פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

17/02/2011 | 18:12 | מאת: דנית

הלוואי שתראי דופק (לפחות אחד) חגיגי לכבוד שבת. בהצלחה ותעדכני!

19/02/2011 | 13:13 | מאת: חגית

עוד שעתיים.... אעדכן

17/02/2011 | 16:47 | מאת: מור

מישהי יודעת אולי באיזה ימים נעשה הפיפל? אם אני רוצה לעשות פיפל האם זה בהכרח אומר שצריך להפסיד חודש? או שניתן לעשות הזרעה/ הפרייה באותו חודש. הבנתי שלכל רופא יש גישה משלו. הרופא שלי עושה פיפל ביום ה-21 וה-28 בלבד ורק חודש אחרי מבצע את השאיבה. מישהי מכירה אופציה אחרת? אנחנו ממש לא רוצים להפסיד חודש נוסף

17/02/2011 | 19:43 | מאת: אלה

לי עשו החודש פיפל ביום ה8, ה12 וה21 מתחילת המחזור. ואכן מפסידים לצערנו חודש , אך אולי מרוויחים בחודש הבא סיכויי הצלחה גבוהים יותר בהפריה. אני לקחתי 2 אופטלגין בשעה לפני הפיפל. כדאי לדעתי לקחת להקלה. בהצלחה רבה!

17/02/2011 | 22:26 | מאת: נועה

תכף הולכת לקרוא מתחת... לפי מה שהבנתי עד היום בד"כ לא מבצעים טיפול באותו חודש של הפיפל אלא רק לאחריו. הרחם צריך לחדש רירית באופן שונה לאחר פיפל עד כמה שהבנתי. לגבי באיזה ימים, אני ממש לא יודעת.

17/02/2011 | 14:18 | מאת: דניאלה

מה שלומך? מחכה לתשובת הרופא שלי אחה"צ, אבל כמובן שרוצה להתייעץ עם הרופאה האמיתית שלי :-) כזכור אני מטופלת במנגון לקראת הזרעה. יום 11 לווסת, זקיקים בגודל 18, 14, 11 E2 - 783 progresteron - 1.10 מתי צפוי הביוץ? בגלל שהסופ"ש מתקרב ואין בדיקות דם בקופ"ח, אני חוששת שיגידו לי להזריק אוביטרל בשבת והזרעה בראשון, ואז אני אפספס את המועד. זה קרה לי במחזור טיפול הראשון וויתרו על ההזרעה... תודה יקירתי

17/02/2011 | 22:29 | מאת: נועה

תודה על המחמאה, אבל רופאה ממש אני לא...חחח סתם אוהבת לעקוב אחרי מה שלמדתי פה מכן! לפי הפרוגסטרון לא נראה לי שיש חשש לפספס משהו לפני יום ראשון. נשמע גם שהזקיק המוביל יהיה בראשון בדיוק בגודל המתאים. גם האסטרדיול בשביל 3 זקיקים עדיין נמוך. מאד יתכן אוביטרל בשבת והזרעה בראשון, ולא חושבת שיפספסו הפעם. למה מחר את לא עושה עוד מעקב? ליתר בטחון?

17/02/2011 | 23:17 | מאת: דניאלה

הי נועה, אוווווווווווווווף סליחה, עכשיו אני יכולה להמשיך. במרפאה שלי אמרו לי לבוא לעשות הזרעה ביום ראשון ואם אני ממש רוצה, אז מעקב לפני בראשון בבוקר, אבל בכל מקרה להזריק אובטירל בשבת והזרעה בראשון. אין אצלנו מעקבים בסופ"ש... אמרתי להם שאני מרגישה קצת כאילו זה להמר על הגוף שלי, אז האחות הראשית אמרה שבסופ"ש תמיד יש קצת אילוצים אבל עם הנתונים האלה בראשון לא יהיה מאוחר. אני סתם כותבת וכותבת בלי שיש לי ממש מה להגיד. אין לי כח יותר ואני מבינה שזה גם לא כ"כ משנה, היו מחזורים עם E2 כזה והיו עם אחר, היו זקיקים רבים ומעטים ובתכלס זה לא שינה את התוצאה. אז מי יודע, אולי הפעם? מה דעתך על יחסי מין? כדאי בשישי/בשבת או שלא? תודה רבה רבה רבה על הכל לילה טוב

17/02/2011 | 13:05 | מאת: מור

כבר כמה חודשים שלא הייתי כאן בפורום. התנתקתי קצת... חזרתי בתקווה לקצת תמיכה או עידוד. נגמרו הדמעות כבר. אין לי כוחות אפילו לבכות. שוב שלילי. אחרי שנתיים וחצי. הזרעות, 4 הפריות, מוקפאים, שאיבות ציסטה. שוב שלילי. לא ברור לי איך ממשיכים. לא נראה שהגוף שלי מושפע בכלל מכל המאמץ. פעם אחר פעם מחזירים עוברים יפים ופעם אחר פעם המחזור מגיע כמו שעון, אפילו לא נותן הזדמנות להגיע עם תקוות לבטא. עברה כבר כמעט שנה מאז ההריון הכימי ומאז כלום. עד מתי ממשיכים לנסות? איך אפשר בכלל לחזור ולהאמין אחרי כל כך הרבה כשלונות?

17/02/2011 | 22:36 | מאת: נועה

תארתי לי שרצית קצת שקט ולהתנתק.... אבל חיכיתי לך פה. קיוויתי כמובן שתבואי עם בשורות מהאגדות, ונורא נורא כואב לי שזה בדיוק הפוך. מאד רציתי שבפעם הרביעית זה יעבוד בשבילך. מאיפה ממשיכים? מההודעה שכתבת למעלה על הפיפל. (את כתבת אותה נכון?) כבר לבד החלטת שאת ממשיכה, נכון? כי ככה אנחנו בנויים. מצפים, מקווים, מתאכזבים, מתאבלים, אבל תמיד קמים באיזשהו בוקר ואומרים - אוקי, אפשר להמשיך. יש איזה מנוע קטן ונחבא אצלנו הנשים, אנחנו רוצות לחתור ולחתור עד לילד. עד שהוא יהיה בידינו. ולא יעזור לך כמה תתאבלי, וכמה תכאבי, ותשאלי עד מתי. המנוע הזה לא ירפה ממך. עד מתי בכלל אפשר להמשיך? עד הילד - ברור! יפתי, גם אני לא האמנתי שאגיע לטיפול חמישי. והגעתי, וזכיתי. חשבתי לתומי שהנה הפעם הפקנו לקחים, הבנו איך לטפל, ובצ'יק זה יגיע. אחרי הכשלון הרביעי באמת כבר כמעט ציפיתי לכשלון חמישי. והוא לא בא... כבר כמעט שקעתי ברוטינה של הטלפון המגעיל שמבשר את הזוועה. אבל פתאום הקול היה שמח ובישר על הריון. גם שלך יבוא מורקי. הלוואי שיכולתי להגיד לך בדיוק מתי, אבל הוא יבוא. את בריאה, את חזקה, ואת בעיקר רוצה את הילד. אז קחי מאתנו כל מה שאת צריכה כדי לאסוף את הכוחות - ויאללה. ממשיכים. כי אין דרך אחרת! שולחת לך ((((((((((((חיבוקים מוחצים)))))))))))) מכל ליבי

17/02/2011 | 10:01 | מאת: דנה

עדכני אותי..כמה מה מתי ..סקרנית ומחזיקה לך את כל האצבעות שבגוף אמן! שיהיו שאיבות יפות יפות והרבה הפריות אמן! ספרי לי, ואם את צריכה לשאול משהו, להתייעץ את יודעת היכן למצוא אותי :)

17/02/2011 | 11:58 | מאת: נועה

17/02/2011 | 20:20 | מאת: מטופלת פריון

תודה על ההתעניינות. הייתי בבוקר-שאבו 11 ביציות (שנראה לי שזה יותר טוב מפעם קודמת כי אז שאבו רק 7 ) ההחזרה ביום ראשון - מחזיקה אצבעות שהן יופרו ויהיו חזקות :-) הייתי תשושה בטירוף אחרי - יותר מפעם קודמת ועכשיו אני בדיוק יוצאת עם אישי להופעה של מירי מסיקה ורמי קלינשטיין בהיכל התרבות :-) מישהי יכולה להסביר לי קצת על קפואים - אם כדאי...אם זה עולה כסף.. אם יש לזה אחוזי הצלחה..אם זה מקצר תהליך.. סתם למקרה ו.... אחלה ערב :-)

17/02/2011 | 22:38 | מאת: נועה

אחרי שאיבה? סחטין על הכוחות! לא היה עדיף קצת לנוח?... על מוקפאים לא אנחנו מחליטות, המעבדה מחליטה מי מהעוברים ראוי להשלח להקפאה ומי לא. זה לא עולה כסף. פשוט רואים כמה מחזירים, מי נשאר ומה מצבו. מקווה שנהנתם בזמן שהילדים שלכם עובדים קשה במעבדה!

17/02/2011 | 10:01 | מאת: דקלהnew

אז החלפתי רופא וגם התחלתי דיקור סיני. השבוע עברתי סבב עם תוצאות יפות, ועכשיו יש לי עובר קומפקטד חתיך בן 8 תאים שאני מקווה שיחליט להשאר :) לגבי הדיקור בהתחלה הייתי סקפטית מאוד אבל אחרי שהגעתי לפגישה כולי כאובה ומקופלת מהזריקות, חזרתי הביתה הלכתי לנוח וכשקמתי שמתי לב בהפתעה גמורה שפשוט הפסיק לכאוב לי. אז אני עדיין סקפטית אבל קצת פחות :) מצרפת גם כתבה שמי כמונו יכולות להבין. הלוואי והיה אפשר לעזור... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4029770,00.html

17/02/2011 | 12:00 | מאת: נועה

לעוברון החביב שלך שיבין שאין לו דרך החוצה אלא בעוד 9 חודשים!!!!!! שמחה מאד שהלכת לדיקור, זה בהחלט עובד ועוזר לגמרי! שיהיה יום נפלא אשתדל לקרוא את הכתבה מתישהו...

16/02/2011 | 23:11 | מאת: שני

שלום בנות אני בת 42.5 עברתי 5 הזרעות שלא צלחו. כעת אני לפני הפרייה חוץ גופית לראשונה. הבעייה שלי שעם הורמונים ובלי הורמונים,תמיד יש לי רק זקיק אחד שמגיע ל16-17 מ"מ.הזרע של בעלי תקין. 1 האם ישאבו זקיק בודד אחד? 2 האם אין סיכוי להריון/הפרייה מזקיק אחד 16-17?

17/02/2011 | 00:17 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך מעבר מהיר מאד לעבר ההריוניות שלנו! בוודאי שישאבו זקיק בודד. אם זה מה שאת מפתחת עם הורמונים אז עדיף לבצע IVF על בסיס מחזור טבעי עם ביצית שלך. כך יוכלו לראות גם מה איכות הביצית שמתקבלת והעובר שמתפתח. כשהזקיק שלך מגיע ל 16-17, מה רמת האסטרדיול ופרוגסטרון לפני ההזרעות שעשית? איזה הורמונים קיבלת ובאיזה מינון? יש סיכוי להפריה בגודל זקיק כזה, אבל זה לא נשמע שהביצית בשלה מספיק, ולא תמיד העובר ימשיך להתפתח. צריך לדעת גם רמות הרומונים בזמן השאיבה, ולפי זה קל יהיה יותר להעריך בשלות. שיהיה בהצלחה גדולה!

17/02/2011 | 07:02 | מאת: שני

ראשית תודה על תשובה מהירה. האמת הפעם רציתי לעשות מחזור טבעי,אבל רופא שאני מטופלת אצלו אמר עדיף להוסיף מעט מונופור. כך זה יחזיק יותר טוב... בכל אופן,ההורמונים שאני מקבלת זה מונופור+צטוטראייד 3 אמ' מונופור ביום. היום למשל הזרקתי לפנות בוקר אוביטרל. אסטרדיול היה 1050 פרוגסטרון 2 זקיק 17 מ"מ. שאיבה אמורה להתבצע יום שישי הקרוב. 1 האם להערכתך ונסיונך ההורמונים מראים על בשלות של הזקיק? או שהם נמוכים? 2 האם זה לא מאוחר מדי לבצע שאיבה יום שישי?כי ביום רבעי כבר היה 17 מ"מ.ואצלי בד"כ לא גודל יותר מ16-17 מ"מ,חוששת שזקיק לא ייעלם עד יום שישי.-יש מצב כזה? תודה על תשובות

16/02/2011 | 19:23 | מאת: דני

היום עברתי היסטרוסקופיה כדי לנסות לברר מה גרם לעובר להפסיק להתפתח. הדופק הפסיק בשבוע שמיני. בבדיקה גילו שהייתה הידבקות שחילקה את הרחם לשניים. הרופא אמר שהוא פתח אותה והכל תקין עכשיו. אני מאוד מקווה. שאלתי אותו, אם זאת יכולה להיות הסיבה למה שקרה והוא אמר שיכול להיות, וגם יכול להיות שההידבקות היא תוצאה של הגרידה שעברתי לפני חודשיים. כל כך מקווה שעכשיו תתחיל תקופה טובה יותר. אני אמורה לעבור החודש שאיבה על בסיס טבעי. יש מישהי שעברה את זה? נשיקות לכולן ורק בשורות טובות דני

17/02/2011 | 00:19 | מאת: נועה

טוב לשמוע שמצאו מה העניין ושהורידו את ההדבקות! מקווה מאד מאד שלא תחזור כי מי שימלא לך את הרחם לא ישאיר מקום לאף אחד חוץ ממנו! אני עברתי שאיבת ביצית טבעית, קלי קלות, הלוואי וכל הטיפולים היו כאלה... בהצלחה יקירתי, מחזיקה אצבעות שהפעם את סוגרת עניין &&&&&&&&&&&&&&&&&&

17/02/2011 | 08:24 | מאת: דני

הידבקויות יכולות לחזור? כלומר, באותו מקום או שהתכוונת להידבקות אחרת? כשעשית שאיבה טבעית, כמה ביציות שאבו לך? זה היה בהרדמה מלאה? הרבה שאלות.... (:

16/02/2011 | 14:29 | מאת: מטופלת פריון

היי, שתי שאלות קטנות... 1. אתמול כשהזרקתי אוביטרל - השפריץ לי קצת החוצה...זה לא יהרוס נכון?! 2. אם השאיבה שלי מחר בבוקר במדיקל סנטר בהרצליה - מתי תהיה ההחזרה?

17/02/2011 | 00:21 | מאת: נועה

אני לא יודעת כמה השפריץ החוצה, מקוה שמעט מדי כדי להשפיע. בכל מקרה, זה הזריקת עידוד הסופית, כך שהזקיקים ממילא כבר כמעט מוכנים, רק צריכים בעיטונת קטנטונת! רוב הסיכויים שההחזרה תהיה ביום ראשון בבוקר. &&&&&&&&&&&&&&&&&&& שאיבה מוצלחת וקלה &&&&&&&&&&&&&&&&&

17/02/2011 | 06:22 | מאת: ענת

שיהיה שאיבה קלה שיהיו רק בשורות טובות לא נורא לגבי האוביטרל שום דבר לא יהרוס לך ומיום ראשון נתחיל לספור את הימים לבטא חיובית שיהיה לך יום מקסים

16/02/2011 | 13:49 | מאת: חגית

מכל הלב שתהיה שאיבה קלה ותנובה מוצלחת...

16/02/2011 | 14:23 | מאת: מטופלת פריון

תודה! תודה! תודה! אני חייבת התייעצות קלה...הייתי אמורה להזריק אתמול את האוביטרל וכשבאתי להזריק ...קצת השפריץ לי החוצה - ממש קצת - את חושבת שזה ישפיע? אני מזה מפחדת. ושוב המון תודה - אני ממש אבל ממש רוצה שזה יצליח החודש :)

16/02/2011 | 12:10 | מאת: דנה

אני לא יודעת מה בדיוק אני מרגישה, אם בכלל. מן תחושת רייקנות, כזאת שמגיעה כשאר נכשלת במשהו ואין לך מושג איך להתמודד,כזאת שמגיעה כשאר מאבדים מישהו\ משהו יקר ללביכם, כזאת שהלב כואב ממנה, אבל באמת כואב. אין דמעות - וזה גרוע יותר, כנראה הם כבר נגמרו וכנראה שזהו השלב שבו אני מעכלת את הדברים. היום שוב לא נמצא עובר וכנראה שהרופא יבקש שאפסיק את התמיכה. מתה כבר להיות מאחורי כל זה... מקווה שאכן השק יצא במלואו במהרה ולאחר מכן אקבל את המחזור ונתחיל טיפול חדש. תגידו, איך בודקים שהכול יצא? בא"ס ? מישהי יודעת אחרי כמה זמן אני אקבל את המחזור שלי? יש לי מלא מלא שאלות והייתי מתה להפטר מהדבר הארור הזה שגורם לי לאי נעימות בבטן ולתחושה מגעילה. היום הבנתי שאני רודפת סביב הזנב שלי כבר שנתיים, כנראה שדברים כאלו קורים הם מוציאים אותך שניה מהמעגל הזה שנכנסת אליו בלי לשים לב וגורמים לך להסתכל לתוכו, לבפנים ולהבין שהמרדף הזה לא תלוי בך, הלוואי שכן- חודש אחרי חודש של נכשלים, וכבר שמגיע החיובי הוא עטוף ברע. בפעם הבאה אני לא מחשיבה עצמי בהריוןם עד לאחר בדיקת דופק לפחות. עדיין לא החלטתי אם מיד להמשיך טיפול בקבלת המחזור או לחכות חודש אחד...אולי בסוף אחליט לעשות הספקה של חודש ולנסוע לטייל איפשהו...אני זקוקה לזה. לנופש :) סליחה על הבשורות הלא טובות על הבוקר, מקווה שבפעם הבאה אגיע עם בשורות טובות יותר.

16/02/2011 | 13:03 | מאת: לימורי

יואו דנה, את אומרת את כל המילים שאני אמרתי בעבר, בדיוק. את מיואשת ברמות וזה מדהים הדמיון של המצב שבו אני הייתי. לי היו תאומים שנלחמתי עליהם, אך לצערי אחד אחרי השני לא החזיקו מעמד, באחד לא היה דופק ולני היה דופק איטי מאוד ורק נס היה מציל אותו אבל צערי זה לא קרה ואני יכולה להזדהות איתך ועם כל מילה שרשמת כאן, פשוט רציתעי להיות אחרי ה"הורדה" הזו, התאשפזתי והחדירו לי נרות/כדורים ופשוט הייתי אמורה להמתין בסבלנות עצומה עד שהכל ייצא החוצה, אוףףףף, רציתי למות! ובעלי החמוד ניסה כל הזמן להצחיק אותיולעודד אותי... אבל מצד שני כל כך שמחתי שבכלל נקלטתי להריון!!! זו כבר התחלה... וכעת אני אמא לשני בנים מדהימים משני הריונות לאחר הפריות (הפרש של שנתיים). מותר לך להתעצב (בלשון המעטה)ולכאוב, אבל אל להשבר, את חייבת להמשיך, לצבור כוחות וקדימה לעבודה. את רוצה ילד או לא???? אל תשברי, אני ההוכחה שבסוף יש הצלחה!!! וגם את תצליחי בע"ה.

16/02/2011 | 19:15 | מאת: דנה

ראשית תודה רבה על העידוד. באיזה שבוע היית שהחדירו לך כדורים? הרופא שלי אמר היום שאני אצטרך לעבור שאיבה\ גרידה עדיין הוא לא יודע רק בשבוע הבא במידה ולא יצא אז הוא יוכל לדעת כשאר אבצע א"ס. היום ביקשתי ממנו שהוא יבצע זאת, הוא אמר שהוא ממש ממש ממש ישתדל ושהוא לא יזרוק אותי לסתם בית חולים אלא ישתדל שזה יהיה באסותא - מקום מוכר ורגוע. מקווה לטוב ובטוח אחרי ש"זה" יצא אני ארגיש הרבה יותר טוב עם עצמי כי עכשיו שזה בתוכי זה מפחיד, מה יקרה עם יהיה שטף דם? אולי זה יכול לגרום לי לזיהומים ? וכל מיני כאלה ...בטח את מכירה :)

16/02/2011 | 14:27 | מאת: מטופלת פריון

אני מבינה שזה כואב...ומאכזב...אבל איזה ברירה יש לנו?! אנחנו חייבות להתגבר על זה ולהמשיך הלאה ולהאמין שבסוף נקבל את מה שחיכינו לו כ"כ!!!!!!! קבלי חיבוק גדול ((((()))))

16/02/2011 | 16:16 | מאת: קומפקטית

אני כלכך מבינה את כאבך....מה שאת עוברת הוא אכן קשה.. תני לעצמך את הזמן להתאושש לאט לאט. אל תדחקי בעצמך לקום מהר כאילו כלום. יש כאן הרבה בנות שעברו דרך קשה מאוד ע"מ להיכנס להריון. כל אחת והבעיות שלה או של בן זוגה. בסוף זה יקרה וגם את תהרי, אני אישית מכירה מישהיא שעברה IVF עם הריון ראשון לא תקין שהסתיים ואז נקלטה די מהר לאחר מכן. חזקי ואמצי. נשיקות וחיבוקים

16/02/2011 | 19:17 | מאת: דנה

ראשית, תודה על העידוד... שנית- מגיע לך המון מזל טוב! סורי שלא "הייתי כאן " ממש והתייחסתי יותר אבל איזה כיף לשמוע! את יודעת כבר כמה נקלטו? מאחלת לך הריון תקין, משעמם ושיגמר בידיים מלאות אמן! כ"כ מעודד הסיפור שסיפרת לי, בימים כאלו נותר לי רק להאחז בסיפורי הצלחה, תודה רבה על התמיכה:)

16/02/2011 | 19:08 | מאת: דני

כפי שכבר כתבתי לך לפני כמה ימים, מאוד מבינה את מה שעובר עלייך. עברתי דבר דומה לפני חודשיים. אני יודעת שקשה לנחם אותך עכשיו והכל נראה כל כך קשה, אבל תאמיני לי התחושות הקשות נעלמות ותמצאי את עצמך בסבב חדש. כשזה קרה לי, הבנתי שזה דבר שקרה לכך כך הרבה אנשים שאני מכירה ואפילו לא ידעתי. לכולם דרך אגב, יש כמה ילדים היום. זאת כנראה הדרך של הטבע להמשיך רק הריון תקין. קחי לך את הזמן, תתפנקי ואחרי שתתאוששי המשיכי הלאה. אני בטוחה שיהיו לך ילדים חמודים ומתוקים. חיבוק גדול דני

16/02/2011 | 19:19 | מאת: דנה

הייתי מאוד רוצה לשמוע מאחר ומאוד מדאיג אותי כל העניין של מתי אוכל לחזור לטיפולים. עברת גרידה ? שאיבה? כדורים? מה היה לך אם יורשה לי לשאול וסליחה על החטטנות זה רק מדאגה ומרצון להשען על משהו .. לפי מה שכתבת, לפני חודשיים, זה אומר שמיד במחזור הראשון לאחר המקרה התחלת שוב טיפולים?

17/02/2011 | 00:30 | מאת: נועה

כל סוף הוא התחלה חדשה... קלישאה, אבל זאת האמת. כל מה שהבנות סיפרו לך נכון ואמיתי. אחרי הריון לא תקין יש הרבה ילדים בריאים. כשתתאוששי מהטראומה, תביני שהגוף שלך הוא חכם גדול. הוא רק עושה חזרה גנרלית להריון האמיתי והנפלא והתקין שמחכה לך מעבר לפינה. והוא יבוא. ההריון הזה שלך אישר לי את זה, את יודעת להיות בהריון, אז אין סיבה שלא תהיי בקרוב, והו יהיה ארוך ונורמלי! מתפללת בשבילך שמה שלא תצטרכי לעבור - גרידה או שאיבה או כדורים - שיעבור חלק, הכי קל שאפשר ויקרב אותך אל הדבר האמיתי. אם את שואלת אותי אישית, הייתי עושה בהחלט איזה הפסקה של חודש, אולי אפילו חודשיים. נוסעת, מנקה את הראש, את הלב. מתרחקת קצת, וחוזרת עם אנרגיות חדשות. (((((((((חיבוק עצום))))))))))) מכל כל כל הלב!

17/02/2011 | 09:48 | מאת: דנה

כן כנראה שאעשה הפסקה קצת...חודש, ננסה טבעי :) תגידי נראה לךש אני רציכה לבקש בדיקות דם לקרישיות יתר בדם? בגלל המטומה שהייתה לי?

17/02/2011 | 07:06 | מאת: ענת

הסוף יהיה רק שתגיעי לחדר לידה ותגידי סוף סוף ילדתי קצת הפסקה קצת פינוק אחרי תקופה לא קלה תני לגוף שלך ולנפש להתאושש קצת לא הרבה כי ההריון הבא יהיה תקין מתחילתו ועד סופו שולחת לך חיבוק ענקי

16/02/2011 | 10:34 | מאת: מיטל

16/02/2011 | 10:36 | מאת: מיטל

היי נועה מאתמול בבוקר אני התחיל לי דימום און אוף זיידמן אומר להמשיך אם התמיכה למרות הדימום מה לעשות? מיטל

17/02/2011 | 00:32 | מאת: נועה

כמה עוברים החזירו? באיזה יום את להחזרה היום? על איזה תמיכה? &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& כל כל כל אבל כל האצבעות שלי בדום מוחלט בשבילך!

16/02/2011 | 11:45 | מאת: לימורי

היי מיטל, בכל הנסיונות שלאחר הפריות, במשך ה-12 ימים לפני בדיקת הדם לא הופיעו דימומים אבל לצערי לא היה הריון בסוף. אבל, דווקא בנסיונות שהופיעו דימומים זה תפס ואכן היו הריונות ונולדו לי 2 בנים בשני הריונות שונים. מה שאומר שאין לך מה להתעצב כרגע כי אולי זה הריון שדורש תמיכה חזקה יותר ואני מדברת על זריקות בישבן ולא בנרות וכאלה... בהריון השני שלי אני דרשתי את התמיכה בזריקות למרות שידעתי כמה הם קשות, אבל שוות! בהצלחה...

16/02/2011 | 12:49 | מאת: מיטל

היי לימור זה פעם ראשונה שזה קורה לי ככה עד עכשיו ההפריות האחרות שלא צלחו היו עם פחות כאבים ובלי דימומים ההפריה הזאת גם החזירו לי יותר עוברים וגם יש לי יותר כאבים אני מנסה לא להתייאש

16/02/2011 | 09:15 | מאת: efi22

שלום ובוקר טוב, אני צריכה להתחיל בטיפולי פוריות ואני מעוניינת לקבל חוות דעת/המלצות על רופאים באיזור הצפון. שמעתי על ד"ר לויט נתן,ד"ר איסקוב וד"ר קלדרון. אם מישהי ממכן טופלה אצלם ויש לכן חוות דעת טובות או רעות אני ישמח. זה מאוד קשה לבחור רופא שבעצם יקבע את גורלכם ואת סוג הטיפול בנושא כזה רגיש. מי שרוצה יכולה לענות בפרטי:[email protected] תודה מראש לעונים.

16/02/2011 | 11:39 | מאת: לימורי

היי לך, אני ממליצה בחום על ד"ר איסקוב דוד!!! רופא נהדר, עם בטחון ותוצאות מוכחות-נולדו לי 2 בנים מדהימים בהפרש של שנתיים וזאת בטיפולים אצלו. חוץ מזה, הפנתי אליו 2 זוגות חברים שלי ולשניהם נולדו 2 בנות מתוקות. מומלץ!!!

17/02/2011 | 13:43 | מאת: efi22

17/02/2011 | 14:41 | מאת: שני

ד"ר איסקוב, אני ממש מרוצה. גם נחמד וגם מקצועי. אני מטופלת אצלו דרך קופ"ח כללית בזבולון אך יש לו גם קליניקה פרטית

15/02/2011 | 21:54 | מאת: דניאלה

אני לקראת הזרעה רביעית, היום עשיתי א"ס וקצת התאכזבתי, 2 זקיקים, אחד 11 והשני 14. עם הגונאל היו כל פעם 4-5 זקיקים גדולים בשלב הזה. הרופא אמר שאקח עוד יומיים מנגון ואחזור על הבדיקה, ושלמרות הזקיקים הקטנים, ה- E2 שלי 640 וזה הרבה יותר מהפעם הקודמת וזה מעולה. אני כבר לגמרי מבולבלת מעניין בדיקות הדם. הרי אומרים בפירוש שה- E2 עשוי להיות גבוה בגלל ההורמונים וכו' וכו', אז לפי מה יודעים איך והאם ומתי להתייחס לזה? נראה לי שהחודש קצת אבוד, לא יודעת למה. פשוט לא נראה לי שתוך יומיים יהיה שינוי משמעותי בזקיקים. האם הביוץ מתרחש רק כשהזקיקים מגיעים לגודל של 17-20, או יכול להתרחש גם כשהם קטנים יותר? תודה

15/02/2011 | 22:13 | מאת: נועה

אני לא חושבת בכלל שהחודש אבוד! אם הרופא אומר שהאסטרדיול הפעם יותר טוב, ז"א שעבור כמות הזקיקים שיש כרגע הוא מדויק ומתאים יותר. מאד הגיוני שבפעמים הקודמות חלק מהזקיקים לא היו בשלים כי האסטרדיול לא היה גבוה מספיק. כדי להגיע לשלב לפני הביוץ האסטרדיול צריך להיות סביב 1500 יותר או פחות והזקיקים לפחות 20ממ. זקיק בשל בזמן ביוץ הוא בין 22-24ממ. זה עדיין מוקדם יקירתי, יש לך עוד כמה ימים טובים לפני הביוץ. ממש עדיף 2 זקיקים בשלים וגדולים מהרבה קטנים ולא בשלים... לילה טוב!

15/02/2011 | 21:08 | מאת: דורה

איך את מרגישה? ואיך הלך? בעזרת השם, הביציות והזרעונים שלכם משתעשעים עכשיו וברגעים אלו ממש נוצר או נוצרים, הילד או הילדים, או הילדה או הילדות שלכם!!! נשיקות }}{{ דורה.

15/02/2011 | 22:14 | מאת: נועה

מה קורה ואיך עבר לך? מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&& להפריות משובחות וילדים מופלאים בעוד 9 חדשים!!!! לילה טוב

15/02/2011 | 20:21 | מאת: לי

רציתי לספר לכן שאני באמצע טיפול שני, כמו שהבנתי אולישאיבה ביום שישי, מקוווה שהפעם הזו תהיה האחרונה , דנית, נעה , דורה מה שלומכן? תודה על העידוד עוד מהטיפול הראשון

15/02/2011 | 21:03 | מאת: דורה

גם אני מקווה שהפעם הזו תהייה הפעם האחרונה! מספיק בשביל להבין את הפואנטה ולהמשיך הלאה (-: מחזיקה לך אצבעות לטיפול של בול פגיעה! אצלי קצת תקופה לא פשוטה, אבל יהיה בסדר. נשיקות והמון המון בהצלחה! דורה.

15/02/2011 | 22:07 | מאת: נועה

שתהיה שאיבה מוצלחת, מדויקת ואחרונה בהחלט!!! מחכות לשמוע איך היה ומה עם ההפריות! לילה טוב

15/02/2011 | 15:26 | מאת: ג'סמין

אם יש החזרות בימי שבת באסותא ???

15/02/2011 | 16:21 | מאת: רוני

אני עברתי בשבת שאיבה והיו הרבה בנות להחזרה

15/02/2011 | 12:00 | מאת: ציפי

מה יקרה אם השאיבה שלי תיפול על יום שבת? יעשו לי בשבת? אני מטופלת באסותא.. מישהיא יודעת?

15/02/2011 | 16:22 | מאת: רוני

עושים שאיבות והחזרות בשבת באסותא (רמת החי"ל)

15/02/2011 | 10:49 | מאת: לולה

בנות, לגבי דר ברקוביץ, האם הוא במכבי? איפה מקבל במרכז? תל אביב במקרה? מתעניינת.

15/02/2011 | 11:34 | מאת: רבקה

ברקו מקבל במרפאה שלו בגבעת שמואל. את בהחלט יכולה לקבוע אליו תור דרך קופ"ח מכבי. את השאיבות / החזרות הוא מבצע באסותא ראשל"צ. בהצלחה :-)

15/02/2011 | 08:59 | מאת: קומפקטית

תשמעו קטעים לא מצחיקים בכלל. אני בשבוע 5+5 (כמובן שחוץ מבעלי ואימי אף אחד לא יודע עדיין) אני מגיעה לאולטרסאונד, הרופא בודק, רואים שק הריון שנראה קצת כהה ועכור אבל בלי כלום בפנים..... אני אומרת לרופא: "וואלה אני בשוק לפני שבוע ראו שק עם נקודה קטנטנה בפנים ועכשיו כלום....." יש שתיקה של כמה שניות שנמשכת מבחינתי נצח... ואז הרופא משחק קצת עם כפתור הניגודיות של מסך התצוגה והופ....רואים שק הרבה יותר ברור עם נקודה קטנה בפנים מהבהבת....

15/02/2011 | 10:46 | מאת: רבקה

הייתי מורידה לו כאפה על דבר כזה!!! איזה רופא מלחיץ! מזכיר לי שכשעשיתי א"ס בפעם הראשונה בגלל שהיה לי דימום, הרופא הסתכל והסתכל והסתכל במשך 2 דקות תמימות, והייתי בטוחה שהוא לא רואה שק או עובר, ואז הוא אומר לי שיש 2 שקים ועובר 1. כבר הייתי על סף בכי ורציתי לחנוק אותו על שהלחיץ אותי. נו טוףףףףףף... העיקר שב"ה הכל בסדר ויש נקודה קטנה ומתוקה :-) שימשיך הריון תקין, קל ומלא.

15/02/2011 | 19:10 | מאת: דורה

איזה מלחיץץץץץץץץץץץץץץץץץץ. יקירה, הלב שלך בטח היה בצניחה חופשית. אוי אוי אוי, כמה מלחיץ! העיקר של העיקרים- ראיתם את הדופק! מרגש כל כך! המשך תקין וניפלא ובלי הבהלות! דורה.

15/02/2011 | 22:05 | מאת: נועה

שיכוונו אותם לפני שאנחנו פותחות רגליים ברגעים כל כך גורליים!! ועכשיו: מזל טובבבבבבבבבבבבב!!!!!!!!!!! וקולולולולולולולולולו!!!!!!!!!!!!!!! ושימשיך תקין, בריא, ארוך, משעמם, עם ידיים מלאות בסופו של הריון נפלא!!! נשיקות, כמה טוב לשמוע!

16/02/2011 | 09:48 | מאת: קומפקטית

אני עדיין קצת בלחץ שהכל ימשיך תקין.... מנסה להשאר רגועה אבל קצת קשה.....

14/02/2011 | 21:39 | מאת: טליה

קודם כל המון זמן שלא ביקרתי,ומאוד התגעגעתי אליכן, המון המון המון מזל טוב לרבקה וצמד וללי היקרות רק אושר ואושר וגם נחת ולחגית. אז ככה אחרי המון זמן והרבה זריקות בבטן ובדיקות דם כל שני וחמישי וביקורים ליליים(023:00,24:0)אצל ברקוביץ בשבוע הזה. מחר אני עושה שאיבה מאוד מתרגשת,אני מצטערת שאני לא אענה קפצתי לכמה דקות להוריי אז נכנסתי למחשב אני מאוד מתגעגעת...אז לילה טוב לכן ובשורות טובות אוהבת טליה

14/02/2011 | 23:24 | מאת: דורה

יקירה, בהצלחהההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שתהייה שאיבה קלילה, והעיקר העיקר- מוצלחת! עם ביציות טובות והפריות טובות ועובר או שניים שישארו להריון מלא ותקין וללידה מרגשת ולחיים ארוכים של אושר, בריאות ושמחה. מאד פירטתי כדי שיהיה לך ברור מה עומד לקרות (-: אמן!!!! לילה מקסים, דורה.

14/02/2011 | 23:47 | מאת: דנית

שיהיה המון בהצלחה בשאיבה! (דש לברקוביץ היקר).

15/02/2011 | 10:48 | מאת: רבקה

בהצלחה בהצלחה בהצלחה! מתפללת בשבילכם! אל תדאגי אין על ברקו, בסוף הוא יצליח :-) שאיבה קלה ובציר משובח.

14/02/2011 | 17:38 | מאת: לולה1

כמו שאתן שמות לב יש לי זמן היום... אני פשוט אחרי צילום רחם, אז לקחתי יום חופש והלכתי להתפנק אצל ההורים. כמו שהבטחתן השד לא היה נורא כלכך, טוגנרייך היה עדין והכי חשוב- יצא תקין! שמחה שזה מאחורי! ביום חמישי אני אצל הרופא להמשך טיפול... דיווחים בהמשך!

14/02/2011 | 18:01 | מאת: נועה

סימנת עוד V גדול בדרך לפיצקון! שיהיה חמישי מוצלח, ערב מקסים ותהני אצל ההורים!!

14/02/2011 | 20:15 | מאת: דניאלה

שמחה לשמוע שעבר בקלות

14/02/2011 | 21:34 | מאת: דורה

הנה, הבדיקה מאחורייך ואת יכולה לסמן v גדול! וסחתיין על טונגרייך. באמת, עד היום שמעתי עליו אך ורק דיווחים מאד מאד חיוביים לגבי צילום הרחם. פינוק נעים, דורה.

15/02/2011 | 10:51 | מאת: רבקה

אני שמחה לשמוע שהצילום עבר בקלות יחסית ושהכל תקין. אין על טוגנרייך, גם אני עשיתי אצלו את הצילום והוא באמת עדין. תתפנקי ותנוחי ואל תשכחי לדווח אחרי הפגישה עם הרופא. המשך יום נעים.

14/02/2011 | 12:19 | מאת: חגית

מה נהוג לתת בתור תמיכה? אני עדין לוקחת מיקרופירין- האם זה תקין? וגם פרוגינובה ואנדומטרין... מה דעתך?

14/02/2011 | 14:41 | מאת: נועה

ד"ר...חחח, שהפרופ' מהפורום השני לא יגישו תלונה... :-) מיקרופירין הוא לדילול דם, אני מניחה שיפסיקו אותו ביחד עם שאר התמיכות אלא אם כן יש לך בעית קרישיות יתר בדם. לא עשית בדיקת קרישיות נכון? פרוגינובה - אסטרוגן לתמיכת הרירית ואנדומטרין - פרוגסטרון לרירית, שניהם מאד מקובלים וגם אותם יפסיקו בבוא העת... עוד טיפה ממוש ודי... :-)

14/02/2011 | 20:22 | מאת: חגית

פשוט היום כשהוצאתי עוד מרשם אז הרופאת משפ' אמרה לי שזה לדלול דם ותהיתי למה צריך בכלל..היא אמרה שזה למנוע הפלות חוזרות וזה עשה לי לחשוב ומיד אחכ לשאול אותך דר'..(: אז טפו-טפו אין לי בעית קרישתיות ולא הפלות חוזרות לא יודעת אם זו תמיכה מקובלת או שהרופא שלי זהיר באובר?! בקיצור- העיקר שימשיך תקין ושהכל יהיה בסדר תודה רבה מותק

14/02/2011 | 09:02 | מאת: חגית

מי שרוצה או צריכה אני אשמח לתת יש לי 15 אמפולות להכנה יום טוב לכולן

14/02/2011 | 15:13 | מאת: נועה

(את לא מפחדת קצת שמוקדם? טפו טפו טפו בלי עין הרע...) מה שמזכיר לי שאני צריכה כבר מזמן למסור את שלי. אני אעשה רשימה... נשיקות

14/02/2011 | 20:17 | מאת: חגית

למה מוקדם? זה לא חלק מהתמיכה שלי..

21/02/2011 | 13:50 | מאת: טלטולה

הי, כנראה לא ראית את המייל ששלחתי לך, טלטולה זו אני (טל) ואשמח לקבל את המנוגון/מנופור שברשותך. אם תוכלי אנא כתבי לי את כתובתך ואשלח אליך מעטפה מבויילת. בשורות טובות והרבה שמחות טל(...טולה)

21/02/2011 | 08:26 | מאת: טלטולה

הי חגית, האם המנוגון למסירה עדין רלוונטי? המייל שלי [email protected] אם כן, אשמח אם תכתבי לי את הכתובת שלך ואשלח אליך מעטפת פצפצים מבויילת וכך תוכלי לשלוח אלי בחזרה את המנוגון. תודה רבה רבה ובהצלחה, טל (טלטולה)

21/02/2011 | 08:58 | מאת: חגית

תודה

13/02/2011 | 22:32 | מאת: מטופלת פריון

אז אחרי פרוטוקול ארוך ...סוף סוף זה מגיע. הייתי היום בא"ס והרופא שלי אמר שהבדיקות דם מעולות. עובי רירית 10 וקצת ויש משהו כמו 10 ביציות בשלות (למרות שהרופא שלי אומר שסופרים אותן רק כשהן בחוץ- אבל אני צריכה רק אחת או שתיים טובות ) ונקבעה לי שאיבה ליום חמישי בבוקר :) אני מקווה שהפעם הביציות שלי יהיו איכותיות וחזקות - ויש לי סופ"ש שלם לתת להם להתאקלם לי בגוף. אם יש המלצות - אז בכיף :)

14/02/2011 | 08:44 | מאת: חגית

מטופלת אני מחזיקה לך אצבעות... איך זה פתאם כבר פה...איזה מעולה.. נשמע טוב. שיהיה יום מקסים!!

14/02/2011 | 09:09 | מאת: דנה

איזה כיף,איך עבר כבר אה? זהו, מיום שלישי נגמרות הזריקות המעיקות בשבילך לנצח! הפעם זה הסיבוב המנצח בשבילך..הלוואי הלוואי, מחזיקה לך אצבעות!

14/02/2011 | 10:49 | מאת: מטופלת פריון

אתמול צחקתי עם הרופא שלי...איך שנכנסתי אמרתי לו "כל פעם אני באה אליך אופטימית ואתה מדכא אותי אז עכשיו באתי מדוכאת, קדימה מה יש לך להגיד לי..." ואז הוא אמר שהכל נפלא :) אז אמרתי לו "תחזיר 8, 10 לא איכפת לי...כל מה שאתה מוציא תחזיר - כמו שאני אומרת לבעלי" אז צחקנו ממש. בוא נקווה שביום חמישי ישאבו כמות נחמדה והכי חשוב שיהיו שם 2 חזקות! שאחת מהן תצליח לשרוד. איך את יפה שלי? כואב לי לדעת שעצוב לך...

14/02/2011 | 15:17 | מאת: נועה

14/02/2011 | 20:58 | מאת: לנה

14/02/2011 | 21:36 | מאת: דורה

מטופלת יקירתי, נשמע אחלה מן אחלה!!! והביציות יהיו מעולות! זהו! לאיזה המלצות את מתכוונת?

15/02/2011 | 09:01 | מאת: קומפקטית

13/02/2011 | 20:18 | מאת: חדשה פה

היום במעקב זקיקים בסיס טבעי זקיק 12 מ"מ רירית 6 מ"מ אסטרדיול 577 פרוגסטרון 3.9 האם לפי הבדיקות דם,הביוץ כבר החל? איך יודעים? פרוגסטרון לא נראה גבוהה מד??

13/02/2011 | 21:18 | מאת: נועה

לפי הדם וגודל הזקיק ממש לא היה ביוץ עדיין. זקיק צריך להיות לפחות 20ממ כדי לבייץ, אסטרדיול לעבור 1500 ופרוגסטרון יכול לבגיע ל 4.9 לפחות כדי לבייץ. בהצלחה!

13/02/2011 | 19:25 | מאת: מטופלת פריון

אני מחכה לשמוע ממך ...איך היה בבדיקה?

13/02/2011 | 19:39 | מאת: דנה

אז טובות אין לי לספר לך לצערי. עדיין רואים רק שק ובו אין עובר . הרופא שלי רוצה שנחכה עד יום ד, נבצע בדיקה אחרונה ואם עדיין אין, נפסיק תמיכה והוא טוען שהשק יצא לבדו , במידה ולא יצא לבדו הוא יבצע לי שאיבה ויוציא אותו. הדבר המנחם בכל העסק הזה הוא שכאן אין גרידה ולא מדברים כרגע על התהליך המפחיד הזה אלא רק על דברים שאני מכירה כמו שאיבה. הוא אומר שאין סיכוי שביום ד ישתנה משהו אבל בשביל שנישן בלילה בשקט, אני והוא אז הוא רוצה שנחכה עד יום ד. שנפסיק את הכדורים, השק אמור לצאת תוך שבוע - שבועיים ואני מאמינה שעוד חודש בערך נחזור לעולם ההזרקות. בצהרים, חשבתי שהתגברתי , אבל כנראה שטעיתי, לא מתגברים על כזה דבר כ"כ מהר. עד לפני כמה ימים הייתי משתמשת בביטוי "כואב לי הלב" אך לא יודעת מה הפירוש האימתי של זה. היום אני בוודאות יודעת, כשאני אומרת כואב לי הלב היום, אני פשוט מתכוונת שהוא עוד דקה יוצא ממקומו מרוב שכואב לי, הוא כואב לי פיזית אפילו שאני רק מתחילה לחשוב על הכול. אבל כמו שאמרתי , חייבת להמשיך הלאה ולעזור את הכוחות ... הרופא שלי פשוט מדהים, הוא ידע להרגיע אותי היום כמו שאף אחד לא הצליח, הוא אמר לי היום בהומור: לפחות עכשיו את יודעת שivf כן מניב תוצאות ושהתליך עובד" תודה לך יקירה, על התענינות והדאגה :)

13/02/2011 | 21:23 | מאת: נועה

באמת באמת קיוויתי שעוד יהיה איזה נס. אני יודעת שהוא היה צריך להיות די גדול בשלב הזה כדי שמשהו יתהפך לטובה. אבל אני גם קוראת בין השורות, ועם הכאב לב האיום, שאת מצליחה לראות את המחר, או לפחות יודעת שהיום ואתמול לא היו לשוא. הרופא שלך נשמע נפלא, לשמור על הומור במצב כזה זה כל כך חשוב, אולי אפילו הדרך היחידה שבאמת אפשר להתמודד עם המצב מעבר לדמעות ולכאב. וגם אני אומרת לך, מנסיון המון המון המון הנשים שהיו אתנו פה והיום אמהות לילדים בריאים ושלמים, את הרית, וזה המוןןןןןןןן. בפעם הבאה ההריון יביא גם את הילד אל הידיים בסופו. ((((((((עוד כמה חיבוקים))))))))) לילה טוב, ומקווה שבאמת תשני הפעם...

13/02/2011 | 21:38 | מאת: דורה

מה עוד אפשר להגיד שלא אמרו לך? יקירה, רוב הסיכויים בעדך! בעזרת השם, בקרוב מאד הכאב הזה יתחלף באושר. ועד אז, אנחנו פה, וגם הרופא שלך, שנשמע לי רגיש וטוב לב. (((((((((((()))))))))))חיבוק ליום כואב פחות מחר.

13/02/2011 | 22:22 | מאת: מטופלת פריון

באמת שרציתי שיקרה נס! ואני מצטערת על זה שלא.... אני מקווה שתמצאי בכל מה שנכתב כאן בשבילך איזה שהיא נחמה, איזה שהיא תקווה, את הכוחות להמשיך הלאה - המטרה מקדשת את האמצעים. אני בטוחה שבעוד זמן מה נשב יחד מחבקות את הילדים שלנו ונזכה לימים לנחת. אם לא החודש אז חודש הבא - אולי באמת יש תקווה שזה עובד :) מחבקשת אותך מרחוק...בואי ניפגש לקפה!

14/02/2011 | 08:49 | מאת: חגית

מאחלת לך שתתחזקי ותאספי את כל הכוחות לחודש הבא... כי את צריכה את זה לסיבוב המנצח בהחלט. אנחנו פה לתמוך ולעזור כשכואב וכשקשה ובעיקר לעבור ביחד את התהליך הלא פשוט הזה שנקרא להכנס להריון.. שיהיה יום טוב.

13/02/2011 | 17:10 | מאת: לנה

היי נועליה שלום בנות! יש לי שאלות : איך אפשר לטפל אצל פרופסור זיידמן ו כש הוא יעשה טיפול ivf ב אסותא .היום התקשרתי ל אסותא חדשה אמרו עם את רוצה רק אותו אני צריכה לטפל גם באופן פרטי אצלו ב מירפאה. ו לי אין מושג מה עושים. אני בא לפגישה ראשונה לפרופסור זיידמ ב 3 למרץ בידיוק ש יהיה מחזור ו אני רוצה ישר להתחיל טיפול . נועה את רשמת לי ש אפשרי על מחזור טבעי ו לישאוב ביצית אחת בלבד איך זה נעשה מי בחינת ניירת אני ב קופת חולים מכבי אמרו לי ב אסותא ש אפשר לעשות טיפול ו לשלם כי פיקדון לאחר מיכן לקבל אישור מי מכבי אני היום ידעת מה אני רוצה ו אני רוצה ש נתחיל מי קל ל קבד. תודה ממתינה לתשובה

13/02/2011 | 21:28 | מאת: נועה

נכון, אם את רוצה רק את זיידמן, את צריכה להיות מטופלת פרטית שלו. אם יש לך פגישה איתו, אז משם תתחילי. כמו שכבר כתבתי לך, מכבי ושאר הקופות לא נוטים לאשר טיפול על בסיס מחזור טבעי בפעמים הראשונות. את תראי שגם זיידמן בעצמו לא ממליץ על כך כהתחלה. קודם כל הם רוצים להעלות את סיכויי ההצלחה למקסימום, וזה אומר הורמונים. אם זה לא צלח, אז עוברים לטבעי - וגם אז רק אם יש בעיה כמו גירוי יתר או חוסר תגובה. לגבי תזמון הטיפול, אני לא יודעת אם תוכלו להתחיל מיד טיפול, את תצטרכי לבצע סוללה של בדיקות כמו פרופיל הורמונלי, אולי צילום רחם (בגלל ההפלות שהיו לך) או היסטרוסקופיה, בדיקות גנטיות ועוד ועוד. לפני שתבצעי אותן לא תוכלי להתחיל. לגבי האישור למימון הטיפול באסותא ממכבי זה באמת לא ביג דיל. בד"כ מקבלים אותו תוך יום יומיים. לילה טוב!

13/02/2011 | 16:49 | מאת: דני

היי נועה, מה שלומך? אני רוצה לשתף אותך וגם להתלבט איתך, אם אפשר. כפי שסיפרתי לך, ניסיתי לשמוע עוד דעה והלכתי לפרפסור מרתה דירנפלד. היא טענה שיש צורך לעבור בדיקת amh ובעקבותיה לדעת אם אני יכולה לקחת את הכדור dhea. למחרת הלכתי לתור הרגיל אצל רופאת הפוריות שלי. שאלתי אותה על הבדיקה ועל הכדור. היא התנגדה לבדיקה בטענה שבמה יעזור לי לדעת מה הרזרבה השחלתית. ואם היא נמוכה? נפסיק לעבוד? יש משהו בדבריה. יכול להיות שהבדיקה סתאם תדכא אותי. בנוסף, היא גם התנגדה לכדור בטענה שהוא לא עושה כלום והכל סיפורי אגדות. לדעתה, צריך לעבוד ולא לבזבז את הזמן בבדיקות מיותרות ובכדורי פלא. היא ביקשה ממנו לעשות היסטרוסקופיה וטרומבופיליה כדי לנסות להבין מה גרם לדופק העובר להפסיק בשבוע שמיני. תוך כדי הבדיקות היא המליצה על סבב טבעי, כלומר שאיבה על בסיס טבעי בלי הורמונים החודש. אני קצת מבולבלת. אולי לא הייתי צריכה לשמוע עוד דעות. חשבתי לבקש ממנה את הכדור בכל מקרה, אבל לא בטוח שאפשר לקחת אותו תוך כדי השאיבה וההחזרה. סליחה על המגילה. אני קצת אבודה דני

13/02/2011 | 21:33 | מאת: נועה

מבינה את הבלבול. הכדור - עם כל הזלזול שלה, כנראה שכן עוזר, אחרת לא היו לוקחות אותו אין ספור נשים, ופרופ' כמו זיידמן ודירנפלד לא היו ממליצים עליו. אז לדעתי נסי להשיג מרשם ולקחת. אין בעיה לקחת אותו בזמן הטיפול כולל שאיבה והחזרה עד כמה שאני יודעת. לגבי AMH, זה באמת באמת כדי לדעת איפה את עומדת, זה לא ישנה המון מבחינת הטיפולים, אבל זה איזהשהו מדד לדעת מה קורה ואיך לטפל בכל זאת. מסכימה לגמרי שלא צריך לבזבז את החודש וכדאי מאד לעשות סיבוב על מחזור טבעי. בכלל מומלץ במצב של תגובה לא גבוהה של השחלות לעשות כמה על מחזור טבעי. מקווה שעשיתי קצת סדר? נשיקות ולילה טוב

13/02/2011 | 22:01 | מאת: דני

ועזרת מאוד לילה טוב גם לך

13/02/2011 | 10:16 | מאת: קומפקטית

מה שלומך? איך את מתקדמת? אצלי לאט לאט....אני בשבוע 5+6 ומחר יש לי אולטראסאונד. סתם יש לי שאלה כי זה לא קרה לי בהריון הקודם. בהריון הנ"ל הבחילות לא מגיעות כל יום....אלה יום כן יום לא או יומיים לא ואז כן...וגם העייפות לא תוקפת אותי כל יום.... זה נראה לך הגיוני? בהריון הקודם שלי זה היה יותר "מסודר" כזה.....אני יודעת שכל הריון שונה מהשני אבל בחילות שלא מגיעות יום יום?

13/02/2011 | 14:01 | מאת: לי האחת והיחידה

איזה כיף לשמוע שגם את בהיריון. בהצלחה יקירתי!!! כל היריון שונה אין כללים. אצלי גם שני ההריונות לא היו דומים בכל. מחכה לשמוע בשורות משמחות באולטראסאונד. איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףף

13/02/2011 | 14:13 | מאת: נועה

טפו טפו הכל טוב, כבר שבוע 17... אל תקחי את ענייני הבחילות או העייפות כסמנים של תקינות. אין שום קשר בינם לבין ההתפתחות... הכל יהיה בסדר, מחזיקה לך אצבעות למחר &&&&&&&&&&& תעדכני!

13/02/2011 | 15:16 | מאת: דנית

גם אצלי המעט בחילות שהיו לא הגיעו כל יום... זה לא מדד לשום דבר. שיהיה בהצלחה בא"ס..

13/02/2011 | 09:58 | מאת: סיגלית

שלום בנות אני דיי חדשה ומנסה למצוא תשובות בכמה פורומים. אני אחרי 2 שאיבות שלא צלחו. השתמשתי בגונאל_מונופור_צטוטראייד ברצוני לנסות מחזור טבעי. השאלה שלי: האם במחזור טבעי נהוג לתת הורמונים כגון מונופור ממש סמוך לביוץ בלבד? או שעושים טבעי מעדיפים לא לתת שום הורמון? ממש מתלבטת... רופא אומר מה שאני ארצה... בנות מישהיא נכנכסה להריון במחזור טבעי נטו? או שלקחה מעט הורמונים לקראת ביוץ? אשמח לשמוע דעתכן. תודה סיגלית

13/02/2011 | 10:11 | מאת: קומפקטית

היי סיגלית, אני עשיתי שני סיבובים של IVF טבעיים - דהיינו על הביצית הטבעית של אותו חודש, קיבלתי רק אוביטרל 36 שעות לאחר השאיבה, והייתי אמורה לקבל תמיכת פרוגסטרון לאחר ההחזרה. לצערי לא היתה החזרה בשני המחזורים האלה כי לא היתה הפרייה.... זו החלטה שלך אם לקחת רק אוביטרל לפני השאיבה או כמה ימים לפני הביוץ "להתערב" עם מעט מאוד הורמונים שמסיימים את גדילת הזקיק לא באופן טבעי. אני לצערי לא הגעתי לשלב ההחזרה בכלל במחזורים הטבעיים כי כאמור לא היתה הפרייה.... אבל את יכולה לנסות פעם פעמיים...

13/02/2011 | 14:16 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו, בתקווה שתעברי מאד בקרוב לצד ההריוניות שלנו! זה באמת תלוי בך. אני עשיתי סבב טבעי ללא הורמונים חוץ מאוביטרל לפני השאיבה, כדי לוודא שאכן הביוץ יקרה, להבשיל את הביצית וממה שהסבירו לי - כדי שהביצית תפרד בקלות מהזקיק. יש דרך להוסיף מעט הורמונים לקראת הביוץ, ויש כאלה שבלי. מותר לשאול מה היו תוצאות הטיפולים הקודמים? מה היו המינונים? כמה זקיקים וכמה הפריות היו? בת כמה את ומה הבעיה? מאחלת לך טיפול הכי מוצלח בעולם, שיסתיים בידיים מלאות! שבוע טוב

13/02/2011 | 09:19 | מאת: רוני

שאלה ממש חשובה ההחזרה מתוכננת בעקרון ליום 3 שזה יום שלישי מה דעתכן על החזרה ביום 2? נועה אם אני זוכרת נכון ההריון הנוכחי שלך הוא מהחזרה ביום 2 לא? איך היו העוברים ביום 2? והאם נשארו לך מוקפאים? אני בהתלבטות מה הכי טוב לעשות... זקוקה לעצות

13/02/2011 | 14:19 | מאת: נועה

זיכרון מעולה - נכון, החזרתי ביום השני לשאיבה, האיכות היתה טובה, החזרתי 2 עוברים של 2 תאים, ואחד של 4 תאים. כאמור בהתחלה שני עוברים היו עם דופק ואח"כ אחד הפסיק להתפתח. זה מאד תלוי בך ובעבר הטיפולים שלך. אני לא כל כך יודעת מהו... כמה טיפולים עשית? מה היו איכויות העוברים ביום שהחזרת עד היום? לי כמעט בכל הטיפולים לא נשארו מוקפאים. העיקר שיש אחד או שניים שעושים את העבודה... בהצלחה גדולה רוני!

13/02/2011 | 15:18 | מאת: דנית

אם זה מעודד אותך, לי החזירו ביום 3 שני עוברים במצב טוב מינוס. אחד נשאר איתי.... זאת היתה החלטת הרופא. מוקפאים לא נשארו לי. שיהיה בהצלחה

13/02/2011 | 18:31 | מאת: רוני

היי תודה על התגובות אז יש לנו 6 הפריות עד כה (מתוך 9) נועה, לשאלתך, החזרנו תמיד ביום 3 עם איכות עוברים טובה בחלק יש מעט מאד שברים ובחלק אין בכלל חשבתי הפעם להחזיר ביום 2, אבל כנראה שנחזיר ביום 3 אני ממש מקווה שיהיה טוב בפעם הזאת. צריכה עדיין אצבעות עד הבטא לפחות... ערב טוב לכולן

13/02/2011 | 21:36 | מאת: נועה

כמה טיפולים עברת? ז"א כמה החזרות היו לך? וכמה עוברים החזרת כל פעם? בת כמה את? מה שתחליטי - העיקר שיצליח! האצבעות עדיין מוחזקות &&&&&&&&&&&&

12/02/2011 | 23:15 | מאת: דניאלה

הי נועה, כתבתי לך בשבוע שעבר על ירידת הבטא, ואכן זה היה הריון כימי שהסתיים. לשמחתי קיבלתי וסת. גם הרופא, כמוך, המליץ להמשיך בהזרעות ולא לעבור להפריות. הוא אמר שבגלל גילי- 30 אני יכולה להרשות לעצמי לנסות עוד ושבגלל שהיה הריון, הוא רוצה להאמין שהוא לא נקלט במקרה ולאו דווקא בגלל איכות העובר. הוא קבע לי בדיקת היסטוסקופיה (לא המסובכת דרך הטבור, אלא בדיקה וגינלית), הוא רוצה לשלול פוליפ כלשהו. שכחתי לשאול אותו אם הוא עושה את הבדיקה בגלל ההריון הכימי, אולי את יודעת? כי אחרת למה הוא לא עשה אותה עד כה? הוא שינה לי את הגונאל למנגון, למרות שהגבתי מעולה לגונאל עם 4-5 זקיקים כל פעם. הוא אמר שכדאי לשנות, שלדעתו זה מגביר את הסיכוי. אני מודה שאני די סובלת מהמנגון, הזריקות עצמן יותר כואבות לי ויותר מסובכות לתפעול ואח"כ מופיעה גולה אדומה וכואבת. אני רק מקווה שזה יניב תוצאות טובות... בשבוע הבא אני עושה מעקב זקיקים ונראה. את בהריון? אני חדשה כאן כמו שאת יודעת ומנסה לעקוב אחרי הבנות פה ומה כולן עוברות, בנתיים בלי הרבה הצלחה... אני הולכ לאיבוד בין השמות והפרטים... :-) תודה רבה על הכל ושבוע טוב דניאלה

13/02/2011 | 00:17 | מאת: לולה1

קראתי והסתקרנתי, אנחנו כמעט באותו "שלב", אותו גיל... את יכולה לקרא את הפרטים קצת יותר למטה... אשמח לשמוע ממך איך הגעת להזרעה בזריקות, האם עשית צילום רחם? אני בינתיים פעמיים עם איקקלמין והחודש בהפסקה וצילום רחם, תוהה מה האופציות אחרי כי לא נראה לי שאקח שוב את הכדור הזה... בקיצר, אם בא לך תשתפי קצת...

14/02/2011 | 01:00 | מאת: דניאלה

גם אני התחלתי עם איקקולמין 2 מחזורים, אבל הוא השפיע עלי ממש לרעה. שחלות מוגדלות, ציסטות, דכאון ובפעם השניה טשטוש בראייה בלילה. אח"כ עשיתי חודש הפסקה, צילום רחם תקין, למעט קצת נוזלים בחצוצרה, פרופיל הורמונלי תקין, זרע באיכות מעולה. מה שנקרא - בלתי מוסבר. שזה טוב, כי זה משאיר מקום לתקווה וקצת פחות טוב, כי אני מרגישה שאני יורה באפלה, מבלי לדעת בוודאות מה הבעיה, או אפילו אם יש בעיה. את האיקקלומין לקחתי ללא הזרעות, על ביוץ טבעי ולאחר מכן עברתי ל-3 הזרעות עם גונאל, שהאחרונה התחילה בהריון כימי שלא נקלט טוב, עכשיו אני לקראת הזרעה רביעית. למה כתבת שאת לא חושבת שתמשיכי עם האיקקלומין? גם עליך הוא לא השפיע טוב? בגדול עלי אישית הגונאל השפיע מעולה, עם 4-5 זקיקים בכל מחזור, אבל את כמובן צריכה לקחת בחשבון שהזרקה עצמית לא דומה לנטילת כדור. זה לא סוף העולם, אבל זה יותר מורכב. לפני צילום הרחם לקחתי 2 אדוויל והוא עבר לי ממש בקלות. אני מקווה שכך יהיה גם במקרה שלך ושיצא תקין. בהצלחה רבה

13/02/2011 | 09:08 | מאת: נועה

קודם כל טוב שהמחזור הגיע לבד, ולא היית צריכה שום התערבות! הגוף הוא הכי חכם. יותר מהרופאים. הוא יודע מתי ההריון תקין ומתי לא. בד"כ הריונות כימיים מסתיימים מאחר ומשהו לא התפתח נכון בעובר. לעיתים נדירות הריון כימי בשלב כל כך מוקדם נפסק בגלל חס וחלילה בעיה אצלך. הרופא רוצה שתעשי היסטרוסקופיה רק כדי לשלול כל בעיה אחרת כמו שציינת - פוליפ, או מבנה רחם לא תקין וכו'. לפי הדיווחים הבדיקה קלילה ועוברת ממש מהר. טוב שהוא גם משנה לך קצת את הפרוטוקול, זה תמיד טוב. אפילו שהגבת טוב לגונל, מנוגון יכול להפיק איכות ביציות אחרת. אני יודעת שהוא חומר בלתי נסבל והזריקות באמת לא נעימות, אבל היית בהריון פעם אחת - כולי תקווה שהמנוגון יביא אותך להריון ארוך תקין ונפלא עם ילד בסופו! כן, אני בהריון שני עכשיו, אחרי שנה של עבודה קשה, 5 טיפולי IVF, התחלה סוערת, אבל טפו טפו עכשיו הכל טוב! לאט לאט תלמדי להכיר את כולן. לשמחתי עוברים אצלנו די מהר לצד של ההריוניות! וכמו שאני אומרת לכולן - אף אחת לא יוצאת מפה עד שיש לה ילד על הידיים! שיהיה שבוע מקסים!

14/02/2011 | 00:51 | מאת: דניאלה

קודם כל שיהיה בכיף ובמזל עם ההריון שלך. כל הכבוד לך על האנרגיה לענות פה לכולנו... המנגון אכן לא כיף במיוחד להזרקה, הבטן כואב ואדומה, אבל מצד שני הוא לא משפיע לי על מצב הרוח כמו הגונאל (לפחות עד כה), אז אולי זה יתרון. הבטא שלי ירדה אבל הדימום לא הפסיק כבר שבוע, בשלישי אני עושה US, נקווה לתוצאות טובות. מקווה שהדימום לא מבשר רעות. תודה רבה יקירתי ולילה טוב

14/02/2011 | 17:26 | מאת: לולה1

תודה על התשובה המפורטת, שכחתי לציין שגם אני עברתי הריון כימי אחד, ממש בתחילת הדרך, כשעוד לא העליתי במחשבותי שאהיה איפה שאני היום... הריון שנקלט בירח דבש בתאילנד ודימם לו כשחזרנו לארץ.גם אנחנו לא מוסברים ויורים באפילה... מה שאני מנסה לומר זה שאני מבינה לליבך. אני לא בטוחה לגבי האיקקלמין אבל יש לי תחושה שהרירית שלי, שתמיד היתה יפה (11...) נהייתה פחות בחדשיים האלה. אבל אהיה יותר חכמה אחרי הפגישה עם הרופא שלי. אנחנו נהיה שם בקרוב, מבטיחה לך!

12/02/2011 | 21:21 | מאת: מטופלת פריון

בובה, אני מקווה שהשבת עברה עליך לטובה. אני מאחלת לך המון בהצלחה מחר...התפללתי שיקרה לך הנס שאת כ"כ מבקשת. תהיי חזקה. אנחנו כאן בשבילך... שוחלת לך חיבוק ענק ((( 3> ))) מלא באהבה.

13/02/2011 | 07:54 | מאת: דנה

סורי של ממש התייחסתי להודעות הקודמות על אף שריגשו אותי מאוד. אני מקווה שבבדיקה היום אכן יקרה נס ואם לא כנראה זה מה שהחליט ההוא שם למעלה ואין לי מה לעשות בנידון אלא רק לשנס מותנים, להרים את הראש מעל המים ולהוכיח לו שאני לא מוותת בכזאת קלות. ביום שישי חשבתי שאני עוברת סוג של דכאון וממש נלחצתי מעצמי, לא הפסקתי לבכות, מבוקר ועד לילה העיניים שלי כבר אדומות מרב בכי אבל היום מרגישה קצת אחרת - אולי כי נגמרו לי הדמעות?!עצוב לי ממש אבל אין לי שליטה על זה ואין לי מה להעניש את עצמי על כך זה כנראה משהו שהייתי צריכה לעבור בדרך ללהיות ה- אמא! ואני לתומי חשבתי "יואוו 3 הפריות ונקלטתי? פשש תענוג ...ואיי ממש ממש מהר, זה לא היה כזה נורא וכו'" אבל שאני חושבת על לחזור לכל זה מסתבר שזה כן היה נורא, וכן היה קשה אבל אין ברירה, חייבת להמשיך הלאה :) תודה לך יקירה, על הכול, על התמיכה, הדאגה כשאצא מהמשברון באמת נקבע לקפה ללא קשר לתוצאות , מרגיש לי כאילו אני מכירה אותך שנים...

13/02/2011 | 09:01 | מאת: מטופלת פריון

מאמי שלי...דאגתי לך מאד! אני יודעת שזה סיוט להיות במרחק נגיעה משם ולא לקבל את המתנה הזאת שאנחנו כ"כ מחכים לה. אבל אני עוד לא מוותרת ...אני עוד מתפללת שהתוצאה תהיה שונה ממה שחשבת. ואם לא אני מבטיחה לך שזה קרוב...שזה ממש כאן מעבר לפינה - עוד קצת והחלום שלנו מתגשם. תעדכני אותי מה קורה איתך אחרי הבדיקה... וקפה! לא משנה מה...לא משנה איך...אני ואת! 054-7706001 זה באמת כאילו אנחנו מכירות שנים...לכי תדעי...בסוף נגלה שאנחנו באמת מכירות :)

13/02/2011 | 09:12 | מאת: נועה

כדי להגיד לך דנה שהחיים חזקים יותר מהכל! כל הכבוד על השינוס מתניים, אין לי ספק שתעברי כל מה שצריך לעבור כדי להיות אמא כמו ג'דאית! כבר הוכחת שאת יודעת להכנס להריון, בואי נראה מה יקרה איתו, אולי אולי אולי עוד יהיה איזה נס קטן היום? מחכות לך פה לכל מה שתצטרכי ותרצי (((((((((((((חיבוק מוחץ))))))))))) ושיהיה שבוע יותר טוב בשבילך ממוש!

12/02/2011 | 20:20 | מאת: רוני

לראשונה נשאבתי בשבת...זה ממש נוח ככה בקיצור יש 9 ביציות שמחכות לתשעה אבירים חסונים כולי תקווה שכולן יופרו, הפעם מנסים בלי איקסי כך שאני ממש במתח מה יהיה החזיקו לי אצבעות ל100% הפריות, PLEASE

12/02/2011 | 20:55 | מאת: מטופלת פיריון

איזה יופי!!! מחזיקה לך אצבעות שכולן יופרו ויהיו איכותיות. בהצלחה

12/02/2011 | 21:02 | מאת: חגית

שיופרו כמה שצריך והכי חשוב שיהיו עוברים יפים שיעשו לך הריון בעוד 12 יום... שיהיה המון בהצלחה...

12/02/2011 | 22:15 | מאת: דורה

תשע ביציות זה אחלה בציר!!!

13/02/2011 | 09:13 | מאת: נועה

12/02/2011 | 13:03 | מאת: לולה1

כן יש לי הצתה מאוחרת (ומעט מאד זמן פנוי...), תודה על התמיכה, כלכך מנחם לקבל מכן את כל התגובות, אתן מדהימות. אז שוב, עברתי פאזה, עכשיו בתקופת מעבר. בעלי נוסע ואני עוברת השבוע צילום רחם. נמשיך בחודש הבא, אז יש מין תחושה שכדי לא להשתגע צריך להשקיט את המחשבות בנושא. כל מה שאמרתן על עניין ה"הולד", כל כך נכון, אני משתדלת להמשיך את חיי ולקדם אותם, להרשם ללימודים שכבר דחיתי בשנה כי לתומי חישבתי שאהיה בהריון ואלד בדיוק עם תחילת השנה. בקיצור, חודש של שאיבת כוחות וארגון אנרגיות לטיפול הבא. האם אתן יודעות האם אפשר לעבור להפריות אחרי 2 הזרעות בקופ"ח מכבי? אחת נעשתה בפרטי ואחת בקופה... מישהי ניסתה הזרעה עם זריקות ולא איקוקלימין? הבנתי שלאחר צילום רחם אפשר כבר... בקיצר, אופטימית, חיבוק לכולכן. חגית-ממש, ממש שמחה בשבילך!!!

12/02/2011 | 16:52 | מאת: מטופלת פריון

היי לולה, אני ניסיתי הזרעות עם גונל ולא עם איקוקלמין. היום בדיעבד אני חושבת שלגונל יש השפעה פחות טובה עלי כי בתקופת ההזרעות היתה לי רק ביצית אחת איתם ואילו עם איקוקלמין תמיד היו לי שתיים. לגבי ההפריות-זה תלוי ברופא ותלוי בסיבה שבגינם אתם מטופלים. שיהיה בהצלחה

12/02/2011 | 18:21 | מאת: נועה

שמחה לשמוע שאת מקדמת עניינים! זו הדרך הכי טובה לנוע קדימה ולתת לדברים להתחיל לקרות. לימודים אפשר לעשות עם ילדים ועם הריונות ולידות! כל חברותי עושות את זה מסביבי. למה את רוצה לעבור להפריות אחרי 2 הזרעות? מה מצב הזרע? עוברים כל כך מהר להפריה בעיקר כשיודעים שיש בעית זרע לא קלה. (ואם אין בעיה כזו, ואין חסימת חצוצרות או הידבקויות אצלך, לא מומלץ בכלל לרוץ להפריות) מעבר לזריקות גונל גם יקבע בהתאם למצבכם. שוב, לא הייתי קופצת להגברת כמות ההורמונים אם הגבת יפה לאיקקלומין. כמה זקיקים ייצרת עם איקקלומין? שמרי על האופטימיות, שלבעלך תהיה נסיעה טובה ושיהיה שבוע נפלא עם בשורות נפלאות!

12/02/2011 | 19:15 | מאת: חגית

קודם כל אני שמחה שאת מתארגנת ואוספת את עצמך להמשיך את החיים וההריון והילד (ב"ה שיבוא/ו) במהרה) יצטרף למה קיים.. זה שיעור חשוב מאד מבחינתי ..בשבילי לפחות..הכי חשוב היה לא לעצור את החיים וכל הזמן להתקדם..מהתנועה ההריון גם יגיע.. בקיצור אני שמחה שאת נרשמת ללימודים וכל מה שתכננת או מתכננת תעשי..הכל יסתדר בסוף.. שיהיה לך המון בהצלחה- בצילום רחם ובכלל.. תודה רבה על הברכות. שיהיה שבוע מקסים ותעדכני לפעמים (:

12/02/2011 | 22:40 | מאת: דורה

עדיין לא הכרנו כי נעדרתי מפה המוווווווון זמן, אז- היי לולה (-: אני מבינה שההזרעה השנייה לא הצליחה, אבל לא יודעת (באשמתי, כי לא הייתי פה) בת כמה את ומה בעיית הפוריות שלכם, במידה ואובחנה. בגדול, הקופות לא מעבירות להפריות אחרי שתי הזרעות. הכל כמובן תלוי מאד בגילך ובבעיית הפוריות שלכם. אם את צעירה (עד גיל 32 נגיד) ואין לכם בעייה מאובחנת שמצריכה קפיצה להפריות (בעייה קשה בזרע, שחלות חסומות, רזרווה שחלתית נמוכה ויתכן שיש עוד) אז אין סיבה למהר. המספר המקובל של הזרעות לפני הפרייה הוא שש אם אני לא טועה. אולי חמש. אולי. בהחלט יתכן שהרופא שלך יחליט להעביר אותך להורמונים אחרים ושלא תמשיכי עם האיקקלומין. מנסיוני האישי- אחרי שרופא נשים עשה לי איתור ביוץ בעזרת א"ס ובדיקות דם וקיבלתי ממנו איקקלומין, גם הרופא שעברתי אליו לעשות הזרעות עשה איתי שני סבבים של איקקלומין ואחר כך עברנו לזריקות. איקקלומין הוא אחלה אבל לא לאורך זמן, מפני שהוא עלול לפגוע בעובי רירית הרחם. חכי לפגישה עם הרופא ותשמעי מה הוא חושב. אם הרירית שלך נראית טוב אולי הוא לא ירצה מייד לעבור להורמונים בזריקות. בכל מקרה, אני מבינה מאד את הרצון שלך להמשיך. לי קרה ההפך ואני נתקעתי זמן ארוך מדיי בטיפולים לא מתאימים. אז כן, טוב לרצות להתקדם, אבל קחי קצת אוויר, צריך נשימה ארוכה. על בסיס שתי הזרעות לא רצוי ללחוץ לעבור להפריות ולכמויות "כבדות" של הורמונים. המון המון בהצלחה! דורה.

13/02/2011 | 00:07 | מאת: לולה1

תודה בנות על העידוד. אתן באמת משהו. ככה כדי ליישר קו, דורה, כיף שחזרת ונעים להכיר. אני בת 30, מנסים שנה וחצי, מה שנקרא "לא מוסברים", הכל תקין, הריון כימי אחד ממש בפעם הראשונה שניסינו. נחכה לראות מה יגיד הצילום השבוע. במשך שנה וארבעה חד' האמנתי בכל ליבי שהנה אנחנו נכנסים באופן טבעי וזה למרות או אולי בזכות זה שאני מוקפת, לצערי, בחברות טובות עם בעיות קשות בתחום (כן אנחנו קבוצת תמיכה קטנה...). לקח לנו זמן להכיר בזה שמשהו לא עובד ולפני חדשיים נכנסנו לעניינים. והנה אני כאן, שמחה שמצאתי אתכן, גם אם אני מבליחה רק בסופ"שים...אני מבינה שאתן לא ממליצות לעבור להפריות כל כך מהר בטח גם הרופא לא... בכל מקרה יש לי תחושה שהאיקקלימין לא עשה לי כל כך טוב מבחינת הרירית, המחזור שלי היה לא כתמול שלשום והעובי שלה היה 6.5 כשעשיתי אולטראסאונד ואמרו לי להזריק אורוויטרל ביום הבא. נראה מה יגיד הרופא... שבוע טוב בנות!! עידכונים בקרוב.

12/02/2011 | 03:09 | מאת: ענת

חגיתוש אני בשבוע 12 ביום של השקיפות הפסקתי את התמיכה של הפרגניל קצת מלחיץ זה נתן לי בטחון שהכל בסדר למרות שהזריקות האלה בכלל לא נעימות ששאלתי את הרופא בשבועות הראשונים מתי אפשר להפסיק הוא ענה אם זה לא מועיל זה גם לא מזיק אז לא להלחץ ובהצלחה ביום ראשון אם לא טעיתי האולטרסאונד לנועוש זאת עם המילים הנכונות היום היה יום המשפחה בבית ספר כל כך מרגש שמתי על המקרר את הברכות שרשמו לבשתי כרגיל מעיל מעל החולצה כדי לא להתבלט לשאלות אבל שזה נגמר איזה עוגות רק להסתכל ולא לגעת אפילו משקאות דיאט אני לא שותה חוץ ממים מה זה אומר סכרת בדרגה 2 גם שקבעו לי תור לשבועיים הם מבקשים לפקסס להם את המעקב כל שבוע אני כל כך בפחד כי אני בסיכון גבוהה כבר בתחילת ההריון בפעם קודמת סחבתי עד שבוע 32-31 אני לא רוצה שידור חוזר של שניידר אני לא יכולה לעמוד הרבה נתפס לי הבטן התחתונה והגב אז ישר קופצת למיטה עם ספר הבאתי לי עוד ספרים מהסיפריה יושנת ושוב קמה אני רושמת כל מה שעולה לי בראש בן בת לא משנה ומתי ללדת שטויות העיקר לחזור בידיים מלאות

12/02/2011 | 11:29 | מאת: לנה

היי ענת! זאות אני מי לפני 5 שנים הייתי פה אבל לזמן קצר אבל עכשיו אני יהיה הרבה פה . כודם כול מזל טוב ו ברכות על היריונך. תישמירי טוב על העצמך .לגביי סוכרת היריונית לאחר לידה אני מכירה בנות ש הסוכרת עוברת. מאחלת לך היריון קל תקין ו שמח לנה

12/02/2011 | 13:01 | מאת: ענת

תודה גם אני הייתי פה לתקופות קצרות ב8 שנים האחרונות הסוכרת אצלי היא כנראה משהו שלא בדקתי קודם כנראה סכרת לכל החיים יש בדיקה שבודקת סוכר שלושה חודשים אחורה ואישרה שהיה לי סוכר גבוהה אבל הכל בסדר בקטנות העיקר שאני בהריון ובקרוב גם את אני מאחלת לך טיפול מוצלח בקרוב תצטרפי להריוניות המשך קל עם הרבה סבלנות וכוחות

12/02/2011 | 13:28 | מאת: לנה

תודה רבה לך גם אני מאוד מקוה ש עוד כמה חודשים אני יהיה בהיריון ו יצתרבף עליכן בקיף. יהיה בסדר ילד כבר יש לי ו היה עוד אני בטוחה ב זה. תישמרי על עצמך אנחנו פה בפורום כדיי ליתמוך אחת ב שניה ו זה מה שאני צריכה עכשיו נשיקה

12/02/2011 | 18:26 | מאת: נועה

שאת עומדת בפני העוגות והמשקאות! זה טוב לחיים בכלל, אל תחשבי על זה כמצב של סכרת. אני נמנעת מכל אלה ואין לי סכרת. זה פשוט הרבה הרבה הרבה יותר בריא לחיים, לילד שגדל אצלך ובכלל - לזרוק את כל הג'אנק התעשייתי מהמזון שלנו. רק יעשה טוב לכולנו! מאד מקווה שלא תגיעי לשניידר לפני שבוע 38 מינימום! יפתי, תמשיכי עם כאלה כוחות, את תראי שהכל ישתלם, רק שבאמת כמו שאמרת שתסיימי את ההריון בריאה ושלמה ועם ילד בידיים! נשיקות יקירתי ושבוע נהדר!

12/02/2011 | 19:51 | מאת: חגית

וואו..זה ממש הרבה זמן עם התמיכה.. טוב בשבת הבאה יש א"ס ראשון לראות שק ודופק וכל מה שאפשר יהיה לראות..איזו התרגשות!! הלוואי שהשבוע יטוס.. אני מקווה שהכל יהיה בסדר והוא יחליט להוריד תמיכה..קצת נמאס מכל השיט הזה..כבר לא זוכרת את החיים בלי זריקות/תרופות/בדיקות למינהן (שלא ישמע שאני מתלוננת-חלילה...) זה פשוט מוזר לחשוב על זה ככה... אבל בקטנה..עוד שבוע לפה עוד שבועיים לשם.. ענתי אני גאה בך שהסתכלת על העוגות ולא טעמת..כל הכבוד!! כמו שנועהל'ה אמרה ובצדק זה נכון בכלל לחיים..אני מסכימה ומנסה ליישם תמיד.. שיהיה לך שבוע טוב ותחזיקי מעמד עם המעקב סוכר

11/02/2011 | 22:39 | מאת: לנה

שבת שלום לכולכן! אני עומדת לפני הפריה עוד לא הייתי בפגישה אבל אני רוצה לדעת מה זה פרוטוקול קצר ו מה זה ארוך? תודה

12/02/2011 | 18:29 | מאת: נועה

פרוטוקול ארוך או קצר זה אורך הזמן שבו נלקחים ההרומונים לפני השאיבה. בקצר - מתחילים עם הזריקות לגירוי השחלות וגיוס זקיקים עם תחילת המחזור, ואחרי כמה ימים מוסיפים את זריקות הדיכוי למניעת ביוץ. שאיבה מתבצעת כ 10 ימים עד שבועיים מתחילת ההזרקות. בארוך - מתחילים ביום 21 למחזור עם דיכוי של שבועיים, ואז מתחילים עם גירוי ביחד עם הדיכוי. שאיבה בערך חודש מתחילת התהליך. בד"כ כברירת מחדל מתחילים בפרוטוקול ארוך, אלא אם כן יש עניין של גיל מתקדם או תגובה ירודה של השחלות להורמונים. כדי לרענן את הזכרון אם בא לך, את יכולה לקרוא הכל הכל הכל באתר של זיידמן www.baby4u.co.il שבוע נפלא יקירה!

11/02/2011 | 21:21 | מאת: לנה

היי מאמי שבת שלום! תודה לך על העצה ביקשר ל הפריה. אני באמת רוצה לעשות הפריה על בסיס טבעי עם גונל 75 ו מחזור טבעי מה כוונה מחזור טבעי ? אני פשות עוד לא מנוסע ב הפריה עם אני יבנתי זה בלי אביטרל? נועה את ידעת איך אפשר ב הפריה לתכנן את המין של הילוד אני מתה ש יהיה לי בת גם ילד שלי רוצה רק אחות ו גם בעלי :? ב אופן טבעי אני ידעת איך עושים אבל בהפריה אני לא מומחית אוליי את ידעת? שכחתי ליכתוב לך איך את מרגישה ? ההיריון הזה גם בהפרה או הזרעות אצלך אני מכירה את הסיפור שלך עם בעלך? ביי ממתינה לתשובתך

12/02/2011 | 18:34 | מאת: נועה

כשעושים על בסיס טבעי לא מזריקים הורמונים לגירוי השחלות אלא עוקבים אחרי ביצית טבעית שלך. כן מקבלים אוביטרל כדי לוודא שאכן תבייצי והביצית תפרד בקלות מהזקיק. ההחלטה לגבי הטבעי תלויה בבעיה, ואם יש לך בעבר פרוטוקולים עם הורמונים. כמו שאמרתי לך, הקופות לא ששות לאשר טיפול טבעי. לגבי מין עובר, בארץ ניתן לבחור מין עובר רק לאחר 4 ילדים מאותו מין (וגם זה לאחר וועדות מיוחדות ובד"כ מאשרים למגזר הדתי שרוצה בן אחרי בנות...), מבצעים הליך PGD שבו בודקים את מין העובר מהעוברים שנוצרו ומחזירים את המבוקש. לא יתנו לך אחרי ילד אחד... טפו טפו אני מרגישה מצוין עכשיו. ההתחלה היתה סוערת. כמובן שהפריה, אצלנו אין מצב להזרעות, הצינורית זרע של בעלי קשורה... זרע ששואבים לא ניתן להזריע איתו אלא רק לבצע IVF. שבוע טוב ממוש!

11/02/2011 | 21:18 | מאת: לי האחת והיחידה

לפני כעשרה ימים בתחילת החודש. הגעתי לבית חולים בבוקר ובמוניטור היה חשד למצוקה עוברית והחליטו מיד להכניס אותי לניתוח קיסרי. הייתי מאושפזת עשרה ימים עקב הסתבכות של חסימת מעיים ודימום בפצע. לצערי, בית חולים תל השומר אכזב אותי מאוד ברמות עברתי אשפוז לא קל. אך השמחה הגדולה היא הנסיך שנולד לי. חגגנו את הברית בבית הכנסת בבית חולים ביום שלישי. שמו בישראל ליאם (בהשראת השיר של איל גולן לבנו). תודה לכל מי שהתענינה, ברכה ותמכה. אוהבת את כולכן ומאחלת לכן היריונות נפלאים ולידות קלות. שבת שלום

11/02/2011 | 21:23 | מאת: לנה

היי לי את זוכרת אותי? ש יהיה לך ב שעה טובה ו ב הרבה מזל תהני כול הכבוד לך ! הרבה נשיקות תנוכי הרבה אוהבת ו זוכרת אותך לנה

11/02/2011 | 22:06 | מאת: מטופלת פריון

12/02/2011 | 00:38 | מאת: דנית

מזל טוב הרבה הרבה. אני שמחה לשמוע שהכל נגמר טוב ומצטערת שהיית צריכה לעבור כאלה קשיים. שימשיך רק טוב!

12/02/2011 | 02:19 | מאת: ענת

מזל טוב שתדעי רק נחת הצטערתי לשמוע שהלידה והאשפוז לא היו קלים העיקר שהכל עבר בשלום ואת אחרי חיכיתי שתחזרי שמתי לב שיותר מדיי זמן נעדרת מהפורום בחרת שם מהמם אהבתי ושתראי רק נחת איך האפרוח מרגיש אחרי הברית עכשיו יש לך סיבה להיות ינשופית בלילה

12/02/2011 | 09:30 | מאת: אופטימיתמשהו

מזל טוב להולדת הבן! צר לי היה לשמוע שהעניינים קצת הסתבכו אבל אני שמחה ומאושרת בשבילך שאת בריאה ושלמה ושהתינוק במצב מצוין. מאחלת לך שתרווי שמחה ואושר מגידול בנך. אוהבת

12/02/2011 | 09:36 | מאת: מיטל

ללי אני שמחה לשמוע שלמרות הקשיים הכל עבר בשלום ומאחלת לך מזל טוב להולדת הבן! ושתרווי שמחה ואושר מגידול בנך ובתך . מיטל

12/02/2011 | 18:36 | מאת: נועה

וגם יומולדת שמח ללפני 10 ימים!!!!!!!!!!! כל כך מצטערת לשמוע על התלאות שעברת! העיקר שאת אחרי, מקווה שאתם כבר בבית? שתזכו להמון נחת אושר ושמחה מליאם שהצטרף למשפחה! המון המון מזל טוב יקירה }}}{{{

12/02/2011 | 22:11 | מאת: דורה

אחרי תקופה מאד ארוכה שאפילו לא פתחתי מחשב, התיישבתי היום לראות מה שלום כולן ו............... וואו!!!!!!!!!!!!!! יקירתי, מזל טוב ללידת ליאם המקסים! אושר, נחת והמון בריאות, לכוווווווולכם! אתם עכשיו ממש ממש ממשששש משפחה! כל כך שמחתי לקרוא!!!! חבל שככה היה בתל השומר, אבל, העיקר התוצאה! יקירתי, עשית את זה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אוהבת, דורה.

13/02/2011 | 10:07 | מאת: קומפקטית

איזה חדשות מצויינות, רק בריאות יקירתי ! מזל טוב !!

13/02/2011 | 20:05 | מאת: דנה

איזה יופי, ממש מאושרת בשבילך. שתגדלי אותו בנחת אמן!

11/02/2011 | 21:14 | מאת: לי האחת והיחידה

אני כל כך מאושרת לבוא אחרי הלידה ולראות שאת בהיריון. ביום שקיבלת בטא חיובית אני ילדתי ועל זה נקרא יום שלישי פעמיים כי טוב. מאחלת לך המשך נפלא ובעה"ש שתסיימי בידיים מלאות אמן! אוהבת מאוד שבת שלום

12/02/2011 | 19:24 | מאת: חגית

בדיוק לפעמיים כי טוב הזה התכוונתי... חבל שלא הצליחו לסדר לך גם לידה קלה ונעימה אבל זה כבר מאחורייך ועכשיו מה שנשאר זה להנות מהנסיך החדש שהצטרף! שיהיה בשעה טובה והמון נחת וכייף גדול.. תודה על התמיכה והאהבה שהרעפת עלי..את מדהימה... מקווה שאת מרגישה טוב..תנוחי הרבה.. נשיקות גדולות

11/02/2011 | 12:52 | מאת: חגית

לדעתי עוד איזה 3-4 ימים יגמרו לי הכדורים..לוקחת פרוגינובה ומיקרופירין..ישארו עוד נרות אבל אני מתה להפסיק עם זה כבר.. מתי נוהגים להפסיק? את הרופא אני אראה רק עוד שבוע ולא היה אכפת לי להפסיק עוד קודם..אני מפחדת שאם אני אשאל אותו הוא יגיד לי להמשיך עד לא"ס בשבת..

11/02/2011 | 14:54 | מאת: נועה

עם תמיכות מכל המינים ממשיכים עד שבוע 8-10-12 תלוי במצב ההריון, ההיסטוריה וכו'. אל תפסיקי בבקשה שום דבר עד שאת רואה את הרופא והוא אומר לך מה אפשר להפסיק ומתי... אני יודעת, זה ניג'וס היסטרי, אבל עד עכשיו תראי מה עשית והשקעת.... עוד טיפה - קטנטן מאד מאד עליך! שבת שלום מותק!

11/02/2011 | 17:02 | מאת: קרן החדשה

נועה, רציתי לשאול מתי את הפסקת? היית רק עם אנדומטרין כמוני, נכון? אצלי, כמובן, הבעיה הפוכה. אני פוחדת להפסיק גם כשהרופאה אומרת... מתי מקובל? והאם עשית את זה בהדרגה או בבת אחת? אין איזה בדיקות לעשות? הרופאה שלי אמרה שלא

11/02/2011 | 18:41 | מאת: חגית

הכי קל להשבר רגע לפני הסוף(: אני אצלצל אליו בראשון שעומדת להגמר לי מנת הסם... תודה על התשובות שלך, על הנאמנות ובעיקר על כל האהבה שאת מפזרת פה לכולן. את מדהימה חבל שלא "הכרתי" אותך לפני 4 שנים כשהכל התחיל...אולי הכל היה מתנהל עבורי אחרת.. תודה אהובה ושבת שלום

12/02/2011 | 00:20 | מאת: דנית

אל תפסיקי את התמיכה. תשאלי את הרופא מתי. אני הפסקתי בסביבות שבוע 8 וחצי ופחדתי שזה מוקדם מדי...ואני יודעת שיש רופאים שממליצים עד שבוע 12. שווה לסבול את התמיכה הזאת עוד קצת ולא להפסיק מוקדם מדי.

12/02/2011 | 19:34 | מאת: חגית

דיברתי איתו היום...קבענו א"ס לשבוע הבא ועל הדרך אמרתי לו שנגמרות התרופות.. הוא אמר לי לקנות עוד (אפשר גם דרך רופא משפחה) ולהמשיך בטוח עד שנפגש לא"ס.. נו שויין... שבוע טוב מותק

11/02/2011 | 10:37 | מאת: dufduf

טוב אז... סאגת הבדיקות, הצילומים וכד' הסתיימה, אתמול קיבלתי והמחזור הזה אני מתחילה סוף סוף את הטיפול ההורמונלי.. מתרגשת מאוד! קצת בסטרס מנושא ההזרקות מאחר ואני קשה עם מחטים ובדיקות דם- תמיד מתעלפת קיבלתי גונל וכוריגון אשמח לשמוע ממי שהתנסתה בנושא ההזרקות וגם מפחדת ממחטים איך עברה החוויה שלא לדבר על נושא הבדיקות דם כל יום- אמאלה... מנסה לא לפתח תקוות אבל לא מצליחה מקווה שיהיה בסדר!

11/02/2011 | 13:23 | מאת: דני

קודם כל בהצלחה החודש. מחזיקה לך אצבעות.... זה נראה בהתחלה קצת מתיש בדיקות הדם, אבל מהר מאוד מתרגלים. זה רק לשבועיים או אפילו פחות. תלוי בביוץ. תחשבי כך. לגבי הזריקות, לי זה ממש לא כאב. המחט מאוד דקה ואת לא אמורה להרגיש אותה. שימי לב להוראות והכל יהיה בסדר. גם עם הזריקות אחרי כמה ימים הרגשתי שזה חלק שגרתי מהחיים וכבר עשיתי בעיניים עצומות. אל תחששי. תזכרי שזה לתקופה קצרה. מקווה שזה הסבב באחרון שלך ובעזרת השם תיכנסי מהר מהר מהר להריון. שבת שלום דני

11/02/2011 | 15:01 | מאת: מטופלת פריון

היי, גם אני לא חובבת מחטים (בלשון המעטה) אבל האמת השד לא כזה נורא. האיסור של הבטן רק נראה רגיש ומפחיד אבל סך הכל הוא לא כואב. בהתחלה ניסיתי לא להסתכל ולהזריק במכה אחת את המחט וזה היה עושה לי סימנים כחולים בכל הבטן. היום אני מזריקה לעצמי לאט. ממש מסתכלת על המחט ומכניסה לאט ...זה מפחיד בפעם פעמיים הראשונות ואחכ זה כבר הולך קל יותר. ככה את מרגישה רק דקירה קטנה אם בכלל...פשוט תתפסי את השומן בבטן הצביטה שני סנטימטר לפחות מהטבור ותזריקי. ראיתי למטה שיש כאלה שממליצות על קרח לקירור המקום וזה קצת מרדים את האיזור. שיהיה בהצלחה ראיתי בהתכתבויות שיש כאלה שממליצות על קרור המקום עם קרח.

11/02/2011 | 15:03 | מאת: נועה

בשעה טובה ומוצלחת!! להתחיל להזריק בצד ימין כמובן! באמת באמת שהזריקות לא כאלה נוראיות, בעיקר הגונל. מחטים דקיקות, ואת יכולה שהאיש שלך יזריק לך בהתחלה. נושמים עמוק, אומרים - לבריאות ושיהיה בברכה כי זה יביא את הילדים הביתה - והופ מזריקים! הבדיקות דם גם לא נוראיות, האחיות של IVF בד"ג כל כך מנוסות שמוצאות וורידים בצ'יק, לא מכאיבות, ובאמת זה הופך לרוטינה. וחוץ מהכלללללל - יש לך אותנו! ואנחנו נהיה הגב שלך לההההההכל! בהצלחה ענקית!!!!!!!! שתסיימי הכל כבר עכשיו בסיבוב הזה ודי! שבת שלום

11/02/2011 | 21:09 | מאת: dufduf

על הטיפים... אני מתכננת ללכת להדרכה עם בעלי קשה לי להאמין שאזריק לעצמי לפחות לא בהתחלה... תגידו מותר להזריק עם אמלה? אולי ככה האיזור מורדם ולא מרגישים... אמאלה.. טוב אעדכן אתכן לאחר ההזרקה הראשונה ביום ד'.. שבת שלום!

11/02/2011 | 08:51 | מאת: דנה

אתמול הלכתי למבחן, בהתחלה מיד התחלתי להרגיש כאבי בטן תחתונה והתכוצויות, לא הלכתי לשירותים בכדי לא למצוא את הזוועה שחיכתה לי שם, התסיים המבחן( כמובן שלא הייתי מרוכזת במיוחד) וישר רצתי לשירותים ונחרדו עיני- דימום ויסתי, אדום! מיד התקשרתי לרופא שלי שהפנה אותי למכבי חירום, שם כמובן עשו לי אולטרסאונד וראו מהטומה ( קרישי דם) ליד השק ושק ריק ללא עובר וללא שק חלבון...לדבריה של הרופאה כנראה שהגוף מנסה לפלוט את ההריון הזה ומכאן שלחה אותי למיון. הגעתי למיון נשים איכליוב, צחוק הגורל הוא שאני עומדת בקבלה, פתאום נכנסות 30 הריוניות מהממות ועושות סיור ואני, יושבת לי שם עם דימומים ויודעת שזה הרגע שבו אני נפרדת מהעובר, מהילד שהיה אמור להיות שלי :( הרופא באיכליוב קבע שהדימום הפסיק ומה שנשאר עכשיו זה הדם היבש, בנוסף הוא קבע שאם עד יום א ימשיך ככה ולא יראו עובר ושק חלמון צריכים לבצע הפלה! אני כאובה עד מוות, רגישה שבא לי לצעוק לשמים, לא מבינה למה דווקא אני ???מרגישה שמישהו מביים סרט איימה ואני השחקנית הראשית. הרופא באיכליוב דיבר על גרדה , לעומת זאת הרופא במכבי דיברה על כדורים..מישהי עברה דבר כזה ? מה עדיף? כדורים או גרידה ? דיי, אין לי כוחות נפשיים, אני רוצה לטוס לטייל עד שכל זה ייגמר, הייתכן שזה קורה לי?! התעוררתי מסיוטים ב 4 בבוקר, עם דמעות בעיניים ולמאז לא מצליחה לעצום אותם לשניה. את הרופא שלי אראה רק ביום א, למרות שלדעתי אין כבר מה לעשות , מה שצריך להיפלט, יפלט עד יום א ומה שלא, נצטרך לעזור לו. אני לא צריכה להזכיר לכן שבמבחן כמובן נכשלתי...יום מהאגדות קוראים לזה, מקווה שזה היום הכי רע שלי בחיים כי אחרת, אני לא אצליח להתמודד!

11/02/2011 | 09:00 | מאת: נועה

(((((((((((((((חיבוק ענקקקקק)))))))))))))) גם אם לא ינחם. ואולי כן ינחם. בתוך המרה השחורה שעוברת עליך יקירתי, קודם כל נסי לחשוב צעד צעד. בואי נחכה קודם כל ליום ראשון לראות מה קורה. אם אכן יצטרך להפלט השק - זה מה שיקרה. בכל מקרה שיעשו עוד א"ס לראות האם באמת מדובר שוב בשק ריק. לגבי התערבות - תמיד מנסים קודם עם כדורים או זריקות לפני שמתערבים עם גרידה. חכי ותראי עד יום ראשון - אם הדימום מתחיל שוב ומתגבר - אולי הגוף שלך ידע לעשות הכל לבד. אהובה, עם כל הכאב הנוראי, ואני יודעת שהוא נוראי, ושחושבים שאין יותר גרוע מזה, כשהדמעות יתייבשו, תוכלי לראות שנכנסת להריון - ושהגוף שלך ידע לקלוט אותו. הגוף שלך זה המכונה הכי עדינה והכי משוכללת בעולם. ואם הוא החליט שכנראה העובר הזה ספציפית הוא לא הנכון גנטית, ולא התפתח כמו שצריך, הוא יודע שצריך לעשות עם זה משהו עכשיו. ולא בשלב מאוחר יותר כשהכל הרבה יותר מסובך. נכון, אי אפשר כרגע לראות את זה ככה. אבל עוד כמה ימים תוכלי. המבחן - עזבי עכשיו. תעדי מועד ב'. תעדי שנה הבאה. זה לא באמת באמת משנה, כשתוכלי הרי ברור שתעשי שוב. יפתי, לכי תעשי עכשיו את הדבר שהכי מרגיש לך נכון - אם זה להיות במיטה ולא לצאת - לכי תשארי במיטה. אם זה לנסוע להרים ולראות קצת רקפות - לכי. סרט. קפה. בעל? העיקר תני לעצמך להתאבל. ותראי שעוד כמה ימים הכל קצת פחות יכאב. אנחנו פה איתך דנה'לה.

11/02/2011 | 12:44 | מאת: חגית

אני מאד מאד עצובה איתך...אני יודעת שזה לא עוזר אבל תרשי לעצמך להתרסק קצת כי אוטוטו תתחילי עוד סיבוב שב"ה הוא הוא שיהיה הכי טוב ומוצלח.. תסמכי על הגוף שלך שאם הוא עשה את זה כנראה משהו שם לא היה תקין..ולמרות העצב והכאב עדיף עכשיו מאשר אח"כ.. מתוקה את תהיי בסדר וזה יקרה בסיבוב הבא..הנה הגוף שלך יכול לקלוט הריון וזה המון.. אני שולחת לך המון חיבוקים ונשיקות ואת כל הכוחות שאפשר בעולם.. בסוף זה יקרה את תראי..אין מצב אחר!! שתהיה שבת שלום נשיקות

11/02/2011 | 13:19 | מאת: דני

לא יצא לנו "לדבר", אבל אני חושבת שזאת הזדמנות. אני יודעת בדיוק מה עובר עלייך. עברתי את זה לפני חודשיים. אכן הכאב גדול ונדמה שאי אפשר לשאת אותו, אבל הנה אני כאן אחרי כל מה שעברתי ואחרי הגרידה, מאוששת ומחוזקת ומוכנה לסבב הבא. זה יהיה קצת קשה, אבל זה יעבור. תני לעצמך את הזמן. תעשי דברים שאת אוהבת, ואל תפחדי קצת להיות עצובה. אני "ברחתי" לכל מיני כיופים. והכי חשוב, שאח"כ אפשר להתחיל שוב. אצלי המליצו על גרידה. הרופאה שלי טוענת שלא כדאי לקחת כדור, כי יכולות להישאר שאריות ואח"כ עושים גרידה. יש גישות שונות. מקווה בשבילך שיהיו בשורות טובות ביום ראשון. בכל מקרה, תזכרי שהכל לטובה והגוף יודע תמיד מה נכון. נשיקות וחיבוק חזק שבת שלום דני

11/02/2011 | 14:54 | מאת: מטופלת פריון

אני יושבת פה עם דמעות בעיניים. קצת מוזר כי סהכ אנחנו לא נפגשנו מעולם...אבל ככ רציתי בשבילך שזה יצליח!!! אני מחפשת את המילים שינחמו, שיעזרו, שיתנו קצת אויר אך לא מוצאת. אני מבינה את הכאב, את האכזבה... אני יכולה רק לבקש- חכי ליום ראשון. אולי יקרה נס. אולי ההוא שם למעללה ישמע אותנו היום מתפללות בשבילך (ואני לא דתייה אבל מאמינה שהוא שומע הכל) קחי עוד כמה שעות של תקווה שהמזל שלך ישתנה. וביום ראשון נדע טוב יותר. תהיי חזקה. שולחת לך חיבוק ענקי!!! מזמינה אותך אלי עם פיג?מה לקפה- מבטיחה לפנק בעוגייה. אני פה אם את צריכה משהו 054-7706001 תרגישי חופשי!!!

11/02/2011 | 22:36 | מאת: לנה

דנה חמודה ! את לא לבד אנחנו איתך הרבה נשיקות ו חיבוקים . כול מה שקרה הכול בידיים של אלוהים. כמה אני מבינה אותך ו כמה לפעמים אין צדק בעולם הזה אבל על תייאשי אסור בעוד חודש מי ידעה חודשיים יהיה עובר תינוק ברחמך תמשיכי קדימה עם ראש מורם לנה

12/02/2011 | 00:37 | מאת: דנית

מצטערת מאוד מאוד לשמוע!! אני מקווה שתצליחי להתאושש בימים הקרובים. הכי חשוב שתתני לעצמך את הזמן שאת צריכה ואם תוכלי תראי גם את הצד הטוב- הגוף שלך יודע להכנס להריון!! וזה המון!! וזה יקרה שוב! תגישי טוב ותחזיקי מעמד.

11/02/2011 | 08:29 | מאת: דני

אני כותבת לך בהודעה חדשה, כי לא הייתי בטוחה שתצליחי לראות שם למטה. עברתי שתי הפריות. בראשונה עובר אחד. בשניה - שני עוברים. כולם הוחזרו במצב טוב. לא מכירה את ההורמונים שלקחת. לי נתנו מנופור ופיורגון. אולי זה אותו דבר... לא בדיוק קבעו שיש לי רזרבה נמוכה. יש חשד לכך בגלל שבהפריות היו לי בסה"כ בין 2 ל3 זקיקים למרות ההורמונים הרבים שקיבלתי. גם ה FSH הוא 10. בגבול העליון של הנורמה. למרות זאת, כפי שכתבתי, נכנסתי להריון ספונטני בין הטיפולים, אך הוא לא הצליח. תודה על ההתייחסות שלך. שיהיה הרבה בהצלחה. דני

11/02/2011 | 08:52 | מאת: נועה

אכן 10 זה ברף העליון, אבל בהחלט אפשר להרות וללדת עם זה! היו לנו גם 12 פעם פה שילדו בהצלחה! מנופור ופיוריגון הם גם מקובלים מאד. בהחלט הייתי מציעה לך לקחת את ה DHEA, אפילו אם בנוסחת לא יועיל לא יזיק, למרות שאומרים שהוא בהחלט עוזר לטווח ארוך. (צריך לפחות 3-4 חדשים כדי לראות השפעה). הריון ספונטני באמצע זה מעולה! זה אומר שמצבך ממש טוב ושהגוף יודע לקלוט הריון. סימן שצריך רק את העובר הנכון שירצה להשאר. שיהיה לך סופ"ש מקסים יקירתי, תתעודדי כי את בהחלט בדרך הנכונה, את תהיי בהריון ותלדי ילד בריא בע"ה!

11/02/2011 | 09:40 | מאת: קרן החדשה

אבל רוצה להעיר משהו לגבי ה-FSH והרזרבה, שאני חושבת שהוא חשוב (האם הוא מעודד או לא, את צריכה להחליט בעצמך...). קודם כל, 10 זה ברף העליון של הנורמה, לא של הסיכוי להיכנס להריון. כניסה להריון עם FSH 12 זה בהחלט לא חריג. וזה עוד בטיפולים, כשכל זה נמדד. כמו שהרופאה שלי אמרה - אף אחד לא יודע מה ה-FSH של נשים שיולדות לעצמן בן זקונים (מתוכנן או בטעות) בגיל 41-42-43. הוא לאו דווקא כל כך נמוך. שנית, וזו לצערי הנקודה שאני לא בטוחה אם היא מעודדת או לא, אבל אולי במקרה שלך כן, אני למדתי לאורך הטיפולים האלה שהרופאים שולחים להמון בדיקות, אבל אז לאו דווקא מסתמכים כל כך את תוצאותיהן. כלומר, בעיניהם (ויש להניח שהם יודעים על מה שהם מדברים), אשה בת 43 עם FSH 7 (ויש לא מעט מקרים כאלה, מסתבר) עדיין בעלת סיכויים מאוד נמוכים להיכנס להריון וללדת ילד ראשון, ואשה בת 30 עם FSH 15 ראויה לטיפולים "ובסוף כנראה תצליח". תאמיני לי שאני חרשתי את האינטרנט בחודשים האחרונים, ואני רואת את הגישה הזאת כל הזמן מהמון רופאים מגוונים שעונים בפורומים. אז קודם הם אומרים כל מיני אמירות כלליות שנשמעות מאוד חד-משמעיות על FSH, ואחר כך הם מתחילים להכניס עוד פרמטרים למשוואה, אומרים שהבדיקה לא תמיד מהימנה וכו'. ובסופו של דבר, הם מתייחסים לגיל האשה (ולעבר המיילדותי שלה, כלומר האם כבר היתה בהריון בעבר או לא) בתור הפרמטר הכי משמעותי. יכולה להגיד לך שאני ניסיתי לחקור בכמה פורומים לגבי המצב שלי (FSH שנע בין 7.6 ל-8.7 ל-12 בשלוש בדיקות שונות, אבל תמיד עם אסטרדיול גבוה שהופך את בדיקת ה-FSH ללאו דווקא מהימנה כי לפעמים הוא "מוריד" אותו באופן מלאכותי), ומה שנאמר לי זה שאם אני כבר בטיפולים זה לא כל כך חשוב, כי מודדים FSH כדי לנבא את התגובה להורמונים, ואצלי כבר רואים את התגובה להורמונים). ומה היתה התגובה להורמונים? בהזרעות 3 זקיקים בגונאל 112.5, שהפתיע את הרופאה שאמרה שזאת תגובה שמתאימה למישהי צעירה בהרבה ועם FSH נמוך יותר, ובהפריה לעומת זאת גם התפתחו רק 4 זקיקים למרות שהגונאל עלה ל-300, אבל אליהם הצטרפו פתאום עוד 3 כשהתווסף המנוגון (השלושה האלה לא הספיקו להתפתח מספיק כנראה עד לשאיבה, אבל זה כבר עניין אחר). מה אני מנסה לומר בכל המגילה הזאת? שאם את כבר בטיפולים, ומצליחה לייצר כל פעם עוברים יפים, הייתי מניחה קצת לעניין הרזרבה. כמה שזה קשה, שתי הפריות כושלות זה עדיין ממש מעט, להבנתי, מה עוד שבין לבין הצלחת להיכנס להריון אחד באופן ספונטני שזה מצוין. את זה אני לא הצלחתי :-) מה שכן, DHEA הייתי מנסה לקחת, כי לא שמעתי אף אחד אומר שזה מזיק. ולו כדי שתרגישי שאת עושה כל מה שביכולתך. ואשמח לשמוע תוצאות! יהיה טוב. חייב להיות. עוד תראי

11/02/2011 | 13:01 | מאת: דני

אכן נקווה לטוב... שבת שלום

10/02/2011 | 19:09 | מאת: שני

הי בנות פעם ראשונה שלי פה אני אחרי הפריה מס' 5 ובדיקה שלילית רציתי לדעת אם מי יודעת משהו לגבי פונדקאות מה התהליך מול הקופח או שיכולה להפנות אותי למקור מידע כלשהו תודה

10/02/2011 | 21:18 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו. מברכת אותך שתוכלי להצטרף אל ההריוניות שלנו ולא להגיע לפונדקאות... אני לא מכירה או יודעת כלום לגבי ההתנהלות מול קופ"ח בנושא. אני יודעת שפרופ' זיידמן ענה על הנושא מספר פעמים בפורום שלו המקביל, את יכולה לחפש שם או לשאול אותו. אם בא לך, את מוזמנת לספר קצת למה אחרי הפריה 5 את כבר הולכת על פונדקאות? ((((((((((((וחיבוק גדול))))))))) על השלילי והאכזבות והדרך הכל כך קשה....

10/02/2011 | 14:09 | מאת: הדס

היי', אף פעם אני לא מצליחה להבין מה קורה... היום עשיתי את בדיקת הבטא השלישית שלי. אני אחרי הפריה, ניסיון שני.החזירו שני עוברים. הבטא הראשונה היתה על 99, הבטא השניה היתה על 139 עכשיו הבטא עומדת על 213.הבטא חיי'בת להכפיל את עצמה בדיוק? יכול להיות שזה עדיי'ן יהיה בסדר? ולמה זה קורה? תודה

10/02/2011 | 21:21 | מאת: נועה

הרופאים יגידו לך שהעליה לא תקינה. מנסיון שלנו פה בפורום, כזאי לבדוק עוד פעם פעמיים לפני שמרימים ידיים כי כבר קרה לבנות פה שהבטא דשדשה ובסוף הצליחה להמריא ולהמשיך להריון תקין. כן, נכון שהיא צריכה להכפיל, אבל כבר ראינו כל מיני מקרים שלא היו תואמים ל"ספרים". מאחלת לך שהכל עוד יסתר והבטא הזו תהיה ילד בריא ושלם בידיים בעוד 9 חדשים! נשמח לשמוע מה קורה, דווחי לנו.

10/02/2011 | 22:26 | מאת: הדס

נועה תודה יקירה תמיד את יודעת מה להגיד

10/02/2011 | 08:32 | מאת: רוני

אני לקראת שאיבה, פרוטוקול קצר (פיוריגון, מנוגון, צטרוטייד), רירית 9.5 עד כה נצפו 9 זקיקים: ימין: 26.5, 16 שמאל: 20.5, 17, 14, 14, 13,13, 12 להערכתי השאיבה תהיה או בשבת או בראשון שאלתי היא כזו: שניים מהזקיקים לא גדלו מאתמול (16, 14)- האם בהכרח זה אומר שהם לא יופרו? ודבר נוסף מה הסיכוי להזקיקים הקטנים יבשילו עד השאיבה ויהיו מספיק טובים להפרייה?

10/02/2011 | 21:23 | מאת: נועה

הי רוני, זה שחלק מהזקיקים לא גדלו לא אומר שהם לא יופרו. הרבה מהם מבשילים עד השאיבה. חלק מהביציות שהיו בזקיקים הקטנים אפילו יכולות להיות מופרות, אך לא תמיד יתפתחו לעוברים תקינים. ביננו - מה צריך יותר מאחד או שניים שידעו לעשות את העבודה? שתהיה שאיבה קלה, החזרה מעולה, ובטא בשמיים בקרוב קרוב!

10/02/2011 | 08:18 | מאת: אלה

אשמח לדעת אם משהיא מכירה סדנה לנשים בטיפולי פוריות באיזור רחובות? חוץ מהסדנה בקפלן שכבר התחילה ולכן לא ניתן כעת להצטרף אליה. תודה רבה.

10/02/2011 | 21:24 | מאת: נועה

09/02/2011 | 23:01 | מאת: רבקה

אז אחרי יום ארוך ומפרך עם המון בכי (יותר שלי מאשר של הבנים), סוף סוף הפיצים יהודים כשרים :-) הברית הייתה חמודה מאוד. חגגנו להם באולם והזמנו את כל המשפחה. אני חייבת לומר שתאומים זה אטרקציה של ממש וכולם רצו להצטלם איתם. הבכור בכה המון (ואני יותר...) והקטן בכלל לא בכה. אההההההה והשמות שלהם: הבכור איתמר אהרון (אהרון על שם חמי, הסנדק שלו) והקטן אביעד שלמה (שלמה על שם אבי, הסנדק שלו). ועכשיו אני הולכת לישון כמה שעות טובות!!! הפיצים הלכו לישון אצל הסנדקים שלהם, אז לי ולבעלי יש לילה חופשי שינוצל עד תום לשינה עמוקה וארוכה. אוהבת אתכן מאודדדדדדדדדדדדדד! נשיקות

10/02/2011 | 14:38 | מאת: קרן החדשה

10/02/2011 | 21:26 | מאת: נועה

אהובה שכמותך!!!! מסכנונת, אני זוכרת את גודל הזוועה עם אחד, ואת עוד עם שניים!!!!! שמות מקסימים ממש! רגע, זה אומר שהם לא תלויים לגמרי בציצי שלך? מעולה, טוב שאת יכולה לשחרר ולישון קצת!!!!! תנוחי תנוחי ותצברי כוחות. נשיקות גדולות, ושיהיה רק בהמון המון שמחות }}}{{{

11/02/2011 | 10:21 | מאת: רבקה

חלום ההנקה נגוז לו מזמן. הקטנים התרגלו לבקבוקים בגלל הפגייה והשאיבות וסירבו לתפוס את הפיטמה. לשאוב 8 פעמים ביום זה ממש לא מציאותי, ולצערי החלב הלך והתייבש לו. מורידה את הכובע בפני נשים שמצליחות להניק תאומים. מבחינתי זו משימה בלתי אפשרית. איך את מרגישה? כבר חושבת על שם לנסיכה המקסימה? מתי קבעת דיקור מי שפיר? ים של נשיקותתתתתתתתתתתתתת דרך אגב, העלתי את התמונות מהברית לפייס, את מוזמנת להסתכל אם בא לך :-)

11/02/2011 | 01:17 | מאת: דנית

11/02/2011 | 10:17 | מאת: רבקה

בקרוב אצל כולן אמן!!!!

13/02/2011 | 10:17 | מאת: קומפקטית