פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

18/12/2011 | 23:22 | מאת: לי-38

שלום לכולם אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון אני בת 38 החלטתי שזה הזמן להביא ילד לעולם אחריי שלא מצאתי שום זוגיות ואחריי שיחה עם הגרוש שמוכן לשתף פעולה התחלתי לנסות החודש . קניתי ערכות ביוץ עשיתי פרופיל הורמונלי ,פאפ US והכל תקין הדבר היחיד שתסכל אותי זה ערכות הביוץ ניסיתי כמה כל אחת הראתה תוצאה שונה וזה ממש מבלבל אותי הייתי ב US אצל רופאת הנשים ביום שלישי היא אמרה לי שיש לי זקיק 16 אבל בגלל שהייתה לי דלקת וקיבלתי טיפול קיימנו יחסים רק ביום שישי ביום שבת כבר לא יצא לנו לפי סימני ערכה אחת כבר עבר הביוץ אבל לפי הערכה השנייה זה הראה לי גם היום 2 פסים וזה כבר לא נראה לי הגיוני כמה הזקיק יכול עוד לגדול ? וגם כבר לא יצא לנו לקיים עוד יחסים אז מה זהו פיספסתי חודש ? אני לא מבינה את זה ומרגישה מתוסכלת ולחוצה בגלל הגיל אני שומעת על המון בחורות שמנסות ולא מצליחות וזה רק מלחיץ יותר מה אני עושה כדיי להרגע ? מישהי כאן חוותה הריון טבעי ראשון בגיל 38 ? למישהי יש טיפים לתת לי ? התהליך הזה חדש לי ואני מרגישה מאוד מבולבלת וחסרת מנוח

19/12/2011 | 15:04 | מאת: לנה

שלום לך! כודם כול תיהיה רגועה ! הזקיק יכול להגדול אפילו עד 28 מ"מ. לגביי ערכת ביוץ לא תמיד אפשר לדעת בידיוק מתי הביוץ , עם את כתבת שהיה לך דלקת ו לקחת אנטיביאותיקה זה בטח ו בטח מעקב ביוץ טבעי. המלצה שלי עלייך תיקני ערכת ביוץ של 20 מקלונים ו כול יום בבוקר עם שתן הראשון תיבדיקי התוצאה תיהיה יותר מדוייקת, עם הוסת שלך לא סדירה תתחילי ליבדוק את הביוץ ביום ה10 לוסת. שיהיה לך אמון בהצלחה

19/12/2011 | 19:52 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, בברכת תקצר דרכך עמנו! נכון, התהליך יכול להיות מאד מלחיץ, אבל עם קצת סדר הכל יהיה בהיר ורגוע יותר. קודם כל, זה שתוצאות הבדיקות שלך טובות זה מצוין. מה היתה רמת ה FSH? כדי להיות רגועה יותר, את יכולה לבקש מהרופא מעקב ביוץ עם א"ס ובדיקות דם וכך תוכלי לתזמן באופן הכי מדויק. ממה ששמעתי עד כה הערכות לאיתור ביוץ לא מדויקות וגורמות להרבה כאבי לב מיותרים. זקיק לפני ביוץ בד"כ סביב 22-24 מ"מ. אבל ללא מעקב מסודר אי אפשר לדעת לבטח. אין שום סיבה אם הכל תקין שלא תצליחי להרות. וגם אם חלילה יש קושי, היום בעזרת הרפואה אפר להשיג הריון כמעט בכל מקרה. מאחלת לך דרך קצרה במיוחד! לילה טוב

20/12/2011 | 23:09 | מאת: לימור 38

בנות תודה על התגובות :) . נראה לי באמת שעניין הערכות ביוץ מבלבל אותי לחלוטין אני אבקש מהרופאה מעקב של אס בחודש הבא אני מקווה שזה אפשרי כי אין תורים פנויים לרופאה שלי אז זה נראה לי בעייתי והיא גם אמרה לי שאפשר לקחת איקקלומין לזרז את העניין .

18/12/2011 | 21:18 | מאת: לנה

ערב טוב לך חמודה! תודה רבה על תמיכה מקסימה שלך ! יש לי כמה שאלות לישאול אותך: גם אצלך היה דימום כול כך חזק עם כאבי בטן? אני התקלחתי ו כול האמבטיה מיליתי בדם זה יכול ליהיות תקין? הבטן שלי נפוחה כמו בוסת קשה. אני לא ידעת מה לעשת לגשת לרופא נשים שלי לעוד אולטראסאונד בעוד יומיים שיעשה לי ? היום לא קיבלתי שום הסבר איך להתנהג מה לעשות ? מה לגבי תמיכה? העם אני יכולה להגדיל בשימוש בקרינון 3 פעמים ביום ? מה אני יעשה פשוט חסרת עונים אני מאוד רוצה ליהיות אופטימית ו לאמין שיהיה הכול טוב אבל מצבי ו הדימום חזק שיש לי ו כאבי בטן מדיג אותי אני כול הזמן חושבת ש עוליי יש מהשהו או הפלה מאיימת?

19/12/2011 | 20:07 | מאת: נועה

כן, היה לי דימום מאד חזק. לא היו לי כאבי מחזור, אבל דימום מאד חזק היה, עם הרבה קרישי דם. זה באמת מאד מפחיד, אבל עובדה שיש לי שני ילדים שמנסים בזה הרגע ללכת לישון, ושניהם היו הריונות עם דימומים חזקים... אי אפשר לדעת מה גורם להם בדיוק, לפעמים קוראים להם הפלה מאיימת. כמו שהסברתי לך, בגדול הריון עד שבוע 12-14 איננו הריון ללא סיכון. גם אם אין דימום. הבטן נפוחה בגלל שהורמון ההריון מופרש ברמות גבוהות כרגע וזה גורם לנפיחות. עד שזה יעבור כבר הבטן של ההריון תתחיל להתעגל :-) מה לעשות? רצוי לנוח עד כמה שאפשר, כדי לא לגרום לדימום להתגבר. אם צריך להעלות תמיכה זה רק הרופא יכול להגיד לך. אל תעשי את זה בעצמך. תתייעצי עם הרופא שלך לגבי הצורך בעוד א"ס. זה באמת תלוי בו. אין הרבה יותר מה לעשות, לנוח, להגביר תמיכה אם צריך ולקוות שזה עובר חזק ועקשן שרוצה להשאר לעוד הרבה מאד זמן. מחזיקה לך אצבעות לנוש שהכל יסתדר &&&&&&&&&&&&&&&&&&&

18/12/2011 | 19:54 | מאת: מיטל

מה נשמע למישהי נשאר במקרה כדורי פרוגינובה אני אמורה לקחת 2 בבוקר ו2 בערב ונתקעתי עם כדור אחד

18/12/2011 | 20:48 | מאת: נועה

את יכולה לשאול את נאווה: [email protected] 0548436521

בתוכנית הבוקר של קובי מחט. http://reshet.ynet.co.il/Shows/Lihiot_tov/videomarklist,195466/ שבוע טוב - מאירה

את מטפלת בנושאים חשובים ולא קלים. שיהיה בהצלחה עם הספר החדש וכל מה שסביבו. שכל מה שאת רוצה יצליח לך! סמי

19/12/2011 | 20:58 | מאת: מאירה ברנע

20/12/2011 | 09:18 | מאת: הופ

הי מאירה , אתמול הלכתי בערב ורכשתי את הספר .... והתחלתי לקרוא אותו ופשוט התגלגלתי מצחוק .... כ"כ נכון ואמיתי והסיטואציות שכ"כ מוכרות ,נראה לי לכל מי שנמצאת בפורום הזה .... ספר שנון ומצחיק שמציג את המסע הזה בצורה כ"כ אמיתית ומרגשת ...נחמד מהצד לקרוא את הדברים ... זה נראה אחרת ואפילו מאוד משעשע ... בייחוד איך שאת מציגה זאת . מעריצה אותך על החלטתך ... ורק התחלתי לקרוא ... מחכה כבר לחזור הביתה ולהמשיך .... פשוט מקסים . בהצלחה גדולה .

20/12/2011 | 09:53 | מאת: דורה

ראיתי כרגע את התוכנית בקישור. אני מברכת אותך על הכוחות ועל היכולת ועל כך שאת מגיעה כך לכל כך הרבה אנשים שזקוקים לספר כזה ואני בטוחה שגם זקוקים לחיוך בדרך. אחחח, כתבתי פה כל כך הרבה עכשיו, ומחקתי. רק אקצר מאד ואומר, שלראות אותך גרם לי לשבת ולבכות.

20/12/2011 | 13:46 | מאת: מאירה ברנע

מחמם את הלב הפרגון,באמת! כל מי שרוצה יכולה ליצור עמי קשר במייל: [email protected] או בפייסבוק שלי - אני כתובה בעברית - מאירה ברנע גולדברג. לתמיכה, עידוד, אוזן קשבת ובכלל...

18/12/2011 | 17:21 | מאת: לנה

חזרתי מי בדיקת רופא ב רעננה יש מוקד נשים של מכבי. הדימום ממשיך עם חתיכות קטנות ו כאבים בבטן תחתונה ו בשחלה . אני ישבתי בהמתנה לרופא ו אשא אחת יניקה את התינוק שלה אני לא יתפקתי ו התחלתי ליבכות . אבל למרות כול מה שאני עוברת יש דופק !! !!!! יש היריון ש מתאים לשבועה 6.5 בידיוק. אני אתמול בערב קיבלתי תשובה מי נועה ו היא כתבה לי שיש דבר כזה ו אני שואלת את העצמי אזה מין דבר זה אני מאוד חלשה מי דימום הזה לוקחת פעמיים ביום תמיכה גם קרינון יוצאה לי יחד עם דימום . יש לי תור לרופא שלי עוד שבועיים אני לא יחקה ביום שלישי אני הולכת עליו בלי תור. בינתיים אני כיצד עייפה מי הכול עד מתיי הדימום הזה יכול להמשיך? לא קיבלתי תשובה ברורה מי רופא במוקד אמר לי רק לעשות מעקב ו חופש מחלה 3 ימים. מה עושים במיקרה הזה ? פשוט אני לחוצה אף פעם לא עברתי הפריה אף פעם לא ניתקתי בדימום כזה קשה ו כאבים שיש לי ו עדיין הכול בסדר ? העם זה ניחשב היריון בסיכון מתוקות שלי רק תיסלחו לי על שליליות שלי ו לחצים נפשים רק פה בפורום אני יכול לימצוא תמיכה חיברותית ההורמונים גורמים לי ל לחץ נפשי קשה בכי .

18/12/2011 | 17:32 | מאת: ג'ן

היי לנה, אני את ההריון שלי התחלתי מדימומים והכאבי "מחזור" ליוו אותי עד שבוע 8. במקרה שלי הרופא קרא לזה בשם מזעזע "הפלה מאיימת" (מהסתכלות באינטרנט השם הרבה יותר מאיים מהבעיה עצמה ברוב המקרים) והתבקשתי פשוט לנוח במשך שבועיים וזה מה שעשיתי. נחתי, לא עבדתי, לא בישלתי, כלום. ספר וטלוויזיה (ותוך כדי עברנו דירה אז מהספה חילקתי הוראות לבעלי בקשר לאיך לארוז ואחרי זה איך לפרוק את הכל). וה"איום" עבר (אם כי החרדות בהריון אף פעם לא באמת עוזבות אותך את יודעת...) . את בהחלט צריכה לברר לגבי תוספת תמיכה ובינתיים פשוט באמת לנוח. אני בטוחה שהכל יהיה בסדר ואת חייבת להאמין שכך יהיה. העובר/ית פה בשביל להישאר!!!

18/12/2011 | 20:54 | מאת: נועה

קודם כל טוב לשמוע שיש דופק והוא מתאים לשבוע! רק כדי שתרגעי באמת: 30% מההריונות מתחילים בדימומים. למה? יש מיליון סיבות, אי אפשר לדעת בדיוק מה הסיבה אצלך. לפעמים זה עודף כלי דם שהגוף בונה, לפעמים חשש לכשל בבניית השיליה. אין לזה סוף ואל תכנסי לזה. תרבי במנוחה, תגבירי תמיכה ומחזיקה לך אצבעות שהכל יעבור! אצלי בשני ההריונות הדימום נמשך כמעט חודש. לא מאחלת לך את זה בכלל, אבל זה יכול לקרות וההריון יכול להיות תקין לגמרי. זה לא קשור להפריה. זה ההריון עצמו. זה לא נחשב הריון בסיכון, כל הריון עד שעוברים את שבוע 12-13 יש בו סיכון לסיומו. תתחילי לחשוב חיובי, דברי עם הילדון שם שאת סומכת עליו שהוא חזק וימשיך לגדול ולהתפתח. אצבעות בדבק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

18/12/2011 | 13:28 | מאת: עדי

1 - קרינון 8% - 12 יחידות (תאריך 2/2013) 2 - אנדומטרין (3/4 קופסא, ללא המוליך כמובן) - 08/2015 3 - אוטרוגסטן 100 מ"ג - 2 קופסאות (12/2012) 4 - איקקלומין (5 כדורים) 08/2012 5 - אסטרופם 2 מ"ג (4 כדורים) - 08/2014 6 - אורגלוטרן 0.5 מ"ל - 01/2012 7 - צטרוטייד - 2 מזרקים (06/2012) אני בעיקרון נמצאת בירושלים, אבל אפשר לתאם שליחה/מסירה של הכל או חלק מהתרופות - המייל שלי [email protected] עדי

18/12/2011 | 21:05 | מאת: נועה

תודה ומזל טוב!! נאווה משדכת בין מוסרות לזקוקות: [email protected] 0548436521

18/12/2011 | 12:44 | מאת: עומר

אז קיבלתי מחזור בשישי בדיוק כמו שחשבתי. אחרי התייעצות עם הרופא בחמישי האחרון התחלתי זריקות דה קפפטיל (שדרך אגב, שורפות כואבות ממש, האם ידוע לכן משהו על תופעות אלו?) אתמול למשך חמישה ימים, היום מצטרפת לזה זריקה נוספת (פיוריגון) וביום השמיני אגיע לאולטראסאונד זקקיקים) אני החודש מנסה הזרעה אחרונה לפני שנצטרך טיפול הפרייה חוץ גופית, אני כל כך מקווה שזה יצליח כי הבנתי שלפני IVF אצטרך לעשות הפסקה חודש וזה מתסכל נורא. אעדכן בהמשך

18/12/2011 | 14:01 | מאת: עדי

בהצלחה עומר. ואגב - לא בטוח שתצטרכי חודש הפסקה... לדעתי זה תלוי בפרוטוקול.

18/12/2011 | 17:28 | מאת: לנה

ערב טוב לך! בכול מיקרא שיהיה לך בהצלחה . אני יזרקתי מונוגון זה גם זריקת גהינום שורפת כואבת . עוליי יותר קל יהיה להזריק ל ישבן ו עם את מזריקה בבטן עם קרח לאחר זריקה זה מונעה נפיחות של המקום. בהחלת צריך לנסעות הזרעה ו לא לרוץ ישר ל הפריה שיהיה לך בהצלחה

18/12/2011 | 21:07 | מאת: נועה

שיהיה בשעה טובה ודרך צלחה!!!!!! דקפפטיל או בכינויו אצלנו - דרעקא, הוא אכן לא נעים כל כך. את יכולה לנסות לקרר את אזור ההזרקה לפני ואחרי עם קוביית קרח. הבנות אומרות שעוזר. מאחלת לך מכל ליבי שזה יהיה הטיפול האחרון בהחלט ולא יהיה שום IVF ושום כלום! אצבעות מוחזקות חזק חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

19/12/2011 | 12:38 | מאת: עומר

18/12/2011 | 12:14 | מאת: אילנה

שלום בנות חברה טובה שלי מנסה להכנס להריון כבר המון זמן היא 42 היא לקראת IVF שני ויש קצת קושי בקניית תרופות האם יש מישהי שכבר לא צריכה אשמח לתווך בשבילה היא צריכה מונופור . תודה.נא לחזור אליי למייל [email protected] .

18/12/2011 | 21:08 | מאת: נועה

[email protected] 0548436521

מחכה לעידכונים .....

18/12/2011 | 17:22 | מאת: לנה

נשיקה

18/12/2011 | 08:07 | מאת: מטופל?שית

מחזיקה לך אצבעות לבדיקה היום!!!! מחכה לעדכונים

18/12/2011 | 17:35 | מאת: לנה

מתוקה שלי תודה לך על הכול.1 מה שלומך ? לי כיצד קשה לי נפשית שינויי מצבי רוח הדימום הזה הכאבים אלו גם עוד ילד חולה בוירוס קשה. כתבתי עידכון למעלה ש יש דופק למרות דימום עם חתיכות כול מיניי אני רק מבקשת מי אלוהים ש נישמור על היריון הזה ש לא יעבד אותו ש העוברציק שלי לא יעכזב אותי! נשיקה ו חיבוק מימני

18/12/2011 | 20:51 | מאת: מטופל?שית

קראתי למעלה את העדכון ואין שמחה ממני!!!! יש לי 2 חברות שהתחילו הריון עם דימומים אחת כבר ילדה והשניה נמצאת בחודש רביעי תנסי לשמור על אופטימיות. זה טוב שאת לא מחכה לתור שלך.... לכי אליו כמה שיותר מהר הוא יתן לך תמיכה מתאימה הפעם ההריון הזה נשאר איתנו עד הסוף :-)

17/12/2011 | 23:14 | מאת: לי האחת והיחידה

קצת מקדימה. כי לא בטוחה שיהיה לי זמן לשוב לפה לפני החג. קצת עצוב לי. לאבא שלי ז"ל יש יום הולדת בחנוכה וזה החג הראשון בלעדיו. אוטוטו גם שנת 2011 מסתיימת. זו הייתה שנה מאוד מאוד עמוסה ריגשית ונפשית עבורי. לא מאחלת לאף אחת לעבור את מה שעברתי אחרי הלידה. מקווה מאוד שב2012 אתמלא באנרגיות חדשות. אוהבת פה את כולכן ומאחלת לכן שחייכן יהיו מוארים תרתי משמע כי מגיע לכן חברות יקרות ואהובות שלי. נשיקות ואהבה גדולה לכולן.

18/12/2011 | 15:02 | מאת: לעומר

19/12/2011 | 16:23 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

חג שמייח גם לך ולכל משפחתך :-). שיהיה חג מלא באור בכל המובנים. הצטערתי לקרוא על מה שכתבת על אביך. אני בטוחה שזה קשה. אומרים שבמיוחד השנה הראשונה היא הקשה ביותר. הנה למרות מה שעברת בלידה הקשה את אופטימית ומחזקת את כולנו באנרגיות טובות וחדשות. שולחת לך את אותן האיחולים שאת מאחלת לנו כי באמת באמת מכל הלב את ראויה לכך. נשיקות, חיבוקים והמון המון אהבה :-)

17/12/2011 | 23:08 | מאת: לי האחת והיחידה

קראתי את מה שכתבת למטה. לפי דעתי מאוד כדאי לנוח בין טיפול לטיפול. לא טוב להעמיס על הגוף והנפש יותר מידי. את תצליחי לשחזר את הצלחתך אני בטוה בזה. לא סתם אמרו הדרך אל האושר רצופה בקשיים (לצערינו הרב). אני שולחת לך המון אנרגיות וחיבוקים גדולים ואהבה. שמרי על עצמך, צברי כוחות והסתכלי קדימה אל המטרה.

18/12/2011 | 08:38 | מאת: הופ

לילוש אהובה , תודה רבה וכן כנראה שאני אנוח לי החודש .... אמא שלי תמיד אומרת "כל עכבה לטובה " אז אמתין לי בסבלנות ובתחילת השנה האזרחית החדשה ...אתחיל שוב טיפול . תודה על כל התמיכה .... נשיקות ושבוע טוב .

17/12/2011 | 23:03 | מאת: לי האחת והיחידה

ברוכה השבה. מה שלום הנסיכה הקטנה? נו איך זה להיות אמא לשניים? אני אומרת מצד אחד זה כל כך כיף ולא רוצה לחזור רגע אחד אחורה ומצד שני מרגישה שלפעמים אני לא מוצאת זמן וכוחות לכל אחד מהילדים כמו שאני רוצה. שבוע טוב נשיקותס

18/12/2011 | 21:13 | מאת: נועה

תודה יקירה. פיצקה מקסימה. מאד מאד. לא נותנת לישון בכלל, אבל אני נוצרת כל שניה של לילות לבנים איתה כי יודעת שיותר לא יהיו... והיא תגדל לי מהר מדי כמו אחיה המתוק. לא פשוט להיות אמא לשניים, אבל מאחר והייתי רוצה להיות אמא ל 4 או 5, אני ממש ממש לא מקטרת. אוהבת את העניין גם כשממש קשה. נכון, לא קל לראות את הגדול מתבאס כי אמא עסוקה מדי בקטנה, אבל זה מה יש. חלק מהחיים והגדילה זה גם לחוות תיסכולים. לכולנו. שיהיה שבוע נפלא יקירה, חג אורים שמח ומלא אור שמחה ואהבה. מאחלת לך ששנה הבאה תחזרי לכוחותייך המלאים!!! נשיקות גדולות

17/12/2011 | 23:01 | מאת: לי האחת והיחידה

היי מה שלומך? נעלמת לי קצת במייל. נשיקות לתינוקי המתוק. שבוע טוב ונשיקות וכל הכבוד על העדוד כאן תבורכי!

18/12/2011 | 08:03 | מאת: מטופל?שית

אני מצטערת מאמי... בקושי יש לי סמן לשבת ליד המחשב. פיצקולי לוקח את תשומת ליבי 24/7 ... רק עכשיו אני מתחילה להתאזן עם השגרה שלו. קוראת את הספר ה?לוחשת לתינוקות? - מכירה? קצת מכניס הגיון לכל מה שיש מסביב :-) מה שלומך? מה שלום הקטנים?

17/12/2011 | 22:59 | מאת: לי האחת והיחידה

עברתי את אותה חוויה שעברת רגע לפני ששמעתי דופק. באמצע הלילה התעוררתי וכולי מדממת יותר חזק ממחזור. בכיתי נורא חשבתי שזה הסוף. למחרת בבוקר הלכתי לרופא והיה דופק ויכולתי לנשום לרווחה. זה היה בערך בשבוע 6 נדמה לי. והדראמה הזו לא נגמרה בשבוע 14 אותו סיפור והפעם עם כאבי בטן חזקים. אבל אין על הבייבי שלי פייטר אמיתי הוכיח שהוא כאן להשאר. אז תאמיני בקדוש ברוך הוא שאם נתן לך הוא לא יאכזב אותך. אני מאחלת לך מעומד נשמתי שזו אזעקת שווא וכמו שאני התבדיתי כך את תתבדי ותמשיכי הלאה להיריון מדהים שבסופה תחבקי אוצר אמן! נ.ב. עשית לי התקף לב עם הכותרת שלך. שיהיה שבוע טוב עם בשורות משמחות.

18/12/2011 | 17:05 | מאת: לנה

מתוקה תודה רבה לך על תמיכה זה נוראה מלחיץ דימום חזק עם חתיכות ו כאב בטן יותר מי מחזור. ו גם מצבי רוח שיש לי נוראה בטוח יהיה בסדר רק לעבור את השלב הנוראי הזה כוונה לדימום. שיהיה לך אחלה שבועה.

17/12/2011 | 19:43 | מאת: ליאת פ.

היי בנות יקרות שלי זאת ליאת פריינטה ואני שבוע אחרי תשובה שלילית, קצת התאוששתי והכל יחזור כמובן למסלול של חיים חדשים וכמובן לצאת לדרך חדשה של טיפול. (כבר יום למחרת של התשובה השלילית קבלתי מחזור וישר התקשרתי לבית חולים ורציתי להתחיל אבל הם אמרו לי לחכות חודש שהגוף התנקה ואז נמשיך). טוב בקיצור המחזור הגיע בכמויות מטורפות וזה גרם לי עוד יותר לבאסה לראות את הכמות של המחזור הזה וזה כל כך המחיש את התשובה השלילית, בנוסף אחרי ההחזרה אז נתנו לי כדורים לתמיכה ואחרי זה החלפנו אותם לזריקות ובעלי הזריק לי במשך כל השבועיים עד התשובה זריקה אחת בישבן והכל היה בסדר אבל עכשיו אני שמה לב שכמה ימים אחרי התשובה השלילית יש לי בישבן סימנים כמו של כויות ונפיחות ואודם חזק מאוד וגם כואב השאלה שלי אולי הזריקות לא התאימו לי ולכן זה לא הצליח יש לי פשוט נפיחות כאילו בכל מקום שהוא הזריק לי ממש כמו כוויות וזה יצא רק אחרי התשובה כמו אלרגיה? חשבתי שזה יעבור אבל זה לא עובר ומחר אני ישאל את הרופא בנוסף רציתי להתייעץ אתכן בדבר נוסף, הטיפול הזה היה מתרומת זרע ועכשיו בטיפול הזה גם צריך להכין זרע של תורם השאלה שלי האם צריך להמשיך עם אותו תורם או להחליף תורם כי נדמה לי שהרופאה אמרה לי שאולי אין כמות גדולה מהתורם הזה שהיא נתנה לנו והיא מקווה שזה יצליח אז השאלה שלי בגלל שהיו עוברים יפים עם התורם הזה אז אולי כדי לנסות שוב עם אותו תורם? ממתינה לתשובה למרות שיש עוד זמן עד לטיפול הבא אבל כבר צריך להכין את הניירת של התורם ואני כבר רוצה לרוץ עם זה בכל מקרה רציתי גם להודות לכן על העידוד לאחר התשובה השלילית שקבלתי ממש חממתם לי את הלב ואני יודעת שאתן תמיד שם בשבילי ואתן נותנות לי הרבה כח להמשיך בנוסף קצת היה לי מוזר ביום חמישי הזה לנקות את הבית ולעשות הכל ושאין על מה לשמור כי לפני שבוע שעוד לא ידענו את התשובה אז כל היום הייתי במיטה קצת מדכא לחשוב על זה אבל אין ברירה חייבים להמשיך ואנחנו כבר ממתינים לצאת לדרך שוב! אוהבת המון ושבוע טוב לכל הבנות שמחכות לתשובה אז אני שולחת לכן ברכה מכל הלב של הצלחה ובשורות טובות ביי ליאת פ.

17/12/2011 | 20:51 | מאת: נועה

שבוע טוב יקרה. מוכר לי מאד העניין של תופעות הלוואי מהזריקות. הזרקת גסטון? או תחליף שלו? לי גם היתה תגובה אלרגית כזו, ממש כאילו דבורי ענן עקצו אותי. טוב שאת לא ממשיכה כרגע עם הזריקות, זה יעבור מעצמו תוך כשבוע. או טיפה יותר. אני זוכרת שלקח זמן עד שעבר לי לגמרי. לגבי הזרע מאותו תורם או לא, אני ממש לא יודעת מה ההמלצות. נראה לי שאם היו עוברים טובים אז אין סיבה להחליף את התורם. אלא אם כן יש המלצה או הוראה שכזו מהרופאה שלך. טוב שיש לך מנוחה של חודש. אני בעד להעשות קצת הפסקות לתת לגוף להתאושש. את מדהימה אותי כל פעם מחדש ליאת. אני ממש מעריצה את כוחות הנפש וההתמדה שלך. אין לי שום ספק שבעולם שאת תהרי ותלדי ותהפכי לאמא הכי מדהימה שיש. שבוע נפלא עם בשורות מעולות!!!

17/12/2011 | 20:53 | מאת: מטופל"שית

קודם כל - אני גאה בך!!! זה בסדר לקבור את הראש בכרית לסופ"ש אבל חשוב לקום על הרגליים לחודש חדש של מלחמה. אני חייבת לציין כי גם אצלי המחזור גבר בזמן הטיפולים...כאילו לא מספיק לנו כל העצבים והכאב אז צריך גם לסבול ממחזורים קשים במיוחד :) לגבי הפריחה...מוזר וחשוב שתבדקי את זה עם הרופא. בהצלחה יקירה!!!

19/12/2011 | 16:41 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

סליחה על העיכוב בתשובה. האמת שפיספסתי את השירשור. לגבי התופעות שאת מתארת: גם לי היו תופעות דומות. היו לי גירודים אדומים ומעט נפוחים בישבן. אם אני לא טועה התופעות חלפו לאחר שבועיים. הזרקתי את התחליף לגסטון. הרגשתי כמו איזה קופיף שכל היום מתגרד, ועוד באיזור מעצבן כזה :-). אבל זה עבר. גם אני מאוד מאוד מעריצה אותך על הרוח האופטימית והנחישות והדבקות במטרה. כן כן אני בטוחה שזה יצליח ובגדול :-). בו הרגע הגדול יגיע ואת תהיי אמא מדהימה. אני כבר מקנא בתינוק/ת :-). גם אני בדעה של המלומדות ממני :-) לגבי הפסקונת. תצברי כוחות, אנרגיות. ולא נראה לי שיש טעם להחליף תורם. מאחלת לך רק בשורות טובות ודמעות של אושר :-). שולחת לך חיבוק ענק ומחזקת אותך כפי שאת מחזקת אותנו. אוהבת :-)

17/12/2011 | 18:52 | מאת: לנה

היי בנות! לצערי כול מה שיתחיל יפה ניגמר מהר ו ב דמעות. כול הלילה עד היום בערב בילינו בבית חולים לילדים עם בני ש מאוד חולה . לא ישנתי לילה ב קושי אכלתי ו שתיתי. בערב ש חזרנו הביתה הרגשתי כאבי בטן כמו לפני הוסת ו הינה ההפתעה כבר חיכתה לי על תחתונים דם דם של וסת . בזה ניגמר ההיריון המקסים הזה פשוט עצוב היה כבר דופק שבועה 6.4 אני ו תמיד היו לי חששות כול הזמן לגבי ההיריון הזה. מזל שיש לי מוקפאים מי ידעה ???. עוליי גם הם יאכזבו אותי עוליי זה הגורלי העצוב בתוך שנה וחצי לעבד כבר 4 היריונות. אין לי כוח אני בוכה שבורה מרוסקת כול כך רציתי לאמין בזה ש בעוד 8 חודשים הייתי צריכה ללדת ו בזה הכול ניגמר. טוב הדמעות מפריות לי ליכתוב אני כבר לא רואה מה אני כותבת אני כבר לא ידעת למה זה מגיעה לי אלוהים נותן לי ו מייד לוקח לי מה עשיתי לו ????

17/12/2011 | 20:28 | מאת: קרני

עצוב לי לשמוע אני ממש רוצה לחבק אותך ...... אין מילים רק לחבק ....לנה אני מקווה שתתאבלי זמן קצר ותמשיכי הלאה בסוף יהיה הריון תקין תסתכלי על מה שיש לך בעל ילד ... אני עוברת את הכל לבד בלי בעל ואין לי עדיין ילדים .... שולחת לך הרבה כוחות ואהבה .......

17/12/2011 | 20:50 | מאת: לנה

תודה רבה לך על תמיכה ! המזל היחידה זה את צודקת הילד שלי ש גם בא לעולם הזה עם קושי רב, אני בת יחידה ו כול כך רוצה אחים אחיות לילד שלי. קרני את אשה מאוד עמיצה עם את יכולה לעבור את המסלול הקשה הזה לדה פשוט גיבורה כול הכבוד ו תמשיכי כחה אני מחזיקה לך אצבעות.

17/12/2011 | 20:56 | מאת: נועה

הלכת לבדוק דופק???? דימום לא אומר שנגמר ההריון!!!!!!!!!! יש לי פה שניים מהממים שהתחילו בדימומים כבדים מאד אחרי הדופק ובכל זאת הפכו להריונות מדהימים ובריאים לחלוטין! דברי עם הרופא מהר ולכי לעשות א"ס לראות מה קורה. בכל מקרה אם את עדיין עם תמיכה הרופא מן הסתם יעלה את המינון, ואת תורידי הילוך בפעילות שלך. מקווה מאד שבנך מרגיש הרבה יותר טוב ושאתם בבית! שום דבר לא אבוד לנה!!! שבוע טוב יקירה!

17/12/2011 | 21:09 | מאת: לנה

נועה ערב טוב לך ! מתוקה את כרגיל ידעת להרגיעה אותי ! מחר אני ו בעלי נוסעים למוקד נשים רעננה דרך מכבי יש שם רופאים טובים ש יבדקו אותי . הייתי רוצה ש מה שאת אומרת יהיה כחה עד עכשיו נועה כול מה שהיה לי ו את כתבת לי היה נכון. ו מה יכול ליהיות היריון תקין עם יש כאב כמו מחזור ו דימום? בדרך כלל מה שאני שעמתי ש מכנסים 2 עוברים ו אחד נופל עז יש דימום אבל השני נישאר ו פתפתח . אצלי הוא רק אחד מחר אני יהיה יותר חחמה. בכול זאות אני יקח היום תמיכה קרינון גיל כי בבוקר פיספסתי ביגלל בבית חולים שהיינו עם בני. שיהיה לך אחלה שבועה ההיתכון שלי יהיה מחר עם לא ישלחו אותי לבית חולים לבצעה גרידה (חלילה ) את כבר יספקת להקיר אותי או שחור אצלי או לבן אצלי אין מהשהו בעמצה, לכן אני תמיד בדבר ראשון חושבת שלילית.

18/12/2011 | 06:50 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

קודם כל אני שולחת לך חיבוק ענק ונשיקה. ובבקשה בבקשה ממך אל תספידי את ההריון הזה. הנה גם ממה שקראתי כאם מלי, מנועה, קרני ומטופלשית, כולן סיפרו שגם הן חוו בשלב מסויים של ההריון דימום והנה התוצאות יצאו חיוביות ובריאות מאוד מאוד. אני יכולה לספר לך שגם חברה שלי סיפרה לי שבשבוע 14 אם אני זוכרת נכון, החלו לה דימומים קשים וכאבי בטן יותר גרועים מכאבי מחזור - וגם היא נלחצה (וכמובן שבצדק ואני לגמרי מבינה אותך) ולבסוף ההריון התפתח בצורה תקינה ונולדה לה ילדה מקסימה ובריאה. קודם כל אני שמחה שבנך מרגיש טוב יותר ואתם בבית. יכול להיות כמו שנועה כתבה שבאמת הרופא יעלה את התמיכה. גם אני שמעתי שכאשר יש דימום מעלים את התמיכה. מחזיקה אצבעות שזהו דימום נורמלי ושההריון יתפתח על הצד הטוב ביותר. מאתמול בלילה שראיתי את ההודעה, אני חושבת עליך ומתפללת שההריון הזה יחזיק מעמד ויסתיים במועדו עם לידת תינוק/ת בריאים וחמודים. אוהבת :-)

18/12/2011 | 12:49 | מאת: עומר

אני עם כל הקושי שבתהליך הזה יודעת מה כוחה של חשיבה חיובית, תתחזקי ואני מחזיקה לך אצבעות שבנך קודם כל ירגיש טוב ויבריא ושתיקלטי להריון ותעברי אותו בבריאות ובשלמות

18/12/2011 | 17:31 | מאת: לנה

17/12/2011 | 17:07 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

לא לא שכחתי אותך. האמת שקראתי את תגובתך מס' פעמים. חשבתי וחשבתי מה לכתוב לך. איזו תגובה יכולה להיות מנחמת, ופשוט לא מצאתי. התחלתי לכתוב ומחקתי ושוב חוזר חלילה. אז אני מקווה שמה שאני אכתוב לך כאן יצליח ולו במעט לנחמך. נתחיל מזה שאני שולחת לך המון חיבוקים ענקיים מכל הלב. אני אומר לך את האמת, גם אני לא אהבתי את התגובה של הרופא ואני כל כך מבינה אותך. אבל לטעמי ההריון אינו ממש קשור לרופא זה או אחר. גם אם תלכי למומחה הכי הכי גדול. לצערינו אף אחד מהם עוד לא המציא את הגלגל. עוד לא נמצאה תרופת הקסם להיכנס להריון ולהחזיק הריון תקין. לדעתי מה שחשוב כאן היא יכולת ההתחברות האישית שלך לרופא, עד כמה את יכולה להיות פתוחה איתו ולומר לו את אשר על ליבך. תאמיני לי שזה דבר מאוד מאוד חשוב. כמובן שבראש ובראשונה המקצועיות שלו. מנסיוני, מה שחשוב בתחום הזה הוא היצירתיות של הרופא. הלא כולם משתמשים באותן זריקות. העניין הוא לגוון במינונים, ולמצוא את הפרוטוקול המתאים, ובעיקר להיות קשוב למטופלת. קראתי את מה שנועה כתבה לך ואני חושבת שבאמת על כולנו לעשות משהו שאנחנו אוהבות, משהו שאולי מכורח הנסיבות הזנחנו אותו. אני לדוגמה חזרתי לנגן דבר שבתקופה האחרונה מעט הזנחתי, ואני חייבת לומר לך שזה פשוט כיף גדול ומחזיר אותי להיות מי שאני. אני מאמינה בך ובכוחותיך להגשים את החלום הםשוט הזה כפי שאת מכנה אותו: להיכנס להריון. בע"ה זה יצליח. אני יודעת שזה נשמע קלישאה ואת בוודאי כבר מתרגזת שאומרים לך את המשפט הזה. אבל זה באמת לא בכדי להרגיז. אני מאמינה באמת בכל ליבי שהרגע להריון תקין שיסתיים במועדו . אני ממש חושבת שאת צריכה לעשות את מה שאת מרגישה וטוב לך, וגם באשר לרגשות. אל תייסרי את עצמך אם עולות בך רגשות קנאה, זה לגיטימי ביותר. גם אני מצטרפת לדעתה של דניאלה במה שנוגע לשיחה עם הרופא. אם את מרגישה שאת יכולה לדבר איתו בפתיחות ולהבהיר לו את רצונך -זה יכול להקל עליך מאוד ואף לתת בו יותר אמון. אני מאחלת לך שהטיפול הבא יהיה זה המנצח. שתזכי לחבוק תינוק/ת חמוד/ה (ואת יודעת מה אולי תאומים :-)) ובריא/ה. אני מאמינה שהרגע מתקרב. שולחת לך נשיקות וחיבוקים גדולים גדולים :-) אוהבת :-)

17/12/2011 | 17:50 | מאת: רעות

את כזו מדהימה! אני כ"כ אוהבת לקרוא את המילים שלך שבאות מהלב... העניין הוא שאני לא מחפשת נחמה ולא מילה טובה מרופא וכמו שדיברתי אתמול עם חברה שגם מטופלת אצלו ואמרה שאינו נחמד, אך אני לא צריכה את הנחמדות ואת היחס, ואפילו כבר פחות רוצה לשאול שאלות כפי שהייתי נוהגת "להפציץ" את הרופאים בשאלות כשהתחלתי את כל תהליך הטיפולים(כמה שאלות היו לי אז...) היום אני לא רוצה להבין, רוצה רק לעשות טיפול אחד מנצח!. שיהיה רופא מקצועי ולעניין ושיביא את התוצאה היחידה שבה אני מעוניינת! הבנתי גם מנועה וממך (וגם מבעלי כמובן)שכל המחשבות שלי לגבי מתי זה כבר יקרה רק מפריע לי ואני מנסה לשחרר או לפחות להתעסק עם המחשבות האלו פחות (כי לשחרר אותן מאד קשה לי גם כשאני עוסקת בפעילויות אחרות) וגם כשחיי מלאים ועוברים בנעימים, עדיין אני נתקעת הרבה סביב נושא ההריון שלא הגיע עדיין כי ספורט כמו אירובי או זומבה שאני אוהבת לעשות יש להפסיק אחרי החזרה (אפילו את היוגה לא עשיתי עכשיו שבועיים) וגם את עבודתי שרציתי להחליף זה לא העיתוי המתאים... אז מה אוכל להוסיף לחיי שלא יתנגש עם הרצון להריון ולכן זה סובב אצלי. זהו, כתבתי המון. מקוה שעברה שבת נעימה ושיהיה שבוע מקסים. ד"א-התחלת כבר טיפול חדש? שיהיה המון המון בהצלחה!!! אוהבת בחזרה

17/12/2011 | 21:03 | מאת: נועה

אני קצת חולקת על כמה עניינים, יוגה - למה את צריכה להפסיק? להפך, דווקא בזמן טיפול ואחרי החזרות זה חשוב בעיני יותר מתמיד. אמנם מאד מאד חשוב ליידע את המורה, וכדאי לתרגל עם מורה שיש לו הרבה נסיון שלא יתן לך לבצע תרגילים שאסור, אבל בעיני חלק גדול מההצלחה של הריונותי היה תודות ליוגה ולשחיה שהמשכתי לעשות גם בטיפולים. כנ"ל לגבי עבודה. אני מאמינה גדולה בשינוי. כשעושים שינויים שהם לטובה בחייך, זה רק יוסיף אנרגיה חיובית שתעזור לך להגיע אל ההריון המיוחל, לא להפך. אפילו אם יש חששות מה יהיה, ואיך יקבלו את העניין של ההעדרות לצורך טיפולים. בעיני כשסוגרים דלת מאחורי משהו לא כל כך טוב, נותנים את האפשרות לדלת הטובה להפתח. אל תחששי משינוי. קחי אויר, קחי תעוזה מאתנו, ולכי על כל מה שאת אוהבת ורוצה לעשות. זה יותר חשוב מהכל. גם כשהילדים יגיעו, והם יגיעו, אני אומר לך את אותו דבר. להמשיך ולעשות דברים למען עצמך. כי לך מגיע גם! שיהיה שבוע נפלא יקירה!

18/12/2011 | 14:48 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

תודה תודה על המחמאות שאת מרעיפה עלי. כל הכבוד לך על היכולת שלך להתנתק מהצד הריגשי עם הרופא - לא כך אחת מסוגלת לעשות זאת. צריך כוחות ותעצומות נפש עצומות לכך. אני מעריכה ומעריצה אותך. לאחר שכתבתי לך על אפשרות להעסיק את עצמך בדברים אחרים שאת אוהבת, נזכרתי בעצם שכמה שאנחנו מנסות להיות נורמליות ולחזור לשיגרה זה לא ממש ניתן וכמו שאת כותבת זה תמיד יושב לנו איפשהו בחיי היום יום ולא ניתן להתעלם. בדיוק כמו הדוגמה עם היוגה - שדוקא נועה צודקת שאת יכולה ליידע את המטפל ואז הוא יתאים לך תרגילים שמתאימים. אבל כן הנה זו שוב מגבלה, וכן החלפת מקום עבודה. כן גם אני רוצה להחליף מקום עבודה, אבל זה ממש ממש לא העיתוי. וגם כאשר אנחנו עסוקות בדברים אחרים, תמיד יש ברקע את הנושא אם זה לחזור בזמן מאיזשהו טיול כי צריך להזריק וכו' וכו'. ואשר לשאלתך: עוד לא ממש התחלתי טיפול חדש. בינתיים אני לוקחת גלולות (מיום שלישי) למשך 10 ימים כדי לאפס את המערכת. המטרה של הרופאה זה שוב IVF. אני רוצה לדבר איתה שתיתן לי מינון קטן יותר של הורמונים מהפעמים הקודמות. את המינונים הגדולים ניסינו, את הקטנים עוד לא. ומקווה הפעם לטוב. טוב שבנות כמותך קיימות, אתן כל כך עוזרות ותומכות שזה פשוט לא ייאמן. מאחלת לך המון המון המון הצלחה ושהפעם הזו תהיה הפעם המנצחת :-) נשיקות אוהבת :-)

16/12/2011 | 20:47 | מאת: לנה

מתוקה! כוד כול קבלי חיבוק ו נשיקה ממני. את זוכרת ש כתבתי אצלי הפריה ראשונה גם לא יצליחה זה היה על בסיס טבעי כש הייתי בחדר ניתוח לא היה מה לישאוב. גם אצלך הפעם זה כחה ו פעם שניה זה בטח ו בטח יצליח לא להתייאש!!! את צעירה הכול לפנייך היריון שלך יהיה בקרוב מאוד דווקה שלא מצפים אז מופתעים. אוהבת אותך ו אני פה בפורום כדיי ליתמוך ו לשמוח יחד

17/12/2011 | 17:56 | מאת: רעות

תודה על התמיכה שיהי לך שבוע מקסים ותהני מהריון למרות החששות, כי מגיע לך להינות!

16/12/2011 | 18:11 | מאת: יסמין

שלום לכולן. היום עשו לי החזרה והרופא אמר לי לקחת אוטרוגסטן 200 שלוש פעמים ביום (טבליות) וביום שני להזריק חצי אמפולה של פרגניל. אני יודעת שפרגניל לוקחים לפני שאיבה. האם מישהי קיבלה פרגניל כתמיכה?

17/12/2011 | 21:05 | מאת: נועה

שבוע טוב, הרבה בנות פה מקבלות פרגניל או אוביטרל כתמיכה אחרי ההחזרה. זה נוהל ידוע ומוכר להוסיף לתמיכה של אוטרוגסטן את הורמון ההריון בעזרת אחד משתי הזריקות שהזכרתי. שיהיה בהצלחה, בשורות טובות!

16/12/2011 | 17:16 | מאת: קרני

אני אחרי הזרעה היום יש איזה הוראות מיוחדות של שתיה מנוחה או מתנהגים רגיל ?

17/12/2011 | 21:06 | מאת: מטופל"שית

אם ברגיל את מתאמנת לטריאטלון אז לא :) אבל באופן כללי מתנהים כרגיל ויותר מזה....תעשי רק דברים שאת אוהבת, דברים טובים לנפש ותתנהגי כאילו את בהריון...תני ליפים האלה את ההזדמנות להישאר איתך!!!

17/12/2011 | 21:07 | מאת: נועה

קודם כל שיהיה בהצלחההההההההההה!!!!!!!!!!!! אני מאלה שדוגלות לחזור לחיים רגילים. לשתות הרבה מים תמיד טוב ועוזר לכל מצב. אז שתי 2.5 ליטר ביום לפחות. לגבי מנוחה, תעשי מה שאת מרגישה לנכון. יש רופאים שאומרים לנוח ויש שלא. העיקר שבעוד שבועיים נוכל לפצוח פה בצהלות! שבוע נפלא ואצבעות מודבקות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

16/12/2011 | 16:44 | מאת: נועה

שאני לא מספיקה לקרוא הכל... אני מבטיחה בסופ"ש להשלים פערים. שבת שלום יקירות!

17/12/2011 | 17:13 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

ברוכה השבה לארצינו :-) מקווה שהנסיעה עברה בטוב. וואלה התגעגתי אליך קשות. כן כן קרו כאן הרבה דברים (חלקם לא נעימים) בזמן שלא היית. אני מקווה שבפעם הבאה הבשורות הרעות אצל חלקינו יתחלפו לבשורות משמחות עם דמעות שמחה. אהה - כמעט שכחתי: כך כך אהבתי את התגובה השניה שכתבת לרעות. זה ממש חומר למחשבה וגם אני מאמצת זאת. אז שתהיה לך שבת קסומה ורק בשורות טובות :-) חיבוקים, נישוקים וכמובן מיזמוזים :-) שרופה עליך :-)

17/12/2011 | 21:10 | מאת: נועה

תאמיני לי שגם אני התגעגעתי אליכן. לא היה לי רגע דל... והגברת שלי אפילו שהתנהגה יפה ביותר בכל הנסיעה הוציאה עלי הכל בלילות, אז גם לעבוד, גם לטוס וגם להסתובב איתה כל לילה מ 3-6 בבוקר :-) שישו ושמחו, והלוואי על כולכן טיולים ליליים כאלו בקרוב קרובבבבבבב! ממשיכה לקרוא ולהגיב כבר עכשיו. שבוע טוב יקירתי. המון מיזמוזיישן חזרה. לאב יו!

16/12/2011 | 14:45 | מאת: דנה

בת 35 מחזור סדיר בין 28 ל29 יום מחזור אחרון היה ב28 לנובמבר ובתאריך בין ה 10 ל11 בדצמבר היה קיום יחסים מלאים האם הסיכוי להריון הוא טוב?

17/12/2011 | 21:12 | מאת: נועה

תמיד יש סיכוי להריון, אבל לא נוכל לדעת לבטח לפני שיעברו 14 יום מתאריך הביוץ המשוער.... מחזיקה לך אצבעות להריון נפלא ותקין ונהדר &&&&&&&&&&&&& שבוע טוב!

16/12/2011 | 08:45 | מאת: קרני

אני ממש מתלבטת הרופאים אחרי ששאלתי על תמיכה בהזרעה טבעית אמרו נרות פרוגסטרון .אבל נתנו לי להחליט אני ממש לא יודעת מה לעשות עם לקחת או לא .למישהי יש נסיון בזה והמלצה ....

16/12/2011 | 08:53 | מאת: קרן החדשה

לי לא הסכימו לתת כלום בהזרעות (הרופאה שלי דוגלת בגישה שזה מיותר) ולא נקלטתי.בהפריה ראשונה, עם תמיכה של נרות אנדומטרין, נקלטתי. האם זה היה ההבדל? כמובן שאין לי מושג, אבל בתור אחת שלא ממש סבלה מהנרות אני אומרת - למה לא לקחת כל עזרה אפשרית? מאותה סיבה המשכתי עם הנרות עוד שבועיים אחרי שהרופאה המליצה (אחרי שבדקתי איתה שנזק זה לא יגרום). יש כאלה שסובלות יותר מהנרות אז אולי לא יסכימו איתי. מחזיקה לך אצבעות!

16/12/2011 | 09:51 | מאת: דניאלה

קרן יקירתי, מה שלומך? יש לך מושג מה ההבדל בין נרות אוטרוגוסטן לבין אנדומטרין? לי תמיד נותנים את הראשון ואני תוהה, אם מחליפים את ההורמונים בין הפרוטוקולים, אז לא כדאי גם להחליף את התמיכה? מה את אומרת? קרני, בכל מקרה, לדעתי בטח שתקחי אלילי = אם לא יועיל לא יזיק בהצלחה

16/12/2011 | 09:57 | מאת: דניאלה

תקראי את הדיון הזה http://sf.tapuz.co.il/shirshur-183-118787988.htm רוב הרופאים יגידו לך שירידת פרוגסטרון בהריון הוא תוצאה של הריון לא תקין ולכן תמיכה לא תעזור (כנ"ל הרופא שלי) אבל כנראה שנשים מטופלות פוריות בסופו של יום יבינו ללבך יותר מכל רופא...

16/12/2011 | 10:11 | מאת: רעות

וגם לקחתי עד לפני יומיים (עד שהגיע המחזור) מיום אחרי הזרעה. למרות שאצלי מעולם לא הצליח בהזרעות, גם אני במחשבה שלא יזיק לקחת תמיכה... ושוב, שיהיה המון בהצלחה!

16/12/2011 | 12:11 | מאת: קרני

תודה לכם אתם מלאכיות .עזרתם לי לקחת החלטה .אני אחרי הזרעה עם נתונים טובים ..... מתפללת שישתרשו טוב ושבת שלום.....

16/12/2011 | 10:55 | מאת: נועה

הסיבה לקחת תמיכה בהזרעות היא בד"כ אם יש בעיה בהתפרקות הרירית מקודם מדי. ז"א אם קיבלת מחזור יותר מפעם אחת לפני הבטא, אז כדאי לקחת. אחרת, אין בזה שום יתרון. זה לא יעזור לשחיינים להגיע מהר יותר או לחדור טוב יותר אל הביצית, או לגרום לעובר להשתרש טוב יותר. שתהיה שבת נפלאה!

15/12/2011 | 16:22 | מאת: מטופל?שית

היי בנות, למי שלא מכירה אותי ... אני וותיקה בפורום :-) הייתי ?מטופלת פריון? קצת למעלה משנה והיום אני ?מטופל?שית? ואמא במשרה מלאה :-) אני קוראת את החוויות שלכן, השאלות, האכזבות ואני כאן כדי להגיד - בסוף זה יקרה!!! תראו אותי... בסוף ננצח את הסטטיסטיקה !!! אני זוכרת שתמיד הפריע לי ה?זמן? שעובר... שבינתיים החיים לא נעצרו ובין טיפול לטיפול עוד חברה בהריון ועוד אחת ילדה והנה כבר עברה לה שנה... וזה תמיד הלחיץ אותי! ואם הייתי יכולה לעבור 8 שאיבות והחזרות באותו חודש זה היה מעולה... אבל לא כך היה ;-) וכל תשובה שלילית כאבה וכל חברה בהריון הורידה עוד דמעה ושלא נדבר על תחושת הטירוף על סימן בגוף בשאלה האם זה הריון או מחזור?!?! בנות- עם כל הקושי שבזה... תשמרו על אופטימיות!!! במלחמה הזו אנחנו יוצאות רק מנצחות!!! לא נכנעות עד למטרה הסופית - להיות אמא! ואיך הרופא שלי אמר לי ? היום אשה לא תהיה בהריון רק אם אין לה רחם? אז לא משנה מה ה?בעיה? שלכם - בסוף ננצח אותה!!! מחזיקה לכן אצבעות!!!! שהחודש זה הטיפול המנצח שלכן... ובעה גל ירוק יתחיל בשנה החדשה :-) אוהבת

16/12/2011 | 01:50 | מאת: דניאלה

אהובה, כמה התרגשתי לקרוא את ההודעה שלך. מזדהה עם כל מילה ומאוד התחזקתי בזכותך. אני נפעמת בכל פעם מחדש איך את מוצאת את הזמן תמיד לדאוג ולהכנס לכאן. את פשוט ראויה להערצה. תודה

16/12/2011 | 10:58 | מאת: נועה

ולא שוכחת את חברותייך לקרב!!!! מה שלום הפצקון ומה שלומך???? מחלימה אני מקוה ונהנית? נשיקות ושבת שלום!

17/12/2011 | 21:13 | מאת: מטופל"שית

מה שלומך???? אני בסדר. מתחילה להתרגל לסטטוס החדש שלי :) אני עייפה בטירוף, בקושי מצליחה לישון ...לאיתמר שלי יש גזים והוא דורש המון תשומת לב במהלך היום אז אני בקושי נחה...אבל חמסה חמסה בלי תלונות :) מה שלום הקטנים? החלימו? מה איתך?

16/12/2011 | 11:44 | מאת: אילי

פשוט זה מאוד קשה לראות את האור בקצה המנהרה בזמן הטפולים, במיוחד לאחר כישלון. אבל אחרי שמתאוששים מעט מהשלילי תמיד צריך למצוא את הדרך שנכונה לכל אחת מהבנות ולהמשיך... היום הייתי אצל הרופא והוא מעט עודד אותי שוב ואמר שההיריון הכימי שחוויתי הוא בכל זאת סימן חיובי שהגוף הצליח לקלוט את ההיריון. הוא המליץ לפעם הבאה לחזור לפרוטוקול הקצר שעשינו בפעם הראשונה אך לא הצליח בכלל, ודווקא הפרוטוקול הארוך הביא את ההיריון הכימי. אז מה אתן אומרות על זה? למרות שהפרוטוקול הארוך היה די נורא מבחינתי, אבל הוא הביא לאיזושהי תוצאה.

17/12/2011 | 20:44 | מאת: מטופל"שית

אצלי למשל בטיפול הראשון הייתי עם גונאל ואז הבנו שכנראה זה לא השפיע עלי לטובה ובסבב השני עשינו פרוטוקול ארוך והחלפנו למונופור - וואלה נקלט. כמה הפריות כבר עשית אם אפשר לשאול? יש כאלה שאומרים שלפרוטוקול ארוך יש אחוזי הצלחה גבוהים יותר...אבל אני חושבת שצריך לגוון. אם חודש שעבר עשית פרוטוקול ארוך אז הפעם לכי על הקצר...

17/12/2011 | 17:27 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

אני כולי נרגשת ממה שכתבת. איזה בן אדם מדהים את !!!! אין לי מילים לתאר את הערכתי אליך ומה שאת עושה עבורינו. אילו מילות עידוד ותמיכה. אני מעריצה אותך על יכולת העידוד והתמיכה שלך בנו והנתינה מזמנך. דברייך כל כך מחזקים ויוצאים מהלב - כן מליבך הענק :-). לקראת הטיפול הבא, לפני שזריקת ההרדמה של השאיבה תנעץ בי, אני אשנן את מילותיך ואחלום לי במהלך ה- 15 שעה את המילים המעודדות האלו :-). מאחלת לך שתהני מכל רגע בסטטוס החדש :-) ושנשמע גם ממך עוד בשורות טובות לעוד במבינו או במבינית :-) תודה תודה ושוב המון המון המון תודה שולחת לך חיבוקים ונישוקים אוהבת :-)

17/12/2011 | 21:11 | מאת: מטופל"שית

אני לא אשכח לרגע כמה קשה היתה הדרך...וכמה עזרה לי התמיכה של הבנות פה. מבחינתי כולכן חברות שלי אפילו יותר קרובות מהחברות האמיתיות שלי שכן הייתן לידי בימים הכי קשים. אפילו את השיחה הראשונה שלי שגיליתי שאני בהריון עשיתי לאחת מבנות הפורום אז עכשיו כשיש לי את המתנה הזאת אני עדין רוצה לתת כוחות לאחרות כי אני זוכרת איך היה שם :) לא כזאת מלאך...פשוט זוכרת כמה היו טובים אלי אז רוצה להחזיר טובה :)

15/12/2011 | 13:08 | מאת: רעות

לא הספקתי להגיב להודעת על בדיקת דופק. שמחה מאד בשבילכם על הבדיקה התקינה! לא חשבתי לרגע שיהיה אחרת. מאחלת לך המשך הריון תקין שיסתיים בזמן עם תינוק/ת בריא/ה! נשיקות ויומטוב

15/12/2011 | 21:35 | מאת: לנה

מקסימה שלי! תודה תודה על הכול את מדהימה !!! בקרוב מאוד היריון יהיה שלך אני ממתינה לעידכון שלך. את עברת כבר הזרעה? אצל ברקוביץ? נשיקה ו שבת שלום

16/12/2011 | 11:00 | מאת: נועה

יש דופק!!!!!!!!!!!!!!!! האאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה כיף לשמוע!!!!!!!!!!!! את רואה יקירה???????? הכל הכל הכל מסתדר לטובה!!!!! אהובה אחת, שהכל ימשיך תקין ובריא וארוך ועגול, ובקרוב קרוב יצטרף עוד חבר משפחה לבנך יקירך!!! נשיקות ושבת נהדרת!

15/12/2011 | 12:54 | מאת: בנות

קודם כל, תודה על התעניינות אתמול אך כצפוי לא הייתי צריכה לעשות שום בדיקה כי סימני מחזור כבר הגיעו. אז אני מצטרפת פה לשאר הבנות שהחודש לא קיבלו תוצאה חיובית ורק מקווה שחודש הבא נזכה כולנו להיות בצד השני של המתרס ולספר על תוצאה חיובית! אני מרגישה כ"כ מאוכזבת, זה היה לי ברור כמעט לגמרי שההזרעה הזאת היא בזבוז חודש. לא מספיק שחיכיתי כמעט חודשיים שהווסת תגיע לאחר הפסקת הריון שעברתי אז עכשיו עוד חודש עבר ללא שום תוצאה רצויה. כ"כ בא לי לחזור לרופא ולהגיד לו: "יופי(בציניות), ניסינו. עכשיו אפשר להמשיך לדרך הרצינית להשגת ההריון..." כמובו שלא אומר את זה והרי הגעתי לדר' ברקוביץ לאחר המלצות חמות ולצערי אני יוצאת עוד יותר מתוסכלת ועצוב לי כי כבר עברתי 4 רופאים בתהליך הזה של הזרעות/הפריות ואני לא רוצה להמשיך לעבור רופא, אלא רק שיתייחסו אלי בהתאם למצב שהזמן עובר ולא חוזר וכולם מתקדמים רק אני נשארת באותו מקום ללא הריון תקין שמתפתח ומסתיים בידים מלאות. אפילו כשהגעתי לברקוביץ אמר- אם לא הגעת לחדר לידה זה לא נחשב אפילו שהיה הריון והוא כ"כ צודק אז למה אני צריכה לחכות כ"כ הרבה זמן... קשה לי לראות את התינוק החדש במשפחה קרובה שעוד שבוע יהיה בן חודש וקשה לי לראות את שתי חברותי שנקלטו להריון מ-IVF ראשון והבטן הגדלה שלהם... אני כ"כ רוצה גם, נמאס לי שהזמן עובר ואצלי זה לא קורה. מרגישה שאני כל הזמן בהמתנה/מחכה... ונמאס לי לחכות, רוצה לעשות ולהתקדם ולהשיג את הדבר הכ"כ פשוט הזה שנקרא -להביא ילדים לעולם!!! שיהיה לכולכן סופ"ש רגוע

15/12/2011 | 12:57 | מאת: רעות

16/12/2011 | 01:55 | מאת: דניאלה

אווווווווף סליחה שאני אומרת את זה אבל אני לא כ"כ מבינה למה הרופא אמר לך מה שאמר לגבי הריון תקין וחדר לידה. נכון, שתינו יודעות שתחילת הריון עוד לא מבטיחה שומדבר, אבל אני לא רואה סיבה שתהיי בחרדה עד לחדר הלידה. אישית אני מאמינה על עצמי, ומקווה שתאמיני גם אתת שסתם נפלתי על סטט' גרועה ושהפסקת ההריון הקודם לא בהכרח מעידה על כלום. אני לא יודעת למה עברת כמה רופאים, אשמח לשמוע אם יש לך כח לספר ובכל מקרה טוב שעברת כי כנראה היית קשובה למה שעושה לך טוב. אני יודעת שהרופא שלך מומלץ עד מאוד ואני מציעה לך לדבר איתו בפתיחות. ברור שלא תגידי לו ככה בציניות אבל את יכולה להגיד לו שזה דחוף לך נורא וההמתנה לא עושה לך טוב. מחזיקה לך אצבעות שבקרוב תתחילי טיפול חדש שתהיי מרוצה ממנו והכי חשוב שתצאי שמנה ועגולה ממנו. נשיקות מתוקה לילה טוב

16/12/2011 | 10:29 | מאת: רעות

על תגובתך המעודדת. אני עברתי רופאים כי לנו אין בעיה מוסברת ובתחילה עשיתי הזרעות דרך מרפאת פוריות של קופ"ח וכשהם לא הצליחו לא האמנתי שאני צריכה לעשות IVF אז החלטתי לעבור לפרופ' פרטי שחברה המליצה כי הצליחה אצלו בטיפול ראשון ולאחר פרוטוקול ארוך ומתיש שבו גם עלו הורמונים מאד וגם הסתיים בהריון כימי המשכתי עם המוקפאים (פעמיים)והבנתי שחבל על הכסף אז עברתי לפרופ' אחר ואז אמנם נקלטתי להריון אך הפסיק להתפתח ומכיוון ששמעתי הרבה על דר' ברקוביץ החלטתי לעבור אליו ולצערי נחלתי אכזבה גמורה כבר ברגע שהוא הציע הזרעה וכל העניין היה תמוה בעיני ובעיני בעלי. אך נתתי לכך הזדמנות כי רציתי להאמין שדר' יודע מה הוא אומר ועושה על סמך ניסיונו הרב ואמנם עכשיו אחזור אליו לטיפול נוסף. אך אני מרגישה שכל עניין ההריון כנראה לא ממש תלוי ברופא, אלא כמו שאת אומרת יותר עניין של סטטיסטיקה ואני אקרא לכך מזל! הרבה מזל טוב!!! כי אני כבר לא יודעת במה או במי להאמין ורק רוצה שכבר יקרה ההריון התקין הזה ולידת ילד/ה בריא/ה אז שיהיה סופ"ש טוב והמון הצלחה גם לך בטיפול הקרוב(כבר התחלת?)שנזכה לבשר את הבשורות הטובות במהרה!

15/12/2011 | 10:46 | מאת: הופ

הי יקירות , כולכן כאלה מקסימות .... אמנם אני אל ככ פעילה בפורום ... אבל נכנסתי וראיתי את כל התגובות המחבקות שלכן ... והתרגשתי . היתה לי לחושה לא טובה לאורך כל הטיפול הזה ולכן גם לא ככ התאכזבתי כהגיע המחזור ואחריו הבטא המאופסת . וכן... אין ברירה חוץ מלשמור על אופטימיות ותקווה ... זאת הדרך היחידה להצליח לשמור על השפיות בתוך כל המסע הרגשי הזה . אני מודה שמאוד בכיתי כשקראתי את ההודעה של ליאת . ולפעמים על עצמי אני יותר חזקה וכשאני קוראת את ההודעות של הבנות פה אז יש לי דמעות וקשה לי יותר ..... לכן לפעמים אני פשוט לא נכנסת .... ללילוש , לשאלתך בגדול אנחנו מטופלים כי לי יש אנדומטריוזיס אמנם ברמה נמוכה מאוד .... אבל כנראה שזאת הבעיה שלי .... מקווה שהרופא שלי יסכים לעשות לי שאיבה החודש . בד"כ הוא לא מאשר לשאוב חודש אחרי חודש . ים אהבה לכולכן ותשימרו על המצב רוח ובסופו של דבר כולנו נצליח ....... !!!! נשיקות וסופ"ש מקסים לכולן .

15/12/2011 | 11:12 | מאת: עומר

בהצלחה רבה נשיקות

16/12/2011 | 11:12 | מאת: נועה

נראה לי שהדבק פה בין הבנות נהיה חזק יותר ויותר... אין כמוכן. אין כמו כולכן. כל אחת פה כל כך תומכת וכל כך רוצה בטוב של כולן. מרגישה מאד גאה להיות חלק מכולכן! שבת שלום!

אני לפני הזרעה טבעית ומנסיון שלכן האם ממולץ לקחת משהו לחיזוק אחרי ?אני אחרי הריון שלו התפתח בבטא ....

קרני היי חמודה! כודם כול ש יהיה לך בשעה טוב. לאחר הזרעה נותנים אני קיבלתי לפני 6 שנים לפני בני קרינון במינון פעם ביום. יש גם כדורים של פרוגסטרון לתמיכה . זה הרופא שלך צריך להחליט . יום טוב

15/12/2011 | 12:30 | מאת: רעות

אני עשיתי הזרעות גם עם תמיכה/חיזוק אחרי וגם בלי ואף אחת לא הצליחה, אז לא יודעת למי זה כן עוזר. בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה!!!

15/12/2011 | 12:51 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

קודם כל אני מאחלת לך המון המון הצלחה :-). לגבי תמיכה: מתן תמיכה באמת תלוי בהחלטת הרופא. אני קיבלתי תמיכת 2 כדורי אסטרופם ביום עד למועד הבטא, אבל לצערי המחזור הגיע לפני. לפי מה שאני רואה ישנה אולי היום מגמה לתת תמיכה לאחר הזרעה, למרות שהזרעה מדמה את הפעולה הטבעית של כניסה להריון ואז במצב טבעי אין צורך במתן תמיכה. מה שבטוח שהתמיכה אם היא לא מועילה היא בוודאי לא מזיקה. העיקר שיהיה לך המון בהצלחה זה הכי חשוב :-)

15/12/2011 | 21:48 | מאת: קרני

הרופאים לא המליצו עד ששאלתי ואמרו שאפשר נתנו לי להחלית אני ממש לא יודעת מה להחליט

14/12/2011 | 20:47 | מאת: לי האחת והיחידה

סורי כנראה החלפתי אותך עם מישהי אחרת שקראה לבן שלה בשם שי. אורן זה שם מקסים גם אנחנו חשבנו לקרוא לבן שלנו בשם הזה אבל מכיוון שמישהו שמקורב לבעלי מהעבודה נקרא כך החלטנו לוותר וקראנו לו ליאם לצלילי המנגינה של השיר של איל גולן- ליאם אתה עולם. והוא באמת ממלא את עולמנו בשמחה וחיוכים. מאחלת לך היריון תקין ונפלא שבסופו תחבקי נסיכה אמן! לילה טוב

14/12/2011 | 21:07 | מאת: לנה

יקירתי 1 תודה רבה לך על איחולים. אני מתה מתה שיהיה לי בת כבר חולמת בלילות אבל במצבנו שאנחנו לאחר טיפולים מה שבא ברוך הבא. אני עדיין עם תמיכה לפחות עד שבועה 12 בוקר ערב בעוד 3 שבועות יש לי תור ל רופא נשים . מה איתך יקירתי אני ו את מכירות ותיקות מי לפני 6 שנים כימת בפורום. נשיקות

14/12/2011 | 17:44 | מאת: עומר

אני מיואשת, אני מרגישה שהמחזור מגיע (וזה ברור לי החודש) כי כלל לא הייתה הזרעה, הרופא פספס את הביוץ וסתם לקחתי 10 ימים זריקות פיוריגון. אני מפחדת שזה לעולם לא יקרה אבל מצד שני מדמיינת ורואה ובטוחה שיהיו לנו תאומים בקרוב. כולם סביבי כבר בסבב הריונות שני ואני לא מבינה למה אצלנו לא הולך. רוצה וצריכה עידוד, אני לא רוצ להעמיס על בעלי כל הזמן במיוחד שאני יודעת כמה הוא רוצה את זה, כמוני כל כך כל כך

14/12/2011 | 20:42 | מאת: לי האחת והיחידה

איך אפשר לפספס ביוץ? ויקירתי, לעולם אל תגידי דברים כאלה קשים לעצמך כמו " לי זה אף פעם לא יקרה", "אני מיואשת" זה מגביר את הקושי והפסימיות. את צריכה להמשיך ולהאמין שזה יקרה ולשמור על תקווה כי אין ברירה אחרת. לא יודעת מה הסיפור שלך אבל אני מאחלת לך מכל ליבי שהריון שני יגיע בזמן הנכון בדרך הקלה. אל ייאוש בקשה!

15/12/2011 | 11:01 | מאת: עומר

את צודקת. אני בסה"כ בן אדם אופטימי, ורק אתמול בלילה אמרתי לבעלי שאם כל הפחד שזה לא מגיע, עדיין אני מדמיינת אותי בהריוןוזה טוב:). אלו פשוט החששות במקביל לחשיבה החיובית. לגבי שאלתך, מה זה אומר פספס? זהו בסה"כ החודש השני שלנו אצל הרופא הנ"ל (שנה וחצי היינו אצל רופאה אחרת, בדיעבד מאד לא מקצועית וחדשה בתחום ואצלה זה היה בלי שום עזרה של תרופות וכמובן לא קרה הריון). בחודש שעבר, קיבלתי 10 ימים פיוריגון, והגעתי לאולטראסאונד ביום רביעי ואז הזקיקים היו בגודל 15 ובדיקות דם הראו שעוד לא היה ביוץ. לבקשת הרופא חזרתי כעבור יומיים ואז כנראה כבר התפספס הביוץ מה שביאס והכעיס אותי מאד. אח"כ הרופא אמר שייתכן והטכנאית טעתה בהבחנה שהזקיק היה בגודל 15 וייתכן והחודש אקבל תרופה נוספת למניעת ביוץ, או משהו כזה...אני פוגשת את הרופא היום יותר מאוחר ואדע יותר פרטים. אבל את בטח יכולה להבין מאיפה כל התסכול, הרופאה הקודמת פשוט עשתה הזרעות 8 חודשים לפחות רק לפי דביקות דם, בלי שום עזרה ואז כשאנחנו מגיעים לרופא מוביל בתחום הוא מפספס:(

14/12/2011 | 20:58 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

גם לי לא ברור העניין של פספוס הביוץ. אבל אני שמעתי על מקרים כאלו. אנחנו כאן בפורום לא מוכנות לקבל משפטים כגון לי זה יקרה ושאר משפטים מייסרים :-). זה יקרה לך ועוד איך ובגדול. וזה שאת מדמיינת וחושבת חיובי זה מעולה. ברור שלכולנו יש נפילות ורגעי ייאוש אבל זה טבעי ומותר. ואת יודעת מה מותר לך לקנא באותן בנות בסבב ההריונות. אל תרגישי לא נוח. זה לא אומר שאת לא שמחה בשמחתן. תרגישי חופשי לספר לנו ולשתף אותנו ברגשות שלך. מנסיוני, יש כאן בנות מדהימות שכל כך תומכות. תאמיני לי שבלעדיהן לא הייתי מצליחה לעבור את התהליך הזה שעדיין אין לו סוף, אבל אני מאמינה שיהיה ואני אהיה אמא. וכן כן גם את תהיי אמא לתאומים כפי שאת רוצה. ואני מצטרפת לכל מילה ומילה שכתבה לך לי האחת והיחידה. מאחלת לך שההריון יגיע במועדו. שיהיה הריון קל תקין וריא ויסתיים במועדו בלידת תינוק/ת או תאומים :-).... בריא/ה בריאים. המשך לילה טוב :-)

15/12/2011 | 11:04 | מאת: עומר

תודה על התמיכה , הסברתיי בהודעה הקודמת על מה זה אומר פספוס. אני באמת משתדלת לשמור על אופטימיות ומאחלת לנו , כולנו פה שיגיע הריון, תקין ובריא ויסתיים בלידה מוצלח וקלה והכי חשוב בריאה לנו ולילדים שייוולדו:) אני אעדכן בהמשך לאחר פגישתי עם הרופא הערב.

17/12/2011 | 21:26 | מאת: נועה

מתי את אמורה לקבל מחזור או היית אמורה לעשות בטא? לגבי הפספוס, אני לגמרי מבינה את התסכול שלך. זה יכול לשגע ממותות שרופא שאמור להבין עניין מפספס רק בגלל טעות של טכנאית. אבללללל, עם כל הצער, זה קורה. כולנו בני אנוש, וצריך להכיל את הסליחה... יקירה, הנה העידוד: את הולכת להיות בהריון. תקין. בריא. ארוך. מקווה מאד שגם משעמםםםםםםםםם. בסופו את הולכת ללדת ילד או שניים. נפלאים. בריאים. שלמים. מדהימים. נקודה נקודותיים, ניקודיים!!! הבנת????????????? אין פה אחת שאני משחררת בלי ילד על הידיים. קפיש? שבוע טוב ובשורות מלאות חיים!

לפני IVF אני כולי אמונה למרות שזה לא קל

טוב האמת ציפיתי לזה ..... מקווה לבשר בשורות טובות יותר בפעם הבאה .... בהצלחה לכולן וסופ"ש מקסים . ילה לאסוף כוחות ולהמשיך לעוד טיפול !!!

הייתה הכנה לבשורות האלה כבר מלפני יומיים.. אבל עדיין קיוויתי בשבילך... שיהיה לך סופ"ש טוב. תנוחי, תשתי, תהני ואז תתחילי שוב. כל הכבוד על החשיבה החיובית. זה רק עיכוב קטן ויאללה בכל הכח לטיפול הבא שיסתיים בהצלחה!!

14/12/2011 | 14:06 | מאת: אילי

כל הכבוד לך על הקבלה וההתמודדות, כנראה לא סתם קראת לעצמך "הופ". כולי תקווה שהטיפול הבא יהיה הטיפול המנצח!!

14/12/2011 | 15:14 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

הצטערתי לשמוע את הבשורה הרעה, למרות ההכנה המוקדמת. כל הכבוד לך על הרוח האופטימית והחשיבה החיובית קדימה :-) לא בכדי בחרת לך את הכינוי הופ :-). מקווה ומאמינה שהטיפול הבא יהיה המנצח :-) המשך יום נעים

14/12/2011 | 15:52 | מאת: דניאלה

הופ יקרה, כ"כ מצטערת לשמוע. מעריצה את היכולת המהירה שלך לשאוט קדימה, בתקווה גדולה לטיפול מנצח בפעם הבאה. תנוחי מתוקה, תני לעצמך את זה :-) חיבוק גדול

14/12/2011 | 16:43 | מאת: יסמין

חיזקי ואמצי, לא להתייאש ועדינה במלוא המרץ לטיפול הבא המנצח. שולחת חיזוקים

אני קיבלתי מחזור היום:( וזה כל כך מתסכל שעוד חודש עב,ף אבל באמת באמת עם כל הקושי אני מאחלת לך ולכולנו פה להשאר אופטימיות כי אנחנו חייבות לא להתייאש. וב"ה חודש הבא יהיו לך בשורות משמחות

14/12/2011 | 20:45 | מאת: לי האחת והיחידה

מאוד מצטערת לשמוע. על איזה רקע אתם מטופלים? קחי אוויר עד לניסיון הבא. בטוחה שתעשי זאת שוב. את בליבי תמיד. אוהבת לילה טוב

17/12/2011 | 21:27 | מאת: נועה

שולחת לך יםםםםםםםםםםםם של כוחות והמוןןןןןןןןןןן אהבה! תאספי אותם עמוק לעצמות ותמשיכי הלאה. ההריון עם הילד בסופו מעבר לפינה! בשורות טובות יקרה, ושבוע נפלא!

14/12/2011 | 11:29 | מאת: דניאלה

מה אתן יודעות על מנוגון? קראתי שתופעות הלוואי קצת דומות לאיקקלומין? כי בניגוד לגונאל שהיא תרופה סינטטית, המנוגון מופק גם משתן? האיקקלומין זה הסיוט של החיים שלי, באמת. הרופא נתן לי פרוטוקול חדש עם מנוגון, אני מאוד שמחה לשנות כי אולי מפה תבוא הישועה, אבל מישהי יכולה לספר לי אם זה עשה לה תופעות לוואי קשות במצב הרוח? תודה

14/12/2011 | 11:59 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי דנדושית נו אז אני רואה שחזרת לתלם - מצויין. לגבי המנוגון: הזרקתי אותו פעם אחת. לא זכורה לי תופעת לוואי מיוחדת. מה שכן אני זוכרת שהזריקה הזו לא הכי סימפטית. היא שורפת. כן גם היא מופקת משתן של נשים בגיל הבלות. אבל כמובן שהיום תהליך איסוף השתן נעשה בצורה מהונדסת. פעם השתמשו בשתן של נזירות (נו מעניין למה :-)). אני השתמשתי בה בפעם אחת והיא די שרפה לי. בטיפול הבא עברתי למנופור. להלן הסבר קטן על מנופור (עשיתי העתק הדבק מאיזשהו אתר). המנופיור הינו למעשה זהה למנוגון, אך התכשיר "נקי" יותר מחומרים ביולוגיים שעלולים לגרום לאודם וגירוי מקומי במקביל למנופור השתמשתי בגונאל ובשני הפרוטוקולים האחרונים עברתי לפיוריגון שזה עט כמו הגונאל והוא קל להזרקה וממש ממש לא כואב. אולי תשאלי את הרופא שלך מדוע הוא החליט על מנוגון, והאם הוא יכול להחליף לך לזריקה אחרת. לגבי האיקקלומין: אין לי שמץ של מושג. לא לקחתי אותו. לגבי הזריקות שהזכרתי: דוקא לא היו לי שינויים רעים במצבי הרוח, דוקא ההפך. אבל יכול להיות שזה בגלל שאני עושה את הטיפול בשילוב של דיקור סיני. מומלץ. טוב אז חירבשתי לך קצת. וכן כן גם את תמיד במחשבתי. אז יאללה קחי שוב חיבוקים :-) אוהבת

14/12/2011 | 15:54 | מאת: דניאלה

תודה יקירותיי, הרופא רוצה לנסות פרוטוקול אחר, כדי לרענן אותי קצת מהגונאל. אני אשתדל לבוא בחשיבה חיובית, שלאו דווקא כל תופעות הלוואי חייבות לקרות לי. ויאללללללה שילך כבר ! תודה

14/12/2011 | 12:19 | מאת: יסמין

ראשית שיהיה לך בהצלחה. אני השתמשתי במנוגון ולא היו לי תופעות לוואי יש בנות שנוצרה להן פריחה באזור של ההזרקה. החומר של הזריקה די סמיך ונשארת רגישות במקום ההזרקה, לא משהו בלתי נסבל.

14/12/2011 | 18:50 | מאת: קרן החדשה

אבל חוץ מזה לא היו שום תופעות לוואי. אני כנראה מבנות המזל שבאופן כללי לא סבלה מתופעות לוואי מההורמונים (לא מצבי רוח, לא השמנה, וכו') - למעט האיקקלומין. לקחתי את זה מחזור אחד, והיו לי מצבי רוח הורמונליים די איומים (חוץ מזה שזה דיקק לי את הרירית, ואז המחזור התעכב שלושה שבועות וחשבתי שאני יוצאת מדעתי. מצחיק, אבל יכול להיות שזה היה השלב הכי קשה בטיפולים שלי...) אחר כך הגעתי כבר לרופאת פוריות (איקקלומין ביקשתי וקיבלתי מרופאת הנשים), שאמרה לי שהיא בחיים לא היתה נותנת לי איקקלומין ורופאי נשים נותנים את זה לנשים ללא אבחנה. בקיצור, מבחינת מצבי הרוח אני חושבת שהאיקקלומין הכי גרוע, אז את יכולה להירגע. שיהיה המון בהצלחה!!!

14/12/2011 | 21:55 | מאת: לנה

היי דניאלה לגביי מונוגון : זה בא לא ב מזרק הזרקה כמו גונל זה ב אמפולות אבקה ו נוזל מזרקים את המנוגון בבטן (זריקה לא נעימה ) ו לכן יותר טוב להזריק אותה ו להשתמש בקרח. לאחר מונוגון יש גם תופעות לאווי כגון: בחילות צמרמורות גלי חום. מה ש כן עליי לא ישפיעה גונל רק מונוגון 4 אמפולות ישר עשה את העבודה יפה . עז יקירתי מי מונוגון לא תצתערכי הרבה ליסבול ישר דרך להיריון. בהצלחה מותק!

17/12/2011 | 21:30 | מאת: נועה

גם אני לקחתי המון טיפולים מנוגון והוא לא עשה לי שום כלום חוץ מטיפה אדמומיות אחרי ההזרקה. לא יודעת להשוות לאיקקלומין כי לא לקחתי. תני לו צ'אנס. הוא הביא אלינו הרבה ילדים טובים ונפלאים המנוגון הזה! בהצלחה ענקית אהובה בפעם הבאה!!!!!!!!!!

14/12/2011 | 11:04 | מאת: נ נונצ'קלקה)

היום. מאחלת לך את הבשורה הכי הכי טובה. שתוכלי לכתוב לנו כאן ולצעוק ולשאוג משמחה: אני בהריון :-) אני מתה לצעוק משמחה יחד איתך :-) מחזיקה לך את כל האצבעות. ומגייסת גם את האצבעות של הבנות המדהימות בפורום הנפלא הזה. שולחת לך חיבוקים ענקיים אוהבת :-)

14/12/2011 | 12:02 | מאת: מיטל

רעות בהצלחה היום בבטא ושתקבלי תוצאה חיובית מיטל

14/12/2011 | 21:56 | מאת: לנה

מתוקה שלי אמון בהצלחה שיהיה לך מהר מאוד תצתערפי עליי נשיקה

בנות כמו ש כתבתי את הכותרת כחה אני לא ימנתי בעצמי. היום בבוקר קמתי עם דמעות חלמתי חלום רק ראיתי ילדה מפגרת אוטיסתית (שלא נדה לאף אחד אני לא מאחלת לחלום דברים האלו) היום בבוקר היו לי כאבים קלים כול היום היו לי דמעות בעניים. ושורה תחתונה תחל'ס הדמעות שלי ימשיכו ב אולטראסאונד ש ראיתי עובר עם דופק מתאים לשבועה 5.5 כבר עם דופק טפו טפו בלי עין רעה, אני בכיתי הפעם מי התרגשות אמרתי ל רופא נשים שלי שלא ציפיתי לרגעה הזה לזכות ליראות דופק ו היריון ברחם. אני מאחלת לכן אותו רגעה הכסום שהיה לי היום בקרוב מאוד אצל כולכן . אוהבת אותכן חוץ מימכן ו בעלי אף אחד לא ידעה. אתן החברות שלי.

13/12/2011 | 17:43 | מאת: קרן החדשה

איזה כיף לשמוע!!! רגע מאוד מאוד מרגש, ואני מאוד שמחה בשבילך שזכית לו כל כך מוקדם. לי היו בזמנו כמה ימי חרדה אחרי שבא.ס. ראשון לא ראו דופק, וזה לא היה כיף... אכן מאחלת את זה בקרוב מאוד לכל חברות הפורום!!!

13/12/2011 | 18:46 | מאת: לנה

היי קרן תודה רבה לך לי עד עכשיו יש חרדות במיוחד ש כימת אני לא מרגישה בחילות תמיד דאגות תמיד יש פחד מפני עובדן אצלי היה צריך ליהיות שניים את השני לא ניקלת גם זה כיצד עצוב אבל מה שיש תודה רבה יתפלל בישבילל כולכן מה איתך???

13/12/2011 | 22:46 | מאת: קרני

כולי התרגשות חיכיתי לעדכון שלך .אני מחזיקה אצבעות שהיו לך חלומות יותר טובים ותפנימי שאת בהריון תקין טפו טפו טפו ..... שולחת חיבוק

14/12/2011 | 09:27 | מאת: לנה

14/12/2011 | 07:10 | מאת: יסמין

מזל טוב שימשיך ככה. היום יש לי שאיבה

תודה לך על איחולים

14/12/2011 | 09:10 | מאת: מטופל?שית

איזה אושר... שימשיך ויהיה הריון קל ומשעמם שיגמר בעה בעוד 9 חודשים בידיים מלאות!

14/12/2011 | 09:29 | מאת: לנה

14/12/2011 | 10:56 | מאת: דניאלה

לצערי אני מבינה ומתחברת לחרדות שלך, זה טבעי מאוד. תנסי לבדוק אם יש לך דרך להרגיע את עצמך, במיוחד לפני השינה כדי שיהיו לך חלומות ורודים (או בצבע תכלת, מה שאת מעדיפה). ועכשיו, תרשי לי לשחרר שאגה: ישששששששששששששששששששששששששש קולולולוללוווווווווווווווווווווווווווווו הכי הכי מגיע לך בעולם לנה שיהיה לך פשוט טוב. תאמיני בזה! נשיקות

14/12/2011 | 11:07 | מאת: נ נונצ'קלקה

וואו איזה יופי :-))))). כל כך התרגשתי בשבילך, והתפללתי שתשמעי דופק. אני כל שמחה בשבילך. נו אז איזה כיף זה דמעות של אושר הא?. העיקר שיהיה הריון קל תקין ומשעמם לעוד 9 חודשים. אז הנה שולחת לך חיבוקים ונשיקות אוהבת :-)

14/12/2011 | 21:02 | מאת: לנה

בקרוב מאוד אצלך

13/12/2011 | 12:26 | מאת: נועה

Sorry for the english, I didn't get the chance to tell you that I'll be off for work till Thursday eve. (abroad( Thinking about you all! Kisses Noa

13/12/2011 | 17:44 | מאת: קרן החדשה

רואה? כל אחת והעניינים שלה... מבחינתי, הרבה יותר קל לחשוב על ההיריון הבא כרגע מאשר על נסיעה לחו"ל :-) תיהני!

13/12/2011 | 22:29 | מאת: לי האחת והיחידה

תחזרי בשלום. BIG KISSES

12/12/2011 | 23:05 | מאת: דניאלה

לילה טוב חברות אהובות שלי, אחרי הבטא השלילית התנתקתי לכמה ימים והנה חזרתי והשלמתי פערים. אילי במצב כמוני ואני מגלה חברה חדשה - תמתם ששטה איתי ועם אילי באותה סירה, או יותר נכון נדנדה - חיובי, שלילי וכו' וכו'... קרני וקרן בהתרגשות לקראת הטיפול / הביוץ הטבעי הבא. לנוש ורעות - מחזיקה חזק חזק חזק אצבעות עד מחר ולא מרפה. נונצ'י וליאתי אהובות, בכיתי והצטערתי עד מוות לקרוא את הבשורות הרעות שלכן. אני קולטת שמצד אחד כל אחת מאתנו יחידה נפרדת, אישה אנונימית עם סיפור חיים שלם משל עצמה ומצד שני אנחנו גם סוג של גוף אחד, דבוקה שמתקדמת ביחד, לאט לאט. חלק מצליחות עכשיו, חלק יצליחו בהמשך, אבל הנקודה שלי היא שבסוף יהיה איזה איזון בקוסמוס, יגיעו חברות חדשות לפורום ואחרות, וגם אנחנו, יעזבו אותו בדרך להתחלה חדשה, ויבואו רק כמבקרות, שפעם עוד שטו בספינה הטובעת הזאת והיום הן כבר אמהות. הימים האחרונים עוברים עלי בכאב גדול. הבטא שלילית, המחזור מבושש להגיע. במקביל אני נלחמת בבירוקרטיות של קופ"ח כדי שיתנו לי לעשות עוד שאיבה כי אין מוקפאים. בקיץ חשבתי שבראש השנה אהיה בהריון, אח"כ קיוויתי שעד חנוכה זה יקרה והנה אני כבר חושבת על פסח... החלטתי שדד ליין לא עושה לי טוב. לא יודעת מתי זה יקרה, לא יודעת מה עוד אצטרך לעבור, לא בטוחה כמה כח ישאר בי, כמה נשאר כבר עכשיו. אבל בטוחה בדבר אחד - אני. אהיה. אמא. בסוף.

13/12/2011 | 11:19 | מאת: רעות

כ"כ מבינה את המטרות האלו שמציבה לעצמך בחיים, כי גם אני כזאת , חושבת על מועדים ועד ש... זה יקרה. אך אולי את צודקת, אולי באמת זה לא עושה טוב כי אני חיה בתחושה שהזמן חולף(רה"ש עבר, חנוכה קרב, שנה אזרחית מסתיימת) ובינתיים אין חדש. חשה כי החיים עוברים לי ולא קרה הדבר שאני הכי רוצה ומצפה לו אמנם אני עדיין לפני בדיקת הריון, אך כפי שאני יודעת רק אם לא יהיו לי סימני דימום אעשה בדיקה כי אני כבר מרגישה את השליליות משתלטת עלי ולא רוצה שוב להתאכזב (למרות שהצהרתי שלא ציפיתי הפעם, זה שובר אותי שכל חודש עובר ועוד חודש עובר ואין התקדמות להשגת מטרה). תמשיכי להיות חזקה - את בטוח תהיי אמא!!!(ובטוח אמא מדהימה) וגם אני אומרת לעצמי כי אהיה אמא לעוד ילד/ה פעם שנייה!!! ואולי אפילו פעם שלישית(זה כשאני ממש מנסה לעודד את עצמי) מחזקת אותך ואותי באותה הזדמנות ( : עם איחולים לבשורות טובות ובקרוב לטיפול המנצח שלך!

13/12/2011 | 13:54 | מאת: קרני

אני קוראת את מה שאת כותבת .וחושבת לרגע שבדיוק כך אני חושבת .אני מציעה לך לשלוט על המחשבות בראש .אני עברתי תקופה מאוד קשה של הריון לא תקין של בטא שעולה ולא נספגת .וברגע ששיחררתי את השליטה והאמנתי שהיה בסדר בזמן שזה צריך לקרות .זה קרה הבטא נפספגה וביום חמישי אני לפני הזרעה נוספת .... מה שנתן יכולת לשנות מחשבה זה מעבר דירה פתאומי וחיפש לדירה חדשה נתן לי להתעסק במשהו אחר ... כנראה שדברים לא קורים סתם .... מאחלת לך שההריון ואמהות תגיע מהר ............... מחזיקה אצבעות

14/12/2011 | 11:01 | מאת: דניאלה

שאת תהיי אמא פעם שנייה. זה רק עניין של זמן. זמן מורט עצבים ומתסכל ומלא חוסר וודאות... אוף! אבל זה יקרה, לך ולי ולכולנו. (אין כמו חיזוקים הדדיים לפתיחת היום :-) מה עם הבדיקה שלך? לא עשית בסוף?...

13/12/2011 | 16:53 | מאת: לנה

מתוקה! אני כול כך מבינה אותך ו מחזקת אותך . אנחנו נשים חזקות ו את תיראי בעצמך ש הרגעה הכסום שלך (ההיריון שלך יגעה ) ו בקרוב מאוד. גם אצלי היו מצבי רוח ו דיכאונות ו לפיימים עד אתמול הייתה מין הרגשה ללכת לישון ו לא להעתורר ביכלל רק לישון ו לחלום על תינוקות . אני מחזקת אותך עם חיבוק ו נשיקה

13/12/2011 | 22:21 | מאת: תמתם

כל כך מזדהה עם התסכול שלך, ריגשת אותי מאוד! גם אצלי המחזור לא הגיע אבל הבטא ירדה. אני לא יודעת אם יש לך ילדים או לא, אני בלי ילדים, ואומנם אני מאוד רוצה (לא סתם אני פה :) אבל כשאני מקבלת תשובה שלילית אני דווקא מנסה להתנחם בעובדה שאין לי ילדים, ונזכרת שזה לא כל כך פשוט, שלא ישנים בלילה, שזה מלוכלך ורועש, שכשיגיע סופ?ש אני יכולה לנוח בעוד הורים שאני מכירה כל היום מתרוצצים ומחפשים איך להעסיק אותם, ואני ובעלי יכולים לראות סרטים ולצאת לטייל ולישון שנ?צ בכיף... סתם נקודה למחשבה :) תהני ממה שיש לך, תנשמי, תצאי מהבית, אם את יכולה לפארק או לים, תתאווררי ותהני מהחיים. אין לך מה לכעוס על עצמך או על אף אחד אחר, זה יבוא כשזה צריך לבוא...בינתיים תהני! שולחת לך חיבוקים והמון הזדהות!

14/12/2011 | 11:27 | מאת: דניאלה

גם אנחנו בלי ילדים עדיין. ברור שיש לכל דבר בחיים יתרונות וחסרונות, אני חושבת שהכל עניין של רצון. ברגע שאני רוצה ילד, אז אני פחות רואה את הקושי שבזה (לא כי זה לא קשה). תכלס אנחנו מנצלים יחסית טוב את הזמן, יוצאים, נוסעים, פוגשים חברים, זה לא שאני כל היום רק מתעסקת בזה ולא מרימה את הראש. אבל יש ימים עם הרבה מחשבות. אני בת 32 ונורא מקווה שיהיה לי יותר מילד אחד, וחוסר הוודאות של מתי זה בכלל יקרה לא מרפה ממני. בכל מקרה אני שמחה על כל עידוד שאת או כל אחת מצליחה לעודד את עצמה ומאחלת לנו שבקרוב בשורות טובות יעודדו אותנו. בהצלחה

14/12/2011 | 09:13 | מאת: מטופל?שית

עד דמעות!!! זה יקרה מתוקה... את בהחלט תהיי אמא!!! מגיע לך!!!

14/12/2011 | 11:25 | מאת: דניאלה

את בטח ובטח אחד מהסיפורים שאני שואבת מהם כח ועידוד... איך הולך אמא?

14/12/2011 | 10:21 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

קודם כל המון המון התנצלויות על שלא הגבתי לתגובה שלך. קיבלתי את המייל המרגש ממך ולא לא שכחתי לענות, פשוט עוד לא מצאתי את הכוחות הנפשיים לכך. בינתיים אני אנסה איכשהו לענות לך כאן. קודם כל כל כך ריגשת אותי כתמיד באמת עד דמעות בתגובה המדהימה שלך. קודם כל ממש ממש לא ירדת מהפסים. וחוץ מזה גם אם מעט מחליקים מהם זה טבעי ביותר והכי לגיטימי שבעולם. אני תמיד מעריכה כל פעם מחדש את האופטימיות שבך, למרות הכאב העצום תמיד יש בך את האופטימיות והתקווה שמאוד מאוד עוזרת לך ולדבוקה (הכינוי היפה הזה שנתת) להתקדם הלאה, להרים את הראש בגאון ולצעוד לקראת המטרה העילאית - להיות אמא !!!!. וזה יקרה ותאמיני לי שיש לך כוח עוד יותר ממה שאת חושבת. ואנחנו כאן איתך בכל צעד והרגשה. אכן דד ליינים אינם פתרון טוב כנראה גם בשבילי. בדיוק גם אני חשבתי על זה שכל פעם אני מציבה לי איזשהו תאריך ובום המציאות מתפוצצת לי בפנים. מה שבטוח שאת תהיי אמא מדהימה ליותר מילד מקסים אחד. ובינתיים אני שולחת לך חיבוק ענק ענק ענק והמון נשיקות. אוהבת מכל הלב (ומבטיחה להשתפך יותר במייל :-)).

14/12/2011 | 11:24 | מאת: דניאלה

תודה אהובה שלי את בלבי ובמחשבותיי כל הזמן

אני חושבת שלא ירקת מהפסים בכלל!! וכל מה שאת כותבת בהודעה כל כך מציאותי, כואב ונכון! אני מזדהה איתך לחלוטין. ללא שום ספק אימא תהיי! כי אין דרך אחרת!

17/12/2011 | 21:47 | מאת: נועה

מקווה שעוד תקראי את התגובה שלי אי שם למטה... כל כך מזדהה עם כל מה שאת כותבת. בעיקר הדבוקה. בטיפולים הראשונים שלי הדבר היחיד שעזר לי לשרוד היה העובדה שיש נשים פה בפורום שהצליחו לפני, חזרו וסיפרו את סיפוריהן. שכולן היו באותה סירה. לכל אחת מגיעה תורה. שאלת השאלות בשבילי ובשביל כל אחת היא מתי. אני חושבת שאיפשהו באיזור בטיפול השלישי התחלתי להרפות מעניין המתי. וככל שהצלחתי לשים אותו בצד, כך היה לי קל יותר. הבנתי שגם התור שלי יגיע. וכך היה. לקח לי הרבה יוגה ושחיה להגיע לשקט הפנימי הזה. לידיעה בתוכי שגם אני אהרה ואהפוך לאמא. וזה אכן קרה, ובפעם השניה אפילו שלא היה קל, בכל זאת היה פחות מתיש רגשית מבפעם הראשונה. ולא בגלל שכבר היה ילד בבית. הכמיהה לילד השני לא פחותה מלראשון. אלא כי עמוק בפנים הרפיתי מתאריך היעד. הבנתי בחיי שיש המון דברים שאני יכולה להשיג מתי שאחליט שאני רוצה להשיג. אבל לא את ההריון. הוא צריך לבוא. כל ערב אני מודה לילדים שלי שבחרו בי להיות אמא שלהם. ואני לגמרי מאמינה שזה נכון לגבי כולנו. העוברים המתאימים יבחרו בכל אחת ואחת להפוך אתכן לאמא שלהם. זה כל מה שצריך. שהעובר הנכון יגיע. והוא יגיע! שבוע טוב אהובה!

12/12/2011 | 21:27 | מאת: יסמין

היום אני אמורה להזריק פרגניל. בבית המרקחת נאמר לי להזריק ביד או בישבן ואילו הרופא אמר לי להזריק בבטן במחט קטנה. האם מישהי השתמשה בתרופה הנ?ל? האם יש תופעות לוואי לתרופה? ובהזדמנות זאת אעדכן אתכן שביום רביעי אעבור שאיבה וכנראה ההחזרה תהיה ביום שישי בע?ה. תודה

13/12/2011 | 00:42 | מאת: שיר

הי יסמין, אני הזרקתי פרגניל. בעלון המצורף וברוב המקומות באינטרנט צויין שיש להזריק את הפרגניל לשריר (כמו ישבן) אבל גם לי האחות אמרה להזריק בבטן אז הקשבתי לה והזרקתי בבטן (בזוית של 45 מעלות ולא 90 מעלות), לאט לאט ובתום ההזרקה עשיתי מסג' עדין באיזור שבו הזרקתי כדי לפזר את החומר (קראתי בעלון שזה עשוי לגרום לאדמומיות וכדאי לפזר את החומר בעדינות). היה בסדר גמור ואין סיבה שלא תסתדרי. בהצלחה!!!!

13/12/2011 | 10:16 | מאת: יסמין

תודה רבה, הרגעת אותי. הזרקתי את הזריקה בזוית של 90 מעלות מקווה שזה בסדר. לא ישנתי כל הלילה עצם המחשבה שכל הטיפול שעברתי ירד לטמיון. מקווה שיהיה בסדר. שוב תודה רבה עכשיו אני הרבה יותר רגועה

12/12/2011 | 18:41 | מאת: שיר

הי נועה, בנות, אם ההזרעה שלי הייתה ב- 1.12. מתי כבר אני יכולה לעשות בדיקה ביתית מבלי לחשוש שתוצאותיה יהיו מושפעות מההורמונים של הטיפול? ועוד משהו, כל השבוע וחצי האחרונים יש לי מלא תופעות שיכולות לכאורה להעיד על הריון אבל גם על ווסת - דקירות בבטן תחתונה, כאבים בשדיים שגדלו וכד'. בנוסף יש לי תופעה שאין לי מושג אם היא קשורה ואני מתנצלת מראש על התיאור - יש לי הפרשה לבנה סמיכה. יש קשר?? או שאני סתם הוזה ומחפשת קשר בכל סימן פצפון?? אשמח לקבל תשובה. תודה.

12/12/2011 | 18:48 | מאת: עומר

הי שיר, לצערנו התופעות אחרי הזרעה יכולות אכן להיות של מחזור ולא בהכרח של הריון. אני מאחלת לך שאכן מדובר בהריון!!! כמו כן, על מנת לעשות בדיקה שתהיה אמינה, עליך לחכות לאיחור של 3 ימים במחזור בערך בהצלחה ומאחלת לך הכי טוב שבעולם ושאכן מדובר בהריון תקין ובריא!

13/12/2011 | 00:37 | מאת: שיר

תודה על התשובה. קצת בעייתי עבורי לחשב איחור.. הבנתי שבגלל ההורמונים ותזמון הביוץ הכל משתנה ושצריך לבדוק שבועיים אחרי ההזרעה.

12/12/2011 | 20:18 | מאת: נועה

בדיקה ביתית תהיה אמינה רק ביום 14 מיום ההזרעה. ואז, כבר עדיף לעשות בטא, כי הרבה יותר מדוייקת... בעיני עדיף לבלוע את הסקרנות ולהתאזר בסבלנות לבטא. אנחנו משתדלות מאד מאד להתעלם מכל הסימנים או אי הסימנים שיכולים או לא יכולים להעיד על הריון... הם לא אומרים דבר ואפילו לא רבע דבר. מחזיקה לך אצבעות לבטא מרקיעה שחקים שתסתיים בידיים מלאות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&

13/12/2011 | 00:50 | מאת: שיר

הי מותק, תודה על התשובה. הרופאה אמרה לי לעשות בדיקה ביתית שבועיים אחרי ההזרעה ורק אם היא חיובית להתקשר. אגב, גם את זה היא אמרה רק אחרי שהיא הסבירה לי להתקשר בפעם הבאה שאני מקבלת ואז אמרתי לה שאני מקווה לא לקבל בקרוב וביקשתי הנחיות למקרה שההזרעה כן תצליח. אני מניחה שזה קצת שונה מאיך שדברים מתנהלים בארץ... אני ובעלי החלטנו לחכות עד יום שישי ובעזרת השם אם לא אקבל עד אז לעשות בדיקה ביתית. זה כבר יהיה 15 ימים אחרי ההזרעה. זה כבר מבטיח תשובה נכונה, נכון?

12/12/2011 | 18:15 | מאת: מיטל

מה נשמע ? אז אתמול ב10 וחצי בבוקר פרופסור זיידמן החזיר לי שני מוקפאים (ארטיקים) אני ממשיכה עם המדבקה + 2 פרוגינובה בבוקר ובערב וחצי אמפולה של פרוגסטרון כל שלושה ימים. ומקווה לטוב מיטל

12/12/2011 | 19:05 | מאת: רעות

המון בהצלחה, מחזיקה אצבעות שייקלטו לפחות אחד להריון תקין!

12/12/2011 | 20:20 | מאת: נועה

יקירה, מחזיקה לארטיקים מהקוטב שלך שיפשירו טוב טוב טוב טוב ויתחממו להם בשלווה ובנחת ברירית המהודרת שזיידמן סידר לך, ויבינו חד וחלק - משם הם לא יוצאים אלא בעוד 8.5 חודשים!!!!!!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

הי, בעלי ואני מנסים להרות למעלה משנה וחצי והיינו מאד מאוכזבים מחוסר הרצינות של המרפאה הקודמת. לפני כחודשיים הגענו לאחד הרופאים המובילים בתחום הפוריות באזור המרכז ולאחר שלא צלחנו עם איקקלומין אני מקבלת זה כבר החודש השלישי פיורידון במינון של 25 מ"ג ליום (מקבלת בין 5 ימים ל 10). עייפתי, ואני יודעת שזו רק ההתחלה. בחודש שעבר פספסנו ביוץ עם הזריקות וגם זה היה נורא מוזר ומבאס. אם כי הזקיקים לא הגיעו לגודל בשל עדיין. בעיקרון הסיבה שהגענו לטיפולי פוריות הם כי הזרע של בעלי חלש, הרופא הנוכחי אומר שהזרע מצויין ורק הכמות של התאים התקינים היא מעטה אך מספיק רק זרע אחד....אז אני שואלת האם יש לכך סיכוי? שעם זריקות פוריות ואוביטרל אכן אפשר להרות בהזרעה? או שכבר עלי להשלים עם העובדה שאצטרך הפרייה חוץ גופית? ופה נכנסת השאלה, איך מסתדרים עם מקום עבודה חדש? מה אומרים? אודה לכם על מענה מקצועי וכמובן כל ידע מניסיון או סיפורים שיכול לעודד. תודה רבה

12/12/2011 | 20:25 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, באיחולינו הקבוע - לזמן קצרצר ביותר! קודם כל - ברורררררררר שיש הריונות וילדים בריאים ושלמים שנולדו מהזרעות! בטח ובטח שעם הורמונים! לא כתבת בת כמה את, אבל אני מבינה שהכל תקין אצלך אם תארת רק בעיית זרע קלה. אני לא הייתי רצה וחושבת קדימה מדי על IVF, בטח שלא אם מומחה פריון טוען שהכל עוד לצידך! לגמרי לא הייתי רצה לזרועות IVF, בעיקר אם הכל נראה על פניו תקין ואין לחץ של גיל. יש לנו פה לא מעט ילדי הזרעות, אז בבקשה להרים ראש ולהאמין בשחיינים של בעלך שיוכלו לעשות את העבודה! לגבי מקום עבודה חדש, בעיני תמיד תמיד כדאי להגיד את האמת, וזה במקרה שצריך להעדר מהעבודה או לאחר הרבה. למרות שברוב המרכזים ניתן לבצע את המעקבים מאד מוקדם בבוקר ולהגיע בזמן לעבודה. רק ההזרעה צריכה להתבצע אולי בזמן עבודה, וגם זה תלוי ברופא. שיהיה בהצלחה גדולה, ואנחנו פה לכל שאלה!

13/12/2011 | 11:20 | מאת: עומר

על פניו בבדיקות שעשינו במרפאה קודמת לא היו בעיות אצלי אם כי לא עשיתי צילום רחם. כשהגענו למומחה, הוא אפילו אמר שלפי נתונים הורמונלים שלי ובדיקות זרע של בעלי אפילו חבל שנקח אותו פרטי. הוא כל הזמן חזר וציין שהזרע של בעלי מצויין, רק כמותית התאים התקינים מעטים אבל כמו שאמר צריך רק אחד. הוא כן אמר שהוא רוצה שלושה מחזורים של הזרעות ואם לא ייצלח נעשה צילום רחם. כמו כן, מחזור אחד לא הצליח ובשני להתפעתנו התפספס הביוץ- האם זה יכול לקרות? אני כל הזמן מפחדשת מחוסר רצינות אחרי שהרופאה הקודמת משכה אותנו קרוב לשנה סתם.

13/12/2011 | 15:33 | מאת: עומר

הי שוב, אניבת 31 וחצי. על פניו בבדיקות שעשינו במרפאה קודמת לא היו בעיות אצלי אם כי לא עשיתי צילום רחם. כשהגענו למומחה, הוא אפילו אמר שלפי נתונים הורמונלים שלי ובדיקות זרע של בעלי אפילו חבל שנקח אותו פרטי. הוא כל הזמן חזר וציין שהזרע של בעלי מצויין, רק כמותית התאים התקינים מעטים אבל כמו שאמר צריך רק אחד. הוא כן אמר שהוא רוצה שלושה מחזורים של הזרעות ואם לא ייצלח נעשה צילום רחם. כמו כן, מחזור אחד לא הצליח ובשני להתפעתנו התפספס הביוץ- האם זה יכול לקרות? אני כל הזמן מפחדשת מחוסר רצינות אחרי שהרופאה הקודמת משכה אותנו קרוב לשנה סתם.

12/12/2011 | 10:07 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלום הנסיך והנסיכה? מקווה שכבר החלק הרע מאחוריכם. חשבת על זה כמה מהר הילדים שלנו גדלו כבר אוטוטו הולכים לגן חובה והופס כיתה א'. אני רואה את הבת שלי בחברת הילדים כמו גדולה אומרת לי ביי וילא הולכת. כזו מקסימה וענוגה. ואיך היא מדברת ורוקדת ממש מרטיט את הלב. לחשוב שהם פעם היו רק בצורת בטא עם מס' שחלמנו עליו חחחחחחחחחחחחחחחחחחח הם הכוח והעתיד שלנו. תמיד שהיו לי שיחות עם הורים הם היו אומרים לי - "הילדים גדלים ואנחנו מזדקנים". היום אני אומרת " הילדים שלי גדלים ואני צומחת איתם ומתפתחת" כי יש לי כברת דרך לעשות והם כנראה האור, המצפן שלי שייתן לי כוחות. ואותך יקירתי אני מאוד אוהבת ומעריכה. נשיקות גדולות לבונבונים ואמן בשורות טובות שלך חברתך משכבר הימים

12/12/2011 | 20:28 | מאת: נועה

את כזאת מקסימה! תודה תודה שאת חושבת עלי ועול כולנו כל הזמן! בהחלט אוצרות מופלאים ומדהימים נפלו בחלקינו, וכולי תפילה שכל הבנות פה יזכו להחזיק בזרועותיהן בקרוב מאד את הפירות שלהן! אני כל הזמן חושבת על איך הזמן עףףףףף. הפיצקים שלי ב"ה כבר בריאים, וכדי שחלילה לא ישעמם לי או שאישן חלילה טוב בלילה, הגברת מתחילה לעשות ענייני שיניים. אבל הכללללללללל קטן עלינו. מה זה כמה יללות לעומת הדמעות ששפכנו לפני שהם הגיעו?? מסכימה עם כל מילה שאמרת לגבי הילדים שגדלים ואנחנו צומחים. כל התפתחות, כל משפט חכם וכל צעד חדש ממלאים אותי באנרגיות שלא יכולות להגיע משום מקום חוץ מהם. בקרוב קרוב קרוב אצל כולן!!!!!! נשיקות

12/12/2011 | 09:37 | מאת: ג'ן

אני אומנם לא רוצה לפתח לכם תקוות שווא אבל למי שזוכרת אותי- אצלי כל טיפול הסתיים בהכתמות ואף דימום קל יום-יומיים לפני הבטא. כך גם קרה בטיפול האחרון (החמישי). את תוצאות הבטא ראיתי במחשב כשעיני דומעות מעוד ציפייה לשלילי כי ההכתמות לאט הפכו לדימום קל ביום של הבטא. הייתי בטוחה, לא "מתלבטת", לא "מקווה שאולי בכל זאת" - אלא בטוחה שגם הפעם זה נגמר עוד לפני שהתחיל (הרי אני מכירה את הגוף שלי ויודעת שעד עכשיו כל ההכתמות הובילו למחזור). בפועל ראיתי בטא=116 ואני בחודש חמישי עכשיו. אז בננות אולי זאת לא הפעם אולי בפעם הבאה ואולי דווקא כן עכשיו- אל תסיקו שום מסקנות על סמך ההכתמות והדימום הקל. מחזיקה לכולכן אצבעות!!!!!

12/12/2011 | 10:00 | מאת: לי האחת והיחידה

יומיים לפני הבטא בהיריון השני היה דימום קל יום שלם ואני ממש אבל ממש הייתי בטוחה שזה מחזור. לא האמנתי לכל אלו שאמרו שעדיין יכול להיות היריון עד שהתינוק הוכיח שהוא כאן בשביל להשאר. אפילו עם הבטא הוא עשה לי בעיות היא התחילה נמוך ולא הכפילה. ואם זה לא די לפני הדופק שוב דימומים והפעם חזקים. ושעברתי את זה כבר בשבוע 14 דימומים ללא הפסקה. אז כל פעם שחשבתי שזה הסוף הוכיחו לי שזו רק ההתחלה והיום אני יודעת כמה ההתחלה הזו יפה ומרתקת. מחזיקה אצבעות לכולכן!!!!!!!!!!!!!!!!!

12/12/2011 | 18:56 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

תודה רבה על העידוד. אבל הלוואי וגם אצלי זה היה מסתיים כך. אבל לצערי זהו דימום של מחזור. אני משתדלת לאסוף את השברים ואיכשהו להתאפס. זה עוד לא ממש מצליח לי. מאחלת לך ערב נעים וחמים :-)

12/12/2011 | 12:26 | מאת: רעות

כל כך נחמד לשמוע את המקרים האלו של דימומים שממשיכים בהריון ומסתיימים בלידה (סיפורים טובים ומעודדים) אך עם כך הרצון הגדול של כל אחת להצליח במשימת ההריון והבייבי אני בעיקר חוששת מתקוות שווא... גם לי היה הריון כימי שהחל עם בטא נמוכה ודימומים ולא רציתי להשלות את עצמי וההתנדנדות הזו בין תקווה שאולי כן... לבין וויתור ולצפות שפעם הבאה יצליח... כל רגע ושנייה מלווה בתחושות אלו בזמן כזה. לצערי גם מתוך סיפור של שתי חברות ומכרה שעברו דימומים בתחילת הריון ולא המשיך תקין לא הייתי רוצה לפתח ציפיות אם יקרה לי שוב דבר כזה (מאוד מקווה שלא יקרה והכל יהיה חלק ותקין מתחילת ההריון ועד סופו המאושר בלידה תינוק/ת בריא/ה!!!) אז תודה על כל הסיפורים המעודדים אך רוצה לאחל כאן לכולן לקבל את התשובה החיובית כבר עכשיו ללא שום עיכובים וללא שום דימומים בשום שלב,אמן. יומטוב ומחזיקה אצבעות לכל המחכות לתשובה (כולל אני)

12/12/2011 | 19:00 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי רעותי יקירה. קודם כל אני מאחלת לך המון המון הצלחה ותשובה חיובית ללא שום עיכובים כפי שכתבת. אני מחזיקה לך את כל האצבעות ומקווה שתבשרי לנו בשורות טובות שנוכל לשמוח יחד איתך ולצהול. מתפללת שהפעם זו תהיה הפעם המנצחת שלך ושההריון יעבור בצורה הכי משעממת שיכולה להיות, ויסתיים בלידת תינוק/ת בריא/ה. נשיקות והמון המון המון הצלחה :-)

. בשעה טובה שיעבור לך בקלות

12/12/2011 | 18:53 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

תודה על העידוד והתמיכה. אבל לצערי אצלי זה ממש ממש דימום של מחזור. גם אני קיוויתי להכתמות - אבל לצערי זה לא קרה. נראה מה השלב הבא. שיהיה לך ערב נעים וחמים והמשך הריון קל תקין ומשעמם שבסופו תזכי לפרי בטן מתוק וחמוד/ה.

12/12/2011 | 20:30 | מאת: נועה

כמה טוב לשמוע!!!!! תודה לך ולכל הבנות שילדו ושבהריון שבאות לספר ולעודד את כולן! את יודעת בעצמך כמה זה חשוב! שימשיך תקין ונפלא ונהדר, ויסתיים במועדו בידיים מלאות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

13/12/2011 | 10:31 | מאת: ג'ן

לצערי ההריון רחוק מלהיות משעמם והרופאים מטרטרים אותנו כולל סיכוי לצורך במי שפיר (החלבון העוברי בסדר גמור אבל עכשיו יש חשד למעיים אקוגניים). כל כך קיוויתי שעם ההריון ייפסקו החפירות אצל רופאים והחרדות/התסכולים אבל זה כנראה רק מתחיל. מתה מפחד שאצטרך לעבור מי שפיר בגלל הסיכוי הקלוש של הסכנה לעובר אבל נעבור גם את זה אם נצטרך...

12/12/2011 | 08:26 | מאת: הופ

בוקר טוב לכולן , גם אני התעוררתי הבוקר עם הסימנים האדומים ..... בעוד יומיים בטא והמחזור הקדים והגיע .... הפעם לקחתי בחשבון שהסיכוי קלוש אך עדיין הייתה אופטימיות זעירה ... בכל מצב קראתי כאן את כל ההודעות האחרונות וליבי עם כל אחת ואחת .... אולי בכל זאת ...אפשר להתנחם אחת עם השניה . רק לא לאבד את התקווה והאופטימיות ולהמשיך .... בנות יקרות .... מחבקת את כולכן ומאחלת לנו טיפול הבא מנצח ... שנכתוב כולנו בדיוק את ההפוך..... חיבוקים לכולן .... ותמשיכו להיות חזקות .

12/12/2011 | 10:03 | מאת: לי האחת והיחידה

ב14.12.2011 אני כאן לקבל תגובת בטא. תזכרי שאת בדרך. הדרך שלנו זה כמו טיפוס על הר גבוה שבדרך יש הרבה מכשולים וקשיים ונופלים אבל קמים וממשיכים לטפס. ככה זה בעצם כל החיים שלנו. את תעשי זאת יקרה מרגישה זאת בתוך ליבי. אני כאן תמיד בשבילך ובשביל כולן. אוהבת מאוד!

12/12/2011 | 14:03 | מאת: הופ

את כזאת מתוקה ואופטימית .... אבל לא נראה לי שזה זה הפעם .... יש לי דימום ולא דימום קל .... אני ממש בסדר עם זה ...די הכנתי את עצמי לתשובה שלילית .... יהלי שלי המתוק ...אתמול ראה שאני לא במיטבי וכל הזמן בא ונתן לי נשיקות ....אפילו בלילה - שבדר"כ הוא ישן כל הלילה הוא התעורר ב- 2:00 וכבר לקחתי אותו אלינו למיטה וכל הזמן הוא נדבק אליי ונתן לי נשיקות ....פשוט הכל עבר לי .... קמתי בבוקר חדשה עם כוחות מחודשים . אבל כמובן שאלך לעשות את הבדיקה ביום רביעי ואעדכן . נשיקות יקירה והמשך שבוע טוב לכולן .

12/12/2011 | 20:33 | מאת: נועה

קראת למעלה מה ג'ן ולילוש כתבו? הכל עוד פתוח. אני יודעת שזה לא הכי מעודד בעולם, אבל אנחנו כבר למודות נסיון שהכל עוד אפשרי! בכל מקרה בבקשה אל תפסיקי תמיכה ולכי לעשות בטא. מתפללת שאולי אולי עוד יהיה טוב!

12/12/2011 | 07:41 | מאת: לנה

בוקר טוב בנות! מחר אני עושה אולטראסאונד הראשון מי עז ש גיליתי שאני בהיריון. האמת אני מאוד מפחדת , פחד מיפני אכזבות עם לא יהיה דופק אמאליה אני כבר מותשת מחר אני בשבועה 6 עוליי עוד מוקדם כדיי ליראות דופק ? מה אתן אומרות? בנות מצתערת לישמועה על באטות שליליות. שיהיה לכן יום טוב ו שבועה טוב

12/12/2011 | 12:31 | מאת: רעות

מחזיקה אצבעות חזק חזק לבדיקת דופק תקינה מחר. כ"כ מבינה את חששותיך, אך מה שקרה בעבר לא אמור לקרות שוב, כל הריון בפני עצמו ואני מאמינה שהפעם הכל יהיה תקין ויתפתח כמו שצריך ובמהרה תעדכני אותנו על מין עובר ואח"כ לידה קלילה ותינוק/ת בריאה נשיקות ויום מקסים

12/12/2011 | 16:41 | מאת: לנה

היי מתוקה1 את פשוט מקסימה ! תודה רבה לך על תמיכה אני נישארת בפורום כדיי לתמוך ו לשמוח עם הבנות, כמובן אני רוצה לישמועה מימך את הבטא החיובית שלך ש תוכלי להצתערף מהר עלך. מחר אני יתכן עם הכול בסדר אצלי. נשיקה

12/12/2011 | 17:34 | מאת: לי האחת והיחידה

שבוע 6 אכן נראה לי מוקדם. הרופא אמר לך לעשות מחר? בכל אופן מה פתאום פחדים שומעים את הלמות התופים עד לפה. בטוח שיהיה בסיידר חייב להיות. ממתינה איתך בדריכות לדופק דופק.

12/12/2011 | 20:35 | מאת: נועה

מאחלת לך שתבואי לבשר על דופק מהמם! אבל גם אם לא, אל דאגה, ולא להכנס לסרטים, כי יכול להיות שטיפה'לה מוקדם! מחזיקה לך אצבעות לבשורות נפלאות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

13/12/2011 | 09:36 | מאת: לנה

אוהבת אותכן

12/12/2011 | 03:15 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

רק זהו שהפעם אני מרגישה שכבר אין לי מה לכתוב. החלטתי שגם אם התשובה תהיה שלילית אני לא אבכה. אבל בתאוריה אני מאוד טובה. בפועל: אני החרטטנית הכי גדולה. המחזור הגיע - יום לפני שהייתי אמורה לעשות בדיקת בטא. אני מרגישה מפורקת בדיוק כמו הרירית שלאט לאט מתפרקת. רק שהרירית מנסה לאחות את עצמה ולהתעבות לקראת הפעם הבאה. אני בניגוד אליה פשוט נשברתי לחלוטין, לא מצליחה להתאחות ומשום מה אני מרגישה שאין לי יותר כוחות להמשיך הלאה. אני לא רוצה לומר שהרמתי ידיים. למה כל פעם זה לא מצליח?. דוקא הפעם משום מה היתה לי הרגשה טובה יותר. מה לכל הרוחות לא עובד?. מתי כבר יקרה הנס הזה שגם אני אוכל לומר (אם בכלל) את צמד המילים: אני בהריון. כרגע הכל נראה לי כל כך רחוק ונראה לי כמו סרט מדע בדיוני. הדבר היחיד שבא לי לעשות עכשיו הוא פשוט להרים ידיים ואולי להשלים עם המצב שזהו גורלי - זה מה שהיושב במרומים מחליט. אז אולי לא כל אחת נועדה להיות אמא, אולי אני סתם הולכת עם הראש בקיר. אין לי את הכוחות להתקשר מחר בבוקר או לשלוח פקס לרופאה וליידע אותה שהמחזור הגיע. אני לא יודעת איך אני אלך מחר לעבודה. אני כותבת לכן ואני פשוט מייללת כמו חתולה. איזה תירוץ להמציא?. פעם אחת כבר המצאתי את התירוץ של שלשולים.אני לא מצליחה לעצור את הדמעות (ואולי אני גם לא רוצה). אין לי חשק לראות או לדבר עם אנשים. כמובן חוץ מכן בנות יקרות ומהחברים הטובים. משום מה רגשות של רחמים עצמיים ומרה שחורה צפים ומשתלטים עלי ואני לא רואה איך אני מרימה את עצמי. אני מקווה שאני לא לקראת איזה מסלול התרסקות. הייתי צריכה לפתוח את התגובה שלי אליכן בתודה ענקית. תודה על זה שאתן כאן לעודד אותי ברגעים הכי קשים. מקווה שמחר (שזה כבר היום :-)) אני איכשהו אתאפס, אשנס מותניים ואאזור כוחות לקראת הפעם הבאה. אוהבת אתכן מעמקי ליבי :-)

מתוקתי! עוד לא ניכנסתי לאמייל שלך כדיי ליכתוב לך אבל מי כול הטוב ו רעה קבלי מימני חיבוק ו נשיקה . גם עם זה שלילי עם כול האופטימיות שלך בטח ו בטח עוד כיצד מאמץ זה יהופוך לחיובי. לפעמים אנחנו כול כך בטוחים בעצמנו אבל יש הפתעות אחרות בחיים . עוד כיצד יקירתי ו יהיה בסדר

12/12/2011 | 20:07 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

איזו חמודה את :-)))). בא לי פשוט לחבק אותך ולתת לך גם נשיקה. זה כל כך עושה לי טוב בנשמה שאת מאמינה בי ושאת מחזקת אותי שזה יצליח. קודם כל אני רוצה לאחל לך שמחר באולטרסאונד תשמעי דופק חזק חזק וכן גם אנחנו נשמע אותו. אני בטוחה שהפעם הכל יהיה תקין. לפי מה שהבנתי לפעמים שבוע 6 זה מעט מוקדם. אז אל תיבהלי. אני מחכה לשמוע ממך בשורות טובות. אני בטוחה שנשמע ממך בשורות טובות. שולחת לך חיבוקים ונישוקים ענקיים :-))))) וקחי את הזמן שלך לענות לי למייל. אוהבת :-)

12/12/2011 | 12:41 | מאת: רעות

מתוקתי, כפי שכתבת לי פעם- מותר לך לבכות ולכעוס ואפילו להתייאש ברגע זה, כי הדרך שאנו עוברות כ"כ לא פשוטה, מייגעת ומתישה וכל הטלטלות הרגשיות שעוברים בדרך לפעמים הרבה יותר קשים מהטיפולים הפיזיים. אני כרגע כמוך לפני תשובה ומרגישה את הגוף ועם כל זה שלא בניתי ואיני בונה על הצלחה בהזרעה הזו אני יודעת שגם אני אתייאש שוב כי עוד חודש עובר ללא התשובה המיוחלת שמחכים לה כ"כ הרבה זמן וגם כי אז אצטרך שוב לעבור IVF ולא רואה איך יש לי את הכוחות לכך שוב. אז קבלי ממני חיבוקים ענקיים ואולי מחר תרגישי קצת אחרת, תתחזקי ותרגעי ותוכלי להתחיל לחשוב על המשך חדש לחייך שכן יהפוך אותך לאמא!!!

להתייאש, אבל זה לא אומר שאני לא מבואסת ממש. מנסה לאסוף את עצמי לחודש הקרוב בתקווה שיביא עמו הצלחה ואני מאחלת לכן אותו הדבר תהיו חזקות

12/12/2011 | 19:42 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

וואו עכשיו את גורמת לי להתרגשות. כמה שאת צודקת לגבי הטלטלות הרגשיות שהן כל כך חזקות וקשות מאשר עוד כאב פיסי שבא וחולף. הטלטלות הנפשיות והרגשיות האלו פשוט שואבות מאיתנו כל כך הרבה כוחות. למרות שלא ציפיתי ליותר מדי מההזרעה הזו, כנראה שבכל זאת היה לי שביב של תקווה ולכן האכזבה הגדולה. אני כל כך מבינה אותך. ונכון יש בנו מצד אחד אופטימיות זהירה ומצד שני מעין סוג של פסימיות. לגבי כוחות: אני מאחלת לך שהכוחות היחידים שתצטרכי לצבור יהיו לאחר שהתינוק/ת החמוד/ה יוולד/תיוולד ותצטרכי לקום בלילה להאכיל אותו/ה ואז תהיי עייפה בבוקר :-). ואם חס וחלילה תצטרכי להתמודד עם המציאות הרעה שלעיתים טופחת על פנינו, אני יודעת שיש בך את הכוחות ותעצומות הנפש ואת לא תתיאשי כי גם אנחנו לא ניתן לך לעשות זאת. אז הנה קיבלתי את החיבוקים הענקיים שלך שבאמת באמת מעודדים אותי. מקווה באמת שמחר יהיה יום חדש, שאני אתאפס ואתחיל לחשוב על המשך חדש לחיי שיהפוך אותי לאמא כפי שאת אומרת. מאחלת המון המון הצלחה ומתפללת שנשמע ממך בשורות טובות ושהפעם הבכי יהיה משמחה. שולחת לך חיבוקים מכאן ועד הודעה חדשה ונשיקות :-))))) אוהבת :-)))

12/12/2011 | 17:41 | מאת: לי האחת והיחידה

יקירתי, מה אגיד ומה אומר שום דבר לא מנחם ברגעים כאלו. שולחת לך חיבוק ענקי ((((((((((((((((((()))))))))))))))))))

12/12/2011 | 22:51 | מאת: נ (נונצקלקה)

תודה על החיבוק. תאמיני לי שמספיקה מילה אחת, וחיבוק גדול על מנת לעודד. שולחת המון חיבוקים ונשיקות אוהבת :-)

12/12/2011 | 18:37 | מאת: שיר

נכנסתי לפורום כדי לשאול אותך איך את מרגישה ואם יש לך סימנים מיוחדים (ההזרעה שלך אם אני זוכרת נכון הייתה ב- 30.11 שזה יום לפני ההזרעה שלי מה-1.12). ואז ראיתי את ההודעה העצובה שלך. אני בוכה יחד איתך.. בלי שמעולם דיברנו או התכתבנו לצורך העניין, ליבי פשוט יוצא אליך. אני עדיין מחכה... מתפללת לא לקבל. מפחדת לעשות בדיקת הריון ביתית. אני פשוט קפואה (אבל מלאת תקווה מרוסנת). אני שולחת לך מלא מלא אנרגיות וחיזוק מרחוק. תתרסקי קצת, תנוחי ואז תוציאי את הנמרה שבך לסיבוב נוסף ובעזרת השם אחרון!

12/12/2011 | 19:58 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

כמה מרגש מצידך :-). איך את זוכרת את התאריך? !!! מדהימה. עצוב לי שאת בוכה יחד איתי. הייתי שמחה אילו היית בוכה איתי משמחה. אני מקווה שביום רביעי אני אבכה משמחה יחד איתך וזה יהיה פשוט כיף אמיתי. לגבי סימנים: אז מנסיוני ומנסיון של בנות אחרות, ישנם סימנים של טרום מחזור, אבל לא להתרגש מהם כי לדברי בנות שנכנסו להריון, גם אז הן הרגישו את כל תופעות המחזור. הגוף פשוט עובד על אוטומט וכל הזמן מכין את עצמו. כך שלא להתייחס לסימנים. אל תעשי בדיקת הריון ביתית - זה הדבר הכי לא אמין שיכול להיות. יש מקרים בהם הערכה הראתה שאין הריון, ובדיקות הדם הראו את הדבר האמיתי. אהבתי את הביטוי שנתת: תקווה מרוסנת. הנה האנרגיות והחיזוקים ממך אט אט מגיעים ואני אשלח אותם לנמרה שבי כפי שאת אומרת. אני במקרה בת מזל אריה :-) נו אז דוקא קלעת בול באשר לדימוי :-). אני מאחלת לך המון המון המון הצלחה ומחזיקה לך את כל האצבעות, כולל של הנמרה והלביאה :-) וברוך השם יש להן אצבעות חזקות. אני מאוד אשמח ביום רביעי להוזיל דמעות של שמחה כאשר אראה את ההודעה ממך. שוב המון המון תודה על העידוד, האמונה שלך בי וכמובן על ההתעניינות. אני רוצה שתדעי שזה כל כך מרגש ועושה טוב בנשמה. שולחת לך חיבוקים ענקיים ונשיקות :-)

12/12/2011 | 20:40 | מאת: נועה

טוב שאת מייללת כמו חתולה. לפחות הפעם את מרשה לעצמך להתפרק. גם זה מצוין לדעתי. בא לי לקחת את האוטו עכשיו ולנסוע עד אלייך ולחבק אותך ולחזור הביתה. אבל זה לא ריאלי. הריון אצלך זה כן ריאלי. הוא רק לא החליט מתי זה טוב בשבילו להגיע אלייך. דפוק בניווט. אבוד. טבמל. אהבל אבל הוא יגיע. אם לא אנחנו כבר נדאג להעלות אותו על איזה רכב שטח שיגיע עד אלייך. אין לי מה להגיד יקירה. רק שאני באמת אוהבת אותך, ושאמרו לי פעם שאם יש רחם, אז אפשר להרות וללדת בימינו. זה המון! לילה רק ומנחם ((((((((((((((((((((((())))))))))))))))))))

13/12/2011 | 10:27 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

זה היה מרגש מה שכתבת לי :-))). בכיתי מהתרגשות ממה שכתבת לי ובו זמנית צחקתי. טוב שאלוהים ברא לנו 2 עיניים :-). אז תתחילו לדאוג לרכב שטח שההריון הטמבל הזה לא יטעה בניווט. אני חושבת שצריך לצייד אותו במכשיר GPS הכי הכי משוכלל שיש.יש להוסיף לו מודול של הריון. נו אז היום קמתי באמת קצת יותר מאוששת - כמובן שאני זוקפת זאת לזכותכן בנות מדהימות. תגובות מרגשות ומעודדות ברמות שפשוט אי אפשר לתאר במילים. הרופאה עדיין לא חזרה אלי. מעניין מה היא מתכננת לי הפעם. נו האמת שאין הרבה אפשרויות. זה בוודאי שוב הזרעה רק שאני מניחה שהפעם זה יהיה על בסיס הורמונים. נראה לך שהרופאה תוותר על החברים שלה? :-). עדיין יש לי שאריות מיום האתמול: העיניים שלי נראות מנפוחיות, כאילו הכניסו לי בוקס בעיניים. זהו סיימתי להיות חתולה יללנית ועכשיו אני הופכת להיות נמרה כמו שאחת הבנות כתבה לי. דוקא מתאים לי כי אני מזל אריה. לא לא ממש אריה טיפוסי: אני אריה דמיקולו. אז עכשיו אני אהיה נמרה ולביאה. אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד מאוד ויאללה מחכה לרכב השטח :-) וכמובן אלפי תודות המשך יום מקסים וחמים :-) ומזמן לא קיבלת חיבוקים, נישוקים ואת המיזמוזים. אז אני שולחת לך אותם בדואר EMS הכי הכי מהיר שרק אפשר :-)

12/12/2011 | 21:38 | מאת: יסמין

את שתמיד מעודדת, מחזקת, מנחמת ומחזיקה את הראש מעל המים מתפרקת???? לא ולא זה לא מקובל, את תנצחי ותנצחי בגדול. אל תתייאשי זה יגיע הכל עניין של זמן. היושב במרומים לא ינטוש אותך אני בטוחה שזמנך יגיע ואז תסתכלי על הכל במבט לאחור ותאמרי שכל דקה היתה שווה. אז אל תתייאשי וכמובן שלא תעזי להרים ידיים. תתפרקי עד כמה שניתן, תתחזקי, תתעשתי, ותמשיכי הלאה. אין כל כל ספק שזה יצליח. שולחת לך חיבוקים חמים וגדולים ותזכרי שאנחנו כולם כאן בשבילך. באהבה יסמין

14/12/2011 | 10:26 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

קודם כל סליחה על התגובה המאוחרת. לקח לי קצת זמן איכשהו לחזור לעצמי. אני עוד בשלבים. אוי זה היה מרגש מה שכתבת לי. תודה תודה על שאת מאמינה בי. תאמיני לי שאתן הכוח המניע שלי. אני יודעת שאתן לא תתנו לי להישבר. באמת שוב תודה ענקית על התמיכה, העידוד והאוזן הקשבת. וכן החיבוקים הגיעו איזה כיף :-) שולחת לך חזרה המון חיבוקים :-) אוהבת

מקווה שהיומיים המבאסים יעברו כמה שיותר מהר ותחזרי לעצמך במהרה עם כוחות חדשים ודביקות במטרה כמו שהראת לי בימים האחרונים... תזכרי שהדרך הכי קלה לצאת מהבאסה היא דווקא כן לראות אנשים וחיים ולא לשבת בדיכאון בבית ולחשוב על מר גורלך. את לא חייבת להמציא תירוצים בעבודה, את יכולה גם להגיד את האמת, אני עשיתי זאת ואחרי הרבה זמן של טיפולים סיפרתי לבוס שלי ועכשיו זה כל כך מקל עלי, כל מה שאני צריכה לעשות זה להודיע שאני לא באה, ממליצה בחום לצאת מהארון, את לא חייבת לספר לכולם... שולחת לך חיבוקים ונחמות!! 

11/12/2011 | 20:05 | מאת: עכשיו תורי

עוד רבע שעה אני צריכה להזריק ואני מפחדת לפגוע בטיפול. ואם אצליח להתגבר ולהזריק לעצמי באיזה מחט (צבע מחט) להזריק את המנוגון והצטרוטייד? בעצם אני לא יכולה לעמוד עם המחטים ולהזריק לעצמי ואין לי הוראות הזרקה. מה לעשות????

11/12/2011 | 20:31 | מאת: ג'ן

איחור של שעה לא ייפגע כלל בטיפול. את אמורה להשתמש במחט שנתנו לך בבית מרקחת.קופת חולים (בד"כ צהוב-כתום)

11/12/2011 | 21:17 | מאת: עכשיו תורי

עשיתי את הזריקות רבע שעה אחרי הזמן בשעה שמונה וחצי. חברה באה לעזור לי.

11/12/2011 | 17:24 | מאת: קרן החדשה

היי נועה/דורה/כל השאר, לא מאמינה שאני כבר נכנסת לחישובים האלה, אבל לא יכולה להתאפק.... אז ככה: ביום ראשון לפני שבוע הייתי אצל רופא נשים למעקב אחרי ההיסטרסקופיה (תודה לאל הכל בסדר, הרחם נקי וכו'). היות שכבר הייתי אצלו שאלתי מה מצב הביוץ, והוא אמר שיש לי זקיק יפה של 15מ"מ ורירית של 7 מ"מ - מה שמאוד מאוד שימח אותי, כי אפילו בטיפולים עם כל ההורמונים הרירית שלי היתה תמיד דקה יותר. אז לא התאפקתי (זה אמור להיות הביוץ הראשון מאז הלידה) ומערב המחרת התחלתי לעשות בדיקות ביוץ ביתיות, שנשארו לי במקרה במגירה - אלה שאמורות לזהות בשתן את עליית ה-LH כיממה וחצי לפני הביוץ.והנה כבר שבוע אחר כך, הבדיקות לא זיהו ביוץ בשום יום. איך זה יכול להיות? רעיונות? יכול להיות שפספסתי את עליית ה-LH? או משהו אחר? וכן, אני יודעת מה אנחנו אומרים על בדיקות ההיריון הביתיות, אבל עם בדיקות הביוץ דווקא היה לי ניסיון טוב בשנה שעברה - כלומר הם תמיד דייקו לגבי מועד הביוץ שלי. אז מה קורה כאן?

11/12/2011 | 21:51 | מאת: נועה

על הכוחות להתחיל כל כך מהר מהתחלה!!! את תהרגי אותי, אבל אני שוב אומרת להעיף את הערכות האלה.. בזבוז כסף גדול! לא יתכן שפספסת ביוץ אם בדקת יום אחרי שהזקיק היה 15ממ. הוא לא מבייץ בגודל 16 וגם לא 19. בד"כ מבייצים לפחות ב 20-24ממ. יאללה, מהר מהר בדיקת דם וא"ס אם את רוצה לדעת בדיוק איפה את! לילה טוב!

12/12/2011 | 09:56 | מאת: קרן החדשה

ולא, אני עוד לא במקום של בדיקות דם וא"ס, למרות שכבר לקחתי מהרופא הפניה למעקב זקיקים, לכשארצה בחודשים הקרובים. כזכור, אנחנו פשוט רוצים להתחיל ליהנות מניסיונות טבעיים ;-) אבל היות שכבר הייתי אצל הרופא התפתיתי לשאול על הביוץ, ואז הערכות, וכו'....

11/12/2011 | 14:05 | מאת: ליאת פ.

היי בנות יקרות זאת ליאת פ. לפני שעה קבלתי את הבשורה המרה של תשובה שלילית כל כך הייתי בטוחה והייתה לי הרגשה טובה אבל כנראה שזה חלון ויקח זמן עד שאני ישמע את המילה הריון. אני ובעלי קמנו בבוקר עם הרגשה טובה הלכנו לבית חולים לבדיקת דם ואז סיימנו מוקדם והלכנו להסתובב כדי שיעבור הזמן (קניות בית קפה) דברים שעושים טוב על הנשמה אבל הראש היה כל הזמן טרוד ובמחשבות אך לפני שעה התשובה הגרועה מכל הגיעה ואז בעלי ענה כי אני הייתי במצב של לחץ היסטרי ואז לפי התגובה שלו הבנתי שזה לא והיה בא לי למות באותו רגע , הלב פשוט התרסק לחתיכות שאי אפשר להסביר את זה. העוברים היו יפים, מחזור לא הגיע אז למה זה לא הצליח לא מובן לי ואני כבר על סף יאוש כי מה לא עשינו וזה פשוט לא קורה אז מתייייייייייייייייייי נראה לי שזה חלום שאני ישמע את המילה הריון. כמה שאני רוצה את זה אבל הכי אני הייתי רוצה בשביל בעלי שהוא עובר איתי את הכל ופשוט מחכה לזה כמו לנס והוא חזק בשבילי אבל בתוכי אני יודעת שהוא גם גמור אז זהו יום של דמעות בלי הפסקה כי הפעם באמת הרגשתי דברים משונים שאף פעם לא הרגשתי אבל שוב זה לא קרה האם זה יקרה מתישהו????????? מתי החלום שלי התגשם??????? בקיצור אני היום צריכה את היום הזה לעצמי עם המחשבות שלי ומחר יום חדש ונראה איך ומתי יוצאים לדרך חדשה כי חייבים להמשיך אבל כרגע הכל נראה אבוד ומבאס ופשוט אין לי חשק לכלום לא לאכול לא לראות אנשים פשוט כלום תודה לכן על הכל ואני שמחה שאתן תמיד כאן בשבילי ואני יכולה לשפוך את הלב אז ביי ביי והכל יעבור אבל כרגע זה מאוד מאוד מאוד כואב אוהבת ליאת פ.

11/12/2011 | 14:09 | מאת: לי האחת והיחידה

יורדות לי דמעות של עצב כל כך קיוויתי גם בשבילך. אך מה לעשות לפעמים החיים אכזריים לצערינו הרב. אני שולחת לך את אהבתי והלוואי ותדעי ימים יפים מאלו. ליבי איתך.

11/12/2011 | 18:20 | מאת: יסמין

ליאת היקרה אין ספק שלקבל תשובה שלילית זאת בשורה רעה לאור העובדה שאכן חשבת שזה חיובי. קודם כל שולחת לך חיבוקים וחיזוקים, זה שאת אופטימית זה מעולה המשיכי כך ואל תאמרי נואש, בסופו של דבר זה יגיע זה חייב להגיע. תנוחי חודש מהטיפולים, תרגעי, תחשבי חיובי ותחזרי בכל הכוח והמרץ לטיפול אחרון ומנצח. אל תתייאשי, כולנו כאן באותו מצב ויש לנו אחת את השניה כדי לקבל חיזוקים. צריך לקחת דוגמא מהבנות שהמשיכו בדרך שבה הן מאמינות ובסופו של תהליך יצאו בידיים מלאות. שיהיה בהצלחה בהמשך

11/12/2011 | 19:57 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

איך שקראתי את כותרת ההודעה זלגו לי הדמעות. ולמען האמת גם עכשיו כאשר אני חושבת מה לכתוב לך שינחם ולו במעט את הכאב העצום, הדמעות מפריעות לי. אני שולחת לך חיבוק ענק ענק של ניחומים מכל הלב. ליבי איתך ואני כל כך מבינה אותך, במיוחד שההרגשה שהינה הפעם זו הפעם המנצחת, ואז המציאות האכזרית טופחת על פנינו. אני מבטיחה לך שהחלום ששמו הריון יבוא ועוד איך יבוא - בגדול. מנסיוני, אסור לנו לחפש את הסיבות לאי ההצלחה ובוודאי לא להרגיש רגשות אשמה, אולי לא עשינו מספיק וכו'. זה ממש ממש לא כך. אתם עשיתם הכל ועושים את הכל. אבל ישנם דברים שהם מעבר לבינתנו ומעבר לתחום יכולתם של הרופאים. רב הנסתר על הנגלה בתחום הזה. אני כל כך מעריכה את הנחישות והאופטימיות שלך שמהווה דוגמה בשבילי. היכולת שלך לקום ולאסוף את השברים ולחשוב מיד על הצעד הבא, פשוט מדהימה אותי ומוכיחה לי עד כמה את חזקה ונחושה להשיג את המטרה ולהגשים את החלום. בסוף שבוע שעבר אמר לי עמית לעבודה (שגם הוא ואשתו עברו את התהליך הזה) שגם אם הדרך להשיג את המטרה קשה, היא בסוף תושג. אנחנו חייבים לנסות את כל האפשרויות עד שהיעד יושג, גם אם לעיתים אנו מוסתים מן הדרך, נשברים, כואבים ובוכים - הרי אנחנו בני אדם, לבסוף המטרה תושג והיעד ייכבש. אז מותר לך להיות שבלול ולהתכנס בתוך עצמך וזה כל כך לגיטימי כן ומותר לבכות כמה שרוצים ומובן ואת יודעת מה, זה גם משחרר. לא נותר לי אלא לשלוח לך את אהבתי הרבה, שוב חיבוקים ודעי שכמו שאת כאן בשבילנו אנחנו כאן בשבילך, הרי באמת כולנו באותה סירה שמטלטלת בין הגלים הסוערים, לפעמים עולה על שרטון וכמעט מתנפצת, אבל לבסוף מגיעה אל חוף מבטחים.

11/12/2011 | 21:56 | מאת: נועה

בא לי לשבור את הכלים ולהפסיק לשחק. זה מה שבא לי! אין לך מושג כמה חיכיתי לרגע הזה להגיע למחשב ולראות הודעה משמחת ממך! כל כך כל כך רציתי, וכל כך כואב לי ששוב את ובעלך עוברים את כל החרא הזה מחדש. כן, מרשה לי להשתמש במילה הזאת - חרא! מצטערת. פשוט קשה לי שזה שוב קורה לכם. אין חישובים שיוכלו לתת את התשובות שאת רוצה. הלוואי והיו לי. מתי, ולמה ואיך וכמה. אין. וזה מאד מאד מאד שובר שאין תשובות. ליאתי, את מכסת התפילות שלי בשבילכם עדיין לא סיימתי. בכלל לא. אני אמשיך להתפלל עד שתקבלו את מבוקשכם. שולחת לשניכם את כל האהבה שבעולם. אני יודעת שהיא יכולה לעזור בהתליך ההתאוששות. ואני יכולה להגיד לך שבסוף, עם אצילות וכוחות נפש כמו שלכם - זה יגיע. אוהבת ומחבקת (((((((((((((((((חזק מאד)))))))))))))))

12/12/2011 | 07:34 | מאת: לנה

בוקר טוב ליאתי! מצתערת לישמועה על תשובה שלילית . תקבלי חיבוק ענק מימני ו פעם הבאה בקרוב מאוד זה יהיה בטח בטח חיובי

14/12/2011 | 14:00 | מאת: אילי

אני מקווה שבימים האחרונים שעברו מאז הבשורה המרה, קצת הצלחת להתאושש. אני הצלחתי להתאושש רק כאשר לקחתי את עצמי בידיים ואמרתי שאני חייבת לעשות משהו שאולי בפעם הבאה אקבל את התשובה שאני בעלי וגם הילדה שלי כה חפצים בה. אז חזרתי להתעמל והתחלתי לשמור על דיאטה ולהכניס לגוף שלי רק דברים בריאים. מקווה שאצליח להתמיד בזה כי הרי הכל עניין של איזון ההורמונים בגוף. אז אני מקווה שאת תמצאי את הדרך שלך לקום ולהתעודד ולהתחיל מחדש, כי אין דרך אחרת!

11/12/2011 | 12:37 | מאת: לי האחת והיחידה

שבוע טוב יקירתי, כתבתי לך למטה תשובה. נו, מתי הבטא? אני מקווה שיש סימנים טובים. ילא שיהיה שבוע מקסים!!!

11/12/2011 | 13:41 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

אוי אני מתנצלת שלא ראיתי את ההודעה שלך. עכשיו דיפדפתי למטה וראיתי.זה בעיה שבפורום הזה לא ניתן להקפיץ שירשורים ואז מה שקורה שלפעמים מפספסים הודעות. אז את אמא טריה :-) איזה כיף לך. אחלה הפרש בין שני הילדים. לשאלתך לגבי: אז אצלי כנראה הבעיה הגדולה ביותר היא הגיל (43). בהתחלה חשבו שיש לי נוזל בחצוצרה שמיקומו מרוחק מהרחם ולכן עברתי ל-IVF. אבל מסתבר שאין לי נוזל בחצוצרה, אלא חסימה רגילה שנפתחה ע"י צינתור בצילום רחם. לא הייתי בהריון אף פעם. למעט 2 הריונות כימיים עם בטאות קטנות גדול מ-6. אז כנראה הבעיה היא הגיל. בדיקת הבטא תהיה בע"ה ביום ג' (פעמיים כי טוב). כרגע (טפו טפו) אין לי הרגשות של מחזור. בגדול המחזור אמור להגיע (ואני מקווה ומתפללת שלא) בעוד יומיים. אני מקבלת תמיכת 2 כדורי אסטרופם. כך שגם אם חלילה הבטא תהיה שלילית, סביר שהמחזור ככל הנראה יתאחר בגלל התמיכה. דוקא היו לי בבוקר מעט בחילות :-). נו אולי זה סימן טוב?. הלוואי, אני כבר מחכה לרגע של הבחילות. איזה נחמד מצידך שאת מתעניינת במצבי. זה ממש ממש מרגש ועושה כיף על הנשמה :-) אז שיהיה גם לך שבוע מקסים ואני מבטיחה לעדכן.

11/12/2011 | 14:06 | מאת: לי האחת והיחידה

הבן שלי נולד ביום שלישי וגם גלעד שליט חזר ביום שלישי ווביום השלישי הזה שיבוא עלינו לטובה את מודיעה- אני בהיריון תקין ונפלא ישששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש אמן אמן אמן אמן מתפללת בשבילך. ברור שאני מתעניינת אני כל כך מאושרת לראות בנות שהדרך לא קלה להן צולחות אותה בסופו של דבר ומאושרות וחובקות תינוקות. שיהיה בהצלחה יקירתי מכל הלב.

11/12/2011 | 16:49 | מאת: יסמין

מחזיקה לך אצבעות, המשיכי להיות אופטימית. שיהיו בשורות טובות