פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

17/10/2011 | 11:52 | מאת: טיפטיפ

הי... מה שלום כולן? הרבה זמן לא הייתי כאן, רציתי לספר שאני אחרי החזרה של שני עוברים ואני כולי תקווה שבעזרת השם הפעם תהיה הפעם! הלוואי! אמן! אשמח שמי שכבר יש לה ניסיון בהחזרה שהפכה להיות הצלחה תגיד לי אם המיחושים שיש לי במקומות שונים בבטן זה דבר טבעי?ואם זה מעיד על כשלון או הצלחה כי היה לי את זה גם בהחזרה הקודמת שלא הצליחה ,ועוד דבר האם מרגע ההחזרה העובר כבר יכול להיתפס או שיכול להיות שרק כמה ימים לאחר ההחזרה העובר יקלט? זאת אומרת האם זה מיידי או שלוקח זמן ?ואם בעזרת השם נקלט אפה ממוקם העובר ברחם בשבוע הראשון? אודה לתשובתכן והלוואי ואספר לכן בשורות טובות במהרה! בהצלחה גם לכן בנות יקרות!  

17/10/2011 | 12:18 | מאת: רעות

המון בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות לתשובה חיובית!!! לגבי מיחושים בבטן, זה אינו מעיד על כלום. למרות שכולנו היינו נורא רוצות לדעת עוד לפני הבדיקה האם נקלט או לא, המיחושים אינם יכולים לנבא כי זה גם יכול להיות תחילת הריון וגם לפני מחזור. אז עם כל הקושי צריך להתאזר בסבלנות... תעדכני בבשורות טובות

17/10/2011 | 21:32 | מאת: טיפטיפ

תודה רבה לך מאמי! בהצלחה כמהלך ! אמן!

17/10/2011 | 20:45 | מאת: דורה

כמה טוב לשמוע ממך! וכמה טוב לקרוא על ההחזרה!!!! מצטרפת לתפילה שלך שהפעם הזו היא ה-פעם!!! לגבי המיחושים שלך, יקירה שלי, כל אחת חווה את זה אחרת, ואפילו אותה אישה יכולה לחוות תחושות שונות בהריונות שונים. לי היו כאבי מחזור עזים בהריון הטבעי, הראשון. בשני, מהטיפולים, לא. עובר נקלט בערך במסגרת של חמישה ימים מההחזרה. רוב הסיכויים שהוא לא נקלט בדיוק ברגע שהוא מוחזר. הוא מסתובב לו קצת ברחם וכשהוא נתקל ברירית הוא מתחפר ומשתקע (טפו, טפו, טפו, חמסה, חמסה, חמסה) וזה לא לוקח רגעים. המיקום של העובר ברחם יכול להיות בכל מקום ברחם. אין מקום מסויים. בהצלחההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ששני האלופים שלך יתחפרו להם וישתרשו להם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אמן, אמן, אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מחזיקה לכם אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

17/10/2011 | 21:25 | מאת: טיפטיפ

תודה רבה לך נשמה !!!אמן! אמן ואמן! שיהיו רק בשורות טובות, ענית לי על כל שאלותיי איזה יופי! אני רק מקווה שהם ימצאו, או כבר מצאו את הרירית והשתקעו שם:-) תגידי בהריון טבעי זה גם אותו דבר שהעובר מסתובב עד למציאת הרירית? או שהוא נמצא כבר בתוך הרירית? ואפה היא נמצאת הרירית?

17/10/2011 | 09:38 | מאת: גליה

היי בנות אני נושקת לשבוע ה-15. So far so good טפו טפו טפו... אתמול בארוחת ערב משפחתית התעורר דיון סוער סביב השאלה אם לקבל חיסון נגד שפעת. מסתבר שיש רופאים שממליצים לקבל. אני, בהיותי נגד או לפחות אמביוולנטית מאד כלפי חיסונים בכלל, לא העליתי בדעתי שאני צריכה. אבל כמו תמיד בוויכוחים מהסוג הזה, התעוררו בי שאלות. האם אתן עשיתן בהריון חיסון נגד שפעת? קראתי שלחיסון יש גם סיכונים, וכמובן שלא הייתי.מצפה שהוא יהיה לגמרי תמים. אז מה דעתכן הלא מקצועית?

17/10/2011 | 11:43 | מאת: נועה

הי גליה, אם את שואלת אותי, אני לא בעד חיסונים באופן כללי, ובעיקר לא בהריון. בעיני לשמור על מערכת חיסון טובה באופן טבעי הרבה יותר בטוח מכל חיסון שהוא. עברתי שפעות בהריון, גירשתי אותן באמצעים טבעיים והכל היה בסדר. שימשיך טפו טפו תקין ובלי צינונים ובלי מרעין בישין!

17/10/2011 | 21:20 | מאת: דורה

בהריון הראשון, שהיה לפני כמעט 13 שנים- הרופא היה נגד ולכן לא עשיתי. בהריון השני, לפני אבע שנים בערך, הרופא היה מאד בעד. (הרופא של הטיפולים היה גם הרופא שלי במעקב). קראתי גם הרבה ברשת וראיתי שהרופאים ממליצים מאד. ועשיתי את החיסון בלב שקט מאד.

17/10/2011 | 09:19 | מאת: הופ

הי דורה / נועה ולכל הבנות . זוכרות אותי ? הופ הייתי איתכן לפני שנתיים בערך בהפריות לילד הראשון שילדתי ... קוראים לו יהלי והוא בן שנה וקצת . חזרתי לטיפולים לפני חודשיים אחרי שתי החזרות של עוברים מוקפאים שלא הצליחו. האמת קשה לי מאוד המחשבה להתחיל הכל מחדש ולכן חזרתי "להתבכיין " איתכן קצת ולקבל השראה מהבנות המדהימות בפורום הזה ....

17/10/2011 | 11:46 | מאת: נועה

וואו, כל הכבוד! כבר לחזור לטיפולים, אין עלייך! אני לא יכולתי לחשוב עליהם לפני שבני היה בן שנתיים וחצי... תתבכייני ממוש, כמה שבא לך. נרפד אותך טוב טוב בהרבה פינוקים!!!!!!!!!!!! טוב שחזרת אלינו :-) נשיקות ודרך צליחה. את כבר יודעת שזה מצליח!

17/10/2011 | 13:06 | מאת: הופ

איזה מדהים ... שניה וחצי אני כאן וכבר השתפר לי המצב רוח ... אני כבר שבוע עם פרצוף חמוץ ומצב רוח ירוד ..... לא מצליחה לחייך לרגע ... ורגע אחד אני אתכן ופתאום אני מרגישה הרבה יותר טוב . אין מה לעשות כנראה שחייבים לעשות את יחד ועם נשים שמבינות מה זה אומר לעבור את כל התהליך הפיסי והרגשי הזה ... נשיקות ... מתה עליכן ... ומקווה מאוד שכבר בשבוע הבא אתחיל טיפול .

17/10/2011 | 21:14 | מאת: דורה

וולקאם באק!!!!!!!!!!!!!!!!!!! יקרה נהדרת שלי, סחתיין עלייך!!!!!! יהלי בן שנה וקצת ואת שוב על הסוס!!!!!!!!!!!! ברור שהמחשבה על הטיפולים היא מדכאת. זה חרא של דבר הטיפולים האלו! אבל, יקירה שלי, הנה לך מה שקורה בסוף של הטיפולים הללו: ילד מתוק שתכף תכף תעשי לו אח או אחות!!!! בעזרת השם, הדרך תהייה קצרה. אכן, למוקפאים יש סיכויים נמוכים יותר להצלחה, אבל את מתחילה מחזור של טריים ויהיה טוב!!!!!!!!!! בעזרת השם, תהיי פה איתנו ממש ממש ממש קצת זמן!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& נשיקות }}{{ דורה.

18/10/2011 | 11:04 | מאת: הופ

עם כל הקושי הזה .... וואלה שמחה להיות איתכן . כולכן נדירות ... ביכולת לשרוד את המסלול הזה ... אבל ביום כזה שגלעד שליט משתחרר ...אפשר לקבל פרופורציות . אוהבת אתכן ואמשיך לעדכן מקווה שבקרוב השאיבה . נשיקות }{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}{}

18/10/2011 | 10:38 | מאת: לי האחת והיחידה

נכנסתי לכתוב כאן וראיתי את ההודעה שלך. כל כך התרגשתי לראות את ההודעה שלך. יקירתי, מזל טוב להולדת יהלי. אני ילדתי גם בן מקסים קוראים לו ליאם והוא בן 8 וחצי חודשים. קחי קצת את הזמן לפני שאת מתחילה שוב. שיהיה בהצלחה בהמשך. זוכרת את כל הרגעים שעברנו כאן ביחד כמה דראמות. חג שמח !

18/10/2011 | 11:00 | מאת: הופ

הי לילוש יקרה , האמת שחיפשתי אותך ... ושמחתי לראות שאת לא כאן באופן שוטף ... ראיתי למטה איזה הודעה שלך ... איזה יופי ליאם זה ילד שני נכון ? וואוו .... איזה אושר . כן אני זוכרת את הדרמות לגמרי ... אבל כמה מהר שוכחים את הקושי ובדיבעד הרבה יותר קל לדבר על זה אפילו . עכשיו שצריך לחזור לזה ... קצת יותר מסובך . אבל אני אופטימית ומקווה שזה ילך מהר כמו בפעם הראשונה . לילוש יקרה ... נשיקות וים אהבה .

17/10/2011 | 07:44 | מאת: דנה

היי בנות,הרופא שלי בחו"ל ואין לי אין מי לשאול,היריון שבוע 6 אחר IVE,היתה הפרשה דימום מעטה,עשו אולטרהסאונד ויש דופק ושק היריון אבל רשמו גם שיש איזור היפואקוגני במימדים 10*8,קראתי באינטרנט שזה גורם להפלות,אני כל כך בלחץ,לא רוצה לאבד את ההיריון,האם למישהי היה משהו דומה?

17/10/2011 | 10:59 | מאת: נועה

אני מעתיקה תשובה של ד"ר ינון: ברוב המקרים אם יש דופק בעובר בשק ההריון האיזור ההיפואקוגני ניספג וההריון ממשיך באופן תקין , כדאי לחזור על הבדיקה בעוד כשבוע מקווה שגם אצלך זה יספג והכל יהיה מצוין!

19/10/2011 | 12:59 | מאת: לי האחת והיחידה

ונאמר לי שיש דימומים אז כותבים את זה. חוויתי את החוויה הזו בשבוע 14. קראתי, שאלתי ונלחצתי המון ובסוף טפו טפו הכל היה בסדר בטוחה שכך גם אצלך. המשך היריון תקין ונפלא!!!

16/10/2011 | 18:51 | מאת: מיטל

ברורור שזיידמן משנה לי מדי פעם פרוטוקולים והוא עשה לי בשני הטיפולים שלפני הטיפול האחרון פיפל בטיפול האחרון הוא לא עשה לי פיפל ולא הזרקתי גונאל והנצה לא היה צריך בטיפול האחרון כי כל העוברים הופרו . תגידי גם במכבי החזרת מוקפאים נחשבת כמו טיפול שלם? מיטל

16/10/2011 | 20:29 | מאת: נועה

שמחה לשמוע שהתוצאות שלך כל כך טובות! נפלא שכל הביציות הופרו! הנצה אבל לא קשורה להפריה, את מתכוונת לאיקסי - מיקרומניפולציה, לא? הנצה זה חלון עוברי, עושים חוריר פצפון במעטפת העובר שבוחרים להחזיר כדי לעזור בהשרשה. עשיתם את זה פעם? שיהיה ערב מקסים!

17/10/2011 | 07:45 | מאת: מיטל

כן הוא עשה הנצה בטיפולים קודמים הפעם אני לא יודעת למה הוא לא עשה הנצה וגם לא עשה פיפל לפני הטיפול האחרון מיטל

16/10/2011 | 14:38 | מאת: ליאת

עשיתי בדיקה. לצערי שלילית :( מה שאני לא מבינה למה הדימומים ממשיכים - אני מה-9.10 עם דימומים לפעמים חלשים יותר ולפעמים חזקים יותר. איך אני אמורה לדעת מתי הוסת? ליאת

16/10/2011 | 15:10 | מאת: נועה

מצטערת מאד מאד מאד לשמוע שבסוף זה לא זה. גם כשמוכנים נפשית וחושבים שיודעים שזה לא, זה עדיין מאכזב נורא!!! הדימומים ממשיכים בגלל התמיכה, היא לא נותנת לרירית להתפרק לגמרי. מחזיקה אותה שם. אבל ברגע שתפסיקי עם התמיכה הכל יתרוקנן ויתנקה. יקירה, את בדרך לטיפול ההוא שיצליח, זה שיביא את האושר לזרועותיך. עוד קצת. עוד טיפה ואת שם. הלוואי שידענו בדיוק מתי. אנחנו איתך עד שתגיעי!

16/10/2011 | 15:39 | מאת: ליאת

תודה רבה! אני לא מצליחה להניח למחשבות רעות ושליליות כמו, מה אם זה פשוט לא יקרה? מה אם יש סיבה מהותית למה זה לא נקלט? מה אם יגמרו לי הכוחות הנפשיים? עצובה נורא.....כל ההמתנות האלה בשביל לקבל שוב ושוב תוצאה שלילית.

15/10/2011 | 22:47 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי יסמין יקרה סליחה שלא עניתי לך על השאלה. שכחתי (נו זה הגיל :-)). הייתה לי הרגשה ששכחתי לי לענות לך על שאלה ששאלת אותי איפשהו בנבכי הפורום. להלן שאלתך: האם דיקור סיני וכל הצמחים הנלווים באמת עוזרים? האם את יכולה לרשום לי אצל מי הינך מטופלת? גם אני חשבתי לשלב בטיפולים דיקור סיני אולם אני די סקפטית לגבי הדיקור סיני. להלן תשובתי: הדיקור הסיני+הצמחים עוזרים בכל הקשור להפחתת תופעות הלוואי של הזריקות. הם גם עוזרים בהפחתת הכאב לאחר ההתאוששות מהשאיבה. תפקיד הדיקור הסיני והצמחים הוא בגרימת זרימת דם טובה יותר לרחם. ב ה צ ל ח ה ושבוע טוב :-)

16/10/2011 | 15:12 | מאת: נועה

ובכן, יש גם הוכחות מדעיות לכך שדיקור סיני מעלה באחוזים רבים את הצלחת השתרשות העוברים ברחם לאחר החזרה... מחקר שנעשה באחד ממרכזי הטיפול הראה חד משמעית עליה בהריונות עם דיקור לאחר החזרה. לא זוכרת איפה. שבוע נפלא!

15/10/2011 | 11:26 | מאת: ג'ן

היי, 1. מישהי יודעת עד איזה שבוע של הריון אמורים להמשיך עם התמיכה(פרוגינובה ואוטרוגסטן)? 2. איך יודעים שבכלל יש צורך בתמיכה בשבועות מתקדמים (נגיד אחרי שיש כבר דופק)? 3. ושאלה נוספת היא האם יש סיכונים לעובר בלקיחת תמיכה הורמונלית במהלך הריון?

16/10/2011 | 15:15 | מאת: נועה

בד"כ ממשיכים תמיכה עד שבוע 8-10. תלוי ברופא המטפל. רק אם יש בעיה כמו דימומים שאינם נפסקים ממשיכים עם תמיכה מעבר לכך. בד"כ לאחר דופק אין צורך להמשיך בתמיכה מאחר והשליה כבר מצאה את מקומה ומתפקדת באורח תקין, ולכן מפרישה את הכמות הרצויה של הפרוגסטרון ואסטרוגן לרחם ולעובר. לא הוכח שיש סיכון בלקיחת תמיכה הורמונלית בהריון. פעם היתה סברה שעלולה להיות פגיעה בהתפתחות אברי מין של עובריות נקבות, אבל מצאו שזה לא נכון, בטח שלא במינונים שנותנים לנו.

16/10/2011 | 15:58 | מאת: ג'ן

זה העניין, שאצלי היו קצת הפרשות (לא דימומים) עד שבוע 8 ואז זה נפסק אבל פרופ משיח שטיפל בי בענייני פוריות אמר שכולם לוקחים תמיכה עד שקיפות עורפית (שזה כבר בשבוע 12+ כשבעצם 12 שבועות מלאים כבר עברו). העניין הוא שאני לוקחת גם פרוגינובה (2 ביום) וגם 3 פעמים ביום 3 נרות אוטרוגסטן (סה"כ 9 נרות ביום) וזה נראה לי הרבה תמיכה למישהי שאין לה כרגע שום הפרשות או בעיות מיוחדות.... אני מפחדת להמשיך לקחת את זה ומצד שני מפחדת גם להפסיק...

כיצד ניתן להפיג תחושת צמא קשה מבלי לשתות בעצם. אימי מטופלת בתרופות משתנות והיא מוגבלת מאוד בשתיה.כל דרך אפשרית פיזית, תרופתית פסיכולוגית וכד;

16/10/2011 | 15:16 | מאת: נועה

הגעת לפורום הלא נכון... נסה פורום לרפואת משפחה? בהצלחה

14/10/2011 | 09:45 | מאת: עוד אחת

לא מכירה אתכן, אבל איך שהו מרגישה קצת יותר טוב רק בזכות שמצאתי את הפורום. אין לי מושג איך שומרים על השפיות וזאת בדיוק השאלה שמותר לי לשאול, נכון? אז אני לאט לאט מבינה שאנחנו זוג מאותגר פוריות. עם כל הסיכונים וחרדות לא רציתי להאמין שזה המצב, אבל המציאות יותר חזקה מאיתנו. עברתי צילום רחם כולל ניסיון פתיחת חצוצרות (החוויה עצמה זה סיפור נפרד ומרוב הלם אני לא ממש בטוחה שאני יודעת להסביר נכון כל מה שקרה שם). המלצת הרופא המבצע הייתה חד משמעית:" בגילך ועם המצב כמו שלך – IVF בלי לבזבז זמן". הרופא שלי בטלפון לא היה חד משמעי כל כך אבל התור לרופא רק בעוד שבוע. בינתיים... לזוגי התחיל לרדת האסימון כמה התהליך הזה הולך להיות קשה. כמה אכזבות וכאב לב עלולים לחכות לנו בדרך. "הידעת שאין פורומי תמיכה לגברים ?" "הידעת שאחוז הצלחת הטיפולים רחוק מלהיות 100?". עד כה חרדות ופחדים מסוג זה היו מנת חלקי בלבד. אז הוא בחרדות וכמו כל גבר מצוי מכחיש. ואני סתם בוכה. כי אין לי כוחות. איך ממשיכים את החיים בלי להיכנס לספירת ימים לפני, אחרי... בלי להשקיע את כל הזמן הפנוי בקריאת כתבות באינטרנט. איך לא נותנים לאכזבות , פחד וחרדות וציניות להשתלט על החיים?

15/10/2011 | 07:48 | מאת: ליאת

בוקר טוב לך.... את המידע המקצועי אני אשאיר למנהלות הפורום..... אני רק רוצה להגיד לך שהפורום אינו מיועד לבנות בלבד, גם בעלך יכול לקחת בו חלק והוא יתקבל בברכה (מדובר כאן בחבר'ה מדהימים ובפורום באמת יוצא דופן)..... אני רק יכולה לעודד אותך ולספר כי זו פעם שניה שאני נעזרת בפורום. בפעם הראשונה עברתי 4 הזרעות והפריה שהסתיימה בתאומים......לא אגיד לך שזה תהליך קל, אבל מה שמגיע בסוף שווה את הכל ומשכיח את כל רגעי הכאב... לראיה, כעת כ-4 שנים לאחר ההקלטות הראשונה אני מנסה להביא עוד ילד.....עברתי כבר מס' הפריות שלא צלחו, אבל המטרה עומדת לנגד עיניי......יש כאן הרבה בנות בפורום וכל אחת הגיעה לטיפולים מסיבה זו או אחרת...אבל יש כאן המון הצלחות!!!! תאמיני...זה יקרה...שיהיה חג שמח :) :) ליאת

15/10/2011 | 20:50 | מאת: עוד אחת

זוגי בשלב זה לא מעוניין בשום פורום ובקושי מדבר. כדרכם של הרבה גברים דרך ההתמודדות שלו היא משימות וסטטיסטיקה. עם רגשות אפשר להתמודד אחר כך. אז בינתיים זאת רק אני. הולך? :-) תודה על קבלת פנים. שניה לפני הטיפולים אני מתמודדת (שוב) עם כל עניין הביוץ (כן/לא/מתי) ואיך אומרים בעדינות לגבר שזה הזמן... אני מניחה שעם התקדמות התהליך "יתקדמו" גם החרדות. בינתיים אני מתוסכלת כי כל עננה אפורה ביננו בעצם מפריעה לתהליך. מצד שני לשמור על השמיים כחולים כל הזמן זה מה זה קשה... תודה וחג שמח

15/10/2011 | 10:49 | מאת: מטופל?שית

ברוכה הבאה לפורום בברכת שהייה קצרה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שלי בפורום ... זה היה אחרי הרבה זמן כשכבר הייתי מוכנה להודות שאנחנו מטופלי פריון... עד אז המצאתי לעצמי תירוצים שהנה זה רק עוד בדיקה ושאין לנו שום בעיה, אבל אחרי 3 הזרעות כושלות נכנסתי לפורום כ?מטופלת פריון? ולא בכדי השם שלי היום הוא ?מטופל?שית? כינוי שקיבלתי בפורום - אני בשבוע 36 מחכה כל רגע למלאך הקטן שלי :-) המקום הזה יתן לך ולבעלך את כל התמיכה והתשובות שתצטרכו אז תרגישו חופשי לשאול! לגבי התהליך... אני לא אשקר זה לא הולך להיות קל... אבל זה בהחלט שווה את התוצאה :-) וגם באמת שאי אפשר לדעת מה יקרה ומתי אז פשוט צריך להתחיל וללכת צעד צעד- יש פה בנות שנקלטו בהפרייה ראשונה ויש כאלה בלי שום בעיה מוגדרת לעין שמנסות כבר שנה ... אני יכולה רק להתפלל ולהחזיק לך אצבעות שהתהליך שלך יהיה קצר!!! לגבי העלות- גם כאן זה לא כזה שחור לבן... היום קופות החולים יודעות לתת מענה טוב במסגרת הרפואה הציבורית ולא חייב לשלם לפרטי וברוב הקופות יש החזרים על רוב הטיפולים אז צריך לברר... אני ממליצה למצוא רופא טוב שתרגישו איתו בנוח וייתן לכם את כל המידע המקצועי שאת צריכה, ולא צריך לנבור באינטרנט את זה תשאירי לרופא שלך את תתמקדי בזוגיות שלך ולהשאיר את הנפש שלך בריאה. נשמח לשמוע מה מביא אתכם אלינו , אם תרגישי בנוח לספר - בני כמה, כמה זמן מנסים , האם יש בעיה?! מחזיקה לך אצבעות! הגעת למקום הנכון :-)

15/10/2011 | 21:12 | מאת: עוד אחת

תודה שוב על קבלת הפנים. כבר כמה זמן חיפשתי פורום תמיכה ואינטואיטיבית הלכתי למקומות מוכרים פחות, אך לא מצאתי את עצמי שם. וביום סגרירי במיוחד הרצתי חיפוש והינה אני כאן. אנחנו כנראה זוג מאותגר בעוד כמה תחומים (חוץ מפוריות) ואשמח לדעת עם יש כאן מישהי עם סיפור שומה. אני מעל 40. יש לי ילדה מדהימה (טפו טפו ). הריון טבעי לפני המון שנים. בשנים שעברו לא ניסיתי. היו תקופות שרציתי, אך לא הסתדר. זוגי צעיר ממני בכמה שנים ואין לו ילדים. אנחנו ביחד שנתיים וחצי ומעל שנה מנסים. הניסיונות שלנו לא תמיד היו בדיוק לפי הספר ולא בדיוק השקענו 100% . כך שתמיד היה נראה לי שאם רק נשתדל יותר הכל יהיה בסדר. אבל כמו שמראה הבדיקה האחרונה זה כנראה לא המצב . ועדיין צריך לתת את ה100% השקעה וזאת נראית לי משימה הכי קשה מצד שנינו. אבל אני אופטימית :-)

15/10/2011 | 22:31 | מאת: נ ( נונצ'קלקה)

ברוכה הבאה לפורום ומאחלת לך שהות קצרצרה. מנסיוני האישי כאן בפורום המדהים הזה, אני יכולה להגיד לך שהרבה בזכות 2 מנהלות הפורום המדהימות והבנות המקסימות כאן, אני מצליחה איכשהו לשמור על השפיות והאופטימיות. העצות, חוסר השיפוטיות והעידוד שאת וגם בן זוגך (אם יבחר להשתתף) תקבלו כאן פשוט יוצאות מגדר הרגיל. דרך אגב מאוד אהבתי את ההגדרה שהגדרת את מצבכם: מאותגרי פוריות. שמחתי לקרוא שאת כבר חובקת ילדה. אני בטוחה שאתם תזכו לגדל עוד ילד/ה. הדרך באמת לא קלה אם נאמר את האמת ומלווה באתגרים רבים ולעיתים קשים. אבל אתם נחושים למען השגת המטרה ושום דבר לא יימנע זאת מכם. ועצם זה שאת אופטימית זה כבר מהווה חלק גדול וחשוב בכל התהליך. אני מצטרפת לכל מילה שכתבה מטופל"שית. תרגישי חופשי לשתף אותנו בהרגשות, התלבטויות, חוויות. ואל תיפלי במלכודת האינטרנט שמצד אחד מספק מידע טוב וחשוב, אך מצד שני יכול גם להטריף את דעתנו. ואני אומרת לך זאת מנסיוני, וכן כן גם אני נופלת מדי פעם למלכודת הזו :-). ראיתי שקנית את הספר. נו סוף סוף יש גם יתרון לגיל. שכחתי לציין שאני יותר זקנה ממך :-) אני בת 43 לאחר 7 IVF שמתוכן 2 הריונות כימיים. כעת אני לקראת ה- IVF ה-8 ומקווה שהאחרון. באופן כללי הכל תקין אצלי וכנראה שאכן זהו רק הגיל. לצערי עדיין לא חוויתי הריון מאחלת לכם הצלחה מכל הלב :-)

15/10/2011 | 22:55 | מאת: מטופל?שית

מתי מתוכננת לעבור הפריה מס? 8?! מחזיקה לך אצבעות שהפעם זו האחרונה והמנצחת!!!

15/10/2011 | 23:44 | מאת: עוד אחת

תודה ושוב תודה. אפשר להגיד שאני שמחה שיש עוד מישהי בגילי? (ההפרש כנראה בחודשים בודדקים, אז בואי לא נספור לפחות את זה :-) ) הרגשות כרגע- תסכול. והתסכול הכי גדול כרגע זה דווקא זוגי. ו"נחושים למען המטרה"- זה משפט יפה , אבל לצערי אני לא מרגישה ככה. יום חדש/ שהוע חדש עוד כמה דקות. מאחלת לכולם ולעצמי שבוע קל ובשורות טובות

16/10/2011 | 15:48 | מאת: נועה

את ממש לא סתם "עוד אחת" את אחת שלמה ומלאה ולך באופן אישי יש את קשיי הפריון שלך... כל אחת ואחת היא עולם ומלואו. של קושי, אבל עם אור גדול בסופו. אז ברכו אותך הבנות ואני מצטרפת אליהן - ברוכה הבאה, שהות קצרצרה אתנו אמן! לצערי בימינו זמן המקלדת שלי הוא די קצר, מהסיבה שאותה אני מאחלת לך מכל ליבי בקרוב קרוב: אני עוד שניה חוגגת 41, עם ילדונת בת חדשיים וחצי, וילד בן 4, שניהם מהפריות כמובן. הדרך לא היתה קצרה בכלל, ובטח שלא קלה, אבל הגענו אל קו הסיום בידיים מלאות ילדים מופלאים, שמרפאים ומחלימים כל פצע ישן של המתנה, זריקות, פתיחות רגליים ושאר מרעין בישין. אז ככה, כדי שנוכל קצת לדעת יותר על מה עובר עלייך, אם כמובן תרצי לספר, ספרי לנו קצת היסטוריה. בת כמה בתך? מה רמת ה FSH שלך? מה מצב הזרע של בעלך? זה שהרית בעבר יכול להעיד שאת יודעת לקלוט הריון, ואין סיבה שבעולם שלא תוכלי לעשות זאת שוב! חייבת לעוף כרגע, אחזור בקרוב. הגעת למשפחה חמה פה. תשארי! זה מאד מאד מאד מאד מקל!

14/10/2011 | 00:11 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי בנות יקרות בתגובתה המדהימה של דניאלה לאחת הבנות (אם אני לא טועה לרוני),היא ממליצה על הספר: "כמה רחוק את מוכנה ללכת" מאת מאירה ברנע גולדברג. הספר מגולל את סיפורה האישי של המחברת. נושא כואב שמסופר בצורה הומוריסטית. המחברת צוחקת לא פעם על עצמה ומתארת את ההתמודדות שלה עם ההורמונים בצורה צינית ומצחיקה. יחד עם זאת ישנה ביקורת כלפי החברה הסובבת אותנו ותגובותיה. כמובן שהסוף טוב. אני קראתי את הספר ביום כיפור. לא פעם מצאתי את עצמי עם עין אחת דומעת ועין שניה דומעת מצחוק.אבל מה שבטוח יצאתי מחוזקת. ואם אתן רוצות לפגוש את המחברת, אז יש לכן הזדמנות לעשות זאת ב: 23.10.11 בשעה 20:00 בחנות צומת ספרים בפתח תקוה, שכונת אם המושבות רח' ראשון לציון 1. במפגש המחברת תספר על תהליך כתיבת הספר ועל סיפורה האישי. ושוב תודה רבה דניאלה :-). אני בע"ה אהיה שם.

14/10/2011 | 08:11 | מאת: נועה

לקרוא בימינו יותר משורה אחת בלי לקרוס :-) תודה על ההמלצה וההזמנה לפגישה עם הכותבת! שבת שלום דיר!

14/10/2011 | 14:43 | מאת: נ (נונצ'לקלה)

עניתי לך איפשהו בהמשך הדף ..... ביי

14/10/2011 | 12:06 | מאת: יסמין

וזאת בעקבות המלצה שניתנה כאן בפורום. בימים הקרובים אתחיל לקרוא אותו מאוד מסקרן אותי לדעת מה עבר עליה ודרכי ההתמודדות שלה. במקרה שלי אף אחד לא יודע שאני עוברת את הטיפולים למעט המזכירה מקופה?ח (בגלל טופס 17) והבוסית שלי במקום העבודה (כי נגמרו התירוצים לאיחורים ולהעדרויות מהעבודה). אני טיפוס די ?סגור? ולכן לא משתפת את הסובבים אותי אפילו לא את הוריי ואחותי. שבת שלום

14/10/2011 | 14:49 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

הספר פשוט קולח, ואני חייבת לומר לך שאת לא תוכלי להפסיק לקרוא אותו. לדעתי כדאי לך לשתף את הורייך ואחותך במה שאת עוברת. אני מאמינה שזה יקל עליך, גם את בן אדם סגור באופייך. וחוץ מזה יש לך את נועה ודורה המקסימות וכמובן אותנו בנות הפורום שאף פעם לא שופטות אף אחת. ומנסיוני, הבנות כאן כל כך מחזקות אותי בימים של נפילות ויש הרבה כאלו. מאחלת לך מכל הלב המון המון המון הצלחה :-) שבת קסומה

15/10/2011 | 21:16 | מאת: עוד אחת

גם אנחנו לא ממש משתפים את הסביסה. ובקרה שלנו לא כל כך שואלים (יש יתרונות לגיל :-)). קניתי את הספר. נשאר רק לקרוא:-)

13/10/2011 | 16:36 | מאת: ליאת

קודם כל חג שמח לכל בנות הפורום.... אני לא כל כך אופטימית, הדימום אמנם התחיל מאד מוקדם וממש אין לי מושג מדוע.....זה לא קרה לי מעולם, אבל הוא כל כך נראה כמו מחזור ומרגיש כמו מחזור שקשה לי להאמין שיש איזה סיכוי לתשובה חיובית. מה גם שהנר הנוסף לא שינה משהו... בכל מקרה רציתי לשאול מדוע בכלל נותנים תמיכה של פרוגסטרון? הרי במצב טבעי כשאשה נכנסת להריון הגוף מצליח לספק לה את הפרוגסטרון , לא? שאלה נוספת שאני לא יודעת אם ניתן לענות עליה היא אם מניסיונך בפורום יש איזו הערכה תוך כמה מחזורים רוב המטופלות נקלטות? אני מסתכלת על הילדים שלי ומתקשה לעיתים להאמין שהם היו אצלי בבטן וילדתי אותם. הגוף שלי שידע בעבר לקלוט הריון ושכח איך עושים זאת? קראתי באיזה מקום שביוץ לא מתרחש לפני שהפרוגסטרון מגיע לערך 10 לפחות. האם זה נכון? האם יש מקרים שהוא מתרחש לפני? אשמח להארה בנושאים שציינתי תודה! ליאת

13/10/2011 | 22:06 | מאת: דורה

תראי, אם לא נראה טוב, אז לצערי, אולי זה באמת לא. אבל תמיד עד הבטא, זה עדיין יכול להיות כן. באמת. אמרתי לך שגם אני העדפתי תמיד להיות מציאותית ולא לרמות את עצמי. אז באמת באמת, אני לא מנסה סתם ליפות לך את המצב. עדיין קיים סיכוי! לגבי הפרוגסטרון- כן, הגוף אמור לייצר אותו בעצמו. הגופיף הצהוב (הזקיק שממנו חרגה הביצית בביוץ) אמור לספק את כל הפרוגסטרון שהגוף זקוק לו בתקופה הזו. אבל יכול להיות שיש בעייה וזה לא פועל ממש כמו שצריך! ולכן גם אם את על בסיס של ביוץ טבעי- תקבלי תמיכה אצל רוב הרופאים. עודף פרוגסטרון לא ידוע כיוצר בעיות אצל העוברים, לפחות לא ככל הידוע לי(קראתי דיבורים על זה ועל מומים אצל עובריות נקבות, אבל רק דיבורים ולא שום דבר מדעי ומוכח). ולאישה לא גורם לבעיות פרט לעצירות...לפעמים. לגבי שאלתך על הסטטיסטיקה, אם אני לא טועה הממוצע הוא טיפול חמישי. אבל סטטיסטיקה היא משהו לספרים, ואם הממוצע הוא טיפול חמישי זה אומר שיש כאלו שמצליחים בראשון ובשני ובשלישי וברביעי. ערכי פרוגסטרון בביוץ רגיל, של זקיק אחד ללא טיפול הורמונאלי יכולים לנוע בין 3-6 mnol/l, ככל הידוע לי. יקירתי, אני לא חושבת שהגוף שלך שכח איך להכנס להריון. תסתכלי על הילדים שלך! הדרך הזו מאד קשה ומעייפת ואפילו מייאשת לפעמים. היא גורמת לכל מני מחשבות מוזרות ושיקולים זרים להכנס למקום שבו הכל אמור היה לזרום ובדרך הטבע. אני חושבת שלפעמים דברים רעים קורים בלי שום סיבה. סתם ככה. בגלל הסטטיסטקה. ובעזרת השם, יקירתי, בקרוב מאד הגוף שלך יראה לך שאפשר לסמוך עליו, ותקלטי להריון תקין ומלא, והבית יתמלא שוב בחיתולים ובכריות הנקה... שולחת חיבוק גדול, וממשיכה להחזיק לך אצבעות. ! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

13/10/2011 | 14:06 | מאת: יסמין

שלום לכולן. כל היום אני משוטטת בפורומים של פוריות ופתאום נפל לי האסימון. בשני הטיפולים האחרונים קיבלתי מחזור לפני שהסתיימו 14 ימים מיום ההחזרה. האם זה אומר שהתמיכה שקיבלתי אינה מספיקה? האם יש קשר בין התמיכה להשתרשות ההריון? תודה וחג שמח

13/10/2011 | 14:09 | מאת: נועה

ועוד יש קשר למצב הרירית וההתפרקות שלה לפני הזמן ולהשתרשות העוברים! זה שקיבלת כבר פעמיים לפני תום 14 יום אומר שבהחלט צריך לבדוק הגברת תמיכה. מאד מאד חשוב! דברי עם הרופא על זה ותקבלו החלטה איך ועם מה להגביר. יש כל מיני דרכים. כל הכבוד שאת חוקרת ולומדת ולא מרפה. לא תמיד זה קל להתעסק במה שהרופאים אמורים לעשות, אבל תמיד טוב לבוא מוכנים עם תשובות לשאלות שהם אפילו לא תמיד שואלים! חג שמח!

סתם בצחוק כי הידע שלך בנושא כ?כ רחב, כל הכבוד. אם ככה טוב ששאלתי, כנראה שבפגישה הבאה עם הרופא יהיה לי הרבה על מה לשוחח עימו. יש לי שאלה נוספת ברשותך, הטיפול הרביעי והאחרון שלי הופסק באמצע מאחר והרופא שינה את הפרוטוקול אולם לא הגבתי כראוי - התפתח זקיק אחד בלבד. את הטיפול הפסקתי בתאריך 24 לספטמבר. המחסור הקודם שלי היה ב-12 לספטמבר ועד היום לא קיבלתי. האם זה בגלל הפסקת הטיפול המערכת קצת השתבשה? יכול להיות שאני בהריון?????????

12/10/2011 | 22:31 | מאת: מטופל?שית

היי בנות, מצטערת שנעלמתי לכמה ימים - סוגרת פינות אחרונות בעבודה ... אז זהו... שבוע 36 הגיע ואיתו גודל הציפייה למלאך הקטן שלי :-) אני לא מאמינה שבשבועות הקרובים אחבוק את בני בכורי זה שפיללתי עבורו ימים ולילות זה ש?סבלתי? בשבילו מאות זריקות והורמונים, מעקבים ואכזבות וסוף סוף ... ההמתנה והמאמץ השתלמו! עם הציפייה גם מגיע הפחד ממעמד הלידה אבל נראה לי שזה יעבור בצורה טבעית כמו אצל כולם... אני מאחלת לכם, שיפתחו שערי שמים ואלוהים ישמע את תפילותינו ושבע?ה השנה נזכה כולנו לבשורות טובות, ולידיים מלאות במתנה הכי גדולה בעולם! מבטיחה להמשיך ולהתפלל בשביל כל אחת ואחת מכן שתזכה בהריון קל ומשעמם חג סוכות שמח אוהבת

12/10/2011 | 22:52 | מאת: דורה

מטופלש"ית!!!!!!!!!!!!!!!! זה תכף קורה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל כך כל כך מתרגשת בשביל!!!!!!!!!!!!!!!!!! כתבתי לך למטה שבני בכורי נולד בשבוע.........36! והלוואי שתפילתך תיענה וכל הבנות פה יזכו בהריון תקין קל ומשעמם, בעזרת השם, ממש ממש בקרוב! אמן!

13/10/2011 | 11:01 | מאת: מטופל?שית

הקטנצ?יק שלי כבר שוקל 2800 חמוד מהממם שלי... והוא קצת גדול לגילו אבל נראה לי טבעי בהתחשב בעובדה שהחישוב בהפרייה אינו מדוייק אני כבר לגמרי מוכנה בשבילו ;-) החדר כבר צבוע, העגלה כבר פה, המיטה בדקת קריאה במחסן בחנות וחמותי כבר התחילה לכבס את הבגדים ... אז רק שיבוא כבר !!! מה עם הילד שלך? נרגע קצת מהעצבים של אתמול?

13/10/2011 | 14:02 | מאת: נועה

כבר באמת באמת חשבתי שזהו וילדת ולא באת לספר לנו!! אהובה, מה זה לידה? את עברת מכשולים גדולים יותר! ללדת הגוף שלך יודע. תתמסרי אליו והוא ידע לעשות את העבודה כמו גדול! שיהיה לך חג נפלא ושמח, כשיגיע הרגע הגדול תזכרי שכל האמהות ביקום עשו זאת, וגם את יכולה, בלי פחד, עם הרבה התרגשות. ההורמונים הטבעיים הפעם ידעו לפעול לטובתך אם תאמיני בהם וביכולתך ללדת. אוהבת אותך ומחכה לשמוע את הבשורות הגדולות בקרוב קרוב &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

14/10/2011 | 09:36 | מאת: מטופל"שית

תודה תודה תודה על כל האיחולים.... אני בטוחה שאהיה גיבורה ואשרוד את זה כדי לספר :) אני כבר מחכה, סקרנית בטירוף ... מבטיחה לעדכן. שיהיה חג שמח!!!

13/10/2011 | 20:58 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי וואו זה ממש ממש קרוב !!!. אני מתרגשת בשבילך. מאחלת לך לידה קלה ומהירה. מהן כל הזריקות וההורמונים לעומת הייצור המדהים הזה שאוטוטו ייזכה לראות את האמא המדהימה שלו. אני בטוחה שתעברי את מעמד הלידה בצורה הכי הכי טבעית. הפעם אילו יהיו כאבים של אושר ושמחה. תודה לך על העידוד, התמיכה והתפילות שאת נותנת ומתפללת עבורנו. אז אנחנו מצפות לעדכון בבשורות המשמחות. שולחת לך המון חיבוקים ו ב ה צ ל ח ה :-)))) אוהבת ומתרגשת

14/10/2011 | 09:37 | מאת: מטופל"שית

אני באמת מאמינה שאצל כולנו זה עינייין של זמן! בסוף זה יקרה... מבטיחה לעדכן

12/10/2011 | 18:40 | מאת: מיטל

12/10/2011 | 21:38 | מאת: דורה

חג שמח, קוקיות יקרות שלי. מי יתן ובשנה הבאה תשבנה בסוכה ובזרועותיכן מתערסל/ת/ים/ות הילד/ה/ים/ות שאתן מחכות לו/ה/הם/הן כל כך!!!!

13/10/2011 | 14:04 | מאת: נועה

ומלא באושפיזין חדשים לכולכן בשנה הבאה בזרועותיכן!!!!!

12/10/2011 | 15:57 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

חג שמייח לכל הבנות היקרות שהגיבו לתגובה שלי. הגבתי לכן חזרה איפשהו בנבכי הפורום, שם נמצאת ההודעה המקורית שלי :-) חג סוכות שמח וכייפי לכולכן :-)

12/10/2011 | 21:36 | מאת: דורה

טוב מאד שאת לא נלחצת הפעם. כולה שלושה ימים של גירוי שחלות. זה עדיין מאד מאד מוקדם. ואכן, סביר להניח שהמתוקים יגדלו ויתרבו וביום שישי כבר תכירי כמה מהם מקרוב.. את הספר שקראת בכיפור אני לא מכירה אבל כל הכבוד לדניאלה, וכל הכבוד גם לך, 380 עמודים... האמת היא שגם אני קוראת ככה- המון המון בבת אחת. אבל אני קוראת לאט כי אני כל הזמן עוצרת לחשוב באמצע, חוזרת אחורה לראות משהו שנזכרתי בו או שהסופר הזכיר כבר קודם, קוראת משפט או פסקה שוב כדי להרגיש אותה יותר או כדי להגיד אותה בלב באינטונציה המתאימה, ועוד, ועוד, ועוד. ככה יוצא שאני קוראת הרבה מאד זמן, אבל יכולה לשבת ולטחון ספר ענק ביום בלי בעייה. ואם אנחנו כבר בדיון ספרותי (וברור לי שלא, אבל אני הופכת אותו לכזה, כי אני נורא רוצה) אז ספרים שלא גורמים לי לחשוב הם ספרים שאני לא כל כך אוהבת. והכי רציתי זה להמליץ לך על ספר, אז נכון שהחיבור קצת מודבק, אבל זה בכ"ז יוצא קשור לעניין- אלה תולדות, של הסופרת אלזה מורנטה. אבל יש הערת הזהרה לספר הזה, זה ספר שגם שובר לך את הלב, כמה וכמה פעמים, ובסוף לא רק שהיא שוברת לך את הלב, היא גם דורכת על השברים ועושה וידוא הריגה... ראיתי גם את מה שכתבת על החתולים, אי שם בשרשור חיות המחמד שלנו. אני בוחרת שלא להתחיל בכלל בהרצאה. אבל רסט אשור שיש לי כזו ושבסופה הייתי מוכיחה לך שאת טועה (-: אחרון חביב- תודה על ההמלצה לעסוק בפרקטולוגיה (((-: קרעת אותי מצחוק!!!!!!!! הקשר המשפחתי שלי הוא לקרדיולוג, שלא נדע מצרות. וגם דרך כאלו שכבר לא איתנו (לפסיכיאטריה)... אני מאד אוהבת שאת מקשקשת. אני חושבת שכאן זה מקום מצויין לכל ההגיגים והבדיחות והשטויות. כאן אנחנו חברות, גם כשקשה, ומה לעשות, זה חלק גדול מאד ממה שעובר על נשים בטיפולי פוריות. אבל גם כשרוצים לפטפט וגם כשרוצים לצחוק וגם כשרוצים להצביע פה אחד שאין כמו קרמבו וניל ושכל שאר הקרמבואים הם מוטציות. (כן, אני יודעת שאין לנו שרשור על קרמבואים, אבל אולי מן הראוי שיהיה לנו אחד כזה. זה נושא חשוב מאד מאד מאד מאד. לא?) אז פטפטי לך בכיף, אני תמיד שמחה להתפטפט איתך בחזרה. חג סוכות שמח (שניהם טרחו על הקישוטים), אוהבת אותך המוני המונים. חיבוקים ונשיקות ומזמוזים וכל הגישעפט!!! דורה. (ד.א. הנה סיפקתי לך חומר קריאה לכל החג....חחחח).

13/10/2011 | 20:46 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

איך עבר עד עתה החג?. כן אז מחר בע"ה כפי שאת אומרת אני מקווה שאני אזכה להכיר כמה מהזקיקונים מקרוב. הגיע הזמן שגם הם יתוודעו אלי. עד עכשיו אני מתנהגת אליהם יפה. בינתיים מה שאני מצליחה לחוש מאוד מקרוב זה את תופעות הלוואי של הפיוריגון כדוגמת: בחילות, מיחושים קלים בבטן. כנראה שערכי האסטרדיול (E-2) שלי מתחילים לעלות. גם בטיפול הקודם היתה קפיצה בערכי האסטרדיול. מעניין מחר מה יהיו הערכים. אכן סיפקת לי חומר קריאה (כמעט) לכל החג :-) אבל זה היה כיף. תמיד אני נהנית לקרוא את התגובות שלך. את תמיד מחכימה אותי בכל התחומים. אז אני רואה שאני לא היחידה שקוראת ספר לפעמים ברוורס. פתאום אני עוצרת, מדפדת כמה דפים לאחור, מנסה להפנים וממשיכה הלאה. נו אז לתומי חשבתי שרק לי ישנה איזושהי שריטה.... דוקא אהבתי מאוד את הדיון הספרותי. נו אז אפשר להפוך את הפורום או להוסיף לו את הכינוי פורום פוריות חברתי וספרותי. תאמיני לי שאפשר להוציא ספר מהתגובות שלכן ושל חלק מהבנות כאן. אני אישית עשיתי לי תיקיה במחשב (ואני צריכה לגבות אותה) של תגובות שלכן ושל הבנות לתגובות שלי וגם של אחרות. יש כאן תגובות שממש ראויות לקריאה נוספת והן מעוררות מחשבה וכמובן עידוד בלתי רגיל. לגבי הספר עליו המלצת: אכן עושה רושם מעניין מאוד ואני מתעתדת לקרוא אותו. קראתי את הביוגרפיה של הסופרת, ויש לציין שהסוף שלה לא היה טוב (היא שמה קץ לחייה). אני כרגע קוראת את הספר: "הכלב היהודי" מאת אשר קרביץ. הנה אני עושה העתק הדבק אודות הספר: הכלב היהודי הוא סיפורו של כורש, כלב יוצא דופן, שנולד בשנת 1935 למשפחה יהודית בגרמניה, ומת בשנת 1947, אחרי ההכרזה על הקמת מדינת ישראל. זהו סיפור גבורה והישרדות, סיפור על חברות אמיצה, שבוחן את משמעותה של נאמנות, את משמעותם של ערכים אנושיים ולא-אנושיים, ואת משמעותם של החיים בתקופות קשות ובכלל. הסיפור מסופר מפי הכלב, מנקודת מבטו של יצור נבון המיטיב לראות להתבונן ולהבין מבני אנוש. התחלתי לקרוא אותו היום, והוא פשוט קולח, עם הומור וכן גורם לנו לחשוב אודות הפאן האנושי שלנו. נו אז עד כאן רגע של ליטרטורה. וואללה גם אני נסחפתי. אוי כמה שאני מתגעגעת לימי מגמת ספרות בתיכון.... כתבת לי שהקשר לרפואה הוא קרדיולוגיה ופסיכיאטריה (שהבנתי לצערי שאותו אדם כבר אינו בן החיים). נו אז בנימת הומוריסטית זה מסביר לי יותר ויותר מאין יש לך לב חם ודואג ונשמה ענקית וטובה :-)))). אני אשמח לעוד המלצות על ספרים חכמים. עדכונים יבואו בהמשך. מתה עלייך, שרופה עלייך ושולחת לך אלפי חיבוקים, נישוקים, מיזמוזים ועוד אי אילו טופינים :-)ואני כל כך שמחה שאת מדרדרת אותי לדיונים ספרותיים :-) ד.א: מהיכן הידע ביידיש?.מאין בחורה צעירה יודעת ומבינה יידיש ? לילה טוב וחלומות פז ליידי B

13/10/2011 | 14:07 | מאת: נועה

הולכת להשלים קריאה למטה אחרי כמה ימים ולילות חסרי שינה... :-)

13/10/2011 | 21:05 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

מקווה שהספקת לנוח. מי לא נותן לך לישון? אני מניחה שזו עופרי החמודה. נו אפשר לסלוח לה.טוב היא כבר ילדה גדולה.... יש לה דעות ורצונות משלה. אני מחר הולכת לעשות בדיקת דם+אולטראסאונד. מקווה שמחר אני כבר אזכה להכיר את החתיכים (הזקיקונים) מקרוב. בינתיים יש תופעות לוואי מהפיוריגון. בחילות ומיחושים קלים בבטן. אני מניחה שערכי ה- E-2 שלי מתחילים לעלות. גם בפעם הקודמת היה כך. ערכי ה- E-2 קפצו במשך יומיים בצורה לא פרופורציונית. הזקיקים דוקא התפתחו בצורה פרופורציונית. נראה מחר מה התוצאות. אז המשך לילה טוב ואני אעדכן מחר. חיבוקים, נישוקים ומיזמוזים :-) אוהבת

11/10/2011 | 21:29 | מאת: ליאת פריינטה

היי בנות יקרות דורה נועה וכולן זאת ליאת פ. סוף סוף הייתי השבוע בבית חולים כרמל אצל מרתה דירנפלד ויצאתי משם בהרגשה טובה וממש בתחושת בטן שזה הפעם הולך להצליח. מרתה ממש מקסימה ונתנה לי להרגיש בבית למרות שזה הפעם הראשונה שלי שם כי עברתי רק עכשיו אליהם ואני מתחילה טיפול בשעה טובה בחודש הבא, היא נתנה לי כבר תוכנית של מונופור ועוד כמה תרופות והיה חשוב לי שהיא תיתן לי את התוכנית אז חיכיתי שהיא תחזור מחו"ל ושיעברו החגים ואנחנו בשעה טובה מתחילים חודש הבא, איזה התרגשות ממש כאילו שזאת הפעם הראשונה (להזכירן עברתי כבר 8 שאיבות) אבל הפעם באמת יש לי הרגשה טובה וגם הפעם זה רק עם תרומה בלבד אז אני מקווה שהסיכוי יהיה יותר גבוהה בכל מקרה אני מתרגשת ומחכה בקוצר רוח, השבוע יש לבעלי יום הולדת ואני כל כך רוצה שהשנה הוא יקבל את מה שהוא רוצה באמת וזה ילד ולא שום מתנה אחרת כיזאת באמת תיהיה המתנה הכי יפה. בקיצור עד המחזור הבא ביי לבנתיים, מבטיחה לעדכן ואני מקווה שלא שכחתי איך מזריקים(חחחחחחח) ביי אוהבת וחג סוכות שמח לכולן ליאת

11/10/2011 | 21:44 | מאת: דורה

כמה טוב לשמוע שדירנפלד מקסימה ושאת יוצאת לדרך הפעם מרוגשת ובתחושת ביטחון. אח, כמה שרופא טוב, שהוא גם טוב לב, יכול לשנות!!! שמענו פה הרבה טובות על דירנפלד ואני מאמינה מאד שגם ממך נשמע חדשות מצויינות על הטיפול עם דירנפלד. הטיפול שהצליח!!! בעזרת השם, השנה בעלך יקבל את המתנה היקרה ביותר בעולם, וגם את יקרה שלי. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק חזקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& חג שמח, יקירתי.

11/10/2011 | 22:24 | מאת: רעות

מחזיקה לך אצבעות לטיפול אחרון ומנצח! שתזכו את ובעלך למתנה הכי שווה ליומולדת ולחיים בכלל! חג שמח גם לך

11/10/2011 | 22:40 | מאת: יסמין

מאחלת לך בהצלחה. כיף להתחיל טיפול בהרגשה אופטימית. מי יתן וחלוצים יתממש בקרוב. חג שמח

12/10/2011 | 15:42 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

חג שמייח :-) שמחתי לקרוא את התגובה האופטימית שלך שאני בטוחה שאת בדרך הנכונה והמנצחת. גם אני שמעתי טובות על מרתה דירנפלד (אני חושבת שהיא פרופסור). שמעתי עליה שמלבד היותה רופאה מקצועית היא גם בן אדם, שזה תאמיני לי לא פחות חשוב. ואני שמחה שאת מתחברת אליה. זה כל כך עוזר. אני חייבת לומר לך שהתגובה שלך פשוט מעלה חיוך על שפתי ואת מעודדת גם אותי. אני ממש בשבוע זה התחלתי טיפול (גם לי מזריקים את המנופור). עברתי כבר 7 IVF-ים. אני מרשה לעצמי לאמץ את הגישה שלך :-). אני בטוחה שבע"ה השנה תזכי את ובעלך היקר לקבל את המתנה הנפלאה בעולם. לא הבנתי משהו: את כותבת שהפעם זה מתרומה. אז מדוע זריקות מנופור?. או שהתרומה היא תרומת זרע?. תאמיני לי שלא שכחת איך להזריק. האמת שהזריקות לא שוכחות אותנו :-) מאחלת לך המון המון הצלחה בשנה החדשה, בטיפול החדש והרופאה החדשה. נו הכל הולך להיות לטובה. אוהבת ומאחלת לך ולמשפחתך חג סוכות שמייח :-)

12/10/2011 | 22:35 | מאת: מטופל?שית

מחזיקה לך אצבעות ואולי באמת - משנה מקום משנה מזל!!! שנזכה רק לבשורות טובות ומשמחות והלוואי שבעלך יקבל את מתנת היום הולדת שלו :-) חג שמח

13/10/2011 | 11:02 | מאת: ש.

13/10/2011 | 14:11 | מאת: נועה

מה אגיד ומה אומר? שטיפול מספר 9 יסמל את 9 ירחי הלידה, שיהיה הצתנה הגדולה של שניכם, שיאיר את חייכם בנס הגדול מכולם, שתחבקו ילדון קטון בסוכות הבא בזרועותיכם. את הכל אני מאחלת לך מעומק ליבי! אנחנו איתך, בכוחות חדשים ורעננים. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

(יסמינקי, אף אחת לא תראה את השאלה שלך, אי שם בזנבו של השירשור שלנו...)

צודקת כרגיל. תודה. מי יכולה לשתף בחוויות מבי?ח אסף הרופא? תודה

12/10/2011 | 09:26 | מאת: ליסמין

אני עברתי שם הזרעה. כי הייתי צריכה לעשות את זה בהרדמה בגלל בעיות שונות. היחס שם לא משהו. לא אהבתי. שהגעתי לאסותא ראיתי יחס לגמרי שונה מצד הצוות הרפואי. אני גם ילדתי באסף הרופא והיה מגעיל ברמות. אבל אני יודעת שיש בנות שעשו שם הפריה והיו מרוצות. לא יודעת מי הרופא שלך אבל אם הוא עושה באסותא לכי לשם. בהצלחה איפה שלא יהיה

12/10/2011 | 16:01 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי יסמין לגבי בית חולים אסף הרופא אני לא יכולה לומר לך חוויות, אבל לגבי אסותא כן. אני עשיתי טיפולים באסותא ראשון והיחס ממש טוב והם מאוד נחמדים ומקצועיים.מנסיונן של אחרות, הבנתי שגם אסותא ת"א רמת החייל מצטיין ביחס מצויין וכמובן שהמקום מאוד יפה. חג שמייח ו ב ה צ ל ח ה :-)

11/10/2011 | 19:55 | מאת: ניצן

ערב טוב, שמי ניצן, התחלתי היום מחזור טיפול של IVF ואשמח להתייעץ בכמה עניינים... מדובר במחזור טיפול שני, הראשון היה לפני כ-שלוש שנים והסתיים בהצלחה. יש לנו היום בן בן שנתיים. מהטיפול ההוא נותרו לי עוברים לשני סבבים של החזרות אך שתיהן לא הצליחו (השניה הסתיימה בהריון כימי). אנחנו ב-IVF בגלל בעיית זרע קשה וכנראה גם אנדטרמיוזיס (או איך שכותבים את זה...). בקיצור, קיבלתי זריקה של דקפפטיל לפני כחודש ושבוע (3.75) והיום התחלתי שוב 0.1 דקא ליום+ מונוגון וגונאל אף. הזריקה של הדקא מאוד מאוד כואבת לי. זו תופעה מוכרת? בטיפול הראשון לא הזרקתי דקא יומי. יש לכן מושג למה ההבדל (בעיקרון הרופאה רצתה ללכת לפי אותו טיפול). האם הדקא חייבו להיות בבטן? את המינון הגדול דווקא קיבלתי בישבן ובכלל לא כאב.. תודה, ושיהיה חג שמח לכולן :)

11/10/2011 | 20:04 | מאת: יסמין

היי ניצן. קודםנכל שיהיה בהצלחה. על מנת למנוע כאב תוציאי אותו מהמקרר לפני ההזרקה ותשאירי אותו בחוץ למספר דקות, מניסיוני כשהחומר פחות קר הכאב מופחת. חג שמח

11/10/2011 | 21:26 | מאת: דורה

קודם כל- ברוכה הבאה!!!! ואנחנו אוהבות לברך גם- ברוכה הבאה למועד קצר, בעזרת השם, טפו, טפו, טפו!!! לגבי שאלותייך- אני "זכיתי" להשתמש רק בדקא הארוך, וגם זה- רק בטיפול אחד. ככל הידוע לי על דקא יומי- ההמלצה של יסמין מצויינת- לחמם מעט את הזריקה לפניי ההזרקה. גם לעסות את מקום ההזרקה אחר כך עוזר לפיזור של החומר וגם לחמם מעט את האזור אחרי ההזרקה יכול לעזור. ההבדל בין דקא ארוך (3.75) לבין דקא קצר/יומי (0.1) הוא שאת הארוך מזריקים פעם אחת והדיכוי של השחלות מחזיק כשלושה חודשים (אצלי החזיק אפילו ארבעה) והדקא הקצר מדכא את השחלות על בסיס יומי, כל עוד הוא מוזרק. דקא ארוך הוא פחות או יותר פרוטוקול של ברירת מחדל ראשונית ופעמים רבות ניתן אוטומטית בטיפול ראשון. יתכן שהרופאה, בהתאם לבדיקות הדם שלך, החליטה שהשחלות לא דוכאו דיין ולכן הוסיפה את הדקא היומי כבר אחרי כחודש. שווה לשאול אותה מה הסיבה. הסיבה שהדקא הארוך הוזרק לך בישבן היא שאת הזריקות ה"כבדות", כלומר הסמיכות, מזריקים לשריר גדול. את הדקא הקצר ועוד זריקות רבות מזריקים לבטן, זוהי זריקה תת- עורית ואין צורך להזריקה בישבן. אני לא יודעת אם אפשר בכל זאת להזירקה בישבן, אבל לנשים רבות קשה יותר להזריק לעצמן בישבן ולכן, כאשר יש צורך בהזרקה יום-יומית זה נוח יותר בבטן. מאחלת לך המון המון בהצלחה!!!!!!!!!!!!!! דורה.

קראתי אי שם למטה שכתבת כבר בתשיעי לחודש. (סליחה שלא ראיתי, לפעמים השרשורים כאן נהיים כאלו ארוכים שיש הודעות ותגובות שאני מפספסת...) הצטערתי מאד לקרוא שהתשובה היתה שלילית ואני מבינה שאת כבר בעיצומו של הפרוטוקול החדש. אכן, או שהתבלבלתי? איזה מספר טיפול זה היה? לגבי בלינסון- אני לא מכירה. אולי בנות אחרות יודעות- בנות יקרות, מישהי יכולה לשתף בחוויות מבלינסון? מחבקת אותך חזק חזק ((((((((((((((((()))))))))))))))) ומחזיקה אצבעות שהטיפול שהתחלת הוא הטיפול המנצח!!! דורה.

14/10/2011 | 18:21 | מאת: איילת

אני כרגע בשלב הגלולות, היום אני בגלולה התשעית וביום ראשון אני אמורה ללכת לבלינסון לאלוטרסאונד ולהמשך טיפול, הבעיה היא שמשבוע שעבר יש שביתה בIVF בעקבות פיטורי המתמחים ואמרו לי שאין טיפולים עד להודעה חדשה, התקשרתי לאסותא ,והם בכלל לא עובדים בחגים, הייתי מיואשת באותו היום ,אם להמשיך את הגלולות ולראות מתי יסתיים השביתה (שזה יכול לקחת אפילו חודש) או להפסיק ולנסות בפעם הבאה...ב"ה אני מקווה שיסתיים ביום ראשון.. עד כה עשיתי שתי טיפולי IVF באסותא ולא היה הצלחה לא בהחזרה ולא במוקפאים, אני מרגישה שגם ככה מבצעים בי ניסוי וטעייה והמצב הכספי לא משהו, אז החלטתי לנסות את מזלי בבלינסון(מקווה שלא אתחרט),שיהיה לכולנו המשך חג שמח.

11/10/2011 | 06:49 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי בנות יקרות דורה ונועה ראיתי את התגובות המדהימות שלכן, פשוט היה לי יום לחוץ אתמול. ריצות, זריקות תיזוזים ובסוף בסוף, שגם הראש לא יהיה מקופח הוא החליט לתת אותותיו וחטפתי כאב ראש מטורף. זו הסיבה שעוד לא עניתי לכן. אז התגובה תגיע במהירה :-). אוהבת אתכן :-)

11/10/2011 | 08:48 | מאת: נועה

בלי כאבי ראש!!!

12/10/2011 | 15:47 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי נו אז בוודאי ראית, חזרתי לעניינים. כפי שכתבתי לדורה, בדיוק כשבאתי לקחת את כדור האקמול, כאב הראש חלף כלא היה. כנראה הוא נבהל מהאיומים שלי שאם הוא לא יעבור אני אתן לו זריקות מנופור ופיוריגון :-). בינתיים עוד לא ניצפו חתיכים (זקיקים). זה רק יום מס' 3 להזרקות. אני מקווה שבעוד יומיים כבר החתיכים הסנובים האלה יגלו את פרצופם. מאחלת לך ולבני משפחתך חג סוכות שמייח. מעניין אילו קישוטים עופרי עשתה לסוכה?. איך הנסיך גילעד מקבל את הנסיכה?. נשיקות, חיבוקים ומיזמומי חג אוהבת

11/10/2011 | 16:58 | מאת: דורה

אח, אח, אחחחחח, איזה באסה זה כאבי הראש האלו!!! תרגישי טוב, מיי סוויט ליידי B, תשתי גלונים של מים, תנוחי, קחי אקמול אם צריך (אחרי כל מה שאנחנו דוחפות לגוף, מה זה אקמול?). מחכה בסבלנות. }}{{

10/10/2011 | 23:54 | מאת: דורה

מחזיקה לך אצבעות לבטא מהממממממממממממממממתתתתתתתתתתתתתת!!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

11/10/2011 | 06:42 | מאת: לי האחת והיחידה

יום שלישי פעמיים כי טוב. יש לי הרגשה טובה לגבייך! הלוואי אמן חמסה חמסה בהצלחה!!!

11/10/2011 | 06:46 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היום בבטא. מחזיקה את כל האצבעות חזק חזק חזק. גם לי יש הרגשה טובה בע"ה. חיבוקים :-)

11/10/2011 | 08:47 | מאת: נועה

מיטלי כל האצבעות של כולנו פה מעוכות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

11/10/2011 | 12:10 | מאת: מיטל

היי נועה לצערי הבטא יצאה שלילית פחות מחמש מיטל

10/10/2011 | 21:08 | מאת: נועה

מה נעלמת לנו לכמה ימים ככה סתם??? הכל בסדר? מתי הדיו דייט מי דיר?? מתקרב בצעדי ענק לא? אם ברגע זה את יולדת, שיהיה הכי פחות קשה שאפשר, אולי אפילו זריז, והעיקר שיסתיים בשלום עם האוצר הענק שלך בידייך!!!! מחכה לשמוע ממך בקרוב קרוב!!!!

10/10/2011 | 23:55 | מאת: דורה

יוווווווווווווווווווווווווווווווו, יכול להיות שאת בחדר לידה עכשיו, או כבר אחרי?????

12/10/2011 | 15:33 | מאת: מטופל?שית

עדין לא ילדתי :-) רק נכנסת מחר לשבוע 36!!! מי היה מאמין.... פשוט הימים האחרונים היה עומס בעבודה לפני החופשה השנתית שלי :-) אני עוד לא מעכלת שזה ממש מעבר לפינה... ובעוד זמן קצר אפגוש את המלאך שלי... אני מחכה בקוצר רוח לרגע הזה! קצת מפחדת מהלידה עצמה אבל משערת לעצמי שכולם עברו את זה אז גם אני אסתדר ... מדו דייט הרישמי הסופי הוא 11/11/11 אבל נקווה שהוא יבוא לפני כי אני כבר מתה פה מציפייה שיהיה חג שמח מלא בשורות טובות ( גלעד שליט בדרך הביתה )

10/10/2011 | 12:48 | מאת: ליאת

היי לכולן, הייתי אמורה לבצע בדיקת הריון ביום שישי הקרוב לאחר החזרת 2 מוקפאים בני 3 ימים במחזור טיפול רגיל. התחיל לי היום מעין דימום מלווה בכאבים שיותר מדי מוכרים לי ככאבי מחזור. אני לא משלה את עצמי.......נראה ששוב לא הלך. אני פשוט לא מבינה איך הקדים לי כל כך. האם זה אומר שהביוץ התרחש במועד אחר ממה שהרופא חשב? (אבל גם אם כן, האם ייתכן שבהפרש של מס' ימים?), הרי סה"כ הוא עקב אחרי בדיקות הדם כדי לדעת מתי הביוץ או שאין קשר בין הדברים? אני כבר מבולבלת....נראה שלא חשוב מה עושים וכמה בדיקות....הגוף מחליט לבד אם בא לו לקלוט הריון או לא..... תודה. ליאת

10/10/2011 | 13:13 | מאת: דורה

זה באמת מאד מאד מוקדם להתחיל דימום. האם ההחזרה היתה על בסיס טבעי או שקיבלת אוביטרל לביוץ? בכל מקרה, נראה לי מאד לא הגיוני שהרופא טעה ככה. גם אני הייתי מקבלת הרבה פעמים לפני הבטא, ונכון, כשהגוף מחליט שזה לא הריון אז לא יעזור כלום. וגם אני קיבלתי מחזור למרות כל התמיכות שדחפתי והזרקתי. אבל! יכול להיות שאת דווקא כן מתחילה עכשיו אחלה הריון שמתחיל אצלך בדימומים. ועד כמה שזה מפתיע, יש אחוז לא מבוטל של הריונות שמתחיל בדימומים ובכל המיחושים והסימנים של מחזור. אבל, הכי חשוב זה לדבר עם הרופא שלך, עוד היום! מחכה לשמוע מה אמר לך הרופא, ומאד מאד מקווה שאת לגמריי בהריון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דורה.

10/10/2011 | 14:27 | מאת: ליאת

תודה רבה קודם כל :) ההחזרה הייתה על בסיס ביוץ טבעי. לדעתך כדאי לדבר עם הרופא או פשוט לעשות בדיקת הריון ביום שישי? ליאת

11/10/2011 | 08:20 | מאת: לי האחת והיחידה

אני חוויתי דימומים עוד לפני הבטא בהיריון השני. ועוד דימומים אחרי הבטא ועוד דימומים בשבוע ה- 14 וברוך השם יצא מזה נסיך קטן שישן במיטה. תראי, גם אני הייתי פסימית שהיו לי דימומים לא הצלחתי להאמין בכלל שזה אפשרי היריון במצב כזה כי זה מה שהייתי רגילה לו וכל כך פחדתי.מצד שני, גם שאין דימומים יכול להיות שאין היריון או היריון לא תקין. טוב שהגוף יודע לעשות את העבודה ובוחר מה טוב. הכי טוב לכי לעשות בדיקה ביום שישי בלי ציפיות וקבלי באהבה כל תשובה ודעי שאת בדרך הנכונה ובדרך לאושר יש רגעים קשים אבל לך יש את הכוחות להתגבר, לקום ולהמשיך הלאה. בהצלחה!

11/10/2011 | 10:45 | מאת: ליאת

בנות, האם למישיהי החזירו עוברים ביום הרביעי לאחר השאיבה? בשל החג - יום כיפור - החזירו לי שלושה עוברים ביום הרביעי במקום ביום השלישי. אתן יודעות מדוע לא מחזירים בד"כ ביום הרביעי? האם הסיכויים נמוכים יותר ביום זה? תודה ובהצלחה לכולן

10/10/2011 | 12:51 | מאת: דורה

עוברים נוהגים להחזיר, בדרך כלל, ביום השלישי. יחד עם זאת, מחזירים גם ביום השני עוד לפני שהם נקראים עוברים אלא נקראים ביצית מופרית, וגם ביום החמישי, כאשר הם הופכים, בעזרת השם, לבלסטוציסטים. לא התנסיתי בהחזרת עוברים ביום הרביעי, אבל אני לא רואה שום בעייתיות בכך. משיקולים של הרופא הוא החליט שלא רצוי להחזיר לך אותם ביום השני, ביום השלישי יצא יום כיפור ולכן, החזירו לך ביום הרביעי. יום לפני שהם הופכים להיות, אם הם באמת מצליחים, בלסטוציסטים. המון המון בהצלחה!!!!!!!!!!! מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

10/10/2011 | 13:21 | מאת: שירה

תודה דורה, על התשובה ועל ההתייחסות המהירה .. אגב, שאלתי שאלה זו במקביל בפורום הרפואי (הייתי היסטרית הבוקר..)ופרופ זיידמן השיב שבד"כ מחזירים ביום השלישי רק בגלל שאין טעם בהשארה של יום נוסף במעבדה בזבוז זמן המעבדה וכו... בקיצור כלומר להבנתי הסיכוי באמת לא יפחת ביחס ליום השלישי,בקיצור - את צודקת! אגב, נשארו עוד חמישה עוברים מעניין אם הם יגיעו היום לבלסטוציסט ואם יוקפאו.. אבל אני מקווה שבעוד שבועיים זה לא יעניין אותי כי התשובה תהיה חיובית כבר הפעם :-)

10/10/2011 | 07:36 | מאת: לי האחת והיחידה

מחזקת את ידיכן ומאחלת לכן שאוירת החגים תשמח את ליבכן עם הצלחות מרובות. הדרך לא קלה אבל הפרי שבא אחר כך כל כך מתוק שאחר כך התקופה הזו תראה לכן אי שם פינה בהיסטוריה. חג שמח ושנה טובה! חתום בנשיקה לי

10/10/2011 | 11:53 | מאת: רעות

לי האחת והיחידה, המקסימה תודה רבה על הברכות, מקווה שההצלחה כבר ממש קרובה! שתהני מפרי שעמלת עבורו ותזכי לעוד פירות בעתיד חג שמח גם לך ושתהיה שנה נפלאה, אמן

11/10/2011 | 08:21 | מאת: לי האחת והיחידה

לא מכירה אותך ואת סיפורך, אבל אשמח להכירך. תודה על הברכות ובהצלחה גם לך בכל אשר תחפצי. חג שמח!

10/10/2011 | 07:30 | מאת: לי האחת והיחידה

בת כמה הנסיכה כבר? היא נולדה כמה ימים לפני הנסיך נכון? איך גלעד מקבל אותה? לי היה מאוד קשה בשבוע הראשון שחזרתי הביתה לינור לא עזבה אותי. היום היא מאוד מאושרת שיש לה אח אבל אם אני אומרת שאני אוהבת אותו אז ישר היא שואלת "ומה אותי את לא אוהבת"? חחחחחחח. הסברתי לה שהלב שלי גדול ויש בו המון אהבה לכולםםםםםםםםםם. הלוואי אמן ונזכה בעוד אוצר. המשפחה זה הכוח שלנו. ראיתי שאת מאוד מאוד מאמינה בדימיון מודרך. מסכימה איתך בכל מילה. אני ניסיתי את זה בפעם הראשונה שעברתי טסט לפני 15 שנה אחרי 6 כשלונות שנבעו סתם מחוסר בטחון. האמת שלא הספקתי להרים ראש עדיין אחרי הלידה הקשה של ליאם אירוע רדף אירוע והנפש שלי נדחקה הצידה. גם אני צריכה לנסות בעזרת דימיון מודרך לתכנן את החיים שלי הלאה יפים יותר ומלאי שמחה לקראת שנות הארבעים שהולכות ומתקרבות. מקווה שזה יצליח! נשיקות לאוצרית ולנסיך חג שמייחחחחחחחחחחחחחחחח

10/10/2011 | 20:59 | מאת: נועה

הגברת כבר עוד שניה בת חודשיים וחצי. הזמן טססססססססססססססססס אח גדול אוהב אוהב אוהב מאד את אחותו! זה עשה לו כל כך טוב! הייתי בטוחה שהקנאה תשגע אותו, אבל חוץ משבועיים שהיה קצת יותר בכי ויותר קריזות, הכל עבר והוא אח למופת. עוזר, מלטף, רוצה להחזיק אותה כל הזמן. ממש אוהב אותה. דמיון מודרך זה משהו שניסיתי רק בלידה הפעם, לא היה לי שום נסיון בזה קודם. זה היה מעולה. רוב החיים אני אופטימית מטבעי כמו שאת מכירה אותי, ותמיד אומרת ומאמינה באמת שהכל יהיה טוב אם אני רק רוצה מספיק. בלידה רציתי יותר ממה שהטבעי יזמן לי. רציתי מאד מאד מאד לתקן את מה שעבר עלי בלידה הקודמת, שהלכתי לכל כיוון שרק אפשר. דמיון מודרך היה אחד מהדברים. וזה עבד בגדול. שיהיה חג שמח מאד, תמשיכי להנות מהאוצרות הגדולים שלך, שלנו, ושיהיה כבר לכולן פה בקרוב קרוב!!!

11/10/2011 | 06:39 | מאת: לי האחת והיחידה

תספרי לי על זה שהזמן טס. הקטן שלי כבר בן 8 חודשים פלוס נראה גבר קטן, חייכן, אוכל מוצקים ומתכונן לזחילה וישיבה. כאילו רק אתמול הבאתי אותו הביתה. ואני מה, פתאום אני הולכת ונושקת לגיל 40 אמאל'הההההההההההההההההההההההה איזה יופי לשמוע שהקטנה גדלה כבר ואחיה אוהב אותה ומסתדר איתה. אבל עם זאת יש להם קנאה סמויה שהם לא מבטאים אותה תמיד כלפי חוץ לכן עדיין חשוב לתת להם תשומת לב והרגשה של גדולים ובוגרים. איך הם ישנים בלילות? איפה עברת דימיון מודרך? כן, כן הספקתי ללמוד שאת אופטימית מטבעך ואני מאמינה שזה סוד ההצלחה שלך מעבר לכישורייך המרובים. חג שמייחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חג שמייחחחחחחחחחחחחחחחחחח

10/10/2011 | 07:25 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על האיחולים. מה שלומך? איך הילדים בחופשה? איך הגדול שלך מקבל את אחותו הקטנה? חג שמח ושנה נפלאה אוהבת מאוד!!!

10/10/2011 | 12:55 | מאת: דורה

שלומי טוב, תודה. בהתחשב בשינויי מזג האוויר ובעזרת כל הכדורים נגד אלרגיות... חחחח... הילדים מתפצלים- הגדול במצב קצת בעייתי מבחינת שיעורי בית ולכן גם לא נכחתי כאן מיום כיפור. יש לו הרבה מה לעשות, הרבה מאד שכל וטוסיק קטן ביותר...שנה הבאה- חטיבת ביניים! אללה יוסתור!!!!! איך מהררררררררררררררררררר!!!!!!!!!!!!!!! הקטנה בגן, שרה שירי סוכות ועושה טרור שנבנה לה סוכה. לכן, היום, נבנה סוכה... בגדול הם מסתדרים סביר, יש לו מעט סבלנות אליה והיא מתעללת בו. חג שמח, מקסימה שלי! גם אני אוהבת אותך מאד!!!!

11/10/2011 | 06:21 | מאת: לי האחת והיחידה

אני כל כך אוהבת את סגנון הכתיבה שלך. באמת הזמן רץ כל כך מהר והנה את טועמת משני העולמות- גם אמא לילדה בגיל וגם לבן בגיל ההתבגרות. כל גיל והקשיים שלו והיופי שבו. מה שכן להתמרד בכל גיל הם נוטים לעשות זאת גם אנוכי בגילה המולג חחחחחחחחחחחחחחח איזה יופי שאתם בונים סוכה. אני מקווה שגם אנחנו נבנה פעם סוכה. שהייתי ילדה אבא שלי ז"ל היה בונה לי סוכה קטנה בבית במרפסת. שיהיה לך כיף וקל עם הילדים בהצלחה בשנת הלימודים ותמשיכו לשיר שירים באהבה גדולה ממני!

10/10/2011 | 07:19 | מאת: לי האחת והיחידה

כל כך כיף לשמוע ממך. איזה שבוע את כבר? איך את מרגישה? וואהו איזה מרגש אוטוטו את אמא. איזה כיף לBABY שלך לזכות באמא מקסימה כמוך. טפו טפו שתהיה לידה קלה ומעצימה ושבעקבותיה תפתח הדלת לעוד היריונות אמן ואמן!

12/10/2011 | 18:49 | מאת: מטופל?שית

מצטערת שאני עונה רק עכשיו ... הייתי מנותקת כמה ימים בגלל העבודה :-) אצלי הכל בסדר נכנסת ליישורת האחרונה - שבוע 36 כבר מחכה ומצפה לקטן שלי :-) מה שלומך? איך את? בברכת חג סוכות שמח ובשורות טובות!!!

10/10/2011 | 06:58 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי גמר חתימה טובה לכולן. מי ייתן והשנה הזו תהיה שנה מלאה בהצלחות בכל המישורים וכמובן כמובן שנה מלאה בפוריות ובייביס. מאחלת לכל אחת מכן שכל משאלות ליבכן תתגשמנה במהירה בימינו. אז זהו חזרתי למסלול ההמראה. כל כך התגעגעתי לחברותי הזריקות.חשבתי שהפעם הרופאה תלך איתי על מינון נמוך יותר. בשיחה איתה היא דוקא היתה בעד. אבל כנראה היה לי הרבה זמן לחשוב והיא שינתה את דעתה והחליטה ללכת איתי שוב על אותה כמות הורמונים כמו בטיפול הקודם שבסה"כ הניב ייבול לא רע של ביציות (9 חתיכות) ו-4 הפריות. בהתחשב בגילי (המופלג יחסית) 43 זה לא רע. כנראה שבעזרת עוד עזרים טקטיים (כדוגמת: כדור דיאה, כדורי דקסמטזון) + דיקור סיני בשילוב עם הצמחים ישנה התעוררות של כמה חתיכות שרוצות להראות את עצמן :-). אני מקווה שהפעם זו תהיה הפעם. תזכורת קלה: עשיתי שוב צילום רחם ולהפתעתי האבחנה הקודמת הייתה בחלקה שגויה. אין לי נוזל בחצוצרה בחלק המרוחק של הרחם ואין צורך לכרות את החצוצרה. בסה"כ היתה לי חסימה קלה בחצוצרה השניה וגם היא נפתחה בצילום הנוכחי ע"י צינתור. איזה מזל שידה של הרופאה שלי לא היתה קלה על האיזמל.... נו אז זהו מתחיל הסבב הידוע: בדיקות דם+אולטרסאונד כל יומיים-שלושה. בקיצור אני מקווה שהפעם המנוי חופשי-חודשי שלי יסתיים וחידושו יהיה רק לבדיקות שונות. המשך יום נעים לכולן ובהצלחה לכל הבנות שבתהליך ושממתינות לתוצאות הבטא. שנשמע רק בשורות טובות :-) באהבה גדולה :-)

10/10/2011 | 07:13 | מאת: לי האחת והיחידה

ראשית, אני מאחלת לך הצלחה מכל הליבי ואמן אמן שתזכי לפרי בטן מתוק במהרה. כמה כוחות נפש יש לך, את פשוט מדהימה! בעה"ש אחרי החגים תבשרי על בטא פורחת וממריאה לשחקים אמן ואמן!!!

12/10/2011 | 14:58 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

לי מתוקה תודה רבה רבה מקרב הלב על האיחולים. את הכוחות אני שואבת תאמיני לי מכל אחת מכן. אתן אלו שנותנות לי את הכוח להמשיך ולא להישבר. מקווה שהפעם זו באמת תהיה הפעם ובעה"ש כמו שאת אומרת שהבטא תפרח לשמיים. אני יודעת שגם אם הבטא תהיה סוף סוף חיובית ולא רק הריון כימי, הדרך עוד ארוכה. אבל נתחיל לפחות ממשהו. מברכת אותך ואת משפחתך בברכת חג שמייח. אני אישית מאוד אוהבת את החג הזה. חיבוקים ענקיים :-)

10/10/2011 | 11:57 | מאת: רעות

10/10/2011 | 12:04 | מאת: רעות

נ היקרה איזה יופי שאת כבר בדרך שתוביל אותך הישר אל האמהות!!! שיהיה המון המון בהצלחה בטיפול ושיסתיים רק בתשובה חיובית. אני צריכה החודש לחכות לאחר מה שעברתי. אחזור בחודש הבא על מנת לנצח במשימת בייבי - הפעם עם הריון תקין ומלא! אוהבת בחזרה וזו הזדמנות לאמר לך תודה על כל העידוד שלך בהודעות קודמות שלי, לא תמיד היו לי את כוחות הנפש לענות, אך אני מאמינה שאת מבינה ועכשיו אני מרגישה כמוך לפני יציאה לדרך חדשה. מחזיקה לך אצבעות להצלחה!!!

12/10/2011 | 15:07 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

תודה רבה רבה רבה על העידוד. זה כל כל עוזר, ואני כל כך מבינה אותך שלא תמיד יש את הכוחות לענות. מנסיוני, קריאת ההודעות והתגובות כל כך עוזרת. גם מקריאת התגובות שלך לבנות אחרות, אני שואבת את העידוד ואת הכוחות להמשיך הלאה. אני כל כך גאה בך שלמרות החוויה הקשה שעברת, את חוזרת עם כוחות מחוזקים לקראת הניצחון. אהבתי את הגישה שלך: באת במטרה לנצח ואת במסלול הנכון. אני מעריצה אותך על הגישה האופטימית שאני מאמינה שאכן זו הדרך שלך לנצחון הגדול שיבוא בע"ה במהירה בימינו. אני מאמינה שהדרך הזו לא תהיה רצופה בחתחתים (מקווה שכך כותבים את המילה). אוהבת ושולחת לך המון חיבוקים, נישוקים וכמובן כמובן הצלחה וחג שמייח :-)

10/10/2011 | 13:06 | מאת: דורה

המסלול הזה יוביל, בעזרת השם, הרופאה, ההורמונים, הדיאה, הדיקור והצמחים-להריון שלך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וכמובן כמובן- בעזרת רוח גבית עזה שלנו, והמון תפילות ולחשים. אהובתי, אם היא החליטה שאין צורך לשנות את הטיפול ההורמונלי- אז אין צורך לשנות אותו! עובדה- היבול בטיפול הקודם היה נהדר!!! קראתי את מה שכתבת לי לפני כיפור- קודם כל, אהובה שלי, אני מקווה שהבנת שצחקתי איתך כשכתבתי שיש לך שאלות קשות. ושנית, יקירתי, אפילו לא בתור בדיחה- אני בשום אופן לא מקבלת את תפקיד הסגנית של הרופאה שלך. מה אני מבינה בזה, בסך הכל? מעט מאד! מהנסיון שלי, ממה שקראתי וממה שבנות סיפרו. זה הכל! את דעתי אני תמיד מביעה בהסתייגות. ממש מקפידה על כך. ומפני שאני בטוחה שיש בנות שבעיקר קוראות ולא ממש כותבות, חשוב לי מאד שידעו- הקשר הקרוב ביותר שיש לי לרפואה הוא דרך קשרי משפחה! אם אני הייתי צריכה ללמוד רפואה, עם כל המתמטיקה והלחתוך אנשים ולהתסכל להם בקרביים- מצב הרפואה היה חמור ביותר!!! ובכלל, בסוף אני אתפוס תחת (-: אז, יקירה שלי, את לגמריי על מסלול ההמראה! מכאן רק תעלי ותנסקי להריון ולילד/ים שלך!!! מחזיקה לך אצבעות בכל שלב ושלב של הדרך. חולה עלייך!!!!!!!! ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ מזמוזים גם ביום חמסיני שכזה~~~~~~~~~~~~~~~~~~

12/10/2011 | 15:29 | מאת: נ (נונצ'קלקה-ליידי B)

תחילה אני רוצה לאחל לך ולבני משפחתך לדורותיהם חג שמייח. איזה חג כייפי זה סוכות. האם עשיתם סוכה?. ואם כן מי מבין הילדודס (או אולי שניהם) אחראי על הקישוטים?. נו אז סוף סוף עונה לך. אל תיבהלי כאב הראש חלף עוד באותו היום (הוא לא המשיך עד היום :-)). רציתי לקחת אקמול והופ, פתאום פסק כאב הראש. כנראה הוא נבהל. איימתי עליו שאם הוא לא עובר תוך פחות מחצי שעה, אני אזריק לו מנופור יחד עם פיוריגון במינון שהרופאה נתנה לי. כמובן שאני לוקחת בצחוק את מה שכתבת לי (לגבי השאלות הקשות). כל הכיף זה לצחוק על עצמינו. דרך אגב, אם אני לא טועה, דניאלה, אחת הבנות כאן בפורום הגיבה לאחת הבנות והיא המליצה על ספר בשם: "כמה רחוק את מוכנה ללכת" מאת מאירה ברנע גולדברג. הספר מספר את ההתמודדות של אותה בחורה עם הטיפולים אבל בזוית הומוריסטית. כמובן שהסוף הוא טוב. ספר ממש ממש חדש. נדמה לי שהוא יצא לפני חודש לשוק. קראתי אותו במהלך יום הכיפורים (380 עמודים). פשוט לא יכולתי לעזוב אותו. הוא כתוב בצורה פשוט מדהימה, עם המון הומור עצמי וביקורת על החברה שלנו שכאמור נכנסת לנו לשחלות. מומלץ מאוד מאוד. ותודה לדניאלה. אני אכתוב אחר כך בנפרד. טוב, לגבי סגנית הרופאה: OK אני אוריד ממך את המינוי. אבל בדבר אחד אני לא מסכימה איתך והוא לגבי הידע שלך. את יודעת יותר ממה שאת חושבת. הידע שיש לך הוא בהרבה יותר מהידע שיש לכל מטופלת פריון אחרת. וכמובן שיש לך את הידע מנסיונך האישי. כנראה שגם אלו שמספקים את התשובות והידע היו טובים ולא חסכו ממך מידע. אני דוקא חושבת שהיית יכולה להיות רופאה טובה מאוד. נו אז לא רופאה כירורגית כי שם אכן צריך לחתוך בבשר החי (או שכבר לא....). ועד היום לא הבנתי מדוע רופאים אמורים להיות טובים במתמטיקה (גם אני לצערי פשוט דיסלקטית במקצוע הזה). נו אבל אם יש במשפוחה רופאים זה גם טוב (באיזה תחום?). אני בטוחה שאם היית רופאה התורים אליך היו מכאן ועד הודעה חדשה (ולא חשוב באיזה תחום היית מתמחה). כתבת שאולי בסוף תתפסי תחת :-), אז יש לי מקצוע עבורך: רופאה שמבצעת קולונסקופיה :-)))) נו מה את אומרת?. נו טוב התחלתי עם השטויות שלי. וואלה נראה לי שההורמונים לפעמים גורמים לי להיות במצב רוח נורמלי. מוזר הא?. נו אז עכשיו רגע של רצינות: היום עשיתי בדיקת דם+אולטרסאונד זקיקים (חתיכים). עדיין אין שום דבר. הפעם לא נלחצתי. אני כולה מזריקה 3 ימים. היום ומחר שוב אותו מינון, וביום שישי שוב דם+אולטרסאונד. אני מאמינה שעד אז אי אילו חתיכים כבר ירצו להראות את פרצופם האמיתי. טוב זהו סיימתי להיום. שוב המון המון תודה. שרופה עלייך. שולחת לך ים של מיזמוזים, חיבוקים, נישוקים. חג שמייח עם המון אושפיזין :-)

10/10/2011 | 18:37 | מאת: יסמין

האם דיקור סיני וכל הצמחים הנלווים באמת עוזרים? האם את יכולה לרשום לי אצל מי הינך מטופלת? גם אני חשבתי לשלב בטיפולים דיקור סיני אולם אני די סקפטית לגבי הדיקור סיני. שיהיה לך בהצלחה וכמובן שלכל הבנות בפורום, חג שמח. 

10/10/2011 | 21:05 | מאת: נועה

לא ראית שכתבתי לך למטה, אשמח להמליץ לך בענייני רפואה סינית, תכתבי לי למייל: [email protected]

11/10/2011 | 00:11 | מאת: דורה

כתבתי לך אי שם למטה בשירשור שלנו..

10/10/2011 | 21:03 | מאת: נועה

יאללה, קדימה, מנועי סילון בפול אש!!!! רוצה לשמוע על טיסה חלקה, שיוט למעלה בשמים עם עננות קלה לבנה, שום עננים אפורים, שום עננים כבדים, מזג אוויר מעולה, ונחיתה עם תוצאות הישר מהרקיע השביעי!!!!! לאב יו מותק. את כובשת את היעד הפעם. שמעת???????????

09/10/2011 | 18:09 | מאת: לולה

היי בנות, אחותי היקרה סיפרה לי על משהו שחברה שלה עברה ויכול לעזור מאוד בטיפולי הפריות. אני לא שמעתי על זה מעולם, היא עברה שתי הפריות אחרי שבע שנות טיפולים בבית חולים קפלן והיא מספרת שמה שעשו לה לפני כל הפרייה הוא תהליך שדומה לגרידה, ללא הרדמה וזה מה שהביא להצלחה בטיפול. נשמע מוזר , אני יודעת, גם אני לא הבנתי כל כך מה הפעולה הזו ורציתי לדעת האם מישהי שמעה על זה משהו. אומרים שאחרי גרידה הרחם קליט יותר מבחינת השתרשות ויכול להיות שזהו ההגיון שעומד מאחורי הפעולה הזו. מישהי שמעה על זה ?

09/10/2011 | 21:19 | מאת: נועה

את מדברת כנראה על פעולה שנקראת פיפל. לפני מחזור טיפול עושים חריצים ברירית הרחם, טוענים שזה עוזר בחידוש הרירית ובהשתרשות עוברים. זה לא הוכח מדעית שזה אכן תורם, אבל יש נטיה לנסות את זה אחרי מספר טיפולים שלא הצליחו. שווה בדיקה עם הרופא שלך, לשמוע מה דעתו.

09/10/2011 | 17:36 | מאת: עלמה

שלום, אני אחרי IVF ראשון שנכשל כאשר עשיתי דרך קופת חולים באלישע. אשמח לשמוע מנסיונכן מה היתרונות של רופא פרטי ופחות או יותר מהן העלויות בהשוואה לציבורי ששם עלה לי בסה"כ 600 ש"ח כמובן שהכל לא כולל את עלות הזריקות. חשוב לציין שאין לי עדיין ילדים ובטח יש לזה גם השפעה על העלויות. האם קופת חולים משתתפת? ואם אפשר גם לקבל המלצות ו/או חוות דעת על רופאים. תודה

09/10/2011 | 17:52 | מאת: לולה

היי עלמה אני חברה בקופת חולים מאוחדת והרופא שלי מקבל אותי במרפאתומלביקורים ללא תשלום. את שני טיפולי ההפרייה עשיתי אצלו במדיקל סנטר הרצליה שזהו בית חולים פרטי. אני חברת מאוחדת עדיף, כל טיפול עלה לי 1300 שקלים בערך ללא התרופות. היתרון האדיר שאני רואה בטיפולים אלו הוא זמינות הרופא הפרטי שלך וזה שהוא הרופא שעושה את השאיבות וההחזרות, הוא מכיר אותך ומכוון אותך ווספיציפית לרופא שלי גם משרה בי הרגשת ביטחון , רק לראות שהוא זה ששואב ושמחזיר מרגיע אותי אישית מאוד. ממה שהבנתי, ממש לא מנסיון אישי, כאשר פונים לבית חולים ציבורי, יש המתנות בתורים ארוכים, והרופא שבמשמרת הוא זה שעושה את הפעולות כאשר ברוב המקרים הוא לא מכיר אותך .. אבל אני יודעת שיש הרבה הצלחות גם פה וגם שם, חברה של אחותי עשתה שתי הפריות בברזילי באשקלון ציבורי לגמרי ויש לה היום ילד בן שלוש ותאומים בדרך כך שזה ממש לא אומר כלום. זה בסך הכול עניין של הרגשה, של הרגשתך כלפי הרופא שלך ושל התחושה שאת סומכת עליו ועל המקום שבו את מבצעת את הטיפול. אני מרגישה בידיים מאוד מאוד טובות , למרות שכשהגעתי אליו בפעם הראשונה לא היה לי מושג שהוא לא עובד בבתי חולים ציבוריים, רק בפרטיים. אני מאזור תל אביב אז אם את מעוניינת בעוד פרטים , אנא כתבי לי. דרך אגב, למבוטחי מאוחדת שיא , הפעולות הנל עולות כ 100 שח בסך הכול גם במדיקל סנטר בהרצליה וגם באסותא רמת החייל שאלו המקומות שבהן הוא עובד, כך שהתשלום הוא ממש לא נורא.. שיהיה לך המון בהצלחה בהמשך ושהטיפול הבא יהיה האחרון, אמן ..

09/10/2011 | 21:17 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך לשהות קצרצרונת! היתרון ברופא פרטי כמו שלולה כתבה לך זה בעיקר הזמינות שלו אלייך, והעובדה שהוא מלווה אותך לאורך כל הטיפול ולומד כיצד לעבוד עם גופך והתגובה שלך לטיפולים הבאים אם חלילה יהיו... לגבי עלויות, הן מאד מאד משתנות. יש רופאים שנמצאים ברשימת המומחים של הקופה שלך, ואז הקופה מחזירה פחות או יותר 80% מעלות הטיפול, וזה ל3 טיפולים בשנה. כל רופא גובה סכום אחר. לגבי איזה רופא, אנחנו משתדלות להמנע ממתן חוות דעת אישיות על רופאים, אני חושבת שבפורום תפוז יש שירשורים עם המלצות רופאים. שיהיה בהצלחה גדולה מאד!!!

09/10/2011 | 12:37 | מאת: מיטל

מה נשמע מה שלום הקטנה? אצלי הכל כרגיל מנסה להיות הכי אופטימית שאפשר עד יום שלישי שאז אני צריכה ללכת לעשות בטא היום הלכתי בבוקר לקבל זריקת פרוגסטרון ושחזרתי חיכה לי בדואר מכתב מאסותא בד"כ המכתב הזה מעציב אותי אבל הפעם שמחתי מכיוון שבפעם הראשונה יש לי שני מוקפאים מהשאיבה שהייתה בראש השנה מיטל

09/10/2011 | 17:22 | מאת: יסמין

שמחה בשמחתך ומחזיקה לך אצבעות לבדיקת הבטא. החזיקי מעמד ותהיי אופטימית.

09/10/2011 | 17:24 | מאת: יסמין

התגובה מופנית אליך כמובן

09/10/2011 | 21:10 | מאת: נועה

איזה כיף!!! מקוה מאד מאד מאד שזה סימן שעכשיו יש לך ילד או שניים שכבר השתרשו ויודעים שיש להם אחים בפריזר! זאת פתיחה יפה לשנה חדשה! מחזיקה לך את כל האצבעות, בהונות, קצוות וכל מה שאת רוצה ליום שלישי!!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

10/10/2011 | 07:01 | מאת: נ (נונצ'לקלקה)

היי מיטלי גמר חתימה טובה. אני מחזיקה לך את כל האצבעות :-)))))) שימרי על האופטימיות. שמחתי לשמוע את הבשורה מאסותא (ילדי הארטיקים :-)). זו בשורה מעודדת. ב ה צ ל ח ה !!!!!!!!

10/10/2011 | 07:17 | מאת: לי האחת והיחידה

גם אני הרגשתי כמוך בטיפול בילד השני. פעמיים אכזבה קשה ובפעם השלישית גלידה גם היריון וגם מוקפאים. מאחלת לך את אותה הרגשה וזכייה. גם לי זה קרה בחגף, בחג שבועות ולך זה הולך לקרות בענק בחגי תשרי. אמן ואמן! בהצלחההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ענקית. אני גאה בך על הנחישות ועל הכוחות לעמוד בדרך הלא פשוטה הזו אבל בסוף המתנה תגיע. נשיקותס

אולי עדיף ככה אין אשליות.. אני מנסה להיות קצת צינית כדי לא ליפול לבור השחור הזה שאני ככ מפחדת ממנו. אז נכון לכרגע סבב המוקפאים הראשון שלי לא צלח..יש לי עוד שניים ממתינים לי באסותא אבל להבנתי לא עושים שאיבות/החזרות עד תחילת נובמבר.. האם זה כולל גם מוקפאים? יאלה אוףףףף אני עם הפנים קדימה. מכסימום ננסה טבעי.. חוץ מזה שלא משתשרש, הגוף עובד טוב בטבעי וגם תכלס יותר כיף גמר חתימה טובה וצום קל לכל מי שצמה

09/10/2011 | 09:28 | מאת: נועה

מקווה אולי אולי אולי שבכל זאת הבטא (היום?) תבשר משהו אחר...?? כבר היו לנו הרבה מקרים של רמיזות מחזור שהסתיימו בילדים! לפחות שמחה לשמוע שאת עם הפנים קדימה. יום כיפור נגמר, זמן היטהרות, מתאים בתזמון. עכשיו כשהשטח יהיה נקי תצאי לדרך עם כל הכח! טבעי, מוקפאים, או עם קצת עזרה, העיקר זה לכבוש את המטרה! לא יודעת כלום לגבי אסותא, כבר מחוץ למעגל החדשות שלהם. בתפילה שכל החתימות הנכונות נחתמו! שבוע מקסים ומלא אנרגיות חדשות וטובות.

07/10/2011 | 10:05 | מאת: קרן החדשה

רק קפצתי לאחל גמר חתימה טובה וצום קל ומועיל לאלה שמותר להן (ורוצות) לצום. מאחלת לכוווווווווולן שהמחטים, שאיבות, החזרות, תקוות ואכזבות יתחלפו עד לעונת החגים הבאה בהנקות, חיתולים ובקבוקים. בסוף זה מצליח! נזכרתי השבוע איך דמעתי בתפילות השנה שעברה בכל פעם שהגיענו בתפילת נתנה תוקף למשפט "כמה יעברון וכמה ייבראון", וגם בתפילת הכהן הגדול במוסף יום הכיפורים, למי שמכירה, שיש בה בקשות לשנה החדשה, ואחת מהן היא ל"שנה בה לא תפיל אשה פרי בטנה". והנה השנה אני כבר הולכת לבית הכנסת עם בני הקטן. וזה יקרה לכל אחת ואחת מכן בקרוב! שנה טובה

08/10/2011 | 21:45 | מאת: רעות

קרן, תודה על הברכות ותודה על התפילות. אמן שמה שאנו הכי רוצים ומייחלים לעצמנו יתגשם בשנה הזו!!! תהני מבנך ותבורכי בעוד מפרי בטנך

09/10/2011 | 09:30 | מאת: נועה

קרנצ'וק, בדיוק בדיוק בדיוק אותן מחשבות עברו בי אתמול בזמן תפילת נעילה כשהיקרה מכל בידי... איך עברה לה שנה מאז תפילותי נענו. שתפילות כולן תעננה השנה, אמן!!!!!!!!!!!!!

10/10/2011 | 07:06 | מאת: נ (נונצ'לקלקה)

גם לך ולמשפחתך החדשה. איזה כיף ומרגש לקבל ממך איחול לשנה החדשה. אני רואה שלך יש קשר הדוק יותר עם היושב במרומים :-). אני מאמינה שתפילותייך ייתגשמו ובאמת באמת אני מודה לך מכל ליבי. מצטרפת לאיחול המקסים של רעות.

10/10/2011 | 13:16 | מאת: דורה

בעזרת השם, כל אחת ואחת פה תזכה. ואם אפשר, אז ממש ממש בקרוב!!!

05/10/2011 | 21:37 | מאת: ש.

האם רגישות באותו צד שבייצתי,עד כמה שאני מרגישה-באיזור השחלה,בתחילת שבוע 6 להריון הגיוני.?.?

06/10/2011 | 07:45 | מאת: נועה

קודם כל לא הספקתי לברך אותך, שיהיה מזל טוב!!!!!!! ושימשיך עגול, תקין, ארוך ועם ידיים מלאות בסופו של הריון מדהים! כן, הגיוני מאד להרגיש את השחלה שייצה מאחר ומופרשים הורמונים של הריון אשר גורמים לעבודה מוגברת של הגופיף הצהוב. (הזקיק שבייץ הופך למה שנקרא גופיף צהוב, והוא זה שמפריש את הפרוגסטרון עבור העובר שמפתח עכשיו ממש את השיליה שלו) שיהיה יום מקסים!

תודה על המידע-זה מרגיע אותי. אני ישר הלכתי למחשבות של הריון חוץ רחמי! והביתא שלי התחילה מעט נמוך אז בכלל נלחצתי... אחרי 5-6 ימי איחור יצא לי 270. אחרי יומיים 560-נרגעתי מעט. והיום יומיים אחרי כבר ביצעתי ערכה בייתית וסוף סוף כבר היו 2 פסים בולטים. יש לי תור לאולטרסאונד ראשון ביום ראשון ואז אני מקווה שארגע סופית לגבי מיקום ההריון. במיוחד כיוון שהפלתי חודש שעבר אחרי נסיונות של שנה להרות,,,הדמיון השלילי שלי לצערי מפותח :(

05/10/2011 | 20:49 | מאת: שירה

בת 37 לאחר 4 טפולי הפריה ללא הצלחה אין לי מוסג מה הבעיה אצלי לאחר הזרקה של DECAPEPTYL 0.1 CNAL במשך 9 ימים קבלתי מחזור הרופא אמר לי ביום החמישי של המחזור לקחת GONALFPEN 900 במשך 5 ימים 150 ממ' פלוס ECAPEPTYL 0.1 CNAL לאחר מכו הוסיף לי זריקות של מנופור עד כאן הכל תקין הררית 10 מ' יש זקיקים הכל תקין לאחר הוצאת הזקיקים יצאו כמות גדולה של בציות וכן עוברים יפים מאוד הכל בה' מצוין ולמרות הכל אני לא נקלטת וכאשר אני שואלת את הרופא מה הבעיה אין לו תשובה וכך הוא אומר הרחם תקיו.העוברים בלי עיין הרע אין לי תשובה בשבילך מה לעשות זה ממש מיאש...הסבל של הזריקות ההרדמה ההמתנה והכי האכזבה למה אני לא נקלטת מה הרופא מפספס?אולי כדאי להחליף רופא אם אחרי 4 טפולי הפריה הוא לא הצליח למה שיצליח הפעם החמישית? מה לעשות

06/10/2011 | 07:51 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מברכת אותך בשהות קצרצרונת אתנו! יקירה, האכזבה והקושי מאד מאד מאד מובנים! זה נראה כאילו סוף העולם קרוב יותר מהתינוק. אבל מבטיחה לך שהוא בדרך אלייך! נשמע שאת מגיבה מצוין לטיפולים, וזה באמת באמת רק עניין של העובר הנכון גנטית עבורך שיחליט שהוא משתרש ונשאר. לא צריכה להיות שום בעיה, לפעמים פשוט לוקח זמן למצוא את העובר שרוצה להתפתח כמו שצריך. כשמתערבים במהלך הטבעי של הגוף אי אפשר לדעת כמה זמן יקח עד שימצאו את ההוא המדויק בשבילך. אצלי הכל תקין ובכל זאת לקח לי 5 טיפולים עד שהריתי את ילדתי החדשה! אני לא בטוחה שצריך להחליף רופא, כי כולם בסה"כ אותו דבר מבחינת סוג הטיפול וסוג הפרוטוקול. זה שאלה של כמה את מרגישה טוב איתו. וכמה הוא מנסה להיות יצירתי ולהתאים את הפרוטוקולים לפי התגובה שלך. לפי מה שאת מספרת הוא דווקא עושה עבודה טובה... את יכולה לבקש בטיפול הבא לבצע הנצה בעובר, שזה חור פצפון שעושים במעטפת העובר עמ"נ שישתרש אולי טוב יותר. הכל זה ניסוי וטעייה לצערנו. העניין של ההשתרשות עוד לא לגמרי ברור לרופאים. יקירה, עוד קצת סבלנות וגם את תעברי לצד של הבטן העגולה! שולחת לך הרבה אנרגיות טובות!!!

06/10/2011 | 22:21 | מאת: שירה

תודה רבה על העידוד והנחמה למרות שכל טיפול זה קשה וההמתנה יותר קשה ואמון בכי ודמעות אני לא מתיאשת וכבר קבעתי תור לטיפול הבא אני שמחה שאת איתי ויש לי למי לשפוך את ליבי את עושה חסד אמיתי וה' יחזיר לך כפל כפלים ובנתיים אני מאחלת לך ולבני משפחתך גמר חתימה טובה בשורות טובות .

05/10/2011 | 20:21 | מאת: טליה..

היי בנות, אני הרבה לא מתחברת למחשב רק מהזרעה להזרעה נכנסת לי לפורום הזה...שהראש לגמרי מבולבל.. היום עשיתי הזרעה שלישית..שלב סופי לפני מעבר לכיתת ה ivf אני ממש מפחדת מההפרייה בשל גילי הצעיר. אני בת 26.אשמח לשמוע חו"ד... אני הזרקתי גונאל אפ 75 והייתי במעקב של בדיקות דם ואולטראסאוד.ביום שני הזרקתי רק אוביטרל. והיום נעשתה ההזרעה.. אתמול היה לי כאבי תופת בבטן היא התנפחה מאוד..ששאלתי את הרופא הוא אמר שזה בסדר...... אני דיי בתהיות יש סיכוי שהזרעה שלישית תצליח אם 2 לפני לא הצליחו? מציינת שהבעייה שלנו היא בעית זרע שלאחר השבחה הוא יוצא דיי בסדר.ריכוזיות 100*10)6( תנועתיות-99% והאם המועד של ההזרעה הוא בסדר בהתחשב שהזרקתי אוביטרל ביום שני ב10 בלילה.

06/10/2011 | 07:55 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו! בברכת דרך קצרצרה אתנו... קודם כל מחזיקה לך אצבעות שהפעם את בהריון ארוך תקין ונפלא עם ילד בסופו! לגבי התזמון של האוביטרל אני לא יכולה לדעת בלי שתספרי לנו מה היה גודל הזקיקים ורמת הפרוגסטרון ואסטרדיול בדם. אני מאמינה שהרופא יודע מה הוא עושה ותזמן את זה נכון. הבטן כאבה לך כי בייצת יותר מזקיק אחד כפי הנראה, ובגלל ההורמונים שהזרקת יש הבטן קצת מתנפחת אחרי הביוץ. זה ירגע תוך כמה ימים. באמת באמת מאחלת לך שלא תצטרכו להגיע לIVF בכלל בכלל. בכל מקרה, את מוזמנת להיות אתנו פה, קצת יותר קל לעבור הכל ביחד. יומעולה!

05/10/2011 | 16:51 | מאת: ליאן

תודה ענקיתתתתת בנות ורציתי לאמר שהספקתי לקרוא קצת .... רציתי לחל לכל אחת מכן לחייך תמיד!!! שיהיה לכן גמר חתימה טובה ושנה קסומה מלאה הפתעות וכמובן אני יכולה לאמר רק על פי הדאגה של כל אחת מכן .... שאתן תיהיו אמהות נהדרות!!!!!!!! אוהבת אותן המון ליאן

06/10/2011 | 07:55 | מאת: נועה

תודה רבה חמודה, שגם לך תהיה שנה נפלאה וגמר חתימה מעולה!!!

05/10/2011 | 09:55 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על הניחומים והמילים החמות. מי ייתן ולא נדע עוד צער תרתי משמע. חתימה טובה ושנה נפלאה אוהבת אותכן לי

06/10/2011 | 07:57 | מאת: נועה

אמן אמן אמן, שנדע רק שמחות ואושר כולנו! שתהיה לך שנה של התחלות חדשות, מלאה חיים, חתימה מצוינת שם למעלה (ואם את רוצה שיחתמו לך עוד פצפונ/ת עד החגים הבאים) הרבה אהבה!

06/10/2011 | 11:26 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

סליחה על העיכוב בתגובה. מצטרפת לכל מילה ומילה שנועוש כתבה. מאחלת גם לך שנה של הצלחות, שנה מופלאה עם המון המון שמחה. אוהבת ומחבקת אותך חזק חזק :-)

06/10/2011 | 20:19 | מאת: דורה

גמר חתימה טובה גם לך, יקירתי. שתהייה לך שנה של אושר ונחת וסיפוק והמון המון אהבה!

08/10/2011 | 19:14 | מאת: מטופל?שית

היי בובה... אני מקווה שהימים עוברים עליך לטובה ... שתהיה שנה טובה ומתוקה, שנה של חיוכים ושל בשורות טובות

05/10/2011 | 09:01 | מאת: רוני

היי פתחתי שרשור חדש ... רק רציתי לומר שהמתח הזה הורג אותי ואני לא אוהבת להיות בחוסר וודאות שכזה .ותודה לנ היקרה שמנסה להרגיע אותי ...לא ישנתי דקה אחת בלילה וצריכה להעביר עד מחר ...לראות אם הבטא תתאפס או מה יעלה בגורלה ...אתמול היתה בטא 14 מוזר ביותר ...כפי שנ הסבירה לי כנראה שזה הריון כימי לצערי אני ממש מבואסת מזה...הוחזרו עוברים מדהימים ואפילו אחד לא הצליח להשתרש לו ...כמה חבל לי ...טוה הרופא מאוד אדיש אפילו לא דיבר איתי המזכירה אמרה לי כמו באסותא מחר לעשות שוב בטא ןולהמשיך עם התמיכה ...אז אני בדרך לקופח לקבל את הזריקה של התמיכה ...ואני לא ממש יודעת מה קורה שם ...מקווה שמחר אדע יותר בבהירות . תודה על ההקשבה יום טוב וקל לכולן

06/10/2011 | 07:58 | מאת: נועה

אני בכל זאת מחזיקה לך אצבעות שהבטא תמשיך ותעלה ותטפס לה למעלה למעלה!! היו לנו פה ילדים בריאים אפילו מבטא שהתחילה ב 9! מחכה לשמוע ומחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

06/10/2011 | 13:15 | מאת: רוני

תודה רבה לכל התומכות אבל לצערי הבטא ירדה ל 10 (מ 14 לפני יומיים )וזהו הרופא אמר שאני אמורה לקבל מחזור תוך כמה ימים להפסיק תמיכה ....ואחרי חודש עמוס רצוף במכשולים זה נגמר לצערי בעוד שלילי אני בעד לצאת לחופשה קצצרה וכשאחזור אתקשר אליו לקבוע מה עושים חודש הבא ...המון תודה לכולן נשיקות ובהצלחה

04/10/2011 | 18:04 | מאת: ליאן

אינני מתכננת להיכנס להריון .... אני חיילת... כך שהשתמשתי באמצעי מניעה (קונדומים) . בדרך כלל מחזור סדיר , האחרון ב24.8 וכשהגיע המועד לקבל עוד מחזור אפילו לא היו לי סימנים , הוא איחר בשבוע ובנתיים החזה התנפח , כאבי ראש , בחילות וכו'.... ב29.9 התחיל מין דימום - לא דימום .... משהו ממש ממש מוזר .... בניגוב אך לא דומה למחזור כלל!! בתאריך 1.10 פניתי לבית החולים לאחר שהבחנתי כי אני ממש חיוורת ומרגישה רע ! רופא הנשים בבית חולים הבחין כי אין הריון .... ובדיקת הדם כך הם אומרים - שלילית ... אך הסימנים לא נגמרו ... עדין מרגישה אותו הדבר ודימום לא פסק עד היום בבוקר (4.10) וגם הדימום היה חלש עד חלש מאוד.....אפילו לא הגיע לתחבושת .... מתה מפחדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד

04/10/2011 | 18:26 | מאת: יסמין

ליאו, אין לך מה לדאוג. בדיקת דם הינה הבדיקה המדויקת ביותר לצורך אבחון הריון. נאמר לך בביה?ח שאינך בהריון אז את יכולה להיות רגועה. לפעמים המחזור מאחר מסיבות שונות כמו לחץ, מתח נפשי. כך שאת יכולה להיות רגועה, המחזור יגיע.

04/10/2011 | 19:45 | מאת: ליאן

הבעיה שהיה לי דימום(לא יודעת אם לקרוא לזה דימום אפילו ) מוזר מאודדדדדדדדד ...... הוא נגמר היום בבוקר והוא היה חום כזה .... הוא חלש ..

04/10/2011 | 04:30 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי זה מה שקורה שהולכים לישון מוקדם, אז קמים מוקדם לפני 4 בבוקר. ומה עושים: נכנסים לפורום המדהים הזה. עניתי לכן לתגובות של האיחולים לשנה החדשה. זה היה איפהשהו למטה. דורולטה: קראתי את התגובה המדהימה שלך לרעות. פשוט הוצאת לי את המילים מהעט. כל אחד הופך להיות חוקר בגרוש. אני חושבת שאפשר להמליץ על כל אותן נשמות טובות בפני ועדת קבלת פרס נובל. אני חושבת שצריך להוסיף קטגורייה: טימטום. יש הרבה מועמדים לכך. נו אז הנה גם אני עצבנית על הבוקר :-) נשתמע בקרוב :-) חיבוקים, נישוקים ויאללה גם מזמוזים על הבוקר :-)

04/10/2011 | 10:59 | מאת: דורה

סחתיין עלייך- ארבע וחצי בבוקר? להתעוררRRרר??? מתי הלכת לישון? בשבע בערב? ראיתי את תגובתך למטה וגם עניתי אי שם למטה. מה אגיד לך, כל "המדענים" הללו יכולים להוציא מטופלות פריון מהדעת! ובמיוחד כאשר הם מדברים על משהו שגם המטופלת לא יודעת עליו אינפורמציה מדוייקת. זה מצב קשה כל כך גם כך, אז כל טיפה של טמטום כזו, שמתווספת לדאגות ולחרדות היא- א. מיותרת כל כך. ב. מטומטמת כל כך. ג. מעצבנננננת כל כךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!! ומה עם כל הגאונות שאומרות לך שאת צריכה רק להירגע? ומה עם כל אלו שגיסתן/הבת של השכנה שלהן/הגיסה של הבת של השכנה שלהן/הבת של השכנה של הגיסה שלהן- נכנסה בלי בעיות להריון בגיל 42/44/וכו'? כתבתי פה כמה ברכות כי יש לי פה מלוכלך למדיי, אבל נאלצתי לצנזר את עצמי ((-: היום מגישים את המועמדים לנובל לפיזיקה. אולי מחר זה היום שלהן, של כל הדוקטוריות של סיינטיפיק ידיעות? מרחתי היטב היטב את כל המזמוזים, ואני ממוזמזת כדבעי כעת. זה עושה לי טוב לעור. ת'נק יו סו מאצ', נעים להתחיל את היום ככה. יום ניפלאאאאא, תשתדלי לא להירדם באמצע העבודה.... אוהבת אותך, סוויטהארט!!! וכמובן: ~~~~~~~~~~~~גררררררררררררר~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

05/10/2011 | 00:09 | מאת: נ (נונצ'קלקה-B)

לילה טוב דורוש. עוד לא הלכתי לישון. אני דוקא יחסית עירנית. אז לא הלכתי לישון ב-7 בערב :-) אבל כנראה שנרדמתי בסביבות 22:00 אז פשוט הספיקו לי שעות השינה. אני מסכימה עם כל מילה שכתבת לי. אהבתי את הכינוי: סיינטיפיק ידיעות. את יכולה להיות קופירייטרית (ואולי זה באמת התחום בו את עוסקת ?. ....). אז דיפדפתי למטה בנבכי הפורום ומצאתי את התגובה המצחיקה שלך. אז הנה אני עונה לך: א. דוקא מאוד אהבתי את התוספת ליידי B, וכמובן שהכל מאהבה. אם את מוצאת לי עוד כינוי יאללה בכיף. ב. מה שבטוח שלילדים שלי אני לא אקרא גיל. למרות שאני מאוד אוהבת את השם הזה. הגיל הוא פקטור חשוב אבל אם מורידים כמה אותיות אזנשאר: פק ..... נו מה את אומרת? כן היה מאוד מרגש ללכת לבית הכנסת ולשמוע את השופר. את זה לפחות הבנתי, כי את התפילה עצמה לא ממש הבנתי אם זה בתימנית או בעברית, כי זה היה בנוסח אשכנז לשון קויידש. הלכנו לבית הכנסת של חב"ד.אבל לא חשוב אלוהים הוא כמו מילון מורפיקס מבין את כל השפות. ועכשיו למשהו אחר: קראתי את התגובות שכתבת לרעות. אני חייבת לומר שהמחקרים האלו הצליחו לבלבל אותי. נכון אני נמצאת בקבוצת הגיל הבעייתית. אז אם כך הדבר מדוע משרד הבריאות מממן טיפולי פוריות לילד ראשון-שני לנשים עד גיל 45 (צדקת בקשר לגיל) אם במילא הסיכוי להרות ולהביא לעולם ילד בריא מכל הבחינות?. לפי מה שהבנתי וזה לא שייך למחקרים הללו, אישה בגיל 42 ואילך שעדיין לא היתה בהריון או לא חוותה לא עלינו הפלה, הסיכוי שלה להיכנס להריון מביצית שלה הוא די קלוש. מדוע אם כך הרופאים ממשיכים (ולא רק הרופאים מהמגזר הפרטי) בטיפולים?. בקיצור אני לא יודעת מה קורה איתי עוד. אני יודעת שמה שאני הולכת לומר (נכון יותר לכתוב) יכעיס אתכן, ואת בוודאי תשסי בי את אחד החתולים שלך (אכן כלבים באמת מפחדים מחתולים). אני משום מה הולכת לטיפול הבא בהרגשה של שוב זה לא יצליח, משום מה אין בי אופטימיות וזאת למרות שהחצוצרות עושות רושם תקינות. אז מה עכשיו הבעיה?. נכון להיום עדיין לא קיבלתי מחזור. הוא אמור להגיע עוד יום-יומיים בערך. אני לוקחת כדור פרוגינובה פעמיים ביום למניעת ביוץ מוקדם עד ליום החמישי למחזור,ובמקביל אני מזריקה את הקלקסן. רק תזכורת קלה: את הקלקסן לקחתי גם הטיפול הקודם שלצערי לא עזר. אולי הבעיה היא באמת הגיל ונושא אי ההריון עד עתה. ביקשתי מהרופאה שתחזור אלי לגבי 2 שאלות שהיו לי והיא עדיין לא חזרה אלי (אני אזכיר לה מחר).מעניין אותי מה אתן חושבות. השאלות שלי היו: 1. בהנחה שהחצוצרות תקינות, האם אפשר לחזור להזרעות במקום IVF?. (התחלתי עם ההזרעות שלא צלחו לפני שעברתי ל-IVF). 2. האם אפשר לבצע טיפול עם פחות מינון של הורמונים?. 3. זו שאלה שעלתה לי אתמול לראש: קראתי שישנה שיטה שנקראת ZIFT (אחלה שם) שבה מבצעים את החזרת העוברים ישירות לחצוצרות. מתי ואם בכלל מבצעים החזרה בשיטה זו ומהם היתרונות/חסרונות ולמי היא מתאימה?. מצטערת על אורך התגובה. מה דעתכן?.אני לא יודעת מה עובר עלי.זה מרגיז אותי שאני אתחיל את הטיפול בתחושות האלו. האם לתת עוד צ'אנס ל-IVF מהביציות שלי ואם זה לא יצליח אז לשקול תרומת ביציות?. (דרך אגב הרופאה כבר שאלה אותי אם חשבתי על הנושא. היא עדיין אומרת לי שזה עדיין אל בתכנון). תודה רבה רבה רבה שולחת לכן ים של חיבוקים, נישוקים וכמובן מיזמוזים שזה כפי שאת אומרת טוב לעור. אז זה קרם לילה כי את מנת הבוקר כבר קיבלתן. ודורוש ליטופים לחתולים החמודים שאצלך הם כנראה מיוחדים ולא ערמומיים :-) אוהבת אתכן

04/10/2011 | 22:11 | מאת: נועה

בשעות כאלו בבוקר????? בכלל השעון חורף המג'ייף הזה הרס לי את השעה האחרונה שיכולתי לנמנם בה בבוקר... הגדול מתייצב ב 5:10, ואחותו מצטרפת לחגיגה בשניה שהוא מגיע.... הולכת לקרוא קצת מה קרה פה מאתמול בבוקר. לא היתה לי דקה לנשום! תכף אקרא הכל! מזמוזיישן חזרה אם את עדיין ערה!

05/10/2011 | 00:13 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

אני מתפלא על עצמי שאני עוד עירה!!!. נו אז אצלך זו בכלל חגיגה שלימה. כמו שאומר המשפט הידוע: עוד זה מדבר וזה בא. אצלך ישר באים :-) תקראי בבקשה את התגובה לדורה שמיועדת גם בשבילך. מראש אני מתנצלת על אורך התגובה. לילה טוב ומקווה שהבוקר שלך יתחיל מאוחר יותר. כן השעון חורף הזה מטריף את כולם. חיבוקים, נישוקים ומיזמוזים עד הבוקר :-)

03/10/2011 | 21:32 | מאת: רעות

היי לכולן, אני במצב רוח לא כ"כ טוב. אמנם קראתי הודעות אתמול ושלשום אך לא היה כוח להגיב למרות שיש לי מה לכתוב בנושא, אבל לעודד אחרים זה תמיד יותר קל מלעודד את עצמי ... ועוברים עלי ימים לא פשוטים. החל מערב חג שבו קיבלתי כדורים להפסקת הריון לא תקין ולמחרת הייתי עם שתי קרובות משפחה בהריון מתקדם (טבעי) ונכון שהריון של אחרות הוא לא על חשבון הריון שלי, אך המחשבה שעד לפני יומיים הייתי בהריון גם ועכשיו כבר לא... ואין למה לצפות ומה לספור ) : אמנם עדיף שהסתיים בשלב מוקדם ולא התגלה בעיה בהמשך, אך עדיין קשה לי רגשית. בנוסף, אתמול חזרתי לביקורת בבי"ח לוודא שהכל יצא ולאכזבתי התגלה כי נותרו עוד שאריות וניתנו לי עוד כדורים, שזה אומר עוד כאבים ועוד דימומים... עכשיו אם זה לא יהיה מספיק כדי שהרחם יהיה נקי אז ביום חמישי אצטרך לעבור גרידה! אני אפילו לא מסוגלת לחשוב על כך ואני כ"כ עצבנית ועייפה ממחשבות כאלו ועוד... היום חזרתי לעבודה ובתפקידי שחלקו בתחום חינוך מיוחד טענה אחת מקולגות שלי (מבלי לדעת על טיפולים שעברתי) שבעשרות שנים אחרונות חלה עלייה במספר הילדים עם מומים/תסמונות/בעיות עקב טיפולי IVF ורופאים ממשיכים לעשות זאת כי זה כלכלי. וגם שההורמונים שניתנים לאישה בטיפולים מסוכנים/מסרטנים ולא ממש יודעים מה ההשלכות שלהם לטווח ארוך... בקיצור, עשתה לי שחור בלב עוד יותר מבלי לדעת אפילו. וחומזה יש לי חברה שהצליחה בטיפול (ראשון)שבוע אחריי וכ"כ שמחנו שאנו יחד ועכשיו אני אפילו לא מסוגלת לשמוע על ההריון שלה ועוד חברה שגם עברה טיפול(ראשון) קיבלה תשובה חיובית. אז זה לא שאני לא שמחה עבורן, אך כ"כ קשה לי עכשיו לשמוח עבור אחרים כשרק הסתיים ההריון שלי (מקווה לפחות שהסתיים לגמרי מבלי עוד התערבות רפואית), ובעיקר שאינני יודעת עוד מה תהיה הדרך שעלי לעבור כדי להיקלט שוב ושיהיה הריון תקין ולא יהיו לי חששות... מצטערת על כל המגילה הארוכה אך רציתי לשתף כי רק כאן מרגישה שתבינו אותי מבלי לשפוט. לילה טוב

03/10/2011 | 22:06 | מאת: דורה

זה כל כך נורמאלי להתאבל עכשיו. כן, נכון שעדיף שעובר לא תקין לא ימשיך להריון מלא, ובכל זאת- היית בהריון! שמחת ודאגת והשגחת על ההתפתחות שלו ברעד ובתקווה גדולה, והוא נגמר. וזה כואב, וזה מאכזב, וזה משהו שקשה לי לדמיין אפילו. מההריון שלי מהטיפולים אני מכירה את החרדה הגדולה להריון ואת הפחד שמשהו לא תקין (כי היה משהו לא תקין) וקשה לי לדמיין את התממשות הפחד הזה. ואת ההתמודדות עם האובדן הזה. יקירה שלי, מותר לך לכאוב, ומותר לך לכעוס ומותר לך להרגיש שהחברות שהצליחו מכאיבות לך, בלי שמישהו יחשוב שאת רואה את ההריון שלהן כאילו בא על חשבונך. רק תרשי לי להגיד משהו לחכמה בלילה שעשתה דוקטורט בסיינטיפיק ידיעות אחרונות, אצלך בעבודה. אז ברשותך, אני מגיבה לחירטוטים שלה- לא נמצאו שום ממצאים שמוכיחים קשר בין מומים ובעיות אצל ילדים שנהרו מטיפולים לבין הטיפולים. אין שום עלייה ושום אחוז גבוה יותר של בעיות אצל ילדי טיפולים לעומת ילדים שנהרו באופן טבעי. מה שכן, בהריון שמושג בשל בעיות זרע, יתכן שיהיו בעיות מפני שלמעשה עוקפים את הברירה הטבעית ולוקחים זרע שאולי לא היה מפרה ביצית מפני שהוא לא תקין לגמריי. ולגבי ההורמונים- לא יודעים, אבל, הטיפולים נעשים כבר הרבה שנים, ובטווח שהם נעשים ונבדקים- לא נמצא יחס ישיר וחד משמעי בין הטיפולים לעלייה בשכיחות סרטן. אנחנו מתבקשות לבצע מעקב אצל כירורג כדי לבדוק את מצב הציצים, אבל זו בעיקר זהירות, כי כן, אנחנו נכנסות לקבוצת סיכון. אבל! כשהוד גאונותה נכנסת למכונית שלה ומתחילה לנסוע- גם אז היא נכנסת לקבוצת סיכון. כשהיא אוכלת מזון מטוגן- גם! כשהיא מעשנת- גם, כשהיא נושמת אוויר פסגות רווי אגזוזים- גם. אז שתעשה לי טובה, ותפסיק לבלבל בשכל (שזו דרכי המנומסת להגיד שהיא מז..נת בשכל, תסלחי לי, זה פשוט מעצבן אותי). אני מוכנה להכנס לקבוצת סיכון כדי להביא ילדים לעולם. מי שהילדים באו לו בקלות לא מבין ולא יבין ולכן עדיף שאת הדוקטורט שלה היא לא תעשה מקריאה בעיתונים היומיים. זהו. אני עדיין עצבנית אבל זהו. ואת, יקירה שלי, קחי את הכאב, כי אי אפשר לדחוק אותו לשום מקום, תכאבי אותו ותראי שלאט לאט יהיה קל יותר. וההריון הנכון והתקין והמלא יגיע. ובעזרת השם, בקרוב מאד! מקווה שהגרידה תעבור בקלות וללא כאבים, כי מספיק כואב לך כבר. אוהבת אותך מאד ומחבקת בכל הכוח ((((((((((((((((())))))))))))))))) דורה.

בקשר לקשר בין מומים וילדים מטיפולים, ומאחר ויתכן שיש נשים שקוראות את הדברים ושואבות מהם אינפורמציה אני מרגישה שאני צריכה לפרט קצת יותר על הקשר בין מומים וילדי טיפולים. אבל שוב, מה שההיא אמרה הוא שטות לא מבוססת שנקראה בעיתונים יומיים והביאה נתונים סטטיסטיים שאין מאחוריהם שום הבנה של כלום. פשוט כלום. כשחוקרים את הקשר בין ילדים עם בעיות לבין הריונות מטיפולים חושבים שזה קשור אולי אולי (לא חד משמעי) לזרע, כפי שכתבתי לך וקשור גם להריונות בגיל מבוגר יותר ולהריונות מרובי עוברים. נקודה. אם לוקחים מדגם מנשים שהרו באופן טבעי והן באותו הגיל ואותו מספר עוברים- לא נמצאו הבדלים! ואני יודעת על מה ההיא מדברת, על ליקויי למידה והפרעות קשב. נכון? אז גם אני מדברת בדיוק על אותו הדבר. ואני, להבדיל, גם קראתי מאמרים של רופאים בעניין וגם דיברתי על הדבר עם רופאים ושאלתי מפורשות. העניין הוא שממוצע גיל המטופלות גבוהה יותר ואחוז ההריונות מרובי העוברים בטיפולים גבוהה יותר ויש הריונות מבעיות זרע חמורות. אז מה, זה אומר שלילד מטיפולים יש יותר סיכון להיות פגוע???? ממש לא!!!!! זה אומר שהיא לא יודעת על מה היא מדברת והיא קראה נתון סטטיסטי. וסטטיסטיקה זה משהו חסר משמעות אם לא מבינים את ההקשר שלו. ומשהו אישי- יש לי ילד ענק, תכף בן 12, שנהרה בקלילות ונולד כשהייתי בת 30 וילדה שנהרתה במיקרומניפולציה, בהקפאה ובהפשרה, בדמעות, בסבל ובעינויי נפש והיא בת 3.5, לילד שלי יש רגישות (לא גבוהה) למרקמים ולרעשים חזקים, וקושי בפיצול קשב. גם לא משהו קשה אבל יש. לילדה שלי, טפו, טפו, טפו, אין. הוא והיא נולדו בניתוח קיסרי. היא נולדה כשהייתי בת 39. והנה דוגמה חיה למשמעות הסטטיסטיקה כשהיא נטולת הקשר- שום משמעות! ואחרון חביב- שבעיות קשב, לקויות למידה ורגישויות יהיו הבעיות היחידות של כל הילדים בעולם. בחיי! איזה רופאים ממשיכים לעשות את זה בגלל הכסף? מה היא מקשקשת? המדינה שלנו קבעה בחוק שמסבסדים את הטיפול לשני ילדים ראשונים ולא משנה כמה טיפולים זה לוקח. המדינה שלנו מעודדת ילודה. השבח לאל. אז על מה היא מדברת? הרופאים תאבי הבצע מכריחים את כל הנשים האומללות לעבור טיפולי פוריות מפרכים כדי להתעשר? היא בכלל שומעת את מה שהיא אומרת, או שהיא חוזרת על משהו שקראה איפשהו וגם לא חוזרת במדוייק? כי הכסף בטח קשור לטיפולים באופן פרטי לעומת הציבורי, שזה דיון אחר, והיא עשתה סלט קומפוט ומרגישה גאון הדור עכשיו. טוב, למה להתרגז שוב מחדש, דורה? אני מפסיקה, אבל מקווה שאם בנות נוספות קראו מקודם והרגישו שלא קיבלו מספיק אינפורמציה- אז שעכשיו תיקנתי את המעוות. שולחת אלייך שוב את כל החום והאהבה שבעולם. דורה.

04/10/2011 | 04:24 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

בוקר טוב השעה כעת 3:48 לפנות בוקר!!!. לא לא קרה כלום, פשוט הלכתי לישון מוקדם וכנראה הספיקו לי שעות השינה. אז קמתי למחשב ונכנסתי לפורום. קודם כל ולפני הכל, מחבקת אותך חזק חזק ומשתתפת יחד איתך בכאב. כמו שדורה'לה שלנו היטיבה לכתוב מותר לך לך לכאוב, ואני מוסיפה לקנא. בדיוק רציתי לכתוב לך את אותה התגובה כפי שדורה כתבה. איך אומרים: היא הוציאה לי את המילים מהעט. גם אני מקנא בנשים שהן בהריון וגם אם אני לא מכירה אותן. כולו חוות את נחת פיהן ותגובותיהן של כל מני נשמות טובות שנכנסות לנו במודע או שלא לשחלות ורוצות לעשות לנו אולטראסאונד. וזה נורא נורא כואב. אם את צריכה לקחת את הזמן שלך ולהתאבל זה בסדר, כי לאחר מכן את תחזרי בכוחות מחודשים. אמר לי מישהו (דוקא גבר) שחווה תקופה קשה בחייו, שאם מרגישים צורך לבכות ולא משנה מתי, יש לתת לכאב ולדמעות לצאת החוצה, גם אם זה ייקח יום שלם. לא לעצור את הכאב. מנסיוני, זה עוזר. נכון שיום למחרת העיניים יהיו "מעט" נפוחות, אבל כיבינימאט שיקפצו כולם, הלא גם הם חלק מהבעיה. אני מתנצלת על השפה הלא יפה,ועוד מוקדם בבוקר, פשוט התגובות של האנשים כל כל כך מרתיחות אותי והדוגמה שאת הבאת פשוט מעלה לי עוד יותר את הג'ננה. אני מסכימה איתך עם כל מילה שאת כותבת לגבי הפורום המדהים הזה. אכן אנו מוקפות כאן בבנות כל כך תומכות שאני מרגישה כאילו אני מכירה אותן באופן אישי. זה מעניין אני אפילו מנסה לדמיין איך נראות הבנות שעומדות מאחורי הכינוי... :-) מאחלת לך שתעברי את הגרידה עם כמה שפחות כאבים. אני מאמינה בך, בכוחותייך ובאופטימיות שלך, ומאמינה בכל ליבי שבקרוב מאוד תזכי להריון תקין עם תינוק/ת (תינוקות...) בריאים וחמודים. כי כך כך מגיע לך. אוהבת אותך ושולחת לך ים של חיבוקים :-))))

04/10/2011 | 20:46 | מאת: ג'ן

היי למען האמת אני כבר כמה ימים פה מאז שחזרנו מחופשה והסיבה העיקרית שבגללה נכנסתי היתה לראות מה שלומך ואולי לשתף קצת חוויות. החדשות הקשות שלך השאירו אותי בשוק מוחלט. האינסטינק הראשון היה ישר לכתוב לך, לנחם, לעודד ואז התחלתי לחשוש שאולי פחות תרצי לשמוע דווקא ממני עכשיו. אז כמה ימים התייסרתי והיום ראיתי שוב הודעה ממך ופשוט רציתי לחבק אותך ולהגיד שאני מסכימה עם כל מה שבנות אמרו פה. לכאוב, לקנא, להרגיש כל רגש שמציף אותך זה הכי לגיטימי. אני מתפלאה מהכוחות שלך ויודעת (ואל תשאלי אותי איך, פשוט תחושה) שאת תהי אמא ואני מחזיקה אצבעות שזה יקרה השנה!!! מחבקת חיבוק ענקי ומחכה כבר לשמוע על הבטא הענקית וההריון המשעמם שמחכה לך מעבר לפינה

04/10/2011 | 21:36 | מאת: רעות

תודה לך על מילות העידוד. בטוחה שנהנית בנופש ומקווה שמתחילה להינות ממהריון. דווקא משום שאינני מכירה אותך באופן אישי (רק מרגיש כך פה בפורום), אינני יכולה לקנא בהריון שלך אלא רק להרגיש שמחה טהורה עבורך. לא מאחלת לאף אחת לעבור את מה שאנחנו עוברות. כשזה הריונות של חברות/משפחה ואני רואה את הבטן הגדלה, התכנון, ההתרגשות והציפייה זה עושה לי צביטה בלב בגלל שגם אני כבר כ"כ רוצה לחוות זאת. לא יודעת מדוע חושבות שאני חזקה, אני בכלל לא מרגישה כך. אפילו אמרתי אתמול לחברה שאני לא מתכוונת להמשיך בטיפולים האלו שנים, בשאיפה כמובן שאצליח תוך פעם-פעמיים, אך לא רוצה שחיי יסבבו סביב מטרה זו בלבד וקשה לי להפריד, כפי שאני מרגישה כעת זה ממש משפיע עלי לרעה. למזלי אני כבר אמא לילד מדהים בן 4.5, ובסה"כ רוצה להרחיב את המשפחה עם עוד ילד/ה אחד לפחות שיהיו אח/ות לבני. ה"מרדף" אחרי ההריון הזה מתיש אותי כבר שנתיים (שנה בניסיונות טבעיים והחודש סגרתי שנה של טיפולים...). אז נשאר לי רק הכי להאמין שרצוני יתממש ובמהרה, אמן!!!

02/10/2011 | 23:30 | מאת: ש.

הי בנות, עשיתי הבוקר בדיקת דם להורמון ההריון ויצא לי 270,אני ב5-6 ימים איחור לווסת-האם ערך זה תקין.??. בחודש שעבר הריתי והפלתי,,,,וביום אחד פחות איחור מהפעם,יצא לי בבדיקת הדם 403! מה זה אומר שהפעם משהו לא תקין שהערך נמוך???

03/10/2011 | 20:22 | מאת: מטופל"שית

היי, קודם כל שמרי על אופטימיות!!! כל עוד יש עליה תקינה והכפלות טובות אז הכל בסדר... האם ההריון היה טבעי? האם מטיפולים? פשוט לפעמים יש הבדל...אני למשל בהריון מהפריה התחלתי את ההריון שלי עם בטא 62 :) וטפו טפו...שבוע 34. אז שיהיה המון המון בהצלחה

03/10/2011 | 23:02 | מאת: ש.

נקלטתי בהריון ספונטני-אחרי הפלה טבעית של הריון כימי בחודש קודם וחודש לפני שהייתי אמורה להתחיל טיפולים במחלקת פריון בבי"ח בעקבות אי הצלחה להרות במשך שנה{בת 37 עם ילד בן 5}. לכן,אני יותר לחוצה ממשמעות של כל תוצאה. את הבדיקה עשיתי יום ראשון אז כנראה שאעשה מחר בבוקר ונראה מה התוצאוה תהייה,,,, אצל הגניקולוגית עדיין לא הייתי-ביקשתי את הבדיקות של הביתא מהרופאה הכללית שלי וקבעתי תור לגניקולוגית שלי ביום חמישי-אחרי שאבצע מעקב של הורמון הביתא. האם לדעתכן אני צריכה לבצע בדיקת דם של הביתא גם ביום חמישי? כך שיהיו לי 3 בדיקות בהפרש של יומיים אחת מהשנייה? או שמספיקות 2 בדיקות בהפרש של יומיים?

03/10/2011 | 21:35 | מאת: דורה

את אחרי החזרה? הזרעה? כמה ימים אחרי? אם את באיחור של חמישה ימים אז יוצא שביום בו היו בודקים בטא היא היתה בערך, אם אני מחלקת בערך ב- 2 כל יומיים, שזה נורא בערך, אז ביום הבדיקה היא היתה יוצאת בערך בערך בערך (כבר כתבתי בערך?) 40. מבטא התחלתית כזו, אפשר ועוד איך להגיע להריון מלא ותקין ולגמור אותו במועד ועם תינוק חייכן ובריא בידיים! מה שחשוב זה שתעשי בדיקה בעוד יומיים ותבדקי אם יש הכפלה של בין 1.5 ל- 2 בערכי הבטא מהיום. מה עם הרופא המטפל? מה הוא אומר? מחזיקה לך אצבעות להכפלה נהדרת ולהמשך תקין &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

02/10/2011 | 19:06 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי מקווה שהחג עבר לכולכן בסבבה. לי עבר מאוד נחמד. לא נעלמתי, פשוט אין לי זמן לשבת על המחשב. אני מקווה שהיום אני אכנס. ביי בינתיים :-)

02/10/2011 | 21:02 | מאת: נועה

אבוי לנו אם תעלמי!!! שמחה שהיה חג טוב, וזה שאין זמן למחשב זה מבחינתי גם מצוין! שיהיה שבוע מקסים!

נישוקית לבינתיים }{

02/10/2011 | 18:16 | מאת: שואלת

שנה טובה לכולן והתבשרות בבשורות טובות!!!! יש לי שאלה האם בדיקת הריון ביתית לאחר 11 יום מיום ההחזרה אמינה? עברתי החזרה של 3 מוקפאים והבדיקה הביתית יצאה שלילית. בדיקת הדם ביום שלישי האם להכין את עצמי לגרוע מכל? תודה.

02/10/2011 | 18:44 | מאת: רויטל

תהיי חיובית.. לא תמיד בדיקות ביתיות מביאות תוצאות אמינות.. במיוחד לא אחרי 11 יום צריך לפחות את השבועיים כדי לדעת בוודאות.. הרי לכל יום יש חשיבות מאוד גדולה כי הבטא מכפילה את עצמה.. אז מחשבות חיוביות...

02/10/2011 | 19:08 | מאת: שואלת

02/10/2011 | 21:04 | מאת: נועה

רויטל צודקת, לפעמים בדיקה ביתית ביום 11 זה מוקדם מדי. מחר לעומת זאת את כבר יכולה לבצע בדיקת דם והיא תהיה אמינה. מחזיקה לך אצבעות לבשורות מעולות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

נועה, דורה וכל גולשות הפורום... רציתי לאחל לכולכן שנה טובה ומתוקה, הרבה הצלחה עם הטיפולים... וגם לתת קצת אור בקצה המנהרה... לפני 10 חודשים בתחלתי לגלוש פה בפורום עם שאלות ואי ודאות לקראת מה שמצפה לי העתיד.. גם מבחינת הטיפולים וגם מבחינת החוסר וודאות לקראת מה פני מועדות.. אבל, חודשיים אחרי נכנסתי להיריון, בעזרת אליהינו שבשמיים וגם בזכות ד"ר ברקוביץ' המדהים, ובהמשך השבוע אני מסיימת את החודש השביעי להריוני.. אני מאחלת לכל אחת ואחת מאיתנו- אחיות לפורום- שנזכה להרגיש את האושר, ורק שתדעו שיש אור בקצה המנהרה גם אם הוא נראה רחוק מאוד!! הוא עדיין קיים.. אז שנה טובה לכן אחיותי, שתזכו ותתברכו בידיים מלאות עוד השנה, ושהחודש יהיה החודש המיוחל להצלחת הטיפולים... נועה ודורה- תודה על כל התמיכה והעזרה שהגשתן לי שהייתי כל כך צריכה, תמיד תשארו בליבי.. לפחות עד הפעם הבאה.. כמובן שאני מאחלת לי להיכנס טיבעי.. אבל עדיין תמיד תהיו בליבי!!! המון הצלחה!

02/10/2011 | 21:00 | מאת: נועה

תודה תודה תודה על כל האיחולים!!! שתהיה לך שנה מדהימה, מופלאה, שתמלא את זרועותיך במתנה המופלאה מכולן!!! מאחלת לך המשך הריון נפלא ותקין, שיסתיים במועדו עם האוצר הגדול בריא ושלם! תודה גדולה שבאת לבשר את בשורותיך, אין לך מושג כמה זה מחזק את כולן! נשיקות

סחתייןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!! ((-: כמה כיף לשמוע ממך!!! בעזרת השם, כל הבנות פה יתברכו בפרי בטן כבר בשנה הזו, תשע"ב. אמן, אמן, אמן!! תודה על מילות העידוד. אני יודעת שזה מאד עוזר לקרוא על הצלחות. מוצא חן בעיני מאד שבפעם הבאה תכנסי טבעי, ורק תבואי לספר לנו. אני בעד!!! שנה טובה, יקירתי, והמשך הריון כייפי, תקין ומלא!

ככה מחליקים אותה בשקט בשקט בתוך שירשור בקטנה? לא ולא! כולנו רוצות להחזיק לך אצבעות בכוח ובכוונה גדולה ובאהבה גדולה: &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& ושהפרוטוקול הקצר שחשבת עליו יהיה כל כך קצר כי פשוט לא יהיה בו צורך! אמן!!!!

02/10/2011 | 21:05 | מאת: נועה

בהצלחה ענקית איילת!!!!!! שהשנה שלנו תתחיל בבשורות מהממות!

02/10/2011 | 22:54 | מאת: דורה

הוא מפני שאת חוגגת ואין לך זמן להכנס לספר לנו.

09/10/2011 | 00:07 | מאת: איילת

מסיבה כלשהי לא קיבלתי אימייל מהפורום, כרגיל לא קיבלתי תשובה חיובית, והתחלתי לקחת גלולות מיום חמישי עד 16 לחודש ואז התחיל עם ההורמונים. אני כאן איתכם בפורום שקטה, ב"ה אני אני יעדכן אתכם יותר בהמשך הטיפול... ד"א -יש למישהו חוות דעת חיוביות\שליליות על בלינסון?? תודה

01/10/2011 | 21:28 | מאת: דורה

ספרי, ספרי!!! (ד.א. שמת לב לזה?- שישה עוברים מתוך שש ביציות זה 100% הפריות!!!!!!)

02/10/2011 | 10:35 | מאת: מיטל

מה נשמע ההחזרה הייתה אתמול בשעה 3 וחצי אחרי הצהריים החזירו לי שלושה עוברים ועוד שלוש רוצים להמשיך לנסות לגדל במעבדה ולראות אולי יהיה בלוציסט או עוברים שניתן יהיה להקפיא וזהו אני אמורה לעשות בדיקת בטא בעוד שבועיים יום לפני ערב חג סוכות מיטל

02/10/2011 | 21:10 | מאת: נועה

אוי כמה שאני רוצה לשבת בסוכה עם חיוך ענקקקקקקקקק מרוח על הפנים שלי בגלל הבשורות שתבשרי לי!!! יקירה, הילדים שלך עכשיו צריכים לעבוד קשה במיוחד. הם ילדי ראש השנה, ויש להם תיק גדול על הכתפיים שלהם! להפוך אותך לאמא לפני ראש השנה הבא!!! שמעתם???????? ילדים!!!???? לא לעשות צרות הפעם!!!!!! זהו, אין לכם פתח יציאה אלא בעוד 8.5 חודשים בלבד! מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&

02/10/2011 | 22:46 | מאת: דורה

יאללה, את בהריון ודי! מחזיקה לך אצבעות חזק חזק, שבסוכות כבר תשבו בסוכה, את והבוטן שבבטן. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&