פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

24/07/2011 | 09:51 | מאת: לירון

היי בנות..זו הפעם הראשונה. השבוע אני מתחילה את הטיפול הראשון אני בת 28 ולצערי הזרע של בעלי אינו תקין...היום בבוקר הייתי בבית חולים לבדיקת דם ראשונה לפני הזריקה הראשונה היום בערב. כל פעם שאני יוצאת מבית החולים מתמלאות עייני בדמעות וכמה שאני מנסה לשכנע את עצמי שזה בסדר, בקטנה ואל יאוש אני לא מצליחה להפטר מתחושת ה"למה דווקא אני" שמלווה אותי..אני נורא מנסה להרגע ולהסביר לעצמי שבכדי שהטיפול יצליח אני חייבת להיות רגועה..אך ללא הצלחה..האם התחושה המבאסת הזו עוברת??נורא קשה וגם החלטתי לשמור זאת לעצמי בלי לספר לחברים כי פשוט אין לי כח לפרצופים המרחמים של אנשים אז גם אין לי כל כך עם מי לדבר....מעניין אם התחושה הזו תעבור....

24/07/2011 | 10:36 | מאת: דנה

היי לירון, התחושה המבאסת הזאת מגיעה לסירוגין, כ"כ מבינה לליבך, לכאבך, למה דווקא אני, אבל את חייבת לזכור דבר אחד:זה עובד ואוטוטו את שם, כמו כולן! והתחושה הזאת כבר השובע תחלוף ותתחילי להתמלא בתחושת העשייה, הזריקות, המעקבים, הריגוש לפני כל טיפול. אפשר לדעת לפני איזה טיפול את עומדת ? הזרעות\הפריות ? גם אני כמוך, עם בעל שהזרע שלו לא מי יודע מה (למרות שהוא מתשפר פלאים בזמן האחרון) וגם אני שאלתי את עצמי בהתחלה למה אני. אבל מהר מאוד התחושה הזאת מתחלפת ואת מתחילה בעשייה ואין ממש זמן להתבאס כי הכול מתחלף בריגוש של יצירה:) מקווה בשבילך שהתחושה תחלוף מהר מאוד ובע"ה עוד החודש את תקלטי אמן! שהיה בהצלחה בטיפולים!

24/07/2011 | 14:19 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך במהרה בימינו להצטרף להריוניות שלנו כבר בסבב הקרוב!!!! יפתי, את יודעת כמה נשים במדינתנו נמצאות בדיוק באותו מצב שלך??? המוניםםםםםם. זה שלא כולן מדברות על זה לא אומר שאת היחידה. לצערי כמות הבנות שנמצאות בטיפולים פריון היא עצומה ורבה. ברור שזה לא מנחם שיש עוד כאלו בקלחת, אבל רק תדעי שזה לא מגיע לך אישית. אלה החיים. לפעמים אנחנו מוצאות את עצמנו במעגל שאנחנו מאד רוצות להיות, ולפעמים בכזה שאנחנו לא רוצות. עם כל הקושי של ההתחלה, ומבטיחה לך שזה יעבור, צריך לשנס מתניים, להסתכל קדימה על המטרה - ולהגיע אליה בריצה קלילה. ואת יכולה! ולדבר - את יכולה איתנו, והמון!!!! את מוזמנת לספר איזה טיפול את עומדת לעבור? הזרעה? הפריה? שיהיה בהצלחה ענקית!!!!!!!!

24/07/2011 | 17:44 | מאת: לירון

היי בנות..תודה רבה על העידוד..עוד לא התחלתי לקחת הורמונים ואני כבר בפרצי התרגשויות מתגובתכן ובכיות...מה יהיה:).. בכל אופן התקשרו מבית החולים והודיעו לי שרמת הפרוגסטון(ככה אומרים את זה??)גבוה ולכן לא להתחיל את הזריקות..אני מקווה שהכל בסדר,לבינתיים אמשיך לרסס לעצמי את מעכב הביוץ בנחיריים ואקווה לטוב...לצערי הזרע של בעלי מאוד גרוע 1% טוב מכל המיליונים שמתרוצצים שם לכן מה שנשאר לעשות זה ישר הפריה...מקווה שיהיה בסדר עם הפרוגסטון הזה..או איך שלא קוראים לזה...אני ממש ירוקה בכל השמות של ההורמונים ושל התרופות..אין איזה מיליון מושגי הפריה שאוכל לעבור עליו בזמני הפנוי? :):)

24/07/2011 | 22:42 | מאת: דורה

ובעזרת השם, לשהות קצרה מאד במחיצתנו ושהטיפול הראשון יהיה הטיפול היחיד שתצטרכי לסיבוב הזה ולילד הזה! אמן! קראתי שאת מסניפה סינרל ושבעזרת השם, הפרוגסטרון יגיע בקרוב לרמה המתאימה ותתחילי בטיפול. יקירתי, גם אני דמעתי נורא אחרי הביקור הראשון אצל רופא הפוריות. (וגם בפעם השנייה וגם בשלישית וגם בעוד הרבה הזדמנויות, מה לעשות, כנראה שאני בכיינית...) זה טבעי כל כך להרגיש כמו שאת מרגישה במצב הכל כך לא רגיל הזה. אין מקום בו יבינו אותך יותר מאשר פה. שולחת חיבוק גדול וחזק ((((((((((((()))))))))))ואיחולי דרך צלחה וקצרצרה!!! דורה..

25/07/2011 | 07:08 | מאת: נ

ברוכה הבאה למחיצתנו בתקווה לשהות קצרצרה. אני מצטרפת לכל מילה שנועה ודורה המדהימות כתבו לך. תרגישי חופשי לבכות, אל תעצרי את הדמעות (ברוך השם אלוהים חנן אותנו בדמעות). חוץ מזה צריך גם מדי פעם למלא את הכינרת :-). כל מה שאת מרגישה זה טבעי ביותר. את בדרך למסע (שאני מאמינה שהוא יהיה קצר) מופלא שיש בו כל מני מכשולים ומעמורות שכנראה נועדו לחשל אותנו לעבר המטרה בצורה הטובה ביותר אנחנו נשים נורמליות במצב לא נורמלי. אל תתני לסביבה להוריד את מצב רוחך וכוחך - בשביל זה אנחנו כאן, ואני אומרת לך זאת מנסיון. התגובות של נועה, דורה ושאר הנשמות הטובות בפורום כל כך עוזרות. והכי חשוב זה להאמין שאת בדרך הנכונה להגשמת המטרה שתבוא בעזרת השם במהירה. וכמו שנועה אמרה: עם כל הקושי של ההתחלה, ומבטיחה לך שזה יעבור, צריך לשנס מתניים, להסתכל קדימה על המטרה - ולהגיע אליה בריצה קלילה. ואת יכולה! מאחלת לך שהות הכי הכי קצרצרה אצלינו. אנחנו כאן בשבילך וההפך. שולחת לך חיבוקים ענקיים :-))))))) ו ב ה צ ל ח ה

22/07/2011 | 19:40 | מאת: מטופל?שית

כדי לא לפספס... כי זה יכול לקרות ממש כל רגע!!! שתהיה לך לידה קלה יקירתי, רק בריאות ואושר ונחת מהקטנה ... שבת שלום

22/07/2011 | 20:38 | מאת: עדי

בהצלחה נועה!!! בהמון אהבה...

22/07/2011 | 20:41 | מאת: עדי

22/07/2011 | 22:45 | מאת: מטופל?שית

אני בסדר ברוך השם... גדלה לי מיום ליום :-) מה איתך?!

22/07/2011 | 21:13 | מאת: איילת

22/07/2011 | 21:32 | מאת: מור

נועה, שתהיה לידה מדהימה וקלה.... תהני מכל רגע! אוהבות ומחכות כאן לעידכונים :)

22/07/2011 | 22:37 | מאת: נועה

אני עוד כאן, פיצקה עוד בפנים, נכון זה יכול להתחיל בעצם כל רגע, אבל אני חושבת שיש לנו עוד כמה ימים... תחושות. אני אוספת את כל האיחולים ועוד בטח אבוא לעדכן מתי אני מתכננת להעלם ולקשור לכן את האצבעות בשבילנו! תודה שאתן חושבות עלינו :-) אוהבת את כולכן!!!!!

23/07/2011 | 22:05 | מאת: לנה

יקירתי נועה! ש יהיה לך לידה הכי כיפית ב עולם תעברי אותה ו תחבקי כבר את הנסיכה קטנה שלך נשיקות לנה

24/07/2011 | 07:47 | מאת: מיטל

נועלה גם אני מצטרפת לאיחולים שתהייה לך לידה קלה מיטל

22/07/2011 | 15:09 | מאת: מיטל

הפרשות שקופות על הנייר ביום השביעי אחרי ההחזרה זה לא אומר כלום נכון?

22/07/2011 | 15:17 | מאת: נועה

ממוש, את בהריון! לא לחפש שום כלום! לא שקוף ולא מט ולא מבריק. את כרגע בהריון ותהיי ככה לעוד 9 חדשים!!!!!!! :-) לא לדאוג, אני חושבת שהפעם את סוגרת את הבסטה! שבת שלום מתוקה

22/07/2011 | 14:41 | מאת: אורית

שלום! אני אמורה לעשות בדיקת משטח צוואר הרחם כחלק מהבדיקות שלפני טיפולי פוריות ואינני יכולה במשך כחודשיים לבצע בדיקה זו בגלל שיש לי דימום למטה. רופא נשים נתן לי כדורי הקסאקפרון (HEXAKAPRON) להפסקת הדימום ואמר לי לקחת פעמיים ביום, כל פעם כדור אחד, במשך 3 ימים. 1) האם צריך לקחת את הכדור אחרי אוכל או שזה לא משנה? 2) האם צריך לקחת את הכדורים כל יום באותן שעות קבועות? 3) אני לוקחת גם כדור של חומצה פולית כל יום. האם אני יכולה לקחת את ההקסאקפרון ואת החומצה הפולית אחד אחרי השני או שצריך להיות מרווח מסוים של זמן בין שניהם? תודה מראש.

22/07/2011 | 15:22 | מאת: נועה

אני לא מכירה את הכדור שאת מדברת עליו, ובכל מקרה שאלות בנוגע ללקיחת תרופות צריכות להיות מופנות לרופאים... נסי לשאול את פרופ' זיידמן בפורום השכן? שבת שלום!

22/07/2011 | 07:34 | מאת: נ

היי לכולן אני נמצאת בהפסקה של חודש מטיפולי ה-IVF (עד כה 6). ההפסקה נעשתה לצורך בדיקות דם לקרישיות וקריוטיפ על מנת לבדוק מה הסיבה לאי השתרשות, כאשר העוברים טובים, נעשה ICSI ונעשתה הנצה ובכל זאת שום דבר לא נקלט.בעוד שבועיים ימלאו לי 43. לצערי עוד לא חוויתי הריון, ואני יודעת שאומרים שאשה שעד גיל 42 לא חוותה הריון (גם הפלה נחשבת לצורך העניין), הסיכוי שלה להרות באופן טבעי ולא מתרומת ביצית הוא מאוד נמוך. בבדיקות הדם לקרישיות לא התגלה ממש ממצא מובהק שניתן לומר הנה הבעיה. תוצאות פקטור 8 היו מעט נמוכות מהגבול התחתון. בדיקות LAC בדיקה אחת היתה מעט גבוהה מהגבול העליון ובדיקה שנייה גם כן.את בדיקות הקריוטיפ עדיין לא קיבלתי (הן אורכות כחודש).על מנת לאפס את הגוף שלי, אני לוקחת כבר שבועיים גלולות (למניעת הריון).הרופאה שלי אמרה לי שלמרות תוצאות בדיקות הדם היא רוצה לתת לי את זריקת הקלקסן אבל היא צריכה לקבל אישור מההמטולוגית. הייתי אתמול אצל ההמטולוגית שנתנה לי את בדיקות הדם, והיא לא אישרה לא הזריקה בגלל 2 התוצאות האלו. עשיתי שוב את 2 בדיקות הדם + בדיקה שנקראת ווון וויליברנד פקטור. התוצאות תגענה בעוד שבועיים ורק אז היא תבדוק אם היא מאשרת את הזריקה או לא.באופן כללי אין לה התנגדות לתת לי את הזריקה. יידעתי את הרופאה שלי אתמול בנושא והאמת היא שהיא מאוד התבאסה כי היא אומרת לי שנושא הזמן אצלי מאוד קריטי "ואין לה זמן לחכות איתי מקסימום שבועיים". אני יודעת שהיא לא אומרת לי את זה כדי להקניט ולהרגיז אותי-היא רופאה מדהימה מכל הבחינות ומבחינה אנושית היא באמת באמת משהו יוצא דופן. זו פשוט עובדה. זו ההפסקה הכי ארוכה שעשיתי במהלך הטיפולים. כל פעם שמחזור טיפול לא הצליח,נשברתי, בכיתי,אגרתי כוחות וחיכיתי למחזור והמשכתי הלאה. אני לא יודעת מה קרה הפעם. אני חושבת שההפסקה הזו שבתחילה דוקא עשתה לי טוב, פתאום גורמת לי למשבר. אמירות של אנשים שחלקם עברו את התהליך מערערות אותי וגורמים לי לבכי (וזה יכול לקרות יומיים-שלושה אחרי). דוגמה לאמירה שכזו: "היית צריכה לפני 10 שנים לעשות את התהליך", או "עזבי את כל התהליך ותלכי לכיוון אימוץ". וזאת בנוסף לאמירה של הרופאה שבאמת באמת לא מתכוונת להציק לי אני פשוט מוצאת את עצמי בוכה וזה מאוד מזכיר לי את הימים שלפני שהתחלתי בתהליך. אני מודעת לזה שהכוונה של האנשים היא לא רעה.יש לי המון תמיכה מצד החברים,המשפחה וגם החברים לעבודה. אז למי שעוד לא יודעת אני עוברת את התהליך לבד (תרומת זרע). אני לא יודעת מה קורה לי. אין יוצאים מזה? כי זה נראה לי שזה הולך להיות גרוע יותר. אז נכון שהגלולות גורמות למצבי רוח, אבל אני לא חושבת שברמה כזו שפתאום אין לי כוחות ורצון להמשיך הלאה, למרות שאני מאוד מאוד רוצה. אני כותבת את השורות האלו ומוזילה דמעות. אני מצטערת על אורך הדברים ועל חוסר התקווה והייאוש בשעה כל כך מוקדמת של הבוקר.אני תמיד נעזרת בכן בנות יקרות. המון המון תודה מראש. שתהיה לכולכן שבת מקסימה :-)

22/07/2011 | 09:18 | מאת: נועה

קודם כל, ולפני הכל, וראשית, מותר להשבר!!!!!!! אנחנו לא עשויות פלדה בלתי שבירה! זה תהליך לא פשוט לכל אישה, ובטח למישהי במצבך גם בגיל וגם לבד. עצם זה שאת נמצאת בתהליך ועושה את הכל כדי שיהיה לך ילד משלך בעיני זה כבר ניצחון גדול ליכולות שלנו הנשים! הנשמות הטובות שאומרות לך שהיית צריכה לעשות את זה לפני 10 שנים יכולות ללכת לרגע קל לחפש חברים אחרים! את לא צריכה להשמוע כאלה הרצאות ובטח לא עכשיו! את צריכה להקיף את עצמך באנשים שיאמינו בך, ביכולת שלך להרות וללדת את הילד שלך! הרופאה מן הסתם באמת דואגת לך ולא רוצה לבזבז זמן יקר, וטוב שכך. תני לה להיות הגורם היחיד שדוחף קדימה בזמנים. סנני טוב טוב את כל מה שנכנס לאזניים מכל השאר. עזבי עכשיו את האמירות של מה כן קורה או לא קורה אחרי גיל 42. יש לי מספיק סיפורים לספר לך על נשים שהרו טבעית גם בגיל 44 ו 47. אז בטח שבימינו עם טיפולים אפשר כמעט בכל גיל! תראי יקירה, תמיד קיימת האופציה שאת לא רוצה כרגע של תרומת ביצית. אבל את עדיין רחוקה מכך. 6 טיפולים לא נחשבים לכל כך הרבה בגילך. אני בלי שום בעית גיל או בעיה רפואית נזקקתי הפעם ל 5. יש נשים שמגיעות ל 10 ו12 טיפולים עד שמשיגות את מבוקשן. אני אומרת לשנס מתניים, ולהגיד - הנה יש לי רופאה שמאמינה בי, ומנסה להיות יצירתית ולבדוק הכל מכל הכיוונים, יש לי את כולכן (כולנו) שתמיד תהיו איתי, ואין אין אין אין דבר שיעמוד בפני כדי להגיע למטרה!!!! הפתרונות ה"אחרים" תמיד יהיו שם אחרי שתגידי - ניסיתי, מיציתי, לא יכולה להמשיך. שתהיה שבת מבורכת, מרגיעה, ומלאה במחשבות טובות!

22/07/2011 | 09:20 | מאת: נועה

שגם יש לך יומולדת בקרוב!!!!!!!!! אז נא לחשוב על זה כעל המתנה הכי גדולה שמחכה לך ליומולדת הזה הקרוב!!!!!! האמת, יש לי הרגשה שהפוצקית תגיע בדיוק בזמנה. סופ"ש הבא. אבל אל תתפסו אותי במילה :-)

24/07/2011 | 00:28 | מאת: נ

היי נועוש יקירה אין לי מילים להודות לך על מילות העידוד והתמיכה שהרעפת עלי כפי שרק את יודעת לעשות. קראתי לפחות 5 פעמים את מה שכתבת לי ואת לא מתארת לעצמך איך דמעות של בכי וייאוש התחלפו להן בחיוך ותקווה. אני לומדת ממך ומהנשמות הטובות (שהן באמת טובות) בפורום המדהים הזה לקחת ולקבל את הדברים בפרופורציות. אני מודה שמדי פעם אני נופלת למלכודת "הפולניות" למה זה מגיע לי, מה רע אצלי ולמה לי יש מזל נאחס ועוד שאר הלקאות עצמיות. אני מבטיחה שכפי שאת אומרת מותר להישבר וברגע שזה יקרה אני אקרא שוב את תגובתך (אני אשמור אותה כקובץ וורד) והיא תהיה המנטרה שלי. אז שוב אלפי תודות ע נ ק י ו ת ואני מאחלת לך שתהיה לך הלידה הכי הכי קלה ומהירה בעולם. אושר ובריאות וכמובן כמובן המון נחת מהמתוקונת הקטנה שבינתיים מתאזרת בסבלנות.מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. אני פשוט לא יודעת כיצד להביע את תודתי עבור מה שאת עושה עבורי ועבור שאר הבנות. פשוט צדיקה. אני בטוחה שהיושב במרומים גומל לך. אנחנו מצפות לעדכונים משמחים. אצבעותי כבר קשורות חזק (נאלצתי להתיר את הקשר על מנת לכתוב :-) ) שוב המון תודה ושבוע טוב ושנשמע רק בשורות טובות ומבורכות :-)

24/07/2011 | 14:42 | מאת: מור

אני רוצה להצטרף לנועה ולהגיד שגם אני, בת 31, בלי שום בעיות רפואיות נראות לעין "לא מוסברים, הייתי צריכה 6 הפריות כדי להיקלט להריון אחרי כל כך הרבה זמן. תמשיכי להיות אופטימית ולהתמיד במטרה. יהיה בסדר בסוף. ושאלה קטנה נוספת - האם את כל הטיפולים עשית אצל אותה רופאה? שקלת להחליף? לפעמים רופאים שונים רואים דברים שונים. בכל מקרה חזיקה לך אצבעות!!&&&&&&&&

21/07/2011 | 12:27 | מאת: אורית

שלום בנות אני מתלבטת לגבי משהו ורציתי את עצתכן אני מתחילה החודש לראשונה טיפול בפיוריגון + אוביטרל. הרופא אמר שאנחנו נחליט האם לעשות הזרעה או בדרך הטיבעית... בידקת הזרע וצילום רחם תקינים, ובחודש שעבר היה לי הריון כימיף כך שאנחנו יודעים שאין בעיות מכניות. אני לא כל כך רוצה ללכת על הזרעה ומעדיפה להתחיל בניסיון טבעי, אבל כמובן שאם זה מעלה משמעותית את הסיכויים, נלך על זה. אשמח לעצתכן...

21/07/2011 | 14:36 | מאת: נועה

אני לא מומחית בהזרעות, אבל בגלל שהזרעה זה לא הליך כל כך פולשני, ואם כבר לקחת הורמונים, אז למה לא לנסות להעלות את הסיכויים ולהוסיף הזרעה? אני חושבת שהייתי הולכת על הזרעה. דווקא בגלל שכבר היה לך הריון והסיכויים גבוהים להריון נוסף. אבל זו תחושת הבטן שלי...את צריכה להחליט.... בהצלחהההההה!!!!!!!

21/07/2011 | 16:25 | מאת: קרן החדשה

ובהחלט הייתי הולכת על הזרעה. ההליך ה"קשה" שאת עוברת זה זריקות ההורמונים. ה"טרטור" שאת עוברת זה המעקבים מדי כמה ימים (בדיקות דם וזקיקים אני מניחה). לעומת אלה, ההזרעה עצמה זה עניין קליל, ותמיד אפשר (ומומלץ) "לתגבר" אותו גם בקיום יחסים טבעיים אחרי. ככה אתם ממקסמים את הסיכויים, ודי חבל לדעתי להזריק הורמונים בלי לעשות זאת

21/07/2011 | 10:40 | מאת: איסה

אז אומנם זה כבר אולד ניוז אבל ילדתי בתחילת פברואר בת מדהימה חמסה עליה חחח אני אחרי 5.5 ח' ורוצה לחזור לטיפולים מה הפרוצדורה? מה הדין בעיניין הנקה ותרופות פריון?

21/07/2011 | 12:35 | מאת: רעות

קודם כל, מזל טוב להולדת הבת שתהיה בריאה ותהני ממנה הרבה!!! אמנם לא מניסיון אישי, אך אני יודעת מחברה שרופא שלה אמר לה שרק אחרי הפסקת הנקה ניתן לחזור לטיפולים, בגלל ההורמונים שעוברים בחלב אם. בכל אופן, שיהיה המון בהצלחה לילד/ה שני/ה בקרוב

21/07/2011 | 14:45 | מאת: נועה

בטח שזוכרים, ואם לא אמרנו מזל טוב, אז מזל טוב!!!!!! יש בעיה עם להניק ולחזור להורמונים. ההורמון המופקד על ייצור החלב הוא פרולקטין, כשמנטרלים את כל ההורמונים עם מדכא - אי אפשר לייצר חלב כי גם הפרולקטין מדוכא. בנוסף, גם אם החלב ממשיך להיות מיוצר איכשהו, המאזן ההורמונלי ממש ממש ממש לא מומלץ בשביל הבת היקרה! מאחלת לך דרך קצרה ומהירה לילד הבא!!!!!

20/07/2011 | 15:25 | מאת: מיכל

שלום לכולן אני חדשה כאן בפורום כמה מילים על עברי: יש לי ילד בן 5 מ IVF ראשון למזלי :-) אבל אחרי מלא הזרעות לצערי אנחנו כבר מנסים 3 שנים להביא את השני עברתי כמה שאיבות שכולן הסתימו בקוסטינג השאיבה האחרונה התבצעה ב E2 של 25000 לאחר שלא הסכמתי שעוד שאיבה תגמר בקוסטינג. בדרך גם היו לי 2 הפלות, אני גבולית בנושא קרישה ובעלת שחלות פוליציסטיות אבל עם ביוץ ומחזורים תקינים ולשאלתי האם מישהי עשתה/שמעה על IVM לפי האינטרנט זה פתרון די טוב ללא הורמונים

20/07/2011 | 22:17 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו! מאחלת לך ששהייתך תהיה קצרצרה! וואו, את מתארת מצב שאני מאד מכירה. אני כמעט בכל הטיפולים שלי הגעתי לגירוי יתר, אבל כן הצלחנו להשתלט על העניין בעזרת בורדת מינוני הורמונים לכמויות מצחיקות. כמה שאלות לי אלייך לפני שאני עונה לך על IVM: איזה טיפולים עברת? פרוטוקולים ארוכים? איזה הורמונים הזרקת וכמה מכל אחד? למה הרופא שמטפל בך או המרכז, לא למדו לקחים מכל טיפול כדי לא להגיע למצב של קוסטינג? אני הצלחתי להגיע למצב שלא עברתי את ה 9000 E2, אבל רק אחרי הרבה שליטה שלי במינונים ובקביעת הפרוטוקול. ולגבי IVM, גם אני כמוך שאלתי את הרופא שלי על העניין, לצערו עדיין אין הרבה מרכזים בארץ שהתנסו בכך מספיק, אין המון ידע ונסיון בשיטה, השחלות עלולות להיות במצב הרבה יותר פגיע בשאיבה של זקיקים לא בשלים לעומת בשלים וגדולים. (כי קשה יותר לדייק בדקירה של זקיק מאד מאד קטן). ההבשלה במעבדה אמנם נעשית, אך אין מספיק מחקרים שיגידו מה ההשלכות של הבשלת ביציות במעבדה במקום בגוף. אחרי ההסברים האלו החלטתי שאני ממשיכה עם IVF רגיל, אבל מאד מאד מאד שולטת על הכמויות. לגבי עניין השחלות הפוליציסטיות, אני לא יודעת אם את מטפלת בעצמך בדרכים אלטרנטיביות, אבל המצב שאת מתארת יכול להשתנות מאד מאד מאד לטובה ע"י שינויי תזונה משמעותיים בתוספת צמחים. זה צריך להיות מובנה ומותאם לך ולמצבך ע"י נטורופת מומחה, אם תרצי לשמוע עוד פרטים אשמח לתת לך. מאחלת לך הצלחה גדולה בקרוב מאד מאד!

21/07/2011 | 07:36 | מאת: מיכל

כל הפרוטוקלים היו ארוכים שכללו גונל ומונוגון על גבי דקא 0.5 אני בעצמי הורדתי מינונים, זה מתקדם יפה ואז פתאום ביום זה קופץ בצורה מטורפת, לצערי ביחידה הם כבר לא התיחסו אלי ואמרו לי לא להתערב בגלל עזבתי אותם והלכתי לכיוון של IVM הלכתי לאדריאן אלנבורגן מהלל יפה שהיה מאוד מאוד בעד לגבי התזונה אני יודעת שאני אוכלת לא הכי טוב אבל אני מאוד בעייתית באוכל לא אוהבת הרבה דברים ואני מודעת לזה שזה יכולה להיות חלק מהסיבה עשיתי דיקור אבל לא היה שינוי תודה לך

20/07/2011 | 10:32 | מאת: צמד

מה שלומך? שכחתי מתי אמרת לי תאריך לידה משוער נכנסתי לאחל לידה קלה קלה קלה וטבעית!!! בע"ה תינוקת ואמא בריאות ושלמות! רוצה לראות סרטון של יעלי? כמה תלמידים שעובדים בבי"ס בחופש צילמו את לולי שלי ועשו לי הפתעה העלו את זה ביוטיוב את מוזמנת לראות: http://www.youtube.com/watch?v=7bVPTbbgHAA

20/07/2011 | 14:09 | מאת: נועה

הגעת בזמן ממוש!!!!! יום שישי הבא 29.7 זה הדיו דייט!!! יעלי מתוקה בטרוףףףףףףף!!!!!! תודה תודה תודה על האיחולים, לוקחת אותם חזק פנימה :-)))

21/07/2011 | 10:41 | מאת: איסה

ונועה לידה קלה בה"ש :)))

21/07/2011 | 14:54 | מאת: נועה

19/07/2011 | 15:01 | מאת: גליה

היי בנות אני לקראת שאיבה 3. אני כמובן מקווה שהפעם זה יצליח, אבל אם לא אני צריכה להתחיל לחשוב על להחליף רופא, כי מיצינו כבר את כל ההחזרים מהקופה ואני לא רוצה למצוא את עצמי משלמת 1200 שקל לחודש לרופא. אני מקווה שזה לגיטימי לשאול אתכן אם אתן מכירות את ברקוביץ ואת וייסמן ואם יש לכן נסיון איתם. אני יודעת ששניהם נחשבים טובים, שניהם עובדים עם מכבי ונראה לי שאפנה לאחד מהם. מה דעתכן?

19/07/2011 | 21:07 | מאת: נועה

קודם כל בהצלחה!!!!!!!!! אני מאחלת לך ממש ממש ממש שלא תגיעי לענייני החלפות שום רופאים! שתהיה שאיבה קלה, מוצלחת עם בציר מופלא! שני הרופאים נחשבים למצוינים, יש לנו פה ילדים לרוב משניהם. הבנות דיווחו רק טוב עליהם. אבל תארזי את המחשבות האלה בקופסה עם מנעול מאד מאד כבד ותעיפי אותה מחוץ לבית בשבועות הקרובים בבקשה! ערב מקסים!

19/07/2011 | 22:08 | מאת: רעות

קודם כל שיהיה בהצלחה בסבב הנוכחי ושלא תצטרכי להחליף רופא. לגבי וייסמן, הייתי אצלו בהזרעות ולא הצלחנו אז עברתי, אבל שמעתי כבר מכמה וכמה בנות שהוא טוב ואני יכולה לציין שהוא מאוד נחמד ונעים. לגבי ברקוביץ, גם אני שמעתי עליו רק לאחרונה והבנתי שיש עליו המלצות והצלחות רבות, אפילו חשבתי לקבוע אליו תור במידה וההחזרה הנוכחית שלי לא תצליח, אך אין אצלו תורים אלא רק באוג'. מקוה מאוד-מאוד שגם אני לא אצטרך להחליף רופא מסיבה טובה.

20/07/2011 | 10:33 | מאת: צמד

ברור ברור ברור שרק ברקוביץ! אל תהססי אפילו. בזכותו ובזכות בורא עולם כמובן יש לי את יעלי שלי

19/07/2011 | 00:27 | מאת: לימור

לילה טוב, לילה טוב לכולן אני קצת מוטרדת ומתקשה להירדם... לפני יומיים קיבלתי וסת אחרי החזרת מוקפאים בגדול זה היה טיפול IVF חמישי במהלכו נותרו 6 מוקפאים. בהחזרה האחרונה הוחזרו 3 עוברים יפים אבל ללא הצלחה. כרגע בהכנות לקראת החזרה נוספת של שלושת העוברים הנותרים. בהיסטוריה שלנו עדיין ללא ילדים וסה"כ עם פרופ' דור 4 טיפולי IVF כאמור ללא הצלחה, למרות שהוא נורא אופטימי ומבטיח כל הזמן שבסוף יהיה בסדר. אני מרגישה שכבר לא נותרו לי דמעות לבכות על הכישלונות ועכשיו מלווה אותי תחושה קשה של אכזבה. בגדול אני מאוד מרוצה ממנו ויודעת שהוא מאוד מקצועי עם רזומה גדול אבל מתחילות לכונן בי גם ספקות האם להמשיך איתו או לשנות ... אני פשוט כבר לא מצליחה למצוא היגיון בכל מה שקורה , מדוע אחרי כל כך הרבה טיפולים שבכולם יש נתונים יפים לא מצליחים להיקלט , היכן התשובה ?????

19/07/2011 | 05:51 | מאת: נ

היי לימורי בודאי תקראי את התגובה שלי בבוקר (תראי באיזו שעה היא נכתבה :-)).לפני הכל אני רוצה לומר לך שליבי איתך. אני כל כך מבינה אותך. לפי מה שאת כותבת אני מבינה שאת בחורה צעירה (אם יש לך עוברים מוקפאים). לגבי הדמעות: מסתבר שיש לנו המון ואפילו יותר מדי. גם אני כל הזמן חושבת כך שמרוב הדמעות שלי כבר אפשר למלא את הכינרת. דרך אגב אני כבר עברתי 6 IVF. זה מאוד טבעי ונורמלי שאנחנו בוכות. לפני כחודש העבירו אצלינו במרכז לבריאות האשה ערב שנקרא: פריון וכל מה שקשור להיבטים הנפשיים שבו, ובערב הזה דיברה פסיכולוגית שעוסקת בתחום התמודדות עם טיפולי הפריון. היא אמרה משפט כל כך נכון והוא: שאנחנו נורמליות, וכל מה שאנחנו חשות וחוות הוא לגיטימי, גם אם זה בכי פתאומי או רגשות קנאה וכו', פשוטש אנחנו נמצאות במצב לא נורמלי. זה כל כך נכון. תחושת האכזבה היא כל כך טבעית. אני מקווה שיחד איתה לא מכוננת אצלך התחושה של האשמה עצמית, או מה עשיתי רע וכו'. אני אישית נלחמת בזה - ומודה שיש נפילות. לגבי פרופסור דור: אכן הוא ידוע במקצועיותו. דעתי בנושא הרופאים היא כזו שבסה"כ אף אחד (לצערי) מהם אינו ממציא את הגלגל. הם משתמשים פחות או יותר באותן זריקות. העניין הוא היצירתיות של כל רופא ואני מתכוונת לדוגמא: שילוב של פרוטוקלים, בדיקות שונות כדוגמת: פיפל או אם צריך (כמו במקרה שלי) היסטרוסקופיה ניתוחית, בדיקות דם לבירור קרישיות, קריוטיפ. קודם כל זה שהוא אופטימי זה דבר מעולה ומאוד מעודד, כי לא כל הרופאים משדרים זאת. לגבי אפשרות החלפת רופא:לטעמי זו נקודה בעייתית שכאשר קראתי את מה שכתבת הרגשתי שזו אני שכותבת את הדברים. אני באופן אישי חושבת שאם ישנו חיבור טוב לרופא ואת מרגישה שאת יכולה לדבר איתו והוא קשוב לך (ונתקלתי לא מנסיוני האישי ברופאים שהם אמנם מאוד מקצועיים, אבל מבחינה אנושית הם נוראים),אז המשיכי איתו, האינטרס שלו שתצליחי להביא ילד בריא לעולם וזה לא בגלל הכבוד. גם אותי אני חייבת לומר לך "משגעים" להחליף את הרופאה(ששמה ד"ר נהרי) על בסיס המשפט הידוע: משנה מקום משנה מזל אבל אני לא עושה זאת מ-2 סיבות: האחת שגם לה יש הצלחות בתחום והיא מאוד מקצועית והסיבה השניה: היא פשוט בן אדם מדהים וכל כך אנושית.אני רואה שהיא כל כך רוצה כבר לראות אותי בהריון וכבר נמאס לה לראות אותי בפאזה הזו: היא אומרת לי שהיא כבר רוצה שאני אבוא אליה למעקב הריון :-). כך שאני כל כך מבינה אותך. מנסיוני אני יכולה לומר לך ובודאי את חווה זאת - תעשי מה שליבך ותחושותיך אומרים. נכון בודאי את שומעת המון תגובות/עצות שזה מצד אחד טוב ופותח דרכי הסתכלות שונות, אבל מצד שני מאוד מאוד מבלבל. אבל בסופו של דבר ההחלטה תהיה שלך ותהיי שלמה איתה וכן אנחנו נשים שבדרך כלל גם פועלות על פי תחושות הבטן שלנו והאינטואיציה הנשית שהיא תמיד עובדת. עוד משהו קטן למשפט האחרון שכתבת:"אני פשוט כבר לא מצליחה למצוא היגיון בכל מה שקורה , מדוע אחרי כל כך הרבה טיפולים שבכולם יש נתונים יפים לא מצליחים להיקלט , היכן התשובה ?????" זו בדיוק השאלה ששאלתי את הרופאה שלי והיא אמרה לי שזו בדיוק שאלת מליון הדולר. אם היו יודעים את הסיבה לאי השרשה הדברים היו נראים אחרת. ישנם כבר היום מחקרים בנושא אבל הם עדיין יישימים בבני אדם. לסיום המכתב הארוך הזה (שנכתב בשעות הבוקר המוקדמות) שאני מקווה שלא הלאתי אותך יתר על המידה, אני מחזקת אותך ומאמינה בכל ליבי שבמהירה תספרי לכל בנות הפורום על הריון מקסים. אני מתרשמת שאת בחורה אופטימית. אנחנו כאן בשבילך ולא ניתן לך להישבר. אם את רוצה לשוחח איתי באופן אישי אני אשמח מאוד.זו כתובת המייל שלי: [email protected] (כן כתובת מצחיקה - מאחלת לכולנו בטא ענקית יותר :-)). ואני אתן לך את מס' הטלפון שלי. שיהיה לך יום מקסים ורק בשורות טובות :-)

19/07/2011 | 15:33 | מאת: לימור

קראתי את ההודעה שלך מספר פעמים וזה מאוד חימם לי את הלב. אני אשמח ליצור איתך קשר במייל. המשך יום מקסים.

19/07/2011 | 08:56 | מאת: נועה

((((((((((((((((((חיבוק ענק))))))))))))))))) קודם כל. ליבי ליבי איתך. זה קשה וכואב וצורב בנשמה בלי קשר לאיזה מספר טיפול הוא זה שנכשל שוב. אוי אילו רק ידענו את התשובה לשאלה מתי.... ולמה.... עם כל הקושי בעולם, והוא עצום, אני יודעת, אני יכולה להבטיח לך שעם התמדה ועקשנות - מגיעים ליעד! זה פשוט מגיע בסוף! מתי זה יהיה???? הלוואי שמישהו פה היה יודע לענות. זה שיש עוד מוקפאים לדעתי זה קצת מרגיע. לפחות לא לקפוץ ברגע זה לזירת הזריקות שוב. ויש לנו פה הרבה ילדי פריזר בריאים ושלמים. נכון, פרופ' דור נחשב לאחד הטובים, ואם את מסתדרת איתו ומרגישה שהוא עובד מספיק קשה כדי לעזור לך להגיע ליעד הנכסף, אז אין סיבה לעזוב. הוא מכיר אותך ואת התגובות של הגוף שלך, רק תהיי עם יד על הדופק לגבי כמה הוא מנסה לשנות או לבדוק בדיקות נוספות כדי לגוון בין הטיפולים. לפעמים שינוי רדיקלי בפרוטוקול או בדרך החזרת העוברים או אפילו ביום החזרת העוברים עושה את ההבדל. יקירתי, התשובה הגדולה רק אצל ההוא למעלה, שמחזיק כנראה בעוד הרבה תשובות להרבה שאלות עצומות וגדולות. נסי לא לחפש אותה. כי פה לפחות אני יודעת, שככל שמרפים מהשאלה הזו בראש, כך לגוף ולנשמה קל יותר לעבור את התקופה. ולפעמים אפילו לתת לדברים לקרות ואולי אפילו מהר יותר. רציתי לשאול אם את מנסה להוסיף איזה טיפול אלטרנטיבי? או משהו רגשי שיעשה לך טוב בנשמה? חשוב חשוב חשוב לא לשים את עצמנו ואהבותינו בצד, אלא להמשיך לחיות, להמשיך למצות כל רגע מחיינו, בלי לחשוב שרק תינוק הוא זה שישלים לנו את המעגל... מחבקת אותך, ואומרת לך ששלך יגיע!!!!

19/07/2011 | 09:52 | מאת: קרן החדשה

ליבי, ליבי איתך. זה כל כך קשה מה שאת עוברת, וכל מה שאני וכל הבנות כאן יכולות להבטיח לך זה שבסוף יהיה טוב. אני יודעת כמה קשה להאמין בכך כרגע, אבל זאת האמת! עברו כאן כל כך הרבה סיפורים קשים ומייגעים, וכולן סיימו בסוף עם ילד/ים בריאים! בינתיים, מותר לך לבכות. זה עוזר ומשחרר. מניסיון. לגבי התסכול של נתונים טובים ואפס השרשה, אני מאמינה שזה הכי מייאש אבל זה בדיוק מה שנקרא "בלתי מוסברים". הרופאים לא יודעים מה הבעיה ולכן אין להם מתכון ברור לפתור אותה ויכולים רק להמשיך לנסות עד שזה מצליח. אבל בסוף זה מצליח! וסיפור אופטימי אחד לסיום: יש לי חברה עם נתונים שנשמעים דומים לשלך: ייצרה המון ביציות בכל טיפול (למרות גיל לא כל כך צעיר), המון עוברים טובים שהניבו תמיד גם מוקפאים - ואפס היריונות. כל הבדיקות לא העלו בעיה, והרופאים היו אובדי עצות ויכלו רק להבטיח לה ש"בסוף זה יקרה". ואמנם, בסוף הדרך הלא קלה שהיא עברה היא חובקת היום שני ילדים מקסימים! (ופיצוי קטן בדרך: ההיריונות שלה היו קלילים ומהנים מאוד לדבריה). ואגב, לאורך השנים היא נשארה אצל אותו רופא. אין צורך להחליף בכוח (למרות שתמיד אפשר ללכת לפגישת ייעוץ לשמוע דעה שנייה ואז להחליט אם רוצים לעבור או לא). שיהיה המון בהצלחה!

20/07/2011 | 08:08 | מאת: לימור

תודה רבה על הכל. בנוגע לשאלתך לגבי טיפול אלטרנטיבי- אני עדיין לא התנסיתי בתקופה של הטיפולים. אשמח לקבל המלצות למטפלים באיזור חיפה והקריות. המשך יום מקסים

19/07/2011 | 12:57 | מאת: רעות

כ"כ עצוב לי לשמוע, אני רק יכולה לאחל לך שהפעם המוקפאים יפתיעו אותך לטובה ותזכי בבשורות טובות!!! אני כ"כ מבינה אותך, לכאורה הכל תקין אבל אין הריון וזה הכי מתסכל. יכול להיות שאני במקומך הייתי מחליפה רופא, לא בגלל שהוא לא רופא טוב אלא כי אומרים "משנה מקום מזל". אני עכשיו אחרי החזרת מוקפאים ומאד משתדלת לחשוב רק חיובי. אבל... אני החלטתי שאם אצטרך להמשיך בטיפולים אני אחליף רופא ובגלל זה שאלתי אותך על פרופ' דור בשירשור אחר. בכל אופן, שולחת לך חיבוק חזק להתעודד ומאחלת לך מכל הלב שלא תצטרכי להחליף רופא כי הפעם תהיה ההחזרה מוצלחת.

19/07/2011 | 14:50 | מאת: מור

אני כל כך מצטערת לשמוע על כשלון הטיפול ורוצה לשלוח לך המון כוחות להרים ראש ולהמשיך הלאה ובעיקר להאמין. הייתי בדיוק במקום שאת מתארת וכל כשלון הרגיש לי קשה יותר ומתסכל יותר וכבר לא ידעתי איך ממשיכים לקוות ולהאמין. ובכל זאת פעם אחת פעם המשכנו ובכל פעם הרופא הבטיח שהפעם זה אמור לקרות כי יש כמות ביציות יפה ואחוז הפריות גבוה ועוברים מהממים (אפילו בלסטוציסטים פשם ועוד פעם) ובכל זאת לא היתה השרשה. לבסוף אחרי 5 הפריות שנכשלו החלטנו באת בלב כבד להחליף רופא. בדיוק כו שאת מתארת היה לי קשה עם זה מאוד בעיקר מהמקום שמאוד מאוד התחברתי לרופא שלי והרגשתי שהוא עשה איתי דרך כל כך ארוכה, שהוא רוצה כמעט כמונו שזה יצליח) אבל החלפנו. ואני חייבת להגיד שגילינו שרופאים שונים עושים דברים שונים. אמנם אין הרבה הבדל ולאף אחד אין באמת את סוד הקסם אבל פתאום עם הרופא החדש עשינו הנצה שלא שמענו על כך קודם לכן והפרוטוקול היה מעט שונה. ובפעם הראשונה מזה 3 שנים בהפריה שישית נקלטנו להריון. אני מאוד מתחברת למה שנועה כתבה על כך שרק ליושב למעלה יש את התשובות ואני ממש לא יכולה לשים את האצבע על מה גרם לשינוי אצלנו בפעם הזו. אולי פשוט ההבנה הפנימית שלי שאני לא יכולה לשלוט בתהליך ושזה פשוט יגיע כשזה יגיע. כתבתי הרבה על עצמי ולא התכוונתי אבל בעיקר רציתי להגיד שאני מאוד מזדהה ולנסות לגרום לך טיפה להאמין שגם לנו ה"לא מוסברות" בסוף זה קורה. התקווה עדיין כאן. אל תאבדי אותה!

19/07/2011 | 15:03 | מאת: גליה

מדהים כמה כולנו מרגישות אותו דבר, לא? פשוט שכפול של תחושות. הבלבול, חוסר האונים, התחושה הזו שיש אי שם משהו שנאי יכולה לעשות ועוד לא עשיתי - להחליף רופא, לשנות פרוטוקול. יקירתי, הקשה מכל הוא להאמין. להאמין שהכל קורה כמו שהוא צריך לקרות, שאת בסדר גם אם זה מצליח וגם אם לא, שהדברים פשוט לא קורים כמו שאנחנו רוצים אלא כמו שהם צריכים, שהאחריות שלנו היא לעשות וכל השאר מחוץ לטווח היכולת שלנו. קשה להאמין בזה, אבל יש בזה גם משהו מקל ומנחם. הכל בסדר איתנו, זה פשוט עוד לא קרה. בהצלחה רבה

19/07/2011 | 00:17 | מאת: דניאלה

הי כולן, אז אחרי הגרידה בחודש שעבר עשיתי שתי בדיקות בטא הראשונה היתה 3 והשנייה היתה 2, אז הבנו שזה במגמת ירידה/ספיגה והתחלתי דקא. מאז לא קיבלתי ווסת והיום עשיתי בדיקה. הבטא אמנם 50 (!) אבל הפרוגרסטרון 4.2 הרופא אומר שזה לא תקין ולחזור על הבדיקה. קראתי בשעות האחרונות על הריון חוץ רחמי, שמתאפיין בבטא שעולה ויורדת. הרי הבטא היתה 3.6 ואז ירדה ל-2 והנה היא פתאום 50... אני מפחדת ומבולבלת ומותשת. בכל מקרה הזריקות של העשרה ימים האחרונים הלכו לבטלה, כי ממילא במחזור הזה זה לא יקרה. באיזה שלב לוקחים תמיכת פרוגרסטרון? קראתי תשובה של רופא בפורופ שאמר שאם ההריון לא תקין, שום תמיכה לא תעזור לו. יש לי נוזלים בחצוצרה ככה שהאפשרות לחוץ רחמי קיימת. טוב בעצם היא תמיד קיימת... נמאס לי להיות בצד הלא טוב של הסטט'. אני עייפה. מתנצלת על הפסימיות, היה לי ערב קשה. תודה יקירות. לילה טוב דניאלה

19/07/2011 | 09:00 | מאת: נועה

וואי, זה סוחט לגמרי הנדנדות האלו... אבל תגידי לי משהו, מתי היתה הבטא 2? והאם קיבלת אז מחזור אחריה? או שעדיין לא קיבלת מחזור בכלל מאז הירידות? אני מאמינה שהרופא ישלח אותך להמשך מעקבים באמת כדי לשלול הריון מחוץ לרחם. ונכון מאד שתמיכה לא תעזור להריון לא תקין להפוך לתקין... מאחלת לך יקירתי שתמצאי את הכוחות לעמוד בכל הטלטלות האלה, אנחנו פה בשבילך בכל מצב וכל צורה!!!!!! מחזיקה לך אצבעות שאם זה אותו הריון לא תקין, שיתנקה מהר מהר מהמערכת, בעצמו, בלי התערבויות מיותרות, &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

20/07/2011 | 15:06 | מאת: דניאלה

אז בנתיים המחזור הגיע ברוב פאר והדר, עוד הריון כימי שלא התפתח כמו שצריך. כמובן שכמו תמיד אני נאחזת בחדשות הטובות - האולטרה סאונד תקין, הבטא במגמת ירידה, אז טפו טפו לא יהיו שום התערבויות, ואז בעוד שבועיים בערך - IVF ראשון. אין ספק שהטלטלות וחוסר הוודאות מטריפים אותי, ואני במיוחד בחשש, שלא יגלו משהו שאני לא יודעת, אולי איכות העוברים לא טובה, כי יש הפריות אבל אין השתרשות. מצד שני כן היה הריון אחד... אבל גם הוא הסתיים. בקיצור, מחשבות מחשבות. לך רק נותר לאחל את כל ההצלחה שבעולם לקראת הלידה הקרבה, שתהני מכל רגע (גם הכואבים שבהם)ושיעבור בקלות ובכיף. נראה לי שכבר אמרתי לך פעם שלהגיד לך תודה, ישמע קטן מדי מכדי להכיל את עוצמת הרגשות שאני חשה כלפיך. את באמת בחורה נדירה.

18/07/2011 | 21:04 | מאת: לי

היי , מה שלומכן? חוזרת לכאן לאחר 5 חודשים,בטיפול השני לא היה הפריות, שינו לי את הזריקות לדקא+ מנוגון ולאחר כ5 ימים הייתי מאושפזת מתופעות לוואי של הדקא( כאבי ראש חזקים ביותר, הקאות, שילשולים)הפסיקו לי את הטיפול, קיבלתי פעמיים ולא רצו להמשיך בטענה שהמחזור השתגע, חיכיתי וחיכיתי... ועכשיו אני בתחילתו של הטיפול עם 6 מנוגון ובהמשך צטרוטייד , מקווה שהפעם יהיה בסדר, תמיד אומרת לעצמי לא להתייאש... אבל לפעמים זה חזק מאיתנו, בהצלחה לכולן וסליחה על האורך...

18/07/2011 | 21:14 | מאת: רעות

מבינה את תחושותייך ואכן זה לא תלוי במה אנחנו רוצות להרגיש ועברת תקופה לא קלה... אבל בכ"ז את מתחילה סבב חדש וסיכוי חדש להצלחה(בקרוב). מאחלת לך מכל הלב שהפעם יהיו בשורות טובות! שיהיה לילה טוב

19/07/2011 | 06:59 | מאת: לי

19/07/2011 | 09:02 | מאת: נועה

ברוכה השבה!! לא נעים בכלל בכלל מה שעברת..... מאחלת לך שהפעם עלית על הגל הנכון, וזהו זה, את יוצאת מהטיפול הזה עם הריון תקין ארוך ובריא לחלוטין!!! שיהיה בהצלחה ענקית &&&&&&&&&&&&&&&&&&

18/07/2011 | 13:59 | מאת: אורית

שלום לכולן אני חדשה כאן בפורום ולאחר כמה חודשים של קריאה פסיבית החלטתי להצטרף. אני בת 32, נשואה 10 חודשים. במאי האחרון אובחנתי כבעלת שחלות פוליציסטיות, עם רירית רחם מעט דקה. כל שאר הבדיקות (צילום רחם, בזיקת זרע) כבר מאוחרינו ויצאו תקינות. החודש היה החודש הראשון שלי בטיפול אצל מומחה פוריות (ד"ר בן שטרית מהמרכז לבריאות האישה של הכללית בירושלים)ולכן היה רק מעקב זקיקים על ביוץ טבעי + אוביטרל. למרבה ההפתעה שלי ושל הרופא - לאחר איחור של יומיים עשיתי בדיקת בטא שיצאה חיובית!! אבל עם ערכים של פרוגרסטון וE2 מאוד נמוכים. התחלתי מיד תמיכה הורמונלית, אבל למרבה הצער זה לא היה מספיק כנראה, כי בבדיקת הדם הבאה (4 ימים לאחר מכן) הבטא ירדה למתחת ל - 10, כלומר אין הריון... אמנם זו לא ממש הפלה והיו רק 3 ימים שבהם ידעתי על ההריון, אבל זה כל כך עצוב ומאכזב... מחכה לוסת כדי להתחיל חודש חדש, הפעם עם כל הטיפול הנדרש...

18/07/2011 | 16:11 | מאת: מור

היי אורית, ברוכה הבאה לפורום! מאחלת לך ששהותך כאן תהיה קצרה עד כמה שאפשר מהסיבות הנכונות. אני ממש מצטערת לשמוע על ההריון שלא החזיק מעמד. תנסי להסתכל על חצי הכוס המלאה ולראות שהעובדה שנקלט הריון אפילו אם זה לזמן קצר, זה אומר שהגוף שלך מסוגל לקלוט הריון והוא יעשה זאת שוב. כולנו כאן מכירות היטב את התהליך ונשמח לתת לך עצות שיהפכו את הדרך למעט קלה יותר. מהמון נסיון אני יכולה להבטיח לך שזה רק עניין של זמן. שיהיה המון המון בהצלחה!

18/07/2011 | 19:25 | מאת: אורית

תודה רבה מור אני באמת מנסה להסתכל על זה ככה... אשמח להתייעץ איתכן וללמוד מניסיונכן, וכמובן לתוך ולהתמך!

18/07/2011 | 19:01 | מאת: רעות

גם אני כמוך, הצטרפתי לפני כחודשיים לפורום בעקבות הריון כימי, רק שאצלי זה היה לאחר IVF ראשון, ארוך ומייגע. אני מאחלת שכבר בטיפול הקרוב שלך תקלטי ותזכי בבשורות טובות. ועד אז, הפורום הזה נפלא, מקסים ותומך לכל קיטור, שאלה, בעיה וכמובן לכל שמחה! שיהיה המון בהצלחה! שאלה לי אליך- כתבת שאבחנו אותך עם רירית רחם מעט דקה, איך מאבחנים זאת? באיזו עובי רירית נחשבת מעט דקה?

18/07/2011 | 19:16 | מאת: אורית

הי רעות תודה רבה, זה באמת כיף שיש מקום כזה שאפשר למצוא בו תמיכה! לשאלתך - לאחר כחצי שנה של ניסיונות טבעיים הלכתי להתייעצות עם הגיניקולוג הקבוע שלי, שהציע לעשות אולטראסאונד כדי לראות שהכל בסדר. באולטרסאונד הוא הבחין שרירית הרחם היא 5.6 מ"מ, שזה נמוך יחסית לממוצע (כדי להקלט צריך מינימום 6 או 7), ולכן הוא הפנה אותי להמשך טיפול אצל מומחה פוריות. לאחר מכן נשלחתי לפרופיל הורמונלי שבו התברר שיש לי תסמונת שחלה פוליצסטית. (אגב- רירית דקה זה אחד הסימנים לפוליציסטיות) מאחלת לך המון בהצלחה ובשורות טובות במהרה!

18/07/2011 | 20:13 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, בברכת הצטרפות זריזה להריוניות והאמהות שלנו! לשאלתך על הרופא, אני לא מכירה אותו, אולי אחת הבנות תדע לענות לך. שני דברים, אחד - נקלטת להריון, ועוד אפילו בלי ממש טיפול, שזה מעולה, נהדר ויקרה שוב והפעם להריון תקין וארוך! דבר שני - שחלות פוליציסטיות נחשבת לאחת הבעיות היותר קלות לפתרון. אז דעי שבאמת הכל עניין של זמן! (אני יודעת, זו התשובה השנואה על כולן... אבל זו האמת) מקווה שיהיה לך טוב וקצר אתנו!

18/07/2011 | 13:20 | מאת: רעות

אתמול היתה החזרה של 3 עוברים מהממים!!! החלטתי שאני אופטימית וחושבת רק מחשבות חיוביות כדי לקבל תוצאה חיובית (אמן-אמן-אמן). בעלי ממש התעקש שאשאר בבית לנוח, למרות ששאל את הרופא שאמר מפורשות כי אין כל צורך במנוחה וניתן לעסוק בפעילות רגילה, אך כדי למנוע ויכוחים עם הבעל נשארתי היום ומחר בבית. (למרות שנראה לי מיותר). הודעתי בעבודה , ביטלתי פגישות ואני נהנית מ"חופשה" לא מתוכננת בבית עם סרטים וספרים (: שיהיה לכולן המשך שבוע מקסים עם בשורות טובות

18/07/2011 | 13:29 | מאת: נועה

רעותה, תזכרי ותפנימי - את בהריון עכשיו נקודה!! מחזיקה לך את כל סדרת האצבעות שיש לי כרגע, כולל של הפיצפונת, יש לך 40 ס"הכ קשורות חזק!!!!!!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

18/07/2011 | 14:20 | מאת: קרן החדשה

הרופאה שלי מאלה שדוגלות במנוחה אחרי החזרה, אז נחתי שלושה ימים בבית (הראשון די בשכיבה, האחרים בפעילות רגילה בבית). ממרומי שבוע 31, אני יכולה לומר שאני לא מתחרטת! [למרות שאני כמובן לא יודעת אם זה באמת שינה, אבל רוצה להאמין שכן...] בהצלחה!

17/07/2011 | 21:27 | מאת: שרון

שלום, לאחר נסיון להרות של שנה, החלטתי לגשת למומחה פריון. ולכן זקוקה אני לעזרתכן: א. לאילו בדיקות עלי לדאוג לבצע בטרם אגיע למומחה? ב. המלצה על מומחה בפריון-אני גרה אי שם בין אשקלון לקריית גת ולכן,איזור הדרום עדיף אך ניתן גם מרכז,אם אין פתרון מספיק טוב באיזור מגורי. {רצוי שיהיה ברשימה של קופת חולים מאוחדת אבל ממש לא must } תודה רבה מראש שרון.

17/07/2011 | 23:48 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מאחלת לך דרך קצרצרה ביותר, ובקרוב קרוב תגידי לנו להתראות יפה עם ילד בריא על הידיים! א. בד"כ בפגישה הראשונה עם מומחה הפריון הוא יתן לך רשימה ארוכה של בדיקות שתצטרכי לעשות, אבל את בכל מקרה צריכה את ההפניות שלו לשם ביצוע הבדיקות, כך שלא תמיד אפשר לבצע את כל הבדיקות לפני הפגישה. בגדול, תצטרכי לעבור בדיקת פרופיל הורמונלי - בדיקת דם שמבצעים ביום 2-5 למחזור, אולטרא סאונד של אגן קטן (יעני רחם ושחלות), בדיקת זרע לבן זוגך, מעקב ביוץ של אולטרא סאונד ובדיקות דם לך, לראות מתי ואיך את מבייצת. וזהו אם אני לא טועה. אבל בפגישה הראשונה הוא יתן לך את כל הפרטים. ב. אנחנו די משתדלות לא להמליץ או להעביר ביקורת על רופאים במסגרת הפורום שלנו. יש לפורום פוריות תפוז שירשור לגבי המלצות רופאים, נסי שם? והעיקר - שיהיה בהצלחה גדולה גדולה, אנחנו איתך מחזיקות לך את היד מהצעד הראשון! לילה טוב

18/07/2011 | 21:32 | מאת: שרון

17/07/2011 | 16:47 | מאת: מיטל

היי נועה קודם התקשרו אללי מאסותא ואמרו שמחר מחזרים לי עובר בלוציסט הייתי רוצה לדעת מה זה אומר מיטל

17/07/2011 | 17:36 | מאת: דנה

ממה שאני יודעת, בלוסטיצ זהו עובר שגידלו במעבדה ויש אומרים שהסיכויים שלו הרבה יותר טובים להשתרשות, שיהיה בהצלחה!

17/07/2011 | 17:45 | מאת: מיטל

היי דנה קודם כל ברוכה הבאה לפורום דבר שני תודה על ההסבר עכשיו זה הרבה יותר ברור לי זה פשוט פעם ראשונה שמחזירים לי עובר בלוציסט מיטל

17/07/2011 | 16:44 | מאת: נחמי

בנות יקרות שלום! הופתעתי לגלות פורום שתומך ונותן עצות כל כך מקצועיות וחכמות. קצת על עצמי, אני בת 33, נשואה כבר 13 שנה וברוך ה' יש לי בן נפלאה בן 7,5 מטיפולי IVF , תודה ענקית לפרופסור מרגליות! גם לפני הלידה עברתי לא מעט סבל: בדיקות, לפרוסקופיה, אקקלומין, זריקות, IUI, IVF, לחץ מצד הקרובים, חברים, 2 הפלות בתחילת ההריון, גרידה, גירוי יתר, ים דמעות, ואין סוף תשובות שליליות. ובסוף הריון נפלא לפי הספר, רק ילדתי בקייסרי אבל חוץ מזה הכל היה תקין ונפלא, מאחלת לכל אחת מכן הריון כזה. חשוב לציין שבכל המהלך הבעיה שלנו הוגדרה כלא ידועה. זאת אומרת יש לי שחלות פוליציסטיות אבל חוץ מזה אין בעיות. ואז אני בנאיביות חשבתי כי אולי אחרי הלידה הראשונה אוכל להיכנס להריון ספונטני. שנתיים אחרי הלידה לא עשיתי טיפולים, ורק אחרי שנתיים הבנתי שאצטרך לחזור למעגל הטיפולים. חזרתי והפעם אני כבר 5 שנים בטיפולי IVF, כבר אינני זוכרת מספר מדויק של החזרות שעברתי. מאז החלפתי פעמיים בית חולים פעם ראשונה עברתי משערי צדק להדסה – בשערי צדק לפני כמה שנים היה לחץ נוראי ואני הבנתי שאני נמצאת על פס נע, כי אי אפשר לתת יחס עם מספר רב של מטופלות, חוץ מזה המליצו לנו על פרופ' לאופר כיצירתי ומתאים למקרה שלנו. בהדסה הכל היה בסדר, יותר רגוע, אבל לא הגענו להריון, וחוץ מזה אם רוצים להיות מטופלים אצל פרופ' לאופר צריך לשלם על כל טיפול משהו כמו 6,000 ש''ח, אחרת פרופ' לאופר לא יסתכל עליכן. אולי הוא מומחה טוב למי שמוכן לשלם לו, אינני יודעת. בכל מקרה אני מודה לצוות של הדסה על הניסיון ועל הטיפולים. כרגע בהמלצת חברים עברנו לד''ר וייסמן – אסותא ראשל''צ, ורק עכשיו אני מרגישה יחס אישי וחשיבה של הרופא. אנחנו עדיין בטיפול הראשון שם, כמה ימים אחרי החזרה מדורגת עם 2 עוברים כל אחד של 8 תאים ביום 3 ובלסטוציסט ביום 5. מקווה לטוב! אגב, בהדסה כל הזמן אמרו לי שלא כדאי לגדל בלסטוציסטים כי חבל... ועכשיו אני מבינה שאולי במקרה ספציפי שלנו היה חבל על ההחזרות חוזרות ועל ביזבוז הזמן היקר. אני עדיין לא מבינה איפה טמונה הסיבה שלנו, אבל אני יודעת שהייתי בהריון ובכל טיפול יש לי מספיק עוברים טובים ואף אני הגעתי לבלסטוציסט הראשון שלי! אני מנסה למפות את הסיבה וגם מה בעצם קרה בין התקופות לפני הלידה ואחרי הלידה – לפני הלידה נכנסתי להריון הראשון מטיפול השלישי (החזרה שלישית), אחר כך טיפול אחרי טיפול היה הריון, וכרגע שום דבר... אולי אתן יכולות לתת לי רמז לחידה הזו? אולי ניתוח קייסרי הוא אחד מההסברים (אף שהרופאים לא סוברים כך)? סליחה שהארכתי במכתב זה, מקווה לשמוע עצות טובות! תודה, נחמי

17/07/2011 | 23:43 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו! מאחלת לך שכבר כרגע הצטרפת רשמית להריוניות שלנו, כי מבחינתי את בהריון, ולא יוכח אחרת בכלל! גם לא בבטא עוד??? כמה ימים?? צ'מעי, דרך לא קלה בכלל עברת. אני גם רואה שאת לגמרי בקיאה בחומר, ורק מצטערת שהגעת למישהו שמקשיב לך ומנסה להיות יצירתי אחרי תלאות רבות כל כך. שאלת השאלות, למה למה למה, מתי ולמה ומתי... הלוואי שידעתי להגיד לך. מה שאני יכולה לנסות להבין מההיסטוריה שלך זה כמה דברים: 1. "לכאורה" מבחינת הרופאים הקונבנציונלים אין בעיה. ז"א שאני מניחה שעברת את כל סוגי הבדיקות למיניהם וחוץ משחלות פוליציסטיות לא מצאו כלום? כשאני אומרת בדיקות אני מתכוונת לפרופיל הורמונלי מלא, צילום רחם או היסטרוסקופיה, בדיקה לקרישיות יתר בדם, בדיקות גנטיות, קריוטיפ? האם ביצעת פיפל בעברך? 2. האם ניסית אי פעם במהלך דרכך לשלב רפואה אלטרנטיבית? דיקור? תזונה? צמחים? האם את פעילה פיזית? עושה איזשהי פעילות קבועה? הליכה, יוגה, שחיה? משהו? אני ממש ממש לא חושבת שהקיסרי מעיד על איזה בעיה בכלל. מכל המחקרים שאני עשיתי (גם אני ילדתי את בכורי בקיסרי) זה לא אמור להשפיע על הקלטות הריון נוסף, אלא אם כן היו סיבוכים אחרי הקיסרי, כמו זיהומים או הידבקויות שראו בחלל הרחם. מה שאני עוד יודעת זה שאת הרית וילדת ילד בריא, ואת נחשבת עדיין לצעירה מאד יחסית, כך שעם כל העצבים ובאסה של מה שאני הולכת להגיד לך - אני יודעת שאני צודקת: זה רק עניין של זמן... אוף, שוב פעם עניין המתי הזה...! אבל זה יגיע. כי גוף שידע להרות וללדת, מרבית הסיכויים שידע לעשות זאת שוב בצורה בריאה וארוכה ונכונה וטובה. יפתי, שבי עמנו, נעים פה ביחד. בינתיים מחזיקה לך אצבעות שממש ברגעים אלה את פורשת מהחברותא שלנו לכיוון פורום לענייני התעגלות! בהצלחה ענקית &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

18/07/2011 | 09:43 | מאת: נחמי

נועה יקירתי, את לא יודעת כמה חשוב לי לשמוע ממך את דעתך המקצועי וכמה מחמם היחס שאת נותנת! תמשיכי ותצליחי! אמן על כל האיחולים החמים שלך!!! עכשיו לגבי המלצות ושאלות שלך: פרוטוקול הורמונלי מלא עשיתי לא פעם, הכל היה תקין, חוץ מזה אני מגיבה מצויין על התרופות אפילו במינון נמוך. היסטרוסקופיה גם כן עשיתי פעמיים – פעם לפני הלידה ופעם כמה שנים אחרי הלידה, הכל היה תקין. בבדיקות הגנטיות כולל קריוטיפ שביצעו בהדסה עוד לפני הלידה לא מצאו כלום. ניתוח קייסרי עבר ללא סיבוכים, ואני חייבת לומר שללדת בקייסרי זה כיף (במיוחד אחרי 48 שעות של צירים חזקים). בקרישת דם מצאו פקטור 11 טיפה יותר גבוה, ואז אחרי שנכנסתי להריון עם הבן שלי נתנו לי קלקסן ליתר ביטחון, גם עכשיו אני מקבלת מקרופירין אחרי שאיבה אני מבינה מהסיבה הזו. אז לפני 8 שנים בערך פרופ' מרגליות לא היה בטוח שזו הסיבה ואפילו התייעץ עם המומחה בקרישות דם, אבל זאת אחרי 2 הפלות. פיפל עשיתי כמה פעמים בטיפולים אחרונים גם בהדסה (אחרי בקשתי) וגם עכשיו. גם לרפואה אלטרנטיבית ניסינו לפנות, בילינו שנה בחוויה הזו, עשינו הפסקה בטיפולי IVF לפני שנתיים – שלוש, ואחרי דיקורים, כוסות רוח וכו' חזרנו לטיפולים קונבנציונליים. רפואה אלטרנטיבית סידרה לי ווסת קצת, לא מעבר לכך. אבל הווסת שלי לא נוראית הייתה גם לפני - פלוס מינוס כמה ימים. לגבי ספורט את צודקת אני חייבת להקדיש יותר זמן, אף שאין לי עודף משקל ואני כן עושה מדי פעם הליכה עם בעלי או על אליפטיקל, משחקת פינג פונג, הולכת לבריכה, ורקדת בבית כאשר יש לי מצב רוח מסוים. יוגה לא ניסיתי אף פעם. אגב, האם מותר, מומלץ לעשות ספורט אחרי החזרה? אני תמיד מפחדת לעשות פעילות גופנית אחרי החזרה וזו אחת מהסיבות מדוע אני לא נרשמת לחוגים ולא עושה ספורט באופן קבוע. מה שאני מבינה שכנראה הבעייה היא בהתפתחות של עוברים בשלב בין יום 3 לבין יום 12 אחרי ההפריה. משהו קורה איתם. אגב, הבן שלי היה מהמוקפאים, ובשבילי זה ממש נס!!! רק עכשיו אני מבינה עד כמה זה היה נס!!! נועל'ה, המון המון תודה על המילים הטובות וחמות, אני מאחלת לך מכל הלב אושר שמגיע לך על הטוב שאת עושה לזולת! המון ברכות לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! באהבה, נחמי

18/07/2011 | 15:20 | מאת: מור

אופציה נוספת שכדאי להתעניין הוא הנצה (חור במעטפת העובר שעוזרת לו להשתרש ברחם). בדרך כלל עושים מעל חמש הפריות שלא הניבו הריון או אם יש בעיה מוכחת בהשרשה. בטיפול השישי שלי האחרון והמנצח, עשינו הנצה. לא יודעת להגיד אם זה מה שעשה את ההבדל אבל בהחלט שווה לנסות. שיהיה המון המון בהצלחה כבר בטיפול הנוכחי!

18/07/2011 | 20:40 | מאת: נחמי

היי מור! מה שאמרת נשמע לי מעניין מאד, לא שמעתי אף פעם על הנצה. פעם עשו לי דבק ביולוגי, אבל את ההנצה זה משהו חדש! המון תודה לך על הרעיון! מאחלת לך הצלחה והרבה הרבה ילדים מתוקים!!!

17/07/2011 | 10:33 | מאת: דורה

לסופ"ש באמצע"ש. יענו- אחזור ביום חמישי. לוקחת מחשב מתוך אופטימיות אבל, כנראה שלא תהייה גישה. נשיקות לכולן, שבוע מצויין לכולן, ובשורות טובות אמן ואמן!!! ונועהתי, בלי הפתעות פליז...

17/07/2011 | 10:38 | מאת: דנה

תהני גם בשבילנו!!! איזה כיף :) שבוע מצויין שיהיה

17/07/2011 | 11:48 | מאת: נ

היי דורינקה שתהיה לך חופשה מהממת וכיפית. מגיע לך :-) תבלו בנעימים ותסעי בשלום ותחזרי בשלום :-) מצטרפת לדנה: תהני גם בשבילנו :-)

17/07/2011 | 23:51 | מאת: נועה

צילי לא יוצאת בלי "אנטי דורי" בסביבה! מחכה וממתינה בזבלנות! סעו לשלום תהנו מכל רגע ותחזרו בשלום!!!!!! (זה המפגש השנתי ליד מקור מי השתיה שלנו?)

16/07/2011 | 13:50 | מאת: איילת

אני כרגע נמצאת בטיפול ivf השני שלי ובראשון לקחתי גונל 150 מל ומנוגון 3 אמפולות, בטיפול הנ"ל שאבו7 בציות באיכות בנונית (לא אומר לי הרבה). עכשיו בטיפול הנוכחי הרופא המליץ לי לקחת 225 גונל ולאחר מכן מנגון 2.5 אמפולות. 1. האם זה לא מינון גדול מידי??? (הייתי מעוניינת שיוריד ל200) 2. האם ההשפעה של כמות התרופות הנ"ל מגדיל את כמות הביציות או שגם מקצר את משך זמן עד לשאיבה??? תודה.

16/07/2011 | 21:05 | מאת: דורה

קודם כל- בהצלחה!!!! ולשאלותייך- בקשר למינון- הרבה זה עניין אינדבידואלי. הרופא לא הגדיל לך בהמון. את תהיי במעקב במשך תקופת הגירוי השחלתי והמינונים ישונו לפי הצורך, אם יהיה צורך. אני לא מבינה למה חשוב לך להוריד דווקא ל- 200. לדעתי, תני לזה את הצ'אנס הראוי. בסך הכל זהו רק הטיפול השני שלך, והרופא מנסה ללמוד מהטיפול הקודם ולשפר את כמות הביציות ואת איכותן. ההשפעה של הזריקות הנ"ל היא אך ורק על כמות הביציות שמגיעות להבשלה ולא אמור לקצר את הזמן לשאיבה. ושוב, בהצלחה!!! דורה.

16/07/2011 | 21:05 | מאת: נועה

קודם כל שיהיה טיפול מוצלח מדויק ואחרון בהחלט!!!!!!!! נשמע די הגיוני המינונים שקיבלת הפעם. בד"כ מגונל 150 עולים ל 225. בקפיצות במינונים של הגונל הן בד"כ בעליות של 75. ז"א עלית רק דרגה אחת בעצם. הוא איזן לך את הסה"כ בכך שהפחית את המינון של המנוגון. ז"א שאת בעצם תקבלי מינון מאד דומה לטיפול הקודם. עליית הגונל תאפשר אולי גיוס מספר גדול יותר של זקיקים בתחילת התהליך, ויכול להיות שיעלה את איכות הביציות כתוצאה מכך. אני לא חושבת שזה יקצר את הזמן עד לשאיבה, אבל זה יכול להעלות את כמות ואיכות הביציות. מחזיקה לך אצבעות לטיפול מנצח &&&&&&&&&&& שבוע טוב ובשורות טובות!

16/07/2011 | 22:11 | מאת: איילת

הוקל לי מאוד לשמוע זאת...(אני פשוט מרגישה כמו שפן ניסיונות ולכן מאוד קשה לי לבטוח ברופאים) תודה רבה לכן.

16/07/2011 | 10:58 | מאת: מיטל

מה נשמע? הכל בסדר? אתמול הלכתי לאסותא להחזרה החזירו לי 3 עוברים ועוד 5 רוצים לנסות להמשיך לגדל מיטל

16/07/2011 | 21:08 | מאת: נועה

טפו טפו הכל מצוין אצלי! נשמע שאצלך גם מעולה! שמחה לשמוע שהילדים חזרו אליך הביתה, תחממי אותם טוב טוב, תלחשי להם כל היום כמה את אוהבת אותם. הם מקשיבים כבר עכשיו! מקווה שיהיו עוד 5 בלסטוציסטים אחים/יות לחברה שכבר בפנים. שבוע טוב ובשורות מדהימות &&&&&&&&&&&&&&&

16/07/2011 | 10:53 | מאת: דניאלה

שבת שלום יקירותיי אני כבר 10 ימים מזריקה דקא 0.1 - פרוטוקול ארוך. הווסת היתה אמורה להגיע השבוע וזה לא קורה. מצד שני הבטא שלילית. מישהי יודעת אם הדקא עלולה לעכב את קבלת הווסת? ואם יש לזה אח"כ השלכות על המחזורים הבאים? עד היום המחזור של היה הכי סדיר בעולם ועכשיו עם הזריקות האלה מפחדת שאני לא משבשת את עצמי בטירוף. תודדדדדה

16/07/2011 | 11:22 | מאת: מטופל?שית

כן יקירתי לפעמים לדקא יש השפעה על המחזור והוא מתעכב בכמה ימים שיהיה המון בהצלחה!!!

16/07/2011 | 21:08 | מאת: דורה

(-: היתה לנו פה פעם תקופה שהמצאנו כינויי חיבה לכל המורמונים שלנו... למשל- דרקא. או גונעל איף.. עם ההומור של גיל חמש שלי זה הצחיק אותי לאללה!

17/07/2011 | 20:39 | מאת: דניאלה

16/07/2011 | 21:10 | מאת: נועה

את לא משבשת כלום שום כלום. דקא בהחלט יכול לעכב את המחזור. זה מאד מאד שכיח. הוא יגיע בימים הקרובים אל דאגה. זה גם לא קשור למחזורים הבאים. הם יחזרו להיות סדירים ותקינים, אבל אני מאחלת לך שזה לא יקרה ב שנה הקרובה בכלל בכלל!!!!!!!!!! הדקא היומי מתנדף מהמערכת במידי. שיהיה טיפול מוצלח אחרון מדויק ונפלא!!!!!!!!!!!

15/07/2011 | 10:36 | מאת: למסירה

15/07/2011 | 10:37 | מאת: המשך הודעה

מי שמעוניינת בגונל 900 נא להשאיר תגובה לא נעשה שימוש ב-3 קופסאות חדשות ומקוררות

15/07/2011 | 10:50 | מאת: נ

היי הייתי מעוניינת לקבל את הקופסאות. אני מאזור השרון. מהיכן את ? כתובת מייל לפרטים נוספים: [email protected] תודה :-)

17/07/2011 | 06:42 | מאת: נ

היי השארתי לך את כתובת המייל שלי. האם ישנה עוד דרך ליצור איתך קשר?. תודה ומזל טוב :-)

14/07/2011 | 20:45 | מאת: נ

קודם כל ברוכה השבה דורה והמון המון מזל טוב ליום הולדתך. עד 100 כ-20 עם המון בריאות אושר וילדים מקיר לקיר. ולעדכונים: אני עדיין לא קיבלתי את תוצאות בדיקות הדם-קרישיות שביצעתי ב- 30.6. חסרות לי עוד 4 בדיקות שלפי מה שנאמר לי הן יהיו בשבוע הבא. אלו הן הבדיקות הכי חשובות. בינתיים עד שתגענה התוצאות הרופאה התחילה לתת לי גלולות (למניעת הריון) מסוג אמילי שמינון ההורמונים שלהן הינו נמוך. אבל יש לי תופעה מאוד מוזרה והיא: אני לוקחת את הגלולה בערב, וביום למחרת אני מרגישה עייפות מתישה מהבוקר ועד סביבות הצהריים, בערך עד השעה 12:00. לאחר מכן העייפו חולפת ואני מרגישה עירנית. זו עייפות שפשוט מתישה אותי. העייפות הזו דומה לעייפות אותה אני חשה לאחר לקיחת הקרינון לאחר ההחזרה של העוברים. הפנתי את השאלה לרופאה שלי והיא טרם חזרה אלי. בינתיים עד שאקבל תשובה מהרופאה, האם מישהי נתקלה בתופעה שכזו ?. תודה ובהצלחה לכולן

14/07/2011 | 20:48 | מאת: נועה

ועוד איך נתקלתי בכל מיני תופעות שגלולות גרמו, החל מעייפות ועד בחילות וגודש נוראי בחזה ועוד מיני חולירות... לא נורא, זה מיועד לשבועיים כדי לעשות לגוף RESET לפני תחילת טיפול... תשרדי נכון? מחכה לשמוע מתי את מזנקת לדרך!!!!! ערב מקסים נונקה!

15/07/2011 | 07:26 | מאת: נ

היי נועלה נו איך מתקדמים את הפרוייקט?. לפי החישוב שלי את בתחילתו של החודש התשיעי?!!! איך את מרגישה? אני מניחה שאת עושה את אותם הדברים אבל לאט יותר (כמשקל השיר של שלום חנוך: מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?. את אותם הדברים אבל לאט. תודה רבה רבה על התגובה. נו אז כמו תמיד הרגעת אותי. אין ברירה אני אשרוד את החולירע הזו, הכל זה למען מטרה טובה שאני מקווה שהפעם סוף סוף תגיע. מקווה שבשבוע הבא אולי כבר תהיינה תוצאות. אני אתקשר אליהם ואם יש אני אסע לקחת אותן במקום שהן יישלחו בדואר. מה שאני לא מצליחה להבין איך יש בנות שנוטלות גלולות (לא במטרה למנוע הריון) במשך כל הרבה שנים, למרות שהן מחליפות עד שמוצאים את הגלולה המתאימה. פשוט לא ייאמן. מבטיחה לעדכן בהמשך מתי מתחיל הזינוק :-) המשך התגלגלות קלה וסוף שבוע מקסים :-)

14/07/2011 | 22:17 | מאת: דורה

תודה תודה, יקירתי. עד מאה כעשרים זו ברכה מקסימה שאני מאד אוהבת. באמת! ובקשר לגלולות, כמו שנועה כתבה לך, מאד כן. גלולות עושות שמייח בדיוק כמו כל ההורמונים שאנחנו מזריקות או מחדירות או מסניפות. יש כאלו שלא יעשה להן כלום, יש כאלו שיעשה להן חצ'קוניאדה ויש כאלו שיפלו מהרגלים. העיקר שתקבלי את התשובות ונדע מה התוכניות להמשך. לילה טוב ותודה על כל האיחולים. דורה. מח

15/07/2011 | 07:30 | מאת: נ

היי דורל'ה תודה על התשובה. אני מתה על התשובות שלכן. תמיד מקצועיות ומטובלות בהומור. הנה אני כותבת את התגובה הזו בבוקר כשאני עוד בשלבי עירנות ולפני תחילת השפעת הסמים = גלולות. אני מקווה שבשבוע הבא כבר תהיינה לי התוצאות ואני אעדכן לגבי ההמשך. תודה רבה וסוף שבוע קסום :-)

14/07/2011 | 18:23 | מאת: רונית

שלום! אני מנסה להיכנס להיריון ולוקחת חומצה פולית כל ערב (בד"כ בסביבות שעה 10 בערב). אתמול (יום ד') נרדמתי בערב והתעוררתי קצת אחרי חצות ולכן לקחתי את החומצה הפולית רק ב-12 ורבע בלילה (שזה למעשה כבר רבע שעה בתוך יום ה'). האם העובדה שלקיחת החומצה נעשתה כבר לאחר שנכנס יום ה' אומרת שאני כבר לא יכולה לקחת כדור נוסף ביום ה' בערב או שאין לזה חשיבות שזה נעשה קצת אחרי חצות וזה נחשב יום ד' לצורך העניין ולכן אני בעצם יכולה לקחת את הכדור כרגיל גם ביום ה' (שזה היום) בערב? תודה מראש.

14/07/2011 | 20:33 | מאת: נועה

ממש לא עקרוני, את יכולה לקחת את הכדור למחרת בערב בשעה שאת רגילה אליה. זה כזה משמעותי עם חומצה פולית לדייק עד כדי כך בשעות. שיהיה בהצלחה והריון בריא ותקין בקרוב קרוב!

14/07/2011 | 17:52 | מאת: נעמה רז

שלום לכולם, קראתי את הפורום ומאוד נהנתי מהתמיכה של כולם והידע המקצועי והשיתופיות. זו פעם ראשונה שאני כותבת בפורום אבל כנראה שלפחדיי יש השפעה דיי גדולה הפעם. קצת רקע - אני בת 28, נשואה 3 שנים עם אמא וחמות שכבר מתות לנכדים. מטופלת כבר שנתיים אצל רופא הנשים שלי שנתן לי אקקולומין במשך שנתיים... ולא ממש דאג לבצע מעקב ביציות וגם לא הרגשתי שבכלל אכפת לו מהתהליך - בקיצור כל פעם שבאתי אליו קיבלתי אקקלומין למשך 3 חודשים. בנובמבר האחרון נכנסתי להריון (לאחר שנה וחצי של אקקלומין), אבל הפלתי בשבוע העשירי (ממש יומיים אחרי שנחתתי בתאילנד.. הרופא צפה את זה מראש בגלל הדימום הקל ואמר לי לחכות שיפול טבעית (זה לא היה כל כך נעים, אבל עברתי גם את זה בלי לחשוב על זה יותר מידיי). כשחזרתי מתאילנד עשיתי בדיקות והכל חזר לשיגרה. עברה עוד חצי שנה ושום דבר. אין תינוקי! (חשוב לציין שגם אני וגם בעלי עשינו בדיקות, ויצא תקין). בעלי שכבר היה מיואש הגיע איתי לרופא והיה מעוצבן, מה שגרם לרופא סוף סוף להגיד שהוא לא בקיא בתחום והפנה אותנו למעבדת פוריות והמליץ גם על פרופ' אילן כהן בת"א. במעבדת הפוריות של מכבי, הרופא החליט לתת לי לעשות את כל הבדיקות שרופא הנשים שלי לא עשה - מעקב ביציות שכוללות בדיקות דם ואולטראסאונד, בדיקת דם בזמן המחזור וכו'.. ואמר שאחזור אליו עם התוצאות לאחר המחזור כדי שנחליט אם מתחילים הזרקות. מצד שני, הייתי גם אצל הפרופ'. כבר בפגישה הראשונה אצלו הוא אמר שנתחיל בהזרקות יומיות שאני אעשה לעצמי ולפני זה הוא ביקש שאבצע צילום רחם. מבקשת להתייעץ עם מי שיכול לתת לי קצת הכוונה. איך נראה לכם שעליי להתקדם...? האם עליי לעשות את צילום הרחם למרות שכתבההסכמה שעליי לחתום רשומים דברים ממש מבהילים כגון סיכונים לדלקות כרוניות, ניקוב הרחם ולרבות צורך עתידי לכרות את הרחם...???? אני מאוד מפחדת בייחוד אחרי כל מה שקראתי באינטרנט וגם מבולבלת כי אין לי ממש עם מי לדבר/ להתייעץ. תודה רבה על העזרה!!

14/07/2011 | 20:45 | מאת: נועה

כתבתי כתבתי ועפתי... אוףףף ברוכה הבאה אלינו, בברכת תקצר דרכך עמנו! אני מאד מאד מאד כועסת על הרופא שמשך אותך שנתיים עם איקקלומין בלי לבצע שום מעקבים או לשלוח אותך קודם לרופא מומחה פריון! זה כל כך לא אחראי מצידו! אז טוב שעברת לידי מומחה פריון! לגבי כל טפסי ההפחדות שמחתימים עליהם בכל נושא הפוריות, הם בעיקר נועדו לכיסוי תחת של המבצעים. מנסיוננו, סיבוכים הם מאד מאד מאד נדירים, בעיקר אם את בידיים מקצועיות. מאד מאד מאד ממליצה לך לבצע צילום רחם אצל ד"ר טוגנרייך. נחשב לטוב בתחומו, הבנות אומרות שלא כאב, לא הפחיד ועבר מאד מאד מהר. זה גם יתן תמונה לגבי מה קורה אצלך באינסטלציה... מה מצב בעלך? הזרע תקין? ביצעת בדיקת דם לפרופיל הורמונלי? תרגישי בבית וחפשי לשאול כל שעולה על דעתך! הכל נשמע הרבה יותר מפחיד ממה שזה באמת. תשארי איתנו ותראי!

14/07/2011 | 22:29 | מאת: דורה

נתחיל מזה שקראתי את מה שכתבת וכל כך התרגזתי, אוי אלוהים, כל כך התרגזתי שיכולתי לתלוש לעצמי את השערות מרוב עצבים! אני יודעת שאין בזה טעם עכשיו, להגיד לך מה דעתי על הרופא שדחף לך איקקלומין במשך שלוש שנים. אבל, שאלוהים יעזור לי, אני מאד מקווה שהמחשבות שלי לא יכולות לגרום לנזקים, כי אם כן, הוא נשרף ברגעים אלו ממש! גם נועה שאלה אותך לגבי הבדיקות. כי כתבת שהכל תקין, אבל גם כתבת שמומחה הפוריות שלח אותך לעשות בדיקות שעדיין לא הגיעו. אז אילו בדיקות יצאו תקינות ולאילו אתם מחכים? לגבי צילום רחם, והאמת, גם לגבי אקמול- יש המון הערות כיסוי תחת, כמו שנועה אומרת. רוב הנשים שעוברות טיפולי פוריות ושלא הצליחו בטיפול אחד- שניים של מעקב ביוץ ותזמון יחסי מין, עם או בלי איקקלומין, או שתיים שלוש הזרעות- נשלחות לעשות צילום רחם. ויש רופאים שעושים את זה עוד לפניי שמתחילים בכלל. כדאי לעשות כי אם יש בעיות פיזיולוגיות אפשר לעלות על חלקן כך. חשוב שיבדקו גם מה שלום רירית הרחם שלך, אחרי כל האיקקלומין שה#$%$^&%^*$#@$@#&%$^**$^ ההוא נתן לך. וזהו, אני לא אתעצבן יותר. ברוכה הבאה לפורום החם והאוהב שלנו. אני מאחלת לך מכל ליבי שהות קצרה במחיצתנו! דורה.

17/07/2011 | 17:30 | מאת: נעמה רז

המון תודה על התגובות המהירות והאכפתיות. קראתי את מה שכתבתן במהלך הסופ"ש אבל לא הספקתי לענות. אני יכולה להגיד שהרגעתן אותי מאוד. ממש הרגשתי שפתאום אני לא לבדויש מישהו שעוטף אותי בהרבה חום! (הלכתי כבר להתפוצץ!! לא ידעתי למי לשפוך...!!). אז המון תודה. שמעתי לעצתה של נועה ותאמתי תור אצל ד"ר טוגנרייך לקראת סוף אוגוסט (אני מקווה שאשמע חדשות טובות עד אז ולא אצטרך את זה..). בקשר לבעלי, הבדיקות יצאו תקינות. יועץ הפוריות ביקש רק שיעשה בדיקה חוזרת כדי לבדוק שוב את הנפח.בדיקה הורמונאלית גם ביצעתי - יצא תקין. דורה - כל כך הצחקת אותי! אין צורך לתלוש שערות! :) חבל על העצבים. החודש נשלחתי לאולטראסאונד מעקב ביציות (רירית תקינה), 2 בדיקות דם בזמן הביוץ ובדיקת דם בזמן מחזור. עם האקקלומין הפסקתי רק מקווה שזה לא ישבש את המחזור. יום שני הבא יש לי תור אצל יועץ הפוריות כדי לעבור על הכל ולהחליט איך מתקדמים.

15/07/2011 | 07:16 | מאת: נ

היי נעמה תחילה אני מאחלת לך שהות קצרצרה בפורום זה שהוא פשוט מדהים. גם אני נחשפתי לפורום זה תחילה בתור קוראת ומהר מאוד מצאתי את עצמי גם שואלת שאלות ולפעמים גם מגיבה. התשובות של נועה ודורה והידע שלהן פשוט מדהים, וגם של שאר הבנות שכל כך עוזרות לעבור את התהליך הקשה הזה. אז אחרי התשבוחות (הראויות) :-) לפורום, גם לי (כמו לדורה) עלו הפיוזים כמו שאומרים כשקראתי את מה שכתבת. לא כל רופא נשים יש לו את ההתמחות בפריון ומשום מה הם לא מודים בזה, כאילו שזו בושה. לגבי צילום רחם: הם תמיד מחתימים ומכסים את עצמם מכל מני אפשרויות שחלילה יכולות לקרות. אני עשיתי את צילום הרחם בבית חולים לניאדו, ואני חייבת לומר לך שהשד לא כל כך נורא. זה באמת לא הכי נעים אבל הם ממליצים לקחת כדור משכך כאבים כדוגמת אקמול, אופטלגין וזה אכן עוזר. לגבי מה שאת כותבת שקראת באינטרנט: אז כן כן גם אני ניזונה מהאינטרנט ואיך אומרים בנימת הומור: אפשר גם למות מהאינטרנט :-). יש לקחת בערבון מוגבל את מה שאנחנו קוראים - את זאת למדתי מנסיוני. העיקר שיש לך את הפורום המדהים הזה שבו את יכולה להתייעץ ולשפוך את ליבך - ותאמיני לי שזה עוזר. מאחלת לך הצלחה ענקית והתחילי עם צילום הרחם והעיקר שנשמע בשורות טובות. המשך יום מקסים ושבת קסומה :-)

14/07/2011 | 12:43 | מאת: רעות

אני פותחת שרשור חדש כי השרשור הקודם שלי למטה ואני זקוקה לתגובותיכן. אתמול בערב דיברתי עם הרופא שלי שטען שכל רירית בעובי של מעל 6 מ"מ מספיקה לסיכויי קליטה טובים ואין שום משמעות אם עובי הרירית 7/8/9 מ"מ, הסיכויים נשארים זהים. לכן לא הסכים לתת לי כדורים לעבות את הרירית כי טען שאין שום טעם...(אפילו שניסיתי להתעקש אמר שאין לכך משמעות בשלב זה). בנוסף, קבעו לי את החזרת המוקפאים ליום ראשון שזה ממש תמוה מבחינתי כי לדברי רופא ע"פ בדיקות דם הביוץ היה אתמול בבוקר ולכן בשבת שזה היום השלישי מפשירים את העוברים ואז בודקים במעבדה את מצבם ומחזירים רק למחרת. שאלתי אותו לגבי חודש שעבר שאז הפשירו והחזירו באותו יום (שיצא היום השלישי לאחר ביוץ) ואמר שאינו זוכר ): אני כבר לא יודעת מה לחשוב, מרגישה קצת זלזול מצד רופא, וזה עוד כשאני משלמת לו פרטי ובעלי כבר כועס שאנחנו אמורים לשלם לו 850 ש"ח עבור ההחזרה. מה אתן חושבות? לא מבינה בכלל את כל ההתנהלות הזאת

14/07/2011 | 12:57 | מאת: נועה

לגבי הרירית, כבר כתבתי לך שזה ממש לא משמעותי מעל 6מ"מ. אז אל תדאגי לגבי עוד תוספת. אם את לא מאלה שמקבלת מחזור לפני הזמן, אז באמת אין בעיה. לגבי ההחזרה, יש כמה שיטות. יש שמפשירים ומחזירים באותו יום ויש שמפשירים ומחכים יום לראות מה מצב העוברים אם הם ממשיכים להתחלק או לא. תראי, יכול להיות שלא מתאים לרופא שלך לבוא לעשות החזרה בשבת, ולכן הוא החליט ללכת על הדרך השניה, אבל מאד יכול להיות גם שהוא פשוט רוצה לנסות את הדרך שמחכה יום אחרי. אני הפשרתי פעם מוקפאים והחזרתי יום אחרי כשראו שהם ממשיכים להתפתח. העניין עם הכסף, קצת מוגזם נשמע לי לשלם בנפרד על ההחזרה 850 ש"ח... למה? יש רופאים שמבצעים את כל ההליכים באותו תשלום חד פעמי שמשלמים בתחילת פרוטוקול, וזה כולל את פגישת הפרוטוקול, השאיבה וההחזרה. יש אפילו כאלו שמרחיקים לכת ומבצעים את המעקבים בעצמם במקום לשלוח אותך לטכנאיות.

14/07/2011 | 23:08 | מאת: דורה

תראי, יקירתי, הרופא קבע לך עובדה ועם זה את תנצחי!!! כתבתי לך חצי מגילה ומחקתי הכל. אפשר גם כמו שהרופא הזה רוצה. אפשר גם אחרת אבל אפשר גם ככה. וככה את תצליחי!!!!!!!! רק חייבת מילה אחת בעניין לראות את מצב המופשרים- רואים מה מצבם גם כשמחזירים אותם שעה אחרי ההפשרה. (אפשר לדעת למה החזרה עולה 850 שקלים???????? זה באמת מעצבן). ולסיכום- חייבת שהמילים האחרונות יהיו שוב, אלו- אפשר גם אפשר להצליח כמו שהרופא הזה רוצה לעשות את ההחזרה. אפשר ואת גם תצליחי!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

14/07/2011 | 09:10 | מאת: שירה

מישהי יודעת להמליץ על רופא מסויים או מרפאה בירושלים? כל פרט יכול לעזור, תודה...

14/07/2011 | 13:02 | מאת: נועה

אני מקווה שדורה תראה את ההודעה בקרוב, כי היא המקור לענייני ירושלים. שיהיה בהצלחהההההההה

14/07/2011 | 14:31 | מאת: סמי

שירה יקרה, אני הייתי מטופלת לשביעות רצוני המלאה בהדסה הר-הצופים, אצל פרופסור הורוביץ. בהצלחה, סמי

14/07/2011 | 23:30 | מאת: דורה

בחיי, פתאום כולן ירושלמיות? גם עדי יצאה מהארון לפני יומיים... יקירתי, כמה כיף לראות אותך מציצה עלינו. אוהבת אותך מאד!!!!!!!

14/07/2011 | 23:21 | מאת: דורה

לא ידעתי! אני הייתי מטופלת בשערי צדק, דרך כללית. עברתי אצל כל הרופאים במרפאה, כולם מעולים ומעלה. גם פרופסור מרגליות המקסים והלבבי, תותחן העל שמנהל את המרפאה. גם ד"ר גבע הניפלאה, שמנהלת שם את מחלקת PGD, גם ד"ר צפריר יקירי, אדם מדהים, רופא מדהים. ובסופו של סופו, הכי מכולם היה, הווה ויהיה- ד"ר מיכאל גל. מקצוען, גאון, בעל לב ענק ורחום וזקן תמוה. והוא שעשה את הבלתי אפשרי והצליח להכניס אותנו להריון אחרי ארבע שנים וחצי שלא היה סימן של בטא באוויר. אני חייבת להגיד שלא הייתי בשום מקום אחר, וידוע לי שלהדסה יש תותחים משלה. (פעם כשקניתי גונאל בסופרפארם של ניות הרוקחת אמרה לי שהתאומים שלה הם של ד"ר גל. עוד לפני שסיפרתי משהו אפילו). אשמח לפרט עוד ועוד. לשבח ולהלל. אם רק תרצי.

15/07/2011 | 01:35 | מאת: מור***

היי יקירה,אני רוצה להמליץ לך על פרופ? לאופר מהדסה עין כרם( מנהל מחלקת יולדות-ונשים)... קראתי מה שדורה כתבה לך וכנראה זה אינדיבידואלי לגמריי, מכיוון שחלק מהשמות שהיא הזכירה טופלתי אצלהם ולא הייתי מרוצה, ולאחר ששמעתי רבות על נפלאותיו של לאופר החלטתי לנסות ולא התאכזבתי לרגע רופא בחסד עליון... ממליצהההה בחוום ב ה צ ל ח ה :-))

15/07/2011 | 03:57 | מאת: שירה

גם אני בשערי צדק... ולא נעים לי להזכיר שמות אחרי כל מה שכתבתי אבל אני אתן רמז דק, אצל מנהל המרפאה... ואני אוהבת אותו מאוד מאוד, והוא אדם מקסים ולבבי, ויש לו עיניים כ"כ טובות, אבל... בסופו של דבר יש לו כ"כ הרבה על הראש שאני לא בטוחה שמקבלים טיפול טוב כמו פעם. חייבת להגיד שאצל גל, ששמעתי עליו דברים טובים מכ"כ הרבה בנות, יצאתי הרבה פעמים בוכה וברחתי ממנו לשר"פ הכי מהר שיכלתי. משום מה לא הייתה כימיה ואפילו גרוע מכך... אני כ"כ מתלבטת, לא יודעת מה לעשות. מרגליות אדם טוב אבל לא יודעת... אולי גבע? שמעתי גם עליה דברים טובים, ומצד שני כשמרגליות היה עכשיו בכנס היא החליפה אותו והיא זו שאמרה לי להמשיך עם האוטרגסטן ושלא צריך זריקות. לפחות בשע"צ אני כבר מכירה ת'בעיות, או לפחות כך חושבת... כ"כ מתלבטת והזמן קצר כי בתחילת אוגוסט הבעל מתעופף לחודש מילואים... יש בכלל סיכוי להספיק משהו עד אז?

16/07/2011 | 21:19 | מאת: עדי

אחרי שעברתי כמה רופאים הגעתי לד?ר צפריר. מכבי מרפאת פוריות באגריפס. את הטיפולים העדפתי לבצע באסותא ראשון ולא בשערי צדק. בכל מקרה אני מאד מאד מאד מרוצה!!! היחס האישי, חיבור נהדר, מקצועי, נחמד, תמיד זמין, אפילו כשהיה במילואים, טורח להתקשר בעצמו לבשר גם את הבשורות הפחות נעימות, תמיד אופטימי, ועם זאת מציג את העובדות כולן במלואן. באמת רק דברים טובים!!! ובעוד יומיים אני מתחילה את שבוע 12!!!!!&&&&&&&&&&!!!!! ממליצה מכל הלב!!! מאחלת המון בהצלחה!!! 

שלום רב, מקווה שעדיין משהיא זוכרת אותי כאן בפורום הכי טוב באינטרנט בנושא תמיכה בטיפולי פוריות!!! אני בהריון בשבוע 11+2 מהפרית מבחנה. אני במעקב הריון פרטי והרופא שלי אמר שמשבוע 12 אני יכולה להפסיק ליטול חומצה פולית . כמו כן לפי בדיקות הדם של הברזל -לא חסר לי ברזל-יצאה תוצאה של 13.6 ולכן אינני צריכה להתחיל ליטול מעתה ברזל. לטענת הרופא יש ליטול ברזל רק כשתוצאת בדיקת הדם בין 10 ל12. למעשה זה משאיר אותי ללא כל תוסף משבוע 12-לא חומצה פולית וגם לא ברזל. כמו כן הרופא אמר שעלי לבדוק שוב את רמת הברזל עוד חודש-על מנת לראות שעדיין רמה תקינה. לעומת זאת אחות טיפת חלב טוענת שגם כשתוצאת הברזל בדם טובה כמו אצלי- יש ליטול ברזל. נועה/ בנות יקרות- אשמח לדעת מה דעתכן המקצועית הן בנושא הברזל והן בנושא הפסקת נטילת החומצה הפולית? רב תודות על העזרה המבורכת כאןוסופשבוע רגוע ואופטימי לכולן.

היי אני מניסיוני של הריון טבעי קודם, אכן חומצה פולית מפסיקים לקחת בשבוע 12. לגבי ברדל, לא זכור לי שרופאת נשים שהייתה לי דאז התייחסה לבדיקות דם והיא כן נתנה לי כדורי ברזל, אז אינני בטוחה מה נכון. בכל מקרה, שיהיה המשך הריון תקין !

14/07/2011 | 13:06 | מאת: נועה

נכון, חומצה פולית מפסיקים בשבוע 12 כי אז כבר תעלת העצבים בעמוד שדרה צווארי כבר נסגרת. וזה מיועד לדאוג בדיוק לזה. לגבי ברזל, התכוונת לרמת המוגלוביןי בדם, 13.6 זה מצוין, ובאמת את לא צריכה להתחיל לקחת ברזל עכשיו, חבל להעמיס על המערכת. (ברזל זה משהו שלא תמיד הגוף אוהב לקחת). מה שכן כדאי זה להתחיל לקחת פרנטל - מולטיויטמין להריון שכולל בתוכו גם מעט ברזל לתיחזוק. בבדיקות דם הבאות את תעקבי אחרי ההמוגלובין ואם הוא יהיה במגמת ירידה - רק אז תתחילי לקחת ברזל. שיהיה המשך מעולה, תקין, נעים, משמעם ויסתיים במועד בידיים מלאות!!!!!!

14/07/2011 | 14:07 | מאת: קרן החדשה

וכשהתבקשתי לאחרונה להוסיף גם כדור של בי 12, הייתי צריכה להתאמץ למצוא אחד שלא כולל גם הוא חומצה פולית, כי לא רציתי להגזים במינונים. לגבי ברזל - בפרנטאל (לפחות זה של אלטמן) יש לא מעט ברזל. גם הרופאה שלי אמרה שזה מספיק, בוודאי בשלב שלך ואצלי גם עד עכשיו (שבוע 31), מה שדי הפתיע אותי כי יש לי נטייה לאנמיה מילדות אבל המדדים לא ממש השתנו בהיריון. אני חוזרת שוב על הבדיקות בעוד שבוע, ולפי התוצאות של ההמוגלובין אז יכול להיות שאתבקש להוסיף גם ברזל בנפרד. אבל לא ממליצים על זה סתם כך כשגרה

14/07/2011 | 18:18 | מאת: אני

תודה רבה נועה על עזרתך המבורכת. 1. ראיתי שיצא לי HB=המוגלובין 13.8 ולא 13.6, מניחה שזה לא משנה משהוא מתשובתך...אני צודקת? 2.הבעיה שגם פרנטאל הרופא שלי לא ממליץ.הוא אומר שאני בריאה לפי בדיקות הדם ולאכול מאוזן. כדאי לי אולי בכל זאת לקחת 3 פעמים בשבוע פרנטאל? קצת התבלבלתי.... סופשבוע מוצלח לכולן.

13/07/2011 | 22:15 | מאת: לימור

היי בנות יקרות, אחרי כישלון IVF חמישי , עברנו החודש החזרת מוקפאים על ביוץ טבעי. יש לנו 6 מוקפאים והחזירו 3 עוברים. ההחזרה הייתה ביום רביעי שעבר והיום ניראים סימנים קלים של דימום. אני כבר יודעת ומבינה שזה לא אומר עדיין כלום ויש סיכויים אבל התחושות שלי לא טובות אני מאוכזבת וקצת מיואשת בכל זאת הייתה לי תקווה בעיקר אחרי ההתרשמות החיובית מהרופא המטפל שלנו פרופ' דור אנחנו עדיין ללא ילדים כבר 3 שנים בטיפולים וממתינים וממתינים ללא הצלחה מה יהיה ? מתי יגיע התור שלנו ??????

14/07/2011 | 00:00 | מאת: דורה

יקירה, אבל בעצם עבר רק שבוע מההחזרה. זה מוקדם נורא בשביל לקבל מחזור או סימנים של מחזור. יקירתי, גם הרופא הכי טוב לא יכול לפעמים לנצח את הסטטיסטיקה או את אלוהים או את היקום או את התור שלך, כמו שקראת לזה. זה כל כך קשה, וכן, גם מייאש ושובר, לחכות כל כך הרבה זמן. שלוש שנים! אבל חשוב להמשיך כי בדיוק כמו שאמרת, התור שלך יגיע! ואילו רק יכולנו לדעת כמה זמן זה יקח ומתי זה יקרה, היינו יכולות לגייס את כל הכוחות שבעולם. מה שכל כך קשה בטיפולים, לדעתי, יותר מכל הזריקות שבעולם, הוא הציפייה בכל פעם והשבר הנוראי שמגיע כשזה לא מצליח. הלוואי, לימורי, הלוואי שאת חוששת לחינם. הלוואי שיש לך דימומון של השרשה מאוחרת. כל מה שאפשר לעשות הוא להמשיך לרצות בכל הכוח ולחכות. נורא נורא קשה. אני יודעת. שולחת חיבוק חם ומחזק ((((((((((((((())))))))))))ומתפללת שדווקא יצליח הפעם בענק ושהנה עכשיו זה התור שלך באבו- אבוה! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

14/07/2011 | 07:34 | מאת: לימור

תודה

14/07/2011 | 08:01 | מאת: דנה

הסימן לדימום יכול לנבוע מעוד דברים ולאו דווקא ממחזור. גם אנחנו כמוך ללא ילדים, נשואים כמעט 4 שנים, מנסים שנתיים וחצי, שנה וחצי טיפולים אבל אל יאווש יקירה במיוחד שכרגע, עד שלא הוכח אחרת , את בהריון :)קראתי מחקר שאומר שלנפש יש המון השפעה על השתרשות (זה מגוחך לומר את זה , כי זה משהו שאנחנו המטופלות לא סובלות לשמוע - " תיהיה רגועה, זה יגיע") אבל תכלס, יש אמת בדבר הזה. יקירה, כמה שההמתנה מוטרת עצבים, תהני מהזמן הזה, הבנתי שהרבה בנות בזמן האחרון נקלטו פה בפורום ממוקפאים, ואני גם בדרך לשם במחזור הקרוב, אז קדימה, לשנס מותנים, לחשוב חיובי, לחבק את הקטקטנים שלך ולהגיד להם שהם יוצאים ממך רק עוד 9 חודשים בריאים ושלמים! עוד שבוע לבטא, אז נוכל להיות חכמים יותר ולא לפרש את הסימנים\תחשושות שלנו. מזחיקה לך חזק אצבעות, הלוואי והפעם זה שלך!

14/07/2011 | 17:51 | מאת: לימור

היי יקירה, קודם כל אני מאחלת לך המון הצלחה במחזור הקרוב בהחזרת המוקפאים והלוואי וההצלחות שקראנו עליהם לאחרונה ינחתו גם עלינו ובקרוב. אני מבינה ומסכימה שנכון וצריך לחשוב חיובי, פשוט קשה לי מאוד בעיקר בנקודות הללו שפתאום משהו כל כך קטן , דימומון כזה, מכביד על כל האופטימיות ומוריד אותי למטה.. אין ספק צריך להיות חזקות ולשנס מותניים, לא לתת לכישלונות לפגוע בנו ובאמונה שלנו שהכל יהיה בסדר ..

14/07/2011 | 12:17 | מאת: רעות

אין לי מושג לגבי הדימום אבל מחזיקה לך אצבעות להצלחה חיובית החודש !! איך פרופ' דור? יכול להיות שאעבור אליו אם החודש לא אצליח

14/07/2011 | 17:45 | מאת: לימור

היי, בגדול, אני מאוד מרוצה מפרופ' דור , הוא מאוד מקצועי וגם ברמה האישית הוא בסדר גמור. עברנו ביחד כבר 4 טיפולי IVF עדיין ללא הצלחה אבל הוא טוען שהכל בסדר ויהיה בסדר ולא ממש משתהה על הסיבה לאי ההצלחה. בכל מקרה אני לא חושבת כרגע להחליף אותו למרות העובדה שעדיין לא הצלחנו וניראה לי שזה אומר הרבה.. אנחנו מגיעים אליו מהצפון אז זה קצת מעיק מבחינת הנוחות אבל יש הסדר מול אסותא שיוצרים איתי קשר ומעבירים הנחיות במהלך הטיפול עפ"י תוצאות דם ואולטרסאונד שאני מפקססת להם. מבחינת המחיר לא זול- פגישה לקבלת תוכנית נעה בין 400-800 ש"ח ( תלוי אם לשאיבה או להחזרת מוקפאים ) , עלות שאיבה+ החזרה 1200 ש"ח ועלות החזרת מוקפאים 850 ש"ח. הבעייה היחידה היא שלא ניתן ליצור איתו קשר ישירות , אלא רק דרך הפקידות בקליניקה בימי הקבלה או דרך הביפר רק במקרים דחופים. בהצלחה.

13/07/2011 | 18:58 | מאת: אפרת

אני כל הזמן קוראת,וממש כייף הפורום הזה. עברתי לראשונה הפרייה חוץ גופית . ביום שישי האחרון,דהיינו לפני 5 ימים עברתי החזרה האם היום,שזה 5 ימים אחרי ההחזרה אני אמורה לחוש קצת כאבי בטן,אי נוחות בבטן,האם בטן אמורה להתנפח קצת? האם היה אמור להיות מעט דימום?האם השרשה הייתה כבר? כי בינתיים אין לי ולו סימן אחד ממה שציינתי אני כבר ממש לא יודעת מה לחשוב,וגם לא כל-כך בקיאה בכל הנושאים הללו... דיי חדשה אשמח לשמוע דעותיכן. תודה רבה אפרת

13/07/2011 | 21:05 | מאת: מטופל?שית

היי אפרת, בברכת שהיה קצרה פה ומעבר מהיר להריוניות!!! לגבי שאלתך... לכל אחד יש תחושות אחרות אחרי ההחזרה- אין חוקים או תסמינים קבועים כך שזה בסדר גמור לא להרגיש כלום :-) תנסי לא לחפש סימנים כי זה סתם ישגע אותך... פשוט תנסי להרגע ובתקווה שבעוד עשרה ימים תקבלי בשורות טובות מחזיקה לך אצבעות &&&

13/07/2011 | 21:06 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, ומאחלת לך כבר בטיפול הזה להצטרף למעגל המתעגלות שלנו! אין שום סימן או מיחוש מסוג כזה או אחר שיוכל להעיד על מה בדיוק העוברים שלך עושים כרגע ומה שלומם... כל אחת חווה את זה אחרת, וגם כל אישה חווה כל טיפול של עצמה באופן שונה. אי אפשר ללמוד מזה כלום. נסי להתרכז בחתיכים שהחזירו לך ולהאמין שהם שם איתך בעצם לתמיד. שיעברו ימי ההמתנה בשמחה ובמהירות, מחזיקה לך אצבעות שעשית את זה בבינגו אחד ומדויק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

14/07/2011 | 00:04 | מאת: דורה

ובעזרת השם, שהותך כאן תהייה קצרה מפני שהנה, את בהריון תקין ונהדר ברגעים אלו ממש! הלוואי והיינו יודעות מה הסימנים שההריון נקלט לפני בדיקת הדם. אבל, לצערנו, הסימן הוודאי היחידי הוא בדיקת הבטא (זו בדיקת ההריון) וזהו. מלבד זאת, עדיין מוקדם מאד לחפש סימנים כי בעצם עברו רק חמישה ימים מההחזרה. מחזיקה לך אצבעות לבול פגיעה על הטיפול הראשון ושלא תצטרכי להתמצא בכלום חוץ ממעקבי הריון. דורה.

14/07/2011 | 16:24 | מאת: אפרת

ראשית ממש תודה לכן על התגובות המהירות. אבל בכל זאת,מישהי מכן הרגישה משהו 5-6 ימים אחרי ההחזרה? כגון עייפות,נפיחות הבטן וכ? בטוח הרגשתן משהו... בבקשה תשתפו אותי...

הייתי אצל הרופא שלי, מחכים למחזור, ביום העשירי מתחילים מעקב וכדורים במידת הצורך. לאחר מכן אוביטרל במידת הצורך, מחכים לביוץ ואחריו החזרת מוקפאים... זהו.עכשיו אפשר להירגע לפחות ל 10 ימים הקורבים...מקווה לנצח את הסטטיסטיקה הפעם :)

13/07/2011 | 21:07 | מאת: מטופל?שית

יש לי תחושה שהחודש אנחנו מנצחות!!!

13/07/2011 | 21:07 | מאת: נועה

ושיתגשמו כל חלומותיך במהרה בימינו :-)))))))

13/07/2011 | 22:17 | מאת: לימור

כל הכבוד על האנרגיות החיוביות , העקשנות וההתמדה מאחלת לך המון בהצלחה במחזור הזה ומחזיקה אצבעות לעידכון עם בשורות טובות &&&&&&&&&&&&&&&

14/07/2011 | 00:07 | מאת: דורה

גם בסטטיסטיקה מישהו צריך להיות בצד הנכון! יאללה, עכשיו זו את! לילה נהדר, דורה.

14/07/2011 | 12:19 | מאת: רעות

13/07/2011 | 17:20 | מאת: מיטל

דיברתי קודם עם פרופסור זיידמן והוא אמר ש8 מתוך ה10 בייציות שנשאבו הופרו וההחזרה תהייה ביום שישי בצהריים מיטל

13/07/2011 | 18:13 | מאת: נועה

ממש ממש משתבחת!!!! איזה כיף לשמוע, איזה הפריות! נראה לי שהפעם את סוגרת ילד או שניים לסבב הזה ומשאירה להם עוד כמה אחים ארטיקים בפריזר לפעם הבאה! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& קדימה, יום שישי הם חוזרים אלייך לדרך ללא מוצא ללא פחות מ 8.5 חודשים!

13/07/2011 | 14:47 | מאת: שירה

דיברתי עם האחות. הבטא ירדה ל248. אני כ"כ כועסת עליהם, שאין לי מילים! זה לא צער שאפשר להגדירו במילים ומי כמוכן יודעות. התוצאות היו צריכות להיות אחרות ואני בטוחה בזה. עכשיו אני צריכה גם לבשר לכל מי שהתגייס לעזור עם הבונבון בימים האחרונים ולשתף את כולם בבשורה הקשה. מזל שיש לי אותו... לא רוצה שזה יקרה גם לבנות אחרות. אי אפשר להמשיך עם הטיפול הגרוע הזה!!!! מבקשת מכולן- אל תרפו ואל תהיו מנומסות. תדרשו לקבל את הטיפול הטוב ביותר ואל תהססו!

13/07/2011 | 14:53 | מאת: דנה

אויייש! ציפיתי לתשובות אחרות. רגע,מה הייתה הבטא האחרונה? מה הרופא אומר?הדימום פסק? איזה שבוע את אמורה להיות עכשיו ולנה אתם ממשיכים לעשות בטא ולא א"ס? אל תתיאשי, קרו מקרים שבהם בטא ירדה ואז עלתה שוב, את אמורה לעשות בטא שוב בעוד יומיים? כ"כ מבינה לליבך, לצער, לכאב, לרגשות התסכול, לעצבים. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק חזק שיהיה תקין למרות הכול

13/07/2011 | 21:09 | מאת: שירה

הי דנה, תודה. אני מודה שהאמנתי שאקבל תשובות טובות יותר, אבל נאגור כוחות, נצבור ידע ופעם הבאה נדאג שזה יצליח. אם אין אנחנו לנו, מי לנו?! מקווה מכל הלב לשמוע אצלך סיפורים טובים יותר :)

13/07/2011 | 15:59 | מאת: נועה

מצטערת מאד מאד מאד לשמוע!!! אני לא כל כך מבינה על מה את מדברת לגבי הטיפול... בטא שיורדת זה לא משהו שאפשר להציל. זה כנראה עובר שלא מתפתח בצורה תקינה... ועם כל הצער שבעולם עדיף כשזה קורה בשלבים כאלה מוקדמים ושהגוף שלך יודע לזהות את זה, ולא מאוחר יותר... יפתי, תראי את זה כנקודה חיובית עד כמה שאפשר, אני יודעת שקשה נורא, אבל הרית, וזה קרה גם בעבר, וזה יקרה שוב. בפעם הבאה זה יהיה ארוך ובריא ותקין עד הסוף! שולחת לך חיבוק ענק, תני לצער להשטף ולצאת. האנרגיות החדשות יבואו מעצמן ומאתנו.

הי נעה, לא יודעת מאיפה להתחיל... אני כותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת. 1. את שתי ההחזרות עשו לי 'בטעות' עם הורמונים, למרות שאפשר היה לעשות על בסיס מחזור טבעי. זה הפרוטוקול שלהם והרופא המהולל שלי לא טרח לקרוא את התיק ולראות שאמא שלי חלתה בסרטן השד בגיל צעיר. כשוחחתי איתו על כך הוא אמר שבאמת היה עדיף לעשות על מחזור טבעי... 2. חשבתי שבשביל ההחזרה אזדקק לאיזשהו טשטוש (כי יש לי קצת וגיניזמוס אם את מכירה...) ולכן ההנחייה הייתה להיות בצום. יחד עם זאת ביקשתי לנסות תחילה עם ואליום ורק אם לא יילך לעבור לטשטוש. התחלנו באמת עם ואליום, וזה היה לי בסדר, אבל בגלל ששלפוחית השתן הייתה ריקה לא ראו כלום באולטרסאונד והרופא ממש זרק את העוברים איפשהו. לא ידעתי את זה בזמנו, רק מאוחר יותר, כשהשוויתי להחזרה השניה שם הטכנאית כיוונה אותו למקום מאוד מסויים. 3. כשקיבלתי את התשובה השלילית בפעם הראשונה שאלתי איך ההורמונים וענו יפה מאוד. בדיעבד הסתבר שהפרוגסטרון היה 20, אחרי שלקחתי אוטרגסטון למשך יותר משבועיים. סיפרתי לרופא שאני חושבת שהכל יוצא החוצה בצורת מסטיק אבל הוא אמר שזה שטויות. ממש. 4. בהחזרה האחרונה, כשהתבשרתי שאני בהיריון, שאלתי לרמת הפרוגסטרון ורק אז שמו לב שהוא בעצם נמוך וביקשו שאבוא לבדיקה נוספת. אם לא הייתי מודעת ולא שואלת- אף אחד לא היה יודע! 5. למרות שהפרוגסטרון היה נמוך מאוד (נע בין 20 ל-28 במקרה הטוב) ההנחיות היו להמשיך עם אוטרגסטון ולא לעבור לזריקות גסטון. כל זה מצטרף לזה שביחידה בה אני מטופלת יש בלאגן אטומי, תיקים הולכים לאיבוד ובואי נקווה שאין שום בלבול עם העוברים. (מפחדת אפילו לדבר על זה אבל איכשהו בהחזרה הראשונה היה לי עובר עם 100 תאים, למרות שהם הוקפאו אחרי 96 שעות. נשמע לך הגיוני? התירוץ של הרופא היה שאולי אותו גידלו יותר. אהה.) בקיצור, נועה, יקרה, התחושה היא של פספוס, פספוס גדול. אני מאמינה שמ-7 עוברים שהיו לי הייתי צריכה לצאת עם 2 הריונות וחבל מאוד שאופי העבודה שם הוא של סרט נע. זהו, תודה יקירה על שנתת לי לשפוך את הלב. אשמח מאוד לשמוע מה דעתך. אני רוצה להדגיש שכמובן ברור לי שיש דברים שהם לא בשליטתנו או בשליטת הרופא, אבל יחד עם זאת, ברור שתפקידם לתת לנו את הכלים להצליח, לפחות את התשתית, ואם את זה הם לא עושים אז הם לא ממלאים את תפקידם ומישהו צריך להעיר אותם, ויפה שעה אחת קודם.

13/07/2011 | 14:20 | מאת: דנה

פשוט אסור, אסור ללכת שבי אחריהם, תמיד ללכת עם תחשושות הבטן ותמיד שיהיה איתך מישהו אסרטיבי שיודע לצעוק ולהפוך שולחן. מקרה דומה קרה לחברה שלי, רק שבעלה הפך שם את השולחן ומיד הכניסו אותי לקסירי שנגמר להבדיל להפך. קראו את זה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4094833,00.html מסכנים, פשוט מסכנים...

13/07/2011 | 16:10 | מאת: נועה

עם כל הכאב המטורף על מה שקרה להם, אני קצת חולקת עליך. במדינתנו בד"כ יש התערבות רפואית בלידה הרבה מעבר למה שצריך, מה שמוביל לעליה מתמדת בהתערבויות וניתוחים, דבר שבסופו של דבר מעלה את הסיכונים ליולדת ולעובר. הרופאים בארץ בתחום הילודה בד"כ מואשמים בהתערבות יתר, ובגרימה של הסתבכויות בלידות בגלל ההתערבות שלהם. קשה מאד מאד לדעת איפה הגבול בין כמה להתערב וכמה לחכות. בעיקר כשאישה רוצה ללדת טבעי והכל לכאורה תקין... המקרה עצמו מצער להחריד. ואני לא מאחלת לאף אחד מקרה דומה. אבל בד"כ צריך להלחם ברופאים בבתי החולים בארץ דווקא לא להתערב ולתת ללידות לקרות. מאד מסובך. לא פשוט לאף צד במערכת.. ובנימה זו מאחלת לכולן הריונות מופלאים תקינים וסיומם במועד בידיים מלאות!!!!!!

ויכלו להציל את העובר... שלא יקרו עוד דברים כאלה, רק בשורות טובות :)

13/07/2011 | 11:39 | מאת: דנה

בננות יש לי שאלה. מאחר ואני שומעת בזמן האחרון הרבה" תחליפי רופא" החלטתי בעוד מסםר קטן של טיפולים אכן לנסות את מזלי אצל רופא אחר במידה וזה לא יהיה זה. אני מבוטחת זהב מכבי והאוםציות שלי הן כאלה: ברקוביץ- ללא עלות כלל - מבוטחת מכבי פרופסור זיידמן- טיפול ראשוני 960 עם החזר קופה 639 וכל השאר הטיפולים 650 עם החזר קופה של 80% זה יוצא בסביבות ה 150 ש"ח לטיפול. במה אתם הייתם בוחרות? לזיידמן יש תור רק בנובמבר למטופולת חדשות ולכן כבר קבעתי תור והצבתי לעצמי כביכול גבול של מתי לעבור רופא. לברקוביץ לא צלצלתי עדיין... ויש לי עוד שאלה למבוטחות מכבי כאן. כאומרים שמגיע לי 3 יעוצים בשנה, זה אומר שגם לבעלי מגיע עוד 3 במידה ויש לנו את אותו הכרטיס נכון? ז"א שש פעמים בשנה אני יכולה בעצם להפגש עם זיידמן על חשבון מכבי או שלא הבנתי נכון?

13/07/2011 | 14:00 | מאת: רק ברקוביץ

13/07/2011 | 14:32 | מאת: רעות

כן , גם לך וגם לבעלך מגיע 3 ייעוצים בשנה. רק תבדקי עם מכבי מתי שנת הזכאות שלכם , כי לכל אחד זה מחודש אחר ולא שנה קלנדרית (מינואר עד דצמבר) ואז אפשר למצות יותר את ההחזרים. טיפ נוסף, כשאת הולכת לרופא פרטי והוא רושם חשבונית על שם בעלך אז תבקשי לצרף מכתב נלווה. ככה היה אצלנו כשהגשתי למכבי ע"ש בעלי. כשזה ע"ש אישה לא מבקשים מכתב רק חשבונית. בהצלחה עם כל רופא שתחליטי רק שיהי הריון ותינוק/ת!

14/07/2011 | 08:06 | מאת: דנה

אתמול התקשרתי למכבי לשאול. מה שהם אומרים זה כזה דבר: אם הלכתי נניח לרופא פרטי להתיעצות הם מחזירים כסף. אם החלטתי להשאר אצלו במרפאה להמשדיך להיות מטופלת שלו, אז על הפגישה השניה הם כבר לא משלמים. הרי בכל פעם שאת נפגשת עם הרופא הפרטי זה כסף. זה אומר שרק בפעם הראשונה יחזירו לי, כל השאר לא במידה ואני אשאר אצל הרופא המייעץ. מכירה את הפרוצדורה?

13/07/2011 | 15:50 | מאת: מור

ממליצה בחום על פרופסור משיח. שיהיה בהצלחה לא משנה למי תגיעי!!

13/07/2011 | 16:03 | מאת: נועה

שניהם מצוינים. אני אישית של זיידמן, ואכן עם החזרים ממכבי עלייך ועל בעלך זה יוצא עלות כמעט מצחיקה, ואת מקבלת את השרות מכל הלב. באמת תשימי לב לשנתונים שלך ושל בעלך במכבי כדי לראות מתי מתחיל ונגמר וכך תוכלו לנצל יותר בשנה. אני יכולה להגיד לך שבאמת שני הרופאים אחלה, ולנו אישית בפורום יש הרבה מאד ילדים משניהם! העיקר שיהיה בהצלחה ובזריזות!!!!

14/07/2011 | 08:09 | מאת: דנה

האם את מכירה את העניין של ההחזרים ממכבי? הרי אומרים שמחזירים 80% ליעוץ- עד 3 בשנה וגובה מקסימום 639. עכשיו הבנתי שאצל זיידמן, כל פגישה אצלו היא כסף, לא משנה אם נפגשתי איתו פעמיים בפרוטוקול אחד, עדיין אצטרך לשלם לו על הפגישה 650 ש"ח. דיברתי עם מכבי אמרו לי כזה דבר: אם הלכת ליעעוץ ראשוני, על זה תקבלי החזר, אבל אם המשכת עם הרופא לטיפולים איתו אז על זה את לא מקבלת החזר אלא אם תפני ליועץ אחר. ז"א שהם מחזירים 3 יועצים בשנה אבל לא אם הוא הופך הליות הרופא הקבוע שלך. מכירה ?

13/07/2011 | 11:25 | מאת: רעות

אז היה ביוץ, וכמובן ש"עבדנו" לפני בבית, אמנם בטיפולים אך מנסים להישאר אופטימיים. עכשיו אני מחכה שיודיעו לי מאסותא מתי החזרה של מוקפאים, להערכתי ביום שישי וזה מאוד מתאים לי. אבל... בU.S הטכנאית ראתה שעובי רירית הרחם בקושי 6.7 מ"מ ואני יודעת שלצורך השרשה וקליטת הריון צריך לפחות 7-8 מ"מ עובי רירית ורצוי כמה שיותר עבה. אני שוב מתחילה לחשוש, כי חודש שעבר בחזרת מוקפאים נראתה עובי רירית של 9.5 מ"מ ולא נקלט, אז מה הסיכוי החודש ??? אשמח אם תוכלנה לתת לי עיצות, אולי לבקש איזו תרופה מרופא לעבות את רירית הרחם כ"כ רציתי שהחודש יצליח ועכשיו אני מוטרדת שאין תנאים מספיק טובים ברחם. מה דעתכן?

13/07/2011 | 16:14 | מאת: נועה

יקירתי רירית 6.7 זה לא כל כך נורא בכלל! אל תמעיטי בערך הסיכויים! אני לא בטוחה אם בשלב הזה עדיין ניתן לעבות, אבל בהחלט אפשר לתחזק עם תמיכה טובה. דברי עם הרופא שלך לגבי אולי תוספת תמיכה של אסטרוגן בכדורים (פרוגינובה או אחרים), לא רק פרוגסטרון וגינלי? בהצלחהההההההההההה

14/07/2011 | 00:30 | מאת: דורה

קודם כל- איזה כיף "לעבוד" בבית.... (-: ואחרי ששחררתי את זה מהמערכת, כי הייתי חייבת, סורי, אני מסכימה עם נועה שגם ברירית כזו אפשר להצליח. את צודקת שרירית 8 היא טובה יותר ואליה מכוונים, (אני לא בטוחה שאת צודקת שרצוי רירית כמה שיותר עבה, רירית עבה מאד מצביעה לעיתים על בעיות אחרות). אבל עדיין יש לרירית שלך עוד קצת זמן לעבוד בעצמה, ובהחלט, אפשר לקבל תמיכה גם בכדורים. אני לקחתי גם פרוגינובה וגם אסטרופם. ההבדל היחידי בינהם, מבחינתי, היה שהאסטרופם כחול. המון המון בהצלחה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

14/07/2011 | 08:13 | מאת: דנה

כמו שדורה אומרת יש כדורים (פריגנובה) שנותנים לפני החזרת מוקפאים (כמובן לא כולם ותלוי בצורך) אתמול הייתי אצל הרופא שרשם לי את הכדורים הלאה, למרות שבפועל הרירית שלי בסדר גמור תמיד, אבל הוא אמר שהוא רושם את הכדורים למקרה שפתאום הוא יראה שלפני ההחזרה אין מספיק עובי לרירית. הייתי מתקשרת לרופא, ובלי שום קשר אוכלת מלא, אבל מלא סלק- סלק גורמת לעיבוי הרירית, תרתיחי סלק, תטבלי, וקדימה תאכלי איזה 2 גדולים ביום עוד יתרנות : טעים ולא משמין :) מתי ההחזרה שלך מחר? אם כן שיהיה בהצלחה!

13/07/2011 | 11:11 | מאת: שירה

קראתי את התשובה לדנה, יום הולדת שלך? מזל טווווווווווווווווווווווב!!!!!!!!!!!!!! איזה כייף, סיבה למסיבה, מקווה שחגגת היטב! הרבה הרבה אושר בריאות, והלוואי שיתגשמו כל משאלותייך! אין ספק שמגיע לך...

13/07/2011 | 11:33 | מאת: רעות

לדורה המקסימה, מזל טוב! יומולדת שמח!!! אמנם חגגת אתמול אך אני בטוחה שברכות מתקבלות כל יום: שתזכי לאושר, בריאות, שלווה, נחת מילדים ומשפחה. תודה על כל עידודייך החמים כאן בפורום, אמנם אני כותבת בשם עצמי אך אין לי ספק שאת עוזרת פה לכולן. שתהיה לך שנה מדהימה ובכלל שתחגגי ותהני כל החיים

13/07/2011 | 13:35 | מאת: מטופל?שית

הרבה אושר ועושר בריאות ואהבה!!! מקווה שחגגת כראוי :-)

ברכות מתקבלות בכל יום מימות השנה ובכל שעה (כמו שאת רואה, עכשיו אחרי חצות...) תודה!!!!!!! חגגתי והיה כיף, ותודה על כל האיחולים הנהדרים. ותודה גם על כל המחמאות המוגזמות. והלוואי שהשנה הזו היא השנה שלך ושחודש יולי הוא החודש הראשון של ההריון שלך (וכך תמיד תזכרי את יום ההולדת שלי...) מחזיקה לך אצבעות גם בשירשור הזה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

13/07/2011 | 15:51 | מאת: מור

מקווה שהיה יומולדת מדהים! מאחלת לך שנה מדהימה של אושר וסיפוק!

14/07/2011 | 00:44 | מאת: דורה

היה אחלה, באמת. והאיחולים שלך ושל כל הבנות ממש משמחים ועושים את יום ההולדת לשמח עוד יותר. }}{{ דורה.

14/07/2011 | 00:33 | מאת: דורה

השתדלתי לחגוג כמיטב יכולתי. (ברור שזה כלל ספונג'ה, אבל זה באמת היה כי רציתי). קראתי אותך למעלה וכתבתי לך למעלה. וגם מפה אני רוצה לחבק אותך חיבוק ענקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק (((((((((((((((((((())))))))))))))))) יהיה טוב, יקירתי, יהיה טוב כי מוכרח להיות!

13/07/2011 | 10:21 | מאת: מיטל

מה נשמע עכשיו הודיעו לי שהיום הפכתי לדודה לפני כשעה אחותי ילדה בת בתחילת חודש תשיעי היא הלכה בבוקר לקופה לעשות בדיקה כמו שנקבע לה ואמרו לה שהדופק של התינוקת חלש ושלחו אותה דחוף לבית חולים לניתוח קיסרי מיטל

13/07/2011 | 10:56 | מאת: רעות

מזל טוב לאחותך! תהני מלהיות דודה, זה הרבה יותר קל מלהיות אמא וגם תתאמני על התינוקת החדשה, שתהיה בריאה.

13/07/2011 | 11:03 | מאת: שירה

איזה כייף! אני מבינה שאחיינית ראשונה? הכי כייף... מניסיון... רפואה שלמה ליולדת ולתינוקת :)

13/07/2011 | 16:15 | מאת: נועה

טפו טפו בקרוב מאד אצלך!!!!!!!! (רק בלי הקיסרי אני מקווה...!) שיהיה בברכה ותהני מכל רגע להיות דודה!

13/07/2011 | 09:35 | מאת: לנה

דורוש היי !!! מה נישמה ? מה שלומך טוב ש חזרת ל פורום דורה את ידעת מה עם נורית ש פעם לפני כמה שנים הייתה בפורום יחד איתי ניני רומי ילדת אוקיינוס ? ש יהיה לך אחלה שבועה

13/07/2011 | 11:04 | מאת: שירה

הי, גם אני בדיוק חשבתי עליה אתמול.. אני זוכרת שעברה עליה תקופה קשה לפני שנתיים, בסיבוב הראשון שלי בפורום. מאוד מקווה שטוב לה.

כיף לראות אותך! ממש ממש ממש כיף לראות אותך!!!!!!!!!!!!! ושירהל'ה, יקירתי, גם אותך!!!!!!!! כן, אני קצת יודעת מה עם נוריתה שלנו. אבל בעצם כבר כמה חודשים שלא דיברתי איתה אז יכול להיות שאני לא ממש מעודכנת. אולי אשאל אותה אם מתחשק לה לכתוב לכן פה? ככל הידוע לי, נוריתה שלנו הפסיקה את הטיפולים. מהמון סיבות שונות שאני, כמובן, לא אפרט במקומה. אני אוהבת אותה בכל ליבי. מגיע לה שיהיה לה טוב בחיים. בדיוק כמו שכתבת, לנו'ש. נשיקות וביי לבינתיים, חברות שלי. }}{{

13/07/2011 | 08:17 | מאת: דנה

זהו, אז כפי שאמרתי נפלתי על הבוקר על הפקידה של הרוםא שלי, אמרתי לה שאמרו ליש אין תורים ואין מה לעשות איתי לפני שידענו שיש מוקפאים. מרוה שהיא ראתה את העיניים שלי נפוחות מבכי, לא רק שהיא סידרה לי תור אליו היום ב 4 וחצי אלא הוצאיה לי גם התחיבות להחזרה הקרובה של המוקפאים! איזה כיף שלא מספספים טיפול החודש! עכשיו אני יכולה להיות רגועה ולדעת שאני כן מתקדת עוד צעד... בסוף אחרי שהיא עשתה את הכול, היא אמרה לי" את יודעת, יש לי תחושה שהפעם זה שלך"! וזה כבר גרם לי לפרוץ בבכי של ילדה בת 6, איזה בושות! הלוואי ונתבזר בבשורות טובות היום כולנו! שיהיה לכם יום קסום כמו ששלי התחיל ומקווה שכך הוא גם יסתיים, העקשנות משתלמת!

13/07/2011 | 09:30 | מאת: קרן החדשה

דנה'לה, אני מאוד שמחה לשמוע, וכמו שאמרתי לך אתמול - אין ספק שהעקשנות משתלמת! אני גם מכירה מאוד את התחושה שאני לא מוכנה להפסיד עוד יום אחד בטיפולים, ולמדתי שאפשר "להדביק" את המערכת בתחושה הזאת אם מתעקשים. ואגב, לא שעשיתי את זה אף פעם בכוונה אבל גם לי יצא לפרוץ בבכי ליד הרופאה/אחיות, וגם זה רק עזר לדעתי... בהצלחה!!!!

13/07/2011 | 11:00 | מאת: שירה

הי דנה, איזה כייף ואכן יש סיבה לאופטימיות. החזרה של מוקפאים היא הרבה יותר קלה ואמנם הסיכויים באופן יחסי קטנים יותר, אבל, את יודעת, אין סיבה שאנחנו לא נהיה בצד הטוב של הסטטיסטיקה. אני עברתי 2 החזרות מוקפאים בחודשיים האחרונים. הראשון לא הצליח (לדעתי כי הרופא לא ממש השקיע וסתם זרק אותם פנימה) והשני נגמר בהריון שבע"ה היום אקבל לגביו בשורות טובות. החיים לימדו אותי שחייבים להתעקש ולהיות מעורבים בהכל. אל תסמכי על אף אחד בעיניים עצומות, תשאלי את כל השאלות ותדאגי לקבל טיפול ומעקב טוב. לא מגיע לך פחות מזה! יש עוברים קפואים ובע"ה תצאי מהטיפול בעוד 9 חודשים עם ידיים מלאות!!!! אגב, קראתי איפשהו שלסוג מסויים של בעיות פריון אפילו עדיפים מוקפאים... שיהיה בהצלחה, מחזיקה לך אצבעות...

13/07/2011 | 14:22 | מאת: דנה

13/07/2011 | 11:03 | מאת: רעות

כל הכבוד שאת לא מוותרת. מאחלת לך המון בהצלחה ושהפעם יצליח עם הריון תקין ותינוק/ת בריא/ה!!! (מאחלת גם לי אותו דבר) יומטוב

13/07/2011 | 18:20 | מאת: דנה

13/07/2011 | 08:13 | מאת: נועה

מה המצב? הפסיק הדימום? איך הקטנצ'יק מרגיש? יום טוב!

13/07/2011 | 10:54 | מאת: שירה

הי נועה! המצב הרבה יותר טוב (או לפחות כל נדמה בינתיים...) הדימום הפסיק אתמול בבוקר והבונבון גם היום בבית אבל כבר נראה טוב יותר, הבוקר כבר ללא חום. מקווה שימשיך כך כל היום... עשיתי הבוקר בדיקת דם ובע"ה נקבל בשורות טובות בצהריים. האחות אמרה שצריך לראות הכפלה של הבטא מיום שני, אבל אני לא בטוחה שהיא צודקת, כי לפעמים הבטא מכפילה את עצמה רק אחרי 72 שעות, לא? זהו, מקווה לעדכן עם חיוך... תודה על ההתעניינות, מודה שהתאהבתי בפורום הזה (טוב, נו, בפעם השניה כבר...) שיהיה יום טוב לכולן :)

12/07/2011 | 20:45 | מאת: איילת

שלום! עשיתי בדיקות דם כלליות וגם בדיקות שלפני טיפולי פוריות ולהלן שאלותיי: 1) בתפקודי קרישה, בבדיקת PT-SEC יצאה לי תוצאה של 16.1 כאשר התחום הרצוי הוא 11.5-15.5 (היחידות הן Sec), כלומר יש חריגה קלה מהתחום הרצוי. האם זה סביר או שצריך לעשות בדיקה חוזרת? 2)בבדיקת CMV IgG יצאה לי תוצאה של Positive>2.5 (היחידות הן IU/ml ). האם זה תקין? 3) בבדיקות הפרופיל ההורמונלי יצאו לי התוצאות הבאות: ESTRADIOL(E-2 יצא תוצאה של 222 ביחידות של pmol/L . LH יצא תוצאה של 17.40 ביחידות IU/L. FSH יצא תוצאה של 1.40 ביחידות IU/L. PROLACTIN יצא 100.4 ביחידות mIU/L. FERRITIN יצא 12 ביחידות ng/ml כאשר התחום הוא 10-291 (נראית תוצאה קצת גבולית). מה דעתך לגבי התוצאות הנ"ל? 4) האם אני צריכה להיות ערה מספר שעות לפני בדיקות הפרופיל ההורמונלי (ימים 2-5 למחזור) שכוללות TSH, PROLACTIN, FSH, LH, E2 ? תודה מראש.

12/07/2011 | 20:47 | מאת: איילת

האותיות באנגלית קצת התבלבלו בסעיף של הפרופיל ההורמונלי ולכן אתקן: בבדיקת ESTRADIOL יצא 222pmol/L בתוצאה. בבדיקת LH יצא 17.40IU/L בתוצאה. בבדיקת FSH יצא 1.40IU/L בתוצאה. בבדיקת PROLACTIN יצא 100.4mIU/L בתוצאה. בבדיקת FERRITIN יצא 12ng/ml בתוצאה כאשר התחום הרצוי הוא 10 עד 291 (גבולי או בסדר?). מה דעתך על תוצאות אלו?

12/07/2011 | 20:52 | מאת: נועה

את צריכה להפנות את השאלה לפורום של פרופ' זיידמן השכן, אנחנו לא רופאות ולא מפענחות בדיקות ברמות שכאלה... מאחלת לך הצלחה גדולה בטיפולים, ואת מוזמנת להשאר אתנו פה אם בא לך, ולספר מה הביא אותך עד הלום. ערב מקסים

בקשר למוקפאים. זהו מחזור IVF 4 שלנו וזו פעם ראשונה שיש מוקפאים ועוד 7!!!!! בקיצור, אחרי בכיות קשות, החלטתי לנחות אצל האחיות מחר בבוקר ולהתחנן שיכניסו אותי לרופא כדי שנעשה טיפול מוקפאים החודש. מה זה אומר עוברים בני יומיים מישהי יודעת ? ולמה לא כותבים את האיכות שלהם בדוח מאסותא? האם יש סיכוי טוב במקופאים? מישהי מכירה מישהי שנכנסה להריון ממוקפאים??? צריכה עידוד :)

12/07/2011 | 20:55 | מאת: נועה

שמחה לשמוע שיש 7 מוקפאים, זה נפלא! הם הוקפאו ביום השני להתפתחותם, ז"א שהם מן הסתם סביב 4 תאים. בד"כ לא יקפיאו עוברים לא באיכות טובה, ולכן אין לך מה לחשוש לגבי איכותם. את גם ממש לא צריכה להתחנן שיחזירו לך אותם כבר בחודש הקרוב, זה בדיוק מה שנהוג. לא יתנו לך לעבור עוד מחזור IVF בלי להחזיר קודם את המוקפאים. ולגבי ארטיקים - יש לנו לא אחד, לא שניים ולא שלושה אלא הרבה מאד ילדים שהתחילו באנטרטיקה!!! יש סיכוי נהדר, תאמיני בהם ותשלחי להם את אהבתך! ערב נפלא

12/07/2011 | 22:35 | מאת: דנה

רגע זה אומר שעכשיו 3 פעמים רצוף אני מחזירה מוקפאים ללא שאיבות? זה עניין בירוקרטי או משהו כזה? ההתחננות שלי היא בגלל שהורפא שלי טס לשבוע ולכן אין תורים עד ה 27 לחודש אבל אז יוצא שאני מפספספת טיפול ולכן מחר אלך להתחנן בבוקר :) תוכלי לספר לי מהו הליך המוקפאים? האם מזריקים משהו בדרך?

12/07/2011 | 11:13 | מאת: דנה

אני כבר לא יודעת מה אני מעדיפה. לקבל תשובה שהבטא התאספה לה ואז לתהחיל טיפול חדש, רגוע יותר, בלי לחץ של מבחנים, בלי לחץ של בטא נמוכה ממש שצריך לעקוב אחריה כל שתי דקות ולהיות לחוצה כל הזמן בגלל וחוסר שקט או שעדיף לקבל עליה של הבטא ואז הלחץ הזה של כל יומיים בטא כי לפי מה שהאחות אמרה לי הבוקר , גם אם הבטא עולה, צריך לבדוק את זה בקפידות מאחר והיא מאוד מאוד נמוכה(14, מה זה 14 לעזאזל?!) איך חלמתי פעם, כשרק התחתנתי להיות כמו כולם, לספר את סיפור ההריון בכזאת פשטות של: "איחר לי המחזור, עשיתי בדיקה ביתית ויצאו שתי פסים"! מרגיש לי כאילו לעולם לא אראה את שתי הפסים המבשרים את החלום שלי! כאילו לא מספיק שאנחנו חוות את הדבר הזה שנקרא טיפולי פריון והכול צריך ללכת לאט לאט, למה? למה זה מגיע לי??? לחכות שבועיים לבטא, לחכות כל יומים להכפלה, לחכות שבועיים לא"ס , לחכות עוד שבוע לדופק! אני מפחדת שעד שזה כבר יגיע, לא ישארו בי כוחות להתמודד או שאמות לפני כן מהתקף לב! סורי על השטיפה והפסימיות על הבוקר,אבל יודעת שכאן, רק כאן כולכן מבינות לגמרי את התחושות שלי. מקווה לבשורות טובות, לכאן או לכאן שיגמר כבר הסיוט הזה!

12/07/2011 | 12:19 | מאת: רעות

כ"כ מבינה אותך, פעם היינו תמימות שהכל טבעי וספונטני והיום זה לא אפשרי בדרך שאליה הגענו... אבל המטרה זהה, בסופו של דבר הדרך מובילה לאותה תוצאה רצויה של ילד/ה בריא/ה אז שיהיה המון בהצלחה!

12/07/2011 | 12:34 | מאת: דורה

אוי, כמה שאני מקווה שהבטא שלך תתאושש יפה. כל כך כל כך מקווה! גם כשיש בטא מדהימה, יש את הלחץ שתיארת. אין מנוס מזה אחרי הדרך הבלתי נסבלת שאנחנו צריכות לעבור. באמת שבטא 14 זה ממש לא לפה ולא לשם ומאד מלחיץ,(אלא אם זו בטא מהזרעה). אבל הלוואי שבעוד דקות ספורות תקבלי חדשות משמחות והדברים יתחילו להסתדר. מחזיקה אצבעות ומחכה לייד המחשב &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

12/07/2011 | 14:28 | מאת: דנה

הבאסה שהרופא שלי בחול ורק ב 28.7 אני אוכל להגיע אליו(עוד שבועיים)!!!! פאק, איך אני עצבנית. מצד אחד כל עכבה לטובה, אך מצד שני היום אפסיק תמיכה ועוד מספר ימים אקבל מחזור מה שאומר שדרק חודש הבא אוכל לבצע טיפול. גם ככה אני אחרי הפסקה של 4 חודשים, לא רוצה להפסיק טיפול שוב והלפסיד חודש נוסף. מה עושים?

11/07/2011 | 18:15 | מאת: dufduf

טוב בנות אני רואה שההודעה שלי למטה סחפה הערות יש לי עדכונים רבים: 1. החלטתי שאני פשוט מגיעה היום לרופא שלי בקטוביץ קובעת תור ומתנהגת כאילו הכל כרגיל והמזכירה לא אמרה לי שום דבר. 2. שאלתי אותו את כל השאלות כולל מה השלב הבא במעקב, הוא אמר לי לבוא אליו לאולטרסאונד בקופה ולא הזכיר אפילו פרטי...לפעמים התמימות משתלמת... האמת שאני שמחה כי ממש אין לי כוח להתחיל מחדש אצל רופא חדש. עדי לשאלתך- במכבי באמת אי אפשר לראות פרטי מטופלים של הקופה אך בכללית זה אפשרי ורופאים רבים לצערנו מנצלים זאת... בכל מקרה מה זה משנה, קבעתי לי אולטרסאונד לתחילת שבוע 7.. נראה לכן בסדר? מה עדיף יום 1 של שבוע 6 או יום 1 של שבוע 7..

11/07/2011 | 20:38 | מאת: נועה

בהצלחה, זה באמת לא משנה בסופו של יום מי הרופא שמבצע את המעקבים. רצוי שיהיה נעים ומקצועי זה הכל... עדיף שבוע 7 +1 לא לפני... יאללה, עלי על מסלול המראה מבורך! &&&&&&&&&&&&

11/07/2011 | 21:23 | מאת: דורה

כנראה מפני שיצא לאנשי גליציה שם של תמימים.להיות גלציאנער זה ככה, לשחק אותה לא יודעת. כל הכבוד, דופינק'ה! את הא"ס עדיף לקבוע לשבוע 7+1, ואפילו טיפה אחרי. שימשיך נהדר &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

11/07/2011 | 22:21 | מאת: מטופל?שית

רק שיהיה בהצלחה!!! בסופו של דבר שבהריון הזה יעבור תקין בעה תעדכני אותנו מפעם לפעם ...

שיהיה המון בהצלחה והמשך תקין!

אני כבר לא יכולה לחכות.. הלחץ הורג אותי.. אני מתפללת לבשורות טובות , מקווה לראות דופק וסופסוף לזכות להריון תקין ולצאת בידיים מלאות.

11/07/2011 | 20:39 | מאת: נועה

ומחזיקה אצבעות קשורות חזק חזק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

11/07/2011 | 21:26 | מאת: דורה

איזה מזל שהזמן זז תמיד, גם כשנדמה שהוא לא. הנה כבר ערב, תכף יום שלישי, ויום חמישי גם. מחזיקה לך אצבעות לדופק חזק וברור, שבטוח ישמע לך אפילו יותר טוב ממוצארט. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

11/07/2011 | 22:22 | מאת: מטופל?שית

מחזיקה לך אצבעות &&&&

11/07/2011 | 17:08 | מאת: מיטל

היי נועה שכחתי לספר לך שמחר יש לי שאיבה באסותא ברבע ל 10 בבוקר אני יעדכן אותך מחר או ביום רביעי מיטל

11/07/2011 | 20:40 | מאת: נועה

כבר הספקת?!!! נהדר, יקירתי, אני ממש ממש ממש מתפללת שהפעם את מסיימת את זה בהריון ארוך מלא תקין משעמם עגול בריא ושיסתיים במועדו בידיים מלאות! אמןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!! בהצלחה מותק!!!!!!!

12/07/2011 | 16:55 | מאת: מיטל

היי נועה חזרתי מהשאיבה הכל היה מעולה באולטרסאונד ראו 13 זקיקים והיום בשאיבה שאבו 10 בייציות שזה מעולה בשבילי כי עד עכשיו בד"כ עמדו על שבע שמונה בייציות בכל שאיבה ההחזרה שלי תהייה ביום שישי בצהריים

11/07/2011 | 16:47 | מאת: שירה

אני כותבת עכשיו עם דמעות, כ"כ עצובה... היון עשיתי בדיקת דם נוספת, הבטא עלתה למעל 900 והפרוגסטרון צנח ל-25... ההוראות היו להמשיך בטיפול הרגיל (4 אסטרופם, 12 אוטרגסטון) אך פתאום, ב-13:30 התחיל דימום. לא דימום- שיטפון! הגתי למרפאה וב-15:30 קיבלתי 2 זריקות גסטון. ההמלצה עכשיו היא לקחת גסטון, השאלה היא אם יש בכלל בשביל מה. אני כ"כ מתוסכלת\כועסת\חסרת אונים. כל הזמן הזה הבן שלי עם יותר מ-39 מעלות ואני לא יכולה להיות איתו. גם הבעל שלי לא יכול כי הוא יוצא לחודש מילואים וצריך לסגור דברים בעבודה. מזל שיש סבתא... לא נראה לי שיש סיכוי.

11/07/2011 | 17:16 | מאת: שירה

בהנחה שיקרה נס והדימום ייפסק, איך אפשר לדעת אם ההריון שרד? אני מבינה שהבטא ממשיכה עוד קצת אחרי הפלה.

11/07/2011 | 20:43 | מאת: נועה

אל תספידי שום כלום!!!!!!!! אני בשני ההריונות דיממתי כבד מאד ואחד מנסה להרדם עכשיו והשניה מדגדגת לי את כל הבטן! ואצלי הם נמשכו כמה שבועות טובים! דימומים בהריון זה לא נדיר בכלל, 30-40% מההריונות מתחילים בדימומים. הדרך היחידה שאפשר עכשיו לדעת את תקינות ההריון זה להמשיך לעקוב אחרי הבטא עד לכמה אלפים, אם היא עדיין מכפילה, הכל בסדר. אם הבטא נעצרת או בירידה, אז יש משהו לא תקין. אבל כל עוד את בעליה - הכל בסדר עד הדופק! חכי לפני שאת רואה שחורות... מחזיקה לך אצבעות שזה שום דבר &&&&&&&&&&&&&&&&&

11/07/2011 | 20:02 | מאת: לימור

מקווה שבזמן שאני כותבת לך המצב קצת נר

11/07/2011 | 20:05 | מאת: לימור

מקווה שבזמן שאני כותבת לך המצב קצת נרגע אני עדיין לא הייתי בהריון אבל לחברה שלי היה גם בוקר אחד פתאום באיזור השבוע ה 7 דימום חזק

11/07/2011 | 20:09 | מאת: לימור המשך

משום מה זה כל הזמן קופץ לי.. בקיצור גם לחברה שלי היה דימום חזק פתאומי בשבוע ה7 בבדיקת אולטרסאונד אמרו שיתכן וזה קריש דם שהשתחרר וביקשו ממנה לנוח שבוע ימים והדימום באמת פסק והיום הילד שלה כבר בן 11 חודש לכן ניראה לי שמוקדם מיד לקפוץ למחשבות שליליות תנסי להירגע כמה שניתן ולהתמלא במחשבות חיוביות שהכל יהיה בסדר תני קצת קרדיט לקטנ/ה הם ידעו לשרוד ויהיו חזקים גם בעתיד אני מקווה לשמוע דברים טובים חיבוק גדוללללללללל

11/07/2011 | 21:34 | מאת: דורה

נועה התחילה שני הריונות עם דימומים, ואני מכירה עוד נשים כאלו, שדיממו וההההככככללל היה תקין. גם לי היו דימומים בהריון מהטיפולים, בשבוע 5 ובשבוע 6, גם אני קיבלתי תוספת פרוגסטרון. אצלי היתה הפרדות חלקית גדולה למדיי של השיליה עקב שתי הפלות מאיימות. והנה, למרות כל האיומים, הפרעושית פה, שרה במיטה ושוב, לא רוצה ללכת לישון! אז קחי נשימה, אל תתייאשי, ת - ל - ח - מ - י !!! ויש על מה להלחם ויש גם יש בשביל מה לקחת את הגסטון. ובהחלט את צודקת, מזל שיש סבתות. עכשיו תבטיחי לשובב/ה שבבטן שאת תהייה הסבתא הכי משקיענית לילדים שלו/ה, תשירי לו/ה שירים מחזקים ומעודדים ותחשבי טוב. מחזיקה לך אצבעות חזקחזקחזקחחזקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקקק. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& ורפואה שלימה לילדון.

12/07/2011 | 08:52 | מאת: שירה

יקירותיי, אני לא יודעת אם יש לכן מושג כמה המילים שלכן מעודדות. ממש קרן אור בחשיכה הגדולה, ואני כותבת את זה מהמקום הכי אמיתי שיש. ממש לא קלישאה. אני עדיין במיטה ולשמחתי הדימום הצטמצם. הלוואי הלוואי הלוואי!!!!!! הפשוש החולה עדיין בבית ובדיוק בא לבקר אותי במיטה אז אעדכן בהמשך....

11/07/2011 | 14:47 | מאת: רעות

זקיק 17 מ"מ. נרגעתי. זה אומר שביוץ ממש קרוב וגם החזרה בקרוב וגם הריון ממש קרוב (אמן). איזה מזל שהלכתי לבדיקות היום, כי באסותא אמרו לי מחר אבל עכשיו אני רגועה ויכולה להמשיך ולהתכונן להחזרת המוקפאים שמחכים לי. שיהיה לכולן שבוע נפלא עם כל הבשורות הטובות כאן בפורום יש תחושה טובה (:

11/07/2011 | 15:35 | מאת: אני

היי רעות, יש לי שאלה בקשר להחזרת מוקפאים. האם מבצעים את ההחזרה אחרי מועד הביוץ ? זה אומר שיכול מאוד להיות שנקלטים גם טבעי לא? כי אם אחרי הביוץ מחזירים את "הארטיקים" שהיר יכול מאוד להיות שאם מקיימים יחסים בביוץ אז ניתן להלקט לא?

11/07/2011 | 20:00 | מאת: לימור

היי אני קודם כל אני מאחלת לך המון בהצלחה בהחזרת המוקפאים. אני גם עברתי החזרת מוקפאים ביום רביעי שעבר ואני ממתינה , לא כל כך בסבלנות הבנתי שבמקביל לתהליך ההחזרה ניתן ורצוי גם לנסות להיקלט טבעי אז מחזיקה אצבעות לשתינו לבשורות טובות &&&&&&&&&&&&

12/07/2011 | 12:29 | מאת: רעות

זה נכון, תיאורטית אפשר להיקלט גם להריון טבעי, בייחוד אצל בלי מוסברים כמונו ואין שום חשש, אפילו חודש שעבר שאלתי רופא בפורום השכן וענה לי שאין חשש במידה ונקלטים טבעי זה לא מסכן או מפריע לקליטה,או להחזרה של המוקפאים שמתבצעת 3 ימים.

11/07/2011 | 20:01 | מאת: לימור

המון המון בהצלחה בתהליך ההחזרה מחזיקה אצבעות לשתינו להצלחה ובשורות טובות גם בשבילנו &&&&&&&&&&&&&&&&

11/07/2011 | 20:45 | מאת: נועה

שמחה שהאנרגיות הטובות חזרו למחוזותיך! יאללה, כמו שאמרת, החזרה, הריון, לידה וילד בריא ושלם עוד שניה!!!!

11/07/2011 | 21:38 | מאת: דורה

יפה! את צודקת לגמריי בתוכניות שלך- ביוץ, החזרה, הריון. ואני מוסיפה לרשימה גם- לידה במועדה בלבד, בריאות ואריכות שנים לכולם ושנים ארוכות ושמחות ומאושרות של הורות מלאה בסיפוק. אין כמו מוקפאים בקיץ (-:

12/07/2011 | 12:31 | מאת: רעות

מחר אדע מתי ההחזרה, איזה כיף מקווה שהחודש יהיה עם בשורות טובות ונפלאות