פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

11/06/2011 | 22:21 | מאת: מור***

רציתי לדעת מה בדיוק התהליך של הגרידה?? כמה זמן זה לוקח? האם ההרדמה זה במינון של השאיבה או אחרת ומה תקופת ההחלמה יש כאבים? אשמח לתשובות תודה ושבוע טוב!!!

12/06/2011 | 08:01 | מאת: נועה

אני לא יודעת לבטח כי לא עברתי, אני בטוחה שאחת הבנות תענה לך בקרוב. מתי את הולכת לעשות אותה? שולחת לך אנרגיות טובות שהכל יעבור בשלום, בזריזות ובהכי פחות משקעים שאפשר! יום ושבוע טובים!

12/06/2011 | 08:30 | מאת: מור***

אני עוברת את זה היום

11/06/2011 | 15:51 | מאת: גליה

אתמול עברתי שאיבה אחרי פרוטוקול ארוך. 5 שבועות עם דקפפטיל, 3 ימים גונאל 112.5, 3 ימים 75 ו6 ימים 2 מנופור ביום. מזה שאבו 13 ביציות דמהן רק 2 הופרו. 2! בא לי למות. בשאיבה הקודמת עם גונאל ומנוגון שאבו לי 15 שמהן 10 הופרו. מה קורה כאן? מישהי עברה משהו דומה עם פרוטוקול ארוך? help!

11/06/2011 | 19:06 | מאת: תמרה

היי גליה, אין לי ניסיון עם פרוטוקולים ארוכים אך כן עם שאיבות עם תוצאות מספריות דומות. בשתיים האחרונות שאבו 13 ו-9 ונשארו 4 ו-2 במקביל. הרופאה הציע שאם לא יצליח הפעם, ננסה בית חולים אחר , אולי זה משהו שקשור למעבדה בטכניקה וביכולת שלהם להתמודד עם ביציות וזרעים. העידוד שלי, זה מה שעודדו אותי, צריך רק אחד : )

11/06/2011 | 19:16 | מאת: גליה

היי תמרה התסכול הגדול שלי הוא שעם גונאל השגתי תוצאות מאד טובות בפרוטוקול קצר. מרגיש כמו סבל לשווא כל החודש הזה. אני נטופלת באסותא שהמחלקה שם נחשבת לטובה ביותר בארץ אז לא נראה לי שזה העניין. את בהחלט צודקת שצריך רק אחד. היו לי 15 ולא יצא מהם כלום. אולי הפעם יצא :) תודה ובהצלחה

11/06/2011 | 12:33 | מאת: י

ידוע לי שבמשך שבוע מהחזרה עדיף להימנע מיחסי מין. אך האם מישהי יודעת אם שבוע אחרי ההחזרה עדיף עדיין להימנע מאורגזמה (איפשהו קראתי שאורגזמה נשית מלווה לעיתים בהתכווצויות ברחם וזה נראה לי כמשהו בעייתי כשהעובר משתרש לו והאמת גם בעייתי בהריון בכלל). מישהי יודעת על זה משהו?

11/06/2011 | 20:19 | מאת: נועה

אין שום בעיה עם אורגזמות וקיום יחסי מין אחרי ההחזרה, כל עוד אין לך כאבים מהשאיבה. הריון דווקא ידוע כמחרמן ביותר לחלק מהנשים, ואורגזמות ממש ממש ממש לא מזיקות לו! שיהיה בהצלחה &&&&&&&&&&&&&&&&&&

11/06/2011 | 11:19 | מאת: ג'ן

היי, עשינו החזרה של 3 עוברים ביום חמישי. שניים באיכות טובה והשלישי ככה-ככה אבל משיח הציע בכל זאת להחזיר. נועה, אני לא מאלה שדוגלת במנוחה טוטאלית אך גם לא עושה כושר ומאמץ מטורף. השאלה אם בהשוואה לימים רגילים שווה עדיין להוריד הילוך בימים הקרובים? למשל האם מספונג'ה ומהליכה מהירה עדיף להימנע בשבוע שאחרי החזרה? תמיד הייתי חוזרת לעבודה יום אחרי ההחזרה כי העבודה שלי לא דורשת מאמץ גופני (עבודה בעיקר מול מחשב) אך לעתים עובדת בסביבה מלחיצה. אני בעיקר מרגישה עכשיו חוסר שקט- מה לעשות/לא לעשות כדי לא להפריע לעוברים החמודים. וכמה שיותר אני חושבת על זה ככה יותר אני כועסת על עצמי כי זה מכניס לעוד דאגות שאני להפך מנסה להימנע מהם- ממש מיכלוד 22 (בעוד שעד ההחזרה הייתי רגועה כפו פיל)

11/06/2011 | 11:55 | מאת: נועה

אני לא רק שלא דוגלת במנוחה, אלא שאצלי הוכח שאם אני בתנועה ובאטרף עבודה - כנראה שזה עובד טוב יותר אצלי... אבל אני מדגישה - אצלי. קשה לי להגיד לך מה נכון עבורך, את צריכה לעשות את הדיון הפנימי שלך ולראות מה נותן לך להרגיש טוב יותר. באופן כללי - אל תעשי שום מאמץ מעבר למה שאת מורגלת בו. אני חושבת שלא לעשות כלום יכול רק לחרפן... שבת שלום!

12/06/2011 | 17:48 | מאת: עדי

10/06/2011 | 22:33 | מאת: לנה

היי יקירתי! מה שלומך איך את מרגישה ב חום הזה? כתבתי לך לאמייל לא ניראה לי ש קיבלת את ההודעה שלי. אצלי כמו שכתבתי היה שינוי פיטומי של תוכנית טיפול ביגלל ש הפרוגסטרון יתחיל לרדת ו עז יעבירו אותי דחוף ל זריקות ציטוטייד ו גונל לא נוראה רק הבטן שלי התנפחה ו כבר אומרים לי מזל טוב ש אני בהיריון חודש 4 או 5 לא נוראה נעבור גם זה פשוט בא לי להתכתב איתך מה עם דורה נעלמה לצמיתות מי נפורום? מה שלומה? נועה יש לי כול כך הרבה שאלות לגביי טיפול ו מאוד בא לי לדבר איתך אישית כי אני מכירה אותך מי הפורום כבר מעל 5 שנים עם לא אכפת לך לירשות נייד שלך אני ירשום ו אחר-כך אפשר לימחוק. פשוט לא תמיד אני יכולה להיכנס לפורום מי חוסר זמן ש יהיה לך שבת שלום מתוקה ו שיהיה לך כוח להמשיך ליהיות פה כמו אמא של כולנו אוהבת אותך לנה

11/06/2011 | 11:59 | מאת: נועה

תארתי לעצמי ש 4 זקיקים לא יחזיקו מעמד בהתפתחות בלי עזרה קטנה מבחוץ. אבל שטויות, קצת גונל וצטרוטייד ניתנים גם בסבבים על ביצית טבעית לפעמים. הצטרוטייד נמשך עד האוביטרל. ברגע שתזריקי אוביטרל, תפסיקי עם הגונל והצטרוטייד. לגבי כמה עוברים, אני חושבת שכדאי לחכות לרגע ההחזרה ולראות מה מצב העוברים. לפני מצבם אפשר להחליט כמה להחזיר. אם יש יותר מאחד, אבל לא מספיק טובים להקפאה, אז כדאי להחזיר יותר מאחד לדעתי האישית. דורה קצת עסוקה, כשהיא יכולה היא נכנסת להתעדכן. היא לא פרשה. אני וחום הולכים מצוין ביחד, לא מפריע לי בכלל וגם לא יכולה לסבול מזגנים. יפתי, לגבי האימייל, לא יודעת למה לא הגיע, הרבה בנות כותבות לי בלי בעיה. נסי שוב: [email protected] תסלחי לי אם לא אתן את הנייד שלי... חשובה לי בכל זאת הפרטיות שלי... :-) תודה וסליחה. שבת שלום יקירה!

11/06/2011 | 12:33 | מאת: לנה

היי מאמי את צודקת לגביי נייד שלך עם תיתני לכולכן לא תיצאי מי זה . לגביי מספיק לי אימייל שלך ו אותך בפורום. לגביי עוברים את צודקת ניראה עם הם במצב לא הכי טוב עדיף להכניס את כולם. לגביי זריקות ש לקחתי העם תוך כמה ימים הזקיקים שלי שביום חמישי היו 14 ממ יכולים להגיעה ל מחר ל 18 בערך ? העם הגונל מזרז את הגדילת זקיקים? אני כבר מחכה לשאיבה . שיהיה לך אחלה שבת תנוחי

10/06/2011 | 22:14 | מאת: לנה

שלום לכולכן ו שבת שלום! אני רוצה יועץ חברתי. ניראה לי ש אני מתקרבת לשאיבה השבועה. בנתיים לוקחת גונל 112.5 ו ציטרוטייד 0.25 העם בעזרת השם יהו לי עוברים טובים ו אני הייתי מעדיפה להכניס עובר אחד העם כידיי לי לבקש את זה או עדיף להכניס שניים ? ו עוד שאלה :כמה זמן בדרך כליי מזריקים את הזריקת צטרוטייד? תודה רבה

11/06/2011 | 18:33 | מאת: גליה

היי לנה כמה עוברים יש לך סה"כ? בת כמה את ובאיזה שלב של התהליך את נמצאת? כל זה משפיע על ההחלטה כמה עוברים להחזיר. ככלל אני לא הייתי מחזירה פחות משניים אלא אם יש בעיה מיוחדת שמונעת ממך את זה. למה שתרצע להחזיר רק אחד?

11/06/2011 | 21:37 | מאת: לנה

היי גליה אני בת 32וחצי אמא לילד בן 4 אני ניכנסת להיריונות באופן טבעי אבל לצערי כול ההריונות שלי השנה היו מי חוץ לרחם עם כריתת חצוצרה ו החצוצרה שניה חסומה חלקית. עכשיו אני רק התחלתי טיפול ivf ו אני עומדת ניראה לי כמה ימים לפני שאיבה. אני הייתי מעוניינת להחזיר רק עובר אחד עם הוא בעיכות טובה מי פני הבעיות כלכליות ו פיזית מאוד קשה לי לגדל תאומים הגוף שלי עבר תוך שנה שלמה מלחמה עם כול ההיריונות ו ניתוחים ו לכן קשה לי מאוד אבל עם אומרים ש עדיף שניים נלך על שתיים אני בתחילת הדרך ו לכן קשה לי להחלית מה צריך מה כידיי לי. שיהיה לך שבועה טוב

10/06/2011 | 21:48 | מאת: קורל82

היי, האם למשהי גם נתפס שריר ליד בית החזה כלומר בציצי השמאלי בצד אני לאחר גרידה לא יודעת אם יש קשר לזה, אומרים שאולי התקררתי אבל לא ישנתי עם מזגן או מאוורר שיעידו על כך. אני גם לא יכולה לישון בלילה על הצדדים של החזה כי אני ממש מרגישה שהשריר תפוס וגם כשאני לוקחת נשימה עמוקה אני מרגישה את השריר, אני ישנה רק על הגב, השריר תפוס לי כבר שבוע. מה עליי לעשות?

11/06/2011 | 12:01 | מאת: נועה

קשה לי להאמין שהשריר התפוס קשור לגרידה. יכול להיות שהוא נתפס בזמן תנוחה לא נכונה שלך. נסי למרוח ולעסות אותו במשחת "טייגר באלם", בכל בית מרקחת תמצאי. תחממי את המקום כמה שאפשר. תניעי את הכתף והזרוע בתנועות סיבוביות עדינות מאד, תוך כדי נשימה לתוך המפרק. זה צריך לעזור. שרירים תפוסים כאלה בד"כ עוברים גג תוך 3 שבועות. תרגישי טוב!

11/06/2011 | 13:59 | מאת: קורל82

תודה נועה, יכול להיות שעשיתי תנוחה לא נכונה ואני סתם מקשרת את זה לגרידה כמו שאומרים "לגוף אין חלקי חילוף" האמת שהכרית החמה עוזרת אני ימשיך לעשות קופרסים ולמרוח את המשחה.

11/06/2011 | 21:08 | מאת: מור***

היי שבוע טוב, את בדיוק מספרת מה שאני מרגישה כבר יומיים רק שאני עוברת את הגרידה מחר לא יודעת אם יש קשר או שזה סתם צרוף מקרים. מעניין למה זה?? שאלה אלייך מה התהליך של הגרידה כמה זמן זה לוקח? לאחר כמה זמן שחררו אותך? אשמח אם תעני לי אני פשוט בלחץ היסטרי מחכה לעבור את זה קצת תודה ושיהיה לנו בשורות טובות יותר לספר אחת לשנייה:-)

10/06/2011 | 14:16 | מאת: נועה

סוף החודש זה לא רחוק בכלל. פולניה בדם אני חצי, ומנסה בכח להתעלם מהעובדה... זה עניין של שיכנוע, אם משכנעים את עצמנו על בסיס יומי לראות קודם לבן ולא לראות את השחור - זה בסוף עובד! באמת נסי לא לעשות שום ספקולציות. אני חושבת שהבדיקות הן בעיקר כדי לשלול עניינים. 6 טיפולים זה יוצא דופן לגילך. זה רק עניין של ביצית שווה, עובר בריון - ואת מסודרת. אני לא דואגת לבובונת שלי, אני חושבת שהיא תקבל החלטה שבוע הבא ביחד איתי... אני עדיין בהתלבטויות איך ואיפה לקבל את פניה היפות. כשאחליט, גם היא תצטרף ותתחיל להתכוונן. שבת מקסימה גם לך יקירתי!

10/06/2011 | 15:51 | מאת: נ

היי אכן סוף החודש זה אוטוטו. אני אשתדל לראות את הלבן (גם בעיניים) תחילה ורק אחרי זה את השחור. אז אולי זו הסיבה שאני לא אוהבת חתולים שחורים :-)..... כתבת ש- 6 טיפולים זה יוצא דופן לגילי. למה התכוונה המשוררת?. זה הרבה/מעט/בינוני (מחקי את המיותר :-)). חזרתי לאל מזמן מהדיקור הסיני וגם הוא חושב שאין לי מה לדאוג בכל מה שקשור לבדיקת הקריוטיפ. וגם אם עדיין לא תהיינה התוצאות לדעתו הרופאה תמשיך איתי את הטיפול בחודש הבא. אני בטוחה שהבובונת שלך תקבל את ההחלטה הטובה ביותר :-) אני מדימיינת אותה שוחה לה שם בבטן הלוך ושוב וחושבת על מה המ מדברים כל הזמן, איך אני רוצה כבר לראות את האמא הנפלאה שלי ואני אעשה הכל כדי שיהיה לה קל לראות אותי. בכל החלטה אשר תקבלי אל תשכחי ליידע אותנו צאן מרעיתך שנוכל לאחל לך את ברכות המזל טוב הענקיות. שתהיה לך שבת חמימה :-)

10/06/2011 | 10:32 | מאת: ענת

שלום לכולן, קניתי תרופות פוריות אך לא הזדקקתי להן, כולן חדשות!!! ומה שצריך קירור היה כמובן במקרר. כולן למסירה (ללא עלות) להלן: אנדומטרין,סינרל (הסנפה לאף), 5 קופסאות של מונופור, 3 קופסאות של מונוגון,3 קופסאות גונל F , 2אוביטרל אני גרה באיזור השרון מי שצריכה נא לשלוח מייל עם הפרטים ואני אחזור אליה [email protected] בהצלחה!

10/06/2011 | 14:17 | מאת: נועה

10/06/2011 | 15:23 | מאת: ימית

היי ענת אשמח לקבל את התרופות הנ"ל. 052-2490258 [email protected] ימית

10/06/2011 | 22:20 | מאת: לנה

היי ענת! שיהיה לך במזל טוב חבל ש אין לך זריקות ציטרוטייד אתמול חיפשתי אותו בטירוף. ו כמ גונל יש לך מזרק של כמה 400 או 900 ? אני גרה בפתח-תיקוה

שלום לכן חדשה בפורום, חוזרת לסבב טיפולים לאחר שהריתי וילדתי לפני כחמש שנים בעקבות טיפולי ifv. מכיוון שיש לי כבר 2 ילדים, אינני זכאית להשתתפות מלאה של הקופה אלא רק להנחה של 50% - הטיפול עולה לי כמה אלפי ש"ח והתרופות גם כן יקרות מאוד. על כן, פונה אליכן, מי שכבר אינה זקוקה לאמפולות של מנוגון, אשמח לרכוש מכן. תודה ובהצלחה לכולנו.... שוש

10/06/2011 | 14:20 | מאת: נועה

מוסרת בדיוק מה שאת צריכה... בהצלחה

10/06/2011 | 15:50 | מאת: שוש

שלום לך אשמח לקבל את הטלפון שלך. הנייד שלי 050-9267601 תודה רבה לך שוש

09/06/2011 | 21:12 | מאת: לנה

שלום בנות ? היום שינו לי תוכנית טיפול הייתי חייבת ליקנות זריקות ציטרוטייד 250 ו גונל 115 בבקשה מי גרה מימכן ב פתח-תיקוה רמת-גן בני -ברק פשות במכבי לא נתנו לי כמות מספקת של ציטרוטייד למי עוד נישאר אני חייבת להזריק ביום שבת עד יום ראשון ו אין לי ליום שבת. הזקיקים שלי היום היו 14 ממ ו 13 מדובר ב4 זקיקים חמודים .

09/06/2011 | 21:41 | מאת: מטופל?שית

יקירתי אני גרה בתל אביב ויש לי יחידה אחת שלצטרוטייד שנשארה לי אשמח להעביר לך אותה 054-7706001

10/06/2011 | 12:04 | מאת: Gal

גם לי יש צטרוטייד אחד. גרה ליד רעננה

10/06/2011 | 14:32 | מאת: נועה

ענת למעלה מוסרת גם גונל. מקווה שהסתדרת. שבת שלום

10/06/2011 | 22:07 | מאת: לנה

היי מתוקות תודה רבה היסתדרתי חברה שלי עובדת במכבי בני-ברק ו יש שם 5 חבילות של ציטרוטייד

09/06/2011 | 19:27 | מאת: dufduf

הי בנות חזרתי לאחר הפסקה..אבל התגעגעתי מחר אני עושה שאיבת ציסטות ומתלבטת לגבי ההרדמה מישהי חוותה בלי? בגלל שהיתי בחול אנ כבר ביום 9 ולא התחלתי מנופור כך שאני מפחדת שאצטרך לעשות 2 הרדמות בשבוע...:) בכל מקרה אשמח לתגובותיכן

09/06/2011 | 19:44 | מאת: נועה

דףדף, בכמה ציסטות מדובר? איזה גודל? יכול להיות שאם אין הרבה תוכלי לעשות את זה בקלות בלי הרדמה. העיקר - שיהיה בהצלחה גדולההההההה!!!!!!! וטיפול אחרון מוצלח ומדויק ביותר!!!!!

09/06/2011 | 21:54 | מאת: dufduf

נראה לי לפי מה שהרופא ספר שיש איזה 3 הצילום רחם לדוגמה לא כאב לי בכלל ולכן אני מתלבטת... יש לך מושג כמה זמן התאוששות זה מהרדמה כללית?

09/06/2011 | 17:00 | מאת: לימור

היי, לצערי אין בשורות טובות הבטא ביום ראשון הייתה-65 והיום -99 כרגע רק בכי והלם.... קשה לבין למה ?????למה זה צריך להיות כל כך קשה... אני מאמינה שעד הערב אני אתחיל לעכל את זה אני ממתינה גם להנחיות מהרופא המטפל , מניחה שיפסיק את התמיכה מחזיקה אצבעות לתמרה לימור

09/06/2011 | 19:49 | מאת: נועה

שולחת לך את החיבוק הגדול. לא יודעת אם הוא יכול לנחם כרגע. אולי מחר הוא יעשה משהו... כנראה שחלק מהדברים בחיים צריכים להגיע בעבודה מאד קשה. אני למדתי להכיל את זה ולקבל את זה. כי לא רציתי להשאר כל הזמן בצד שמרגיש את הקושי. הבנתי שזו הדרך שלי להרות והתרכזתי במה טוב וקל לי לעשות. והחיים נהיו קלים יותר. כמו שכבר בטח קראת ממה שאמרתי לעוד בנות שלהן זה קרה, הגוף הוא מכונה משומנת וחכמה הרבה יותר מכל רופא שתפגשי. הוא ידע שצריך להפסיק את ההריון הזה לפני שיתפתח ויסתבך. וטוב מוקדם מאשר מאוחר. נקלטת להריון, עשית את זה, תעשי את זה בגדול בעתיד הקרוב מאד! שיהיה ערב נסבל... לכי לישון מוקדם. או שתי לך חצי בקבוק יין שאת אוהבת. נשיקות }}{{

09/06/2011 | 16:58 | מאת: מיטל

מה נשמע איך עבר החג אצלי הכל היה בסדר היום עשיתי בטא חוזרת אחרי שהפסקתי את התמיכה והיא ירדה מבטא 99 לפני החג לבטא 15 ב15 לחודש יש לי תור לפרופסור זיידמן ואז נבין טוב יותר מה באמת קרה

09/06/2011 | 19:51 | מאת: נועה

כל הכבוד שאת דוהרת קדימה וחושבת כבר על הסקת מסקנות. יפתי, לדעתי זה פשוט לא היה העובר הנכון... ההוא הנכון בשבילכם יגיע! תגידי, עשית כבר בדיקת קרישיות יתר? קריוטיפ? תני למחזור שיגיע לשטוף ולנקות הכל. כולל הנפש. זה עוזר. שיהיה ערב נעים, נשיקות }}{{

09/06/2011 | 15:30 | מאת: Gal

ביום שני בטא 318 - יום 11 אחרי החזרת 3 מופשרים היום יום 14 - בטא 1300 נראה לכם שניים או שלשה???

09/06/2011 | 16:37 | מאת: תמרה

יואו איזה יופי! העיקר שיהיה : ) אני לא ממש מבינה בבטא אבל אני מאוד שמחה בשבילך שהצליח זה מה שחשוב תנשמי עמוק וחייכי ואל תרוצי קדימה תתענגי על הרגש הזה

09/06/2011 | 19:53 | מאת: נועה

נשמע ממש ממש מעולה!!!!! אי אפשר לדעת כמה עוברים זה. רק הא"ס בעוד שבועיים יגיד לך... מנסיון... זהו, עכשיו אצבעות קשורות לתחנה הבאה: דופק &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

09/06/2011 | 15:09 | מאת: מטופל?שת

מחזיקה אצבעות &&&&

בטא: יום א-73, יום ג-87, יום ה-126, יום ב- ? הפרוגסטרון לא ירד שזה טובאבל חוץ מזה, לא נראה טוב מישהי יודעת משהו על עלייה לא דופליקטיבית של בטא החוסר ידיעה עם הפסימיות שיש בי לא מתכון טוב אבל כשאני בטיפול ותוך כדי עשייה יותר קל לי אוף,,,,,,,,זה קשה

09/06/2011 | 17:45 | מאת: מטופל?שית

הבטא עלתה! אנחנו במגמה חיובית :-) אכן קורים ניסים!!! עכשיו נמשיך להחזיק אצבעות ליום ב..למה לא א?! יהיה בסדר לחשוב חיובי! לפעמים ההתחלות קצת קשות לא להתייאש

09/06/2011 | 19:56 | מאת: נועה

תראי, זה לא עליות שנחשבות טובות בכלל. אבל האמת היא שכבר ראיתי כל כך הרבה הפתעות בעולם הטיפולים שלנו, ששום דבר כבר לא ממש ידהים אותי! כבר היו בטאות שעלו ב 1.5, אבל אח"כ תיקנו את עצמן והתחילו להכפיל והמשיכו להריון תקין. הייתי מנסה לשמור על איזה נטרליות, אם אפשרי בכלל... בינתיים, את בטח צריכה לבדוק שוב ביום ראשון? אז לא מפרקת את מבנה האצבעות הקשורות בינתיים &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מה שלא יהיה, תזכרי שיהיה טוב, ושאנחנו איתך!

09/06/2011 | 16:53 | מאת: לימור

היי, לצערי אין בשורות טובות הבטא ביום ראשון הייתה-65 והיום -99 כרגע רק בכי והלם.... קשה לבין למה ?????למה זה צריך להיות כל כך קשה... אני מאמינה שעד הערב אני אתחיל לעכל את זה אני ממתינה גם להנחיות מהרופא המטפל , מניחה שיפסיק את התמיכה מחזיקה אצבעות לתמרה לימור

09/06/2011 | 17:48 | מאת: מטופל?שית

הבטא במגמת עליה!!! אז נכון שלא הכפילה את עצמה כמו שצריך... אבל עדין היא עלתה! נא לשמור על מצב רוח חיובי!!! מתי בטא נוספת?

אתמול הייתי במיון נשים כי כאבה לי הבטן מאוד.בקיצור הרופאה ראתה גירוי יתר בשחלה השמאלית בלבד שכנראה גורם לי לכאבים,גירוי סביר לאישה בטיפולי פוריות ושוחררתי הביתה . נתנה לי כדור נגד הכאבים,וכבר מאתמול בצהריים אני מרגישה טוב. ביום ראשון הקרוב ה12/6 נתבקשתי לבוא לבדיקת דופק ראשונה- שבועיים אחרי הבטא השניה שיצאה 2636. אתמול הרופאה ראתה באולטרסאונד שק הריון עם שק חלמון, אך לא נצפה עובר ברור. לטענתה מכשיר האולטרסאונד לא ממש חדש וגם יש לחכות ליום ראשון כמו שנתבקשתי. לדעתה יש התקדמות משמעותית בגדילת העובר מיום רביעי ועד ליום ראשון. אתמול כשנבדקתי הייתי בשבוע 6 + 3 ימים. מה דעתכן? האם זה אכן מוקדם לראות דופק ויש לחכות בסבלנות ליום ראשון=שבוע 7 ? האם איכות האולטרסונד משמעותית לתוצאת הבדיקה? האם אכן יש התקדמות משמעותית מיום רביעי ליום ראשון? המון תודה וסופשבוע רגוע לכולן.

09/06/2011 | 08:02 | מאת: נועה

בוקר טוב! שמחה קודם כל שאת מרגישה יותר טוב. זה שכואבת לך הבטן מהגירוי זה דווקא סימן מעולה... כנראה שההריון מתפתח לו יפה מאד ומפריש עוד HCG - הורמון הריון, שמגרה עוד יותר את השחלות! אין לך מה לדאוג בכלל. עם בטא כל כך גבוהה בפעם האחרונה, ושק חלמון - אני חושבת שיהיו לך בשורות מעולות ביום ראשון. כן, ציוד א"ס ישן הוא מאד מאד משמעותי למה רואים על המסך! אין לך בכלל מה להלחץ. דופק מצפים לראות בבירור בין שבועות 6 ל 9. קחי נשימה עמוקה ובואי נצא בחגיגות ביום ראשון! יום נפלא!

09/06/2011 | 16:11 | מאת: אני

תודה רבה על העידוד נועה היקרה. יש עוד בנות שבשבוע 6+3 עדיין לא ראו דופק וכן ראו שק הריון ושק חלמון? תודה וסופשבוע נפלא לכולן.

12/06/2011 | 17:55 | מאת: עדי

מחזיקה אצבעות חזק חזק...

אני כרגע בשבוע 6 פלוס 2 ולא נצפה דופק מתפללת לקבה שעוד שבוע יראה דופק

שלום ל כולכן! שאלתי: מתיי בדרך כלל נותנים אוביטרל 36 שעות לפני שאיבה כמה גודל המינימלי צריך ליהיות זקיק או זקיקים לפני מתן אוביטרל ? העם אוביטרל מגדיל אותם את הזקיקים? תודה ו עוד שאלה: ו עם מכניסים עובר ממתינים 12 יום ו בעזר השם הכול בסדר עז איך זה ניחשב שבועה היריון עם יש כבר עובר? שבועה טוב

09/06/2011 | 07:49 | מאת: נועה

אוביטרל מזריקים בד"כ כשזקיק מוביל מגיע 20-22ממ, אבל זה צריך להיות בהתאמה לבדיקות דם - אסטרדיול ופרוגסטרון. הזקיקים עוד יגדלו קצת עד לשאיבה, אבל לא הרבה. בתקוה וההריון תפס טפו טפו, לוקחים שבועיים אחורה מיום השאיבה ומשם מתחילים לספור - זה יחשב "היום הראשון של מחזור אחרון". יום נפלא לנוש!

09/06/2011 | 10:51 | מאת: לנה

היי מתוקתי מה שלומך? איך את מרגישה עם החום הזה? בנתיים הזקיקים המובילים שלי הן 15 מ"מ יש לי עוד זמן אבל קשה לי עם הסבלנות שלי

08/06/2011 | 19:56 | מאת: רעות

היי לכולן לא הייתי כשבוע בפורום, יצאנו לחופשה (בארץ) והיה כ"כ טוב: רגוע נעים ושליו, חבל שצריך לחזור לשגרה... אתמול קראתי הודעות ושמחה לכל הבנות שקיבלו תשובה חיובית(: הצטערתי לקרוא על בנות שלא הצליח, אך מחזיקה אצבעות שבחודש הבא יצליח. אני כרגע לפני החזרת עוברים מוקפאים, כנראה שבוע הבא. חשבתי לדבר עם רופא שיחזיר 3 ולא 2, מה דעתכן? איך אשכנע אותו? אני יודעת שעוברים הוקפאו ב-2 מבחנות, 3 עוברים בכל מבחנה , אז מה קורה בהפשרה? אני לא ממש מבינה בכך ואשמח לעצות. בינתיים שיהיה חג שמח עם בשורות טובות, מאחלת סופ"ש רגוע וטוב

08/06/2011 | 20:54 | מאת: נועה

אין כמו חופשה מרגיעה! אותי לפעמים יותר מרגיע דוקא בארץ... אם הוקפאו בשלושה, הם יופשרו בשלושה. רוב הסיכויים שיחזירו את שלושתם, כי אי אפשר להקפיא שוב אחרי הפשרה. צריך גם לראות מה מצבם אחרי ההפשרה, לפעמים חלקם לא שורדים. את ההחלטות לגבי כמה בד"כ עושים באותו רגע אחרי שרואים מה מצבם. אני מאמינה שתחזירי את שלושתם. איזה כיף מחג לעבור כמעט ישר לסופ"ש! לילה טוב!

08/06/2011 | 10:14 | מאת: תמרה

האמת גם לי , הבטא שלי הייתה חיובית בערכים הדומים לשלך. עשיתי בטא אתמול אבל היא לא נתנה אישור סופי, כמוך כמוני ליום חמישי הלוואי מגיע לנו עם מה שאנחנו עוברות : )

08/06/2011 | 10:53 | מאת: מטופל?שית

מחזיקה לכן אצבעות בידיים וברגליים עד מחר לתשובות או עד שיהיה לי נמק :-) יום מקסים לכן,

08/06/2011 | 19:58 | מאת: רעות

קודם כל, קראתי את מה שמטופ"לשית רשמה ואני רוצה להגיד לה שהיא מקסימה בעידוד שלה גם לי יצאה בטא נמוכה של 73, עשיתי חוזרת ביום שלישי 87 אעשה חוזרת ביום חמישי, מה הסיכוי שזה פתאום יהיה מעל מעל 160 האופטימיות הזהירה שלי הפכה לפסימיות זהירה. חשבנו שיום ראשון חוסר הידע- שהוא המקשה על ההתמודדות יסתיים אך לא כך הרופאה המקסימה צחקה איתי בטוב ואמרה שאצלי שום דבר לא הולך בקלות בחקתי (בכיתי וצחקתי) הפורום הזה נפלא! הלוואי ואוכל להיות מהמקום המעודד מחר בהצלחה לכולן

08/06/2011 | 10:50 | מאת: מטופל?שית

צר לי לשמוע.שולחת לך חיבוק ענק מרחוק (((()))) מחזיקה לך אצבעות שיהיה איזה שהוא נס קטן והכל יתברר מחר לחיוב. בואי נתמודד יום ביומו עם התוצאות אז כרגע שומרת על אופטימיות זהירה בתקווה שמחר נוכל לצחוק על זה :-) בהצלחה&&&&&

08/06/2011 | 20:59 | מאת: נועה

את יודעת משהו? בלי קצת לבכות וקצת לצחוק אי אפשר לעבור את מסכת העינויים האלה ששמה טיפולים... פעם שמעתי אמרה יפה - על כל 10,000 דברים טובים שקורים לנו בחיים, גם 10,000 רעים קורים. היופי וההתעלות שלנו בחיים זה להשתדל לזכור ולהתרכז בטובים! אז הטוב - נכנסת להריון וזה מעולה. ומה שלא יהיה כבר הוכחת שהגוף שלך יודע יפה מאד לעשות את העבודה! נשאר עכשיו להתפלל לנס, וגם עם הוא לא יהיה הנס שאת מצפה לו כרגע, הוא יקרה ובגדול. גם אם יקח לו עוד קצת זמן... שיהיה בהצלחה גדולה מאד מחר, עם הרבה כריות לטוסיק אם הנחיתה תהיה קצת קשה.... אנחנו הכרית הכי גדולה מאחוריך!

07/06/2011 | 18:24 | מאת: לימור

שלום לכולן, קודם כל תודה רבה רבה על המילים היפות , העידוד והתמיכה שקיבלתי מכן בשבוע הראשון שלי בפורום. בהמשך לתכתובות מיום ראשון, כאמור עשיתי בדיקת בטא והתוצאה הייתה - 65. התבקשתי ע"י המזכירה של הרופא המטפל שלי ( פרופ' דור )לעשות בדיקה חוזרת ביום חמישי וביום ראשון. היום הוא התקשר ודיברנו טלפונית והוא אמר שהוא באופטימיות זהירה מכיוון שהבטא לא מאוד נמוכה אבל גם לא מאוד גבוהה וניראה מה תהיינה התוצאות בהמשך. לכן חזרתי לתחושה שאני כבר כל כך מכירה של חשש מעורבב בשמחה . אשמח לתגובתכן מהניסיון שלכן- האם זוהי בטא באמת יחסית נמוכה ? היא כבר מעידה קליטה של עובר אחד ( החדרנו שלושה עוברים )? תודה וחג שמח לימור

07/06/2011 | 18:58 | מאת: מטופל?שית

יקירתי... אני התחלתי עם בטא 62 שהכפילה את עצה אחרי יומיים ל245 וברוך השם טפו טפו טפו אני נכנסת השבוע לשבוע 18!!! עם בן זכר מהממם ( גם אנחנו החזרנו 3 ) אז קחי נשימה ארוכה הכל בסדר! מחזיקה לך אצבעות שהבטא תכפיל את עצמה &&&&& 6

07/06/2011 | 19:12 | מאת: לימור

תודה רבה לך חיכיתי לתשובה ממך אני מתפללת שכבר זהו שהסיוט הארוך הזה יגמר בטוב אחרי 5 IVF וכל כך הרבה מכשולים בדרך כבר נוכל לצחוק ולהנות תודה תודה תודה

מוכנה לשלם ו / או להחזיר ביום חמישי. רצוי מאזור חיפה / קריות / נהריה וכד'. תבורך מי שתעזור ! חוה - נייד : 0523-722-042

היי חוה. שמחה שמצאת מנוגון! המון בהצלחה

07/06/2011 | 15:33 | מאת: קורל82

היי, אני לאחר 3 סבבים של IVF בעיית זרע של בעלי, הייתי עד לפני שבוע בהיריון שבוע 10 ולצערי התבשרה לי הבשורה עובר ללא דופק חשבתי שנפלו עליי השמיים אבל מה לעשות אלו הם החיים. עדיף עובר בריא ושלם מאשר שמהתחלה הוא לא התפתח כראוי היה לו בצקת בגוף וצ'סיטים בחלל הבטן של העובר ולא ידעתי שברגע שהעובר לא תקין אז הוא לא שורד וכך היה. אני בדיוק שבוע לאחר גרידה מנסה לעכל את האסון ומנסה להתעודד ולחזור לעצמי מאוד קשה אבל אין ברירה. המוזר זה שלא קיבלתי אנטיביוטיקה לאחר הגרידה רק לפני שהרדימו אותי קיבלתי דרך הוריד סביב הפעולה שנעשתה. האם יש חשש לדאגה? אני מפחדת שלא יהיה לי זיהום חס וחלילה יש סממנים לכך? ואני מרגישה קצת שהחזה חזק וכשנוגעים בו הוא קצת כאב כנראה זה מההורמונים של ההיריון...

08/06/2011 | 20:07 | מאת: רעות

היי קורל אמנם אינני יודעת לענות על שאלותיך, אך רוצה לעודד אותך שנכון שעברת דרך לא קלה וכואבת, אך את צודקת שעדיף שעובר לא תקין לא ישרוד ומאחלת לך שכבר בסבב הבא תיקלטי ויהיה עובר/ית חזק, בריא ושורד!!! תתחזקי וקבלי חיבוק מרחוק

08/06/2011 | 21:08 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו. מאחלת לך מכל ליבי שהות קצרצרה אתנו! שולחת לך קודם כל (((((((((((((חיבוק ענק))))))))))))) על כל מה שעברת. זה לא פשוט ולא קל בכלל בכלל בכלל. מותר וצריך להתאבל ולבכות את מה שאבד. אבל תזכרי שמבחינתנו - הבנות שעוברות טיפולים, זה שהגוף קלט הריון זה כבר טוב ומצוין ואומר שההריון התקין שיביא את הילד הבריא לידיים - מעבר לפינה. כמו שהבנת נכון, הגוף שלך היה מספיק חכם לעצור התפתחות לא תקינה, ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. לגבי האנטיביוטיקה, אני לא יודעת מה הנוהל הרגיל אחרי גרידה, כדאי שתתיעצי עם רופא או עם פרופ' זיידמן בפורום השכן. החזה והרגישות הם בהחלט מההורמונים. קחי את הזמן לגוף ולנפש להתנקות. הגוף יחזור לעצמו בגדול! בהצלחה ותרגישי טוב!!!!!!

היי נועה זו אני עם ה- IVF מס' 6 (על פרשת הדרכים).... אז אני רוצה לעדכן לגבי מצבי והשלב הבא. היום הייתי בפגישה אצל הרופאה והיא רוצה שאני אבצע שתי בדיקות, כדי לברר מה הסיבה לאי השתרשות. הבדיקות הן: קריוטיפ ובדיקה המטולוגית לבדוק אם אין אולי קרישיות יתר. כך שהחודש אני עושה הפסקה בטיפולים. אני אקח רק את כדורי הדיאה ואני אעשה דיקור סיני + הצמחים. לגבי תרומת ביציות: אז אכן נועה צדקת: זה עוד מוקדם מדי. הרופאה בכלל לא הציע לי לעשות זאת. היא אמרה לי שהביציות שלי באיכות טובה והכל כמובן בהתחשב בגיל. כך שלעת עתה היא לא ממליצה לי על תרומת ביציות. אני אקבע תור לשתי הבדיקות האלו ונראה מה תהיינה התוצאות. לפחות עכשיו אני קצת יותר רגועה וחזרתי פחות או יותר לעצמי. חג שמייח :-)

חג שמח נ?. אכן פגישה מרגיעה ואופטימית. אני מאמינה בביציות שלך!!! לפעמים זה עובד בטיפול הראשון ולפעמים בשישי או בשביעי! גם אצל צעירות ממך...

08/06/2011 | 22:18 | מאת: נ

היי תודה רבה רבה. זה מאוד מעודד ועוזר שאת מאמינה בביציות שלי, אז גם את משדרת על אותו תדר כמו הרופאה שלי וזה כיף :-). עכשיו אני מקווה שאני אקבל תור מהיר ל-2 הבדיקות : קריוטיפ ובדיקת קרישיות. מה קורה איתך?. לילה טוב :-)

08/06/2011 | 21:12 | מאת: נועה

שמחה לשמוע שאני בדעה אחת עם הרופאה שלך! טוב מאד שהיא שולחת אותך לבדיקות, בהחלט חשובות אחרי 6 IVF. קחי את הזמן לנוח, לצבור כוחות ולהתחיל מחדש עם כל הכח! לילה טוב!

08/06/2011 | 22:14 | מאת: נ

כנראה אתן משדרות על אותו תדר :-) אני הבנתי שלבדיקות האלה שולחים רק לאחר כ-6 IVF. למה לא שולחים לפני?. אני יודעת שבדיקת הקריוטיפ היא יקרה. אני קצת חוששת מבדיקת הקריוטיפ. לא מאופן הבדיקה, זה בסה"כ בדיקת דם וזה קטן עלינו. אני מפחדת מהתוצאות שחס וחלילה לא ימצאו איזשהו כרומוזום בעייתי. ואז מה עושים?. נו אני יודעת שאני נשמעת פולניה :-) אני רותמת את הסוסים עוד לפני העגלה (או שאמרתי הפוך את המשפט). קראתי באחד הפורומים שלקבל תור ל-2 הבדיקות לוקח יותר מחודש (במיוחד לקריוטיפ), וגם התוצאות מגיעות לאחר 3 שבועות בערך. האם זה נכון?. אז אני באמת מתכוונת לאגור כוחות ולטפל קצת בנפש. אני אמשיך את הדיקור הסיני ואני חושבת שאני אצטרף לקבוצת תמיכה - למעשה זו תהיה פגישה אחד על אחד עם שירי (מהצוות שירי ויובל) שאת בוודאי מכירה אותן. מה שלום הקטנטונת עם הראש בעננים ? האם היא כבר עם הראש למטה?. זה נכון שתמיד טוב להיות עם הראש מורם, אבל עוד יהיו לה מספיק הזדמנויות לכך :-). דרך אגב באיזה שבוע את? תודה והמשך ערב/לילה טוב :-) דרך אגב אימצתי את המלצותייך לגבי תזונה: אני אוכלת כעת מוצרים מחלב עיזים (אני כבר עושה מה עם סגול במקום מו :-)). וגם קניתי מולסה - זה ממש ממש טעים.

07/06/2011 | 08:39 | מאת: רונן

האם חוסר בויטמין D (יצאה לי בבדיקת הדם תוצאה של 12ng/ml) עלול לגרום לבעיה כלשהיא באיכות הזרע? ואם כן, כיצד מטפלים בכך? אני עומד לפני טיפולי הפריה חוץ גופית ולכן חשוב לי לדעת. תודה מראש.

07/06/2011 | 13:14 | מאת: נועה

הגעתי לפורום פוריות חברתי, כדאי לשאול בפורום המקביל של פרופ' זיידמן. ככל הידוע לי, למרבית האוכלוסיה יש חוסר בויטמין D. במקרים קיצוניים זה בהחלט עלול לפגום בייצור ובאיכות הזרע. רופא או נטורופת טוב יכול להדריך אותך בהתאם לתוצאות מה לעשות. בהצלחה גדולה!

06/06/2011 | 23:49 | מאת: מור***

לא יודעת מה עושים, אייך מתמודדים הלכתי היום סתם מתוך הרגשה מהבטן לעשות אולטראסאונד אחרי שכבר נצפה דופק בשבוע 6 , והיום שבוע 10 אומרים לי אין דופק!!! ברחתי משם מבוהלת עם מלא שאלות ובלי תשובה אחת. אייך קמים ומתחילים הכל מהתחלה אייך ??!! קשה לי רוצה שיעירו אותי ויגידו לי זה חלום

07/06/2011 | 07:57 | מאת: מטופל ?שית

לא ככ יודעת איך להתחיל... אז קודם שולחת לך חיבוק ענק ((((())))) מזה אומר?! אולי זו טעות?! אולי כדאי ללכת לרופא שוב...איך יכול להיות?! אני ממש ממש מצטערת לשמוע! אני יודעת שזה קשה כרגע לראות את האור החיובי ולכן עם טיפת אופטימיות שזו היתה טעות.. אני מקווה שתזכרי שהגוף שלך קלט הריון ווזה דבר ענק! ואני בטוחה שהמטרה והילד שלך קרובים מאי פעם ואם לא היום אז בפעם הבאה. אני פה יקירתי לכל דבר שתצטרכי...מחזיקה אצבעות שזו טעות &&&& 

07/06/2011 | 10:10 | מאת: מור***

לא נראה לי שיש לי מקום לאופטימיות, העובר מתאים לשבוע 6 אמרו לי לחזור על הבדיקה ביום חמישי, ואם זה אכן המצב אז עושים גרידה תתפללו בשבילי!!! לא יכולה להאמין לזה זה סיוט רע!

07/06/2011 | 10:13 | מאת: לימור

מור יקירה, אני מבינה בדיוק כיצד את מרגישה מכיוון שלצערי עברתי את אותן התחושות לפני כשנה ... נקלטתי באופן טבעי, ניראה דופק יחד עם אבחנה מוזרה של תאומים זהים, בהסתמך על הרגשת בטן הלכתי לשמוע חוות דעת שנייה מרופא אחר ונמסר שבכלל אין דופק עשינו מה שצריך והיה לא נעים אבל להפתעתי קמנו מהר על הרגליים כמעט כמו אחרי כישלון של טיפול שלא הצליח . אחרי חודש - חודשיים חזרנו שוב לטיפולים בדיוק כמו שהתנהלנו במקרה של אכזבה אחרי מחזור טיפול... אני מציעה לך קודם כל לקבל חוות דעת נוספת, אבל הכי חשוב לא משנה מהי התוצאה הפעם יש נקודה אחת שקשה להתעלם ממנה וזה שנקלטת - זה אומר הרבה וזה אומר שאת "הריונית" ( מסתבר שיש מוח כזה ..) אני מחזיקה לך אצבעות בחוות דעת נוספת ומחזקת אותך בכל מצב לקום מהר שוב על הרגליים ולהמשיך קדימה כמו אחרי כל טיפול שלא מצליח... לימור

07/06/2011 | 13:12 | מאת: נועה

יקירתי, שום מילה כתובה לא תכיל את העצב שאת בטח שרויה בו. דבר ראשון שולחת לך כמה נחמה ואהבה שאפשר מפה, בוירטואלי, ותדעי שזה מאד מאד אמיתי ומעומק הלב. דבר שני, הבנות כבר כתבו לך - את נכנסת להריון, הגוף שלך עשה עבודה מדהימה בזה שהוא קלט אותו, והוא עשה עבודה עוד יותר בלתי נתפשת בזה שידע גם להפסיק אותו. הגוף שלנו הוא המכונה הכי חכמה כנראה ביקום. כפי הנראה ועם כל הכאב הנורא, העובר לא התפתח באופן תקין גנטית, הגוף שלך ידע לזהות את העניין, והחליט לעצור את זה בזמן. עם כל הצער, עדיף בשלב כזה מאשר מאוחר יותר חלילה. יפתי, עשית את זה פעם אחת, תעשי את זה פעם שניה ובגדול! העובר הנכון בשבילך יגיע. איכשהו שיהיה חג לא נורא נורא עצוב. עוד (((((((חיבוק)))))))

07/06/2011 | 14:38 | מאת: נ

לפני הכל כמו שנועה אמרה אין במילים לנחם אותך, אני שולחת לך חיבוק ענק ענק ענק באמת מכל הלב. ובאמת כמו שכתבו כאן קודמותי ישנה נחמה שהגוף כבר קלט הריון שזה לכשעצמו דבר מעודד. אני מאמינה בכל ליבי שבפעם הבאה זה יהיה ההריון המנצח. ואם את מרגישה שאת רוצה לעשות הפסקה - תרגישי עם זה חופשי ותוציאי את כל מה שאת מרגישה החוצה. זה אמר לי פעם מישהו, שאם מרגישים שצריכים לבכות אז לא צריך לעצור זאת ופשוט יש לתת לכל הרגשות לצאת. אז הנה וידוי קטן: ראיתי את ההודעה שלך היום בבוקר ופשוט בכיתי ולא ידעתי כיצד לכתוב לך ולהביע את רגשותי. ליבי איתך ואני יודעת שאת חזקה ותמשיכי הלאה עד להריון שיבוא בע"ה בפעם הבאה. מאחלת לך כמו נועה חג פחות עצוב והצלחה ענקית בפעם הבאה. שולחת לך חיבוק ענק ונשיקות :-)

07/06/2011 | 15:22 | מאת: קורל82

אני משתתפת בצערך, בדיוק עבר שבוע מהמקרה שאת מספרת גם הייתי בשבוע 10 כשזה קרה. התחלתי להרגיש כאבים בבטן כמו כאבי מחזור הלכתי לאולטרה סאונד והנורא מכל קרה עובר ללא דופק עברתי בשבוע שעבר גרידה לא נעים, בוכים כואב הלב עד שאת משיגה את ההיריון הזה פתאום הוא מתחמק לך בין הידיים אין מה לעשות ממשיכים הלאה עם כל הכאב. גם אני באותו מצב שלך.

08/06/2011 | 10:10 | מאת: תמרה

קשה לי לעודד אבל אני רוצה ממה שקראתי, דברים שכתבת על עצמך ושענית לבנות אחרות את מדהימה! ואת תאספי את השברים עוד מספר רגעים עד ימים ותמשיכי הלאה אני כבר לא יודעת אם הצליח לי, לא אופטימית כביום ראשון כשחזרתי עם בטא חיובית, אבל אני מרגישה שגם אם לא הצליח, כזה רחוק עוד לא הגעתי, לבטא חיובית ואת גם מתקדמת לכיוון הנכון כל פעם מתקדמים וחושבים מה לשפר בפעם הבאה, מה כדאי לעשות אחרת, לשלב רפואה משלימה, הליכות, יוגה , תזונה ולפעמים זה אקראי, מרגישים שלרוב, אני יכולה להגיד אחרי 10 מחזורי טיפול אבל את עושה הכי נכון נופלים וקמים כי יש למה שולחת לך חיבוק ארוך ואוהב

06/06/2011 | 15:20 | מאת: Gal

מבוהלת.... היום - יום 11 להחזרה של 3 עוברים מופשרים - בטא 318. מה הסיכוי ששלושתם נקלטו?? האם אפשר להניח שבסבירות גבוהה קלטו יותר מעובר אחד? האם ייתכן שההשתרשות היתה מהירה יחסית ולכן הבטא גבוהה? שמחה כל כך ומבולבלת

06/06/2011 | 17:56 | מאת: מטופל?שית

קודם כל נתחיל ב- מזל טוב!!!!! איזה כיף לשמוע! ברוכה הבאה לגל הירוק :-) בקשר לכמות העוברים מניסיוני וממה שאני זוכרת פה אין ככ אפשרות לדעת היו פה בנות עם בטא גבוהה בהתחלה ועובר אחד היו כאלה עם בטא נמוכה ושניים :-) ככה גם לגבי ההכפלות העיקר שיהיה הריון קל ומשעמם ושוב המון מזל טוב :-)

06/06/2011 | 17:57 | מאת: קרן החדשה

קודם כל מזל טוב! שנית, לא יודעת לגבי מוקפאים, אבל לי היתה בטא של 312 ביום ה-12, שאחר כך יותר מהכפילה את עצמה כל יומיים, ורק עובר אחד מתוק ומקסים. ומקריאה בפורומים אני למדתי שגובה הבטא מעיד על מספר העוברים שנקלט הרבה פחות מהמיתוסים.

06/06/2011 | 20:51 | מאת: נועה

בהחלט בטא מפוארת ליום 11 של מוקפאים! אי אפשר לדעת בכל מקרה כמה עוברים נקלטו עד הא"ס לדופק... אני למדתי על בשרי שגם בטאות "נורמליות" יכולות להיות יותר מדופק אחד... וואו. עשית את זה! כל הכבוד! &&&&&&&&&&&&&&&&&&& אצבעות בהחזק להכפלה יפיפיה ודופק מהמם ולידה במועדה וידיים עם אחד או שניים בריאים ושלמים עוד פחות מ 9 חדשים!!!!!!!

07/06/2011 | 08:49 | מאת: Gal

Thank you Thank you (-:

06/06/2011 | 11:47 | מאת: לנה

היי בנות היי נועה! ביום שישי עשיתי באסותא מעקב זקיקים כמובן היה זקיק אחד מוביל של 11 מ"מ להזכירכן אני עושה ללא גונל טבעי . היום במכבי עשיתי אצל רופא אולטראסאונד מעקב זקיקים 4 זקיקים בגודל 13מ"מ באופן טבעי הרופא שאל אותי העם לקחתי הורמונים או ש יש לי שחלות פוליזיסטיות? בסוף ניזכרתי ש החודש לקחתי מהשהו מי בית הטבעי ש יסדר לי את הביוץ טבעי ו הינה התוצאות. ניראה לי ש אני לא יצתערך גונל כמו ש אני עושה עם אובטרל ו עוד זריקה ו יש לי גם נרות לאחר החזרה. מה אתן אומרות אני בהלם מי יצור זקיקים באופן טבעי

06/06/2011 | 14:12 | מאת: נועה

מה לקחת טבעי שאת חושבת שייצר לך 4 זקיקים כאלה יפים? ספרי שנדע! בואי נראה גם איך הם ימשיכו לגדול, אם כולם יגיעו לגודל מתאים לשאיבה ולבשלות - אחותי אז שיחקת אותה! יאללה, שיגדלו ויתפחו יפה יפה הרביעיה! המשך יום מקסים!

06/06/2011 | 15:03 | מאת: לנה

היי קניתי לפני חודש וחצי בבית טבע הומאופטיה מה שהו יש לי בבית אני בערב יהיה בבית ו עז אני יכתוב מה זה איך זה ניקראה עם זה עוזר לי ו יעזור לי כידיי ש הבנות ידעו מה זה זה ב עצם מסדר את הוסת החודשית ו את הביוץ אבל לדעתי אני חושבת ש יש בו אפקט הורמונלי כי אני עליתי ב 2 קילו בעז ש אני לוקחת קפסולות האלו . היום ראיתי ב אולטראסאונד הייתי בהלם חבל על הזמן אין דבר כזה באופן טבעי ליעצר הרבה זקיקים . ניראה אני מרימה ראש ו מחכה ליום השאיבה יש לי עוד זמן לפי הגודל של זקיקים אחד 13מ"מ ו השלושה חמודים 11 מ"מ ממתינה לטלפון של אחות מי אסותא. ש יהיה לך יום ניפלאה ו חג שמח

05/06/2011 | 23:41 | מאת: מור***

היי בנות כייף להיכנס לפה ולשמוע את כל הבשורות הטובות , וגם לאלו שעדיין אין, זה רק עניין של זמן... מי שמבינה יש לי שאלה, בשבוע 6 עשיתי בדיקה וראו דופק, מאז לא עשיתי שום בדיקה מחכה עוד שבועיים וחצי אז בעזרת ה? אהיה בשבוע 12 לשקיפות עורפית. האם זה בסדר שמאז לא עשיתי שום בדיקה? או שכדאי ללכת להיבדק לפני השקיפות?? אודה לכן על תשובתכן לילה טוב!!!

06/06/2011 | 08:30 | מאת: קרן החדשה

בעיקרון, חוץ מהלחץ הנפשי אין שום סיבה להיבדק בשבועות האלה. אבל במקרה שלי את בדיקת הדופק עוד עשיתי במרפאת הפריון, ואז קבעתי תור לרופא נשים רגיל למעקב כך שהיה לי עוד תור בין הדופק לשקיפות, בערך בשבוע 10 נדמה לי. לא בטוחה שהייתי שורדת את השבועות האלה אחרת (אפילו רצתי פעם אחת למוקד בין לבין, מודה). את לא עוברת לרופא נשים? הוא לא יכול לראות אותך לפני השקיפות? שוב, זה רק לעניין התחושה. אם את "עומדת" בהמתנה הזאת אין עם כך שום בעיה רפואית, למיטב ידיעתי

06/06/2011 | 09:48 | מאת: מטופל"שית

האמת שבהתחלה הבדיקות הן פעם בחודש...אז את די בסדר. האם הלכת כבר לרופא מטפל למעקב הריון? כי זו הפעולה הבאה...הוא זה שמדריך אותך לגבי כל מיני בדיקות דם / שתן / מעקב של העובר...זה רופא של הקופה. אם לא הלכת אז תקבעי אליו תור. והכל יהיה בסדר :) מחזיקה לך אצבעות לשקיפות שיהיה יום מקסים

06/06/2011 | 14:14 | מאת: נועה

אני יודעת שהריקנות הזאת אחרי טיפול שהצליח יכולה לשגע פילים... פתאום אין מעקבים, פתאום אין בדיקות דם, אין א"ס... הכל בסדר, היה דופק בשבוע 6, אז יהיה בסדר גם ב 12. אין צורך לעשות כלום. פשוט להתחיל לעכל שאת בהריון ולהנות ממנו אם את מרגישה טוב...! ויהיה מעולה!

05/06/2011 | 22:16 | מאת: גל

היי נועה, רוצה להתייעץ איתך על משהו אישי. האם אפשר לקבל את המייל שלך?

05/06/2011 | 22:59 | מאת: נועה

הנה [email protected]

05/06/2011 | 18:31 | מאת: לימור

שלום לכולן, בהמשך לתכתובות מלמטה בנוגע לייאוש וחששות כבדים, עשיתי היום בדיקת בטא יום 13 אחרי החזרה לאחר שאיבה - תוצאת בטא 65 אודה מכל הלב אם מישהי יכולה לומר מניסיונה האם זה תקין ? ניראה בסדר ? אני ממתינה לטלפון מהרופא המטפל שלי ( פרופ' דור) אבל יש לי תחושה שהוא לא יחזור רק בשעות הערב המאוחרות.. מניסיונכן מהו השלה הבא? תודה רבבה על העזרה לימור

05/06/2011 | 18:57 | מאת: מטופל?שית

אצלי הבטא היתה 68 ואני בשבוע 17... אז קחי נשימה עמוקה ותצעקי לשמים כי את בהריון מותק!!! ואני מאחלת לך שהוא יהיה הריון שקט ומשעמם :-)

05/06/2011 | 19:07 | מאת: לימור

תודה איזה כיף שענית... אני נורא מפחדת אחרי כל כך הרבה אכזבות ( הריון כימי והפלה ללא דופק בשבוע שמיני ) אני מפחדת כל כך לשמוח תוכלי לומר לי מהו השלב הבא לוודא שהכל בסדר ? בדיקה חוזרת ? מתי בדר"כ עושים? תודה תודה תודה

05/06/2011 | 19:18 | מאת: ג'ן

אין לי מושג מה הצעדים הבאים , כנראה לוודא שהבטא מכפילה את עצמה. שוב - מזל טוב! את בהריון!!!!!!!!!!!!!!!!!

05/06/2011 | 20:15 | מאת: נועה

זה בטא חיובית לגמרי! מחרתיים את בודקת שוב את הבטא לראות הכפלה. אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מעוכות עד אחרי הלידה! שימשיך תקין עגול ארוך ומשעמם!!!!!!!

05/06/2011 | 21:22 | מאת: לימור

המון המון תודה על התמיכה רק בזכותכן אני מתחילה לשמוח ולהזיז את הפחדים והחששות עכשיו דיברו איתי מהרופא המטפל ( פרופ' דור) וביקשו להמשיך עם התמיכה ( 3 ביום אנדומיטרין ) ולעשות בדיקה נוספת ביום חמישי .....

05/06/2011 | 21:25 | מאת: נ

היי לימור מזל טוב ענק ענק :-) מחזיקה לך אצבעות להמשך הריון תקין, משעמם וקל :-)

06/06/2011 | 08:41 | מאת: עדי

איזה יופי!!! שיהיה בהצלחה!!!

06/06/2011 | 12:38 | מאת: מור

איזה כיף!!! מחזיקה אצבעות להמשך תקין!!! תהני מכל רגע!

06/06/2011 | 15:05 | מאת: לנה

05/06/2011 | 15:44 | מאת: מיטל

מה נשמע הכל בסדר אצלי לא כל כך בסדר היום עשיתי בטא והיא ירדה ל99 אני אמורה לדבר עם הפקידות של זיידמן עוד מעט ולבטל את הטור שהם קבעו לי לאולטרסאונד כמו כן זידמן אמר לי להפסיק עםהתמיכה ולעשות בטא חוזרת ולראות שהיא מתאפסת מיטל

05/06/2011 | 20:18 | מאת: נועה

חיבוק ענק וגדול ואוהב שולחת לך (((((((((((((()))))))))))))))))))))) כל כך כל כך מצטערת!!!!!!! אני יודעת שממעמקי הצער הנורא שאת בטח מצויה בו, התקווה היחידה כרגע היא שאת הרית! וזה המון! ובפעם הבאה זה יהיה מצוין ותקין וארוך ויסתיים בידיים מלאות!! תחזיקי מעמד יקירה, תזכרי איכשהו שבסוף זה מצליח! נשיקות גדולות }}{{

05/06/2011 | 10:59 | מאת: מור

05/06/2011 | 21:39 | מאת: נ

עניתי לך למטה בהמשך לתשובה שלך :-)

05/06/2011 | 21:47 | מאת: קרן החדשה

05/06/2011 | 09:48 | מאת: Gal

מחר מחר בטא ראשונה. מתוחה וסקרנית. לא מרגישה שינויים - למרות שממשת את הציצי בתקווה (: - מצפה. מפחדת. לא מצליחה להרפות מזה - הרי מה שיהיה יהיה. ואם לא יהיה - אז די לי. קצתי בחיכיונות והציפיות והאכזבות. יש לי שני סיכים בבית. אם לא הצלחנו גם הפעם - החזרנו 3 - אז די. תחזיקו אצבעות גל

05/06/2011 | 12:54 | מאת: Gal

יום 10 להחזרת 3 עוברים מופשרים. לא קיבלתי אוביטרול. בבדיקת שתן יצאו שני פסים - אחד חלש אבל קיים... מה דעתכן?

05/06/2011 | 13:24 | מאת: עדי

05/06/2011 | 20:19 | מאת: נועה

ושיצליח ויביא את האביר/ה השלישי/ת!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& אצבעות מוחזקות!

04/06/2011 | 20:57 | מאת: לימור

ערב טוב לכולן, בהמשך לתגובות הנהדרות שקיבלתי מכן ביום חמישי לאחר שרשמתי פעם ראשונה בפורום, אני מרגישה צורך לרשום שוב... אני אחרי IVF חמישי , מחר בדיקת בטא, הפרשות ורודות/חומות מיום חמישי הולך ובא , אופטימיות נמוכה, מצבי רוח קשים ומפה לשם חלומות ורודים...

04/06/2011 | 21:08 | מאת: ג'ן

המון בהצלחה מחר! אני נמצאת כבר יותר מחצי שנה בפורום הזה ואני יכולה להגיד בבטחה שהפרשות לפני בטא לא אומרות כלום. היו פה לא מעט בנות עם כאבי מחזור והפרשות ואף דימום לפני ואחרי בטא חיובית והריון תקין! מחזיקה לך אצבעות לבשורות חיוביות מחר. תחשבי אופטימי:)))

04/06/2011 | 23:38 | מאת: לימור

תודה רבה על העידוד נחזיק אצבעות עד מחר בצהריים לילה טוב

05/06/2011 | 08:14 | מאת: נועה

מחזיקה לך את כל האצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שתופתעי בגדול! אני לא רוצה לבנות יותר מדי ציפיות, אבל היו לנו פה לא הריון אחד ולא שניים שהתחילו עם דימומים והמשיכו תקינים לחלוטין. מחכות לשמוע! שבוע טוב ובשורות טובות

05/06/2011 | 11:01 | מאת: מור

מחזיקה אצבעות לבשורות מדהימות מחר!!!! ב ה צ ל ח ה !

04/06/2011 | 18:20 | מאת: אורלי

שלום בנות אני מתחילה לעשות טיפול הפריה בבית חולים בלינסון פתח-תיקוה העם יש מישהי בפורום ש כבר עשתה הפריה חוץ גופית בבית חולים הזה ו מרוצה . העם יש רופא ש ממליצים עליו שעובד בבית חולים בלינסון? ו עוד שאלה : שמעתי ש בבית חולים בלינסון אפשר לבקש את המין הילוד עם רוצים בן עו בת .? תודה רבה לכן

05/06/2011 | 08:16 | מאת: נועה

ברוכה הבאה! בברכת שהות קצרצרה! אם אני לא טועה היתה לנו מישהי שהיתה בבלינסון אבל אני לא זוכרת מי ואם היתה מרוצה... לגבי בחירת מין ילוד - אי אפשר לעשות זאת באף אחד מהמרכזים בארץ, למעט במקרים של בעיה גנטית לפי מין ילוד או אחרי 4 ילדים מאותו מין, וצריך לעבור ועדה מיוחדת שתאשר זאת. בהצלחה!

06/06/2011 | 10:28 | מאת: OK

הי אורלי. גם אני התחלתי טיפולי פוריות בבלינסון (על רקע אי פוריות בלתי מוסברת מאחר ולא נמצאה בעיה אצלי ואצל בעלי). אחרי הזרעה כושלת אחת עשיתי IVF אחד מוצלח :-) שבזכותו אני חובקת כיום נסיכה בת חודש וחצי. חייבת לציין את כל הצוות האיכותי במחלקה, החל מהפקידות, אחיות (מאיה ויעל), הרופאים המדהימים - פרופ' פיש שאישר לי לעבור לIVF אחרי הזרעה אחת, ד"ר ווליוביץ' שעשה לי את השאיבה והיה מדהים ומרגיע לכל אורך התהליך, ד"ר פנקס - מנהל בנק הזרע שעשה לי את ההחזרה ושם לי ברקע מוזיקת מעליות ומנגינה של מכוני ספא :-))) כדי "שהאקט יהיה הכי קרוב לדבר האמיתי" כדבריו, את מנוחה, אחות הIVF המדהימה שכל הזמן מלטפת ומרגיעה ומחזיקה את היד, ואפילו את הטכנאית בבנק הזרע שעד עכשיו אנחנו צוחקים שהילדה קיבלה את העיניים הכחולות שלה. אני יודעת שרוב הבנות פה הולכות לרופאים פרטיים, אבל אפשר לעבור את החוויה הזו גם דרך הרפואה הציבורית שהיא לא פחות טובה, איכותית ובמקרה שלי גם מוצלחת. הרופאים בבלינסון טובים מאוד והם אותם רופאים שנחשבים ל"תותחים" במגזר הפרטי. כמובן שלכל דבר יש את היתרונות והחסרונות. שיהיה לך הרבה בהצלחה, שהתקופה הזו תעבור עלייך בקלילות ובמהירות ואני מאוד ממליצה לך להיעזר בפורום המדהים הזה. יש כאן בנות שעברו את מה שאת תעברי ויש דברים שרק הן יוכלו להבין כמו רגשות, תסכולים, כאבים. בהצלחה!!!!

06/06/2011 | 20:55 | מאת: נועה

ככה בשקט בשקט את מספרת לנו שילדת לפני חודש וחצי??????? שתזכי לגדל את אהובתך החדשה בנחת, שמחה והמון המון אושר!!!!!!! אגב, אני לגמרי מסכימה איתך לגבי רפואה ציבורית. אין סיבה לרוץ לפרטי... חג שמח מאד לכם!

04/06/2011 | 11:39 | מאת: נטע גבע-בר

אני קראתי את הספר כוחו של התת מודע וחיפשתי משהו שיתאים אני מנסה להכנס להריון כבר 6 שנים וטיפול מהתת מודע נראה לי הפתרון הכי נכון איפה זה נמצא?

05/06/2011 | 08:18 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, מברכת אותך בשהות קצרצרה אתנו! אני לא מכירה את הספר עליו את מדברת, אבל אין לי ספק שיש לנו כח אדיר שטמון בתת מודע שלנו. את מוזמנת לספר לנו קצת הסטוריה, בת כמה את, מה הבעיה, איזה טיפולים עברת? מאחלת לך הריון תקין ובריא וארוך בקרוב!

05/06/2011 | 11:05 | מאת: מור

ברוכה הבאה לפורום. מאחלת לך שזמנך כאן יהיה קצר ככל האפשר. במקרה שלי אני לא יכולה להגיד שזה מה שעזר לי אבל זה בהחלט עשה לי טוב ועזר לי להתמודד עם התהליך. שיהיה בהצלחה!

04/06/2011 | 09:36 | מאת: ג'ן

מזמן לא כתבתי כאן למרות שקוראת כמעט בכל יום אז מזל טוב לעדי ,מור ומיטל (אני מחזיקה לך אצבעות ועוד לא מספידה כלום ובלי שום קשר למה שיהיה בתוצאה של יום ראשון- נכנסת להריון וזה אדיר ואם צריך בטוח תכנסי שוב לאחד הכי תקין ומשעמם!) בזמן שקראתי על כל ההצלחות בחודש שעבר תפסתי את עצמי שוב בהרגשה המוזרה הזאת של "איזה יופי" מהולה בקצת הרגשת קנאה מסוג "רק לי זה לא קורה" ונורא כעסתי על עצמי כי להבדיל מהריונות טבעיים,ספונטניים נטולי דאגות שסובבים אותנו כל הזמן, כל ההריונות פה הושגו באותה הדרך הקשה וזה אמור לעודד אותי שבנות נכנסות להריון אחרי טיפולים. אבל כנראה שראש לחוד ולב לחוד :( אני לקראת סוף פרוטוקול קצר (טיפול מס' 4) וביום שני מתוכננת שאיבה. כל כך מקווה שיהיו ביציות טובות והפריות תקינות (בכל ארבע הטיפולים האחרונים היו הפריות אבל נצפו יותר משני גרעינים ואלה שהופרו תקין לא היו באיכות הכי טובה למרות שהוחזרו). החודש לקחתי הפסקה אפילו מדיקור סיני ומאכילת סלק בכמויות :). העדפתי להתעסק כמה שפחות בכל הטיפול, פחות להיות קשובה לכל פיפס קטן בגוף כי זה ממש שיגע אותי בטיפולים קודמים. אם תהיה החזרה תקינה כנראה שכל החששות יצופו שוב אבל כשנגיע לגשר... בכל אופן אני עדיין מנסה לדבוק במנטרת - כל יום שעובר פשוט מקדם אותנו לקראת תאריך ההריון והלידה שהם תאריכים ודאיים וידועים גם אם לא ידועים לנו. אז היום אנחנו יותר קרובות מאתמול ליום המאושר!

04/06/2011 | 10:52 | מאת: נ

שבת שלום ג'ן יקרה לומר לך את האמת, לרגע חשבתי שמישהי פשוט קראה את מחשבותי והעלתה אותן על הכתב. פשוט לא ייאמן :-). אז גם אני נמצאת כאמור באותה הקלחת. עברתי IVF מס' 6 ולצערי בשבוע שעבר קיבלתי תוצאה שלילית של הבטא, למרות שהפעם יותר מתמיד חשבתי שזה יצליח. עשיתי גם את השילוב של דיקור סיני וצמחי מרפא שמאוד עוזר בכל מה שקשור להפחתת תופעות הלוואי של הזריקות וגם תורם לרוגע הנפשי, ועל זה יעידו החברים (גם בעבודה). דבר ראשון, זה בסדר להרגיש את מה שאת מרגישה. הייתי בשבוע שעבר במפגש בנושא פריון במרכז לבריאות האשה במקום מגוריי ובחלקו השני הרצתה לנו פסיכולוגית שעוסקת בתחום ייעוץ ועזרה בהתמודדות עם טיפולי הפריון. היא אמרה לנו בתחילת ההרצאה שכל דבר שאנחנו מרגישות זה לגיטימי ולא צריך להרגיש רגשות אשמה. היא אמרה עוד משהו שמאוד נכון והוא שאנחנו נורמליות רק אנחנו נמצאות במצב לא נורמלי. כל רגשות האשם, הקנאה, כעס הן לגיטימיות וכמובן שהבכי בא אחריהן. אני למדתי מנסיוני שצריך להוציא את הדברים. למרות שאני אדם שמאוד משתף ואני לא עוצרת את הרגשות שלי, משום מה אני כועסת על עצמי שבתחום הזה אני מאוד טעונה ונשברת. כן גם אני לא יודעת מה לעשות כעת. אני מתלבטת לגבי הפסקה של חודש (אהבתי את הקטע של הסלק :-) גם אני כבר לא יכולה לראות סלק). הבטחתי לעצמי שבעזרת השם לכשאהיה בהריון אני לא אוכל סלק לפחות שנה :-).... לגבי ההפסקה לגבי היא די משמעותית כי אני לא הכי צעירה (אני בת 42.5). האם אפשר לשאול בת כמה את?. האם ניסית גם פרוטוקול ארוך? כמה זקיקים בדר"כ שאבו לך בכל IVF?. אם אפשר לשאול בת כמה את?. אז קודם כל אני מאחלת לך שביום שני המשאבה תעבוד הרבה :-) שישאבו לך הרבה זקיקים והעיקר העיקר שהביציות תהיינה טובות. הכמות לא קובעת אלא רק האיכות והאמת (ואני לא מחדשת דבר) צריך רק ביצית אחת טובה ו מ נ צ ח ת :-) מחזיקה לך המון המון אצבעות ואם את רוצה את מוזמנת גם לכתוב לי למייל: [email protected] (אם קשר לבטא הידועה שלנו). שתהיה לך שבת מקסימה :-)

04/06/2011 | 18:44 | מאת: ג'ן

היי נ, אני בת 29. כנראה שזה נחשב לצעיר אבל אני לא מרגישה ככה. בעלי בן 34 ושנינו מגיל צעיר ידענו שאנחנו מאוד רוצים להיות הורים אז כשמשהו כל כך ברור הופף להיות כל כך קשה להשגה הגיל כבר פחות עקרוני בעיני. הטיפול הראשון והטיפול הנוכחי הם בפרוטוקול קצר. שני טיפולים באמצע היו לפי פרוטוקול ארוך. שאבו אצלי בין 9 ל13 ביציות כל פעם אך היו לא יותר מ 1-2 הפריות תקינות. זה לא שהביציות לא בשלות אלא שמשהו קורה שם ברמה של מטען גנטי שלא נפלט כמו שצריך (וזה גם לאחר שכמעט כל הביציות מופרות במיקרומניפולציה). ביקשתי ממשיח והוא הסכים שננסה בפעם הבאה (אם זאת לא תצליח) לעשות הפרייה על בסיס טבעי. משהו בתוכי אומר שאם נוותר על כל ההורמונים וניתן לגוף להתנקות מזה אולי יהיה לנו סיכוי גבוה יותר כי בינתיים זה לא נראה טוב (היתה אף שיחה על תרומת ביציות אצל פרופ' דור מה שגרם לנו לעבור למשיח בתקווה שהוא יהיה יותר אופטימי). הבעיה שבגיל שלי רוב החברים באמת כולם בתהיליכי הריון או עם ילדים ממש קטנים (ומשום מה יותר קל לי עם אלה שיש להם ילדים מאשר עם הזוגות ההריוניים). אני חושבת אבל שפשוט חייבים להתמיד וזה בסוף יצליח. אל תוותרי!!!! ובינתיים קבלי חיבוק ענק!!!!

05/06/2011 | 08:22 | מאת: נועה

בחרת לך מנטרה מעולה! כל יום שעובר בהחלט מקרב אותך אל המטרה הנכספת! והיא תגיע, מאחלת לך כבר עכשיו! רק תדעי שאת לא לבד, גם לי היו רגעי קנאה אפילו פה בבנות הפורום שלנו! זה טבעי. כולנו רוצות כל כך את אותו דבר! וגם שלך יגיע ובגדול, את תראי! תזכרי, לא עוזבים אותנו בלי להודיע על לידת ילד בריא ושלם... שיהיה בהצלחה גדולה ביותר ביום שני!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&

05/06/2011 | 11:21 | מאת: מור

רציתי להגיד שההרגשה הזו שלכולן זה קורה מלבדי הכי מוכרת ומובנת בעולם. הרגשתי אותה כל כך הרבה פעמים. כל הזמן הייתי בטוחה שאצלי זה יקרה תיק תק בגלל שלא מצאו שום בעיה ספציפית ולכאורה "הכל בסדר" ובכל פעם מחדש הייתי בטוחה שהנה מצאתי את נוסחאת הקסם - שילוב עם דיקור או דמיון מודרך או תזונה בריאה בצורה קיצונית או ברכה כזו או אחרת. וככל שעשינו יותר הפריות גדל החשש שאולי לי זה כבר לא יקרה. שהזמן של כולן מגיע חוץ ממני. אבל זה כן קורה בסוף והמנטרה שלך כל כך נכונה ורק בהפרייה השישית והאחרונה פתאום הבנתי שזה לא הדיקור ולא הסלק ולא האגוזים ואפילו לא הרופא (למרות שאת באמת נמצאת בידיים הכי טובות שאפשר) זה פשוט יגיע בזמן שלו. בלי קשר לכלום. אל תרגישי רע. לא לגבי הפסקת הדיקור וגם לא לגבי ההרגשות. זה עוד יקרה גם לך! ואנחנו נהיה כאן כדי לצרוח ולהגיד מזל טוב. שיהיה המון בהצלחה בהפרייה הקרובה!

05/06/2011 | 19:22 | מאת: ג'ן

המון תודה על העידוד. מקווה שההריון עובר בקלות ובכיף (סתם משעמם זה גם טוב :)

03/06/2011 | 21:24 | מאת: לנה

היי לכולכן ו שבת שלום יש לי כמה שאלות : העם מותר לקיים יחסי מין לא מוגנים ברגע ש עושים מעקב זקיקים ו בדיקות דם עד לשאיבה? שאלה שניה: העם מישהי עברה כבר שאיבה על בסיס טבעי עם זקיק אחד ו הצליחה?או סיכויי ב זה כמו שאומרים "חבל על הזמן"? מזכירה לכולכן אצלי בעיה עם חצוצרה ש חצי סתומה ו שניה חסרה ניכרתה .

05/06/2011 | 08:25 | מאת: נועה

אין בעיה עם יחסי מין לא מוגנים, גם לפני השאיבה. יש הצלחות על ביצית טבעית אחת, אבל זה לוקח יותר זמן ויותר נסיונות, זה פשוט מוריד סטיטסטית את סיכויי ההצלחה כשמחזירים עובר אחד בכל פעם, ולא תמיד ביצית אחת גם מצליחה להיות מופרית. שבוע טוב יקירה!

03/06/2011 | 16:00 | מאת: נ

היי אני חושבת ומרגישה שאני על פרשת דרכים. אני אחרי IVF מס' 6 שלצערי לא הצליח. בשבוע הבא אני אפגש עם הרופאה שלי לגבי המשך הדרך. אני לא יודעת מה לעשות. בגלל גילי המתקדם (42.5) לעשות עכשיו הפסקה זה לא דבר מומלץ. דיברתי עם מישהי שעברה המון המון IVF'ים (למעלה מ- 15) ולבסוף ילדה בן בריא ושלם. גם היא ילדה אותו בגיל יחסית מבוגר (42), אבל לפני כן היו לה הפלות. היא אמרה לי שכדאי לי לעבור עכשיו לתרומת ביציות. זה הדבר האחרון אותו הייתי רוצה. גם הרופאה שלי עדיין לא המליצה לי על כך למרות שבפעם הקודמת אני זו שהעליתי את הנושא. אני לא ממש רוצה להגיע לשלב הזה. אני יודעת שמה שאני עומדת לכתוב כעת יישמע נורא אבל אני התחושה שלי זה ששום דבר לא יהיה ממני (גם לא הביצית וגם לא הזרע הכל דרך תרומות) מטריפה אותי. זה אולי נשמע טפשי כי מה זה משנה לפחות את 9 החודשים אני אסחוב ואתחבר למה שיגדל שם. מה דעתכן בנושא? יכול להיות שבפגישה עם הרופאה בשבוע הבא היא תעלה את האפשרות הזו. אני ממש מוטרדת ולא יודעת מה לעשות. בינתיים המחזור עוד לא הגיע (ואני מקווה שהוא יאחר כמה שיותר) וכך יהיה לי זמן למחשבה מה לעשות, לאיזה כיוון ללכת. תודה רבה ושבת שלום :-)

03/06/2011 | 16:47 | מאת: מטופל?שית

היי יקירתי, אם אפשר לדעת... כמה ביציות שאבו לך וכמה הופרו? מה האיכות שלהן? אצלי הביציות היו באיכות קצת פחות טובה (רמה 2 ו- 3) וברוך השם נקלטתי אז אני חושבת שאם הכל בסדר אין סיבה לפנות לתרומת ביצית

03/06/2011 | 17:50 | מאת: נ

היי מתוקה ב- IVF הנוכחי שאבו לי 5 ביציות ומותכן הופרו 2. אני לא יודעת באיזה רמה הן היו אבל אני יודעת שהן התחלקו ל- 4 תאים והחזירו לי אותן לאחר 3 ימים. אני חושבת שאת יותר צעירה ממני וזה ממש ממש משחק תפקיד. ה IVF החמישי נשאבו 12 ביציות (לאחר שבאולטראונד האחרון נראו 5) אבל הופרו רק 4 והם הוחזרו לאחר 6 ימים והם לא היו בלצטוציסטים. הכי טוב שהיה עד כה היה ב IVF הראשון לפני שנה וחצי. נשאבו 7 ביציות והופרו 5. וזה היה עוד במינון קטן של זריקות. אני חושבת שרק גונל 150 יחידות וצטרוטייד. אז מה דעתך?

03/06/2011 | 23:36 | מאת: מור

אני ממש לא מוסמכת אבל מסכימה עם מטופלש?ית... לפי ההפריות שלך עד כה נראה שהמצב בסדר גמור יש כמות יפה של זקיקים ואחוז הפריות יפה ( להבנתי אם נצפו 6 באולטרסאונד והופקו 5 זה אחוז מצויין, השאר שלא נראו באולטרסאונד אמנם נשאבו אבל כנראה היו קטנות מידי מכדי להיות מופרות) בכל מקרה, נשים ילדו בגילאים מאוחרים ממך ואני לא חושבת שאת צריכה להרים ידיים עדיין. ואין ספק שחשוב לדעת מה איכות הביציות שלך. מה לגבי להחליף רופא? חשבת על האופציה? אני תמיד חשבתי שאין הבדל וכולם עושים פחות או יותר את אותו הדבר ולקח לי הרבה זמן לשנות. בטיפול הראשון אצל הרופא החדש (פרופסור משיח) זה עבד. אז אי אפשר לדעת. בכל מקרה אל ייאוש! יהיה בסדר בסוף! את תראי! ורק בשביל הרקורד, אין לי ספק שגם אם תגיעי בסופו של דבר לתרומה זה לא ישפיע בכלום על אהבתך לילד/ה. מאחלת לך השלמה והגשמה עם כל החלטה שתקבלי

04/06/2011 | 16:56 | מאת: נ

שבת שלום מצטערת פשוט לא ראיתי שענית לי אז זו הסיבה לעיכוב בתשובה שלי. לגבי ה- IVF האחרון נשאבו 5 והופרו רק 2 לא כפי שרשמת שהופרו 5 (הלוואי זה היה ממש מצב אידיאלי). לגבי החלפת רופא: כן דוקא חשבתי על זה וזה נכון מה שאת אומרת, העניין הוא שהרופאה שלי דוקא לפי מה שהבנתי היא יצירתית בטיפולים שהיא נותנת לי. נקודה נוספת שהיא גם מבחינה אנושית בן אדם באמת יוצא מגדר הרגיל ותמיד אני יכולה לבוא עם שאלות וכל מני שיטות שראיתי באינטרנט ולשאול אותה, ותמיד אני מרגישה מאוד נוח עם זה ואין גם לה בעיה עם זה היא לא עם אגו מנופח. אני יכולה להוסיף עוד משהו לגבי המלצות שלה לגבי טיפולים היא אפילו המליצה לי לשלב טיפולים אלטרנטיביים ביחד עם הטיפול הקונבנציונלי, זו דוקא גישה שלא ניתקלתי אצל הרבה רופאים. לא אכפת לי האמת לקבל חוות דעת נוספת. דרך אגב כמה עולה ייעוץ אצל פרופ' משיח ? בעניין תרומת הביציות: אני באמת לא יודעת מהיכן באה התפיסה הזו. אני ממש לא גאה בעצמי. אני יודעת שזה באמת לא אמור לשנות בכלום לגבי האהבה שאני אתן לילד/ה. איך מתקדם ההריון?. מאחלת לך המשך הריון קל ומשעמם :-). אם את רוצה לדעת את שם הרופאה את מוזמנת לכתוב לי למייל: [email protected] אז שוב תודה והמשך שבת שלום :-)

04/06/2011 | 13:15 | מאת: עדי

ראשית, ינני יודעת מה היתי עושה במצבך. לגבי תרומת ביצית - בעיניי זה בכלל בכלל לא משנה!!! זה עיניין טכני שולי. התינוק הוא שלך ואת אמא שלו. זה משנה של מי הביצית או הזרע? לא! זה משנה אם זה ב-ivf? מיקרו? טבעי? עם אוטראגסטון? מה זה חשוב? באמת? העיקר זה המטרה. והדרך היא רק דרך להגיע לשם. ולרבות הדרך קלה קצרה ומהירה. ולאחרות דרך קשה ומייסרת. אבל כשמגיעים לשם (וזאת דעתי הכללית בחיים, ללא קשר להריונות דוקא), כשמגיעים - זה כבר לא משנה... לגבי הפסקות - אני באופן אישי לא רואה טעם בהפסקות. אני בת 37. אם מבחינה נפשית את מרגישה יציבה - ואני מתרשמת שאת מאד יציבה וחזקה, ומבחינה פיזית אין קשיים ספציפיים - אז מדוע הפסקה? כי לחשוב ולקבל החלטה לגבי תרומת ביצית אפשר לעשות גם תוך כדי... כמובן שזאת היא רק דעתי. ושוב, אני לא במצבך וזה קל להגיד ולתת עצות וזה לא כמו באמת להיות בנעלייך... מאחלת לך בהצלחה בכל דרך שבה תבחרי!!! ושאת יום הולדתך ה-43 תחגגי כשאת בהריון!

04/06/2011 | 17:21 | מאת: נ

היי עדידוש הכי חשוב: איך מתקדם ההריון?. איך את מרגישה?. תודה על התגובה. לגבי תרומת הביציות אני ממש לא יודעת מה קרה לי מאיפה באה לי התפיסה המטופשת הזו. מה זה משנה איך נעשה הילד כפי שאת אומרת. אני האמת די כועסת על עצמי מהתגובה שלי לנושא. האמת שעדיין הרופאה לא העלתה זאת בפני, ודוקא אני זו שהעלתי את הנושא הזה בפעם הקודמת. נכון להיום הרופאה שללה את האפשרות הזו. לגבי ההפסקות גם אני האמת לא בעד כי כל יום או כל חודש שעובר ממש חבל על הזמן. אז לא נותר לי אלא להמתין לפגישה עם הרופאה בשבוע הבא. ודרך אגב המחזור כבר הגיע. ומי יודע הלואי ואיחולייך יתגשמו ושאני אחגוג את יום הולדתי ה- 43 עם בטן. האמת היא שזה בעוד חודשיים - אז הלוואי. תודה רבה רבה על העצות שבאמת החזירו אותי יותר לתלם. אני מבטיחה לעדכן בהמשך. אז שיהיה לך הריון הכי כיפי שיכול להיות ושיהיה משעמם :-) המשך שבת מקסימה :-)

05/06/2011 | 01:04 | מאת: קרן החדשה

קודם כל, קבלי חיבוק גדול. לא מקנאה בך על הימים הקשים שאת עוברת, אבל מאמינה שתתגברי על הכל, ותסיימי את התקופה הזאת עם תינוק משלך בידיים! שנית, בבקשה אל תרגישי רע עם עצמך בעניין תחושותייך לגבי תרומת ביצית. אני חושבת שהכמיהה לילד גנטי היא אחד הדברים הכי טבעיים ובסיסיים בעולם. אישית, לפני שנכנסתי לכל העולם הזה לא הצלחתי להבין בכלל נשים שפונות לתרומת ביצית (אני במקרה הכרתי מישהי שילדה מתרומת ביצית, חברה של חברה, ולכן בכלל הרהרתי בנושא). היום - לאחר שמיעת הרבה סיפורים - אני מבינה את זה קצת יותר, בעיקר כאשר יש בן זוג בתמונה שהזרע שלו, אבל מודה שאני חושבת שהיה לי אישית קשה מאוד לפנות למסלול הזה. לכן, לפחות אל תייסרי את עצמך כאילו את "לא בסדר" שאת מרגישה ככה. את הכי בסדר בעולם! הרי כולנו כאן בעצם כי אנחנו רוצות ילדים משלנו. אחרת יכולנו לאמץ ילדות נטושות מסין או ילדים רעבים מאפריקה - שזה דבר נפלא ונאצל, אבל רובנו מרגישות שזה לא אותו דבר. אין סיבה להסתיר או להתייפייף. עכשיו, למישור הפרקטי: כפי שענו לך לפניי, על פניו את במצב מצוין יחסית לגילך, כי את מגיעה למספר ביציות והפריות נאה. יש נשים שבגיל 42.5 מייצרות ביצית-שתיים במחזור גם עם כל ההורמונים בעולם, וגם את הביציות האלה לא מצליחים להפרות וכו'. אז אני לא חושבת שאת צריכה לאבד תקווה עדיין. מצד שני, אני חושבת שיהיה חכם לעשות לעצמך איזה "קו אדום" בראש, להגביל לעצמך את מספר הטיפולים שאת עוד מוכנה לעבור, או את הגיל שאליו את מוכנה להגיע וכו'. עד גיל 43? עוד ארבעה טיפולים (שלא נזדקק!)? משהו כזה. אם, חו"ח, ה' ישמור, עדיין לא תצליחי להשיג היריון, את יכולה להרשות לעצמך לעשות הפסקת חושבים ואולי לפנות לתרומה. הרי ברגע שאת מחליטה על מסלול התרומה, פתאום אין לך כל כך לחץ זמן. חוץ מזה, למרות שאני מאוד מבינה את תחושותייך לגבי הרופאה, הייתי שוקלת בכל זאת לנסות עוד מישהו - אולי רופא שמתמחה ברזרבה נמוכה (זיידמן? בר חווה?). אני לא יודעת למה זה, אבל מקריאות בפורומים אני מבינה שיש הרבה נשים שמצליחות דווקא כשהן עוברות רופא, גם אם הן עוברות מרופא מצוין ויצירתי אחד לרופא מצוין אחר. ונקודה אחרונה - אולי תנסי לקבל חוות דעת שנייה לגבי החצוצרה שלך, אולי אפילו אם את מחליטה להישאר עם הרופאה הנוכחית? יכול מאוד להיות שאין לי מושג על מה אני מדברת, אבל כשאני קוראת סיפורים כאלה אני תמיד נזכרת באיזו בת דודה שלי בארה"ב, שעברה סיוט של חמש-שש הפריות כושלות (עם גירויי יתר, הריונות חוץ רחמיי, אשפוזים וכו'), עד שקיבלה עצה מרופא אחר לכרות סופית את שתי החצוצרות שלה ואז נכנסה להיריון בהפריה הבאה, ואחרי הלידה חזרה לטיפולים, ושוב נקלטה מיד. אז אולי אין שום קשר בין המקרה שלה לשלך, אבל מאז נשאר לי בראש מה שהיא סיפרה, שלפעמים חצוצרה לא טובה מפריעה להיריון למרות שהפריה אמורה לעקוף אותה. לא יודעת, סתם מחשבה. ואו, מצטערת על האורך. מקווה שזה עוזר במשהו שבוע טוב

05/06/2011 | 21:53 | מאת: נ

קודם כל תודה ענקית על התגובה הכל כך מבינה והאמיתית. את לא מתארת לעצמך עד כמה הוקל לי המצב. אז בזכותך אני קצת פחות כועסת על עצמי. את צודקת באשר וקו האדום. אני באמת אחשוב מהו הקו האדום שלי בנושא. לגבי כמות הביציות שנשאבות והכמות שמופרית אז אני יכולה לומר לך שב IVF הראשון שמינון ההורמונים היה נמוך נשאבו 7 ביציות והופרו 5. זה היה כמעט לפני שנתיים. בשאר ה- IVF ים נשאבו 3 ביציות והופרו 2 וכבר קיבלתי מינון גבוה של הורמונים. ב- IVF האחרונים התחלתי לקחת כדורי דיאה ודקסמטזון שכנראה הם אלו שהגבירו את הכמות. אך מבחינת כמות ההפריות האחוז היה די נמוך. למשל מתוך 5 ביציות שנשאבו (בטיפול האחרון) הופרו רק 2. כך שהמצב שלי לא ממש מזהיר. העליה בכמות היתה ככל הנראה בגלל הכדורים. ביום ג' אני נפגשת עם הרופאה שלי לגבי ההמשך. מעניין מה הכיוון. אולי הפעם היא תחליט שיש לעשות אישזהו צעד בכל הקשור לחצוצרה. ואני אשאל אותה עוד שאלות. אז שוב המון המון תודה ועוד איך עזרת לי :-) ערב מקסים :-)

05/06/2011 | 08:28 | מאת: נועה

אני חושבת שממש ממש ממש ממש מוקדם עוד לדבר על תרומת ביצית! מצבך ממש טוב, אפילו שאת לא פרגית. את מגיב היפה מאד לטיפולים ויש לך עוברים תקינים שמתפתחים. זה עניין של זמן והעובר הנכון! 6 טיפולים גם לבנות צעירות ומפוצצות ביציות לא תמיד מספיקים... אני בהחלט הייתי ממשיכה עם שלך, לפחות עוד 3-4 טיפולים לפני שהייתי חושבת על דרך אחרת. תאמיני בגופך, הוא יחזיר לך באהבה!

05/06/2011 | 22:08 | מאת: נ

ערב טוב המון המון תודה על העידוד והתמיכה. את תמיד יודעת לשים את הדברים בפרופורציות מה שאצלי לפעמים משהו משתבש. אני מגיבה יחסית טוב לטיפולים זה כנראה בזכות כדורי הדאה והדקסמטזון שכנראה יוצרים יותר זקיקים. היו טיפולים שבהם מינון הזריקות היה גבוה ובקושי נשאבו 3 זקיקים והופרו 2. כך שכנראה שאותם כדורים עזרו. אז זו הסיבה לתגובה היחסית טובה שלי לטיפולים. בכל זאת הגיל משחק תפקיד. זה מעניין שבטיפול הראשון שהיה לפני כמעט שנתיים נשאבו 7 ביציות והופרו 5 והמינון של הזריקות היה קטן. אני חושבת שקיבלתי רק גונאל במינון של 150 וצטרוטייד. ולאחר חודשיים שלושה עם טיפול אחד שנשאבו 8 זקיקים אבל הם היו ריקים (כנראה בגלל הדקאפפטיל) כאשר המינון הוגבר, כמות הזקיקים היתה מועטה. אבל זה כנראה גורם הגיל שלכאורה אנו אומרים מה זה משנה, כולה הבדל של חודש, חודשיים - אבל כנראה שזה מאוד משמעותי. גם אני עוד נותנת לעצמי סיכוי. יש לי פגישה עם הרופאה ביום ג' ומענין מה היא תגיד ולאיזה כיוון הפעם היא מתכוונת ללכת איתי. מה שבטוח שאני אעדכן אתכן. עוד שאלה קטנה: האם ניתן לעשות פרוטוקול ארוך עם צטרוטייד במקום דקאפפטיל? שוב המון המון תודה וכמעט שכחתי: איך מתקדם אצלך ההריון?. נו את כבר מרגישה כבדה? :-) לילה טוב :-)

03/06/2011 | 12:16 | מאת: מיטל

מה נשמע? הכל בסדר ? אצלי הכל כרגיל הלכתי היום לקופה לעשות זריקה וביום ראשון אני יעשה בטא חוזרת ואני מבטיחה לעדכן אותך מה תהיה תוצאה מיטל

03/06/2011 | 14:10 | מאת: נועה

אצלי טפו טפו הכל מצוין. מקוה שאצלך יהיה יותר ממצוין ביום ראשון... שתהיה לך שבת מקסימה ונסי לחשוב חיובי ולא משנה מה יקרה!

04/06/2011 | 13:17 | מאת: עדי

03/06/2011 | 12:11 | מאת: לנה

בוקר טוב בנות ! מישהי מימכן עשתה הפריה באסותא חדשה בתל-אביב? העם לא רק באסותא בבתי חולים אחרים גם צריך לשלם כסף עבור ivf? העם מישהי מימכן עשתה שאיבת זקיק אחד בלבד ללא הרדמה כללית? תודה ו שבת שלום

03/06/2011 | 14:11 | מאת: נועה

את כל הטיפולים להריון הזה עשיתי באסותא החדש. מלון 5 כוכבים! גם עשיתי שאיבת זקיק אחד בלי הרדמה, זה כלום, ממש ממש לא נורא! לא צריך את ההרדמה! שבת שלום ממוש!

03/06/2011 | 15:16 | מאת: Gal

אני עברתי הפריות בסותא וממליצה מאד. היחס מקצועי ונעים . עברתי בן שאר גם שאיבה ללא הרדמה של זקיק אחד וזה היה נסבל לגמרי. בהצלחה!

03/06/2011 | 19:55 | מאת: לימור ללנה

לנה היקרה אני מטופלת בת"א אצל פרופ' יהושוע דור ועוברת את הטיפולים באסותא רמת החיל בת"א. לשם התכוונת? במידה וכן זה מקום יחסית חים, עם מחלקה מאורגנת ויחס מקצועי ואדיב. אני בקופת חולים מכבי ועם ההתחייבות , הוספתי 230 ש"ח. במהלך שאיבות שעשיתי היו הרבה מטופלות שביקשו לעבור את השאיבה ללא הרדמה , אז כנראה זה לא כל כך מוזר.... שבת שלום לימור

תודה

03/06/2011 | 08:47 | מאת: מור

הלכנו הבוקר לאולטרסאונד ראשון. ידעתי שזה מוקדם, רק שבוע 6 + 5 ימים, אבל בכל זאת קיוויתי שכבר יראו דופק ושיראו שהכל תקין. בקיצור נצפה שק הריון, ספק לשק נוסף לידו. עדיין קטן/ים מאוד, לא רואים בפנים כלום עדיין. הרופא אמר שזה מוקדם מידי ושנחזור על הבדיקה עוד 10 ימים. יש לי אולטרסאונד אצל משיח ב16 לחודש, סוף שבוע 8, אני אתחרפן עד אז!!!! עכשיו השאלה היא רק אם לספר להורים למרות הבדיקה הלא חד משמעית....

03/06/2011 | 09:18 | מאת: מור

דרך אגב השק בגודל 4 מ?מ והאולטרסאונד היה נראה ברזולוציה ממש נמוכה. אני עדיין מאמינה שיהיה בסדר אבל כל כך חסרת סבלנות...

03/06/2011 | 09:54 | מאת: קרן החדשה

אצלי בשבוע 6+3 ימים ראו שק וחלמון עוברי בלי דופק, ולמרות שהרופאה והטכנאית אמרו לי שזה בגבול הנורמה, הייתי בהיסטריה. נאמר לי לחזור לבדיקה אחרי עוד עשרה ימים וחשבתי שאמות בינתיים, אז סידרתי לעצמי תור פרטי אצל רופא שאני מכירה כעבור עוד שלושה ימים. והנה בשבוע 6+6, הפלא ופלא - היה דופק חזק וברור, והרופא (הקצת שחצן....) טען שלדעתו צריך היה לראות את זה גם שלושה ימים קודם ו"האשים" את הטכנאית. אני העדפתי לחשוב שהציוד בקופה יותר מיושן (באמת נראה ככה). אז מאוד יכול להיות שמדובר ברזולוציה נמוכה, ציוד ישן או בבודק לא מספיק מיומן. וגם יש עוברים קטנים יחסית שהדופק לוקח עוד כמה ימים להיראות אצלהם והם עדיין מושלמים. מחזיקה לך את כל האצבעות (ועוד כמה איברים בגוף)!!!!!! שבת שלום

03/06/2011 | 10:06 | מאת: עדי

אני מניחה שזה מה שצפוי גם לי ביום ראשון - שבוע 5+5... ברור שלא צפוי עדיין דופק... מקוה לפחות שיהיה שק הריון ושהכל בסדר... אני לא מספרת לאף אחד בינתיים (רק בעלי הרופא האחיות ואתן בנות) עד אחרי הסקירה... מניסיון - כי אם זה לא מצליח, אז בנוסף להתמודדות עם ההפלה, צריך גם להסביר לכולם... וזה ממש ממש קשה... ולגבי המיכשור - אין ספק שבקופת חולים המיכשור פחות טוב, ושלפעמים הטכנאים לא תמיד מתאמצים מספיק כדי למצוא... גם את זה חויתי על בשרי לצערי...

03/06/2011 | 11:58 | מאת: נועה

פליזזזזז לא להלחץ! אצל מי עשית את הא"ס? המיכשור היה מתקדם או לא? זה משפיע המוןןןןןןןןן על מה שרואים או לא רואים... לגבי מה להגיד להורים - זה כל כך אישי ממוש. אני לא יכולתי לספר עד אחרי הסקירה הראשונה... אבל זה אני :-) נשמתי, מחזיקה את האצבעות באותו כח &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שבת שלום!

03/06/2011 | 23:23 | מאת: מור

האמת שידעתי שזה גבולי, אבל אתן יודעות איך זה ברגע שהוא אמר לי שהוא לא רואה ירד לי הלב. בקיצור אנחנו באמת מאמינים שיהיה בסדר ומחזיקים אצבעות להמשך תקין. למשפחה סיפרנו היום וכצפוי הם התחילו לבכות. היה מרגש. נועה לשאלתך, באולטרסאונד היה נראה מאוד מיושן וברזולוציה נמוכה. אני פשוט אחכה בסבלנות לאולטרסאונד אצל משיח בעוד שבועיים. מבטיחה לעדכן. תודה לכולן על העידוד

02/06/2011 | 23:07 | מאת: ליאל

היי , אני מטופלת עם זריקות פיוריגון,רציתי לדעת האם מתר להיחשף לשמש בעת השימוש בזריקות? האם אני יכולה ללכת למיטת שיזוף לא בתדירות גבוה אלא פעם ב..? אני יודעת שבהריון ממש לא מומלץ אבל עכשיו בטיפולי הזריקות? אשמח לתשובה בהקדם. תודה ליאל

03/06/2011 | 12:04 | מאת: נועה

אין מותר ואסור בעניין שמש, יש מומלץ ולא מומלץ. לא מומלץ כי רמות הורמונים גבוהות גורמות לפיגמנטציה... חוץ מזה שזה לא בריא... בהצלחה בטיפול!

02/06/2011 | 19:33 | מאת: לימור

היי, אני בת 34 אחרי 5 טיפולי IVF שכולם היו לכאורה עד רגע ההחדרה מוצלחים, 8 תאים, 3 עוברים בהחדרה - ללא הריון. עברתי לפני כשנה וחצי הריון טבעי שנגמר בהפלה ללא דופק. בטיפול האחרון החדרה לפני 10 ימים - שלושה עוברים של 8 תאים והיום כבר מתחילות הפרשות שהן לא סימן טוב המחזור אצלי תמיד מתחיל בהפרשות מס' ימים לפני הדימום ניראה שזה הכיוון גם הפעם ייאוש ואכזבה קשה, קשה לעצור את הדמעות...

03/06/2011 | 10:33 | מאת: ליאת פריינטה - ל.פ.

היי לימור יקרה אני רוצה קודם כל להגיד לך שהכל יהיה בסדר אני יודעת שהמילים האלה קצת מעצבנות אבל באמת צריך להאמין שיהיה בסדר, גם אני אחרי 8 שאיבות ללא כל הצלחה והמון שנים נמצאת בטיפולי פוריות כרגע אני בהפסקה של 3 חודשים ואז אני מתחילה שוב, אני מבינה אותך מאוד מעומק ליבי ואני יודעת שעכשיו הכל נראה אבוד ומדכא אבל תמיד אחרי תשובה שלילית שהייתי מקבלת הייתי חושבת שנפלו עליי השמים והייתי נכנסת לדיכאון אבל אחרי זה מהר מאוד הייתי מבינה שזה לא מועיל ורק גורם לאווירה לא נעימה אז הייתי יום אחד בדיכאון ואחרי זה הייתי אוספת את עצמי ומתחזקת נפשית וממשיכה מיד הלאה, אני יודעת שזה לא קל ומי כמוני יודעת אחריכל כך הרבה כישלונות אבל חייבים חייבים להאמין כל עוד ההריון לא הגיע אסור אבל ממש אסור להתייאש אני מחזקת אותך ומאחלת לך מכל הלב שהכל יהיה בסדר כי אלוהים לא שוכח אף אחד וגם תורנו יגיע וגם לנו הוא יתן את מבוקשנו אז שיהיה שבת שלום תיהיה חזקה ותשני מצב רוח זה יכול רק לעזור להמשך הטיפולים הבאים יום טוב ליאת

03/06/2011 | 11:10 | מאת: מור

היי לימור, קודם כל ברוכה הבעה לפורום! מאחלת לך שזמנך פה יהין קצר ככל האפשר. אני כל כך מבינה מה עובר עליך עכשיו, עברתי את זה כל כך הרבה פעמים. לצערנו כולן כאן מכירות את ההרגשה ולכן הגעת בדיוק למקום הנכון כדי לקבל להתעודד ולהתחזק ולהסתכל קדימה באופטימיות לטיפול הבא. אני אגיד לך מה שאמר לי אחד הרופאים שהייתי אצלו לאחרונה בייעוץ- אין מצב שבחורה צעירה עם נתוני הפריות כאלו לא נקלטת בסוף להריון. גם לי כמוך כל הנתונים היו מצוינים. אין בעיות ( לא מוסברים) אחוז זקיקים יפה, אחוז הפריות יפה ועוברים יפים ובכל זאת זה לא עבד. עד לפעם האחרונה בהפרייה השישית. לפני שבוע בפעם הראשונה קיבלנו בטא חיובית ואנחנו מקווים לטוב. אז תזכרי שכל טיפול יכול להיות הטיפול המנצח ושבסוף זה קורה. בוודאות. תספרי קצת אם בא לך מה עשית? אצל מי את מטופלת? אני בטיפול האחרון והמנצח עשיתי פיפל והנצה. ניסית?

03/06/2011 | 13:21 | מאת: לימור

היי ליאת יקרה תודה רבה רבה על המילים והחיזוקים אני מבינה ויודעת שצריך לאגור כוחות חדשים ולהמשיך פשוט לא קל ומחפשים תשובות אני מריגישה שעשיתי את הצעד הנכון שכתבתי לפורום זו פעם ראשונה בשבילי שתהייה שבת שלום

03/06/2011 | 12:08 | מאת: נועה

מבינה מבינה מבינה את הייאוש. אבל הפרשות או תחושות מחזור באמת לא מעידות אם יש או אין הריון! זה שנקלטת להריון אחד אומר שהגוף שלך יודע לקלוט הריון וזה מצוין! זה רק עניין של העובר הנכון בשבילך! אין סיבה שבעולם שלא תצליחי. את מוזמנת לספר לנו קצת היסטוריה - איזה טיפולים עברת ומה הבעיה, ובכלל להיות איתנו, אולי הסלעים על הלב יהיו קלים יותר... שבת שלום!

שלום בנות היום עשיתי היסטרוסקופיה אבחנתית הכול יצאה תקין נסעתי לאסותא ו הינה : מחר יש לי לבצעה אולטראסאונד ו בדיקת דם באסותא ו החודש עוד מאת יהיה לי שאבה של זקיק אני עושה ב טבעי על ביוץ טבעי רק אובטרל ו עוד זריקה כדיי לעצור את הביוץ. רוצה לציין ש היסטרוסקופיה ממש פעולה לא כואבת .

03/06/2011 | 12:12 | מאת: נועה

איזה יופי לשמוע!!!!! זה שהכל תקין זה מעולה ובכלל לא מובן מאליו! זהו ממוש, צאי לדרך עם ראש מורם, ויאללה תחגגי עם הביצית שלך עד הסוף!!!!!! שיהיה טיפול מוצלח מעולה ומדויק ביותררררררררר!!!!!!

03/06/2011 | 12:43 | מאת: לנה

היי ממוש. כמה כיף ש את בפורום עוד ו יכולה לעודד אותי ו מכירה אותי. כמו ש כתבתי למעלה אני יתחלתי כבר סיבוב ראשון על בסיס טבעי בלבד רק זריקת אובטרל ו עוד זריקה לעצור ביוץ ביום שישי בבוקר זקיק טבעי שלי היה 12 מ"מ ו היו עוד כמה קטנים . חודש חודשיים אני יעשה כחה ו לאחר מיכן אני יעבור ל גונל לפי הפרוטוקול שלי הוא קצר. נועה בבקשה את יכולה לירשום ליאמייל שלך אני רוצה לישאול אותך ו לדבר איתך בבקשה? שיהיה לך כול טוב ו שבת שלום נועה מתיי את צריכה ללדת?

03/06/2011 | 21:26 | מאת: לנה

אני יהיה איתך ביקשר

02/06/2011 | 15:27 | מאת: ענת

מה שלומך איזה שבוע את הזמן טס להזכירך הסוכרתית עדיין במעקב ולא עליתי במשקל יש לך מושג לגבי אבץ לנשים בהריון

03/06/2011 | 12:14 | מאת: נועה

הזמן בספידים מטורפים! אני מתחילה היום שבוע 33!!!!!! ואת? שמחה מאד מאד שהשמשקל בשליטה. כל הכבוד ענתי! אבץ למה את צריכה? יש לך התכווצויות שרירים? איך המרגש חוץ מזה? מתחילה להנות מההריון? נשיקות ושבת שלום!

02/06/2011 | 14:54 | מאת: לולה

היי לבנות הנפלאות פה, יש לי שאלה חשובה חשובה - אני עם דקא 0.1 מיום 25 למחזור וטרם קיבלתי מחזור (6 ימי איחור עד כה). אני יודעת שדקא מעכב אז אני לא בונה מגדלים גבוהים מדי עשויי אופטימיות :))) שאלה - כמה זמן אחרי שמקבלים מחזור בדר"כ מגיעים לשאיבה? 10 ימים ? יותר? פחות ? תודה רבה רבה ,

03/06/2011 | 12:15 | מאת: נועה

זה באמת רק עניין של זמן עד שהמחזור יגיע. אחרי שהוא יגיע, בד"כ זמן הזריקות של ההורמונים נע בין 10-16 יום בהתאם לתגובה עד לשאיבה. שבת שלום!

05/06/2011 | 11:33 | מאת: לולה

הי נועה, טוב, אז הגיע בשעה טובה המחזור (איזה מוזר לומר זאת) ואני מתחילה מעקב בדיקות דם ראשונות היום..הגיע הזמן באמת אחרי 8 ימי איחור (הדקא הזה מטורף לגמרי, אבל זה בדיוק כמו שאמרת, שלושה עד שמונה ימי איחור זה סביר לחלוטין.) מוזר לומר אבל אני בהתרגשות מטורפת(ולחיוב) , לא האמנתי שאגיע לשלב של טיפולי IVF (בעיית זרע אצל בעלי, וזה טיפול IVF ראשון שלנו אחרי 4 הזרעות) .. אחרי ההלם הראשוני והתגובות התומכות של המשפחה הקרובה הגיע הזמן לדבר האמיתי. כל כך מקווה שיהיה חיובי הפעם (טפו טפו) !! יש לנו נסיך קטן בן 4.5 בבית מהריון ספונטני וכולי תקווה שבקרוב מאוד מאוד ייוולד או תיוולד לנו צאצא בריא נוסף. הכי חשוב בריא. שיגיע מתי שיגיע.לא ייאמן כל הדבר הזה, אבל אני קוראת המון בפורום וכל כך שמחה לדעת שיש פה הריוניות כל שבוע , זה נותן כזו הרגשה טובה לדעת שאת לא לבד בעולם המוטרף הזה. תבורכו כולכן ובעיקר נועה ודורה המדהימות !!!! ) מבטיחה לעדכן מה קורה בשבועיים הקרובים.. בברכת שבועות שמח, איכלו המון דברים טובים שיביאו רק מחשבות טובות וחיוביות !!) י. (לולה)

02/06/2011 | 14:27 | מאת: תמרה

אחרי שנתיים של טיפולים, אני לראשונה כותבת ולא רק קוראת. הגעתי לנקודת שפל. יום ראשון אני אמורה לעשות בטא, אני פסימית, טרודה ועצובה. קשה לי המחשבה על כשלון נוסף יצאתי היום מהעבודה באמצע, די. לרוב אני לא כך אני עדיין עם גירוי יתר, תמיכה ותוספים שונים אבל הגירוי משתפר (נפיחות יורדת) ובמקום לשמוח שפיזית אני יותר טוב אני מתבאסת על כך כי נאמר לי שגירוי שמחמיר מעלה סיכויי הצלחה

02/06/2011 | 14:47 | מאת: מור

היי תמרה, קודם כל ברוכה הבאה לפורום... אני חייבת להגיד שגם אני רק קראתי כאן תקופה ארוכה עד שהעזבתי לכתוב אבל ברגע שעשיתי את זה ופתאום קיבלתי תגובות מהבנות לא הבנתי איך לא עשיתי את זה קודם. הפורום הזה הוא בדיוק המקום להיות בו בנקודות השפל ומקווה מאוד מאוד בשבילך שבקרוב גם בשימחה. אני, אחרי 3 שנים של נסיונות והפריות וכשלונות, קיבלתי בשבוע שעבר בפעם הראשונה בטא חיובית וכמו שכתבתי כאן לבנות אני ההוכחה שבסוף זה קורה. מותר ליפול ומותר להתבעס אבל אל תאבדי את התקווה והידיעה שבסוף זה יקרה. זה דרך ארוכה ומתסכלת אבל בסופו של דבר זה ישתלם לכולנו, אני בטוחה. אם תרצי, תכתבי קצת על עצמך. בת כמה את? איזה טיפולים עברת? ובכל מקרה מאחלת לך המון המון הצלחה מכל הלב כבר בטיפול הקרוב!

03/06/2011 | 09:26 | מאת: תמרה

מור, אני מאוד שמחה בשבילך. וכמו שאת עודדת אותי אני רוצה לספר לך על חברה שעשתה בדיקת הריון ביתית יום לפני שנאמר לה לעשות בטא כי היה שבת והיא הייתה עם הבן זוג ורצתה תמיכה לתוצאה לכאן ולכאן, יצא שהיא לא בהריון. היא מיררה בבכי קורע לב ועברה שעות לא קלות ומוכרות. למחרת עשתה בכל זאת את בדיקת הדם שדווקא יצאה חיובית. מוקדם מדי - לחכות, לא נותן לנו כלום למהר לשלב הבא. אני צריכה לעשות את הבטא בראשון ומאוד מתפתה לעשות מחר , אבל , למדתי מהסיפור של החברה. לגבי לספר להורים, תמיד חלמתי שאספר להורים כשנהיה בטוחים במאה אחוז. מה לעשות, מתי שהוא כשהטיפולים עוברים ל-IVF כבר לא הסתרנו את הטיפולים והם שותפים ועוזרים כמו בזמני גירוי יותר אז מאכילים ולא נותנים לזוז יותר מדי. זה תלוי בטיב ומידת השיתוף עד כה עם ההורים. ההורים שלי ידעו כשהבטא תהיה חיובית, אין לי אמונות טפלות בעניין והם עוזרים ונותנים תמיכה לחברים- הרבה הרבה אחרי, סיפור אחר. זו הזווית שלי, מקווה שעזרה : )

02/06/2011 | 15:13 | מאת: Gal

תמרה כמוך - גם אני עייפה מכל החיכיונות האלו מי ייתן וממש בקרוב נוכל לנשום יחד לרווחה מחזיקה לך אצבעות בחזרה

03/06/2011 | 09:32 | מאת: תמרה

הייתי אתמול בהרצאת זן, כחלק מהלימודים שלי. דיברו הרבה על הכאן ועכשיו. הייתי נסערת והבטן נפוחה מנוזלים, קשה לנשום ובעיקר המתח הנפשי.לקחה אותי הצידה המדריכה כשראתה אותי מעורערת. שאלה אותי מה על ליבי, סיפרתי ומה מפריע לך אמרתי. גם בהריון יהיה קשה לנשום הבטן תהיה נפוחה ותהיה במתח ודיברה איתי על החשיבותשל להיות נוכחים בהווה ולא על החרדה מהעתיד או התסכול מהעבר. עדיין ההשפעה של דבריה מהדהדת אצלי, סביר להניח שזה לא יחזיק מלא זמן אבל לרגע, המחשבה הזאת עזרה לי.