פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

02/01/2012 | 20:45 | מאת: מיכל

וואי, אתם כאלה חמודות, תומכות ומעודדות. זה כל כך נחמד שאפשר ככה לקבל מכן תמיכה... כן, אמא שלי באמת חמודה אבל היא כל כך גרעה בלתת עידוד, תמיכה, עזרה וכל מה שאני צריכה. כל פעם שמחיל להיות לי קשה אני מנסה קצת להתרחק ממנה, אבל אז לא נעים לי, כי זו בכל זאת אמא שלי, ומה עם כיבוד הורים? אז אני חוזרת. חוצמזה, אתמול ההורים שלי היו כאלה חמודים, אני גרה ברמת הגולן והם באזור מודיעין, והייתה לי אתמול בבוקר תאונת דרכים, איך שהם שמעו על זה, הם יישר נסעו עד אלי לבקר אותי, אז איך אפשר להתייחס רע אליהם? לגבייך ה(שכחתי איך את מזוהה) שהצעת לי לספר את הבעיה, אין לי בעיה לספר, אבל מחר, כי אני מתפוצצת עכשיו מכאבי גב מהתאונה הארורה הזו, אז אני חייבת ללכת לשכב קצת... ויקירתי, את עם השאיבה מחר, בהצלחהההההההההההההההההה רבהההההההה רבהההההההההההההה!!! מחזיקה לך המון אצבעות, תיהי חזקה ממש! יאללה, אוהבת אתכן. לילה טוב!

02/01/2012 | 20:48 | מאת: אחת

לכי לנוח. אכן מדהימים ההורים שלך. הכל מסתדר בסוף :-) אופטימיות ואנרגיות חיוביות כבר אמרנו? לילה טוב

03/01/2012 | 13:03 | מאת: נועה

רק עכשיו רואה את מה שקרה... קודם כל תרגישי טוב ותחלימי מהתאונה מהרררררררר!!! אחלה הורים וגם את תהיי אחת כזאת שמייד נוסעים מרחקים עצומים כדי להיות איתך אחרי תאונה! עם זה שהם אחלה, ברור שהורים יודעים גם להציק ולשאול שאלות לא במקום ולא להיות שם בשבילנו כשאנחנו צריכים אבל להיות שם כשאנחנו לא צריכים. ככה זה הורים. לא תמיד יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים או צריכים... זה תהליך לימוד ארוך כל כך שבקרוב קרוב גם את תתחילי אותו עם ילדך שלך :-) אני למדתי לא לשפוט הורים לכאן או לכאן. הרי נדיר זה שהורה מתכוון לעשות או להגיד משהו פוגע או מציק באמת. לרוב זה נובע מחוסר רגישות או דווקא מאהבת יתר, וחוסר יכולת לתקשר ברמה שאת רוצה או צריכה... יקירה, יש לך אותנו. אנחנו יכולות להיות תחליף אמהות מעולה כשצריך :-) מאחלת לך שהכל יעבור מהר - הכאבים מהתאונה, ובעיקר הזמן הארור הזה עד שילדך שלך יגיע לידייך! יום שמשי ומחמם לב

03/01/2012 | 17:29 | מאת: מיכל

יקירה, איזה חמודה את נועה, תודה על המילים המחממות לב! לגבי ההורים שלי, נכון הם באמת היו מקסימים בקטע הזה שהם באו, אבל אני עדיין חושבת לגבי ההורים שלי ספציפית, או לגבי כל אחד ששומע על מישהו בטיפולים והוא לא ממש יודע כיצד להגיב, שמחובתו להיכנס קצת לאינטרנט ולקרוא על תחושות של נשים בטיפולי פיריון, אני מאמינה שאדם שבאמת חשוב לו להיות טוב לחבר/בן משפחה כשהוא יודע מה המצב שלו, קורא על זה קצת. מי שלא, אולי הבן אדם ממולו לא מספיק חשוב בשבילו... לא חושבת?

02/01/2012 | 20:21 | מאת: אחת

אני לפני שאיבה ראשונה (למי שלא זוכר- אנחנו ישר הלכנו לIVF). מחר לא משנה כל מה שהיה בדרך, לא משנה איך נראות הידיים שלי (ורידים) והטוסיק שלי (מנוגן), כמה רע אני מרגישה.... סיימתי את היום עם שפעת (?) חום גבוה מאוד (בדרך כלל אני לא מעלה חום) והחום רק עולה. הרופאה לא מתרגשת במיוחד. ואני "סובלת בשקט". אוףףףףף

02/01/2012 | 22:04 | מאת: נ Pנונצ'קלקה)

היי לאחת והיחידה :-) שולחת לך המון המון המון המון בהצלחה בשאיבה הראשונה ומאחלת לך שהיא גם תהיה האחרונה ושתזכי להריון תקין קל ומשמעם. המון בריאות. ואני מעתיקה את מה שכתבת למיכל: אופטימיות ואנרגיות טובות :-). אני חושבת שאם נפתח תערוכה של הידיים והישבנים של מטופלות הפריון זו תהיה תערוכה מאוד מוצלחת ומעניינת. כן כן כולנו נראות מחוררות וכחולות. אבל מה לא עושים בכדי להשיג את המטרה הנעלה הזו שבע"ה תגיע. מחזיקה לך את כל האצבעות כמובן גם של הרגליים :-). ליל מנוחה ושהשאיבה תעבור בקלות עם זקיקונים חתיכים :-)

02/01/2012 | 22:46 | מאת: אחת

החלטתי שאני לא הולכת לעבודה מחר. למרות שהשאיבה היא מאוחר. לוקחת את היום למנוחה ו"לאט". ליל מנוחה

03/01/2012 | 13:06 | מאת: נועה

הכל הכל הכל הכל יחלים בסוף, ואת תחזיקי ילד עוד מעט קט בידיים!!! יקירה, מאחלת לך שפעת הכי קצרה בעולם, שאיבה מעולה עם ביציות משובחות שיפיקו עוברים חתיכים היסטריים, ולך הכי הרבה פינוק בעולם שרק תרגישי טוב!!!!!! אגב, מאד חשוב כן להוריד את החום לפני החזרת העוברים, הם לא אוהבים אמהות עם חום... תעשי אמבטיות לא חמות מדי, שתי הרבה תה לימון וג'ינג'ר, מרק עוף. תרגישי טוב בובה!

03/01/2012 | 14:38 | מאת: אחת

שני כדורי דקסמול ובינתיים, טפו טפו טפו , אני בסדר. וטוב שנשארתי בבית :-) עכשיו כמה שאלות : למה בעצם מדברים כל הזמן על המקלחות לא חמות מדי? זה תקף גם בין שאיבה להחזרה? אחרי החזרה? אני נורא אוהבת משלחות חמות דווקא :-) ולגבי משככי כאבים כמו דקסמול/ אופטלגין... מותר? אסור? תודה ויום מקסים לכולן!

02/01/2012 | 18:43 | מאת: מיטל

מה נשמע? הכל בסדר? אצלי הכל בסדר חוץ ממפגש משפחתי דיי מבאס שאמור להתרחש בשבת במסעדה איטלקית לא יודעת מה לעשות אין לי מה לאכול שם מיטל

03/01/2012 | 13:08 | מאת: נועה

טפו טפו הכל טוב במחוזותינו...! מממ, מקוה שהמפגש האיטלקי לא היה גרוע, ושמצאת מה לאכול. האמת היא שאני גם לא משוגעת על אוכל איטלקי. רוב הבנות יגידו מה?????? לא אוהבת פסטה???? לא, לא אוהבת! שיהיה לך יום מקסים מיטלי!

03/01/2012 | 14:30 | מאת: מיטל

היי נועה לא המפגש עדיין לא התקיים וכן גם אני לא אוהבת פסטה מקמח לבן ופיצה ושמנת ומוצרלה ופרמזן בקיצור לא אוהבת אוכל איטלקי מעדיפה אוכל סיני או תאילנדי מיטל

02/01/2012 | 14:54 | מאת: מיכל

אוף, בנות, אני צריכה עזרה. מה עושים שנמאס מהכול. למה כל הצרות באות ביחד? אני אחרי סבב IVF שלא הצליח, בהחזרה הפרופסור אמר לי שלפי העובר שלי אני בטוח אהיה בהריון, כשגילה שזה לא הצליח אמר לי שזה אכזבה גדולה... עכשיו אני מתחילה סבב חדש אבל ממוקפאים (לפחות...), אבל זה לא הכל. תקשיבו, ההורים שלי לא יודעים כלום על הטיפולים שלי, למרות שאני כבר יותר משנה בטיפולים ויש לי ילד בן יותר מ4. בשבת שעברה נסעתי לנפוש אצל ההורים, בבוקר אמא שלי שואלת אותי למה אני לא בהריון, אמרתי לה שאני לא מוכנה לדבר על זה איתה, כמובן שהיא התרגזה עלי נורא ואז היא שאלה "מה, אתם לא עושים את זה ביחד?"... רציתי להשתגע ממנה. כל השבת היא התעלמה ממני כי לא הסכמתי לספר לה למה אני לא בהריון. במוצאי שבת ישבתי עם שני ההורים שלי יחד עם הבעל המתוק שלי, כמובן שהם מנסים לשכנע אותנו כמה חשוב שנספר להם את האמת (למרות שמבחינתי זה הצעד הכי גרוע שיכול להיות, הם לא חכמים בתחום...), ואז בעלי אמר להם שיש לנו בעיית פוריות ואנחנו בIVF, אז אמא שלי אומרת "דבר גורר דבר", לא סיפרתם את הבעיה ממש, תצפי ליחס כזה... אווווווווף, נמאס לי מההתמודדויות האלה! זה משגע אותי ועושה אותי עצבניחת בטירוף כל הזמן. לא מספיק זה, אתמול בבוקר גם עשיתי תאונה, נכנסתי באיזה אדם מבוגר, הרגשתי כל היום כ"כ גרוע עם עצמי. תעזרו לי, אני רוצה עידוד... יאללה, בי בינתיים. מיכל

02/01/2012 | 17:39 | מאת: יולי

תגובה ממש לא בוגרת מצד אמא שלך ,לא מספיק העומס הנפשי והפיזי של הטיפולים היא מוסיפה לך רגשות אשמה,זה לא צריך להיות ככה ואם היא לא יודעת להכיל את זה באמת אל תספרי לה גם ככה הטיפולים האלה קשים הרבה מתח לחץ עצבים אכזבות ,אל תתני לשום דבר להוציא אותך מהכלים את צריכה את כל האנרגיות האלה לתעל לטובת התהליך מאחלת לך בהצלחה בטיפול הבא והפריה מוצלחת בקרוב

02/01/2012 | 19:35 | מאת: מטופל?שית

יש ימים כאלה... ימים של שבירה! שכל מי שמסביבנו מרגיז, שהתחושה היא שאף אחד לא מבין... בשביל זה יש אותנו!!! פה תמיד תמצאי אוזן קשבת ומי שמבין בדיוק מה עובר עליך. אני לא חושבת שאמא שלך התכוונה לרע... לפעמים הם פשוט לא יודעים להגיב / להכיל... למשל חמותי כשסיפרנו לה על הטיפולים היא ישר הלכה והתייעצה עם כל מי שהיא הכירה, וכל פעם כשבאתי אליה היא סיפרה לי ? היום היתה אצלי מישהי שאחרי 5 שנים נכנסה להריון ? - ואני רק חטפתי עצבים על זה שהיא מדברת על הדברים האישיים שלי עם כולם ועל כל סיפורי ההצלחה שלא היה לי כוח וסבלנות אליהם. התהליך הוא לא קל... פיזית ונפשית. אבל צריך תמיד לזכור את המטרה!!! ובסוף נשיג אותה. ואם בא לך... ספרי מה הבעיה אצלכם ומה כבר עשיתם בשנה האחרונה מבחינת טיפולים

03/01/2012 | 17:51 | מאת: מיכל

מה נשמע אתכן כולן? האמת, שהיום אני יותר טוב מכל הבחינות (חוץ מהמריבות הבלתי פוסקות עם בעלי בגלל התאונה המרגיזה הזו...) מטופל"שית, שאלת אם בא לי לספר מה הבעיה ומה עשינו... אז ככה. יש לי בבית ילד ב"ה מתוק, חתיך וגאון (אפילו עשיתי לו אבחון ואמרו שהוא נושא מנת משכל הרבה מעבר לממוצע..., אני לא סתם אומרת גאון), אצלו ההריון היה ספונטני, אחרי קצת פחות משנה נישואין. כשהוא היה בערך בן חצי שנה (אולי קצת יותר) היה לי עוד הריון ספונטני (עם תאומים!) שנגמר בהפלה טבעית בשלב מאוד מוקדם. אחרי ההפלה הזו נכנסתי שוב להריון ספונטני (ידעתי בדיוק מתי הביוץ ואז שימשנו כמה פעמים ביום זה...), לצערי הרב ההריון הזה נגמר בחודש שמיני, שחייבו אותי לעשות הפסקת הריון עקב מומים מרובים, בלב ובמוח. אחרי זה הייתי לחוצה נורא להיכנס שוב להריון אבל לא נכנסתי. כשהייתי הולכת לרופאת נשים היא הייתה אומרת לי שהכל אצלי בראש, בגלל שאני לא רגועה אני לא נכנסת להריון, כך עבר תקופה ארוכה, אח"כ התחלתי עם איקקלומין (בלי מעקב זקיקים), הגעתי למצב של 3 כדורים ביום, במשך חצי שנה ושוב לא נקלטתי, היא תמיד הייתה אומרת שהכל בגלל הלחץ. אחרי חצי שנה של איקקלומין, היא אמרה לי שהיא שולחת אותי למרפאת פיריון בלב כבד. בהתחלה הלכתי ל-2 פגישות באופן פרטי, אני ובעלי עשינו מלא בדיקות ואז הגיע הבשורה שלבעלי יש בעיית זרע מאוד קשה, ואין מנוס מטיפולים של IVF ICSI כי מצב הזרע ממש ממש גרוע. עשיתי 2 טיפולים בבי"ח בדרום שלא הצליחו, אח"כ עברנו דירה לרמת הגולן, רציתי להתחיל טיפולים בפוריה, כל פעם הרופא היה ממציא לי בדיקות חדשות לעשות, כך נדחה הטיפול, הוא כל פעם היה גם מזכיר לי עד כמה שזה לא בריא ומסוכן גם לעובר לעשות טיפולים. אח"כ הוא המציא שיש לי סכרת, ואמר לי שאני שמנה וצריכה דיאטה (בנות, אני בחורה רזה!), הוא היה רופא ערבי שמן ברמות מפחידות, בקיצור לא סבלתי את המקום הזה! כל פעם הייתי יוצאת מהמקום הזה יותר בדיכאון ממה שנכנסתי, גם האחיות לא היו מי יודעי מה, כשהאחות הייתה צריכה להסביר לי איך לבדוק לעצמי רמות סוכר בדם, היא לא הסכימה שנשב יחד בחדר אחיות, כי יש שם עוד אחיות וזה מפריע להן... בקיצור ברחתי מהמקום הזה והלכתי לשערי צדק, לפרופסור מרגליות- הוא מלך! כזה נחמד. קיצר, התחלתי טיפול שם, טיפול שלא הצליח, הוא אמר לי בהחזרה שברור לו שהפעם אהיה בהריון, כשהוא גילה שלא הוא אמר שמבחינתו זו אכזבה גדולה מאוד, כי הכל היה נראה מושלם, גם כל העסק אצלי מבפנים וגם העובר. קיצר, יום אחרי שגיליתי שלא הצלחתי הלכתי אליו ועכשיו אני התחלתי טיפול של החזרה ממוקפאים (יש לי 3, מקווה שיסכים לשים לי לפחות 2). וזהו זה, זה כל הסיפור חיים שלנו. אני כבר משתגעת ומאוד רוצה הריון, אני במצב שכל דבר גורם לי לכעוס, לבכות ולהתחרפן. אני כבר יותר מחודש לא הייתי בעבודה אחת מתוך השתיים שיש לי, אני גם גננת וגם מזכירה, אז לא הייתי בגן מלא מלא זמן, כי קשה לי שם עכשיו מאוד... זהו, עכשיו אני הוטלכת להכין מרק לבעלי, כי עם הוא יחזור וזה לא יהיה מוכן, הוא יתעצבן עוד פעם ואין לי חשק לעצבים שלו... שיהיה יום טוב ובשורות טובות לכולנו במהרה, אמן!!!!!!!! בנות, תתפללו חזק בשביל כולנו!!!!!!!!!!!! מיכל

02/01/2012 | 20:36 | מאת: אחת

לפי מה שאת מתארת, עידוד - זה לא הצד החזק של אימא שלך. לא יודעת האם זה אופי או משהו אחר. אצלי במשפחה - זה אופי. אימא שלי לא רק שלא מעודדת , אם היא הייתה יכולה , היא גם הייתה מנסה לשכנע אותי לא לעשות טיפולים. אז עידוד - מאיתנו המלצה חמה - אם יש בסביבתך אנשים שבמקום לתת אנרגיות לוקחות אנרגיות- תצמצמי עד כמה שאפשר חיבוק גדול ובהצלחה!

02/01/2012 | 12:01 | מאת: נועה

איזה בטא יפה!!!!!!!!!! טפו טפו טפו טפוווווווו שרק תמשיך ותעלה ותכפיל ותשלש וההריון יסתיים במועדו בידיים מלאות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& איזה כיףףףףףףףףף, חיממת לי את היום הקפוא הזה!!! מחכה לשמוע על הכפלות מהממות :-)))

02/01/2012 | 15:07 | מאת: קרן החדשה

מזל טוב גם ממני! איזה כיף לשמוע! שיהיה המשך תקין ומהמם! &&&&&&

16/01/2012 | 01:49 | מאת: תמי

בנות תודה רבה על האיחולים... מאחת לכולם קליטה מפעם ראשונה :) עכשיו אני בשבוע 6 . אומנם נשאר עובר אחד אבל כמובן ברוך ה' מליון פעמים, נצפה דופק מיום חמישי. אני סובלת מהכתמות דמיות וכל פעם אני רצה למיון ולא יודעים מה הסיבה להכתמות!!!!! ומבשרים לי שההריון תקין עד עכשיו! אני משתגעת מזה ומשגעת את כולם :@ יכול להיות שדימום זה הוא מההחדרה של אנדומיטרין??

01/01/2012 | 16:54 | מאת: יסמין

כנראה ששמחתי מוקדם מדי ושוב אני הולכת לעבור אותו סיפור. עשיתי היום בדיקת בטא נוספת התוצאה 198 כאשר לפני יומיים הבטא היתה 158. אין הכפלה ואפילו לא קרוב להכפלה. הרופא אמר לי שבכל מעבדה הערכים שונים וביום שישי אגיע אליו ואעשה בדיקת דם ואולטרסאונד אך בתוך תוכי אני יודעת שגם הפעם אכלתי אותה. אין לי מושג מה יהיה הלאה אבל ליבי לא מבשר טוב. אוטוטו בת 41 לא יודעת מה יהיה. ממש עצוב ורע לי!!!! כנראה ששנת 2012 לא התחילה עם בשורות טובות עבורי.

01/01/2012 | 22:34 | מאת: נועה

לפני שכל האוויר יוצא מהגלגלים, אמרת שלקחת פרגניל או אוביטרל לא מזמן, מתי זה היה?? אם זה בטווח של 10 ימים אז מאד יכול להיות שאין הכפלה כי בערך הראשון היו שאריות אוביטרל...? נכון, זה לא נשמע מזהיר בכלל... אבל אבל אבל, כל כך הרבה סיפורים ספגנו פה על מקרים הזויים שרופאים לא האמינו שיכולים להפיק מהם ילדים בריאים, ולמרות הכל הם נולדו והם חיים ושלמים... אז בואי עוד טיפה'לה אורך רוח והמוןןןןןןןןןן אצבעות קשורות, ונראה מה תהיה התוצאה בבדיקה הבאה? אני הייתי אומרת לעשות עוד בטא ביום שלישי הקרוב, את לא צריכה לחכות לשישי... יפתי, יש לי תחושה (ואני מאד מקווה שאני לא בונה אצלך ציפיות יתר) שאולי לא הכל אבוד? לילה טוב!

02/01/2012 | 07:41 | מאת: יסמין

לקחתי רבע פרגניל ביום שני וביום שישי עשיתי את הבדיקה הראשונה. לפי הנחיות הרופא היום אני צריכה להזריק חצי אוביטרל ובכוונתי לעשות מחר בדיקה נוספת. אם מה שאת אומרת נכון והלוואי שכך אז גם הבדיקה של מחר לא תהיה מהימנה אז איך אוכל לדעת שההתפתחות תקינה? האם לפי דעתך הרבע פרגניל שלקחתי ביום שישי השפיעה על התוצאות? תודה נשמתי איך שאת יודעת לעודד, הפחת בי שוב תקווה הלוואי ולא נתבדה אוהבת

03/01/2012 | 21:57 | מאת: דורה

סליחה שקפצתי ככה מקודם, ורק עכשיו מצאתי את העדכון שלך. יקירה, אם הרופא שלך עדיין סבור שההריון יכול להיות תקין- אני ממשיכה להאמין ולהחזיק אצבעות! הרופאים מאד משתדלים שלא להשלות בתקוות שווא. באמת. מחזיקה בכל הכוח את כל האצבעות לבטא טובה ולעלייה תקינה ולהריון תקין ובר קיימא&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שלך, דורה.

04/01/2012 | 12:21 | מאת: יסמין

01/01/2012 | 10:52 | מאת: יולי

ביום חמישי יום 8 למחזור עשיתי בדיקת זקיקים והם היו קטנים והאסטרדיול היה נמוך , היום יום 11 למחזור עשיתי בדיקת זקיקים והם עדיין קטנים,עדיין אין לי תוצאות בדיקת דם האם עוד יש סיכוי שיגדלו או שהחודש אבוד ?? אני מזריקה 6 מנופור מיום שני למחזור

01/01/2012 | 11:27 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי יולי מה היה גודלם של הזקיקים ביום ה-8 וגם היום?. האם מלבד 6 מנופור את מזריקה עוד זריקה?. מנסיוני מהטיפולים הקודמים, אני מזריקה גם 6 מנופור ו- 200 פיוריגון. ואצלי קצב הגדילה שלהם אם אני זוכרת טוב ביום השמיני הם היו בסביבות 12, 14 מ"מ לאחר מכן הם התחילו להתפתח. דוקא מנופור ידוע כמגרה זקיקים טוב. אני לא יודעת אם זה קשור לגיל: אני בת 43. בת כמה את?. בדרך כלל שואבים לי בין 7 ל-9 זקיקים. אם תוכלי לציין מה גודל הזקיקים שנצפו ביום ה-8 וגם היום זה ייתן תמונה טובה יותר. באופן כללי אני מאמינה שהם יגדלו. וגם צריך לבדוק את תוצאות בדיקות הדם. האם את יודעת מה היתה רמת ה- E-2 ביום השמיני?. מקווה שעזרתי. שיהיה בהצלחה :-)

01/01/2012 | 13:21 | מאת: יולי

אני גם בת 43, לא אמרו לי מה גודלם כי הם עדיין קטנים למדידה ,בדרך כלל יש לי זקיק אחד או 2,שמתפתחים יפה,הפעם מספר זקיקים בכל צד אך עדיין קטנים ,תשובות בדיקת דם אקבל היום אחרי הצהריים, אני מזריקה רק מנופור יכול להיות שהם עוד יגדלו? או שאם הם קטנים בשלב הזה ,זה אבוד החודש ?

31/12/2011 | 09:59 | מאת: יסמין

עשיתי בדיקת בטא והיא חיובית. עכשיו צריך להשתדל לשמור על מה שיש. הרופא אמר לי להמשיך רק עם התמיכה של האוטרוגיסטן, כאשר עד לבדיקת הבטא הוא נתן לי גם פרגניל. אני התעקשתי שהתמיכה לא מספיקה ( כי בטיפול הראשון הדופק היה חלש ובשבוע שמיני פסק) ולכן הוא אמר לי שביום שני אזריק אוביטרל (כי אין להשיג פרגניל), מקווה שלא אעשה נזק בהתעקשות שלי. שיהיה לכולן בהצלחה שבת שלום אוהבת

קולולולולולולולולולולולוולולולולולול!!!!!!!!!!! ככה ככה בשקט בשקט?? מזל טוב אהובה!!! שום נזק לא יקרה מעוד הזרקת אוביטרל. למרות שאני חולקת עלייך לגבי עניין הדופק החלש, זה לא היה בגלל התמיכה. עובר שאינו מתפתח כמו שצריך זה עניין גנטי, לא של תמיכה. דימומים ובעיות שיליה הן כן עניין תמיכה. אבל בכל מקרה, טוב שהגברת תמיכה לתת את המקסימום. אוביטרל ופרגניל הם אותו דבר. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק להכפלות מדהימות, דופק חזק וילד בידייך עוד פחות מ 9 חודשים לא פחות ולא יותר &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שבוע טוב, ואיזה כיף לפתוח אותו בבשורות כאלו!

31/12/2011 | 19:30 | מאת: יסמין

ממש יכולה להרגיש את השמחה שלך מעבר לצג המחשב. תודה רבה לך!!!! הרגעת אותי עם האוביטרל, ההריון הזה כל כך חשוב לי, את יודעת אני בגיל שאם לא עכשיו אז כנראה שיהיה מאוחר מדי. שבוע טוב ובשורות טובות אוהבת המון

01/01/2012 | 09:53 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

איזה כיף לראות הודעה כזו בתחילת השנה :-))))). אז הנה אני אומרת את הקולולוווווווו !!!!!!!!!!. קחי את כל התמיכה שבעולם שהרופא נותן לך. ויאללה קדימה תשאטי לעבר הריון תקין ומשמעם במשך 9 חודשים (פחות כמה ימים :-)). בתגובה שלך לנועה כתבת משהו לגבי הגיל שלך שהוא מבחינתך קריטי. בת כמה את אם אפשר לשאול?. מאחלת לך המון המון המון הצלחה בהריון היקר הזה. שימחת וריגשת אותי עד מאוד :-) שולחך לך חיבוקים ונישוקים ושנה אזרחית מדהימה :-)

02/01/2012 | 17:48 | מאת: יסמין

תודה רבה על הברכות והאיחולים ראי עדכון למעלה

זה מעודד לשמוע בשורות כאלה, בת כמה את אם מותר לשאול,מענין אותי לדעת כדי להשליך על עצמי אם י ש לי סיכוי...

02/01/2012 | 17:51 | מאת: יסמין

תודה רבה אל האיחולים ראי עדכון למעלה

02/01/2012 | 16:49 | מאת: לנה

מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין

02/01/2012 | 17:52 | מאת: יסמין

תודה רבה, אך כנראה שההתפתחות אינה תקינה ראי עדכון למעלה

יייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא איזה חדשות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כמה זה חיובי? תכף אפתח את השירשורים ואחפש את התשובה. יקירה שלי, מקסימה שלי, אח, אח, אח, כמה שאני שמחההההההההההההההה מחזיקה לך אצבעות להריון מלא ותקין וניפלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& אוהבת ומאושרת, דורה.

31/12/2011 | 09:22 | מאת: לי האחת והיחידה

מה קורה איתך? ילא פעם הבאה שאני מבקרת פה אני רוצה לעשות קולולוששששששששש. יקירתי, תמיד חושבת עלייך. תנצחי את הגיל ואת כל מבקשי רעתנו. שולחת לך הרבה אנרגיה ואהבה. ממני!!!

01/01/2012 | 10:02 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

וואו כמה מרגש ויפה מצידך שאת לא שוכחת אותי. זה עושה כל כך טוב על הנשמה ומעודד. גם אני מקווה שהשנה הזו את וכל הבנות המקסימות כאן בפורום תוכלו לשאוג את צהלות הקולולוש ושהפעם הדמעות תהיינה דמעות של שמחה. המון המון תודה על האנרגיות הטובות והאהבה שאת שולחת לי. אני מסניפה אותן כל יום וכל רגע :-) אני עוד 10 ימים צריכה לסיים עם גלולות הסרזט (נגד הריון) על מנת להתחיל טיפול חדש. אני מקווה שהפעם זו תהיה הפעם. איך אצלך?. בן כמה הילד?. (נכון זה בן? ). אני בטוחה שאת נהנית מכל רגע גם אם לפעמים קשה. וגם הוא זכה לאמא מדהימה כמוך :-). שולחת לך המון המון המון אהבה חיבוקים ונישוקים ושנה אזרחית מוצלחת שתתגשמנה כל משאלות ליבך.

01/01/2012 | 14:45 | מאת: לי האחת והיחידה

ברור שחושבת עלייך. יש בך משהו כל כך מיוחד שחדר לליבי. הלוואי אמן ואמן שתביאי אותה בחיובי בתחילת השנה האזרחית. יש לך בעיה עם הFSH? יש לי בן בגיל 11 חודשים בדיוק היום! וילדה מדהימה בגיל 4. מחמיא לי שאת אומרת שאני אמא מדהימה. למרות שלפעמים אני לא חושבת שאני כזו. אני נהנית איתם מאוד. קשה לי מאוד שאני צריכה גם לטפל במקביל בהורים שלי ולעמוד מול בירוקרטיה לא פשוטה. כל כך קשה לראות את אמא כאובה. מה אגיד לך יקירתי החיים לא פשוטים. קשה עם הילדים אבל יותר קשה בלעדיהם. עוד חודש אני והבן נחוג יום הולדת ואני מגיעה לגיל 40. לא מאמינה שזה מגיע. מאחלת לך שהאור יקיף אותך וימלא את ליבך בשמחה והרבה אהבה ושתזכי למגע הרך של תינוק. כל טוב נשיקות גדולות

31/12/2011 | 09:12 | מאת: לי האחת והיחידה

נכנסתי לכאן כי כל כך התגעגעתי אליכן. אתן חברות אהובות ואמיתיות שלי. לעולם לא אשכח אותכן. וואהו בדיוק לפני 5 שנים בסוף השנה הכרזתי על ההריון הראשון שלי כל כך מדהים איך הזמן טס. מאחלת לכולכן מכל ליבי ונשמתי רק כיף ושמחה בלי דראמות מיותרות, היריונות תקינים ויפים ומי שיש לה כבר ילדים שתגדל אותם באושר ונחת. אוהבת אותכן המון נישוקים וחיבוקים לכולןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

31/12/2011 | 19:08 | מאת: נועה

באמת הזמן טס לו ועובר מתחת לרגלנו בלי שנספיק להתעטש... שרק באמת נזכה לעוד ועוד הריונות בריאים פה וילדים נפלאים בלי סוף! נשיקות ותודה שאת לא שוכחת אותנו אף פעם! שבוע נפלא לילוש!

01/01/2012 | 14:49 | מאת: לי האחת והיחידה

אתן נצורות בליבי לעד! נפגש בשמחות. היום ליאם בן 11 חודשים. הספירה לאחור מתחילה ווואהו 3 ימי הולדת בדרך. מקווה לטוב כהרגלי בקודש. נשיקות לנסיך והנסיכה. שתהיה לך שנה קסומה. באהבה והוקרה ממני.

30/12/2011 | 09:12 | מאת: יסמין30

שלום לכולן זאת הפעם הראשונה שאני כותבת, אני אמא לתאומות (מivf) והחלטנו שאנחנו מוכנים לעוד נסיך או נסיכה. התחלטתי את הטיפולים עם הרופא המקסים שלי ונסיון ראשון הצליח ב"ה הבטא הייתה חיובית (אבל נמוכה- 33) ברוב טיפשותי לא לקחתי את התרופות כמו שהרופא אמר לי לקחתי כדור אחד לפה וכדור אחד לנרתיק ואז הוא אמר לי מקווה שלא דפקת את הכל!! ובאמת התחלתי באותו הלילה לדמם. לא דימום רציני אבל עדיין דימום. אני צריכה לעשות בדיקה חוזרת יום א' ואני הולכת להשתגע עד אז.. למישהי היה מקרה דומה? אני שבורה. אני עובדת בעבודה שאני אמורה להיות אנרגטית, קופצנית ולחייך תמיד (ליצנית) אבל אני כל כך שבורה

30/12/2011 | 09:27 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מאחלת לך שממש ברגעים אלה את מבשלת את הדור הבא ולא תצטרכי אותנו יותר! קודם כל, לעניין הרופא היקר שלך, לא דופקים שום דבר אם מחסירים קצת תמיכה, אלא אם כן יש לך בעיה ידועה מראש עם רירית שמתפרקת לפני הזמן. יש לך? דימומים יכולים לקרות גם עם תמיכה מאסיבית, כמו שהיה אצלי, היו לי 2 הריונות שהתחילו עם דימומים היסטריים, והמשיכו תקינים לגמרי. הריון שבעיקרו הוא תקין והעובר מתפתח גנטית נכון, לא יושפע מעוד תמיכה או פחות תמיכה. לגבי עניין הקפיצות והאנרגיה שאת מוציאה, אם יש דימום, כן הייתי מורידה הילוך, ולא קופצת כרגע. זה בהחלט עניין שצריך להזהר. שבורה יקירתי אל תהיי. עוד הכל יכול להמשיך בסדר גמור. אמנם הבטא נמוכה מאד, אבל היו לנו הריונות גם מבטא יותר נמוכה. מאחלת לך הכפלות ושילושים מצויינים ביום ראשון! נסי לנוח השבת ולקחת את התמיכה כמו ילדה טובה :-) שבת שלום

31/12/2011 | 09:19 | מאת: לי האחת והיחידה

כן כן תשמרי על האנרגיות שלך. חייבת להגיד לך שאת אותו הדבר שאת מספרת אני סיפרתי כאן בשנת 2010. הבטא שלי הייתה 35 והיו לי דימומים עוד לפני הבטא ואחר כך לפני הדופק ואחר כך בשליש הראשון להיריון והיום הנסיך הזה ישן במיטה ומחייך אליי כל בוקר וכל רגע ואני מאוהבת בו מכף רגל עד ראש. אז תמשיכי להצחיק את הילדים ולהיות אנרגטית אבל בזהירות כי את בתחילת היריון יקירתי. אני כל כך מאחלת לך שתתבדי כמוני שכל כך לא האמנתי שיצמח לי היריון אה ועוד משהו הבטא שלי אפילו לא הכפילה בפעם הראשונה אז בכלל הרבה דראמות עברתי. יסמין יקרה שלי אני בטוחה שיהיה בסדר בעה"ש. מחזיקה לך אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שבת שלום ושנה אזרחית היריונית ומתוקה אמן!

02/01/2012 | 15:03 | מאת: יסמין30

תודה על התגובה ממש נחמד!! אני מעדיפה לא לשתף את המשפחה (אמא, אחות) אלא בתוצאה המוגמרת, לא רוצה להכניס אותם לסרטים שלי.. אז ת'אמת די קשה לי (הסיבה האמיתית זה שאם אספר לאמא אצטרך לספר לחמותי) התוצאה של הבטא יצאה 75...עדיין נמוך מחר העשה טוב ונראה בע"ה..

30/12/2011 | 08:15 | מאת: שרית הלחוצה

שלום לכן, אודה לכן מאוד מאוד אם תוכלו לעזור לי במס שאלות. לצערי, עברתי הרבה מאוד הפלות (הקושי שלי הוא לא להיקלט אלא להחזיק את ההיריון) יום שלישי ביצעתי בטא ויצא 6.80 למחורת- יום רבעי- 19 למחורת - יום חמישי- 44 ההריון התקין שהיה לי, למיטב זכרוני כאשר לקחתי מיד בתחילתו אספירין ואוטרוגסטן. כיום, אני מטופלת אצל רופא אחר והוא אמר לי- להתחיל אוטרוגסטן אבל לא אספירין, אני מאוד מאוד מאוד לחוצה שהעובדה שאני לא לוקחת אספירין עשויה לגרום שוב להפלה, האם יש לכן מושג האם אני יכולה לפגוע בהריון אם אקח בכל זאת אספירין(על אף שהרופא הורה שלא לקחת) או להיפך, אם לא אקח- האם אי נטילת אספירין יכול לגרום להפלה? שאלה נוספת- האם הערכים יכולים להעיד על תאומים? או שבשלבים כ"כ מוקדמים תמיד ההכפלה היא כל יום ולא כל יומיים? הרבה תודה

30/12/2011 | 09:32 | מאת: נועה

לא מוכנה לקרוא לך הלחוצה, מבחינתי את שרית המאושרת! את בהריון!!! תחליפי את הניק למשהו משמח יותר? בע"ה שההריון ימשיך ויעלה ויתפתח ויסתיים במועדו בידיים מלאות, ואת תהיי ההוכחה העוד יותר מדהימה שלנו שבטא יכולה להיות נמוכה מאפילו 9 ולהמשיך לילד בריא! אמן! לעניין התרופות, אנחנו ממש ממש ממש לא יכולות להמליץ לך מה לעשות בענייני תרופות, רק הרופא שלך יכול. אסור לנו בשום אופן להגיד לך לקחת או לא לקחת תרופה. האם הסברת לרופא שלך שההריון התקין היה עם אספירין? הוא זה שצריך להחליט מה לעשות. האם ביצעת בדיקה לקרישיות יתר? זה מאד חשוב כשההריונות מסתיימים מוקדם. לגבי ערכי בטא, אי אפשר לדעת עד הא"ס לדופק אם יש שם אחד או יותר. למדתי מנסיוני שגם בטא "קלאסית" יכולה להפתיע עם שני עוברים... מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין ובריא ונהדר &&&&&&&&&&&&& שבת שלום

30/12/2011 | 09:58 | מאת: שרית

יש לי בן מדהים שהתחיל מבטא 6 ואגב, יש לי מס חברות שהתחילו מבטא 6 וילדו ילדים בראים העיקר בע"ה שהבטא יעלה כמו שצריך!

29/12/2011 | 19:47 | מאת: מזל

עט גונאל עם 450 יחידות, לשימוש עד ה- 5/1, שמור כההלכה. אני באיזור תל אביב, למסירה חינם כמובן. נא להשאיר מייל/ טלפון בתגובה כל הקודמת זוכה!! ; :-)

29/12/2011 | 21:46 | מאת: נועה

מקוה שמגיע לך מזל טוב! אם אף אחת לא קופצת על המציאה בקרוב, יש את נאוה, מישהי שמשדכת בין מוסרות לזקוקות: [email protected] 0548436521 שבת שלום!

30/12/2011 | 21:32 | מאת: גלי

אשמח מאוד לקבל את הגונל אף. המייל שלי הוא: [email protected]

29/12/2011 | 16:50 | מאת: א

שלום וברכה ב5.12 הזרקתי הורמונים וביום ה11 זריקת אוביטריל זאת אומרת שהיה לי ביוץ בין היום ה11 ל12 ביום ה11 לאחר הביוץ ירד לי דם ליום אחד והפסיק דימום קל שבקושי מילא תחבושת אני כבר ביום ה18 מיום הביוץ 4 ימי איחור מיום המחזור ועדיין לא קיבלתי עשיתי בדיקת דם ביום ה18 לביוץ אך התשובה יצאה שלילית אני לא מבינה מה קורה לי????

29/12/2011 | 21:44 | מאת: נועה

יכול להיות שהמחזור מתעכב בגלל שלקחת אוביטרל והורמונים לפני כן. זה מאד נפוץ. אם לא תקבלי מחזור עד יום ראשון הייתי מציעה לחזור על הבטא. אני יודעת שזה מורט עצבים, אבל עיכובים כאלו במחזור בד"כ נובעים מלקיחת ההורמונים. שולחת לך חיבוק ((((((((((()))))))))))) ושבפעם הבאה זה יצליח בענק!!

עשיתי ביום רביעי בדיקת דם והאסטרדיול יצא 93, הרופא אמר שזה נמוך אבל להמשיך עם המנופור,\חודש שעבר היה לי הריון כימי,האם הערכים יכולים להשתנות בהמשך החודש?

29/12/2011 | 11:40 | מאת: נועה

בוודאי שהם ישתנו, הם צריכים לעלות עם התקדמות הזריקות. זה לא קשור להריון הכימי. אסטרדיול לפני ביוץ של זקיק בודד צריך להגיע לפחות ל 700-1000 אם איני טועה. שיהיה בהצלחה!

29/12/2011 | 09:42 | מאת: האני

האם באמת יש צורך "לדחוף אצבעות" בשביל להוציא את כל הג'יפה ? סליחה על התיאור... הוא לא יצא לבד מתשיהו? ואם אני לא מוציאה אותו, האם החומר החדש ייספג. משתדעת מהקרינון הזה, שוקלת לחזור לאנדומטרין וזהו למרות המוגבלות שלו, מה אתן אומרות?

29/12/2011 | 11:42 | מאת: נועה

מגעיל או לא, גם אני הייתי עושה את זה כל כמה ימים... לא כל יום, כדי שמשהו יספג, אבל בהחלט כל 3 ימים היה לי צורך לפנות מקום לקוטג' החדש :-) בעיני קרינון היה עדיף הרבה יותר מאנדומטרין. גם כי לא צריך לשכב איתו 20 דקות, אלא להפך, צריך לזוז. לגבי הספיגה - אין דאגה, מה שצריך להספג נספג, גם אם יש שם פקק תנועה :-) יום נפלא!

29/12/2011 | 11:51 | מאת: האני

שאלתי את האחות, אמרה שאני יכולה לחזור לאנדומטרין הנוזל :))) החל ממחר אני אחזור למוכר, הבטוח והמגעיל ביותר..קשה לי להיות בחרדות, רב הזמן נות גל בקרינון ונראה כאילו אני לא מצליחה להכניס את כולו. עם האנדומטרין הסתדרתי יותר מהבחינה הזאת, אמנם לא נוח להיות במחזור שבועיים :((( אבל הייתי בטוחה שאני את שלי עשיתי כמו שצריך. אני שוכבת רק פעמיים תכלס , בבוקר ובערב, אחה"צ אני לא ממש שוכבת אחרי הכנסה של אנדומטרין כי אין לי מיטה בעבודה - בואי נאמר שעד היום הפרוגרזטרון היה תקין וכשלא היה מספיק גבוה, זה היה בגלל שלא היה הריון. איך הרופא שלי אומר:"זה לא מה שיעשה את ההבדל אם יקלט או לא" (לפעמים יש תחושה שהם נותנים את התמיכה רק כגיבוי ולא ממש מאמינים שהיא באמת מה שעושה את ההבדל ...תכלס גם בעיני היא לא זאת שעושה את ההבדל שהרי הריון תקין יחזיק מעמד ויפריש את ההורמון כמו שצצריך גם בלי עזרה, אבל הרי מה לא נעשה בשביל ילד אה?! גם אם נתצטרך ללכת על הידים עשר דק ביום, נעשה זאת.

29/12/2011 | 09:41 | מאת: קרני

אני אחרי הזרעה .וכל החודש היו סימנים של הריון ומכיוון שהיתי בהריון לא תקין .והיום בבוקר התחילו דימומים אני ממש עצובה ......

29/12/2011 | 11:43 | מאת: נועה

אולי אולי לא הכל אבוד?...? כבר היו לנו לא הריון אחד ולא שניים שהתחילו עם דימום לפני בטא. מתי את אמורה לעשות בטא? מחזיקה אצבעות שיקרה עוד איזה נס &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

29/12/2011 | 22:03 | מאת: קרני

עשיתי היום בטא והיא שלילית ... אני עכשיומטלבטת עם לנסות עוד הזרעה טבעית או ללכת ישר לivf יש לי כבר אישורים ..

28/12/2011 | 20:24 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

כן כן זו אני לא התאדתי :-), כנראה שחנוכה והסופגניות שלמזלי אני לא אוהבת אותן, אז במקומן אני טוחנת לטקעס אטמו לי את יכולת התגובה :-). וגם סוף השנה שזה בלגן בעבודה עוד הוסיפו לכל החגיגה. וגם הייתי עסוקה בחיפוש אחר GPS משוכלל שיראה לזקיקונים את הדרך לרחם ושלא יצאו ממנו. וכן כן גם GPS שיביא את השלג ואותי אליך דורינקה לירושלים (כן כן אני יודעת שזו הסיבה שכתבת על השלג). קודם כל תודה רבה רבה דורולטה על ההתעניינות, זה ממש ממש מרגש :-). אז עדכון לגבי: אז אני עדיין על הגלולות. עשיתי בדיקות דם ואולטרסאונד ביום א' ובבדיקות הדם הפרוגסטרון שלי עדיין מעט גבוה. ערך של 2.5. ה- E-2 יצא בסביבות ה- 500. ויש 3 זקיקים. אחד בגודל של 14 מ"מ ועוד 2 של 10 מ"מ. לאור בדיקות הדם ולאור זאת שאלו גלולות נטולות אסטרוגן, הרופאה החליטה שאני אסיים את החפיסה (בערך עוד 10 ימים) ואז לכשאני אקבל נתחיל את כל העסק מחדש. הסיבה הנוספת להחלטה הינה שהם צריכים לבקש אישור ל IVF לשנה הבאה עלינו לטובה. מה שבטוח כפי שדורה אמרה שאני אדבר עם הרופאה לפני שעת ה: "ש". הפעם אני באמת רוצה טיפול עם מינון מופחת של הורמונים. לפחות עכשיו תופעות הלוואי של גלולות הסרזט כבר פחות נוראיות. כנראה שאני התרגלתי אליהן והן אלי. נראה לי שהגלולות פשוט נשברו ואמרו אין מה לעשות קשה לשבור את האשה הזו, אז אנחנו נזרום איתה. אז איך עבר לכן החג היפה הזה?. אני באמת חשבתי שזה יהיה כמו בחו"ל בחג המולד עם השלג שיורד. אבל לא נורא העיקר הכוונה :-). אז איך הקור בירושלים?. אתמול עשיתי הליכה בסביבות השעה 7 בערב, והיה פשוט קור אימים. שמתי את הקפוצ'ון של הפליז שלי על המוח ופשוט כך צעדתי. עוד זה חסר לי שהמוח יקפא לי :-). זהו אני אלך להכין לי סלט. אז אני אשתדל לא להיעלם לפרק זמן ארוך. שוב תודה על ההתעניינות :-) שולחת לכן המון המון המון חיבוקים, נישוקים ואיך אפשר בלי: המיזמוזים. אוהבת :-)

29/12/2011 | 12:14 | מאת: נועה

טוב לראות ששרדת את הסופגניות. תאמיני או לא, גם אני מעדיפה לטקעס בהרבה על סופגניות. אבל מה, השנה כנראה שמרוב עייפות באמת לא היו לי כוחות נפש לא להכין את זה ולא את זה! חנוכה ראשון שלי בלי מאכלים!! גועל נפש! מבטיחה לפצות בחג הבא. (ט"ו בשבט? אצלי אוכלים ים של אגוזים ופירות יבשים כל השנה...) יפה להן לגלולות שלך שנכנעו ועזבו אותך לנפשך! מאמינה שגם העוברברים שלך שעוד מעט יגיעו יכנעו לרצונך! אין דרך אחרת!!!!! מצאת GPS? גם להם וגם לשלג? אם כן, אני מוכנה לעשות עסקה רצינית מולם ולרכוש מספיק לכל בנות ישראל בטיפולים! שיהיה יום שמשי חמים ומקסים יקירתי! נישוקיות }}}{{{

30/12/2011 | 07:20 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

לא נורא, הפעם יש לך סיבה מוצדקת :-) יש לך את עופרי המקסימה שהתווספה לגילעד המתוק, נו למרות שאת צ'יטה ועקרבית, בכל זאת גם הצ'יטה מתעייפת ועסוקה יותר בחיי היום יום. לא נראה לי שמישהו התלונן :-). לגבי טו בשבט - גם אצלי יש טו בשבט כל השנה. אני אוכלת כל יום אחה"צ אחרי שאני מגיעה מהעבודה, 2 תמרים, 5 שקדים, 5 אגוזי מלך ו-2 אגוזי ברזיל. ואם אני לא שוכחת לקנות אז גם תמרים. הכל במינון אחרת אני אעלה על המשקל ולא נראה לי שהמשקל יאהב אותי (וגם אני לא אותו). לגבי המגעילולות (הגלולות): אתמול משום מה בערב הן כנראה התגעגעו אלי והחליטו לשגע אותי - אבל אני לא נכנעת להן (במידת האפשר). הן החליטו פתאום לגרום לי בחילות ומעט סחרחורות שגורמות לתחושה לא טובה וכמובן עייפות. אז פשוט בשלב מסויים נכנעתי והלכתי לישון :-). גם אני מקווה שהעוברברים (אהבתי את הכינוי) ייכנעו לי. איזה עקשנים הם.... עוד לא מצאתי את ה- GPS המתאים זה ממש ממש מחדל. אבל אני אמצא אותו ואז בודאי נקנה אותו לכל הבנות :-). אני רואה שאת בת למשפחת אופים !!!!! אז מה שבטוח שעוגות לא חסרות :-) איזה כיף לך :-).האמת שאני אוהבת לאפות - פחות לבשל. ואם כבר לאפות אז דברים שלא צריך בשבילהם הרבה קשב וריכוז, למרות שאפיה זו באמת באמת תרפיה. מה שעוד לא עשיתי זה עוגיות. זה נראה לי מסובך לאללה. דרך אגב קניתי מארה"ב דרך amazon כדורים של דיאה 25 מ"ג של חברת Natrol. קניתי 300 כדורים וזה עלה לי (כולל המשלוח): 15 דולר. אפילו פחות מ- 60 ש"ח !!!!!. וקיבלתי את המשלוח לאחר 8 ימים. זה פשוט לא ייאמן מה שקורה כאן בארץ עם המחיר. בארץ בהרצליה בבית מרקחת פרטי זה עולה 3 ש"ח לקפסולה. ואם צריך 90 כדורים זה מסתכם ב- 270 ש"ח. בסופרפארם זה עולה בסביבות ה- 4 שקלים לכדור. כמובן שאין השתתפות של הקופה ומשום מה צריך מרשם רופא. בארה"ב זה נמכר כתוסף תזונה, וניתן לקנות אותו בכל מקום. אפילו הרופאה אמרה לי שאם יש מישהו שנוסע לארה"ב שאני אבקש ממנו.השאלה שלי היא: נשארו לי עוד 11 קפסולות מהנגלה הישראלית. האם לסיים אותן או להתחיל עם האמריקאיות?. הדיאה האמריקאית באה בצורת בצורת כדור גם במינון של 25 מ"ג. אני לוקחת את הדיאה 3 פעמים ביום (בוקר, צהרים וערב). סה"כ: 75 מ"ג. מה דעתך?. טוב אז אני רעבה. לא צדתי מספיק אז אני אסתפק בשאריות :-). המשך יום נעים ומקסים ושבת שלום ומאחלת לכולנו כאן שנתחיל את השנה האזרחית רק עם בשורות טובות :-)

28/12/2011 | 16:42 | מאת: קרן החדשה

חייבים לדעתך לעשות אותה במיקסר? אם יש לי מקציף ביצים ידני ואערבב הכל בקערה, זה ייצא גם? כי אני בשלנית גדולה אבל אופה קטנה מאוד, אז מטעמי חיסכון מקום במטבח לבושתי אין לי מיקסר בכלל..... זהו, הפכנו סופית לפורום עקרות בית!!! :-)

28/12/2011 | 20:34 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי קרן החדשה. מה שלומך?. אני מאמצת את הרעיון שלך לפורום תמיכה גם לעקרות הבית :-). גם לי אין מיקסר מקצועי כי אין לי מקום על השיש. אבל מנסיוני באפיה, אין בעיה להקציף ביצים במיקסר ידני. החסרון הוא שפשוט בשלב מסויים היד שבה מקציפים מתחילה להתעייף, אז פשוט מחליפים ליד השניה :-). מה שבטוח שהעוגה תצא מצויין. אני בע"ה אעשה את העוגה הזו ביום שישי. מחכה להחליף חוויות :-) המשך ערב נעים וחמים

29/12/2011 | 12:15 | מאת: נועה

קונדיטורים אפשר ועוד איך לעשות הכל ידני! גם להקציף וגם לערבב! בסוף גם אני אכנע ואכין אותה לשבת! נשיקות יקירות!

תאמיני לי אני הכי לא רגשנית שיש .. אבל בחייאת ראבק זה קשה לאללה כל הסיפור הזה של "להיכנס להריון " . ואצלי פשוט חוסר מזל וידע .. עברתי כבר מלא ורופאים . אני מתפללת לא להתאכזב מהמרפאה הבאה . מרפאת פוריות - בית חולים העמק . את חושבת שבכל מקרה כדאי להיוועץ עם רופא פרטי ? כאילו .. למה ? מה הם אומרים שהרופא בקופ"ח לא אומר .. אשמח לתשובתך. יעל

29/12/2011 | 12:18 | מאת: נועה

:-) חמודה. לא צריך להזיל דמעות יותר, סוף טוב הכל טוב, יש לי בן ובת נפלאים ועם קוצים בתחת מהטיפולים :-) כמו ההורים שלהם, לא יודעים לישון, לא יודעים לשבת בשקט! בסוף זה קורה, והם מגיעים תפורים לפי מידה בדיוק! לכולן! אין הבדל יקירתי בין רופא פרטי לזה בציבורי מבחינת הטיפול, רק עניין היחס האישי פה נכנס לתמונה. את לא חייבת להתחיל מראש עם פרטי. חוצמזה, מה הבעיה? רוצה לספר קצת היסטוריה? בת כמה? כמה זמן מנסים? יום מקסים!

28/12/2011 | 11:52 | מאת: לורן

היום עשיתי בדיקת בטא להריון בבוקר ראיתי על התחתון מעין הפרשה בדומה לנזלת..{סורי על התיאור} בהמשך היתה אותה הפרשה עם נקודה חומה בהירה. אך ללא סימני מחזור או כתמי מחזור. אני מתה מסקרנות על התשובה..אחרי חודש מפרך של טיפולי ivf השאלה שלי אם זה התחלה של מחזור??? או שבתחילת הריון יש את זה?? תודה מראשששששש

28/12/2011 | 11:56 | מאת: לורן

אני צמודה לאתר של הכללית באינטרנט כדי לראות את התשובה יש למישהו מושג איך אני יידע לקרוא את התוצאה????

28/12/2011 | 12:06 | מאת: האני

כל תוצאה שגדולה מ 10 היא הריון שכשאר מדובר בהפריות העדיפות היא שתיהיה תוצאה כמובן גבוהה (מצפים לבטא = 100 בערך לעובר) אבל כמובן שזה לא קובע וכי לאחר קבלת תשובה חיובית יש לחזור על הבידקה בעוד כמ הימים לבדוק את ההכפלה של הבטא. ההפרשה הזאת נובעת כנראה מהתמיכה שאת מקבלת , פרוגרסטרון (קרינון או אנדומטירין אולי?) בכל מקרה שיהיה בהצלחה, מחזיקים לך אצבעות

27/12/2011 | 08:54 | מאת: טלולי

אני לפני פגישה עם מומחה פיריון ואני רוצה לבוא כבר מוכנה עם בדיקות. 1. האם אני יכולה לבקש מרופא נשים רגיל שייתן לי הפניה לפרופיל הורמונלי? 2. תוך כמה זמן מגיעה התשובה הזו? תודה

27/12/2011 | 13:37 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, בברכת תקצר דרכך עמנו! כן, בהחלט אפשר לבקש פרופיל הורמונלי מרופא נשים רגיל, זה בסך הכל בדיקת דם שמתבצעת ביום 2-5 למחזור. תקבלי את התוצאה באותו זמן זאת מקבלת כל בדיקת דם מהקופה. שיהיה בהצלחה גדולה!

27/12/2011 | 20:14 | מאת: טלולי

היי נועה, תודה על התשובה. נראה לך שמקבלים את התשובה באותו יום שעושים את הבדיקה? יש בדיקות שמקבלים באותו יום ויש אחרי כמה ימים.

26/12/2011 | 10:34 | מאת: עומר

הי, זה החודש הראשון בו אני מקבלת בנוסף לזריקת פיוריגון 25 יחידות גם זריקת דה קפפטיל. אני כבר 8 ימים עם דה קפפטיל ו10 ימים עם פירוגיון והבוקר הייתי בדיקת זקיקים יש רק זקיק של 10 ס"מ והשאר קטנים כאשר ביום שישי האחרון גם כולם היו קטנים. נראה לי קצב איטי ואחרי שהתפספס לנו בחודש שעבר הביוץ אני קצת חוששת שנפספס הפעם. האם הגיוני שביום ה 11 אין לי כמעט כלום בעוד בחודשים קודמים קצב הזקיקים היה מהיר מאד- ובדרך כלל הזרעה הייתה ביום ה 3-4 עומר

26/12/2011 | 11:37 | מאת: נועה

לפספס אין כמעט סיכוי בכלל כל עוד את מזריקה דקא. זה תפקידו - למנוע ביוץ. הוא הורמון דיכוי. מה שכן יכול להיות זה שביחד עם הדקא, הפיוריגון עשוי להיות במינון נמוך מדי. יכול להיות שהרופא שלך יגביר לך את המינון. הזקיק בחודשים הקודמים גדל יפה כי לא היה מי שיפריע לו - כמו הדקפפטיל. הפעם הדקא מעכב את צמיחתו. מה הרופא אומר? שיהיה יום נפלא!

הי נועה, תודה, הרגעת אותי קצת עם תשובתך. יצרו עימי קשר עכשיו לאחר שהתקבלו תוצאות הבדיקות הדם. אני צריכה להמשיך עם דה קפפטיל היום מחר ומחרתיים ובמקביל להעלות את מינון הפיוריגון ל 50 וביום חמישי בבוקר לחזור לאולטראסאונד ודמים שוב תודה

26/12/2011 | 10:25 | מאת: עכשיו תורי

שלום לכולן, חמישה ימים לאחר ההחזרה נתבקשתי לקחת חצי זריקה אוביטרל לתמיכה באופן חד פעמי בנוסף על 3 נרות אנדומטרין. מאותה זריקה אני סובלת מעצירויות נוראיות. כאבי בטן איומים... האמת שאני אפילו לא יודעת אם זה קשור דווקא בזריקה אבל אני יודעת שאני מסתובבת כמו בלון. אף פעם אחרי החזרה לא הרגשתי כך. ביום שישי בדיקת הבטא ואני מפחדת שמה שאני עוברת משפיע על הטיפול. אודה לתגובה. חג שמח

26/12/2011 | 11:41 | מאת: נועה

תורך!!!! עצירות לדעתי האישית כנראה נובעת מהתמיכת פרוגסטרון - 3 אנדו, ולא מאוביטרל. וגם אם זה כן מאוביטרל, שום עצירות בעולם לא צריכה לפגוע בעוברים היקרים שלך! אל תחששי. אמנם לא מומלץ ללחוץ יותר מדי בשירותים, אבל כאבי בטן של עצירות הם לא אלו שיפגעו. מה שכן, לא נעים בכלל... אני מכירה את זה טוב טוב מהטיפולים. אני הייתי עם עצירויות מכל שאיבה שהייתי עוברת. נסי קודם כל לשתות לפחות 2 ליטר מים ביום, נסי שזיפים יבשים מושרים במים ללילה, זרעי פשתן מושרים במים. זה אמור לעזור. מחזיקה לך אצבעות להפתעה משמחת ביותר ביום שישי &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

26/12/2011 | 17:15 | מאת: עכשיו תורי

26/12/2011 | 00:15 | מאת: דורה

מקווה מאד שהדימומים נגמרו. מחזיקה לך אצבעות להמשך הריון ניפלא ותקין ומלא. נשיקות ושבוע מקסיםםם וחמיםםם. }}{{ דורה.

28/12/2011 | 15:20 | מאת: לנה

היי מתוקה 1 תודה ש את מתענינת בי. ברוך השם אין לי דימומים אבל יש לי שילשולים ש אני מצתה מי הם לפני יומיים כימת התלפתי בעבודה ו בערב התחלתי גם להקיא בקיצור נידבקתי מי בן שלי פשוט היריון סוהר מאוד יש לי. מה איתך?

28/12/2011 | 15:48 | מאת: דורה

בקשר לדימומים שנגמרו כמובן. איזה יופי! וירוסים זה באסה, אבל זה בקיבה ולא ברחם, תודה לאל! גם לי היה וירוס כזה בהריון הראשון. הגעתי למיון וקיבלתי אינפוזיה. וזה הדבר שהכי חשוב שתקפידי עליו עכשיו- נוזלים!!! וגם- יקירתי, העבודה תחכה מעט, תישארי לנוח בבית ותקפידי על שתייה מרובה. תרגישי טוב!!!! מאד מאד מאד שמחתי לקרוא שנגמרו הדימומים! אוהבת!

26/12/2011 | 00:13 | מאת: דורה

ומה אמר הרופא לגבי ההפשרה יום לפני ההחזרה? ומה החלטת? (-: ממש קצת שאלות, נכון?

27/12/2011 | 10:48 | מאת: האני

ההזרעה עברה בסדר גמור, תודה יקירתי. האמת שהוא לא ממש התלהב להפשיר ביום של ההחזרה ולכן התעקש להפשיר יום לפני בטענה שאם לא ישרדו כנראה שלא היו מספיק טובים והיה מיותר להחזיר אותם! התעצבנתי אבל החלטתי לתת לו לעשות מה שהוא רוצה,אין לי את הכוחות להתווכח בייחוד עם מישהו שאחראי לגורלך באיזה שהוא מובן. אז זהו, התחלתי היום קרינון בפעם הראשונה (תמיד אנדומטרין) לקראת ההחזרה שתתבצע מחר. נשאר לי מלא מלא גל על המוליך ולכן הכנסתי שוב וניסתי כמה שיותר אבל לא ממש הלך לי- בערב אהייה חכמה יותר איתו. לא ממש לחוצה מעניין התמיכה מאחר והבנתי שהתמיכה היא סוג של גיבוי בעצם למה שהגוף אמור לעשות ביחוד בסבב שבו אין דיכוי אז התמיכה היא כאקסטרה. מחר החזרה, אחריה שבועיים מורטי עצבים, ועוד שבועיים בטא חיובית! זה חייב להיות חיובי, אני מרגישה את זה :) קבעתי תור לכל מקרה שלא יקרה לרופא חדש, התור נקבע ליום אחרי הבטא כך שאם חלילה וחס שלילי, נוכל להתחיל טיפול חדש אצל הרופא החדש- ברקוביץ (ההתלבטות הייתה בינו לבין זיימן אך הכף הוכרע ברגע שהבנתי שברוקביץ מומחה בעניני פוריות הגבר ובנוסף לא צריכה לשלם שקל כי אני במכבי :)) אני אעדכן מחר איך עברה ההחזרה, הפעם מתכוונת לנהוג כרגיל עם זהירות קטנה מאוד (תמיד אני משתגעת, לא מנקה, לא מרימה, לא זזה) נקווה לנס קטנן באווירת החג!

27/12/2011 | 20:51 | מאת: דורה

קודם כל: בהצלחה!!!! ולכל השאר- אני לא ממש מבינה את ההתעקשות של הרופא, אבל כן מבינה אותך כי כשדעתו של הרופא נחושה לא מתחשק להתווכח איתו. מכירה את זה. בקשר לקרינון- תמיכה היא חשובה. אני מאמינה שתסתדרי איתו בקלות. אם הצלחת עם האנדומטרין, אין שום סיבה שלא יצליח עם הקרינון. מה שכן- שלא כמו עם האנדומטרין, שיש צורך לשכב כחצי שעה אחרי ההחדרה, עם הקרינון דווקא צריך להסתובב ולהיות פעילים אחרי ההחדרה. ברקוביץ' הוא אביהם הרפואי של לא מעט תינוקות של בוגרות הפורום. גם זיידמן. שניהם תותחים, אבל מה שהכי חשוב הוא שבעזרת השם, את התור שקבעת תצטרכי לבטל כי הבטא תהייה חיובית ונהדרת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טפו, טפו, טפווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בהצלחה מחר! מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

26/12/2011 | 00:10 | מאת: דורה

השמיעי קול:

28/12/2011 | 20:26 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

ראו תשובה של הקמבק שלי למעלה

25/12/2011 | 23:40 | מאת: דורה

לקוזניצקי האהובה שלי, לבעלה של יסמינקי, לקרנו'ש ולכל מאן דבעי... מצאתיבאתר mycookbook, מה זה קל להכין וטעים מאאאד וממלא את הבית בריח ניחוח פז'לסטה: חומרים לעוגה: 4 ביצים 1 כוס מיץ תפוזים גרידה מקליפה של תפוז 1 גדול 1/2 כוס שמן 1 כפית תמצית וניל 2 כוסות קמח 1 שקית אבקת אפייה 1/2 1 כוסות סוכר. לסירופ (אופציונאלי בלבד): גרידה מתפוז 1 גדול/ קליפת תפוז מגורדת בצורה של סרטים (עם קולפן) 1 כוס סוכר 1 כוס מים רותחים הכנה: להקציף הביצים. להוסיף בהדרגה את הסוכר עד שמתקבלת תערובת תפוחה ובהירה מאד. להוסיף את- גרידת התפוז, מיץ התפוז, השמן ותמצית הוניל. להוסיף הקמח+אבקת האפייה. לאפות ב 180 מעלות, 40-45 דקות בתבנית עגולה 24, או שתי תבניות אינגליש קייק (לשמן אותן קלות, אני ריססתי ספריי שמן), עד שקיסם שננעץ בעוגה יוצא עם פירורים. כן. עם! כי אחרת העוגה מתייבשת מדיי. הכנת הסירופ (מודה שאני לא עשיתי אז לא יכולה להעיד, נראה לי קצת מתוק מדיי אבל אולי לא): להרתיח המים+הסוכר, להוסיף את גרידת התפוז, לבשל על אש נמוכה עד שהופך להיות צמיגי כמו דבש ולשפוך על העוגה אחרי שהיא יוצאת מהתנור וכאשר היא עוד חמה. (צריך "לפזר" את הסירופ ולא לשפוך הכל בבת אחת במקום אחד, כמובן). קלי קלות! עשר דקות והעוגה בתנור ולכלכתי רק כלי אחד. אני אפיתי בתבנית העגולה. לפני שלושה שבועות בערך היה בעתון מרשם של אהרוני לעוגת שקדים ולימון- גם מעולה! ולמי שרוצה- מחר אני מכינה עוגיות זנגביל. מי באה לכוס תה?

26/12/2011 | 11:44 | מאת: נועה

אל הכפור יקירתי בשביל עוגיות זנגביל עם כוס תה חמהההההה!!!!!!!!!!! זקוקה לפינוקים דחוףףףףףףףףףףףףףףףף (בלי להתלונן, לא ישנה בכלללללללללללללללללללללללללל) נראה לי עושה את העוגת תפוז כבר היום! ממממ נשמע מעולה! נשיקות גדולות מיי דיר.

26/12/2011 | 12:57 | מאת: קרן החדשה

ואולי הסיבה שאני מוכנה כבר לתכנן את ההיריון הבא היא שאני ישנה מצוין (טפו, טפו, חמסה, חמסה)? ;-)

26/12/2011 | 22:45 | מאת: דורה

סוויטהארט, בואי!!!! כוס תה של למון-גרס טבעי טבעי, בלי תיון בכלל, אם את מעדיפה- אפשר כוס קפה הפוך, ועוגיות ג'ינג'ר. טעימות לאללה אבל מתוקות נורא. שכחתי כבר כי מזמן לא עשיתי אותן... טוב, אז אוכלים אחת ולא שלוש, יש בזה יתרון בעצם (-: לאב יו מון אמוררר.

26/12/2011 | 22:28 | מאת: יסמין

באיזו עיר את גרה?

26/12/2011 | 22:47 | מאת: דורה

אני ירושלמית, לצערי הרב. זה לא שאני מעדיפה לחיות בעיר אחרת בארץ, אני מעדיפה לחיות בעיר אחרת באוסטרליה. שנתיים שליחות ככה. נראה לי שזה כבר לא יקרה בחיים.

24/12/2011 | 20:43 | מאת: זהבית אמ

היי, ילדתי שני ילדים מקסימים ולאחריהם עברתי שלוש הפלות טבעיות כאשר בכל פעם חרב עליי עולמי מחדש, עברתי שנה וחצי קשות מאוד נפשית, עד שקראתי על ד" רבינזון יעקב באחד האתרים באינטרנט והחלטתי לפנות אליו וזאת כמובן שכל ה רופאים שהייתי אצלם הודיעו לי חד משמעית שזה יכול לקרות ואין מה לעשות, כנראה שהם אמרו זאת מפני שיש לי ילדים, לפני שאמרתי נואש החלטנו בעלי ואני שאפנה לד"ר רבינזון, ולהלן: במפגש הראשון הוא מיד שלח אותי למעקב זקיקים ובדיקות דם לאיתור היום המדויק לביוץ, ובאותו יום הביוץ קיבלתי זריקה בבטן, שהאיצה את הסיכוי להרות ובאותה העת הוא אמר לי שיש סיכוי שיהיו תאומים, וזה לא אחר להגיע, כעבור שבועיים הריתי, וכיום אני נבהריון עם תאומים בבטן, ברוך השם, מודה לקדוש ברוך הוא ששליח הפוריות שלי הוא ד"ר רבינזון, אני ממליצה בחום, בנות, נסו הוא נמצא בקופ"ח כללית ברובע ז' באשדוד,

25/12/2011 | 10:00 | מאת: נועה

שיהיה הריון תקין, בריא, ארוך, יסתיים במועדו בידיים מלאות! חג שמח!

24/12/2011 | 14:11 | מאת: מיטל

מה נשמע? איך עוברת השבת ? אצלי הכל בסדר היום בבוקר קיבלתי מחזור אבל החלטתי לדחות קצת את התור לזיידמן עד שאני אתאושש קצת בנתיים אני מנסה לחזור לחיים רגילים מיטל

25/12/2011 | 10:02 | מאת: נועה

(((((((((((מחבקת אותך)))))))))) אוףףףףף שהמחזור הגיע... כבר קיוויתי אולי בכל זאת הם טעו... השבת עברה בבית בשלוה ונחת. מאד אוהבת להיות בבית בסופ"ש לאחרונה. טוב עשית שדחית את התור. קחי קצת זמן לעצמך. פנקי את עצמך בכל מה שאת הכי אוהבת לעשות בעולם. עזבי טיפה בצד את ענייני הטיפולים. נראה לי שעשית המון ברצף עם כל השוונג. מגיע לך גם לנוח קצת. שיהיה שבוע נפלא חמודה. מאחלת לך התאוששות מהירה!!! נשיקות }}{{

24/12/2011 | 12:51 | מאת: תמי

ב 19.12 עברתי החזרת שני עוברים קפואים, בנובמבר עברתי שאיבה של 20 ביציות ש14 מהם הופרו בICSI אבל לצערי עקב הורמונים גבוהים מאוד לא החזירו לי באותו חודש והקפיאו אותם! ב 21.12 הרגשתי קוצר נשימה, עייפות כללית, דכאון בחילות והקאות עבר לי יום אחרי בבוקר. היום 24.12 קמתי בבוקר עם הרגשה של חום, הזעתי המון בלילה, לא ישנתי טוב, בחילה, כאבי ראש עייפות, נטלתי אקמול ללא השפעה טובה, מדדתי חום 36.9 ! למרות שאני מרגישה שהחום יוצא לי מכל מקום בגוף. האם אלו סימנים שמשהו לא בסדר? זה יכול להעיד שלא נקלטתי?

24/12/2011 | 14:34 | מאת: דורה

קודם כל- בהצלחה!!! שנית- יכול להיות שחטפת איזה וירוס, או אולי זיהום איפשהו. הייתי מיידעת את הרופא המטפל וגם קופצת לרופא המשפחה. אבל בכל מקרה, אלו ממש לא סימנים לכך שלא נקלטת. תרגישי טוב, ושוב- בהצלחה!!! דורה.

26/12/2011 | 21:43 | מאת: תמי

תודה דורה על האיחולים :) עשיתי בטא בשתן היום ויצא לי פס מאוד חלש לא יכולתי להתאפק

23/12/2011 | 00:11 | מאת: דורה

יקירה שלי, מה קורה איתך? לא הייתי בפורום מספר ימים ולא ראיתי כלום ממך. באיזה שלב את? רציתי שתדעי שאני חושבת עלייך לא מעט. אוהבת מאד. לילה טוב וחג שמח.

23/12/2011 | 02:39 | מאת: יסמין

אין, אין עליך פשוט מדהימה. אז ככה: יום רביעי בשבוע שעבר עברתי שאיבה, יומיים לאחר מכן ביום שישי הוחזרו ארבעה עוברים, ההחזרה היתה עם אולטרסאונד. הפעם הרופא נתן לי תמיכה יותר טובה- נרות 3 פעמים ביום ופרגניל שהזרקתי ביום שני ומחר יום שישי ( או שמא עלי להגיד היום) הרופא ביקש שאתקשר אליו ולפי תגובת הגוף הוא יתן לי הנחיות לגבי המשך תמיכה. כרגע נפוחה, החזה מאוד כואב, אוכלת כאילו אין מחר ( הפעם אני כל הזמן רעבה פשוט לא להאמין ), יש לי מעט כאבים באזור השחלה בצג שמאל, אין לי מושג מדוע, ובשבוע הבא בע?ה בדיקת דם. זוכרת שסיפרתי לך שבפגישה עם הרופא הוא אמר שבהחזרה הוא ישים דבק? אז בגלל כמות העוברים הגדולה שהוחזרו הוא לא השתמש בדבק כדי לא להעלות את הסיכוי להריון מרובה עוברים. שתדעי לך שגם אני חושבת עליך, הבחנתי בכך שקצת נעלמת לאחרונה, כל יום אני נכנסת לפורום (מה כבר יש לי לעשות? החלטתי שהפעם אני מתנהלת על מי מנוחות, אז הבית יהיה פחות מצוחצח ומתוקתק) חוזרת מהעבודה ונחה המון, משתדלת לא להתאמץ על מנת שאגיד אני מבחינתי עשיתי הכל על מנת שהטיפול יצליח. זהו יקירתי, כתבתי המון, מקווה שלא העמסתי יותר מגי פרטים. תודה תודה תודה שאת לא שוכחת אותי, את פשוט זן נדיר מיוחדת במינה. אוהבת המוןןןןןןןןןןןןןן חג אורים שמח  

23/12/2011 | 08:42 | מאת: נועה

יסמיני, בהצלחה גדולה גדולה. נשמע שהרופא הטעין אותך בהרבה חומר משובח, גם ארבעה עוברים, גם תמיכה טובה. יאללה. את בדרך להגשמת נס חנוכה שלך! מחזיקה לך אצבעות יקירה &&&&&&&&&&&&&&&&&& קחי את החיים באיזי, נקיונות זה ממש ממש בסוף הרשימה לדברים החשובים כרגע. חג שמח!

24/12/2011 | 02:16 | מאת: דורה

וואו!!!! כל זה קרה ולא סיפרת כלום??? יקירה שלי, נשמע לי מצויין- ארבעה עוברים בהכנס בהכוונה של אולטרסאונד, תמיכה טובה, רופא שמקשיב לך ולגוף שלך- אז אני קושרת את האצבעות לבטא מעולהההההה בשבוע הבא! תגידי, כשהוא החזיר את הילדים הוא כיוון למקום מסויים ברחם? ובקשר ללהעמיס עליי- יקירה שלי, הצחקת אותי! הרי צריך ממש לחלוב ממך קצת עידכונים, אז כשסוף- סוף את מספרת משהו אני מאאאאד שמחה וממש לא מועמסת. מסכימה איתך לגמריי בנוגע לספונג?ות, לא יקרה כלום! יש לי וידוי קטן בעניין העלמת עיין מבית מלוכלך- כשסוף סוף נקלטתי להריון, זה עם הפרעושית, הייתי במיטה חודשיים בגלל הפרדות דיי גדולה של השלייה. קמתי לפיפי ולמקלחת. בעלי ניקה... שאלוהים יעזור לי, אני פשוט למדתי לא לראות את הטינופת! גם כשכבר הכל היה בסדר ויכולתי לחזור לחיים רגילים פחדתי מאד להתאמץ והנקיון נשאר באחריותו. נראה אם תצליחי לנחש כמה פעמים ב- 37 שבועות הבית נוקה. אחרון חביב- אני מזן נפוץ לגמריי, זו את המיוחדת! לילה טוב, לך ולילד/ה/ים הגדלים בתוכך עכשיו. וידוי אחרון לפני סיום- גמרתי ספונג?ה לפניי חצי שעה! פסיכית! אוהבת אותך מאד! דורה.

יש לי שאלה, אני לפני החזרת מוקפאים , 2 אחרונים שנותרו לי(רועדת מפחד שמא לא ישרדו)- מקווה שיהיה נס חנוכה איתם. העוברים שלי הוקפאו ביום השני והם באיכות טובה בין 2-4 תאים. מחר, יום שישי אמורה לקבל אוביטרל לתזמון ביוץ- יוצא שהביוץ ביום א מדוע ההחזרה ביום רביעי? לא אמורה להיות ביום שלישי? שהרי העוברים בני יומיים. בפעם הקודמת שהייתיאצל הרופא שלי הוא אמר משהו על להפשיר עוברים יום לפני ההחזרה- מישהי מכירה? את ההחזרות של המקופאים אני זוכרת שהייתי מחכה חצי שעה- שעה וברגע שהופשרו הם הוחזרו. מדוע להפשיר יום לפני את העוברים? שהרי יש בסה"כ 2 והסיכוי שלהם לשרוד ברחם גדולים יותר! אוף, אין אף אחד ביחידה, מקווה לתפוס אותם בראשון על הבוקר ושאול את השאלות המעיקות האלה שלא יעזבו אותי כל השבת! שיהיה חג מלא ניסים ונפאלות!

22/12/2011 | 15:55 | מאת: דורה

נתחיל מזה שאני מאמינה גדולה במוקפאים, סטטיסטיקה שמטיסטיקה- אצלי המוקפאים היו אלו שהביאו את הפרעושית לעולם! לגבי השאלות שלך: א. אין משמעות גדולה ליום ההחזרה לעומת גיל העוברים ביום ההקפאה. יום לפה או לשם ממש לא ישנו. כלומר- אם מחזירים עוברים בני שלושה ימים ביום השני, או עוברים בני שני ימים ביום השלישי. ב. אני משערת שהרופא רוצה לראות שהעוברים ממשיכים להתפתח אחרי ההפשרה. כמוך, גם אני חושבת שהטוב ביותר הוא לתת להם להתפתח ברחם. את יכולה לבקש שיפשירו אותם כמו תמיד- חצי שעה- שעה לפני ההחזרה. פעמים רבות אפשר לראות שהם ממשיכים להתחלק כבר אחרי ההפשרה. בכל מקרה- ביום ראשון תדברי עם הרופא ותשאלי אותו מה השיקול בהפשרה יום לפני ותראי אם את מסכימה או לא. זכותך לא להסכים. המון המון בהצלחה!!! דורה.

22/12/2011 | 16:10 | מאת: אני

ביום ראשון אנחנו מבצעים הזרעה גם (הצעה שלי לרופא והוא קיבל זאת באהבה:) אז באותה ההזדמנות אני אשאל אותו ואבקש שיפישרו ביום שאגיע להחזרה. תודה רבה וחג שמייח!

22/12/2011 | 15:15 | מאת: מיטל

מה נשמע אני מחכה כרגע לתוצאות של הבטא מאסותא כשיהיו תוצאות אני אעדכן אותך

22/12/2011 | 15:31 | מאת: מיטל

מה נשמע אצלי הכל בסדר חוץ מזה שהבטא עוד פעם שלילית רק שהפעם אין לי דימומים אפילו ככה שזה ממש מבאס

22/12/2011 | 15:38 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

הצטערתי לקרוא על הבטא השלילית :-(. האם עשית ?IVF או הזרעה?. מחזקת אותך ומאמינה שהפעם הבאה תהיה הפעם המנצחת. שולחת לך חיבוק ענק :-)

22/12/2011 | 12:19 | מאת: ג'ן

אוף ההריון הזה עובר כל כך קשה. קוויתי שהדאגות יסתיימו כשנכנס להריון אבל הן לא :( אתמול גילו מעיים אקוגניים ושהראש פתאום האט את קצב הגדילה ונמצא בפיגור בנוסף גם פתאום יש הקטנה בכמות מי השפיר :( בקיצור אנחנו בדרך למי שפיר בשבוע 21 (למרות שהחלבון העוברי יצא מעולה) ומשם כנראה לשמירה בגלל חשש ל - IUGR (האטה בקצב גדילה של עוברית שלנו). פשוט אין כוחות וכל כך רוצה סוף טוב. לא מתארת לעצמי הפסקה של הריון והתחלה מחדש של הכל. הבעל בקריסה ואני עוד איכשהו מנסה לשמור על אופטימיות ולא מוכנה לחשוב על לוותר על הבוטנית שלנו בלי למאבק :( קשה כל כך

22/12/2011 | 14:43 | מאת: דורה

אהובה, זה נשמע ממש סיוט! אחרי כל התלאות והקשיים להתקל בבעיות בהתפתחות העובר זה ממש לא הוגן ונורא מתסכל ונורא מפחיד!!! אני מאמינה שבהחלט עוד הכל יכול להתפתח כמו שצריך ושאת צודקת לגמריי בכך שאת לא מוכנה לחשוב על לוותר על הבוטנית שלך! מחזיקה לכם אצבעות ומתפללת עבורכם להריון תקין ולבוטנית בריאה שתגיע לעולם בשמחה ובאושר במועד!!!! שלך, דורה.

22/12/2011 | 21:30 | מאת: נועה

נשמע מתיש מפחיד ומאד מאד מורט שערות עצבים... מצד אחד רוצה להגיד לך ששמעתי על המון "הפחדות" ואבחונים שנשמעו לא טובים בכלל והסתיימו בילדים בריאים ושלמים, ומצד שני יש גם את אלו שצדקו באבחון... כל מה שנשאר זה לאסוף את כל הכוחות בשתי ידיים, ולהמשיך להתפלל שהפיסטוקית שלך תחזיק מעמד ותראה לכולם מאיפה משתין הדג... מחזיקה לך אצבעות בכל הכח שההריון ימשיך תקין ובריא, ושתזכו לאחוז ילדה בריאה ושלמה בזרועותיכם בקרוב.

ג'ן יקרה, אני בדרך כלל לא כותבת, אבל החלטתי לכתוב לך ולספר שבני בכורי, ילד בריא ומוצלח בן 12 היה עובר מאוד בעייתי. גם אצלו אובחנו מעיים היפראקוגניות, ושלחו אותנו לכל בדיקה אפשרית. החלבון העוברי גם הוא היה בעייתי, ואיש קרוב מאוד, שהוא גם רופא, ראה את תוצאות הבדיקות הראשוניות והמליץ על הפלה. המשכנו ובדקנו כל מה שניתן, רצנו ממומחה לגנטיקה למומחה לב עוברים, ולמומחים רבים נוספים. בסופו של דבר, לאור התוצאות הנוספות, השארנו את ההריון עד לסופו המשמח. יש לציין שבאיזשהו שלב היה גם ריבוי מי-שפיר. בזמנו הרופא המטפל הסביר לנו שמדד מי-השפיר הוא מאוד סובייקטיבי, ולא באמת ניתן למדידה (כך לפחות היה לפני 13 שנים). לפעמים מיעוט או ריבוי הוא עניין זמני. מובן שאינני ממליצה כאן שום המלצה רפואית. יש לערוך את כל הבדיקות, ולהחליט בהתאם לתוצאות. יחד עם זאת, חשבתי שאולי זה יעודד אותך לקרא על הריון מפחיד רווי מתח ובדיקות שהסתיים בתינוק בריא, מתוק וחכם. מחזיקה לך אצבעות, ומקווה לבשורות טובות, סמי

23/12/2011 | 12:51 | מאת: ג'ן

זה באמת מעודד וכיף לשמוע שדברים יכולים להסתיים טוב. אנחנו כמובן במירוץ בין רופאים עכשיו ומנסים לכסות כל פינה מבלי לתת לרופאים לקפוץ למסקנות מהר מדי כי זה הריון מאוד מאוד יקר לנו שלא לדבר על הפעם הראשונה שהרגשתי השבוע את התנועות של העוברית ואין סיכוי שאני אוותר על זה אלא אם כן נוכיח שבאמת יש בעיה ממשית. שמחה לשמוע שבנך המתוק בריא. מאחלת רק בריאות ונחת!!

24/12/2011 | 02:22 | מאת: דורה

וכמה טובות וחכמות המילים שלך! אוהבת אותך ומחכה בסבלנות לפעם הבאה שתכתבי.

22/12/2011 | 11:08 | מאת: מיטל

22/12/2011 | 13:09 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

חג שמח ומואר עם המון ניסים ובשורות טובות גם לך ולכל משפחתך. שתהיה שנה זו מלאה בניסים ובילדים :-)

22/12/2011 | 21:31 | מאת: נועה

לך ולכל הבנות והילדים שבדרך. שהנרות השנה יאירו להם את הדרך לזרועותיכן!!!!

22/12/2011 | 21:32 | מאת: נועה

21/12/2011 | 14:25 | מאת: ענת

רופא מצוין עברתי המון רופאים והוא היה מאד אנושי איכפתי והכי חשוב מקצועי תמיד הסביר והקשיב ולדעתי דווקא הצורך לבוא אליו למעקב זקיקים רק הרגיע אותי שאני בידיים מקצועיות למרות שלא היה קל להגיע כל פעם אבל היה שווה - זכיתי ל-5 ילדים ילדה בת 11 תאומים בני9 ותאומים בני 3.5 וכן זה בזכות ד"ר ברקוביץ וכמובן בזכות הקב"ה ששלח אותנו אליו. הוא מקסים ומומלץ מכל הלב

21/12/2011 | 19:34 | מאת: נועה

מדהים! לא פשוט לגדל 2 סטים של תאומים, אבל אין לי ספק שאת מהמאושרות באמהות! תודה על ההמלצות החמות, ד"ר ברקוביץ אכן נמנה פה כאחד מהרופאים שייצרו לנו פה לא מעט ילדים!, שתזכי לגדל את ילדייך בהרבה אושר בריאות ואהבה!!!

21/12/2011 | 19:45 | מאת: עומר

והאם מישהי יודעת להמליץ על ד"ר ווליוביץ?

20/12/2011 | 17:54 | מאת: לנה

היי נועה! מה שלומך? אני מותשת ו גמורה נפשית , צד אחד הילד שלי חולה ב וירוס שילשולים ו הקאות ו היום לקחתי אותו שוב למוקד לקבל נוזלים. לגביי היום הלכתי בלי תור לרופא נשים גם הוא משהו כעס למה באתי בלי תור לפחות עשה לי אולטראסאונד ו ניראה הכול תקין יש דופק לגבי תמיכה להמשיך רגיל הוא אמר לי ו תור הבאה עליו יש לי בעוד שבועיים ב שבועה 9 . נועה אצלך עד אזה שבועה היו דימומים? ו היה לך תקופה ש זה בא ו הולך בישר לדימומים? ו מה לקחת בתור תמיכה? רק ש אני יעבור את התקופה הזאות ו היריון שלי יהיה תקיןם עד חודש 9 כול כך רוצה ליהיות בטוחה הפעם אני לא יתעייש עם צריך אני יהפוך מירפאה לרופא שלי רק שיקבל אותי בזמן הצורך?

20/12/2011 | 22:08 | מאת: נועה

אני מאד מאד מבינה את ההתשה, אבל זה שהיום ראית שוב את הדופק זה נפלא!!! כולי תקווה שבנך ירגיש יותר טוב מהר מהר מהר! הדימומים אצלי המשיכו עד שבוע 12 או 13 בערך, זה היה מאד מאד מעייף, אבל לא היה הרבה מה לעשות. היו ימים שהדימום קצת הוקל, אבל הוא היה שם כל הזמן, בשני ההריונות. לקחתי קרינון פעמיים ביום. לנה, באמת שאין מה לעשות, גם אם תעשי א"ס כל יום, זה לא יעזור. צריך להתפלל ולקוות שהקטנצ'יק שם חזק מספיק להשאר. ממשיכה להחזיק לך אצבעות חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

21/12/2011 | 17:58 | מאת: לנה

נועוש ! תודה רבה לך . אני גם לוקחת קרינון פעמיים ביום. הפעם תתפללי שיהיה לי בת את כול הזמן מרמזת לי לעוד בן (בצחוק כמובן) השאלה אחרונה שלי אני לא אצלכתי ליכתוב לך לאמייל ו לכן אני נאלצת לישאול אותך פה בפורום: העם בכול זאות למרות לדימומים עשית מי שפיר ?(סליחה על שאלה הזאות בפורום הזה) העם את יכולה ליכתוב לי שוב אמייל שלך אני ישמח מאוד1 אוהבת אותך

20/12/2011 | 17:53 | מאת: עומר

הי, האם לאחר הזרעה מומלץ לנוח ולא ללכת לעבודה? אני רוצה לתת החודש את כל התנאים להקלט אני יודעת שהזרעות הן יום אחרי יום, וכיוון שהפעם הזו זה הניסיון האחרון לפני IVF אני רוצה לתת הכל

20/12/2011 | 20:23 | מאת: דורה

אין צורך במנוחה מיוחדת אחרי הזרעה ואפילו אחרי הפריה. רובם המכריע של הרופאים ממליצים לחזור לפעילות רגילה, כל עודהלא מדובר בפעילות מופרזת כמו סחיבת פסנתרים... זה יותר בריא להיות עסוקה מאשר לשכב בבית ולהשתגע. יחד עם זאת, אם את ממש מרגישה שאם לא תנוחי תחבלי בהזרעה- אז תנוחי קצת. בעיקר כדי שאם חס וחלילה ההזרעה תיכשל- לא תאשימי את עצמך. ושוב, גם בשרשור הזה- בהצלחה!!!

20/12/2011 | 15:07 | מאת: עכשיו תורי

שלום, אני צריכה להזריק אוביטרל בתאריך 22/12 (ביום חמישי הקרוב) תאריך התפוגה שלו עד 1/2012 האם אני יכולה להזריק אותו למרות שתאריך התפוגה שלו על הקצה או להשתמש באוביטרל עם תאריך תפוגה רחוק יותר? תודה וחג שמח לכולן.

20/12/2011 | 17:53 | מאת: דורה

אין בעייה. את יכולה להשתמש בלב שקט.

20/12/2011 | 13:22 | מאת: עומר

בנות אני מרגישה שכל יום אני משגעת פה במלא שאלות אבל זו פעם ראשונה שאני עם שתי זריקות ליום ואני חווה אולי פסיכולוגית ואולי באמת פיזית כל מיני תסמינים. אני בביקורת אל כירורג שד כל חצי שנה כיוון שאמא שלי הייתה חולה בסרטן השד. ברוך השם בדיקה אחרונה לפני חודש תקינה. אני מקבלת ליום זריקת פיוריגון 25 יחידות ו דה קפפטיל- האם ידוע לכם אם ייתכנו כאבי בטן (למטה ממש) עקב זה? כאבי שקצת דומים לכאבי מחזור אך אני ביום החמישי של המחזור- או שיכול להיות שזה נובע ממשהו אחר. אשמח לעזרתכם.

20/12/2011 | 20:17 | מאת: דורה

קודם כל- ברוכה הבאה! שנית- אני כותבת מהאייפון וזה ממש מסורבל לי אז אקצר, וסליחה. מאד יכול להיות שמה שאת מרגישה אלו השחלות ולא הרחם, אשר מתחילות לגדל זקיקים במרץ בעיקבות הפיורוגון. בהצלחה!!! דורה.

20/12/2011 | 09:32 | מאת: דורה

סליחה שלא הייתי פה כשקיבלת את השלילי. באמת, מכל הלב, סליחה ענקית. חשבתי עלייך המון ונשאתי תפילות, אבל ההוא שם למעלה לא הקשיב לי הפעם. קראתי שאת על סרזט בדרך ל IVF המנצח!!! אוח, כמה שאני מחכה לבשורה שלך של בטא חיובית!!!!! יאללה, שיגיע העובר הנכון כבר!!!! חג שמח ומואר, יקירתי, בעזרת השם, בשנים הבאות מדף החנוכיות שלך בבית יתמלא בחנוכיות תוצרת ידיו/ה המתוקות של בנך, או ביתך, (או שניהם?) אמן!!!

20/12/2011 | 20:42 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

יואו איך התגעגעתי אליך. בדיוק היום התכוונתי לכתוב כאן ולשאול מה קרה לאן נעלמת?. חשבתי לשלוח את ה- GPS שנועה מתכוונת לשלוח לעובר שלי שלא יטעה בכיוון. תקראי אי שם למטה בשירשורים :-). מה את מתנצלת ומבקשת סליחה מה קרה לך?. סליחות זה ביום כיפור. נראה לך שאני כועסת עליך?, נהפוך הוא. אני יודעת שאת דואגת לי ומתפללת עבורי. כן כן משום מה ההוא מלמעלה מסרב פקודה. אולי גם אצלו משהו התבלבל ב- GPS. אני מקווה שהפעם הוא שידרג את התוכנה הלווינית וזהו. אני עוד לא מבינה איך לא נמאס לו ממני. כן אני על גלולות הסרזט עד יום חמישי תודה לאל. כולה 10 ימים ונראה לי שמשום מה אני לא מסתדרת מי יודע מה טוב עם גלולות. אמנם הפעם זו גלולה ללא אסטרוגן והיא מתאימה למי שסובלת מקרישיות (כך נחסכת ממני הזרקת הקלקסן) אבל כבר 3 ימים יש לי כאבים מציקים וקלים באזור העיניים לכיוון המצח ומעט כאבי בטן כמו מחזור, ועייפות מציקה. עכשיו בנוסף יש לי גם מעט בחילות. ולא לא אני לא בהריון (הלוואי ותופעת הלוואי של הגלולות היתה הריון :-)). אני חושבת שהגלולה היחידה שיחסית היתה איתי נורמלית היתה: מליאן. אבל לא נורא עוד יומיים. אני רוצה לבקש מהרופאה שהפעם ננסה פרוטוקול עם פחות הורמונים ואני לא רוצה לקחת את כדורי הדיאה. אני רוצה לראות איך הגוף שלי יגיב ללא התערבות של חומרי עזר כדוגמת הדיאה. נראה אם אני אצליח לשכנע אותה. (אולי היא בעצמה תלך הפעם לכיוון של מינון מופחת). אז מה קורה איתך?. איך הילדודס ושתי החתולות המפונקות? :-). אני מקווה שכולם בריאים. הלוואי ומה שאיחלת לי יתגשם. אני כבר חשבתי שבחנוכה הזה אני אחבוק תינוק קטן וחמוד שיוכל לשיר או לפחות לצווח את מעוז צור ישועתי. חג אורים שמייח ומואר גם לך ולמשפחתך שולחת לך המון המון המון חיבוקים, נישוקים ומה שמזמן מזמן לא קיבלת: מיזמוזים (תבקשי מנועה שתלווה לך :-) . אז אני שולחת לך את המיזמוזים במינון גבוה לכל התקופה שהחסרת :-) אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד :-)

22/12/2011 | 16:01 | מאת: דורה

תודה על הסליחה המוקדמת. (-: אני בכל זאת בטוחה שהיה מקום להתנצלות. העבודה הורגת אותי! מזל שתכף נגמרת השנה. (ואז יתחילו כל המטלות של השנה החדשה...) יקירתי המקסימה, למה לא לקחת דיאה? לגבי הסרזט- כן, הרבה פעמים הגלולות הללו עושות יותר בלגאן מכל ההורמונים גם יחד. בחיי. אני דווקא לקחתי סרזט ולא עשה לי משהו קיצוני, אבל מכירה הרבה בנות שהגלולות השפיעו עליהן בצורה קשה יותר מכל הזריקות. מה אומרת הרופאה? מה דעתה על הפרוטוקול הבא? חמדתי אהובתי, אין על המזמוזים שלך!!!!!!!!!! צולי וסוניה ממלאות את השטיח בפרוות. בעיקר סוניה שנראית כמו כלב ים (שמנה, שמנה, שמנההה) עם פרווה ארוכה מאד. אוהבת אותך מאד מאד מאד מאד בחזרה ומחכה לשלג....

20/12/2011 | 09:24 | מאת: דורה

איך עברה הבדיקה הבוקר? מה אמר הרופא? יקירתי, אני מבינה כל כך את החרדות שלך, אבל יודעת מנסיון שלי ושל בנות אחרות, שיש עדיין המון המון המון סיכויים טובים להריון הזה!!! מחזיקה לך אצבעות ומחכה לקרוא, בעזרת השם, בשורות טובות!!! טפו, טפו, טפו!!!! דורה.

20/12/2011 | 17:34 | מאת: לנה

היי דורליה! היום הלכתי לרופא נשים שלי בלי תור כמובן הוא כעס למה בלי תור לעזאזל הרופאים האלו עשה לי עוד פעם אולטראסאונד ו יש דופק הכול בסדר. בערב היו לי הפרשות עוד פעם . אני מאוד מקווה ש יעבור את ההיריון הזה בהצלחה ו יגמר לי בלידה של תינוק/ת בראיה/י.

20/12/2011 | 20:12 | מאת: דורה

אלו חדשות נפלאות!!! שימי פס על זה שהרופא כעס. בחיי, לפעמים הם כל כך מטומטמים, למה זה לא מובן לו שאת חרדה? לא מבינה את זה. העיקר שהעובר במקומו והדופק פועם תקין, ובעזרת השם, תכף יגמרו כל ההפרשות והכאבים ותזכי להריון שקט ותקין ומלא. טפו, טפו, טפוווווו.

21/12/2011 | 17:59 | מאת: לנה

20/12/2011 | 07:10 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

אתמול בלילה שמתי לב שענית לי איפשהו למטה לשירשור.... וואלה לא ידעתי שגם אצלך יש גן חיות :-). כן כן גם אני מזל אריה. אל תיבהלי בקשר לאיחולי היומולדת - לא לא אין לך אלצהיימר, אני חושבת שלא כתבתי כאן בפורום את התאריך. אז סתם ככה לידע כללי: נולדתי ב- 1.8.68 כן כן אני ממש ממש בתוך המזל. אבל אני אריה דמיקולו. 2 הדברים שאולי באמת אופיניים לבני מזל זה הינם: עקשנות ורגישות. למרות שאולי הם נראים חזקים. ואומרים שהם יצירתיים. אז אמנם אין ענחתום מעיד על עיסתו, אבל יש בזה משהו. טוב אז לפני שאני הולכת לצוד את הטרף (הטיפול הבא), כדאי לך כמו שהצעת לשלוח את ה-GPS לחתיכונים האלו שמשום מה מתבלבלים בדרך. את יכולה לשלוח להם GPS תלת מימדי. אז מה שקורה שמיום שלישי שעבר התחלתי לקחת גלולות מסוג סרזט (גלולות ללא אסטרוגן) בגלל בעיית הקרישיות שלי למשך 10 ימים, דהיינו עד יום חמישי. לאחר מכן אני אמורה לקבל את הדמוי מחזור ולהודיע לרופאה וזהו, הכיוון הוא שוב IVF. אני עוד יודעת מהו המינון או אולי יש לה הפתעות אחרות. מה שאני יודעת שאני רוצה לבקש ממנה הפעם טיפול בהורמונים מופחתים. ואני החלטתי שאני רוצה את הטיפול כמה שיותר טבעי, דהיינו ללא כדורי הדיאה. מה דעתך?. טוב אז אני נאלצת לסיים, כי הנמרה/לביאה צריכה לצאת לעבודה, לצוד את הטרף :-) שיהיה לך בוקר נפלא והמשך יום מקסים :-) שולחת לך חיבוקים, נישוקים וגם על הבוקר מיזמוזים :-) אוהבת :-)

20/12/2011 | 22:18 | מאת: נועה

וואלה, עכשיו אני מבינה למה אני אוהבת אותך כל כך, את יום לפני האוצר הגדול שלי - 2.8.2007....והוא סופר עקשן, ודופר רגיששששש. פנתרה אני? כרגע אולי צ'יטה, רצה הכי מהר שיכולה לכל הכיוונים חחח... תאשימי את הגלולות שלך בכל מה שאת רוצה. זה מצחיק, אבל גם לי גלולות עשו תופעות לוואי כמו כאבי ראש ובחילות הרבה יותר מההורמונים הכבדים. קלילות אבל מחרפנות הגלולות. אני לא בטוחה שאת צודקת לגבי טיפול בלי דיאה. זה סך הכל תוסף תזונה, לא הורמון. מה שכן, הייתי כן מתעקשת על מחזור IVF עם ביצית טבעית כמעט ללא הורמונים. ואם קצת הורמונים אז רק דיכוי לקראת הביוץ + אוביטרל לגרום לביוץ. דברי עם הרופאה. מקווה שהיה לך טרף קל וטעים היום. מבטיחה לחפש GPS תלת מימד, אפשר אולי לחבר GPS רגיל עם איזה משחק מחשב מפגר של בני טיפשעשרה? לילה משגע, לקחתי מיזמוזיישן למיטההההההההההההה!!!!!!!!

21/12/2011 | 09:08 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

איזה קטע גדול שבנך גילעד נולד יום אחרי. נו את רואה אין מקריות בעולמנו :-), וכנראה שזו הסיבה שגם אני מאוד מתחברת אליך ואוהבת אותך מאוד מאוד. כן כן אנחנו מזל רגיש ועקשן. העקשנות יכולה להתבטא לטוב ולרע. אכן מתאים לך להיות צ'יטה זו החיה הכי מהירה אם אני לא טועה. היא גם מאוד שומרת על הגורים שלה ודואגת להם חבל"ז. ויש בה משהו אצילי - זו את :-). לגבי הגלולות: זה בדיוק מה שאמרתי לחברה שלי שדוקא זריקות ההורמונים לא משפיעות עלי בצורה נוראית כזו כמו הגלולות. כמה שהן קטנות אבל הן ממזרות. נו טוב שזה עד מחר. לגבי מה שכתבת לי בנוגע לפרוטוקול: את צודקת בקשר לדיאה, זה בסה"כ תוסף תזונה. זה הורמון שנקרא הורמון הנעורים אז זה בכלל לא מזיק :-). אז כיאה לבת מזל אריה העקשנית אני באמת אתעקש עם הרופאה (אלא אם כן זה יבוא ממנה) על מחזור IVF עם ביצית טבעית עם מינון נמוך של הורמונים. אז יאללה תתחילי לחפש את ה- GPS עליו המלצת עם המשחקים :-). נו לפחות נרגעתי בכל הקשור לגלולות. חשבתי שמשהו אצלי כבר דפוק. בינתיים אני עייפה כך שלעוט לטרף קצת קשה, אני צריכה שהטרף יבוא עד אלי ויהיה עייף גם כן :-). חג שמייח המשך יום נעים ומלא באור שולחת לך חיבוקים, נישוקים ומיזמוזיישן אוהבת :-)

19/12/2011 | 16:19 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

מה שלומך?. איך את מרגישה היום?. אני מקווה שהדימומים וכאבי הבטן פחתו. לפי התשובות שלך אני מבינה שאת במצב רוח טוב יותר האמנם ? :-) קראתי כאם את כל התגובות המדהימות של כולן - זה באמת באמת מחזק. אז אני שולחת לך המון המון חיבוקים וגם נשיקות :-) עדכני אותנו ב ה צ ל ח ה ואני בטוחה שהכל יהיה בסדר

19/12/2011 | 16:54 | מאת: לנה

מתוקה שלי! תודה רבה לך על כול התחייסות ו התעניינות כלפי. מה אני הייתי עושה בלי פורום הזה שיש כאלו נשים מדהימות כמוך . אתמול היה לי סיוט אמיתי כול ערב הייתי מדממת בשרותים ו אמבטיה עם חתיכות קטנות קרישי דם . ממש וסת חזקה עם כאבי בטן. הלכתי לישון עם בכי רציתי להסתיר דמעות מי בעלי אבל לא יצלחתי. רק בלילה חלמתי חלום מתוק ש ילדתי וזאות בת בריאה. בבוקר קמתי גם לא יכולתי הרבה לישון כי בני עדיין חולה ו לא יושן ביכלל. ו מה אני יגיד לך היום ללא דים ללא כאבי בטן אני לא ידעת איך זה עובד כניראה החלום שלי בלילה ירגיעה אותי היום בכול זאות הלכנו לרופא נשים שלי לצערי היה בחופש מחר על הבוקר הוא יקבל אותי ו ניראה עוד פעם אולטראסאונד . אני לא מאחלת את ל אף אחד לעבור ממש סיוט מה היה לי אתמול. מתוקה את יכולה ליכתוב לי שוב את האמייל שלך כי לא יצלחתי עוליי הפעם אני יצליח. אמייל שלי :[email protected]

20/12/2011 | 09:00 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

תודה תודה על המחמאות :-). גם אני מודה לאלוהים שנחשפתי לפורום ולבנות המדהימות האלו שאת כמובן נכללת בתוכן :-). איזה חלום יפה ומתוק חלמת. אני שמחה שהדימומים וכאבי הבטן פסקו. נו יכול להיות שזה בגלל החלום :-). אני מאחלת החלמה מהירה לבנך המתוק - ממש מסכן. מה יש לו?. אם אני זוכרת לקחתם אותו לבית החולים נכון?. מה אמרו שיש לו?. בקשר לדמעות: זה בסדר וטבעי לבכות ואני לא חושבת שאת צריכה להסתיר אותן. זו לא בושה ובוודאי לא מבעלך, שעושה רושם שהוא בן אדם מקסים. חוץ מזה בכי זה דבר משחרר. אז הנה כתובת המייל שלי: [email protected] ואני אכתוב לך גם. שולחת לך חיבוקים ונשיקות ושיהיה לך בוקר נפלא והמשך יום מקסים :-) רק עם בשורות טובות ובהצלחה היום בבדיקה אצל הרופא. כמובן שאנחנו מצפות לעדכונים מהממים :-) אוהבת :-)

19/12/2011 | 12:37 | מאת: עומר

האם ייתכן שעקב טיפולי פוריות יש גירודים בגוף? כמו כן, יש לי גירודים מעל שד ימין מה שמלחיץ חלילה מסרטן השד. אנא ייעצו לי תודה

19/12/2011 | 14:49 | מאת: לנה

שלום לך עומר! גירודים קלים גם לי היו זה מי הורמונים תגובה של גופך. לגביי גירוד ב אזור השד זה גם אותו תגובה מי הורמונים זה עובר לא לידאוג לגבי חלילה מה שחשבת אפילו אין שום כיוון ו קשר גירוד ו סרטן שד שיהיה לך בהצלחה

19/12/2011 | 19:28 | מאת: נועה

הכל יכול להיות כשהורמונים נמצאים בתמונה. השאלה היא כמה זה מציק והאם זה רק באזור השד? האם עשית בדיקת שד אצל כירורג לפני תחילת הטיפולים? בכל מקרה אם יש לך איזשהו חשש, פני לרופא. ערב נעים!

20/12/2011 | 17:45 | מאת: עומר

הי, תודה על תשובתך. לשאלתך אני נבדקת אצל כירורג מידי חצי שנה בשל עבר של אימי כחולת סרטן שד (שהחלימה...טפו טפו) והייתי בבדיקה לפני כחודש והכל ברוך השם תקין. הפחד מהקשר בין טיפולים לסרטם השד קיים בי ללא ספק ואני אעשה הכל לשמור על גופי

19/12/2011 | 11:59 | מאת: לורן

שלום בנות.. ביום חמישי האחרון עברתי הפרייה 1. לאחר 3 הזרעות שלא צלחו. הוחזרו לי לאחר 3 ימים 2 עוברים באיכות טובה. רק שאחרי ההפרייה לא נחתי, הלכתי קצת ברגל, לא נשארתי לשכב אף על פי שאני מטופלת בפרטי אמרו שאין צורך. לאחר מכן שחזרתי הביתה נחתי גם בחמישי ובשישי ואף בשבת. אתמול חזרתי לעבודה והעבודה שלי דורשת עמידה על הרגליים ללא מאמץ או הרמת משקל. עמדתי בערך 8 שעות תוך כדי הליכה. זה מסוכן? זה עלול לסכן? אני מאז בסרטים....וכמובן שבבית אנחנו בעיצומו של מעבר דירה כך שיש לי במה להתעסק אני זזה פיזית , מסדרת, מרימה דברים קטנים ביותר בשמים בגדים, זה יכול להזיק? בבקשה תשובות......

19/12/2011 | 14:52 | מאת: לנה

שלום לך לורן! בדרך כלל אומרים לאחר החזרת עוברים לנוח 3 ימים זאות אומרת ללא כול מאמץ פיזי.ו גם לא לקיים יחסי מין. לצערנו יש לנו עבודה ו עניינים בבית כמו בישולים . מאחלת לך בהצלחה ו שהעוברים יקלטו מהר .

19/12/2011 | 19:31 | מאת: נועה

קודם כל שיהיה בהצלחה גדולה!!! אין לך מה לחשוש בכלל. יש רופאים שאומרים שאפשר לחזור לחיים הרגילים ויש שאומרים שצריך לנוח. אני מאלו שחוזרות לחיים לגמרי רגילים כולל טיולים רגליים ארוכים, יוגה ושחיה והרמת ילד קטן על הידיים. אני לא חושבת שעשית שום נזק בכלל! מאחלת לך בטא בשמים, הריון תקין בריא וארוך, וידיים מלאות בסופו!

שלום, שמי רננה ואני סטודנטית למנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת קורס בלחץ ושחיקה אני עושה מחקרון קצר על ההבדלים בין גברים ונשים העוברים טיפולי פוריות, נושא שקרוב לליבי מכיוון שבעצמי חוויתי אובדנים של הריונות. לכל מי שמעונין להשתתף, מדובר על שאלון קצרצר אותו אשלח בהודעה פרטית בפורום או במייל, לבחירתכם (השאלון אנונימי לגמרי). אני מאוד מעריכה את ההשתתפות ותרומת המידע בנושא רגיש כל כך, שאני חושבת שאינו מספיק מדובר יחסית לתדירות בה הוא רלוונטי. תודה מראש, רננה Z

את יכולה לשלוח לי במייל[email protected]

19/12/2011 | 14:17 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי רננה להלן כתובת המייל שלי: [email protected] אני יחידנית ללא בן זוג. האם מידע זה רלוונטי למחקר שאת עורכת? ב ה צ ל ח ה :-)

19/12/2011 | 19:32 | מאת: נועה

את יכולה לשלוח לי למייל [email protected]

31/12/2011 | 10:50 | מאת: רננה Z

הי לכולם, לנוחותכם הכנו שאלון On-line אנונימי, אפשר לענות עליו בכל עת בלי מורך לשלוח מייל. https://qtrial.qualtrics.com/SE/?SID=SV_cO6jkWeAMFNX8b2 תודה, רננה

איזה ייאוש, זו היתה הפרייה ראשונה שלי עם ביצית אחת שהופרתה ונקלטה ביום חמישי אמר לי הרופא שיש התפתחות יפה ושאני צריכה לעשות שוב בדיקת דם ביום ראשון,אתמול עשיתי בדיקה ולא התפתח כמה מצער,אתמול חשבתי שעולמי חרב עלי נכנסתי מתחת לשמיכה ולא ראיתי טעם יותר בכלום אבל אסור להתייאש הרופא אמר לי לקבוע פגישה למחזור נוסף,חייבים להיות אופטימים

19/12/2011 | 19:41 | מאת: נועה

מצטערת מאד מאד לשמוע!! שולחת לך ((((((((((חיבוק גדול)))))))))) רוצה להאיר לך קצת את החושך, ולספר לך שהגוף שלך נצליח לקלוט הריון וזה כבר סימן מעולה! זה אומר שאת רק צריכה לחכות לעובר הנכון בשבילך שידע להשתרש ולהשאר איתך לכל החיים. והוא יגיע! מבטיחה! תני לזמן לעשות ת עבודתו הנאמנה, ומחר מחרתיים תרגישי איך הכוחות חוזרים. לילה טוב

20/12/2011 | 10:43 | מאת: יולי