לפעמים שואבים ביצית אחת, ושמעתי כבר על מקרים שנשאבו מעל ל-30! ברוב המקרים המספרים נעים בין 5 ל-20. נתון חשוב יותר הוא כמה ביציות מופרות יהיו לך - את זה בוודאי תדעי בקרוב (ואולי את כבר יודעת). אני מקווה שיש לך מספר עוברים טוב ואיכות טובה, ומאחלת לך הצלחה בהמשך הטיפול! ונשמח כמובן לקבל גם עדכון...

הי בנות, אני גליתי את הפורום לא מזמן וכמעט קראתי הכל,אז החלטתי הצטרף, ויש לי מה לשתף אותכן.....?עד שאני אחשוב מאיפה להתחיל????

הכותרת זה תחושה שאת משתפת בה היום? זה הפחד? ספרי בזמנך החופשי וברוכה הבאה

גם אני לא הבנתי ספרי לנו שתפי אותנו בזמנך החופשי מתי שבא לך שיהיה לך בהצלחה

מעניין, מה הסיפור שלי לא? אני אספר אולי סוף סוף מישהיא כמוני, או אולי אמצא הצעה לפתרון החידון שלי. שווא לנסות???? ניסיתי להרות שנה ומשהו ולא הצלחתי, ואז עברתי לרפואה כדי לברר אם יש לי בעיה אצלי או אצל בעלי, אז תוצאות הבדיקות הצביעו שהבעיה אצל בעלי בבדיקות הזרע שהוא עשה אז היה כמה אלפי מאות זרעונים אבל ללא תנועה, אחרי שני נסיונות הזרעה כושלים עברנו ל I.V.F , ולפני שאני התחלני לקחת זריקות עבר בעלי עוד בדיקת זרע שפשוט הראתה שאין זרעונים... כן כן. מה שאתן קוראות אז עולמי חרב עלי ובכל זאת המשכתי בזרקות וכשהגעתי ליום לשאיבה לא מצאו זרעונים בניתינת זרע רגילה אז הרופא החליט שישר עושים (ביובסיה) שזה שאיבת זרעונים מהאשך "שכחתי לציין שבבדיקות ההורמונליות מראות שבעלי מיצר זרע כמו בן אדם רגיל ולא מראות שום בעיר לגבי הפוריות שלו" ששוב לא מצאו זרעונים בינתיים אני כבר עשיתי שאיבה ומצאו 10 ביציות בשלות ויפות שמחכות לנס,תוך כדי השאיבה של בעלי החליט הרופא לחתוך ולהוציא חתיכה מרקמת האשך ולשלוח למעבדה. ? התוצאות שהרקמה מיצרת זרע ואין שום בעייה עם זה, אז לאן נעלם הזרע ?????

אחרי חושדים נסינו שוב אולי הפעם זה יצליח, אבל זה מותנה באסיפת זרעונים בבנק הזרע ומאז כל בדיקות הזרע מראות 2 זרעונים או 15 זה מקסימום וללא תנועה, ככה אי אפשר גם לדעת אם הם חיים או מתים. עצם לחשוב על זה אני מתפצצת ,משתגעת... נא עזרו לי

את תראי יקירתי שימצא הפתרון המתאים לכם. אני בטוחה. זה פשוט כל כך מצריך כוחות. טוב שבאת אלינו, אני מציעה שתכתבי את ההודעה שוב מחדש למעלה היא אוטוטו נעלמת פה לעמוד הקודם וחבל. בינתיים קבלי ממני חיבוקים ((((()))))

שבוע טוב יקירתי, בהמשך לשאלתי לגבי התמיכה שקיבלתי בזריקת אוביטרל, כתבת לי שבשל האוביטרל לא אקבל תשובה אמינה מבדיקת בטא, רציתי לשאול כמה ימים אחרי מתן אוביטרל בדיקת הדם תהיה אמינה? (לקחתי ביום ג שעבר) תודה }{

ניני, אוי, יקירתי, אני כל-כך מצטערת -פעם היתה לי ממש נוסחה מאיזה רופא של כמה ימים אפשר לחכות על כל אמפולה (בזמני התרופה נקראה "כוריגון", והיו מזריקים ממנה או אמפולה אחת, כלומר 5000 יחידות, או שתיים, כלומר 10,000). אבל קודם כל, שכחתי כבר את הנוסחה, ושנית - ייתכן מאוד שהמינונים באובטירל שונים מאלו שהיו בכוריגון. בקיצור, אני לא יודעת מה להגיד לך,ולצערי נאלצת להפנות אותך לפורום השכן של זיידמן או לרופא שלך לקבלת תשובה.... סורי.

אני די מקווה שאני לא בהריון... חטפתי התקף אלרגיה נוראי והתרופות שאני מקבלת.. כולם מרגיעים אותי שזה בסדר להריון אבל אני לא רוצה להתחיל ככה. אז בעצם רציתי לבדוק ולראות כבר שלא:(

לכל המטופלות היקרות אני התחלתי טיפול לילד 3 שהקופה לא מסבסדת כראוי לכן למי שיש ולא צריך אשמח לרכוש ממנו בעד כל הון

שלום מירי, בישראל ע"פ חוק אסור למכור ולקנות תרופות ללא רשיון. אני חושבת שהאיסור לא חל על מסירת תרופות ללא תמורה, אבל אני לא בטוחה. כדאי לברר כדי לא להסתבך בעצמך ולא לסבך בנות אחרות. שיהיה בהצלחה!

מה קורה באמת עם ילד שלישי מבחינת טיפולים ותרופות..אין בכלל השתתפות? מחצי ברור שערכתי יש השתתפות של 50% בטיפולים (פרטי) ובתרופות..לא יודעת.. כמה תרופות יכולות לעלות..?

טיפה של דם בניגוב יומיים לפני שאמורה לקבל ... האם זה הסוף? עוד חודש אבוד? כבר כל כך כל כך קיוויתי

בהריון שלי עם התאומים היה לי דימום (יותר מטיפה) יום לפני הבטא, אז לא הלכתי לעשות אותה. אבל אז הדימום הפסיק בהמשך היום - היה כבר מאוחר מדי לעשות בדיקת דם באותו יום אז עשיתי בדיקת שתן שיצאה חיובית. למחרת עשיתי בדיקת דם והבטא יצאה גבוהה ויפה! אז לא להתייאש. דימום עלול להיות סימן רע - אבל לא תמיד.... ממשיכה להחזיק לך אצבעות.

הי שוב לך ילדת האוקינוס או כל מי שיודעת, אני במצוקה!!! היום אני ביום האחד עשר לאחר האוביטרל וביום התשיעי לאחר הIUI האחרון(בסדרה של שניים) אני מרגישה נורא,אולי זה מהאנדומטרין?גם את הרגשת כך או מישהי (כבר ענית לי על זה בעצם) לא אכלתי הרבה היום ויש לי כל היום בחילות וגם הקאתי כמה פעמים (סליחה על הגועל והקאות לא אופיניות לי) יכול להיות שההקאות הן פסיכוסומטיות מהפחד מכישלון נוסף (אני מרגישה לפני מחזור) אני ממש לא יודעת מה לעשות?ועוד בעלי במשמרת שישישבת. תודה. ודרך אגב,שמי נירית.

שלום נירית, תאמיני לי, הייתי כל-כך רוצה לעזור לך... אבל כל מה שיש לי להציע זה רק את התשובה המתסכלת שאת בוודאי כבר מכירה: שההרגשה הרעה יכולה לבוא מההורמונים שלקחת, מהמתח בו את נמצאת וגם מהריון - אבל אי אפשר לדעת בוודאות עד שתגיעי לבדיקת הדם במועדה.. אני מציעה לך לנסות לשתות כמה שיותר מים, ואם את ממש שונאת מים - תה או מיץ. אם את מקיאה את עלולה להיות בסכנת התייבשות מה שבטח לא יועיל להריון, ושתייה מרובה גם עוזרת במניעת גירוי יתר שחלתי. אגב, האם יש לך גם כאבים בבטן התחתונה?

יש לי קצת דקירות באיזור הימני בצד. ועכשיו ,בעלי התקשר .לא סיפרתי לו במשך היום שאני מקיאה כנראה היתה לו אינטואיציה כי הוא אמר שהוא הולך לנוח שדיברנו לפני כשעה אבל הוא טוען שלא יכל להרדם בלי "להרדים" אותי תחילה אז הוא התקשרשוב הפעם סיפרתי לו שאני מקיאה והוצאתי עליו את זעמי במקום להתנחם ולהתעודד מדאגתו. לא יודעת מה קורה לי נהייתי רגישה נורא (בוכה מכל שטות ביומיים האחרונים) ועצבנית (אני טיפוס לחוץ באופיי ,אבל ביומיים האחרונים יותר) והיום כשבאתי לשים לחתולה מזון הריח היה קשה מנשוא ואני כל יום נותנת לה מזון. מה קורה לי?זה בטח פסיכוסומטי!! כי הייתי כבר בהריון והקאות לא היו לי ב3 חודשים הראשונים (הריון שהסתיים בMISSED בשבוע 13) תודה על "ההקשבה"

אני רוצה לומר לכן שאני מאוד פעילה-סמויה כאן אני מכירה את כל הבנות מכירה את אופיין ודעותיהן.. מרגישה שחלק אימהיות וחלק צעירות יותר ואני קוראת הכלללללללל מה שכן, אני מרגישה קצת לא שייכת.. אני רק בתחילת הדרך. אין לי עוד הרבה לספר..להגיב.. אני רק אחרי צילום רחם ועדיין לא יודעת אם הכיוון יהיה הזרעות או הפרייה.. בכל אופן תודה על שאתן כאן לשעת הצורך.

תהיי איתנו במינון שמתאים לך, כל עוד את זוכרת שלכל אחת, מתחילה כותיקה, יש מה לתרום.אל תהססי. ושיהיה בהצלחה ובקלות!!!

הי מיכל, ברוכה הבאה, או, ליתר דיוק - ברוכה המשמיעה את קולה לראשונה! את מוזמנת להשתתף בצורה פעילה בלי שום קשר לכמה זמן את מנסה, מה עברת ומה עדיין לא (וכולנו מקווים שגם לא תצטרכי לעבור). אני מקווה שלא את, ולא אף קוראת סמויה אחרת, תמנע מעצמה את האפשרות לקבל כאן חיבוק ותמיכה רק בגלל שהיא קוראת על טיפולים "מתקדמים" יותר משלה ולא נעים לה "לקטר". את יודעת, במובנים מסויימים אני חושבת שמתוך שלוש שנות אי-הפריון שלי, דווקא הראשונה, זו שבה לא עשיתי כמעט כלום חוץ מלמדוד חום ואת בדיקות הדם והזרע הבסיסיות ביותר - היתה הקשה ביותר. כי אז עוד לא חשבתי שיש לי בעייה, וכל חודש הייתי בטוחה שזה יהיה החודש שלי - וכגודל הציפייה כך גודל ההתרסקות כשהווסת היתה מגיעה. אז תרגישי חופשי לפרוק את כל אשר על ליבך, אנחנו כאן גם בשבילך.

הי. שיהיה בהצלחה ,אני מקווה שלא תצרכי לא הזרעות ולא הפריות בעזרת השם.

היי מיכל. קראתי את הודעתך ודעי לך שאני באותו המצב. גלשתי ברשת ו"קפצתי לראות מה שלום ל', זיו, ניני, שנה, דורה , שרה, ילדת המקסימה וכל הבנות האחרות, שבחודש האחרון "נקשרתי" אליהן מאד והתרגשתי מסיפוריהן. גם אני בתחילת הדרך ומקווה שלא תהיה ארוכה. אנחנו מנסים להרות שנתיים.בלתי מוסברים.הבדיקות תקינות.אני נוטלת זה החודש השני איקקלומין ומחכה ומחכה ומחכה. אני מקווה שנתעבר בקרוב.כל הבנות בפורום. וכמו שילדת אמרה-נעבור לפורום השכן-של הריון ולידה.... שבוע טוב לך, משתתפת סמוייה ולכולן!

קודם כל תודה על ההתייחסות - של כולן במהלך 8 החודשים האחרונים ניסיתי להרות ללא הצלחה. אני יודעת שזה לא הרבה כמו שנתיים וכו', אבל כל חודש בו קיבלתי מחזור היה בשבילי נפילה איומה - שאף אחד לא יכול להבין. אני אומרת 8 חודשים כי בזמן הזה היה לי הריון מחוץ לרחם. לפני כן היתה לי הפלה נדחית. לפני מספר ימים עשיתי צ.רחם וברור שאני אצטרך הזרעה או הפרייה - עדיין לא ברור. אני בנאדם שמאוד רגיש לגוף שלו וישר ידעתי שיש איתי בעיה. והברור החל לפני חודש.. כי מחכים שנה עד שמתחילים ברור - אני פניתי לפרטי כי לא יכלתי יותר.. ובאמת יש בעיה. ביום ג' אהיה יותר חכמה ואדע במה אני מתחילה תודה

היי מיכל! גם אני גיליתי את הפורום הזה לא מזמן ואני שמחה שכולם כאן לחוות דעה לשפוך את הלב. גם אני עם הניסיון שלי בIVF ועדיין אין לי ילדים שמחה שאת כאן ורוצה לתמוך ולעזור במה שתצטרכי אז שיהיה לך בהצלחה כולנו כאן בשבילך לשמוע מה קורה אצלך.

ברוכה הבאה אני בת 25,אני כבר נשואה שנה וחצי, ועברתי 4 IVF ללא הצלחה, אין לי ילדים, ..... תהיי חזקה הכל יעבור, ובסוף תהרי , ויהיה לך בן/ת או תאומים מקסימים כמוך. תשתפי אותנו...

מחר מביאים מישהי חדשה אליי לעבודה שאני אלמד אותה כי רוצים לפטר אותי ולמה??????????? בגלל שהייתי בהריון אתן קולטות???????????? יש אלוהים בשמים והוא יעניש כל בוס שרוצה לפטר עובדת בגלל שהיא מנסה להביא ילד לעולם. מה דעתכן על זה והאם מישהי יודעת את החוקים בנוגע לפיטורי עובדת שעוברת טיפולי פוריות. מחכה לתשובותיכין זיו.

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=180&msgid=44386723 זיו'ש, קיראי בעיון,אסור להם לעשות לך את זה,למנוולים. מספיק מה שאנחנו עוברות גם ככה.

יווו....כמה חבל. אסור להם לפטר אותך מגיע לכל אחת שעוברת IVF לצאת 4 פעמים בשנה לחופש של- 20 יום..זה החוק כפי שאני יודעת. בכל זאת יש באתר הזה פורום שדרכו אפשר לשאול שאלות לעורך דין שמתמחה בעניים אלו... ואני עכשיו עושה מחקר על זכויות האדם...מה שקרה לא מגיע לך...את אפילו יכולה לתבוע אותם על עוגמת הנפש... מה זה איפה אנחנו חיים.....בעיראק !!!!

גם אני חוששת.אפשר למצוא תרוצים שפיטורין לא קשורים לטיפולים.למשל,אצלי,מיזוג עם עוד חברה.כאילו סתם לא צריך אותי.לא אסור לפטר-פשוט צריך לפנות למשרד העבודה ולבקש אישור.אם תרוצים יפים-יתנו. את יכולה לפנות לפורום דיני עבודה בתפוז בנוסף. מסקרנות שאלתי מעבידה אחת שהכרתי אותה(לא בוסית),מה אם עובדת שנעדרת בגלל טיפולים וכו',הרי יש חוק.אז היא אמרה שיש מחיר לכל דבר.כלומר,מעביד משלם קנס 60000 ש"ח,אבל זה הכל.יכול לפטר.אז אם אני חושבת על מקום עבודה שלי-בשבילם 60000 כמו 60אגורות,ברור שאני חוששת..

שלום זיו, אסור לפטר עובדת בהריון משום סיבה שהיא, אלא אם מקבלים אישור משר הרווחה. החוקים לגבי עובדת בטיפולים קצת שונים: אסור לפטר עובדת בטיפולי פריון בשל העדרויות שנגרמו לה מהעבודה בגלל הטיפולים. הבעיה עם החוק הזה היא שהוא תמיד משאיר פתח למעביד להמציא תירוצים אחרים למה הוא מפטר אותך, אבל אני בהחלט הייתי ממליצה לך קצת להפחיד אותו: תגידי לו שבררת את החוק, ונודע לך שאסור לו לפטר עובדת בטיפולי פריון (אל תכנסי לפרטים...). יש לי חברה שעשתה את זה, אמנם היא פוטרה אבל המעביד לא רצה להתעסק איתה יותר מדי ולכן נתן לה פיצויים יפים מאוד - הרבה יותר ממה שהחוק מחייב אותו. ממש עצוב לשמוע. אבל לכי תדעי, אולי זה לטובה - ותמצאי מקום יותר טוב עם בוס יותר אנושי. הלוואי!

ממש גועל נפש!!!!!!!!!! זה מגעיל וחמור וכל כך מכוער לעשות את זה. אני מקווה שהעצות של החברות כאן עזרו כי לי אין שום עיצה בשבילך, רק פתגם נחמד באנגלית בשביל הבוס שלך- what goes around, comes around. ובעברית אפשר לאמר- הכל חוזר עליך ו.... חתיכת מנובל!

האם אנדומטרין במינון 100 מ"ג פעמיים ביום בנטילה וגינלית יכול למנוע מהמחזור להגיע? ומהן התופעות שאני אמורה לחוש בנטילת כדור זה במינון זה? אני אחרי IUI עם הזרקת גונל 225 CC +אוביטרל

שולחת לך חיבוקים ומחזיקה לך אצבעות}{}{

שלום ל, לסוגי תמיכה שונים יש השפעות שונות על בנות שונות. כל סוג של תמיכה יכול לדחות את המחזור בכמה ימים. אצלי אוטרגסטן לא גרם למחזור לאחר בכלל, ואנדומטרין גרם לאיחור של 3 ימים (ולכן גם לתקוות לעלות לשווא, לצערי...) אם אצלך המחזור בושש להגיע, זה עלול להיות בגלל האנדומטרין, אבל אני כמובן מחזיקה לך אצבעות שזה מהסיבה הנכונה. לי לא היו תופעות לוואי, למעט ההפרשות המגעילות. בהצלחה!

מה עניינים? את לא במסנג'ר, אני אתקשר אלייך מחר, אני לא רוצה להפריע בשבת. איך עברה השאיבה? אני מקווה שהכל בסיידר. אוהבת זיו. אם ההחזרה מחר אז שיהיה בהצלחההההההההההההההההההההההההה}{

היי ממי, קודם כל את יכולה להתקשר גם בשבת את לא מפריעה יקירתי, השאיבה הייתה בסדר, יש לי קצת כאבים אבל שטויות, שאבו 17 והופרו 7 וההחזרה ביום שני תחת אולטרסאונד (בפעם הראשונה) אם את לא עסוקה תתקשרי אוהבת רומי

שלום היום עברתי בין הפורומים לתמיכה, לא יודעת אם אני בפורום המתאים, בכל זאת רוצה לשתף ולקבל עצות מכן. בקיצור, אני אישה בת 29,נשואה מזה 5 חודשים, כעת אני בהריון 4 חודשים, מזה שבוע גילינו שיש לי בת, בעלי לא רוצה בת אלא בן. הוא מאיים עלי או להפיל או להתגרש. עוד אינני מצליחה להתעורר מהסיוט. לא יודעת מה לעשות!! יום טוב

ברור שבפורום כזה יהיה זעזוע מעצם הרעיון להפיל. את יודעת, פה זה פורום למי שלא מצליחה להרות. אני מניחה למרות הכל שנכנסת לכאן מתוך מצוקה ולא מתוך חוסר רגישות, והדבר היחידי שאני יכולה להציע לכם הוא לגשת לטיפול זוגי בהקדם. שניכם נמצאים עם הגב לקיר, וזה מצב שאי אפשר להגיע ממנו לדיאלוג. בהצלחה!

לדעתי זו בחורה שפשוט משעמםלה בחיים ומה שהיא כתבה זה שטות אחת גמורה-לא להתייחס. וכדאי לך מהר להתעורר מהסיוט כי נראה לי שאת בעצמך סיוט וכן גם בעלך....

אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים...

היי רויטל, קשה להאמין שאת חיה עם אדם שהציב לך כזה אולטימטום.... אני הייתי מעיפה אותו לקיבינימט (וסלחי לי על הבוטות) רומי

שלום רויטל, קשה לי להאמין שיש אנשים שמציבים אולטימטומים כאלה. אני לא מכירה אותך, וקטונתי מלייעץ בנושא כזה -זה נשמע לי כמו מקרה לורדה רזיאל ז'קונט.... אני יכולה להגיד לך מה אני הייתי עושה - מעיפה אותו כמו טיל ולא נשארת איתו אפילו דקה נוספת. אפילו בתור מי ששלוש שנים חיכתה לילד ומזועזעת מעצם הרעיון להפיל תינוק רק כי הוא במין הלא נכון, יש משהו שיותר מפריע לי מזה שהוא לא רוצה את הבת שכבר גודלת לו ברחמך, וזה דרך פתרון הקונפליקטים שלו בחיים. איזה עוד אולטימטומים הוא יציב לך בעתיד? תנקי את הבית או שנתגרש? תפסיקי לעבוד/ללמוד או שנתגרש? תביאי 10 בנים או שנתגרש? חיים יפים מצפים לך עם הבחור... עצוב מאוד.

תודה ילדת האוקינוס לאחר שנכנסתי הבנתי שאני במקום הלא נכון. סליחה אם פגעתי , זה ללא כוונה. כבר נכנסתי לפורומים שמתאימים יותר לבעיה שלי, זו היתה טעות שלי להכנס פה, כי רשום למעלה תמיכה ואני רשמתי בגוגל תמיכה, ובחפוש בין הפורומים נכנסתי פה. לגבי בעלי ,הוא בן אדם מסומם, לא יציב בחיים,יש לו גם בעיות נפשיות, זהו היום פרשתי מחייו, אין לי מה לחפש אצלו, בפורומים אחרים שכנעו אותי לפרוש.. שמתי לב שיש פה אנשים שרוקדים על הצרות של האחרים במקום לתת עצה או לשתוק, הם פותחים את הפה רק כדי להעליב ולהשמיץ..מישהיא בשם זיו שאינה מתייחסת לאנשים כבני אדם, היא חושבת לעצמה שהיא הכל יודעת, ורק היא הנכונה וכולם טועים. בן אדם נוטה לטעות, ואני טעיתי כאשר נכסתי לכאן, אבל לבוא לאנשים בצורה כזאת "מכוערת" .זה מגעיל. בהתחלה צריך להיות מנומס ובעל אינטלגינציה רגשית ותרבותית ולאחר מכן להביא ילדים,, זיו בהתחלה תלמדי איך להיות מנומסת ומחונכת קצת, ולאחר תביאי עוד ילד על מנת שתוכלי לחנך אותו כראוי. "את בעצמך סיוט...." בחייך זאת צורת דיבור של מפגרת לא אם. תודה למי שתמכה בי.... ושוב סליחה שנכנסתי פה. בהצלחה לכולן. להתראות.