פורום פוריות חברתי - תמיכה

אני כיום בת 57 נשואה 40 שנה. בזמני לא היו טיפולי פוריות מתקדמים כמו שהיום אבל ניסינו את כל מה שצריך היה לעשות והרגשנו קצת "שפני ניסיון". כשהייתי בת 40+ התחילו טיפולי המבחנה אבל כבר התרגלנו לחיות ולהינות מהחיים ללא ילדים ולא רצינו להיכנס לזה. גם היום לאחר 40 שנות נישואין אני שמחה שעשינו כל מה שצריך לעשות אבל לרגע אני לא אוכלת את עצמי על שאין לנו ילדים. אפשר לחיות חיים מלאים ללא ילדים. אני יודעת שהרבה יכעסו על מה שאני כותבת אבל חלק מהזוגיות הטובה שלנו עד היום זה מפני שאנחנו מקדישים תשומת לב אחד לשני דבר שכמובן קשה לעשות כאשר יש ילדים. אז לכל אלה שמנסות ואני מחזקת את ידן תעשו הכל גם אם לא תצליחו בסופו של דבר - זה לא אסון כל כך גדול.

שלום לך, כל הכבוד לך שהחלטת להראות לנו גם פן אחר של חיים, אך את יודעת הצורך בילד הוא מאוד אינדיוידואלי ופנימי של כל אחת ואני באמת בעד שכל אחת תעשה מה שטוב לה. כל הבנות פה כמוני נמצאות במצב שאין סיכוי שנוותר על הבאת ילד לעולם כולל אימוץ אם צריך..לי יש ילדה בת 4 שהגיעה באופן ספונטני וקשה לי לראות את חיי ללא ילדים והנה אני כאן על מנת להביא עוד אחד ולא אוותר!!! אני מאחלת לך רק טוב בחיים..אבל לנו תחזיקי אצבעות.. רומי

לרומי שלום איך עבר ההפרייה שואלת לשלומך עם תחזירי תשובה אני כרגע באשקלון חיזרי אלי בתשובה לאיימל [email protected]

שהצלחת לקבל את המציאות, לדעת מתי לעצור, וגם לחיות טוב ולהפיק מהחיים מה שכן אפשר. אני חושבת שזה נכון לגבי כל דבר בחיים, לאו דוקא טיפולי פוריות. אלא שפה, בפורום הזה, מתכנסות בנות שרחוקות מאד מלוותר על החלום, ואנחנו צריכות כנראה אחת את השניה כדי לא "לעזוב ידיים" גם ברגעים שנראה שאין שום תקווה. אני מכבדת מאד את דרכך ואת הרצון הטוב להראות שאפשר גם אחרת. אולי זה יהיה נכון לאחדות מאיתנו בזמן אחר, אבל עכשיו זה פשוט לא המקום מאחלת לך בריאות אהבה ושלמות גם הלאה ניני

אני בהחלט חושבת שצריך לעשות הכל ויותר ואני בהחלט מחזקת את ידיכן.

אני אפילו לא אגיב על השטויות שכתבת!!!!!!!!! כאילו דא??????

זיווש הרגת אותי מצחוק, ישר ולעניין אה?. רומי

חמודה, הפורום הזה פתוח לכל מי שמרגיש שיש לו משהו חשוב לתרום לו. את לא חייבת להסכים עם כל מה שכותבים, או לאהוב את כל מי שכותב. אבל יש לי בקשה אליך: אנא שמרי על נקיון ביתינו! בפורום שלנו זה אומר - לכבד את כל מי שנמצא כאן. להמנע מאמירות מעליבות וביטויים שמקומם אינו כאן (כמו: "השטויות שכתבת"). במקרה בו מישהי כותבת משהו שמקומם אותך, את מוזמנת להביע את דעתך במלואה - רק בצורה מכובדת ולא פוגעת או מזלזלת. וכמובן שתמיד קיימת גם האפשרות שאת בעצמך הזכרת - לא להגיב בכלל.... שיהיה לך שבוע מקסים יקירה!

זה ביקור לא שיגרתי בפורום, ואני מאוד שמחה שטרחת ובאת לבקר ולכתוב אצלנו. חשוב לשמוע סיפורים מכל מיני זוויות על חווית הטיפולים, ההורות, וגם האין-הורות. תודה, ושבוע טוב!

תודה רבה את אישה מדהימה, אפילו כאשר אין לך ילדים את ממשיכה להיות אופטימית וחזקה, זה דבר נהדר ונדיר שבן אדם יהיה מסופק ממה שאלוהים נתן לו. העצות שלך מדהימות, ונותנות לנו את הדחיפה להיות אופטימיות, ולהנות מהחיים היפים שיש לנו בלי לבזבז שום דקה לשווא.. מדהימה מדהימה... אני אוהבת אותך פשוט הרגשתי אותך קרובה ללבי,.. תהיי איתנו...תעודדי אותנו..את כמו אמא שמבינה את מצוקת הבנות שלה.,כי את עברת זאת כבר, ולא התייאשת, כי זה לא סוף העולם. יש המון בנות שאהבו את מה שכתבת..אז תישארי פה. תודהההההה :) :) :)

בוקר טוב , אז אתמול כידוע עברתי שאיבה, שאבו 17 ביציות ועכשיו התקשרו אליי שיש 7 עוברים קצת לא מבינה איך מ-17 הופרו רק 7 אך תמיד זה ישאר בגדר תהייה!! נסתרות הן דרכי האל.... בכל אופן ביום שני יש החזרה, ואמרו לי שיחזירו לי (במסגרת ניסויים) עם אולטראסאונד מישהי עברה פעם החזרה עם אולטרא..? אם כן דווחו לי בתחלתי כמובן את התמיכה היום, ואנטיביוטיקה ל- "חלון עוברי" שתהיה לכולנו שבת שלום שלכן רומי

היי רומי! אז לשאלה שלך בקשר להחזרת עוברים עם הנחיית אולטרסאונד אני עברתי דבר כזה. זה לא ניסוי הבנתי מחברה שזה כבר תקופה מסויימת שהם עושים החזרת עוברים בהנחיית אולטרסאונד וזאת בגלל שהם רוצים לדעת גם את המיקום הטוב ביותר להחזיר את העוברים. טיפ קטן לפני ההחזרה אל תלכי לשרותים. לי אמרו לא להטיל שתן כי זה טוב להחזרה הם רואים יותר טוב. שיהיה לך בהצלחה. שיהיה רק בשורות טובות ומשמחות

היי רומי.... בטיפול שעבר שעשיתי גם לי שאבו 17 והופרו רק 5.... זה קורה...כי לא כל הביציות הן בשלות פעם שאבו לי 28...והיו רק 2 עוברים יפים...גם תלוי באיכות הזרע..ובאופן ביצוע ההפריה המעבדתית..יכול להיות שהזרע לא הוחד בצורה נכונה ומדוייקת לתוך הביצית "אם משתמשים בהחדרת הזרע בכוח לתוך הביצית" אני מטופלת בבלינסון, ד"ר פרחי ביצע לי את ההחזרה בהנחיית אולטרסונד..כך על מנת לוודא שהעוברים יוחזרו לרחם...וגם לשלול הריון חוץ רחמי. מה עם התמיכה? מה התמיכה שאת משתמשת בה? איפה את מטופלת???? את בחרת לבוא להחזרת ביום השלישי לשאיבה? שיהיה לך בהצלחה

הי רומי, יופי של חדשות! 7 עוברים זה מצויין! החזרה עם אולטרסאונד אינה שונה מהחזרה רגילה, חוץ מזה שמשתמשים באולטרסאונד כדי לראות מה קורה תוך כדי. לי עשו פעם אחת, דווקא במחזור שלא הצליח, אל זה בהחלט יכול להועיל (ולהזיק בטח לא). טוב שעושים לך גם אסיסטד האצ'ינג -זה גם מעלה את הסיכויים. אנחנו נמשיך להחזיק לך אצבעות, ואת תמשיכי לעדכן, בסדר?

רומי היקרה, אני מחזיקה לך אצבעות...

תודה לך סבבית, יופי של שם

שלום לכולן ,אני סובלת מאנדומטריוזיס קלה לאחר טיפול ראשון של הפריה חוץ גופית נוצרו בגופי רק שלוש ביציות ,כלל לא היתה הפריה במבחנה ,כך שלא היה מה להחזיר שאלתי האם יש מישהי עם אנדומריוזיס ומס בציות קטן שהצליחה להרות וכיצד

גם בידים וגם ברגלים... (-: בהצלחה!!!!!!! דורה.

תודה יקירה

אני בעלת שלושה ילדים מהפריית מבחנה (כל אחד מהפרייה בנפרד). כמה שאתן טועות. רק ממה שכתוב אצל ליהיא ה5גשתי שהכותבת בלחץ. אני הייתי תמיד גלויה.הקולגות בעבודה ידעו למה אני מאחרת או חסרה. הלקוחות בעבודה ידעו מהם הסימנים הכחולים ביד מבדיקות דם חוזרות ונשנות. החברים ידעו למה אני צריכה לעזוב בילוי בערב כדי לקבל זריקה. החופשיות והפתיחות נתנו לי להיות נינוחה ולא לחוצה בלהסתיר ולשקר. וקיבלתי מאנשים זרים שקיבלו את התשובה האמיתית לשאלותיהם הרבה תמיכה, עצות ועידוד. נסו להיות פתוחות עם הסובבים תתפלאו כמה זה מקל עליכן נפשית וגורם לכן להיות רגועות ,דבר הכרחי להפריה. בהצלחה לכולכן

דורית שלום, סליחה, אבל אני לא חושבת שאפשר להיות כל כך שיפוטיים. את כנראה אדם פתוח מאד ואני שמחה בשבילך. לא כולם בעלי אותו מבנה אישיות. אני אדם סגור, אני לא יכולה לדמיין את עצמי מספרת לכל העולם ואחותו, שאלה פחות או יותר מי שנכנסים לי לשחלות. אם תעייני מעט בפורום תראי כמה שרשורים בנושא וכמה כאב מעורב במצבים הללו. ברור לי שלספר לכולם פתר לך בעייה שאני מתמודדת איתה כמעט יום יום. עדיין בשבילי זה לא אומר שכל מי ששואל באמת מתעניין, באמת צריך לדעת. זה חוסר נימוס בסיסי לדעתי. אני שמחה שהגעת אלינו בעקבות הטור של ליהיא. עם שלושה ילדים מ-IVF ודאי תוכלי לעזור ולייעץ. דרך אגב, אני כתבתי את הדברים לליהיא ובמקרה אני לא כל כך לחוצה. רק יצא לי כבר מהאף. הנה ממש השבוע, ישבתי בהשתלמות לייד מישהי, אפילו לא הכרות של חמש דקות, פשוט ישבנו זו לייד זו. למרות זאת לא הפריע לה לשאול אותי אחר כך- כמה ילדים יש לך? טוב, זה לגיטימי, קצת להכיר, וכשאמרתי- אחד, מייד הגיעה התגובה הרגילה- נו? את לא רוצה עוד אחד? בן כמה הוא? בת כמה את? את לא חושבת שאת מחכה יותר מדי? הגיע הזמן, ועוד אמרות שפר... את מבינה? אני לא מדברת כאן על רק על קולגות לעבודה, מי מכיר אותה בכלל? ושוב, לדעתי תוכלי לעזור לנו מאד מנסיונך ואני שמחה שהגעת אלינו. דורה.

כמובן שהייתי במצבך תמיד עניתי מיד: אני רוצה עוד אחד אבל זה לא תלוי בי אלא בידי שמיים (משהו בסגנון) ואז: או שתיקה מוחלטת מצד מי שפנתה אליי. או שהיא לא הבינה עניין ושאלה למה ופירטתי קצרות והיא סיימה באיחוליי הצלחה. או שהיא היתה מבינת עניין והיתה מספרת על מכרה/ קרובת משפחה וכו' ותמיד סיפורים מעודדים עם הצלחה בסוף. אני מודעת לזה שאני פתוחה מדי אבל במקרב הזה זה עוזר. יותר מכך: השמות של הילדים שלי נקבעו בגלל הפריית המבחנה. וגם שאני בפארק שעשועים כלשהו ושומעים אותי קוראת להם אומרים: איזה שמות מיוחדים ואני מסבירה לכל אחד מיד שזה בעקבות הקשיים שהיה לי להביא אותם ושוה אחד משלוש האפשרויות שציינתי למעלה כולל האפשרות שחלק אומרים לי גם שלי מהפריית מבחנה והשיחה ממשיכה על כך עם זרים גמורים.

היי דורית, לדעתי את צודקת ואני די דומה לך בקטע הזה...ולמעשה ככל שפתוחים יותר, אז הסובבים אותי פחות שואלים.."מהלא נעים" כך שאין לי בעיה עם זה להיפך.. ספרי לנו קצת מנסיונך.. רומי

גישה אופטימית. לא להתייאש. לקבל את זה ולהשלים בסגנון : לכל אחד יש את התיק שלו בחיים וזה התיק שלי ואני אדע להתמודד. לא לבכות ולא להתייחס גם כשהתשובה שלילית ישר לחשוב מתי מחזור הטיפולים הבא. לא לרדוך אחרי רופא מסוים (במקרה שלי שלושה רופאים שונים). ואת העשרה ימים לחכות לא בציפיה או במתח אלא להיפך להיות מאושרת לחשוב שאת בהריון ולתכנן שמות ילדים זה יעזור ואם לא אז יש זמן להיות עצובה בתום עשרת הימים ולא להחליש את הגוף בגלל מתח בזמן שהוא צריך להיות הכי חזק בהצלחה לכן

היי....תודה על התמיכה אני בלחץ בגלל שכבר עברתי 4 מחזורים כושלים ללא הצלחה...האם זה היה קורה לך...הכשלונות החוזרים...ובכל טיפול היה יוצא לנו עוברים יפים אך ללא הצלחה.... מה את אומרת?? זה יכול לעזור לי ולכמה בנות !!!! תודהההההה

תקראי את התשובות שלי לתגובות הקודמות כבר עניתי. אם תרצי פירוט או תוספות בשמחה אענה לך והכי חשוב הכל בנחת המון איחולי הצלחה

בגדול אני מסכימה איתך- מה שפחות סודות ופחות התפתלויות תמיד גוזל פחות אנרגיה. הענין הוא שזה חייב להתאים לאישיות של מי שמשתמשת בזה.זו לא החלטה שמקבלים באופן שרירותי. אין בעיניינים כאלה נכון ולא נכון, אלא לכל היותר מתאים ולא מתאים. גם כך מדובר בחויה מורכבת ומתישה, וכן כל אחת צריכה למצוא את שביל הזהב שלה, בעצמה. חוץ מזה, כל הכבוד, והרבה בריאות ואושר!!

את צודקת שזה תלוי באופי ההתחלתי והבסיסי. ואני מאד פתוחה וקצת אוהבת לשוחח כך שמתפתחת שיחה אם גם לצד השני מתאים. אני דוקא לא מתייחסת לזה בתור משהו קשה, אמנם זה גוזל כמה שעות בשבוע אבל שאר החיים שלנו רגילים פחות או יותר, כל הכבוד מגיע למי שמוגבל פיזית, בעל נכות קשה וממשיך לתפקד . אנחנו גם עוברים מחזורי טיפול ויש הפסקה ,יש כאלה שחולים שמחוברים למכשירים ללא תקופות הפסקה. בשבילי מההתחלה זה היה תיק קטן שאני סוחבת ולא יותר מזה. המון איחולי הצלחה ואושר גם לכן .

אצלי כולם יודעים שאני עוברת טיפולים ואני גאה בזה ולא מתביישת, אני בסה"כ רוצה להביא ילד לעולם. זו בושה???????????? נהפוך הוא, כולם עוזרים ולא מציקים עם השאלות הטורדניות... שאני לא צריכה לכתוב אותן כאן כי אתן יודעות על מה אני מדברת. תיתחו ותראו כמה זה יעזור לכן. באהבה זיו.

הי דורית, הפתיח הוא קצת פרובוקטיבי, אני מודה, ואולי לא מנומס לקבל ככה את פניה של משתתפת חדשה בפורום... אז אני קודם כל מתנצלת ומקווה שתמשיכי לבקר אותנו בתדירות המתאימה לך ולתרום מנסיונך. ובכל זאת, למה התכוונתי כשאמרתי שאין לך נסיון? שאמנם יש לך נסיון בלהיות "דורית בטיפולים", אבל אין לך נסיון בלהיות "ניני בטיפולים", "שירלי בטיפולים", "זיו בטיפולים", "דורה בטיפולים", או כל אחת אחרת מהמשתתפות כאן. את מבינה? זה לא שמה שכתבת לא מהווה בחירה לגיטימית, עמדה לגיטימית, וזה לא שאני לא שמחה שסיפרת לנו על האופציה הזאת, ואולי חלק מהבנות יחליטו לנקוט בה ואולי גם זה יעזור להן. אבל אני במקומך הייתי קצת יותר נזהרת מלהיות כל-כך שיפוטית כלפי אחרים, בנושא זה ובכלל. חווית הטיפולים שלך שונה מאוד מחווית הטיפולים של כל אחת ואחת אחרת. את לא יודעת מאיזה משפחה, רקע תרבותי או אחר באה כל משתתפת כאן, עם מי היא עובדת, מי הלקוחות שלה, מי הבוס שלה ומי החברים שלה. לבחירה לספר לכל העולם על הטיפולים שאת עוברת יש יתרונות ויש גם חסרונות. את הזכרת את היתרונות, אז אני אזכיר רק חסרון אחד או שניים שעולים בראשי כרגע - למשל שבבוקר בו את סופרת את השניות מרגע שלקחו לך דם לבטא ועד לצהריים שתהיה תשובה - וברגעים הקשים הללו את מקבל 5 טלפונים מאנשים שיודעים שהיום זה הבטא שלך ורוצים כבר לקבל את התשובה, וגרוע מזה - להתחיל "לנחם" אנשים אחרים בבטא השלילית שקיבלת כאשר כל מה שבא לך לעשות באותו רגע זה לצלול מתחת לשמיכות ולהעלם מהעולם עד לחודש הבא לפחות. רוצה עוד חסרון? אתן לך אחד משלי: אני לא סיפרתי לממונים עלי בעבודה על הטיפולים במשך תקופת זמן ארוכה, ולכן המשכתי לקבל יחס "רגיל", כלומר משימות מאתגרות ומקדמות במחינה מקצועית, כך שלפחות מבחינה אחת יכולתי להרגיש שהחיים שלי לא נתקעו לגמרי. לעומת זאת, כשלבסוף הודעתי, מיד חדלו לפקוד את שולחני התיקים המעניינים והמאתגרים ובמקומם הגיעו הפשוטים והמשעממים יותר. אגב, אני לא מביעה כאן עמדה האם לספר או לא לספר - רק אומרת שיש טיעונים לטובת שני הצדדים וכולם תקפים באותה מידה. דורה כתבה במכתבה לליהיא על חוסר הרגישות של האנשים, וזו נקודה חשובה ומצויינת להעלות אותה - וטוב שדורה עשתה זאת. ובואי אני אספר לך גם עוד סוד קטן: גם כשאנשים יודעים שאת בטיפולים, הם לא מפסיקים להיות חטטנים בלתי רגישים פתאום (הפתעה!). יש לך הרבה מאוד מזל אם הצלחת להביא שלושה ילדים מטיפולים בלי שבדרך מישהו יגיד לך שבמקום טיפולים פשוט תסעי לחו"ל או תאמצי ילד, ואז תהרי מיד. בקיצור, אף אחד לא טועה ולא צודק בפורום הזה. מה לעשות שאני פשוט לא מאמינה שקיים מישהו אחד בעולם שמחזיק את האמת בכף ידו. כולנו מדברות, חולקות, תומכות, מעודדות, ומשתדלות מאוד לא לשפוט זו את זו. שבת שלום וברוכה הבאה!

ברור שבאתי רק לתת המלצה ולא להיות שיפוטית. ברור לי שאנשים שונים אך כשאני רוצה משהו שאחר השיג אני מנסה להתחקות על פעולותיו ולהבין מה הוא עשה ואני כנראה שוגה שאני לא עושה. אני לא משוטטת בפורמים, זה הראשון ורק אם תהיה עוד כתבה בעיתון שתתן לי הרגשה שאני חייבת להגיש עזרה ומהר אז אני אשתתף. כמו שאת רואה אני רק עונה למי שהגיב למה שכתבתי כי אלא כללי הנימוס שאני מכירה ובאתי הרי לעזור אז סלחי לי שאני לא מצויה ברזי פורומים של תמיכה. חשבתי שכך מציעים עיצה. והייתי הרבה שנים בטיפולי פוריות ואף פעם לא שאלו אותי על תוצאות הבטא רק אם אני עושה כרגע הפריה ואם לא מתי. בחדר קבלה של רופאי הנשים, רק שם ירדו לפרטי פרטים של הבדיקות ושם זה גם עזר לדעת פרופורציות ולתאם ציפיות עם עצמך ועם הרופא. הרבה בריאות והצלחה לכולן.

קראתי את מכתבך במדור של ליהי לפיד הבוקר. ישבתי בבית קפה עם חברות והיה עיתון מקומי וקראתי הראיתי לחברותי ואמרו שכתבת יפה ונכון ,גם איתי אמרה שזה קטע מרגיז החטטנות הזו של הסביבה. אף שאני, אישית ,מעולם לא נתקלתי בזה לי מעולם לא התערבו רק אנשים קרובים שיודעים עלי הכל. אבל נקווה שהכתבה תעשה משהו בראשם של החטטנים.

כל הכבוד דורה! באמת מכתב חזק ומנוסח היטב, וגם לא שחטו אותו בעריכה שזה וטב. הצטערתי קצת שהקישור שצויין בעיתון לא היה נכון... אבל אני מקווה שמי שרוצה למצוא אותנו תצליח. ואולי באמת זה יעלה טיפה את המודעות לשאלות החטטניות ולאיך שהן נשמעות מהצד השני, אבל אל תבנו על זה...

תודה חמודות, דווקא הבוקר שוב הדפתי שאלה כזו... וגם אתמול כשאני חושבת על זה. ל'דוש, איך זה שלא שואלים אותך? כמעט כל יום מישהו שואל אותי. לא קרובים. סתם אנשים. אולי אני משדרת יותר מדי קרבה לאנשים שהם מרשים לעצמם להדחף לי לביציות? בכל מקרה, קיוויתי שהדברים יעזרו קצת. אותי זה בעיקר מעצבן אבל קראנו כאן כבר שרשורים על תגובות של כאב איום. דווקא כשראיתי את העיתון הרגשתי טוב עם זה. קצת ערכו אותי אבל לא קריטי. אבל עכשיו קראתי את מה שכתבה כאן דורית (...) מנסיון וקצת התבעסתי ממנה. לא ציפיתי שיכנסו לכאן כדי להטיף לי מוסר... חשבתי לעזור לבנות שמחפשות פורום כזה כמו שאני חיפשתי, חשבתי להעלות טיפה למודעות של אנשים שאי אפשר ככה לשאול שאלות כאלה אישיות. ובנימה אופטימית זו- דחו לי את התור לפרופסור בשבוע. לא כל כך מפריע לי אם לאמר את האמת. אני מאד אופטימית ובטוחה שבסופו של עניין הכל יסתדר. מי יודע, אולי נספיק לעשות ילד בדרך הישנה והטובה (והכיפית...(-:). אוהבת, דורה.

זה לא מחייב שאיקקלומין ידקק את הרירית.אני החודש עם איקקלומין פעם ראשונה ויש רירית יפה של 10 מ"מ.עכשיו ב"ה צריך רק שתהיה הפריה אמן. בהצלחה

סליחה

גם אצלי איקקלומין לא הזיז לרירית, או יותר נכון הוא הזיז לה קצת, אבל מכיוון שהתחלתי מרירית של 16 מ"מ לא חששנו מדי - אבל בכל זאת הרופא עקב באולטרסאונד אחרי הרירית. כל תרופה משפיעה באופן שונה על כל אחת, וכך גם איקקלומין. אבל מי שיש לה רירית של 2 מ"מ (לקראת מועד הביוץ -כמובן שגם התזמון קובע את עובי הרירית...) צריכה להזהר מאוד מאיקקלומין -זה בטוח. אגב, האסטרופם שניתן לה אצל נשים מסויימות עוזר לבנות את הרירית ולסתור את השפעת האיקקלומין על הרירית (ובשביל זה כנראה היא קיבלה את האסטרופם) - אבל כפי שראינו במקרה שלה גם האסטרופם לא עזר.

רק היום קראתי את ההודעה שלך מאתמול, וישר עלו לי דמעות. הזוגיות שלכם מקסימה. התמיכה שלך בו אפשרה לו להחלים. איום של מחלה הוא קשה מאד, הוא מציף והוא מתיש. אני חושבת שאולי אם תצליחי לשתף אותו ולהעזר בו בתחושות שלך, כפי שהוא נשען עליך בטבעיות כשלו היה קשה- יעשה רק טוב לשניכם. אני בטוחה שאם הפחדים האלה יאמרו הם יקטנו חזרה לגודל הטבעי שלהם, ויפסיקו "לתקוף אותך" כך. חיבוקים((((((())))))

תודה לך ניני... את מדהימה..... בעלי הצליח לשכוח שהוא חלה..... ואני לא הצלחתי....אני מוכנה לפגוע בעצמי ולא לפגוע בו. אינני יכולה להזכיר לו זאת...אני סובלת בתוך עצמי מבלי שהוא יראה זאת. אני סובלת ומשחזרת הכל רק כאשר מזכירים את הנושא "סרטן", ואת יודעת שהנושא כל יום מוזכר ...בטלוויזיה..בעיתונות..במפגשים עם חברים....פשוט לא מזניחים את הנושא... בזמן הטיפולים, אני משתפת אותו בכל רגשותיי....בכל דבר. אבל את יודעת מההה.... יש לי זוגות קרובי משפחה שגם עוברים טיפולים..הגברים כן תומכים בנשותיהם, עוזרים, מרגישים בכאבן והכל....אבל בסוףףף הן אלה שסובלות מבחינה גופנית... הן וגם אנחנו אלו שמתייאשות מרוב טיפולים כושלים.... אנחנו אלו שסובלות הדקירות של הזריקות....הולכות למעקב זקיקים מתפשטות...ומתלבשות...אנחנו אלו שנשאבות... ובסוף מחזירות...ומחכות ל....12....יום וסובלות בשקט את ההמתנה. והם שמה ממשיכים את חייהם כרגיל....אבל אנחנו גוזרות על עצמנו עונש...והוא "לשמור על העוברים"...בלי לזוז ובלי להנות מהחיים הרגילים כמו שצריך. אני מודה שהוא תומך בי מאוד...והוא בן אדם אופטימי לחלוטין...ורואה שיום אחד אנחנו לא נצטרך את כל הטיפולים.... ויהיה לנו אחד משלנו " בעזרת השם". אבבבבבל....בסוף...אנחנו אלו שמקבלות על הראש כל " הסבל הנפשי/והגופני".... למה....כי האישה היא זאת שצריכה לסבבבול אפילו אם היא לא מקור הבעיה.... הלוואי אם יוכלו להמציא תרופה שתגדיל מס' הזרעונים..ולא הביציות.... ונוכל לנוח קצת.... נשיקוווווות

אני חושבת שהגיע הזמן לפרגן לעצמך תשומת לב ותמיכה מאחרים, וקצת להפסיק להיות וונדר וומן שחזקה בשביל כולם. אני מניחה שבעלך הצליח להתגבר על הזכרונות הקשים מהמחלה כי את לצידו, תומכת ומכילה. הוא יוכל להיות אותו דבר עבורך אם רק תרשי לעצמך להישען עליו. ולגבי טיפולי הפוריות נכון שפיזית אנו אלה שנושאות בנטל. אבל התסכול והחרדה הם גם של הבעלים. הם פשוט בנויים אחרת, נוטים להדחיק טוב מאיתנו וכנראה שאנחנו גם נוטות לשדר שאנחנו מסוגלות הכל, גיבורות. אז, גיבורה שלי, קצת לנוח, קצת לתת לאחרים שאוהבים אותך לטפל בך, קצת מקום לשירלי נשיקות}{}{}{

שלום בת 27 , מנסה להיכנס להריון ראשון , פרופיל הורמונלי תקין . בעקבות כך שלא קיבלתי מחזור במשך חצי שנה לאחר הפסקת הגלולות התחלתי בטיפול באיקקלומין. מחזור ראשון של איקקלומין מיום חמישי 2 כדורים ביום ולאחר מכן פרוגינובה חמישה ימים פעמיים ביום, ביום ה-13 ניצפו מס' זקיקים גדולים , זקיק מוביל בגודל 21 מ"מ אבל רירית רחם בעובי 2 מ"מ . הביוץ הגיע לאחר יומיים . נראה כי האיקקלומין עושה את העבודה אך משפיע לרעה על הרירית . האם מהתוצאות הללו לדעתך ימליץ לי הרופא על הפסקת הטיפול באיקקלומין ? האם קיימת אפשרות להיכנס להריון עם רירית בעובי כזה? תודה על ההתייחסות

באמת דקה מאד, וזו אחת מתופעות הלוואי השכיחות של האיקקלומין. אין לי מושג מה הרופא ימליץ לך אבל סביר שאם התמיכה שאת מקבלת לא משפרת את תגובת הרירית אין טעם להמשיך בטיפול. תשאלי את השאלות בביקור אצל הרופא ותתעקשי לקבל תשובות הגיוניות. בהצלחה!!!!

אחת מתופעות הלוואי של האיקקלומין היא יצירת רירית רחם דקה במיוחד. מינסיוני(לי זה היה בדיוק אותו הדבר), בטח יעבירו לטיפול אחר בחודש הבא. בהצלחה

שלום, את צודקת לחלוטין בכל מה שכתבת: א. איקקלומין משפיע לרעה על עובי הרירית, ו-ב. רירית של 2 מ"מ לא תקלוט הריון. (המינימום זה 6 מ"מ, הרופאים מעדיפים 7-8). לכן יש להניח שהרופא שלך ישנה את הפרוטוקול. בהצלחה!

שלום! אני מצטערת שאני שואלת המון שאלות אבל אני נורא מפחדת ואני ממש מנסה לדעת הכל כדי לטפל בבעיה ולפתור אותה כמה שיותר. מה ערכי היחוס בפרוגסטרון? האם 8.9 זה נמוך ממש? מה הסיכויים למי שחסר רק את ההורמון הזה להיכנס להריון? האם זה מעיד על אי פריון? ברוב המקרים לקיחת נרות או תרופות של פרוגסטרון זה עוזר? ומתי צריך לקחת אותם? לחלק קיבלתי תשובה. תודה רבה וסליחה .

רחלי יקרה, יש באתר כאן פורום בו מייעץ רופא בעניין פוריות, כדאי לך לשאול גם שם. כמו כן נדמה לי שיש שם קישור לשאלות נפוצות ואולי שם תמצאי חלק מהתשובות. חבל שתחכי רק לבנות הפורום כדי לקבל תשובות. יהיה טוב, דורה.

הפרוגסטרון, כמו יתר ההורמונים, משתנה ברמתו לאורך המחזור. בתחילתו הוא נמוך ברמה של 1.5 -2 ואולי יותר. לקראת הביוץ חלה עליה, והמועד שונה מאשה לאשה כיוון שמועד הביוץ שונה ביננו. לאחר הביוץ רמת הפרוגסטרון קופצת לעשרות, ושוב זה שונה מאד בין אשה לאשה. אי אפשר להבין ממה שכתבת אם יש בעיה. ניתן לקבל בכל מקרה תמיכה פרוגסטרונית בכדורים, נרות ג'ל או זריקות, הכל בהתאם למכלול התגובות של האשה ופרוטוקול הטיפול שלה. ככלל פרוגסטרון נמוך הוא משהו שניתן לטפל בו. אני מקווה שאני עונה לך, אם עדיין לא, נסי להסביר את עצמך יותר מדוייק שב"ש ניני

רחלי יקרה, עניתי לך כבר על כל השאלות, וזה נראה לי קצת טפשי לחזור על עצמי כמו תקליט שבור. אולי כדאי שתשאלי את הרופא שלך פנים-מול-פנים, ואז תרגישי יותר בטוחה עם התשובות שאת מקבלת. בהצלחה

רצוי להודות לעיתים שאני נאיבית. יש בפורום (לא בזה)בנות שרוצות לקבל תרופות מאחת לשניה ובתמימותי הבטחתי לבחורה מסוימת שאעביר לה תרופות "מנוגון" (יש לי ספייר ,ואני חזרתי לגונל F) היא טענה שזהו לה ילדה השלישי ואין לה כסף לקנות תרופות כי בקופה שלה לא מסבסדים ילד שלישי רק במעט (היא במאוחדת נדמה לי) הגעתי הביתה שמחה וטובת לב ובאתי להתקשר ולבשר לה שיש ברשותי 5 אמפולות ספייר בעלי ראה ונבהל ואמר לי שבשום אופן לא אעשה זאת (רצוי לציין שבעלי הוא איש כוחות הביטחון ויש לו סגנון של שמירת אתיקה כזה) שאני לא רופאה ואין לי זכות או אפשרות אתית להעביר תרופות ואם תהיינה לה תופעות לוואי זה יהיה בעוכרי. מה דעתכן מה לעשות? תודה.

מצידי..... אל תקחי סיכון כזה... מה זה להעביר תרופות...ובמיוחד אמפולות.... לא כדאי לך....אם הייתי במקומך הייתי אומרת שנגמר התוקף...או משהוא אחר אם יקרה משהוא...אז את תהיי אשמה...

ל' יקירתי, אני מבינה את ההתלבטות. מצד אחד את מאד רוצה לעזור, מצד שני- אסור לך להעביר תרופות מרשם. אני כמעט בטוחה שזו עבירה על החוק. וחוץ מזה- את לא באמת מכירה את הבחורה, אלא רק מהפורום. אני מסכימה עם בעלך! בשום פנים לא הייתי נותנת! האמת היא שהתפלאתי לקרוא שאת חושבת לעשות דבר שכזה. במיוחד לאור העובדה שסיפרת לי כמה את זהירה אפילו במתן עיצות בפורום בנוגע לתרופות. תשאירי את זה כך יקירתי ואל תקחי סיכונים מיותרים. סו"ש נפלא, דורה.

צודקות פשוט נלהבתי מהרצון העז של בחורה זו להכנס להריון שלישי וכל מה שעברה בדרך (סיפור קשה). בעלי מאוד שכלתן,יותר ממני,וזה מאזן אותי. תודה לכן !! דורהל'ה ,שוב ,בהצלחה עם פרופסור מרגליות המקסים.

הי ל, אני לא יכולה לייעץ לך על זה, אבל אני יכולה להגיד שאני לא הייתי לוקחת תרופות, או מעבירה תרופות לאדם זר שאני לא מכירה. אסור למכור תרופות ע"פ חוק - לא בדקתי אם אסור למסור בחינם.

גם אני בדעתו של בעלך לא הייתי מעבירה תרופות בייחוד אמפולות של זריקות. חוץ מזה גם צריך לדעת באמת אם היא אמורה להשתמש בכאלה אמפולות או משהו אחר. כי אם זה לא זה מה את צריכה צרות?או שחלילה יקרה לה משהו אז את תהיי אשמה. תמציאי לה משהו וזהו. שיהיה לך בהצלחה

היי ל' אני בעד לתת תרופות פריון ולחסוך כסף אם אפשר, הרי אף אחת לא תיקח תרופות שהיא לא צריכה, לי למשל נתנה חברה שנכנסה להריון מהפורום הרבה תרופות שתואמות את הפרוטוקול שלי ואכן חסכה לי הרבה כסף...אז למה לא? זו דעתי...רומי

שלום לכולן היום הזה העלה בי המון זכרונות כואבים...אבל כואבים של ממש כאשר הכרתי את בעלי לפני 9 שנים...הכרתי גם את הזמרת סלינדיון...שדרכה העברתי רגשות חזקים דרך השירים שלה כלפיו... בייחוד השיר שלה MY HEART WILL GO ON...... סלינדיון ליוותה את אהבתנו עם כל סינגל שהורידה לשוק..... לאחר כמה שנים ... נודע לי שבעלה חלה בסרטן כאשר אז שמעתי בכיתי מרוב צער...לאחר שנה של מחלתו התארסתי לבעלי...זה היה לפני 5 שנים. לאחר כשנתיים..ארוסי שהוא עכשיו בעלי...הרגיש כאבים נוראיים באשך עבר כריטה...ולאחר כשבוע כאשר הוא היה מתקלח התקשרו אליו מהבית חולים והודיעו לו שיש לו סרטטטטן.... הוא נסע באוטו...היה בדרכו לבית חולים...בא ואסף אותי מהעיר השכנה ראיתי אותו בוכההה....נכנסתי להלםםם...מה קרה?? ענה לי: אני חולהההה !! לא האמנתי עד שהגענו לבית חולים....ואז קיבלנו את הבשורות הרעות... התעלפתי...בכיתי...צעקתי....הכל עשיתי ועדיין אני בוכה ...בוכה ....ובוכה כאשר צפיתי היום ב- AOPERAH היתה המתארחת שמה סלינדיון..... שמספרת על תהליך חייה והתמודדותה עם מחלת בעלה...ועל הטיפולים שעברה.... בכיתי בחוזקה... פתאום בתוכנית מביאים סיפורה של נערה שהכירה את בעלה רק 6 חודשים... התחתנו...ואחרי של 6 חודשים של נשואים...בעלה מגלה גידול בריאות.... לו נותר אלא שנה לחיות...שנה כוללת טיפולים....החלום של בני הזוג היה להקים משפחה עם המון ילדים.... הבעל הלך והקפיא זרע לפני הכימוטרפיה.....עברה שנה....ולא נשאר לו לחיות אלא כמה ימים....הוא העדיף למות בין זרועותיה של אשתו....וביום ההוא הם נרדמו יחד...האישה מתעוררת ומרגישה שרוחו לא נמצאת שמה....ופתאום היא מגלה שהוא מת בין זרועותיה... אחרי זמן מה ...היא עברה הפרית מבחנה....והרתה בתאומים יפים ומקסימים. התחלתי לבכות בקול רם....נזכרתי בכל מה שעברתי לפני....אי אפשר לתאר במילים כאשר חזרו לשידור ב-OPERAH, ראיתי סלינדיון בוכה ...בוכה כמו שאני בוכה...מרגישה במה אני מרגישה...... קשה לי לתאר כמה זכרונות קשים עברו בראש כאשר צפיתי בתוכנית....כמו סרט אימה בין חודש לחודש...בין טיפול לטיפול...בין חיבוק לחיבוק...אני נזכרת במחלה..בטראומה....בסרט האימה שעברתי בחיים... זה דבר קשה....בייחוד כאשר את אוהבת בן אדם כל כך הרבה...זה כואב יותר..... אני נחנקת...ונורא קשה לי ורע לי....ביחוד שאני לא מספרת לבעלי..קשה לי להזכיר לו את זה... וכאן רציתי להוציא... ........): ): רע לי

שירלי יקרה, האם בעלך החלים מהסרטן? כמה כואב ונורא, להתמודד במקביל גם עם מחלה קשה וגם עם טיפולי פריון - כאילו שכל אחד מהם לחוד לא טומן בחובו מספיק כאב וסבל לחיים שלמים... קבלי ((((((חיבוק)))) חזק וחם.

כן...ברוך השם זה היה לפני 3 שנים.....אבל זאת טראומה שקשה מאוד לשכוח אותה.... אני נמצאת לידו...בין זרועותיו...ומפחדת מאוד שאני אאבד אותו... וללא כל כוונה אני מתחילה לבכות...וכאשר הוא שואל נה יש לך...אז אני אומרת שכואב לי הראש... זה קשה..ומה שאני עוברת עכשיו יחסית קל ...למה שעברתי אז....

לפעמים נדמה לי שאנחנו ממש חיים חיי איוב (זו רק מטאפורה מהבטים מסוימים,להבדיל אלף אלפי הבדלות מסיפור איוב) חיים מצרה לצרה מקושי לקושי. מאז שהתחתנתי עברו עלינו המון מכשולים,מכשולים קשים ועד היום הם לא נגמרים אנחנו חולפים מבשורה קשה אחת למשנה (וגם בשורות טובות). לפעמים ממש נדמה לנו שאנו בבחינה תמידית ע"י אלוהים. ואז אנו רואים לנגד עיננו :בטלויזיה ו/או "בשידור חי" סיפורים קשים יותר לדוגמה:חברה לעבודה שלי,בחורה מקסימה רק בת 30 שנפטרה מסרטן חצי שנה אחרי חתונתה ואני אישית שוחחתי איתה לפני שגילתה את מחלתה והיא שיתפה אותי בכל חלומותיה ושאיפותיה לסיים ת'תואר,להתקדם בעבודה,לקנות דירה עם בעלה האהוב ולהביא ילדים משותפים. הדברים האלו מכניסים אותנו לפרופורציות, איזו מתנה יש לנו :אחד את השני,את האהבה ,הקירבה וההקרבה בין בני זוג את החיים.לטוב ולרע. שירלי גם לי רע לפעמים אבל תאמרי בכל יום שעובר תודה שאנחנו עדיין כאן להריח,לחוות ,לאהוב ולהביא ילדים .ואנחנו נביא.

סיפור קשה וכואב, הדמעות זולגות יחד איתך שירלי. אני שוב מאחלת לך ליהיות חזקה ואופטימית. הלוואי שיגיע היום שבו תספרי לנו כאן כמה משקל הבן שלך הבכור נולד...אינשאללה. אני מאחלת לך את מה שאני מאחלת לעצמי. אוהבת זיו. תהיי חזקה אנחנו כאן בשבילך!!!!!!!!! }}}}}}}}}}{{{{{{{{

תודה זיו....תודה מכל הלב

חזרתי עכשיו מהרופא נשים שלי - לחוות דעת .. השבוע עשיתי צילום רחם ועל-פי התוצאות והכתוב אני גם הבנתי שהכל סתום. שלחתי התוצאות לשולמן והוא אמר ישר FIV (הפוך).. הרופא שלי - שאני סומכת עליו והוא גם מומחה פריון לא קרא התוצאות הסתכל על הצילומים ואמר הכל תקין..יש סלפטופינקס שיכול לפגוע בהשתרשות כי יש שם נוזלים רעילים אבל הייתי מתחיל עם איקולאמין והזרעה ולא הפרייה הוא רשם את זה וביום ג' הבא אני אצל שולמן.. אז אני כבל לא מבינה כלום..יש לציין ששולמן לא ראה את הצילומים רק את הפיענוח - האם המפענח/הרופא/הרנטגנאית כל כך סתומים. ובנוסף כאן כבר נפלתי על הריצפה הסלפטופינקס רשום שבצד ימין ולדעת הרופא זה בצד שמאל....................................

שלום מיכל, אני לא יודעת מה להגיד לך... היה עדיף ששולמן יראה את הצילום עצמו ולא רק את הפיענוח, כי תמיד יכול להיות שהפיענוח היה שגוי. לא הבנתי למה את ממשיכה ללכת לשני רופאים במקביל. בלי שום קשר לסיפור צילום הרחם (שרק מחדד את הנקודה) - נראה לי שיש רק מה להפסיד ולא להרוויח מלעבוד עם שני רופאים במקביל.

אני רציתי חוות דעת שניה ואז להחליט אם ללכת על פרטי או על ציבורי. אם אני מתחילה עם הזרעות אני גם אתחיל מציבורי.. ונראה מה הלאה..מקווה שלא אצטרך יותר מהזרעות

כמה מוזר... וגם נורא מבלבל איך ששתי הדעות ממש לא מתיישבות יחד. לדעתי ילדת צודקת (כרגיל), יש בעייה בללכת לשני רופאים. תחשבי על מי את סומכת יותר ותשארי איתו. אני לרוב בוחרת במי שאומר לי את מה שרציתי לשמוע... (כמה בוגר מצידי). דורה.

ערב טוב סתם לשתף אתכן, מחר אני עוברת שאיבה (מס' 5 )(חמסה , חמסה) ואחרונה מקווה!!!!! אז WISH ME LUCK שלכם, רומי

ערב טוב רומי, שאיבה מס' 5 היתה השאיבה המנצחת עבורי - ואני מקווה ש-5 יהיה גם מספר המזל שלך! תעדכני? בהצלחה!!

ץ

גם אני מחזיקה לך אצבעות חזק חזק!!!!!! חן

הצלחה רבה!!!!!!!!!! שאיבה חמישית נשמעת לי שאיבה מנצחת!!!!! שובי אלינו לספר איך היה, ועוד שבועיים לבטא שווה, נשיקות וחיבוקים(((()))) ניני

רומי שיהיה לך המון בהצלחה מחזיקה לך אצבעות.

הי, כמו שכבר סיפרתי, הגיעו כאבי המחזור ואיתם תחילת דימום. אצלי תמיד הדימום בהתחלה חלש ואחרי יומיים מתחזק. היום הייתי אצל הרופא והוא אמר לי כבר להתחיל אסטרופם כי אנחנו רוצים לדחות את הביוץ הבא. לא יודעת למה, אבל החלטתי לעשות בדיקת הריון ביתית לפני שני מתחילה שוב הורמונים. הבדיקה הראתה שני פסים שהפס שמעיד על הריון היה חלש מאוד מאוד. זה מאוד מבעס כי בפעם הקודמת שזה קרה לי (הפס החלש מאוד), זה היה הריון שלא התפתח והפלתי שבועיים אח"כ. אני נורא רוצה לעשות בדיקת בטא, אבל עכשיו כבר סוף השבוע. אתן יודעות איפה אפשר לעשות את הבדיקה? האם יכול להיות שהפס הוא תוצאה של הפרוגסטרון\איקקלומין? האם אתן ממליצות להמשיך עם הפרוגסטרון? בינתיים שלחתי את בעלי לקנות לי ערכה נוספת. תודה מימי

מימי יקרה ! לצערי אין לי שום מושג מה כדאי לך לעשות אבל אני מחזיקה לך אצבעות ומתפללת בשבילכם שאת בהיריון ושיהיה לך היריון ארוך ותקין מורן

מימי היקרה, הרבה הריונות מתחילים עם דימום, ופס חלש הוא גם כן פס. נכון שייתכן שמדובר גם הפעם בהריון כימי, אך ייתכן גם שלא. בכל מקרה הפס הנכסף בשום אופן לא הגיע מהאיקקלומין ולא מהפרוגסטרון! אל תתחילי עם האסטרופם, ואל תפסיקי עם הפרוגסטרון - עד שלא תעשי בדיקת בטא!! זה מה שאני הייתי עושה: ניגשת עוד הערב למוקד, ומבקשת הפנייה לבטא כמותית דחופה מכל רופא שתמצאי שם. שימי לב שהמילים "בטא כמותית" ו"דחוף" תהיינה מודגשות על ההפנייה! ואז תגשי על הבוקר למוקד שיש בו מעבדה (לא יודעת מאיפה את או מאיזה קופה - תבררי מה יש באזור מגורייך) ועושה בדיקת דם שאת התוצאה לה את אמורה לקבל עוד באותו יום בצהריים. אגב, טיפ קטן לך ולכולם: מומלץ ביותר, למי שעדיין אין -לבקש סיסמה לאתר הקופה באינטרנט ממנו אפשר לצפות בתוצאות הבדיקות. (אני יודעת בוודאות שיש את זה במכבי, ומניחה שגם בשאר הקופות). במהלך טיפולי פריון זה חוסך הרבה טירטורים ובעיקר מתח נפשי מיותר. מחזיקה לך אצבעות ותעדכני, בסדר?

מימי יקרה! אני לא ממש מבינה גדולה בנושא אבל פס הריון גם אם הוא חלש זה בכל זאת פס אז אני מאחלת לך שזה אכן הריון ושהכל יעבור בשלום. שיהיה לך המון בהצלחה.

זה ה ivf הראשון שלי הבטא שלי כעת גבולי .(אתמול נבדקתי). הרופא שהיה ביחידה , באותו העת אמר לי כי זה לא הגיוני שהבטא גבולי כי הפרוגסטורון זמוך אז שאצפה לדימום. במילים אלו. זה יומיים שיש לי טיפה הפרשות חומות,כאמור ברגע שהוא אמר לי זאת לא אמרתי לא דבר. היום ההפרשות התגברו, אך עדיין לא כמו מחזור, התקשרתי ליחידה לספר להם, כי זה פעם ראשונה שיש לי דבר כזה.(תמיד המחזור שלי מגיע כמו ים סוער) ונחשו מה ענו לי "נו בטח , אף פעם לא עברת טיפול אז את לא יודעת" בשיא ההתנשאות. ממש נמאס לי!!! לא משנה כמה קראתי יש כל הזמןהפתעות חדשות שלא כתוב עליהם בשום מקום. והאנשים שאמורים לעזור לך פשוט מתנשאים מעליך... גם ככה כל הטיפולים כל כך קשים, שלא לדבר על הצד הנפשי שבכך ,אז למה אנשים "מנסים" לגרום לך יותר רע?

בפעם הבאה תעני להם מה שאת חושבת ולא לשתוק. על כל מקרה בהצלחה ואל יאוש תנסי לעשות בדיקת דם ביום ראשון במידה ולא תקבלי עד אז יכול להיות ואולי בטוח שאת בהריון הלואי תנסי ואם לא לא להתאכזב . ומה זאת בטא גבולי בהצלחה

ממי היקרה, הלוואי שהייתי יודעת מה בדיוק יוצא לאחות בצידו השני של הקו מזה שהיא גורמת לך להרגיש אפילו יותר רע ממה שאת ממילא מרגישה. אבל מה לעשות, יש אנשים שרגישות וחמלה זה לא הצד החזק שלהם, וכמו שאת בוודאי זוכה ליחס רע/מרושל/מתנשא/מעליב מנותני שירותים אחרים מעת לעת, לצערנו התופעה לא פוסחת גם על יחידות ה-IVF. אז בשביל זה אנחנו פה - תרגישי חופשי לשפוך... (((חיבוק))))

ממי יקרה, כמה מעצבן! דווקא האנשים שאמורים להיות הכי רגישים והכי מודעים! משום מה לפעמים פשוט לא מבינים במקומות האלה שאת חדשה, שעוד לא התנסית ושצריך קצת יותר עדינות... ממי חמודה, יש כאן המון בנות שכבר עברו IVF ובטח יוכלו לעזור. טוב שיש את הפורום הזה,פה אף אחד לא מתנשא. חיבוק גדול ובהצלחה, דורה.

היי ממי! לצערנו הרב מי שאמורה לגלות קצת רגישות וחמלה לא מגלה את זה ודווקא הם אלה האחיות או נותני השירות למיניהם שהם יודעים כמה כל העניין רגיש,כואב ועצוב. לצערי הרב גם אני נתקלת ביחידה שאני מטופלת בה באותן תופעות של חוסר רגישות של יהירות מסויימת כאילו שאנחנו נשים "דפוקות" שיש לנו או לבעלים שלנו בעיות פוריות ואילו להן זה בא בקלות. אני יודעת שזה ממש מרגיז שאת שואלת שאלות כי את רוצה לדעת בוודאות מה שאמרו לך זה מה שאת צריכה לעשות אז נותני השירות למיניהן גם האחיות אומרות "כמה פעמים צריך להסביר מה לא מובן?" לדעתי צריך להעיף אנשים כאלה. אבל ממי אל תתייחסי אליהם לא פעם ולא פעמיים אני עניתי בחוצפה ולא מעניין אותי מה הם חושבים. יצא לי גם כמה פעמים שהתקשרתי לרופא שלי לפלאפון ושאלתי אותו בקשר לדרך הטיפול שהוא רשם לי כי לא הייתי בטוחה בעניין האחיות. חזקי ואמצי שיהיה לך בהצלחה

הי, יש לי שאלה- האם אפשר לעשות היסטרוסקופיה תוך כדי טיפול IVF? האם הוא פוגע ברירית או בזקיקים? תודה

שלום מי, אני מצטערת אבל אין לי מושג. אני מציעה לך לשאות את פרופ' זיידמן בפורום הסמוך. בהצלחה!

היי לך, אני כבר שאלתי את פרופ' זיידמן והוא אמר לי שאחרי המחזור ועד השאיבה אפשר בהצלחה, רומי

בוקר טוב, אתמול היינו ביעוץ פרטי אצל פרופסור חיפאי ידוע. לדבריו הסיכוי להרות מבעלי שואף לאפס. הליקוי הגנטי שהתגלה אצלו כמעט לא משאיר סיכוי למצוא זרע. ככה. ישר להזרעה באמצעות בנק הזרע. ציפינו לתשובה כזו, אבל עדיין לא נעים. מה אומרים בככל על סיכויים להרות עם הזרעה תוך רחמית?

אני מקווה שזו לא חדירה לפרטיות יותר מידי אבל רציתי לדעת איך בעלך מתמודד עם רעיון בנק הזרע? גם אצלינו הבעיה היא זרעו של בעלי ועוד לא הגענו לשלב בנק הזרע אבל אני חוששת מתגובתו באם נצטרך.... גם ככה דיי קשה לו כל הסיטואציה (ואנחנו ממש ממש בהתחלה).... חן

היי,חן. אני מאוד מבינה את הדאגה שלך. אנחנו היינו מודעים לבעיה עוד הרבה לפני החתונה , (אם כי קיווינו שבכל זאת נצליח ללא תרומת זרע... עד מחר.). ככה שלשנינו היה די זמן לחשוב ולהתרגל לרעיון. הוא בהחלט פתוח לאופציה ואחת הסיבות שהוא פשוט רוצה ילדים, ואין לא ברירה לעשות זאת אלא באמצעות תורם. הוא מבין שאין לא ברירה כל כך. דבר שני והכי חשוב , והא אמר לי את זה בעצמו שאבא זא לא בסוג הדם וגנים , אבא זה כאן, בראש. אנחנו צריכים לדאוג שאני אהיה אבא לילדיי בראש שלהם". .אני מקווה שהתבטאתי ברור :) אני מציעה שתלכי לכיוון הזה עם בעלך- לא בעניין של " אין לנו ברירה". תחזקי אותו, קשה לו, תגידי שחווית הזיגיות שתעברו בעת ההריון, הגידול המשותף ויחס שתתנו לילד זה מה שיהפוך עושה אותו לאבא, ושום דבר אחר. תני לא תחושה שאת רוצה לגדל ילדים איתו ורק איתו גם עם נעזרתם בזרעון של מישהו אחר כדי ללדת אותם. תאמיני ל, זה יסתדר. בהצלחה, גבי

גבי יקרה, צר לי על החדשות הלא נעימות (((חיבוק))) אתם תצטרכו קצת זמן לעכל את הבשורה, אבל בסופו של דבר את תהרי, ויהיו לכם ילדים מקסימים ולגמרי שלכם גם אם הזרע יגיע מתורם. מה שעושה את הקשר עם הילדים הוא עצם ההורות בפועל, ולא הגנטיקה. הלוואי שתצליחו מהר.

שלום, את ניסחת יפה וקצר מה שהיה להגיד לי לחן בנוגע לשאלתה, רק אני התנסחתי קצת מעורפל . שיהיה לכולנו בהצלחה

התנסחתי מעורפל וגם עשיתי שגיאות כתיב- ממש לא מתאים לי. אבל זה רק בגלל שרציתי לענות מהר ככל האפשר ,אז תסלחו לי :)

רציתי לדעת על פי מה קובעים את יום ההזרעה? לפי גודל זקיקים או בשילוב אם בדיקות דם? תודה.

שלום מעיין, מועד ההזרעה נקבע על-פי גודל הזקיקים בשילוב תוצאות בדיקת הדם. בהצלחה!

שלום לכולם. אני לפני טיפול הזרעה החודש, אני אחרי 5 כדורים של איקקלומין. היום עשיתי בדיקות דם ואולטרסאונד: שחלה ימנית ושמאלית- עובי רירית 2.6. אין נוזל. זקיקים ימין- זקיקים בגודל 13,17,24 זקיקים שמאל- 12,13 רק בצהרים ינתנו התשובות של בדיקות הדם בנתיים מאוד מסקרן אותי מה זה אומר? אני ביום ה- 12- האם הביוץ הוא היום?איך הבדיקות דם משפיעות על התוצאות האלו? האם היום אני צריכה להזריק את האוביטרל ומחר תהיה ההזרעה? תודה מראש וסליחה על אורך ההודעה.

שלם רונית, לפי הזקיקים נראה שאת כבר די קרובה לביוץ, אבל תוצאות בדיקת הדם יוסיפו עוד מידע חשוב. הרירית שלך נראית די דקה. הרופא הוא היחיד שיכול להגיד לך מתי להזריק את האוביטרל ומתי תהיה ההזרעה. בהצלחה!

היי קיבלתי את התשובות: 1400- 35 pmol/L 3271.0 ESTRADIOL (E-2) 90- 8 nmol/L 1.9 PROGESTERONE מה זה אומר עכשיו? (בנוסף לתוצאות של האולטרסאונד) תודה רבה.

שלום לכולן, אני מטופלת אצל רופא נשים באיקקלומין כמה שלושה חודשים + מעקב זקיקים. החודש עשיתי גם השבחה והזרעה עקב ספירת זרע נמוכה אצל בעלי. מעולם לא עשיתי בדיקת הורמונים להריון רק בדיקת פרוגסטרון לראות אם היה ביוץ. שאלתי את הרופא שלי לגבי הבדיקות והוא ענה שאין צורך זה מיותר עושים בדיקות הורמונליות רק לפני הפריה. האם זה נכון? וגם לגבי השבחה והזרעה. הוא טען שעושים רק בפעם במחזור השבחה והזרעה, ואני קוראת על בנות שעשו פעמיים. האם להלחיף רופא?

שלום לילך, אצלי הרופא עשה בדיקת דם לפרופיל הורמונלי בשלב הראשוני - זה הגיוני בעיני כי ניתן ללמוד מכך על הגוף, ומדובר בסך הכל בבדיקת דם פשוטה שאין סיבה לדחות אותה. יש רופאים שעושים שתי הזרעות במחזור, ויש כאלה שלא חושבים שזה מגדיל את הסיכוי ומסתפקים באחת. תראי, רופאים שונים עושים דברים בצורה שונה, וקטונתי מלשפוט את הרופא שלך, אני הרי לא רופאה בעצמי. אבל אם את מרגישה לא נוח עם הרופא שלך - תחליפי אותו. בהצלחה!

תודה לכל מי שענתה לי בנושא.. זה קצת עודד אותי..כנראה שאני לא אדע עד שאתחיל איך זה משפיע עלי. האם כששואבים או מחזירים צריך לחכות לאחרי ביוץ או אחרי מחזור ? או שעוקפים כבר את הכלללללל?

למיכל, אני אנסה לעזור לך למרות שלא כלכך הבנתי את השאלה, הטיפולים הם אינדיוידואלים לכל אחת, אבל בכללי - ביום השלישי למחזור את מתחילה לקחת זריקות לגירוי השחלה בערך בין 10-12 יום ואז עוברת שאיבה שזה למעשה יום הביוץ וכעבור 3 ימים מחזירים לך את העוברים....ואז ממתינים 12 יום לתשובת הבטא המיוחלת. מקווה שעזרתי, רומי

הי מיכל, כאשר מגיעים לשאיבה+החזרה בד"כ התהליך הוא כזה שהמע' ההורמונלית שלנו מדוכאת ונשלטת/מופעלת ע"י זריקות וכדורים אז ביוץ עצמאי ומחזור כבר ממש לא בתמונה... (לפחות עד השאיבה). קראתי גם את השאלה שלך על השמנה: בתור שמנמונת בהווה וגם לפני הטיפולים, יש לי כמה דברים לומר: 1. זה אינדיוידואלי. 2. אני אפילו הצלחתי לרזות 5 ק"ג בהמהלך התקופה (לאט מאוד + הרבה חדר כושר כשהרופא מרשה) 3. אני צברתי המון נוזלים וקיבלתי את העצות הבאות שעשויות לסייע (קשה לי לומר עד כמה עוזרות, אבל בטוח לא מזיקות): הרבה ירקות ירוקים (משתן) ולהפחית בצריכת מלח (מלח מעודד צבירת נוזלים). ועוד עצה אחת כללית: הכי חשוב לזכור כל הזמן שבסוף הבדיקות/הזריקות/ההתנפחות/האכזבות/ הכאב והדמעות אמור לחכות לנו תינוק/ת מקסימים!!! ואז (או אפילו לפני - כשנקבל בטא חיובית) נצחק על הכל!!!

עזרת לי מאוד.. איכשהו התשובה שלך והעובדה שהצלחת לרזות וגם את שמנמונת..הרגשתי קרובה לזה ויכולה להתחבר תודההה..

שלום מיכל גם אני עניתי לך עכשיו למטה לגבי ההשמנה. בנוגע לשאיבות, החזרות וכו': לפני תחילת הטיפול תקבלי מהרופא המטפל "פרוטוקול", כלומר תוכנית טיפול ספציפית עבורך, בה יהיה כתוב לך בדיוק מה עושים ומתי ביחס לווסת, ביוץ וכו'. בגדול, בטיפולי הפריה נותנים לך תרופה שמדכאת את תהליך הביוץ הטבעי של הגוף, וזאת על מנת להעביר את מלוא השליטה בעניינים לרופא. כלומר הביוץ ייגרם באמצעות תרופות ולא באופן הרגיל. כשתפגשי את הרופא לקראת הטיפול הוא יסביר לך, וא לא -אל תתביישי לשאול אותו -זכותך לדעת הכל!

היי ניני, כנראה שבין כל ההודעות כאן פיספסתי את המשך הדיווח שלך על הזקיקים. אז מה קורה איתך? דורה.

כבר שכחתי מהזקיקים שלי...:) לקחתי אוביטרל כשהגדול היה על גבול לחשוד שהוא ציסטה ושני IUI יום אחרי יום בחמישי ושישי שעבר אוביטרל נוסף ביום שלישי כתמיכה ועכשיו המתנה:) מה איתך?

אז אפשר לקוות לטוב, אולי זו ה - הזרעה. אל תשכחי לספר. אני חייבת לשמוע כבר בשורות טובות ויש לי הרגשה שהפעם זה יהיה ממך.......... דורה.

היי לכולן! אני אמורה לעשות הזרעות, אני מזריקה GONAL F ואח"כ אין לי שמץ של מושגמה עושים. איך הולך התהליך?מה הסיכויים? כמה פעמים עושים את זה עד שאני מגיעה לIVF.? האם זה כואב ? האם יש תוצאות? תודה

את מתחילה להזריק גונל F בכל יום במינון שהרופא הואה לך להזריק לקראת יום ההזרקה החמישי את מתחילה במעקב זקיקים (בדיקת US) בדיקות הורמונלים E2 (אסטרודיל) ופרוגסטרון ויוצת קשר עם הרופא המטפל להמשך טיפול לאחר וידוא תוצאות הבדיקות וכך כל כ3 ימים עלייך לחזור על בדיקות אלו וביום שהE2 והפרוגסטרון יחלו לעלות (E2 מעל 200 pmol/L מראה על זקיק בשל בין 18 ל20 מ"מ ופרוגסטרון 1 לערך ופחות מ10 )עלייך להזריק את האוביטרל או כל תרופה אחרת (אבל רק לאחר התיעצות עם הרופא המטפל) ולאחר כ36 עלייך לבצע את ההזרעה (IUI)לאחר השבחת זרעו של בעלך/בן זוגך. נהוג להתחיל IVF לאחר כ6 מחזורים של IUI (זאת ברגע שלא אותרה בעיה מיוחדת ואתם "בלתי מוסברים" ואם יש צורך לאכוף את ההפריה הטבעית,מכל סיבה שתתברר,ישר תשלחו לIVF ) בהצלחה!!

מילי, מאוד לא רצוי להזריק תרופות הורמונליות ללא מעקב ופיקוח צמודים של הרופא. ל נתנה לך תאור כללי וממצה של התהליך, אבל את חייבת להיות בקשר עם רופא הפריון שלך (או המרפאה בה הוא עובד) לגבי הוראות ספציפיות לגבי הטיפול שלך. בהצלחה!

שלום! אני מצטערת שיש לי המון שאלות אבל אני מרגישה בטוחה לשאלות שאלות כי יש לי מענה מיידי וזה עושה לי טוב . מה ערכי היחוס בפרוגסטרון? האם 8.9 זה נמוך ממש? מה הסיכויים למי שחסר רק את ההורמון הזה להיכנס להריון? האם זה מעיד על אי פריון? ברוב המקרים לקיחת נרות או תרופות של פרוגסטרון זה עוזר? ומתי צריך לקחת אותם? בכבוד רב ותודה על העזרה.

תלוי, באיזה ביום של המחזור שבו ביצעת בדיקת הדם?

15-17 יום לאחר קבלת המחזור

נהוג למדוד ביום ה21-22 למחזור כדי לבדוק אם אכן היה ביוץ ואז הוא גבוה יותר (מעל 20)

שלום! אני מצטערת שיש לי המון שאלות אבל אני מרגישה בטוחה לשאלות שאלות כי יש לי מענה מיידי וזה עושה לי טוב . מה ערכי היחוס בפרוגסטרון? האם 8.9 זה נמוך ממש? מה הסיכויים למי שחסר רק את ההורמון הזה להיכנס להריון? האם זה מעיד על אי פריון? ברוב המקרים לקיחת נרות או תרופות של פרוגסטרון זה עוזר? ומתי צריך לקחת אותם? לחלק קיבלתי תשובה תודה רבה

שלום רחלי, אני וניני ביחד ענינו לך על כל השאלות ששאלת. אנא קראי שוב את מה שכתבנו לך, ואם עדיין לא הבנת משהו תפתחי הודעה חדשה -כדי שלא נתבלבל. תודה ובהצלחה!

אע"פ שנראה הפורום עוסק רק בנושאי הפריות, מקווה שתענו על שאלתי. לאחר גרידה בעקבות הפלה בוששת בשבוע 13 (14/09/05) מחזור ראשון בתאריך 23/10/05, מחזור שני ב- 29/11/05 (לאחר 37 יום). איך אפשר לחשב את הביוץ?

עד כמה המחזור סדיר והביוץ בזמן לאחר הפלה, אולי כדי לעשות בדיקות דם?

שלום שלי, הפורום לא עוסק רק בהפריות, אלא בכל מקרה בו מישהי או מישהו שנתקל/ת בבעיית פריון מוצא/ת לנכון לפנות אלינו, כך ששאלתך בהחלט במקום. אי אפשר "לחשב" ביוץ, אפשר רק לעקוב אחריו, ויש כמה דרכים, כאשר המדוייקת שבינהן היא שיטת מעקב הזקיקים ובדיקות דם אצל הרופא. אם תרצי עוד מידע על מעקבי ביוץ תוכלי לפנות לאתר של פרופ' זיידמן, בלינק הבא: www/baby4u.co.il בהצלחה!

אני עדיין לא התחלתי התהליך של הפרייה.. יש לי חששות בעיקר מההשמנה מהנפיחות גם כך אני לא רזה וזה אחד הדברים המעיקים עלי בחיים.. עכשיו הבנתי שאני יכולה להשמין ולהתנפח האם זה מיתוס? כמו-כן מישהי יכולה להסביר לי איך התהליך.. האם אני באמת צריכה להזריק לעצמי או לקחת כדורים?.. תודה

שלום לך מיכל... אני אדבר על עצמי...אולי זה יוסיף לך מידע.... התחלתי טיפול באפריל ....שקלתי אז 57....עכשיו אני שוקלת 63 הזריקות שקיבלתי ניפחו אותי כמו בלונית...גם אני טיפוס שאוהב להתלבש בייחוד ג'ינסים וכעת אף מכנס ג'ינס נכנס לי .... עכשיו אני רק עם חצאיות מה לומר לך!! כל אחד שונה מהאחרת...אולי יש בנות שלא משמינות....אולי גם את לא אבל אני השמנתי בגלל כמות הנוזלים הרבה שאני מקבלת...... לגי הזריקות ...בתהליך של IVF את תקבלי רק זריקות להעלאת ההרמונים בגוף מי מזריק?....את או בן הזוג אני העדפתי שאני בעצמי אזריק...אני מזריקה בבטן... מקווה שעזרתי לךךךך

תודה האם מדובר על השמנה כבר מהטיפול הראשון?

היי מיכל, מנסיון אישי, הטיפולים לא משמינים אלה יש מעין נפיחות תמידית כזו שבד"כ יותר את מרגישה אותה מאשר הסביבה, אני עדיין עם אותו הג'ינס רק הורדתי קצת את החגורה(חחח) אם שומרים ואוכלים כרגיל אין סיבה להשמין... בקשר לזריקות, אכן מזריקים לבד, אין טעם לרוץ כל יום לקופת חולים, זה גם לא קשה בד"כ בבטן ולפעמים שצריך סוג מסויים של זריקות בשריר אני הולכת לאחות קופת חולים שיהיה בהצלחה, רומי

היי מיכל, כנראה שכל אחת מגיבה אחרת, כי אני לא העלתי גרם ואפילו לא חוויתי את תחושת המלאות שרומי מדברת עליה. כמוה גם אני העדפתי להזריק לעצמי בבטן ולא לרוץ לאחות של קופ"ח אלא רק לזריקות בשריר (של הישבן). הזריקה בבטן קצת הפחידה אותי בהתחלה ודי ריחמתי על עצמי, אבל זה בסך הכל מאד פשוט ולא מכאיב, במיוחד אחרי שנהייתי מומחית... יש גם מזרק מיוחד בצורת עט עם כמות מדודה ומעורבבת של שני החומרים שצריך לערבב. הוא אמור להקל מאד על החיים,אבל אני העדפתי להשתמש במזרקים רגילים. אל פחד מיכלי, אלה רק מחטים... דורה.

שלום מיכל, הקשר בין טיפולים הורמונליים להשמנה הוא לא מיתוס -הוא בהחלט מעוגן במציאות, ומאידך זה גם לא גזירה משמים. אם תעשי החלטה (ותעמדי בה) לשמור על תזונה נכונה והגיונית ועל פעילות גופנית קבועה במהלך הטיפולים (לא צריך להשתגע -הליכה של 45 דקות 4-5 פעמים בשבוע זה יופי), אין סיבה שתשמיני. בנוגע להליך ההפרייה -יש הרבה פרוטוקולים (תוכניות) טיפולים שונים זה מזה, אבל רובם בהחלט כוללים זריקות ולפעמים גם כדורים. הזריקות הן לא נוראיות בכלל, וגם בן הזוג יכול להזריק לך. בהצלחה!

מיכל שלום אני גם שמנה ואני אחרי טיפול מס'6 שהצלחתי ואח"כ איבדתי תאומים ומס7 קיבלתי וירוס ואני ממתינה לכן הסבלנות וההמתנה משלתמים ובנוסף ההזרקה לא כואבת תלוי איך לוקחים את הנושא זה כלום לא לפחד ועם את צריכה ייעוץ חזרי אלי המחטים מאוד דקים זה כלום ובהצלחה

תודה לילדת האוקיינוס ולנעמי על ההרגעה ,לאחרונה (לפני כמה שעות) חשבתי על עוד סיבה שיכולה להיות הסבר להיעלמות הביציות שלי : אני בעצם התחלתי לקחת תרופות ביום השני של הוסת שזה נראה לי די מוזר היות ואני עברתי כבר כמה מחזורי טיפול לא ממש דומים למחזור הזה האם זה נראה הגיוני לתת דיקא ביום השני של הוסת ולהתחיל 300 יחידות פיורוגון ביום השלישי ? היתה הרגשה שהוסת כאילו נקטע באמצע !!!מישהי עברה את זה כבר ?או משהו דומה ?האם זה יכול לגרום לקיצור תהליך הטיפול או התקופה הנדרשת הלבשלת הביציות?

שלום מיה, אני דווקא כן נתקלתי בפרוטוקול שתארת, אבל זה לא משנה: בכל מקרה - בין אם האשם בפיוריגון ובין אם האשם בתזמון - אין ספק שהפרוטוקול הזה לא היטיב עמך, ויש לערוך בו שינויים כלשהם. וכאן אני מציעה לך להשאיר את העבודה לרופא - זה בדיוק מה שהמומחיות שלו אמורה לתרום כאן: מתוך הידע והנסיון שלו אני מקווה שהוא יוכל לשנות את הפרוטוקול כך שהתוצאה בפעם הבאה תהיה טובה יותר - הטובה ביותר. בהצלחה!

שאלתי קצת מביכה אבל אני פשוט חייבת לדעת אני בטיפול שלישי , שביום א' האחרון החזירו שני עוברים , הטיפול התומך שקבלתי הם נרות אוטרוגסטן שלוש פעמים , אתמול והים יש לי פעם ביום הפרשה ירוקה בהירה , האם זה אומר שהטיפול נכשל והעוברים לא נקלטו או שזה מנרות מחכה לתשובה במהירות מיה

שום שאלה לא צריכה להביך !!! בשביל זה כולנו כאן... אני לא מבינה בזה ומישהי אחרת בטח תענה לך אבל רק רציתי לומר לך שתרגישי חופשי לשאול כל מה שבא לך... בשביל זה כולנו כאן... :) חן

היי מיה, לא ממש מכירה הפרשה ירוקה , אך לא נראה לי שזה מהווה בעיה וזה גם מאוד מוקדם לקבוע אם יש הריון או לאו אז תמשיכי להיות אופטימית...ומקווה שתכתבי לנו דברים טובים. בהצלחה, רומי

שלום מיה, אוטרגסטן ידוע לשימצה בשל ההפרשות הלא-סימפטיות שלו. אמנם לא יצא לי להתקל בהפרשה ירוקה, אבל אני לא חושבת שזה יכול להעיד על כשלון הטיפול -מקסימום אולי על זיהום או פטריה. אני מציעה לך ללכת לרופא אם הפרשה כזו תחזור, או אם יהיו לך גירודים, צריבות או תחושה לא נעימה באיזור. בהצלחה!

נורמולוג מראשון לציון.

ניתן ליצור קשר 0522664397

ניתן ליצור קשר 0522664397

צריך להבחין ממקום אחראי: שוקי גבאי מדבר באופן בוטח ושוטף, יש לו הופעה ודיבור מאד משכנעים, נוסכים ביטחון וגורמים לאחרים להאמין לו ובכך המוקש. במהות הוא מנחש כמיטב יכולתו אך לא מדייק.

האם את יודעת מה קורה עם ילד שלישי.. אני עושה פרטי.. אבל האם אקבל החזרים מקופת-חולים.. ואם זה ציבורי.. בכלל ידברו איתי בילד שלישי? תודה

שלום אליה, למיטב ידיעתי, חברות "מכבי מגן זהב" זכאיות להשתתפות של 50% במימון טיפולים לילד שלישי. הכי פשוט להתקשר לקופה בה את חברה ולשאול את כל השאלות ששאלת כאן - הקופות משנות מדיניות מעת לעת ולכן כדאי לקבל תשובה עדכנית ומוסמכת. בהצלחה!

ביום חמישי+שיש עשיתי IUI ואני נתמכת ע"י אנדרומטרין תוצאות E2 היום 3383 ותוצאות פרוגסטרון 91.8 מה זה אומר? תודה.

פרט לזה שאת אחרי ביוץ

שלום, זה אומר שרמות האסטרדיול והפרוגסטרון שלך גבוהות ויפות. זה לא אומר כלום לגבי סיכויי הקלטות. מחזיקה לך אצבעות!

ילדה טובה ומבייצת יפה}{}{}{ בהצלחה!!!

עושה לי את הלילה :-) האמת תגובתה של נעמי קצת ביעסה אותי כמה שהיא נכונה אבל "העדיין לא אומר כלום" הזה כמות שהוא נכון מלחיץ אותי יותר.

בהצלחה, בהצלחה, בהצלחה, בהצלחה, בהצלחה, בהצלחה, בהצלחה, בהצלחה, אוהבת, דורה.

תודה לך דורה. מאחלת לך גם הצלחה מרובה עם פרופסור מרגליות המקסים וכל יום שעובר אני רואה כמה הוא יסודי ואכפתניק. זימנו אותי היום לסיור ב"שערי צדק" ב13/12 כדי ללמוד על תהליך הIVF . בסוף אהיה מומחית.

בנות, מישהי יודעת אולי- אני ובעלי בשתי קו''ח שונות , הוא יצטרך ניתוח להפקת זרע. איזה קו''ח מממנת את הניתוח? שלי במסגרת כל הטיפול או שלו? תודה ובהצלחה לכל אחת

אנחנו עברנו במכבי

שלום, אני לא יודעת, אבל אני שמחה לראות שנעמי עזרה לך. תודה!

אני פניתי לטיפול עקב בעיות אצל בעלי והכל אצלי תקין ,אחרי הילד הראשון עשיתי שאיבה אחת שהוציאו לי 15 ביציות בשלות ויפות אחר כך נסינו רק החזרות ועוד החזרות של מוקפאים וזה לא הוביל לשום היריון .במחזור הטיפולי האחרון החליפו לי את המינוגון לפיורגון מטעמי נוחיות ולשיקול דעתו של הרופא המטפל ואת הכוריגון לאובטריל .ולהפתעתי הרבה אחרי השאיבה מספרים לי שיש לי רק 8 ביציות 3 מהן בשלות ולמחרת היתה רק הפריה אחת !!!! מה קרה ? האם זה בגלל הפיורגון? האם בגלל האוביטריל ? האם קרה משהו לשחלות שלי שהן למעשה הפחיתו את יצור הביציות ? האם אני אמורה להתחיל לדאוג? אשמח לקבל התייחסות . תודה

שלום מיה, בהחלט ייתכן שהשחלות שלך הגיבו פחות טוב לפיוריגון מאשר למנוגון, ולכן בטיפול הבא יצטרכו להחליף לך פרוטוקול - וסביר מאוד להניח שיחזירו אותך למנוגון. בהצלחה!

זה בהחלט יכולה להיות תגובה לחומר החדש, לא כל הנשים מגיבות אותו דבר (או טוב..) לכל החומרים, לי פעם היתה שאובה של 25 ביציות ורק הפרייה אחת.. בגלל חומר שממש לא התאים לביציות שלי :-( חוצמזה שכל טיפול שונה מרעהו, ותגובה בטיפםול אחד לא אומרת כלום לגבי העתיד (בקושי ניתן להסיק ממנה משהו גם לגבי העבר, זה הכל ניסוי וטעיה)

היי לך, שמעתי היום בתל השומר ממשהי שקיים ארגון פוע"ה, חרדי שלמעשה אפשר לשלם 150 ש"ח ויש מעקב צמוד על כל ההפרייה במעבדה, מהשאיבה ועד ההחזרה, כלומר בייבי סיטר צמודה. ידוע לך משהו על זה, כי אני שוקלת לקחת אותם בשאיבה ביום שישי? תודה, רומי

היי רומי, סתם מתוך סקרנות.... הסיטואציה היא כזאת מפחידה שצריך מישהו צמוד שיפקח על התהליך? זה משהו שעובר לי בראש (חשש שבי"ח יפשל במשהו) ואני בעד שקט נפשי גם עם זה בתשלום.

היי חן, האמת שרק היום שמעתי על זה בגלל זה שאלתי, גם אני מעדיפה לשלם ושעוד זוג עיניים יהיו נוכחים.. נראה מה ילדת תענה רומי

שלום רומי, כן, שמעתי על זה. אני לא עשיתי את זה, אבל אין לי שום דיעה בעניין. לשיקולך...

היי, נחמד היה לקבל את כל התגובות, בזכותן קצת השתפרתי בהשוואה לאתמול. שאלה לבנות שכבר בתוך זה זמן מה- איך מסתדרים עם ivf מבחינה הכספית? יש לי ביטוח משלים והכל, אבל יש שם השתתפויות עצמיות אם אני לא טועה. בקיצור ,יש סיכוי להביא ילד לעולם עם שתי משכורות שהן ממש קצת מעל המינימום? אני חייבת להודות שזה מדאיג אותי מאוד- כי אין לנו דרך אחרת ללדת ילדים.

היי גבי, כל קופת חולים מממנת הפריות לילד ראשון ושני. ולגבי התרופות יש לך השתתפות של 85% כך שיוצא בערך (תלוי בטיפול) כ-1000 ש"ח לכל מחזור טיפולים, מקווה שעזרתי, רומי

רומי תודה רבה, כמה זה מחזור אחד? חודש? חודשיים? תודה

שלום גבי, יש פערים די גדולים בין סכומים שרופאים שונים גובים עבור טיפולים, ויש גם רופאים מצויינים שלא קורעים במחיר (כמו שולמן וזיידמן). וכמובן שאפשר גם לעשות טיפולים לא באופן פרטי, ואז בהחלט אפשר לעמוד בזה. אני ממליצה לך לעשות "שיעורי בית" ולבדוק היטב רופאים, עלויות, וכן אופציות והחזרים שאולי את זכאית להם מקופת החולים שלך. מעבר לכך, לטיפולים יש גם מחיר כספי - בהחלט. התשובה בשת מילים היא - סדרי עדיפויות. אני יכולה להגיד לך שאצלנו ביית, למשל, למעט פינת אוכל שקנינו לפני כשנתיים - אין בכלל ריהוט מלא שקנינו חדש בשום חדר - אלא רק אוסף אקלקטי של פריטי ריהוט שקיבלנו יד שנייה מקרובי משפחה, ופריטים אחרים בודדים שקנינו בזול מאוד בהזדמנויות שונות. לזוגות אחרים בגילינו (אני בת 38 ובעלי בן 40) כבר יש בתים חדשים ספוני נגב קרמיקה, ולנו עוד לא. לי אישית זה לא ממש מפריע, אבל עדיין זה מראה לך על מקומות בהם קיצצנו למען הטיפולים. בנוסף, לא נסענו כמעט לחופשים (וגם אם כן אז מאוד זולים), בילויים זולים ומועטים, וכו'. אבל היה שווה לחסוך! בהצלחה!

שלום גבי! אני לא חושבת בעניין של עלויות ואני יגיד גם למה. קודם כל הרופא אצלי לא גובה ממני כסף אני עושה את הטיפול דרך קופ"ח אז אין שום עניין של כספים בנושא הזה. יש השתתפות של הקופה בעניין הזריקות וזהו אין אצלנו שום עלות. הקופה מתירה על הילד הראשון והשני כביכול המדינה משתתפת בזה. אני לא יודעת באיזו קופה את נמצאת אבל זה תלוי מאוד במדיניות של הקופה שלך. שיהיה לך בהצלחה

אם מחזירים עובר לרחם....ויש חצצורה סתומה (החצצורה יכולה להוות בעיה בקליטת העובר)???????? אחרי מס' כשלונות , על איזה בדיקות ממליצים לעבור?????? יום טוב

היי ליטל, את החלק הראשון של שאלתך הבנתי, והתשובה היא: ברגע שמחזירים ישירות לרחם אין צורך בחצוצרות, כי למעשה דילגו עליהם בכך שהחזירו ישירות לרחם. הרי בהריון ספונטני הביצית והזרע נפגשים בחצוצרה ושם למעשה נוצרת ההפריה, ולכן בהפרית מבחנה הן מיותרות. שאלתך השניה לי לא ברורה לא כתבת אילו בדיקות עברת לפני כן..פרטי רומי

עברתי רק בדיקת הורמונים + אדמת+איידס+ צוואר הרחם...אבל היתה דלקת לפני הרבה חודשים בצוואר הרחם--הרופא לא התייחס לדלקת כמשמעותית. אלו רק הבדיקות...כפי שיודעים היו לי 5 כשלונות של ivf

נכיוון שאנו כמעט עם אותו הסיפור.. הרופא המליץ לי על היסטרוסקופיה, להסיר כל חשד שאכן אין גורם מפריע.. תבקשי אולי לעשות את הבדיקה הנ"ל.. והרבה תקווה רומי

שלום שמי אלי יש לי שאלה לגבי מחלת איידס HIV האם יש תרופות יותר מתקדמות? האם יש תקווה למציאת תרופה? השאלה החשובה ביותא היא לאחר שנדבק בנגף האישה או גבר יכולים להביא ילד בריא ? אם כן איך אני מאוד מודה להם על שיתוף פעולה ועל עזרה אלי תודה תודה

שלום ליטל, חצוצרה סתומה כשלעצמה לא מפריעה להקלטות העובר כאשר הוא מוחזר לרחם כחלק מהליך IVF, אבל לפעמים יש גם נוזלים באיזור החצצורה והם כן עלולים להפריע להקלטות -ולכן במקרים כאלו לפעמים מסירים את החצוצרה הסתומה בניתוח. אבל לא תמיד. קשה לענות על שאלת הבדיקות ב"שלוף", כי יש כל מיני בדיקות לכל מיני מצבים, ומן הסתם אין באפשרותי למנות כאן את כולן. אם כבר הגעת ל-IVF אני מניחה שהצטבר כבר מידע על מצבך ומצבו של בעלך, אם תתני פרטים יותר מדוייקים אולי אוכל לעזור. בהצלחה!

לפני חודש ומשהו שיתפתי את ילדת האוקיינוס שאני הולכת לשולמן ליעוץ פעם ראשונה. הייתי עוד אופטימית. יש לי 2 ילדים בריאים ובחודשים האחרונים לא מצילחה להיכנס להריון . שולמן אמר שנעשה צ.רחם כי כנראה שיש חצוצרה אחת סתומה ונתחיל לאט לאט.. אירולאמין והזרעות ונראה... שלחתי לו אתמול בלילה את הצילום והוא אמר שאני אצטרך הפריית מבחנה. לא חשבתי שזה מה שיהיה ואני ממש לא מרגישה טוב מאז.. זה מפחיד אותי. כאילו לא חשבתי שאני אצטרך דבר כזה אי פעם. למה עשיתי למישהו משהו רע.. אני לא ישנתי כל הלילה ויש רגעים שאני אומרת.. נעזוב הכל וזהו.. לא יודעת מה לעשות.. מפחדת מהתהליך מההורמונים מההשמנה? זה נכון....? זריקות ...יש? כמו-כן הוא אמר שנעשה 2 הפריות ואם לא ילך יצטרכו להוציא החצוצרה.. אני שומעת סכומי עתק פה על הפריות מבחנה.. ושולמן אמר שכל הפריה אצלו זה 200$ האם זה רק החלק שלו או שאטרך לשלם גם לבית-החולים..? בכל אופן אני אצלו לסגירת דברים אחרונים ביום ג' הבא תודה

שלום לכולם ולילדת האוקיינוס אני רוצה לפרגן על הרמה בה מתנהלות השיחות והתמיכה שלכן אני חדשה וכבר קראתי כמעט את כל מה שבפורום הזה .הנושא בשבילי ישן-חדש יש לי כבר ילד בן 2 מIVF ואני שוב פעם בתוך הסיוט הזה .אני כבר אחרי החזרת עובר אחד מיום ראשון ואני מה זה קשה לי לראות את הזמן עובר אשמח אם יש עצה בנדון

שלום מיכל, כן, אני זוכרת אותך. אין ספק שכשפתאום "נוחתת" עליך העובדה שתצטרכי הפרייה, התגובה שלך תהיה הלם ובלבול. ואמנם, הפריית מבחנה זה לא פיקניק. מאידך זה גם לא סוף העולם, וכשרוצים ילד ואין ברירה אחרת -זה מה שעושים, ושורדים את זה. לגבי הכסף: את לא חייבת לעשות את זה באופן פרטי. אם תעשי הפריה דרך הקופה באחת מיחידות ה-IVF, תשלמי רק על התרופות - סכום של כמה מאות ש"ח לטיפול, תלוי כמובן באיזה וכמה תרופות תצטרכי. אם את מעדיפה פרטי - תוסיפי למחיר התרופות גם את מחיר הרופא (והסכום ששולמן ציין בכלל לא יקר יחסית לקליבר שלו), ואם הוא עושה את זה באסותא (את זה תבררי אצלו) - עוד כמה מאות ש"ח לאסותא, אבל ייתכן ותקבלי החזר של 80% על זה מהקופה שלך אם את חברת "זהב". תבררי בקופה - אולי תוכלי לקבל גם על הסכום ששולמן לוקח החזר של 80% אם זה ייחשב כייעוץ. בקיצור, תעשי טלפונים, תבררי, ואז תהי יותר חכמה... ושיהיה בהצלחה!

שלום! להמשך שיחתנו ברצוני לאמר שאני מטופלת אצל פרופסור ואכן היה ביוץ אבל מוקדם יחסי בדיוק אחרי המחזור . כשהייתי אצל הפרופסור הוא עשה לי אולטרסאונד וראה שיש לי ביוץ ואמר לי שהבציות נראות טובות . והחלטנו לעשות לבעלי בדיקת זרע ולדעת שהכל בסדר ועל הדרך כמו שאומרים אמרנו נעשה כבר הזרעה טבעית . עשיתי את ההזרעה והבדיקה של בעלי יצאה טובה מאוד ולכן הפרופסור אמר לי לעשות בדיקת הורמונים. עשיתי את הבדיקה שבוע אחרי ההזרעה והפרוגסטרון יצא 8.9 שאמרת יחסית הוא נמוך הייתי אצל רופא נשים והוא אמר לי שזה יכול להיות כתוצאה מההזרעה ולכן רציתי עוד דעה . אבל אני חוזרת למה ששאלת על פי הפרופסור כן היה לי ביוץ. מה זאת אומרת ביוץ נמוך? 8.9 זה נמוך מאוד או? ואיך ניתן לטפל בזה? זאת אומרת שיכול להיות שזה מה שהפריע לי ב5 חודשים שאני מנסה להיקלט להריון?

שלום רחלי, כפי שכתבתי בהודעה הקודמת, הורמון הפרוגסטרון תומך ברירית הרחם בה אמור להשתרש העובר, ולכן רמת פרוגסטרון נמוכה מדי אחרי ביוץ (מצב הנקרא LPD) עלולה לפגוע בהשתרשות העובר ולמנוע הריון. הטיפול פשוט מאוד - אחרי הביוץ מתחילים לקבל פרוגסטרון כתרופה - אפשר לקבל את זה בנרות שמחדירים לנרתיק, ג'ל או זריקה יומית. מכיוון שאת מטופלת אצל פרופסור, אני ממליצה לך לשאול אותו את השאלות הללו ולא להתבייש לעמוד על זכותך לקבל תשובות ברורות שמובנות לך. ככה אני למדתי.... בהצלחה!

שלום האם הרבה טיפולים מובילים למחלה ממאירה "סרטן" ??????? ): סתם לסקרנות.....

למיטב ידיעתי לא היה אף מחקר שהוכיח קשר סיבתי ישיר בין טיפולים רבים לסרטן. כל שני וחמישי מתפרסמת ידיעה בעתון על עוד גורם כלשהו בסביבתנו שיגרום לנו סרטן, אז אני מקווה שגם כאן מדובר בשמועה בלבד.

מישהי שמעה על זה? קיבלתי היום אוביטרל "לאור התוצאות"- אסטרדיול 1034 ופרוגסטרון 36 מזכירה שהיו IUI בימים חמישי ושישי (לאחר שברביעי קיבלתי אוביטרל) שאלתי את הרופא למה אוביטרל, ענה שזה "לא קשור להריון" אלא להסדיר את החצי השני של המחזור, או משהו דומה. אמר שהפרוגסטרון טיפה נמוך (?), וככשאלתי אם אני צריכה תמיכה ענה שזו התמיכה שלי, וחוץ ממנה לא צריך כלום החודש מה אתן אומרות?

הבעיה עם פרוטוקול כזה היא שזריקת האוביטרל כוללת את הורמון ה-HCG, הוא "הורמון ההריון", מה שאומר ששבדיקת דם בעוד שבוע לא תהיה אמינה כי היא עלולה להראות תוצאה חיובית שנגרמה מהאוביטרל ולא מהריון. קצת מוזר לי מה שהוא אמר על תמיכת הפרוגסטרון, אבל הוא רופא ואני לא, אז קטונתי... מחזיקה לך אצבעות!

היי, בנות, תודה שהתייחסתם להודעות שלי. עכשיו תורי לשתף מה הבעיה, אצלי הכל קצת שונה, הבעיה היא אצל בעלי. יש לו תסמונת מולדת שגורמת לעקרות אצל הגבר. בקיצור אין זרעים. הואפציה היחידה שלנו לבצע ביופסית אשכים , למצוא שם זרע ולהתחיל הפריות.אני ידעתי על זה מלכתחליה , אבל כשהיגענו לגשר אני לא יודעת איך לעבור אותו.... אני מתפוצצת, משתגעת, לא יודעת איך לאכול את זה... יש עצה איך לעמוד בזה נפשית?

היי גבי, אם הבנתי נכון, אז בעלך לא עקר, כי אם יש אפשרות לקחת זרעים מהאשך אז יש תקווה, ותשמחי שאת בשנות ה-2000 ויש לבעיה זאת מענה, 50% מהבנות שכותבות פה הן עם בעית זרע (גם אצלנו) והיום יש את ה-tesa שזה למעשה הניתוחון שלוקחים זרע ישירות מהאשך וכן אפשר להפרות את הביצית וכן אפשר להיכנס להריון, אז אל תהיה עצובה כל כך כי את לא לבד בסיפור הזה. הייתה גם לא מזמן כתבה על ד"ר בר טוב שהצליח להפרות ביציות מגברים ללא זרעים, וע"י ניתוחון ומיקרוסקופ שיש לו הצליח להביא ילדים לעולם. ומקסימום...יש את בנק הזרע שזאת אופציה שלדעתי צריך להיות פתוחים אליה במקרה הכי גרוע. בקיצור יהיה בסדר, את לא לבד ואל יאוש אנחנו איתך בהצלחה, רומי

רומיי, תודה על ההתייחסות המעודדת, האמת שלא ציפיתי שמישהי תגלה כל כך הרבה בקיאות בנושא זה, ועכשיו אני רואה שהבעיה היא הרבה פחות נדירה מה שנדמה לי. ובקשר לבנק הזרע כבר חשבנו . אנחנו לא שוללים את האופציה בכלל. אבל מקווים בכל זאת שאולי נצליח.

לא להתייאש יש תקווה יש זרע + יש ביצית = עובר...........ובסוף יהיה הריון לא משנה אם שואבים מהאשך זרע....אז הוא איננו עקר ובסוף יהיה הריון....אני בטוחה בעזרת השם הכל יהיה בסדר...ואם לא חס וחלילה אנחנו פה בשבילך...ואת תהיי שם בשבילנו כאשר נזדקק לך

היי תנסי ללכת לאייל פוליטי מצפת, הוא מטפל במיוחד לגבר שיש לו בעיה של זרע. טלפון: 046924675

מיהו בדיוק אייל פוליטי?

אני כותבת את זה אחרי שקראתי בעניין את שרשור "היום שלי" שפתחה שירלי. אז קודם כל אני רוצה להגיד לכן שאני גאה בכן! הנושא הזה, של קנאה כנגד פרגון לנשים הרות או עם תינוקות הוא חומר נפץ ידוע בפורומים של פוריות. תמיד נוצרים שני "מחנות": מחנה אחד בו מביעות הנשים רגשות קשים שעולים להן למראה אשה הרה או עם תינוק, ומחנה שני בו כועסות הנשים על נשות המחנה הראשון ומאשימות אותן בחוסר פרגון ובצרות עין. אז גם אלינו הגיע הדיון הזה - מזל טוב! עכשיו אנחנו פורום פוריות "נורמלי"!! אבל ברצינות - מה שבאמת משמח אותי, זה שכל משתתפות הדיון השכילו לא לתת לו לחרוג מגבולות השיח הלגיטימי ברגשות שעולים, ולא פצחו בהתקפות זו כנגד זו. אין לכן מושג כמה זה משמח אותי! עכשיו אני יודעת שצדקתי כשהחלטתי לא לקבוע "חוקים" או "כללים" לפורום הזה, ובמקום זאת להסתמך על תבונתם ורגישותם של משתתפיו. אני חושבת שבבית חם ואמיתי כמו שלנו, אני לא צריכה לקבוע לכם חוקי התנהגות בפורום. במקום זה כל אחד הוא ה"מחוקק" וגם ה"שוטר" של עצמו, וכל מה שאני מבקשת הוא שכשמסיימים לכתוב הודעה, ושנייה אחת לפני ששולחים אותה, רק לקרוא אותה שוב, ולשאול את עצמנו "האם ההודעה שלי עלולה לפגוע במי מהקוראים?". מותר להביע כל רגש, רק צריך לכבד באותה מידה גם את רגשותיהם של האחרים, ולהשתדל לא להיות שיפוטיים מדי - בואו נזכור שמאחורי כל אדם שכותב כאן מסתתר עולם שלם, חיים שלמים, שחלק גדול מהם לא בא לידי ביטוי בהודעה ולכן אנחנו לא יודעים עליו. ועוד משהו קטן על פרגון וקנאה: במשך שנות אי-הפריון שלי, בהן גלשתי בהרבה פורומים שעוסקים בתחום, שמתי לב לתופעה מעניינת: ברוב המקרים (לא כולם, אבל בהחלט הרוב)הנשים שהשתייכו למחנה ה"מפרגן" היו כאלו שעדיין לא ניסו להרות זמן רב יחסית - שנה או שנתיים. לעומתן, אלו שהביעו רגשות קשים יותר היו כאלו שעברו כבר שנים ארוכות ומרות של טיפולים כושלים, ובאמת קשה להאשים אותן כשהן פוגשות חברה שהתחתנה ביחד איתן וכבר בהריון עם הילד הרביעי שלה - בזמן שהן עוד מנסות להביא את הראשון - ונצבט להן הלב. אז זה בסדר לא לקפוץ מאושר כשעוד חברה בעבודה מודיעה על ההריון השלישי שלה. אף אחת כאן לא דורשת ברעתה או ברעת הריונה חלילה - וכל תחושה רעה מגיעה אך ורק מהמקום הכואב, בצדק, של "למה אני עדיין לא?". מותר להרגיש ככה, ולא רק מותר, אלא גם רצוי - להרגיש חופשיות לגמרי לכתוב על הרגשות הללו כאן בפורום. בשביל זה הפורום הזה קיים, ובזה הוא שונה מ"העולם האמיתי" שבחוץ. כאן אנחנו לא צריכות לעטות מסיכות על פנינו ולשחק אותה "קוליות" כשהלב מתרסק בפנים למיליון חתיכות. כל כאב וכל תחושה קשה יתקבלו כאן בזרועות פתוחות ויחובקו בחום - רק צריך לזכור להשאיר מקום ולכבד גם רגשות של אחרים. אוהבת אותכן, ילדת האוקיינוס

מה אגיד לך יקירתי, את פשוט בן- אדם מאד מאאאאאאאאאד ח - כ - ם. מעריכה אותך עד הירח ובחזרה... דורה.

שלום לך ילדת האוקיינוס..... וממש ממש תודה על זה שיכולת לפענח רגשות קשים כמו שלי...והצלחת לתאר אותם " כטבעיים" ...לכמה שניות חשתי שאני אשמה כאשר קראתי את התגובה של זיו... מה שאני מרגישה טבעי לחלוטין...ולא רק הריון אלא בכל תחומי החיים למשל : כאשר את מנסה זה שנים לעבור במבחן, את לומדת, נכנסת להרצאות ,לא נחסרת בשיעורים, עוקבת אחרי החומר ושומרת כמה שיותר, ובסוף נכככשלת... לעומת זאת חברה או מישהיא שאת מכירה מרחוק...לא משקיעה ממש ,ובסוף עוברת במבחן....מה את מרגישה...באמת...אני רוצה תשובה מכל הבנות...מה הבטן אומרת!! לא פיייייייייר.....אין צדק...... זו הכוונה שלי ואני בטוחה שחלק מכן ירגיש כךךךך אתן אולי שואלות את עצמכן...למה שירלי נכנסת לפורום הזה הרבה....כי נוח לי פההה וסתתתם...אני פשוט עובדת מול המחשב כל הזמן....יש לי עבודת מחקר.... וזהו...תודה ילדת....את חכמהההההה

לפני הכל, הוא המכנה המשותף ביננו. אנחנו פה בגלל המשותף, וזה היפה שפה. ואני אומר עוד משהו על קנאה. אנחנו לא באמת יודעות איזה תיקים אנשים סוחבים. בטן הריונית יפה ושני ילדים בבית לא מלמדים שום דבר על בריאות, על אושר, על זוגיות ועל עוד אלף דברים. בואו נהיה אחת עבור השניה, לא באנו להרבה זמן נכון? אוטוטו אנחנו עוברות לפורום השכן. יאללה קפה וחיבוקים לכולן, ואחד חזק לשירלי שחשבתי עליה כל היום((((()))))

גם בעיני ילדת צודקת . וגם אני חשבתי על שירלי כל היום בין דו"ח לדו"ח בעבודה. אני חושבת שילדת האוקינוס מיצתה בכתיבתה היפה את כל מה שכולנו חושבות. עלינו להיות פלורליסטיות ,סובלניות וסבלניות אחת לשניה. ועד עכשיו עמדנו בזה יפה מאוד. ובהצלחה לכולנו בטיפול.

קיבלתי...() נווווו מתייי כבר אינשאללללה בקרוב אצל כולן ( ניני,לף,רומי,מורן,זיו, דורה,......וכל הבנות) ........................................................................................ ............................. אובססססס שכחתי את עצמי שירלי אוהבת אותךךךךךךך......

הי, אני חדשה בפורום, בת 26 נשואה 3 שנים, מנסה 3 שנים, תת פוריות על רקע בלתי מוסבר (איזו הגדרה מעצבנת....), כרגע בהפסקה מטיפול לאחר הריון של תאומים (IVF) שהסתיים בהפלה ובהריון חוץ רחמי. לאחר מספר שבועות שישבתי וחזבתי עם עצמי החלטתי שאני כרגע לא מעוניינת להמשיך את הטיפולים, רוצה קצת זמני לעצמי, לאישי ומשפחה וחברות........ מקווה להקלט טבעי (???!!!????) שיהיה בהצלחה לכולן!!!!

שלום דיקלוש, ברוכה הבאה! צר לי לשמוע על מה שעברת. עצוב (((חיבוק))) אכן יש תסכול רב בלהיות "בלתי מוסברים". מצד אחד את צריכה לכאורה "להגיד תודה" שאין לך שום בעיה שניתן לאבחן אותה, אבל עדיין את לא בהריון. אנחנו גם היינו "בלתי מוסברים" במשך שלוש שנים (בעצם עד היום כי עדיין לא נמצא שום הסבר, גם אחרי שנקלטתי וילדתי את התאומים...). אני חושבת שאת נוהגת בתבונה רבה שאת נותנת לגופך ונפשך קצת מנוחה מכל מה שעברתם. ואני מצטרפת לתקוותך שתקלטי באופן טבעי, ובמהרה!

דיקלוש יקרה, מאד הצטערתי לשמוע על ההפלה . קשה לי לתאר איך הרגשת אבל אני כן יכולה להבין א הצורך במנוחה. להבדיל, גם אני עשיתי הפסקה של חצי שנה בערך ורק עכשיו מחדשת פעילות ונגשת למרפאת IVF. פשוט רציתי לצאת קצת ממעגל הכשלונות והמאמצים הזה. ואולי באמת דווקא עכשיו יצליח לך? הלוואי.. דורה.

לדיקלוש שלום! טוב קודם כל טוב שנכנסת כאן אלינו כי כאן תמיד תוכלי להביע את דעתך ולשפוך את הלב. דבר שני גם אני עשיתי הפסקה קצת מהטיפולים וזה לא פסול חשוב טיפה להפסיק לנוח ממעגל הכישלונות, ממעגל הזריקות הכאבים והאכזבות. מותר לך לחשוב קצת על עצמך מה את הולכת לעשות הלאה וכמובן לתת לך זמן להיות עם בעלך, המשפחה שלך, חברים חברות אבל אל תפסיקי תמשיכי תמיד לנסות להרות בין אם את רוצה באופן טבעי לבין אם את רוצה הפריה העיקר תעשי מה שאת רוצה מה שאת חושבת שטוב לך. שיהיה לכם בהצלחה.

היי בנות, מה הכוונה לפוליציסטית? איך מגלים את זה?

שלום סבבית, סינדרום השחלות הפוליציסטיות הוא מצב שבו במקום שהשחלות ייצרו בכל חודש זקיק אחד מוביל שבתוכו מבשילה לה ביצית, נוצרים הרבה זקיקים קטנטנים ואין ביוץ. יש כל מיני סימפטומים אופייניים לפוליציזם, כמו שיעור או השמנת יתר, אקנה ועוד, אבל מאידך יש גם פוליציסטיות שאין להן בכלל אף אחד מהסימפטומים הללו. רופא מומחה בפריון יכול בקלות לאבחן שחלות פוליציסטיות באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם. למרבה המזל יש לזה גם פתרון תרופתי, שתיים מחברותי הן פוליציסטיות "קשות" שלא מקבלות בכלל ווסת בלי עזרת תרופות, ובכל זאת נקלטו, בעזרת זריקות והזרעה במהירות רבה. בהצלחה!

צילום רחם ועדיין כואב לי כמו כאבי מחזור אין לי דימום מתי זה יעבור? תודה

שלום דנה, קשה לי להגיד לך בדיוק מתי זה יעבור, אבל הגיוני שאחרי צילום הרחם עוד יכאב קצת. קחי אקמול, אופטלגין או אדוויל (או משהו אחר לשיכוך כאבים). אם הכאב ימשיך אחרי 3 ימים פני לרופא. מאחלת לך הקלה מהירה בכאבים, וכמובן הקלטות מהירה להריון.

אני לא יודעת מה איתכן אני רק בתחילת הדרך וכבר עייפה נפשית. עדיין לא התחלתי ואני רק אחרי צילום רחם וידוע שמשהו לא בסדר. עוד לא הראיתי הצילום לרופא ואני יודעת שלבד לא אוכל להיכנס להריון ואני עצובה אני כבר בת 35 והזמן רץץץץץץץץץץץץ אני לא יודעת אם אוכל להמשיך לעבוד ולפקד כי אין לי כוחות

מ היקרה, התחושה שלך, בצורה זו או אחרת, מוכרת היטב לכולנו. אם את רוצה, את מוזמנת לפרט עוד קצת על הסיבות שמובילות אותך להיות כל-כך פסימית - האם נאמר לך משהו ספציפי ע"י הרופא או שזו אינטואיציה טהורה? ולא שאני מזלזלת באינטואיציות ותחושות בטן - גם לי לא היתה סיבה אובייקטיבית לחשוש כשהתחלתי לנסות להביא לבתי הבכורה אח או אחות, שכן נקלטתי איתה תוך חודש - כולם צחקו עלי ועל ה"היסטריה" שלי, ובכל זאת התברר בדיעבד שצדקתי. אבל בכל זאת, אולי אם יהיו לי קצת נתונים אוכל לעודד אותך קצת.. ואם לא, אנחנו עדיין כאן בשבילך. (((חיבוק)))

אני שולחת לך חיבוק((())) החלק הכי מתיש בבעיות פוריות הוא חוסר הודאות, ואולי חוסר השליטה על הגוף שלנו ובטח על תכנוני החיים שלנו. זה מתיש נורא, וזה עוד לפני ההתעסקות המוגזמת בגוף שלנו והאינסוף בדיקות וידיים שאנחנו עוברות בחודש. אני חושבת שצריך למצוא מקורות שממלאים בכוח, וממלאים בעניין. את תכנסי להריון, זה בטוח. זה יקח זמן כזה או אחר אבל זה יקרה. נסי לשמור על שגרה, ועל חלקים מפנקים בשגרה. נסי לעשות דברים שעושים לך טוב, כדי לא לשקוע לתוך זה. כשהגוזל שלך יגיע הוא יצטרך אמא רגועה ואופטימית נכון? הכל יהיה בסדר((()))

היי בנות! אני החודש מתחילה הזרעות מקווה לטוב. {טוב להיות אופטימים לפעמים} תספרו לי קצת על התהליך תודה מראש.

שלום מילי, כדי שנוכל לעזור לך, תעזרי גם את לנו: איזה תהליך את עומדת לעבור? הזרעה על בסיס מחזור טבעי, עם איקקלומין או עם זריקות? יש הבדלים מהותיים בינהם... בכל מקרה, שיהיה בהצלחה ונשמח לעזור.

היי התהליך הוא ככה אני מזריקה GONAL F ואח"כ אני לי שמץ של מושג. תספרו לי מה עושים? איך הולך התהליך? האם זה כואב ? האם יש תוצאות? אני מתה מפחד תודה

שלום היום נפגשתי עם חברה שהכרתי מזמן, אך במשך שנה וחצי לא היה ביננו קשר, היא התחתנה אחריי ב 3 חודשים, יש לה כבר ילדה בת 6 חודשים, ועכשיו היא שוב בהריון.....בחודש 2 מה לומר לכן....אין מילים !!!

שירלי יקרה, קשה לראות את זה, אני מבינה אותך. לא פעם אני פוגשת נשים צעירות ממני עם שנים- שלושה ילדים ובטן יפה והריונית. יחד עם זאת אני מאמינה בלב שלם שגם לך יהיו ילדים. יצא לי להכיר במרוצת השנים כמה זוגות שעברו טיפולי הפריה. לכולם יש ילדים היום. גם את, גם אני, כולנו נצליח בסופו של דבר, צריך רק סבלנות.... חיבוקים, דורה.

אוי ואבוי עם עיניכן צרות על נשים עם ילדים אוי ואבוי יש אלוהים בשמים והוא לא מפספס אף אמא, כל אחת בזמן שלה. ברגע שלא חושבים על זה כל היום וקודחים על זה כל היום זה יגיע. בע"ה לכל אחת. זיו. שירלי מה שלומך? שנים לא דיברנו.... מאז שקמת לתחייה.... חחחחחחח

היי! מבינה אותך גם לי קורה אותו דבר כל החברות התחתנו אחריי וכולן כבר עם ילדים ולפעמים לא בא לי להפגש איתם כי תמיד מתחילות השאלות "מה איתך ? מתי את??" אבל יגיע יום אני בטוחה בהצלחה לכולן ביי

אוי שירלי... לצערי גם לי היה ה"כבוד" וה"עונג" ללוות גיסה במשך שני הריונות ושתי לידות שעברו עליה בזמן שאנחנו ניסינו ללא הצלחה, ושימי לב לדובדבן שבקצפת: ההריון השני היה פנצ'ר (כמובן), היא רצתה לעשות הפלה והשתכנעה לא לעשות אחרי שבעלי (אחיה) הסביר לה שלא תמיד כשרוצים תינוק הוא מגיע... ובנוסף לכל הצרות היא לא הפסיקה לקטר באוזני כמה שהיא שונאת להיות בהריון - הבחילות, מרגישה כמו פרה, וכו'. וגיסה נוספת שאלה אותי באיזה אמצעי מניעה אני משתמשת... בקושי התאפקתי לא להגיד לה שאני בעצמי אמצעי מניעה מהלך!! טוב שסיפרת לנו, אנחנו כאן איתך כועסות על חוסר הצדק (לא על החברה, זה לא אשמתה...) - אבל בקרוב אינשאללה גם את תלכי בעקבותיה וז תוכלו לטייל עם עגלות ביחד. אמן...

ילדת ,חמודה. כל כתיבה שלך מעלה דמעות. הראיה שלך מאוד פלורליסטית ופרגמטית (רק לא על כולנו,לצערי) וזו ברכה. תודה.

זוכרות שסיפרתי לכן על המכתב ששלחתי לליהיא לפיד? ובכן, היא שלחה לי מייל היום שתפרסם את המכתב השבוע מפני שהיא חושבת שזה חשוב! איזה כיף. אני מאד מקווה שזה יעזור לנו במשהו... ובינתיים אני ממתינה בסבלנות ליום שני לפרופסור מרגליות. בכלל לא מתוחה אלא מצפה כבר בכליון עיניים. אוהבת, דורה.

איפה זה יתפרסם ?

במקומונים. בירושלים זה מתפרסם ב- "קול ירושלים".

היי דורה, אל תשכחי לדווח אחרי הרופא רומי

לכי תדעי, אולי בזכות האי-מייל שלך ושיתוף הפעולה המבורך של ליהיא נוכל לצרף אלינו עוד כמה "לוחמות" ולעזור להן לעבור את התקופה הזו קצת יותר בקלות. אני מודה לך שוב על המאמץ שהשקעת - מעגל התמיכה שלנו מתרחב ומתחזק בזכות יוזמות כאלו!

נצפה יחד איתך בהתרגשות ליום שני - ספרי לנו הכל! בהצלחה!

שלום, עוד שאלה : אולי יש למישהיא להגיד מהשהוא על פרופ' איצקוביץ - מומחה לפוריות מביה''ח רמב''מ בחיפה? המלצות , תגובות - אודה על הכל! בהצלחה לכולם!

אני מראשל"צ אבל שמעתי עליו רבות וטובות מחברות מהאיזור. בהצלחה.

פרופ' איצקוביץ אחד המומחים הגדולים שהיכרתי ...בזכותו ניכנסתי להריון אחרי 7 שנים בטיפול ראשון , ועוד הרבה נשים שהיכרתי ניכנסו בזכותו להריון אחרי המון שנים של ניסיונות . ממליצה בחום ... ובהצלחה...

אני חי וקיים בזכות פרופ' איצקוביץ ,אשר נאבק בסוף שנות ה-70' ורק בזכותו נולדתי ואני חי ובריא כיום.