פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

22/12/2010 | 09:49 | מאת: לי האחת והיחידה

הבוקר קיבלתי הודעה שהאחינית של בעלי ילדה בן. זו לידה שניה שלה יש לה בת בבית בגיל שנה וחמישה חודשים. כמובן שזו שמחה והמזל שלא נשארתי מאחור להמשיך לקבל בשורות כאלו. אתמול הלכנו לחנות מוצצים לראות עגלה, בגדים וכו' לתינוקי. ופתאום חשבתי לעצמי איך שבאתי לשם עם הבטן ההריונית של לינורי שלי ועכשיו היא כבר גדולה איזו נוסטלגיה. אחר כך הלכנו לראות מיטת נוער ללינורי שלי היא הרי צריכה לפנות כבר את המיטת תינוק. הרבה הוצאות מבורכות שיהיה רק על דברים משמחים כאלו. שיהיה לכולכן יום הכי מקסים וסוף שבוע נפלא!

22/12/2010 | 14:27 | מאת: רבקה

מה שלום הנסיך הקטן שבבטן? נכנסת כבר לשבוע 34? את קולטת שהלידה ממש מעבר לפינה ובקרוב מאוד תראי אותו בפעם הראשונה? גם אני התחלתי את מסע השופינג המטורף, האמת, כמעט וסיימתי אותו... נכון שזו חנות ממש נחמדה? תשמעי קטע, קניתי בקבוקים של MAM במוצצים שעלו לי 24 ש"ח ליחידה ושבוע שעבר ראיתי את אותו הבקבוק בניו פארם במחיר גנבה של 41 ש"ח!!!! ממש חוצפה! אבל כמו שאמרת שהיו לנו הוצאות כאלו רק בשמחות. נשיקות והמשך יום נפלא!

22/12/2010 | 17:03 | מאת: דנית

כמה טוב לשמוע בשורות טובות. איזה מרגש שהתחלת עם קניות.... זה כבר אוטוטו

22/12/2010 | 17:46 | מאת: נועה

תגידי, סתם מסקרנות, למה את לא מעבירה את העגלה של לינורי לתינוקת? שיהיו הרבה שמחות ולידות ומזל לכולן!! ערב נהדר!

22/12/2010 | 17:50 | מאת: נועה

22/12/2010 | 09:46 | מאת: לי האחת והיחידה

אומנם טרם הכרנו אבל בטא חיובית מצריכה התייחסות. מאחלת לך הכפלה ועוד הכפלה ודופק והמשך תקין ונפלא אמן!

22/12/2010 | 14:30 | מאת: רבקה

מזלללללל טובבבבבבבבבבבבבבבב שרונה. אמנם גם לנו לא יצא להכיר, אבל תמיד כיף ומשמח לשמוע שעוד אחת מאיתנו הצליחה.

22/12/2010 | 09:45 | מאת: לי האחת והיחידה

וואהו יום שני סקירה איזה מרגש!!!! זו הבדיקה הכי כיפית בהיריון. שיהיה בהצלחה ובכיף ובנחת אמן אמן. ואת באמת משהו שככה את נעלמת. מה התל"מ שלך? איזה שבוע כבר? נשיקותס

22/12/2010 | 12:53 | מאת: אופטימיתמשהו

לילוש, התגעגעתי אלייך! אני נעלמת כי אני עסוקה מאוד, אמנם אני עובדת מהבית אבל דווקא בגלל זה אף פעם לא חסר לעשות משהו בבית, ואת בטח יודעת את זה. איזה כיף גם לך! את כבר אוטוטו הולכת להיות אמא בפעם השנייה. אני כבר חולמת על יוני, 15 ליוני זה התל"מ שלי. כרגע עוברים עליי לילות ללא שינה, אני מנסה לישון על הצד ולא הולך לי, כך שחצי לילה אני נאבקת עם עצמי. על הבטן כבר אי אפשר לישון וגם אני לא רוצה לישון, יש לי ייסורי מצפון כל פעם שאני מתעוררת ותופסת שישנתי על הבטן. זהו, אני יום ראשון בשבוע 16 וזה הולך ומתקדם אבל כרגיל גם מפלס החרדות שלי כל פעם עולה. לא יודעת למה דווקא אצלי, אבל עד שאני מתיישבת לראות טלוויזיה יש כבר תכנית על הפלות וסיפורי לידות לא הכי סימפטיות, סוג של התעללות(יאללה, אני רוצה כבר להגיע לבדיקה). אני מצטערת שכל פעם אני חוזרת על החרדות האלה, אני מניחה שכל ההריוניות כמוני חוות את אותם דברים(אולי אני דרגה קצת יותר גבוהה(:) יקירה, איזה שבוע את? סופרת בטח את הימים.... אני אמשיך לעדכן ולבדוק ולראות שכולן פה בסוף תכנסנה להריון. נשיקות מתוקה, המשך הריון קליללל

22/12/2010 | 14:35 | מאת: רבקה

איזה מרגש זה לעבור את הסקירה הראשונה. לצערי, הלילות חסרי השינה לא משתפרים... לפחות לא אצלי. אני כבר לא זוכרת מזה לישון שינה רצופה ללא יקיצות. נו טוב, זו הכנה מעולה ללילות חסרי השינה שיהיו כשהבנים יצאו... אני עוד הרשתי לעצמי לישון על הבטן עד שבוע 20. לישון על הצד זה כואב ואני מתעוררת כל שעה בכדי להתהפך לצד השני, עניין לא פשוט בכלל שלוקח לי כמה דקות. עזבי אותך מסיפורים מדכאים ומחרדות, בעזרת השם ההריון ימשיך להיות תקין ומלא. פשוט תעבירי ערוץ כל פעם כשאת נוחתת על תכנית דכאונית שכזו. תדווחי אחרי הסקירה, שנדע שהכל בסדר.

22/12/2010 | 15:05 | מאת: לי האחת והיחידה

הרי כל העולם שלנו מלא חרדות. כל יום שומעים על תאונות דרכים, מחלות, פיגועים, רצח וכו' זה מפחיד לא?! אבל בכל זאת חיים וממשיכים הלאה ומקווים לטוב. ושתדעי לך שאת אמא את אף פעם לא מפסיקה לדאוג. את כבר חושבת מנקודת מבט של אמא וזה קשה אפילו יותר כי יש לך הרבה אחריות על הכתפיים אז כדאי שתתחילי להוריד הילוך ותנסי קצת קצת להנות מההריון ולהיות רגועה יותר. אני זוכרת שבסקירה הראשונה הנסיכה נופפה לי לשלום ואני התעלפתי מרוב התרגשות. אני בשבוע 33 בעוד חודש וקצת התל"מ שלי והיום הולדת שלי. אותי מלחיץ יותר שהמרחק ביני לבין גיל 40 הולך ומתקצר חחחחחחחחחחחח וגם אני בובה לא ישנה בכלללללללללללללל בזמן האחרון מתעוררת כל שעתיים וביום אני גמורה בייחוד בבוקר שאני צריכה לקחת את הבת לגן אני בקושי מסוגלת. מנסה לשרוד. שתהיה סקירה כיפית ובובית ותקינה. נשיקותס

22/12/2010 | 09:43 | מאת: לי האחת והיחידה

נכנסתי הבוקר וראיתי שהייתי הכפלה ואני כל כך מאושרת. זה מזכיר לי כל כך איך התחיל ההריון שלי וטפו טפו אצלך זה בלי דימומים ואמן שיימשך כך. תמשיכי לעקוב אחר הבטא ותראי שמיום ליום יש הכפלה והעובר שלך גדל. אני ד"א עשיתי 7 בטאות עד שזה עבר את האלף. אני מאושרת מאוד מאוד ושולחת לך מכאן הרבה חיבוקים ומזל טוב!

23/12/2010 | 00:11 | מאת: ענת

תודה על העידוד

22/12/2010 | 08:40 | מאת: נועה

טניה באמת ילדה אתמול בניתוח, נקווה שהכל עבר עליה בשלום ושתחזור אלינו מהר לספר שכולן בריאות ושלמות! שיהיה יום נפלא ונשיקות לכולן!!!

22/12/2010 | 09:40 | מאת: לי האחת והיחידה

מה זאת אומרת באמת? למה היו ספקות? את בקשר איתה? העיקר שהיא אחרי נקווה שהכל בסיידר וילא מתחילה חגיגת הלידות. את יודעת מה קורה עם צמד? שיהיו בשורות טובות אמן!

22/12/2010 | 18:26 | מאת: נועה

רק ענת כתבה למטה שאתמול היתה אמורה ללדת, ואמרתי נכון. לא יודעת מה עם צמד. רבקה בטוח תספר לנו אם היא תשמע.

22/12/2010 | 14:28 | מאת: רבקה

מקווה שתיכנסי, אפילו לרגע, בכדי לדווח שהלידה עברה חלק ושהבנות בריאות ומושלמות.

22/12/2010 | 17:08 | מאת: דנית

26/12/2010 | 15:06 | מאת: מיטל

טניה המון מזל טוב מיטל

22/12/2010 | 07:16 | מאת: אורנה

שוב יש לי שאלה שעלתה לי, אני פשוט לא מפסיקה לחשוב על כל הענין הזה... אחרי שעברתי ים של זריקות בדיקות וכ'. אז זהו,שאלנה שלי: האם אחרי ההחזרה הבטן אמורה לתפוח? ומה לגבי 12 יום עד לבדיקת בטא?האם אני ארגיש שבטן תפחה? כי אני כל הזמן מסתכלת וממשת את הבטן וכלום!!!נדה...... ועוד שאלה: האם כל סימנים שקראתי עליהם:כאבי בטן כמו לפני מחזור,כאבי גב אמורים להיות מייד עכשיו?כלומר בימים שאחרי ההחזרה ולפני בדיקת הבטא?

22/12/2010 | 08:05 | מאת: אופטימיתמשהו

ראשית, אחרי החזרה ובעקבות השאיבה הבטן בד"כ תפוחה. לגבי סימני ההיריון, זה מאוד אנדווידואלי ולכן הייתי ממליצה לך לא לחשוב על זה ולנסות להדחיק את זה עד הבדיקה, עד כמה שזה קשה לך ואני מבינה את זה. לי לא הייתה שום הרגשה מיוחדת כשנקלטתי, רק אחרי איחור של שבועיים התחלתי להרגיש את התופעות שמדברים עליהן. כאבי מחזור כלל לא היו לי, אם כי היו לי מיחושים בבטן ועדיין לפעמים יש לי אבל לא משהו רציני.

22/12/2010 | 08:05 | מאת: אופטימיתמשהו

22/12/2010 | 08:21 | מאת: ענת

תנסי להעסיק את עצמך חוץ מלחשוב על הבדיקה הזריקות וההרמונים מטעים אותנו אני למשל הרגשתי שאני לפני מחזור ועוד מעט זה מגיע ותשמרי קצת תורידי הילוך מהרגיל מתי הבדיקה שלך? מחזיקה לך אצבעות ואת יכולה לשאול שוב ושוב בשביל זה הפורום פה בלעדי הבנות פה היה לי תור בגהה בהצלחה

22/12/2010 | 08:27 | מאת: נועה

לפעמים אחרי שאיבה הבטן מתנפחת, כמובן תלוי כמה זקיקים נשאבים. זה לא מהחזרת העוברים אלא מהליך השאיבה עצמו. לוקח כמה ימים וזה צריך לרדת. עד הבטא אם לא הגעת לגירוי יתר, הנפיחות תרד מעצמה. לגבי סימנים - אין אין אין ושוב אין סימנים שיכולים להעיד על קליטה או שלילה של הריון. אז בבקשה לזרוק את כל הסימנים לפח! רק בדיקת בטא תוכל לאשר או לשלול הריון. מתי השאיבה? היתה כבר? יום טוב!

22/12/2010 | 08:36 | מאת: נועה

שהחזרת כבר עוברים, אז אם לא התנפחה לך הבטן מהשאיבה אשרי וטוב לך! לא חייבים לעשות בדיקת דם לפרוגסטרון ואסטרדיול כי נוטים להאמין שהתמיכה שאת לוקחת מספיקה.

22/12/2010 | 05:59 | מאת: אופטימיתמשהו

וואי וואי, עוזבים אתכן לבד כמה זמן ואתן משתוללות!!! (: איזה כיף לשמוע על כל הבטאות האלה, מחזיקה אצבעות לכולן פה. מזל טוב לשרונה, דנית, ענת. נועה, הבנתי שהדימומים נרגעו ואני מאוד שמחה בשבילך. יום שני יש לי סקירה מוקדמת, אז שיהיה בהצלחה גם לי (: אני מתגעגעת ללולי שלי וכבר מתה לראות אותו שוב, נקווה שהוא יהיה בסדר. נשיקות לכולן- אתן נפלאות!

22/12/2010 | 08:29 | מאת: נועה

שיהיה בהצלחה גדולה עם הסקירה! תוכלו לדעת לבטח אם זה בן או בת! טפו טפו הדימום אצלי הפך כמעט שחור.... ז"א שהוא מסתיים, בתקווה שלא יתחדש! נשיקות ויום מקסיםםםםםם

21/12/2010 | 23:25 | מאת: דני

מה שלומך? אני נשמעת להוראות ד"ר נועה ושותה כל יום מרק עוף. לדעתי, הסינים ממש גאים בי עכשיו... בכל יום שעובר הכאבים פוחתים, אבל הצלקת הנפשית רק גדלה. נדמה לך שעברת את הכל ואז זה מכה בך. מנסה לא לחשוב על שבועות ההריון, לא לחשוב על מה יכול היה להיות, אבל זה קשה ומכאיב. ההמתנה למחזור ולניסיון הנוסף מתישה מאוד. כבר אין בדיקות דם, מעקבי זקיקים או ניסיונות טבעיים. מין ריק כואב ומוזר. הדבר היחיד שמנחם זה שאחזור ממש בקרוב לחדר הכושר ולספורט שהזנחתי. קוראת כל יום את ההודעות כאן בפורום ולמרות האכזבה שלי מצליחה מאוד לשמוח בשמחתן של הבנות. רק מי שעברה את כל התהליך הארוך מבינה כנראה את גודל האושר. שימשיך הגל הירוק,אמן. מקווה להצטרף אליו בקרוב. תחזיקי מעמד ורק בשורות טובות... דני

22/12/2010 | 08:33 | מאת: נועה

בוקר טוב מתוקה! אם להגיד את האמת, מהתגובות הראשונות שלך אחרי ההפלה היתה לי תחושה שלא ממש ספגת לעומק את מה שעבר עליך, ועכשיו כנראה מגיעה ההפנמה... כל אחת בקצב שלה מעכלת את הבשורות. כמו שלפעמים אחרי בטא שלילית הייתי אדישה כמעט, ושבוע שבועיים אחרי הייתי מתרסקת. גאה בך מאד מאד על המרק עוף!!!!! תמשיכי עד שתרגישי לגמרי טוב! יקירתי עם אנרגיות אופטימיות כמו שלך אין לי ספק שההריון התקין והארוך והנפלא ממש מעבר לפינה! קחי את הזמן, תני לגוף ולנפש להחלים ולהתאושש ולצבור כוחות, וזה יגיע בגדול! את הולכת לגלוש פה על הגל הירוק שלנו ללא ספק!!!! שיהיה יום נפלא!!!!!

21/12/2010 | 23:16 | מאת: דורה

אני לא יכולה להשאר יותר משתי דקות, טובעת בים של עבודה לצערי, רציתי רק לברך בקולולולולולולולולולושששששששששששששששששששש נירגש את שרונה וגם לשמוח נורא נורא עם ההכפלה היפה של ענתי. חדשות ניפלאות!!!! מאד מאד מאד מאד מאד מאד מאד שמחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! דנדונת, לא מגיעה אפילו למייל. בעזרת השם, כיהיה עמוס פחות. מליון סליחות שזה כל כך חפוז ושאני לא מתייחסת לשרשורים. באמת, מכל הלב, בחיי שהייתי מאד רוצה אבל, אוף, חייבת לעבוד. נשיקות לכולן, דורה.

22/12/2010 | 08:34 | מאת: נועה

21/12/2010 | 22:44 | מאת: אורנה

ראשית כל הכבוד על הפורום המוצלח הזה!!! שנית רציתי לדעת: ביצעתי החזרה ביום שבת. האם צריך לעשות בדיקות דם לפרוגסטרון ואסטרוגן? או שמיותר? לוקחת כל יום קרינון...

21/12/2010 | 22:58 | מאת: ענת

ראשית שיהיה לך בהצלחה יש רופאים שמבקשים בדיקת דם לראות עם התמיכה מספיקה ויש שלא אם הרופא שלך לא ביקש אז לא צריך לכל רופא הדרך שלו זה לא משנה העיקר שנהיה בהריון וברוכה הבאה לפורום

22/12/2010 | 17:01 | מאת: דנית

לי הרופא לא אמר לעשות בדיקה אחרי ההחזרה. זה כנראה תלוי ברופא ובגישה. שיהיה בהצלחה!!

21/12/2010 | 22:13 | מאת: ענת

אני יודעת שיש שמחה אבל אני מפחדת שהיא לא מוקדמת הרופא אמר מראה טוב אבל עוד בדיקה לראות הכפלה אני בלי שום תמיכה כי ההורמונים גם גבוהים אני לא מאמינה על ההכפלה האי 2 4350 והפרוג 115 טניה ילדה היום שיהיה לה בשעה טובה

22/12/2010 | 08:38 | מאת: נועה

כמובן שצריך להמשיך להחזיק אצבעות לעוד הכפלה, אבל נשמע לי שאת על דרך המלך! כן טניה ילדה אתמול, עדיין לא כתבתי לה, היא בטח נכנסת לעייפות גדולה והחלמה מניתוח וםגישה עם בחירות ליבה. שיהיו בשורות טובות!!

קיבלתי את המחזור ואני לא מוצאת את הטלפון שנתנו לי שבו צריך להשאיר הודעה לפני שבאים בבוקר..

21/12/2010 | 19:28 | מאת: נועה

מכחה לשמוע ממך לטוב ולרע... מתפללת שלטוב!

21/12/2010 | 20:33 | מאת: שרונה

הי נועה וכל הבנות הנפלאות.... אני כל כך שמחה אבל גם מפחדת,בטא 73 בלי עין הרע......... אני פשוט לא מאמינה?האם זה אומר שאני בהריון????? האחות אמרה לי שאני ייעשה בדיקה נוספת בעוד יומיים ונקווה לטוב,למה היא אמרה לי את זה?האם לא בטוח שזה חיובי.אני ממש בלחץ,כאבי הראש שלי לא מרפים..ואני חוששת. הלכתי לרופא המשפחה והוא אמר שבמכבי אין בטא כמותית,מה עושים????אין ברירה אלא באסותא?כמה עולה הבדיקה באסותא? אם זה אכן הריון,אני רוצה להודות לכל אחת מכן על התמיכה, העידוד, המילים הטובות . העצות של כל אחת מכן היו נפלאות אני מזכירה לכם שזו הפריה 9,הייתי כבר על סף ייאוש.אין לי ספק שאתן חלק מההצלחה שלי אני עדיין לא מעכלת,אני פוחדת להתבדות,פוחדת... מודה לכולן ומקווה לבשורות טובות ביום חמישי

את בהריון לגמרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 בטא 73 זה נפלא ונהדר ובהריון לגמרי לגמרי לגמרי!!!!!!!!!!! וואו, לא יאומן קורה פה עוד גל ירוק מדהים!!!!!!!!!!! יפתי, למכבי בטח שיש בטא כמותית! כל מה שאת צריכה לבקש זה הפניה לבטא, לעשות בבוקר מוקדם ולקבל תוצאות באתר. הבעיה היחידה היא שלפעמים התוצאות מתעדכנות רק ב 16:00 ואפילו קרה לי ב 18:00. לכן מאז אני עושה בטא שניה רק באסותא. אפשר לגשת לאסותא רמת החי"ל לבטא נוספת בתשלום, זה עולה 110 ש"ח. שווה מאד מאד בשביל הבריאות הנפשית כדי לקבל את התוצאה עד 12:00! אוי כמה זה נפלא!!!!!!! עכשיו אני אפילו מאושרת בריבוע, לא רק כפליים! האחות המפגרת יכולה לחפש ת'חברות שלה. ברור שנקווה לטוב כי יהיה טוב! 73 זה אמיתי לחלוטין!!!!!!!!!!

21/12/2010 | 21:15 | מאת: ענת

בטא מעולה מזל טוב יהיה הכפלה עשית לי את היום

21/12/2010 | 21:37 | מאת: דני

לדעתי, עדיין לא דיברנו, אבל נראה לי סיבה ממש טובה לברך אותך במזל טוב. הבטא שלך מעולה. מניסיון, גם כאבי הראש הם חלק מהעניין. את יכולה להירגע. ועוד משהו מניסיוני, עכשיו מחכות לך כמה וכמה בדיקות. למרות שזה קשה, נסי לא לייחס יותר מדי משמעות לכל דבר שהאחיות אומרות. כב למדתי שנשים שלא עברו את כל הדרך הארוכה של ההפריות לא רגישות לכל מילה קטנה. אותנו זה יכול לשגע (: תהני מכל רגע, קחי הכל בקלות והכי חשוב תהיי רגועה. הכל יהיה בסדר. בהצלחה דני

22/12/2010 | 16:59 | מאת: דנית

שרונה איזה יופי לשמוע. 73 זה יופי של בטא.... שימשיך טוב...

21/12/2010 | 20:53 | מאת: שרונה

יכול להיות שעשיתי את בדיקת הבטא מוקדם מדי?לכן האחות אמרה לי נקווה לטוב ההחזרה היתה ב9.12 אחה"צ,ואת הבטא עשיתי היום בשש בבוקר.יכול להיות שהקדמתי ביום???

21/12/2010 | 21:00 | מאת: נועה

12 יום בדיוק, כמו שצריך, האחות התכוונה להגיד שהיא מקווה שתכפילי את הבטא. זה הכל. נא לשכוח ממנה עכשיו ומיד ולשמוח עד השמים!!!!!!!!!!

21/12/2010 | 18:42 | מאת: דנדן

21/12/2010 | 23:25 | מאת: דורה

21/12/2010 | 16:46 | מאת: ענת

33 66 והיום 171 אבל אמרו לי עוד בדיקת דם ביום חמישי אני צריכה ללכת לצבוע את השיער משערות לבנות חחחחח

21/12/2010 | 18:21 | מאת: דנית

את רואה? לפעמים ניסים כן קורים... שימשיך טוב ומזל טוב, לכי תהני ותחגגי כי את בהריון...

21/12/2010 | 19:17 | מאת: נועה

הללויההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אאאא הההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה עשית לי את הערב לילה מחר ומחרתיים!!!!!!!!!!!!!!!!! איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!! וווווהההההווווווווווווו כל הכבוד לעוברון החמוד ששמע בקולנו!!!!!!!!! איזה חדשות נפלאות ענתי! את קולטת????? שום צבע, את בהריון! את לא צובעת עד אחרי הלידה! חחחחח

21/12/2010 | 20:36 | מאת: שרונה

שמחתי מאוד בשבילך.מקווה שגם אצלי הבטא תוכפל ביום חמישי.בשורות טובות.דרך אגב הדלקתי היום נר כמו שהמלצת לי...

21/12/2010 | 13:23 | מאת: נועה

21/12/2010 | 16:44 | מאת: ענת

20/12/2010 | 21:54 | מאת: חגית

אז התחלתי היום...האמת לפני 5 דקות הזרקתי את הדקא הראשון שלי..וואו היה סיוט. בדרך כלל אין לי בעיה עם הזריקות וגם ראיתי שהמחט סבבה-דקה כמו בדרכ..אז אמרתי יאללה...אבל זה לא ממש הלך לי טוב.. נכנס כואב ומיד ברח לי החוצה אז נאלצתי לדקור פעמיים ו..וואללה כואב לי עכשיו איזה באסה... אולי אני אנסה מחר לקרר טיפה..האמת אני חושבת על כל הימים עכשיו שאני הולכת להזריק סוג של זה סיוט..הבטן שלי תראה כמו מחוררת..ומה עם הסימנים הכחולים שמדי פעם מתגנבים?! מה צריך להזריק לאט או שאפשר בוויש אחד מהיר? תודה מותק...לילה טוב

21/12/2010 | 18:30 | מאת: דנית

דבר ראשון ברכות להתחלת ההזרקות, בקרוב תוסמכי כאן כנרקומנית מצטיינת.... כן, דקא היא דיכאון לכל דבר, לא סתם אומרים את זה ולכן מיהרתי עם הטיפים כדי לחסוך לך את הסבל. תשמעי, תקררי את המקום טוב טוב, לא טיפה, תשאירי את הקרחום בערך דקה ואז תכניסי מהר את המחט. ותזריקי ממש ממש לאט, לפחות במשך דקה וחצי ותנשמי בין לבין, תאמיני לי שזה מקל מאוד על הכאב וההקפאה מונעת סימנים כחולים. הזרקתי דקא כמעט 3 שבועות ובשיטה הזאת לא היו לי סימנים כחולים וכמעט לא הרגשתי צריבות.יש רק סימן קטן של הדקירה שעובר די מהר. בהצלחה, ותראי שעוד כמה ימים כבר תיהי מומחית ובגלל ההתעסקות עם הזריקות הזמן עביור לך מהר...

21/12/2010 | 20:06 | מאת: חגית

תודה על הטיפ...אני אנסה היום ואעדכן.. אחלה ערב שיהיה

21/12/2010 | 19:19 | מאת: נועה

למי אכפת סימנים כחולים בבטן??? העיקר שלא יכאב! נראה לי קיבלת כבר את הטיפים איך להתמודד, עכשיו תחשבי טוב טוב על המטרה ותראי איך את עוברת את המחטים כמו גדולה! שיהיו הזרקות קלילות ולבריאות! כי יצא מזה ילד בסוף!

21/12/2010 | 20:05 | מאת: חגית

איזה חמודה את נועה- לא יאומן... הלוואי שזה יביא את הילד כבר.. אכפת לי מהסימנים הכחולים רק מהסיבה שאני מסתכלת במראה וזה באמת די ג'אנקי...אבל כן היום אני אנסה את שיטת ההקפאה.. אבל בקור הזה? אני אמות... תגידו עד כמה זה קריטי לדייק בשעת ההזרקה? אפשר שעה לפה שעה לשם נכון?

21/12/2010 | 22:21 | מאת: ענת

אני הייתי נותנת לבעלי ללחוץ הוא היה עושה לי את כל הזריקות עם קצת צעקות עליו אם את מסתבכת ואת באזור המרכז אני מוכנה לעזור לך לא נורה החרורים והכחול העיקר המטרה מחזיקה לך אצבעות שמחר יהיה יותר קל

22/12/2010 | 09:14 | מאת: חגית

20/12/2010 | 21:08 | מאת: אורנה

שלום מנסה להבין קצת,אולי מישהיא תוכל לענות לי? מתי מתבצעת השרשרה? כמה ימים סופרים?וממתי לספור מיום שאיבה?החזרה? כדי שאדע מתי מתבצעת ההשרשה? היום(יום שני) הוחזרו לי 2 עוברים.מתי תהיה השרשה?

21/12/2010 | 19:22 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו בברכת מעבר מהיר לצידן של ההריוניות! לא יודעים בדיוק יום השרשה, נוטים להעריך שההשרשה מתבצעת בין יום 3-5 לאחר ההחזרה לרחם. לא מרגישים את זה בד"כ. נדיר אבל לפעמים יש דימום קל מאד סביב ההשרשה. שיהיה בהצלחה גדולה ואת מוזמנת להשאר ולספר מה הביא אותך לטיפולים!

20/12/2010 | 18:55 | מאת: סילבי

שלום, אני אחרי החזרה. האם ניתן ללכת לעבודה? מה בדיוק אסור לעשות בימים שאחרי ? תודה רבה ...סילבי.

20/12/2010 | 20:17 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו, בתקווה שמהר מאד את עוברת לצד ההריוניות! בעיקרון מותר לעשות כל מה שאת מורגלת בו אחרי ההחזרה. יש רופאים שאומרים שאפשר לנוח ויש שאומרים שאפשר לחזור לחיים רגילים. אני מאלה שחוזרות לחיים הרגילים. כולל הכל. בהצלחה!

20/12/2010 | 20:27 | מאת: ענת

תחילה שיהיה לך בהצלחה לשאלתך אל תתחילי להיות סופר סילבי ולסחוב ולהרים לשמור מעבודה קשה ואם אופי העבודה שלך פיזי אז קחי יום חופש וזה סברה שלי ושל הרופאים אין סיבה להשאר בבית אפשר להמשיך רגיל בשיגרה

21/12/2010 | 20:08 | מאת: סילבי

תודה רבה בננות :)

20/12/2010 | 18:12 | מאת: רחלי

שלום לכולן, התחלתי סבב שני של IVF והרופא הוסיף לי לפרוטוקול מונוגון ורציתי לדעת האם גם אותה צריך לשמור במקרר?

20/12/2010 | 19:19 | מאת: ענת

תחילה שיהיה בהצלחה שנית על כל תרופה רשום עם צריך במקום קריר ועד כמה שזכור לי מונוגון צריך במקרר

20/12/2010 | 19:36 | מאת: לי האחת והיחידה

מכיוון שמנוגון מגיע באמפולות ואת צריכה להכין לבד את הזריקה.

20/12/2010 | 20:15 | מאת: נועה

אכן לא צריך מקרר בשביל מנוגון!

20/12/2010 | 13:36 | מאת: דנדן

אוי, מטומטמת סוניה ! יו, שלוש וחצי שנים, איזה עצבות. תגידי לי שבזמן הזה מצאתם אותה ! איך? איך ? למה היא קפצה פתאום נהייתה צנחנית מה קרה?! אוי כמה עצוב. אני לא יודעת מה אני הייתי עושה בלי דיקטטור שלנו הרוסי. האמת היא שהיה לנו חתול שנעלם והאמת היה לי עצוב אבל לא משתווה אפילו למה שאני ארגיש לאם הדיקטטור יילך, אני לא רוצה לחשוב על זה. אין עליו. הוא יצור מעוות ומכוער והגרגור שלו הכי מרעיש בעולם אבל זה הדבר הכי יפהפה והכי פרוותי והכי אהוב שפגשתי. טוב, קצת נסחפתי. המטרה שלי הייתה לכתוב לך שאני מבינה מאוד מאוד את הרגשתך. טוב, חכי - נו, מה אין סיכוי שתחזור? איך את יודעת שהיא מתחבאת ? ניסיתם לחפש אותה קצת? אני דווקא גדלתי עם כלבים והיה לי נורא מוזר בהתחלה להחזיק נגיד חתול. כאילו זה גודל אחר, הפרווה מרגישה אחרת וזה היה נראה לי הרבה פחות "שווה". עכשיו אני מבינה כמה טעיתי, כי כשאני הולכת להורים שלי פתאום מוזר לי להחזיק את הכלבה שלהם, היא נראית לי ענקית ! למרות שבאובייקטיביות אני יכולה לומר שהיא לא כזאת גדולה. אבל אין על לרוץ במרחבים עם הכלבה שלי. אני באה להורים לשבת ויורדת עם הכלבה שלי למטה ורצה איתה וזה תענוג ! וזה אתה לא יכול לעשות עם חתול, מה לעשות ! בטח הבנות פה חושבות שאנחנו פסיכיות, כי רוב האנשים שפגשתי לא אוהבים חתולים. דווקא שונאים. אז בהיריון פשוט לא החלפת להן חצץ? ובעלך גם אהב חתולים או בזכותך? כי אני לא הכרתי חתולים בכלל ורציתי מאוד כלב ובעלי לא הסכים - אלא רק חתול. וזאת הייתה פשרה. מצחיק. 4.5 שנים של נסיונות, יו ! מאיפה שאבת כוחות? כמה זמן את מנהלת את הפורום? מה היתה הבעיה אצלכם ? טוב, שוב חפרתי, על כל משפט שלך רשמתי 10. נו שוין, את לא חייבת להתייחס להכל אבל כתבתי לך מייל ואני ממש רוצה שתקראי, כי לא שיתפתי פה בפורום יאלה, ממשיכה לעבוד (הפוגה נהדרת !) אוהבת, דנדן נו, הפרעושית בסדר? כבר לא מעוכה ועצבנית ?

20/12/2010 | 13:37 | מאת: דנדן

20/12/2010 | 11:37 | מאת: אלה

שלום בנות, אשמח לדעת האם מיד בחודש שלאחר הריון כימי -היה לכן הריון מוצלח? חודש שעבר היה לי הריון כימי שהגיע לבטא 73 והתאפס באופן טבעי. החודש עברתי 2 הזרעות ואוברטל. מאחלת לכולנו בשורות טובות לקראת השנה האזרחית החדשה.

21/12/2010 | 21:04 | מאת: נועה

ברוכה הבאה! בברכת מעבר לצד ההריוניות שלנו במהרה! יש לי חברה בוגרת הפורום שלנו שאחרי הריון כימי הרתה עם תאומות שהיום בנות 4! אפשרי ביותר ואפילו אומר שהגוף שלך מוכן ממש לקלוט הריון! שיהיה בהצלחה!!!!!!!

20/12/2010 | 09:30 | מאת: דקלהnew

מה שלומכן?

20/12/2010 | 09:43 | מאת: נועה

היום שלומי יותר טוב!!! אתמול הייתי בא"ס נוסף, הדימום שהיה לי מצטמצם והולך, זיידמן קצת יותר רגוע לגבי ההמשך. אמנם יש עוד שק עם עובר שלא נספג, אבל לפחות הדימום לאט לאט הולך לו לדרכו! אתמול גם היה לי כאב ראש שיכול למוטט פילים, כנראה משינויים הורמונלים, ופחדתי לקחת תרופה... היום לשמחתי הוא כמעט נעלם! איך את היום?? שיהיה יום נפלא!

20/12/2010 | 10:08 | מאת: דקלהnew

אני חזרתי לציניות הקרה הרגילה שלי, אני כבר כל כך עייפה מהמעבר שזה מסיח את דעתי יופי יופי. הפח של המחטים הלך לעולם שכולו טוב יחד עם הזבל של המעבר בתקווה שייקח את המזל הפאכס שלו יחד איתו לאלף עזאזלים. ולנשום....

להזכירכן,יום שישי נשאבה ביצית אחת היום בוצעה החזרה. נאמר לי שהעובר לא יפה,יש לו רק 2 תאים... היום זה יומיים משאיבה,כמה תאים היה אמור להיות? מנסיונכן,האם 2 תאים לא יתפתח הריון??? אוף,עברתי שבועיים של זריקות,בדיקות,התרוצצויות רבות שאיבה,ובסוף אחרי כל הסבל הזה אומרים לי עובר לא יפה... כי יש לו רק 2 תאים... הכל אבוד? מה אתן אומרות?יש מישהיא שהתפתח לה הריון מעובר בעל 2 תאים בלבד? מצפה לתשובות בכליון עיניים

19/12/2010 | 21:41 | מאת: ענת

כלום לא אבוד עד שעד לא תגידי אבוד תמיד יש ניסים ותמשיכי להאמין לי הוחזרו עוברים גם עם 2 תאים והא אמר שהם בהתאם ליום שלישי שאיבה חמישי החזרה מחזיקה לך אצבעות

19/12/2010 | 22:38 | מאת: סתיו

תודה,תודה על העידוד... נו,וזה התפתח אצלך? כולי תקווה שכן!

19/12/2010 | 21:51 | מאת: דורה

יקירתי, אז קודם כל- ממש לא הכל אבוד!!! באופן אישי אני לא מכירה סיפורים על הצלחות של עוברים בני שני תאים ביום השלישי, אבל יתכן שזה פשוט כי לא כל כך התעניינתי בציוני העוברים. עובר הוא עובר הוא עוברררררררררררר. נכון, הציפייה היא לעובר גדול יותר, אבל, הוא התחלק, כלומר שיש לו את הפוטנציאל להמשיך ולהתחלק! יתכן שיש לו בעייה ויתכן שהוא יתעורר ויתפוס קצב דווקא אצלך ברחם! לא הכל אבוד! הכל הכל פתוח! בעזרת השם, הקטנצ'יק הזה יהיה הדוגמה שלי לבאה אחריך שתשאל על הריון מוצלח ולידה מוצלחת וילד בריא ומקסים מהחזרה של עובר בן שני תאים ביום השלישי! אמן!!! תזכירי לי בבקשה, יען כי המוח שלי אלצהיימרי לגמריי- מה בעיית הפוריות שלכם? שולחת לך נשיקות גדולות גדולותתתתתתתתתתתתתתתתת והמון כוח!!!! דורה.

19/12/2010 | 22:36 | מאת: סתיו

דורה יקירתי המון המון תודה על העידוד... עכשיו שאני חושבת על זה,אכן זה עוברררררררר כנראה טרם קלטתי... איך בדיוק סופרים את הימים? אם שאיבה הייתה יום שישי,והחזרה יום ראשון אזיי יום ראשון נחשב היום השני או השלישי? כך אני אדע אם 2 תאים הם ביום השני או השלישי? אין בעיית פוריות. הבעייה היחידה היא הגיל 43!!!!! זקנה,מה לעשות...

19/12/2010 | 18:43 | מאת: ליאת פ.

היי נועה דורה וכל הבנות היקרות זאת ליאת פ. אז קצת תזכורת לאחר החזרה ביום שישי שעבר וללא תשובה משמחת התחלנו שוב טיפול והפלא ופלא לאחר 4 ימים ביצענו שאיבה והכל היה מושלם 6 ביציות מה שלא היה לי בכל השאיבות 7 במספר, שוב בעלי ביצע ניתוח טזה (שלישי במספר) כי השתמשנו בכל הזרעים שמצאו בניתוח הקודם וביום שישי בוצע החזרה של עובר אחד בדרגה 2 אנחנו מאושרים ממה שיצא כי עדיף מכלום וכמות הביציות לא אומרת כלום כי שאיבה 6 היו 3 ביציות 2 עוברים ולא יצא כלום עכשיו היו 6 ביציות ועובר אחד והתשובה תהיה בעוד 10 ימים לפני היום הולדת 32 שלי. אני מתפללת לה' שזה יקרה כי בעלי ביצע ניתוח 3 ועבר כאבים איומים וגם אכזבות רבות עברנו אני מתפללת כל יום לה' שייתן לנו את מבוקשנו וניהיה מאושרים כל החיים ונודה לו כל החיים בקיצור כרגע אני ובעלי בבית בחופשת מחלה בעלי אחרי ניתוח ואני אחרי החזרה אחד מפנק את השני עד כמה שאפשר המשפחה מאוד עוזרת ותומכת וכולם מקווים לטוב. חלומות לפעמים צריכים להתגשם באיזה שהוא שלב בקיצור רציתי לשתף אותכם ואשמח אם תוכלו להתפלל עבורי ליאת פריינטה בת יפה ושאלוהים יתן לכל בנות ישראל את מה שחפץ ליבם נשתמע ושיהיה שבוע טוב ופורה עם המון בשורות טובות כי אין לנו כח למשהו אחר ביי אוהבת ליאת פ.

19/12/2010 | 19:53 | מאת: נועה

וואו אלו חדשות מדהימות!!!!!!!! 6 ביציות זה נפלא! וזה שמצאו זרע של בעלך והיתה הפריה זה הכי קרוב למושלם שהיה עד היום!!!! יפתי, מתפללת הכי באדיקות שהתפללתי עד היום שתקבלי את מתנת חייך!!!!!!!!!! מחזיקה לך אצבעות לבשורות מדהימות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מגיע לכם כל כך שכבר יגיע הטוב!!!!

19/12/2010 | 21:56 | מאת: דורה

איזה יופי! את אחרי החזרה!!!!!!!!!!!! יקירתי, מתפללת בכל מאודי, שליום הולדך השלושים ושניים תדעי כבר שאתם שלושה ולא שניים! אמן!!! מצטרפת לאיחול המרגש והכנה שלך- "שיהיה שבוע טוב ופורה כי אין לנו כח למשהו אחר". מאחלת לך את כל הטוב כבר עכשיו. עברתם הרבה והגיע הזמן. די! נשיקות לך ולעובר הנובט בך!

20/12/2010 | 06:27 | מאת: לי האחת והיחידה

למרות כל הסבל והתלאות. כולי תקווה שטיפול זה יהיה האחרון במספר לסבב זה ויניב פרי מתוק ובשל אמן!!!

19/12/2010 | 18:03 | מאת: לי האחת והיחידה

חס וחלילה שום דבר לא קרה במשפחתי. כתבתי על מה שקרה לבעל של השכנה שלי. איכשהו האבל שלו על אחיו החזיר אותי למה שקרה לי לפני 7 שנים שאיבדתי את אחי. אבל השמחה גוברת ביום שישי היא ילדה בת מקסימה והיום חזרה הביתה. אמן ולא נדע עוד צער והילדים שלנו ישכיחו מאיתנו את הכאב הנוראי. נ.ב. גם אני נתקלתי במקורות שונים שWEANING זה גמילה מיניקה. אולי דוברי אנגלית אימצו את זה לגמילה כוללת גם מטיטולים. מה קורה עם הדימומים נפסקו כבר? בהצלחה באולטראסאונד ובכלל שיהיה רק טוב. שיהיה לך ערב נעים ובשורות טובות

19/12/2010 | 19:56 | מאת: נועה

אויששש סליחה, לא שמתי לב מרוב עייפות לפרטים החשובים.... בכל מקרה גם אם זה לא במשפחה עצם זה שזה הזכיר לך את אחיך זה מספיק בשביל לצער כל כך. לא יודעת לגבי הגמילה, זה מה שאמרו לי כמילה ראשונה וזה מה שאני מכירה גם. יש עדיין דימומים אבל די מימיים וחומים, לפחות זה סוג של רגיעה. הערב נדע יותר. תודה יפתי על האיחולים, באמת שיהיה רק טוב! נשיקות ולילה טוב

20/12/2010 | 08:32 | מאת: לי האחת והיחידה

ברוך השם שהדימומים נגמרו ועכשיו יתחילו ימים יפים יותר. יום טוב!

19/12/2010 | 16:47 | מאת: נועה

19/12/2010 | 17:20 | מאת: לנועוש

בואי נתחיל היה 31 קיבלתי פרגניל היום 66 והא אמר צריך להיות 80 ו... אבל יש מצב שהפרגניל לא השפיע ולהפסיק רמת הורמונים בסדר אז הסיוט מתמשך ליום שלישי

19/12/2010 | 17:21 | מאת: ענת

הפרוגסטרון עלה 83 מחמישים ומשהו

19/12/2010 | 19:21 | מאת: דנית

עליה מ31 ל66 זאת הכפלה. למה הרופא אמר שלא טוב?

ולא לא מהסיבות המרגשות מצד ההריוניות שפה...(: פתחתי פייסבוק לשלוח מזל טוב לחברה ועל הדרך הצצתי אצל מישהי ואז גיליתי שלפני חודש ילדה עוד בת..ואז ככה בלי שום התרעה התרסקתי מזה שוב.. איזה גרועה אני!! מה יהיה שזה כל הזמן מסביבי? אני בטוחה שאם הייתי חיה על אי בודד עם בעלי לא היתה לי שום בעיה וגם אם היה לוקח עוד קצת זמן הייתי סוחבת את זה בסבבה אבל כשזה כל הזמן מסביבי ולאן שהעיניים שלי לא מסתכלות יש שם בטן תפוחה..זה ממש קורע לב.. אני מרגישה לא נעים שוב להגיד את זה אבל קשה לי.. כבר הבנתי שהפייסבוק גומר אותי עם התמונות משפחה של כל אחד ואחת אז החלטתי לצנזר! אני בקושי פותחת אולי פעם בכמה שבועות וגם אז מנסה לא לפשפש ולא לבדוק.. אז עכשיו נפלתי ועכשיו אני עצובה... מחר אני עושה בדיקת דם ואם עבר הביוץ אני מתחילה עם הזריקות.. אללה איסטור..דקהפפטיל כל יום כל יום- פרוטוקול ארוך.. יום טוב לכולן ושבוע טוב

19/12/2010 | 14:49 | מאת: דנדן

זה ממש התחושות שאני מכירה נו דיברנו על זה שאנחנו אותו דבר (ואולי עוד כמה בנות פה מרגישות אותן תחושות) אני הכי מבינה בעולם !

19/12/2010 | 15:25 | מאת: ליהי

לגמרי מזדהה איתך! גם לי עולות לפעמים מחשבות שאם הייתי מנותקת מהסביבה הייתי מרגישה הרבה יותר טוב והייתי פחות לחוצה ואולי זה היה מצליח כשלא הייתי מצפה בכל חודש. אני לא פותחת פייסבוק בדיוק מהסיבות שרשמת, לא רוצה לראות להתעדכן במי ילדה ומי בהיריון כי זה קשה. אני מאחלת לך הצלחה בטיפול הקרוב והלוואי שזה יהיה הטיפול האחרון והמנצח!

19/12/2010 | 15:39 | מאת: חגית

הלוואי אמן ובקרוב אצלך כמובן... אני ממש זהירה בנושא הפייסבוק אבל כנראה שוב נפלתי... טוב אני אצא לסיבוב קטן אולי זה ירגיע אותי קצת... תודה והמשך יום נפלא

19/12/2010 | 16:34 | מאת: נועה

מותר לך!!!!! מותר להתעצב, להתרסק ולחטוף קריז שכל העולם ואחותו נהריון חוץ ממך. זה הכי טבעי בעולם! אבל ביחד עם זה, את לפני תחילת דרך, וחייבים לשנס מותניים, להחליט שעפ הטיפול הזה את מצטרפת לכל ההריוניות שבעולם, ולהראות לכולם שגם את מנצחת ונכנסת להריון כבר בטיפול הקרוב!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מחזיקה לך את אצבעותי מקרב ליבי שהפעם את הולכת לזוז לצד החיובי של הסטטיסטיקות!!!!

19/12/2010 | 16:50 | מאת: חגית

הלוואי אמן....

19/12/2010 | 18:07 | מאת: לי האחת והיחידה

נכון מותר להתרסק ולהיות עצובים אבל לזמן קצר שמעת?! את בתחילת הדרך ואת תנצחי עם הרבה אופטימיות, אמונה וטיפול בידיים נאמנות. ותשמעי עצה ממני עזבי אותך מכל הנשים האחרות שנכנסו להיריון בקלות. גם אני חשבתי על הרבה נשים דברים וגיליתי שהחיים שלהן לא דבש וגם אם כן אז מה איכפת לי למה שאני אייסר את עצמי. יהיה טוב חייב להיות!!!

19/12/2010 | 18:16 | מאת: חגית

אני מנסה כל הזמן לא ליפול אז אני לא נכנסת לפייס וצמצמתי חברות ו..את יודעת בסבל הטבעי של החיים שלי הצטמצמתי והתקפלתי ..וגם אני תמיד בכוננות ומחשבת כל הזמן מתי צפויה הנגלה הבאה של כל אחת אבל כשאני נתפסת לא מוכנה כמו היום זה הורס לי... טוב עוד קצת ואני יוצאת מזה טוטאלית..(מהבאסה של היום) תודה את מהממת..שמחת אותי... ערב נעים...(:

19/12/2010 | 19:25 | מאת: דנית

בבקשה להחרים את פייסבוק לאלתר!! זה לא עושה טוב וזה רק מלחיץ. דבר שני, הצער והכאב שלך מובנים לגמרי ולי זה תמיד הרגיש כאילו נשארתי מאחור כשכולם כבר התקדמו להם עם החיים. מנסה להגיד לעצמי שלכל אחת יש את הקצב שלה ואת הצרות שלה. בהצלחה בבדיקת דם, וקדימה, מרוץ הדקא התחיל. אם את צריכה טיפים להזרקה אל תהססי.

19/12/2010 | 19:56 | מאת: חגית

אני כל כך רוצה להחרים את פייסבוק אבל יש פה ושם (פעם בכמה שבועות) שאני צריכה לשימוש..אז אני אחזור למדר את האתר הזה... מה שאת אומרת זאת בדיוק ההרגשה שלי והאמת- איך שאני לא אגיד את זה באמת נשארתי מאחור.זה לא רק הרגשה זה בוודאות!! כולם התקדמו קדימה ובעולם שכולם עושים את אותו מסלול ובודקים כל אחד ומשווים אותנו האחד ביחס לשני..זה לא פשוט... טוב די!! מחשבות חיוביות..נתחיל את הטיפול הבא (3 במספר- מתאים לי שיהיה גם האחרון...) אני עוד לא פתחתי את הדקא אז אין לי מושג מה ומי עושים שם ואני בטח ישמח לטיפים.. תודה באמת על ההזדהות והמילים... אחלה ערב שיהיה..

19/12/2010 | 22:09 | מאת: דורה

את לא גרועה, את ממש לא גרועה! גם את רוצה, ולפעמים זה ברקע, ולפעמים זה כואב, ולפעמים זה דוקר כמו יתד בתוך הלב! זה טוב מאד שאת יודעת מה עוזר לך ומצנזרת את הפייסבוק. אז היום זה לא עבד. היום נפלת. כל אחת מאיתנו נפלה, לפחות מאה פעמים. כל אחת ומה שיותר מפיל אותה. הרבה בנות יזדהו עם התחושות הקשות מלראות עוד מישהי שהיתה באותו השלב בחיים כמוך שכבר נושאת בטן שנייה, ולפעמים שלישית... אצלי זה היה אחרת כי אני פצחתי בזה קצת אחרי כולן בכל מקרה, וגם כי ממש לא טרחתי לשמור על קשר עם אפ'חת שעברה איתי מסלולים בחיים. (דיי אנטיפתי מצידי...) אבל גם אני התרסקתי. לגמריי. ומחר בבוקר תקומי ותדביקי את עצמך ותמשיכי, כי הדרך פרוסה לפנייך ואת מתחילה את המסע אל הילדים שלך! ובעזרת השם, הדרך שלך תהייה קצרה ובקרוב גם את תמלאי את הפייסבוק שלך בתמונות מתעגלות ויפות! אמן!!! יהיה טוב, יקירתי! את בדיוק בדרך לשם!

20/12/2010 | 13:19 | מאת: חגית

הלואי שהדרך תגמר כבר ונעבור לשביל הבא... יום מקסים...

19/12/2010 | 14:06 | מאת: טניה

אז כך ביום שלישי בבוקר מנתחים אותי בעזרת השם....יהיה שבוע 34+1...היום עשיתי הערכת משקל אלחמדיללא המשקלחם היו 2300 2100 1850 1830 (בלי עין הרע ) ....עכשיו התחיל הלחץ אצלי

19/12/2010 | 14:30 | מאת: חגית

שיהיה בהצלחה... לידה קלה ובריאות לכולםםם

19/12/2010 | 14:50 | מאת: דנדן

שיהיה בהצלחה ! לא לוותר על אף אחד ברור !!!!!!

19/12/2010 | 16:37 | מאת: נועה

וואו, הגיע הרגע! אני בטוחה שיהיה בסדר גמור, כי עם אמא שכמותך שהחזיקה מעמד כל כך הרבה בשבילן, ולקחה החלטה שאת כולן היא רוצה, את תקבלי לידייך אוצרות נפלאות 4 במספר!!!! מתפללת בשבילכן שהכל יעבור בשלום, שתחזרי במהרה לספר לנו ששלומן מעולה ושלומך עוד יותר. אני אחשוב עליך כל היום ביום שלישי! (את יודעת שאצלנו אומרים - יום שלישי פעמיים כי טוב? ז"א שהמזל להצלחה כפול!) שיהיה בהצלחה יקירתנו, ואנחנו רוצות לשמוע ממך לפני העתונאים שיקפצו עליך מכך הארץ.... נשיקות גדולות והצלחות עצומות }}}}}}}}}{{{{{{{{{

19/12/2010 | 17:31 | מאת: טניה

תודה מאמי מה זה את חמודה ..... הפורום הזה היה בשבילי כמו בית אני מקווה שישאר וכל הבנות יקבלו הריון ולידה בעזרת הם וני משיך להיות אתכן :)) נשיקותוס.... ה אחרי הלידה ני שלח לכן התמונות של הבנות שלי בעזרת השם

בהצלחה ושתקומי בשלום מהניתוח. נשיקות ותעדכני.

19/12/2010 | 19:28 | מאת: דנית

19/12/2010 | 22:15 | מאת: דורה

וואו, וואו, וואו! ארבע נסיכות מגיעות ביום שלישי!!! כל כך מתרגשת! אין כמוך, אלופת העולם! איך שסחבת ארבע וכמה הקרבת בשביל שארבעתן יבואו! ברוררררררררר שהלחץ מתחיל אצלך. את תכף אמא! ולא סתם אמא. אמאX4!!!! אבל זה לחץ נהדר, זו ההתרגשות מהחלום שמתגשם בזכותך! בזכותך! מאחלת לכן לידה נהדרת ובריאות, בריאות, בריאות!!! וואו!!! אני ממש מתרגשת!

20/12/2010 | 07:49 | מאת: ענת

19/12/2010 | 13:36 | מאת: מיכל

האם מישהי מכירה את פרופסור שוהם? אמרו לי ללכת אליו אני בודקת עכשיו רופאים. אני שייכת לכללית וגרה באזור גדרה. עזרו לי בבקשה

19/12/2010 | 16:38 | מאת: נועה

לצערי אני לא מכירה את פרופ' שוהם. אבל נסי בפורום תפוז, יש להם שרשורים על רופאים. בהצלחה גדולה!

19/12/2010 | 12:46 | מאת: דנדן

האם יכול להיות דבר כזה שמרוב שרוצים היריון ומקווים שהמחזור יאחר, הוא מאחר? שכוח המחשבה משפיע על המחזור להגיע, או שזה הזוי? ושאלה נוספת: לחץ כן יכול להשפיע נכון? מה, ממש בכמה ימים ?

19/12/2010 | 13:39 | מאת: מיכל

לחץ הרבה משפיע. צריך לנסות לא לחשוב על זה. אני בדיוק באותה סירה כמוך מקווה שיהיו לנו בשורות טובות בקרוב

19/12/2010 | 16:41 | מאת: נועה

למחשבה, לכוונות ולרצונות שלנו יש כח אדדדדדדיר על הפיזיולוגיה של גופנו. בוודאי שלחץ יכול להשפיע על מחזור. כמו שמחשבות טובות וחיוביות עוזרות באופן חד משמעי על קליטת הריון! נסי עד כמה שאת יכולה להתרכז בעוד דברים יפתי, כמה שפחות לנסות לחשוב על המחזור, הטיפול. אני יודעת שמאד מאד קשה, אבל נסי ובסוף תצליחי. נשיקות וערב מקסים

19/12/2010 | 10:43 | מאת: דקלהnew

אני עדיין במצב של בילבול, קשה קצת להתנער מזה הפעם ההחזרה הייתה קשה לי גם פיזית וגם נפשית ולא עוזר שקרובת משפחה שלא יודעת מהטיפולים מדווחת לי כל רגע על הנכדה שנולדה לה. את השיחה על הלידה קיבלתי כשאני עדיין מחוברת לאינפוזיה מהשאיבה, את ההודעה על השם קיבלתי בעודי מנסה להתלבש אחרי ההחזרה. בין לבין אנחנו עוברים דירה בעוד שבועיים וביום של ההחזרה סידרנו את הדירה "קפצנו" לבית חולים להחזרה וחזרנו שוב להמשיך לסדר.לא היה אכפת לי לסחוב להתאמץ, כלום. חושבת שעשיתי טעות גדולה שלא הקשבתי לעצת הרופא שזה היה הזמן לעשות הפסקה אחרי יותר מחצי שנה של טיפולים רציפים. החיים ממשיכים רק אני מרגישה שנתקעתי איפושהו לפני שבוע.

19/12/2010 | 15:30 | מאת: ליהי

לכי תדעי אולי דווקא מהטיפול הזה שהיה לך כ"כ קשה ואחרי ההחזרה סחבת והתאמצת, דווקא מזה יש סיכוי גדול מאוד שיצא ילד/ה! חצי שנה רצופה של טיפולים זה בכלל לא פשוט, זה רק מקרב אותך לעבר המטרה ואת עוד רגע שם. שיהיה בהצלחה!

19/12/2010 | 16:46 | מאת: נועה

אני כרגע בהריון, והטיפול וההחזרה נעשו בלחץ והטרוף הכי גדולים שהיו בחיי. הקדמתי את ההחזרה ביום כי הייתי במרתון עבודה עם נסיעות בכל הארץ וארוח קולגות מחו"ל. באתי להחזרה, הרמתי את המכנסיים וברחתי חזרה לעבודה בלחץ אטומי. ולא תאמיני, גם אני לא האמנתי, נקלטו אפילו שני עוברים, אחד הפסיק אמנם להתפתח, אבל טפו טפו טפו כרגע יש לי את השני. טיפולים גם הכי מצ'וקמקים בעולם לפעמים מפתיעים. לפעמים המתנה הגדולה מכולן מגיעה מהדלת האחורית. ברור שהקושי לא פוחת בעיקר כששומעים על עוד לידה ועוד אחת. אבל את יקירתי כבר בדרך לשלך. ועשית דרך ארוכה שעוד שניה מביאה אותך לקו הגמר עם ידיים מלאות! מאחלת לך מכל ליבי שזה היה הטיפול האחרון בהחלט, ותסיימי אותו בלידה תקינה במועדה, עם ילד בריא ונפלא בידייך. ובינתיים קחי לך ((((((((((חיבוק מאד גדול ממני))))))))))))

19/12/2010 | 22:30 | מאת: דורה

למה ההחזרה היתה קשה פיזית? מה קרה? כן, זה לא עוזר לשמוע על עוד הריון ועל עוד לידה. אבל, את יודעת מה, כל אחת והמסלול שלה. אין מה להצטער על כך שלא שמעת לעצת הרופא. הפסקה זה עניין שצריך להרגיש את הצורך בו. ואם לא רצית, אז לא רצית! יקירתי, מחזיקה לך אצבעות ולב ושתופתעי בענקקקקקקקקקקקק!!!!ובעזרת השם, הדירה שאתם טורחים עליה עכשיו תתמלא בקרוב מאד בתינוק! בריח של תינוק, בעגלה, בחיתולים, במוצצים, בצעצועים, במשחות... ובהמון אושר!

18/12/2010 | 21:05 | מאת: דנדן

אם תוכלי תקראי, אודה לך. לילה טוב

19/12/2010 | 22:31 | מאת: דורה

אבל לא בטוח שהיום, מפני שחזרתי מהעבודה רק בשמונה וחצי ועוד לא אמרתי שלום לבעלי ועוד יש עבודה. שלא נדע!

18/12/2010 | 20:54 | מאת: דנדן

אני בשוק על סוניה ! נו מה עשיתם? נמצאה הצנחנית? נו סיפרתי לך פעם שהטרוריסט נפל מהמגזן שלנו ישירות לרצפת הבטון שבבנין? ופעם נוספת שנפל מהחלון במטבח יחד עם חבילת לבנים שהיתה מונחת לנו בחלון? מה תגידי ! וחזר ללא פגע, מסתבר שהיה זריז וצנח יותר מהר מהלבנים. חמוד שלי. איזה מזל ואיזו שמחה שמצאנו אותו. אויויו ! מסכנה. נו תגידי שחזרה הביתה האם היא יוצאת החוצה או שהיא רק חתולת בית? הילדים קשורים אליה? כמה זמן אצלכם? האם גידלתם אותה גם בהיריון? באמת חתול יכול להיות לבד כמה ימים?! את חושבת? מסכן שלי, אני לא יכולה לחשוב עליו גלמוד. נו והפרעושית יותר חשובה! מה איתה? עדיין חמה? חחח, שנתיים ושבעה חודשים וחצי :-) משעשע. לא יכולת להיות מדוייקת יותר מזה. דוריש, אתם רוצים עוד ילד או שזהו? טוב שאני לא בחפירות. ומחר יום ראשון דכאון. מקווה שיעבור מהר מהר ! ומקווה שסוניה חזרה ופרעושית בסדר אבל עדכני ! נשיקות !!!!!!!!!! אוהבת אותך :-) דנדן

19/12/2010 | 22:49 | מאת: דורה

אבל סוניה מ - ט - ו - מ - ט - מ - ת - ת - ת - ת ! ! ! ! בלחץ. היא כל כך נבהלת שהיא פשוט מתחבאת. מכולם. גם מאיתנו. ואם נראה אותה בחוץ, מה שעוד לא קרה, אז היא תברח! ולכן אני מאד פסימית לגביי הסיכוי להחזיר אותה הביתה, והלב שלי ממש שבור. ממש שבור. אני כל כך אוהבת את המטומטמת הזו. לגבי הדיקטטור שלכם- בהחלט כן. הוא יכול להסתדר סוליקו שלושה ימים בלי בעייה. דאגי לשתי צלוחיות מים שהוא לא יוכל להפוך, שני כלים עם אוכל וארגז חול נקי וזהו. אם יש משהו שיוכל לבוא לבקר ולבדוק שיש לו אוכל ושהוא לא שפך את המים או שבר משהו או נעל את עצמו איפשהו (ולכן יש לסגור דלתות ולהכין את הבית) אז מה טוב! ממש לא לקחת אותו לבייביסיטר. זה לא כמו עם כלבים. הפרעושית הורידה חום אבל מעוכה ועצבנית. נראה לי שמחר כבר תהייה בסדר. טפו, טפו, טפו! עכשיו רגע, תני לי לראות את כל השאלות.. חחחחחחחח... (את ממש לא חופרת, זה מצחיק אותי הבלגאן של השאלות שלך ובכיף לגמריי לי לענות): סונייה וגם צולי (יש לי שתיים) הן חתולות שלא יוצאות החוצה. צולי קשורה יותר לילד הענק וסוניה לפרעושית ושתיהן בעיקר בעיקר קשורות אליי. וגם אני קשורה אליהן נורא. ובינינו, בסוד, אני אגלה לך שאני אוהבת יותר את סוניה. כי צולי נודניקית וגם קצת מנייקית... וסוניה טובת לב ודוביבית, מצד שני, היא מטומטמת שאין דברים כאלה... כן, שתיהן היו איתי בהריון. מגיל 12 בערך אני עם חתולים. צריכה את זה לוורידים. בלי חתול הבית עצוב לי. סוניה אצלנו כבר שלוש שנים וחצי, וצולי חמש שנים וחצי. אנחנו לא רוצים עוד ילד. זהו. לא חוזרת לטיפולים. פלוס זה שאני כבר באמת באמת זקנה בשביל להתחיל מהתחלה, פלוס זה שכלכלית לא נעמוד בזה (גם לשלם על התרופות תשלום מלא כי זה ילד שלישי, וגם לגדל ילד שלישי), פלוס זה שאני רוצה שהפרעושית תקבל את כל היחס המגיע לה על כך שהיתה ניפלאה כל כך והסכימה להיות ולבוא אחרי ארבע שנים וחצי של נסיונות. עם הערת סוגריים אחת והיא שאני מתההההההההההההה להיות עוד פעם בהריון. רק לחוות עוד פעם קצת הריון. אבל לא. כשאני מספרת לבעלי על הפנטזיה הזו הוא מייד קופץ ומתפלץ. אולי בפורים... נשים כרית במכנסיים... (-: זהו, אני סוגרת המחשב והולכת לעבוד קצת. דנדוני, אני כל כך מתגעגעת לסונייה שלי. ככל שיעברו הימים זה רק יכאב לי יותר ויותר. אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף עם המטומטמת הזו!

18/12/2010 | 20:03 | מאת: נועה

בהצלחה מחר &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מקווה לשמוע על שילוש וריבוע והריון תקין ונפלא בדרך!!!!!!!!! בשורות טובות!

19/12/2010 | 01:27 | מאת: ענת

תודב

18/12/2010 | 15:46 | מאת: סתיו

עוד שאלה ששכחתי לשאול אותכן האם אחרי החזרה של עובר אחד,אפשר לחזור לעבודה?

18/12/2010 | 15:50 | מאת: נועה

אין שום בעיה לחזור לעבודה אחרי החזרת עובר אחד או יותר. יש נשים שמרגישות שהן רוצות לקחת ימי חופש למנוחה אחרי ויש שלא. אין המלצה רפואית למנוחה אחרי החזרה.

18/12/2010 | 16:20 | מאת: סתיו

תחזיקי לי אצבעות שהעובר ייקלט,ואז יתומו כל הסגות,מתחים,זריקת הורמונים,בדיקות אינסופיות עייפתי... מקווה שאגיע לנחלה כבר!!!

18/12/2010 | 15:17 | מאת: סתיו

היי בנות מחר יש לי החזרה,רציתי לדעת: 1 כמה זמן אחרי ההחזרה יש לחכות על מנת לבצע בדיקת דם? 2 אם מצב הרחם תקין ,מה סיכויים שההפרייה תקלט?ואם לא,מה יכולות להיות סיבות לאי קליטה? אשמח אם תוכלו לענות לי.

18/12/2010 | 15:49 | מאת: נועה

נהוג לבצע בדיקת דם 12 יום לאחר ההחזרה. יש מרכזים שמחכים אפילו 14 יום. סיכויי קליטה של עוברים תלויים בהרבה מאד גורמים, בגדול אחוזי הצלחות של טיפולי IVF בנשים עד גיל 35 אם אני לא טועה 25-30%, ואחרי גיל 35 20% ויורד בהתאמה עם הגיל. מאחלת לך החזרה ראשונה ואחרונה בהחלט! אגב, כמה ביציות נשאבו לך וכמה הפריות היו מתוכן? בהצלחה גדולה!!!!!!

18/12/2010 | 16:22 | מאת: סתיו

נשאבו 2 זקיקים מתוכן רק ביצית אחת הופרתה... טוב אני בגיל 43,הגיל עושה את שלו...

18/12/2010 | 13:39 | מאת: לולה

טוב, אני די חדשה בתחום הפורומים. אפשר להגיד שנמנעתי. אבל הנה אני כאן, אני כנראה עוד סיפור מוכר, נשואים שנה וחצי, מנסים מאז, הריון כימי אחד שנגוז מיד לאחר ירח הדבש ומאז- בדיקות שמראות תקינות של שנינו, מעקבי זקיקים, דיקור סיני יקר, ועדיין מחכים. בתחילת השבוע, לאחר שהודינו כבר בפני עצמינו שכנראה שיש בעיה, התחלתי לקחת איקוקלימין שנתן רופא פרטי יקר. אתמול נטלתי כדור אחרון ואני די בערפל, מה קורה עכשיו? אולטרא סאונד עד הגעת הביוץ? (הרופא עוד בחו"ל...) בקיצור- הזרעה ראשונה לפנינו... אולי אחרונה? אני אופטימית, אבל כבר לא מצפה.בהצלחה לנו.

18/12/2010 | 14:53 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, לפחות פה תרגישי בבית, ובקרוב תעברי לצד ההריוניות שלנו! דבר ראשון, הריון כימי זה כבר טוב כי זה אומר שהגוף יודע לקלוט הריון ורק מחכה לעובר הנכון שיקלט להריון מלא ותקין. אני לא יודעת מה תכנן הרופא שלך, הזרעה או רק לקיחת איקקלומין ונסיונות טבעיים. תלוי במה הוא תכנן לך. אם הוא מתכנן הזרעה אז כן, תעשי מעקב זקיקים ובדיקות דם כדי לזהות תאריך ביוץ מדויק ואז סביב הביוץ תתבצע ההזרעה. אני מבינה שאותו רופא פרטי הוא מומחה פוריות, נכון? ואגב, לא מחויב המציאות ללכת ישר לפרטי וישר ליקר, יש היום מרכזי טיפול ציבוריים מצוינים, או רופאים פרטיים שעובדים עם החזרים מקופות החולים. טוב מאד מאד שאת משלבת רפואה אלטרנטיבית! זה רק יכול לעזור. לשמור על אופטימיות זה אולי הכלל הכי חשוב בדרך הזו, בלעדיה יהיה קשה לעבור את המכשולים ולעיתים גם את האכזבות. אנחנו פה בשבילך, לכל דבר! והעיקר - שיהיה בהצלחה ענקית!!!!!!!! שהטיפול הזה יהיה ראשון ואחרון!

19/12/2010 | 17:23 | מאת: חגית

אני גם הצטרפתי רק בשבוע שעבר ופה- זה ממש מקום טוב לפרוק.. שיהיה לך בהצלחה וכמו שנועה כבר כתבה כדאי לבדוק כי יש גם רופאים מעולים שהם פרטיים ומקבלים החזרים מקופת חולים...תשמרי את הכסף לבדיקות בהריון ולאחרי הלידה... שיהיה בהצלחה תעדכני אם בא לך

25/12/2010 | 19:32 | מאת: מטופלת פריון

אני כבר שלב אחד אחד אחרי....3 הזרעות ועברתי להפרייה. גם אני נשואה שנה וחצי ונסה מאז.... מאחלת לך המון בהצלחה.

17/12/2010 | 20:14 | מאת: דני

אני אחרי שבוע מטורף. ביום שני עברתי את הגרידה והכל עבר בשלום, ברוך השם. היום משום מה התחילו כאבים והלכתי למיון. היה שם פשוט סיוט. שלחו אותי מרופא אחד לשני. הגנקולוגית לא מצאה כלום והפנימאי הנוראי טען שהגניקולוגים אף פעם לא מוצאים כלום ויום אחד זה יתפוצץ לחולה בפרצוף. לא מספיק קשה שם, הרופאים מעודדים אותנו שעוד יהיה גרוע יותר... רציתי להגיד לו שאם זה היחס שלו הוא פשוט צריך להוריד את החלוק וללכת הביתה, אבל הייתי כל כך עייפה מהכול. אין לי כבר כוח לתקן את העולם. פשוט הלכתי משם בלי תשובות. מנסה להעביר את הימים עד למחזור הבא ואז שוב מההתחלה. לא יודעת אם מותר כבר אחרי המחזור הבא או שצריך לחכות עוד חודש. אולי מישהי כאן יודעת??? נועה מה שלומך? לא שוחחנו כבר כמה ימים. מחזיקה אצבעות לכולן. שיהיה רק טוב. אמן דני

17/12/2010 | 22:26 | מאת: ענת

את ממש גיבורה אין לי מושג אחרי כמה זמן אך את לא מוותרת נקודה הריון הבא יהיה תקין ועד הסוף לכי לרופא פרטי ליעוץ לגבי ההמשך שולחת לך חיבוק

18/12/2010 | 01:37 | מאת: דני

תודה על החיזוקים. לגבי הרופא הפרטי, אני עדיין אצל רופאת הפוריות שלי והיא די טובה, אף על פי שההריון היה ספונטני, בין הטיפולים... ראיתי בשרשורים שקיבלת בטא חיובית. שמחה בשבילך. שמעתי על בנות שההריון היה תקין והתחיל מבטא אפילו יותר נמוכה. תמשיכי להאמין והדברים יסתדרו. שבת שלום דני

17/12/2010 | 22:55 | מאת: דורה

לא חושבת שיצא לנו להתכתב עדיין, אבל יכול להיות שאני שוב, כרגיל, שוכחת... אני שמחה לקרוא שהגרידה עברה בשלום, אבל מה שתיארת שקרה לך היום נשמע ממש חוויה מתישה. מה אגיד לך, הפנימאי הזה נשמע לי מאד לא הוגן ולמרות שלדעתו הוא מוכיח מקצועיות, אז להתלכלך על רופאים אחרים ממש לא מקצועי וגם ממש לא תקין, ובטח שלא לשפוך את זה על מטופלת כואבת ודואבת וסחוטה מיום של טרטורים מרופא לרופא במיון. חלק ממקצועיות הוא יחס לפציינט, יחס בגובה העיניים, יחס אנושי. וזה שהוא מרוגז על גינקולוגים ממש לא מעניין אותי. אוח, מה אגיד לך, אבל אני גם מבינה את זה שלא היה לך כבר כוח להגיד לו כלום. בסופו של דבר לא כתבת אם עדיין כואב לך. אז איך את מרגישה עכשיו? בקשר לטיפול הבא- אם אני לא טועה, אחרי גרידה רצוי לחכות מחזור אחד. עדיף כמובן לשאול את הרופא המטפל או פה בדוקטורס בפורום "פריון האישה והפריה חוץ גופית" שמנהלים פרופ' זיידמן ופרופ' דירנפלד. רק שלפעמים צריך להתאזר שם קצת בסבלנות. שניהם מייעצים בפורום בהתנדבות ושניהם עסוקים אששששששששששש. שתהייה לך שבת נפלאה, תרגישי טוב, יקירה.

18/12/2010 | 01:41 | מאת: דני

אני חושבת שקצת התכתבנו, הסיבה שאת לא זוכרת היא שנעלמתי קצת ועכשיו שוב חזרתי. עדיין יש לי כאבים. ביום ראשון אלך לרופא המשפחה ואנסה לשכנע אותו לתת לי אנטיביוטיקה. די מטריד כל העניין הזה. תודה על הייעוץ בקשר לפורום. אנסה להתייעץ שם. בכל אופן, נראה לי שאנסה בהתחלה באופן ספונטני, אחרי הכל ההריון היה ספונטני כשעשיתי הפסקה מהטיפולים. שבת שלום דני

18/12/2010 | 15:02 | מאת: נועה

קודם כל שמחה לשמוע שאת בבית, ומקווה מאד שאת מרגישה כבר הרבה יותר טוב! לעזאזל עם כל הרופאים האלה עם הפה הגדול מדי. נתקלתי בכל כך הרבה שראויים לשלילת התעודה שלהם בעיקר בגלל ההתנהגות, שצריך לשאות מחדש מה הקריטריונים בכלל לקבלה ללימודי רפואה! יפתי, קראתי אצל זיידמן בפורום שאחרי גרידה נהוג לחכות חדשיים לפני חזרה לטיפולים. אבל אם תשאלי אותי אישית, הייתי מחכה לפחות לשני מחזורים טבעיים שיעברו כדי לראות שהגוף חזר לעצמו. ואולי אולי גם אחד מאלה יהיה זה שיביא את ההריון התקין והארוך והבריא!! בכל מקרה אם את עדיין מרגישה איזשהם מחושים מעבר למשהו סביר כדאי מאד לחזור לרופאה שלך. שתבדוק שוב מה קורה. ואם צריך אז גם לקחת אנטיביוטיקה. אין לי נסיון בעניין, האם לא נותנים אנטיביוטיקה בכל מקרה אחרי גרידה? תודה שאת דואגת לי יקירה, כתבתי לך למטה איך מצאת את הכח בכלל לחשוב עלי כשאת עוברת כאלה קשיים! מעריצה אותך בענק! טפו טפו אצלי הכל שקט בינתיים. הדימומים התמעטו לקלים ודי חומים מימיים, אז מקווה שהכל טוב. מחר בערב יש עוד א"ס אז נוודע באמת מה קורה. בינתיים די מתחרפנת מהמנוחה (כשאצלי הכוונה במנוחה זה רק בלי הספורט שלי...) תנוחי טוב טוב ותאגרי אנרגיות וכוחות להחלים כמה שיותר מהר! שתהיה שבת שלום ושבוע נהדר מחר!

18/12/2010 | 17:02 | מאת: דני

איזה יופי שהדברים נרגעו אצלך. מגיע לך שדברים טובים יקרו לך. לגבי ההמתנה של שני מחזורים. אני מתכוונת להתחיל באופן טבעי. השאלה היא אם גם כשמנסים באופן טבעי ללא טיפולים צריך לחכות חודשיים או שאפשר כבר להתחיל לנסות אחרי המחזור הראשון? שלחתי שאלה כזאת לרופאים באחד הפורומים שדורה המליצה לי (נדמה לי שזיידמן עונה שם) ואני מחכה לתשובה. מה את אומרת? מבינה בזה? שמעתי טענה שגם בתכנון הריון ספונטני כדאי לחכות שני מחזורים כדי שהרחם יצליח להחזיק את ההריון, אבל שמעתי גם טענות אחרות. בכל אופן, בחלק מבתי החולים נהוג לתת אנטיביוטיקה. אצלי ברמב"ם החליטו לא לתת וגם כשחזרתי עם כאבים הם לא נתנו לי. ממש שערוריה לדעתי. הם מוכנים לקחת את הסיכון של זיהום. מחר אלך לרופא המשפחה שלי ואראה מה אפשר לעשות שיהיה שבוע נפלא עם הרבה בשורות טובות... דני

17/12/2010 | 17:58 | מאת: דנדן

את מסתדרת בלי הספורט שלך? מתי יהיה מותר לך לחזור לזה?

18/12/2010 | 15:04 | מאת: נועה

נחה יותר מדי... נופלת לישון ב 21:00-21:30 בערב כל יום ומתחרפנת בלי תנועה... מקווה מאד שמחר אחרי הא"ס נראה שהכל טוב ואוכל לחזור אפילו במתינות לקצת ספורט. אחרת אני אתחרפןןןןןןןןןן איך את היום? קצת יותר מאוששת? נשיקות ותודה על המחשבות הטובות!

18/12/2010 | 20:43 | מאת: דנדן

את צריכה את זה. אני יודעת שיש אנשים (ויש לי חברה כזו) שמכורה לספורט ואם נגיד היא חולה היא מתחרפנת שלא בפעילות. כיף לכן שאתן ככה, אני לא סובלת פעילות גופנית, זה סיוט בעיניי. פעם ניסיתי לקנות מכשיר הביתה ובעלי רב איתי כי ידע שיהפוך לקולב ואמרתי לו שלי זה לא יקרה נו ומה? ברור שהפך לקולב ומכרתי אותו. אני מקנאה באנשים שמתעמלים ואוהבים את זה. ואפילו יוגה נראה לי כיף אבל אין לי כוח אחרי עבודה. פדלאה. יאלה, שיהיה שבוע טוב והמון המון בהצלחה בא"ס !!!!!!! נשיקות, דנדן

17/12/2010 | 17:56 | מאת: דנדן

משעמם לי הטרוריסט ישן עם בעלי מכורבל בסלון. לא מתייחסים אלי פה בבית ואני משתעממת אין סיכוי שאת פה אה? קראתי שוב את מה שכתבת בקיצור שלך (למעלה) איזה יפה כתבת על הפעוטה שלך שהופשרה וכל זה, ממש חייכתי :-) בת כמה היא היום? טוב בטח תיכנסי ב 2 בלילה כמו תמיד :-) אוהבת !

17/12/2010 | 23:04 | מאת: דורה

הטרוריסט שלך... אי, אי, אייי, כזה יפיוףףףףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!! ואצלי, הפרעושית עם חום, סוניה המהממת והסתומה בלחץ שלי עשתה כנראה צניחה חופשית מחלון המטבח, מה שאומר שהיא נפלה על אדמה רכה ונעימה מגובה של שתי קומות. יענו- היא בריאה בגופה אך נפשה המטומטמת מבולבלת ולחוצה כל כך ש, הוי, קשה לי להאמין שנמצא אותה הפעם. שלא כמו בדירה הישנה, שהיתה בקומת הקרקע- עכשיו אנחנו בטופ של הטופ, קומה אחרונה. לכי תמצאי אותה, לכי תתפסי אותה (ולא מדברת על הפציעות והשריטות, רק לשים עליה יד), לכי תסחבי אותה משתוללת וענקית וחזקה עד לדירה.. התחזית שלי מאד מאד קודרת וגם מצב הרוח פה בבית מאד ירוד. והפרעושית שלי... אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף. יקירתי, מה זאת אומרת לא מתייחסים אליך? תפתחי קופסה של טונה או איזו פסטרמה ותכף תראי מזה זה התייחסות! וגם, קראתי את המייל, רק עוד לא הספקתי לענות לך ורציתי להגיד ש- לא, אני ממש ממש ממשששששששששששש לא ממליצה. עם שמונת אלפים סימני קריאה. עד ארבעה ימים הוא יכול להיות סולו ובלי נדודים בבקשה. ואחרון חביב, לפני שאני הולכת לתלות כביסה ולגהץ ולהמשיך להתבאס לי- איזו מקסימה את שבכלל קראת את הפתיח הזה. הפעוטה שלי כבר בת שנתיים ושבעה חודשים וחצי, אבל מי סופר...(-: אוהבת בחזרה המון המון, תודה שאיפשרת לי לשחרר קצת דיכאון עלייך, }}}{{{ ולילה נהדר ומלא כירבולים ג'ינג'ים..

17/12/2010 | 17:53 | מאת: דנדן

נועה, רבקוש, טניה, ענת, לילוש (בטוח שכחתי מישהי כי אני כבר לא כ"כ עוקבת אחרי השמות) איזה כיף לכן, אתן בהיריון, אני כ"כ רוצה גם :-( הייתי רוצה היום ערב שישי לבוא עם בטן למשפחה ולהתפאר בעצמי. אוף, מתי זה יבוא? אני מצטערת לגבי השמות, אבל אני לא כ"כ זוכרת את השמות של כולן, פעם הכרתי כל אחת ואחת ועכשיו כבר אני לא עוקבת אז סליחה אם שכחתי מישהי שבת שלום לכולכן ונקווה שיהיה טוב לנו

17/12/2010 | 17:57 | מאת: דנדן

18/12/2010 | 15:08 | מאת: נועה

לפי הרשימה את כבר רואה בעצמך שאנחנו מפעל לא קטן ליצור הריונות משובחים וקטנטנים נפלאים! נכון?????? את ברשימה של הבאות בתור מקסימונת. עוד קצת תראי שתעברי את הגבול לאלה עם הבטן! מבטיחה!!!!! עוד ועוד ועוד סבלנות אני שולחת לך, והרבה (((((((((חיבוקים)))))) ואני יודעת שאת תגיעי להריון הנכסף שלך גם!!!! אוהבת! נועה.

17/12/2010 | 15:43 | מאת: סתיו

היי בנות אני אחרי שאיבה. אשמח אם תוכלו לענות לי על כמה שאלות שמטרידות אותי. 1 נאמר לי להתחיל עם קרינון החל ממחר. איך משתמשים באיזה? מתי עדיף?בוקר,צהרים,ערב? 2 מה סיכויים שהביצית תופרה?במה זה תלוי?ומה בד"כ?ביציות מצליחות להפרות? 3 אם ביצית לא תופרה,אזיי כל טיפול הלך?

17/12/2010 | 17:22 | מאת: עופרי

היי גם אני אחרי שאיבה היום...שיהיה בהצלחה קרינון זה כמו מוליך, את מחדירה אותו, לוחצת על הצד העבה ומוציאה. אני חושבת שעדיף בבוקר למרות שלא נראה לי שיש לזה משמעות קריטית. אפשר בכל שעה לדעתי. לגבי ההפריה, לכל ביצית חמישים אחוז לעבור הפריה. הפרייה תלויה באיכות הביצית בד"כ. אם לא תהיה הפרייה ויש רק ביצית אחת אז תצטרכי להמתין לטיפול הבא. מחזיקה לך אצבעות להפריה תקינה וכמובן להריון מוצלח ובריא. אם עברת שאיבה אצל זיידמן יש סיכוי שנפגשנו..

17/12/2010 | 22:45 | מאת: סתיו

היי עופרי תודה רבה על ההסבר,פשוט זו פעם ראשונה שלי של הפרייה. גם לך אמרו להתחיל כבר ממחר את הקרינון? נקווה באמת שמחר יהיו בשורות טובות....

17/12/2010 | 23:13 | מאת: דורה

איך היתה השאיבה? מצטערת, לא ראיתי הודעה שלך בנושא, מאד יכול להיות שפיספסתי.. ואיך את מרגישה? נשאבה ביצית אחת או שנשאבו יותר? קרינון הוא פתילה שמחדירים וגינאלית וההוראה היא להסתובב ולהיות בפעילות במשך כעשרים דקות אחרי ההחדרה, לכן בדרך כלל עדיף לקחת בבוקר אבל, מה שהכי חשוב זה בעיקר לקחת בשעה קבועה פחות או יותר. לכן הכי טוב שתקחי בשעה שתוכלי להתמיד בה. אני לא יודעת לענות לך בוודאות על סיכויי ביצית להפרייה והדבר תלוי בכמה פרמטרים. ואם באמת היתה רק ביצית אחת והיא לא הופריה, אזי אין החזרה ובעצם כן, הלך הטיפול. אבל! בשום פנים ואופן זה לא מה שהולך לקרות לך! בעזרת השם, לך תהייה הפרייה ועובר חתיך ויפה והחזרה מרגשת והריון מלא ותקין ונפלא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! O.K.? אך ורק התסריט הנ"ל! לילה טוב, חמודה. דורה.

18/12/2010 | 15:20 | מאת: סתיו

היי דורה לא תאמיני,נשאבו 2 ביציות,אחת הייתה ריקה השנייה הופרתה!!!!!!! את קולטת?כשהתקשרו לבשר לי,התחלתי לרעוד ולבכות... זו הפרייה ראשונה שלי. אני ממש לא מאמינה... עכשיו נחכה למחר להחזרה. מקווה שההחזרה תהיה פחות כואבת... אז אני מבינה שעכשיו צריך לחכות 12 יום? שוב המתח הנוראי הזה. נקווה לטוב ממש תודה רבה על הפירגון והעידוד...

17/12/2010 | 14:41 | מאת: ה

הי בנות יקרות אני הולכת מחר לרופא נשים לייעוץ ראשון בנוגע לטיפולי פוריות (אני ובעלי לא מצליחים להכנס להריון מזה שנה). האם אישור למעסיק ממנו על כך שאני בתהליך של טיפולי פוריות, מהווה על עצמי מפני פיטורים? (גם אם רק התחלתי את התהליך ואני רק בשלב הבדיקות)? הבנתי שהחוק לא ממש מגדיר זאת ואשמח לדעת מה קורה בפועל ואם אישור כזה מגן עלי. תודה רבה ה

17/12/2010 | 15:03 | מאת: ענת

1 מחר יום שבת 2 למה לערב את המעסיק 3 אם את הולכת ליעוץ אפשר לעשות זאת בערב 4למה את צריכה אישור כל זה תלוי מי המעסיק אצלי אין דברים כאלה הוא מעודד אותי לחזור להפריות מוקדם להודיע על זה שלא תמצאי את עצמך בלי עבודה תראי על איזה טיפול את הולכת הזרעה או הפריה החיסורים מהעבודה הם לא רבים בהצלחה שיהיה לך הריון מהר

17/12/2010 | 15:32 | מאת: ה

הי התבלבלתי, התכוונתי כמובן שאני הולכת ביום ראשון... לגבי למה לערב את המעסיק - החברה כרגע עוברת שינויים רבים וגם המנהל הישיר שלי עוזב ואיתו גם ההגנה עלי מפני פיטורים. אני רוצה לדעת שאני בטוחה מפני פיטורים כבר בשלב הבדיקות. לגבי מציאת עצמי ללא עבודה - זה בדיוק מה שאסור למעסיק לעשות - במידה ויש לי אישור לכך שאני בטיפולים או התחלתי תהליך אסור לו לפטר אותי ללא אישור ממשרד התמ"ת. השאלה אם במרפאות הפוריות או אצל רופאי הנשים הם נותנים אישורים כאלו גם בשלב הבדיקות המקדימות. דבר נוסף שאשמח לדעת זה כמה זמן לוקחות כל הבדיקות הללו. תודה

17/12/2010 | 17:45 | מאת: דנדן

לפי מיטב ידיעתי, ברגע שאת מדווחת שאת בטיפולי פוריות-לא ניתן לפטר אותך, אך אני בטוחה שיש גם "אותיות קטנות" מאחורי זה. אבל אני יודעת שאסור לפטר כשאשה מצהירה שהיא בטיפולי פוריות יותר מכך, מגיעות לך שעות שאת יכולה לדווח עליהן כטיפולי פוריות וזה לא יורד ממך (יש כמה שעות בחודש או משהו כזה) שווה לבדוק יותר לעומק לפני שאת עושה צעד. המון בהצלחה ! דנדן

17/12/2010 | 18:25 | מאת: ה

נכון, אכן זה החוק, מה שבאמת מעניין אותי זה אם הצהרה על תחילת תהליך ללא ביצוע טיפול בפועל נחשב על פי החוק או על פי בתי המשפט ומשרד התמת לצורך הגנה בחוק או רק טיפולים בפועל שאני מניחה שיכול לקחת הרבה זמן עד שאתחיל אותם. כמובן שלא אגיד דבר בינתיים אבל אני רוצה להכין את עצמי לגרוע מכל...

17/12/2010 | 01:54 | מאת: לי האחת והיחידה

אני מקווה שקצת הוקל לכן בלב. דנדן, לשאלותיך- לינורי שלי בת 3. כשהיא הייתה בת שנתיים התחלתי לנסות שוב עם הזרעה אחת ולאחר מכן 3 הפריות.

17/12/2010 | 15:21 | מאת: חגית

כן מתוקה...הוקל קצת..מקווה שהסיבוב הזה (אמנם ארוך) יצליח יותר ויעבור עם כל הבנות והתמיכה פה בקלות יותר...לפחות ריגשית תודה באמת על הכל שבת שלום

17/12/2010 | 17:46 | מאת: דנדן

תודה על העידוד אני כבר מחכה למחזור לקבל אותו יפה, כדי להתחיל החודש כבר בטיפול. שבת שלום ושוב תודה :-) נשיקות, דנדן

17/12/2010 | 01:50 | מאת: לי האחת והיחידה

יש לי שכנה שיש לה ילדה בגיל 12 והיא שנים מנסה להרות ועכשיו שהיא סוף כל סוף בהיריון והגיעה כבר לשבוע 40 אח של בעלה נפטר באופן מפתיע. כמה עצוב ששמחה מהולה בעצב. היה לי מאוד קשה עם זה אני רגישה לשמועות כאלה. מקווה שלא הכבדתי בכך ששתפתי אתכן ברגשותי.

17/12/2010 | 17:49 | מאת: דנדן

זה בטח ממש לא קל, להתמודד...מסכנים. ובכל זאת, אני מאמינה (ומקווה) שחיים חדשים של תינוק שמצטרף למשפחה יפיחו שמחה והתרגשות וקצת יקלו על ההתמודדות. אבלכן, סיפורים כאלה קורעים את הלב !

17/12/2010 | 23:30 | מאת: דורה

גם אצלנו זה ככה... כתבתי לך באריכות ואז שמתי לב כמה ציער אותך מה שקרה לשכנה אז מחקתי. עזבי, תתרכזי באושר ובתקווה ובבריאות של כולם כולל כולם וזהו. סוף שבוע נהדררררררררררררררררררררר נישוקים, }}{{

17/12/2010 | 01:45 | מאת: לי האחת והיחידה

תודה על העזרה באנגלית.

18/12/2010 | 15:13 | מאת: נועה

ומצטערת לשמוע על המקרה במשפחה. אני מאמינה שחיים חדשים יביאו איתם הרבה כח חיות ואנרגיה טובה איתם! שיהיו בשורות טובות עד כמה שאפשר! נשיקות

17/12/2010 | 01:43 | מאת: לי האחת והיחידה

מזל טוב על הבטא החיובית והלוואי ותכפיל ותשלש את עצמה אמן ואמן!!! גם אני התחלתי עם בטא 35 בהיריון הזה ואחרי יומיים אפילו לא הייתה הכפלה אלא רק יומיים אחרי זה היה שילוש. ההריון שלי היה מלווה בדימומים לפני הדופק ובסוף השליש הראשון וברוך השם למרות כל זאת הוא התפתח טפו טפו. אז כך שיש תקווה ואני מאמינה בכל ליבי שאת כבר בהיריון תקין ונפלא. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק מהלב והנשמה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& מזל טוב ליום ההולדת 39. איזו מתנה נפלאה קיבלת. לילה טוב

17/12/2010 | 09:23 | מאת: ענת

שהצליחה לתת קצת תקווה שאולי בכל זאת תודה

17/12/2010 | 11:10 | מאת: ענת

את קיבלת פרגינל?

17/12/2010 | 01:39 | מאת: לי האחת והיחידה

על הדופק המדהים. אמרתי לך שיהיה בסיידר. איזה כיף לשמוע. איך חגגתם? מאחלת המשך קל ותקין ומהנה. לילה טוב

19/12/2010 | 19:31 | מאת: דנית

היו לנו כבר תוכניות קודם לאותו יום ורק קיוויתי שלא נצטרך לבטל אותן, ובסוף הכל היה שמח ויצאנו כמתוכנן והיתה ממש תחושה נהדרת.

16/12/2010 | 21:05 | מאת: שרונה

כאבי הראש מתחזקים וזה משגע אותי,עם הכאב אני מתמודדת אך לא אוכל להתמודד אם הכאב מבשר את בוא המחזור.לא מסוגלת לחשוב על עוד הפריה.נמאס לי מכל הזריקות,החיטוטים בגוף שלי בדיקות הדם...בא לי לישון ולהתעורר רק ביום שלישי ולדעת סופית אם זה כן או לא.זה פשוט מחרפן אותי

16/12/2010 | 21:53 | מאת: דנית

אי הודאות יכולה ממש ממש להוציא מהשפיות. אם את יכולה, נסי למצוא לך הרבה עיסוקים עד יום שלישי. כל דבר שעושה לך טוב. זאת דרך לא רעה להעביר את הזמן וגם להינות תוך כדי. כי לזמן יש את הקצב שלו (לצערינו) והוא יעבור בכל מקרה, אבל אם את יכולה להנעים לעצמך בינתיים את הזמן, אז למה לא? עוד קצת, ויום שלישי יגיע..

16/12/2010 | 22:00 | מאת: דורה

דבר ראשון- חיבוק ענננננננננננננקקקקקקקקקקקקקק ((((((((((((((())))))))))))))) מכירה את התחושה הזו ואת יודעת מה, אולי באמת תכנסי עכשיו למיטה? זה יורד ממך כמה שעות.. ומעבר לזה, יכולה רק להצטרף לדברים שכתבה לך דנית, כי הזמן תמיד עובר בסוף. עוד חיבוק (((((((((((((((())))))))))))) ובעזרת השם, ביום שלישי יהיה לך הכי כי טוב!

16/12/2010 | 22:14 | מאת: ענת

כל התהליך הזה הוא דבר מתיש אבל תחשבי על המטרה אל תתיאשי בסוף זה קורה אין דבר כזה לצאת מפה בידיים ריקות זה לא מבחינה פיזית אלה ריגשית קשה בהצלחה ושולחת לך חיבוק והרבה כוחות הם צריכים להמציא משהו לקצר את התהליך של הבדיקות דם לבטא יש לי שערות לבנות מזה...