פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

23/04/2011 | 17:43 | מאת: מור***

יום 10 להחזרה התחילו להופיע לי כמו כתמים חומים מאין הפרשות האם זה מבשר לי על המחזור שאמור לבוא? אני לא מסוגלת לחשוב על זה אני שבורה מהמחשבה הזאת

23/04/2011 | 19:53 | מאת: עדי

אל תהיי שלילית. הכל פתוח. זה יכול להיות כל מיני דברים... יש לי חברה שדיממה כל חודש כרגיל וגילתה בשבוע 15 שהיא בהריון... תהיי חזקה!!!

23/04/2011 | 20:10 | מאת: רויטל

גם לי 12 יום לאחר החזרה היה כתם קטן וזהו חשבתי שאני מקבלת מחזור כי זה היה בליווי כאבי בטן תחתונה, אבל הנה ברוך ה' אתמול נכנסתי לשבוע 7.

23/04/2011 | 22:35 | מאת: דורה

זה עדיין לא אומר. זה מרגיש לא טוב, אני יודעת, אבל, זה עדיין לא אומר כלום. למדתי את זה מפה, מבנות שהתחילו הריון עם יופי של דימומים! אז, עד שהגברת השמנה תשיר, זה לא נגמר!!! מחזיקה לך אצבעות חזק, חזק, חזקקקקקקקקקקקקק, &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

23/04/2011 | 23:22 | מאת: מור***

תודה לכן בנות בהחלט מעודד קצת, אבל כל כך מכירה את הגוף שלי כמו שהמחזור שלי מגיע בול 28 יום, כך לדעתי גם עכשיו 14 יום בול אחרי השאיבה. הכתמים החומים האלו כאילו הביאו לי סטירת לחי מצלצלת שאני לא יודעת אייך מתאוששים ממנה , בליווי של כאבי מחזור. הרופא שלי מהדהד לי בראש? הסיכויים שלכם מצטיינים אין לכם שום בעיה, המשפחה ? ברור שאת נקלטת בפעם הראשונה עם רקע כמו שלך?, ומה בסוף בועה שהתפוצצה ועשיו הפחד כבר גובר אני שואלת את עצמי יכול להיות שזה לא יקרה, ואולי זה גורל הרי מילא היינו יודעים על איזשהו בעיה כך עוד יש סיבה הגיונית אבל מה עכשיו... בנות סלחו לי פשוט אין לי למי לשפוך בעלי מסכן אני לא מחליפה איתו מילה קשה לי פשוט קשה!!!

23/04/2011 | 15:48 | מאת: גליה

היי לכולן אני חדשה בפורום. לצערי אני אחרי שנה של נסיונות, IVF אחד והחזרת מוקפאים אחת. החודש צפויה לנו החזרה נוספת של מוקפאים. הפעם לקחתי את זה יותר קשה מתמיד. תחושת עקרות, ריקות, חלל עצום - פיזי ונפשי. בנוסף לכל, גיסתו בת ה-28 של בן זוגי נכנסה להריון בהזרעה ראשונה. איך להסביר כמה קשה לי לפרגן? ואיך זה שלו כל כך קל לפרגן? הוא פשוט אדם יותר טוב ממני או שהוא פשוט מדחיק יותר טוב ממני? אני שמחה בשבילם כי הם עברו דרך קשה מסוג אחר, אבל זה רק מדגיש לי כל כך את הגיל שלי (41), את הסיכויים הקטנים שלי, את הכשלון שלי להביא ילד לעולם. ובתוך זה יש כמובן את הספקות בקשר. מסביב כל הזמן יש שמתנדב להשיא עצות - אולי את לא בטוחה בקשר? אולי יש משהו שמפריע לחך ואת לא מודה בו? אולי את לא רגועה מספיק? ואני? מרגישה שאמה כמובן. לא מספיק רגועה, לא מספיק בטוחה, לא מספיק מחויבת. וכשאני כן שמה את זה במרכז חיי, אני מרגישה שאני עומדת להשתגע. הבדידות אינסופית. אף אחד לא יכול לקחת אותה ממני ואני כועסת עליו שהוא לא שם, כשהוא הכי שם שאפשר. מה עושים? איך שומרים על שפיות? ובעיקר - איך שמורים על האמונה שבסוף זה יגיע? יכול להיות שזה לא יגיע? האם שנה זה זמן סביר להתחיל לחשוב על דרכים אחרות? אולי אימוץ? ובתוך כל זה הרופא המדהים שלנו אומר שהעוברים מקסימים, שמצבי מצוין, שזה רק עניין של זמן. אבל כמה זמן? את זה אף אחד כמובן לא יודע להגיד. ואני רק מחפשת כל הזמן במה להיאחז, אבל מה קורה כשמרגישים שיאן יותר במה להיאחז? שהאדמה קורסת מתחת לרגליים? איך מפסיקים את הטירוף הזה? את הסחרחרה האינסופית?

23/04/2011 | 19:24 | מאת: דני

שלום וברוכה הבאה. כמה שהתגובות האלה מרגיזות. אין דבר יותר מלחיץ מלהגיד לנו שאנחנו לא בהריון בגלל שאנחנו לחוצות. אין מה לעשות ולא תמיד קל להישאר רגועים בתוך כל המרוץ הזה. אני החלטתי לא להתייחס לכל האמירות והשטויות. אני נלחצת, בוכה ומתאוששת מתי שבא לי ומבינה שהכל לגיטימי והכל זה חלק מתהליך ארוך, מיגע, אך בסופו של דבר מאוד מתגמל. יקירתי, גם אני בת 41, ומאוד מזדהה ומבינה. אני אחרי 3 הפריות כושלות וגם לי יש עוברים יפים. כנראה שצריך לחכות לאחד הנכון שיגיע, ואני מבטיחה לך שהוא יגיע, ישתרש ויתפתח יפה במשך תשעה חודשים. את מצליחה לייצר ביציות שמופרות לעוברים יפים. יש לך אפילו מוקפאים, שזה ממש מעולה. אני יודעת שזה לא פשוט והגיל כל הזמו בתודעה, אבל אני שומעת על כל כך הרבה סיפורי הצלחה גם בגילנו. אפילו בפורום כאן יש. ולדעתי, שנה זה ממש, אבל ממש לא מספיק זמן בשביל להתייאש. את מוזמנת לשתף כאן ולחלוק את הכל. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק לסבב הקרוב. בהצלחה, יקירתי. דני

23/04/2011 | 19:49 | מאת: עדי

גם אני די חדשה פה. אחרי שתי הפריות שנכשלו, שש הזרעות שנכשלו, שלושה טיפולים באיקקלומין. בסדר הפוך כמובן. לפני האיקקלומין היה לי הריון ספונטני שנפל בשבוע 11 בערך... ולפני זה עוד שנה ומשהו של ניסיונות אינטנסיבים רגילים רק עם מעקב זקיקים ואוביטרל לסרוגין. כלומר שלוש ומשהו שנים של נסיונות. (וציפיות ואכזבות ובטאות שליליות ואיזה אלף בדיקות דם). יש לי ילד בן חמש וקצת - ואז ניסינו שנה ומשהו עם מעקב זקיקים ואוביטרל. וזה הצליח. אני ובעלי 12 שנים ביחד. בני 37. ועסוקים חמש שנים לא רצופות בנסינות להרות. הזוגיות - זה כל כך פוגע בזוגיות, בעיקר ההזרעות וה ivf. או ש אולי בעיקר האכזבות. גם אני מרגישה בודדה. והפורום הזה נותן לי המון כוח להתמודד ולהמשיך. החודש זו הפעם הראשונה שלא נשברתי ביום של הבטא השלילית. ואני כל כך מופתעת מעצמי לטובה וגאה בעצמי שהצלחתי לא לקרוס. אני כרגע בשלב של תהייה האם באמת אני מגדילה את סיכויי להרות ע?י ivf? ואני בכלל לא משוכנעת. ובכלל נראה לי שמאז שהתחלתי להתעסק עם כל הכדורים והזריקות כל פעם משתבש לי משהו אחר בגוף. ואולי היתי צריכה להמשיך בנסיונות סםונטניים על מעקב זקיקים ואולי אוביטרל. אז אני כרגע מבולבלת יותר מאשר כל דבר אחר. אני מאחלת לך בכל ליבי ששהותך כאן תהייה קצרה ושתמצאי כוחות להתמודד עם הכל.

23/04/2011 | 20:16 | מאת: רויטל

לי זה היה כמו בית כשהרגשתי בדיוק כמוך.... הקושי בפרגון הרגישות לכל אישה הריונית שעוברת לידך, לראות תינוקות קטנים מסביב.. זה לא קל בכלל.. אבל מתוקה הגעת למקום הנכון, פה את יכולה לפרוק הכל, כולן מבינות אותך.. כולם נמצאות או היו בנעלייך... אז תפרקי ותשתפי זה רק יעשה לך טוב.... רק שתדעי שאנחנו מאחורייך ולכל דבר שתרצי כולנו פה!!! במיוחד נועה המקסימה...

23/04/2011 | 21:26 | מאת: מטופלת פריון

ברוכה הבאה בברכת תעברי לצד השני מהר.... :) פה - כל מה שכתבת מובן ועובר / עבר על כולנו... אני באופן אישי ניסיתי במהלך שנה וקצת להיקלט ללא כל בעיה נראית לעין אצלי או אצל בן זוגי ...והדבר הכי מעצבן בתהליך היה הזמן!!! הזמן שעובר ...איך אפשר לעצור אותו?! איך אפשר לקבל את האימרה "זה יגיע גם אליך" "זה עיניין של זמן"... אם היה אפשר לנסות 17 פעם בחודש אני בטוחה שהייתי מצליחה בניסיון הראשון אבל הלחץ שזה רק פעם בחודש...מלחיצה נורא! במהלך הניסיונות שלי אחותי הקטנה נכנסה להריון לא מתוכנן ... ואני בעיניים דומעות - אחת משמחה ואחת מעצב...ולא הבנתי איך אני יכולה לבכות מעצב כשמדובר באחותי, הרגשתי רע עם עצמי כל כך כאילו אני אדם רע ונורא שלא יודע לפרגן - אבל רק מי שפה מבינה איך אנחנו יכולות לשמוח ולכאוב בדיוק באותה המידה. זה טבעי להרגיש ככה. וכל אחד מתמודד אחרת!!! גם אני שמעתי את הביטוי הזה "אולי את לא שלמה במקום שלך / בזוגיות שלך עם בעלך" ואני לא חושבת שהייתי רוצה לעבור את זה עם מישהו אחר! אני יכולה להמליץ לך רק כמה דברים קטנים - 1. הזמן יעשה את שלו וגם תורך יגיע - לצערי אני לא יכולה להרגיע אותך ולהגיד לך מתי אז רק לקוות ולהחזיק אצבעות שזה יהיה בקרוב &&& 2. תהיי שלמה במקום שלך ואל תתני לאף אחד לערער אותך - רק את יודעת איך את מרגישה ליד הבחור שלך בבוקר ובלילה, ואל תשפטי אותו כל אחד מאיתנו מקבל את זה אחרת. 3. תכאבי, תתאכזבי, תתאוששי, תקווי כל הרגשות האלה הם שלך ומותר לך!!! אל תרגישי רע לגבי שום דבר!!! ואחות - זה יבוא! בקרוב בע"ה...רק תאמיני ותעשי כל שביכולתך להשיג את המטרה הזו מעבר לזה אין לנו כ"כ שליטה. שיהיה המון בהצלחה

23/04/2011 | 22:42 | מאת: גליה

23/04/2011 | 21:39 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, הברכה שלי בד"כ היא שתתקצר דרכך איתנו, ואני מתכוונת לזה באמת מכל ליבי, שכבר בטיפול הקרוב תסיימי את הסיוט. אני אתחיל דווקא בלהצטרף לרופא שלך. אני מבינה שאת מפיקה עוברים יפים ואפילו מוקפאים - זה נפלא, זה המון וזה אומר הרבה מאד מאד על היכולת של הגוף שלך לעשות אותך לאמא! את חייבת להתפס בזה ולהאמין בזה בכל נים ווריד שיש בגופך. מה פתאום אימוץ? IVF אחד והחזרת מוקפאים אחת זה כלום!!!!!! אני יודעת שעברה שנה, אבל לצערי זה יכול לקחת עוד זמן. כן הזמן המחורבן הזה שכל הזמן מתקתק לנו במח. לא מתחילים בכלל לחשוב על יאוש לאחר IVF אחד יקירה. אני בת 40, בשבוע 27 להריון שני, והפעם לקח לי 5 טיפולים כדי להרות. לפעמים לוקח 7 או 8, ואפילו יותר. אבל בסוף זה קורה, ואת לא יכולה לא להאמין לי. אני פה כבר למעלה מ 5 שנים. הרבה מאד ילדים נולדו לנו פה, בריאים ושלמים, לנשים בכל הגילאים! צ'מעי, להיות בסחרחרה הזו זה חרא בלבן. אין מה להגיד. זה רוצה למשוך למטה את הכל - הזוגיות, השפיות, החברויות, יכולת הפרגון - ה-כ-ל! איך לא נותנים לזה לקרות? מחליטים החלטה לא פשוטה: החיים צריכים להפסיק לנוע סביב הטיפולים. החיים לא נעצרים. מחליטים שממשיכים לחיות טוב ונהדר, מחליטים שרוצים לעשות דווקא עכשיו את כל מה שרצינו ודחינו עד כה, יוצאים לטיולים, לוקחים פרויקטים גדולים, מבלים ונהנים עד כמה שרק אפשר! אין דרך אחרת. אם הראש יהיה עסוק רק בזה כל הזמן, השפיות לא תשאר לצידך יותר מדי... יש לך הרבה במה להאחז - דבר ראשון - בנו! (מותר לי להשתחצן נכון בנות? נכון שאצלנו הכי נעים וטוב בעולם?) דבר שני - בעובדה שהרפואה של ימינו לא מרימה ידיים - אז את בטח שלא. אם בא לך, ספרי קצת מה קדם ל IVF האחרון? יש בעיה מוגדרת? מה רמת ה FSH שלך? איזה טיפול קיבלת ומה היו תוצאותיו מבחינת כמות זקיקים ועוברים? יהיה טוב גליה, בלי להשמע כמו קלישאה! שיהיה שבוע טוב והמשך חג נהדר!

23/04/2011 | 22:54 | מאת: גליה

Fsh שלי 5.5. סה"כ הכל בסדר. יש מיומה די גדולה אבל היא פונה לכיוון הבטן ולא הרחם שזה טוב. כנראה שהיא לא דוחקת את הרירית אבל אדע בוודאות בעוד שבוע כי יש לי היסטרוסקופיה. חוץ מזה אין שום בעיה. להפך. הרופא שךי, ד"ר מיכה באום, אומר שהנתונים שלי הם של ילדה בת 22. זה הרופא השלישי שלנו. היינו בהתחלה אצל רוני חן שלא כל כך הסתדרתי איתו ואז אצל אידה אמודאי המפלצתית ואז כקינוח על הדרך קיבלנו את מיכה המדהים. מאז עברנו 2 הזרעות והפרייה אחת. גונאל אף 112.5 למשך 4 ימים ועוד 4 ימים של מנוגון וצטרוטייד. מתוך 15 ביציות שנשאבו 10 הופרו. 2 הוחזרו בפעם הראשונה 5 הוקפאו ומתוכם החזרנו 3 חודש שעבר של 8 תאים ו -10 תאים. החודש יש עוד 2 מוקפאים. אנחנו בעיקר מתפללים לתאומים כדי שלא נצטרך לעבור את הסיוט הזה דוב. אני בת 41 והוא בן 49. לא ילדים

23/04/2011 | 22:59 | מאת: דורה

ברוכה הבאה ((((((((((())))))))))) אני חייבת להתחיל מתשובה ברורה אחת שיש לי- אם הרופא אומר שהעוברים מקסימים ושמצבך מצויין- זה עדיין לא הזמן להתחיל לבדוק אפשרויות אחרות. אני ממש לא נגד אפשרויות אחרות, אני גם לא חושבת שחייבים למצות את כל הדרכים של הפוריות לפני שמנסים דרכים נוספות, אני פשוט חושבת שהחזרה אחת של טריים ואחת של מוקפאים זה מאאאאאד התחלתי. נכון שאת לא ילדונת, אבל שוב, הרופא שלך אומר שמצב ההורמונים שלך טוב, ושמצב העוברים שלך טוב. אז, גליתו'ש, קחי רגע נשימה. לשאוף. לנשוף. את רצה מהר מדיי. אף אחד לא יכול להגיד לך מתי זה יגמר. זה, לדעתי, הקושי הבלתי נסבל מכל הקשיים של הטיפולים הללו. אם היו אומרים לך, גליתו'ש, זה יקח עוד שלוש שאיבות- היית יודעת לווסת את הכוחות שלך. אם היו אומרים לך שזה יקח עוד שמונה חודשים, גם אז היית יודעת שיש לך תאריך לגמור עם כל הכאבים, בעיקר הכאבים של הלב, והיית יכולה למצוא את הכוחות. זה שלא יודעים מתי זה יגמר זה הכי הכי הכי קשה שרק אפשר לדעתי. אין לי תשובה חד משמעית לשום שאלה שלך. איך שומרים על האמונה? יש כל כך הרבה דברים שיכולים לשמור על האש הקטנה הזו בלב. למשל, יקירה, הרופא שלך! זה שאמר לך את כל הדברים הטובים והמעודדים! גם לי היה רופא כזה. אחרי דרך ארוכה מדיי הייתי מוכנה להפסיק כבר, ויתרתי על האש הקטנה שלי, והרופא המופלא שלי מילא אותי בעוד קצת אור וכוח. למה בן זוגך מפרגן ואת לא? כי הוא נמצא במקום אחר. אין שום סיבה וצורך להשוות. אל תפרגני. זה בסדר גמור לא לפרגן! זה לא הופך אותך לאדם פחות טוב ממנו או לפחות טוב באופן כללי. זה אומר שאת בן אדם ושכואב לך. אז אל תפרגני, ותפרגני לעצמך לא לפרגן!!! מאד חשוב לי להגיד לך, בנוגע לכל "הנשמות הטובות" שמפרשנות לך את בעייות הפוריות בפסיכולוגיה בגרוש ובבטחון שלך בקשר- בבקשה ממך: תסתמי את האזניים, את האף, את העיניים, את האצבעות, את השערות, את כל הנקבוביות בעור! תאטמי באיטונג! חירטוטי חירטוטים! זיבולי זיבולים! אל תשתפי את כל הגאונים הללו ואל תתני לזיבולי השכל שלהם לחדור לנפשך! כאילו שלא כואב לך מספיק!!! רק את השטויות האלו את צריכה לשמוע... אני מקווה שלא תתרגזי, אבל את נשמעת לי אדם עדין מאד, ואת נמצאת במקום פגיע מאד, וכל גיבוב החרטא הזה נכנס לך ללב, ואת עוד מרגישה אשמה! אשמה? על מה בדיוק? את לא אשמה! ושלא תתני לרגשי האשמה לאכול עוד משהו ממך עכשיו! יקירתי, את צודקת, יכול להיות שזה לא יגיע. אבל, יקירתי, מאד מאד יכול להיות שזה דווקא ועוד איך באבו אבוה יגיע!!! הרופא שלך אמר לך דברים מצויינים! אני ממש לא רופאה ולרוב מאד נמנעת מלייעץ עיצות רפואיות, אבל, תקראי שוב את מה שכתבת שהרופא שלך אמר!!!! ועד שזה יגיע, ובעזרת השם, זה יגיע מאד בקרוב, תשארי איתנו! יש עליות, יש ירידות, את עכשיו נמוך ואנחנו נאהב אותך ונחבק אותך עד שתתרוממי שוב! ולסיום, אני חייבת להגיד לך- אני הריתי מהחזרה של מוקפאים והיום ממש ממש היום חגגנו יום הולדת 3! הכככככככככככל פתוח!!! שולחת עוד חיבוק חם ומחזק (((((((((((((((((((()))))))))))))))))) דורה.

23/04/2011 | 23:37 | מאת: גליה

דורה חמודה, תודה. זה מחזק לקרוא ואת כל כך צודקת ברוב הדברים. מבטיחה לעדכן בעוד שבוע אחרי ההיסטרוסקופיה והמעקב לקראת ההחזרה. תחזיקו לי אצבעות שהפעם זה יהיה אחרת. לילה טוב וחלומות פז על תינוקות מתוקים ובריאים

חוששת שלא תראי זאת... תודה ושבת שלום אסתי

22/04/2011 | 17:27 | מאת: נועה

22/04/2011 | 11:17 | מאת: אמונה

רציתי לספר לך שאתמול הייתי אצל פרופסור זיידמן היה ממש נחמד ואופטימי (-: אני מקווה שאני בידיים טובות והפעם זה יצליח בע"ה. הוחלט שמהיום הראשון למחזור אני מקבלת דקפפטיל במשך 8 ימים וביום השלישי אני מוסיפה גונאל 450 למשך 6 ימים ורק ביום התשיעי לגשת לבדיקות. מזכירה לך FSH19.5. יש לי 3 שאלות. 1.האם את מכירה את הפרוטוקול הזה? 2. מה זה בדיוק דקפפטיל? ובמה הוא דומה או שונה מהצטרוטייד? 3. האחות ביקשה ממני לעשות בדיקת דם (פרופיל הורמונלי) ושכחה לתת לי הפניה אז באיזה יום אני אמורה לבצע את זה והאם אני צריכה להיות בצום?(אני באילת ואין לי אפשרות להגיע אליה שוב) בנוסף הוא נתן לי למשך שבועיים גלולות נגד הריון על מנת לעשות "ריסט" לגוף. שמעת על זה פעם? והאם המחזור שאקבל לאחר הגלולות זה המחזור שאיתו אני מתחילה את הזריקות? תודה לך על כל החיזוקים. חג שמח.

22/04/2011 | 11:40 | מאת: נועה

שמחה מאד שאת מתחילה משהו חדש ורענן לקראת האביב! 1. האמת זה פרוטוקול משולב שאני פחות מכירה, זה בין קצר לארוך. 8 ימים דקא זה חצי מהזמן שבד"כ נותנים, והוא עושה את זה כדי לא לדכא את הגוף יותר מדי. ואז את מתחילה בגירוי כרגיל. מעניין מה יצא. צריך להיות יצירתיים ב FSH גבוה. 2. דקא הוא בדיוק כמו צטרוטייד, מדכא יומי. 3. פרופיל הורמונלי מבצעים בין יום 2-5 למחזור, בעדיפות ליום השלישי, לא צריך צום אבל צריך להיות ערים שלוש שעות לפחות. את יכולה ללכת לרופא נשים שלך באילת לבקש הפניה לבדיקה. כן, מכירה את עניין הגלולות, זה באמת סוג של RESET לגוף. והמחזור אחרי הגלולות הוא זה שבו תתחילי. שיהיה ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!!!!!!!! שבת שלום!

22/04/2011 | 12:07 | מאת: אמונה

בזמנך הפנוי הייתי רוצה לדעת יותר מהו מדכא יומי, האם הכוונה שהוא מדכא את השחלות? ומה זה גירוי? מה תפקידם של ההורמונים האלה? הבנתי שלאחר מכן אני אמשיך עם מונופור.

22/04/2011 | 14:53 | מאת: נ

היי אמונה קודם כל בהצלחה רבה רבה :-) אכן אין הבדל בין דקה לצטרוטייד מבחינת המטרה. ישנו הבדל בדרך הפעולה. הדקה פועל על דיכוי בלוטת יותרת המוח ואילו הצטרוטייד מדכא ביוץ מוקדם אבל לא מדכא את בלוטת יותרת המוח. שתהיה שבת שלום והמשך חג שמח

22/04/2011 | 10:37 | מאת: יפעת

אני קוראת קבועה כאן בפורום,אבל טרם יצא לי להשתתף. כעת יש לי שאלה שמטרידה אותי ואשמח לשתף ולהשתתף בפורום. בד"כ יש לי מחזורים וביוץ טבעיים כל 30 יום. עברתי 3 הזקעות ללא הצלחה. כמו כן עברתי פעמיים IVF ושוב ללא הצלחה. מאז שעברתי לטיפולי IVF,התחלתי להשתמש בצטוטראייד. מה שמדאיג אותיזה גם כשמפסיקים לי את צטוטראייד פרוגסטרון נשאר נמוך1.1 בעוד שבהזרעות,תמיד לפני ביוץ פרוגסטרון כבר היה עולה ל2-3 הייתכן שצטוטראייד הרס ופגע במנגנון הטבעי של הביוץ? אחרת איך ייתכן שגם יום לפני ביוץ,כשזקיקים גדולים,פרוגסטרון נשאר על 1.1? ככל הידוע לי,פרוגסטרון 1.1 זה שלב תחילתי של מחזור. אני מאוד אשמח לשמוע חוות דעתכן.ואולי אני אפילו טועה... יפעת

22/04/2011 | 11:09 | מאת: נועה

שמחה שאת מרגישה חפשי להשתתף! תרגישי הכי בבית בעולם! מתי הפרוגסטרון נשאר על 1.1? עשית מעקבים על ביוץ טבעי וגם כשהגיע הביוץ הוא נשאר 1.1? לא הגיוני שצטרוטייד יפגע בפרוגסטרון כי הא מדכא יומי. אם את מתייחסת רק למחזור הראשון שאחרי טיפול IVF, יש הרבה פעמים עיכוב בעליה של ההורמונים הטבעיים. אם בא לך, נשמח לשמוע קצת היסטוריה, גיל, מה הבעיה, רק אם בא לך... שתהיה שבת שלום!

22/04/2011 | 17:07 | מאת: יפעת

ביום שקיבלתי אוביטרל,הפרוגסטרון היה 1.1 בפעמים הקודמים,ביום קבלת אוביטרל,הפרוגסטרון שלי תמיד עמד על2-3 לכן אני חושששת שעכשיו רמת פרוגסטרון שלי מושפעת מהצטוטראייד... אף פעם לא עשו לי בדיקת דם ביום של הביוץ עצמו..

21/04/2011 | 19:44 | מאת: דוריס

האם כשל שחלתי מוקדם הוא גנטי?

21/04/2011 | 20:38 | מאת: נועה

עד כמה שידוע לי גנטיקה מאד משפיעה בעניין. מן הסתם לא בכל המקרים שבהן אמהות חוו הפסקת ווסת מוקדמת גם הבנות יחוו בהתאם אותו דבר, אני מניחה שזה גם תלוי הרבה בדרך חיים, תחזוק הגוף ואפילו תזונה.. ערב נעים!

היי נועה מקווה שאת זוכרת אותי,התכתבנו לפני יומיים לערך. בכל אופן אזכיר את המקרה שלי+עידכונים אני ממש כואבת את היום הזה,אין לי אפילו מילים לבטא מה שעבר עלי...אני אחרי שאיבה לא מוצלחת.שאיבה ללא ביצית!!! אני מנסה להרות על בסיס מחזור טבעי ללא הורמונים. ביום שני: (שזה יום 12 למחזור) זקיק 14.5 מ"מ רירית 8.2 מ"מ אסטרדיול 781 פרוגסטרון 1.1 הרופא אמר לי להזריק אוביטרל בלילה של בין יום שלישי לרבעי. כי לדבריו אסטרדיול כנראה מראה על ביוץ קרוב מאוד. הזרקתי אוביטרל בלילה שבין יום שלישי לרבעי.(למרות שביום שני זקיק היה רק 14.5 מ"מ)מה הוא חשב?שזקיק תוך יום יהיה 18 מ"מ?? ואני מאוד כועסת על עצמי שלא ניסיתי לשכנעו להריק את האוביטרל ביום רבעי..כך הזקיק היה גודל קצת. בכל אופן,יום חמישי(היום) בוצעה שאיבה אבל מה, לפני שאיבה תוך כדי האולטראסאונד ראו כי הזקיק הגיע רק ל16 מ"מ אבל בכל זאת שאבו אותו... לצערי הרב ופעם ראשונה שזה קורה לי-לא הייתה ביצית!!!! שאלותי: 1 האם לא הייתה ביצית כי הזקיק היה קטן מדיי? 2 לדברי רופא,כנראה לא היה ביוץ. האם הגיוני שלא היה ביוץ?למרות שלקחתי אוביטרל?ולמרות שמחזורים שלי סדירים ואני מבייצת כל חודש טבעי? 3 האם המחזור הבא יגיע רגיל?או שיהיה שיבוש? מחזורים סדירים כל 28 יום. 4 אם הרופא צודק ולא היה ביוץ,(מה שנשמע תמוהה בעיני,אז כיצד עושים שאיבה?ללא ביוץ?זה אפשרי? 5 ואם לא היה ביוץ,כפי שנראה לרופא,אזיי איך אני אקבל מחזור חודש הבא? אגב הייתה לי רירית 8.2 מ"מ ביום שני.מה זה אומר?היא לא אמורה להתפרק אם לא היה ביוץ? נועה,סורי על המגילה הארוכה,אבל אני ממש נשארתי פעורת פה,ממה שקרה. לקחו ממני מהגוף משהו ויצא ריק... אני לא מצליחה לעכל את הענין... ושואלת את עצמי,אם הרופא טעה בשיקול דעתו כשנתן לי אוביטרל כל כך מוקדם...

21/04/2011 | 19:17 | מאת: עדי

רציתי להתייחס לאוביטרל ולגודל הזקיקים. גם לי יש מחלוקת עם הרופא שלי בנושא. גם לי דוחפים אוביטרל מוקדם מידי לדעתי כל חודש מחדש. ואני ילדה טובה ומקשיבה להם. בשני ההריונות שהיו לי - האחד עם אוביטרל ביום 28 - כשהזקיק היה 21 ממ - הרופא חכה לראות מתי אני מבייצת - נכנסתי להריון באופן טבעי. בהרעון השני - ללא אוביטרל - גם אז הזקיק הגיע ל-21 ממ והרופא לא רצה לתת אוביטרל- לא האמנתי שזה יעבוד בלי אבל זה עבד... ועכשיו - הרופא הנוכחי נותן לי אוביטרל ב-16.5 ממ... וזה לא עובד. ובאמת החודש החלטתי להתעקש על זה... זה כל-כך חבל שהם עובדים ?לפי הספר? ולא מגלים יצירתיות או לפחות התאמה אישית לפי הפציאנטית... 

21/04/2011 | 20:12 | מאת: אסתי

כל כך כואב הנושא הזה. מה היה קורה אם היו מחכים עוד יום יומיים? את צודקת.פעם הבאה אני אתווכח ולא אוותר... אני לא מבינה איך הרופאים ממהרים לשאוב.. כמו שיטת הסט הנע... לא מסתכלים לא לימינם ולא לשמאלם... והכי כואב לי,שידעתי מלכתחילה שה מאוד מוקדם להזריק אוביטרל... העיקר קיבל תשלום על זה ואני נשארתי כואבת..ודואבת

21/04/2011 | 20:53 | מאת: נועה

קודם כל שולחת לך חיבוק חזק מאד!!!!!! מאכזב ומר ביותר! 1. לא מחייב שלא היתה ביצית כי הזקיק היה קטן מדי. יש ביציות גם בזקיקים קטנים. כן יכול להיות שממש במקרה, אותו זקיק לא הכיל ביצית. וזה יכול לקרות. הבאסה הגדולה היא שדווקא במחזור של ביצית אחת היא היתה חסרה... 2. לא היה ביוץ - הכוונה שהוא רצה להגיד לך שהזקיק לא בייץ עדיין בזמן השאיבה, ז"א שלא פספסתם את זמן הביוץ. גם כשלוקחים אוביטרל לפני שאיבה זה לא מבטיח שיש בתוך הזקיק ביצית. בכל מקרה הזקיק היה מתפוצץ באיזשהו שלב אם לא היו שואבים אותו, בגלל שלקחת אוביטרל. 3. המחזור יגיע, לא יודעת להגיד לך אם בדיוק ביום ה 28 או לא, כי בכל זאת היתה התערבות, אבל ללא ספק הוא יגיע, כי ההורמונים יהיו עכשיו במגמת ירידה והרירית היפה שהיתה לך צריכה להתפרק. 4. כמו שהסברתי לך, בשאיבות הם לא רוצים שתגיעי אחרי ביוץ עצמוני, הם בעצמם מחכים את הביוץ בכך שמבצעים את השאיבה. מה שהוא התכוון זה שלא פוספס הביוץ, ז"א הגעת בזמן. זה שלא היתה ביצית בזקיק זה ביש מזל מאד מאד לא נעים. 5. גם כמו שהסברתי לך, המחזור יגיע כי הרירית צריכה להתפרק. אסתי יקירה, יכול להיות שהרופא טעה בהערכתו לגבי תזמון האוביטרל, בעיקר כי הגעת לשאיבה עם זקיק בגודל 16. לא בגלל שהיה ריק. אני למדתי שרופאים הרבה פעמים הם גם בני אדם, וכן, הם חלק ממערכת גדולה, והוא דווקא פעל מתוך רצון למנוע ממך עגמת נפש של לפספס את התזמון המדויק, ולכן ביקש לבצע את השאיבה בזמן שביקש. הדרך היחידה לצערי בסיפור של כולנו, היא ללמוד מן הנסיון. בפעם הבאה, לבקש לבצע רק מעקב ביוץ כדי לדעת מה הערכים בדם שלך ביום הביוץ + א"ס לראות איזה גודל זקיק מבייץ אצלך. לפי זה תדעי לבטח בשאיבה הבאה על בסיס טבעי מתי יהיה הזמן הנכון לאוביטרל ולזקיק להיות מוכן בגודל. אגב, לא סיפרת לנו כלום על ההיסטוריה שלך... אם בא לך, ספרי מה הרקע, איזה טיפולים, בת כמה את? (כמובן רק אם בא לך, ואם סיפרת אז כנראה שטמטמת ההריון מתקיפה גם אותי!) לילה טוב ומקוה שמחר יראה קצת יותר וורוד.

21/04/2011 | 22:30 | מאת: אסתי

ראשית ממש ממש תודה על כל ההסבר המפורט והמלא. אני כמעט בטוחה שהרופא טעה בתיזמון האוביטרל... חבל,חבל לי על הטיפול שהלך לטמיון... אז קצת היסטוריה: אני לבד בכל התהליך הה. דהיינו ללא בן וג.מה לעשות,הייתי דיי בררנית,ועשיתי הרבה שטויות.כעת משלמת את המחיר... עברתי 3 הפריות שלא צלחו. הפרייה ראשונה=החזרת 2 עוברים לא צלח הפרייה שנייה=נכנס גרעין שלישי הפרייה שלישית=ביקשתי לעשות מיקרוניפולציה וזה הרס את הכל כעת הפרייה על בסיס טבעי=הלכה לטמיון סתם!!! האמת אני במירוץ נגד הזמן.. ושוקלת אולי להחליף רופא. זה שהוא לא נתן מספיק דעתו על תיזמון האוביטרל,ממש ממש מכעיס אותי. מצד שני,אני אומרת הוא כבר עשה לי כמה שאיבות ובטח מכיר את תגובות הגוף שלי.וזה שוב גורם לי להשאר אצל הרופא הה.. האמת,מעייף כל זה.נפשית ופיסית.במיוחד במיוחד שני לבד בכל העסק.. אז נועלה,שוב ממש ממש תודה על כל ההסברים המלאים שלך. ה ממש עוזר לי. לילה טוב, אסתי

21/04/2011 | 15:58 | מאת: עדי

בחג האחרון גיליתי ש 1- בין אימי לאחותה מפרידות 7 שנים, בהן לסבתא שלי היתה הפלה אחת. והיא רצתה עוד ילדים אך ללא הצלחה. 2- בין סבתי לאחותה מפרידות 7 שנים, וגם לה היתה הפלה אחת באמצע. הבן שלי בן 5 וקצת, והיתה לי הפלה לפני שנה וחצי. יש סיכוי שזה קשור? משהו בגנים? במשפחה? או צירוף מקרים? משהו באופי? בתזונה? כי בעצם לאף בת משפחה אחרת אין בעיות פוריות. סתם נקודה למחשבה. מסבא ירשתי את צבע העיניים ומסבתא את תת הפוריות??? 

21/04/2011 | 17:47 | מאת: נועה

יש כל כך המוןןןןןן גורמים שמשפיעים על היכולת לקלוט הריון ולהחזיק אותו, שבלתי אפשרי לקבוע עובדות כאלו או אחרות לגבי ההפלות של הסבתות. בימינו, יש את עניין התזונה, הקרינה, זיהום האוויר ועוד ועוד. אם היום היית לוקחת את כולן ומשווה אתכן אחת לשניה באותו גיל באותן שנים באותה סביבה, היית יכולה להסיק משהו. נכון שרמת פוריות מבחינת איכות ביציות, עד איזה גיל פוריים ועוד מספר נתונים כן מושפעים מגנטיקה. אמהות שיכלו להרות עד גיל מבוגר מן הסתם הורישו לביתיהן את אותה יכולת. הפסקת ווסת מוקדמת גם מועברת מאמהות לבנות. אבל מעבר לזה מאד קשה להעריך. נסי לא לחשוב על זה כי ממילא אם כן ואם לא, זה לא מה שיעזור להריון להקלט ולהתפתח תקין. לשמחתינו הרפואה היום מספיק מפותחת לעזור כמעט לכל מצב. נשיקות והמשך חג חגיגי!

21/04/2011 | 15:30 | מאת: ג'ן

היי, עברו כמה שבועות מאז שכתבתי. משום מה השלילי האחרון ריסק אותי יותר מפעמים קודמות וההתאוששות היתה יותר קשה. לא יודעת למה, אולי היום הולדת הקרב והתקווה שאני הולכת לקבל את המתנה המיוחלת פיתחה יותר ציפיות מבד"כ. בכל מקרה כנראה שגם בחודש הבא נעשה הפסקה כי בעלי יהיה בחו"ל אז אני מנסה להתרגל לרעיון של חודשיים בלי ניסיונות "מלאכותיים". ראיתי את כל ההודעות המשמחות בפורום ולמי שקרה הנס - המון המון מזל טוב! תהנו מכל רגע!!!! למי שזה עוד לא קרה - זה יקרה! זה יקרה לכל אחת בזמן שלה! נכון שאם רק היו אומרים לנו מה התאריך יכולנו להירגע יותר ופשוט לחכות בשקט שזה יבוא, אבל לא ככה הדברים עובדים וזה יבוא בהפתעה:) אז החלטתי שמעכשיו זאת הגישה. אני אומנם לא יודעת מה התאריך אבל התאריך ידוע איפשהו שם ואני פשוט מתקדמת כל יום לעבר היום הנפלא הזה בו אני אפתח מחשב ואראה שהבטא החיובית ו 9 חודשים אחרי זה - התינוק ביד. עד אז - שיהיה לכולם חג שמח! תהנו ממה שאפשר להנות כשעוד אין ילדודס כי עוד מעט כולנו נהיה עסוקות ועייפות מדי עם החיתולים והסימילק :)

21/04/2011 | 17:43 | מאת: נועה

כל הכבוד! אני בטוחה שהיומולדת פיתח ציפיות גבוהות... גם אני הייתי ככה. (לשמחתי אצלי זה עבד ביומולדת, אבל כמו שכתבת כבר הפנמת שהתאריך שלך קבוע איפשהו וצריך להתקדם אליו!) אין לי ספק שככה תגיעי מהר יותר לקטע של הילד על הידיים! המשך חג שמח מאד!

22/04/2011 | 11:05 | מאת: אמונה

21/04/2011 | 14:23 | מאת: עדי

אולי זו היתה טעות להקשיב לרופא שלי. שייעץ לי להמשיך עוד קצת עם האסטרופם והאוטראגסטון למרות שהבטא שלילית, כדי שהמחזור ולאחריו הביוץ הבא יהיו במועד רצוי (הוא נוסע לחו?ל וחוזר בתחילת מאי)... כי מצד אחד אני לא מעוניינת לפספס את מועד ההחזרה בחודש הבא, אבל מצד שני אני מרגישה שיש לי שם בלאגן כאבי המחזור ממש חזקים... מה קורה לרירית? היא ממשיכה להתעבות? והאוטראגסטון? זה לא מזיק? הרחם לא נפגע? השחלות? אני ממש מרגישה כאבים כמו ציסטות בשחלות... עשיתי טעות? להפסיק עם זה עכשיו? או להמשיך כבר עוד יומיים? מבולבלת...

21/04/2011 | 17:40 | מאת: נועה

היתה בטא שלילית, והרופא אמר לך להמשיך עם התמיכה למה? כבר קיבלת מחזור או לא? אם הרירית עוד לא התפרקה, הכאבים נוסעים כנראה ממחזור מתקרב. ההורמונים האלו לא יזיקו לך או לרירית. אני לא הייתי מפסיקה בלי ליידע את הרופא או לשמוע מה הוא אומר. אם נשאר עוד יומיים אז סיימי את היומיים האלו לדעתי. ערב נעים!

21/04/2011 | 19:27 | מאת: עדי

כן בטא שלילית. עדיין לא קיבלתי מחזור. הרופא שלי לא רצה שאקבל עכשיו ואבייץ עוד שבועיים בזמן שהוא בחו?ל. ולכן הציע לי להמשיך עוד שבוע עם התמיכה. ואני מרגישה די מגעיל ומתפוצצת עוד מעט ויש לי כאבים איומים. כן- אני אמשיך את היומיים הנוספים. אבל זה פשוט מרגיש לי לא טוב אז רציתי לשמוע דעתך.

20/04/2011 | 21:06 | מאת: אורית

היי אני חדשה בפורום,אנחנו כבר שנה וחודשיים מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה, לא מצאו אצלינו בעיה אבל בכל זאת זה לא קורה ואנחנו בטיפולים מאוד קשה לי ברגע שהמחזור מגיע אני פשוט נשברת ולא מצליחה להפסיק לבכות אין זה כאילו לא בשליטתי הדמעות לא מפסיקות לרדת לא משנה מה אני עושה איך מתמודדים עם עוד כישלון ועוד כישלון חודש אחרי חודש

20/04/2011 | 21:17 | מאת: ליאת פריינטה

היי אורית רציתי רק לנחם אותך שאני כבר 5 שנים בטיפולים ואצלנו יש בעיות גם אצל בעלי וגם אצלי אצלו אין בכלל זרע לאחר 3 ניתוחים גם ללא הצלחה ואני אחרי 8 שאיבות וגם אם תרומת זרע ולא הולך אני כל כך מבינה אותך אני כל היום אבל כל היום הייתי בוכה במשך 5 שנים ואז הבנתי שזה משתלט על החיים שלי ולוקח ממני את כל השמחת חיים שהייתה לי ואת הצחוק אבל הבנתי שהדרך הנכונה להתמודד עם זה היא להתנהג כרגיל ולהמשיך להיות שמחים עד כמה שאפשר כי ברגע שאת תיהיה שמחה ורגועה אז גם הדברים יוכלו לקרות אבל עם כל היום בוכים ודיכאון אז שום דבר לא הולך אני לא יודעת מה עדיף לדעת שיש בעיות או שאין בעיות כי בשני המקרים הריון לא קורה אבל תאמיני לי בסוף זה קורה אם אני עדיין עוד מאמינה אז תאמיני לי זשה יקרה לך במיוחד שאין בעיה ספציפית וזה רק בראש אבל ברגע שתיהיה רגועה ותקחי את הדברים יותר בקלות אז זה יקרה. אני מאחלת לך שתשיגי את המטרה כמה שיותר מהר ושלא תדעי עוד אכזבות אז המשך חג פסח שמח ורק לחייך בסוף זה יקרה אופטמיות זאת המילת מפתח כאן וגם סבלנות ונ.ב. גם בשביל הבן זוג צריכים להיות חזקים ולשדר עסקים כרגיל כי אחרת זה משרה אווירה דיכאונית ומרחיק את הזוגיות אז תיהיו מאוחדים ורק תעודדו אחד את השני תאמיני לי שיש לי נסיון ארוך אחרי 8 ניסיונות של תשובות שליליות תמיד היינו מאוחדים לעודד אחד את השני כי אחרת שום דבר לא שווה בקיצור רק טוב אני מאחלת לך בשורות טובות מהר כל האפשר ואם תרצי לדבר אז בכיף הטל' שלי 050-8880369 ליאת בכיף ביי המשך יום טוב

20/04/2011 | 22:03 | מאת: מטופלת פריון

הסיפור שלי דומה לשלך... כמעט שנה וחצי של נסיונות ללא כל בעיה נראית לעין לא אצלי ולא אצל בעלי... וחודש אחרי חודש אכזבה! והזמן עובר ועוד חברה בהריון ועוד אחת ואפילו אחותי הקטנה נכנסת ב?טעות? להריון ורק אני שנלחמת על על זרע/ ביצית שכל החודש מזריקה , מתזמנת, מתכוננת.... כלום!!! הדבר שהכי הרג אותי זה הזמן... אם אפשר היה לנסות להיכנס להריון 3 פעמים בחודש הייתי רגועה אבל העובדה שזה פעם בחודש ואם זה שלילי אז עוד חודש הלך לאיבוד הרג אותי. זה הגיע למצב שכבר לא רציתי לראות את החברות ההריוניות שלי שכבר לא רציתי לדבר על זה ... ואז הגעתי ללידה של אחותי והפתעתי את עצמי כשהייתי שם נטו בשבילה בלי לחשוב על הכאב הפרטי שלי... באותו רגע ידעתי שגם לי זה יקרה... שזה עיניין של זמן אבל זה יגיע. וחיזק את דעתי רופא באיכילוב שאמר לי ? אני מבין שאין לך סבלנות לחכות אבל אני מבטיח לך שזה יבוא הרבה יותר מהר ממה שאת חושבת... גם אם לא תעשי שום טיפול זה יבוא אבל בסגל הלחץ של הזמן וזה שאת לא רוצה לחכות לכי להפריה? והוא ממש לא אמר את זה ממקום רע... ובאמת שההפריה השניה נקלטתי והיום אני בשבוע 11 ובעה שהכל ילך תקין ועוד חצי שנה אחבוק תינוק משלי :-) בחודש האחרון הייתי בגישה של? אני בהריון עד שיוכח אחרת? וכל היום דיברתי אליהם ושכנעתי אותם להישאר איתי... ואחד השתכנע :-) אני בטוחה שגם אצלך זה עיניין של זמן ובקרוב תקבלי בשורות טובות משלך... קצת סבלנות יקירה עם כל הקושי בזה... קצת סבלנות הרי מזה משנה עכשיו או עוד שלושה חודשים - זה באמת כזה הבדל?! שיהיה המון בהצלחה!!!! וחג שמח

21/04/2011 | 11:11 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מברכת אותך בשהות הכי קצרה שאפשר! מי אם לא אנחנו נבין מה עובר עליך... אני לא יודעת אם יש משהו דומה לזה בעולם, כל חודש מגייסים אופטימיות, כל חודש מתרסקים. קשה עד מאד מאד מאד. אבל, ויש א-ב-ל גדול - את צריכה עם כל הקושי שבעולם, שבסוף התהליך הזה את תחזיקי בידייך תינוק מקסים ובריא ונהדר! אם היה אפשר לדעת כמה זמן זה יקח אולי היה יותר קל, אבל אי אפשר. את מוזמנת לספר לנו איזה טיפולים עברת עד עכשיו ומה היתה התגובה. מקוה שנוכל להקל קצת, תרגישי בבית! חג שמח

20/04/2011 | 20:11 | מאת: קרן החדשה

היי נועה'לה, מה נשמע? איך עובר החג? ממשיכה ליהנות מההריון? עשיתי הבוקר מי שפיר, וטפו טפו היה קליל מאוד, ונראה שהכל עבר תקין (חמסה, חמסה וכו'). שאלה לי: האם שמרת במעבדה של אסותא את תאי מי השפיר עד סוף ההריון, למקרה שיתעורר צורך בבדיקות נוספות? אני מגלה שבכל פעם יש משהו חדש שלא ידעתי עליו, ולכן "התוקלתי" בשאלה הזאת הבוקר. אמרו לנו שאפשר להודיע בתוך שבועיים אז לא החלטתי על המקום. זה בסך הכל לא הרבה כסף (360 שקל נדמה לי), ועל פניו נשמע כמו רעיון טוב, אבל גם מרגיש כמו חלק מהתעשייה הבלתי נגמרת הזאת... אז רציתי לשמוע את דעתך, שאני מאוד סומכת עליה חג שמח והמשך קל ותקין

21/04/2011 | 11:35 | מאת: נועה

טפו טפו הכל טוב! החג סבבה וגם ההריון! שמחה מאד לשמוע שהיה קליל המי שפיר, לאחרונה התחלתי לדאוג כי הרבה בנות מסביבי דיווחו על חוויות לא נעימות... לא הציעו לי לשמור את מי השפיר עד סוף ההריון, או שאולי הציעו והתעלמתי? זה ממש תלוי בך יקירתי, אני אישית לא מרגישה צורך בכך, אבל אם את חושבת שזה יתן לך איזשהו שקט - אז שמרי. האמת היא שבאמת אין סוף לבדיקות שאפשר לעשות ולהליכים שמציעים לך לבצע, וכן, חלק מזה שייך לתעשיית הכסף סביב ההריון. צריך לעשות חושבים ולראות איך מרגישים לגבי תקינות ההריון ולהחליט אם זה גורם לשקט נפשי אם נוציא עוד סכום כזה וכזה. המשך הריון נפלא ושקט!!!! חג שמח

22/04/2011 | 10:19 | מאת: ענת

גם אני עברתי מי שפיר והיה קל וציפיתי להרבה יותר קשה אל תכניסי לך פחדים לראש הכל יהיה בסדר אני מאמינה שהאמונה היא שמנצחת רק תשמרי ותשתי הרבה שיהיה לך המשך קל ותקין אם לא מודיעים מהר תוך כמה ימים אין מה לדאוג לי הודיעו אחרי שלושה שבועות

22/04/2011 | 15:11 | מאת: קרן החדשה

תודה, שבת שלום ומועדים לשמחה

20/04/2011 | 19:32 | מאת: מור***

הרי מרגע החזרת העוברים למעשה זה סוג של הריון, שאלתי היא מדוע גם ב-ivf צריך לחכות שבועיים בשביל לדעת האם זה נקלט? והאם יכול להיות מצב שבבדיקה ביתית שבוע לפני המועד אפשרי לדעת תודה 

20/04/2011 | 19:54 | מאת: מטופלת פריון

מבחינה מקצועית זה לא מדוייק... זה לא נחשב הריון עד שזה לא נקלט ברחם. זה שלב אחד מתקדם יותר כי ישנה הפריה אבל זה עוד לא השתרש לו. וכמו במציאות הרגילה שאי אפשר לזהות הריון יום אחרי הביוץ כך גם בהפריה ... בעיקרון בדיקת הריון ביתית אמורה לזהות את ההריון בערך 3 ימים לפני איחור המחזור ( יש ערכות של 6 ימים ) אבל אני לא חושבת שבמקרה של הפריה הן אמינות.... אולי בגלל כמות ההורמונים שאנחנו מקבלות שקצת מטשטשות את הגוף :-) בכל מקרה בטוח שיש מצבים שהבדיקה הביתית תגלה לנו אבל לא שווה להתבאס מזה... הפעם היחידה שגיליתי שאני בהריון היא דווקא בחודש שהחזקתי את עצמי ולא קניתי ערכה ביתית :-) היה שווה לחכות :-) המון בהצלחה 

20/04/2011 | 20:04 | מאת: מור***

אני עצבנית על עצמי שעשיתי, זה הראה לי שלילי ורק בעוד שבוע מהיום אני אמורה לעשות את בבדיקת בטא וזה לגמרי הוריד לי את כל האוויר, מקווה שזה באמת מוקדם מדיי וזה לא מוכיח שום דבר בכל אופן תודה על התגובה.

21/04/2011 | 11:39 | מאת: נועה

יקירתי, גם אם העוברים חיים וקיימים אצלך ברחם, הם עדיין צעירים מדי מכדי למדוד רמות הורמונים בגוף... רק לאחר מינימום שבועיים מיום הביוץ שהוא השאיבה בעצם משתחררים לדם מספיק הורמונים שניתנים למדידה. בדיקת השתן על אחת כמה וכמה לא מדויקת כי היא לא רגישה להורמונים כמו הבדיקת דם... סבלנות מור, צריך הרבה ממנה. &&&&&&&&& מחזיקה לך אצבעות שתצחקי על עצמך בעוד שבוע!

21/04/2011 | 12:03 | מאת: מור***

תודה פשוט קשה לי כל כך הציפייה הזאת אפשר להשתגע מזה... תודה רבה על המידע יום טוב!

20/04/2011 | 18:51 | מאת: רויטל

היי, תגידו מניסיונכן באישי זה בסדר שאני מרגישה כאבי בטן כאילו אני הולכת לקבל מחזור כל רגע??? אני מרגישה את הכאבים האלה עוד לפני שעשיתי את הבדיקות של הבטא... ועד היום זה בא והולך... יכול להיות שזאת תופעת לוואי מנרות התמיכה (אנדומטרין)??

20/04/2011 | 19:40 | מאת: מטופלת פריון

אל תכניסי מחשבות שליליות לעצמך סתם!!! הכאבים האלה יכולים לבשר על הרבה דברים... לפעמים השתרשות של עוברים מלווה כאב ויש עוד הרבה סיבות שיכולות להעיד על מחזור או על הריון! ובגלל שאנחנו חיוביות אנחנו בוחרות במסלול ההריון :-) ולכן מבחינתנו את בהריון עד שיוכח אחרת :-) בהצלחה יקירתי

20/04/2011 | 20:03 | מאת: קרן החדשה

בערך חמישה ימים לפני הבטא, חזקים מהכאבים שבדרך כלל יש לי במחזור, ואני בהריון תחילת שבוע 20 כרגע :-)

21/04/2011 | 11:41 | מאת: נועה

יש הרבה נשים שמתחילות הריון ראשון עם כאבים כמו של מחזור. זה יעבור לך, יש נשים שזה עובר תוך כמה ימים אחרי הבטא ויש כמה שבועות. העיקר שאת בהריון!!!!! חג שמח!

20/04/2011 | 17:48 | מאת: אסתי

אני לפני IVF לראשונה.וזאת על בסיס מחזור טבעי. ללא הורמונים. למעט אוביטרל. רציתי לדעת: מה יקרה אם ביום שאיבה לא יהיה זקיק,ייעלם בעקבות ביוץ עצמוני האם יהיה אפשר באותו רגע לעשות הזרעה? או שלא נוהגים לעשות זאת? בתודה מראש וחג שמח! אסתי

20/04/2011 | 19:58 | מאת: מטופלת פריון

יקירתי, למיטב ידיעתי אם הביצית התפוצצה לה... זא נעלמה לא ניתן יהיה לעשות כלום באותו החודש ויהיה עליכם לחכות לחודש אחרי לביצית חדשה. אין טעם לעשות הזרעה אם אין ביצית הזרע לא יוכל לחכות ברחם ככ הרבן זמן עד לביוץ הבא. אבל מתוקה... לא לחשוב שלילי הכל יהיה בסדר!!! רק כדי לעודד אותך קצת חברה שלי נקלטה בהפריה הראשונה שלה! אז השמים הם הגבול... תאמיני ותקווי רק לטוב והכל יהיה בסדר.

21/04/2011 | 11:42 | מאת: נועה

זאת בהחלט אפשרות מקובלת, אם הביוץ התרחש אז אפשר לבצע הזרעה במקום. בהצלחה גדולה!

20/04/2011 | 12:37 | מאת: אני

שלום לכולם, אחרי IVF בטא חיובית ביום ראשון 134 היום יום רביעי בטא 342. לא עלה כמצופה... ואין את מי לשאול היחידה שלי לא עובדת בחול המועד.. מה לעשות? לחזור על הבטא מחר? ביום ראשון?

20/04/2011 | 13:06 | מאת: מטופלת פריון

למיטב זכרוני כשבטא לא מכפילה את עצמה כמצופה עושים מעקב קצת יותר צמוד של הבטא עד שהיא מגיעה לתוצאה הרצויה... אני הייתי ממליצה לך לעשות בטא ביום שישי וביום ראשון כדי לוודא שיש עליה ...ואם אין איפה לעשות ביום שישי אז תעשי גם מחר וגם ביום ראשון כדי שהרופא יוכל לראות מה המגמה.

20/04/2011 | 13:25 | מאת: אני

אכן זה מה שאני יעשה בתיקווה גדולה שיהיה בסדר:) תודה וחג שמח.

20/04/2011 | 16:20 | מאת: דניאלה

אני אמנם לא רופאה, אבל מניסיוני גם רופאים לא יודעים בוודאות איך להתייחס לבטא. זה לא מדע מדוייק וזה משתנה בין אחת לשנייה. תשימי לב שבכל מקום כתוב "אמורה" להכפיל את עצמה ב"רוב" ההריונות. כל עוד הבטא בעלייה זה סימן מעולה, הייתי עושה מחר עוד בדיקה וביום ראשון. החשש שלך ברור, אבל כל עוד לא הוכח אחרת - את בהריון!! וככה תתייחסי לזה. אם חס וחלילה יהיו בעיות, יהיה לך מספיק זמן לחשוש ולהיות עצובה. כרגע- את בהריון. בהצלחה רבה

21/04/2011 | 09:55 | מאת: אני

היי דניאלה. תודה רבה!! בהחלט הרגעתן אותי. שאלתי בפורום הרפואי ואמרו שהעלייה תקינה. מקווה בכל ליבי שהפעם ההריון הזה יסתיים בידיים מלאות... חג שמח!

20/04/2011 | 10:08 | מאת: אסתי

היי נועה אני שמה לב שאת ממש בקיאה בהרבה נושאים פה בתחום. אני חייבת לשאול אותך עוד 2 שאלות בבקשה: 1 אתמול לראשונה האחות הזריקה לי אוביטרל. אבל מה,לא ראיתי שהיא הוציאה את בועת האויר מהמזרק. האם היה צורך לעשות זאת?היא פשוט באה והזריקה לי את חומר ישירות. קראתי שבד"כ מוצאים בועת אויר מהמזרק.האם אני טועה.ומה יקרה אם היא לא הוציאה את בועת האויר? החומר לא ייספג טוב? 2 השאיבה אמורה להתבצע בדיוק 30 שעות מהזרקת האוביטרל. שוב אני חוששת כי קראתי שצריך לבצע שאיבה 36 שעות אחרי האוביטרל. מה יקרה אם ישאבו 30 שעות בלבד אחרי האוביטרל? שוב תודה על המידע וחג שמח! אסתי

21/04/2011 | 11:51 | מאת: נועה

לא קורה כלום אם מזריקים עם טיפה אוויר במזרק. הוא לא משפיע על החומר או ספיגתו. בד"כ מבצעים את השאיבה קרוב לשעת ה 36, ז"א מזמנים אותך להגיע לביה"ח סביב השעה ה 30-33, ועד שמכינים את כל הניירת התזמון יוצא מושלם. אל תדאגי, יש להם ים של נסיון בתזמונים האלו, ועוד לא קרה ששאבו מוקדם מדי. חג שמח!

20/04/2011 | 08:42 | מאת: איילה

שלום! אני צריכה לעשות מספר בדיקות מקדימות לפני התחלת טיפולי פוריות. כמה זמן לוקח עד שמקבלים תוצאות של בדיקות דם שכוללות בתוכן גם בדיקת איידס? תודה מראש.

20/04/2011 | 09:24 | מאת: נועה

בד"כ מקבלים תוצאות בדיקת איידס תוך כ 3 שבועות. שיהיה בהצלחה גדולה מאד!!!! חג שמח!

20/04/2011 | 07:50 | מאת: נ

היי קראתי אל שיטה להחזרת עוברים שמבוצעת דרך דופן הרחם (החזרה ישירות לרירית). השם בלועזית: Trans mural Sub-mucosal. מתי מבצעים החזרה בשיטה זו? תודה והמשך חג שמח

20/04/2011 | 09:21 | מאת: נועה

שיטה, ומשתמשים בה בד"כ לאחר מספר רב של כשלונות מאחר וזה הליך חודרני. ישנו עוד הליך של החזרת עוברים ישירות לתוך החצוצרה עמ"נ שיעשו את הדרך הכי קרובה לטבעית אל הרחם, בעצמם. גם שיטה זו מבוצעת לאחר מספר רב של כשלונות. את יכולה לקרוא על השיטות השונות באתר www.baby4u.co.il

20/04/2011 | 11:00 | מאת: נ

היי תודה. בדיוק קראתי על שאר השיטות באתר עליו המלצת :-). לצערי השיטה של החזרה לחצוצרות אינה מתאימה לי היות ובצילום הרחם שלי נראית חצוצרה חסומה בסקטוסלפינקס. כרגע לא מדובר על כריתת החצוצרה. נכון להיום עברתי 5 IVF ואני בת 42.5

19/04/2011 | 20:23 | מאת: נ

חג שמח לכולן.החזירו לי 4 עוברים ביום ה-6 לאחר השאיבה. בוצע hatching ו- ICSI. העוברים שהוחזרו היו טובים. התמיכה שקיבלתי היתה של 2 קרינון. לצערי הבטא היתה שלילית. שאלתי היא: האם יכול להיות שלאחר ההחזרה העוברים יצאו החוצה מהרחם (בצורה של הפרשות) עוד לפני שהיתה בכלל השרשה?. האמת שלא נראה סביר. יש לציין שבפעם הקודמת הבטא שלי היתה גדולה מ-7 דהיינו היה הריון כימי. על העוברים בוצע רק ICSI ולא hatching האם מישהי עברה, נתקלה בתופעה שכזו ואם כן מה הן הסיבות?. תודה רבה וסליחה על אורך השאלה.

19/04/2011 | 21:25 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, בברכת דרך קצרה אצלנו! לא סביר בכלל שהעוברים עוזבים את הרחם. צואר הרחם סגור לגמרי, והם אמורים לעשות את עבודתם, או שלא... אין דרכים לדעת למה עובר לא השתרש. אם היינו יודעים, הדרך שלנו היתה קצרה הרבה יותר. לא כל כך הבנתי על איזו תופעה את שואלת? ICSI זה הליך מיקרומניפלציה שמתבצע היום באופן מאד שכיח, זו הפריה שנעשית ע"H החדרת זרע בודד לביצית אחת. ASSISTED HATCHING זה לאחר שנוצרו עוברים ולפני ההחזרה, מבצעים חור במעטפת העובר עמ"נ לעזור לו להשתרש. שני ההליכים לא מבטיחים שאכן תתקיים השרשה ויקרה הריון. מצטערת מאד שהפעם שוב היה שלילי. זה שהיה הריון כימי זה מעודד מאד ואומר שהגוף שלך יודע לקלוט הריון. מאחלת לך סיבוב מוצלח ומדויק כבר בפעם הקרובה! חג שמח

20/04/2011 | 07:47 | מאת: נ

תודה רבה רבה על האיחולים. אני רוצה לציין שהפורום שלכן פשוט מעולה והתשובות שלכן ושל בנות אחרות כל כך מדוייקות, ורואים שהן נובעות מתוך נסיון אישי וכמובן מעודד להמשיך הלאה. מקווה שכמו שאת אומרת שהדרך אצלכם תהיה קצרה ואני אוכל לתרום מהידע שלי לדורות הבאים בפורום. אכן לא הגיוני שהעוברים נפלו. וכפי שהרופאה שלי אומרת נושא ההשרשה הוא החור השחור בתחום הפריון.ישנו בבית החולים הדסה עין כרם רופא בשם ד"ר אריאל רבל שתחום מחקרו הוא: שיפור השרשת עוברים במודל עכבר ובתרביות תאים מרירית הרחם. אני שלחתי לו מייל לגבי התקדמות המחקר,והוא השיב לי שהטיפול בעכברים עדיין לא נכנס לטיפול קליני בבני אדם. אני מאמינה שלא רחוק היום וגם בתחום זה תהיינה התפתחויות. אני לתומי חשבתי שדוקא עכשיו לאחר שבוצעה ההנצה והעוברים שהוחזרו היו בני 6 ימים, הסיכוי להשיג הריון או לפחות שוב הריון כימי יגדל, היות ובפעמים הקודמות לא בוצעה הנצה והעוברים היו בני יומיים. אבל מסתבר שכנראה אין קשר. אז לא נותר לי לא להמשיך הלאה, ולהאמין שהפעם זו תהיה הפעם. המשך חג שמיח :-)

19/04/2011 | 12:13 | מאת: דני

שלום לכל הבנות המקסימות. קצת התנתקתי בימים האחרונים. אחרי הבטא השלילית לקחתי כמה נשימות. היום ישבתי וקראתי כמעט את כל התכתובות. מאוד התגעגעתי ורציתי לדעתי מה שלומכן. אני בחודש, חודשיים אולי שלושה הפסקה. החלטתי לנסות קצת טבעי, כי פעם אחת כבר הצליחה לנו. אני גם לוקחת כדורי DHEA בחזקת לא יועיל לא יזיק. מברכת את כולן בחג שמח ושולחת חיבוקים גדולים דני

19/04/2011 | 14:11 | מאת: נועה

חג שמח מאד!!! שמחה לשמוע שאת עושה אתנחתא. יועיל ועוד איך, גם המנוחה וגם ה DHEA. &&&&&&&&&&&&& שתחזרי אלינו עם בשורות מדהימות בקרוב קרוב!!!!!!!!!

21/04/2011 | 15:36 | מאת: ג'ן

איך את מרגישה? התאוששת קצת? מקווה שהחודשים הקרובים הטבעיים יהיו אלה שיביאו לך ולבן זוגך את הבשורות המשמחות! חיבוק ענק וחג שמח!

18/04/2011 | 18:15 | מאת: א

בני 32+34 , בריאים באופן כללי, מנסים כבר כמעט שנה - ולאחרונה גילינו שהספירה נמוכה מאוד. כחלק ממקבץ הבדיקות המקדימות נתבקשנו כמובן לערוך בדיקה לגילוי HEPATITIS. התוצאות של בעלי הן: HEPATITIS C Ab = NEGATIVE HEPATITIS Bs Ab = 0.6 בתחתית העמוד כתוב: HEPATITIS Bs Ab יח' = מחוסן 10 מעל מבקשת מידע ממי שמכיר/ יודע מה התוצאות האלו אומרות. תודה רבה וחג שמח,

18/04/2011 | 18:54 | מאת: נועה

מה התוצאות אומרות, נסי לשאול את פרופ' זיידמן בפורום השכן. בהצלחה וחג שמח!

18/04/2011 | 22:45 | מאת: מטופלת פריון

בגדול הנגטיב בהפטטיס c אומר שאין לו איידס ברוך השם!!! לגבי שאר התוצאות אני לא ממש יודעת אבל יש באינטרנט אתר לפענוח בדיקות - תמצאי שם את התשובה בטוח חג שמח

18/04/2011 | 17:31 | מאת: יונית

שלום בנות אני אחרי ivf ראשון ואני אחרי ההחזרה, רציתי לדעת לגבי הנרות של הפרוגרסטרון משום מה יש לי תחושה שרוב החומר לא נכנס פנימה כי תמיד זה מופיע לי במין גושים כאלו בפיפי, וגם על התחתונית האם זה בסדר??

18/04/2011 | 18:53 | מאת: נועה

לגמרי בסדר. רוב התמיכות נוזלות החוצה, מה שצריך נשאר ונספג. חג שמח!

18/04/2011 | 17:04 | מאת: מור***

היי בנות אני קצת לחוצה,ואולי מישהי מכן תוכל לעזור לי יש לי כאבים כמו כאבים של דלקת בשתן , מאין צריבה מרגיזה מהנרתיק. עכשיו בפעמים שהיה לי דלקת בשתן בעבר היה לי תכיפות של שתן כל רגע ועכשיו אין לי,(ובנוסף זה היה מלווה עם דימום קל) מה שכרגע ברוך ה? אין, רציתי לדעת אם מישהי נתקלה בתופעה מהסוג הזה ומה זה יכול להיות. תודה ושיהיה חג שמח לכולן עם בשורות טובות טובות טובות אמן!!!

18/04/2011 | 18:52 | מאת: נועה

את שותה מספיק מים? עם איזה תמיכה את? תתחילי לשתות כמויות מים ממש גדולות, ויכול להיות שזה גם בעקבות התמיכה. מקוה שיעבור מהר! חג שמח מאד!

19/04/2011 | 11:01 | מאת: מור***

אני באמת לא שותה מספיק,לגבי התמיכה אני עם אוטרוגסטן. תודה לך נועה שאת פה ומייד מגיבה,את משהו מיוחד... חג שמח:-)

18/04/2011 | 15:12 | מאת: אסתי

שלום וחג שמח לכל הבנות, רציתי לדעת מה דעתכן מנסיונכן הרב? אני לפני IVF על בסיס מחזור טבעי.ללא הורמונים. היום יום שני ביצעתי בדיקות: זקיק 14.5 מ"מ אסטרדיול 781 פרוגסטרון 1.1 קיבלתי הוראה להזריק מחר בערב אוביטרל. האם הגיוני???? להזריק אוביטרל כשהזקיק רק14.5 מ"מ??? כמה הוא כבר יגדל עד מחר... כל שכן,אי אפשר לבדוק זאת מחר.כי לא עושים בדיקות מחר. כולי חששות ודאגות שמא הטיפול יילך לטמיון כי קראתי באינטרנט שמריקים אוביטרל כשהזקיק מגיע ל18 מ"מ... הייתכן כי הרופא טעה? מה דעתכן?

18/04/2011 | 15:16 | מאת: נועה

האמת זה נשמע טיפה מוקדם, אבל בגלל שאת הולכת על ביצית טבעית ללא מדכא הם לא רוצים לקחת סיכון ולפספס. האוביטרל ידאג להבשלה הסופית של הביצית, למרות שבאמת בד"כ לא מזריקים לפני 18. אני מאמינה שהם רוצים להיות בטוחים ולא להתבאס אם חס וחלילה מתפספס. חג שמח!

19/04/2011 | 17:13 | מאת: אסתי

אני ממש לא מבינה את הרופאים הללו... אם זקיק היה אתמול,יום שני רק 14.5 מ"מ ואמרים לי להזריק אוביטרל ביום שלישי,הרי זקיק לא יגיע ל18 מ"מ... אזי מה הם בדיוק ישאבו? זקיק לא מפותח? אגב,לכמה אמור אסטרדיול לעלות על מנת שיתרחש ביוץ? האם הם חוששים שאסטרדיול 781 עלול לבייץ כבר?

18/04/2011 | 09:40 | מאת: dufduf

חג שמח ויציאה מעבדות ההזרקות לחירות... :) מאחלת לכולנו שנה חיובית אוהבת DUFDUF

18/04/2011 | 13:59 | מאת: נועה

תודה וגם לך אמן! מה נסגר עם השאיבה שלך? חג שמח!

18/04/2011 | 16:12 | מאת: dufduf

א לא שאיבה אלא הזרעה אחרי 10 ימים של גונל הזקיקים נשארו על 14, ביום ה-10 בבוקר בדקו אותי ונשאר 14, לגבע לא הסתדר עם הבדיקת דם שהיתה 4000 אז הוא קרא לי לבוא אליו שוב אחה"צ ובאמת היו 2 של 20....בקיצור אתמול עברתי הזרעה אחרונה (בכל מקרה- או הריון או IVF) ומחזיקה אצבעות... שיהיה חג שמח

18/04/2011 | 08:13 | מאת: אנונימית

היי, יש כאן בנות שממש מרגישות שלא משנה מה הן עושות באיזה שיטה ובאיזו דרך בסופו של דבר לא יהיה הריון. ובאתי לשתף שאין אחת שיכולה להרגיש כך יותר ממני. התחתנתי עם בעלי הראשון(בגיל 19), לאחר שנתיים לא היה הריון הלכנו לרופא והתחיל תהליך של שנת בדיקות אינטנסיבית כולל צילום רחם (תקין לחלוטין), א.ס. 3 פעמים בשבוע (זקיקים טובים) מליון בדיקות דם(מצויינות). בקיצור לא נמצאה שום בעיה. הכל-היה-תקין. לאחר מכן בעלי עשה בדיקת זרע נמצאה וריקוצלה התחיל טיפול של כדורים עשינו הזרעה אחת כושלת(בלי זריקות הביוץ היה מושלם) ולא היה טעם להמשיך כי הוחלט שחייב לעבור ניתוח. חיכינו שנה בתור, הניתוח לא הצליח בכל אופן ככה חלפו להם 3 שנים והחלטנו להתגרש. לאחר 7 שנים "רעות" התחתנתי שוב (בת 31) בידיעה שאצלי הכל תקין אמרתי לבעלי עכשיו אני מתקתקת ילדים לא עושה הפסקות. חודש חודשיים שלושה אין הריון!!!! טראומה!! אמרתי לבעלי אתה חייב לעשות בדיקת זרע (הטראומה הפכה לחרדה) הלכתי לרופא שוב בדיקות דם וזרע וראו זה פלא הזרע פיצוץ!!!! ואני עם FSH 19.5 מופנית להפריה באותו רגע!! ללא שום הכנה. ולא רק זה גם קיבלתי כמויות אדירות של זריקות הרוקחת היתה בהלם מהמינונים. לא מעכלת מה קרה.הכל היה בסדר מה השתבש??? לעולם לא אהיה בהריון???? התחתנתי בגיל 19 עם בחור דתי היה לנו חלום להקים משפחה ענקית. החלום נגדע! לאחר מכן בגיל 31 שוב בחור דתי על מנת לקיים את ציווי ה' ולהספיק להביא כמה שיותר ילדים. אין לי הסבר הגיוני!! אבל אני לא מפסיקה לקוות ולהאמין שיום אחד זה יקרה ויהיה הריון תקין ולידה קלה ואצא מבית החולים בידיים מלאות ובריאות!! והיום גם ילד אחד יספיק לי מבטיחה לאמץ את השאר. אני אמנם בתחילת התהליך ועברתי בנתיים הפריה אחת שקצת ערערה לי את הביטחון להמשך כי זה קצת הסתבך לי אבל אני מקווה שלסיפור הזה יהיה סוף טוב כמו שתכתבי בכותרת. חג שמח בננות.

18/04/2011 | 09:22 | מאת: מטופלת פריון

לא תמיד יש סיבה רפואית... לפעמים הכל תקין ועדין לא מצליחים להיקלט שנים. ויש כאלה שאפילו אומרים שלפחות כשיודעים מה הבעיה ניתן לפתור אותה. אנחנו היינו מה?לא מוסברים? גם אצלי וגם אצל בן זוגי הכל היה תקין... ועדין שנה וחצי- 3 הזרעות, 2 הפריות.... הרופא שלי אמר לי פעם ?היום רק למי שאין רחם לא תיכנס להריון כל השאר פתיר זה רק עיניין של זמן? ובאמת בהפרייה השניה נקלטתי וברוך השם היום אני בשבוע 10 :-) אני בטוחה שהסוף שלך יהיה כמו שלי ובעה בקרוב תחבקי תינוק יפייפה. את צריכה לקחת בחשבון שזה ייקח קצת זמן אבל זה יבוא... קצת סבלנות וזה יבוא ! ותאמיני!!! זה הכי חשוב - תאמיני שזה בקרוב מגיע אליך...כי אני בטוחה בזה! שיהיה חג פסח שמח

18/04/2011 | 14:02 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מברכת אותך מכל ליבי שבקרוב קרוב את חוברת אל האמהות בוגרות הפורום שלנו! מצטערת לשמוע על דרך החתחתים שלך אל האמהות, אבל בדבר אחד אני בטוחה - עם רוח לחימה כמו שלך, יש רק תוצאה אחת שיכולה לבוא בחשבון - את תהיי בהריון ותלדי ילד בע"ה! עכשיו קצת יותר פרטים, אמרת שאת בת 31 עם FSH 19.5? מתי נעשתה הבדיקה? האם ביצעת בדיקת AMH? איזה טיפול עברת ומה היה הפרוטוקול? אני מבינה שאת מטופלת אצל מומחה פריון, מקווה שאת בידיים טובות שיביאו את המיוחל בקרוב מאד. שיהיה חג פסח שמח ומשחרר עם הרבה צמיחות וליבלובים!!

17/04/2011 | 22:37 | מאת: נועה

חג שמח, אביב פורח, שהחג יסמל לכולן יציאה אמיתי מעבדות לחירות. לכל אלו שעדיין עובדות בפרך - שהעבודה תצמיח מהר את הפירות המיוחלים כל כך בקרוב, לכל אלו שכבר בהריון - שהכל ימשיך בקלות, בבריאות ויסתיים בלידות תקינות ועוללים משגעים ומופלאים בידיים, ולכל האמהות הבוגרות שלנו שמציצות מדי פעם - תהנו כל כך כל כך מלשבת לארוחה המשפחתית עם קטנטנים שלא ממש נותנים לשבת ובטח שלא לאכול! אוהבת את כולכן, נועה

18/04/2011 | 09:25 | מאת: מטופלת פריון

זאת הזדמנות נדירה גם להגיד לך תודה!!! על כל התמיכה, העצות, החיבוקים והנשיקות :-) שיהיה חג פסח משפחתי ונעים לכולן, תנוחו , תפרקו, תטיילו...

18/04/2011 | 11:59 | מאת: עדי

והמון תודה על הכל!!! מכל הלב!

18/04/2011 | 15:17 | מאת: נועה

17/04/2011 | 15:10 | מאת: סיון

היי בנות, אני יודעת שאני לא חברה קבועה בפורום, אך יש לי שאלה קטנה אליכן, האם זו רק אני עם ההרגשה שלא משנה מה אני עושה אני פשוט לא מצליחה להקלט להריון? עברנו הזרעה אחת אני ובעלי,והיא לא הצליחה, ועכשיו לקחתי לי חודש הפסקה מהזריקות האלו, האופטימיות ישנה אבל פשוט כל פעם מחדש שאני מקבלת אני פשוט שוקעת שוב פעם בדיכאון העצמי שלי. איך יוצאים מזה? איך לא חושבים על זה ?

17/04/2011 | 16:42 | מאת: מטופלת פריון

וכל אלה שאומרים לך שאם תפסיקי להתעסק עם זה אז זה יבוא - תראי להם פרוטוקול טיפול שאומר בדיוק מתי לקחת מה ומתי לעשות סקס... ואז נראה אותם לא חושבים על זה :-) הדרך היחידה היא לקבל בהבנה את העובדה שזה לוקח לך קצת יותר זמן מאחרים ו... ולדעת שאת עושה כל שביכולתך להגיע למטרה. ותאמיני לי עוד חודש עוד חודשיים עוד שלוש... וגם את תקבלי את התשובה המיוחלת :-) שיהיה המון המון בהצלחה

17/04/2011 | 19:02 | מאת: עדי

אני כל-כך מבינה על מה את מדברת. אני ורבות אחרות כאן בפורום עוברות דברים דומים. הדיכאון הוא קשה ואלים והעצב הוא אגם עמוק ואינסופי, נכון. אף אחד לא אמר שזה קל או שזה אמור להיות קל. אבל את חייבת חייבת להאמין ב-100% או בעצם ב-1000% שאת תצליחי להכנס להריון וזה רק עניין של זמן. וצריך המון המון סבלנות. את יכולה להחליט שלא להכנס לדכאון ולהתאמץ להתאמץ לשמוח ולצחוק קצת כל יום. וזה יותר קשה לשמוח מאשר להשאב לתוך העצב... בדיוק היום עשיתי בדיקת בטא והיא שלילית, שוב ושוב כבר הרבה זמן. ואני הפעם לא נופלת. נקודה. החלטה. יש לי כוח ואני חזקה ויכולה להתמודד עם זה, ובעוד שבועיים וחצי אנסה שוב... עוד קצת סבלנות ואת שם. ואני שם. וכולנו... חג שמח ובהצלחה!

17/04/2011 | 22:17 | מאת: נועה

קודם כל - כל הכבוד!!!!!!!!!! אני גאה בך לגמריעל הגישה, ההחלטה ולקיחת האחריות לצעוד קדימה עד המטרה! וחוץ מזה הנה ((((((((((((חיבוק גדול))))))))))) על האכזבה הנוספת. אני יודעת שלפעמים אפילו שמחליטים, פתאום אחרי כמה ימים העצב מנסה להזדחל פנימה, אז אל תתני לו! נשיקות ושיהיה בכל זאת חג שמח!

17/04/2011 | 22:21 | מאת: נועה

את לגמרי לא לבד בתחושות האלו... אני לא חושבת שיש פה מישהי אחת שהמחשבות האלו לא הרפו ממנה וניסתה להאבק בהם או עדיין מנסה. זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי. תמיד מנסים לחשוב למה הקושי הזה קיים, ועוד כמה זמן זה יקח, וכמה אכזבות נחווה, ולמה זה צריך להיות כל כך קשה. לצערי הרב אין לנו תשובות. מה שאנחנו כן יודעות בוודאות זה שבסוף זה מצליח. לאחת מהר יותר, לאחרת לאט יותר. אי הוודאות זה העניין שקוטל. מה שיש לי לשלוח לך זה יםםםםםםםםם של סבלנות, כי בלי זה אי אפשר, ואת הידיעה המוחלטת שעוד לא הכרתי אשה שרצתה להרות ולא מצאה את הדרך לעשות את זה. יהיה לכם ילד, וזה באמת רק עניין של זמן... נסי לשמוח החג הזה בכל זאת, להתעלם מענייני משפחתולוגיה, ולעשות כמה שיותר דברים שגורמים לך לצחוק או לפחות להנות. חג שמח

23/04/2011 | 19:22 | מאת: סיון

בנות למרות האיחור בתגובה שלי אני עדיין רוצה לומר לכן תודה רבה על הכתף התומכת ועל מילות העידוד, לקחתי לעצמי את החג הזה למחשבות חיוביות נטולות הריון וילדים , זה לא היה קל אבל אני חייבת לציין שעיסוקים אחרים כמו מעבר לדירה החדשה שלי עזרו לי לשכוח מהעניין, בכל זאת צריך להשאר עדיין עם חיוך על הפנים, כי אני בטוחה שזה יקרה בסופו של דבר, אני רק אחרי הזרעה ראשונה ואני צריכה לתת לזמן לעשות את שלו. כנראה שלדברים טובים צריך לחכות. בכל אופן שוב תודה רבה לכולכן, חג שמח ופורה, ובע"ה זה עוג יבוא לכולנו, אמן!!!!

17/04/2011 | 22:33 | מאת: דניאלה

הי סיון, סבתי נהגה לספר לי סיפור על פילים ורודים: אדם זקן אומר לאיש צעיר, שיעמיד סיר מים על האש ויחכה עד שהמים ירתחו, אם הוא יצליח כל אותו הזמן לחשוב על כל דבר חוץ מעל פילים ורודים, הוא יהיה איש עשיר. הצעיר מעמיד את סיר המים על האש ו... הסוף ברור, הוא כל הזמן חושב איך לא לחשוב על פילים ורודים. טיפולי פוריות הם הפכפכים, מטלטלים, לא צפויים ובעיקר לא וודאיים ואני חושבת שכל אחת צריכה לזרום עם מה שהיא מרגישה. כמו שאין דרך אחת להיות אמא, אין דרך אחת להיות מטופלת פוריות. אם את עצובה, או שוקעת, נראה לי שזה מה שאת צריכה באותו באותו רגע וכל ניסיון שלך לחשוב על דברים אחרים לא יעבוד. תני לעצמך את הזמן הזה ובאופן טבעי אחרי כמה ימים את תצאי מזה, כי את רוצה להיות אמא והרצון יגבר על הדכאון. מקווה שיהיה לך חג שמח למרות הכל

17/04/2011 | 13:53 | מאת: עדי

כן, עשיתי היום בטא. שוב זה לא הצליח... איזה באסה. הבטחתי לעצמי שהפעם אני לא מתרסקת כמו בפעם הקודמת. מנסה להיות אופטימית ולחשוב על הפעם הבאה... הבטא היא 4 - זכור לי הסיפור של דניאלה אבל אני לא מפתחת תקוות שווא. זה כבר היום ה-14 לאחר ההחזרה... לפחות זה לא שלילי או ?קטן מ-2?... יש התקמות ... (-: (אני מנסה לשמור על אופטימיות) תודה לכל המעודדות והתומכות. נתראה שוב בעוד שבועיים וחצי...

17/04/2011 | 14:10 | מאת: מטופל

17/04/2011 | 16:37 | מאת: מטופלת פריון

אני שולחת לך חיבוק ענקי מרחוק (((()))) אני גאה בך על הגישה החיובית ואני יודעת עד כמה זה קשה אבל באמת שאין לנו ברירה... תאגרו כוחות לטיפול נוסף ותאמיני שאת מתקרבת צעד נוסף למטרה! ולכי תדעי יש ניסים בעולם ואולי החג הזה זה הנס שלך אבל גם אם לא... זה בקרוב מאד יהיה הנס הפרטי שלך! חג שמח ונשיקות

17/04/2011 | 19:07 | מאת: עדי

אני באמת מפתיעה את עצמי. אני לא יודעת איך הצלחתי לא לקרוס היום. אבל אני באמת בסדר. בפעם הראשונה מזה שנה ומשהו שלא שקעתי ביום של הבטא השלילית.. אני אפילו מרגישה התרוממות רוח קלה והתרגשות לקראת החודש הבא... (כנראה השרב שיבש את ראשי או משהו שאכלתי...) חג שמח לך יקירתי, ואני בעד משהו שיבליט את הבטן ההריונית בארוחת החג. זה החג שלך, את במרכז, כולם ישמחו בשמחתך סביבך וירעיפו אהבה, איזה כיף לך. תהני...

17/04/2011 | 22:25 | מאת: דניאלה

את חזקה, את מדהימה, את אישה מלאת כח ועוצמה. אולי זה השרב, אולי זה סוג של שריון, לא משנה מה זה, באמת כל הכבוד על הכוחות. וגם אם תרגישי אחרת בעוד כמה זמן, זה בסדר. אוטוטו מגיע המחזור הבא ואני מחזיקה לך אצבעות שהפעם תהיה הפעם שלך. בין אם הבטא תמשיך לעלות או תרד, גם בטא 4 אומרת שלפחות היתה הפרייה, וזו עובדה חשובה ומחזקת ומאוד לא מובנת מאליה. הגוף שלך מאותת לך שהוא מסוגל, עוד קצת זמן וסבלנות וזה יקרה. בהצלחה יקירה

17/04/2011 | 12:37 | מאת: שירן

שלום! אני צריכה לעשות מספר בדיקות שלאחריהן אפגש עם רופא במטרה להתחיל טיפול פוריות. רציתי לדעת לגבי 2 בדיקות- משטח צוואר הרחם (PAP) ובדיקת שד ע"י כירורג - כמה זמן לאחר ביצוע בדיקות אלו מקבלים את תוצאותיהן? תודה מראש.

17/04/2011 | 12:55 | מאת: רויטל

משהו כמו חודש... בהצלחה!!!

17/04/2011 | 22:22 | מאת: נועה

PAP בד"כ לוקח לקבל תשובות 3-4 שבועות. כירורג מבצע את הבדיקה במקום ונותן לך מכתב באותו רגע. שיהיה בהצלחה גדולה וחג שמח!

17/04/2011 | 11:45 | מאת: רויטל

כמו שעידכנתי בשבוע שעבר ברקו בישר לי שאני בהיריון, ואמר לי ליצור איתו קשר אחרי פסח לא"ס. משהי יכולה להגיד לי מה בודקים בא"ס הזה?? והאם אני צריכה לעשות עוד בדיקות בטא? באחרונה הבטא שלי הייתה 261... אני טיפונת לחוצה...

17/04/2011 | 16:46 | מאת: מטופלת פריון

שוב....מזל טוב!!!! אין לך מה להיות לחוצה. אני עשיתי בטא פעם אחת בבדיקת הריון ופעם שניה לבדוק שיש הכפלה וזהו.... והתוצאה שלי היתה דומה מאד לשלך. בא?ס הוא בעצם בודק שיש שק הריון ושהוא ברחם ושיש עובר.... הוא גם יחשב לך את גיל ההריון ויתן לך הנחיות לעתיד ואם את כבר בשבוע 7 אז אולי גם נשמע תופים ומחולות :-) אין לך מה להיות לחוצה ... תאמיני לי הדאגות האלה לא נגמרות אף פעם :-) תנסי פשוט לצעוק לשמיים ולשמוח חג שמח ;-)

17/04/2011 | 22:24 | מאת: נועה

הכל יהיה בסדר! הא"X שבוע הבא הוא בציפיה לראות דופק בעובר. יהיה בע"ה ובקול רם מאד! לא צריך עוד בדיקת דם לבטא. הבדיקות הבאות יהיו שייכות למעקב הריון. חג שמח!

17/04/2011 | 09:20 | מאת: קרן החדשה

היי לנה, אנחנו לא "מכירות", ואני מתלבטת כבר כמה ימים אם לכתוב לך את זה כי אני לא רופאה, כמובן, וכל מקרה שונה ואני לא רוצה לטעת תקוות שווא וכו', אבל תשמעי סיפור. לאשתו של בן דוד שלי בארה"ב היה הריון חוץ רחמי שהסתבך בשנות העשרים המוקדמות לחייה. נדמה לי שזה היה בכלל הריון לא מתוכנן והוא הסתיים בהוצאת החצוצרה כבר אז. כשהיא התחתנה עם בן דוד שלי הוא ידע מראש שכניסה להריון אצלה תוכל להיות רק בהפריה (לא יודעת בדיוק את ההגדרה הרפואית למה, אבל ככה נאמר לה). הם עברו חמש הפריות שכשלו ונגמר להם הביטוח לעוד ניסיונות, כי ככה זה בארה"ב. הם גירדו כסף פרטי לעוד ניסיון אחד, אבל לפני זה טסו לאיזה מומחה במדינה אחרת בארה"ב שהמליץ לה חד משמעית להוציא את החצוצרה השנייה. היא הקשיבה לו, ונכנסה להריון תקין מיד בהפריה הבאה. חצי שנה אחרי הלידה הם התחילו שוב בטיפולים, בהנחה ששוב זה ייקח הרבה זמן -- והנה היא שוב נקלטה בהפריה הראשונה. היום יש להם שני ילדים מתוקים להפליא. השורה התחתונה? אני לא יודעת כי אני לא רופאה. אני רק רומזת שאם כמה רופאים (ובהחלט הייתי הולכת לשמוע דעה שנייה, ואפילו שלישית) ימליצו לך להוציא גם את החצוצרה השנייה אז אולי הם יודעים על מה הם מדברים, ואולי זה מה שיפתור את הבעיה. ומכל מה ששמעתי על זיידמן, הייתי סומכת עליו מאוד. שיהיה רק בהצלחה, וחג שמח ורגוע, כמה שאפשר

17/04/2011 | 15:06 | מאת: לנה

היי קרן קארתי את הסיפור האמיתי.אבל אצלי כי כול הניראה עסק יותר מסובך מכיבן ש אני ניכנסת להיריון רק היריונות האלו לא תקינים ו מי חוץ לרחם ו עוליי יש לי בעיה ברחם עצמו החצוצרה שניה שלי תקינה לדבריו של פרופסור זיידמן אני ביוני צריכה לעבור היסטרוסקופיה ו עז יחד עם רופא נשים שלי ו פרופסור זיידמן נחליט את ההמשך. שיהיה לך חג שמח

16/04/2011 | 15:52 | מאת: ניצן

:(

16/04/2011 | 19:15 | מאת: מטופלת פריון

מבאס!!! בעה בפעם הבאה נצליח יותר טוב :-) חג שמח

16/04/2011 | 20:09 | מאת: נועה

שולחת לך ((((((((חיבוק גדול)))))))) הפעם הראשונה כנראה המאכזבת ביותר, בתקווה שלא יהיו עוד שכאלו! שאיכשהו יהיה חג שמח

חג שמח וכשר לכולן! מחזיקה אצבעות לכולן ומקווה מאוד שהפורום הזה ימשיך להביא מזל כמו שהביא לי (: מחר אני נכנסת לחודש שמיני, אין ספק שזה עבר מהר....וזה יף לא נורמלי. ממשיכה להתפלל עבור כל אחת ואחת ומקווה לשמוע רק בשורות טובות....אמן!!! נשיקות לכולן

16/04/2011 | 20:13 | מאת: נועה

כבר חודש שמיני! (מי שמדברת, אני כבר באמצע השישי...) שיהיה חג שמח נפלא ומשחרר באמת בשביל כל הבנות!!!!! תני לנו תזכורת לפני התל"מ... שנתחיל להחזיק אצבעות ללידה מוצלחת!

16/04/2011 | 23:22 | מאת: אופטימיתמשהו

אני אכן אעדכן לפני הלידה. בעיקרון התל"מ שלי הוא 15.6....... אני נכנסתי לשמיני אבל מרגישה מבושלת היטב. אני שמחה שאני לא נאלצת לעבור את החום הכבד ומפללת שהמזל יאיר לי פנים וגם הלידה תהיה קלה... מחזיקה לך אצבעות להמשך היריון קל וכיפי ביי מתוקה וחג שמח!

17/04/2011 | 08:48 | מאת: לי האחת והיחידה

איזה כיף לשמוע ממך. איך הולך עם המעבר? תכתבי לי למייל שתוכלי. חג שמח יקירתי!

15/04/2011 | 23:05 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על ההסבר של השחיה. מאמינה שאעשה צעד קדימה בנושא פעילות גופנית והרזיה תחזיקי לי אצבעות להצלחה. חג שמח!!!

16/04/2011 | 20:14 | מאת: נועה

&&&&&&&&&&&&& שיהיה בהצלחה וחג שמח לך ולמשפחה המורחבת!!!

17/04/2011 | 08:48 | מאת: לי האחת והיחידה

15/04/2011 | 18:17 | מאת: חגית

אני חייבת לשתף ולפרוק קצת ופתאם חשבתי..למה לא בפורום? הייתי היום בסקירה ראשונה (שכזכור מאד התלבטתי למי ללכת) ואחרי שהחלטתי וקבעתי והייתי שלמה ומאושרת..הגיע היום המיוחל נרגשים ושמחים נסענו לסקירה. הרופא כל כך הכאיב לי והציק לתינוקי שלי ועוד אמר עליו שהוא עקשן כי הוא לא מסתובב. גם אני לא הייתי זזה עם הכאב וההצקה שעשית לו.. יצאתי משם בוכה ופגועה עד עמקי נשמתי. תגידו- יש איזה רופא בעולם הזה שזוכר שאנשים זה לא מכונות? שאישה בהריון היא רגישה ולא לוחצים לה בכזאת פראות על הבטן? מה נסגר??? תסביר, תתיחס, תסתכל...התקפלתי שם ל4 מרב כאב והוא רק אומר לי תרפי. מה אתה דפוק? מי יכול להרפות בכאב שכזה? וזה עוד אחרי ששמעתי עליו המלצות... בנוסף לכל הסבל הפיזי הוא אמר שיש כמה דברים לשים לב אליהם לבדיקה הבאה..דברים שבדרכ מסתדרים אבל חשוב לעקוב.. בכלל נשברתי. בקיצור- דר' מרקוביץ הוא לא כזה מדהים..לא ממליצה ללכת אליו למרות מה שאומרים עליו. אשמח לקצת עידוד אני מבואסת בטירוף שבת שלום לכולן

15/04/2011 | 19:46 | מאת: לנה

חגית היי מבינה אותך אבל אלו הבעויות של שמחת חיים עם תיקראי מה אצלי זה יותר בעיות ש כואבות גם נפשי בכול זאות אני ממליצה לך לעשות סקירה אצל פרופסור זיידמן דניאל הוא גם עושה את הסקירות הוא נימצאה בתל-אביב. מאחלת לך המשך היריון כיף ו בלי דמעות. חג שמח

16/04/2011 | 12:27 | מאת: חגית

כל אחת והצרות שלה..וכל אחת הכי כואב לה בנקודה שהיא נמצאת.. תאמיני לי שאחרי 4 שנים שניסיתי להכנס להריון עכשיו אני מאחלת שלא יכאב לי יותר- לא בגוף ולא בנפש.. לא נראה לי שאלך לזיידמן אלא אם הוא מקבל דרך מכבי...לא יודעת נראה... שיהיה לך בהצלחה בכל מקרה ((:

15/04/2011 | 22:58 | מאת: לי האחת והיחידה

שקראתי את דברייך נזכרתי באותו רופא מגעיל שלחץ לי על הבטן בסקירה ואמר לי "אז מה בלידה יותר יכאב לך" ואם זה לא הספיק הוא הוסיף ואמר "זה שהכל בסדר בסקירה זה לא אומר שהילדה שלך בריאה, בתי חולים מפוצצים בילדים חולים". הרגשתי שאני רוצה לחנוק אותו וזה גם רופא שהגעתי אליו בהמלצות. מסתבר שלפעמים ההמלצות שוות לתחת. בהיריון השני דווקא הלכתי לרופא אחר גם בהמלצה והפעם זכיתי ברופא עדין, נחמד וחיכן. אם תרצי אתן לך פרטים. חגיתוש אל תתרגשי מזה הכל יהיה בסיידר מבטיחה לך. אל תתני להם להרוס לך את השמחה. מאחלת לך המשך היריון נפלא! חג שמח יקירתי

16/04/2011 | 12:29 | מאת: חגית

תודה על התמיכה..אני לא מאמינה שזה מה שהוא אמר לך.. הם פשוט חיות ולא בני אדם לא יאומן שאנשים הולכים אליהם לשמוע את חוות דעתם.. היום אני קצת יותר רגוע אבל עדין בסוג של לחץ הולכת לרופא שלי אחה"צ מקווה שהוא ירגיע אותי חג שמח מתוקה...

שבת שלום ו חג שמח לכולכן יש לי מהשהו ש מפריעה בלב להתחלק איתכן. אתמול לאחר גרידה בבית חולים (היריון 3 ניכשל מי חוץ לרחם) באופן טבעי כבר הורידו לי חצוצרה אחד תוך שנה עברתי 3 היריונות חוץ רחמים צילום רחם ו לפורוסקופיה ו עכשיו גרידה ש לא כול כך מושלמת אתמול עברתי הפלה טבעית חומר נוסף ניפלת מי היריון . אני הלכתי לרופא נשים בידיוק היה לי תור יחד עם החומר ו שמתי לו את החומר על השולחן כדי ש ישלח ל בדיקה פתולוגית. מה הוא עונה לי " את יכולה ליזרוק את זה לביוב" אני מייד עניתי לו ש עכשיו אני נוסעת לבית חולים שם יתפלו בי לאחר מילים האלו הוא מייד לקח חומר לפתולוגיה. כש שאלתי אותו מה אלה אני עושה איך אני ממשיכה בלי להסתכל לי לעניים עונה בציניות ב חיוך ו אומר שצריך להוציא עוד חצוצרה ו עז להתחיל ivf הוא אומר לי מה בעה שלי כש יעשו לך הפריה ו עז יעשו לפורוסקופיה שניה כדיי להוציא עוד חצוצרה. אתן שמעתן דבר כזה אפסורדי ו תיפשי. עניתי לרופא נשים שלי הנחמד שבעולם "מה זה בישבילך זה להוציא חצוצרה כמו ליגזור ציפורניים"? בנות אני קורסת נפשית קשה לי אין לי כוחות פיזיות אני הייפה בא לי ללכת לישון ו לא להתעוררת. סליחה על פסימיות לפני החג פשות תמיד בפורום לפני 5 שנים מצאתי תמיכה נפשית תודה ו עם יש שגיות כתב סליחה

15/04/2011 | 23:09 | מאת: לי האחת והיחידה

מה לעשות יש רופאים לא אנושיים שצריך לזרוק אותם מכל המדרגות ולקחת להם את הרישיון. בייחוד רופאי נשים שמתייחסים לנשים כדבר של מה בכך. כל כך עצוב לי לקרוא את דברייך. מקווה שהעניינים יסתדרו לך בסוף ותצליחי להרות בשנית. קבלי חיבוקים גדולים (((((((((((((((())))))))))))))))))))

16/04/2011 | 10:36 | מאת: לנה

היי לי ! מה נישמה טוב ש את בפורום עוד. תודה רבה לך על חיבוק ו תמיכה זה דבר הכי חשוב לי במשבר שלי אני ידעת ש יהיו לי עוד ילדים אני לא התמודד עם זה ש רופא אחד בבלינסון אמר לי חמודה עוליי לא כדיי לך יותר ללדת כי זה מסובך בישבילך גם זה עברתי לא נורא ניתגבר לילוש שיהיה לך חג שמח

16/04/2011 | 20:22 | מאת: נועה

מצטערת יקירתי על כל התלאות שעוברות עלייך! כמו שכתבתי למעלה לחגית, יש רופאים שלא בדיוק ממלאים אחרי מה שנשבעו לעשות, ומתנהגים כמו חזירים מהזן הכי גרוע. תדבקי במטרה שלך, נסי לסנן את כל דברי הטיפשות וההבל, ותצעדי קדימה לעבר הילד הבא. מקווה שבאמת זהו וסיימת עם כל הקושי. חג שמח יקירתי

15/04/2011 | 11:49 | מאת: דניאלה

אתמול עשיתי א"ס, שבוע חמש פלוס חמש, נצפה שק הריון בתוך הרחם (שזה מאוד משמח לגלות שלמרות הנוזלים בחצוצרה, לא היתה בעיה בהשתרשות). הבטא עולה יפה, היא כבר מעל 5000, אבל הפרוגרסטרון כל הזמן בירידה. היה 70, 60, 50 והגיע כבר ל-40. הרופא אומר שאין סיבה לחשוש, שזה מאוד אינדיבידואלי בין אחת לשנייה ושאם תהיה במקרה הפלה טבעית אז זה לא יהיה קשור לפרוגרסטרון ושתמיכת פרוגרסטרון לא תעזור (במיוחד לא בהריון ספונטני). אני לא יודעת מה לחשוב, מרגישה קצת חסרת אונים. מצד אחד בכל מקום אני קוראת שירידה מצביעה על הפלה שבדרך ומצד שני הרופא מתעקש שזה תקין. מה עושים?? תודה

15/04/2011 | 11:54 | מאת: טליה

אין לי מושג, אבל אם הרופא אומר שהכל תקין. לא נראה לי שצריך לדאוג בכל אופן לא רוצה סתם לכתוב נועה תסביר לך היא יודעת הכל בשורות טובות

15/04/2011 | 15:32 | מאת: נועה

דניאלה יקירתי, אני באמת לא יודעת להגיד לך לגבי הפרוגסטרון, רק ליתר ביטחון, בגדר לא יועיל לא יזיק, מה איכפת לך לבקש מהרופא שיתן לך תמיכה? אפילו שזה ספונטני? בינתיים נשמע מצוין, אין כבר מה לבדוק בטא, עוד שבוע תעשי עוד א"ס ובע"ה נשמע פה תופים דוהרים! שבת שלום!

15/04/2011 | 23:12 | מאת: לי האחת והיחידה

אצלי אף פעם הרופא לא נתן לי בדיקת פרוגסטרון אחרי בטא או עם הבטא. אני מתפלאת בכלל שעושים. לא נראה לי שאת צריכה להיות מוטרדת. העיקר שהבטא ממריאה ויש שק היריון ובעה"ש דופק בקרוב. ונא לא לחשוב על הפלות כי אין לך סיבה. בהצלחה!!!

15/04/2011 | 10:32 | מאת: טליה

גררתי את עצמי בכח מהמיטה, אין לי חשק לעשות כלום פשוט לטמון את הראש בכרית ולא לחשוב על כלום! קודם כל רציתי להודות לכל הבנות שכתבו לי ושמתענינות אומנם אני לא תמיד מגיבה אבל מאוד מעריכה ועוקבת תמיד.פשוט תודה לכן, לא הייתי מצליחה לעבור את כל מסכת הייסורים הזאת בלי בעלי ובלעדייכן.יום חמישי עשיתי בדיקת דם זה ירד ל-28 אבל לא הייתי צריכה לחכות כי התחלתי לדמם כבר בעבודה זה לא מחזור זו הפלה יום ראשון אנחנו נודא שזה יתאפס על ידי בדיקת דם.חח ..איך אומרים לי הדרך אל האושר ארוכה.. שתיהיה לכן שבת שלום בנתיים אוהבת

15/04/2011 | 10:49 | מאת: נועה

הנה עוד ((((((((((((((חיבוק מוחץ)))))))))))))) ןמקוה שמנחם במידת מה. נסי לזכור כל היום כל דקה, את הרית, וזה נפלא, והגוף שלך הוא מכונה משומנת ומדויקת שיודעת לזהות מה טוב לו ולך, מה נכון ומה לא. עם כל הצער שבעולם, טוב שזה נגמר כל כך מוקדם. זה רק אומר שההריון התקין נמצא ממש ממש מעבר לפינה. זה לא רחוק! וזה יקרה ממש! שתהיה לך שבת מרגיעה, תעשי בשביל עצמך כלללללל מה שיעשה לך הכי טוב בעולם! נשיקות }}}{{{

15/04/2011 | 11:33 | מאת: טליה

אבל זו הפעם השניה נכנסתי כבר ואפילו טבעי היה רק שק ועברתי גרידה. נכון את צודקת אני נקלטת שזה מנחם אבל זה לא מחזיק מעמד.נועה ומה איתך מרגישה את המלאכית בועטת או שזה עוד מוקדם? תהנו מההריון ושיעבור בשלום. בעלי אתמול אומר לי רואים תוך כדי התכתבות שנועה אישה פשוט מלאך את נהדרת!!

15/04/2011 | 11:35 | מאת: דניאלה

הנחמה הקטנה היחידה שיש לך כרגע היא שהגוף שלך עושה את העבודה, ומנקה את עצמו. לא נראה לי שמה שעוד היה חסר לך במצבך זה לעבור גרידה או זריקות להפלה. אחרי ההריון הכימי שלי, כולם אמרו שעכשיו יהיה לי קל יותר להרות, ואחרי חודשיים זה קרה, ועוד בהריון ספונטני. אני עדיין בחרדות, מן הסתם, ושום דבר לא בטוח, אבל אני בהחלט בטוחה שהגוף מסוגל לזה. נכנסת להריון, נכון שזה לא התפתח כפי שהיית רוצה, אבל יש לך ידיעה קטנה ובטוחה שאת יכולה, ואני מאחלת לך שזה באמת יקרה כמה שיותר מהר. עד אז מותר לך לבכות ולהיות במיטה ולנוח, זה טבעי שתרגישי ככה, ואני מקווה שזה יעבור במהרה. שיהיה חג שמח למרות הכל, ושתצאי מעבדות לחירות.

15/04/2011 | 11:50 | מאת: טליה

תודה רבה.מאחלת לך הריון הכי תקני שבעולם עם ילד בריא ואמא בריאה .

15/04/2011 | 23:07 | מאת: לי האחת והיחידה

אני כל כך מצטערת לשמוע על הייסורים שאת עוברת. אני זוכרת את ההריון הקודם שלך וצר לי על זאת. מה ברקוביץ אומר? אני מקווה שהדרך שלך אל האושר תתקצר ובסופה תחבקי תינוק/ת. נשיקות וחג שמח!!!

14/04/2011 | 21:33 | מאת: לנה

תודה לך עדי אותי שלח רופא נשים לבריאות האשה לבני ברק לעשות היסטרוסקופיה שאלה: איך עושים אותה זה דומה ל צילום רחם ? אני לא מפחדת מי שום דבר רק אני רוצה לדעת יותר פרטים על היסטרוסקופיה. שיהיה לך ערב טוב וחג שמח

14/04/2011 | 22:27 | מאת: עדי

לגבי המקום - אני בירושלים... לגבי הבדיקה - זה הרבה פחות כואב מצילום רחם. פשוט מכניסים סיב אופטי עם מצלמה, לחלל הרחם. יש גם הזרמה של מים לחלל הרחם, אבל אין שום כאב. יש מסך שגם את יכולה לראות, הרופא מסביר מה רואים וזה מדהים. מדהים לראות איך הרחם נראה ואת הפתחים של החצוצרות. זה ממש חלל. כמו לטייל בתוך אדריכלות. וזה הגוף שלך. מדהים. אצלי חשבו שיש מיומות, ובגלל שבאולטראסאונד הרירית היתה נראית חצויה - אז עשיתי היסטרוסקופיה. והכל הופרך. הרחם בסדר. רק איזה פוליפ קטנטן (כנראה בגלל הגרידה שעברתי).

15/04/2011 | 17:58 | מאת: לנה

חג שמח ו בהצלחה

14/04/2011 | 21:04 | מאת: ורד

אני בטיפולים כבר למעלה משנתיים ועכשיו התחלתי עוד סבב וקיבלתי מרשם למונופור אך אני לא יודעת איפה אני צריכה להזריק אם זה בבטן או בירך או בטוסיק...אני יודעת שלא תבינו למה אני לא שואלת את האחות אז קבלו ציטוט: בשביל לדעת איך להשתמש בתרופה תגשי לאחות במרפאה האזורית שלך אני רק נותת מינונים" בבקה אם מישהי יכולה לעזור לי עם הסבר על שימוש בתרופה ואיזה מזרק אני צריכה. תודה רבה ורד

14/04/2011 | 21:30 | מאת: מטופלת פריון

אני לא מכירה תרופות שמזריקים בירך... הטיפול האחרון שלי היה עם מונפור והזרקתי בבטן. המינון שלי היה 3 אמפולות ולכן לוקחים אמפולה אחת של מים שואבים למזרק- מזריקים לתוך תמיסה ... שואבים... מזריקים לתמיסה השניה.... על על 3 תמיסות יחידה אחת של מים ואז כמו גונל, צטרוטייד, אוביטרל וכל החברים הטובים להזריק לבטן לפחות 2 סמ? מהטבור. לפעמים זה קצת שורף אם מזריקים בבת אחת אז אני ממליצה להזריק לאט.

14/04/2011 | 21:33 | מאת: מטופלת פריון

איך אני שונאת שיש כאלה חסרות רגישות!!! מותק- שיהיה המון בהצלחה... זה הטיפול המנצח שלך! ואז נקבע בפארק הירקון לעוד 9 חודשים :-)

15/04/2011 | 07:12 | מאת: ורד

תודה רבה רבה עזרת לי מאוד....

שלום לכולכן ו חג שמח אני צריכה לעבור היסטרוסקופיה במכבי. העם זה פרוצדורה כואבת? איך עושים את זה ? ישמח לקבל תשובה

14/04/2011 | 20:16 | מאת: עדי

עושים את זה במרפאת פוריות עצמה במכבי. קבעתי תור ליום 7 למחזור. לא זכור לי כחויה שלילית, להפך, די ?בקטנה? לא כואב, לוקח 10 דקות וזהו. שיהיה בהצלחה לנה!!!

15/04/2011 | 11:40 | מאת: דניאלה

הי לנה, זה תהליך קצר, פחות מ-10 דקות. יש איזה 10 שניות שזה קצת כואב, אבל לא בטירוף. מכניסים וגינלית סיב אופטי מאוד דק, בקצה שלו יש מצלמה קטנה, והאמת שזה אפילו קצת מגניב, כי את רואה את הכל מבפנים, אבל באופן ריאליסטי, ממש במצלמה ולא כמו באולטרה סאונד. תוך כדי הבדיקה מחדירים המון נוזלים, מן מים קרירים, ואז אחרי הבדיקה נותנים לך תחבושת עבה, כי במשך איזה שעה הגוף פולט את הנוזלים, קצת כמו פיפי... אז ממליצה לך לא ללכת לעבודה אח"כ, אלא לעשות אחה"צ אם את יכולה. בכל מקרה בניגוד לצילום רחם (אם עשית) זה בקושי כואב תוך כדי ולא כואב בכלל אחרי. כמו בדיקה גניקולוגית ונגמר. את תקבלי גם במקום תשובה אם הכל תקין. בהצלחה

15/04/2011 | 17:40 | מאת: לנה

היי דניאלה נעים להכיר אותכן . אני צריכה לעבור את ההיסטרוסקופיה בתיקווה ש הכול בסדר. לאחרונה היו לי 3 היריונות חוץ רחמים עם אשפוז ו ניתוח כריתת חצוצרה באופו טבעי כמובן. אני כבר פתחתי תיק ישר ללכת להפריה חוץ גופית אצל פרופסור זיידמן באסותא. אבל יש בעיה רופא נשים שלי חושב ש צריך להוציה עוד חצוצרה ועז ללכת ל ivf קשה לי להתמודד עם זה ליהייות כמו חתולה מעוקרת. טוב ניקווה ל תיקווה כרובה.

14/04/2011 | 19:09 | מאת: לנה

היי מה נישמה? איך את מרגישה. תודה רבה לך על תמיכה. אבל היום הייתה לי עוד הפתעה לא נעימה כש ניכנסתי להתכלך למיכלחת יתחיל דימום חזק ו כאבי תופת חלק מין ההיריון ניפלת לא מספיק ש עברתי גרידה גם הפלה טבעית לא ניקו לי טוב. מזל שהיה לי היום גם תור לרופא נשים לקח את הריקמה לפתולוגיה ו יפנה אותי להיסתרוסקופיה לבני ברק כי אני במכבי ו חבל ש אני לא יכולה לעשות את ההיסטרוסקופיה בבילנסון שם עושים בהרדמה כללית . אבל במכבי יש מכונים שלהם ש עושים בלי הרדמה טוב יקירתי ש יהיה לך כוח תיכתיבי לי .

15/04/2011 | 10:55 | מאת: נועה

כל כך מצטערת שאת עדיין חווה דברים לא נעימים!! מקוה שאת מרגישה כבר יותר טוב היום! יקירתי, לא צריך לעשות היסטרוסקופיה אבחנתית תחת הרדמה מלאה. רק אם רוצים לבצע איזשהו הליך ניתוחי אז עושים בהרדמה. אם זה רק בשביל לראות מה קורה שם, זה ממש לא כואב כמו שעדי כתבה לך. מאחלת לך מכל ליבי שבזאת ניצלת את כל הצרות שקיימות ומעכשיו הכל יהיה רק בעליה. לגבי שאר הבדיקות, האם ביצעת בדיקה לקרישיות יתר בדם? אחרי מספר הפלות רצופות דורשים לבדוק את זה. נשיקות ושבת שלום!

15/04/2011 | 18:11 | מאת: לנה

היי מתוקתי איך את מרגישה? לגביי עשיתי את כול הבדיקות לקרישיות יתר הכול היה תקין אבל יש לי נטיה לדימומים. לגבי המשך כתבתי למעלה על הכזבה שלי מי רופא נשים ש אתמול עברתי גם הפלה טבעית ו הבאתי את החומר שניפלת לרופא הוא אמר לי תיזריקי את זה לביוב. אני יתעצבנתי ו אמרתי לו אני נוסעת לבית חולים ו שם יקחו את זה ל פתולוגיה כש הוא שמעה את זה מייד לקח את החומר לבדיקה ו עוד שאלתי אותו מה אלה מה אני עושה ביקשר להיריון עם בהמלצה במיכתב שיחרור מי בית חולים לא היה רשום הפניה להיסטרוסקופיה הוא לא היה שולח אותי . מקה שניה ש ספגתי ממנו זה היה מישפת כזה " מה בעה שלך לכי ל ivf ו ו צריך להוציא לך עוד חצוצרה יחד עם שאבה זה נישמה לי מה שהוא אפסורדי לחלותין אני מייד עניתי לו "תגיד מה זה בישבילך להוריד חצוצרה זה כמו ליגזור ציפורניים"? קשה לי אני לפני חג מרוסקת מדוקאת שבורה נפשית פיזית אין לי כוחות סליחה על הפסימיות לפני חג אבל אנחנו כולנו פה בישביל לתמוך אני גהה בך נועה ו מאוד מחבבת אותך ש יהיה לך הכי קל בסוף ההיריון ו לידה קלה .

16/04/2011 | 20:35 | מאת: נועה

חוץ ממה שכתבתי לך למעלה, אני בטוחה שלזיידמן יהיו רעיונות נכונים וטובים בשבילך, ובטוח הוא יעשה את זה בהרבה יותר עדינות מהרופא שלך... נסי להשאיר את כל החוויות הרעות מאחורייך, תחגגי חג עד כמה שמח שאת יכולה, ויש לך ילד נפלא לאהוב, אחיו או אחותו יצטרפו בע"ה עד החג הבא! נשיקות יקירה

17/04/2011 | 15:09 | מאת: לנה

תודה לך על תמיכה

13/04/2011 | 21:31 | מאת: מטופלת פריון

היי נועה/ דורה ולכולן... סתם יושבת לי בבית ומכניסה לעצמי חרדות לראש ( נועה את כבר מכירה את השגעונות והטירופים שלי ) אני מחר נכנסת לשבוע 10 ועוד שבוע וקצת יש לי שקיפות עורפית ואני פוחדת... איך אפשר לדעת אם הכל תקין?! קצת מפחיד אותי לחשוב שהגעתי עד הלום ומשהו ישתבש. איך יודעים שההריון תקין?! אני לא מקיאה הרבה, עייפה וסחרחורת תמידיות ויש לי המון כאבי בטן ( לא משהו בלתי נסבל סתם התכווציות ומיחושים.. אבל האם יש דרך לדעת? אני לוקחת אנטיביוטיקה לדלקת בשתן ונר אגיסטן לפטריה ואני מפחדת שאני פוגמת בו. הייתי לפני יומיים אצל הרופא שאמר שהכל בסדר ואני יודעת שאני סתם פובית אני רק חושבת שהבדיקה עוד שבוע וחצי והתוצאה שלה מכחידה אותי מצטערת על הטרפת זה קורה לי מידי פעם

13/04/2011 | 22:21 | מאת: מור***

מטופלת פריון יקרה, מה נסגר איתך??!! את רצינית שאת כתבת את התגובה הזאת?! את מבין האופטימיות הבכירות בפורום הזה, את היא זו שתמיד מעודדת ונותנת לכולן תקווה ואמונה שהכל יהיה בסדר ואת בשלב כל כך טוב ברוך השם, שזה ממש לא הזמן להכניס לעצמך שטויות לראש.. אז תעשי ריסטרט מהר ותהיי חיובית, ותגידי לעצמך אני הולכת לשמוע אך ורק דברים טובים. מחכה שתעדכני אותנו בבשורות טובות :-) אחלה לילה מור***

14/04/2011 | 09:21 | מאת: מטופלת פריון

לרוב אני אופטימית אבל יש ימים של נפילות. הייתי בטוחה שברגע שנגלה את התשובה החיובית נצעק לשמים ויגמרו כל הדאגות בחיים - אבל נשארו פחדים קטנים/גדולים ...ועד שהוא/היא לא יצאו כנראה שהפחד יצוץ לו מידי פעם. אבל תודה על העידוד...זה עוזר מאד

14/04/2011 | 10:21 | מאת: ענת

באמת איפה הגישה החיובית שלך הקאות וסחרחורות אינן מעידים על הריון תקין או לא אני לא סובלת לא מזה ולא מזה ולא מצרבות זה מזל שזה כך אבל לגבי הסחרחורות תשתי הרבה והעייפות עוד מעט תעבור זה לפי השבועות כל בדיקה אני עוברת את ההרגשה הזו שמשהו לא ישתבש אבל גישה חיובית היא מה שעוזרת אני חושבת שזה נורמלי לכנס מדיי פעם לפרנויות אבל לא להגזים כי בפנים יש את החמוד או חמודה שזכו באמא מדהימה אני בשבועות יותר מתקדמים וקמה בבוקר ובודקת את הבטן אם זה אמיתי לפני יומיים קיבלתי את התוצאות של המי שפיר שהכל תקין ואם הרופא אומר שהכל תקין אז מה הלחץ תפסיקי לחשוב יותר מדיי והתקופה הכי יפה זה ההריון אז תהיני

14/04/2011 | 11:40 | מאת: מטופלת פריון

אין מצב שאני נותנת לצ'ופצ'יק לזוז ממני! הרי אני כבר אמא שלו ... אז יש לי את הזכות להחליט :) סתם יש ימים כאלה שאני מתעוררת ומפחדת שמא אני בחלום וזה לא אמיתי - רציתי את זה מאד וחיכיתי שנה וחצי כדי שזה יקרה אז לפעמים עולות החששות... אבל אל דאגה - התעוררתי אופטימית :) ובע"ה הכל יהיה בסדר ...ובעוד 7 חודשים בערך יהיה לי תינוק מדהים בידיים :) ובתפילה שגם לכל אחת ואחת מכן בפורום הזה!!! שנשב כולנו ביחד בפארק הירקון במאי הבא חובקות ילד :) חג שמח

שלום לכולכן. סיפורי העצוב 3 היריונות באופן טבעי לפני שנה היריון מי חוץ לרחם ניגמר ב זריקה בבית חולים . לאחר חצי שנה עוד היריון חוץ רחמי (כימת התפוצצה לי חצוצרה) ניגמר ב כריתת חצוצרה לפורוסקופיה . ו עכשיו עבור 4 חודשים ו לפני הפריה חוץ גופית ו בהמלצה של פרופסור זיידמן באסותא הומלצ לנסות באופן טבעי ו עכשין היריון שלישי שיגיעה באופן טבעי גם יסתיים ב שבועה 6 בחדר ניתוח .המקרה שלי היה מאוד קשה לרופאים לא מצאו היריון 3 ימים בבית חולים .היריון היה בדופן הרחם ללא עובר ללא דופק רק סק היריון .זה ניקרא היריון קורנאילי כמו היריון מי חוץ לרחם . בסיכום: עברתי גרידה מסיבית של דופן הרחם. עכשין אני בבית שבורה נפשית מרוסקת לחלקיקים קטנים מנסה לסדר מחשבות שלי אני לא מצליחה אני לא מצליחה לחשוב מה אלה מה פיתרון שלי כול הרופאים בחירים בבית חולים בלינסון היפנו אותי ivf כולל רופא נשים שלי רק מנהל גדול של המחלקה אמר לא ב שום פנים באופן כי יש יותר סיכונים להיריונות חוץ רחמים בהפריה . מה אני עושה עכשיו בעוד 3 חודשים לאחר החלמה אני מבולבלת שבורה מחר יש לי תור לרופא נשים הפרופסור בבלינסון המליצ לי לעבור היסטרוסקופיה ו בירור הפלות חוזרות כולל כושי בהשרשהברחם. חוץ מי זה מצאו לי שרירנים קטנים ברחם ממש שמח לי ממתינה לעידוד תודה

13/04/2011 | 21:20 | מאת: מטופלת פריון

לא מבינה בקטע הרפואי ולמה זה קורה אבל אני שולחת לך תנחומים ומלא אהבה חיבוק ענק (((()))) בתקווה שזה יפתר בקרוב

14/04/2011 | 15:06 | מאת: נועה

((((((((((((((חיבוק ענק)))))))))))) קודם כל! אני לא יכולה לתאר באיזה גודל אכזבה ופחד את נמצאת! קודם כל, אני שמחה לדעת שיש רופא שממליץ על ברור מקיף למה כל זה קורה לך. מאד יכול להיות שזה מבנה של הרחם או באמת השרירנים. אחרי שיהיו לך תוצאות ביד מההיסטרוסקופיה, אני מאד מאד מציעה לעשות דיקור ולעבוד על התזונה במקביל למה שימצאו. שרירנים מאד מאד מושפעים מתזונה. האם בדקו לך גם קרישיות יתר בדם? ועכשיו לעניין היותר אופטימי - את היית בהריון תקין פעם אחת ויש לך ילד בריא ושלם, את מצליחה להרות כבר כמה פעמים, זה סימן שאת מסוגלת לעשות את זה שוב! ואת תעשי את זה ותמשכי את ההריון עד סופו, ויהיה לך עוד ילד אחד לפחות! אין לי ספק! יפתי, תנוחי ותאזרי כוחות כמה שאת יכולה, אנחנו פה בשבילך כל הזמן. נשיקות גדולות אהובה!!!!!!!

13/04/2011 | 17:28 | מאת: מור***

היי בנות יקרות... היום הייתה לנו ההחזרה של העוברים,מתוך 7 שנשאבו 3 התפתחו ע"פ הגדרת הרופא שלי באיכות טובה מאוד... החלטנו להחזיר 2 עוברים ומעכשיו נשאר לנו אך ורק להתפלל, ולקוות לבשורות טובות אמן!!!(IVF ראשון) רציתי לדעת האם זה שהראש עובד נון סטופ משפיע על כל התהליך? אני ממש רוצה בזה ומפחדת לפתח ציפיות וחס וחלילה להתאכזב . מי שיש לה איזה שיטה טובה אני אשמח לאמץ אותה. ועוד שאלה קטנה:ממתי אפשר לקיים יחסים לאחר ההחזרה? תודה מור***

13/04/2011 | 19:22 | מאת: מטופלת פריון

קודם כל בהצלחה! באופן אישי דיברתי אליהם כל ערב וניסתי לשכנע אותם כמה מגניב יהיה להם אם הם יחליטו להישאר איתי :) והכי חשוב...שאני נקטתי בגישה של "אני בהריון עד שיוכח אחרת" ולא בגישה של " אני עוד לא בהריון עד לתשובה" תנסי להישאר רגועה, אל תתאמצי יותר מידי (בלי נקיונות לפסח!) אני לא יודעת לגבי קיום יחסים - נראה לי שאני הייתי מוותרת על זה לכמה ימים - רק למקרה ביטחון :)

13/04/2011 | 20:05 | מאת: נועה

קודם כל שיהיה בהצלחה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&& איכשהו, אפילו שקשה קשה קשה, צריך להוציא את המח להפסקת עבודה בכפיה! קחי ב DVD או תורידי את הסרטים שתמיד רצית לראות עם בעלך ותעשו מרתון. קחי פרויקטים גדולים בעבודה. צאי עם חברות למלא בתי קפה. ספר טוב. רק כמה שפחות לחשוב על המצב... וכמובן שרצוי כל ערב במיטה להגיד לילדים כמה יפה הם מתנהגים, וכמה את כבר מתגעגעת לראות אותם עוד פחות מ 9 חדשים, וכמה יהיה לך כיף להתחיל להרגיש אותם זזים. ועוד הרבה דברים שיבהירו להם שאין להם לאן ללכת! לגבי יחסים, יש רופאים שטוענים שאין סיבה לא לקיים יחסים מייד אחרי החזרה, ויש שיגידו להמנע כמה ימים. תעשי האמת איך שמרגיש לך נכון. אז זהו. את בהריון. ולא יוכח אחרת!!!!!!!!!!!!!!

13/04/2011 | 20:53 | מאת: מור***

תודה בנות מקסימות על הטיפים שבהחלט אנסה(לא בטוחה שאצליח)ליישם אותם. עוד שתי שאלות:אמרו לי להגיע לבדיקת דם בעוד שבוע,רציתי לדעת האם בבדיקה הזאת ישנה איזשהי אינדיקציה לגבי הריון /או לא הריון? ומי שנקלטה,מה הסימנים לכך? תודה על תמיכתכן כייף שאתן פה ,זה מחזק ומעודד מאודדדד

13/04/2011 | 16:36 | מאת: מיכל

הי בנות, כיף לראות שיש עם מי לדבר... אני אחרי 3 טיפולי איקקלומין, ולא מבייצת..בת 27 נשואה 8 חודשים... רציתי לדעת אם לדעתכם אני אצטרך זריקות ? ומה זה בדיוק ? לאן מזריקים אני רועדת מפחד!!!

13/04/2011 | 17:17 | מאת: דניאלה

הי מיכל, ברור שאת מפחדת, אבל בעיקר כי אנחנו יצורים שמפחדים מדברים שלא מוכרים לנו. רוב זריקות ההורמונים נעשות לבטן, זו זריקה תת עורית כלומר שהמחט מאוד מאוד דקה, פחות מסיכה של תפירה. חלק מההורמונים קצת כואבים כשמזריקים אותם וחלק ממש לא מורגשים, זה תלוי בחומר עצמו. מצחיק אבל כשאני חושבת על איקקלומין לעומת 5 מחזורי זריקות, האיקקלומין נראה לי הרבה יותר גרוע, כי הוא גרם לי להפרעות ראייה ודכאונות קשים. אז כנראה זה שונה אצל כל אחת. מאחלת לך שאם אכן תזריקי, זה לא יקח הרבה זמן ותבייצי ותהרי במהירות. בהצלחה

13/04/2011 | 18:45 | מאת: עדי

גם אני הזדעזעתי בהתחלה מהרעיון של להזריק. אבל זה באמת לא נורא בכלל. בקושי מרגישים, זה לא כואב בכלל. וגיליתי שכשאני מזריקה לעצמי זה הרבה פחות כואב מאשר כשבעלי מזריק לי. אין מה לפחד מהכאב הפיזי. הכאב האמיתי הוא כאשר בדיקת ההריון היא שוב שלילית... כל השאר, בקטנה... (ללדת זה הרבה יותר כואב מכל זריקה שהיא, אז תראי את זה כהכנה...)

13/04/2011 | 19:32 | מאת: מיכל

תודה מתוקות על התגובות. כמה פעמים בחודש מזריקים ? לא נראה שאני אהיה מסוגלת להחזיק מזרק ביד.. יש יותר סיכויים לביוץ עם זריקות ? זה רק זריקות או גם כדורים ?

13/04/2011 | 13:59 | מאת: dufduf

הי בנות זקוקה להתייעצות עמכן- מי שיכולה לייעץ מניסיונה זה יהיה מעולה מחזור הזרעה שלישי, בשני המחזורים הראשוני כבר בבדיקת זקיקים הראשונה היו זקיקים גדולים והאסטרוגן היה גבוה. במחזור הזה משום מה- כבר 3 מעקבים- נשארים תקועים על גודל 14 והאסטרוגן לא עולה וזאת למרות שהיום אני כבר מזריקה פעם תשיעית (בדכ מזריקה רק 6-7 פעמים). מה אתן אומרות? שווה להמשיך אות לוותר על החודש הזה? מה יכול לגרום לכך? תודה!

13/04/2011 | 14:46 | מאת: מטופלת פריון

אם זה היה לוותר על היום-יומיים...אז זה היה נשמע אחרת. אבל בגלל שמחזורי הטיפול האלה כ"כ ארוכים ...לא מוותרים על שום חודש!!! לפעמים הגוף מגיב באיטיות יותר והכלל כל התהליך הוא ניסוי ותהיה כך שלא תמיד אפשר לדעת מה גרם למה. לי קרה פעם אחת שביומיים הזקיקים גדלו בחמש מילימטר כששבוע לפני כן הם בקושי זזו מילימטר. אל תרימי ידיים - תילחמי בכל כולך בהצלחה

13/04/2011 | 18:41 | מאת: עדי

אולי צריך להעלות קצת את המינון. כמובן שרק לפי הוראות הרופא... בכל מקרה גם לי נתקעו הזקיקים באחת הפעמים ואפילו ההורמונים צנחו, אבל אחרי כמה ימים הכל הסתדר!!! אין לך שום סיבה לותר על החודש, מקסימות זה יעתעכב בכמה ימים...

13/04/2011 | 19:56 | מאת: dufduf

עודדתן אותי קצת ראיתי את הבדיקות דם, באמת אתמול היה 1300 והיום 2900 ממש קפיצה רצינית וגם אני מתחילה לקבל את התחושות המוכרות מקווה שמחר הקטנטנים יגדלו :) הרופא דווקא הוריד לי את המינון מ-75 לחצי מזה מוזר לא?

13/04/2011 | 13:37 | מאת: ליאת פריינטה - ל.פ.

היי בנות יקרות דורה נועה ושאר בנות הפורום אני מאחלת לכן חג פסח שמח וכשר עם המון בשורות טובות ושהחג הזה יביא לכל אחת את מבוקשה אני כרגע בהפסקה עם תוספי מזון אז אני לי הרבה מה לספר ולשתף אבל עדיין אני נכנסת לפורון ומתעדכנת. אני מאחלת לכל ההריוניות החדשות הריון קל ומהיר ולכל אלו שמחכות שהבשורה תגיע הכי מהר שאפשר עוד השנה שוב חג שמח לכן ולכל משפחותיכן ושבשנה הבאה ידנו תהיינה מלאות בילדים קטנים ובריאים מאחלת לכן מכל הלב ליאת פ.

13/04/2011 | 14:50 | מאת: מטופלת פריון

מי יתן וכל האיחולים שלך יתגשמו :)

13/04/2011 | 14:58 | מאת: רויטל

חג שמח לכולן, הלוואי וכל אחת ואחת כאן תרגיש את ההרגשה הנפלאה הזאת... ושכולנו נחבוק ילדים בקרוב.

13/04/2011 | 20:22 | מאת: נועה

שכל איחולייך יתגשמו בשבילך הכי מהר שאפשר! שמחה לשמוע שאת בהפוגה קלה. אני בטוחה שהיא תעשה לך מאד מאד טוב! שיהיה חג שמח והמון בשורות נפלאות נשיקות גדולות }}}{{{