פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

13/04/2011 | 08:04 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך? איזה שבוע כבר? איזה כיף החג הראשון בהיריון. שיהיה לך חג שמח ונפלא!

13/04/2011 | 09:29 | מאת: מטופלת פריון

אני מחר נכנסת לשבוע העשירי בהריון...ואני אוגרת ונוצרת כל רגע :) סוף סוף אני אשב מול כל המשפחה ויעלמו המבטים המרחמים והברכות שבע"ה בשנה הקרובה ....אני בהחלט חושבת על הבגד הכי צמוד שיכול להבליט את הבטן היפה שלי :) מה איתך? מה שלומך?

13/04/2011 | 10:03 | מאת: לי האחת והיחידה

וואהו כבר רבע היריון מאחורייך. מכירה את ההרגשה שאת מדברת עליה. אני בלחץ של החג והכנות לקראת האירוע בחודש הבא. הגדולה שלי גם בחופש אז צריך להעסיק אותה. ליאם שלי כבר בן חודשיים וחצי ומתחיל לחייך חיוכים ממיסים את הלב. מאחלת לך חג חירות שמח (תרתי משמע)

13/04/2011 | 08:01 | מאת: לי האחת והיחידה

אני שמחה לשמוע שההריון עובר נפלא איזה כיף! אני זוכרת כאילו רק אתמול היינו פה לפני שנה ומדברות עדיין על הטיפולים. ליאמי שלי כבר בן חודשיים וחצי מתחיל לתקשר איתי ולזרוק חיוכים לכל עבר. רציתי לשאול אותך בקשר לשחיה- 1. האם אפשר לשחות בלי לצלול (בגלל הבעיה שלי באף זה קצת קשה לי) 2. איך מתחילים בכלל עם שחיה- צריך שעורים, לפתח כושר? שיהיה לך ולמשפחתך חג שמח!!! נ.ב. איזה כיף תינוקת. לינורי שלי עכשיו אומרת לי שהיא רוצה גם אחות ראית מה זה חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

13/04/2011 | 20:34 | מאת: נועה

איזה כיף שליאם כבר מחייך! זה ממיס ברמות על!!! לשחות אפשר בהחלט בלי לצלול, למרות ששחית חזה עם ראש בחוץ יכולה להקשות על הצוואר קצת, כי הוא נשאר בזווית מעוקלת מעלה, אבל זה בסדר בשביל להתחיל! אגב, האף לא צריך להוות בעיה, יש כאלו שאפילו שוחים עם שסתום על האף ונושמים ונושפים דרך הפה. גם אפשרות! איך מתחילים? את יודעת לשחות קצת או בכלל לא? אם לא, אז מאד כדאי לקחת שיעורים, או אפילו קצת שיעורי הסתגלות למים. היום בכל בריכה מציעים שיעורים כאלה. כושר אפשר לפתח אחרי שיש את היסודות. אבל תתחילי ולזוז ולנוע ולשחות בקלות. אח"כ לאט לאט אפשר להוסיף מרחק, או סיבולת לב ריאה ע"י הגברת המהירות. אבל צעד צעד בינתיים! כנסי למים! נו, אז קדימה, קצת שחיה, קצת לחזור לעצמך ויאללה לעשות ללינורי וליאם עוד אחות! שיהיה חג שמח הכי בעולם!!!!!!!!! נשיקות

13/04/2011 | 07:53 | מאת: לי האחת והיחידה

איזה כיף להכנס לפורום ולראות הודעות משמחות. מאחלת לכן היריון נפלא ותקין ושיסתיים בידיים מלאות אמן! חג שמח יקירותי

13/04/2011 | 09:37 | מאת: רויטל

לי מתוקה תודה רבה, ההרגשה פשוט כאילו אני מרחפת ואני אפילו לא מעקלת את זה שאני בהיריון!.. אבל אני מאמינה שעם הזמן יהיה בסדר..

13/04/2011 | 10:05 | מאת: לי האחת והיחידה

מכירה את ההרגשה הזו. אבל תעכלי את בהיריון נפלא והכל יהיה בסיידר. ספרי לי קצת עלייך. לא יצא לי להכיר אותך. אותי את בטח כבר מכירה מההתכתבויות בפורום. חג שמח שמח!!!

13/04/2011 | 17:21 | מאת: דניאלה

לי המתוקה, תודה רבה רבה אני עדיין לא מצליחה לשמוח, שלא לומר מתהלכת בהרגשה עצובה... אבל מחר הא"ס ואני מתפללת לראות שק הריון שאולי ישכנע אותי שזה אמיתי הפעם. חג אביב פורח ופורה לכולן

12/04/2011 | 13:41 | מאת: טליה

יום ראשון הבטא היתה 57 והיום היא ירדה ל44 יש עוד סיכוי תעזורנה לי בבקשה מה לעשות??

12/04/2011 | 14:06 | מאת: טליה

שכחתי להוסיף שביום חמישי אני עושה בטא שלישית ומקווה לטוב

12/04/2011 | 17:08 | מאת: ענת

את עדיין אם תמיכה ? לא נשמע טוב אבל נקווא לטוב

13/04/2011 | 07:52 | מאת: לי האחת והיחידה

מה ברקו אומר על התוצאה? הציפיה היא שזה יעלה ולא ירד. אבל אולי עוד הבטא תפתיע. צריך סבלנות מברזל בכל התהליך הזה. מחזיקה לך אצבעות שיהיה טוב &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

13/04/2011 | 11:51 | מאת: עדי

אני מקוה שהכל הסתדר. מחזיקה לך אצבעות!!!!!

13/04/2011 | 17:41 | מאת: דניאלה

לצערי אני מניחה שאם היתה ירידה אז זה לא יעלה. גם לי זה קרה, והייתי כ"כ מתוסכלת שניסיתי לחשוב על פתרונות פיזיים שיגרמו לי "להעלות" את הבטא. ירד מ- 225 ל-169 ואז כל יום ירד עוד ועוד אבל רק חודשיים אחרי ואני כנראה שוב בהריון... שולחת לך חיבוק ענק ומקווה שזה יהיה מאחוריך בהקדם

13/04/2011 | 20:38 | מאת: נועה

לצערי הבנות ענו נכון, בד"כ זה לא מבשר טובות ירידה בבטא. אם אכן הבטא תמשיך לרדת זה יחשב כהריון כימי. שזה סימן דווקא טוב אפילו שהוא מצער מאד. זה אומר שהגוף שלך יודע לקלוט הריון, וכנראה זה פשוט לא היה העובר הנכון להריון הזה. מאחלת לך הריון תקין ומלא ועגול ממש ממש בקרוב!

12/04/2011 | 12:50 | מאת: רויטל

הי בנות, אז ככה, התאפקתי כל כך לא לכתוב עד שאדע את הבטא של היום, אבל זה חזק ממני אני חייבת לספר!!!! ביום חמישי האחרון ביצעתי בדיקת בטא והתשובה הייתה 25 יח'.. ביום ראשון בצעתי בדיקת בטא נוספת באסותא, כי זה התאריך שברקו ביקש ממני לעשותך את הבדיקה הראשונה... הוא התקשר אליי ואמר לי גברת! בשעה טובה!!! את בהיריון!!!!!!! אני לא יודעת מה היתה התוצאה של הבטא ביום ראשון אבל היום עשיתי עוד בדיקה ואני מבטיחה שאעדכן וככה גם תוכלו לומר לי אם התוצאה טובה או לא!!!!..... אני כל כך מתרגשת.. בעלי היה בשוק כשסיפרתי לו... אני עוד לא מעקלת אפילו... זה נשמע לי סיפור מאגדה!!!!

12/04/2011 | 12:52 | מאת: רויטל

תיקון זה היה 28 יח'

12/04/2011 | 13:42 | מאת: מטופלת פריון

המון המון המון מזל טוב ! רק אושר בריאות ואהבה. שתכפיל ותשלש ותרביע :-) &&&& חיבוק ענק מרחוק (((())))

12/04/2011 | 13:27 | מאת: עדי

מזל טוב!!! איזה כיף! שמחה בשימחתך. זה כל כך כיף לשמוע על מישהי שמצליחה, נותן המון כוח ואמונה. מקוה שבקרוב גם אצלי...

12/04/2011 | 13:58 | מאת: רויטל

261... ברקו התקשר ואמר לי שהכל בסדר להמשיך עם התמיכה וליצור איתו קשר אחרי פסח לא"ס... אני מתה מהתרגשות!!!!!!!!!!!!!!!!

יקירותיי אני במהלך טיפולים. בדיוק בשלב בו אמורה להתחיל זריקות והזרעות. חברה אמרה לי שלעיתים זה כוסות רוח למת כך אמר לה אחד המומחים- אריאל וייסמן ומייד ייעץ לה הפרייה ומיד נקלטה. אני מאוד מודאגת ש"סתם" הרופאת פיריון שלי הולכת לפי ה"הספר" ומושכת זמן במקום ישר לעבור להפרייה. ניסיתי לקבוע תור לד"ר וייסמן אך נאמר לי שיש תורים רק ביולי. באשר לשלמה משיח- שלחתי פקס(כך הפקידות מבקשות) ועדיין לא חזרו אליי לקביעת תור. למרות שגם היא אמרה להתכונן לחודש יוני. יש למישהי מומחה מומלץ שאוכל להתייעץ איתו לפני התחלת ההזרקות? אני מנסה לצלצל כל יום לוודא אולי מישהו ביטל כמו שקרן החדשה ייעצה לי במקרה של בדיקת חצוצרות אצל טגנדרייך(שהצליח), אבל עד כה אין הצלחה. נמאס לי למשוך. תיעצו לי בבקשה

12/04/2011 | 09:18 | מאת: נועה

רוב המומחים לא זמינים מהיום להיום. התורים אליהם באמת ארוכים. אם את רוצה את יכולה לנסות לזיידמן ולבקש שיקדימו אם מישהי מבטלת, אבל זה נדיר. כמו שכבר כתבנו לך בעבר, אני לא חושבת במקרה שלך שנכון להגיד - כוסות רוח למת. כמות ההורמונים והסכנות הטמונות בהפריה חוץ גופית גבוהים לאין ערוך לעומת הזרעה. יש הריונות וילדים רבים שנולדו לאחר הזרעות. תני להן צ'אנס, כי בלי אמונה שום דבר לא יקרה... שיהיה בהצלחה גדולה!

11/04/2011 | 17:05 | מאת: מטופלת פריון

היי לכולן, אשמח אם מישהי מכן תוכל לענות לי - אני בשבוע 9 + 4 ימים - האם אני יכולה להפסיק כבר עם התמיכה? הרופא אמר לי עד שבוע 9 אבל אני לא יודעת אם זה כולל את 9 או לא :) - חוצ מזה היום הייתי במיון נשים - מסתבר שיש לי פטריה ודלקת בדרכי השתן (שמחה גדולה ) הרופאה נתנה לי כדור לנרתיק לפטריה (אגיסטן ) ואנטיביוטיקה זינט לדלקת בדרכי השתן - היא אמרה שזה בסדר לקחת את זה בהריון - האומנם? אפשר לסמוך על זה? - הרופא שלי ביקש ממני לקחת כדור שהוא גם חומצה פולית וגם ברזל - מאז שהתחלתי לקחת אותו אני רק מקיאה - בבדיקת הדם שעשיתי לא היתה בעיה של ברזל והוא אצלי מ-12 -האם הכרחי להתחיל לקחת עכשיו את הויטמין הזה? מצטערת על עומס השאלות ותודה על כל העזרה :)

11/04/2011 | 20:14 | מאת: נועה

כדי להיות בצד היותר בטוח תפסיקי תמיכה עוד יומיים. זה כבר יספיק. מצטערת לשמוע על הדלקת והפטריה, יש עוד דרכים בלי אנטיביוטיקה אבל את צריכה להתמיד: לשתות תה שעושים מחליטת פטרוזילה, אבל המון. לשתות משקה מחמוציות, זה שללא סוכר שקונים בחנויות טבע. לגבי הפטריה - גם לה יש דרכים טבעיות, אפשר להקפיא יוגורט בתוך כפפת סיליקון (באצבעות) ולהחדיר כמו טמפון. מאד עוזר נגד הפטריות. (יש עוד שיטה יותר מגעילה קצת, תסלחו לי בנות, אבל אומרים שעובדת הכי טוב - להחדיר שן שום... עובד יותר מהר ובלי כימיקלים) לגבי הכדור ברזל וחומצה פולית, את יכולה להפריד ולקחת רק חומצה פולית, ולהתחיל עם הברזל כשהוא יתחיל לרדת. למרות שמה שנשמע ההקאות הן מההריון לא מהכדור. ברזל בד"כ גורם לעצירות או שלשול, לא הקאות. נשיקות ותרגישי טוב!

11/04/2011 | 20:46 | מאת: מטופלת פריון

קודם כל תודה על כל העצות :-) לגבי הכדור המשולב חומצה וברזל - בדקתי את זה. אחרי 3 ימים הפסקתי עם הכדור וההקאות נעלמו נשארה רק בחילה קלה. והאמת שגם לכמה חברות שלי זה קרה. אני אמשיך עם התמיכה עוד יומיים ואז אני אתחיל את הטיפול בדלקת - אני אנסה את החמוציות והתערובת פטרוזיליה ( אלוהים ישמור זה נשמע מגעיל ) מה איתך? איך מתקדם ההריון ?

11/04/2011 | 12:05 | מאת: עדי

יש לי עוד 6 ימים עד לבטא (או 4 - אם מישהי יודעת איפה אפשר לעשות ביום שישי?), ולא יודעת כבר מה לעשות עם א-המחשבות. ב-התחושות הפיזיות. א- המחשבות. זה החלק הקל יותר. כי הצלחתי איכשהו לחשוב חיובי ולנסות להיות אופטימית. עד היום. אבל התחושות הפיזיות... איך מתמודדים עם כאבי המחזור האלו שלא עוזבים אותי מהבוקר? איך משכנעים את הראש להשאר חיובי? אני כל-כך רוצה להאמין שהצלחתי הפעם. והיתי אופיטמית ויכולתי להשאר כל-כך חיובית אלמלא הכאבים האלו. אציין כי בהריון הקודם שלי (שנפל) ידעתי מייד שאני בהריון. הרגשתי והיתי משוכנעת למרות שהערכה הביתית יצאה שלילית שלוש פעמים לפני שבדקתי בטא. אבל עכשיו - ובכל הניסיונות הקודמים של ההפריות/ הזרעות/ איקקלומין - כל מה שהיה בשנה האחרונה - תמיד הגיעו התחושות האלו שבוע לפני הבטא. ואני לא מצליחה להתעלם ולשכנע את עצמי שהתחושות הן שיקריות ושעדיין יש סיכוי.

11/04/2011 | 12:52 | מאת: נועה

הילד הגדול שלי התחיל בכאבי מחזור שהייתי בטוחה ששיטפון היסטרי שלא היה כדוגמתו מגיע... את מש טועה בהערכות השליליות לגבי מיחושים וסימנים. הם מניאקים, הם מבלבלים, הם מתעתעים ובעיקר גורמים לנו ליפול ברוחנו! תחשבי על כאבי המחזור האלו כסמן השתרשות ולא מחזור! ביום שישי אפשר לעשות בטא באסותא רמת החי"ל. ממשיכה לקשור &&&&&&&&&&&&&&&& את כל האצבעות!

11/04/2011 | 15:02 | מאת: עדי

תודה בכל מכאוב אזכור את מילותיך המעודדות...

11/04/2011 | 14:22 | מאת: אלה

אם את ב"כללית"- ברמלה במרכז בריאות האישה ניתן לעשות בשישי בבוקר. בהצלחה.

11/04/2011 | 15:04 | מאת: עדי

אולי מישהי יודעת לגבי ירושלים? אנסה לברר בבתי החולים בעיר

11/04/2011 | 17:00 | מאת: מטופלת פריון

הרגשתי שאני מתחרפנת...כל הסימנים החיוביים והשליליים הופיעו והזמן לא זז. כבא לי הזה, היו לי בחילות, כאבי מחזור, עייפות וסחרחורות - והכל סימן לבואו של המחזור או לבואו של ההריון. ולכן מתוקה - אל תניחי הנחות!!! תנסי להעביר את הזמן עד ליום שהמדע יקבע את גורלנו :) תנשמי אוויר, תטיילי, תשני - העיקר אל תתעסקי בזה - עוד קצת מתוקה...עוד קצת והשמחה שלך החג תהיה גדולה מהרגיל - אני מאמינה בזה. שיהיה בהצלחה.

11/04/2011 | 17:27 | מאת: עדי

ובדרך כלל היו לך כאבי מחזור? (אני מנסה להאחז בקצה חוט ולהוציא עצמי מהמרה השחורה שאליה אני שוקעת) כי בהריון הראשון שלי - לא היה לי שום סימן וגם לא ראו בטן עד שבוע 26 - ואני בעצמי לא היתי בטוחה שאני באמת בהריון. בהריון השני - זה שנפל - היו לי את כל הסימנים בעולם - בחילות-הקאות-כאבי ראש-סחרחורות-גודש בחזה - ודווקא לא כאבי מחזור - החל מיום 25... ומאז לפני כל מחזור יש לי כאלה כאבי מחזור... אני כל-כך כל-כך מקוה שאני טועה בפירוש התחושות... תודה על העידוד מטופלת.

10/04/2011 | 19:11 | מאת: טליה

עוברות לי כל- כך הרבה מחשבות עכשיו אני רוצה לשפוך אבל אני לא כל- כך מצליחה..טוב בקיצור קיבלתי תשובת בטא היום אסטריודול 1040 פרוגסטרון 80.4 ובטא 57 אני יודעת כמובן שזה חיובי אבל הרופא אמר (לא משנה מה הוא אמר) להפסיק את התמיכה ולעשות עוד יומים עוד בדיקת דם להיות מאושרת?

10/04/2011 | 19:43 | מאת: מטופלת פריון

לחשוב חיובי והכל יהיה בסדר!!! אבל למה הוא אמר לך להפסיק תמיכה?! רוב הרופאים ממליצים להמשיך עם התמיכה עד שבוע 9 ... את בטוחה שהוא רוצה שתפסיקי עם התמיכה? מזל טוב יקירה!!!! שיהיה הריון קל ומשעמם!

10/04/2011 | 19:53 | מאת: טליה

אני מפחדת מאוד.דרך אגב מגיע לך מזל -טוב שימשיך בקלות

10/04/2011 | 21:36 | מאת: עדי

מרגישים את השימחה שלך דרך המילים. אנחנו לא מכירות אבל אני מתרגשת בשבילך, ומקווה שהבטא מדבקת.... שיהיה בהצלחה! איזה יופי!

קולולוש

10/04/2011 | 18:39 | מאת: דניאלה

שבוע ארוך ומלא בהמתנה וייסורים הסתיים עם התוצאה המטורפת - בטא 2000. התלבטתי ארוכות אם לכתוב כאן או לא, גם כי אני בעצמי נורא סקפטית ולא מאמינה עדיין שזה אמיתי וכנראה לא אאמין עד שאאחוז תינוק בידיי. אבל בעיקר התבלטתי אם לכתוב, בגלל שאני יודעת, כ"כ יודעת איך זה מרגיש לשבת בצד השני, לקרוא על עוד אחת שהצליחה ולשאול את עצמי מתי יגיע הזמן שלי. לבסוף החלטתי לכתוב לכולכן, וגם לעצמי - כל הכבוד. רק נשים ש"זוכות" לעבור טיפולי פוריות מסוגלות להבין את המשמעות ועד כמה גדולה הטפיחה שמגיעה לנו על השכם, על התמודדות בלתי נגמרת ובלתי נודעת, על פחד וכאב וחור בלב שלא מרפה. שנה וחצי (בדיוק) עברו, כולל הריון אחד שנפל. וכן, יכול להיות שגם זה יפול, ברור שקשה לא לחשוב על זה, אבל דבר אחד לא יפול אצלי ואני מאחלת אותו לכולכן - שרוחכן לא תיפול. גם בימים הכי הכי קשים ונוראיים, מותר לנו לבכות ולכאוב ומותר לנו גם לוותר, לעשות הפסקה, לקחת את הזמן. אפילו אם זה יקרה שנה אחת מאוחר יותר, כמו שג'ן כתבה פה היום. זה לא מירוץ, זה רצון ואת תגשימי את רצונך. אף אחד לא יכול להבטיח לנו מתי, אבל זה קורה בסוף. לפני שבועיים הופיע בבדיקת הדם שלי ניצן קטנטנן בדמות בטא 4 ולמרות שכל הרופאים אמרו שזה חסר סיכוי, מבחינתי 4 זה לפחות קטן מ-2, וזה משהו, זה המון. שבועיים אחרי אני יכולה להגיד שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. אני מתפללת ליום שבו כל אחת מאתנו תזכה להרגיש כך. תזכה להיות אמא.

10/04/2011 | 19:45 | מאת: מטופלת פריון

10/04/2011 | 21:33 | מאת: עדי

שמחה בשמחתך כל-כך. כל סיפור הצלחה כאן ממלא אותי באופטימיות ובאנרגיות חיוביות!!! זה נהדר לשמוע!!! שיהיה בהצלחה רבה.

11/04/2011 | 00:43 | מאת: דניאלה

תודה ענקית ובהצלחה רבה!! יש כאן המון סיפורים מעודדים. לילה טוב

11/04/2011 | 08:15 | מאת: נועה

מה עם הא"ס??? אמרת שאתמול היה צריך להיות א"ס ראשון לראות שק? יפתי אני מאחלת לך כל כך מעומק הלב שהכל ימשיך תקין ובריא ועגול וארוך ונפלא, ואוטוטו תחבקי את היצור המופלא שכל כך רצית בידייך! אין ספק, הדרך הקשה הזאת בסוף מתוגמלת ובגדול! נשיקות ושימשיכו בשורות כל כך נהדרות לכולן!!!!!!!!

11/04/2011 | 08:39 | מאת: קרן החדשה

ולגבי הפחד לאכזב אחרות שקוראות: יכולה רק לומר לך שאני בזמו הטיפולים (הקצרים אצלי, ב"ה) התעודדתי מכל סיפור כזה, לא נכנסתי לדיכאון. לא בגלל שאני כזה אדם טוב ודואג לאחרים, אלא כי הדבר הכי גרוע לקרוא בזמן הטיפולים (לפחות בשבילי) היו סיפורים על כשלונות. כל הצלחה עודדה עוד קצת. מאחלת לך שהכל ימשיך טוב, אמן אמן!! מתי הא"ס?

10/04/2011 | 13:07 | מאת: מור***

היי בנות , אז עברנו את השאיבה בפעם הראשונה, ואת האמת השד לא היה כזה נורא כל כך פחדתי מההרדמה וברוך השם זה עבר. אז שאבו לי 7 ביציות רציתי לדעת האם זה טוב ? מחכה כל כך לתשובות של מחר וכולי ציפייה שיהיה טוב

10/04/2011 | 13:45 | מאת: מטופלת פריון

הכמות פחות משנה העיקר האיכות .... גם ככה לא מחזירים בדכ יותר משניים- אז תשמרי על אופטימיות! ושיהיה המון המון בהצלחה

10/04/2011 | 14:04 | מאת: עדי

זה באמת לא כל-כך נורא. לא השאיבה לא ההרדמה לא ההחזרה! ו-7 זה יופי. שיהיה המון בהצלחה ושתשארי עם האנרגיות הגבוהות האלה. (-:

10/04/2011 | 18:29 | מאת: נועה

מחזיקה לך אצבעות להפריות משובחות ביותר &&&&&&&&&&&&&& דווחי מחר כמה הופרו. העיקר באמת זה אחד קטן ועקשן שידע שמה שהוא רוצה - זה אותך בתור אמא! אז זהו, עוד שלושה ימים את בהריון עד הודעה חדשה! בהצלחההההההההה

10/04/2011 | 19:35 | מאת: מור***

אני באמת רוצה להאמין שהאיכות תהיה טובה, אין לי סבלנות לחכות למחר ונועה מקסימה שכמותך ברור שאני אעדכן אתכן ... עם בשורות טובות בעזרת השם!!! תודה על הכח שאני מקבלת פה :-)

10/04/2011 | 12:15 | מאת: ג'ן

זה לא קרה. גם החודש הערך הנורא הזה "קטן מ-2". איך ממשיכים לעבוד כשכל מה שבא לך זה להיכנס למיטה ולא להפסיק לבכות עד שהאכזבה והכאב יעלמו? איך מודיעים לבן זוג שכל כך ציפה והיה בטוח שהפעם זה זה? איך מפסיקים לספור בני כמה נהיה כשהילד הראשון יחגוג בר מצווה ושבעצם כבר נהיה אחרי 45 גם אם יקרה נס וכן ניכנס להריון השנה... איך ממשיכים? :((((((((((((((((

10/04/2011 | 13:50 | מאת: מטופלת פריון

מזה משנה אם נהיה בני 45 או 46 כשהילד יהיה בבר מצווה?! העיקר שנהיה שם בשבילו וניזכר כל יום כמה נלחמנו כדי שהוא יהיה שם. והוא יבוא!!!!! אז זה בסדר לבכות, להתאכזב, להתייאש ... אבל צריך לעמוד על הרגליים מהר. קחי לך חצי יום חופש מהעבודה, לכי לטייל עם עצמך, לישון קצת... הפעם תהיי את החזקה מול בעלך תשדרי לו שהכל בסדר ופעם הבאה יהיה טוב יותר. ותאמיני.... זה הכי חשוב! פשוט תאמיני שבקרוב זה מגיע גם אליך... חיבוק ענק מרחוק!!!

10/04/2011 | 18:27 | מאת: נועה

אני אהיה בת 50 כשהבן הגדול יחגוג בר-מצווה, ואהיה בת 53 כשזאת שבבטן תחגוג בת מצווה. אז מה??????? ביג דיל. כל אחד בזמנו. יש לי חברות שעשו את הילדים לפני 20 שנה! SO? הן מאושרות יותר ממני? לא! כל אחד עם הזמן המתאים לו, עם תנאי החיים שמאפשרים את בריאת החיים האלו. מותר לחזור מהעבודה להתחפר במיטה ולבכות ולא לרצות לצאת משם. בסוף יוצאים. מוצאים את הכח, כי הוא בנוי בתוכנו, הוא הרבה יותר חזק מכל אכזבה או עצבות שנדבקת בנו. (((((((((((חיבוק ענק)))))))))))) קחי את הזמן. הוא באמת באמת רופא מעולה במקרה שלנו...

10/04/2011 | 19:20 | מאת: ג'ן

אני באמת אקח את הזמן ואנוח. עוד שבועיים לי ולבעלי יש יום הולדת וצריך להכין את עצמנו שוב לאיחולים הכואבים מהמשפחה והחברים שלא יודעים מה אנחנו עוברים בשנתיים האחרונות בנוסף לחג שמתקרב והילדים הקטנים שמתרוצצים ומעמיקים את ה"אין" שלך. כנראה שבפעם הבאה ננסה IVF על בסיס טבעי, אולי משם תבוא הגאולה. ובינתיים שיהיה חג שמח מלא רק בבשורות חיוביות!

10/04/2011 | 09:46 | מאת: נועה

חושבת עליכן כל הזמן. מקווה שאתן מאוששות. נשיקות ושבוע טוב יקרות שלי!

10/04/2011 | 10:37 | מאת: מור

נועה, תודה על המחשבות. תקופה קצת קשה אבל מתאוששת לאיטי...יהיה טוב בסוף. היום פתחתי תיק באסותא רמת החייל. כולם נראים מאוד מאוד נחמדים. שוב תודה שאת פה. שיהיה חג שמח!

10/04/2011 | 18:23 | מאת: נועה

ברור שיהיה טוב! כמו שכתבתי למטה לאביגיל - לא יוצאים מפה בלי ילד על הידיים! הבנת? שמחה לשמוע שעברת לאסותא. את בידיים באמת הטובות שיש. נשיקות יקירתי וחג נפלא!

10/04/2011 | 16:01 | מאת: אביגיל

אני עוברת תקופה לא קלה.... הרבה מחשבות של מה לעשות. מאז לא עשיתי עוד טיפול..הבן זוג שלי בחו"ל ..מחכה לשובו. את האמת אני קצת דואגת...מצד אחד כל כך לא רוצה לוותר, ומרגישה שזה חייב להיות - אני חייבת להיות אמא מהביצית שלי(מן הרגשה כזו, או אולי סתם עקשנות - בהחלט רצון עז) ומצד שני הזמן עובר, הפחד גובר מטיפול לטיפול .. ואני מנסה להבין שאולי אני צריכה לחשוב על אלטרנטיבות אחרות ...מה שלא ממש אני רוצה. תקופה לא קלה וכואבת מאוד. מקווה שאמצע את הדרך ואגיע להחלטה נבונה, שתביא לי שלמות הקלה ואושר. מה שלומך מתוקה? סליחה שנעלמתי ...אני קוראת מידי פעם, אבל כבר אין לי חשק לכתוב. אני יודעת שהכל יסתדר..וכרגע אני בעיקר מנסה להחזיר לעצמי את האמונה, השמחה והאופטימיות. נועוש תודה על הכל באמת, ואל זה שאת זוכרת ... בהצלחה לכולנו ורק בשורות טובות.

10/04/2011 | 18:22 | מאת: נועה

שלא יוצאים מפה בלי ילד על הידיים? לא שוכחת ממוש! תראי, מה החשבון שבעצם צריך לעשות? את לא מבזבזת זמן בעיני כי כל עוד את מאמינה בביציות שלך, את תמשיכי לנסות. האלטרנטיבה לביציות שלך קיימת תמיד, גם עוד כמה שנים אפילו. אז מה אכפת לך לשים בצד כרגע אופציות אחרות ולהתרכז רק בחתיכות שלך? נצלי את הפסק זמן למנוחה, פחות מחשבות אם אפשר... אני יודעת שאי אפשר, אבל נסי. פנקי את עצמך. תבלי. שבכל זאת יהיה אביב שמח וחג נפלא, ותראי שעם דבקות כמו שלך את בסוף תשיגי את כל מה שאת רוצה! נשיקות

10/04/2011 | 09:45 | מאת: נועה

בכל זאת, אפילו שאולי את יודעת שהפעם זה לא קורה, אני כן מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&& אולי אולי אולי תהיי אחת מאלו שהצליחו למרות הדימום. והיו לנו לא מעט! שיהיו בשורות טובות

10/04/2011 | 09:52 | מאת: ג'ן

עשיתי בדיקת דם בבוקר. כל כך נתלית בתקווה הקלושה הזאת שזה מפחיד. אעדכן כשיהיו תוצאות. תודה על התמיכה!!!!!!

09/04/2011 | 14:35 | מאת: ניצן

היי בנות רק שלשום שאלתי כאן בפורום לגבי האיחור לאחר הזרעה.. ראיתי עכשיו הפרשה צהבהבה קטנה על התחתון ואני מתה מפחד שזה לא מסמל את בואו של המחזור..לא רוצה....אני כל החודש מתפללת יום יום שבזכות ההזרעה הראשונה שעשיתי נקלטתי..אני יידע רק ב13 לחודש..השאלה שלי אם זה יכול לסמל שאין הריון או את בואו של המחזור שהוא מתקרב????? :( תרגיעו אותי בבקשה...

09/04/2011 | 15:47 | מאת: מטופלת פריון

אחד הדברים שלומדים במהלך הדרך זה ש?אין להניח הנחות!!!? הכל יכול להיות. יש פה הריונות שהתחילו עם דימום, כאלה שנקלטו בפעם הראשונה ואפילו כאלה שניסו שנים ונקלטו טבעי בחודש של הפסקה ... יש הכל מהכל. תמשיכי להיות חיובית ולהאמין והכל יהיה בסדר בהצלחה

09/04/2011 | 17:40 | מאת: עדי

באמת אי אפשר לדעת מה זה, וחבל להסיק מזה דברים. הגוף לא ממש צפוי, ויש הרבה סימנים מבלבלים שמתאימים גם לתחילת הריון וגם ללפני מחזור. אז אי אפשר לדעת... ובעיקר בגלל שזה צהבהב (ולא ורדרד) אל תקפצי למסקנות שליליות כל-כך מהר. יש לך רקעוד כמה ימים עד לבטא (אני יודעת שזה קשה - לי יש עוד שבוע עד לבטא) תחזיקי מעמד ותחשבי חיובי! בהצלחה!

08/04/2011 | 19:11 | מאת: דני

הבטא שלילית. הוחזרו שני עוברים יפים, אבל לא נקלטו. הרגע הזה שוב מכה בי במלוא אכזריותו. התוצאה שעולה לאט לאט על צג המחשב, הבטא עם המספר הזעום, שלא משאיר מקום לספק. התחושה שכל כך השליתי את עצמי בעשרת הימים האחרונים. מה חשבתי לעצמי??? אני חושבת שלא הזריקות, האולטראסאונד, השאיבה , ההחזרה והרופאים הם הבעיה, אלא הרגע הקטן והנורא הזה שאני יושבת מול המחשב ומקבלת את התשובה. זה רגע כל כך מייאש, כל כך חסר אונים. אני כל כך כועסת על עצמי שחלמתי, שראיתי כבר את התמונות. פתאום יש ריק כל כך גדול. הרגע הזה הוא הרגע האכזרי ביותר בכל הטיפול. אין לי מושג איך ממשיכים הלאה. אני לא נעשית צעירה. אני פוחדת ומרגישה לבד. אני אמנם נשואה, אבל לא מרגישה שבן הזוג שלי מצליח להתחבר לעוצמות הכאב שלי, לאבדן. הוא מצטער, אבל זה לא אותו דבר. אני לא יודעת אם אצל כולם זה כך, אבל אותנו זה די הורס. בעלי רק מתרחק כשזה קורה. קצת בורח. ואני בעיקר לבד לבד. מצטערת שכתבתי כל כך הרבה. אני פשוט כל כך שבורה וכל כך קשה לי. חושבת שרק אתן מסוגלות להבין את גודל הכאב וגודל האבדן. שבת שלום דני

08/04/2011 | 22:09 | מאת: מטופלת פריון

בהחלט!!! עצוב, מאכזב, מייאש.... ואף אחד לא ממש יכול להבין את גודל הציפיה, את הכמיהה לדבר הכי טהור שיש ... לרצון להיות אמא. אני בטוחה שבעלך כואב את כאבך, את כאבכם... רק פחות מראה ואולי זה דווקא טוב כי במקום ששניכם תיפלו למטה ותישאבו למקום העצוב הזה - אחד עוד מחזיק את הראש מעל המים. אין מילים לנחם ... רק לחבק ולחזק מרחוק. תאזרי כוחות לעוד חודש מייגע שבסופו בעה בשורות טובות !!!! תאמיני .. זה חייב לבוא. זה יקרה. אין לי ספק. עוד חודשעוד חודשיים וגם לך יהיה יום טוב ומאושר ;-)

08/04/2011 | 22:24 | מאת: דני

מקווה שהזמן יעשה את שלו...

09/04/2011 | 10:47 | מאת: ג'ן

ברגע שאני אצא ממצב דומה נתחיל לעבוד ביחד על איך להתחזק לפעם הבאה ובינתיים שוב שולחת לך חיבוק ענקי

09/04/2011 | 14:18 | מאת: דני

עכשיו ראיתי. מצטערת לשמוע. למרות מה שאני כתבתי, לדעתי את צריכה לספר לו ולא לחכות שהשבת תעבור. ההתמודדות היא לא רק שלך וגם את עוברת קושי בשבת. אולי עוד תופתעי לטובה מתגובתו. כן, כנראה שאנחנו באותה הסירה. מאוד לא נעים, כפי שכתבתי למעלה. לכי תעברי את הבטא מחר, ותתחילי דף חדש. את משנה פרוטוקול החודש? ספרי לי. אני אקח קצת הפסקה. רוצה לנוח. ננסה טבעי... בהצלחה, יקירתי. אני בטוחה שהכל יסתדר לך בסוף. יש לי תחושה טובה לגבייך. שולחת לך הרבה אנרגיות טובות (: נדבר... דני

10/04/2011 | 09:39 | מאת: נועה

שולחת לך המון המון ((((((((((חיבוקים)))))))))))) וכשתהיי מוכנה - גם אנרגיות חדשות לקום ולהתחיל שוב מהתחלה. אין דרך לדלג על שלב האבל. זה ממש אבל - כל שלילי, כל נפילה. הריק הזה הוא לגמרי אמיתי, היית אמורה להכיל חיים חדשים וזה לא קרה. אז תני לעצמך את הזמן לעבד את הכל. מבטיחה לך לגמרי שהכוחות יתחדשו מעצמם. יש לנו כוחות אדירים שלפעמים לא מבינים בכלל מהיכן הם מגיעים. גם בעלך אני מאמינה חווה את הקושי, אבל בדרך שלו. זה מאד טבעי מה שאת מתארת. גם ביני לבין בעלי היו כל פעם תקופות של ריחוק והסתגרות. זה כל כך תלוי אופי, אחד פותח ומשתף, אחד נסוג ומתחפר לו במאורה שלו. כשיבוא הזמן, נסו בכל זאת לעשות משהו טוב בשביל עצמכם. בלי קשר לטיפולים. משהו רומנטי, משהו שנורא אהבתם לעשות ביחד לפני שהגעתם לענייני טיפולים. זה תמיד מרים. מאחלת לך שהאביב ימלא אותך בכל זאת באנרגיות חדשות, ולא עוד הרבה זמן בכלל. נשיקות גדולות }}}{{{

10/04/2011 | 12:07 | מאת: דני

חג שמח, יקירתי

08/04/2011 | 17:40 | מאת: דנה החדשה

רציתי לדעת מה זה הגלולות של אסטרופם? מישהיא יודעת? לא הצלחתי להבין מה מטרת גלולות אלה. 1האם הן עושות תגובה שחלתית יותר טובה? או שהן מעבות את הרירית? אצלי בד"כ תגובה שחלתית נמוכה.מייצרת רק 2 ביציות.עקב הגיל 43 ורירית שלי תקינה בד"כ 10 מ"מ. האם יש טעם לגלולות אסטרופם? כל רופא אומר לי משהו אחר...

10/04/2011 | 09:41 | מאת: נועה

בד"כ אסטרופם ניתן לעיבוי הרירית, אם את מגיעה לרירית 10 סימן שזה ניתן לך כגיבוי אחר. יכול להיות שזה ניתן לך כתמיכה נוספת, על הדרך, בסגנון לא יועיל? אבל בטוח לא יזיק. יש טעם לקחת אותן אם הרופא שלך המליץ עליהן כחלק מהפרוטוקול. כל שינוי בפרוטוקול יכול להביא לתוצאות טובות יותר מקודמו. שבוע טוב!

08/04/2011 | 13:44 | מאת: עדי

אני רק 6 ימים אחרי ההחזרה, אבל רציתי לדעת איך בדיוק סופרים את 12 ימי הנצח האלו... היום של ההחזרה נספר כיום 1? או לא? (המשמעות היא- ביום חמישי הקרוב בטא? או רק ביום ראשון הבא-הבא?)

08/04/2011 | 14:56 | מאת: נועה

ההחזרה? סופרים מאותו יום כיום 1 וביום ה 12 עושים בטא.

09/04/2011 | 08:10 | מאת: עדי

ההחזרה היתה ביום א ה-3 לאפריל. ובעצם למה דוקא יום 12? ביום 10 עדיין אין בטא? (הרופא שלי בקש לבדוק ביום ה-14...)

08/04/2011 | 12:55 | מאת: מטופלת פריון

היי נועה?לה,דורה, דנה, לי וכל מי ששכחתי :-) התגעגעתי.... אני כבר בשבוע 9 מתחילה קצת לקלוט את הרעיון שאני בהריון ... אפילו טיפחתי בטן קטנטנה וחמודה מקבלת באהבה את כל השינויים, בחילות, סחרחורות ובעיקר את העייפות :-) בעוד שבועיים בערך יש לי בדיקה לשקיפות עורפית ואני קצת מפחדת - מקווה שהכל תקין &&&& שיהיה לכולן אחלה סופ?ש , מלא בבשורות טובות

08/04/2011 | 14:12 | מאת: דני

שלום יקירתי. איזה כיף לשמוע. ברור שהכל יהיה בסדר. סוף שבוע נפלא. תהיני מהתקופה היפה הזאת שבת שלום דני

08/04/2011 | 14:58 | מאת: נועה

תאמיני לי שגם אחרי שהם נולדים אפילו עוד יותר קשה לקלוט שהם בעצם היו שם בבטן וגדלו להם בנחת... כל העניין הזה חייזרי לגמרי! תהני מכל שניה, עם הבחילות ועם הכל. ממילא זה אוטוטו מתחלף באנרגיות נפלאות של צמיחה! נשיקות וסופ"ש משגע!

07/04/2011 | 23:14 | מאת: דני

09/04/2011 | 10:35 | מאת: ג'ן

בדיוק נכנסתי לראות מה קורה איתך ואם כבר עדכנת וראיתי שהחודש הוא לא המנצת. אני כל כך כל כך מבינה את כל התחושות שלך. האכזבה. התסכול, הנפילה הקשה אחרי הציפייה והרגע שבו צריך להודיע לבן זוג ולראות את העיניים שלו כשהוא שומע. אצלי כנראה החדשות לא יותר טובות. הבטא מתוכננת למחר אבל היום התחיל דימום ככה שמבחינתי החודש מוספד למרות שאני עדיין אלך מחר (רק בשביל הפרוטוקול). עוד לא סיפרתי לבעלי כי רק ראיתי את זה לפני חצי שעה וכנראה גם לא אספר לו היום, רוצה שלפחות השבת שלו לא תהיה הרוסה ובינתיים אנסה לחנוק את כל הרגשות המזעזעים האלה שאין לי יותר כוחות להתמודד איתם. רציתי לעודד אבל זה קשה למרות שאני בטוחה שגם לנו זה יקרה, רק אם מישהו היה אומר לנו מתי :( שולחת לך חיבוק ענקי... ואז עוד אחד.

07/04/2011 | 20:17 | מאת: ניצן

אני אחרי הזרעה ראשונה שנעשתה ב30 ל3 מאז אני רק חושבתתתת מתי אני יכולה לעשות בדיקת הריון ביתית? (תאריך) אני כל כך במתח!

07/04/2011 | 20:45 | מאת: מטופלת פריון

היי יקירתי, למרות שזה יהיה קשה... פחות מומלץ לעשות בדיקות הריון ביתיות...:-) זה סתם ישגע אותך... חכי עוד יום יומיים ותעשי בדיקת דם. אני תמיד נשברתי .. אפילו קניתי את הערכות של שישה ימים לפני מחזור וזה תמיד דיכא אותי- בפעם האחרונה החזקתי את עצמי ( זה היה ממש קשה) ואז חיכתה לי תשובה חיובית בבדיקת הדם. אם את עדין מתעקשת אז לפחות 12-14 יום אחרי ההזרעה ;-) שיהיה המון בהצלחה

07/04/2011 | 20:59 | מאת: נועה

את יכולה לעשות בדיקת דם ב 12.4 עדיף על ביתית, מטופלת פריון כבר כתבה לך.. שיהיה בהצלחה גדולה!

07/04/2011 | 22:32 | מאת: ניצן

רגע מתי זה נחשב לאיחור{תאריך)?

06/04/2011 | 23:46 | מאת: מור

היי בנות, אני לא מכירה את רובכן למרות שאני די ותיקה כאן בפורום, אבל אציג את עצמי בכל זאת אני בת 31 אחרי 5 הפריות שנכשלו. לפני שבועיים החלפנו רופא לפרופסור משיח ואנחנו בפתחו של פרוטוקול ארוך אגרסיבי במיוחד שאמור לכלול פיפל והנצה (עושים חור במעטפת העובר וזה אמור לעזור בהשרשה) אני מותשת כל כך. אין לי כוחות יותר לרחם על עצמי. לשמוע על עוד חברות שהרגע ילדו. לשמוע על כל החברות שהיו איתי באותה סירה ונכנסו להריון. עכשיו שהגענו להפריה שישית, אני כבר ממש מתחילה לפחד שאולי יש בעיה שאף אחד לא עולה עליה, שבעצם אף אחד לא מבטיח לי שיהיה סוף טוב. במשך זמן רב בתהליך הזה האמנתי שזה רק עניין של זמן, שאנחנו צעירים ובריאים ואין בעיה נראית לעין. שיש עוברים יפיפיים ואחוזי הפריה מצוינים אז זה רק עניין של זמן עד שיגיע הריון. אבל היום פתאום נאחזתי בחרדה אמיתית שאם החזירו בפעם הקודמת 3 בלסטוציסטים וגם הם לא השתרשו, אז אולי משהו לא בסדר. אני רוצה להיות בהריון כל כך ורוצה ילדים. ורוצה לדעת שאני יכולה. ורוצה שזה יגמר כבר. בא לי להיעלם. לא רוצה לחשוב על החגים שמגיעים עכשיו שבהם שוב כל המשפחה תסתכל עליי במבט עצוב ובנות דודות שלי עם הילדים שלהן ילכו לידי על ביצים... אוףףףף!

07/04/2011 | 07:57 | מאת: נועה

שולחת לך חבל עבה מאד להאחז בו. אני אומרת לך חד משמעית (גם אם אף רופא שפגשת לא אמר לך) את תהיי בהריון ויהיה לך ילד משלך! נ-ק-ו-ד-ה! עוד לא היתה לנו פה מישהי מהלא מוסברים שלא הרתה בסופו של דבר ולא ילדה אפילו שניים ושלושה ילדים! פיפל והנצה הם הליכים כבר מאד מקובלים ונעשים המון פעמים גם כשאין שום בעיה נראית לעין. הילד הראשון שלי הונץ לו בכיף. מזכירה לך שוב יפתי, גם זוגות שמצליחים להרות טבעי לפעמים מנסים 12 פעמים חודש אחרי חודש ולפעמים אפילו יותר לפני שמצליחים להרות! 5 טיפולים לך זה מרגיש כמו יםםםםם. אבל זה לא. זה מתיש, זה הורס, זה מצליח להמם את כל הגוף והרגש, אבל זו הדרך. והיא מאד מאד לא קלה. היא תיגמר הדרך הזאת עם ילד על הידיים. אני מעכשיו מתחילה לתכנן איזה שמפניה ואיזה עוגה אכין לך כשזה יקרה! מבטיחה, באה עד אלייך איתם שלושה ימים אחרי הלידה! מותר להיות בחרדה. מותר לפחד. כי יש יותר לא נודע מנודע. אבל צריך לארוז את הפחדים האלה באיזה קופסה חשוכה, לדחוף אותה עמוק באיזה ארון נידח אחרי שמנקים לפסח, וחייבים לצאת לטיפול הזה עם אמונה. גם אם היא לא הכי חזקה ועוצמתית, היא חייבת להיות שם. אוהבת אותך מורקי המון, ומבטיחה לך, יודעת במיליון אחוז, את יכולה להיות בהריון וללדת את הילד שלכם!

07/04/2011 | 16:26 | מאת: מטופלת פריון

אני אהיה קצת קשה ... אבל זה בא ממקום טוב ואוהב אז אני מתנצלת מראש... קחי את עצמך בידיים!!! וצאי מבועת הרחמים העצמאיים - את תהיי בהריון וזאת עובדה!!!! עוד חודש עוד חודשיים אבל זה מתקרב. תאזרי כוחות כי הגוף שלך צריך לשדר לעוברים הקטנים שיש להם מקום חם ונעים להיות בו. לקח לי הרבה זמן להודות שאני מטופלת פריון כי התביישתי... כי אין לי בעיה וגם אנחנו מה?לא מוסברים? אז תירצתי לעצמי, שנאתי את המבטים, את הרחמים... תאמיני לי שלמדתי שלכל אחד יש את הקשיים שלו - יש כאלה שלא מוצאים אהבה, יש כאלה שלא שורדים כלכלית, יש כאלה שלא מוצאים שקט נפשי... כל אחד והאתגרים שאלוהים מציב לו. ואת יקרה - תקבלי את מה שמגיע לך! ובע?ה השנה תצאי מעבדות ( ההריון) לחרות ותזכי לגדל בטן לתפארת מדינת ישראל. ולדורות בחג תחייכי בשלווה ותגידי שהכל בסדר ובע?ה בקרוב אצלך ותאמיני בזה! כי אני אומרת לך ... זה בקרוב אצלך. ואז את תהיי חייבת לי קפה :-) אחות- יש ימים של נפילה וזה מובן ואי אפשר לצפות מאיתנו תמיד להיות אופטימיות אז קחי לך יום יומיים של תחושת דב( לישון בחורף) ואז תאזרי כוחות כי מחכה לך טיפול ארוך ומאסיבי שבעה בסופו יהיו בשורות טובות! מחכה לעדכונים- המון בהצלחה ( מקווה שלא העלבתי זה בא מאהבה) 

07/04/2011 | 19:23 | מאת: היי מור

היי מור גם אני עברתי שבע הפריות וכולם נכשלו אבל צריך להמשיך להיות אופטימיים בסוף זה יצליח וגם את תהיי בהריון בעזרת השם תנסי להיות כמה שיותר רגועה .

07/04/2011 | 19:24 | מאת: מיטל

היי מור גם אני עברתי שבע הפריות וכולם נכשלו אבל צריך להמשיך להיות אופטימיים בסוף זה יצליח וגם את תהיי בהריון בעזרת השם תנסי להיות כמה שיותר רגועה .

06/04/2011 | 19:45 | מאת: דנה

שלום לכל הבנות אני דיי חדשה פה,ורציתי לשמוע דעתכן. 1 ל]ני 13 ימים עברתי הזרעה.היום קיבלתי מחזור. חברה שלי אומרת,אולי זה לא מחזור?וטוענת שאני חייבת ללכת לעשות בדיקת בטא מחר.מה דעתכן?הייתכן? 2 הפעם ברצוני ללכת לרופא פרטי.אנא מנסינכן הרב,מי לדעתכן יותר מוצלח פרופ זיידמן או ד"ר ברקוביץ אני ממש ממש מתלבטת,ואין לי הרבה זמן להחליט,אנא עזרו לי לקבל החלטה. תודה רבה ערב מקסים דנה

06/04/2011 | 23:17 | מאת: נועה

ברוכה הבאה, בברכת דרך קצרה איתנו! 1. חברתך צודקת, רצוי בכל זאת לבצע בדיקת בטא כי היו לנו לא הריון אחד ולא שניים שהתחילו עם דימומים... אז עדיף. בתקווה שאולי גם את תהיי אחת מאלו. 2. אנחנו משתדלות לא לתת המלצות אישיות לגבי רופאים פה, אבל אני כן יכולה לספר לך שמדובר בשניים מהמוצלחים ביותר בסביבה! יש לנו המון ילדים בריאים ושלמים שנולדו תודות לידי הזהב של שניהם. ודבר קטן אחרון, יש לנו פה עוד דנה, אז אם תוכלי, תוסיפי איזה ניק נחמד לשם? לילה טוב ובהצלחה גדולה!

06/04/2011 | 11:25 | מאת: רויטל

היי בנות, אז אני כבר אחרי השאיבה ואחרי ההחזרה, מחר אני עושה בדיקת היריון.... לא לחוצה... אבל קצת רוצה שזה כבר יגיע.... לדעת מה קורה....

06/04/2011 | 15:24 | מאת: ליטל

מחזיקה לך אצבעות&&&&&&&&&&&

06/04/2011 | 18:11 | מאת: מטופלת פריון

06/04/2011 | 23:18 | מאת: נועה

את כל האצבעות קשורות עד מחר לפחות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

07/04/2011 | 20:49 | מאת: מטופלת פריון

סקרנית. מקווה לשמחות וצהלות...

06/04/2011 | 08:03 | מאת: אמונה

יש לי תור לזיידמן ב21.4 האמת שאני הולכת בלי שום התרגשות/התלהבות מיוחדת. קצת סקפטית אפילו. רק אתמול סיימתי עם האנטיביוטיקה בעיקבות הדלקת ברחם שהתפתחה לאחר ההפריה. אני קצת חוששת...

06/04/2011 | 09:25 | מאת: נועה

קודם כל שיהיה בהצלחה! מותר גם לא להתלהב או להיות סקפטים. אף אחד מהרופאים הוא לא קוסם, ובטח לא פייה שיכולה להביא את ההריון מיד ועכשיו. מה שבטוח תהיי בידיים הכי אנושיות ונעימות שאני מכירה. איך את מרגישה עכשיו אחרי האנטיביוטיקה? נרגעו הכאבים והדימום נפסק? ברור שאת חוששת, אבל זה שכבר יש לך תור סימן שאת כבר עם המבט קדימה והראש למעלה! וככה צעד צעד תכבשי את היעד. יהיה בסיידר, ואפילו גמור! יום נפלא!

07/04/2011 | 16:40 | מאת: אמונה

אני מרגישה הרבה יותר טוב ברוך ה'. ואני מקווה שמצב הרוח הירוד ישתנה כי אני באמת רוצה להגיע לטיפול הבא הכי חיובית ומאמינה שיש. ה' יעזור.

05/04/2011 | 20:24 | מאת: לנה

לפני פחות מי חודש הייתי אצל פרופסור זיידמן ב אסותא. קיבלתי פרוטוקול : היתקשתי טיפול ראשון לעשות על בסיס טבעי בלי גונל 120 ש הוא רשם לי בהתחלה. אוביטרל + נרות לחיזוק עו בר.לדברו של פרופסור זיידמן החצוצרה שנישארה היא תקינה ו לנסות כדיי באופן טבעי. בינתיים אני הייתי עסוקה ב עיסוף בדיקות ש חסרות לי. להזכירכן: אני בת 32 + ילד בן 4 תוך שנה עברתי 2 היריונות חוץ רחמים עם כריתת חצוצרה. ו קיבלתי מי רופא נשים שלי הפניה ישר להפריה .

05/04/2011 | 20:47 | מאת: דורה

אני לא בטוחה שהבנתי מה הוחלט בסופו של דבר, האם הפסקת את הטיפול ואת מנסה טבעי או שאת לקראת החזרה? אני חושבת וחושבת לי- לנה? לנה שלנו שנקלטה להריון פה לפני כמה שנים?

05/04/2011 | 21:10 | מאת: נועה

כן כן, זאת לנה שלנו מלפני 5 שנים!!! היא חזרה אלינו! לנוש, מאחלת לך בהצלחה גדולה, אם הבנתי נכון את הולכת על הפריה על מחזור טבעי רק עם אוביטרל ותמיכה נכון? מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

06/04/2011 | 08:08 | מאת: לנה

הי דורה נועה צודקת אני לנה מי לפני 5 שנים ש ניכנסתי להיריון עם בטא 9 ו היום בני בן 4 .עברו שנים ו חזרתי עלכן מיסיבות עצובות. היו לי 2 היריונות מי חוץ ל רחם עם כריתת חצוצרה. היום תיק שלי ניפתח ב אסותא ישר להפריה חוץ גופית. חזרתי לאהוב שלנו זיידמן יחליט ש כדיי לנסות להיכנס כמה חודשים באופן טבעי . החצוצרה בצד ימין פתוחה עשיתי לפני 3 חודשים צילום רחם אצל טוגנרייך ו פתח לי אותה. אני מאוד מקווה לטוב אבל כבר שנה שלמה אני ב מעבק קשה בית חולים כול היריון ניגמר ב שולחן ניתוחם. עז עם בן שלי זה היה צחוק עכשיו רק מתחילים חיים אמיתים.

05/04/2011 | 19:41 | מאת: עדי

בדרך כלל לוקח לי איזה שבוע להגיע לשלב הזה, שאני קוראת לו שלב המלחמה בראש, ואני בטוחה שכולן יודעות על מה אני מדברת. אבל החודש, אני רק יומיים לאחר ההחזרה, וכבר מתחילים הסרטים. אני חשה כאבים כמו כאבי מחזר. וזה ממש מוזר לי כל-כך מוקדם... רציתי לשאול שאלה כדי להרגיע את עצמי- מתי העוברים נקלטים ברחם? ביום ההחזרה? או רק אחר כך? איפה הם בדיוק - בתוך הרירית? על הרירית? סליחה על הבורות אבל אני פשוט מנסה לדמיין את הרחם שלי ולטייל בה קצת עם העוברים. אוף הראש המחשבות, כבר אין לי כוח לזה... רוצה לישון שבוע וחצי עד לבטא...

05/04/2011 | 20:42 | מאת: דורה

דמיון מודרך זה אחלה לדעתי. לקחת את העוברים לטיול וללוות אותם בדיוק בכל המהלכים שהם צריכים לעשות. אז יומיים אחרי ההחזרה הם עדיין מרחפים להם ברחם. בתוך יומיים בערך הם יתחילו להשתרש ברירית, כלומר- ישקעו להם בכיף ברירית הטובה והמזינה וישלחו התחלה של סיסים לתוך השלייה להאחז בה. ותוך כדי, כמובן, כל הזמן הם ממשיכים לגדול ולגדול ולהיות יפים ודומים יותר ויותר לאמא המתוקה. ((-: מחזיקה לכם אצבעות לבטא מקסימה!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה. (ד.א. סליחה על הקרציתיות, רחם זו מילה בזכר, ושוב סליחה).

05/04/2011 | 20:43 | מאת: מטלת פריון

אני זוכרת את השלב הזה.... הרגשתי שאני משתגעת!!!! תראי - אין לי תרגילים שיכולים להרגיע אותך... תנסי למצוא תעסוקה שתסיח את דעתך. ותדעי שהכלל הכי חשוב זה לא להניח הנחות - כל הסימנים שאת חווה יכולים להיות סימני הריון או סימני מחזור ולכן אני מפצירה בך לא להניח הנחות! שיהיה המון בהצלחה מחזיקה לך אצבעות

05/04/2011 | 21:07 | מאת: נועה

מלחמת התשה, אני יודעת... אבל כדי לצאת מהמלחה הזאת בשניה שהיא מתחילה לכי לסרט, קחי משהו טוב ב DVD, צאי עם חברה לקפה, תתקשרי למישהו שלא דיברת איתו ים של זמן ותמיד את דוחה, לכי לבקר חברים. בעיקרון העוברים מוחזרים לחלל הרחם, שם הם אמורים למצוא לעצמם מקום טוב על הרירית להשתרש בו. בד"כ ההשתרשות מתבצעת ביום החמישי לחייהם. את יודעת מה? טיול מודרך ברחם עם דיבור צפוף אל החברה שלך, והסבר מדויק מה הם צריכים לעשות שם גם יכול להיות הסחה טובה מהמלחמה! לילה טוב וחלומות פז!

05/04/2011 | 21:08 | מאת: ג'ן

אני כל כך כל כך מבינה מה את עוברת אבל את רק יומיים אחרי החזרה אז במקום לחשוב שלילי תחשבי שהעוברים היפים שלך פשוט בדיוק משתרשים אצלך שם ברחם והכל מתקדם לפי התוכנית. שולחת לך חיבוק גדול ותנסי באמת פשוט לנוח (ובטוח לישון טוב עד הבטא שתהיה חיובית)

06/04/2011 | 11:19 | מאת: עדי

באמת תודה לכולן. זה כל כך כל כך קשה, לי בכל אופן, אבל בטח לכולן. ולפעמים צריך לשמוע כמה מילים טובות ואופטימיות ברגעים הקשים. זה באמת מאד עוזר לי ותומך בי. אני מרגישה די לבד בעסק הזה. כמובן שבעלי תומך, והבן שלי נותן לי המון כוחות להמשיך הלאה, אבל זה לא מספיק לי לצערי, אני נוטה לרדת מטה לחשכה וצריכה איזו קרן אור קטנטנה אי שם. שוב תודה. תוהה האם באמת הכל בראש?

05/04/2011 | 10:35 | מאת: לי האחת והיחידה

היי מתוקות שלי, נכנסתי לאחל לכן חג שמח ואביב פורח ומלבלב תרתי משמע. אני כל כך עסוקה בימים אלו; לינור יוצאת לחופשה בשבוע הבא וצריך להתכונן להעסיק אותה במופעים, בילויים, יצירה ועוד. וכמובן וההכנות לפסח. בעה"ש בתחילת חודש הבא אנחנו עורכים ארוע לרגל הולדות של ליאם באולם ויש לא מעט הכנות. היום אני ובעלי חוגגים 13 שנות נישואין פיששששששששששששששששששש זה יום נישואין ראשון שאנחנו הורים לשניים. כן ירבו שמחות אמן נשיקות ובהצלחה לכולן בתהליך הבאת ילדים לעולם אוהבתכן לי

אביב שמח גם לך. אני ובעלי חגגנו אתמול 12 שנים ביחד. אני מקוה שגם אני אהיה אמא לשניים (לפחות) בחגיגות ה-13. (בינתיים אני אמא לאחד מדהים בחמש וקצת השנים האחרונות)...

05/04/2011 | 13:07 | מאת: לי האחת והיחידה

מזל טוב גם לך ליום הנישואין ה- 12. מאחלת לך מכל ליבי היריון תקין ונפלא בקרוב ובעה"ש ביום נישואין ה- 13 תהיו הורים לשניים אמן ואמן!!! חג שמח יקירתי

05/04/2011 | 20:37 | מאת: דורה

כמה טוב לראות איזה דברים מעסיקים אותך! וכמה משמח לחגוג יום נישואין כזה! איזה קטע, גם אנחנו נחגוג השנה 13 שנות נישואין... יקירתי, שתמשיכו תמיד להיות עסוקים בשמחות! חג שמייח ואביב פוריח גם לכם. }}{{ דורה.

05/04/2011 | 21:15 | מאת: נועה

שגם לך יהיה אביב נפלא ושמח, יום נישואין משגע, וחג שמח בקרוב!!! אז איך זה מרגיש להיות אמא לשניים?? מקווה שאת מצליחה לישון בלילות... נשיקות ומזל טוב!

05/04/2011 | 10:17 | מאת: לולה

זקוקה לעזרתכן במציאת רופא מעקב הריון בקופ"ח מכבי בתל אביב (עדיף מרכז)... תודה!

05/04/2011 | 21:12 | מאת: דורה

05/04/2011 | 21:18 | מאת: נועה

ד"ר חנה דטנר הדס, רופאת נשים שלי כבר הרבה שנים, מקבלת במרכז ת"א ומאד יסודית ונעימה. היא שייכת למכבי, תמצאי אותה באתר שלהם. לילה טוב!

05/04/2011 | 09:37 | מאת: ג'ן

אתמול היה היום ה10 לשאיבה ובדיוק שבוע להחזרה ו(סליחה מראש על הפרטים) כשהכנסתי אנדומטרין שמתי לב שהמוליך "חזר" ורדרד קצת...מהניסיון הקודם נראה שאין מקום להרבה תקוות, ההפרשות האלה לא סימן טוב :( מנסה עדיין לשמור על איזשהו קמצוץ של אופטימיות אבל בשלב הזה זאת משימה כמעט בלתי אפשרית :(((

05/04/2011 | 10:30 | מאת: לי האחת והיחידה

ג'ן יקרה, אני כל כך מזדהה עם ההרגשה שלך כי עברתי את זה על בשרי לא מעט פעמים. אבל רוצה להגיד לך בהיריון האחרון שלי רגע לפני הבטא לא רק שהיו לי הפרשות ורודות התחיל לי דימום והייתה בטוחה במיליון אחוז שזהו המחזור מגיע ואין דרך אחרת. ואז חיכתה לי הפתעה גדולה הדימום לא התחזק והבטא הייתה חיובית. מאחלת לך התפתחויות חיוביות וחג שמח;;;

05/04/2011 | 10:49 | מאת: ג'ן

אני זקוקה לדוגמאות החיוביות. אני יודעת שלפעמים למרות ההפרשות/דימום עדיין יש הריון ואני באמת מנסה להיתלות בזה כמה שיותר (כל פעם מחדש לצערי)

05/04/2011 | 14:16 | מאת: דני

יקירתי, לא מכירה את זה מנסיוני, אבל שמעתי על כל כך הרבה דוגמאות לכאן ולכאן. מזדהה עם התחושה הקשה וחוסר הוודאות, אבל נסי להמתין לבטא. אולי מחכה הפתעה טובה. שולחת לך חיבוק והרבה כוח להמתנה. דני

05/04/2011 | 21:05 | מאת: ג'ן

אני כל כך רוצה שהפעם זה יהיה זה ומקווה שלפחות אוכל באמת להחזיק עד הבטא. איך מתקדם אצלך? מצליחה לתפקד בלי לחשוב יותר מדי? זה חייב להצליח לנו הפעם!!! מחזיקה לשתינו אצבעות ושולחת חיבוק חזרה

05/04/2011 | 20:33 | מאת: דורה

יקירה, נכון שההרגשה היא שזה לא טוב. מנסיוני אני מכירה את ההרגשה הזו. אבל היו פה בנות עם הכתמות אמיתיות שבכל זאת היו בהריון וילדו ילדים בריאים ונהדרים. אוה, עכשיו שמתי לב שמדובר בשבוע אחרי החזרה!!!! יקירתי, שבוע אחרי החזרה זה מאאאאאאאאאאאאד מוקדם לדעת. הכתמות בשלב הזה יכולות להיות אפילו מהמוליך של האנדומטרין! תמשיכי!!!! ממשיכה להחזיק לך אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

05/04/2011 | 21:11 | מאת: ג'ן

אצלי זה כבר הפך להליך קבוע - הפרשות כמה ימים לפני המועד של הווסת והרי המועד של הווסת הוא 14 יום אחרי ביוץ (שאיבה) לא אחרי ההחזרה מה שאומר שאני עכשיו בדיוק כמה ימים לפני. בכל אופן אני מנסה להיתלות בדוגמאות של בנות שאצלן כך התחיל ההריון. מקווה להצטרף לסטטיסטיקה החיובית הפעם

04/04/2011 | 15:44 | מאת: עדי

מה דעתכן? אפשר ללכת היום לשיעור יוגה? אתמול היתה ההחזרה... זה שיעור די רגוע אבל יש כמה תרגילים קשים...

04/04/2011 | 17:10 | מאת: קרן החדשה

יש גישות שונות בעניין. לי הרופאה המליצה ממש לנוח ביומיים-שלושה שלאחר ההחזרה (ימי מחלה בבית בלי עבודה, למרות שזאת עבודה משרדית, וכו'). האם העובדה שההריון נקלט קשורה בזה? אין לי מושג, אבל אני אישית הייתי מעדיפה להיות על הצד הזהיר ולוותר על היוגה לזמן מה, ולו כדי לדעת שעשיתי הכל "נכון" מהצד שלי. אבל נועה אולי תיתן לך דעה אחרת :-)

04/04/2011 | 17:40 | מאת: נועה

עם נסיון, אין סיבה לא להמשיך, א-ב-ל-!!!! יש המון הקפדות שלא כל המורים מודעים אליהם בזמן שאחרי שאיבות והחזרות. צריך להיות זהירים בדברים הבאים: פיתולים - לא עושים פיתולים סגורים, רק פתוחים. אם את לא יודעת למה הכוונה תשאלי בזמן השיעור את המורה. עבודת בטן - בשום אופן לא. שום תרגילים שמשלבים מאמץ בטני. בלי קפיצות בין תנוחה לתנוחה או במהלכה. באופן כללי תיידעי את המורה, כדי שתוכל להנחות אותך בהתאם. (מנסיון, יש יםםםםםםםם של מורים שלא יודעים מה צריך או לא צריך לעשות...)

04/04/2011 | 20:13 | מאת: קרן החדשה

במקרה חזרתי השבוע לשיעורי הפילאטיס אחרי שלושה וחצי חודשים (לא עשיתי מהשאיבה עד עכשיו. חיכיתי שהשליש הראשון ייגמר. למה? ככה...). הרופאה שלי אמרה שאין בעיה, ואני סומכת על המדריכות שם שהן מאוד מקצועיות. יידעתי את המדריכה על ההריון, והיא אכן הקפידה שלא אעשה חלק מהתרגילים ונתנה לי תרגילים חליפיים. עדיין ,יש כמה דברים שאני לא בטוחה לגביהם ורציתי לוודא, אם את יודעת (או מישהי אחרת): 1) את כל תרגילי הבטן הייעודיים היא מנעה ממני לעשות, אבל יש גם תרגילים אחרים שמפעילים את הבטן 'על הדרך', והיא טענה שהם לא בעייתיים (נדמה לי שהיא אמרה שזה לא בעייתי במיוחד כשמדובר בבטן תחתונה, אבל אולי לא הבנתי את דבריה). לא הרגשתי מאמץ מיוחד בבטן באף אחד מהתרגילים האלה -- וזה לא שאסור להזיז את שרירי הבטן בהריון בפעילות יומיומית רגילה -- אבל אני רוצה להבין מה פשר האיסור החמור לעשות תרגילי בטן, שגם את ציינת. עד כמה זה גורף? 2) חלק מהתרגילים נעשים בשכיבה על הגב, שאני יודעת שאומרים להימנע מכך בהריון (למרות שראיתי רופא באחד הפורומים הרפואיים עונה למישהי בשבוע שעבר שאין בעיה לשכב על הגב בכל שלב על ההריון שזה נוח לה). מה דעתך? עשר דקות-רבע שעה על הגב יכול להזיק? אשאל גם את רופאת המעקב שלי כשאהיה אצלה בפעם הבאה, אבל חשבתי להתייעץ איתך בינתיים

04/04/2011 | 14:23 | מאת: ניקי

קרובים אליי ובעלי אישיות מאד אנרגטית והוליסטית בדקו אותי כשהייתי על הפנים בין השבוע ה6 ל7 החליטו שיש לי בבטן 2 למרות שבאולטרא סאונד ראשון ראו 2 עיגולים שחורים ובא.ס השני ראו אחד וכבר יחסית גדול, אני מרגישה כבדות מאד בבטן כאילו אני בחודש הרבה יותר מתקדם, קשה לי נורא עם כל ההורמונים שבגוף החולשות הצרבות הבחילות וההקאות שתקועות לי בקנה ולא רוצות לצאת אלא אם כן אני ממש מתאמצת בשבילן, משהו שאינו דומה כלל להריון הראשון שלי לפני 12 שנה מה דעתכן??? הגיוני 2?

04/04/2011 | 14:40 | מאת: נועה

רק בדיקת א"ס מדוייקת סביב שבועות 8-10 יגידו אם יש שני עוברים עם דופק או לא. בינתיים תקפידי על שתיה מרובה, מנוחה עד כמה שאפשר, את יכולה להוסיף הרבה לימון למים, או ג'ינג'ר טרי. תרגישי טוב!

10/04/2011 | 14:47 | מאת: נגה מטר

קודם כל הרבה בהצלחה, אני רואה את הפניות שלך בפורום כבר כמה זמן ומתה להגיב... איך את מרגישה? עדיין צרבות? ואיך בן הזוג שלך לוקח את זה? אני אשמח להמשיך לדבר איתך, [email protected] נגה

04/04/2011 | 12:45 | מאת: נועה

שילושים? מה קורה?

05/04/2011 | 10:14 | מאת: לולה

הי, אחרי הבטא הראשונה (505)ביום ד, עשיתי שוב בראשון ויצא 3659, הייתי לחוצה יותר משהייתי בבטא הראשונה... מסתבר שזה לא מפסיק הא? ביום א נעשה א.ס להריון צעיר כדי לראות שק ושבוע אחרי זה לראות דופק. אני חייבת להגיד שההתנהלות מול הקופה קצת מוזרה לי. האחות אמרה שאני צריכה לחפש לי רופא להריון כי הרופא שלי "רק מכניס להריון"... זה די מבאס כי אין לי מושג וזה אומר שכרגע אני עושה את כל הבדיקות האלה בלי שיש רופא ברקע...? עם כל החששות המוולים, אני מאושרת ולא מאמינה... מרגישה ברת מזל!

05/04/2011 | 21:27 | מאת: נועה

עם בטא שכזאת טפו טפו טפו אל תופתעי אם תראי שני שקי הריון לפחות ביום ראשון... בלי עין הרע חמסה טפו! כתבתי לך למעלה לגבי הרופאה.

03/04/2011 | 22:24 | מאת: דורה

כמה זמן שזה לא קרה לנו!!! ובדיוק החלטתי שהגיע הזמן למקלחת, חצי קילו אקמול וסוף סוף לישון. מה שלום כולנו? (-:

03/04/2011 | 22:33 | מאת: דורה

אז אני במקלחת. נישוקיות עזות לבינתיים.

04/04/2011 | 12:40 | מאת: נועה

לסיים המקלחת ולהרעיל באקמול??? מה קרה שוב אקמול?? הפסקת לשתות? טפו טפו טפו הכל מיצויין. נישוקס מון שרי

03/04/2011 | 17:39 | מאת: אלה

נועה- אני יודעת שאינך רופאה, אבל יש לך ידע רב... אני בת 34 ובעלי בן 33.אנחנו לא מוסברים.כל הבדיקות תקינות של שנינו. עברתי 3 הזרעות שבהזרעה ה1 היה לי הריון כימי שנגמר באופן טבעי. הפריה 1 נכשלה. 1.לפי הנתונים הנ"ל- כמה הפריות בממוצע זוג כמונו עובר עד שההפריה מצליחה? 2.האם כדאי לעשות שוב פיפל? עשיתי 3 פעמים פיפל באותו חודש שלפני ההפריה ה1 שנכשלה. 4.יש לי עודף משקל של כ19 ק"ג. אך מאז ומתמיד הביוץ סדיר ומדויק חודש בחודשו. האם ירידה של כמה קילוגרם בודדים תעזור לסיכויי להרות? אשמח לכל תגובה של בנות שנמצאות במצב דומה לשלי... המון המון תודה והערכה לעזרה כאן.

03/04/2011 | 18:10 | מאת: עדי

יש מחקרים שמראים שיש קשר למשקל, ולתזונה באופן כללי. גם אני כשהורדתי 10 ק?ג הצלחתי להכנס להריון ספונטני (שהסתיים בהפלה). אך לדעתי אי אפשר לתלות את כל התקוות רק בנושא המשקל זה יותר מורכב. ואצלי - אני בעצם עדיין באותו המשקל, ועדיין כאן בפורום... וכמובן שיש הרבה יותר גדולות ממני שאין להן כלל קשיי פוריות.... בקיצור, גם אני מתחבטת באותן השאלות, וכל שכתבתי זו דעתי האישית בלבד.

03/04/2011 | 20:42 | מאת: נועה

אני באמת אכתוב לך על סמך נסיוני ולא כרופאה... 1. הממוצע להצלחה בטיפולי IVF לגילך ולהיסטוריה שלכם הוא 25-30% הצלחה. ז"א שתוך 3-4 טיפולים גג מצפים שתהרי. הסטטיסטיקות לצערי הן עולם אכזר כי לפעמים נופלים דוקא בצד הלא חיובי שלהן.. אבל נסי לעזוב מספרים כרגע ולהתרכז במשימה, ועם הרבה הרבה חשיבה חיובית אתם תצליחו ובגדול! 2. יש רופאים שאומרים שאין שום הוכחה שפיפל אכן עוזר במשהו, ויש שאומרים שכן. אם ביצעת לפני ההפריה הראשונה, אולי נסי הפעם בלי פיפל? 3. לגבי המשקל, אני מהזן שמנסה לשמור על תזונה נכונה, פעילות גופנית ואורח חיים כמה שיותר בריא, אז להערכתי הרבה מאד מאד תלוי בתזונה, ביכולת הגוף להכיל ולקבל הריון, במוכנות הפיזית והנפשית - הכל יחד הוא מכלול מאד גדול ומקיף שבעיני צריך לקחת בחשבון תמיד, ובעיקר כשמנסים להרות. האם ה 19 ק"ג הם המחסום בינך ובין ההריון? אני באמת לא יודעת לבטח בכלל. באמת יש נשים עם הרבה יותר עודף משקל ממך שהרו וילדו ללא שום בעיה. המלצה אישית שלי אליך - את עבר הרית, שזה סימן מעולה שהגוף שלך יודע לקלוט הריון, למה שלא תקחי את ההזדמנות הזו של הטיפולים לידייך, ותחליטי לבצע שינוי ברמת אורח החיים? נסי לבצע יותר פעילות? נסי לאכול קצת יותר בריא? (לא דיאטות בשום אופן, רק להחליט שאוכלים בריא יותר) מה דעתך? בהצלחה יקירתי!

03/04/2011 | 20:44 | מאת: נועה

שעשית היום עוד בטא והיא היתה שלילית??? (((((((((((((((חיבוק ענק))))))))))))))))

אני בת 37, בפעם הקודמת -החזרה ראשונה לאחר השאיבה- החזרתי רק עובר אחד בהמלצת הרופא. החזרתי עובר יפה, 8 תאים, והרירית היתה 11.5, ווהוא לא נקלט לצערי, מחר יש לי החזרה שנייה. אז בנוסף לזה שאני ממש מתרגשת, אני מתלבטת האם להחזיר שניים או שלושה. כמובן שאני לא יודעת מה יהיה מצבם מחר, אבל רציתי לדעת כמה בדרך כלל מחזירים? האם אפשר לקפוץ מהחזרה של אחד - להחזרה של שלושה? מה אתן אומרות?

02/04/2011 | 20:16 | מאת: נועה

קודם כל שיהיה בהצלחה ענקית! לגבי כמה, זו דילמה שתמיד עולה ומאד מאד תלויה בהרבה גורמים. מאחר ואת מעל גיל 35, מבחינת הרופאים הם יציעו לך להחזיר לפחות שניים. מבחינת איכות העוברים - את זה תדעו רק אחרי ההפשרה. הכי טוב זה להחליט במקום, כשהרגליים למעלה ועובדת המעבדה מביאה את הדו"ח על איכות העוברים לאחר ההפשרה. אני אישית חושבת שאם 3 שרדו הפשרה, כדאי להחזיר את שלושתם, כי מראש סיכויי ההצלחה במוקפאים הם קצת יותר נמוכים מבטריים. זו בד"כ החלטה משותפת לכם ולרופא. שיהיה שבוע טוב עם בשורות נפלאות!

03/04/2011 | 06:14 | מאת: עדי

03/04/2011 | 11:46 | מאת: עדי

החזרתי שניים, שניהם שרדו יפה את ההפשרה, עם 7-8 תאים היו מדורגים1 לפני ההקפאה... הרופא לא הסכים שאחזיר 3 - בגלל שהעוברים די יפים מקוה כל-כך שהפעם זה זה!!! 

02/04/2011 | 10:32 | מאת: חברה

מבקשת להבין כיצד בוחרים רופא לטיפולים? איך מאבחנים איזה טיפול נדרש והיכן מבצעים זאת? מה ההחזרים שמקלבים מקופחת חולים כללית?

02/04/2011 | 20:20 | מאת: נועה

אני מניחה שאת מתכוונת לרופא פרטי? הבחירה היא או על סמל המלצות, או מקריאה בפורומים והתרשמות ממה הבנות אומרות ומדווחות, או פשוט ממי שנמצא ברשימת הקופה שלך כרופא מומחה וקרוב למקום מגורייך. הרופא המטפל ישלח אותך ואת בן זוגך לסדרת בדיקות מקיפות שתלויות בגיל, היזטוריה וסוג הבעיה. ההחזרים מקופות החולים עבור רופא שנמצא איתם בהסדר נע סביב 80% שבוע טוב ובהצלחה!

01/04/2011 | 13:04 | מאת: דנית

9 מזרקים של דקפפטיל 0.1 מי שמעוניינת שתשאיר פרטים ואצור קשר. ושיהיה סופשבוע נעים!

03/04/2011 | 22:12 | מאת: דורה

מאד מקווה שכן!!!!! ותודה ענקית בשם כולנו על נדיבותך! דורה.

03/04/2011 | 22:19 | מאת: דורה

דניתו'ש? is that you? אם כן, הרייני המפגרת הכי גדולה ביקום. ואני מתנצלת. קראתי שבדיקת מי השפיר יצאה טובה ושיש לך בן בבטן!!! איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!! שימשיך לך תקין ונפלא ומלא ושההריון יסתיים במועדו בלבד ובלידה נהדרת ובילד בריא ואמא בריאה ואבא בריא, ושתזכו לחיים ארוכים של אושר ושמחה. (אנחנו אוהבות לאחל כאן איחולים מאד מאד מדוייקים וספציפיים. וטפו, טפו, טפו כמובן!) ושוב סליחה, אני באמת באמת מפגרת. תני לי עיפרון ודף עם נקודות ואני לא אדע מה לעשות, עד שתגידי לי שצריך לחבר. בחיי. נשיקות וסליחה. דורה.

31/03/2011 | 21:27 | מאת: דני

הכאבים הולכים ונעלמים, תודה לאל. חוזרת לשגרה בהדרגה. אני חושבת שהשגרה היא התרופה הטובה ביותר. מה שלומך? מקווה שאת דוגרת טוב טוב ובקרוב נקבל שתינו בשורות טובות. אמן תודה על ההתעניינות דני

31/03/2011 | 22:07 | מאת: דורה

שאלתי גם אני אי שם למטה מה אמר לך הרופא. אז מה הוא אמר?

31/03/2011 | 16:21 | מאת: ויקוש

שלום בנותיקרות לאחר זמן ממושך ששואבת אינרגיות חיוביות ממה שקוראת כאן,זקוקה לעידוד ותמיכה פרטנית.אתמול החזירו לי בשלום עוברים אני אחרי מסע ארוך ביותר...כל כך רוצה ומתפללת שהפעם זה יצליח .מחפשת נוסחאת קסם שהפעם זה כן יקרה.עצות יתקבלו בברכה.תודה.

31/03/2011 | 17:07 | מאת: מור***

א-מ-ו-נ-ה!!! תאמיני בעצמך תהיי שמחה, תנסי לא לחשוב יותר מדיי כן או לא... תני לעצמך קצת שקט אולי אפילו סופש מפנק ורגוע באיזה טיול נחמד ובעזרת השם בשורות טובות טובות אמן!!!

31/03/2011 | 20:13 | מאת: מטופלת פריון

אל תחפשי סימנים- לא לחיוב ולא לשלילה, תנסי לשנות החשיבה... לא ?הלוואי שהתשובה חיובית? אלא שמבחינתך את בהריון עד שיוכח אחרת!!! והכי חשוב תעבירי את הזמן בדברים שאת הכי אוהבת לעשות ושיעסיקו אותך מלחשוב על זה . שתי הרבה מים והמון המון בהצלחה

31/03/2011 | 21:00 | מאת: ג'ן

גם אני אחרי החזרה (ביום שלישי). אני בעיקר מנסה לא לחשוב על זה (עסוקה הרבה בעבודה) אבל מצד שני לא לעייף את עצמי יותר מדי ולתת לגוף ולמחשבות לנוח. בפעמים קודמות לקחתי אפילו שבוע חופש אחרי החזרה אבל מצאתי את עצמי יותר מדי חושבת על כל העסק אז הפעם אני יותר שקועה בעבודה וזה עוזר. המון המון בהצלחה ואם את כבר חושבת אז רק חיובי!!!!

31/03/2011 | 21:24 | מאת: דני

קודם כל, בשעה טובה והרבה בהצלחה. אין חוקים. מה שעושה לך טוב. יש כאלה שנחות שלושה ימים ויש כאלה שמאמינות בלהמשיך הכל כרגיל. רק בלי ריצות מרתון (: הרגעי ותהני מהשלווה שאחרי התהליך. ברוך השם, אצלך הדברים עובדים והוחזרו עוברים שזה כבר סימן טוב. מחזיקה לך אצבעות. רק בשורות טובות. אמן דני

31/03/2011 | 22:05 | מאת: דורה

לו רק היתה לנו באמת נוסחת קסם....... יקירתי, אני לא מכירה את סיפור אי הפוריות שלכם, זה בהחלט לא אומר שלא כתבת אותו כאן, ומתאים לי לא לזכור.. אבל בכל מקרה- את אחרי החזרה! הוחזרו לך עוברים! (כמה?) אז את בהריון!!! עד הבטא שתוכיח שאני צודקת, כמובן! אין לי דברי חוכמה או עיצות גדולות. לרצות ולהתפלל שזה יצליח נשמע לי מצויין. תעשי מה שעושה לך טוב כדי לא להשתגע בהמתנה, ואת מוזמנת לפטפט ולהעביר את הזמן גם פה, גם על דברים שבכלל לא קשורים לפוריות. מחזיקה לך אצבעות לבטא מהממת ולהריון מלא ותקין &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

01/04/2011 | 11:53 | מאת: ויקוש

בטוחה שאקרא שוב ושוב את מה שכתבתן לי עד היום המיוחל של הבדיקה.שבעזרת ה תהיה חיובית.בהצלחה לכולנו.

31/03/2011 | 16:19 | מאת: אלה

אני כל כך מבואסת- היום עשיתי בטא ושלילי. זוהי הפריה 1 שלי. היה לי 3 פיפל בחודש שעבר ובחודש של ההפריה- היה לי פרוטוקול ארוך-שבועיים דקפפטיל והמשך דקפפטיל ופיוריגון כשבועיים. האם מנסיונכן- נהוג לעשות הפסקה ? או שהרופא יתחיל עימי כבר החודש טיפול חדש?איך מתעודדים אחרי אכזבה כזאת? תודה לכולכן.

31/03/2011 | 17:03 | מאת: מור***

אלה יקירה... אני בדרך להפריה ראשונה בעוד כשבוע, ואני רוצה לומר לך שאני הכי מבינה מה שאת עוברת... כל ההליך הממושך הזה שבכל יום ויום עוברת המחשבה זה יצליח או לא , אבל אל תיפלי לתוך זה תקומי מהר ותסתכלי ישר קדימה וכן לפי מה שאני יודעת אפשרי לעשות ישר אחרי הפעם הראשונה שוב. תהיי חזקה בשביל עצמך וכמובן לבעלך... והכי חשוב תישארי עם האמונה ובעזרת השם פעם הבאה תתבגרי בטוב שולחת לך חיבוק גדול:-)

31/03/2011 | 18:18 | מאת: אלה

תודה רבה מור על העידוד. הרבה בהצלחה לך!!!!!!!

31/03/2011 | 18:38 | מאת: עדי

אני גם חששתי שהרופא ימליץ לי על חודש הפסקה, אבל לשימחתי אנחנו לא ממתינים וממשיכים רצוף החודש. מקווה שלפחות זה מעודד קצת... שיהיה בהצלחה בפעם הקרובה לכולנו

31/03/2011 | 20:19 | מאת: מטופלת פריון

זה מבאס אני יודעת... ואני לגמרי מבינה את תחושת חוסר האונים... אבל צריך גם להבין שכל התהליך הזה הוא ניסוי ותעייה... אצלי למשל שינו לגמרי את הפרוטוקול אחרי ההפריה הראשונה ולשמחתי הרבה נקלטתי בשניה. שיהיה המון בהצלחה.... תאזרי כוחות להמשך הדרך

31/03/2011 | 21:15 | מאת: דני

קודם כל קבלי חיבוק גדול גדול. הדרך להצלחה לא פשוטה, אבל היא תגיע. הרגעים הראשונים אחרי קבלת השלילי לא נעימים ומותר להתאכזב. אח"כ אספי כוחות והמשיכי לשלב הבא. אני בטוחה שהדרך הארוכה תשתלם בסוף. לגבי ההמשך, אני עשיתי חודש הפסקה בין הטיפולים. הרופאה שלי אומרת שלא נותנים הורמונים חודש אחרי חודש. אני גם חושבת שזה לטובה. אפשר לנוח מכל הריצות. אלה יקירתי, ההצלחה מעבר לפינה. היא כבר פה דני

31/03/2011 | 21:58 | מאת: דורה

הוי, כמה שזה כואב וצורב. במיוחד בפעם הראשונה. ליבי איתך. אני מבינה בדיוק מה את מרגישה. הייתי שם. והכוחות יחזרו לאט לאט, ועם הפרוטוקול החדש מתעודדים ומתמלאים בתקווה חדשה. כי הנפש שלך תפתיע אותך ותגלי שיש בך כוח, ואומץ, ותקווה בכמויות שלא תארת לעצמך! מחבקת אותך חיבוק ענק וחם ((((((((((((((()))))))))))))))) בקשר להפסקה- כל רופא ודרכו. יש שמקפידים על הפסקה של חודש בין טיפול לטיפול, יש שלא, ויש שנותנים לך להחליט מה שאת מעדיפה. האם הבעייה היא ברירית? כמה היתה הרירית לפני ההחזרה וכמה עוברים הוחזרו? שולחת עוד חיבוק (((((((((((((()))))))))))))) דורה.

31/03/2011 | 22:13 | מאת: אלה

הי דורה, הבעיה איננה ברירית. אנחנו מהלא מוסברים .הרירית היתה 11 מ"מ. הוחזר עובר אחד יפה בן 5 תאים. תודה לכל הבנות המקסימות פה בפורום.

31/03/2011 | 12:46 | מאת: דניאלה

הי דורה, תודה על תשובתך אתמול. ברור שאת לא רופאה, אבל את והבנות פה בפורום מחזקות יותר מכל רופא בעולם, ומבינות הרבה מאוד :-) פניתי למרפאה שלי, הם מנסים ליצור קשר עם הרופא בחו"ל. במקביל כתבתי הודעה בפורום רפואי וקיבלתי תשובה יבשה ש"בטא 4 זה חסר משמעות". אלא שהיום הבטא כבר 11.... 30.3 - יום 25 למחזור HCG-4.84 E2-617 PROGESTERONE-61.10 31.3 - יום 26 למחזור HCG-11.30 E2-656 PROGESTERONE-53.5 אני אמורה להתחיל מחר דקא, אבל אם לא יתפסו את הרופא אני לא חושבת שאקח. אני יודעת שכולם אומרים שדקא לא פוגעת בהריון ומכירה סיפורים על בנות שלקחו ובכלל לא ידעו שהן בהריון. מצד שני בהוראות כתוב לא לקחת בשליש ראשון ואחרון. ובדיוק כמו שאני יודעת שאם אני אעשן עכשיו סיגריה אחת לא יקרה כלום ואני לעולם לא אעשה את זה, אני לא מרגישה שזה נכון לי, להזריק חומר לתוך הבטן. מקסימום "הפסדתי" חודש אם לא יתפתח כמו שצריך. ובכלל, אני לא בטוחה כבר אם ללכת להפריה או לא, כי אני כן מסוגלת להקלט (ההריון הקודם הסתיים נורא מהר, נקווה שזה יהיה שונה). תגידי, מה משמעות ירידת הפרוגרסטרון בבדיקות? אלף תודות על הכל דניאלה

31/03/2011 | 21:40 | מאת: דורה

יקירתי, אני האחרונה שאגיד לך מה לעשות, אבל חייבת להגיד לך שיש יותר משני צדדים. למשל, מצד שלישי, על אסטרופם, כתוב לא לקחת בהריון, וזו אחת התמיכות שאני קיבלתי באופן קבוע אחרי החזרות וגם בהריון! זה נכון שמקסימום תפסידי חודש, והגישה הזו בריאה מאד לדעתי, מאד לא מלחיצה את עצמך ונותנת לעצמך זמן. וזה שאמרו לך שבטא 4 היא חסרת משמעות זה יפה כשמדברים על הפריות והזרעות. אבל בטא 11 מיחסי מין היא בכל זאת פוטנציאל להריון!!!! אמנם קטן, אבל פוטנציאל!!! מה שכן, הפרוגסטרון לא אמור לרדת אלא לעלות דווקא. חבל שאין מישהו נוסף לשאול במרפאה. אולי היה שווה באמת לחכות טיפה עם הדקא ולראות מה קורה עם הבטא הזו ואפילו לקחת תמיכה של פרוגסטרון? מה, יש רק רופא אחד במרפאה? זה פרטי?

01/04/2011 | 01:30 | מאת: דניאלה

בנתיים תפסו את הרופא, שאמר לא לקחת את הדקא ולחזור על הבדיקות ביום ראשון. הא אמר שירידת הפרוגרסטרון היא שולית ברמה כזאת ושזה לא ידאיג אותי, ורק לקוות שבבטא ביום ראשון תהיה עלייה. אני כ"כ כ"כ רוצה להאמין, שזהו זה, אחרי כל הטיפולים, ההורמונים, הזריקות, הגוף עשה את שלו, אבל זה קשה ומחלא בחרדות. כמו תמיד, נקווה לטוב. אין אלטרנטיבה אחרת :-) שבת שלום ומבורך לכולן

31/03/2011 | 12:43 | מאת: לאור דואט

היי טופלתי אצל רופא ידוע, אז רק שתדעו שהוא בהתחלה נחמד, אבל רק בהתחלה, ככל שעבר זמן והמשכתי איתו, הפתיל שלו היה קצר, והפך להיות ממש גס רוח.בטיפול האחרון שעברתי אצלו , כל פעם הייתי יוצאת ממנו בוכה.עברנו אצלו השבחת זרע , ועוד 2 טיפולי IVF כושלים. חשבתי בהתחלה שהוא ירא שמיים ועושה את עבודתו מבלי תאבת בצע לכסף. אבל טעיתי, ב IVF השני, הוא שלח את בעלי למיון תאי זרע במעבדה של ברטוב, שכנראה הוא מקבל ממנו אחוזים. שלמנו 3,300 ש"ח. וקיבלנו תוצאות פחות מפעמים קודמות (פחות ביציות הופרו והעוברים היו פחות טובים)זו סתם פעולה מיותרת שהוא שכנע אותנו לעשות.ושעלתה לנו הרבה כסף. כמו כן , בטיפול הראשון שעשינו אצלנו, שהתעוררתי מהשאיבה , בעלי עמד לידי, והרופא צעק לו במזדרון שהזרע שלו לא משהו... אני מאוד נפגעתי בשביל בעלי. שהסתגר בעצמו מרוב בושה ויאוש . וכל ההמתנה לתשובה של הבטא, הייתי מיוסרת מדבריו של הרופא החסר רגשות הזה.

31/03/2011 | 21:33 | מאת: דורה

אני מאד מבינה לליבך, שנפגעת מהרופא. יחד עם זאת, כדי למנוע מצב שתתבעי על הוצאת דיבה, או שיתבעו את דוקטורס, השמטתי את שם הרופא מהודעתך. מה שכן, את בהחלט יכולה לכתוב, לחוד מההודעה הזו, שאת לא היית מרוצה מהרופא הזה רק להזהר מדברים בוטים שעלולים להתשמע כהשמצות. ובקשר לתוכן דבריך- אז שוב, באמת שאני מבינה על מה את מדברת. לי יצא להיות מטופלת של רופא קנאי כל כך שהגעתי איתו לשיחה מפגרת של- האחות אמרה שאת אמרת... היית מאמינה?! אני יודעת שיש חילוקי דעות לגבי המעבדה של ברטוב. למשל, נדמה לי שקראתי בפורום של זיידמן שהוא אומר שלא הוכח שזה עוזר. באופן אישי נראה היה לי שאם בוחרים את הזרע במקרוסקופ כל כך חזק אז סביר שכן יהיה שיפור בתוצאות של ההפריות. אבל גם חברה קרובה שלי ניסתה פעם וזה לא עזר לה. אצלה זה היה הרעיון שלה ולא של הרופא, ובכל זאת, לא עזר, ונכון, זה יקר לאללה! אז בעניין ברטוב אני לא בטוחה שהרופא שלך מקבל אחוזים, אולי, אני לא אומרת שלא, אבל נראה לי שהוא פשוט רצה לעזור. אבל אני בהחלט מסכימה איתך שזה חוסר רגישות, בלשון המעטה, לצעוק במסדרון שהזרע לא טוב, וכולם יכולים לשמוע. לא מספיק קשה גם בלי להביך ולבייש אנשים? ומאד חשוב להרגיש נעים ונוח אצל הרופא ולא להרגיש שאין לו סבלנות אליך. אני מאד מקווה שמצאת לך רופא אחר שאת מתחברת אליו יותר והלוואי שבקרוב תצליחו וכל הכאב הזה יהיה מאחוריכם. לילה טוב, דורה.

31/03/2011 | 08:08 | מאת: לולה

עליתי על הגל... קצת מפחיד פתאום לכתוב את זה, וקשה להאמין אבל אתמול עשיתי בדיקת דם וכשלא יכלתי לחכות יותר אז גם בדיקה ידנית שהראתה שני פסים!!!!!בצהריים התקשרו לספר לי שהבטא יצאה 505... בנות, זה אפשרי! זה קורה! שנתיים של ייסורים... תודה לכן. אני יודעת שלא הייתי פה תמיד ושנעלמתי, אבל אני יודעת, מניסיון, שסיפור עם סוף טוב (התחלה...) מאיר ונותן קצת תקווה למי שמחכה. בנות, אוהבת אתכן ומחבקת. אני בשמיייים!!!

יההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (((((((((((-: איזה חדשות!!!!!! ווואאאאווו, איזו בטא מקסימה!!!! בטח שצריך לעשות גם פיפי על המקל אחרי הבטא היפה הזו. כי חיכית כל כך הרבה לראות את שני הפסים הללו וכדי לשמור את המקלון הזה לתאאאמיד!!! יקירתי, זו התחלה נהדרת! לא תפטרי ממני לפני קולולוש מאושר: קולולולולולקלולולוקולולולושלשלקוקלולולולושלשקלולוקלולולולולולולולקולולולולושלוקולולולוקלולולווקולולושששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש!!!!! הרווחת את זה ביושר!!! (-: יקירתי, שימשיך לך נהדר ומאושר! שיהיה לך הריון תקין ומלא ומפצה שיסתיים במועדו בלבד, בידיים מלאות ובלב מאושר, וימשיך לחיים ארוכים של בריאות ואושר והורות מלאה בסיפוק. ושום דבר פחות מזה!!! איזו פתיחה משמחת סידרת לי ליום הזה!!! אוהבת ומאושרת איתך, דורה.

31/03/2011 | 10:57 | מאת: עדי

כל-כך משמח לשמוע וכל-כך מעודד איזה יופי ברכות זהו, חזרת לחיים, עכשיו הכל מתחיל... בהצלחה!

31/03/2011 | 11:41 | מאת: מור***

איזה יופי מאמי, אמן וכל יום נתבשר בבשורות כאלו שיהיה בהצלחה

31/03/2011 | 14:25 | מאת: דני

איזה כיף לשמוע. שיהיה בהצלחה, שהכל יעבור בשלום. אמן

31/03/2011 | 20:24 | מאת: מטופלת פריון

המון המון מזל טוב!!! שיהיה הריון קל ומשעמם!!!! מגיע לך האושר הזה - המון המון מזל טוב

31/03/2011 | 20:54 | מאת: ג'ן

אולי אני חדשה יחסית בפורום אבל זה נראה שהולך להיות פה חודש טוב אז יאללה - לחיי ההצלחות!

01/04/2011 | 10:43 | מאת: לולה

אני ממש מודה לכן על הכל... ומאחלת לכל מי שעוד בתהליך שתתעורר כבר לבוקר של בטא חיובית! למי שכבר התעוררה שההריון שלנו יהיה חלק וקל ושנשמין מנחת. אני בינתיים חובה תופעות מוזרות שלא שמעתי עליהן והן קצת מלחיצות. כאבי בטן ושלשולים... אולי זה במקום בחילות?? מישהי יודעת? בכל מקרה ביום א בטא נוספת ופגישה עם הד"ר. סופ"ש נעים לכולן!

01/04/2011 | 15:35 | מאת: נועה

כאבי בטן ושילשולים יכולים להיות או מעליה בפרוגסטרון, או מהתרגשות, או מוירוס.... :-) אבל מאד הגיוני שאפשר לקשר להריון. אצלי זה היה הפוך, עם עצירות והתנפחות של הבטן. אם לא עובר תוך יומיים, דווחי לרופא, ותשתי יםםםםםםם של מים.

01/04/2011 | 15:33 | מאת: נועה

מזל טובבבבבבבבבב!!!!!!!!!!! וואו, מזמן לא שמעתי על תוצאה שכזאת! טפו טפו טפו טפו חמסה חמסה &&&&&&&&&&&& שהכל ימשיך תקין ובריא ועגול ומהדר ויסתיים במועד עם אחד או שניים בידיים! אוהו, איזה חגיגות אתם בטח חוגגים :-) מלז טוב מתוקה!

לפני שבוע עברתי הזרעה. ביומיים אחרונים אני מרגישה מדי פעם מעט מיחושים (כאב בטן)הולך וחוזר. האם למישהיא זה קרה? מה זה יכול להיות? האם קשור להזרעה?

30/03/2011 | 23:32 | מאת: דורה

מזכירה לך רק שאנחנו לא רופאות פה. סביר להניח שהמיחושים לא קשורים להזרעה ויש מצב שדווקא רופא משפחה יעזור. מצד שני, לפי מה שכתבת המיחושים התחילו בערך במועד של ההשרשה.... הלוואי שזה זה! בכל מקרה, אם הכאבים ממשיכים או מתגברים חשוב לשאול את הרופא המטפל. בהצלחה!!! דורה.

30/03/2011 | 21:31 | מאת: אופטימית בתחילת הדרך

היי, אני ממש חדשה בפורום... היום עשינו הזרעה 1 והשבחת זרע.. רציתי את עזרתכם ..קצת רקע..אני בת 25 ובעלי בן 33 אנחנו נשואים שנה וכבר שנה מנסים היום לאחר הרבה זמן של ניסיונות טבעיים סוף סוף התחלנו את הטיפולים..ההזרעה ה1 עשינו השבחת זרע וזה מה שיצא לפני ואחרי נתקבל זרע בנתונים: volume:1.5 ml liquefaction:normal concentration:82* 10{6} שש רשום בריבוע motility:50% progressive motility: 30% לאחר העיבוד במעבדה נתקבלו הנתונים הבאים: concentration:82' 10{6} שש רשום כלפי מעלה.. motility:99% total motile cells 40*10 (6 שש רשום ריבוע מציינת כי אני בעלת שחלות פוליצטיות טופלתי בגונאל f במינון של 37.5 ואוביטרל אתמול.. מה הסיכויי הצלחה????????????????

30/03/2011 | 21:40 | מאת: דורה

ברוכה הבאה!!!! מאחלת לך ששהותך במחיצתנו תהייה קצרצרה ושתקלטי להריון תקין ומלא ממש בטיפול הקרוב! האמת היא שאני ממש לא מתמצאת בערכים של זרע, וגם בהורמונים שלנו לא לגמריי.. אבל, אני יודעת שהופניתם להזרעות, לכן ברור לי שמצב הזרע שלכם צריך להיות בסדר, אולי לא מזהיר אבל גם לא במצב קשה, מה גם שציינת שאת בעלת שחלות פוליציסטיות, ולכן אני משערת שזו הסיבה לטיפולים. (אם לא הבנתי נכון- אשמח אם תתקני אותי). בכל מקרה, אפשר לראות בנתונים שכתבת את השיפור בערכי הזרע. אני יודעת שבודקים כמות בנפח, תנועתיות, ואיכות. סיכויי ההצלחה בהזרעה, לפי הגיל שלך, הם, אם אני לא מתבלבלת בסביבות 17% לטיפול. המון המון בהצלחה!!! דורה.

30/03/2011 | 21:48 | מאת: אופטימית בתחילת הדרך

אני מודה לך על התשובה המהירה..אני כל היום חושבת... ההזרעה נבעה משני סיבות. אחת זה העניין של השחלות הפוליצטיות לא הייתי יודעת מתי אני מבייצת וגם ערכת הביוץ לא היתה מראה. וגם לבעליהיתה בעיה בבדיקת זרע המורפולוגיה היתה 2% , הרופא היום היה ממש שמח מהתוצאה של המעבדה. אך למרות זאת אני כל היום במחשבות. מתפללת שזה יהיה הדבר האחרון בטיפולים. השאלה אם יש כאלו הצליחו כבר בהזרעה ה1? או לעבור ישר להפריות? האמת שהוא לא דיבר כלל על הפריות.

30/03/2011 | 19:23 | מאת: עדי

אני קצת מודאגת, החל מיום 11 אני לוקחת 3 אסטרופם 2 מג ביום. היום אני ביום 17, והבדיקות להיום: רירית 11.5, e2-1200, pro-4.5, lh-77 אני רק מחר פוגשת את הרופא... ונוסף לזאת גם שכחתי לקחת אסטרופם היום בבוקר בטעות... מה זה lh-77, זה נורמלי? וזה ששכחתי אסטרופם? מה זה יעשה? אני אמורה להחזיר מוקפאים ביום ראשון.... נא עזרתכן בנות....

30/03/2011 | 21:30 | מאת: דורה

יקירה, לא כתבת כמה זקיקים היו לך במעקב האחרון, אבל, לפי הערכים שכתבת- הרירית שלך יופי, והורמון ה-LH שלך מראה שאת עם כמה וכמה זקיקים נחמדים וטובים. הורמון ה-LH הוא ההורמון שמופרש לקראת הביוץ וגורם להבשלה הסופית של הזקיק. בקשר לאסטרופם- לא נורא אם שכחת אחד. ולסיום, לעידוד- הילדה שלי היא ממוקפאים! המון המון בהצלחה!!!! דורה.

31/03/2011 | 08:45 | מאת: עדי

לגבי שאלתך על מספר הזקיקים - זהו, לא היו זקיקים גדולים, רק שניים של 10, 11 והרבה קטנים, ועוד כל מיני לא צלולים- כנראה שאריות מחודש קודם. לפני כמה ימים במעקב הקודם ביום 11, היו שלושה זקיקים, הגדול 15. יכול להיות שכבר בייצתי? לאיפה הזקיקים נעלמו? (אציין שבחודש קודם עברתי שאיבה, והיו 31 ביציות - נראה לי שזה בודאי קשור הגוף שלי בטח עדיין לא התאושש...) תודה על מילות העידוד, מצפה לפגוש את התאומות שלי...

30/03/2011 | 16:43 | מאת: דניאלה

הי בנות, אחרי הריון כימי שנפל טבעית והזרעה נוספת רביעית שנכשלה, הופניתי ל- IVF. מאחר והוחלט על פרוטוקול ארוך, הייתי בעצם חודש בהמתנה, ללא הורמונים וכו'. אני ביום ה-25 למחזור, בדיקת בטא 4.85, E2-617 ,PROGESTERONE-61.1 מצד אחד זו בטא נמוכה, מצד שני ההריון הכימי הקודם התחיל בבטא 6 ועלה ל-225, מה גם שאני רק ביום ה-25 ביום שישי אני אמורה להתחיל דקא, הרופא שלי בחו"ל, לא יודעת אם להתחיל דקא או לא? מה דעתכן? תודה רבה

30/03/2011 | 21:23 | מאת: דורה

בדיקת בטא 4.85? אף פעם לא שמעתי על בדיקת בטא שבודקת אחרי הנקודה העשרונית. קודם כל, אני חייבת להזכיר, שאנחנו לא רופאות פה. אחרי זה, ככל הידוע לי, אין שום בעייה לקחת דקא בהריון. זו שאלה ששאלתי ושבנות אחרות שאלו, מתוך אופטימיות ותקווה שבדיוק לפני שנתחיל עם כל ההורמונים יתפלק לנו הריון ספונטאני. התשובה שקיבלתי היתה שאין בעייה. ויש בזה הגיון. ובכל זאת- שוב, אני לא רופאה. לכן, גם אם הרופא שלך איננו, האחיות או רופא אחר במרפאה נמצאים, אז הכי טוב שאפשר זה להרים טלפון ולשאול. את יכולה גם לשלוח את השאלה לפורום של פרופ' זיידמן ופרופ' דירנפלד כאן בדוקטורס (פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית).(לפעמים לוקח להם קצת זמן לענות). אבל באמת, הכי טוב זה להתקשר למרפאה שלך. בהצלחה בהמשך!!! דורה.

30/03/2011 | 00:20 | מאת: מטופלת מיואשת

חייבת לשתף...אני נשואה שנתיים וחצי, חודש לפני החתונה נקלטתי להריון בהפתעה מוחלטת שלמען האמת לא הייתי כל כך מוכנה לכך נפשית ובשבוע שישי עברתי הפלה טבעית , מאז אני לא מצליחה להרות, עברתי את כל הבדיקות האפשריות אני ובעלי, ואין שום בעיה שאפשר להצביע עלייה לטענת הרופאים.... עברתי טיפול של איקקלומין, 4 מחזורים של ioi ,ושום דבר לא קרה. עברתי וועדה של ivf ואני אמורה לעבור את השאיבה בשבוע הבא ויש דבר אחד שמפחיד אותי וזה ההרדמה, מקווה שיש פה מישהי שיכולה להרגיע אותי ,אשמח על כך לבינתיים לילה טוב!!!

30/03/2011 | 07:20 | מאת: מטופלת פריון

את יכולה להרגע.... מדובר בהליך פשוט. גם אני פחדתי מאד מההרדמה אבל ביום אחרי 2 הפריות אני יכולה להרגיע אותך ולהגיד לך שזה די פשוט. התהליך לא ארוך ולכן גם ההתאוששות ממנו היא די זריזה. תנשמי עמוק, תבואי משוחררת שיהיה המון המון בהצלחה!!!

30/03/2011 | 09:43 | מאת: ג'ן

אני לא יכולה לדבר בשם כולן אבל אני באמת איפשהו מחכה להרדמה. זאת השינה הכי טובה שלי, באמת, אני חושבת שזה הדבר (היחיד) שבעלי מקנא בו בכל החודש של טיפול שאני עוברת :) זה באמת שלא נורא, דקירה קטנה בוריד (כולנו כבר מתורגלות אז דקירה זה באמת קטן עלינו) ואת ישנה ומתעוררת כבר אחרי הכל. המון בהצלחה בשאיבה!!!

30/03/2011 | 17:52 | מאת: מטופלת מיואשת

תודה רבה על העידוד בנות... את אחרי 2 הפריות ויש בשורות טובות לפחות??

30/03/2011 | 21:02 | מאת: דורה

דבר ראשון- ברוכה הבאה!!!! מקבלות אותך בחיבוק ענק (((((((()))))))))) ומאחלות לך שהות קצרצרה במחיצתנו! דבר שני- בשום אופן לא מיואשת!!!! הנה, את עושה את מה שצריך ובעזרת השם, ההריון התקין והמלא שלך ממש מעבר לפינה! ואחרון חביב- כבר כתבו לך הבנות- ההרדמה היא קצרה וההתאוששות מהירה ויש בנות שנהנות מזה ורואות בכך את הצ'ופר של כל החודש המפרך של הזריקות. תגיעי להרדמה ללא לאק על ציפורניי הידיים, רצוי עם כפכפים, כדי שיהיה לך נוח, אפשר גם ספר לאחרי ההתאוששות ועד שמשחררים אותך, והעיקר- המון המון המון בהצלחה!!! כיף לראות שגם את ציפור לילה. גם אני בדרך כלל. לילה טוב, דורה.

30/03/2011 | 22:58 | מאת: מור

דורה תודה!!! את מקסימה ובשבילך שיניתי את השם, תודה על התמיכה וכייף להיות פה ולקבל את החום הזה שקשה לנסות לקבל אותו ממקום אחר. כמה זמן את פה אם זה בסדר שאני שואלת ואיפה את עומדת עם ה?מצב??

01/04/2011 | 13:07 | מאת: דנית

גמני מאוד מאוד פחדתי מההרדמה, ואת יודעת משהו? זה היה כל כך טוב. בדיעבד, הייתי חוזרת על ההרדמה רק בשביל הכיף :-) שינה מצויינת

29/03/2011 | 22:22 | מאת: חגית

הי בננות, כידוע פיניתי את מקומי פה אבל אתן כל הזמן בליבי.. האמת שאני גם נורא נורא עסוקה בתקופה הזאת אבל אני חייבת לשתף אתכן שיש לי בןןןןןןןןןן.... כמה רציתי בן (אם אתן זוכרות) אז הייתה שקיפות בשבת והיה מרגש מאד מאד מאד והדובדבן שזה בן בכלל זרקה אותנו למחוזות רחוקים.. תשמעו מבחינתי זה עדין פלא ועדין כל בוקר מתרגשת מהבטן שלי ומהתחושות שעוברות עלי וכמובן-מהעובדה שהמסע הארוך שעברנו מאחורינו.. מי היה מאמין... מה שלומכן?? נועה,דורה,דנית,ענת,לי האחת והיחידה,מטופלת פריון ועוד מי ששכחתי...את החדשות לא מכירה אבל מכל הלב מאחלת הריון בקרוב -תקין וקל נשיקות והמשך שבוע נעים חגית

29/03/2011 | 23:22 | מאת: דורה

איזה כיף שהתגעגעת אז באת! וואו!!!!!!!!!!!!!!!!! יש בן בבטן!!!! יקירתי, כמה שזה מרגש לקרוא!!! שימשיך לך ככה, שמח ומתרגש ונפעם והעיקר העיקר- מלא ותקין ונפלאאאא! נשיקות }}{{ דורה.

30/03/2011 | 09:49 | מאת: מטופלת פריון

היי מותק, איזה כיף לשמוע :-) העיקר שיהיה בריא... איזה שבוע את כבר? אני כבר בשבוע 8 ... מקבלת באהבה את כל החולשות, בחילות, סחרחורות:-) האמת אני מאד רציתי בת...ויש לי תחושה חזקה שזה בן אבל בכנות... מה שיבוא - יבוא אני אשמח!!!! אני לא מבינה איך אבל כבר קיבלתי בטן הריונית ... נראה לי שאני אהיה מזה שמנה! שיהיה אחלה יום

01/04/2011 | 10:49 | מאת: ענת

גם לי יש בן חמוד ומתוק אני אחרי מי שפיר פיניתי את מוקומי כמוך לבנות החדשות שיהיה לך המשך קל ומשעמם כבר עבר 19 שבועות ואני כל יום קמה בבוקר ובודקת שזה לא חלום

01/04/2011 | 13:00 | מאת: דנית

איזה יופי לשמוע שאת אחרי השקיפות ושהכל בסדר, זה באמת מרגש. גמני כל בוקר עדיין מופתעת מהסטטוס ההריוני, זה כנראה לא יעבור לנו :-) גם לי יש בן, שכבר התחיל להתאמן בכדורגל בתוך הבטן שלי, וזה אושר סופית אחרי שהגיעו התוצאות של המי שפיר (הכל תקין!!!). רק קחי בחשבון שלפעמים בשקיפות טועים (אצלי טעו...) אז תגיעי לסקירה (מתי?) עם ראש פתוח. חגיתוש, אני כל כך שמחה לשמוע שהתקופה המבאסת מאחורייך, תהני מכל יום ומכל רגע ושימשיך הכי טוב שיכול להיות.. תעדכני

01/04/2011 | 15:53 | מאת: נועה

שמחה מאד לשמוע שהמי שפיר תקין!!!! זהו, עיקר הבדיקות מאחוריך! נשאר רק הגועל של הסוכר עוד מעט...חחח תהני מהבעיטות, אין אין אין עליהן! שבת שלום

01/04/2011 | 15:51 | מאת: נועה

כמה נפלא שיש בן והכל תקין!!!!!! טפו טפו שימשיך תקין ונהדר וארוך ויסתיים במועד בידיים מלאות! טפו טפו אצלי הכל מצוין, תופחת והולכת, אוהבת כל רגע. מתחילה לחשוב כמה עצוב יהיה אחרי שאלד שלא אהיה שוב בהריון כנראה... אבל דיה לצרה בשעתה :-) שבת שלום מתוקה ותמשיכי לבקר!!!!

01/04/2011 | 16:27 | מאת: דנית

למה שלא יהיה עוד הריון??? בכל מקרה, תתמקדי בכאן ועכשיו..