פורום פוריות חברתי - תמיכה
מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה
עוד שאיבה הפעם תוצאות לא מעודדות מחר כרגיל אני אגרד את עצמי מהרצפה ואמשיך את היום אין לי מושג איך להעביר...
אני מוכנה להיות השפכטל הפרטי שלך... קחי לך את הזמן. הוא הרופא הכי יעיל במקרים שלנו. ברוכה הבאה אלינו, אף אחת לא עוזבת פה בלי ללדת ילד בריא, אז את מוזמנת להשאר! ספרי קצת אם בא לך, מה היה, בת כמה את, מה הביא אותך לטיפולים. עוד כמה ימים תראי שהשמש שלך שוב תזרח והכח ימצא ממעמקי איפשהוא... אנחנו איתך!
בת 29 בסיפור כבר שנתיים ומשהו, בלי עכבות ישר התחלנו בIVF שלוש שאיבות אחת לא מוצלחת ללא מוקפאים אחת שהניבה כמה סבבי מוקפאים שכשלו ושאיבה נוספת שהניבה מספר לא גדול של ביציות עם מיעוט הפריות כלומר לא יהיו לי מוקפאים הפעם. מלבד זאת הסבב היה על פרוטוקול קצר מאוד שלקח שבוע וכמה ימים כל כך מהיר שלא חושבת שהספקתי לעכל אותו בכלל, והשאיבה הייתה מעט קשה במישור הרגשי כי ההרדמה התעכבה כך שחוויתי הפעם את האירגונים של תחילת ההליך ערה. מבחינה פיזית אני מרגישה טוב ויודעת שאני צריכה להודות למזלי שטפו טפו הכל מצויין בריאותית, וגם על כך שיש בכלל הפריות ויש מה להחזיר, הכל ידוע אבל הנפש הפעם מעט חבוטה. גם ברור לי שמחר אקום ואלך להחזרה ואהיה גיבורה אבל היום קשה.
אני שבוע אחרי החזרה,כזכור לכם אני מדממת עוד לפני שאני עושה בדיקת הריון, מקווה שהפעם לא.בנוסף לכך אני סובלת מכאבי ראש לפני מחזור,היום קמתי עם כאבי ראש ואני ממש חוששת ולחוצה.כתבתי בפורם וזיידמן כתב שכאבי ראש מעידים על הורמונים או לפני מחזור או בתחילת הריון.האם זכור לכם כאבי ראש בתחילת ההריון או לפני בדיקת הבטא???? ועוד שאלה חשובה לי,האם אחרי ההחזרה נחתם במיטה?כמה ימים?האם חזרתם לעבוד כרגיל?מאיזו פעולות נמנעתם?תודה ,זה מאוד חשוב לי
אני אישית נחה יומיים למרות שלפי הרופאים לא צריך פעילות רגילה זה לא אומר שתתחילי להזיז את כל הרהיטים ולחזור עם מלא קניות לשמור על עצמך את חוששת מזה שלא נחת עם זה נקלט אז נקלט זה לא בגלל המנוחה המנוחה היא בראש שלנו שיהיה לך בהצלחה ובטא חיובית מחזיקה לך אצבעות
כולי תקווה קודם כל שלא יבוא מחזור ולא שום כלום! רק הריון, תקין ארוך עם לידת ילד בריא ושלם בסופו! אנחנו ממש ממש משתדלות להמנע מלחשוב על סימנים מבשרי או שוללי הריון, כי הם רק מטריפים את המח ולא עוזרים לנו להבין אם משהו באמת קורה. כאבי ראש באמת יכולים לנבוע משינויים הורמונלים לכאן או לכאן. מתי תאריך הבטא? לגבי מנוחה אחרי החזרה יש הרבה גרסאות. יש רופאים שממליצים על מנוחה ויש כאלה שאומרים לחזור לחיים רגילים. אני מאלו שחוזרים לחיים רגילים שכללו גם פעילות ספורטיבית. תעשי מה שהכי מרגיש לך נכון, רק תזכרי שיותר מדי מנוחה גם לא טוב, כי בכל זאת צריך להזרים קצת את הדם... שיהיה בהצלחה!!
אני צריכה לעשות ביטא ביום שלישי 21.12 אני בהטרף,לא יכולה יותר...את זוכרת אם סבלת מכאבי ראש??
תנסי לא להאמין לשום סימן, טוב או רע, זה סתם מבלבל ומשגע את השכל. אם זה מעודד אותך, לי היו בהתחלה כאבי ראש (אבל חשבתי שזה האנדומטרי)ן. לי אמרו לנוח יומיים אבל חזרתי לעבודה ורק השתדלתי להמנע ממאמץ פיזי. שיהיה בהצלחה בשלישי!
בטא 31 קצת נמוך נקווה שיכפיל את עצמו
למה מאוכזבת?אמרו לך שצריך לחזור על הבדיקה?זה לא מעיד על הריון??????
רשמתי קצת הבטא קצת נמוכה ומקווה שתכפיל את עצמה
לא להיות מאוכזבת בכלל!!!!!!!!!!! טפו טפו טפו טפו היא תכפיל ותשלש ותגיע עוד 9 חודשים לידיים שלך!!!!!! היו לנו פה ילדים בריאים גם מבטא 9!!!!!! יפתי עוד טיפה סבלנות, ואת מקבלת מתנה הכי גדולה בחיים! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& עד שיהיה לי נמק באצבעות אני מחזיקה אותן! מקווה שאת חוגגת יומולדת מאד מאד מאד שמח!!!!!!!!
בעזרת השם, הבטא הזו תהייה המספר שתראי כל פעם שתסתכלי על הילד/ה שלך, שנובט/ת ממש עכשיו. אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מחזיקה לך אצבעות להכפלה מארץ ההכפלות ולהמשך תקין וניפלא! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
31 זה יופי. גמני פחדתי בהתחלה מהמספרים הנמוכים אבל מה שחשוב זה כאמור ההכפלה. בהצלחה !!1
כמו שהבנות אמרו, מה שחשוב זה ההכפלה. את חוזרת על הבטא ביום ראשון?
תחילה לרבקה שידוע דואגת מהשבועות אני ילדתי בשבוע 31 שתי נסיכים אשליות זה מה שנקרא קיבלתי משהו בפ' לתמיכה פרוגסטרון 57 E2 3215 ובטא 31 כבר הייתי פעמים בסרט מקווא לטוב עוד לא שמעתי על גבולי שהכפיל את עצמו למרות שרשום שאולי נמוך בגלל הכוריגון שקיבלתי חצי שמונה ימים לפני כן גבולי מאוד אולי יש ניסים משהו לא ברור לי הפקידות עיקמו פרצוף על האחוזים של ההצלחה אבל הרופא לא הוא אמר לקחת תמיכה גם אחרי הבדיקה ביום ראשון ליום שני ? טוב שתיים זה לא אחד זה המון מי כמוני יודעת וכמוכן כי כל אחת יכולה לרשום ספר על תלעות ההפריה החלום שלי היה ארבעה ילדים חמש שנים של הפריות ירדתי לאחד קיבלתי שתיים במכה היום אני רוצה את השלישית שנותנים אצבע רוצים את כל היד אז נקווה לטוב כי עוד הפריה ליד שלישי אני אצטרך למצוא גם עבודה בלילה לא מסובסד מהמדינה בגלל זה כל הפריה בתווך של שנתיים אוף אני רק מפהקת
האם תחושת צמא כל הזמן מעידה על תחילתו של היריון? אני כל הזמן מרגישה שהפה שלי יבש ואני שותה מעל 2 ליטר מים * חשוב לציין שאני בחיים לא הרגשתי צורך לשתות בצורה כזו... יש לי איחור של שבוע וכל מיני הרגשות משונות וזו פעם ראשונה שלי... הבדיקה יצאה בהתחלה לא מובנת (קו ממש חלש..) והבדיקה השניה יצאה שלילית... מישו יכול לענות לי?
קודם כל יש לנו עוד דנית, אולי תוסיפי איזה ניק לשם שלך? תחושות למיניהן לא יכולות להעיד על הריון או שלילתו. כמה שהייתי רוצה להגיד לך שכן, אני לא יכולה כי רק בדיקת דם בטא להריון יכולה לקבוע חד משמעית אם יש הריון או לא. כדאי לך לגשת לבצע בדיקת דם. בהצלחה!!
יש דנית חדשה??? חשבתי שמדובר בדניתוש הישנה, שהיא כבר בהריון.
אל תשכחי שאת בהריון עכשיו והגוף משתנה. ובעיקר העובר שלך צריך הרבה מים. תאמצי לעצמך בקבוק מים צמוד כל היום ותשתי לפחות 2-3 ליטרים ביום.
וואו ! איזה סיפור יש לך ! איזה תלאות עברת בדרך להיריון את כ"כ אמיצה וחזקה, אני בשוק. ממש ריגשת אותי. אני מאחלת לך שההיריון ימשיך תקין עד שבסופו יוולדו לך ילדים מהממים ובריאים. תודה לך על סיפורך ואני מאחלת לך רק טוב, מגיע לך ! אוהבת, דנדן
מקווה שהסיפור שלי הצליח לעודד אותך, אפילו במעט. בבית החולים שמעתי וראיתי סיפורים שעודדו אותי, אז את מתארת לעצמך שיש בנות במצב גרוע יותר. יש לי חברה שהכרתי באשפוז, היינו ביחד 9 שבועות. היא אמנם נכנסת להריון בקלות אבל היא עברה 2 לידות מוקדמות, אחת בשבוע 22 והשנייה בשבוע 24. בשני המקרים התינוק שרד כמה שעות בלבד. עכשיו היא בהריון השלישי שלה וברוך השם היא כבר בשבוע 33. הסיפור שלה ממש מכניס לפרופורציות. אני חושבת שיותר קל לעבור כמה שנים של נסיונות להרות מאשר לאבד 2 תינוקות. סתם חומר למחשבה... נשיקות
חמודה שימשיך הכל בסדר ויהיה לך הריון תקין עד הסוף...אז כך אני היום בשבוע 33+3 משקלים טובים כמעט 2 קילו כל אחת אבל אני כבר ל יכולה לנשום אתמול היה לי יום ולילה קשים כל הזמן בכיתי מהצירים שבגב תחתון לא יכולה לזוז כמו לפני שבוע והרופה לא רוצה לנתח אותי הו אומר עד יום שני...אני רוצה אבל לא יכולה והרןפאים הם דר בירון שאני סומכת עליה מאוד ו פרופיסור פיגין... לא יודעת מה לעשות לסבול עד יום שני או להתעכש לעשות הניתוח מחר ??????????? תעזרו לי
עוד קצתתתתת בבקשה!!!!! תחזיקי עוד טיפה מעמד עד יום שני... אגב זה בטוח ניתוח? לא מחכים לתחילת לידה טבעית? אפילו שהערכות המשקל מראות 2 ק"ג בד"כ הם טועים והילדים נולדים פחות במשקל, פחות מ 2 ק"ג אם אני לא טועה צריכים אינקובטור ופגיה... כמה שפחות פגיה יותר טוב! את מדהימה וחזקה ואמיצה ביותר! הצלחת להגיע עד 33+3 וזה מדהים!! את יכולה גם להגיע ל עוד שבוע, עוד קצתתתתתתתתתת. מבטיחה לך שהסבל ישתלם אח"כ. פחות ריצות בין פגיה לתינוקיה, יותר בשלות של כל אחת, (אבל כמובן רק אם הרופאים אומרים שכולן בסדר בבטן!) ופחות סיכונים בשבילן בחוץ... מ-ע-ר-י-צ-ה שלך!!!!!!! אני אגזור את כל הכתבות באינטרנט על המקרה המופלא שלך ואזכיר לכל חדשה פה שאם רוצים אפשר להשיג הכל!!!!! מאחלת לך שיהיה קצת יותר קל עד הלידה יקירה שלי, ואם אני לא שומעת ממך אז סימן שילדת, ושיהיה במזל והצלחה ובריאות ושכולכן תעבורנה את זה בשלום!!!!!!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& אני נורא מתרגשת בשבילך!!!!!!!!
טניוש יקרה - תחזיקי מעמד! הם בטח רוצים לילד בשבוע 34 שזה שבוע ממש מדהים בשביל רביעייה. גם לי יש ימים שפשוט בא לי שייצאו כבר מרוב שקשה לי אבל אני מניחה שהמצב אצלך קשה יותר... בכל זאת 4 בנות.... נועוש, ברביעייה לא מחכים ללידה טבעית ולא לוקחים סיכונים. משלישייה ומעלה מיילדים אך ורק בניתוח קיסרי מתוזמן. תחשבי על זה שצריך להיות צוות מלא בלידה של טניה. רופאים ואחיות והפגייה צריכה להיות בהיכון. אף אחד לא ייקח סיכון ללידה בלילה או בסופ"ש.
אז גם אני אכתוב, כי ראיתי שגם רבקה כתבה לך. טניו'שי, יקירה, עד יום שני בשביל ללדת בשבוע 34, תנסי להחזיק עוד טיפה. כפי הנראה זה כן משמעותי בעיני הרופאים. כמה שתוכלי, תחזיקי! לא יאמן! ארבע ילדות מתוקות שתכף מגיעות! את פשוט אלופה! כמה כוח, כמה כוח, וואאאאאאאאאאאוו!!!!!!! בחיי, נועה צודקת, אני מחכה לראות אתכן בעתונים! ומה שיהיה, ומה שתחליטי שאת מסוגלת, כבר עכשיו אני רוצה לאחל לך שיהיה קל ככל שרק אפשר ושכולן יגיעו בריאות וניפלאות! נשיקות ולילה קל ושתצליחי לישון. }}{{ דורה.
כל הכבוד מותק, ראיתי כבר הרבה בפגיה אבל רביעיה בשבוע כזה ומשקל כזה לא ראיתי אז כל הכבודדדדדדדד חוץ מזה אני חושבת שזה לא משנה עכשיו או יום שני ואם את ממש סובלת תתעקשי לניתוח, גם ככה הן יצטרכו להיכנס לפגיה עד השלמת 35 שבועות. שיהיה המון בהצלחה בכל מקרה, שיוולדו בריאות ויגדלו מהר ויצאו הביתה!!!!! נשיקות וחיבוקים
שלום רב, בהוראות להזרקת גונאל כתוב בפירוש להחזיק את המחט בגוף לפחות 10 שניות אחרי סיום ההזרקה. אני משתדלת, באמת, אבל כשאני מזריקה לעצמי אני כמו באינסטינקט מרגישה צורך בלתי נשלט להוציא את המחט שנייה אחרי שמיעת הקליק האחרון. אני מקפידה להזריק לאט, וסופרת את כל הקליקים (כרגע שמונה במינון של 300, אז זה לא כל כך קצר), ורואה שהחומר נכנס, אבל עדיין אני שולפת את המחט מיד אחרי. האם נגרם לי נזק? האם ייתכן שהחומר לא נכנס כמו שצריך? למה בכלל צריך להשאיר את המחט? והאם צריך להשאיר אותו גם בזריקות האחרות?
ההוראה להשאיר את המחט 10 שניות היא כי לפעמים קצת חומר יוצא בטיפה או שתיים אחרי שליפה והם רוצים לוודא שהכל בתוך הגוף ולא בחוץ. אני חושבת שזה בעיקר בגונל כי המחט כל כך דקה שמעבר החומר בה הוא קצת פחות חפשי. עם הזריקות במזרק רגיל לא ראיתי טפטופים אחרי ההוצאה. אבל בכל זאת כדאי לעכב 3 שניות לפני שמוציאים את המחט. שום נזק לא נגרם גם אם שלפת קודם, זה רק מומלץ. יום נהדר!!
טוב, הטיפה-שתיים האלה לא כל כך מדאיגות אותי. אמרו לי כבר שזה בעצם חומר עודף, וחוץ מזה מדובר בכמות נוזל יחסית גדולה שהטיפה הזאת היא לא מה שתהרוס לי את הטיפול. פחדתי שיש עוד סיבה. תודה!
בחילות הן סימן מבורך, קשה ומעצבן, אבל מבורך! אני שמחה מאוד שהדימום הפך להפרשות חומות. יקירתי, נראה לי שאת על דרך המלך להריון מלא ותקין :-) נשיקותתתתתתתת
נהיית לנו ציפור לילה לעת לידה??? :-) האמת היא שזה אפילו לא בחילות, זה פשוט גועל מכל צורה של אוכל... ואני אוהבתתתתתת לאכול בד"כ. אבל מתקבל בברכה! אמן ואמן שאכן מפה ממשיכים תקין כי אני רוצה גם את החיים הרגילים שלי חזרה... איך את מרגישה עכשיו? חוץ מהכובד.... נשיקות ויום משגע!!!
מקווה שבפורום זה תדעו לענות לי... האם מותר יום לפני שאיבה לקיים יחסים? השאיבה תתבצע עי תרומת זרע. כך שמבחינת זרע לא תהיה בעיה. אך האם זה ישבש משהו בגוף?
קודם כל- ברוכה הבאה ובעזרת השם, תישארי חדשה פה ומייד תגמרי מסלול ותהיי בוגרת הפורום. אמן! שנית- ככל הידוע לי, אם ההפריה היא מתרומת זרע אין מניעה לקיים יחסים. המון המון המון בהצלחה! דורה.
מצטרפת לדורה, ודווקא כן עניתי לך למטה... תבדקי... שיהיה בהצלחה גדולה!!!!!
עדיין לא הבנתי.... היום לקחתי צטוטראייד פעם אחרונה. היום בלילה מזריקה אוביטרל. שאיבה ביום שישי. אבל מה יקרה אם אני אבייץ לבד בלילה שבין חמישי ליום שישי בבוקר?כי בד"כ יש לי ביוץ טבעי. אם לקחתי צטוטראייד היום בשש בערב.הוא ימנע ביוץ עד יום חמישי בשש בערב.-24 שעות! והרי אני לא לוקחת ביום חמישי צטוטראייד ואז ייתכן וגוף ייבייץ לבד בין חמישי שש בערב עד שיש בצהרים... ואז הכל יהיה אבוד? אשמח לשמוע מנסיונכן . תודה
סליחה על ההתפרצות, פשוט אני פה ויכולה לענות. דווקא יש לי נסיון עשיר עם צטרוטייד.. אכן, החשש בשימוש בצטרוטייד הוא ש"יברח" לו הביוץ, אבל, כשאת נמצאת במעקב צפוף ואיכותי הסיכון מאד מאד מאד נמוך. לפי מה שכתבת אין שום חשש שהביוץ יברח לו. לקחת צטרוטייד ולמחרת אוביטרל. זה בסדר גמור וכך עושים את זה! האוביטרל יגרום לביוץ להגיע כ-36 שעות אחרי הזריקה (אם אני לא מתבלבלת בשעות, ואשמח אם יזכירו לי ויתקנו אותי במידה ושכחתי). ושתהייה שאיבה מוצלחת והפריות נהדרות והחזרה מנצחת!!! לילה חמים ומקסים, דורה.
דורה צודקת מאד, וענתה בדיוק מה שכתבנו לך קודם. לא יקרה ביוץ לפני שעברו 36 שעות מלקיחת אוביטרל, ובשלב הזה את כבר תהיי אחרי השאיבה. הם לא לוקחים סיכון, ואת לא תבייצי קודם. לא לדאוג!!!
שתהיה שאיבה מוצלחת!!
שמחר יהיה יום בטא שמח ויום הולדת שמח ויום שמח שמח שמח שמח! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
אני כבר שנים מתכתבת איתך כל שנתיים היתה פעם גם דניאל וריקי וכל פעם אני אומרת פעם אחרונה אבל לא מוכנה להשלים אבל 39 זהו מספיק מחזיקה לי אצבעות מחר כי הפעם אין עוד שנתיים ואין עוד תקציב טוב אני לא אספיד את מחר נקווה לטוב כי הפקידה של הרופא אמרה שפרוגרסטורן גבוהה 311 מראה על תמיכה טובה וסבירות של השרשה אז... מחר אלך תכף לנסות לישון לשם שינוי
את צודקת, שום הספדים ונקווה להכי טוב שאפשר מחר. ואם אנחנו מתכתבות ככה, פעם בשנתיים, אז, בעזרת השם, בעוד שנתיים תספרי לי על הילד/ה/ים/ות שכבר בן/ת/י/ות שנה וקצת וכמה הגיל הזה מקסים. אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! גם אני אתחיל להתקפל למיטה. לילה נהדררררררררררררררררר ומחר נהדר אפילו יותר &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&
שתזכי היום בעוד מתנה גדולה ונפלאה!!!! מחזיקה לך את כל &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& האצבעות שיש לי בסביבה! מחכה לשמוע, כי התחושות שלי היא שיהיו בשורות מעולות! יום נפלא שמח וחגיגי!!!!!
אז אחרי שלא נשמתי כמעט כל השבוע מרוב פחד ומתח ראינו היום דופק!! כלומר, הרופא ראה. אני ראיתי גוש שחור ובפנים גוש לבן והוא טען שזה דופק.... בקיצור, השמחה בשמיים ואנחנו תיכף יוצאים לחגוג. תודה לכן על התמיכה והעידודים.
איזה ייייייוווווווווופפפפפפפפפפפייייייייייייי! אני שמחה לשמוע שבבטן שלך יש עובר קטן עם דופק רועש וגועש כמו תוף אפריקאי. גם לי יש תמונה מהא"ס הראשון שבה רואים נקודה לבנה קטנה. תשמרי את התמונה כי אחרת לא תאמיני שהתינוק המתוק שלך התחיל ככה את דרכו.
ברקו לא נתן לי תמונה :-(. הוא גם טען שיש דופק למרות שאני ראיתי עיגול לבן אבל לא כזה שמהבהב. כנראה צריך לסמוך עליו.
קולולולולולולולולולולולוללוללולולולולווו!!!!!!!!!!!!!! עכשיו התפקיד שלי זה להשאר בהריון ואנחנו נפגשות בחדר לידה!!!!!! כמה שימחת אותי עכשיו :-)))))))))) גדול!!!!!!! תהנו תחגגו ותבלו לכם, מגיע לכם!!!!!! נשיקות גדולות }}{{
נעביר את ההריון בטן אל בטן... איך את מרגישה?
נהדר, נהדר, נהדרררררר!!!!!! חדשות משמחות כל כך, דניתו'ש! שימשיך ניפלא ותקין וכייפי ויסתיים אך ורק במועד ובידיים מלאות!!!
איזה כייף עברת למעקב הריון נגמר הפרוטוקול תשמרי על עצמך ועליו ואל תברחי לנו
מצטערת שנעלמתי. היו לי ימים של מתח ופשוט העדפתי להדחיק. אני מתחילה לעכל את הבשורות. כבר 3 שבועות אחרי הבטא ואני רק עכשיו מתחילה להבין. יש טיפה בחילות והרבה חשק לחמוץ (וזה מאוד משעשע את האיש) אז אני מניחה שזה זה. שמחה שמצאתי אתכן כתמיכה. אני לא הולכת עדיין לשום מקום ומאחלת לכולן שיצליח במהרה. שוב תודה :-)
היי נועה/דורה/לי וכל המנוסות האחרות, רציתי לשאול ממתי חשוב לשתות הרבה מים בטיפולים? בדף שקיבלתי מאסותא מדובר על הימים שאחרי השאיבה. האם אכן רק על התקופה הזאת מדובר? ולמה בעצם זה עוזר? תודה
שתיית מים חשובה מאוד גם כמה ימים לפני השאיבה וכמובן שעוד יותר לאחר השאיבה. ואני ממליצה לך להמשיך ולשתות לפחות 2-3 ליטר ביום עד לבטא. וכשהבטא תצא חיובית תאמצי את השתייה כחלק משגרת היום יום שלך. אחרי השאיבה ממליצים להרבות בשתייה כדי לעזור למנוע גירוי יתר של השחלות. בהריון השתייה חשובה לך ולעובר מכל הסיבות המובנות מאליהן, וגם חשובה מאוד מכיוון שהתייבשות עלולה לגרום לצירים וללידה מוקדמת.
כמובן נכון ביותר. העניין שלי מניעת גירוי יתר הוא מאד חשוב, אי אפשר ממש למנוע אותו, אבל חס וחלילה אם זה קורה, שתית מים מבטיחה לשמור את מאזן הנוזלים בגוף ברמה טובה, כי עלולים להגיע להתיבשות. בכלל זה טוב. אין כמו מים. תצמדי לבקבוק ותגלי אח"כ שקשה להפרד מההרגל. (גם עור הפנים שלך יגיד תודה...חחח)
(למי שזוכרת את סיפור כאב הראש שלי והרעלת האקמול הנחמדה), וגם- אל חשש, השלפוחית מסתגלת לכמויות. והעיקר העיקר- בהצלחה!!!!
הי, מישהי פה מטופלת אצל פרופ' שולמן ויכולה לספר לי איך זה אצלו. היינו אתמול, אני ובעלי, אצלו בשיחת ייעוץ. אני אחרי 2 הזרעות בתל השומר שלא הצליחו. אני בת 42. והרופאים בדעה שישר לעבור להפריה. גם הרופאים בתל השומר וגם פרופ' שולמן. פרופ' שולמן אומר לי שמבחינת הטיפול של ההפריה - הפרוטוקול טיפול, לא יהיה הבדל עכשיו בהרפיה הראשונה בינו לבין תל השומר. ההבדל זה כמובן ביחס האישי והצמוד יותר ובידיעה שהוא הרופא שמטפל בי, לעומת תל השומר, שם זה הרופא התורן שמטפל בי. הפגישה איתו היתה טובה בסך הכל. רואים שיש לו את הצד התומך והמעודד. רק איכשהו קצת הפריע לי ההפרעה בעיניים שיש לו. אולי זה סתם מפריע חיצונית וקצת יצר בי לחץ בהתחלה, (במהלך השיחה כבר דיי התרגלתי) אבל קצת הלחיץ בכיוון של ביצוע הטיפולים עצמם שהוא עושה - שאיבה, החזרה וכולי. יש פה מישהי שמטופלת אצלו ויכולה לומר לי איך הוא בטיפולים עצמם - בפרוצדורות הרפואיות עצמן. תודה רבה!!!
אני כל כך מבינה על מה את מדברת...שהיינו אצלו לפני 9 שנים נבהלתי מאוד מהקטע שלו בעניים.אני זוכרת שבפגישה אצלו לא הייתי מרוכזת בדברים שאמר..כשיצאנו אמרתי לבעלי מה עושים???אבל הוא הרגיע אותי והחלטנו להמשיך...היום יש לנו תאומים בני 7.5 בהפריה 3.הוא לא מהרופאים שמדברים הרבה ותומכים ...אבל הוא בהחלט מקצועי.כשהילדים היו בני 4 חזרתי אליו 2 טפולים כושלים,ואז החלטתי לעזוב אותו,לא בגלל שנכשלתי פעמיים אלא בגלל עניינים טכניים מרגיזים שהיו לי עם המזכירות שלו,הם שכחו פעמיים להודיע לי משהו שהיה חשוב להמשך טיפול.היום אני מטפלת אצל רופא אחר שמאוד ידוע אבל אני לא מרוצה ושוקלת לחזור לשולמן.כרגע אני משלמת המון לרופא החדש אך לא מקבלת את כל התמורה,הוא לא מבצע את הבדיקות אולטראסאונד אלא יש לו טכנאית,אין לי את הנייד האישי שלו וכל השאלות נעשות דרך המזכירות ולכן זה לוקח זמן כמה שעות ולפעמים יום יומיים,כוון שהוא עובד 3 פעמים בשבוע בקליניקה הפרטית.לעומת זאת אצל שולמן הוא היה מבצע את הבדיקות אולטאסאונד והיה לי את הנייד האישי שלו,כל בדיקת דם הייתי מתקשרת אליו והוא היה אומר לי מיידי מה לעשות. הוא לא טיפוס חם אבל הוא מקצועי.את בידיים טובות
מה שהבנתי מהמזכירה שלו בביקור אצלו זה שכל השאלות עוברות דרכה. היא לא אמרה לי שאני אקבל את הטלפון הנייד שלו. הכל עובר דרכה היא שואלת אותו. ואפשר להתקשר אליה תמיד. אם היא בלימודים היא לא תהיה זמינה אבל חוזרת (כנראה). והאמת, דווקא כן הרגשתי סוג של לבביות כזה אצלו, לא יודעת להשוות לרופאים אחרים, אבל הוא כן נתן עידוד בדברים שאמר. במקביל יש לי תור לבר-חוה אבל זה קצת רחוק לי וצריכה להחליט אם מחכה לתור הזה או לא. כי אז אפספס חודש טיפולים, בנוסף לחודש הזה שמראש החלטתי שלא אהיה בטיפול - בשביל להחליט איפה ממשיכה. אז כל הקטע עם העיניים אני מבינה של מפריע לו לטפל כמו שצריך, כן?
אני גם רציתי לשאול כבר קודם אני פתאום קלטתי שבכלל לא שמעתי בנות שנקלטו מהזרעות כל מי שאני מכירה שעברו טיפולי פוריות (ויש כמה שאני מכירה בסביבה שלי) - כולן התחילו מהזרעות ועברו להפריה זה באמת עובד?? (הזרעות) אני ממש לא אופטימית ותהיתי לגבינו גם (אני ובעלי) מתי לעבור להפריה בעצם? האם זה בכלל תלוי במה שאנחנו מבקשים או שיש מינימום שלא מוכנים לעשות אם לא מגיעים אליו (מינימום טיפולים)
רק כשיש בעית זרע מפנים להפריה? תמיד?
כן, יש בנות שנקלטות מהזרעות. כמו שיש בנות שנקלטות מאיקקלומין בלבד (ביחסים טבעיים או בשילוב הזרעות). הכל תלוי כנראה במה שגרם לבעיה מלכתחילה, וכשאין בעיה ספציפית ידועה אז אולי גם בסבלנות ובמספר הניסיונות. נדמה לי שהסיבה שפחות שומעים על זה היא שבגלל שמדובר בטיפולים קלים וקצרים יותר, יכול מאוד להיות שמי שנקלטת בהזרעות לא מספרת בכלל לסביבה שעברה טיפולים ו/או לא מגיעה כל כך לפורומים האלה. בטח לא שוהה בהן הרבה מדי זמן :-) אני, לדוגמה, דיווחתי לבוסים שלי בעבודה שאני בטיפולים רק בשלב ההפריה. את כל שלבי ההזרעות (שתיים), צילום רחם וכו' הצלחתי לעבור במינימום היעדרויות והעדפתי לא לשתף. כשהגעתי להפריה הבנתי שזה כבר לא אפשרי. גם חברים התחלתי לשתף קצת יותר רק בשלב הזה. כלומר, מה שאני מנסה לומר, הוא שאם הייתי נקלטת בהזרעה ראשונה/שנייה, מעט מאוד אנשים היו יודעים מזה שלא מדובר בהריון טבעי לחלוטין. לגבי ההחלטה על מה ללכת: יש כמה מצבים שבהם "קופצים" ישר להפריות, כמו בעיות זרע חריפות או חצוצרות סתומות. בכל יתר המקרים, וודאי אצל כל הלא מוסברים, המעבר תלוי בעיקר בגיל האשה. אותי העבירו להפריה כבר אחרי שתי הזרעות בגלל גילי (39). סביב ה-35 פלוס הבנתי שהסטנדרט הוא לעשות שלוש הזרעות, ואצל צעירות יותר שש הזרעות לפחות. אין ספק שיש פה גם שיקול כלכלי של קופות החולים (הפריות זה הרבה יותר יקר מהזרעות), אבל הרי זה לא היה כלכלי אם זה לא היה מצליח לחסוך בסופו של דבר את ההפריה בחלק גדול מהמקרים.תחשבו על זה גם ככה, ותבינו שזה חייב להצליח באחוז לא קטן של המקרים
הי בנות, אנחנו מנסים כבר יותר משנה.אחרי 3 מחזורים עם איקקלומין ושניים עם גונאל F, אני אמורה לעשות בסופ"ש הזרעה שנייה. הבנתי שעושים 3 הזרעות ואז עוברים להפריות. פעם נורא פחדתי רק מהמילה הפריה והיום אני כאילו מחכה לזה, כי אין בעיה בזרע, אצלי גם הכל תקין אז אני כבר לא בטוחה עד כמה ההזרעה תעזור. אני כמובן משתדלת להיות מאוד אופטימית, אבל מי כמוכן יודעת שכל חודש כזה פשוט מתיש. הציפיה, האכזבה, הבכי. אני מותשת. אני גם מרגישה שההורמונים האלה הופכים אותי לשד עצבני ומרוגז, ממש צד בי שלא הכרתי. חברה הציעה לי היום שאם אני לא נקלטת הפעם, אז אולי לוותר על ההזרעה השלישית ולעבור להפרייה. מה דעתכן?? תודה ובהצלחה רבה לכולן
וברוכה הבאה אלינו. מאחלת לך מעבר הכי מהיר לצד ההריוניות שלנו! קודם כל את איתנו באותה קלחת. הלבטים, הציפיות, ההתרסקויות, הכל הכל הכל מוכר לנו וכואב לכל אחת פה באותה מידה. לפחות מצאת אותנו כדי לא להרגיש לבד שם! יש נטיה מאד גדולה היום להיות קלים עם האצבע על ההדק של ההפריות והרבה פעמים שלא לצורך. קודם כל, הנהוג והמקובל הוא לבצע 6 הזרעות לפני שעוברים ל IVF. למה? כי ב IVF כמות ההורמונים הרבה יותר גדולה, ומשתמשים במה שנקרא ה"תותחים הכבדים" של תרופות הפריון. אם הרגשת סערת רגשות עם ההורמונים של ההזרעות, תהיי מוכנה נפשית שעם הורמונים של IVF המצב רק עולה מדרגה. בנוסף, בעיקר כשאין בעיה ספציפית, משתדלים למנוע חשיפה מוגברת להורמונים שאולי לא לצורך. נכון שכביכול סיכויי ההצלחה של ההפריות גבוהים יותר, אבל זה כרוך בסיכונים גדולים יותר לגוף, לא רק ההורמונים, ההרדמה, השאיבה, סיכון של גירוי יתר עם כל ההשלכות. לכן, לטעמי, עם כל הקושי שבדבר והרצון להתקדם מהר יותר אל היעד, אחרי 2 הזרעות לא הייתי מרימה ידיים בכלל. להפריות נוטים להעביר מהר יותר כשיש בעית זרע ידועה. מאחר ואין לכם, אולי כדאי להאזר בעוד קצת סבלנות ולתת צ'אנס להזרעות? אני יודעת שהכי קשה בעולם להיות בלתי מוסברים, אבל למען בריאותך אולי הייתי שוקלת לחכות עם זה עוד קצת. מקווה שתשארי אתנו! ובהצלחה!!!!!!
יקירתי בהריון הראשון הדימום התחיל לי כשהגענו לא"ס לדופק, וראינו אז שק עם עובר ללא דופק, ז"א שזה קרה ממש סביב מציאת הדופק. לא יודעת אם היה או לא, אבל זה קרה שבועיים מוקדם יותר מעכשיו. מבחינתי זו הקלה די גדולה שההריון יהיה של אחד. רק שיהיה! זו תפילתי היחידה כרגע! נשיקות ויום נהדרררררר
נועוש, האם בהיריון הראשון השק נספג מעצמו או שהיה צריך התערבות רפואית? כמו שאמרתי לך גם אצלי היה אחד בלי דופק. העיקר שהבן שלך גדל והתפתח והפך אותך לאמא מאושרת ואני מאמינה בכל ליבי שהאח או האחות שלו עכשיו מתפתחים בכיף. מאחלת לך המשך קל בלי דראמות של דימומים שאפשר להשתגע מהם (גם אני הייתי בסרט זוכרתתתתתת). נ.ב. אפשר לשאול אותך משהו באנגלית- אם כן אני צריכה תרגום למילים הבאות- 1. פסול- למשל שילד נפסל במשחק ואומרים לו פסול. 2. גמול מטיטולים. תודה! נשיקות וערב נעים
יש לי כרגע בלאקאאוט לגבי ילד שנפסל במשחק, אבל גמול מטיטולים זה toilet trained
לא מתערבים רפואית בהריון בשלבים כל כך מוקדמים כי זה עלול להפיל את הכל. בהריון הראשון היה לי דימום שבא והלך במשך כמעט חודש אחרי הא"ס (ז"א שבוע 10) ואז הכל עבר. הייתי גם על גסטון בנוסף לקרינון. (שבעיני היה מיותר ועובדה שהיום הורידו אותו מהמדפים וזיידמן נתן לי רק קרינון פעמיים ביום) תודה יפתי על האיחולים, לפי הגועל מאוכל שעדיין קיים ומתחזק, נראה לי שהוא או היא מחזיקים שם יפה מעמד! באנגלית: פסול - בד"כ אומרים YOU'RE OUT גמול - WEANED או כמו שקרן כתבה לך - TOILETTE TRAINED שיהיה לך ערב מקסים!!!
מצטערת שלא הייתי פה אתמול. רק עכשיו קראתי את השרשור שלכן. רוצה לספר לכן כמה דברים: הטיפולים האלה לימדו אותי המון דברים. למדתי צניעות מהי. אבל במובן הכי עמוק של העניין. כשהצלחתי לעבור את השוק לפני 5 שנים שבשביל ילדים אני אצטרך לעבור IVF, הייתי עדיין קצת נפוחה כמו טווס, אמרתי - אני? הכי בריאה בעולם! הכי דואגת לגוף שלי שיש! תיק תק אני נכנסת להריון! ולא היה ככה! היו גירויי יתר, היו מצבים מאד מאד מאד קשים תוך כדי טיפולים, הריתי רק אחרי 3 טיפולים מלאים ושני סבבי מוקפאים, עם דרמות בתחילת ההריון ההוא כמעט כמו שיש לי עכשיו. יופי, הריתי, היה לי הריון מדהים ונפלא ומרגש, ובניתי בניינים ומגדלים על לידה ביתית טבעית, עם מיילדת בית, בניתי ובניתי, השווצתי באיזה הריון קליל ונפלא - וסיימתי בקיסרי עם הרדמה מלאה, ושנה ראשונה של ילד אמנם מקסים אבל בלי שינה ויםםםםםםםם של קשיים. למה אני מספרת לכן את כל זה? כי צריך ללמוד איכשהו לקחת הכל צעד צעד. לעבור כל שלב ולהגיד ברוך השם שהגענו עד הלום. החיים לא מפסיקים להערים קשיים. אתגרים. התמודדויות. מה כן בידינו? הדרך שבה נתמודד עם כל אלו. אתן חושבות שזה נגמר? אמרתי לעצמי - טוב, עשינו בי"ס על ההריון הראשון, הריון שני בטוחחחחחחחח אני משיגה בצ'יק, הרי אני בריאה ואני מפיקה ים של ביציות, והכל יעבור בקלי קלות. באמת???? קיבלתי עוד פליק. שנה שלמה של עבודה קשה. 5 טיפולים, עוד גירויי יתר, שוב אין מוקפאים, שוב הפסקות טיפולים. סוף סוף הריתי. אבל הפעם עברתי את השנה הזו קצת בדרך אחרת. על כל עובר טוב שהפקנו אמרתי תודה. על כל הרדמה שהתעוררתי ממנה בשלום - אמרתי תודה ליושב במרומים. על הריון כימי שהיה - אמרתי הללויה - הצלחתי להרות, סימן שההריון הנכון יגיע ושיהיה תקין. וההריון הגיע. ואתן רואות שלא הכל חלק עדיין. שהחיים לא כאלו פשוטים. ומה נעשה? נשקע במרה השחורה שהחיים רוצים להפיל אותנו לתוכה? לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!! אני מסרבת הכל הכח! כי בלי אמונה שאנחנו יכולות לכבוש כל מה שרק נרצה החיים לא שווים קליפה של שום! למדתי עוד דברים בכל שנות הטיפולים האלה. למדתי שגם הריונות שנהרו ב"קלי קלות" לא אומרים שהכל יהיה תקין במהלכם או בסופם. כל הריון גם זה שנהרה בנסיון אחד או מ"רוח מנשבת" הוא נס. הריון זה נס קיומי אדיר מימדים. צריך כל כך הרבה דברים כדי שהוא יעבוד ויצליח, ושהעובר יהפוך לילד בריא ויוולד בשלום ויגדל בבריאות, שזה נס גדול מאד מאד מאד. גם אם הוא נהרה בשניה! לגבי הקנאה - אנחנו בנות אנוש. אחת החברות הכי טובות שלי שבנה הבכור בגיל של בני, התרגשה מאד כשהריתי - וכל הזמן אמרה לי אנחנו נהיה בהריון ביחד! היא סיפרה לי לפני שבועיים שהם מתחילים לנסות, עבדו סביב הביוץ, ושלשום אמרה לי שהיא בהריון! להגיד לכם שלא בלעתי את הלשון? אפילו שאני כבר בהריון? שלא מר לי מאד לפעמים על החיים הקשים שתוקפים אותי מכל כך הרבה כיוונים? אבל ככה זה. לאחת קל במקום אחד, לשניה במקום אחר. וכנ"ל לגבי הקושי. צריך לנסות בכל הכח לבלוע את הצפרדעים הלא טעימות האלו, להרים את הראש, לראות כמה נפלא שהשמש זורחת ואנחנו בריאות ושלמות, ולהמשיך, להמשיך להמשיך - עד שמגיעים! ומגיעים בסוף!!!! שיהיה לכן יום נפלא, נסו להנות ממה שיש, כי יש הרבה כשמחפשים! אוהבת נועה.
תודה - כתבת לנו ממש המון ונראה שבאמת כתבת מכול הלב את כל התחושות הכנות שעלו בך כשקראת את הדברים שלנו. כתבת שהיריון זה נס, אז זהו, שבסביבה שלנו כלום לא נס, כולן מאוד פוריות ונכנסות להיריון בשנייה, אמרתי לך שזה מה שמתסכל, יש אצלי בעבודה בנות שממש תוך כמה חודשים בודדים נקלטו וכל אחת הולכת כמו טווס ומספרת, ויש לי 2 חברות שאפילו לא ניסו ונקלטו (פשוט הפסיקו לקחת גלולות אחרי החתונה ואמרו: ננסה זה בטח יקח זמן - ונקלטו) אז נס זה לא. אולי רק מבחינתנו.... אני בטוחה שאני אלמד המון, בעיקר בנושא של לקבל מה שאני רוצה ולדחות סיפוקים וסבלנות, שזה כמה דברים שאני לא טובה בהם. אבל זה קשה והדרך היא קשה מאוד ומה שצריך לעבור כדי ללמוד זה סבל בשבילי והרבה דמעות, אבל ברור לי שיבוא יום ואני אצחק על זה (טוב, אולי לא אצחק אבל לפחות אסתכל על זה אחרת) אני צריכה לקבל כל יום ויודעת ששוב יהיה בכי ושוב תהיה אכזבה, נקווה שיהיה טוב אני קוראת את מה שכתבת כמה פעמים אני בעבודה עכשיו אז קשה לי לקרוא הכל ברצף אבל אני אקרא שוב הכל, מרגישה שכתבת לי ממש אמיתי ואני אוהבת ומתרגשת מזה. "נדבר" יותר מאוחר אוהבת, דנדן
אז גם אני אצטרף שנייה לשיחה, למרות שנועה כתבה כל כך יפה. אני במצב שלכן, כלומר בטיפולים לילד ראשון, בלי ה"נחמות" של ילד בבית ועוד הריון בבטן כמו שיש לנועה. מצד שני גם עוד לא עברתי את כל הקשיים שנועה עברה בתחום הזה, ואני עדיין אופטימית ומלאת תקוות שאם לא הלך בקלות באופן טבעי אז יילך בקלות עם הטכנולוגיה הרפואית המדהימה של ה-IVF, אבל אני כמובן לא יודעת שזה יהיה המצב (ולאור העובדה שחיי באופן כללי עוברים במסלולים רצופי קשיים קצת מתקשה להאמין....) רגשות הקנאה שלכן מובנים לחלוטין ואני מתקשה להאמין שיש מישהי אחת בעולם שיש לה קשיים להיכנס להריון שלא מתמלאת בקנאה, וגרוע מכך, לנוכח נשים שנכנסות להריון תיק-תק. ארחיק ואומר שאם מישהי תכחיש שיש לה רגשות כאלה, לא כל כך אאמין לה. אני גם מרשה לעצמי לנחש שלכן הרגשות האלה אולי קצת יותר קשות מאשר לי ולנועה, כי אם אני מבינה נכון שתיכן צעירות ומוקפות בזוגות בגיל שלכן שבדיוק עכשיו בהריונות הראשונים/שניים, ואתן כאילו כל הזמן התקדמתן בקצב ה"מקובל" ועכשיו נשארות מאחור. מי שבכל מקרה לא עושה דברים בקצב המקובל מסביבה - כמו שלמדתי מקריאה בפורום שהוא המקרה של נועה, וכמו המקרה שלי - אולי רגילה יותר להימנע מההשוואות האלה. החברות הקרובות שלי התחילו ללדת כבר לפני יותר מעשר שנים, כך שב"תחרות" מולן הפסדתי מזמן, וההשוואה כרגע אולי פחות צורבת. ועדיין, כל ילדונת בעבודה שנכנסת להריון זאת דקירה אצלי בלב. אבל אני חושבת שצריך להבין את הדברים של נועה בראייה "פילוסופית" יותר, כלומר להתרחק שנייה ממחשבה רק על כניסה להריון, ולהבין שלכל אחד בחיים יש דברים שבאים בקלות ודברים שבאים בקשיים, וזה המקום שלנו לקושי. (ואגב, ייתכן שלהריוניות המאושרות מסביבכן יש כל מיני קשיים, לא עלינו, שאתן בכלל לא מודעות להן בכל מיני תחומים בחיים).סתם דוגמה אחת שעולה לי כרגע לראש: מהסיפורים שלכן, אם הבנתי נכון, אני מבינה ששתיכן התחתנתן צעירות יחסית. יש הרבה נשים שעוברות שנים ארוכות של בדידות וחיפושים מתסכלים עד שהן מוצאות את ה"אחד" שלהן. זה קושי שנחסך מכן. יהיה טוב בסוף. חייב להיות.
למה שהתכוונתי בנס בהריון גם בטבעי, זה מבחינה מדעית, פיזיולוגית של הטבע. כדי שכל הכרומוזומים ירקמו נכון את היצור החי הזה שנוצר בתוכנו, וכדי שכל האברים ימצאו את מקומם, וכדי שהעובר ידע לקשור את עצמו נכון לרחם, לגדול ולהתפתח ולהיוולד בזמן הנכון, לא לפני ולא מאוחר מדי - זה נס. כי הדבר הכי קטן ביקום שמשתבש יכול להחריב את כל היופי הזה. אני בד"כ משתדלת לא להכנס לסיפורי זוועה על הריונות שהסתיימו שלא בזמנם גם אם נהרו בשלוש שניות, כי אני לא רואה טעם בלהפחיד או ליצור חרדות שגם ככה הן גדולות. ברור שהקנאה צפה ועולה ובלתי נשלטת, נכון שכל כך רוצים משהו והוא לא מגיע אז אפשר להשתגע. אבל כדי לנסות לעבור את הדרך הזאת בפחות קושי, ולצאת ממעגל הדמעות והעצב מהר יותר, צריך לעבוד על עצמנו קשה. צריך לחפש בכח את הטוב. את מה כן יכול להסתדר. את מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי לראות את הטוב. אם זה לפנק את עצמך בדברים שאת אוהבת, או ללכת ליעוץ או קבוצת תמיכה, או סתם לשפוך את ליבך אתנו. העיקר להוציא ולא לשמור, ולנסות למצוא את מה שעוזר להציף את עצמנו מעל לקושי. מקווה שקצת עזרתי. בהרבה אהבה נועה.
דנדוש וחגית היקרות, גם אני מכירה את ההרגשה שלכן ויודעת בדיוק כמה זה כואב. אני לא חושבת שאתן קנאיות, רעות וכו'. הרגש הזה עולה מתוך כאב נפשי עמוק מאוד. גם אני לא יכולתי לשמוע או לראות אשה שנכנסה להריון טבעי ומהר. כשגיסתי הרתה אחרי 3 חודשים, כשאני כבר נכנסתי לשנה ה-3 של הנסיונות פשוט נשברתי ונכנסתי לדכאון עמוק. הפסקתי ללכת לאירועים ומפגשים משפחתיים, וגם התרחקתי מהחברים. כל זה נורמלי לחלוטין ואני אפילו חושבת שזה מעיין מנגון הגנה עצמית שאנחנו מפתחות לעצמנו. ואז נכנסתי להריון ב-IVF השני והשמש חזרה לזרוח בשמיים, והציפורים צייצו ושמחתי שוב לשמוע ולראות נשים בהריון. חשבתי שזהו, נגמרו ימי הבכי והסבל ומפה והלאה נזכה להנות מהריון רגיל ושמח. רק שלצערי, לחיים היו תוכנית אחרת עבורי. בשבוע 22 גילו שיש לי דינמיקה צווארית וצירים מוקדמים ומיד נשלחתי לאשפוז בבית החולים. אבחנו אותי כמאיימת בלידה מוקדמת. בשבוע 22 אין לעוברים סיכוי לשרוד ובית החולים אפילו לא מחשיב אותם כברי חיות, כלומר, הם אפילו לא מנסים להציל אותם. לידה מתחת לשבוע 24 נחשבת להפלה. בין שבוע 22 לשבוע 24 הייתי מאושפזת במחלקה הגניקולוגית ושם עברתי טראומה קשה. הרופא היה משוכנע שאני לא אצליח לסחוב את הההריון ואפילו הציע לי לעבור הפלה. בשבוע 23+5 הגיעה אליי רופאה מטיפול נמרץ פגייה כדי להסביר לי מה הסיכויים של העוברים לשרוד בשבוע הזה (נמוכים מאוד) ואם ישרדו אז אילו נכויות או פגיעות מוחיות עלולות להיות להם כתוצאה מלידה מוקדמת. השבוע הזה היה לי קשה מאוד ובכיתי את נשמתי מרוב צער. משבוע 24 עברתי למחלקת הריון בסיכון גבוה ושם עברתי טראומה נוספת. חוברתי לעירוי מגנזיום כדי לנסות למנוע את הצירים או לפחות להרוויח כמה שיותר זמן עד הלידה. הייתי מחוברת למגנזיום 6 שבועות!!! תופעות הלוואי שלו הן נוראיות. בימים הראשונים הרגשתי כל כך חולה וחלשה ממש כאילו דרסה אותי רכבת. אח"כ ביליתי את הזמן שכובה במיטה המגעילה של בית החולים, כשמותר לי רק ללכת לשירותים או למקלחת. ככה חייתי ברדיוס של כמה מטרים בלי לראות אפילו את המסדרון של המחלקה. ובנוסף להכול, כאילו אין לי מספיק צרות, באחד הלילות היו לי כאבים חזקים בחזה. אחרי לילה ללא שינה ומספר בדיקות אבחנו שיש לי פריקרדיטיס - דלקת בקרום הלב. לרופאים אין מושג איך ולמה זה קרה לי! התחלתי לקבל טיפול תרופתי ואני צריכה לעשות אקו לב מידי חודש. התקופה הזו הייתה קשה מאוד לי ולבעלי, כמעט ולא עבר יום ללא בכי. היינו מתוסכלים מאוד ולא האמנו שכל זה קורה. חשבנו שהסבל נגמר ברגע שנכנסתי להריון. התחלנו להיות ממורמרים מאוד וקינאנו בנשים שנכנסות בקלות להריון תקין ובריא ואפילו יולדות בקלות רבה מאוד. עכשיו, ברוך השם, נכנסתי לשבוע 32 ואני מקווה להמשיך לסחוב עוד 4 שבועות. אני רוצה לומר לכן שהחיים לא הוגנים, ואין צדק בעולם!!! והסבל שלנו הוא ארוך וקשה מנשוא. אבל, אני גם יודעת שאנחנו נשים חזקות ושאנחנו יכולות לעבור את זה. אנחנו נדע להעריך את המתנה הנפלאה שנקבל, לשמור ולטפח אותה. ואני מאחלת לנו שנזכה להרבה נחת ושמחה מהילדים המקסימים שיהיו לנו - ולכולנו יהיו!!!
אין לך מושג כמה אני מאושרת שאת כבר בשבוע 32! זה כבר מעולה ואני מאמינה שבאמת תסחבי עוד 4 שבועות אם זה מה שאת מרגישה שאת יכולה! כשאני נזכרת מה שאת עברת בכל התהליך אני מיד נכנסת ל"מוד" של הערכה והערצה לכוחות שלך ולכוחות שלנו כנשים. עוד יותר מזה - ליכולת שלך ושל בעלך לשמר את הזוגיות במצבים כל כך קשים. מאחלת לך פיצוי כל כך עצוםםםםם עם הילדים הנפלאים שיגיעו לידייך עוד מעט, שגם אם לא הכל ישכח, לפחות תסתכלי על הכל ממרחק כל כך גדול, שזה כבר לא ישנה! נשיקות ענקיות מצלצלות }}}}}}}}}{{{{{{{{{
שתסיימי את ההריון בגבורה ושתהיה לידה קלה וילדים בריאים מחזיקה לך אצבעות
וואו...איפה הייתי אתמול שלא קראתי את כל זה? תקשיבו זה לא ממש נעים להגיד אבל צרת רבים לפעמים ממש נחמת טיפשים..אני ארשה לעצמי להיות קצת טפשה ולהתנחם בסיפורים שלכן.נכון הכל נכון צריך לגדול וללמוד מכל דבר בחיים אבל תמיד יש לי אבל...אבל וואלה הריון זה כל כך טבעי למה זה הולך לי כל כך קשה? בבסיס אני אופטימית גם בזוגיות שלי הרבה פעמים אני זאת שאומרת את המילים המעודדות..מנסה לא להשבר למרות שמאידך אני דווקא זאת שבוכה לעיתים תכופות.. בקיצור זה אכן קרב לא פשוט אני כל כך שמחה שהגעתי הנה ואתן באמת כולן כל כך מדהימות ומחבקות שזה מקסים בעיני... וזה כל כך נכון שלא כל מישהי שבהריון כל כך קל לה אפילו שכל מה שהעיניים שלי רואות זה בטן אחת גדולה. הלוואי שבקרוב כולנו נעביר חוויות על ההריון..ברכות לכל ההריוניות ושהכל ילך טוב וחלק טפו-טפו-טפו.. שתהיה אחלה של שבת
אני לא מאמינה הזמן עבר ועוד לא קיבלתי מחזור ואני לא לחוצה רק.....קר לי מחר יש לי יום הולדת מקווה לקבל מתנה בונבונית חמודה נועוש את פה מה קורה לא מפסיקה לחשוב עליך ודנית מה עם האולטרסאונד
אני פה יקירה, רק יום אחד הייתי קצת אאוט... מאחלת לך כבר היום יומולדת הכי שמח שהיה לך בחיים!!!!!!! שתקבלי את אותן מתנות שאני קיבלתי ליום הולדת השנ ולפני 4 שנים! זה מתכון מצוין הריון מתנה ליומולדת! באיזה יום הבטא? נשיקות גדולות ויום שמשי מקסים!!!!
מחר כולן פה באאוט בלעדייך הפורום לא אותו דבר כבר נכנסתי לשרותים מאה פעם ואני יושבת במחשב במקום ללכת לעבודה היום מע"מ אני מנהלת חשבונות אז שיהיה לך יום מקסים ולא רשמת מה קורה אצלך
אני יודעת שלא יצא לנו לדבר עד עכשיו, מכיוון שלצערי הרב אינני מרבה להיכנס לפורום בזמן האחרון. ובכל זאתתתתתתתתתתת..... מאחלת לך בטא חיובית וגבוהה שתהיה המתנה הטובה ביותר ליום ההולדת.
שלום אני בחורה בת 32 כבר שנה וחצי אין לי מחזור. יש לי ילד אחד מקסים שההריון איתו היה קל וללא כל בעיה. הFSH שלי מאוד גבוה 30 ו.. והרופאים מדברים על כשל שחלתי מוקדם, התייעצתי עם המיטב. יחד עם זאת, אני מתקשה לקבל את רוע הגזרה, אני בריאה, חזקה שמחה וכ'. אין שום סיבה שפתאום ביום בהיר השחלות שלי יפסיקו לעבוד. ברור לי שלרפואה הקונבנציונאלית בארץ אין מה להציע לי ורציתי לשאול ולברר האם יש מישהי שהייתה במצב דומה ומצאה דרך לטפל בעצמה? אני מאוד רוצה עוד ילד ומחפשת פתרון. אשמח לעזרה. תודה ופוריות משגשגת לכולן... שולה
וברוכה הבאה אלינו! אנחנו כבר לא מברכות לזמן קצר כי גם ההריוניות נשארות אתנו! אז שתעברי מהר לצד שלהן! מממ, FSH כל כך גבוה בגיל כל כך צעיר זה באמת גזרה מפחידה מאד ומפתיעה מאד. האם יש במשפחתך מקרים דומים? לאורך כמה זמן בדקת FSH? האם היו תנודות? האם יש פעמים שהוא יורד? או שמאז שאין לך מחזור הוא כל הזמן גבוה מאד? אני מאמינה שאם התייעצת עם מומחים כנראה שלצערי הגדול ביותר הם די צודקים. גם לרפואה האלטרנטיבית אין כל כך דרכים להחזיר את הגלגל אחורה. כשה FSH גבולי עוד יש דרכים לעזור ולנסות להוריד אותו, וגם אז רוב התוצאות הן קוסמטיות וצריך המון המון סבלנות ומזל כדי להשיג הריון כשהמצב גבולי. גבולי אני מתכוונת ל 12... אני בטוחה שכבר העלו בפניך את אפשרות תרומת הביצית, שבקרוב אפילו יהיה אפשרי בארץ? אני לא יכולה אפילו לתאר לעצמי כמה קשה לקבל עובדות שכאלו בגיל כל כך צעיר. כל מה שאני יכולה להציע לך זה בית מאד מאד חם פה, שיעזור לך לעבור כל מה שתצטרכי לעבור בדרך לילד הבא! לשמחתנו הגדולה הרפואה בימינו יכולה לגרום לנשים גם בנות 70 להרות... אז לא הגעת לקצה המצוק. יש עוד הרבה אפשרויות בשבילך לקבל עוד ילד לידייך. נכון, הוא כפי הנראה עלול לא להיות מביצית שלך, אבל כבר דיברנו פה כל כך הרבה על עניין ההורות - מה זה משנה בסופו של דבר מאיזה גנים הוא הגיע, ילד רצוי ואהוב מתפקד כילד לכל דבר. ואפשר לאהוב אותו כאילו היה חלק ממך. (בעיקר אם תוכלי להרות ולשאת אותו ברחמך) מאחלת לך למצוא את הדרך הכי פחות עקלקלה אל המטרה, אנחנו פה איתך! יום טוב!
לראשונה לפני IVF ולראשונה התחלתי זריקות צטוטראייד. הבנתי כי הן עוצרות ביוץ טבעי ל 24 שעות. אז מה יקרה כשאצטרך לקחת אוביטרל? שהרי מרגע לקיחת אוביטרל,לא מזריקים יותר זריקות.ומחכים 36 שעות לביוץ. מה יקרה אם במשך הזמן הזה אני אבייץ טבעי?? אשמח לתשובתכן...
שתקחי אוביטרל זה יהיה לפני שאיבה התרופות מכוונות אותנו שלא יהיה ביוץ טבעי יש מעקב אולטרסאונד ובדיקות דם יש לך פרוטוקול ? חוץ מצטוטרייד שזה ההתחלה של התהליך אשמח לענות לך ושיהיה ההפריה הראשונה והאחרונה להצלחה
הצטרוטייד ידאג שלא תבייצי כל עוד את לוקחת אותו. מרגע שלוקחים אוביטרל הוא יגרום לביוץ תוך 36-48 שעות. לא פחות. אל תדאגי, הניהול עובר עכשיו לידי הרופאים. הם ישלטו לחלוטין בביוץ ותגיעי לשאיבה עם ביציות נפלאות בע"ה! יום נפלא
עכשיו רק התעדכנתי.. בטח נמאס לך לשמוע אז אני לא אציק לך. אני בטוחה שאת עוברת תקופה לא קלה אבל כמו שהספקתי לקלוט אותך אישה מדהימה שכמותך את מקבלת הכל באהבה וכך גם ימשיך לקבל אותך הקטנצ'יק שגדל בתוכך ובעזרת השם ימשיך לגדול בהריון ארוך ובריא אמןןןןן מחזקת אותך עם מיליון חיבוקים ונשיקות וחושבת עלייך!!!
תודה שאת וכולן כאלה מקסימות ומחזקות!!!! כולי תקווה שיהיה טוב! קצת קשה לי לשבת בשקט ורק לעבוד בלי לזוז, ולרוץ ולתזז, אבל אני מקווה שגג עוד שבוע שבועיים הכל יסתדר! שיהיה לך יום מקסים מקסים מקסים!!!!!!!! ותודה גדולה!!!!
שומרת על עצמך? אני חושבת עלייך כל הזמן
תודה יפתי, כן, אני ילדה טובה, מורידה פרופיל. קשה לי מאד אבל אני מקווה שזה לטובה... תודה שאני במחשבות שלך, מאד מרגש אותי שכולכן ככה דואגות לי! נשיקות גדולות ויום נפלא!!
ילדתי לפני 8 שנים בהפריה שלישית.מנסה כבר 5 שנים להרות, 8 טפולי הפריה שלא מצליחים.האם אמורים להרגיש במשך ה12 יום אחרי ההחזרה משהו?שכחתי מה הרגשתי לפני 8 שנים.אם משהי בהריון ממש טרי וזוכרת מה ההרגשה אז אשמח לשמוע
לרינת תחילה שיהיה לך בהצלחה מחזיקה לך אצבעות אם את עם תמיכה הכל משובש רק בדיקת דם יכולה להראות אם את בהריון הראש שלנו עובד שעות נוספות בלחפש סימנים
וברוכה הבאה אלינו, בברכת תעברי לצד ההריוניות כבר בסבב הזה! אנחנו פה מגרשות את חיפוש הסימנים... אומרות קישטה לכל מה שמשבש את דעתנו! שום סימן שבעולם לא יכול לאשר או לשלול הריון. רק בדיקת דם. מתי ההבטא שלך הפעם? בת כמה את? מה הבעיה שהביאה אתכם לטיפולים? איך את מגיבה לטיפולים בימינו? מאחלת לך בטא אחרונה בהחלט וברקיע המיליון!!!!!
אני שמעתי מלקוחה שלי על אריאן לב, שיש לה מרכז שמטפלים בתת מודע והם ממש מכניסים אותך לתת מודע ומשחררים דברים מהילדות היא אמרה לי שזה עובד ושהיו שם מלא נשים שהיה להן קושי להכנס להריון וזה דבר שהוא קשור לתת מודע ולנפש של האישה אני דברתי עם מישהי שעברה שם טיפולים ואמרה לי שהיא נכנסה להריון טבעי ושהיא אפילו בגיל מאוחר אבל אני רציתי להיות בטוחה כי אין לי כוח ויכולת ללכת לטיפול שלא יעזור.. מישהי עברה שם טיפולים??
אני עברתי טיפולים וגם אחותי וההורים שלי! המקום הזה שינה לכל המשפחה את החיים, פעם היו בנינו רק צעקות והיום אנחנו נמצאים בלבל אחר לגמריי!! אני ממש ממש ממליצה!
מה זה? למה הם רוצים שאי אעשה אותה אם כבר לפני חודש נכסתי להריון(נכון אז נפל אבל למה?)? כמה זה כואב? אני ממש היסטרית מהבדיקה הזו!
הסטרוסקופיה בודקת את כל המערכת אם משהו חסום ואם יש משהו לא תקין כואב לחלק כן לחלק לא אני לא אשקר אבל לא נעים וגם לא נורא לוקחים כדור נגד כאבים לפני שהרופא או הפקידה במרפאה נותנות זה אורך מספר דקות ולפני שתגידי איי זה נגמר בהצלחה מתי הבדיקה?
קודם כל אני יכולה להרגיע אותך שמדיווחים פה של הבנות היסטרוסקופיה היא בדיקה לא כל כך נוראית! כולן אומרות שהיא פחות מורגשת או כואבת מצילום רחם. יקירתי אם עברת שאיבה והחזרת עוברים - הכל קטן עליך. שום דבר לא ממש יותר פולשני. לדעתי הם רוצים שתעברי את הבדיקה כדי לשלול בעיות שלא עלו עליהן. אני אומרת שלא יזיק בכלל, ככה אם הכל בסדר - את ממשיכה וזריזות וקלילות להריון, ואם חס וחלילה יש איזה בעיה - עדיף למצוא אותה עכשיו מאשר לעבור עוד ועוד טיפולים ולא לדעת עליה. יהיה בסיידר יקירתי! את תעברי אותה בקלות!!!
עברתי את הבדיקה לפני שבוע, לפני תחילת פרוטוקול להפריה, ולכן ביררתי. הבדיקה נחשבת לבדיקה האולטימטיבית לבדיקת חלל הרחם (בניגוד לצילום רחם שעל אף שמו בודק בעצם את המעבר בין החצוצרות לרחם ופחות את הרחם עצמו). הכוונה היא לאתר דברים שעשויים להפריע להשתרשות הריון ו/או להפלות: מחיצה ברחם (שאני לא יודעת בדיוק מה זה), הידבקויות, פוליפים, וכו'. חלק מהדברים האלה מונעים הריון, או מפחיתים מאוד את הסיכוי לו, והם פתירים, ולכן הרופאים מעדיפים לבדוק. הבדיקה לא במיוחד נעימה, אבל לא נוראית, ואורכת כמה דקות. אחר כך את קמה והולכת הביתה. שווה לעבור אותה, ולסמן עוד וי קטן בדרך.
הי אני אילנית ב 38 עוברת טיפול פוריות בפעם השניה הרופא הראשון שלי נתן לי תרופות בסדר אפוך ממה שהרופא הנוכחי נתן לי וגם לא קיבלתי כדורים לבליעה הפעם בפעם הראשונה קיבלתי פרגונל ואחרכך הוספתי דקפפטיל ועכשיו קיבלתי הפוך יש הסבר לזה? תודה
ברוכה הבאה אלינו בברכת תעברי מהרררר לצד של ההריוניות! כל פרוטוקול טיפול יכול להיות שונה מקודמו. ההסבר הוא שבפעם הקודמת עברת מה שנקרא פרוטוקול קצר, שבו מתחילים עם זריקות הגירוי ורק אח"כ מוסיפים דיכוי, והפעם את תעברי פרוטוקול ארוך - שבו קודם מזריקים דיכוי למשך כשבועיים ורק אח"כ מתחילים עם זריקות הגירוי בתוספת המדכא. את מוזמנת לספר קצת מה הבעיה שבעקבותיה הגעת לטיפולים. והעיקר שיהיה בהצלחה גדולה!!!!!
בוקר טוב נשים יקרות, התחושות שלכן כל כך מובנות וזה ברור מאיפה זה מגיע. גם אני בתקופה שלא היו לי ילדים ושהייתי בטיפולים שנאתי נשים בהיריון, התנתקו לי קשרים והכי גרוע היה ללכת לאירועים של המשפחה ולהגיד לי תחזיקי את התינוק. גם אני לא פניתי לטיפולים ישר אלא חיכיתי כמה שנים טובות ושהתחלתי את התהליך בגיל 32 הייתי במסע של בירורים כשנתיים ושם עברתי שינוי בחיים שלי. מעולם לא הייתי לפני זה בבדיקות ואגינליות חששתי מזה מאוד. הסתבר אפילו שאני צריכה לעבור ניתוח. בהתחלה הייתי מטופלת במרפאה מטופשת שעשתה לי שחור בלב ורק אחר כך שעברתי לרופא שלי שהוא מקצוען אמיתי ופשוט מלאך משמיים שזרם איתי בקצב שלי נכנסתי להיריון בגיל 34 ונולדה לי נסיכה אמיתית.וזאת אחרי שעברתי הזרקות זרע, הזרעות וIVF והחזרת מוקפאים. לאחר הלידה היה לי הרבה חשבון נפש עם עצמי על איך זה שלא חשבתי על זה קודם ועל זה שמסביבי כבר כולן עם שני ילדים לפחות ומצליחות לפתח קריירה במקביל והרגשתי דכאון ורגשי אשמה קשים. עם הזמן למדתי להבין שהיו הרבה דברים בעברי שלא היו בשליטתי והקשו עליי להתמודד עם הנושא הזה ובכלל מה פתאום שאני אנבור בעברי כל כך הרבה. והנה היום בגיל 38 אני בהיריון שני שגם הוא תוצאה של טיפולים (3IVF) וגם בסבב השני לא היה קל למרות שחשבתי שכבר זה שנכנסתי להיריון יעשה את החיים פשוטים יותר. לא רוצה לספר לכן על עוגמת הנפשת בIVF הראשון בסבב השני כשהיו לי 9 עוברים וכולם היו באיכות לא מי יודע מה והטיפול לא הצליח ולא נשארו מוקפאים וטיפול אחרי זה היה יותר גרוע אחר כך לקחתי הפסקה וחזרתי לטיפול מנצח אמיתי שאפילו השאיר לי מוקפאים. דווקא הסבב השני לימד אותי מהי כוחה של תקווה ואמונה והסתכלות על עצמי ולא אחרים. מה שאני רוצה להגיד לכן בעצם זה שכל הרגשות שלכן למרות שאני מבינה אותן כל כך מעומק ליבי אני יודעת כמה קשה להרגיש כך ולכן אני מציעה לכן לשנות את הראיה כלפי החיים ולבוא ממקום אחר ולהגיד לעצמכן שההתרגשות הגדולה עדיין בפתח ושאתן תעשו הכל הכל להגשים אותה ובכך ניחן החוזק שלכן. אני יודעת שבטח תגידו לי שקל לי להגיד את זה עכשיו שאני בעיצומו של היריון שני אבל תאמינו לי שלא כך הדברים כי גם שיש ילדים יש מורכבות בחיים ומסתכלים על אחרים. החיים שלנו מלאי תחרות וזה מה שיוצר את הדכאון הפנימי שלנו. בשורה התחתונה רוצה להגיד לכן שאני אתכן ותומכת בכן מכל הלב ומאחלת לכן היריון מקסים ומרגש בזמן הקרוב שימלא את הנפש והנשמה בהמון שמחה. שלכן לי
כן, הכי גרוע זה עם המשפחה, עם הציפיות והחשדות. את חושבת שאני לא יודעת שכל המשפחה של בעלי כבר מחכה לראות מה קורה איתנו וכל אירוע משפחתי מחכים לראות אותי עם בטן? זה כ"כ שקוף. וכמה שציפיתי והתפללתי שבראש השנה אגיע עם בטן לחג וזה לא קרה חחח עכשיו אני מתפללת שזה יקרה בפסח, מה שגם לא נראה לי יקרה. הכל לוקח זמן. כמה זמן הייתם נשואים לפני שניסיתם ? תזכירי לי בת כמה לינור? כמה זמן ניסיתם שוב אחרי לינור? אני קוראת את הדברים שלך ואת ממש מחממת את ליבי, כי אני יודעת שאת היית שם ואת מבינה אני כן באמת חושבת שאולי קל לך היום להסתכל על זה ככה, אבל לפעמים כשאתה נמצא במקום - קשה לך לראות אחרת. למה בעצם אצלכם היה חוסר הפיריון ? הייתם בלתי מוסברים וואו, השקעת-כתבת לנו הרבה :-) תודה רבה על המילים שלך, אני מקווה שיהיה טוב, מה אני אגיד לך
באמת תודה..זה מחמם את הלב... האמת כמו שכתבתי לדןדן אני מנסה כל פעם לא להכנס למרה השחורה שהכי נוחה ליפול אליה..כשאני חשה את הרס הקנאה ואת ההשוואה אני פשוט חושבת על דברים אחרים או בכח אומרת לעצמי (כמו מנטרה) גם זמני יגיע..גם זמני יגיע..הכל יקרה אני יודעת..אין לי צל של ספק שאהיה אימא בבוא היום..זאת לא השאלה- השאלה היא רק התזמון אבל זה קשה שלא ליפול כל פעם מחדש למחשבה שאנשים עושים את זה ב5 דקות סקס על הדרך כשאני נלחמת בשיניים כל חודש מחדש.. תודה זה באמת נורא מחזק מה שכתבת.. מקווה גם להיות אימא בקרוב..היומולדת שלי עוד 3 חודשים וזה כל כך מבאס לחשוב שעוד שנה עברה
נועה, לשאלתך. קמתי היום לא טוב. אתמול בערב חברים שלנו סיפרו שהם בהיריון שני.... לקחתי את זה מאוד קשה. אין לי כוח לשמוע על זה בכלל, לא בא לי לפרגן. אני רק עסוקה כל הזמן במי יבשר לי הפעם שהם בהיריון...... אני נשמעת מפלצת ובנאדם קנאי אבל באמת שאני לא, זה פשוט נושא כ"כ רגיש אצלי, זה כ"כ ריק, זה כ"כ מדגיש לי כמה אין לי משהו שאני רוצה ולאחרים אין וזה כאילו מפשיט אותי, לא יודעת איך להסביר את זה. אתן מבינות? אני כן רוצה לפרגן ולהיות חברית אבל קשה לי מאוד. לקח לי זמן להירדם ובכיתי קצת, אני פשוט אוכלת את עצמי - חושבת ביני לבין עצמי: בואנה, יש בנות שפשוט נקלטות, יש בנות שפשוט מקיימות יחסי מין בביוץ ונהיות בהיריון ! ככה, טבעי, זה משהו ! וככה זה אמור להיות ! אין לי כוח היום, מרגישה קצת חלשה, מקווה שאתן לא חושבות שאני מגעילה וקנאית. יום טוב דנדן
וואו דנדן כאילו שאנחנו אחיות תאומות...זה המחשבות שלי בדיוק!!! אין יום שאני לא חוששת ממי תבשר לי היום את הבשורה שלה..את הכי נורמאלית ואני מבינה בול על מה את מדברת.. את יודעת כמה צמצמתי את מעגל החברים/חברות שלי בגלל הנושאים האלה?? פשוט מטורף...בקושי נשארו לי חברות- מה אני אעשה גרוע בלהתמודד.. אבל חייבים להלחם בזה בכל הכח וכל הזמן כשבאה המחשבה הזאת למה לאחרים זה בא כל כך בקלות אז מיד לחשוב שהאושר שלהם לא קשור לאושר שלך וגם זמני יגיע..(תחשבי שאני אומרת את זה כבר 4 שנים...זה מלאאא זמן) אני אומרת לך מה שאני אומרת לעצמי ובגלל שהכי קל להשאב לבאסה ולמחשבות ש"למה לי" "על מה אני נענשת" וכד' אז אני מנסה לא לחשוב על זה..בכח להעביר נושא בראש לחשוב על דברים אחרים.. קנאה רק מלבה אצלנו את המסכנות ואנחנו בתקופה שצריכות להיות חזקות ולהתרכז בעצמנו ולא באחרות... מה את אומרת? איזה כייף שזה לא רק אני חושבת את הדברים האלה... שיהיה לך יום מקסים ואופטימי (:
אני לא מכירה אותך - לא חושבת שהתכתבנו פעם, אבל אני ממש מזדהה עם מה שכתבת, כמו שאת מזדהה עם מה שכתבתי. ממש ככה, אני חוששת כל יום מי תספר לי. אני כבר עושה סטטיסטיקות ביני לבין עצמי מי הראשונה שלדעתי תספר לי. וזה ממש נכון שמרחיקים את עצמך מזה כדי לא להכאיב לעצמך. ככה גם אני עושה, אני יודעת שעכשיו החברים האלה - אני יודעת שאני אתרחק מהם, אפילו לא בכוונה, רק כי זה כואב לי. ולראות אותה עם בטן-לא בא לי על זה עזבי את זה שאצלי בעבודה כולן בנות ויש פה איזה 5 הריוניות שכל הזמן עושות שיחות מטבח על ההיריון שלהן ! על זה אני בכלל לא מדברת כמה שזה כואב. זה עוד מילא. 4 שנים? למה כ"כ הרבה? בכלל, אשמח אם תספרי קצת על עצמך :-) יום טוב וקצת עודדת אותי, באמת שאני לא היחידה שמרגישה ככה דנדן
אפילו בעלי עוד לא התחיל את הקונצרט! נו, טוף, אז גם אני אלך לישון. לילה חורפי וחמים לכולן, יקרות מתוקות.
כמעט כולן חוץ מהינשופה אני חלומות פז
מצטערת שכותבת רק עכשיו. היה לי יום ארוך בבי"ח רמב"ם עם הגרידה שעברתי. שולחת לך חיבוק גדול והרבה אהבה. השתדלי להאמין שיהיה טוב ואל תחשבי בכלל על הפחד. אני יודעת שקל להגיד ולא תמיד קל לבצע, יחד עם זאת כדאי לזרוק את כל המחשבות המטרידות, את כל החששות ואת כל הפחדים. מאז המקרה שלי שמתי לב שנתתי לפחד לנהל אותי. במקום זאת אני מנסה לנהל את חיי מתוך אמונה שהכל יסתדר. מתפללת בשבילך ויודעת שהדברים יסתדרו. דני
לבוא ולעודד אותי אחרי מה שאת עוברת? מעריצה אותך על הגישה, על לקיחת החיים בידיים, ועל האמונה שהכל יסתדר!!!!! תודה ענקית על מה שאת נותנת לי מתוך הקושי שאת עדיין חווה! רוצה לשלוח לך אותם חיבוקים אוהבים חזרה, ואין לי ספק שנאחנו חזקות יותר מכל ברזל מצוי שאני מכירה. אני בטוחה שהכל יסתדר על הצד היותר טוב! נשיקות מצלצלות ותנוחי את בעצמך!!
אני צריכה ללמוד מהגישה שלך וקראתי על בלטות התריס והתוצאות גבוהות אני לוקחת כדור כל יומים לאיזון תנוחי ושהריון הבא היה תקין עד הסוף וטבעי בהצלחה לאחותי קרה כמוך בחודשים יותר מתקדמים והיום יש לה ילדה בת שנה בגלל זה רשמתי לך למטה על בלוטת התריס ותמשיכי עם גישה כזאת הדברים יסתדרו עם אמונה ונחישות שולחת לך חיבוק וכוחות
היי, אני ממש עצובה לקרוא את מה שכתבת ! באמת עצוב ! טוב, אבל נשאר אחד וזה המון ! יש לך תקווה להיאחז בה ואני מקווה שבאמת הכל יהיה בסדר. תהיו חזקים. אוהבת, דנדן
אני בהחלט נאחזת בתקווה הזאת! איך המרגש שלך בימים אלו? מתכוננת כבר לסיבוב הבא? אוהבת חזרה!
חושבת עלייך כל הזמן ומתפללת בשבילך שמעכשיו הכל יילך קל ותקין. באמת העיקר שהאחד יחזיק, ואני מאמינה שזה יקרה. כנראה שבטבע יש די הרבה הריונות שמתחילים משניים ורק אחד שורד, ולא תמיד יודעים את זה אפילו. (אני נזכרת בכל החברות שלי שהרו בגיל צעיר ובקלות, וחלקן אפילו לא הלכו לא.ס. ראשון לפני מה שבדיעבד הסתבר כשבוע 8-9). ואם את אומרת שככה זה היה אצלך בהריון הראשון, הסיכויים בכלל נשמעים לי טובים. חוץ מזה שאחרי שקראתי אתמול את ההסברים של אסותא נגד הריונות מרובי עוברים (כולל תאומים), אפשר לראות גם את החיוב בכך שיישאר רק עובר אחד בריא וגדול, ב"ה. תשמרי על עצמך. זה הזמן שכל מי שמסביבך יטפל בך ויפנק אותך!
תודה רבה מתוקתי! האמת היא שמאד פחדתי מתאומים, לא רק מסיכון ההריון אלא בעיקר מההשלכות של זה אח"כ על החיים, על הילד שבבית, על המון דברים. זו בהחלט הקלה מצד אחד בשבילנו. (בעלי ממש היה בהלם מזה שהוא עומד להיות אבא ל 5!! יש לו עוד 2 גדולים מנישואים קודמים) עכשיו נשאר באמת להתפלל שהכל ימשיך תקין וארוך ועד הסוף הבריא. נשיקות גדולות }}{{
מה שלומך? מקווה שאת מוצפת במחשבות חיוביות. מתי הסקירה, איך מרגישה בכללי? אוהבת יום מקסים!!!
בחיי שהתחלתי לדאוג לך! ראיתי שאת לא נמצאית פה הרבה זמן ותהיתי מה קורה איתך. עכשיו אני הצטננתי ואני ספונה במיטה מפחדת מכל חיידק שידבק בי. המחשבות בהחלט חיוביות. האמת שאחרי שראיתי את לולי באולטרסאונד אז נרגעתי מעט ואני ובן זוגי כבר "מתים" לפגוש אותו בסקירה. יש לי סקירה ב28 לחודש אצל אותה רופאה שביצעתי אצלה שקיפות עורפית. מתי התחלת להרגיש את העובר בהריון הראשון? אני כבר "מתה" להרגיש....נכנסתי השבוע לשבוע 14, מקווה שעוד שבועיים- שלושה אני ארגיש משהו. איך את מרגישה? הצינון עבר? ביי מתוקונת, נשיקות
קודם כל אני מאושרת לשמוע שיש לך מחשבות חיוביות וכך ימשיך ברור?! מה שלומך? איך הצינון? אני עברתי שבוע קשה שביותר עם הצינון ועכשיו הוא אט אט מתחיל להרגע. איזה כיף סקירה. אני זוכרת את הפעם הראשונה שלי איך שהנסיכה עשתה לי שלום ביד על גבי המסך. התחלתי להרגיש תנועות עובר בפעם הראשונה בשבוע 20 ומשהו וגם עכשיו זה היה אותו דבר. יש לך עוד קצת זמן אין מה לדאוג שזה יבוא את תדעי. שמחה לשמוע ממך. תמשיכי לשמור על קשר. נשיקות לך וללולי.
מה קורה, מתי אולטראסאונד? איך את מרגישה? מקווה שהכל נפלא טפו טפו!!!
יש עוד יומיים לבדיקה. ברקו החליט למתוח אותי הרבה זמן :-) אני בינתיים בסדר, עייפה, וקצת בחילות וכאלה, אבל אני חיה טוב עם כל זה. מקווה מאוד מאוד שיהיה בסדר ומנסה להדחיק בינתיים את האפשרות השניה. ומה אצלך? סוחבת?
הכל יהיה נפלא. תדחיקי עוד ועוד מחשבות שליליות קישטה. מחכה לשמוע בומים חיוביים. מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&& בהצלחה יקירתי!
הי...אז פעם ראשונה שלי... אני מחפשת פורום שיוכל לעזור לי בעיקר ריגשית ולא רק "מקצועית" (מה שנקרא) כלומר- פחות שאלות של איפה, מתי וכמה להזריק..אלא יותר לשמוע קצת על עוד אחרות שעוברות את המסע הקשה הזה ונוכל להחליף רשמים... אשמח לקבל עזרה או מידע איפה יש כזה(מניחה שיש...)או שאולי הגעתי למקום הנכון?! תודה רבה וסליחה אם זה לא המקום.. יום טוב
כולנו כאן חולקות את אותו גורל, כל אחת והסיבות שהביאו אותה לפה. תמיכה גם רגשית וגם אינפורמטיבית יש כאן בשפע. ברוכה הבאה
אני מקווה... אני רואה שיש פה הרבה שותפות לדרך..מקווה שאני אצליח לפרוק קצת מהלב ובעיקר לשחרר...נראה לי שהגיע הזמן אחרי כל השנים הללו... תודה שיהיה אחלה יום
נראה לי שהגעת למקום הנכון לעבור בו את הדרך :-) יש כאן קבוצת תמיכה נפלאה ויוצאות מכאן גם לא מעט הריוניות.... שיהיה בהצלחה!
ברוכה הבאה! ובעזרת השם, לשהות קצרה. זה בדיוק המקום שחיפשת, תמצאי כאן בית חם ובנות שיבינו בדיוק על מה את מדברת. זה המקום לקטר, להתעצבן, לצחוק ולבכות. תכף אקרא את כל השרשור ואראה אם סיפרת קצת על עצמך, ואם לא- ספרי מה שבא לך כדי שנכיר אותך טיפה יותר.
האמת שממה שהתרחש פה אתמול באמת נראה שזה מה שחיפשתי.. איזה כייף. היה איזשהו שלב במהלך השנים הללו שהחלטתי לפנות לפורום וכתבתי משהו שעד היום לא נענה..ואז הבנתי שפורום זה לא בשבילי אבל כשקראתי קצת מה הולך פה בין כולם זה ממש ריגש אותי..איזו תמיכה...כנראה שבאמת הגיע הזמן שלי לפרוק אז הגעתי למקום הנכון תודה באמת... קראת מה כתבתי על עצמי?
בוקר טוב לך שיהיה בהצלחה ברוכה הבאה למצטרפת החדשה שהטיפול הזה יהיה האחרון ותצטרפי להריוניות
אמן אמן...הוא הולך להיות כל כך ארוך
לא הייתי פה כשבוע בגלל החג והצינון האיום שתפסתי ופתאום ראיתי כמה טלטלות עברת בזמן הזה. מצטערת לשמוע על הדימומים ועל איבוד אחד העוברים. דרך אגב, בהיריון הראשון שלי היה לי גם שק אחד בלי דופק ולא היו דימומים בכלל והוא נעלם במשך ההריון. מאחלת לך מנוחה נעימה והיריון משעמם ותקין בהמשך שיסתיים בידיים מלאות אמן!
מקווה שאת מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו! אם את זוכרת גם בהריון הראשון היה לי אותו דבר, אבל הפעם הסכנה הרבה יותר גדולה, כי שניהם היו עם דופק, אותו גודל כמעט, ואני מדממת וכנראה שיבוא גם גל אפילו יותר גדול. נקווה ונתפלל שבאמת ימשיך ויהיה טוב!
אני מתאוששת אט אט. בהיריון הראשון שלך היה דופק לשני העוברים? לא כל כך זוכרת איך היה. אשמח אם תשתפי אותי. אני זוכרת שאצלי בהיריון הראשון הייתה תקווה שאולי יהיה דופק בשק השני אבל שום דבר נעלם כלא היה. ויסמן תמיד חזר ואמר לי שהוא מעדיף היריון בטוח של אחד ולא למרוט עצבים עם שניים. אבל בסופו של דבר מי שקובע זה זה שיושב במרומים. אז נקווה לטוב. נשיקותס
חזרתי עם דופק אחד תקין... השני עצר. הקלה מצד אחד שמהולה בעצב. עכשיו צריך להמשיך להתפלל שהאחד יחזיק, כי כשהרחם מדמם ברמה כזו זה עלול לגרום להתכווצויות ולפליטת השק התקין... קצת עייפה מדרמות. קשה שאני לא יכולה להעביר את המצב עם היוגה והשחיה שלי, כי אסור כרגע. כולי תקווה לפחות שזה יסתיים כמו ההריון הראשון שלי עם ילד אחד בריא ושלם. תודה אהובותי על הדאגה. אוהבת אתכן! לילה טוב
נועוש, אני כל כך מצטערת לשמוע!!! שולחת לך ים של חיבוקים ((((((((((((()))))))))) אין לי מילים לעודד... אני בטוחה שלמרות שיש הקלה מסוימת זה כואב. אני מתפללת בשבילך שהעובר האחד שנותר עוד יגדל ויתחזק וישאר איתך עד שיצא לאוויר העולם בריא ושלם אוהבת אותך המון!!! תהיי חזקה ותנוחי... יהיה בסדר בסוף
תודה על כל החיזוקים!!!!!!
מתפללת איתך מצטערת לשמוע תנוחי ותנוחי יש עדיין דימומים ? לא צריך בדיקות דם למעקב? מכיון שעברת את זה פעם אז יש תקווה עדיף ציפור אחת ביד משניים על העץ אני לא מבינה למה הוא לא נותן לנוח מהדרמות ולהמשיך פשוט וקל חלומות פז
אתמול בבוקר היה עוד דימום רציני. ויהיו כנראה עוד. השק השני עדיין לא התפרק והוא ישנו עם עובר רק בלי דופק. אז יקח עוד די הרבה דימומים כדי לנקות את השטח. ופה הסכנה לראות אם הרחם לא ינקז החוצה גם את השני... נקווה להכי טוב שאפשר. לא צריך בדיקות דם כי מרגע שיש דופק ואפשר לעקוב עם א"ס אין מה להוסיף. אני על תמיכה מוגברת, נחה ואין עוד מה לעשות.
נכנסתי כדי לענות לך למטה ומצאתי את הודעתך. אני מאוד מצטערת על הבשורות, ומקווה שאת מוצאת כוחות להתמודד. לא אחזור על מה שאת אומרת לכולן במקרים דומים, שהגוף יודע את עבודתו וכו' את הרי יודעת את זה. אם אינני טועה היה לך סיפור דומה בהריון הראשון. אני מקווה שגם הפעם תזכי לסיים את ההריון במועדו עם תינוק וורוד ובריא, השאר ישכח או יאבד משמעות. הלוואי שאכן מסתיים לו עכשיו פרק הדימומים, ופרק נאה, עגול, משעמם וארוך של עוד שמונה וחצי חודשים נפתח. טוב שאת חוזרת לסיני, לי נתן הדיקור גם אנרגיות ורוגע, אני מקווה שגם את תתחזקי בקרוב. דואגת לך וחושבת עליך, סמי
כוחות יש לי תמיד טפו טפו, בעיקר כשמדובר בדברים שהם מעבר ליכולתי לשנות. אני מקבלת מה שהטבע מכתיב. יודעת יפה מאד שעדיף כך מאשר מאוחר. לצערי לא יגמר פרק הדימום אלא עלול להתגבר כי עכשיו השק השני צריך לפנות את השטח... מקווה מאד שאכן הסיפור יגמר כמו ההריון הראשון. תודה יפתי שאת פה!
מאוד הצטערתי לשמוע, זה ממש כואב...כולי תקווה שזה ימשיך להיות תקין. נועה, את חייבת לשמור על עצמך ולהוריד הילוך. אני מבינה שאת עושה יוגה ושחייה אבל אולי כדאי באמת להאט את הקצב. אני יודעת כמה הדברים האלה חשובים וגם אני הייתי לפני הטיפולים חולת אימונים במשך שנים, אבל קצת וויתרתי לעצמי ומקווה שאחרי הלידה אחזור בכל כוחי לגופי הקודם. אני ממשיכה להתפלל בשבילך ומאמינה שההריון הזה שהתחיל עם דימומים הסתיים עם ידיים מלאות! אוהבת...
הורדתי הילוך לפני יותר משבוע... אני לא עושה כלום. אין לי ברירה כרגע. (אם אני רוצה לנסות לשמור על הקיים) אני לא כל כך דואגת לגוף שלי, השתקמתי ממנוחות הרבה יותר ארוכות ואחרי קיסרי מזעזע... יותר דואגת לנפש, זה המקום העיקרי שבו אני פורקת. מקווה שאוכל לחזור בקרוב. תודה רבה על האיחולים והמחשבות!!!!
מאוד הצטערתי לשמוע.אני אפילו לא יודעת מה להגיד...אתמול נתת לי המון כח לחשוב חיובי ושדימומים הם שכיחים והיום...באיזה שבוע את?מחזיקה לך אצבעות
שבוע 8. אני עדיין מנסה לשמור על אופטימיות כי ככה התחיל ההריון הראשון שלי. והילד בגן עכשיו... בסיפור שלנו אין דרך אחת ישרה. יש רכבת הרים מטלטלת. ככה זה. צריך לנסות לחיות עם זה ולחוות מינימום טראומות וחרדות. קשה אבל אפשרי אם מתעקשים.
תשתדלי להישאר רגועה, עד כמה שזה קשה.... ונקווה לטוב, מה נקווה, חייב להיות טוב !! שומעת? תחזיקי חזק! קבלי חיבוקים ונשיקות של עידוד !!
באמת שעצוב, אז אני שולחת לך ים ים ים של חיבוקים. וכל האצבעות אני מחזיקה לפשוש שנותר - אל תדאגי הוא חזק ושורד. רק שימרי על עצמך ועליו והכל יהיה בסדר. נשיקותXXXXXXXXXXXX
כמה עצוב. מקווה שהשני ימשיך וישאר חזק ובריא. מצטערת שאת צריכה לעבור את כל המתח והדאגות האלה...
מה הייתי עושה בלעדיכן? אני יותר ויותר מבינה את הכח שיש לנו פה. אפילו לבעלים קשה להבין מה עובר עלינו. מי יבין יותר מאתנו...? נשאר רק להתפלל, כי באמת חוץ מלעשות את המינימום סידורים (שבשבילי זה כמו לא לעשות כלום בחיים) אני ממש לא מזיזה את התחת.
אהובת אהובתי, אהובתי, מחזיקה אצבעות חזקות ואיתנות לצילי המתוקה, שתחזיק שם ותיאחז באמא ותהייה הילדה הכי מדהימה בעולם! (או ילד, מה שבא לה). ממש כמו בהריון של אדון קטון. אמן, אמןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן, אמן!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי כמה שאלות: 1 לכמה זמן צטוטראייד מונע ביוץ? 2 האם ניתן להזריק צטוטראייד ומונופר יחדיו? 3 האם למישהי החליפו באמצע טיפול מגונאל למונופור? 4 אם עושים שאיבה וזה עי תרומת זרע,האם מותר לקיים יחסים יום לפני שאיבה?או אסור?
1. צטרוטייד היא זריקה יומית שמונעת ביוץ כל עוד מזריקים אותה. לכן יש לקחת אותה על בסיס יומי. 2. בד"כ לוקחים את המדכא - הצטרוטייד ביחד עם ההרומונים המגרים - גונל ומנוגון. התזמון תלוי בסוג הפרוטוקול - ארוך או קצר. 3. כמעט כל פרוטוקול ארוך כולל קודם 6 ימי גונל ואח"כ מעבר למנוגון. מאד מקובל. 4. לא צריכה להיות בעיה לקיים יחסים לפני שאיבה אם הזרע לא משרת למטרת הפריה יום אחרי. בהצלחה
צטרוטייד הוא באמת מדכא ביוץ אבל בד"כ לוקחים אותו לקראת הביוץ ולא לאורך הטיפול כולו, כלומר- בתחילת הגירוי לרוב נמצאים ללא מדכא. אם נותנים מדכא על בסיס יומי לרוב הוא יהיה הדקא הקצר. אני כותבת "לרוב" ומסייגת כי ברור שאני לא מכירה את כל סוגי הטיפולים האפשריים, אבל, ככל הידוע לי כך משתמשים בצטרוטייד.
רציתי לברר מה שלומך ואיך עברה הבדיקה. מחזיקה לך אצבעות... דני
גם אני מצטרפת לשאול לשלומך? והאם הכל בסדר עם ה US ? בהצלחה מתוקה !!
איזה חמודות אתן! תודה שאתן דואגות לי! אני יוצאת עוד מעט, התור ב 21:30. ברררררררר ממש ממש לא בא לי לצאת מהבית עכשיו, ועוד הזמנו בייביסיטר בשביל ללכת לא"ס. הייתי מאד מעדיפה בייביסיטר בשביל איזה סרט טובבבבבבבבבבב. אעדכן כשנחזור. נשיקות גדולות יקרות שלי!
פתחתי הבוקר תיק IVF באסותא רמת החי"ל, ולא הצלחתי להבין מהמזכירות שם: אם אני עושה את המעקבים באסותא רמת החי"ל, איך אני מקבלת את התוצאות של בדיקות הדם? האם הן מופיעות במחשב של מכבי כמו בדיקות שמבוצעות במעבדות מכבי? את תוצאות הזקיקים אני מניחה שמדפיסים לי כמו שעושים גם במכבי?
אם התיק שלך מתנהל ברמת החי"ל כל התוצאות של הדם והזקיקים עוברות ישירות לתיק שלך והרופא המטפל מקבל את התיק עם התוצאות למתן הוראות המשך טיפול. את הזקיקים ברמת החי"ל הן רושמות ידנית גם על דף המעקבים שלך, כך שיש לך עותק של הזקיקים. אם מעניין אותך לדעת מה תוצאות הדם את צריכה לשאול את הרופא המטפל שלך או מי שיתקשר לתת לך הוראות המשך טיפול.
זה באמת לא היה לי ברור כששאלתי הבוקר שם. אני לא יודעת כמה מהבדיקות אעשה באמת שם, אבל לפחות עכשיו אני מבינה איך זה עובד, ואוכל לעקוב. [הרופאה שלי מעדיפה שאמשיך לעדכן אותה/את האחיות במרפאה שלה בתוצאות כל פעם, ולא את המזכירות באסותא רמת החי"ל דווקא, אז פשוט היה לי חשוב להבין את התהליך שם היית כבר באולטרה סאונד היום?
לא מומלץ בכלל. אדם לא נעים ורופא לא מקצועי. תכנסי לפורום תפוז ותראי המלצות עליו ותביני. תזהרי! בהצלחה
דווקא חיפשתי קצת לפני ששאלתי כאן ולא הצלחתי למצוא דעות. אחפש עוד. תודה לך. ומקווה שזאת תהיה התלבטות רלוונטית בקרוב מאוד, אי"ה!
עשיתי עכשיו חיפוש בפורומים של תפוז, ורוב התגובות (אבל לא כולן) על גולן דווקא מאוד חיוביות. אשמח, אם לא אכפת לך, לשמוע מדוע כתבת מה שכתבת. אם זה לא מתאים לפורום, אשמח לשמוע גם במייל [email protected] שוב, רק אם זה לא מעיק עלייך
היי נועה, ראיתי שכתבת באחד השרשורים למטה שאף פעם לא היו לך מוקפאים, למרות שתמיד היה לך יבול טוב של ביציות ואפילו לא מעט עוברים יפים בכל הפריה, לא? האם הבנתי נכון? האם ידוע למה? האם יש לרופאים מושג למה לפעמים ההקפאה וההפשרה עובדת מצוין ולפעמים לא מצליחים להקפיא כלום? האם זה קורה יותר במקרים של בעיות זרע?
תודה קודם כל! לגבי למה אין מוקפאים יש כמה סיבות: 1. אני בד"כ מייצרת יותר מדי ביציות מה שמביא את חלקן להיות לא בשלות מספיק ולכן לייצר עוברים שלא ימשיכו להתפתח, אפילו שהצליחו להתחלק לתאים יפה. 2. בעלי עובר שאיבות זרע, ולפעמים גם משתמשים בזרע קפוא משאיבה קודמת שלו, ז"א שאי אפשר לדעת אם הגיעו לזרע איכותי יותר או פחות, ואני יודעת לבטח שבפעמים שהשתמשנו בזרע קפוא היו גם עוברים פחות טובים. אז בטח שלהקפאה הם לא שרדו. אז זה או זרע או ביציות לא בשלות. בד"כ אם יש בעיית זרע אז יש פחות עוברים להקפאה, או אם יש בעיית ביציות - כנ"ל.
אני מנסה להשיג גסטון אך לא מוצאת,יש אולי למשהי גסטון מיותר??? אנא הפנו אותי לאן שצריך כדי לרכוש גאסטון
גסטון חסר כבר הרבה מאד זמן מהמדפים ונדמה לי שאמרו גם שהורידו אותו כי יש בעיה עם החומר. אני יודעת שהרבה נשים הגיבו באלרגיה אליו. סופר פארם רוקחים תחליף לגסטון בחלק מהמקומות. תעשי חיפוש פה בפורום שלנו על גסטון - כתבתי בעבר איך אפשר ליצור קשר עם סופר פארם. בהצלחה
אחרי המון הפריות,לא זוכה לעשות בדיקת הריון כוון שמדממת 9-10 ימים אחרי החזרה.למשהי היה דבר כזה?מה צריך לעשות כדי לחזק?לרופא שלי אין תשובות ואני שוקלת לעזוב אותו.אנא עזרו לי
וברוכה הבאה אלינו, בתקווה שבקרוב מאד תעברי לצד ההריוניות! כמה הפריות עשית? בכולן כולן את מדממת לפני הבטא? הרופא מעולם לא הוסיף לך סוג של תמיכה נוספת? אם לא אז אולי באמת הגיע הזמן להחליף אותו... בד"כ אחרי פעם או פעמיים גג של דימום לפני בטא מוסיפים תמיכת פרוגסטרון נוספת על מה שקיבלת עד עכשיו. את מוזמנת לספר קצת היסטוריה, בת כמה את, כמה טיפולים עברת, מה הביא אותך לטיפולים? נשמח שתשארי!
אחרי7 הפריות חוץ מאחת או שתיים אני תמיד מדממת לפני הבדיקה עכשו אני החזרת עוברים הרופא אמר לי להזריק גאסטון אבל לא מצאנו בשום מקום,חזרתי אל הרופא והוא אמר שלא נורא נמשיך ויהיה בסדר,התשובה שלו מאוד הרגיזה אותנו שהרי הוא לא נדקר כל כך הרבה ,הוא לא סובל את מה שאני סובלת,אני בת 38 ולבעלי יש בעיה של חוסר תנועה.אני מקווה שהפעם זה יצליח אך אם לא אני יעבור לדר ברקוביץ,שמעתי עליו רק טוב ואולי הוא יהיה השליח שלי
חני לא עקבתי אחרי התשובות אבל אחרי המון הפריות משנה מקום משנה מזל לי הנרות לא עזרו אף פעם ותמיד התחלתי לדמם לפני יש תמיכות נוסופות יש גם בדיקת דם אחרי כמה ימים שבודקת אם התמיכה מספיקה תבררי יש מלא רופאים כל אחד לפי אזור המגורים שלה איזה קופת חולים את? ואם כל הזמן אותו פרוטוקול ? ואל תשקלי תבצעי ....אם לא נראה לך זה הגוף שלך מה זה המון הפריות?
אמרת שגם את דממת לפני בדיקת הריון,איזה תמיכה נוספת נתנו לך?את בהריון?היה לך פעם הריון למרות הדימומים?תמיד הפרוטוקול שלי ארוך שבועיים של דקפפטיל ואחר כך מוסיפה פיוריגון,הפעם הוסיף לי גם מנופור.אני במכבי אך מטפלת פרטי באסותא הייתי אצל שולמן שמאוד נחשב ו3 האחרונים אצל יהושוע דור שניהם נחשבים למעולים וזה עולה לי המון.לא אכפת לי מהכסף ,אני מוכנה לוותר על מסעדות,בגדים,תכשיטים וכו' והעיקר שזה יצליח...מקווה שהפעם אצליח ולא אדמם,למרות שאני טיפוס לחוץ שחושב מחשבות שליליות שלא מוסיפות להצלחה של הטיפול,הלילה למשל חלמתי שאני שוכבת בתוך שלולית של דם..מרוב שאני חושבת ששוב אני אדמם לפני בדיקת הריון.אני פשוט הבלה
קראתי שיש צמד וחמד אצלך! המון מזל טוב שימשיך תקין תקין!!!! ממש התרגשתי לקרוא שיש שם 2 וואוווווווווווווו לגבי הגשם- יקירתי אצלנו חוץ מסופות חול מגעילות והמון המון אבק וחול שנושמים ואוכלים הגשם עדיין לא באופק...
אנחנו עדיין בשלב ההלם... חוץ מזה הבוקר שוב התחיל דימום די חזק... הערב שוב א"ס. נדנדה מתישה העסק שלנו! לא נורא על האבק, עוד מעט יבואו השטפונות לא??? איך המרגש? מתי תל"מ? נשיקות ויום נפלא!!
איזה באסה עם הדימומים האלה, מה זיידמן אומר? אני מקווה שיתחיל כבר גשם כי האבק מגעיל וקשה לנשום כאן. ממש באסה הנגב הזה עם הסופות חול איך המרגש אצלך? אצלי ברוך השם מחכה ומצפה כבר ללידה כבר קניתי לילדה חדר ועגלה ועוד כמה דברים שצריך להתחלה- סט מצעים מעוצב מהמםםםםם עם וילון תואם משהו פצצה ואמבטיה וההתרגשות בשיאה! התל"מ זה 14/1 אבל אני מקווה שזה יקרה שבועיים קודם למה אין עוד כוח לסחוב.. לא יודעת איך סוחבים 2 ויותר אני עם אחת פיצפונת וכבד לי נשיקות גם לך אני חוזרת לעבודה!!!
היייייי חמודה מה המצב איך ההריון אוי בעזרת השם כולנו נסיים אותו בהצלחה
שאת מחזיקה מעמד!!!!! איך להיות בבית? בטח הרבה יותר קל? באמת לא יאומן שהצלחת להחזיק עם 4 עד עכשיו! מדהים! טפו טפו הולכות להיות פה הרבה לידות ביחד! שרק הכל יעבור בשלום וכולכן תחבקו ילדים וילדות בריאים ושלמים!!!!!
איזה כיף שאת עוד מחזיקה מעמד כמה שיותר שהעובריות שלך יהיו בבטן ככה יותר טוב. תגידי את חושבת להעסיק מטפלת ביחד איתך שתעזור לך? נראה לי שהמדינה עוזרת למי שיש שלישייה ויותר במימון מטפלת. תבררי.. שיהיה בהצלחה ולידה קלה!
משהי מכירה את דר ברקוביץ?איך הוא?משהי עשתה אצלו טיפול שהצליח??????
מלא מישהיות כאן מכירות את אלוף האלופים!!!!! אני נכנסת השבוע בעזרת השם לחודש תשיעי (הייתי אצלו). שרית ילדה בת, לרבקה יש תאומים לטניה רביעייה ובפורום הריון לאחר טיפולים 1/2 בנות היו מטופלות שלו. אל תהססי לרגע!!
היי אני עכשיו בשבוע 33 תודה לאל עם הרביעייה שלי ... ואני ממליצה שתהיה מטופלת אצלו... אני הייתי אצלו בגבעת שמואל והשאיבה עשה לי אותה באסוטא ראשון הוא כזה בן אדםנחמד ומאמין הוא גם עובד במאיר .... זשיהיה לך בהצלחה
בלי עין הרע וכמו שאמא שלי אומרת בן פורת יוסף...זה פעם הראשונה שאני שומעת שיש למשהי רביעיה.שמעתי על בנות שדיללו בעקבות לחץ שהפעילו עליהם רופאים אבל לך מגיע כל הכבוד.הרבה נחת. עשיתי 8 הפריות ללא הצלחה עכשו אני אחרי החזרה בהפריה 9 וכל הזמן בטוחה שאם בקודמות לא הצליח למה שעכשו כן???איזה הפריה נקלטת?האם יש לי סיכויי??תמיד העוברים שמחזירים לי לא נראים טוב ואף פעם לא שורדים להקפאה אז למה שישרדו ברחם??בכל אופן תודה זה מאוד עוזר לי בהתלבטויות...שמעת על מעבדת ברטוב??לבעלי יש בעיה מאוד קשה ספירה נמוכה ותנועתיות 0%האם שייך ללכת למעבדת ברטוב?שואבים לי תמיד המון ביציות אבל לצערי אף אחד לא שורד להקפאה השאלה אם ללכת על ברטוב שהרי גם שם ישתמשו בכל הזרע של בעלי ולא יבחרו רק את הזרע הטוב שהרי צריך להפרות את כל הביציות שלי???תודה על הכל ובהצלחה
בלי עין הרע וכמו שאמא שלי אומרת בן פורת יוסף...זה פעם הראשונה שאני שומעת שיש למשהי רביעיה.שמעתי על בנות שדיללו בעקבות לחץ שהפעילו עליהם רופאים אבל לך מגיע כל הכבוד.הרבה נחת. עשיתי 8 הפריות ללא הצלחה עכשו אני אחרי החזרה בהפריה 9 וכל הזמן בטוחה שאם בקודמות לא הצליח למה שעכשו כן???איזה הפריה נקלטת?האם יש לי סיכויי??תמיד העוברים שמחזירים לי לא נראים טוב ואף פעם לא שורדים להקפאה אז למה שישרדו ברחם??בכל אופן תודה זה מאוד עוזר לי בהתלבטויות...שמעת על מעבדת ברטוב??לבעלי יש בעיה מאוד קשה ספירה נמוכה ותנועתיות 0%האם שייך ללכת למעבדת ברטוב?שואבים לי תמיד המון ביציות אבל לצערי אף אחד לא שורד להקפאה השאלה אם ללכת על ברטוב שהרי גם שם ישתמשו בכל הזרע של בעלי ולא יבחרו רק את הזרע הטוב שהרי צריך להפרות את כל הביציות שלי???תודה על הכל ובהצלחה
ברקוביץ מומלץ מאוד!! אני הצלחתי אצלו (למרות שעדיין לא בדקתי דופק) והייתי מאוד מרוצה מהיעילות שלו... שיהיה בהצלחה!
