פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

11/09/2011 | 09:27 | מאת: דנה

מה שלום כולן? נכנסתי רק כדי לעדכן... ההריון כפי שכולן זוכורות היו חוץ רחמי ולכן נאלצנו לעבור לפרוסקופיה לכריתת החצוצרה. מאז ועד היום אני בבית ומחר אחזור כנראה לעבודה, פשוט כי אין ברירה. הניתוח מבחינה פיזית לא היה ממש קשה, כבר יומיים אחרי מרגישים טוב יותר ומתחילים להזיז את הגוף. החתכים גם לא כאלה נוראיים וכמעט לא נראים לעין. ולחלק הטוב של הסיפור...אני יכולה לחזור לטיפולים כבר מהמחזור הבא (מאמינה שיגיע בערך עוד שבועיים). לפני שנכנסתי לניתוח היה לי ממש קשה נפשית ולא הפסקתי לבכות כי זה היה החלאה של רגע להכנס לניתוח כי לא היתה ברירה, לעובר היה כבר דופק (היה עם דופק והגיע למקום הלא נכון!פשוט ביש מזל) בכל מקרה עוד שבועיים ויום בדיוק עולה על מטוס ל 3 שבועות לקנקון וניו יורק בשביל לרענן את הנפש ואז לחזור עם כוחות מחודשים לטיפול הבא. מקווה שאלוהים לא יעמיד אותו בעוד ניסיונות כי אין לי ממש כוחות ונורא נורא קשה לי. הסביבה מחבקת, החברות לא מרפות, הבעל- כנ"ל אך עדיין, יש חלל בלב שלא הרגשתי לעולם. משהו כבה שם ומקווה למצוא את הכוחות להדליק את האור שוב. לעת עתה אנוח מדיבורים\סיפורים על טיפולים,הריון,בדיקות וכו. שיהיה לכולכן חג שמייח, מלא בבשורות טובות...

11/09/2011 | 21:02 | מאת: מטופל?שית

היי אחות יפה, אני לא ארבה במילים... את מה שהיה לי להגיד כבר אמרתי לך בטלפון. אני רק אזכיר לך שאני פה! לכל דבר... לאורך כל הדרך עד שנשיג את המטרה המיוחלת ואני בטוחה שביום מן הימים נשב יחד עם ילדינו וכל זה יהיה זכרון ארוך מאחורינו!

11/09/2011 | 22:10 | מאת: רעות

שיהיה גם לך חג שמח מלא בבשורות טובות. חזקי ואמצי על הדרך שעברת אין לי מילים לנחם רק לאחל לך שהסבב הבא יוביל לתוצאה הרצויה ללא קשיים בדרך, אמן!!! מחזיקה לך אצבעות שתאוששי במהרה

12/09/2011 | 00:06 | מאת: דורה

קודם כל- את מדהימה!!! לגמריי!!! (בחיי, אני לא מפסיקה להתפעל מהכוחות ומהאומץ של כל הנשים שכאן!) את גיבורה בעיניי!!! אני חייבת להגיד לך, שזה שהיה עובר זה דבר כל כך חשוב, וחוסר המזל הזה, שהוא נקלט בחצוצרה ממש שובר את הלב. אז קחי לך את החופשה שלך, תשאבי את קנקון וניו יורק לוורידים, כי כשתחזרי תקלטי מייד להריון ואז תהני מבטן מתעגלת ומביקורי מעקבי הריון ומקניות ותהיי עסוקה. ואחר כך...... וווההווו, אחר כך תצאי לנופש לג'ימבורי הסמוך למקום מגורייך! (-: אמן, אמן, אמן!!!!!!! חג שמח גם לך, יקירה. ובעזרת השם, בטיפול הבא תתבשרי בבשורה שאת מחכה לה כל כך!!!! קודם תבלי בחו"ל, ומייד אחר כך הריון. בסדר? יאללה, סגרנו! אוהבת!!! לילה, טוב, אני, גמורההההההעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע. (מעניין מה קרה לי, לא אופייני לי בכלל להיות עייפה בשעה מוקדמת שכזו).

12/09/2011 | 19:56 | מאת: נועה

יקירה, הבור העמוק שלך עוד יכוסה, ויתמלא, ויעלה על גדותיו באושר גדול. אני בטוחה במיליארד אחוזים. הלוואי שיכולתי להגיד לך מתי... הלוואי... סעי לשלום, תראי מול העיניים רק ים, מים, שמיים, ושופינג! מלאי מצברים, כי כשאת חוזרת את הולכת להיות מאד מאד מאד עסוקה, ועוד יותר עסוקה 9 חדשים אחרי!!! נשיקות, חגים שמחים, שנה מדהימה, והעיקר - שכל החלומות יתגשמו. אוהבת!

10/09/2011 | 23:09 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

11/09/2011 | 00:24 | מאת: דורה

ועשיתי גם.

11/09/2011 | 14:27 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

10/09/2011 | 22:12 | מאת: מור***

ביום חמישי עברתי החזרה של עובר אחד, ומהערב של אותו יום התחלתי לחוש חולשה בכל הגוף מה שנראה כמו שפעת, עם כאבי גרון רציתי לדעת האם יש לכך השפעה על הטיפול, והאם טיפול של אנטיביוטיקה יכול להזיק לתהליך תודההה ושבוע טוב

10/09/2011 | 22:57 | מאת: דורה

מה זה השפעת הזו? לא מרשה לך להיות חולה!!! ככל הידוע לי ומנסיוני, בהחלט ניתן לקחת אנטיביוטיקה בהריון. ואת הרי בהריון! גשי לרופא המשפחה שלך וספרי לו שאת אחרי החזרה, והוא כבר יידע בדיוק מה אפשר לתת לך כדי שתבריאי מהר, ובבטא תוכלי לצרוח בגרון מלא ולא כואב: ישששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש! טפו, טפו, טפו, חמסהחמסהחמסה! ותשתי תה חם עם לימון ודבש, ותנוחי במיטה ותתפנקי. בפקודה!

11/09/2011 | 17:52 | מאת: מור***

אז גם אני שואלת את עצמי מאיפה באה עליי השפעת הארורה הזאת??!!!! אבל מה לעשות נעבור גם את זה העיקר שיהיו תוצאות טובות... רציתי לשאול אותך, בהחזרה אמרו לי שזה עובר שהתחלק ל-7 תאים והוא ברמה b נראה לך שזה מספיק טוב ?? והאם בכלל הסיכויים הם טובים?? מקווה שכן ,ומקווה שהשפעת שאט אט עוברת לא פגעה לי בתהליך של ההחזרה. תודה על העידוד את משהו מיוחד... שמחה שאת פה... יום מקסים

10/09/2011 | 21:30 | מאת: רעות

רציתי לשאול עד איזה שבוע אמורים להמשיך את התמיכה של אנדומטרין ופרוגינבה? מחר סופסופ יש לי תור אצל רופא נשים שלי לתחילת מעקב, אך הוא לא מתחום הפריון ואני צריכה המשך מרשמים לתרופות אז מקווה שהוא יידע ואם לא-לכמה זמן לבקש? למעשה קראתי בספר של הריון ולידה שכל עניין תמיכה פרוגרסטרון הוא לא תמיד אפקטיבי ואף עלול לפגוע במידה ומדובר בעובר ממין נקבה, אם ניתן לאורך זמן. מישהיא שמעה על כך? בנוסף, יש לי לעיתים כאבי בטן פעם בצד (כל פעם בצד אחר) ופעם באמצע. מה זה מסמן? והאם עלי להיות מוטרדת מכך? כי כמובן שכל דבר מדאיג אותי בהריון הזה... תודה על התשובות ושיהיה שבוע נפלא עם בשורות טובות - כל אחת בתהליך בו נמצאת ( :

10/09/2011 | 22:01 | מאת: נועה

לגבי התמיכות השונות, בד"כ הן ניתנות עד שבוע 8-10 בהתאם לרופא המטפל. כל רופא חושב קצת אחרת. לגבי העניין עם תמיכה שמזיקה, אלו מחקרים מהעבר שכבר הופרכו עד כמה שאני יודעת, וגם מדובר על תמיכה שניתנה למשך חודשים רבים, לא רק בתחילת ההריון. התמיכות שמקובלות היום לא פוגעות כלל בעובר. גם אם היא עוברית :-) הכאב בטן לדעתי לא שייך בכלל להריון, אולי יכול להיות שהרמות פרוגסטרון הגבוהות גורמות לך קצת לבעיות מעיים? לפעמים עצירות או שלשול, אבל לא מעבר לכך. אם הכאבים חזקים ולא מפסיקים הייתי הולכת לרופא לבדוק מאיפה הם באים. שבוע נפלא והמשך הריון מהמם!!!!!!

10/09/2011 | 19:11 | מאת: ג'ן

היי בנות, אני בתחיחלת שבוע 7. כבר 3 ימים יש לי לפעמים בניגוב מין חוטים כהים (אפור-שחור) כאלה ביחד עם הפרשה מאוטרוגסטן.אין דימום השאלה אם זה לא הקדמה לדימום שהולך להגיע?! האם להיות מודאגת? מה עושים?!

10/09/2011 | 21:02 | מאת: נועה

כל עוד זה לא דימום או הכתמות ממש זה שאריות של התמיכה עם דימום ישן. הרחם מפתח המון כלי דם חדשים, גם הנרתיק, ולפעמים יש הפרשות קצת דמיות מעורבות בתמיכה. זה שום דבר. שיהיה שבוע נפלא!

צטרוטייד מנוגון וגונל. אשמח למייל. תודה!

10/09/2011 | 21:04 | מאת: נועה

בפורום נאווה - מישהי שמשדכת בין מוסרות לזקוקות. אני לא על המחשב שלי, אם לא תמצאי אכתוב לך מחר את המייל שלה. שבוע טוב ובהצלחה!

09/09/2011 | 18:47 | מאת: מיטל

מה נשמע אצלי הכל כרגיל אני כרגע על גלולות עד יום שלישי ואז אני אחכה למחזור בתקווה להתחיל סבב חדש ומנצח שהפעם סוף סוף יביא הריון בעזרת השם ובו זמנית משקיעה קצת בבית היום החלטנו אני ובעלי שבמקום שהמרפסת תהייה גיפה לסדר אותה \ והבאנו 2 עדניות אחת עם רוזמרין פלפל חריף ואורגנו לבישול ואחת עם נענע ולואיזה לתה אני מאד אוהבת צמחים אבל עד עכשיו קצת חששתי להביא בכל זאת קומה שניה אבל עכשיו אני אפילו דיי מרוצה מעצמי שעשיתי את זה אחרי 5 שנים שכל יום אני אומרת מחר אני אסדר . מיטל

10/09/2011 | 21:06 | מאת: נועה

כמה טוב לשמוע שאת מלאת אנרגיות התחדשות! אני מאד מאד בעד להתחיל לעשות סדר בבית ובחיים במקביל לטיפולים! צמחים בעיקר מעודדים צמיחה וחיים חדשים. יש בעיני הרבה מאד קשר! יפתי, כולי קושרת את כל האצבעות שלי ושל הקטנטנים שלי בשבילך! הפעם אני מתפללת שזהו זה, את מסיימת בעוד 9 חודשים בידיים מלאות!!! שבוע נפלא ובהצלחהה הההההה

09/09/2011 | 18:14 | מאת: מור

לא הייתי בפורום הרבה זמן...חזרנו משבועיים ביוון לפני שבוע ואני אחרי בדיקת מי שפיר שאני מקווה שעברה בהצלחה... בינתיים הכל מרגיש בסדר ואני אוטוטו מתחילה שבוע 20!!! מי היה מאמין?!@? :) יש לי כמה תרופות שאני מעונינת למסור אם מישהי צריכה: 2 x אוביטרל - תוקף יולי 2012 ו2013 נרות וגינאליים קרינון- תוקף פברואר 2014 1 חבילה אנדומטרין -תוקף יוני 2015 0.5 חבילה אנדומטרין - תוקף דצמבר 2014 זריקות פרוגסטרון500 מ?ג - 4x3- תוקף ינואר 2015 כדורי פרוגינובה- תוקף אוקטובר 2015  אני גרה בתל אביב. מי שצריכה מוזמנת ליצור איתי קשר בנייד 054-3303772 המון בהצלחה לכולן!!!!

10/09/2011 | 21:33 | מאת: נועה

עוד שניה לפיצקה שלי תהיה בת מצווה בקצב הזה!!! אחחחחחח איך אני אוהבת את הודעות המסירה האלו! הן מסמנות עלית מדרגה רצינית. באמת מאמינים שזהו ההריון שם והוא לא הולך לשום מקום! דרלינג, אני בטוחה שהמי שפיר יצאו מצוין, מקנאה בכם על החופש ביוון....! נשיקות ושבוע מקסים!!!!!!!!!!

09/09/2011 | 16:00 | מאת: ליאת

היי לכולן, בקושי מצאתי את הכוחות הנפשיים לשבת מול המחשב ולכתוב. קיבלתי היום שוב תשובה שלילית לבטא לאחר החזרה שלישית של עוברים טריים ויפים.....אז מה זה עזר שהם היו יפים - אני מתחילה להיכנס לסרטים רעים ומחשבות של מה לא בסדר בגוף שלי, אולי קרה משהו שאני לא מצליחה לקלוט עוברים? עברתי לפני כ-4 שנים 4 הזרעות שנכשלו ונקלטתי לאחר מכן בהפריה ראשונה (תאומים). הייתי שאננה וחשבתי שגם הפעם זה יהיה טיק טק......כמה השלתי את עצמי. אני כל כך רוצה עוד ילד והילדים רוצים אח קטן. מצד אחד אני לא יודעת איך לוותר על החלום ומהצד השני אני לא יודעת מהיכן לקחת את הכוחות להתאכזב שוב ושוב. אני מרגישה כל כך מרוקנת, צריכה לצאת בערב ולחייך ולהיות חברותית ואין לי מושג איך לעשות את זה. ומסביב כולם כאילו מבינים וכל אחד בא עם תשובה משלו. אבל אף אחד לא באמת מבין את האכזבה הגדולה, הכמיהה הגדולה והפחד המאד גדול שזה פשוט לא יצליח אף פעם. והכי קשה לי עם התשובה של: תמיד תחשבי על השניים שיש לך, יש כאלה שגם את זה אין להם. לבי לבי עם אלה שאין להם ואני מאחלת להם שיזכו יום אחד שהחלום יתגשם עבורם, אבל למה לי אסור לחלום על מה שאשה שלא צריכה לעבור טיפולים חולמת.... על יותר מ-2 ילדים. למה זה בסדר שהיא תרצה עוד ילד ועוד ילד ואני לא? רק בגלל שאני מוכנה לכאוב את התהליך הקשה בדרך לשם. זה נכון, יש לי 2 ילדים מדהימים/מקסימים שנותנים לי המון אושר. אני כל יום מודה לאלוהים שנתן לי אותם. אבל אני כמהה לילד נוסף, כל כך כמהה - האם זה שלא נקלטתי עדיין זה סימן רע? תודה בנות שנתתם לי הזדמנות לשפוך דמעות. תמיד אחרי התשובה השלילית אני מרגישה שהפעם סופית אין סיכוי שארים את עצמי ואחייך מחדש. גם הפעם אני מרגישה רק עצב גדול , בלבול ושאלות כמו למה? לאן הולכים מכאן? והאם יש טעם לכל זה? ליאת

09/09/2011 | 16:43 | מאת: רעות

ליאת אני כ"כ מבינה אותך, גם אני פעם קיבלתי תגובות דומות של יש אחד אז זה יותר ממה שלעיתים לאחרים יש. אך הרצון והכמיהה לעוד ילד נוסף לא מפסיקה וגם אני בדיוק כמוך חשבתי שזה אמור להיות כ"כ פשוט וטבעי לרצות להיכנס להריון ולהביא לעולם כמה ילדים שרוצים בלי שאפאחד יתערב לנו ברצונות שלנו. אז אני מחזקת אותך ולמרות הקושי הגדול אחרי תשובה שלילית והרגשות הטבעיים של עצב, הרצון גובר ותוכלי להמשיך בניסיונות ולזכות במתנה המופלאה של תינוק/ת בריא/ה {אולי אפילו עוד שניים/שתיים) אז תרגישי חופשי להתבכיין פה כמה שאת רוצה עד שתרגישי כוח להמשיך ושיהיה המון בהצלחה בדרך

09/09/2011 | 18:23 | מאת: מור

כמו כל מטופלת פוריות (לשעבר כרגע...) אני מבינה בדיוק מה את מרגישה. למרות שזה מרגיש לך כמו הרבה נסיונות שלושה טיפולי IVF זה לא הרבה וממש לא אינדיקציה שמשהו לא בסדר. אני עברתי שישה למרות שלא היתה שום בעיה נראית לעין וזה היה קשה מנשוא אבל דבר אחד אני יודעת - שכל פעם מחדש נופלים וגם קמים. תני לעצמך את הזמן להתאבל אבל תזכרי שהגוף שלך וגם הנפש חזקים מספיק ורוצים מספיק כדי לקום, להסתכל קדימה ולהאמין שבסוף זה יקרה. אין ספק שטוב שיש לך שניים בבית שהם עולם ומלואו אבל זה לא ממש לא צריך למנוע ממך לרצות לעשות עוד. את פשוט צריכה לעבוד בשביל זה קצת יותר קשה אבל כשזה יגיע זה יהיה שווה את כל הדרך הזו. מאחלת לך להתעודד במהרה ולקום עם הרבה כוח לטיפול הבא והמנצח! המון בהצלחה!

10/09/2011 | 07:51 | מאת: ליאת

תודה בנות, אני מקווה שאצליח להרים את עצמי מחדש. מור, אפשר לשאול אם בכל ההחזרות החזירו לך עובר אחד או יותר ומה לגבי מוקפאים? נקלטת ממוקפאים או מטריים. תודה ! ליאת

10/09/2011 | 12:53 | מאת: מטופל?שית

את רוצה עוד ילד.....אז יהיה כך!!!! לא לוותר! להילחם על המטרה עד שהיא תבוא... והיא תבוא יקירתי אני בטוחה! אני מבינה את הכאב והאכזבה בתהליך... ולצערי נפלנו בסטטיסטיקה של אלה שצריכות לעבוד קשה בשביל זה אולי ?ההוא שם למעלה? בחר בנו כי הוא יודע שיש במו את הכוחות להילחם? ואולי זה סתם ביש מזל אבל אנחנו לא נרים ידיים!!! ואני בטוחה שבקרוב תתבשרי בשורות טובות על תוספת מדהימה לקטנים שלך ... תאזרי כוחות מתוקה לעוד חודש של מרוץ לעבר המטרה... כי אני בטוחה שבסוף תשיגי אותה! מחזיקה לך אצבעות ושולחת חיבוק ענק!!!

10/09/2011 | 21:13 | מאת: דורה

גם אני רוצה להגיד לך את מה שאמרו לך הבנות, הרצון לילד לא מתקהה כשיש לך ילדים! אני חושבת שמי שאומר לך לשמוח במה שיש לך רוצה, בדרכו, לעודד אותך ולעזור, וממש לא מתכוון לזלזל בצורך שלך לילד נוסף. אני גם חושבת שאנשים לא כל כך מבינים ומרוב רצון טוב יוצא להם לפעמים בדיוק ההפך- הם פוגעים. אני גם חושבת שבהריון הראשון שלך, עם התאומים, הסטטיסטיקה חייכה אלייך. יקירה, רובנו לא מצליחות בטיפול ראשון... אני מאמינה מאד שאת תצליחי להרות שוב, רק שהפעם הדרך מתארכת. לכן, יקירה, הרימי ראש, כי זה יגיע שוב! יש טעם לכל זה, יש! בקרוב זה יצליח!!! שיהיה לך שבוע רגוע ומלא חום ואהבה! דורה.

10/09/2011 | 22:07 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו! מברכת אותך בשהות קצרצרה ביותר גי בפעם הבאה את בהריון שסופו - ידיים מלאות! אני קוראת את מילותייך וכאילו קוראת את מה שאני כתבתי והרגשתי בטיפולים לילדונת שעכשיו ישנה. גם אני נגשתי לילד השני בציפיות וכמיהה לא פחות גדולים מלראשון. ואין לי ספק שגם אחרי שיש שניים בבית רוצים עוד באותה מידה. מגיע לך כמה ילדים שרק תרצי, ואני לא חושבת שמישהו יכול להגיד לך תסתפקי במה שיש! גם אני כמוך הרגשתי שאולי משהו לא בסדר בפעם השניה, (למרות שלקחו לי 3 טיפולים מלאים בילד הראשון + שתי החזרות מוקפאים, אבל לילדה לקח לי 5 טיפולים מלאים...) ובכל זאת המשכתי והמשכתי עד שהגעתי! חמודה, ברור שיש להכל טעם, בוודאי שתקבלי את מה שאת רוצה! רק צריך כח התמדה, אנרגיות התחדשות, ואת תכבשי את היעד כמו גדולה! לאן הולכים מכאן? אוספים את השברים, נותנים לדמעות להתייבש, ויוצאים לדרך, קדימה, עם סנטר מורם! את מוזמנת לשהות איתנו, יותר קל פה ביחד. ספרי לנו אם בא לך מה הביא אותך לטיפולים, בת כמה את, מה התגובות לטיפולים. בקיצר, קצת היסטוריה. שיהיה שבוע נפלא!

11/09/2011 | 16:22 | מאת: ליאת

האמת שאני חברה חדשה ישנה. הייתי מחוברת לפורום גם בתקופת הטיפולים הקודמת. שיתפתי אתכן גם אז בחששות וגם בהקלטות. קצת עלי....בת 37 החל מהחודש הזה, נמצאת בטיפולים עקב בעיית זרע. גם ההפריה שבוצעה הוכיחה כי רק מיקרו עובד במקרה שלנו כך שאין ממש סיכוי להיכנס להריון באמצעות הזרעה. אני מקבלת מינון יחסית נמוך של פיורוגון ולרוב שואבים לי כ 11 ביציות. כרגע יש לי חמישה מוקפאים בהמתנה. אני יודעת שהסיכוי להקלט ממוקפאים נמוך וזה מבאס - מרגיש לי כמו בזבוז זמן. תודה לכולכן. אתן מקסימות ליאת

09/09/2011 | 14:53 | מאת: רעות

לא הספקתי לענות לך בשרשור הקודם.אז מה נשמע? מקווה שאת נהנית בחופשה ואל תחששי לגבי האנדומטרין בכלל , הרי תמיד יש פער מרגע שמחדירים ועד שנכנסים לבריכה/ים. תמשיכי להינות מסקס, אני אפילו נהנית יותר מהרגיל בימים האחרונים, כנראה בגלל ההורמונים (איזה כיף שבתחילת ההריון יש הנאה כזאת עד שהבטן כבר מפריעה...)ובאמת לגבי הבטן- רציתי לשאול אותך כי ממש גדלה לי הבטן כאילו אני לפחות בחודש רביעי ולא היה לי ככה בהריון קודם (שהיה טבעי). העניין שאני עוד לא רוצה לספר לחברים ובעבודה , בטח לא לפני בדיקת דופק וממש מנסה להסתיר אבל כבר מישהיא חסרת טקט שאלה אותי. חוצמזה היו לי קצת בחילות שבוע שעבר ומאתמול פחות אז אני שוב מתחילה לדאוג. אני כ"כ רוצה להיות רגועה ורק רוצה כבר להגיע לשבוע הבא לבדיקה לראות דופק !!! אשמח אם תרצי גם לשתף אותי כי אנחנו כמעט באותו זמן ואם לא תרצי בפורום אפשר במייל אישי שיהיה סופ"ש מקסים ורגוע לכולן

10/09/2011 | 09:09 | מאת: היי רעות

החופשה היא רק ב 22.9 (עד אז כבר נהיה אחרי בדיקת הדופק ואני מקווה לתשובות שלא יהרסו את החופשה).. אז החופשה היא רק עוד שבועיים. למען האמת אצלי אין בחילות עד עכשיו למרות שהחזה ממש ממש רגיש אז לא הייתי מייחסת כל כך חשיבות לבחילות.. לאחותי בהריון ראשון בכלל לא היו בחילות ובהריון שני היה ממש נורא ובאו לה כל התופעות האפשריות ובגדול אז זה כנראה ממש משתנה. האמת גם לי יצאה בטן אבל חשבתי שאני סתם הוזה או שאני אוכלת טיפה יותר בשבועות האחרונים ...

10/09/2011 | 11:32 | מאת: רעות

אכן בחילות התחילו אצלי מוקדם , כבר לפני שבועיים לעומת ההריון עם הבן שלי שהתחיל נראה לי רק בסביבות שבוע 6-7. אבל הקטע של הבטן מפריע לי רק בגלל שאני עוד רחוקה מלהתחיל לספר לסביבה, חוץ מבני משפחה וחוששת שיהיה לי קשה להסתיר אם ככה תמשיך הבטן לגדול בחודש הקרוב. בהריון עם הבן שלי לא סיפרתי עד חודש שלישי כזכור לי והייתי מעדיפה גם הפעם למשוך. אבל כמובן מה שחשוב לי שהכל יהיה תקין ואם ישאלו אז אספר. שיהיה לשתינו בהצלחה בבדיקה הקרובה!!! איזה כיף אני מחכה שיהיה שבוע טוב ומוצלח

08/09/2011 | 17:50 | מאת: רחל

שלום אני שבוע לאחר הזרעה. לא יודעת עדיין אם נקלטתי או לא. אבל עליי לעבור בדיקת פאפ (מבקשים כל שנה)וכעת הרופא לוחץ עליי 1 האם בדיקת פאפ תפגע בהריון,במידה ונקלטתי? 2 האם מותר לעשות טיפול שיניים בשבוע ראשון של הריון?

08/09/2011 | 21:12 | מאת: נועה

קודם כל שיהיה בהצלחה גדולה מאד! פאפ לא פוגע בכלום, זה בסך הכל דגימת משטח מצואר הרחם, לא כואב, לא נוגע ברחם, וממש ממש לא נורא. כמו בדיקה גניקולוגית רגילה. מותר לעשות טיפולי שיניים כל עוד לא מבצעים צילום רנטגן. מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&

08/09/2011 | 22:15 | מאת: מטופל?שית

08/09/2011 | 17:08 | מאת: שיו אור

ידוע לי בודאות שבייצתי ביום ראשון בלילה (לפני כעשרה יום) עשיתי היום בטא ויצא שלילי, האם זה בטוח שלילי? כמה זמן מיום הביוץ "הכי מוקדם בעולם" ניתן לגלות הריון או לשלול? תודה רבה!!!!!!!!

08/09/2011 | 21:14 | מאת: נועה

כל בדיקה לפני כן נחשבת למוקדמת מדי. מציעה לך לנסות שוב, ומקווה שתקבלי בהפוכה!

09/09/2011 | 06:42 | מאת: שיו אור

08/09/2011 | 17:02 | מאת: לולה

אהלן בנות, אחרי החזרה, עוד שבוע לבטא... טפו טפו טפו שאלה קטנה. אני לא מרגישה כלום. הייתי כבר בהריון, יש לי בן חמש שהגיע מחסידת הטבע , ואני פשוט לא זוכרת אם מרגישים משהו בשלבים האלו, הרי עוד אין איחור, הבטא רק בעוד שבוע מהיום , אפשר להתחרפן...אמורים בכלל להרגיש משהו ? הוחזרו 3 עוברים, שניים במצב מצויין ואחד בסדר גמור... עוד שאלה קטנה . האם ניתן לצבוע את השיער בצבע שיער טיבעי בשלב זה או שכדאימלחכות עם זה ? תודה בנות, סופש נעים ובהצלחה לכולנו.. גל של בטאות טוובות והלואי וליום ההולדת שלי אקבל מתנה קטנה בצורת בטא חיובית .... ב 18 לחודש יש לי יומולדת !!!!!

08/09/2011 | 21:17 | מאת: נועה

את לא יודעת שאנחנו פה לא חובבות סימנים מקדימי הריון או מחזור?? חמודה, שוםםםםםםםםם סימן או חוסר סימן שבעולם לא יגיד או יצביע או ירמז אם את בהריון או לא. חירפון בלתי נמנע, זה מה שנשאר לך לעשות - להתחרפן... איתנו, את יכולה לפרוק פה הכלללללללל! מאחלת לך את מתנת היומולדת הכי מדהימה שאפשר לקבל! אני קיבלתי אותה פעמיים בחיי!!!

גם אני חודש שעבר עשיתי החזרה ביומולדת שלי והרגשתי שזה ממש מזל ואכן התבשרתי בבשורה טובה!!! לגבי סימנים מקדימים- אין כאלו, אפשר להרגיש בגוף כל דבר שגם יכול לסמן מחזור וגם לסמן הריון. אז עם כל הקושי נותר רק לחכות לבדיקה ולתוצאה חיובית!

10/09/2011 | 17:04 | מאת: לולה

בננות, תודה על הברכות ועל האופטימיות... אתמול בערב וגם היום יש לי לחצים מוזרים בבטן התחתונה, בא והולך, בעיקר לאחר ארוחות. אני משתדלת לאכול כמויות קטנות אבל לא מרבה בשתייה וזאת הטעות שלי, אני פשוט גרועה בלשתות כמויות של מים... האם יכול להיות שהאסטרופם והאוטרוגסטן גורמים לזה ?? בכל מקרה, ממתינים לבטא ביום חמישי ומקווים לטוב !!! שאלתי שאלה בפורום פעמיים על צבע שיער טיבעי , האם מותר להשתמש בו בשלב זה ולא נעניתי . האם מישהי יודעת? ממש אשמח לדעת, השערות הלבנות מהמתח כבר מבצבצות להן וממש לא נעים לי ללכת ככה לישיבות בעבודה... איזה גנים דפוקים.. שיער לבן בגיל 36.....

08/09/2011 | 16:13 | מאת: דורה

מה שלומך? לא ראיתי אותך פה כבר יומיים... בלי לחץ, רק תעשי לי סימן קטן.. מקווה מאד שזו לא נפילה, ואם כן- מחבקת אותך ומחכה בסבלנות עד שתרצי לשתף (((((((((((((()))))))))))))

10/09/2011 | 23:05 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי דורינקה מתוקה איזה כיף, איזו מתוקה את שאת דואגת לי :-). אז נתחיל בצפירת הרגעה שזו לא עוד נפילה. אני פשוט לא יודעת מהיכן להתחיל. אז אני אתחיל בתגובה למאמר שכתבת ופורסם אצל ליהי לפיד.כמה שהדברים נכונים ויוצאים מהלב. אני אוהבת את סגנון הכתיבה שלך;ישיר, אמיתי וכן - זו פשוט את. זה באמת ראוי לפרסום. האם מדי פעם את כותבת?. אז באשר אלי: אז מה שקורה שעבר עלי שבוע מבלבל. הצליחו לבלבל אותי ולהטריף את דעתי והכוונה שלי היא בכל הקשור להמלצות בנוגע להחלפת הרופאה.מכל הכיוונים קיבלתי תגובות שאולי הגיע הזמן להחליף רופא (משנה מקום משנה מזל) ולא בגלל שהיא לא טובה.גם כאשר הלכתי לעשות בדיקת PAP אצל רופאת הנשים שלי (הרגילה לא של הפריון) שבמקרה מכירה את הרופאה שלי, היא הציעה לי להחליף רופאה והיא אמרה לי שזה לא בגלל שהיא לא טובה, להפך היא טובה מאוד וגם בן אדם מדהים, אבל אולי משנה מקום משנה מזל. אח"כ גם אחת האחיות אמרה לי זאת. אני בכל מקרה אמרתי לעצמי שאני רוצה להתייעץ עם עוד רופא. ואכן הייתי ביום רביעי בערב בתל אביב במרפאת קטוביץ אצל רופא ידוע שאני מעדיפה לא להזכיר את שמו (אם תרצי אני אגיד לך שמו במייל). רופא שיש עליו המלצות גם מפורום זה וגם מפורומים אחרים וגם אחת האחיות במרכז לבריאות האשה בעירי המליצה לי עליו. באתי אליו עם הפרוטוקולים שעברתי כולל צילום הרחם שעברתי ובו הממצא של חצוצרה חסומה בנוזל שמרוחק מהרחם:סקטוסלפינגס. תגובתו לממצא היתה: "איזה צילום חרא,נו זה אופייני ללניאדו". את זה ממש לא אהבתי. ואז הוא אומר לי "את עוד יכולה לעשות 20 IVF-ים וזה לא יצליח, צריך להוציא את החצוצרה, זו לא בעיה.זה מבוצע בלפרוסקופיה". אמרתי לו שלכם זו לא בעיה. כאשר שאלתי אותו מדוע אי אפשר לשאוב את הנוזל החוצה, הוא אמר שהנוזל מתמלא מחדש והוא המשיך ואמר: מה את חושבת שחיכו לשאלה שלך, כאילו שעד עכשיו לא ניסו לעשות זאת". מאוד לא אהבתי את התשובה הצינית הזו. אולי זה נאמר בהומור שאני באופן אישי מאוד אוהבת הומור. אבל אני לא מכירה אותו והוא לא מכיר אותי. תחשוב קצת שמולך עומד בן אדם במצב רגיש. לגבי כריתת החצוצרה: אני זוכרת שהרופאה שלי אמרה לי שבגלל שהנוזל מרוחק מהרחם אז רק לאחר 6 IVF לפחות מתחילים לחשוב על האפשרות הזו של כריתת החצוצרה.אני זוכרת שבאמת בפעם הראשונה שבאתי אליה היא הסבירה לי את תוצאות הממצא ואמרתי לה נו אז אולי כדאי להיפטר מהחצוצרה. הרופאה (שהיא בעצמה מנתחת) אמרה לי שזה בכל זאת ניתוח ויכולים להיות גם סיבוכים ובגלל שהנוזל מרוחק מהרחם אז רק לאחר 6 IVF מתחילים בכלל לחשוב על הוצאת החצוצרה. במהלך הטיפולים אני "נדנדתי" לה עוד פעמיים עם הנושא והיא אמרה לי שהיא לא רואה עדיין צורך להיפטר מהחצוצרה, היות ובאולטרסואנד לא רואים שהחצוצרה מוגדלת. בסופו של דבר שאלתי את הרופא מה הוא ממליץ לעשות, אז הוא אמר לי שהוא ממליץ לעשות שוב צילום רחם ולהחליף רופא וזאת לא בגלל שהיא לא טובה והוא בטוח שהיא עושה את המקסימום שהיא יודעת הכי טוב. יצאתי מבולבלת, קצת כועסת והעיקר יצאתי עם תחושה של ערעור הבטחון שלי ברופאה שאני כל כך מאמינה בה, הלא אני יודעת שהיא מאוד מאוד רוצה שזה יצליח,זה גם האינטרס שלה ובאמת היא גם בן אדם מדהים שהדבר האחרון שאני חושדת שהיא מושכת אותי בזמן.האל היא תמיד אומרת לי שאיתי אין לה זמן וחוץ מההפסקה הזו לא עשיתי הפסקות בין טיפול לטיפול. גם הפעם העלתי את נושא הנוזל בחצוצרה וביקשתי לדבר איתה. ואכן ביום חמישי הרופאה חזרה אלי וכמו שאומרים זרקה לי את הפצצה של האם חשבתי על תרומת ביציות. אני שאלתי אם זה השלב הבא. והיא אמרה לי שלא. מה שכן היא רוצה שאני אעשה שוב צילום רחם כי עברה שנה וחצי, אולי משהו השתנה. ושוב שאלתי מה בנוגע לנוזל והיא אמרה לי שהגיע הזמן להיפטר ממנו, דהיינו לכרות את החצוצרה. אבל לפני הכל היא רוצה שאני אעשה את צילום הרחם והיא תבקש ממנו אולי הוא יצליח לפתוח את החסימה. והיה וכן אז לא יהיה צורך בניתוח. משיטוטי בנבכי האינטרנט, אני רואה שההמלצה לכרות את החצוצרה עם הנוזל הינה או לפני תחילת ה- IVF או לאחר 2-3 IVF-ים. המחקרים מורים שיכול להיות שהנוזל הזה מפריע להשתרשות. זה לא ממש ודאי. מצד אחד כמו שגם האחות אמרה לי שאמנם זה ניתוח יחסית קל, אבל זה ניתוח עם הרדמה שונה וזמן החלמה ארוך יותר-זה לפחות שבועיים בבית אז זה דוקא חכם שהיא לא ממהרת לנתח. אבל מצד שני עולה בי ההרגשה הזו של אולי אם בכל זאת היא היתה כורתת את החצוצרה לפני כן אולי זה היה מצליח?, אבל מצד שני היא לא ראתה באולטרסאונד איזשהו ממצא שמחייב התייחסות שונה. אני נורא נורא מתנצלת על האורך של התגובה. אפילו התייעצתי עם הבוס שלי (זה היה לאחר הפגישה עם אותו רופא, ולפףני השיחה שלי עם הרופאה) בכל מה שקשור להחלפת הרופאה והניתוח. הוא דוקא אמר לי שהוא לא רואה טעם להחליף אותה והוא מאוד סומך עליה והוא מבין את הבעייתיות שבניתוח והוא אומר שמי אמר שזה באמת הפתרון. בתחום של הרפואה בכלל ובתחום הזה בפרט אין שום דבר ודאי.אז הוא הצליח קצת להוציא אותי מהבלבול. אבל משום מה אני לא שקטה, משהו מציק לי ואני לא יודעת מהוא. אולי התחושה שמא הייתי צריכה בכל זאת להתעקש יותר על הניתוח ואולי אחד ה- IVF-ים היה מצליח?.אני עדיין סומכת על שיקול דעתה של הרופאה שיודעת את גילי שהוא באמת נקודה בעייתית ושבאמת היא עושה הכל שזה יצליח. אבל מצד שני חברות שלי שואלות אז למה היא נזכרה רק עכשיו לעשות את הניתוח?. אולי את ונועה תצליחו להסביר לי מה קורה כאן?. מה עובר עלי?. מה כולם רוצים ממני והכי גרוע שאני פשוט חופרת לעצמי במוח ומטריפה אותי. אז שוב אלפי סליחות על אורך התגובה. זה מה שקורה שיומיים לא כותבים בפורום. תודה רבה רבה רבה ושיהיה שבוע טוב עם המון בשורות טובות :-)

11/09/2011 | 00:23 | מאת: דורה

יקירה, אויש, כמה שזה קשה. תראי, אני חושבת שאת מבולבלת פשוט כי זה מצב מאד מבלבל, אין פה שחור ולבן וכל רופא עם גישתו והאינטרפטציה שלו לנתונים שלך. ואת צריכה פתאום להכריע בין הגישות, ואת הרי לא רופא מומחה פוריות, וזה מ-ב-ל-ב-ל!!!! ממש מבלבל! אני מכירה את ההרגשה הזו. זה מבלבל וזה גם מתסכל, כי הבילבול גורם לך תסכול גדול. באיזשהו מקום את צריכה להחליט על מי את סומכת יותר- על הרופאה שלך או על הרופא ההוא. תראי, אם הרופאה שלך חושבת עכשיו שהגיע הזמן להוציא את החצוצרה, אז מה זה משנה אם הייתה מוציאה אותה לפני שני מחזורי טיפולים? את הזמן אי אפשר להחזיר לאחור, ועכשיו שתיכן נמצאות באותו מקום ובאותה הדעה, לא? האם עדיין את רואה סיבה לעזוב אותה? שלא כמו כל מני, אני ממש לא מאמצת את הפתגם הזה, "משנה מקום- משנה מזל". אני חושבת שאם יש סיבה קונקרטית לעזוב- עוזבים. (כן, אני ממש לא טיפוס הרפתקן). ובטיפולים שלי לא עשיתי שום משנה מקום משנה מזל. נשארתי בדיוק באותו המקום, אבל עברתי רופאים, והסיבה היתה נוחות והתחברות. בגדול, סמכתי על כולם באותה המידה והם עובדים מאד כיחידה ובשיתוף. אני חושבת שלמצוא רופא שאת סומכת עליו ושהוא מקצועי ושיש בינכם חיבור זה לא דבר של מה בכך. אני לא בטוחה שעשיתי לך סדר בבלגאן, אני רק יודעת שחוסר וודאות הוא אחד המצבים המאיימים יותר שיש מבחינה פסיכולוגית, אז התחושה הקשה הזו שלך היא מאד מובנת וטבעית, ובאמת באמת קשה. אני שמחה לקרוא שאת לא צריכה לשאת את הקושי והמועקה הללו לבד ושיש לך מעגל תמיכה בסביבתך הקרובה. כמה שזה חשוב! וד.א. רופאים ציניים הם לא my cup of tea, ממש כמוך. יקירה מקסימה שלי, לא נראה לי שעזרתי במשהו )-: אבל אני מבינה אותך מאד ואוהבת אותך מאד!!! ואני, באופן אישי, הייתי לוחצת חזק חזק על לעשות את הניתוח. אני עשיתי לאפרוסקופיה בתקווה שיגלו נוזל בחצוצרה ויעיפו אחת. (לצערי, זה לא היה מקור הנוזל ברחם שלי), ובמחזור שאחרי הניתוח התחלתי הכנה להחזרה של מוקפאים. אז אצלי לא חתכו כלום, ובכל זאת- שבועיים החלמה זה ממש לא נורא לדעתי. שבוע מתוק ונהדרררר, יקירתי. }}{{ ומזמוזים~~~~~~~~

08/09/2011 | 08:59 | מאת: ליאת פריינטה

היי נועה יקריתי ולכל הבנות רציתי לשתף ולעדכן אותכן במה שקורה איתנו, אז ככה כמו שאמרתי היינו בחופשה באילת וחזרנו עם כוחות חדשים ומלאים באנרגיות לקראת הטיפול שיוצא לדרך. אתמול היינו בבית חולים כרמל שאליו עברנו מבית חולים רוטשילד (לאחר 8 שאיבות ללא כל הצלחה) וישבנו עם דר' ישי דוד שהוא גם אחראי על בנק הזרע וחתמנו אתו על תרומה ואנחנו אמורים לצאת לטיפול נוסף וחדש והפעם רק עם זרע של תורם כי בעלי עשה כבר 3 ניתוחים ופשוט עם הזרע שלו לא ניתן לעשות כלום. הוא אמר לי להמשיך עם התוסף מזון גם במהלך הטיפול והוא חושב שזה יעזור הוא תולה תקוות בתוסף מזון ומקווה שזה ישפיע על איכות הביציות והכמות שלהם. רציתי לדעת אם משיהי מכירה את דר' דוד ישי כי הוא באמת חמוד וזרם איתנו והיה ממש נחמד אבל מבחינה מקצועית אני לא מכירה אותו רציתי קצת חוות דעת, אז בקיצור חסר לי עוד כמה בדיקות שהוא רוצה שאני יעשה ואז לחכות למחזור ולצאת לדרך למרות שאני מקווה שהכל יקרה החודש לפני החגים ולא לחכות לחודש הבא. ועוד משהו קטן, אתמול אחותי בלב כבד מהאי נעימות כי יש לה כבר 2 ילדים אמרה לי שהיא בהריון ושלא נעים לה ממני כי תמיד היא אמרה שהפעם היא מחכה לי אז ממש התרגשתי ושמחתי בשבילה כאילו זה היה שלי כי היא באמת אוהבת אותי והיא עושה הכל בשבילי אז שמחתי מאוד מאוד בשבילה והיא חשבה שזה יהיה לי קשה לשמוע אבל ממש לא שמחתי בשמחה כמו שכל אחת שתגיד לי שהיא בהריון חברה או כל אחת אני ישמח בשמחתה, אז היא שאלה איזה רב והוא אמר לה שהפעם זה יפתח את המזל שלי ויהיה בסדר אז ככה אני מקווה שהפעם יהיה טוב ויהיה לנו שמחה כפולה כי בדרך כלל זה מגיע ביחד. אז מקווה לטוב יוצאת לדרך חדשה ומקווה שהכל ילך כשורה ובמהרה, נ.ב. בקשר לאימוץ גם שם יש התקדמות וקראו לנו לשיחה ביום שישי בבוקר ואנחנו אופטימים ויורים לכל הכיוונים העיקר שיבוא. בקיצור שיהיה שבת שלום עם בשורות טובות לכולן והחודש זה חודש סליחות ובקשות אז אני מבקשת עבור כל אחת שתקבל את המגיע לה במהרה. ביי אוהבת ליאת

08/09/2011 | 10:11 | מאת: צמד

מחזיקה לך אצבעות שהפעם זה יצליח- משנה מקום משנה מזל!!! וכל הכבוד לך שאת מפרגנת לאחרות על הריונות- בזכות השמחה שאת שמחה לאחרות הקב"ה ישמח אותך מהר מהר

08/09/2011 | 11:46 | מאת: נועה

יש לך נשמה יתרה....!!!! את מפליאה אותי כל פעם מחדש, עם הכוחות, האנרגיות להכיל את מה שעובר עלייך, לקבל מה שעובר על אחרים, להמשיך לזרום ועוד לאחל לכל העולם ואחותו הצלחה. את מ-ד-ה-י-מ-ה!!!!!!!!!! אהובה, אין לי הרבה מה להוסיף על כל האיחולים שלך, את מוקפת אור, ותמיד תהיי כך, הילדים שלך פשוט כל כך מיוחדים, שהם מחכים לרגע המאד מאד נכון כדי למצוא את הילד הכי הכי הכי מדהים ומתאים בשביל אמא שכמוך!!!!! שיהיה לך סופ"ש מדהים, בהצלחה בשיחה בשישי, בהצלחה בטיפול, ששערי שמים בחגים האלה ישמעו את תפילותייך! אני בהחלט אהיה מהמתפללות בשבילך. אוהבת מאד! נועה

08/09/2011 | 16:03 | מאת: דורה

איזה לב רחב!!! את פשוט מדהימה!!! בעזרת השם, השמחה תהייה כפולה ואת ואחותך תהיו בהריון יחד, אמן!

09/09/2011 | 14:30 | מאת: רעות

מחזיקה לך אצבעות לטיפול אחרון ומנצח!!!

07/09/2011 | 21:55 | מאת: שרון

שלום רציתי להתייעץ איתכן מנסיונכן הרב. להלן השתלשלות: מנסה להרות על בסיס טבעי ללא הורמונים למעט אוביטרל. ביום ראשון זקיק 16 מ"מ אסטרדיול 700 פרוגסטרון 1.1 ביום שני הזרקתי אוביטרל,אבל הזרקתי בשעה 20:00 בערב!!! ביום שלישי בוצעה הזרעה.למרות שעברו רק 12 שעות מהאוביטרל!!!! ביום רבעי עשיתי שוב אולטראסונד ולתדהמתי לא ראו זקיק,למרות שהרירית הייתה 10 מ"מ.. ואז הכריחו אותי לעשות שוב הזרעה.(באותו יום-רבעי) שאלותי: 1 האם הגיוני לעשות הזרעה אחרי 12 שעות בלבד מהאוביטרל? או שהאחות טעתה והתכוונה שאני אזריק אוביטרל ביום שני בבוקר ולא בערב? 2 לאן נעלם הזקיק?? ייתכן כי היה ביוץ?למרות שלא עברו 36 שעות מאוביטרל? ואם כן,אז האוביטרל היה מיותר? 3 בהנחה שהיה ביוץ ביום שלישי,האם היה טעם לעשות הזרעה וספת ביום רבעי? אשמח לשמוע דעתן וניסיונכן...

08/09/2011 | 11:50 | מאת: נועה

שהיה ביוץ בא"ס, לראות נוזל בדוגלס או זקיק שהתמוטט. כנראה שכן, אולי באמת בייצת לפני 36 שעות. זה שעשית הזרעה פעמיים מאד הגיוני ונכון, כדי לכסות מכל הכיוונים. גם אם בייצת מוקדם וגם אם לא. תזכרי שהזרע שורד עוד הרבה שעות אחרי, ככה שתמיד יש סיכוי שהוא עשה את עבודתו. ואם אכן בייצת אחרי 12 שעות מהאוביטרל, טוב שנעשתה הזרעה מיד אחרי. בקיצור, רב הנסתר על הגלוי... מחזיקה לך אצבעות שזה יעבוד מעולה, ובעוד שבועיים אנחנו פוצחות לך פה בהילולות. &&&&&&&&&&&&&&&

08/09/2011 | 17:47 | מאת: שרון

כששאלתי את הטכנאית אם היא רואה שהיה ביוץ,ענתה לי אם אתמול היה זקיק גדול,ועכשיו היא לא רואה אותה,אזיי היא מניחה שהיה ביוץ. הייתכן שהיה ביוץ והיא לא רואה נוזל? למה כוונתך זקיק שהתמוטט??? ומדוע רירית נשארה 10 מ"מ? ממש לא מבינה את הרופאים הללו.. למה נתנו אוביטרל?

07/09/2011 | 21:01 | מאת: דנית

שלום ... לפני שבועיים עברתי הזרעה בבלינסון. הבאתי את מנת הזרע איתי ממרפאה פרטית. היום עברתי בדיקת הריון ויצאה שלילי.. לפני כחצי שעה קיבלתי סוג של דימום. האם יכול להיות שזה מחזור? שהקדים ? האם אתן מכירות רופא שעובד עם כללית שמזריע? אשמח לתשובה.. המון תודה- דנית..

08/09/2011 | 11:52 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מאחלת לך שהות קצרצרה אתנו מהסיבות הנכונות! מצטערת מאד מאד מאד שהפעם זה שלילי! לגבי הדימום, אמרת שעברו שבועיים מיום ההזרעה, כך שזה כן מחזור, למה מקדים? 14 יום מהביוץ המחזור אמור להגיע. אני לא מכירה רופאים של הכללית, נסי בפורםו תפוז, יש להם רשימת רופאים והמלצות. מאחלת לך הצלחה גדולה מאד מאד כבר בסיבוב הבא!!

07/09/2011 | 15:16 | מאת: אורלי

שלוםמ בנות, אני בת 44 אם לילד בן 3 .מאד רוצה ילד נוסף אבל הפעם קשה לי יותר...הטיפול האחרון שבר אותי ל"רסיסים" עד היום (שבוע אחרי תשובה שלילית.עדיין קשה לי) מה שלא קרה בטיפולים האחרים. אז ככה ...היסטוריה רפואית קצת ...הטיפול האחרון היה טיפול ארוך ,אני מגיבה יפה מאד לטיפולים ויש הרבה ביציות ומתוכם כמות יפה גם של הפריות , היו לי כמה פעמיים שזה נקלט ולא התפתח ונעצר פעם אחת נאלצתי לעבור גרידה פעם אחת לא הגיע למצב לא היה צורך. בקיצור הסטוריה ערוכה. אני שנתיים בטיפוליים והדבר היחיד שמעודד אותי התגובה לטיפול . נכון שכמות לא קובעת ויש צורך באיכות ...אבל יש גם כמה באיכות טובה ככה הבנתי. בבדיקת fsh היתה 7.7 נדמה לי...לא שאני יודעת מה זה אומר????? אשמח לדעת יותר.... האמת אני עייפה מכל הנושא הזה...יודעת שאסור שזה יקרה ואסור להתייאש אבל מתשובת הרופאים כל פעם שומעת את אותו תקליט....הגיל הגיל הגיל....מצד שני לא מבינים את משמעות התוצאות ואומרים שזה מעודד -תוצאות הכוונה לתגובה הגוף לטיפול. מה דעתכן??? צריכה לעצור ולהגיד טוב שיש אחד מקסים ומדהים ורק שיהיה בריא...או שאסור להישבר. אגב- כרגע אני בטיפול מוקפאים . יש 4 מוקפאים. אשמח לתגובות ומרשה להגיב גם בנושא הגיל....

07/09/2011 | 20:40 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מברכת אותך שארבעת המופלאים בפריזר יעשו את שלהם כדי שתפרשי כנפיים לפורום אחר לענייני הריון! אז ככה, אני אגיד לך מה דעתי. התגובה שלך נשמעת מעולה!!! 7.7 FSH זה נמוך מאד מאד ואומר שהשחלות שלך עדיין יודעות לעבוד ויכולות לייצר לך אחלה ילדים!! זה שיש לך כבר ילד אחד זה גם מעודד מאד, כי רחם שהרה ידע לעשות את העבודה שוב, ואמרת גם שהרית מספר פעמים וההריון לא צלח. זה גם ממש ממש לא נורא, סטטיסטית המון הריונות נספגים לפני שהנשים אפילו יודעות על כך. את יודעת כי את מחכה ובודקת, אבל יש המון שפשוט לא מודעות לכך שהיה הריון ליומיומיים ואיננו עוד. נכון, הגיל באמת משחק תפקיד באיכות הביציות והעוברים, ועד כמה הם יתפתחו יפה או לא. אבל ראבק - הנתונים שלך מעולים ביותר!!! אגב, מה היתה הבעיה המקורית שבגללה הגעת ל IVF? הגיל?? אני אומרת, תני לשברים ולהתרסקות להאסף, שנסי מתניים, דברי עם הפריזר כבר עכשיו ותכיני את הילדים לעובדה שהילד שלך צריך אחים ואחיות, ואת מחכה להם בזרועות פתוחות! אני חושבת שאין סיבה שלא תצליחי להרות וללדת ילד בריא שוב! בהצלחה גדולה מאד מאד!!

07/09/2011 | 21:16 | מאת: אורלי

היי נועה אין לך מושג כמה התרגשתי לקרוא את תגובתיך . חזקת אזתי עודדת אותי אני עם דמעות בעיניים....ממש כך...גם ככה סף הרגישות שלי מאד גבוהה מהטיפול העכשווי-פרוגינובה...בכל אופן הסיבה שהגעתי לפני הילד כלומר 4 שניים לטיפול היתה סיבת גיל. ובאופן מקרי או לא מקרי ומזל המון מזל נקלטתי בפעם הראשונה. (מה גם שלפני הטיפול הראשון הייתי בהריון ספונטנטי) ילדתי בגיל 41 . עכשיו המצב קצת יותר קשה ועברתי מלא בדיקות כולל קריוטיפ והכל תקין ותמיד אומרים לי סיבת גיל. ונתונים והורמונים כמו ילדה בת 25 טפו טפו ככה מגדירים זאת הרופאים . בכל מקרה אני מודה לך מאד מאד על העידוד . מקווה שהפעם כמו שאמרת באמרת הארטיקים יצליחו למרות שלא תמיד הם שורדים את ההפשרה..עזרת לי מאד מאד שוב תודה ומתנצלת אם כתבתי שוב הרבה זה עוזר

07/09/2011 | 20:43 | מאת: דורה

תראי, מה שסיפרת על עצמך דווקא נשמע לי מצויין. ה-FSH שלך מעיד על הרזרווה השחלתית שלך, כלומר- כמות הביציות שעוד נותרו בגוף. בהתאם, גם איכות הביציות לרוב טובה יותר אם ה -FSH הוא טוב. ואצלך הוא מצויין!!! באמת! יש לך FSH של פרגית! כשה-FSH מגיע לסביבות 10 זה כבר לא כל כך טוב. אבל, פוריות זה לא רק FSH, רב הנסתר על הגלוי, עדיין למרות כל הנסיון והניסים והידע. וכמובן תגובת הגוף להורמונים חשובה ומעידה על הפוריות, וגם איכות הביציות והעוברים המתפתחים מהן חשובה, ואת מספרת שהביציות טובות ושנקלטת פעמיים להריון בנסיון הזה להרות. זה המון!!! האם גם העוברים מדורגים באיכות טובה? אם כן, אני, באופן אישי, הייתי ממליצה לך מאד לחכות עוד קצת לפני הייאוש. אני מבינה מאד את מה שאת אומרת. הייתי ארבע שנים וחצי בטיפולים כשבבית היה לי ילד מקסים (כשהתחלתי הוא היה בן 4), וגם אני חשבתי לקראת סוף כוחותיי שזכיתי בילד בריא ומתוק וחכם ונפלא, ושאולי אני צריכה להסתפק במה שיש לי, כי זה המון, ולהפסיק להרוג את עצמי על מזבח התורה. אני מאד מאד מאד שמחה שלא ויתרתי, כי עכשיו שניהם יושבים ואוכלים ארוחת ערב, הילד המקסים, והילדה הניפלאה שהגיעה אחרי ארבע שנים וחצי והיתה עובר מוקפא! בדיוק כמו אלו שמחכים לך עכשיו בפריזר! אם אפשר לשאול- אצל מי את מטופלת? שיהיה המון המון בהצלחה!!! דורה.

07/09/2011 | 21:24 | מאת: אורלי

היי דורה ממש מרגש ומשמח לשמוע מה שכתבת לי. זה מחזק מעודד ונותן לי שוב לקום על הרגליים. אז קודם כל תודה רבה. אני עברתי טיפולים בהתחלה בבלינסון וכרגע אני מטופלת בקפלן רחובות הרופא שמחליט הוא ד"ר ברש. לא רופא הכי נחמד שבעולם בפעם הראשונה שנכנסתי אליו קבלתי סטירת לחי...ואחכ הגבתי בבכי לבעלי הוא לא הפסיק להגיד הגיל הגיל ...ושהתחלתי אצלו טיפול וראה את כל התגובות שלי שיש עם מה לעבוד. ושהם מופרים וכו...הוא התחיל לקרוא לי ילדה...וחייך אליי בקיצור אני לא ממש מתרגשת ממה שהרופאים אומרים . רק מה שקצת מפריע לי פה בקפלן שהם מחזרים רק 2 עוברים ומתעקשים אני בפעם האחרונה רציתי 3 שיחזירו והוא לא הסכים. האמת שהשבוע כבר חשבתי לפנות למגזר הפרטי וללכת לרופא פרטי למרות שאני יודעת שרופא פרטי הוא לא קוסם הוא עובד עם הציבורי כך שאין ניסים. ידוע לך עלויות של רופא פרטי- בערך סדר גודל? תודה שאתן כאן אתן מאד מאד עוזרות ומעודדות תודה ומקווה לבשורות טובות כבר השנה תשנ"ב אמן!!!!

06/09/2011 | 22:37 | מאת: מור***

אז הנה אני לפני החזרה שנייה לאחר ההריון שהופסק בשבוע 10, עשינו את כל הבדיקות של הקרישיות והכל בסדר... ביום חמישי מחזירים לי את העובר היחידי שנותר לי ואני מאוד מקווה שהוא/ היא העובר המנצח!!! בשורות טובותתתתת

06/09/2011 | 22:40 | מאת: דורה

וואו!!!! ביום חמישי!!!! עוד יומיים את בהריון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מחזיקה אצבעות לך ולעוברון האלוף המנצח!!!!!

07/09/2011 | 08:08 | מאת: נועה

שיהיה הכוכב שיצטרף לשם שלך לתמיד!!!!!!! בהצלחה גדולה מור!!!!!!!

07/09/2011 | 17:21 | מאת: רעות

מחכה לשמוע בשורות נפלאות!!!

07/09/2011 | 19:23 | מאת: מור***

תודה בנות, מקווה לשמח אתכן בעוד שבועיים

06/09/2011 | 22:21 | מאת: ג'ן

הי בנות, אני עדיין בהמתנה וכוססת ציפורניים עד לבדיקת דופק ב 14.9. באמת שלא מבינה איך עושים את זה. אין שום אינדיקציה שמשהו קורה שם (או חס וחלילה לא קורה), אי ודאות מטמטמת (אולי זה כבר הטמטמת הריון :). בינתיים ב 22.9 אנחנו נוסעים לנופש באילת (ויתרנו על נופש בחו"ל כי עכשיו פיתחתי עוד חרדה של "מה אם הפרשי לחצים ישפיעו איכשהו על העוברצ'יק שלי"). עכשיו לשאלה הרצינית: איך לעזעזל אני הולכת להסתובב באילת חצי מהיום עם בגד ים כש 3 נרות של האוטרוגסטן (ועוד 3 פעמים ביום) תקועים בי?! יש בכלל מצב לבגד ים עם הנרות האלה? איך גורמים להם לא לנזול החוצה? (ואני כבר לא מדברת על הסקס שצריך לתזמן בין הנרות איכשהו וחרדת האורגזמה - "מה אם התכווצויות הרחם שמלוות את האורגזמה יעשו משהו רע..."). מצד אחד אני שמחה שאלה השאלות שמטרידות אותי עכשיו ומצד שני - מה עושים?!!!

06/09/2011 | 22:38 | מאת: דורה

(-: כי גם אני שאלתי את השאלה הזו בדיוק. שאלתי אם אפשר לדחוף גם טמפון אחרי זמן מה, נגיד שעה, שדחפתי קודם את האנדומטרין... ואני מודה שגם שאלתי על תזמון יחסי מין, חצי שעה- שעה לפני או אחרי, אם עדיין לא שאלת, אבל לא כל- כך השתמשתי באינפורמציה הזו בהתחלה... ואחר כך היו לי שתי הפלות מאיימות אז הייתי בנופש מיני (-: אבל ברצינות- הרופא לא המליץ על הטמפון למרות שלא אמר שזה אסור. לדחוף טמפון לשעה ככה זה היה בסדר ככל הזכור לי. מה אגיד לך, תסתובבי עם בגד ים ותחתונית ותשתדלי להרטיב בעיקר את הרגליים. (-: באמת! ושאלה יהיו הצרות של כוווווווווווולללללללללן פה, במהרה בעזרת השם, אמן, טפו, טפו, טפווווו!!!!

07/09/2011 | 17:35 | מאת: רעות

מה שלומך? גם אני קבעתי לבדיקת דופק ביום ד הבא ומחכה לכך בקוצר רוח. בדיוק היום חשבתי על כך שאני רק רוצה לדעת שהכל בסדר ואין לי שום אפשרות לדעת עד הבדיקה חוץ מלקוות ולהאמין המון ושהשבוע יחלוף מהר, ממש קשה לי עם ההמתנה הזאת. גם לי קשה עם אי וודאות ומחזיקה אצבעות לשתינו שכבר נראה דופק ואז נצטרך לחכות שוב לבדיקה התקינה הבאה (ושוב להתחרפן מחוסר וודאות). בינתיים תהני באילת ולגבי אנדומטרין אני הייתי בנופש שבוע שעבר וזה לא הפריע להיכנס לבריכה בכלל,למרות שקצת ליכלך את בגד ים אבל אח"כ שטפתי אותו במים וזה ירד. לגבי סקס- עדיף לעשות לפני שמחדירים אנדומטרין ואח"כ להתקלח ולהחדיר, אז נכון זה דורש תזמון אבל לא הייתי מוותרת ואם אין לך דימום אז אין לך ממה לחשוש אלא רק להינות מסקס בהריון (יש בזה משהו מדליק)

07/09/2011 | 21:27 | מאת: ג'ן

איזה קטע שתהיה לנו בדיקה באותו היום, הלוואי (טפו טפו טפו) שהכל יהיה מעולה. לגבי בריכה- שאלת במקרה את הרופא שלך אם אין בעיה מבחינת הספיגה של הנרות אם נמצאים בבריכה (או בים)? אין לי דימומים (טפו טפו טפו) רק לפעמים כאבי בטן תחתונה קלים. הקטע של סקס הוא פחות בעייתי. אני יותר מפחדת מאורגזמה כי קראתי איפשהו באינטרנט שמה שקורה זה שהרחם מתכווץ ולכן עדיף בשליש ראשון לא להסתכן... מצד שני כל כך לא בא לי לעצור את החיים ולהיות חרדתית

06/09/2011 | 14:53 | מאת: שרה

הי. מי יכול בבקשה לתת לי הסבר מה קורה איתי? תור להמטולוג יש רק בעוד חודש וחצי. קיבלתי תוצאות בדיקת דם-קרישיות ואין לי מושג מה זה אומר. אנא עזרה. והאם התשובות מעידות הקשר לבעיית ההפלות החוזרות ? תודה רבה. PTT בעל ערך 31.1 sec . גבוה מהנורמה. טווח הנורמה הוא (30.6 – 21.6 ) PROTEIN C Activity בעל ערך 72% . נמוך מהנורמה. טווח הנורמה הוא (150-84) Factor VII בעל ערך 42.8 נמוך מהנורמה. טווח הנורמה הוא (165- 65 ) תודה רבה!

06/09/2011 | 16:49 | מאת: דורה

נראה לי שכדאי שרופא יענה על השאלות הללו. יש כאן בדוקטורס מספר פורומים גינקולוגיים שמנוהלים ע"י רופאים והם וודאי ידעו לענות לך. אנחנו פורום תמיכה חברתי ואיננו רופאות. בהצלחה!!! דורה.

06/09/2011 | 11:53 | מאת: גליה

היי בנות מחר היום האחרון לשבוע השמיני. אני סופרת את הימים עד לסוף השבוע ה-10. אמנם אומרים שסוף השבוע ה-12 הוא גבול הבטחון, אבל נראה לי שמי שמגיע לשבוע 11 יחסית יורדים משמעותית הסיכויים להפלה. שלשום הלכתי למכבי באופן יזום לראות שהכל בסדר והיה דופק. זה מרגיע לאיזה שתי דקות. מיכה באום אמר לי שאחרי שנמצא דופק יש סיכוי רק של 15% להפלה, או בצד החיובי - 85% סיכוי שהכל יהיה בסדר. זה נכון? אוף, המירוץ הזה נגד הזמן כל כך מתיש.

06/09/2011 | 16:53 | מאת: דורה

וואו! איזה יופי! נכון שמשבוע 12 הסיכוי הסטטיסטי להפלה יורד מאד, אבל בינתיים הכל יופי והכל מתקדם נהדר כך שאני רואה עתיד ורוד ביותר להריון שלך!!! הכי הצחיק אותי שאמרת שלראות את הדופק הרגיע אותך לאיזה שתי דקות. זה כל כך נכון! אבל את תראי, ההריון ימשיך נהדר, ואת תירגעי לאט לאט. ואז תגלי שבמהלך ההריון יש כמה וכמה תחנות שמעוררות דאגה, ושאנחנו פשוט דאגניות כרוניות! מאחלת לך המשך תקין ומלא ונהדררררררר, דורה. ד.א את שאלת את באום על הסיכויים הסטטיסטיים או שהוא נידב לך את האינפורמציה המטרידה הזו בעצמו?

06/09/2011 | 17:03 | מאת: גליה

היי דורה הצלחת להצחיק אותי וזה לא עניין של בכך בצונמי הרגשי שבו אני נמצאת :) באום נתן לי את המידע הזה בתשובה לשאלתי. הוא דווקא מאד אופטימי אבל את יודעת שזה החלק שאנחנו נוטות להתעלם ממנו. אני מקווה שבמכבי לא יאשפזו אותי באברבאנל או לחילופין יחייבו אותי על כל הבדיקות שאני עושה רק כדי להירגע לשתי דקות.

06/09/2011 | 17:19 | מאת: דורה

תראי, אם תעשי את הבדיקות הללו מייד כשתפסיקי להיות רגועה- כלומר, כל שתי דקות- סביר שדווקא כן יחייבות אותך מתישהו (-: שמחתי לקרוא שהצחקתי אותך (-: וגם שמחתי לקרוא שמי שבערה לו הסטטיסטיקה הוא את ולא באום. אני הייתי מרגישה גאווה מטורפת על כל יום שעבר והתווסף לספירה של ההריון. שבוע 12 תכף יגיע! בינתיים יש בטח עבודה, ספרים, מאסטר שף, ספונג'ה דיאט, ועוד כל מני שאת יכולה לנסות כדי להעביר את הזמן... גם שבועיים במחלקה סגורה הם דרך להעביר את הזמן...

06/09/2011 | 21:36 | מאת: נועה

רק תכיני את מכבי שידעו מה יקרה כשהסומסום יוולד! כמה בדיקות תרוצי איתו לעשות???!!! :-))) יקירה, מובן, אחרי כל כך הרבה פתיחות רגליים, דיקור וורידים עמוק, דיקורי בטן שטוחים, פתאום לא לעשות כלום?????????? הכצעקתה! יהיה בסדר, את תחזיקי מעמד וגם ההריון, וגם הסומסומון!

06/09/2011 | 10:01 | מאת: ש.

שלום, אני אם לילד בן 5 ואחרי הפלה טבעית בשבע ה6 להריוני,לאחר נסיונות טבעיים להרות של קרוב לשנה. ביצעתי היום מעקב זיקים-שבועיים לאחר ההפלה. התוצאות היו: 2 זקיקים בגודל 11 מ"מ 1 זקיק בגודל 10 מ"מ. עובי רירית רחם 4.5 מ"מ. ומעט נוזל ברחם. ב2מעקבי הזקיקים הקודמים שלי-רירית הרחם נעה בין 5 מ"מ למקסימום 6מ"מ תלת שכבתית בשיא הביוץ. האם רירית רחם דקה הינה סיבה פוטנציאלית להפלה שחוויתי? האם רירית רחם דקה הינה סיבה פוטנציאלית לאי היקלטות להריון? במידה ועובי זה בעייתי,האם יש מה לעשות בנידון? איזושהיא תרופה לדוגמה ,שעוזרת לעבות את רירית הרחם,שעלי לבקש מהגניקולוגית שלי? כמו כן, נאמר לי בבדיקות שעברתי במיון נשים בזמן ההפלה-שיש לי רחם אחורית מאד. האם מנח זה מצריך תנוחות מסויימות בזמן קיום יחסי המין בכדי לעזור לזרע להגיע ליעדו? בפעם הראשונה שהריתי ובפעם הזו שהריתי,אלא היו ה2 פעמים היחידות שקיימתי יחסי מין בזמן הביוץ ,בתנוחה אחורית-האם ייתכן ויש קשר הצלחת ההיקלטות במנח זה ולמנח הרחם שלי? בברכה ותודה מראש שושי. נ.ב. סליחה על הכמות השאלות,אני מודאגת,,,

06/09/2011 | 12:02 | מאת: גליה

היי ש. גם לי יש רחם אחורית והריתי. זה לא מוריד את הסיכויים בשום צורה ואופן. רירית דקה לעומת זאת כן פוגעת בסיכויי ההיקלטות והחזקת ההריון, אבל ניתן לטפל בזה בקלות רבה עם תרופות כמו קרינון ואנדומטרין להחדרה נרתיקית. השאלה כמובן עד איזה עובי אפשר להגיע והאם הרירית הדקה מעידה על בעיה אחרת. המלצתי לך היא לפנות לרופא פריוון ולא לגניקולוג.

06/09/2011 | 17:00 | מאת: דורה

בתור פורום חברתי, ולא רפואי, אנחנו יכולות לענות לך עד גבול מסויים. ובכל זאת, יש לי כמה תשובות: א. הפלות הן דבר שקורה גם ללא בעיות פוריות ונובע לרוב מבעיות בעובר, שהגוף שלנו יודע לזהות וכך למנוע לידת ילד חולה. ב. רירית תלת שכבתית היא הרירית לה אנו מצפים בזמן הביוץ. ג. רירית דקה בהחלט עלולה לגרום לאי הקלטות הריון. ד. אם ההפלה התרחשה בשל סיבה גופנית אצלך, לדעתי סביר שזה לא בגלל הרירית, היות וההריון כבר נקלט ובעזרת השם, בהריון הבא, כדאי לבדוק גם את רמת הפרוגסטרון בדם. אבל שוב, אני לא רופאה. ה.דבר נוסף שלא תורם להקלטות להריון הוא הנוזל ברחם. אבל, כמו שאמרת, כבר הרית פעמים, כך שכנראה שלא מדובר בבעייה כרונית אצלך. אצלי זו היתה הסיבה לכך שלא הריתי, ולכן הייתי ממליצה לך לעבור לרופא שמומחה בפוריות ולא להשאר אצל רופא גינקולוג רגיל. ו. יש כמה דברים שאפשר לעשות כדי לעבות את הרירית, לרוב לוקחים טבליות לבליעה- אסטרופם או פרוגינובה, ויש עוד אפשרויות. ז. לא ידוע לי על מנח רחם כפוגע בהקלטות הריון. ושוב- אני לא רופאה. בהצלחה!!! דורה.

06/09/2011 | 17:29 | מאת: דורה

את בטוחה שהיה כתוב נוזל ברחם? אם כתוב נוזל בדוגלס זה משהו אחר וזה קורה אחרי ביוץ, שנוזל מהרחם מגיע לחלל מאחורי הרחם, הנקרא דוגלס.

שהוא ישנו. בשאר מעקבי הזקיקים לא הייתה נוכחות של נוזל כלשהוא,,,אולי זה קשור להפלה?

היי האם זה הגיוני להיכנס להריון שאחרי שבוע מהביוץ הרופא שלי אומר לי שהרירית 6 ממ ולא נראה לו שהחודש יהיה הריון, האם יש עוד סיכוי החודש? חוץ מזה שיש לי איחור של יום במחזור. תודה.

05/09/2011 | 21:24 | מאת: אורית

שלום בנות רציתי לשתף אתכן בדילמה ולשמוע עוד דעה. האם הייתן עושות הזרעה כאשר יש 3 זקיקים בשלים ועוד 2 בגודל 15, 16 שגם להם יש סיכוי לבייץ? הרופא שלי אמר שזה תלוי בנו אם ללכת על הזרעה או לוותר לגמרי על החודש כדי להמנע מהריון רב עוברים. החלטנו לא ללכת על הזרעה, בהמלצת הרופא, אבל בכל זאת לנסות "לעבוד" בבית... (הבעיה שלי היא שחלה פוליציסטית, אין בעית זרע או בעיה מכנית כך שאין מניעה מלנסות טבעית בבית) אני חושבת על זה ל היום ולא יודעת אם זו ההחלטה הנכונה, או שפגענו בסיכויים... מה אתן אומרות?

05/09/2011 | 23:10 | מאת: דורה

קודם כל- כבר החלטתם, והיות שהרופא השאיר את זה בידיים שלכם כנראה שבאמת ניתן היה להחליט לכאן או לכאן, ולא הרסתם שום סיכויים! יש לך שלוש ביציות בשלות וזה הזמן לחגוג ולתת לזרעים למצוא את הדרך בעצמם! הרבה מאד זוגות הצליחו להרות כך! לגבי הטיפול עצמו, אני לא מבינה בדיוק מה מהות הטיפול, האם קיבלת הורמונים כדי להגדיל את מספר הביציות המגיעות לבשלות או שאת על ביוץ טבעי? כי לביוץ טבעי זה מאד נדיר ששלושה זקיקים מגיעים לבשלות יחד, ואם לוקחים הורמונים להגדלת מספר הביצות, אז בדיוק לזה מצפים, שיהיו יותר ביציות כדי להגדיל את הסיכוי שאחת מהן תופרה. כך ששוב, אני לא מבינה בדיוק מה היה הטיפול שלכם. אני מאד מקווה שהצלחת בגדול ושברגעים אלו ממש את בהריון! טפו, טפו, טפו! אבל, אם חלילה לא הצליח, אז לגבי הפעם הבאה - אני באופן אישי, בהחלט הייתי עושה הזרעה. אחד הסיכונים של טיפולי פוריות הוא הריון מרובה עוברים והדרך היחידה להתגבר על הסיכון הזה היא לעשות הפריות ולהחזיר בכל פעם עובר אחד. דבר שיכול להצליח נהדר, ומצד שני, עלול לגרום לתהליך להתארך מאד מאד. המון המון בהצלחה!!!! דורה.

06/09/2011 | 08:36 | מאת: אורית

תודה דורה. הטיפול הוא אכן הורמונים, הבנתי מהרופא שהשאיפה היא להגיע לשני זקיקים מובילים, ויש לי 3 + עוג שניים פוטנציאליים, כך שהוא העריך שיש סיכוי גדול מהרגיל להריון רב עוברי. בכל מקרה, נקווה שזה יעבוד ברך הטובה והישנה...

05/09/2011 | 20:51 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי תזכורת קטנה: את זוכרת שכתבת לי באחת התגובות על חיבור שכתבת על "נדחפי השחלות" והוא פורסם באחד הספרים של ליהיא לפיד?. אז זה מאוד מסקרן אותי מה שכתבת. אם את יכולה לשלוח לי למייל את החיבור אני מאוד אשמח. וגם תאמרי לי מה שם הספר. כתובות המייל: [email protected] תודה ולילה טוב ינשופית :-) ביי

05/09/2011 | 23:35 | מאת: דורה

דבר ראשון, הנה הקישור למכתב: http://www.doctors.co.il/forum-1445/message-8766#message-8766 אני עצמי לא קראתי את הספר ולא ראיתי אותו, ילדת האוקינוס, שהקימה את הפורום הזה וניהלה אותו תקופה ארוכה, היא שקפצה לפה לספר לי על כך. האמת, הסיגנון של ליהיא הוא לא הסגנון שלי, הבוסית בעבודה לפעמים מביאה לנו כל מני סיפורונים רוחניים כאלו של ליהיא וזה יותר מדיי בשבילי. יותר מדיי סוכר, יותר מדיי מתחכם, יותר מדיי אותו הדבר ויותר מדיי צפוי. זה לא שאני לא סובלת את מה שהיא כותבת, אבל לא אקנה ספר כזה (לעומת זאת, חולה על חמותה!!!). ובכל זאת כתבתי לה, כי יש לה טור שפונה בעיקר לנשים ומדבר בעיקר על עולמנו, ועל עולמה של ליהיא, כאמא, ומאד קיוויתי, בתמימותי, שנשים יקראו ויפנימו. בדיעבד אני יכולה להגיד לך שזה בעיקר עזר לי להוציא מהמערכת קצת כעס וכאב, אבל מספר נדחפי השחלות בסביבתי לא קטן בכלל. מה שגרם לי לכתוב לה היתה מישהי בעבודה שאמרה משהו, תמיד מישהו אומר משהו, וזה כבר היה טו מאץ' בשבילי, די, נחנקתי מזה כבר והייתי חייבת לפנות אליה בעזרת ליהיא, ואל כל האחרות, ולבקש שיסתמו במחילה את הפה ויעזבו לי את השחלות בשקט! כמו שאמרתי, זה לא עזר (-: גם דיי ברור שלא טולסטוי כתב את זה, אבל, זה יצא מליבי המדמם!!!! לספר קוראים "אשת חיל", והמכתב מפורסם בשם בדוי, עלק, הרי ממילא דורה הוא כינוי החיבה שלי והניק שלי אבל שיהיה. עכשיו, תרשי לי להגיב לך כאן על מה שכתבת למטה. אהובתי המגזימנית! די, לא צריך להסחף, הכל בא מאהבה ולא מתוך צדיקות גדולה. אבל אני שמחה שמצאת את עצמך על רצף הרגשות הביזארי שתיארתי. גם אני הייתי חושבת לעצמי לפעמים אם יצאתי קצת מדעתי, איך זה שפעם בכיתי כמו מטורפת ופעם אחרת הייתי מנותקת ופעם אחרת נסגרתי ופעם אחרת התייאשתי, או שבשלילי אחד זכיתי לחוות את הכל בבת אחת או אחד מייד אחרי השני. כן, מי יודע מה זה נורמאלי במצב כזה? אני כל כך שמחה לקרוא שהרופאה שלך כמוך, מסתכלת קדימה ומתכננת את הטיפול הבא! אין, אין על המזמוזים שלך, שולחת גם ~~~~~~~~~~~}}{{(()) ומאד שמחה לקרוא אותך מאוששת ומסתכלת קדימה! כמה שאת חזקה!!!!! דורה.

05/09/2011 | 23:38 | מאת: דורה

נו, אז תיאלצי לעשות העתק הדבק לשורה של הכתובת. נראה לי שאת מיומנת במחשב יותר ממני בעצם...

04/09/2011 | 23:15 | מאת: קרן החדשה

רק נכנסתי לעדכן במהירות שילדתי לפני שבוע, בן קטנצ'יק, מקסים ומושלם! זירזנו אותו קצת מכמה סיבות, אבל הכל עבר בשלום, ב"ה,והוא ישן עליי ברגע זה... הצצתי קצת בפורום עכשיו, וראיתי כמה בשורות לא טובות. לבי יוצא אל כולכן,נ', דנה, ומי שאולי לא שמתי לב, וכמעט לא נעים לי לכתוב כרגע עם כל האושר שלי. אבל אני בטוחה שזה יגיע לכל אחת ואחת מכן, בקרוב מאוד. רק חבל שצריך לפעמים לסבול כל כך הרבה בדרך אל האושר. החיים לא תמיד הוגנים :-( בטח ייקח לי קצת זמן לחזור לכאן באופן קבוע, אבל מבטיחה לא להיעלם.

04/09/2011 | 23:57 | מאת: דורה

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כרגע גמרתי למגר ווירוסים מהמחשב וההודעה שלך היא הראשונה שאני קוראת, ומאד מאד שימחת אותי!!!! שתזכו לגדל את האוצר היקר בשמחה ובנחת! הרבה הרבה בריאות ואושר ושנים ארוכות! את כל כך צודקת, חבל שצריך לסבול כל כך בדרך אל האושר, אבל לרובנו האושר הזה בוא יבוא!!!!!! נצלי כל רגע שהפשוש ישן כדי לישון גם את (-: והעיקר- תיהני מכל רגע! גם מהרגעים הקשים! הרווחת את הכל, לגמריי! אוהבת מאד, דורה. ועכשיו נראה על איזה בשורות דיברת, ונופל לי הלב כשאני מנחשת.

05/09/2011 | 08:09 | מאת: מטופל?שית

שיהיה המון המון מזל טוב!!! שתדעו מלא אושר, בריאות, נחת ואהבה מהקטנצ?יק

05/09/2011 | 09:09 | מאת: נועה

שיהיה בברכה, בבריאות, המון המון המון אושר!!!! גדלו אותו בנחת ותהנו מכל מתיקות וכל נשימה, וכל הבל פה שיוצא מהקטנטן שלכם!!!! ואת - תנוחי טוב טוב ותחזרי אלינו מדי פעם!! נשיקות גדולות. הורות מופלאה! עכשיו מתחיל באמת המסע!!!

05/09/2011 | 11:37 | מאת: רעות

המון המון מזל טוב להולדת הבן!!! שתזכו לגדלו בנחת והנאה, בריאות ואושר לכל המשפחה.

05/09/2011 | 19:58 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

מזל טוב ענק ענק מכל הלב. עכשיו הבנתי לאן נעלמת לי מהמייל:-). אני כל כך שמחה בשבילך. שתזכי לגדל את הרך הנולד באושר, בריאות ושלווה. חבל באמת שבדרך החתחתים הזו אל האושר צריך לסבול כל כך הרבה, אבל כנראה שכך לומדים להעריךם יותר את הדברים שלפעמים נראים מובנים מאליהם. שתרוו המון המון נחת מהבונבון החמוד. כמה יפה מצידך שגם ברגעי השמחה את חושבת גם עלינו שהדרך לאושר עוד לא צלחה להן. המון מזל טוב אוהבת אותך

06/09/2011 | 20:39 | מאת: קרן החדשה

תודה רבה! כל כך מקווה שבקרןב אוכל להחזיר לך במזל טוב ענקי משלך!

04/09/2011 | 16:45 | מאת: ניבה

הבתא הראשונה היתה 707. 11 יום אחרי כן, בתא = 1100. כלומר, לא הוכפלה. האם יש סיבה לדאגה?

04/09/2011 | 21:29 | מאת: נועה

לא כל כך הבנתי, הבטא הראשונה היתה ביום 11? השניה היתה יומיים אחרי? אם כן אז זה די בסדר. עליה של 1.5 נחשבת גם בסדר. תמשיכי לעקוב, מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&

05/09/2011 | 00:01 | מאת: דורה

מתי היתה בטא ראשונה ומתי היתה שנייה? וכמו שנועה אמרה, אם היה הפרש של יומיים, כי אז מדובר בהכפלה של מעט יותר מ-1.5, שזה עדיין תקין. גם אני מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין ולהכפלות מרגיעות. דורה.

05/09/2011 | 12:12 | מאת: צמד

השם פשוט נדיר

04/09/2011 | 16:21 | מאת: ג'ן

הי, אנימסיימת את השבוע השישי. עוד לא הייתי בבדיקת אולטרסאונד (החלטנו לחכות לבדיקת דופק עוד שבועיים ולא להרבות באולטרסאנדים). העניין הוא שהאסטרדיול שלי ממש עולה כל הזמן והיום הוא כבר מעל 8000. אני לא מרגישה כאבי בטן (רק מדי פעם תחושות קלות) והבטא מעל 11000 היום. האם יש סיבה לבדוק את האסטרדיול או שזה נורמאלי?

04/09/2011 | 20:57 | מאת: רעות

היי ג'ן אני לא כ"כ יודעת לענות לך על השאלות, אבל מדוע עדיין בודקים לך אסטרדיול? אצלי מאז שבדיקת הריון חיובית לא בדקו זאת, אלא רק בדקו פעמיים שבטא הוכפלה. ודבר נוסף- אם את בסוף שבוע שישי אז למה לחכות שבועיים לדופק? הרי כבר אפשר לראות דופק בשבוע 7. אני מתכוונת כבר עוד כשבוע+ לבצע U.S ראשון לראות דופק. בכל אופן, שיהיה המון בהצלחה והמשך תקין ( :

04/09/2011 | 21:14 | מאת: ג'ן

האמת שפשוט בהפנייה לבדיקות דם שיש לי יש את שלושת הבדיקות (בטא, פרוגסטרון ואסטרדיול) בגלל זה אני רואה את התוצאות ומכיוון שלפני שאיבה הייתי קרובה לגירוי יתר (מה שלפעמים מחמיר בהריון) לא ויתרתי על הבדיקה של אסטרדיול גם הפעם. לגבי הדופק הבנתי שלא תמיד רואים בשבוע שבע (גם באינטרנט ראיתי אזכורים לשבוע שבע-שמונה) ואני מעדיפה ללכת על בטוח ולא להילחץ אם לא יראו דופק רק כי זה פשוט טיפה מוקדם מדי. אני אמורה לעשות ב 14 לחודש את בדיקת הדופק (אז זה כבר פחות משבועיים) :)

04/09/2011 | 21:31 | מאת: נועה

אני חושבת שהגיע הזמן לעבור למצב שיוט :-) האסטרדיול עולה ועולה בהריון. עוד יעלה אפילו יותר! בטא אין טעם להמשיך ולבדוק אם הכפילה פעמיים. בטח שלא מעל 10,000 כי שם אין כבר הכפלות אלא רק עליה. אני חושבת שמאד נכון לא להרבות בא"ס. מספיק לחכות לדופק, וכולי תקווה שנוכל לצאת פה במחולות בהשמע קול התופים! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&& אצבעות עדיין קשורות!

04/09/2011 | 15:21 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי אז לצערי אני לא יכולה לבשר על בטא חיובית. זה אפילו לא הריון כימי. אני מאוד מאוד מאוד מאוכזבת, לומר את האמת גם מיואשת. אבל לפחות אני לא בוכה. כנראה שאת מנת הבכי והג'ננה עברתי ביום ה' שבוע שעבר. עוד לא יידעתי את הרופאה. האמת שחסרה לי התוצאה של הפרוגסטרון (לא שזה כל כך משנה משהו). אני מאוכזבת גם בגלל שקצת תליתי תקוות בקלקסן שאולי סוף סוף מצאו את הבעיה ונמצא הפתרון. אבל כנראה שעוד לא. עדיין לא קיבלתי את תוצאות בדיקת הקריוטיפ (עברו בדיוק חודשיים). מי יודע אולי דוקא משם נובעת הבעיה. בכל מקרה אני אצטרך להיפגש עם הרופאה ונראה הפעם מה עושים. אני לא מתכוונת להרים ידיים. ילד יהיה לי ולא משנה כבר באיזו דרך. תודה על התמיכה שלכן. כי באמת בלעדיכן לא הייתי יכולה לעבור את כל התהליך ולהתמודד עם הכשלונות. מאמינה שבשלב כלשהו זה יגיע ואני אצטרך לחגיגת הבטאות. שבוע טוב

04/09/2011 | 16:08 | מאת: ניקי

היי.. אני ממש מצטערת בשבילך אני די חדשה בפורום הזה אבל קראתי את השישור שלך ומאוד קיוויתי בשבילך. אני לא יודעת איזו דרך כבר עברת אבל אני מאחלת לך שאת בסופה ושהטיפול הבא אחרי שתקבלי את כל תוצאות הבדיקות , יהיה האחרון

05/09/2011 | 20:02 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי ניקי תודה רבה רבה על העידוד והתמיכה. מקווה ששהותך במחיצתנו תהיה קצרה ותבואי לבקר אותנו כמו קרן החדשה ומטופל"שית. בגדול, אני בתהליך כבר שנה ועברתי 7 IVF-ים. אני בת 43 ללא ילדים. שוב תודה וכפי שתמיד אני אומרת: מנהלות הפורום והבנות הן עוגן התמיכה שלי. מקווה שהטיפול הבא יהיה המנצח. ערב טוב

04/09/2011 | 21:03 | מאת: רעות

כ"כ עצוב לי לשמוע, מאוד קיוויתי בשבילך והחזקתי אצבעות. אני יודעת שזה לא קל להתאכזב כל פעם אבל שמחה לקרוא שאת נחושה בדרכך ולכן את בהחלט תשיגי את המטרה של ילד משלך! מאחלת שאת כבר קרובה לסוף התהליך ובקרוב מאוד כן תהיה תשובה חיובית. אני מחבקת אותך ושולחת לך חיזוקים כמה שצריך כדי לעבור גם את המשוכה הזו ולהמשיך להתקדם.

05/09/2011 | 20:06 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

אלפי תודות על העידוד. מאוד התרגשתי לקרוא את תגובתך. באמת הרגשתי שכל כך רצית שזה יצליח וכן הרגשתי את האצבעות המוחזקות. (מקווה שאין לך נקע :-)). את הנחישות אני יכולה לזקוף גם לזכותן בנות יקרות, שלא נותנות לי ליפול ולהישבר. הנה גם החיבוקים הגיעו :-) ואני מאמינה שמתישהו ואני מקווה שאכן בקרוב אני אדלג על המשוכה הבעייתית הזו. תודה ושולחת לך חזרה חיבוקים, נשיקות ומלא אהבה :-)

04/09/2011 | 21:23 | מאת: נועה

כמה קיוויתי!!!!!!!! כל כך רציתי בשבילך!!! אין המון מילים שאני יכולה להציע לך כרגע. הלוואי והיו לי מעשים להציע לך בעצם, לא מילים. אני קוראת שאת לפחות כבר מעבר למשבר. או אולי חושבת שאת מעבר. מקווה שאת באמת מעבר לו. יקירה. אני מאמינה בך ובגוף שלך וביכולת שלך להגיע לרגע המיוחל. וזה באמת עניין של עבודה קשה וזמן. את העבודה את כבר עושה. נשאר לתת לזמן לבצע את שלו. אפילו שלא נשאר לך הרבה ממנו. איפשהו על הסקאלה נמצא שם הילד שלך. שולחת לך המון המון המון אהבה וחיבוק ((((((((((((((((((ענק)))))))))) מכל הלב. לילה רגוע יקירה.

קודם כל סליחה על העיכוב בתגובה.אני חייבת לומר לכן שהתגובה שלכן כל כל ריגשה אותי. תמיד אתן מרגשות אותי בתגובותיכן, אבל הפעם יותר מתמיד,הצלחתן לרגש אותי עד דמעות (הפעם דמעות טובות). אני חושבת שאני באמת מעבר למשבר. היום עבר אצלי בצורה טובה מאוד, חשבתי איך מתקדמים הלאה, דיברתי עם המזכירה של הרופאה ומתישהו הרופאה תחזור אלי כי היא כנראה חושבת על דרך פעולה. בינתיים אני ממתינה למחזור שלצערי יגיע מתישהו. במהלך היחום בעבודה חשבתי מה לכתוב לכן. שלחתי לחברה טובה שלי את התגובה שלכן וכן כן גם היא התרגשה מאוד ואמרה לי שרואים שאתן אישיות מיוחדת במינה. ונועוש: גם חברתי מוסרת לך המון מזל טוב ונחת מעופרי המתוקה. אז דורינקה, אז לך נתקעו האצבעות ולי נתקעו המילים (שזה בדר"כ לא קורה לי), ומי שמכיר אותי אומר שאם נתקעות לי המילים ואני שקטה, אז כנראה שיש סיבה מאוד מיוחדת. אז כן הפעם הסיבה כפי שאת רואה הינה התגובה הכל כך מרגשת שלכן. האמת שקצת נבהלתי מהתגובה שלי מאתמול שעם קבלת התוצאה לא בכיתי, אמרתי לעצמי אולי משהו (סליחה על הביטוי) נדפק אצלי. זה שביום חמישי שעבר אכן חטפתי את הג'ננה זה לא אומר שביום קבלת תוצאות הבדיקה אני לא אבכה. אבל הנה מתגובתך אני רואה שגם את חווית את התחושה המוזרה הזו שבאמת גורמת לך להרגיש לא נורמלית. אבל נכון אנחנו נמצאות בתהליך לא נורמלי שכל תגובה/תחושה הופכת להיות נורמלית ולגיטימית. כל כך הצלחתן להשתתף איתי בתחושות והמילים לא יכולות לתאר עד כמה אתן עוזרות לי ואני לא יודעת איך להודות לכן. אני יכולה להרגיש את הלב שלכן והרגש עובדים כל חזק כאשר כתבתן לי את התגובה המאוד חכמה ומרגשת מאין כמותה. אני מאחלת לכן שתמשיכו להיות המלאכיות (לא של צ'רלי) :-) והשליחות של הטוב והאופטימיות, שתמשיכו בייעוד שלכן ובמצוות שאתן עושות. אוהבת אתכן מכל הלב ושולחת לכן חיבוקים ענקיים ונשיקות. ולך דורינקה גם מזמוזים. אבל נועוש אם גם לך מתחשק אז יאללה בכיף :-). שיהיה לכן המשך שוב טוב עם בשורות טובות. וכפי שדורינקה כתבה: שהעולם יחייך אליכן השבוע ואני מוסיפה ובכלל כי העולם חייב לכן ו ב ג ד ו ל :-)))))))))

05/09/2011 | 00:17 | מאת: דורה

כשקראתי את ההודעה של קרן החדשה ניחשתי, ובכל זאת, דחיתי ולא רציתי לקרוא את ההודעה הזו, כי זה יעשה את הניחוש שלי לאמיתי. וכל כך רציתי בשבילך שנתקעות לי המילים באצבעות ואני לא יודעת מה להקליד ולהגיד לך. יקירה, את יודעת, לפעמים כל התנאים טובים בכל זאת לא מצליחים. גם זוגות בלי בעיות פוריות לרוב לא מצליחים בנסיון הראשון, כך שמאד יכול להיות שדווקא הכל בסדר גמור עכשיו רק שהפעם הזו זה לא הצליח. ו-כן, אני מבינה מה שאת אומרת על להיות אמא בכל דרך, ואת יודעת מה, אני מסכימה איתך לגמריי, רק חושבת שזה עדיין מוקדם מדיי. אולי כדי להרגיע את הלב ולהכין אותו, אבל חשוב מאד שתדברי עם הרופאה שלך, ויש לי הרגשה שהיא, שיודעת טוב יותר ממני מה מתרחש אצלך בגוף, עדיין מאמינה בלב שלם שאת יכולה להצליח להרות מביצית שלך ולשאת הריון בגוף שלך, לגדל בו ילד וללדת ילד בריא. אני מכירה את השבר שמגיע לפני הבטא, אני מכירה את התחושה העמומה שהשלילי עושה אחרי שכבר בכית, אני מכירה גם את ההתנתקות מהרגשות. יקירה מקסימה שלי, אם את נמצאת באחד מהמקומות הללו, דעי לך שהם גם דרך נורמאלית להתמודד עם הלא נורמאלי הזה. כי, קיבינימאט (סליחה) אבל מה כבר את מבקשת? להרות ולהיות לאמא? וכמו שקרן החדשה כתבה, לפעמים הדרך הזו כל כך קשה ולפעמים העולם כל כך לא הוגן! וחורה לי, ועצוב לי, ומרגיז אותי, ובעיקר כואב לי איתך. לפעמים כשמישהו משתתף בתחושות שלך זה טיפה עוזר, אני מקווה שזה טיפה עזר לך, כי באמת שאני לא יודעת מה ואיך להגיד לך משהו חכם כזה עכשיו. שבוע טוב, ומנחם וקל ומחבק, ושהעולם יחייך אלייך השבוע, כי העולם חייב לך!

05/09/2011 | 08:06 | מאת: מטופל?שית

ואני בטוחה שביום מן הימים נשב כולנו עם הילדים במעין פגישת מחזור שכזו ונצחק על הימים האלה! יהיה לך ילד!!!! אל תוותרי!!! עוד קצת סבלנות ואמונה את מתקרבת למטרה

05/09/2011 | 20:12 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

המון תודות על האמונה וההערצה שלך אלי בנוגע לנחישות. אבל את זאת אני זוקפת גם לזכותכן בנות יקרות. כפי שעניתי לאחת מהבנות שכתבה לי, אתן תמיד כל כך עוזרות ולא נותנות ליפול. אהבתי את מה שכתבת על פגישת המחזור הזו - אני בעד. צריך רק למצוא מקום גדול כי בעזרת השם יתווספו עוד אימהות :-) אני מקבלת את עצתך ואני לא אוותר (אני יודעת שגם לא תתני לי לעשות זאת). בסוף זה יקרה או כמילות השיר מחכה של ריטה: "יום אחד זה יקרה".... שולחת לך המון חיבוקים ונשיקות חמות :-)

03/09/2011 | 20:26 | מאת: נועה

היום המאושר ביותר בחייך עד היום &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& קשורות חזק חזק האצבעות. כולן &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

03/09/2011 | 22:29 | מאת: דורה

זו הפעם ה-אני לא יודעת כמה- שאני מנסה להשחיל הודעה או להשתרשר. אוף. יקירתי, אהובתי, מחזיקה לך אצבעות בכל הכוח, לבטא מדהימה ולהריון תקין ומלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

04/09/2011 | 06:33 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

למה את לא מצליחה להשחיל הודעה או להשתרשר?. שוב המחשב עושה בעיות?. תודה רבה רבה רבה. אני עושה העתק הדבק למה שכתבתי לנועוש: הלוואי ואכן זה יהיה היום המאושר בחיי. האמת שאני מתרגשת ואני עוד יותר אהיה בלחץ בסביבות הצהריים כאשר תוצאות הבדיקות מגיעות למחשב. האמת שיכולתי כבר אתמול לדעת לפחות אם זה כן או לא. הלכתי להזריק במיון נשים את זריקת הגסטון ופקידת הקבלה שכבר מכירה אותי, נתנה לי כוסית מפלסטיק ורצתה להביא לי ערכת בדיקת הריון. התלבטתי, הסתכלתי על הכוסית והיא הסתכלה עלי ולבסוף לא ביצעתי את הבדיקה. כנראה פחדתי. בסופו של דבר אני אצטרך להתמודד עם התוצאות היום. אני כל כך מתפללת שהפעם זה יצליח. אני לא רוצה לחשוב על הלא. אני כל כך רוצה באמת לצאת מהסטטיסטיקה. שבוע טוב ומבטיחה לעדכן ומאוד מאוד מאוד מקווה עדכון בבשורות טובות ומשמחות.

04/09/2011 | 06:29 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

תודה רבה רבה רבה :-) הלוואי ואכן זה יהיה היום המאושר בחיי. האמת שאני מתרגשת ואני עוד יותר אהיה בלחץ בסביבות הצהריים כאשר תוצאות הבדיקות מגיעות למחשב. האמת שיכולתי כבר אתמול לדעת לפחות אם זה כן או לא. הלכתי להזריק במיון נשים את זריקת הגסטון ופקידת הקבלה שכבר מכירה אותי, נתנה לי כוסית מפלסטיק ורצתה להביא לי ערכת בדיקת הריון. התלבטתי, הסתכלתי על הכוסית והיא הסתכלה עלי ולבסוף לא ביצעתי את הבדיקה. כנראה פחדתי. בסופו של דבר אני אצטרך להתמודד עם התוצאות היום. אני כל כך מתפללת שהפעם זה יצליח. אני לא רוצה לחשוב על הלא. אני כל כך רוצה באמת לצאת מהסטטיסטיקה. שבוע טוב ומבטיחה לעדכן ומאוד מאוד מאוד מקווה עדכון בבשורות טובות ומשמחות.

03/09/2011 | 17:17 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי זה אמנם לא הפורום המתאים אבל הפנתי גם השאלה לפורום של פרופסור זיידמן וגם של האתר של הכללית. אבל בכל זאת מנסיונכן ומהידע שלכן. זו השאלה: מדוע הדעות כל כך חלוקות בנוגע ליעילותה של זריקת הקלקסן. ישנם רופאים המצדדים במחקרים חדשים שנעשו הטוענים שהקלקסן אינה יעילה. אם כך מדוע בכל זאת נותנים את הזריקה הזו ? אני באופן אישי זה הטיפול הראשון שאני לוקחת את הקלקסן לאור בדיקות קרישיות שעשיתי ובהן נמצא כי יש לי את תסמונת APLA. אני התחלתי לקחת את הקלקסן עוד בשלב של זריקות ההורמונים. המטפל שלי בדיקור הסיני, אמר לי לא לתלות הרבה תקוות בקלקסן, הוא מכיר בנות שלמרות שהן הזריקו את הקלקסן ועברו הנצה של העוברים (שגם אני עברתי) והטיפול לא הצליח. לפחות על בחורה אחת אני יודעת שהיא בסביבות גיל 35. תודה

03/09/2011 | 20:18 | מאת: נועה

וואלה, לא יודעת על זה כלום. אשמח להחכים כשתקבלי תשובה מזיידמן. בכל מקרה, מאחלת לך לחצות את הצד של הסטטיסטיקות והפעם להפגיז בהריון מהמם וארוך ובריא וכו' וכו' וכו' שבוע מקסים שיהיה ובשורות טובות!

04/09/2011 | 06:38 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

אז דוקא מזיידמן לא קיבלתי תשובה וזה די מפתיע האמת, אבל קיבלתי תשובה מאחת הבנות וזו התשובה: "קלקסאן ללא ספק מומלץ עבורך לאור בדיקות קרישיות שעשית ובהן נמצא כי יש לך תסמונת APLA. המחלוקת היא רק האם יש טעם לתת את זה נגד "עין רעה" אצל מי שלא נמצאה אצלה בעית קרישיות". בינתיים לא קיבלתי תשובה מהפורום של הכללית. מקווה שהקלקסן יעשה את שלו.

02/09/2011 | 13:42 | מאת: גליה

אתמול התחלתי שבוע 8. פעם אחרונה שראינו דופק הייתה ביום שני והפעם הבאה שיש לנו תור היר רק בעוד שבועיים וחצי. כל כמה זמן אתן בודקות דופק? כדאי ללכת למכבי לאולטרא סאונד? נראה לי מטורף לא לדעת מה קורה 3 שבועות בשלב כה התחלתי. מה דעתכן?

02/09/2011 | 17:09 | מאת: רעות

היי גליה, אני כ"כ מבינה אותך., גם אני כבר מחכה בקוצר רוח לבדיקת דופק שתהיה רק בעוד 10 ימים ואני כבר כ"כ רוצה שיגיע מהר ואני יודעת שאח"כ אצטרך שוב לחכות כחודש עד לבדיקה הבאה שזו שקיפות עורפית בין שבוע 11-13. אז כן, המציאות היא שלא נראה את העוברון בין בדיקה לבדיקה ויש להתאזר בסבלנות וזה באמת קשה.(גם אני חסרת סבלנות) העיקר שכל הבדיקות תקינות ונצטרך רק להמתין לבייבי הבריא והשלם שיצא החוצה!

03/09/2011 | 08:56 | מאת: מטופל?שית

אני אפילו הלכתי באיזה שהוא שלב לקופ?ח בטענת שווא רק כדי שיעשו לי א?ס ויראו שהכל בסדר כי לא הצלחתי לחכות חודש :-) אבל אני יכולה להבטיח לך שזה עובר ... ובאמת עם הזמן את לומדת לחרא לחץ. תראי יקירה - למה לחשוב דברים רעים?! הרי ברור שהכל בסדר!!!! חיץ מזה שכל מה שבשליטתנו אנחנו עושים... אז תנסי להתנחם בזה :-) ובעה עוד מס? שבועות תתחילי להרגיש אותו לבד ואז זו כבר חוויה אלוהית אחרת 

03/09/2011 | 20:21 | מאת: נועה

זה הבעיה שלנו, מטופלות פריון לשעבר... בגלל שהתרגלנו כל יום כל היום להתעסק עם בדיקות, זריקות, מעקבים, א"ס, פתאום אומרים לנו - זהו - לכו הביתה, הכל בסדר, שבו בשקט??? הכיצד??????????? אבל כן יקירה, הגוף שלך עכשיו צריך לעשות את העבודה...! והוא יודע אותה מצוין, את עזרת לו רק בלהתחיל להניע. כמו כבלים לאוטו. עכשיו הוא צריך לשייט בסבבה! איך שום צורך לרוץ לעוד ועוד בדיקות. הן לא יועילו ולא יוסיפו בכלום. &&&&&&&&&&&&&&&&&&& שימשיך תקין ובריא ונפלא וארוך!!!!!!!!!!!

04/09/2011 | 11:08 | מאת: גליה

נועה יקירתי את כל כך צודקת. כמו שראובן ברק אמר לי: את כל כך רגילה לנסות להיכנס להריון שאת לא יודעת מה לעשות עם זה. אבל יחד עם זאת, אני רוצה להזכיר לך שיש נקודה מאד משמעותית שקוראים לה סטטיסטיקה. הסטטיסטיקה בגילנו אומרת ש-30% מההריונות מסתיימים בהפלות בטרימסטר הראשון. 30%! רבאק זה לא צחוק. על 3 נשים אחת מפילה. אז נכון שאולי אני דווקא ב-2 שלא אבל יש סיכוי שאני דווקא בזו שכן וזה כל כך מפחיד. את יודעת כמה אני שומעת יל נשים סביבי שנקלטות ומפילות לפני שעובר חודש? אז בהתחלה טבעי המתח הזה. אני סופרת טת הימים עד שבוע 12. אפילו לא 13. ב-12 כבר אוכל להירגע. שזה עוד בדיוק 3 וחצי שבועות. את יודעת מה? 3 שבועות. גם לוקחת השתי ידיים. אחר כך אנשום קצת.

01/09/2011 | 21:48 | מאת: מטופל?שית

אני ככ מתרגשת... זה נראה קרוב מתמיד! אני זוכרת את המלחמה להגיע לרגע הזה... חודשים של המתנה, ספירה, הזרקות... ועכשיו אני עדין סופרת - רק משהו אחר ... את הימים שהוא יגיע המלאך הקטן שלי :-) למרות שאני זוכרת טוב טוב את החוויה של המתנה ואכזבה אני יכולה להבטיח לכן בנות - שעכשיו התחושה שזה היה שווה כל רגע, שזה הגיע ?מהר? , שזה פה ליד הדלת! אני בטוחה שבסוף זה יגיע לכל אחת ואחד מכן!!! אני בתוכה שבסוף התהליך הזה נצא כולנו עם ידיים מלאות!!! מחזיקה לכן אצבעות ומקווה לשמוח עם כל אחת ואחת מכן בקרוב

01/09/2011 | 21:51 | מאת: נועה

תבטיחי לי שגם כשהספירה לאחור שלך מסתיימת את לא עוזבת אותנו????????!!!!!!!! הבנות צריכות אותך פה! וגם אני!!!

02/09/2011 | 07:30 | מאת: מטופל?שית

אני עוד רוצה לשמוע את הבשורות הטובות של כולן פה. ואם יתמזל מזלנו נהפוך לפורום הריוניות :-) מה שלומך? מה עם הפיצית? נשיקות אהובה סופ?ש מדהים

01/09/2011 | 22:12 | מאת: רעות

להרגיש את סוף ההריון ולהתקרב לקבלת המתנה הכי נפלאה שיש! שימשיך לעבור הריון תקין וקליל ואוטוטו לידה מהירה ותינוק בריא שרק מחכה לפגוש אותך ( : לילה טוב

03/09/2011 | 18:36 | מאת: עדי

שבוע 30 - זה ההתחלה של הסוף... באמת שיהיה בהצלחה. בקרוב תפגשי את החמודי שלך... איזה כיף!

01/09/2011 | 15:21 | מאת: רעות

קודם כל, תודה לכל הבנות על הברכות ובאמת הייתה לי חופשה כ"כ טובה, רגועה ושלווה. ביום א' הייתה הכפלה (אפילו קצת יותר) של הבדיקה.היום חזרתי לעבודה ומכיוון שאמרו לעשות עוד בדיקה אז הבוקר עשיתי וכמעט הכפלה של פעמיים אז כבר התחלתי להילחץ אבל מאסותא אמרו שזה תקין ועלי כבר לקבוע תור לבדיקת U.S ראשונה, איזה כיף!!! מתי כדאי לקבוע כדי לראות דופק? ואיך אני יודעת באיזה שבוע אני? אני כבר כ"כ רוצה לראות שהכל תקין. עם כל השמחה של ההריון אני ממש בציפיה שיראו דופק ולא רוצה ללכת מוקדם מדי כדי לא להילחץ שוב. שיהיה סופ"ש קסום לכולן ובשורות טובות לכל המצפות!

01/09/2011 | 16:57 | מאת: ג'ן

היי רעות, קודם כל שוב מזל טוב על הבשורות הנפלאות וטפו טפו טפו כל יימשך תקין ויהיה הריון נפלא! לגבי אולטרסאונד ראשון (לא דופק) למתי קבעו לך אותו ובמידה ואת מטופלת אצל רופא פרטי, האם אסותא עושים את האולטרסאונד הראשון כחלק מהמשך התהליך של IVF או שזה פרטי? אני פשוט מטופלת אצל משיח (הוא עושה את הטיפולים באסותא) אבל באסותא אמרו לי שאחרי הבטאות החיוביות אני צריכה לקבוע תור ישירות אצל משיח לבדיקת דופק ולא נאמר לי כלום לגבי האולטרסאונד הראשון כדי לבדוק שק הריון תודה ושוב המון מזל טוב!!!!

01/09/2011 | 22:18 | מאת: רעות

קודם כל, מזל טוב גם לך!!! באסותא לא עושים מעקב הריון ואמרו לי לפנות לרופא פרטי או דרך קופ"ח אז קבעתי תור אצל רופא נשים שלי להתחיל מעקב הריון שבוע הבא וכבר דיברתי איתו בטלפון ואמר שמכין לי הפנייה שאוכל לתאם בלישנסקי ראשלצ תור לU.S בתחילת שבוע אח"כ. שיהיה בהצלחה לשתינו! מתי את קבעת תור לU.S ראשון?

01/09/2011 | 18:25 | מאת: מטופל?שית

אז קודם כל - שוב מזל טוב ובעה הריון קל ומשעמם!!! לשאלותייך - את השבועות נחשבים משבועיים לפני ההחזרה זא אם עשית את ההחזרה ב15 לחודש אזי תאריך מחזור אחרון לחישוב הוא ה1 לאותו חודש... ויש באינטרנט כל מיני מחשבוני הריון שאם תכניסי שם את התאריך שיצא לך תדעי בדיוק באיזה שבוע את ומה עובר עליך בימים אלה :-) בדכ כשבוע- שבוע וחצי אחרי בדיקת הבטא הרופא עושה א?ס ראשון שם הוא בודק רק נוכחות של שק הריון ברחם וחלבון ואז בדרכ בשבוע 7 עושים בדיקת דופק. את מעקב ההריון את יכולה להמשיך אצל הרופא הפרטי או לעבור לכל רופא אחר בקופה שלך אני בטוחה שהכל יהיה בסדר!!!! שנשמע רק בשורות טובות

01/09/2011 | 21:44 | מאת: נועה

כמה נפלא לשמוע שהכל מוכפל ומכופל!!!!!!! רוב הרופאים אומרים שמספיק לעשות א"ס אחד אחרי הבטא שהוכפלה, שבועיים לאחריה, שזה יוצא תחילת שבוע 7. מטופלש"ית כבר ענתה לך איך מחשבים גיל הריון. ואני נשאר לי לאחל לך הריון משמעםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם ארוךךךךךךךךךךךךךךךךךך ועגוללללללללללללללל ושיסתיים במועדו בידיים מלאות והורות מאושרת לחלוטין!!!!

03/09/2011 | 16:03 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

מזל טוב רעות. שיהיה לך הריון קל, תקין ומשעמם. ושתחבקי בשמחה בן/בת חמוד/ה והעיקר שהעולל/ללית יהיו בריאים.

01/09/2011 | 15:09 | מאת: אופטימיתמשהו

היי ממוש, מצטערת שלא הייתי בקשר במשך החודשים האחרונים, את בטח ילדת ומגיע לך מז"ט!!! ילדתי ב6.6 בלידת ואקום, לידה מאודדד קשה, "ביליתי" 27 שעות בחדר לידה ובסוף סיימתי עם לידת ואקום והמטומה אחת גדולה שגרמה לי לכאבים חזקים (הגעתי כמעט לחדר ניתוח). אבל, הפיצוי גדול....יש לי אוצר בבית והיא נחה כרגע במיטה שלי, פני המלאך שלה קורנים ואין ספק שהכל שווה והייתי חוזרת על זה מליון פעם. מה שמזכיר לי, בעוד כמה חודשים אצטרך לחזור שוב לטיפולים, אלא אם כן אלוהים ירחם עליי ואני אקלט באופן טבעי להיריון. ספרי לי איך היתה הלידה, איך התינוקת? ומה התחדש באופן כללי... אוהבת מאוד ומתגעגעת.... אני

01/09/2011 | 21:48 | מאת: נועה

חיכיתי לשמוע ממך!!!!!!!!!!! וואו, מצטערת כל כך לשמוע על הוואקום והלידה הקשה... (כמעט כמו שעברתי בפעם הראשונה עם 28 שעות ובסוף קיסרי...) אבל הכי הכי הכי חשוב שהכל מאחוריך ובובתך בחיקך!! גם אני ילדתי ב 28.7 בלידת בית מדהימה. פיצוי ענקקקקקקק על הלידה הראשונה. ילדונת משגעת, מכל הבחינות... גם מתוקונת וגם לא נותנת לישון. טוב מה אני רוצה, מזלית אריה כמו אח שלה, דומה לו, ועוקבת אחרי דפוסי השינה שלו... ! יפתי, נשמח כל כך שתחזרי אלינו, כל הכבוד על הכוח לחזור כל כך מהר לטיפולים... וכשיבוא היום, אשמח לדבר איתך על ענייני לידות בדרך קצת יותר נעימה ממה שחווית... נשיקות ותהני מכל שניה עם המלאכית שלך!!!

01/09/2011 | 22:53 | מאת: אופטימיתמשהו

אני בהחלט אשמח לשמוע ממך על החוויה המתקנת שעברת כי אחרי מה שעברתי אני בשום אופן לא רוצה לשמוע, לפחות עכשיו, על לידה רגילה (מה גם שנוסף על הכל היה לי חום בלידה והתינוקת נשלחה לפגייה בגלל זה. בקיצור, היה לי הכל מהכל). אני כל כך שמחה על האושר שלך, זה כל כך ממלא. יצור קטן ועגול שכולו שלך. גם שלי (ד"א שמה שירה)לא ישנה בכלל, סופר ערנית, וזו אחת הסיבות שאני קרסתי ולא היה לי אפילו את הזמן הזה לכתוב לך. עכשיו הרבה יותר קל, יש לה סדר יום וזה משאיר לי מעט זמן לעצמי. נשיקות לקטנטנה, ששמעתי שנתת לה שם מקסים( שאני אישית מאוד רציתי ובעלי התנגד). בכל אופן, שתהיה לנו שנה מלאה בשורות טובות. וכן, אני צריכה להתחיל עוד כמה חודשים שוב טיפולים, החודש ימלאו לי 39 ואין כל כך זמן לבזבז. אז ניתן לקטנטונת שלי עוד זמן מןעט ליהנות לבדה ואקווה שאוכל בקרוב לצרף לה אח או אחות. שנה טובה מאמי ואנחנו נשמור על קשר .... נשיקות

היי, ממש היום - יום 3 לווסת שלצערי הגיעה אחרי IVF ראשון שנכשל, אני מתחילה מחזור טיפול מוקפאים ראשון. הטיפול הוא 3 כדורי פרוגינובה ביום. עפ"י הפרוטוקול, אני אמורה לעשות 2 מעקבים רצופים יום אחרי יום שיוצאים ביום שבת הבא וביום ראשון. מן הסתם ביום שבת אי אפשר לעשות מעקב אז או שזה ייצא ביום שישי וראשון או ביום ראשון ושני. מה עדיף לדעתכן? בנוסף, עלתה מחשבה על נסיעה לאותו סופ"ש בדיוק שממנו אחזור רק ביום ראשון בערב כך שאולי המעקב הראשון יהיה רק ביום שני, האם זה קריטי להליך כזה של מוקפאים? האם לוותר על רעיון הנסיעה? אודה לעצתכן

היי, קודם כל בהצלחה. כשאני החזרתי מוקפאים המעקב החל ביום 10 למחזור כי החזירו על בסיס ביוץ טבעי. האם אצלך זה שונה? לפי דעתי, ניתן לעשות מעקב שישי בבוקר לפני נסיעה וביום א' כשחוזרים. אך הכי טוב שתתייעצי עם רופא שלך.

01/09/2011 | 15:17 | מאת: ניקי

החזרת המוקפאים שלי הינה על בסיס פרוגינובה 3 פעמים ביום. דיברתי עם האחות באסותא שציינה שלא צריך לעשות את הבדיקה יום אחרי יום אלא או זה או זה. שאלתי אותה אם ניתן לבצע את המעקב ביום שני במקום ראשון והיא ציינה שהיא לא רואה בעיה ושזה אפשרי.בעקרון כמו שכתבת צריך לעשות בדיקה ביום ה 10 או ה 11. אצלי זה ייצא ביום ה 12 ובגלל שהפרוגינובה בכל מקרה דוחה ביוץ כמו שהבנתי, לא אמורה להיות בעיה... לפחות זה :)

01/09/2011 | 21:50 | מאת: נועה

זה תלוי באיזה יום של המחזור אותם ימים נופלים? עדיף אולי מעקב אחד ביום שישי לפני שאתם נוסעים ואחד בשני כשתחזרו? שיהיה מחזור מעולה, מדויק ושלא יחזור על עצמו כי הפעם את מצליחה!!!

אז כאמור התחלתי אתמול את הטיפול בפרוגינובה - 3 כדורים ביום. לא שמתי לב בדיוק מתי זה התחיל אבל במשך היום הבחנתי בכאב מוזר בשד שמאל. לא הכאב המוכר כמו אחרי אוביטרל אלא כאב אחר ורק בשד שמאל. האם יכול להיות קשר לפרוגינובה? משהי חוותה תחושה דומה?

01/09/2011 | 06:14 | מאת: צמד

כתבתי לך למטה. דרך אגב שכחתי לספר לך שלי ב-3 ההפריות שעשיתי אף פעם לא היו לי מוקפאים. אני בקושי נרדמת היום יום ראשון שיעל הולכת למעון ואני מתרגשת/עצובה היא היתה איתי עד היום בעבודה 24/7 וממש קשה לי

01/09/2011 | 21:53 | מאת: נועה

אשרי וטוב לך שהיתה איתך עד עכשיו, אבל אני מהההההה זה מבינה אותך... כמה קשה לתת את הגוזל שלך לידיים של מישהו אחר... אאאאאאוץץץץ'' כואבבבב!

אתמול. אז הגיבורה הקטנה שלי לא בכתה בגן אבל מהרגע שאספתי אותה היא היתה דבק אליי והיו לה התפרצויות בכי פתאומיות. וכל היום היא היתה חייבת לראות אותי בזוית העין אם לא שוב בכי קורע לב.. אני מקווה שהיא תתרגל מהר כי גם לי וגם לה קשה. איך עבר אצל גלעד היום הראשון בגן?

03/09/2011 | 21:11 | מאת: טיפטיפ

מאמוש עכשיו קראתי את תגובתך, הלוואי ,אמן מפיך לקדוש ברוך הוא שהדבר המיוחל יקרה סוף סוף, ואגב אני לגמרי מבינה את ההתרגשות של להכניס את הקטנטונת לגן מהאחייניות שלי מהאחותי הקטנה זה היה מאוד לא פשוט בהתחלה ואני בטוחה שבעזרת השם אני אגיע לזמן הזה אני לא אצליח בכלל לעשות את בקלות, אבל אין ברירה זה רק לטובתם וצריך לעבוד :-) אז אני מאחלת לקטנטונת המון הצלחה לקראת השנה החדשה ושכל אשר לאחלי לה יתממש וכל דרכיה בחיים יהיו מלווים באושר , בריאות ואהבה ! אמן!

31/08/2011 | 13:02 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי עוד 3 ימים מורטי עצבים לבדיקת הבטא. כמו בכל פעם אני אומרת לעצמי שהפעם זו הפעם. אני מנסה לשכנע את עצמי לא להתייחס לתופעות הטרום מחזור שאני חווה כדוגמת: יום לפני שאני צריכה לקבל פתאום השיער מסתדר לי ונראה נורמלי, כי הבנתי מהבנות כאן בפורום וגם מחברות שלי שגם כאשר נמצאים במחזור הגוף חווה את אותן תופעות של טרום מחזור. ויש כאן בפורום הזה לא מעט בנות שאפילו היה להן דימום ולבסוף הסתיים בהריון. אני מנסה להכניס לעצמי למוח הקטן והחופר הזה את ההרגשה שהפעם זה יצליח, אבל משום מה תמיד מתגנבת לא ההרגשה של: עוד פעם זה לא יצליח. וגם עכשיו היא "קצת" משתלטת עלי. הבעיה היא שלצערי עד עתה ההרגשות שלי היו נכונות. אני לא רוצה לחשוב על האפשרות של מה לעשות אם הפעם זה לא יצליח.(IVF מס' 7). מה עושים?. יש לכן איזשהו רעיון? אני רוצה לציין שהפעם הלכתי יותר עם ההרגשה שזו הולכת להיות הפעם המנצחת, וגם עוד לפני תחילת הזריקות אמרתי לעצמי, יאללה הפעם יהיו יותר ביציות משתי השחלות, וזה אכן קרה. 9 ביציות שגם השחלה השמאלית הצטרפה לה לחגיגה (בניגוד לפעם הקודמת). בקיצור איך מחסלים את ההרגשה הזוועתית הזו? איך מורידים לה את הראש?. תודה רבה רבה מראש והמשך יום מקסים וגשום :-)

31/08/2011 | 15:09 | מאת: נועה

לגרדום ומורידים לה ת'ראש! נונונונונונוןןןןןן - את בהריון!!!!! אם מישהו יוכיח אחרת עוד 3 ימים אני ארביץ לו! ואם אם אם אם חלילה הוא ילך איתי מכות בחזרה ויגיד לי שהוא צודק - אז את יודעת מה? אנחנו נתגייס להלוות לך את כל הכוחות של כולנו פה כדי לצאת לפייט הבא! הבנת?? אין פה מפסידות בקרבות האלו, רק מנצחות!!! קישטא הלאה נוסו תברחו מחשבות רעות!!! גשום? מה היה גשם? מה אוגוסט נגמר? יש חיים בחוץ???

31/08/2011 | 21:09 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי נועוש אני כל הזמן המומה כמובן לטובה מהתשובות שלך :-). איזו מקוריות. כמה שאני מקווה שלא תצטרכי ללכת מכות עם המישהו הנבזי הזה. דוקא את עושה לי רושם של מישהי עדינה. ואני בטוחה שאם חס וחלילה אותו כוח רע יגבר, אתן הבנות הנהדרות של הפורום הזה תשנסו מותניים לקראת הקרב שבו אני אנצח. וכמו שאותו בחור חירש (ששכחתי את שמו) אמר: ויהי מה. אני לא מתכוונת להרים ידיים. ילד יהיה לי ולא חשוב באיזו דרך. ומקווה מאוד מאוד שגם הורי שהם מבוגרים וחולים (אימי בת 83 ואבי בן 91) ויבדלו לחיים ארוכים ובריאיםיזכו לראות את הנכד/ה. לא תארתי לעצמי שהתהליך הזה ייארך כל כך הרבה זמן, למרות שאני "רק" שנה בכל העסק הזה. כנראה שהייתי צריכה לעשות את הצעד הזה לפני או מקסימום להתעקש לעבור לאחר 3 הזרעות ולא 6 ל- IVF. אבל מה זה עוזר עכשיו. עכשיו אני חכמה יותר ואז לא ידעתי זאת, גם לא היה לי עם מי להתייעץ. בקיצור אין בוכים על חלב שנשפך. באשר לגשם, כן כן ירד גשם. אמנם לא גשם זלעפות, אבל גישמון חמוד שניקה את האוויר בסוף אוגוסט. אכן תופעה מוזרה. בכלל כל העולם משתגע. אז אני עושה עכשיו גירוש שדים, או כפי שחנה רובינא עשתה במחשב הדיבוק: "צא דיבוק צא" ואני אשתדל להניס את המחשבות הרעות. המון תודה והמשך לילה טוב וד"ש חמה לעופרי :-)

31/08/2011 | 17:54 | מאת: מטופל?שית

כל סימפטום קטן יכל להתפרש להריון או למחזור ואני התחרפנתי... ככ קיוויתי אבל גם פחדתי להתאכזב שוב. אישה יקרה - לצערי אין באמת דרך להעביר את ה?טרפת? הזו שלפני הבטא... אני ממליצה לך לשים כת השיר של ריטה- מחכה או את השיר של מירי מסיקה - תקווה בקולי קולית במערכת ופשוט לשיר איתם! כי ?זה יבוא? את תראי.... ?היום הזה יהיה התחלה חדשה? ובעה בעוד 3 ימים בשורות טובות!!! מחזיקה לך אצבעות

31/08/2011 | 21:26 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי מטופלשית אכן כנראה שאין חכם כבעל נסיון ובמקרה שלנו: אין חכמה כבעלת נסיון. כן אני מנסה לשכנע את עצמי שגם כל אותן תופעות שיש לי לפני מחזור הן הפעם סתם תופעות. גם את הרגשת "הגוש" שיש לי באזור ההוא (למטה) כמה ימים לפני המחזור אני מקווה שגם זה סתם תופעות. לגבי השיר של ריטה מחכה: איך ידעת שזה השיר שבשבילי הוא מנטרה? איזו טלפתיה. אני שמה אותו ברכב. דרך אגב גם הביצוע של עידן רייכל שכתב את הלחן כל כך מרגש. את המילים כאמור כתבה ריטה. שיר מדהים ומסתבר שהוא הפך להיות נחלת מטופלות הפריון. מעניין מה עבר לריטה בראש כאשר היא כתבה את השיר הזה. גם השיר של מירי מסיקה הוא אחד השירים האהובים עלי והמרגשים ביותר. במיוחד הביצוע של מירי מסיקה הגדולה עם קולה המרגש. וניתן את הקרדיט למילים המרגשות למיכאל וקנין ואת הלחן המרגש של שמעון בוסקילה המדהים. עוד שיר שמאוד התחברתי אליו הוא השיר של מתי כספי: עוד תראי את הדרך. מילים: שמרית אור לחן: מתי כספי. הנה מילות הפזמון: עוד תראי את כל הדרך עוד תלכי בה היא שלך גם אם לא תהיה תמיד קלה. תביטי ותראי את כל הדרך תקבעי את מסלולה, תעברי את כל הדרך כולה. אז הנה החזרת אותי למה שאני מאוד מאוד אוהבת לעשות והוא: כתיבה. כן כן לפעמים כאשר נחה עלי המוזה, אני חוטאת בכתיבת שירים או מאמרים. מי יודע אולי יום אחד הם יצאו לאור. האמת שהחלום שלי הוא להוציא ספר. אין לי מושג מה הנושא. אני זוכרת כאשר הייתי ילדה קטנה רציתי להיות עיתונאית. אז בינתיים זה עוד לא התממש, אבל רוח הכתיבה מדי פעם צצה ועולה. תודה רבה מקרב הלב על העידוד ואני לא מאבדת את התקווה. אני מניחה שקראת את התגובה של נועה. אתן לא תתנו לי ליפול ולהפסיד בקרב. יש רק מנצחים. המשך ערב מקסים :-)

31/08/2011 | 22:48 | מאת: דורה

ככה מורידים לה את הראש, בחיוכים! אבל, האמת, שאני באופן אישי אף פעם לא ידעתי להוריד לה את הראש וגם לא ניסיתי. הכי הגיוני וטבעי בעולם שיתגנבו החחשות, יחד עם האמונה כמובן, והתקווה. את בנאדם, לא? ובכל זאת, אני רק רוצה להזכיר לך את מה שהזכרת בעצמך- הטיפול הזה נראה טוב כל כך מהשנייה הראשונה שלו! וזה כשלעצמו נראה לי כעורף ראשים נהדר!!! ד.א. גמני חשובחשבתי על כתיבה וכתובכתבתי במגירות, ואף היוהייתי בקורס עיתונאים צעירים כי נשלחתי מביה"ס כמצטיינת. את רואה! ידעתי שיש משהו מעבר להיותך מזמזנית מעולה שמושך אותי אלייך! (באיזה ספר של ליהיא לפיד יש מכתב ששלחתי לה על אנשים נדחפי שחלות שהיא פרסמה, כמובן שלא בשמי).

01/09/2011 | 06:31 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי דורינקה תמיד כיף לקבל ממך ומנועוש וכמובן כמובן מיתר הבנות תגובות מעודדות. אז למרות שאני מנסה בחיוכים להוריד להרגשה את הראש, כנראה שהיא מצליחה לחרפן לי את הראש (עדיין לא להוריד אותו). ונכון שהטיפול הזה נראה טוב יותר מפעמים קודמות אבל אני לא יודעת מה עובר עלי. קמתי היום בבוקר מייללת כמו חתולה. לא נראה לי שאני אלך לעבודה כי העיניים שלי נפוחות ואדומות מרוב הבכי שאני לא מצליחה לעצור אותו. זה לא שהלכתי לשירותים וראיתי שקיבלתי מחזור-לא זה ממש לא. אני יכולה גם לעבוד מהבית. כן היתה לי הרגשה לגבייך שאת עוסקת/עסקת/תעסקי בכתיבה. רואים זאת לפי הסגנון וכמו שאת אומרת זה כנראה (בין היתר) מה שמחבר בינינו. סחתיין על קורס העיתונאים הצעירים המצטיינים :-))))). הסגנון שכתבת הפעם מזכיר לי בימי נערותי בחטיבת הביניים אם אני לא טועה כאשר למדנו את הבלדות שתמיד אופיינו בכפילות מילים כדוגמת מה שכתבת: חשוב חשבתי וכו' וכו'. הייתי שמחה מאוד לקרוא את המכתב ששלחת לליהיא לפיד על נדחפי השחלות (אהבתי את השם) שפירסמה אותו באחד מספריה. אני רואה זאת ככבוד גדול - וואו עכשיו את בגלל שווה עוד יותר מזמוז :-) רגע אני צריכה לנגב את הדמעות :-) כתובת המייל שלי: [email protected] (לא חשבתי על הכתובת הזו כאשר ייצרתי אותה,אחרת הייתי יוצרת כתובת בהרבה יותר טובה). דרך אגב, מה שם הספר שבו היא פרסמה את המכתב שלך?. אז מצטערת שאני מתחילה כך את החודש, (זה לא מהתרגשות בגלל שזו תחילת שנת הלימודים:-)), עם דמעות ומצב רוח מגעיל שלומר את האמת ממש לא בא לי לקחת את הקרינון והגסטטון אבל אל דאגה אני לא אעשה זאת ואני אקח את כל מה שצריך. בכל זאת השכל עוד (איכשהו) מתפקד. מקווה לעדכן אתכן במצב רוח טוב יותר ללא דמעות. ושהדמעות היחידות תהיינה משמחה. יום נעים לכולנו :-)

31/08/2011 | 11:45 | מאת: יעל

האם הגיוני/תקין שבית חולים פרטי מסרב לתת מידע על העוברים שהוקפאו ומפנה לרופא המטפל? תודה יעל

31/08/2011 | 15:11 | מאת: נועה

אבל בד"כ כדי למנוע מסירת מידע למישהו שלא מזוהה טלפונית, יכול מאד להיות שמבקשים ממך לפנות לרופא... הגיוני.

31/08/2011 | 15:31 | מאת: יעל

תודה על התשובה המהירה. אבל האם מהניסיון של הבנות כאן, באמת אתן מקבלות את המידע הזה מהרופא ולא מבית החולים? יעל

31/08/2011 | 20:45 | מאת: איילת

זה הכול תלוי באיזה פקידה או אחות את מדברת, אני באסותא בIVF הראשון לא הצלחתי להוציא את התשובה דרך הטלפון, והייתי צריכה להמתין לדואר, ובפעם השנייה , האחות אמרה לי תשובה דרך הטלפון... בהצלחה

01/09/2011 | 16:05 | מאת: יעל

02/09/2011 | 11:58 | מאת: ניקי

בטיפול האחרון שלי הגעתי לאסותא פיזית ובקשתי את דוח המעבדה והם צילמו לי אותו. כעבור יומיים קיבלתי את הודעת המוקפאים לדואר. בטלפון הם לא מסרו לי תשובות אז אולי כדאי שתגשי לשם פיזית

31/08/2011 | 11:35 | מאת: ??

שלום,אני לאחר הפלה בשבוע ה6 להריוני לאחר נסיונות של כמעט שנה להרות טבעי. אני מבולבלת לגבי מתי אמור להיות הווסת ומתי הביוץ,,,?? האם הדימום שהיה לי במשך 5 ימים בזמן ההפלה{שבתחושות זה היה בדיוק כמו ווסת,,},,אליו אני מתייחסת כאילו היה הווסת,ואז אני יודעת פחות או יותר ממתי להתחיל לבדוק ביוץ? או שבלי קשר לדימום של ההפלה,אני אמורה לקבל מחזור{אם כן מתי?} ורק אחר כך יגיע הביוץ? לסיכומו של עניין-נותרתי מבולבלת לגבי הצפי לזמני הווסת והביוץ. תודה.

31/08/2011 | 15:14 | מאת: נועה

מצטערת קודם כל שההריון הסתיים! מאכזב וקשה תמיד! אני חושבת שבשבוע כל כך מוקדם, מה שחווית בדימום כנראה היה ווסת, ומחזור אמור להגיע 14 יום לפני תחילת המחזור הבא. את צריכה לחשב בערך לפי אורך המחזור שלך הרגיל ולקחת 14 יום אחורה מתחילת הבא בתור. עד כמה שאני יודעת בד"כ מחכים חודש אחרי הפלה ולא מנסים הריון באותו ביוץ, אבל אל תתפסי אותי במילה. מאחלת לך הריון תקין ובריא בקרוב קרוב קרוב!!!!!

30/08/2011 | 20:56 | מאת: לולה

היי בנות עברתי היום שאיבה שנייה. קצת יותר כואב הפעם אחרי הפעולה, לקחתי מנופור בפרוטוקול הזה במקום גונאל אבל הקציר היה די דומה... שתים עשרה ביציות !!! מקווה שאחת טובה תביא את המזל .. הטיפול הזה הוא טיפול מיקרומניפולציה בעקבות בעיית זרע בינונית של בן הזוג שלי. קראתי קצת באינטרנט וראיתי שהסיכויים הם לא גדולים משמעותית מטיפול רגיל...האם זה נכון? ימה פשר כאבי הבטן שיש לי בעיקר אחרי ארוחות ? תודה על ההקשבה, מקווה שהפעם זה יהיה זה ,,,, לולה

30/08/2011 | 21:04 | מאת: נועה

יפה לך, תבנית ביציות יפות עכשיו חוגגות עם בחירי ליבן של עובדת המעבדה! :-)) עזבי מה שקראת באינטרנט. יש לי שני ילדים יפים במיטה כרגע, תוצרים מופלאים של מיקרומניפולציות שעבדו מעולה! אם כואב לך מהשאיבה עדיין, קחי אקמול או אופטלגין. לא צריך לסבול. אבל את אמורה להרגיש טוב יותר עוד כמה ימים. כאבי הבטן אחרי ארוחות לא אמורים להיות מההורמונים. אלא אם כן עכשיו אחרי השאיבה הבטן קצת נפוחה, ואז כן יש טיפה'לה עניינים עם העיכול. אבל גם זה צריך לעבור תוך כמה ימים. אם לא, אז את צריכה לבדוק מאיפה זה מגיע... לולוש, מאחלת לך מעומק נשמתי הצלחה א-ד-י-ר-ה!!!!!!! הלוואי והפעם זו הפעם זו ההההההפעם &&&&&&&&&&&&&&&&

30/08/2011 | 17:30 | מאת: חדשה

אנא עיזרו לי - אני חדשה בכל העניין ועוברת תקופה לא קלה. אני מחפשת רופא פריון טוב מאזור תל -אביב שמטפל במבוטחים של מכבי. תודה

30/08/2011 | 20:49 | מאת: נ (נונצ'קלקה)

היי חדשה קודם כל אני מאחלת לך המון בהצלחה ושהתקופה הלא קלה בא את נמצאת תעבור במהירה. אנחנו נעזור לך לעבור אותה בקלות. תאמיני לי מנסיוני מנהלות הפורום והבנות כאן פשוט מקסימות. באשר להמלצה על רופא פריון מאזור תל אביב שעובד עם מכבי, אני לא ממש מכירה אבל אני יכולה להמליץ לך על הרופאה שלי שהיא רופאת פריון שמקבלת ברעננה והיא מטפלת במבוטחים של מכבי. אם אין לך בעיה להגיע לרעננה אז סבבה. אני מעדיפה לתת לך את שם הרופאה והטלפון דרך כתובת המייל שלי: [email protected] היא רופאה מעולה ובנוסף לכל היא בן אדם מדהים. יש לה הצלחות (איתי עדיין היא לא הצליחה-אבל היא עוד לא התייאשה ממני). אז את מוזמנת לכתוב לי למייל ואם את רוצה לשאול עוד שאלות תרגישי חופשי, ניתן גם לשוחח בטלפון. המשך ערב מקסים :-)

30/08/2011 | 21:07 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו!! מברכת אותך בבריחה מהירה ביותר לפורום לענייני התעגלות...! יקירה, אנחנו משתדלות להמנע פה מהמלצות חיוביות או שליליות על רופאים. יש המון כאלה היום, רובם טובים! אם בכל זאת את רוצה, אני חושבת שיש לפורום תפוז רשימת המלצות. את מוזמנת לספר לנו מה הביא אותך עד הלום, בת כמה ולמה, ונשמח מאד מאד שתשהי אתנו פה! דרך צלחה קלה ומהירה!!!

30/08/2011 | 16:41 | מאת: דניאלה

30/08/2011 | 21:08 | מאת: נועה

30/08/2011 | 16:13 | מאת: רוני

היי אני גם חדשה בפורום הזה ,אך לא חדשה בטפולים אני כבר 5 שנים בטיפולים חודש חודש ללא הפסקה שנה ניסינו לבד ולאחר מכן עשינו 32 הזרעות עם ובלי הורמונים כדורים והשנה עברתי להפריות ,עשינו שאיבה אחת והיו לי 19 מוקפאים ומאז עשינו 5 החזרות של מוקפאים מעולים ממש איכותים ע"פ הרופא הכל תקין הרירית היתה טובה ההורמונים טובים אך לצערי לא נקלט. היו עשיתי בטא יצאה 9 ?! בטח שאריות מאוביטרל שקיבלתי לפני כשבוע כתמיכה .אני ממש שבורה לא יודעת כבר מה לעשות לנסות האם לגשת לטיפול הפריה נוסף ? יש לו סיכוי יותר מאשר הזרעות ? שכחתי לציןן שנקלטתי לפני שנה להריון והסתיים בחודש 3 עקב עובר לא תקין כנראה . אני ממש לא יודעת מה לנסות עוד והכוחות הולכים ונגמרים והסבלנות גם .כל כך הרבה דקירות זריקות בדיקות מעקבים אוף ועכשיו נגמרו לי המוקפאים ...ואני בדילמה מה לעשות ...א מוכנה לוותר אבל רוצה שמישהו יבטיח לי שזה יקרה ואני יודעת שזה מצחיק אבל אני לעיתים צריכה עידוד ואין לי כל כך למי לפנות מקווה לטוב המון תודה על ההקשבה ובהצלחה לכל הבנות !!!!

30/08/2011 | 17:59 | מאת: ניקי

היי רוני אני לא כל כך מבינה בסיבות לאי פריון לא מוסבר כך שאין לי רעיונות למה זה לא מצליח. גם אנחנו היום מוגדרים כלא מוסברים. גם לי היו עוברים טריים מושלמים ועדיין בחרו שלא להישאר איפה שטוב להם... :) אני רק יכולה לחזק אותך במילים שכל הזמן אומרים לי, שבסוף זה יקרה ורק צריך עוד קצת סבלנותץ אומנם קלישאתי אבל תכלס זה מה שיש לנו וכמובן את התמיכה של הבנות שעוברות איתנו כל אחת את הדרך שלה ואת בני הזוג שלנו. יכולה רק לחזק אותך

30/08/2011 | 21:14 | מאת: נועה

ברוכה הבאה בצל קורתנו! קודם כל - כל הכבוד!!!!!! איזה דרך עשית!!! קצת נשמע לי ארוך, מותר לדעת למה עשית 32 הזרעות?? זה הרבה הרבה הרבה מעבר למה שמקובל... בד"כ אחרי 6 הזרעות שלא עובדות עוברים להפריות. בת כמה את? מה הבעיה אם בכלל אותרה? תראי, את הרית, וזה המון. אפילו שכרגע זה נשמע מייאש, הגוף שלך בכל זאת יודע את העבודה והוא עשה זאת פעם אחת, אין לי ספק שהוא ידע לעשות זאת שוב והפעם לסיים בידיים מלאות! לגבי מוקפאים או הפריה נוספת - זה קצת בעייתי עם כל כך הרבה מוקפאים, הקופות בד"כ לא מאשרות לבצע עוד הפריה כל עוד לא מחזירים את כל המוקפאים. מה שכן חיובי זה שיש לנו הרבה מאד ילדי פורום שהתחילו בפריזר! אז נא לא לאבד תקווה בארטיקים! תשמעי, אני מוכנה להבטיח לך שבימינן - את תהיי בהריון ותלדי ילד בריא ושלם! עם נתונים כמו שלך - 19 מוקפאים - אין סםק שאת יודעת לייצר אותם, ומן הסתם הגוף שלך יברור את הילד שהוא רוצה להשאיר ל 9 חודשים שלמים! לגבי הבטא 9 - הייתי אומרת לגשת לבדוק שוב עוד יומיים. יש לנו ילד חמוד בן 4.5 לאחת מהבנות פה, שהתחיל בבטא 9! שיהיה בהצלחה גדולה!!!!!!!!

31/08/2011 | 10:26 | מאת: רוני

היי נועה לצערי הדרך שלי ארוכה מאוד ואני מותשת כל כך עשיתי 32 הזרעות כפולות כי אני פשוט טיפשה ופחדנית אני סובלת מווגיסמוס וקשה לי מאוד והרופא שלי פשוט מדהים (פרופ' ידוע)סובלני ומדהים שעשה לי ברוגע את ההזרעות בלי מפסק אפילו כי אני ממש בעייניתי והתחלנו עם ההזרעות טבעי ואז כדורים ואז זריקות וכבר שנה לפני הרופא המליץ לי לעבור להפריות אבל הפחד השתלט עלי ולא יכלתי אני סופר פחדנית מבדיקות דם הייתי מתעלפת אבל בזמן שלי אט אט ואז לצעיר אחרי המון זמן שכבר רציתי לפרוש מהכל אמרתי יאללה הפריות ועשיתי את הצעד (למרות שכבר בהזרעה נקלטתי אבל היתה הפלה כפי שרשמתי )ועכשיו עשינו הפריה אחת עם 19 מוקפאים שלצערי כבר נגמרו לי כי החזרנו את כולם ואף אחד לא נקלט . זאת הבעיה .העניין הוא שהרואפ אומר שאין בעיה כלומר הוא לא רואה משהו בעייתי חוץ מזרע בינוני והבעיה הטכנית שלי לקיים יחסים מלאים לכן עושים טיפולים .לשאלתך אני בת 33 כעת התחלתי לפני 5 שנים ואני מקווה לטוב כי אין לי ברירה אחרתפשוט אין כי יש לי רק מטרה אחת מעבר לכך כלום לא מעניין אותי .לצערי היה לי כל כך קשה שעזבתי את העבודה לפני 5 חודשים לאחר 7 שנים במקום מסוים אבל כבר מאסתי ועייפתי ורציתי שינוי וקצת הפסקה לנפש ורוגע מעבודה מלחיצה ....ולגבי הבטא 9 הרופא אמר לי לגשת לבדוק מחר אך אמר לי שלא מנבא טובות וכי יכול להיות שאריות של האוביטרל שהזרקתי כתמיכה לאחר ההחזרה ? אני אשמח להשתתף בפורום זה אני ממש אשמח לתמיכה המון המון תודה על ההקשבה :)

30/08/2011 | 10:35 | מאת: ניקי

היי, חדשה אצלכן.. קראתי קצת את הפורום וראיתי שהבנות כאן ממש תומכות, מתעניינות ומפרגנות וזה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו. בהסטוריה שלי שתי הזרעות שלא צלחו ואחת (האחרונה) שהפסקנו באמצע עקב חשד לגירוי ייתר. בעבר היתה לי בעיית הידבקויות ברחם עקב גרידה שעשיתי בגיל צעיר אבל היא טופלה בהיסטרסקופיה ניתוחית. היום אני ביום הבטא הרישמי לאחר טיפול IVF ראשון שכנראה שלא הצליח כי אני עם דימום מחזורי כבר מאתמול כולל כאבי הבטו .. אני יודעת שתגידו לא להספיד עד התשובות ב 12:00 אבל אני די בטוחה שזה שלילי.. למזלי יש לי 4 מוקפאים שמחכים. אולי תוכלו להסביר לי מי שעברה איך הולכת הפרוצדורה של מוקפאים מהרגע שמקבלים את תשובת הבטא השלילית. תודה

30/08/2011 | 13:12 | מאת: דורה

אני מאד מקווה שקיבלת ב- 12 חדשות נהדרות! לגבי הפרוצדורה של מוקפאים- אפשר להחזיר אותם לגמרי לגמרי על בסיס ביוץ טבעי, ואפשר גם עם טיפה עזרה, כדי שלא יברח לו הביוץ. אני תמיד החזרתי מוקפאים עם קצת עזרה. זה אומר שעושים מעקבים כרגיל, וכאשר מועד הביוץ מתקרב את מקבלת אוביטרל ובאה להחזרה. יכולים גם לתת לך צטרוטייד מעט לפני הביוץ כדי להיות לגמריי בטוחים שכלום לא בורח. יכולים גם לא. לכן החזרה של מוקפאים היא מאד הפוגה לגוף. יחד עם זאת, סיכויי ההצלחה מהחזרה של מוקפאים הם נמוכים יותר. ובכל זאת, אני, אחרי שנים של טיפולים, הצלחתי להרות דווקא בהחזרה של מוקפאים. המוקפאת הקטנה יושבת ליידי ומבלבלת אותי נורא וקשה לי להתרכז. מאחלת לך שאת דווקא לגמריי בהריון כבר עכשיו!!!! דורה.

30/08/2011 | 13:19 | מאת: ניקי

תודה על מילות העידוד אבל לצערי כמו שחשבתי , התשובה שלילית. הפעם לא הייתה הפתעה מפתיעה והתוצאה הראתה בדיוק את מה שהגוף הרגיש ושידר.... למזלי , אתמול כשכבר הבנתי שזה שלילי הלכנו לחתונה של חברים והיה לי ממש כיף שתיתי ודי יצאתי מהבאסה שכמעט נכנסתי אליה והיום אני ממש בסדר.. קצת עצובה אבל בסדר. מאוד מעודד לשמוע על הילדה שלך שהגיע מהליך של מוקפאים. האם את ההחזרה של המוקפאים עושים אחרי הביוץ או עם הביוץ?

30/08/2011 | 07:20 | מאת: שרית

אין מה להגיד, עבר המון זמן מאז שנכנסתי לפורום... אבל היה לי געגוע וחשק להכנס שוב.. למרות שאני לא מכירה את רוב הבנות, תחושת ההזדהות שלי ענקית, אני יודעת שכולן פה בע"ה יזכו בהיריון המיוחל, מחזיקה לכן אצבעות. חוץ מזה דורה ונועה הן מקסימות, תומכות ומייעצות כאן היה הבית החם שלי כשהייתי בטיפולים. מאחלת לכולן בשורות משמחות והתחזקות גם מהקשיים בדרך למטרה. נשיקות וחיבוקים שרית

30/08/2011 | 08:09 | מאת: נועה

כמה טוב לראות אותך פה באה לחזק את הבנות!!!! תמשיכי להנות מהילדים המקסימים שלך יקירה!! נשיקות ויום נפלא!

30/08/2011 | 08:51 | מאת: צמד

מה שלומך? גם אני התגעגעתי ובאתי אני נזכרת בימים היפים שלנו כאן ריקי אני את אונה פעמונית מורן- מישהי יודעת מה קורה איתה? לי האחת נדבר כבר בפייס אני מאחרת לעבודה

30/08/2011 | 07:09 | מאת: צמד

אני מקווה שיש לך בשורות טובות אמןןן

30/08/2011 | 07:50 | מאת: טיפטיפ

הי נשמה, תודה על ההתעניינות אבל כמו שתיארתי לי זה לא קרה, לא ברור למה, אבל הבטא הראתה שלילי, מאוד מאוכזבת , כל כך בניתי על הצלחה, אבל לא נורא פעם הבאה זה יקרה בעזרת השם נכון?! קבעתי תור לרופא שיתן לי פרוטוקול להחזרת מוקפאים, למרות שאני יודעת שהסיכוי לטרי יותר גדול ממוקפאים אז אני לא מבינה למה לא נתפס ומקווה שבפעם הבאה המוקפאים שלי יתפסו בעזרת השם. 

30/08/2011 | 08:12 | מאת: נועה

מתוקה שלי, בטח ובטח שזה יקרה!!! ברור וללא ספק!! את יודעת משהו? כל הדיבורים האלה על סיכויים נמוכים יותר ממופקאים, את יודעת כמה ילדי פורום בריאים ושלמים יצאו מהפריזר??? המון!!!!! אני לא רואה שום דבר פחות טוב בארטיקים. חמודה, את נשמעת לי חזקה ועם הפנים קדימה, אבל בכל זאת, אכזבה זו אכזבה, שולחת לך הרבה כח להמשיך ו ((((((((חיבוק גדול)))))))))

30/08/2011 | 08:50 | מאת: צמד

ברור שזה יקרה!!!! את בדרך הנכונה!!! היום אין כמעט דבר כזה שזוג שמתחיל טיפולים לא יצליח הרפואה כל כך מתקדמת וזה רק עניין של טיפה סבלנות וזהו זה יקרה!! עוד ממש קצת תמצאי את עצמך בפורום הריון ולידה ואחריו פורום הורים לתינוקות. תכף גם תתחילי להסתלבט על הילד שלך שיגיד לך אמא קר לי. ואת תגידי לו: עכשיו קר לך? למה לא התלוננת כשהיית בטמפרטורה של מינוס 195 מעלות?? מאמי ועכשיו ברצינות- שולחת חיבוקים ((((())))) תיהי חזקה ואל תשכחי שמילת הקסם- סבלנות! זה יקרה גם לך! מקדישה לך חלק מהשיר המדהים של ריטה: מחכה יום אחד זה יקרה בלי שנרגיש משהו ישתנה משהו יירגע בנו משהו יגע בנו ולא יהיה ממה לחשוש וזה יבוא אתה תראה הידיים הקפוצות יתארכו והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל זה יבוא כמו שהטבע רגיל אתה תראה (ואם היתה כאן אפשרות להדגיש הייתי מדגישה לך את השורה- כמו שהטבע רגיל!!!)

31/08/2011 | 20:06 | מאת: טיפטיפ

קודם כל המון המון תודה, ריגשתן אותי מאוד , צמדושקה אני תמיד מתרגשת כשאני שומעת את השיר הזה , חשבתי שאני היחידה שמקשרת אותו לעניין הזה ואני רואה שגם את ראית עד כמה הוא מתאים...והלוואי שיום אחד זה יקרה כמו שהטבע רגיל להיות שלם עם עצמו... אבל תגידו אתן באמת מכירות נשים כאלה שהרו ממוקפאים ושיש להן ילדים ממקופאים..? אלה לא סתם ניסיונות נוספים שאני יעבור עכשיו נכון? יש סיכויים טובים שזה יצליח ?

31/08/2011 | 20:18 | מאת: טיפטיפ

והחשוב ביותר :-) אני כבר מתחילה פרוטוקול מוקפאים...למזלי הצלחתי לקבל פרוטוקול טלפונית (וזה לא היה קל)ואני כבר מתחילה במחזור הזה...הבנתי שההליך יתבצע על הביוץ הטבעי כעת אני במעקב ביום ה- 9 למחזור אני אבצע דם ואולטרסאונד ואז יגידו לי איך להמשיך , אמרו לי לקנות רק אנדומטרין מה שאומר שזאת התמיכה היחידה שאקבל, אני מקווה שזה מספיק ושבעזרת השם ההחזרה תצליח. מישהי יכולה להגיד לי איך זה עובד? העיניין הזה של ההחזרה מתי בדיוק מחזירים ? נועה ראיתי שרשמת למישהי לפי גיל העוברים אני לא יודעת מה גיל העוברים שלי אני יכולה לשאול...אבל ככה לשאול מה גילם?

01/09/2011 | 06:12 | מאת: צמד

אחיין של בעלי הוא ארטיק אמיתי! כנסי לפורום הריון לאחר טיפולים בתפוז ותשאלי שם אם יש הריונות ממוקפאים ותראי כמה יענו לך שאצלם זה ממוקפאים. בהצלחה בפרוטוקול החדש (והאחרון מסיבות טובות!!!!!!) יאללה החודש את מתחילה להתעגל!

30/08/2011 | 01:03 | מאת: גליה

היי בנות התרגשות גדולה. היינו בבדיקת מעקב הריון ראשונה וההתרגשות גדולה. אני בשבוע 7 וראינו דופק של הייצור הזעיר הזה שיש לי בבטן. פשוט בלתי נתפס. שאלה לי אליכן: האם מישהי שמעה על ד"ר יואב ינון לסקירת מערכות? הוא מקבל דרך מכבי וומיכה באום שלנו המליץ עליו. מה דעתכן? חברותיי הקרובות בעד ללכת פרטי. אשמח לדעות.

30/08/2011 | 01:27 | מאת: ג'ן

הי גליה, מזל טוב על החדשות הטובות! אני מבינה שאת במכבי. את הבדיקה הראשונה עשית גם דרך מכבי? יש לך אולי המלצה על רופא? אם אפשר עוד שאלה - את האולטרסאונד הראשון של בדיקת שק הריון לא עשיתם, נכון? אני פשוט מתלבטת אם לעשות או לחכות ישר לבדיקת דופק... עד איזה ערך המשכתם לבדוק בטא?

30/08/2011 | 10:16 | מאת: גליה

היי ג'ן קודם כל תודה על הברכות. אני מבינה שגם את בהריון מאז הכל חוזר אלייך :) אני במכבי אבל מטופלת פרטי אצל מיכה באום ומקבלת החזרים על 6 מהפגישות (3 אני ו-3 בן זוגי). אני לא חסידה של פרטי אבל זה הרופא השלישי שלנו והחלטנו ללכת לפי הרופא ולא לפי מכבי. האמת שהצליח לנו (באמת, לא רק בזכות ההריון. הוא מקסים). ולשאלותייך - במקרה בדקנו שק. כי היה לי איזה גוש בבטן התחתונה אז קפצתי למיכה שיבדוק. אחרת הוא לא היה מזמין אותנו לפני שבוע שביעי לדופק. במכבי שמעתי על שניים מצוינים, גם מבחינת יחסי אנוש וגם מבחינה מקצועית - ד"ר ברקוביץ וד"ר וייסמן. הם שניהם פריוניסטים אז אני לא יודעת אם זה מה שאת צריכה. ביננו, למעקב הריון לדעתי מספיק כל רופא נשים. שמעתי טובות על ד"ר נגר בנוה צדק בתל אביב. אני חושבת שגם אעשה מעקב במכבי אחרי מי השפיר. לגבי הבטא המשכתי לבדוק עד שראינו שק כי אז כבר לא היה טעם. בפעם האחרונה שבדקתי היה לי 4782. בהצלחה גלי

30/08/2011 | 08:15 | מאת: נועה

קולוולולולולולולללולולולולוולולשששששששששששששששששששששששששששש איזה כיף!!!!!!!!!!! אין כמו הרגע המרגש הזה שרואים שיש דופק לנקודה הקטנה הזאת בבטן שלך!! אני מאלה שלא חושבים שצריך ללכת לפרטי במעקבים, יש רופאים מעולים למכבי בסקירות, שמעתי על ינון, אני לא יודעת מה ההמלצות עליו, אבל כל מי שנתקלתי בו דרך מכבי היה מצוין. שיהיה הריון מדהים, נפלא, בריא ומשעמם!!!!!!! נשיקות

30/08/2011 | 10:20 | מאת: גליה

אני ממש בהתלבטות עם זה. שתי חברות שלי כבר אמרו לי שהן היו גם דרך מכבי ודם פרטי ואין מה להשוות. מלחיצים אותי ששהסקירה הראשונה הכי חשובה. מה עושים??? בגילי אני לא חושבת שאני יכולה להרשןת לעצמי לשחק עם זה אבל האם ללכת למכבי זה משחק?

29/08/2011 | 21:03 | מאת: איילת

היי בנות יקרות, יש לי שאלה,יש לי תופעה דיי מוזרה של כתמי דם אחרי יומיים מהביוץ וזה נמשך עד קבלת ווסת. 1. למשהי יש אותה תופעה?? 2. מי מה זה נובע?? תודה

30/08/2011 | 08:17 | מאת: נועה

שמעתי על התופעה, ואם אני לא טועה זה עניין של איזון הורמונלי. מציעה לך לדבר על זה עם הרופא ולשמוע מה הוא אומר, כי זה יכול להצביע על איזה חוסר אולי בפרוגסטרון? יום טוב!

29/08/2011 | 14:54 | מאת: יעל

קוראים לי יעל . עשיתי החזרת עוברים ומחר אני צריכה לעשות בדיקת היריון. אני ממש משקשקת. אני לא רגועה. אני עצבנית. תעזרו לי...אני מתחרפנת.

29/08/2011 | 15:14 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מאחלת לך מחר כבר לפרוש כנפיים ולחפש פורום לענייני התעגלות!!! יקירה, מובן, מוכר, מעצבן, מחרפן, הכל הכל הכל מוכר וידוע לנו. אי אפשר ממש ממש להתגבר על ההתרגשות שלפני בטא, אבל כמה חיבוקים מאתנו, והרבה הרבה אצבעות מוחזקות, ואני מאמינה שתצלחי את הזמן שנשאר בגבורה!! אצבעות מוחזקות בשבילך מאד מאד מאד חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&