פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

12/12/2010 | 08:05 | מאת: דנדן

יש כזה דבר רחם עוין או שזה סתם ?

12/12/2010 | 10:04 | מאת: נועה

בחיים לא שמעתי על מושג כזה... ואני מציעה שגם לא תבררי ולא תחפשי. נסי בכל הכח לחשוב טוב ומבטיחה לך שיהיה טוב! שבוע גשום ונפלא יקירתי!!!

11/12/2010 | 23:32 | מאת: שרונה

משהי עשתה פיפל???האם זה עזר??האם משהי שעשתה פיפל נקלטה באותו הטיפול???????

12/12/2010 | 00:53 | מאת: ענת

פיפל מגביר את סכויי ההקלטות לא נעים ולא נורא ואם הרופא הציע לך לעשות אל תהססי הלואי שזה היה תלוי רק בזה בהצלחה

13/12/2010 | 22:54 | מאת: דורה

בשני מחזורי טיפול שונים. לצערי, לא נכנסתי לסטטיסטיקה של הצלחות בעקבות פיפל.

11/12/2010 | 20:06 | מאת: נועה

כן, זיידמן עושה מעקבים בהחלט! בהריון הראשון היה לי מאד קשה לעזוב אותו ואם הפעם אני באמת ממשיכה עם שניים בטח ובטח שלא אלך לשום מקום אחר. הוא גם עשה לי את המי שפיר, אלוף בעל ידי זהב! הוא מומחה לגניקולוגיה, פריון ומיילדות. עובד הרבה שנים במחלקת נשים בתל השומר. שבוע טוב יקירה!

12/12/2010 | 11:56 | מאת: קרן החדשה

טוב, זה באמת נשמע מפתה. איפה זיידמן מקבל? זכור לי ששמעתי שהבעיה היחידה אצלו זה המתנות מאוד ארוכות בתור כל פעם. האמנם? ואם כבר אני ממשיכה בפנטזיית ה'אוטוטו צריכה לבחור רופא למעקבים', אנצל את ההזדמנות לשאול אם במקרה את, או מישהי אחרת בפורום, יודעת לומר לי משהו על פרופ' אברהם גולן? הוא מנהל היולדות בוולפסון, ופשוט מקבל דרך מכבי שתי דקות ממקום העבודה שלי אז בפעם הקודמת שחשבתי שאולי נקלטתי התחלתי להרהר באפשרות. מישהי אמרה לי שהוא מאוד נחמד, אבל היא לא אצלו במעקבי הריון (אשה מבוגרת יחסית)

12/12/2010 | 14:24 | מאת: נועה

שפעם התורים היו באמת ארוכים, אבל בשנה האחרונה דווקא לא יצא לנו לחכות יותר מדי. אני בד"כ גם מתקשרת חצי שעה לפני התור לבדוק אם יש איחורים או לא. הוא מקבל במגדל וייצמן צמוד לאיכילוב. אני לא יודעת לגבי גולן, ראיתי שמישהי כתבה למעלה דעה קצת שלילית. אנחנו בד"כ משתדלות לא לתת דעות על הרופאים. שאלת אותי אז עניתי על זיידמן. בפורום תפוז יש שרשורי תגובות על רופאים.

11/12/2010 | 16:09 | מאת: אביגיל

מה שלומך ? האם הורדת קצת הילוך???לנוח בבקשה - לא להשתולל יותר מידי !!(-: נועה רציתי לשאול- מה קורה עכשיו עם המעקבים באסותא רמת החייל US + בדיקות דם - האם זב עדיין ללא תשלום לחברי מכבי? והאם עדיין משלמים רק 230 שקל השתתפות עצמית לשאיבה או זה כבר יותר? ואיך זה שאת מקבלת החזר על שאיבה + החזרה דרך פרטי - לי אמרו במכבי שאין על זה החזר? אני אשמח קצת להבהרה . תודה מאמוש..

11/12/2010 | 19:32 | מאת: נועה

הורדתי הילוך בגדול.. גם כי לא מרגישה כל כך טוב... מעקבים א"ס ודם באסותא עדיין בחינם. רק צריך להביא טופס 17 ממכבי בתחילת התהליך. במכבי יש החזר על עלות הביקור אצל רופא מומחה שנמצא אצלם ברשימת המומחים. ז"א זיידמן הוא נמצא ברשימת המומחים של מכבי, ולכן מכבי מאפשרת החזר תשלום 3 פעמים בשנה על ביקור אצל מומחה. מאחר וזיידמן גובה רק תשלום אחד 650 על הביקור - בנית פרוטוקול, שאיבה והחזרה - כל מה שיוצא לך לשלם זה בעצם 130 ש"ח לו (אחרי החזר מהקופה) ועוד ה 230 לאסותא ביום השאיבה. כמובן תרופות בנוסף. שיהיה שבוע נפלא ובהצלחה גדולה גדולה גדולה!!!!

10/12/2010 | 17:39 | מאת: דני

שלום לנועה, לדורה ולכל הבנות המקסימות. לפני כמה חודשים הייתי ממש כאן בפורום הזה. נהניתי מאוד להתכתב אתכן ולזכות בתמיכה מדהימה. אח"כ טסתי לחו"ל לתקופה מסויימת בגלל העבודה. כשחזרתי עברתי כמה חוויות שגרמו לי לשקוע בתוך עצמי. עברתי שתי הפריות שלא הצליחו אף על פי שבשניהם היו עוברים טובים. בחודש הפסקה ללא כל טיפול נכנסתי להריון באופן טבעי. ההריון התפתח יפה ואפילו ראינו דופק תקין. לפני כמה ימים בתחילת השבוע השמיני לא נצפה דופק. אני אמורה לעבור הפלה בשבוע הבא. הכאב כל כך גדול ומייסר. אני לא מפסיקה לבכות. אני לא יודעת למה זה קרה. אולי זה בגלל הפרוגסטרון שירד והרופאה לא רצתה לתת לי תמיכה. אולי כך זה אמור להיות... החלטתי הפעם לא לשקוע שוב בתוך עצמי וחזרתי לכאן. מקווה שזה בסדר למרות ההפסקה. דרך אגב בעבר נכנסתי בשם דנה 407. ראיתי שיש כאן כמה בנות עם שם כזה ולכן קצת שיניתי (: נועה, שמחתי לקרוא שאת בהריון. מחזיקה לך אצבעות... מקווה שאת זוכרת אותי. שבת שלום

11/12/2010 | 11:58 | מאת: נועה

ברור שאני זוכרת אותך! גם תהיתי לאן נעלמת, אבל בד"כ אני לא מציקה למי שצריכה קצת שקט וחופש מהעיסוק בעניין. קודם כל (((((((((((חיבוק ענק)))))))))))) על ההריון שאובד לו עכשיו. אני מאלה שטוענות שהגוף יודע לעשות את העבודה הכי מדויקת מכולם, הוא יודע יותר טוב מהרופאים או האחיות, מאתנו עצמנו אפילו. אם חלילה משהו לא התפתח נכון בעובר כנראה שהגוף היה צריך להפסיק את התפתחותו. ועם כל העצב העצום שכרוך בכך, עדיף שזה קורה בשבועות מוקדמים ולא מאוחרים... דבר שני - את הרית! ועוד טבעי! זה אומר שהגוף שלך יודע את העבודה וזה רק עניין של עובר נכון ומדויק בשבילך שישתרש וישאר לכל חייך! תזכירי לי על איזה רקע הטיפולים? מעניין אותי לדעת בעיקר בגלל שהרית באופן טבעי... יקירתי, את תגיעי להריון תקין ואפילו בקרוב, וכל הסבל שעברת ישאר מאחוריך. תודה על האצבעות!! שתהיה שבת חורפית וחמימה נשיקות וברוכה השבה!

11/12/2010 | 16:00 | מאת: דני

חיממת לי את הלב. הטיפולים על רקע בלתי מוסבר. מסתבר שאנחנו לא מוסברים (: מיהרו איתנו לטיפולים בגלל הגיל שלי. אחרי חודשיים מיד התחילו בהפריות. היינו די שאננים ולא שמנו לב שהזמן עובר. הרופאה שלי החליטה שבגיל שלי לא מחכים יותר מדי ועושים טיפולים. יש לי תחושה שאולי הייתי זקוקה לתמיכות. בהפריות היו תמיד עובר אחד או שניים (אין לי הרבה זקיקים גם עם זריקות), אבל העוברים תמיד היו יפים ובכל זאת לא נקלטו. בהריון הבטא הייתה 400 ואח"כ עלתה ל 1000 בערך, אבל הפרוגסטרון היה 40 וירד ל32 ובכל זאת הרופאה טענה שלא צריך תמיכה או תוספת פרוגסטרון. זה נראה לך תקין? כייף להיות כאן ולשוחח איתך שוב. הרבה הצלחה ואהבה דני

10/12/2010 | 16:51 | מאת: סתיו

באם מונופור נחשב יותר טוב מגונאל? אני פשוט מטופלת אצל 2 רופאים שונים. כל אחד מושך אותי לכיוון אחר... לא יודעת לאיזה רופא להיצמד... מה ההבדלים בין מונופור לגונאל,מלבד זאת שאחד מופק משתן נשים ושני לא? ומה מומלץ יותר?

11/12/2010 | 12:01 | מאת: נועה

מנופור וגונל הם שני הורמונים שונים. בגונל יש רק את ההורמון FSH. במנופור יש גם FSH וגם LH. בד"כ מתחילים בגונל ועוברים אח"כ למנופור. יש גם פרוטוקולים שמשתמשים רק בזה או רק בזה. השאלה מה הבעיה שלך, איזה טיפול מתוכנן לך, ומה היתה תגובת הגוף שלך בעבר להורמונים. לגבי שאיבה ללא הרדמה, אני עברתי שאיבת ביצית אחת ללא הרדמה, לי זה היה ממש קליל, אבל לא יכולה להגיד לך לגבי עוד זקיקים. אם יהיו לך הרבה זקיקים לא מומלץ לבצע בלי הרדמה. גם אני פחדתי מהרדמות, ועדיין די חוששת מהן, אבל עברתי אותן כמו גדולה, והשד לא כזה נורא. שבת שלום!

11/12/2010 | 14:31 | מאת: סתיו

היי נועה אז זהו,שאצלי גוף לא מגיב כל כך טוב להורמונים.. לכן חוששת שיהיה לירק זקיק אחד.. אז לדבריך אפשר לעמוד בכאבים של שאיבת זקיק אחד ללא הרדמה? הכאב נסבל?

10/12/2010 | 16:48 | מאת: סתיו

היי בנות מישהיא עברה אולי IVF ללא הרדמה? אני שוקל לעשות זאת.אשמח לשמוע תגובות כיוון שאני ממש מתה מפחד לעשות הרדמה מלאה...

13/12/2010 | 11:49 | מאת: חגית חדשה

הי, אני "נאלצתי" לעשות ללא הרדמה כי שכחו להזכיר לי שלא אוכלים ואי אפשר לעשות הרדמה עם קיבה מלאה... זה קצת כואב אבל לגמרי אפשרי!! ההתאקלמות והשחרור שאחרי זה ממש זרירים וקלים שזה היה תענוג.. בIVF הבא אני בטוח אעשה ללא הרדמה- הפעם מרצון.. אם אפשר קצת פחות חומרים כימיים בגוף אני בעד וזה ממש סבל נסבל..ואני לא מהגיבורות שלא כואב להן כלום. בהצלחה...תעדכני אם בא לך

בקרוב נפתחת בחיפה קבוצה המיועדת לנשים המתקשות להכנס להריון או לנמצאות במהלך טיפולי פוריות. 12 מפגשים חד שבועיים בני שעה וחצי שבהם נעסוק בתכנים הריגשיים והגופניים המלווים את תהליך הניסיון להרות ונבדוק ביחד את השלכות הקושי על הזוגיות, היחיד, הסביבה הקרובה. המפגשים יתקיימו בשעות אחר הצהריים, בשכונת אחוזה בחיפה. הכניסה לקבוצה מותנית בראיון אישי קצר. מספר המשתתפות מוגבל ל -10 ולא תינתן אפשרות להצטרף לאחר המפגש הראשון. במפגשים הקבוצתיים נתבונן ונעבוד עם מחשבות שליליות, וננסה למצוא מחשבות חלופיות ולהוביל לשינוי ומציאת דרכי התנהלות יעילות ומועילות. לצד זה, ניתן מקום לרגשות העולים סביב התקופה המאתגרת תוך שיתוף החוויה האישית של המשתתפות והקניית כלים להפחתת המתח המלווה את התהליך. מועד פתיחת הקבוצה: פברואר- מרץ 2011 מנחות הקבוצה: ד"ר מיכל בן מאיר Phd פסיכולוגיה קלינית. לירון פאוקר-וולפוביץ M.A פסיכולוגיה קלינית. להרשמה וקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות ל: לירון 0528732440 או למיכל 0526406433

10/12/2010 | 14:57 | מאת: נועה

10/12/2010 | 09:05 | מאת: רוחי

הפריה תשיעית.לחיזוק הרופא נתן לי גסטון.אך לצערי חסר במלאי בעלי הלך לבתי מרקחת ,לסופרפארם אך לצערי לא מצא.בסופו של דבר הגיע לסופרפארם ירקונית בצומת ירקון והציעו לו תחליף. אחרי התייעצות עם הרופא שלי הוא לקח את 6 אמפולות ושלם 360 שח.האחות הזריקה לי (אחרי 5 שעות מרגע החזרת העוברים) שעה אחרי ההזרקה התפתלתי מכאבי בטן קשים שנמשכו יותר משעה.הרופא נתן הוראה להפסיק. עכשו אני חוששת שהלך לי הטיפול ונעשה לי נזק.האם זה מחייב שהטיפול נכשל?האם יכול להיות שהתחליף לגסטון הוא עבודה בעניים?האם משהו מפקח על סופרפארם ירקונית שמכין בעצמו את התחליף??????????????????

10/12/2010 | 15:03 | מאת: נועה

אני מאד מקווה שאת כבר מרגישה טוב קודם כל. אנחנו יודעות שזה זמן מה גסטון חסר בשוק וסופר פארם רוקחים לו תחליף המאושר ע"י איגוד הרוקחים והרופאים עצמם. אני רוצה להאמין שהכל נרקח לפי החוק ולא ביצעו שום טעות בתרופה שהכינו לך. א. יכול להיות שאת רגישה לחומרים האלו. ב. גם לגסטון עצמו יש נשים שרגישות מאד. ג. לא בהכרח קרה משהו לעוברים בכלל. האם התקשרתם לסניף שבו קניתם את התחליף כדי לשאול שאלות - איך רקחו והאם יתכן שעשו טעות? אני חושבת שהסיבה לכך שגסטון כבר לא נמצא על המדפים היא כי מצאו שיש איתו בעיה ותופעות לוואי שכנראה גרמו לו להעלם מהמדפים. (אני אישית בהריון הראשון שלי נאלצתי לקחת אותו עקב דימום בתחילת ההריון וקיבלתי פריחה איומה על כל מרחבי הישבנים שלי, כאילו גדוד צרעות עקץ לי את כולו...) מחזיקה לך אצבעות שזה הטיפול האחרון בהחלט שיביא לידיך את הילד בריא ושלם בעוד 9 חדשים! &&&&&&&&& בהצלחה!!!

11/12/2010 | 18:47 | מאת: רוחי

הי נועה תודה על העידוד והתמיכה......... הרופא שלי אמר להפסיק לקחת את התחליף לגסטון והוא אף ניסה לעודד אותי שלא נגרם כל נזק.אני מקווה שהוא התכוון למה שאמר...לפעמים אני מרגישה שאולי אמר זאת כדי להיות מכוסה...אבל אני מקווה שאני טועה בכל אופן מקווה לטוב ושוב תודה רוחי

11/12/2010 | 18:47 | מאת: רוחי

הי נועה תודה על העידוד והתמיכה......... הרופא שלי אמר להפסיק לקחת את התחליף לגסטון והוא אף ניסה לעודד אותי שלא נגרם כל נזק.אני מקווה שהוא התכוון למה שאמר...לפעמים אני מרגישה שאולי אמר זאת כדי להיות מכוסה...אבל אני מקווה שאני טועה בכל אופן מקווה לטוב ושוב תודה רוחי

12/12/2010 | 20:21 | מאת: נציג סופר-פארם

שלום לך, במעבדת פרופשיונל, המעבדה להכנות רוקחיות שפועלת באישור ובפיקוח משרד הבריאות רוקחים מיטב הרוקחים את זריקות הפרוג'סטרון (תחליף ג'סטון), כשכל אריזה כוללת בקבוקון סטרילי עם מנה אחת של 50 מ"ג ב-1 מ"ל פרוג'סטרון עפ"י מרשם רופא. לגבי תופעת הלוואי שחשת נשמח לעמוד לרשותך במוקד שירות הלקוחות שלנו בטלפון 09-9725151, בפקס 09-9725069 או בדוא"ל: [email protected] ובמעבדות הרוקחיות בטלפון: 03-9342095 / 03-9342175. בברכה, נציג סופר-פארם

09/12/2010 | 20:06 | מאת: יעל

אני דווקא חושבת שהוא נחמד בלי קבלות

09/12/2010 | 20:22 | מאת: נועה

09/12/2010 | 17:03 | מאת: גם אני חדשה

שלום לכולן, אני מרגישה נורא לבד ואשמח לשמוע מאילו מכן שמתמודדות עם בעיה הדומה לשלי: לבעלי יש מיעוט זרע (נקרא אוליגוספרמיה חמורה), הוא עבר צינטור ורידי לפני חודשיים בגלל וריקוצלה ועכשיו אנחנו מחכים שיעבור עוד חודש כדי שיוכל לעשות שוב בדיקת זרע ונראה אם חל שיפור. הבנו ממש לאחרונה שגם אם יחול שיפור הוא לא יהיה מאוד משמעותי, וכנראה שנצטרך לעבור טיפולים נוספים, זו הייתה בשורה קשה מאוד בשבילנו. אני אשמח לשמוע מכל מי שמתמודדת או התמודדה עם המצב הזה כי אני לא מכירה עוד מקרים של ספירת זרע כזו נמוכה. זקוקה לעידוד!! תודה לכל מי שקראה ומוכנה לעזור...

09/12/2010 | 18:52 | מאת: שרית

היי חדשה, קראתי את ההודעה שלך ולא יכולתי להתעלם.. אל תדאגי הגעת למקום הנכון, כאן תמצאי בית חם, מענה לכל השאלות ותמיכה רגשית! גם אצלנו היתה בעיה של זרע וב"ה אני כבר עם תינוקת בת יותר מחודשיים, אל תתייאשי, צריך אמנם סבלנות ואורך רוח לטיפולים, אבל אני בטוחה שהתוצאה תגיע במהרה, מאחלת לך הצלחה מכל ליבי. שרית

09/12/2010 | 20:14 | מאת: נועה

ומבטיחה לך שאת בדרך להריון ויותר מהר ממה שאת מדמיינת! אני מכירה כל כך הרבה מקרים של מיעוט ואפילו חוסר זרע שכבר הולידו ילדים שהיום בני עשרה... אחד מהם זה אח שלי שהיה עם וריקוצלה, ילדה ראשונה מ IVF, אחרי עבר ניתוח ומספר שנים אחרי הניתוח הרו באופן טבעי וילדו עוד 2 ילדים נוספים. עוד חברה בוגרת הפורום שלא נמצא זרע בכלל אצל בעלה, שאבו לו בהליך שנקרא TESA ויש להם 3 בנות בריאות ושלמות! יש עוד ועוד סיפורים כך שאת יכולה להיות שקטה! חשוב מאד להיות מטופלים אצל אורולוג טוב, אפשר לשאול מי ביצע את הצינטור והאבחון? בת כמה את? האם הכל בסדר אצלך? שיהיה בהצלחה, ואני בטוחה שתהיה!

10/12/2010 | 00:35 | מאת: ענת

תחילה את לא לבד בעלי באותו סרט הניתוח הזה הפך אותו מעקר לילדים שלו מהזרע שלו על ידי הפריה שום דבר שעובר ניתוח הוא לא 100 אחוז הוא משפר וגרם לי ולבעלי להיות הורים לשתי אפרוחים מקסימים ומקווה שהדרך שלך תיהיה קצרה ופוריה אז הנה עוד מקרה שתכירי

10/12/2010 | 11:51 | מאת: החדשה

שרית נועה וענת אתן מקסימות ומעניקות לי כוחות שכל כך חסרים עכשיו.. הכל אצלנו מאוד מאוד טרי ואולי היינו תמימים ונאיבים כי האמנו שהצינטור לבדו יפתור את כל העניין וכבר אחרי 3 חודשים אכנס להריון. את הצינטור בעלי עבר בבי"ח שערי צדק אצל פרופ' פרשטנדיג. לא יכולנו להרשות לעצמנו ללכת למרפאה פרטית והרופא שלנו בצפון המליץ עליו גם כי הוא טוב וגם כי הוא עובד דרך הקופה. בכל מקרה, רק בעוד חודש בערך נדע מה התוצאות ואם יש שיפור. אני עברתי בדיקות דם וצילום רחם. הצילום היה תקין. בדיקות הדם היו בסה"כ בסדר אבל הרופא הסביר שיכול להיות עוד יותר טוב ונתן לי הוראות לדיאטה (בלי סוכרים, בלי עמילנים, בלי קמח לבן..). הבנתי ממנו שכל הנתונים נמצאים בתוך הטווחים הנכונים אבל אפשר להגיע לתוצאה טובה עוד יותר. נראה לי שהקושי העיקרי שאנחנו מתמודדים איתו הוא אי הוודאות. גם אם יהיה שיפור בספירת הזרע- האם נכון לחכות ולנסות בדרך הטבעית או שכדאי כבר להתחיל בהזרעות? אולי כבר עדיף להיות בתוך עשייה כל שהיא ולא לשבת ולחכות בחיבוק ידיים כי זה נורא קשה... תודה על ההקשבה חדשה, חרדתית אבל גם אופטימית.

09/12/2010 | 15:47 | מאת: מאיה

אני כל כך שמחההההה שהכל בסדר!!!!! תשמרי על עצמך ועליהם ותנוחי.. זה הזמן להיות אגואיסטית!!! שיהיה סופ"ש נהדר עם בשורות טובות אמןןןןןן

09/12/2010 | 20:10 | מאת: נועה

תודה תודה תודה תודה יפתי!!!!! מנסה לנוח, בלית ברירה. האמת היא שאני מתחילה להרגיש מאד מאד לא טוב באופן כללי. חוסר אנרגיות עצום, קושי לחשוב על שום צורה של אוכל... שמייח. איך את? מתעגלת וגדלה? איך המרגש? נשיקות וסופ"ש מקסים!!!

10/12/2010 | 09:53 | מאת: מאיה

נראה לי שאם קשה בתחילת ההריון עם אחד אז על אחת כמה וכמה עם שניים עם ההורמונים המשתוללים. קטן עלייך... במהרה תתחילי להרגיש מצויין!!!! אני בסדר, מתחילה להתעגל, מרגישה מצויין טפו טפו, חוץ מקצת כבדות..נהנית מכל רגע!!!! סופ"ש מהנה מותק ושנשמע רק בשורות טובות

09/12/2010 | 15:07 | מאת: sloda

בנות יקרות אני בת 28. אני ובן זוגי מנסים 7 חודשים. ללא הצלחה כרגע.פרופיל הורמונלי תקין. זרע מצוין. הביוץ קצת לא סדיר אבל מגיע(לפי בדיקה ביתית). עד כה כלום! אני מיואשת והרופאה שלי המקסימה-ד"ר בירן(ממרפאת "בריאה") הציעה לי להתחיל בטיפול. בעלי עוד לא שלם עם זה. אני ממש כואבת וקשה לי עם זה. בעיקר לאור העובדה שאני גננת וכל היום מטפלת באוצרות של אחרים. ומה עם אוצר משלי? בנות תעוצו לי...

09/12/2010 | 17:44 | מאת: דנה

היי, ראשית כל ליבי איתך, מאחלת לך שהתקופה שלך תהיה הכי קצרה שיש! אני כבר 8 חודשים בטיפולים ועדיין כלום. ניסנו טבעי במשך שנה ואז החלטנו לפנות לטיפול. בעניין הטיפולים, השד ממש אבל ממש לא נורא .. את ההחלטה את צריכים לקחת שניכם יחד, תנסי לכשנע את בעלך שהסיכוי גדל פי כמה וכמה לילד בזמן טיפול. אל לך לכאוב , יש לי מלא מכרים שניסו תקופה ולא הלך ואחרי זמן מה זה בא, הרי זה חייב לבוא :) את הטיפולים רק את עוברת פיזית אולי זה ירגיע אותו אם תספרי לו ... אני הייתי מציעה לך להקשיב לעצת הרופאה שלך ... לעיתים אנשים בלי בעיות הורמונליות וזרע נקלטים תוך כדי הטיפולים באופן טבעי , כך שיכול לקרות נס :) שיהיה לך בהצלחה בכל אשר תבחרי

09/12/2010 | 18:36 | מאת: קרן החדשה

כולנו מבינות את התסכול שלך. במידה מסוימת. ההתחלה היא דווקא הכי קשה כי בדרך כלל היא נופלת ללא שום הכנה, כשמצפים שהכל יילך ממש חלק וקל. בטח בגילך. לגבי ההחלטה על התחלת טיפול, זה באמת רק בידייך. את מאוד צעירה ושבעה חודשים זה לא כל כך הרבה זמן (גם אם זה מרגיש כמו המוןןןןןןן זמן ואכזבות). בהנחיות היבשות, הרופאים בכלל לא אמורים להתחיל בירור בגילך לפני שנה של ניסיונות. אני לא אומרת את זה כדי להרתיע אותך מלבקש עזרה כבר, חלילה, אלא רק כדי לתת פרופורציות. יש זוגות שלוקח להם קצת יותר זמן להיכנס להריון, וזה בסדר וזה טבעי. מצד שני, היות שהמצב מטריד אותך, טוב שעשית כבר בירורים בסיסיים (אני, אגב, עשיתי אותם כבר אחרי שלושה חודשי ניסיון, אבל אני בת 39 ובאמת אין זמן לבזבז). מצוין שהפרופיל + זרע תקינים. אבל מה כוונתך לגבי הביוצים? אם תסבירי קצת יותר, אולי נוכל לייעץ יותר. האם עשית מעקב זקיקים על מחזור טבעי? זה יכול לתת תמונה חשובה לגבי מצב הביוצים שלך + עובי הרירית סביב הביוץ, שזה נושא מאוד חשוב לקליטת הריון, ופרופיל הורמונלי לא מזהה בעיות ברירית. אישית, למרות שזה שלב קצת לא נעים, אני הייתי ממליצה לך להתקדם מכאן לצילום רחם. הצילום מאתר חסימה בחצוצרות, שהיא אחת הסיבות הדי נפוצות לאי פוריות בגיל צעיר כאשר אין בעיה הורמונלית או בעיה בזרע. הבדיקה עצמה לפעמים גם פותרת את הבעיה, ומיד אחריה נכנסים להריון (אם הבעיה היתה חסימה מכנית בחצוצרות). ואם גם שם לא תימצא הישועה, השלב הבא הוא הזרעות, שזה באמת לא קשה במיוחד. רק שחבל להתחיל בהזרעות לפני צילום רחם, כי אם יש חסימה אז ההזרעות הן "על ריק", ורק מגבירות בינתיים את הלחץ והחרדות. מקווה שעזרתי

09/12/2010 | 19:12 | מאת: sloda

ביום ה21 למחזור: עובי רירית הרחם:5.3 מ"מ כתוב רירית סדירה. נוזל דוגלס: מעט נוזל. גודל זקיק שחלה ימינית:10 מ"מ. שחלה שמאלית: זקיקים קטנים מרובים. היא נתנה לי לעשות בדיקה ביום ה14,16 ו21. המחזור החודשי שלי נמשך42 יום בממוצע. ולפי הבדיקת ביוץ שעשיתי ראיתי שביום ה28 2 קווים. מה דעתכן? תודה על העזרה

שלום בנות, יש לי תור לצילום רחם במכבי אצל ד"ר טוגנדרייך בשבוע הבא ביום חמישי (16 לדצמבר) אני ממש לא בטוחה שאני אספיק להיות אחרי מחזור, כי רק היום, אחרי בטא שלילית ביותר, אני מפסיקה עם תמיכה של אנדומטרין, ככה שאם אמור לקחת 2-4 ימים לקבלת הווסת , אני עלולה לפספס... האם יש מישהי עם תור לשבוע של ה - 19-23 לדצמבר שמעוניינת להחליף לתור מוקדם יותר? אם כן, תשלחו לי מסר וננסה להחליף מול מוקד זימון תורים של מכבי...

09/12/2010 | 20:02 | מאת: נועה

אני לא יודעת אם אחת הבנות פה מתוכננת לצילום רחם, אבל לפי מה שהבנתי אחרי שמקבלים את המחזור אפשר לעדכן את התור לפי יום המחזור. בהצלחה!

09/12/2010 | 20:32 | מאת: שולי רולי

ניסיתי היום לברר אם התפנה משהו לשבוע הבא, כרגע הכל מלא, אני מאמינה שזה דברים שמתבטלים ברגע האחרון לפעמים, אבל צריך את המזל להתקשר בזמן הנכון :) אני עדיין מקווה שאולי אקבל עד שבת ויהיה דימום של חמישה ימים בדיוק או משהו... כשאומרים שהצילום צריך להיות חרי המחזור הכוונה אחרי הדימוד העיקרי? אני שומרת טהרה ולכן מודעת מאד גם להכתמות שיש עוד יום אחרי, (עד שיוצאת בדיקה נקיה לגמרי) אני צריכה לשים לב גם לאלו? או שמספיק שבניגוב כבר לא יהיה דם? סליחה על הפירוט :) תודה

09/12/2010 | 11:38 | מאת: מור

תנוחי!!! את נחה? את לא נחה?@#!@ לנוח מיד... יש לך שם שניים :-) כבר התרגלת לרעיון? תשמרי על עצמך בבקשה! זה הכי חשוב עכשיו! הדימום הזה היה צפירת הרגעה. תתיחסי אליו. בכל מקרה, אני מאושרת בשבילך שהכל תקין וצילי וגילי מארחות חברה אחת לשנייה ביחד. זכרת נכון! אני לפני החזרת וקפאים. פעם ראשונה שיש מוקפאים. והרופא שלי החמוד שבביקור האחרון אצלו שבוע שעבר הגדיר אותו "אתגר"... החליט לעשות פעמיים פיפל החודש ביום ה-21 וה-28 ולאחר המחזור הבאה לעשות החזרת מוקפאים + הזרעה על בסיס ביוץ טיבעי. בקיצור יוצאים למלחמה. ואנחנו ננצח :-) שיהיה אחלה יום לכולן!

09/12/2010 | 11:39 | מאת: מור

התכוונתי הגדיר אותי אתגר...

09/12/2010 | 12:07 | מאת: נועה

נשמע שהמפקד שלך אכן הכין טקטיקת קרב רצינית הפעם! לדעתי - אין מצב שלא יקלטו לפחות אחד! (מי יודע? אולי גם עוד?) כן כן, אני מורידה הילוך, אבל לא אחזיק מעמד לגמרי... אם לא אעשה יוגה אפילו קצת ורסטורטיבית אני אתחרפןןןןןן. לא, עדיין לא קולטת שיש שם שניים חוץ מהעובדה שאני לא מסוגלת לאכול כמעט וכבר נשרו ממני 2ק"ג... ואין הרבה ממה... יקח לי הרבה זמן להפנים. טוב שהריון זה דבר ארוך! נשיקות יקירה וצאי לדרך כדי לכבוש ולנצח!!!!!

09/12/2010 | 11:12 | מאת: דנה

הי, אני בת 36.5. מבייצת תקין ופרופיל הורמונלי תקין. אנחנו מנסים להיכנס להריון 3 חודשים. בעלי (42) עשה בדיקת זרע אך עדין אין תוצאות. קיבלתי הפניה לצילום רחם מפאת גילי (הרופא אמר שחבל לבזבז את הזמן). הבנתי שישנם סיכונים לבדיקה ואני מתלבטת אם זה לא מוקדם מידי.

09/12/2010 | 12:11 | מאת: נועה

וברוכה הבאה אלינו, מקווה שלפרק זמן קצרצר מאד תהיי בצד המטופלות ומהר תעברי להריוניות! דבר ראשון, טוב שעושים בדיקת זרע. דבר שני, לנסות 3 חודשים זה די מעט כדי להתחיל להלחץ. אחרי שתקבלו את תוצאות הזרע אפשר יהיה לדעת קצת יותר לאן הרוח נושבת. את מציינת שאת מבייצת תקין, לפי מה? ביצעת מעקב ביוץ? עשית אולטרא סאונד + בדיקות דם למצוא ביוץ? בעיקרון צילום רחם עושים כדי לשלול בעיות, אין בו סיכון כל כך גבוה. אם את מרגישה שעדיין מוקדם את יכולה להמתין, אבל חשוב לדעת שאכן הביוץ שלך קורה באופן תקין ומלא ע"י מעקב של אולטרא סונד ובדיקות דם. שיהיה בהצלחה גדולה!!!!

09/12/2010 | 06:51 | מאת: חדשה כאן

בננות, אני חדשה כאן ומעוניינת להצטרף לחיזוקים שלכן כאן. אני אחרי החזרת עוברים מוקפאים(ביום ב' האחרון) שאלתי היא מתי מתחילים להרגיש משהו אם בכלל, בחילות או כל תסמין אחר? אשמח לתגובות ומקווה להתקבל פה בזרועות פתוחות

09/12/2010 | 12:14 | מאת: נועה

קודם כל התקבלת בזרועות פרושות לצדדים!! אנחנו נוטות לא להתייחס לשום סימנים כבודקי המצאות הריון או שלילתו.... שום סימן שבעולם לא יכול להגיד בוודאות שאכן זה הריון. יש כאלו שלא ירגישו כלום ויש כאלו שירגישו כל מיני תופעות. הכי בטוח - לחכות לבטא. עם כל ההתשה שכרוכה בכך! את מוזמנת לשהות פה אתנו וננסה לעזור לך להעביר את הזמן! בהצלחה!!!

09/12/2010 | 03:17 | מאת: ענת

התחלתי לחפש סימנים להריון לבדוק כל פעם שלא קיבלתי מחזור אבדתי את הסבלנות עוד 8 ימים בדיקת בטא נראה כמו 8 שנים אם אני אעשה בידיקה ביתית זה יראה משהו... אבל בעצם אני לקחתי חצי אוביטרל אוףףף לילה טוב

09/12/2010 | 12:16 | מאת: נועה

כבר ענית לעצמך על הכל... 8 ימי החנוכה נגמרו, אז גם 8 הימים שנשארו יגמרו! מבטיחה לך... נסי להתעסק כמה שפחות בעניין, תמצאי לך תעסוקות שכל הזמן רצית לעשות ולא הגעת אליהם, צאי לסרטים, בתי קפה או כל דבר שיסיח את דעתך! אנחנו איתך &&&&&&&&&&&&&

09/12/2010 | 16:18 | מאת: ענת

כמו שאת מאיטה את הקצב גם אני ממש יש לי זמן לסרטים ובתי קפה חחחח סתם הלחץ משגע נוו שיגיע הזמן

08/12/2010 | 20:26 | מאת: דורה

09/12/2010 | 00:36 | מאת: אביגיל

אוי דורל'ה ...איזה כיף, בדיוק נכנסתי לעדכן ןלשאול כמה שאלות - ופתאום ראיתי אותך פה צצה ראשונה ושואלת אותי - איזו טלפתיה !! אז כן, באנו למשיח אני ובן זוגי, לא בהתלהבות כל כך גדולה, וגם קצת רגשי מצפון על ברקו, שאני כל כך אוהבת. בכל אופן חיכינו שעות,בין מלא בנות שיושבות ומחכות ומזכירות קצת עצבניות. שם היחס לא ישיר מהרופא כמו אצל ברקו.הכל עושות המזכירות, הלבורנטית שיש לו במשרד עשתה לי אולטרסונד , וקודם כל קיבל אותי בנו, עשה לי גם בדיקה בעצמו, ואז פשוט התחיל לשאול מיליון שאלות- יש לציין ממש יסודיות. רק אחרי שעה בערך נכנסנו למשיח בכבודו ובעצמו, שלצידו בנו מעדכן אותו בקייס שלי. אני הייתי בטוחה שהוא ישלח אותי הביתה אם הצעה לתרומת ביצית. אבל לא!! אני קודם כל ישר אמרתי לו שאני באתי לכאן כי אני מאמינה שחייבת להיות שם הביצית הזו שתביא לי הריוןבריא. הוא נדהם ואמר "אני שמח שאת מאמינה אבל אני חייב לומר לך א הסיכויים" בחיוך ונועם. ואני עניתי - אני כבר יודעת על הסיכויים. בקיצור. פטפטנית שכמוני. הוא כבר הציע טיפול שונה. תחילה הוא הציע את הפיפל, וכבר עשה לי את זה במקום- כי אני כבר לפני מחזור ורירית שלי מוכנה - ואמר שזה מעלה טיפה את הסיכויים. מרוב שהייתי מבולבלת, הוא הסביר אבל לא ממש הבנתי מה זה. אז אשמח אם תוכלי את או נועהל'ה להסביר לי מה זה בכלל הבדיקה הזו, שהיא כאבה לי כל כך. וזהו עשה לי פרוטוקול על ביוץ טיבעי. הרושם הוא - שאין ספק שהמשיח הזה בהחלט מה שאומרים עליו..הוא ראה הכל, עשה הכל ונראה שהוא פשוט יודע - כך אני לפחות מקווה !! לי נותר רק לומר שהפעם זה חייב להצליח..חייב!!! זהו יקירותיי - לילה נפלא ואופטימי!!!!

09/12/2010 | 03:06 | מאת: ענת

אני לא מכירה את משיח אבל לפי מה שרשמת ניראה לי יסודי הרופאים מאמינים שהפיפל מגביר את סכויי ההצלחה גם לי עשו את זה בהצלחה

09/12/2010 | 09:25 | מאת: קרן החדשה

היי אביגיל, שמחה לשמוע שמשיח נסך בך אופטימיות. לפי מה ששמעתי, הוא באמת נחשב הגורו של המקרים המסובכים. לא עברתי פיפל, אבל במקרה בדיוק חקרתי את זה השבוע אחרי שהאפשרות עלתה גם אצלי, אז אכתוב לך על קצה המזלג מה זה. אם תבדקי באינטרנט, תמצאי הרבה חומר. ובעיקר תכניסי את המלים "דוקטור, עשה לי פיפל" (או משהו כזה) ותמצאי כתבה מלפני כמה שנים ממוסף הארץ על השיטה, שהיא לדעתי התחילה את ההיסטריה סביב השיטה. אז ככה: פיפל במקור הוא שיטה לביופסיה של רירית הרחם, אצל נשים שיש אצלן חשד לסרטן הרירית (לא להיבהל!), אבל באופן מקרי לפני כמה שנים רופאים גילו עלייה בלתי מוסברת בהריונות אצל נשים שעשו להן את הביופסיה הזאת. ולעתים מדובר בנשים שבמשך שנים ארוכות ארוכות של טיפולים לא הצליחו להיכנס להריון.הסתבר שה"גירוד" הקטן שעושים לרירית משפר באופן כלשהו את סיכויי ההשרשה. מאז התחילו להשתמש בשיטה - שעדיין נחשבת ניסיונית, ואין לה מה שנחשב להוכחות מדעיות -בטיפולי פוריות, בעיקר על תקן של "לא יועיל, לא יזיק". למיטב הבנתי, מקובל בדרך כלל להשתמש בשיטה אצל נשים שיש להן בעיית השרשה מוכחת, כלומר כאלה שאחרי כמה החזרות של עוברים "טובים" לא נקלטו, אבל יש רופאים שעושים את זה כמעט כשגרה כי העדויות מהשטח טובות, אומרים :-)

09/12/2010 | 12:23 | מאת: נועה

אז קרן הסבירה לך בפרוטרוט מה זה פיפל. הכל נכון. זה בעצם "חריש" של הרירית וטוענים שלאחר מכן היא מתחדשת בצורה טובה יותר. נכון שהוא נראה כמו דרדק קטנטן עב כרס המשיח?? מאד לא מסתדר השם שיצא לו עם המראה שלו...חחח אין ספק שהוא ראה ועשה כבר באמת הכל. הוא מהגברדיה הותיקה של רופאי הפריון במדינתנו! ומעכשיו מהרגע, אני מתחילה להחזיק לך את כללללללללל &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& שיש לי!!!!! (וואי וואי וואי, עוד מעט יהיו לי 30 אצבעות ידיים בגוף אחד... אמא'להההההה) נשיקות גדולות והלוואי שזהו זה!!!!!

08/12/2010 | 19:20 | מאת: לי

אני מרגישה מצויין, הלכתי לעבודה כרגיל, חדר כושר, ופשוט לא אתן לעצמי להכנס לעצבות, לא מוכנה! הייתי אצל ד"ר גונן, את המוקפא שנותר יחזירו בטבעי, ונקווה שייקלט, ואם לא ... אז עוד טיפול, השד לא כ"כ נורא... אוהבת את כולכן, ושוב תודה על התמיכה והעידוד, בהצלחה לכולן.

08/12/2010 | 19:49 | מאת: נועה

כל הכבוד!!! אין לי ספק שהעובר הקטן בפריזר מחכה ליום שיפגוש אותך!!!!! (ואני אצעק לו חזק מאד שלא יעיז לעשות בעיות!) לילה טוב!

08/12/2010 | 20:33 | מאת: דורה

אני מורידה בפנייך את הכובע הווירטואלי שלי. איזה כוחות!!! כל הכבוד על הגישה. את צודקת. זה היה טיפול ראשון, עוד אחד, ועוד של מוקפא, ועוד על בסיס טבעי- באמת שהשד לא נורא כל כך. וכדי לעודד קצת- אז הפרעושית שמסרבת עכשיו להרדם היא מוקפאת למהדרין. כיפק למוקפא החמוד של לי!!!!!! היייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!! שיהיה לילה מקסים! דורה.

08/12/2010 | 15:48 | מאת: שרית

ראשית נועה - שמחתי לקרוא את הבשורות המשמחות, תשמרי על עצמך, לא להשתולל יותר מידי :) שימשיך תקין, משעמם ויסתיים בזמן בע"ה בידיים מלאות, אמן! דורקה - מאחלת לפרעושית ואמך רפואה שלמה, תמיד כיף לקרוא את ההודעות שלך, את מדהימה! שיהיה לך חג אורים שמח, ובכלל חיים מקסימים... נשיקות וחיבוקים שרית

08/12/2010 | 19:54 | מאת: נועה

תודה תודה ומאד אשתדל, קצת קשה לי להיות "ילדה טובה" אבל אני אשתדל... שיהיה גם לך ולכל המשפחה השמחה יום אחרון שמח מאד של חג מלא אור!! אוהבת מאד!

08/12/2010 | 20:44 | מאת: דורה

מצויין שאת מתרה בנועה להיות קצת יותר ברלקס. כולנו צריכות לנדנד לה, אנרג'ייזרית שכמוה. (-: הפרעושית תהייה בסדר, פשוט כי אני לא מקבלת שום אופציה אחרת! ואמא, את יודעת, אמא שלי ילדה אותי בגיל 27, היא חשבה שזה כבר קצת מאוחר. מצחיקה שכמוה. כזו אמא צעירה. והנה, שתינו כבר לא צעירות... נשיקות }}{{ וגם נשיקה מתוקה ורכה לפשושית המקסימה שלך.

אז ככה... הייתי מאוד עצובה בצהריים, לא הפסקתי לבכות, הלכתי לישון, אבל... קמתי משום מה ..חזקה ונחושה לא לוותר, גם בעלי המקסים תומך ומעודד, אבל אין ויתורים עד אשר יבוא האושר הקטן היו לי כאבי בטן כבר בצהריים, שקמתי הבנתי שהמחזור צריך לבוא ואכן כך הוא בא, כבר קבעתי תור למחר אחה"צ לד"ר גונן( למי שמכירה) אני מטופלת אצלו,ונקווה לטוב... תודה לכולכן על העידוד והתמיכה, איזה כייף שיש את הפורום המקסים הזה לילה טוב ובשורות טובות לכולן

את ההודעה מעכשיו, עם הכוח והנחישות והחוזק. ואני כל כך מתרגשת ומעריכה אותך. כל כך כל כך כל כך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אז שיהיה לילה נהדרררררררר ושזה יהיה המחזור האחרון שתראי עד אחרי הלידה וההנקה. טפוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו זהו!

08/12/2010 | 19:26 | מאת: לי

תודה על התמיכה והעידוד

08/12/2010 | 00:38 | מאת: ענת

תחילה חיבוקי וכל הכבוד על הגישה בהצלחה בטיפול הבא אנחנו כאן במלחמה עד שנכבוש את ההריון אין פה דגל לבן רק דגל מנצח

08/12/2010 | 19:25 | מאת: לי

שולחת חיבוק בחזרה, תודה

08/12/2010 | 08:31 | מאת: נועה

כל הכבוד על העמדה והנחישות!!!!!! ככה תכבשי את היעד ובקלות! רק לידיעתך: מי שכבר מגיעה לפה לא יוצאת בלי ילד על הידיים! זה אולי פורום למטופלות פריון, אבל ההריוניות שלנו נשארות ואפילו היולדות! אז שיהיה לך ברור שגם את הולכת להיות אחת מהן! אוקי????? יום נפלא!!!

08/12/2010 | 19:22 | מאת: לי

בטח שאני אשאר כאן גם אחרי, אתן כאלה מקסימות, איך אפשר לעזוב?:)

08/12/2010 | 16:25 | מאת: דנית

איזה יופי שאת כבר בגישה כזאת. מנסיון של אחת מאוד לא אופטימית, כשכן נכנסתי לגישה אופטימית הצלחתי להעביר את הטיפולים בהרבה פחות סבל. שיהיה בהצלחה!

08/12/2010 | 19:23 | מאת: לי

מתכוונת להשאר בעמדה שליולא לוותר, תודה

07/12/2010 | 22:19 | מאת: נועה

צילי וגילי מתופפים להם בנחת... נצפתה המטומה (שטף דם) לידם, נתנו לי על הראש להוריד הילוך בטירוף חיי, להוסיף עוד תמיכה ולבוא יום ראשון לעוד א"ס. רווח לי. תודה יקירותי על כל האהבה והעידוד! לילה טובבבב

07/12/2010 | 22:52 | מאת: דורה

צילי וגילי ילדות טובות, פווווווווווווווווווווו. אז אחרי שאני רגועה אני חייבת לחזור לעבוד, ות'אמת, זה פחות מעצבן אותי עכשיו אחרי החדשות שלך! אה, וגם סוף סוף למקלחת. }}}{{{ענקיווווווווווווווותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת להוריד הילוך, לנוח, ושיהיה לילה רגוע וסופג המטומות. (המטומה, הממםם, זו מילה שנשמעת יותר גרוע מכמה קללות שאני מכירה, ואני דווקא מכירה...)

08/12/2010 | 08:29 | מאת: נועה

צילי וגילי בגרסת ביאליק? באמת שתיים ולא שניים ולא אחת ואחד???? מקווה שלא עבדת מעבר לחצות! המטומה נשמע לי תמיד קשור לטמטום.... יאללה, יום נפלא, רגוע ושקט! אמןןןןןןן!!!! לאב יו לוטססססססססס מיי דירסט דורקי!

07/12/2010 | 23:01 | מאת: אביגיל

יאללה קדימה מסיבה של תיפופים !!!!!(-:

08/12/2010 | 08:28 | מאת: נועה

אסרו עלי להשתולל כל עוד יש דימום...

08/12/2010 | 00:29 | מאת: ענת

תחילה אז יששששששששששששששש תחילה את שוכבת נחה ?הריון תאומים זה לא דבר פשוט ותורידי הילוך לא לשלישי ולשני לנוטרל עשיתי בדיקת דם והפרוגסטרון הראה 311.4 שזה גבוהה אמרו לי אצל הרופא שזה תקין ושנית בלוטת התריס גם גבוהה 6.5 נדמה לי עם לא היתה השרשה הפרוגסטרון יורד? או שזה מראה על רמת התמיכה? שיהיה לך לילה טוב וחלומות פז

08/12/2010 | 08:26 | מאת: נועה

בוקר, לא שוכבת.... אין לי זמן לכאלה... אצלי להוריד הילוך זה לא לשחות כמה ימים ולעשות יוגה של בני 100 במקום של בני 14... אין מצב שאני אשכב, לפחות לא כרגע! לגבי הפרוגסטרון באמת נשמע גבוה ויפה אבל זה לא יכול להעיד בכלל על הרמות ברחם או על מה קורה ברחם. רק בטא תגיד לנו... מתי הבטא?? לא יודעת ערכים של בלוטת תריס, אבל אם היא לא מאוזנת את חייבת לאזן אותה איכשהוא. שיהיה יום מקסים!!!!!

08/12/2010 | 06:58 | מאת: אופטימיתמשהו

אני באמת שמחה שהכל הסתדר. אתמול נכנסתי וראיתי שהיית בלחץ וגם אני נלחצתי וחיכיתי לתשובה ממך. אני ממש שמחה ונמשיך להיות עם היד על הדופק ונקווה שהפצפונים יהיו בסדר. תפילות עוזרות- רק תבקשי ןמישהו למעלה ידאג לך (אני לא יודעת אם את מאמינה, אני יודעת שאני ביקשתי ל הזמן ועדיין ממשיכה לבקש שהכל יהיה בסדר) שמרי על כוחותייך והכל יסתדר.... ממשיכה להחזיק לכולנו פה אצבעות- נשיקות יקרה

08/12/2010 | 08:27 | מאת: נועה

אם לא הייתי מתפללת לא הייתי מקבלת לא ילד ראשון ולא הריון עכשיו...חחח. הוא שומע את התפילות שלי יותר מדי טוב חחח טפו טפו טפו! תודה על כל האהבה!!!!!

08/12/2010 | 16:23 | מאת: דנית

כמה מרגיע לשמוע! זה באמת מלחיץ כל הדבר הזה, הא? איך הדימום? הפסיק? הרופא אמר לי לבוא רק בעוד שבוע ל US. מצד אחד אני במתח נוראי אבל מצד שני מעדיפה לא לעשות מוקדם מדי ולהתאכזב. כיף לך שאת כבר אחרי... תרגישי טוב

08/12/2010 | 20:01 | מאת: נועה

האמת היא שיותר ביאס אותי מהלחיץ אותי, בעיקר כי ככה התחיל ההריון שלי עם הגדול. אז קיוויתי בפנים שהכל בסדר, וסתם לא נעים לדמם שלא לצורך... עכשיו כבר נרגע כמעט לגמרי. גם הגברנו תמיכה. כל הכבוד על הסבלנות לחכות עוד שבוע, אני הייתי מתפחלצת. אבל אם הכל בסדר ואת מרגישה טוב אז אין מה לדאוג. אני בטוחה שהיצור הקטן של חי ומתחיל לתופף לו בקצב! (ומי יודע? אולי גם לך יש איזה שניים חמודים???) התחיל לי גם חוזר חשק אדיר לשום צורה של אוכל... תזכורת לכך שהכל אמיתי ולא חלום... נשיקות ותחזיקי מעמד!!!!

08/12/2010 | 16:24 | מאת: מיטל

אני מה זה שמחה בשבילך שהכל הסתדר וההריון ממשיך באופן תקין מיטל

08/12/2010 | 20:04 | מאת: נועה

מה שלומך? ספרי מה התכנית כרגע? קצת הלכתי לאיבוד ואת קצת נעלמת לי...

09/12/2010 | 08:46 | מאת: קומפקטית

איזה יופי של חדשות על הבוקר !!!

09/12/2010 | 12:24 | מאת: נועה

09/12/2010 | 17:48 | מאת: דנה

השתלדתי לא להכנס לפורום בזמן האחרון אבל אני םשוט מאשרת עד הגג בשבילך! פשוט תענוג, יש אלוהין בשמין והוא פשוט מפצה על כולף על כל הזמן האבוד, הטיפולים החודרניים, החטטנות של האנשים והכי הכי חשוב לגרום לך להיות מאושרת! בא לי לצעוק מרוב שמחה אז רגע : אאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה מזל טוב כפול 2 !!!! שתסיימי אמן ביידים מלאות ובריאות ושיהיה לך הריון משעמם רצח!

09/12/2010 | 20:18 | מאת: נועה

תודה רבה יקירתי!!! אמן ואמן ואמן! מה שלומך בימים אלו?? נעלמת קצת... עדכון בבקשה!!!!

07/12/2010 | 20:44 | מאת: סתיו

מה זה הזריקה שנקראת צטאוטריד? ומאיזה יום של מחזור לוקחים אותה?

07/12/2010 | 22:17 | מאת: נועה

צטרוטייד זה סוג של הורמון מדכא, והוא מופקד על כך שלא תבייצי לפני הזמן. מתי לוקחים זה תלוי באיזה טיפול את עוברת. את בהזרעות? IVF? אם IVF - טיפול ארוך או קצר? לילה טוב

07/12/2010 | 23:29 | מאת: דורה

אני השתמשתי בצטרוטייד. זהו מדכא ביוץ, כמו שנועה כתבה לך, אבל, ככל הידוע לי משתמשים בו אך ורק לקראת הביוץ ולא לאורך כל הטיפול. משהו כמו חמישה ימים לפני השאיבה. פחות או יותר, בעצם לא יותר אם אני לא טועה. סתיוקי, אצל מי את מטופלת?

07/12/2010 | 14:19 | מאת: לי

עשיתי היום בטא ראשונה, טיפול ראשון, החזרה של אחד ראשון( יש עוד אחד מוקפא), והבשורות לא טובות, לא מפסיקה לבכות, כ"כ עצובה ,

07/12/2010 | 14:57 | מאת: נועה

קודם כל חיבוק גדול חם ואוהב. כי אין דבר שמשתווה לאכזבה הראשונה (וכולי תקוה שזו גם האחרונה). זה כואב ומאכזב ברמות שאי אפשר לתאר למישהי שלא היתה שם. לא יודעת אם ינחם אותך העובדה שכולנו פה חווינו על בשרנו את מה שאת חווה כרגע, אבל מבטיחה לך שבקרוב מאד תעברי לצד השני של החוויה והיא תגיע מהר יותר ממה שאת מצפה! תני לעצמך לשחרר את הדמעות, תני לרופא הטוב מכולם - הזמן - לעשות את עבודתו ותראי שעוד יום יומיים תקומי עם כוחות מחודשים ותצאי לדרך חדשה. לפחות יש לך ארטיקון חביבון שמחכה לך ולא תצטרכי לעבור שוב בזמן הקרוב עוד תהליך כזה ארוך. שולחת לך הרבה הרבה אהבה!!!!

07/12/2010 | 17:47 | מאת: דנית

השלילי הראשון הוא קשה ביותר, תולים המון תקוות ואופטימיות ואז הכל מתרסק בשניה אחת. מקווה שעוד כמה ימים תצליחי להתעודד ולמצוא מחדש את התקווה והכוחות להמשיך. לפעם הבאה מוצלחת!

07/12/2010 | 19:52 | מאת: אביגיל

כל כך מבינה ...אנחנו היום באותה סירה. אני מקווה שהסירה הבאה שנשוט בה תביא אותנו ליעד טוב יותר !!

07/12/2010 | 23:15 | מאת: דורה

מה אוכל להגיד שיקל עלייך? אני חושבת שלא הרבה. יכולה להציע לך חיבוק ענק, יכולה להגיד לך שאני מבינה אותך כל כך, ובעזרת השם, החמוד המוקפא יהיה זה שיעשה את כל ההבדל. לדעתי זה אבל לכל דבר, הבטא השלילית. ופעם ראשונה היא באמת כל כך מרה ושורפת. והלוואי שזו תהייה הפעם הראשונה והאחרונה שתשמעי: בטא שלילית. ((((((((((((((((())))))))))))))) דורה.

היום הלכתי בשעה טובה לעשות בדיקת בטא - כולי במתח והתרגשויות ופחד. דרך אגב - מה בכלל אמורה להיות הבטא - 10 ומעלה - וזה אומר הריון? אני לא ממש יודעת ..עכשי כבר 1400, ואין לי עדיין תשובות - האם אני אראה את זה באתר - או מתקשרים אליי איך זה הולך בכלל במכבי ??? פעם ראשונה שהגעתי לשלב הזה ואני קודם כל מודה!! ...ועכשיו עוד קצת ואני מקווה שאתבשר לטובה. כל צעד בעיתו...החשש, מסתבר לא עוזב אותנו גם אחרי התבשרות על הבטא, לצערנו, אבל שלב שלב בנות וננצח את כל התהליך - כולנו!! עכשיו הכל נתון בידיו של הגדול מלמעלה - ולא נותר לי אלא לשחרר קצת. היום אני מתפללת למען כולנו. שיהיו בטאות חיוביות, שיהיו הריונות תקינים עם לבבות שלא מפסיקים לפעום,שיהיו שאיבות והפריות מוצלחות.. אלוהים , אנא תן לנו ילדים בריאים - אמן ואמן !! יום של בשורות טובות , ניסים ונפלאות!!

07/12/2010 | 14:59 | מאת: נועה

מכל הלבבות שיש לי (ואני מקווה שאני עדיין ברבים...) מאחלת לך שהפעם את מנצחת את כל הסיכויים!!!!!!!!!!! מצטערת שברח לי מהזכרון החולה שלי כרגע את היום החשוב כל כך הזה... קצת מרוכזת בענייני... סליחה... מקווה לחזור הערב לבשורות שנס חנוכה יראה קטן לעומתן! אוהבת אותך המון!!!!

07/12/2010 | 17:46 | מאת: דנית

מה קורה? יש עדכון? דואגים לך פה.

07/12/2010 | 18:47 | מאת: נועה

אם עשית את הבדיקה במכבי היא צריכה להגיע הכי מאוחר ב 18:00... יש חדש והוא לא משהו?

07/12/2010 | 19:50 | מאת: אביגיל

אין בטא, אין הריון, אין נס חנוכה - יש עצב ואכזבה רבה - מה שמוזר זה שאין גם דמעות, כנראה כבר מורגלת לאכזבות. הפרטנר שלי היה פה לצידי, ביחד ציפינו לבשורות טובות, נכנסתי לאתר של מכבי,ראיתי את התוצאות, ותוך שברירי שניות כל ההתרגשות הפכה לאכזבה גדולה שאין כמוה. לא יודעת איך זה - אבל מכל נסיון מר כזה, אני יוצאת יותר נחושה ועקשנית - וזה עדיין לא הזמו לוותר- היתה התקדמות אדירה בפעם האחרונה יחסית אליי כמובן, ומקווה לטוב. מחר, אני הולכת לחוות דעת נוספת - פרפסור משיח. אני הכי מאמינה בברקו, אבל, אני כך כך אובדת, וחושבת אולי רופא אחר יראה טיפול אחר, אני כבר לא יודעת, אני רק מאמינה שאני חייבת לעשות הכל ..הכל ..וחודש הבא אני הולכת לזיידמן. אני מקווה שהקופה תאשר לי עוד טיפול , לאור זה שאני לא ממש מגיבה טוב וכל זה ...ברקו גם מקווה שיאשרו ..הוא לא ממש נראה אופטימי. כל כך קיויתי שלא אצטרך להגיע לזה...אבל החיים זה כנראה לא תמיד תוכנית כבקשתך. מה שנותר לי זה להאמין שיש לכל זה סיבה טובה באמת ויום אחד אבין!!

07/12/2010 | 19:59 | מאת: נועה

כל כך כל כך קיוויתי וציפיתי איתך!!!!!!!!!!!!! אביגיל את ענקית! מתוך המצב הזה לצאת נחושה ועקשנית אפילו יותר - אין עליך! אני מאחלת לך שהקופה תאשר, שהפרופסורים ידעו איך להמציא מחדש, ושעיקר העיקרים - יהיה הריון, ולידה וילד בריא ושלם ושלך בידיים של שניכם! מחבקת אותך חיבוק ((((((((((((((((((((ענק ענק ענק)))))))))))))) אני יודעת שאשה שכמוך משיגה כל מה שהיא רוצה בחיים. ואם החלטת שתינוק זה מה שאת רוצה, זה מה שתקבלי!!!!!!

07/12/2010 | 23:23 | מאת: דורה

אוי, כל כך אוי. את צודקת מאד לדעתי בזה שהיתה לך התקדמות אדירה ושלכן, זה ממש לא הזמן להתייאש. אדירת כוחות שכמוך! ממש כך! מחכה לשמוע מה אמר המשיח. אבל יותר מזה מחכה לשמוע מה אומר הברקוביץ' ומה אומר הזיידמן. יקירה שלי, ליבי נחמץ, ממש כך. צר לי ועצוב לי איתך. שולחת חיבוק גדול ואוהב (((((((((((((())))))))))))) דורה.

08/12/2010 | 00:52 | מאת: ענת

אני מאמינה משנה מקום משנה מזל בהצלחה מחר לילה טוב

08/12/2010 | 16:29 | מאת: דנית

איזה באסה! כל כך הצטערתי לשמוע שלא הצליח. לשמוע חוות דעת נוספות זה תמיד טוב. אכן, היתה בטיפול האחרון התקדמות יפה, ואני מקווה שלא ירחק היום וזה יצליח. תחזיקי מעמד.

08/12/2010 | 07:07 | מאת: אופטימיתמשהו

ווואהו, את גדולה מהחיים! המילים שלך מחזקות אן את כולן, זה רק מוכיח שאנחנו מין מנצח!! אני שמחה כל כך שאת חזקה. אני זוכרת את עצמי מתחזקת עם כל כישלון ואני חושבת שאת ממש בדרך הנכונה, הדרך המנצחת! בהצלחה מתוקה!

07/12/2010 | 13:23 | מאת: דנה

ברוך ה' נצפו 20 זקיקים בגדלים מדהימים ( החל מ 17 ומעלה ) יש לי שאלה , אמרו לי להזריק היום ומחר 112 גונאל F . יש לי מזרק של 450 בבית , יש בו את האופציה לכוון ל -112 ? ראיתי שיש רק קפיצות של 50 לא ? חייבת עזרה דחוף

07/12/2010 | 14:02 | מאת: קרן החדשה

יש אופציה של 112.5 (זה מה שאני הזרקתי בשתי ההזרעות שהיו לי) אם אני זוכרת נכון (אני לא בבית) זה המינון שמופיע אחרי 75 ולפני 150. כשתזריקי, את צריכה לשמוע שלושה קליקים. בהצלחה!

07/12/2010 | 14:05 | מאת: דנה

עם תיאור הקליקים :)

07/12/2010 | 13:04 | מאת: מאיה

היי בננות!!! טוב, באמת לא עדכנתי פעם קודמת כשרשמתי... אז אצלי ברוך השם הכל בסדר. כבר בשבוע 21, התחלתי להרגיש את הקטנטונת זזה בפנים וזו תחושה מדהימה, אני מתלהבת כל פעם מחדש אבל מצד שני כל כך דואגת שהכל יהיה בסדר. כנראה אחרי הדרך הארוכה שאנחנו עוברות עד להריון המיוחל אנחנו כבר מתרגלות לחשוש.. משתדלת לחשוב רק מחשבות חיוביות!!!! שנשמע רק בשורות טובות כאן אמן!!!!

07/12/2010 | 23:34 | מאת: דורה

אוה, ככה אני אוהבת. עידכונים משמחים כאלו זה כיף ענק! כנראה שכן, שהדרך הקשה הזו שלנו עד להריון גורמת לו לעבור בהרבה מאד דאגות. ואולי גם גודש הבדיקות הזמינות כיום. לא נורא, תתרגלי, את הרי אמא וזה תפקידך, בין היתר, לדאוג. תהני מכל רגע, גם של דאגה. (-: לילה ניפלא, יקירתי.

07/12/2010 | 12:56 | מאת: מאיה

נו מה קורה? מחכה לשמוע שהכל בסדר וששני הקטנטנים שם גדלים אצלך בכיף!!!!! שולחת לך אנרגיות טובות עם מיליון חיבוקים ונשיקות!!!!

07/12/2010 | 15:03 | מאת: נועה

תודה שאת איתי יקירה, דחיתי את התור ל 21:00 בערב כי לא רוצה להעדר לקטנטן יותר מדי... מבטיחה לעדכן! לא יאומן שאת כבר ב 21! הזמן פה עף בטרוף! אין אין אין כמו להרגיש אותם זזים. כשהם קצת יותר גדולים אפשר אפילו לתקשר איתם בתזוזות אברים...חחח זה מאד מצחיק. הוא היה תוקע לי כף רגל החוצה ואני הייתי מחזירה לו אותה למקום אחר. היינו עושים את זה כמו משחק פינגפונג... תהני יקירה שלי מכל רגע. עזבי את הדאגות. הן רק יגדלו יותר כשהיא תצא אליך ותפגשו. אז לפחות עכשיו כשהיא בפנים קחי את זה באיזי! נשיקות

07/12/2010 | 12:03 | מאת: שרית

מחזיקה לך אצבעות, מקווה שהכל בסדר, תעדכני!

07/12/2010 | 15:04 | מאת: נועה

07/12/2010 | 12:03 | מאת: שרית

מה קורה? אצלי מצויין, הקטנה בת יותר מחודשיים, וכבר אני חושבת על זה שצריך לחזור לעבודה עוד פחות מחודש, ממש לא קל.. בעיקר אני מנסה להנות מהזמן שנשאר לי להנות מהקטנה שלי. מה חדש אצלך? מה שלום הפרעושית? ואמא שלך? מאחלת לך חג אורים שמח! נשיקות שרית

07/12/2010 | 23:42 | מאת: דורה

פששששששששששששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כבר בת יותר מחודשיים?!!! יואו, איך שהזמן טס, בחיי שזה מדהים. כאילו רק אתמול כתבת פה על הבטא שלך. בחיי... כן, לא קל לחזור לעבודה, אין לי שום דבר להוסיף על זה, רק לחזור אחרייך שוב, ממש לא קל. והפרעושית היתה היום שוב בבדיקה בשערי צדק אצל רופא העיניים מסתבר שלא עובר כל כך מהר ההרפס הזה. ואמא בסדר, מה לעשות, היא לא נעשית לי צעירה האמא שלי. תודה על ההתעניינות, מקסימה שלי, אין כמוך, אלופה! נשיקות לקטנטונת וחג שמח ומואר.

07/12/2010 | 11:33 | מאת: מאיה

אני בת 42.5 , יש לי ילדה בת שנה וחודשיים מטיפולי הפריה שהצלחתי להיקלט בהפריה הראשונה - עכשיו מנסה להיכנס שוב להיריון ללא הצלחה מרובה FSH מתנדנד היה היולי 9.4 בספטמבר 27 ובאוקטובר 11.4 - לקחתי הורמונים והצלחתי לייצר רק זקיק אחד שנשאב והיו בו 2 ביציות שלצערי הבוקר התבשרתי שהן לא שרדו במעבדה האם נראה לכן שיש טעם בגילי להמשיך לנסות ? יש סיכוי שבטיפולים הבאים אני אצליח לייצר יותר זקיקים? אני בדיכאון ובלחץ היסטרי שלא משאיר לי מקום לנשימה

07/12/2010 | 13:42 | מאת: אביגיל

היי מאיה, קודם כל שולחת לך המון עידודים וכוח. לי יש את אותה בעיה - FSH גבוה - היה 28 - אחר כך 8.3.הייתי כבר בשלושה נסיונות להפריה - בפעם הראשונה לא היו ביציות, אחר כך נשאבו שניים אך לצערי לא הופרו, ובפעם השלישית שוב לא נשאבו ביציות. אבל ההרגשה מאוד אינדיבידואלית - אצלי כל טיפול היה אכזבה אך יחד עם זאת נתן לי כוח לא לוותר, כל עוד הרגשתי שעליי להמשיך לנסות - פשוט המשכתי. וגם הרופא שלי אמר לי, שכל עוד יש לי מחזור סדיר וביוץ סדיר האלטרנטיבה היא להמשיך לנסות כי תרומת ביצית אפשר לעשות גם עוד כמה שנים.והחלטתי שאני לא מוותרת אני ממשיכה - עד שתבוא הביצית הראויה. והנה בטיפול האחרון היתה התקדמות משמעותית - נשאבו שתי ביציות ב IVF על בסיס ביוץ טיבעי ללא הורמונים - והופרתה והוחזרה אחת. והיום בדיוק אני לפני בתא - מקווה רק לטוב.. כשהרופא ראה שהגוף שלי לא ממש מייצר ביציות על הורמונים הוא פשוט עבר לביוץ טיבעי אני בת 40 עוד מעט, יש המון מכשולים בדרך ...יקירתי - הכל עיניין של מחיר - השאלה מה המחיר שאת לא יכולה לעמוד בו - ולפי זה אני בטוחה שתחליטי עד מתי את נותנת לעצמך לנסות ושיבוא הזמן לומר די את תדעי , בינתיים, כל עוד את בספק - תמשיכי לנסות - ולקוות לטוב . תנסי לשלב עם דיקור , תנסי לקחת כמה חודשיפ את ה DHEA , תנסי לומר לרופא שלך אולי לנסות IVF על בסיס טיבעי - הכל יכול לקרות - הכל אפשרי. ואני פה מאחלת לך הצלחה ענקית. ותתעודדי מכך שיש לך ילדה מדהימה שנותנת המון כוחות.

07/12/2010 | 15:08 | מאת: נועה

כבר קיבלת תשובה מאד מפורטת מאביגיל שהיא המומחית לענייני FSH שלנו. רוצה להוסיף ולספר שהיו לנו פה הריונות גם עם FSH 12, וזה לא סוף העולם. מאחלת לך הצלחה גדולה מאד, זה שכבר הרית וילדת זה תקווה מאד מאד גדולה. זה אומר שעשית את זה והגוף יודע את העבודה. מאד כדאי לעבור לטיפול טבעי עם ביצית אחת כמו שאביגיל כתבה לך, בעיקר אם לא מגיבה כל כך להורמונים. בהצלחה גדולה מאד!!!!

07/12/2010 | 15:41 | מאת: מאיה

אקבל את ההמלצות שלכן, ייתכן שאם בעוד סיבוב לא אצליח לייצר עוד זקיקים אלך על הפריה טבעית, בכל מקרה יש לכן מושג איפה קונים את ה- DHEA

07/12/2010 | 09:58 | מאת: רבקה

בהצלחה היום!!!!! מחזיקה לך את כל האצבעות. עכשיו אני אספר לך את הסיפור המלא: בערך בשבוע 6 התחילו לי דימומים. כמובן שרצתי ישר למוקד נשים בוכה ורועדת כי הייתי בטוחה שזהו, נפל ההריון. הרופא שם עשה לי א"ס והוא מסתכל ומסתכל ומסתכל ולקח לו 2 דקות עד שהוא התחיל לדבר. בשלב הזה כבר הייתי על סף היסטריה! ואז הוא אומר לי שהוא רואה שק הריון אחד עם דופק ושק ריק. הדימום לא היה מוסבר אבל לפחות נרגעתי. עכשיו אני חייבת לומר לך משהו, מצטעת על שאני מגעילה אותך. היה לי כזה דימום קולח שכשקמתי מהמיטה של הא"ס הנייר שכיסה את המיטה היה ספוג בדם ועשיתי לו שלולית קטנה על הרצפה. שוב סליחה שהגעלתי. טוב, אז הלכנו הביתה והדימום בא והלך לסירוגין. אחרי יומיים, היה לי כאב נוראי בבטן, מעין התכווצות כואבת מאוד שנמשכה כ- 20 דקות. אחרי שחלף הכאב הרגשתי שוב את הדימום אז הלכתי לשירותים לבדוק. פה עברתי טראומה לא קטנה בגלל מה שראיתי. כשהתיישבתי על האסלה, הרגשתי משהו כמו גוש או טמפון מחליק החוצה, ניגבתי עם נייר ואז נפלט לי גוש אדום שחור בקוטר של 5 ס"מ בערך. הייתי פשוט בשוק טוטאלי. קראתי לבעלי והראתי לו מה יצא. רעדתי והרגשתי מחנק, הקאתי את נשמתי ומזל שבעלי היה שם כי כמעט התעלפתי. נסענו עוד פעם למוקד נשים והפעם בכיתי כל הדרך והייתי בטוחה שזהו נפל ההריון. ואז להפתעתי הרבה הרופא בישר לנו שהוא רואה 2 שקים עם 2 דפקים. עבר שבוע ומשהו מהדרמה הזאת ואז הלכתי לברקו לבדיקת דפקים. ברקו חיפש חיפש וחיפש והכריז על תאומים. שבוע אחרי זה התחדש הדימום אז רצתי לרופא הנשים שלי. חיכיתי בתור יותר משעתיים רק כדי לוודא שהכול בסדר. ואז להפתעתנו הרבה, וזה היה כבר בשבוע 8 הרופא אמר לי שהוא רואה 3 שקים עם 3 דפקים!!! הייתי בהלם מוחלט. אז למרות כל הדרמה והדימומים, השתרשו כל השלושה, וכל אחד בזמנו שלו. לפעמים רואים אותם כמה ימים אחרי בבדיקה נוספת כמו שקרה לי, אז אני מקווה שהעובר הקטן יותר יוכיח לך שגם הוא חזק ויחליט להישאר איתך לכול החיים. מחכה לשמוע ממך בשורות טובות ומשמחות.

07/12/2010 | 10:16 | מאת: נועה

אני זוכרת טוב טוב את כל הסרטים שאת עברת! כולל השחלות המשוגעות שרצו להסתובב! מה אני אגיד לך? כנראה שאנחנו נולדות מראש חזקות כדי שנוכל לעמוד בכל המבחנים האלה... הסיפור שלך ובעצם גם של ההריון הראשון שלי מחזיקים אותי בחיים. אחרת הייתי נופחת את נשמתי אתמול. מקווה לחזור אחה"צ עם בשורות טובות, ושהכל סתמי ולא משפיע בכלל על ההריון! נשיקות יקירה, ותהני מכל שניה!!!! (אגב, מותר לך לנסוע באוטו? אם כן מחכה לך מה ששמרתי לך... :-)

07/12/2010 | 09:49 | מאת: מור

אני בטוחה!!!! את מכירה מספיק דוגמאות על הריונות עם דימום ורבקוש היא אכן הדוגמא הקלאסית שלמרות הדימומים כולם החזיקו. מחזיקה לך אצבעות ומתפלת בשבילך לבשורות טובות היום באולטרסאונד. תחזיקי מעמד ותעדכני במהרה ממש בקרוב יסתיימו הסרטים הרעים

07/12/2010 | 10:17 | מאת: נועה

מקווה מאד מאד שאכן הכל נשאר טוב! מה איתך? את אמורה להחזיר מוקפאים לא?? (או שהמח שלי קווץ' לגמרי ואין לך מוקפאים?) נשיקות

07/12/2010 | 08:23 | מאת: דנדן

07/12/2010 | 23:43 | מאת: דורה

07/12/2010 | 07:12 | מאת: טניה

קודם כל מזל טוב נועה לתאומים .... רביקוש מזל טןב שחזרת לבית...גם אני רוצהההההההההההההההההההההההההההההההה ....טןב היום אני בשבוע 32+1 ביום חמישי יש הערכת משקל וממתינים לירידת מים או משהו חריג אז מילדים אותי.... יש לי בחילות והקאות כל בוקר

07/12/2010 | 08:16 | מאת: נועה

טוב לשמוע שגם את בבית!!!!! את תראי עכשיו בבית הבנות ירגישו יותר טוב וירצו עוד טיפה להשאר בבטן! עוד מאמץ קטן מתוקה. ככל שישארו עכשיו אולי יהיה לך קצת קשה, אבל הרבה פחות קשה אם יצאו מוקדם. כמה שיותר בבטן יותר קל אח"כ! תודה יפתי על המזל טוב, מקווה שלא מוקדם מדי, אני עם דימום חזק מאתמול אחה"צ....

07/12/2010 | 09:38 | מאת: רבקה

אני כל כך מבינה כמה קשה זה להיות מאושפזת, כל יום בבית החולים נראה כמו נצח. תקשיבי טניוש, שבוע שעבר הלכתי לסיור בפגיה של תל השומר ואני חייבת לומר לך שכל יום בבטן הוא ברכה לתינוקות שלנו. אני יודעת שכבר קשה לסחוב, העוברים לוחצים על כל האיברים, קשה לישון, השלפוחית סובלת ויש ימים שאי אפשר לנשום. אבל הכל שווה את זה!!! התינוקות בפגייה היו כל כך קטנים וכל כך חסרי ישע, שקיבלתי מוטיבציה להמשיך לסחוב כמה שיותר. גם אני עברתי ימים של בחילות ואפילו הקאות. טופלתי במגנזיום כמעט 6 שבועות וזה היה סיוטטטטטטטטטטטט! אבל ברוך השם הוא עזר לי להגיע לשבוע 31. תימשכי עוד קצת וזה בסוף יגיע. בהצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה.

07/12/2010 | 00:41 | מאת: הדס

שמחתי לקרוא את הבשרות שלך, ממש שכבתי לי במיטה ונכנסתי כדי לבדוק מה איתך, אחר כך ראיתי את מה שכתבת על הדימום. את אמרת לי שעד הבדיקות זה לא אומר כלום ושיש ניסים. ממשיכה לקוות יחד איתך ובישבילך! חג שמח

07/12/2010 | 08:17 | מאת: נועה

תודה חמודה על העידוד, העניין שהדימום התחיל אחרי שכבר ראינו דופק, וראינו שיש אחד קטן... יכול להיות שהוא מחליט ללכת לטייל... אדע יותר מאוחר היום. מקווה שלפחות אחד נשאר ותופס חזק!

07/12/2010 | 11:48 | מאת: הדס

הלוואי שיהיו בשורות טובות, את כל הזמן במחשבות שלי!

06/12/2010 | 22:37 | מאת: סתיו

אני לפני IFV ראשון האם יש לכן מושג מה גודל המינימום של הזקיק שאפשר לשאוב? האם ניתן לשאוב גודל 15 מ"מ?

06/12/2010 | 23:34 | מאת: דורה

קודם כל- מאחלת לך שהטיפול הראשון יהיה היחיד שתצטרכי! אמן! זקיק בגודל 15 מ"מ הוא קטן מדיי לשאיבה. בד"כ נותנים אוביטרל (הזריקה שמשרה ביוץ) כשהזקיק המוביל בסביבות 18- 20 מ"מ, בהתחשב כמובן ברמות ההורמונים בדם. הזקיקים ימשיכו לגדול עוד כ- 2 מ"מ אחרי האוביטרל ועד השאיבה. למה את שואלת דווקא על זקיק בגודל של 15 מ"מ? את לפני טיפול ראשון או כבר בעיצומו?

06/12/2010 | 19:36 | מאת: לי

מתרגשת מאוד מקווה לישון הלילה... מחר בדיקה אחרי 12 יום....הלוואי ויהיה לכולנו נס חנוכה.... תחזיקו לי אצבעות....

06/12/2010 | 21:51 | מאת: דורה

יקירה שלי, בבבבבבבבבבבהההההההההההההההצצצצצצצצצצצצצצצצלללללללללללללחחחחחחחחחחחחחחההההההההההההההההההההה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

06/12/2010 | 23:31 | מאת: לי

כן מחר בבוקר בטא, ההתרגשות גדולה, זהו טיפול ראשון, החזרה ראשונה ומקווה לטוב תודה מתוקה

06/12/2010 | 22:18 | מאת: ענת

מחזיקה לך אצבעות בהצלחה

06/12/2010 | 23:31 | מאת: לי

תודה רבה

07/12/2010 | 08:18 | מאת: נועה

מחכה לשמוע היום בשורות טובות ביותר!!!!!!!

07/12/2010 | 14:14 | מאת: לי

עשיתי את הבדיקה היום, לפני חצי שעה התקשרה האחות, והבשורות לא טובות, אני לא מפסיקה לבכות, מבועסת כ"כ....

שיהיה זה טיפול ראשון ואחרון אמן!!!

07/12/2010 | 14:18 | מאת: אביגיל

ליבי איתך ....גם לי יש היום בטא. מאחלת הצלחה ענקית. אמן אמן נס חנוכה !! מחזיקה אצבעות !! אצלי ההתרגשות התחילה רק עכשיו ב 1400 בצהריים,אמרו שהתוצאות יהיו אחרי 1600 . בשם השם נעלה ונצלח !!

07/12/2010 | 14:41 | מאת: לי

בהצלחה מחזיקה לך אצבעות בע"ה הלוואי

06/12/2010 | 17:55 | מאת: נועה

ודווקא כשחשבתי שהנה אולי יהיה הפעם הריון נקי וחלק ורגוע אולי, עם אחד או שניים לא משנה, הגיע הדימום. והוא כבד. והוא מזכיר לי את אותה סצינה בדיוק מלפני 4 שנים. אז היו שניים שאחד התפרק לו והלך. דיברתי עם זיידמן, אומר להגביר תמיכה ולבוא מחר שוב לא"ס. אם זה יגמר רק בהתאדות של אחד מהם אני אגיד תודה להוא למעלה. אם ישארו שניהם וסתם נדמם - אשרי וטוב לי. רק שלא הכל יגמר... מעניין אותי למה אין לי משהו בלי דרמות בחיים... אז בבקשה לא לשמוח יותר מדי ומוקדם מדי. מקווה שהכל עוד יסתדר. שיהיה ערב נעים חברות יקרות שלי

06/12/2010 | 18:33 | מאת: דנית

מה דימום עכשיו? אני מבינה את הפחדים, לגמרי מבינה. אני לא מבינה בזה אז אין לי עצות מעשיות, אבל בואי ננסה להמשיך לחשוב חיובי עוד קצת. מחזיקה אצבעות לשניהם (או לפחות לאחד החזק והגיבור). תנשמי עמוק ותאספי כוחות עד מחר, אז תדעי קצת יותר טוב מה קורה. מחכה לעדכונים

06/12/2010 | 19:08 | מאת: קרן החדשה

מתפללת בשבילך... קודם כל, מזכירה את מה שאת תמיד עונה כאן לכולן, שיש הריונות שמתחילים בדימומים ונמשכים תקין. עוד אפשרות היא, חס וחלילה, שאחד העוברים לא היה תקין ורק השני ימשיך. זה לא כל כך נורא. אל תשכחי שהרופאים כל הזמן מתריעים שאין מה לשמוח על תאומים בגלל שזה תמיד בסיכון גבוה (למרות שכולנו מאוד רוצות...). לא מוכנה אפילו לחשוב כרגע על האפשרות השלישית. יש לי הרבה דיבור עם זה שלמעלה בעניינים האלה בזמן האחרון. אכלול גם אותך הערב. תהיי חזקה!

06/12/2010 | 21:49 | מאת: דורה

לא רק אצבעות, כל הנימים בלב ובגוף ובנשמה, הכל קשור, הלב דרוך, מדברת צפופות עם השכן, מתפללת בכל מאודי, שיהיה טוב, שיגמרו הדרמות. זוכרת מצויין את ההריון של גלעד. ואני בטוחה שאת זוכרת את ההריון של הפרעושית. כולל דימומים זה אפשרי בהחלט. ובעזרת השם, עם מעקב קצת יותר אינטנסיבי, ניווכח שההההההההכל בסדר. אמן, אמן, אמן. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

06/12/2010 | 22:16 | מאת: ענת

אי אפשר שיהיה פשוט בלי סרט טורקי גם שזהו יש הריון מצטרפת פה לכולם בקיצור אין לי מילים מחכה לעדכון

07/12/2010 | 08:23 | מאת: נועה

תודה תודה תודה על כל העידוד והתקווה! בינתיים לא נפסק... סרט טורקי באמת זה מה שמתאר במדויק את חיי חחח. כנראה שאני חייבת להתסכל על זה כמשוה טורקי או סרט בורקס ולנסות למצוא על מה לחייך, אחרת אני אתמוטט! מעודד אותי לדעת שגם לרבקוש היו דימומים ובכל זאת נשארו השניים עד עכשיו טפו טפו! מקווה שיהיה יום עם בשורות טובות, תודה לכולכן על הדיבורים עם השכן מלמעלה :-)

07/12/2010 | 08:23 | מאת: קומפקטית

אני כל הזמן קוראת פה על הריונות שהתחילו עם דימומים....והמשיכו כשהם תקינים. אני איתך, מחזיקה לך אצבעות וחושבת עלייך.

07/12/2010 | 10:13 | מאת: נועה

כן גם של הבן הנפלא שלי התחיל עם דימומים. נקווה שאכן יהיה טוב!

07/12/2010 | 13:58 | מאת: אביגיל

רק עכשיו קראתי את כל השירשור......ואני שולחת לך המון המון כוח,חיבוקים ואהבה ..ומאחלת לך שהכל יסתדר ותדעי רק בשורות טובות ...מתפללת למענך יקירה. המון נשיקות!!

06/12/2010 | 16:49 | מאת: מלאת תקווה

נתקעתי בלי פרוברה להיום הבית מרקחת שמוכר סגור יש למישהי באיזור חדרה ואחזיר לה מחר? תודה.0547088818

06/12/2010 | 17:46 | מאת: נועה

לא יודעת אם מישהי בסביבתך תמצא לתת לך, אבל מה עם בית מרקחת תורן? פרוברה יש כמעט בכל בית מרקחת... בהצלחה

06/12/2010 | 21:45 | מאת: דורה

07/12/2010 | 09:29 | מאת: רבקה

לי יש חבילה חדשה של פרוברה למסירה. אם את מעוניינת אני גרה במרכז.

06/12/2010 | 15:50 | מאת: שרית

מה שלומכן? שמחה לראות שיש כאן חדשות משמחות! ראשית נועה מזל טוב על התאומים / תאומות.. איזו הפתעה מדהימה! שימשיך תקין ומשעמם עד הלידה... רבקוש - שמחה לשמוע שאת בבית, תשמרי על עצמך ועל הקטנטנים שבבטן. מקווה שכולן מתאוששות מהאסון בצפון, שיהיה לכולו חג אורים שמח, חג של אור ושמחה, ורק בשורות משמחות! נשיקות שרית

06/12/2010 | 17:46 | מאת: נועה

לפני שמתחילים לשמוח מאד, התחיל עכשיו דימום... לא מזכיר לי טובות דימומים כאלו...

06/12/2010 | 21:42 | מאת: דורה

נו, איך? ספרי קצת!

07/12/2010 | 09:27 | מאת: רבקה

מה שלומך ומה שלום ליה הקטנה? כיף מאוד להיות בבית!!!!

06/12/2010 | 14:29 | מאת: מור

את כאן אהובתי?

06/12/2010 | 21:43 | מאת: דורה

מה נשמע, יפה שלי?

06/12/2010 | 10:58 | מאת: רבקה

אני שמחה לבשר שאתמול השתחררנו הביתה אחרי 9 שבועות ארוכים מאוד של אשפוז, אמנם עם לא מעט חששות ופחדים אבל בהחלט שמחים. כשנכנסתי הביתה חשכו עיניי מהבלאגן והטינופת (בחיי שאני לא מגזימה). אבל דורלה, מבטיחה לך שעצמתי את עיניי והתעלמתי מהכל. בעלי מחפש מנקה שתבוא פעם-פעמיים בשבוע, ולא רק לתקופה הזאת אלא גם לאחר הלידה, כדי שאוכל לפנות את רוב זמני לפיצים החמודים. אני באמת לא מעכלת שזה קרב ובא... ובכלל איזה יומיים שמחים יש לי. גם חזרתי הביתה, גם החברה הטובה שלי בישרה לי שהיא בהריון וגם נועה סיפרה לי שיש לה תאומים. פשוט מושלם!!! הלוואי ויימשך ככה. יאללה בנות, לעלות על הגל הענק הזה ומהר! אוהבת אתכן מאוד מה שלומכן יקירותיי??? התגעגעתי לכולכן מאוד.

06/12/2010 | 13:26 | מאת: אביגיל

רבקהל'ה ....שמחה לשמוע ששבת הביתה ...אין כמו בבית - ועוד מעט שהוא יהיה נקי אז בכלל שיגעון. שמרי על עצמך וכל טוב חמודה

06/12/2010 | 13:50 | מאת: דנית

טוב שחזרת הביתה ובאת לבקר. בבית תמיד יותר טוב, גם אם הוא מלוכלך (עזבי, ככה זה גברים). אז עכשיו את בשמירה בבית? שימשיך טוב רבקה...

בעיניים עצומות, בעיניים עצומות, אין ברירה אחרת... גיבורה אמיתית! תשעה שבועות בבית החולים! וואוווווו. (תשעה שבועות זה מה שאני החזקתי בקורס משקיו"ת ת"ש לפני שעפתי, תשעה מתוך תשעה וחצי...חחחחחחחחחחחח, אני לא מפסיקה לחייך מאתמול מהחדשות של נועה). אז זה שאת בבית זה סימן נהדררררר ואני שמחה שמחה שמחה שאת והפספוסים בטוב ובבית. בעזרת השם, רק במועד, יגיעו ויהנו מהבית היפה והחדש והנקי שתנקה להם העוזרת. גם אני התגעגעגעתי!!!!!! }}}{{{

06/12/2010 | 17:48 | מאת: נועה

ושוב - ברוכה הבאה לממלכתך!!!!!!! מטונף או נקי למי אכפת???? העיקר שאתם בבית!!!! ועכשיו אני מאחלת לך שהבחורים יחליטו שכל כך טוב בבית שהם נשארים עוד כמה וכמה שבועות טובים!!!!! נשיקות!

07/12/2010 | 09:26 | מאת: רבקה

06/12/2010 | 10:12 | מאת: נועה

קראתי את כללללללללל מה שכתבתן, אני חושבת שאתן קלטתן יותר ממני... אני עדיין בהלם. לא כל כך מבינה. עדיין שומרת אולי גם על זהירות כי צריך לראות שבוע הבא מה יקרה? בכל זאת אחד קטן משמעותית מהשני... כרגע זה נראה לי יותר מפחיד ממשמח, אבל ברור שהכל לטובה וכשאעכל את העניין השמחה תגיע מאליה לשמים. מאחלת לכל אחת ואחת שיתגשמו כל החלומות, באיזה כמויות שאתן חושקות! תרשו לי להעלם לעבודה (ולהלם שלי) ואחזור בערב. ותודה לכל המבקרות שבאו במיוחד לברכני! אוהבת אתכן מאד מאד מאד!!!!!

06/12/2010 | 10:47 | מאת: רבקה

יוזרת ואומרת לך מה שכתבתי בסמס: וווווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאאאאאאוווווווווווווווווווווווווווו!!!!!! את קולטת???? איזו שמחה! הפיצי השני עוד יגדל וידביק את הפער. אני חושבת שבשבועות האלה זה ממש לא משנה הגודל שלהם. את זוכרת איך זה הלך אצלי? שבוע לפני התור לשמיעת הדופק אצל ברקו התחילו לי הדימומים, וכמובן שמיד רצתי למוקד נשים. במוקד גילינו שק + דופק ושק שני ריק. אחרי יומיים היו לי דימומים נוספים ואז גילינו שני שקים עם דופק. אחרי כמה ימים הלכתי לברקו שחיפש וחיפש וחיפש ואמר שנקלטו שניים מתוך השלושה. שבוע אחרי זה הלכתי לרופא הנשים שלי ושם צץ לו העובר השלישי!!!! אז לפעמים לוקח להם קצת זמן אבל העובר הקטן שלך יגדל ויהיה חמוד ומושלם. דרך אגב, החזירו לך רק 2, נכון? אני מבינה את ההלם שלך והוא נורמלי לחלוטין. קחי לך זמן ותעכלי את החדשות המרעישות האלו. את לא מבינה איך מהר מאוד את תתחילי לחייך בכל פעם שתראי תאומים ברחוב. מה בא לך? בנים, בנות או גם וגם? אם יש לך בנות, אולי זה הזמן לשדך אותן לגברברים החמודים שלי.... חחחחחחחחח. שתדעי שאני מאושרת עד השמיים בשבילך, וגם בעלי שמח מאוד ומוסר לך המשך הריון תקין ומלא. נשיקות :-)

06/12/2010 | 18:02 | מאת: נועה

אז כמו שכתבתי למעלה התחיל דימום. רציני. שטף גדול ואדום... הדימומים שהיו לך היו חזקים ושוטפים? כולי תקווה ששניהם עוד שם מחזיקים מעמד... אין לי כח לכל החרדות האלה. רוצה קצת מי מנוחות... אני אשמח על כל מה שיבוא. בן בת לא אכפת לי. העיקר שיהיו בריאים ושלמים.

06/12/2010 | 13:54 | מאת: דנית

כן, את בהלם, אבל זה בסדר, זה יעבור. איזה יופי שיש דופק X2. אז עכשיו מגיע לך מזל טוב פעמיים. תרגישי טוב, ותנוחי כמה שאת יכולה, כי בעוד לא הרבה זמן תצטרכי לרוץ אחרי זאטוטיים קטנטנים.

06/12/2010 | 18:03 | מאת: נועה

עכשיו עברנו לתפילות שהכל יהיה בסדר...

ומבסוטה, וצוחקת, והעניין עם צילי וגילי רק מוסיף לי שמן למדורה. (אמרנו איזה קטע אם יהיה גיל, ואז אמרנו שגיל כבר יש. נו, עזבי, קשה לי להסביר את זה כשאני מחוייכת כל כך). מחזיקה לך אצבעות שהכל יהיה תקין ומצויין. ושזה הקטן גדול יהיה, כמובן שביחד עם השני הגדול. ואת יודעת מה, מון אמווווורררר, הוא היושב לו אי שם במרומים, שכן שלי... בקיצר, הוא יודע מה הלב רוצה, ולפעמים הוא גם ממש ממש מגשים את משאלות הלב. אמן, אמן, אמן!!!!!

06/12/2010 | 18:06 | מאת: נועה

שיעשה משהו להפסיק את הדרמות שאלה שיש לי!!!!! רוצה שקט, רוצה הריון פשוט!!!!!!!

06/12/2010 | 14:22 | מאת: מור

זה מטורף!!!! את קולטת!!!! שניים! אין ספק שיש פיצוי על תקופה ארוכה של המתנה! שיהיה המון המון מזל טוב! שימשיך תקין וקל ויסתיים בתום תשעה חודשים בלידה קלה שתהפוך אותכם שוב להורים לילדים בריאים ומושלמים! זהו, עכשיו יש לך שנים של אושר בגידול במשפחה. נו מור טיפולים! אני מאושרת בשבילך! מזל טוב!

06/12/2010 | 14:41 | מאת: קומפקטית

זוכרת לפני יומיים כששאלתי אותך על הפרוטוקול הארוך? אז בין השאר רשמת לי שמחר בערב הבדיקה....ואח"כ חשבתי על זה ואמרתי לעצמי: "איזה קטע יהיה אם יהיו לה שניים"..... אחותי.....שיחקת אותה !!!! ואני עדיין בהלם.....

06/12/2010 | 18:07 | מאת: נועה

תקראו למעלה...

06/12/2010 | 15:57 | מאת: דנדן

איזה כיף, באמת שזו שמחה גדולה. נועה, מאיפה פה כולן מכירות וSMSים וכל זה? ושאלה נוספת: כמה זמן אחרי שהילד שלך נולד התחלתם לנסות שוב? וכמה טיפולים בעצם עברתם? אני אשמח לשמוע

06/12/2010 | 18:10 | מאת: נועה

חוץ מהעדכון למעלה שצריך להמתין עם השמחות... אז SMS ממש אין לי את של כולם. דורה ואני חברות משכבר הימים, ועם רבקוש אני בקשר כי היא עזרה לי המון בענייני עבודה. ולמי שמתחשק יצרה קשר אחת עם השניה :-) זה היה הטיפול החמישי שלי. התחלנו בטיפולים לילד שני לפני שנה וקצת, כשקטנטני היה בן שנתיים.

06/12/2010 | 07:03 | מאת: אופטימיתמשהו

עכשיו שבע בבוקר, הספקת לקלוט את גודל הבשורה? אפילו לי קצת קשה לעיכול. ווואהו, וואואהוו, ואהווו....את הולכת להיות, ב"ה , אמא במשרה מלאה! תקלטי, תקלטי, יהיו לך שלושה ברנשים בבית- איזה כיף! ומי אמר שאין יד מכוונת מלמעלה?! זה כיף אחד גדול ותתחילי להפנים כי זה הולך להיות מסע כיפי! אז שוב, שנשמע רק בשורות כאלה כל הזמן ושיהיו לנו הפתעות נעימות כאלה ללא הפסק- אמן! ביי מתוקה, שיהיה הריון קל!

06/12/2010 | 18:12 | מאת: נועה

שקט וחלק, בלי הפתעות יותר. עייפתי מהפתעות ורכבות הרים. תקראי למעלה ותביני...

05/12/2010 | 23:45 | מאת: מאיה

נועוש איזה יופיייייייייייייייייי איזה כיף לכם!!!! מאחלת לך המשך הריון תקין ושהשניים האלה יגדלו כי יש להם אמא ששווה להישאר איתה!!! המון מזל טוב, נשיקות טניה- אני מקווה שעוד לא ילדת ושהבנות ימשכו איתך כמה שיותר בפנים - כל הכבוד לך את תותחית אמיתית. רציתי לספר לך שבאו לבקר בפגיה לפני כמה ימים הורים עם רביעיה בני 3 וישר חשבתי עלייך - כאלה מתוקים וחכמים- לא יאומן!!! מישהי יודעת מה שלום רבקה? לשאר הבנות בהצלחה, מחזיקה לכולן אצבעות.... נשיקות ושבוע מבורך מאיה

06/12/2010 | 11:00 | מאת: רבקה

עידכנתי למעלה לגביי מצבי. מאושרת מאוד להיות בבית סוף סוף! מה שלומך? איך מתקדם ההריון?

06/12/2010 | 18:13 | מאת: נועה

תודה תודה אבל יש עדכון למעלה. איך את מרגישה? איך מתקדם ההריון????

06/12/2010 | 21:37 | מאת: דורה

ככה עושים? שום עדכוניישן?! נו נו נו לך! ובכיין? אני מקשיבה..

05/12/2010 | 22:57 | מאת: לי האחת והיחידה

06/12/2010 | 04:32 | מאת: ענת

תודה רשמתי לך את הסיפור עד שהנס הזה הגיע לי אני יושבת ודמעות יורדות לי בסוף מחקתי רק שתדעו ניסים קורים כנגד כל הסיכויים רק אמונה

06/12/2010 | 18:14 | מאת: נועה

שתדעו רק שמחות ומאורעות מאושרים בחיים!!!!

05/12/2010 | 22:50 | מאת: סתיו

יש לי גונאל F במקרר(מטיפול קודם) מזרק שכבר השתשתי בו לפני 18 יום.נשאר בו עוד חומר. ושמור במקרר. כעת מתחילה שוב טיפול.האם אפשר להשתמש בו או לזרוק לפח?

05/12/2010 | 22:52 | מאת: לי האחת והיחידה

סתיו שלום, נדמה לי שאפשר להשאיר את זה פתוח במקרר עד 30 יום. יש לגונאל קו טלפון שאת יכולה להתקשר ולהתייעץ והם ייתנו לך את כל המידע. חפשי באינטרנט "קו חם לגונאל". שיהיה בהצלחה!!!

06/12/2010 | 08:12 | מאת: קרן החדשה

אחרי פתיחה מותר עד 28 יום, וזה לא צריך קירור. נדמה לי שגם במקרר אסור להשתמש יותר מ-28 אחרי פתיחה. אבל לי צודקת. תתקשרי לקו החם שלהם לשאול

05/12/2010 | 22:06 | מאת: נועה

נאלמנו דום. שתיקה. כי לא דופק אחד נמצא, אלא שניים! ש-נ-י-י-ם אנחנו בהלם. אני בשוק. אין לי מילים. שאלתי איך יתכן מבטא 90 שעלתה ל 200 יוצאים שניים??? הזיידמן אמר - מי אמר שמספרים תמיד צודקים? אז אחד מתאים לשבוע 6, אחד קטן יותר. צריך לבוא שבוע הבא לעוד א"ס לראות מה נהיה. יפותי, אחיותי, החיים הם המסע הכי מפתיע ששום סרט הוליוודי לא יכול לחקות. לא יודעת מה להגיד יותר, חוץ מזה שכנראה החזקתן אצבעות יותר מטוב בשבילי!!! אוהבת אתכן רצחחחחחחח!!!!!!!!

05/12/2010 | 22:11 | מאת: נועה

הרגליים התחילו לרעוד לי בחוסר שליטה מוחלט על הכסא....חחח.... הלסת התחתונה נשמטה... והוא בהכי נונשלנטיות - מזל טוב, אתם בהריון. והוסיף ואמר - אמרתי לך שצריך ללכת איתך על טיפול טבעי עם ביצית אחת... :-)...

05/12/2010 | 22:12 | מאת: דורה

כמו שאת בטח מבינה, אני עדיין מצחקקת לי. נה, נה, נה, נה, נהההההההההההההההההההההההה. בעזרת השם, שימשיך תקין וששתיהן יגדלו ויפרחו ויהיו הצילי והגילי הכי מדהימות בעולם!!!! אחלא דפיקת מערכת! (ילד שלישי לא ממומן, אז יו קנואו...) ממשיכה לחזיק ממש ממש טוב את כל האצבעות בבית. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח גדווווווווווווווווווווווולללללללללללללללללללללללללללללללל היא גדולה, היא גדולה, היא גדולה, לה,לה,לה, לה,לה,לה,לה, לה,לה,לה,האאא. לאאאאאאאב יווווווווווווווווווו,

05/12/2010 | 22:14 | מאת: לי האחת והיחידה

אלוהים מפצה על הכל. מסע החיים מזמן הפתעות. מתרגשת איתך. ממשיכים להחזיק אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

05/12/2010 | 22:22 | מאת: ענת

05/12/2010 | 22:26 | מאת: ענת

רשמתי לך למטה ידעתי אחד ואופס עוד אחד איזה כייף תאומים תאומות ישששששששששששששששששששש אוהבת אותך וזה לא אומר שאת לא צריכה לשמור על עצמך המשך הריון קל ותקין בהצלחה

05/12/2010 | 22:31 | מאת: אופטימיתמשהו

נוע'לה, איזו הפתעה מדהימה!!! אין לי מילים, שימשיך רק טוב, טפו טפו חמסה.......... וואהוו, אילו בשורות כיפיות!

05/12/2010 | 23:50 | מאת: אביגיל

נועל'ה .....וואוו...אני כל כך נרגשת - אני ממש צעקתי את הוואו הזה מהתרגשות חבל שאת לא יכולה לשמוע - אבל דמייני!! אני כל כך שמחה בשבילך !!! איזה מעולה ...מתוקה בהצלחהההההההההה!!!

05/12/2010 | 23:59 | מאת: דנית

איזה יופי!! ככה זה, נעים להם בבטן אז הם החליטו להשאר אצלך. מזל טוב!! שמחה לשמוע, שימשיך טוב!

06/12/2010 | 00:49 | מאת: סמי

נוע'לה, במיוחד נכנסתי כדי להתבשר, איזו הפתעה נעימה! שיהיה בשעה טובה, בשמחה ובמזל! סמי

06/12/2010 | 07:48 | מאת: דנדן

צימררת אותי עכשיו ! איזה יופי ! יו, אני בשוק! שמחה מאוד בשבילכם, כמה מגיע לך ! מרגש מאוד !

06/12/2010 | 08:10 | מאת: קרן החדשה

ואו, נועה, זה מדהים! תאומים זה החלום האולטימטיבי! והעיקר שימשיך קל, תקין ובריא. חג שמח!