פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

05/12/2010 | 20:48 | מאת: דורה

אנחנו בציפייה פה. (בציפייה לקרוא חדשות נפלאות ונהדרות!!!)

05/12/2010 | 22:08 | מאת: נועה

ולמה חשבנו שתינו שצילי זו בת וגילי זה בן???? שתי בנות מילים: חיים נחמן ביאליק לחן: נחום נרדי קיימים 3 ביצועים לשיר זה : ביצוע: בחר ביצוע יהודית רביץ שולה חן ברכה צפירה בנות שתיים, בובותיים, צילי וגילי עימי פה - מי משתיהן יפה יותר, אימרו, דודים: זו או זו? אינכם יודעים, חה חה, דודים, אינכם יודעים, לא ולא! שתיהן, שתיהן יפות יותר, צילי וגילי, זו וזו. ואת מי אהבתי יותר - אימרו דודים: זו או זו? חה חה, דודים, אינכם יודעים, חה חה, דודים, לא ולא! שתיהן, שתיהן אוהב יותר, גם את זו וגם את זו, שתיהן אשא בחיקי תמיד, צילי פה וגילי פה.

05/12/2010 | 22:14 | מאת: דורה

אני יודעת היטב שצילי וגילי הן בנות שתיים, בובותיים. עכשיו קיראי את הסמסים באור חדש בבקשה... חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח את לא מפסיקה להצחיק אותי הערב.

05/12/2010 | 15:35 | מאת: דנדן

מה שלומך? ראיתי שכתבת למטה שגם את היית בחופש, גם אני נסעתי קצת. אמנם אני "רק" בתחילת הדרך ואת כבר עברת יותר ממני, אבל כשאני חושבת על זה לפעמים אני משתגעת. אני אומרת לעצמי: מיולי התחלנו בדיקות. היום דצמבר ! כמעט חצי שנה רק של בדיקות - כמעט אפילו לא טיפול אחד, את קולטת? כבר יכולתי להיות בהיריון ! אבל לא צילום רחם ועוד אחד ובדיקות ובדיקות ובדיקות אוף, ממש מייאש. מותק, פונדקאית? הגזמת ! ראיתי שהבנות כבר נכנסנו בך אז אני לא אחזור על דבריהן. מקווה שטיפה התעודדת. שולחת לך חיבוק ענקי ומקווה שהחופש עשה את שלו. נשיקות ! דנדן

06/12/2010 | 14:28 | מאת: מור

היי דןדן, תודה שחשבת עליי. אנחנו בסדר. כרגע לקראת טיפול הבא. אחרון ומנצח אנחנו מקווים. תקחי נשימה ותנסי להיות סבלנית עד כמה שזה אפשרי. אי אפשר לדעת מתי זה יגיע... יכול להיות שממש מעבר לפינה כולנו נהיה בהריון. תראי את נועה - המעודדת הלאומית!! :-))

05/12/2010 | 15:32 | מאת: דנדן

עוד שבועיים אמורה לעשות טיפול שני (הזרעה) כ"כ קיוויתי שהראשון יצליח, שאנחנו נפתיע. אני כ"כ מתפללת שעד פסח אני אהיה עם בטן קטנה שאוכל להשוויץ איתה מול המשפחה. אוף, פתאום יש לי פרץ של פסימיות נוראית ואין לי סבלנות לחכות עכשיו שבועיים עד לטיפול ואז עוד שבועיים לתוצאה. למה זה ככה שצריך לחכות כ"כ הרבה? אני חושבת שאמציא שיטה לבדיקת בטא לפני שבועיים, מה אתן אומרות? נראה לי שיהיה ביקוש, לא? ממש START-UP שיצליח!

05/12/2010 | 19:55 | מאת: לי האחת והיחידה

פסימיות קישטה. את בדרך הנכונה. צריך הרבה הרבה סבלנות בכל התהליך הזה. וילא לכי תמציאי את הדבר הבא בדיקת בטא ביום ההחזרה חחחחחחחח יהיה בסיידר תאמיני ותראי. שולחת לך אנרגיות וכוחות וחיבוקים (((((((((((((((((())))))))))))))))))) חג שמיייייייייח

06/12/2010 | 15:59 | מאת: דנדן

תודה על העידוד, מקווה שבאמת יהיה בסדר.

05/12/2010 | 20:53 | מאת: דורה

אחחחחחחחח, התגעגעתי אלייך!!!!!!!!!! ו- כן, כמה שזה קשה לחכות ולחכות ולחכות ולחכות. כל כך הרבה שלבים ולכל אחד מחכים ומחכים ואז לבטא. ומה עם התורים? עד קצת לחכות, ולפעמים הרבה. יכולה רק להגיד לך שכל החכיונות הללו בלתי נסבלים לפעמים ושכל מה שאפשר לעשות זה לנסות לספור עד עשר. לפעמים דמיינתי לעצמי שזה כמו להיות תקועה בפקק, מה יעזור לי לאבד את הסבלנות? לא יעזור. ולפעמים זה עזר ולפעמים לא. מה שבטוח זה שיהיה ביקוש היסטרי לסטארט אפ שלך! נשיקות }}{{וד"ש לדיקטטור...

06/12/2010 | 16:00 | מאת: דנדן

אפשר את המייל שלך? אני רוצה לספר לך משהו אישי רק אם בא לך

05/12/2010 | 15:27 | מאת: דנדן

לא הייתי פה הרבה זמן (יחסית) הייתי בחופשה נכנסתי אתמול לראות מה קורה פה וראיתי כותרת שלך "קיבלתי" ולרגע נעצבתי ונכנסתי לראות ואז ראיתי שקיבלת מתנה ומאוד מאוד שמחתי ! כמה חיכית לרגע הזה, יו זה בטח ממש מרגש ! אני מאוד שמחה, מקווה שבקרוב אוכל להרגיש את אותה תחושה של ההתרגשות, של השמחה, של ההקלה. בהצלחה בבדיקת הדופק היום. אוהבת, דנדן

05/12/2010 | 18:47 | מאת: נועה

תודה יקירתי!!!!! חיפשתי אותך פה כמה פעמים וקיוויתי שתחזרי! מבטיחה לך שהרגע הזה יגיע גם אליך, עוד קצת קצת סבלנות ואת שם! אני יודעת שזה נראה כרגע כמו נצח, אבל תחשבי מה זה עוד כמה חדשים לעומת על השנים הנפלאות שתבלי עם ילדייך? כלום, טיפה בים! וכן, דיברנו הרבה פה על כמה כסף ירויח זה שימצא את הדרך לגעת אם נקלט או לא כמה שעות אחרי ההחזרה... יאללה קחי יוזמה ותמצאי סטארט-אפ שיסכים! נשיקות ומקווה לחזור עם בשורות טובות הלילה.

05/12/2010 | 13:53 | מאת: אביגיל

05/12/2010 | 18:47 | מאת: נועה

05/12/2010 | 12:30 | מאת: אופטימיתמשהו

אז היום בארבע יש לי שקיפות עורפית ואני ממש מתרגשת ומשקשקת. מקווה שהלולי שלי יהיה בסדר ולא יאכזב את אמא ואבא שמחכים לו בקוצר רוח. בכל מקרה,גם אם סטטיסטית הבדיקה לא תצא משהו או גבולית אני לא מתכוונת לעשות מי שפיר. אני פשוט אעשה את יתר הבדיקות, לא מעבר... נועה'לה- מחזיקה לך היום אצבעות. אין לי ספק שהכל תקין דנית- מחזיקה לך גם אצבעות, מתי שתחליטי לעשות את הבדיקה. נשיקות לכל המצפות לבטאות, לדפקים ולעוברים בוא נחזיק אחת לשנייה אצבעות. ביי מתוקות

05/12/2010 | 12:39 | מאת: לי האחת והיחידה

שוב הפעם מחשבות שליליות?! קישטההההההההההההההההההההה. הבדיקה תהיה נפלאה ואת תראי את הבייבי שלך על המסך ותוכלי כבר לדעת גם את מינו. גם אני לא עשיתי מי שפיר. בדיקות גנטיות עשית? איפה את עושה את הבדיקה? תעדכני אחרי חג שמח!!!

05/12/2010 | 12:57 | מאת: אופטימיתמשהו

עשיתי בדיקות גבטיות והכל היה תקין. את הבדיקה אני עושה בכפ"ס אצל ד"ר שונטל פרונגלס, מכירה? אחרי בדיקות בגוגל ראיתי שהיו עליה הרבה המלצות והיא גם עובדת עם הקופה. קבעתי אליה תור גם לסקירה מוקדמת. אוףףףף....לילוש, אני מתרגשששת. יש רגעים שאני שוכחת שאני בהריון מרוב שהתחלתי להרגיש טוב,חחח. תחושה מוזרה. איך בדיוק מתחילת שבוע 12 התחלתי פשוט להרגיש טוב, כאילו מישהו לוחץ על כפתור...איזה קטע. אני כמובן אעדכן, נשיקות מתוקה.

05/12/2010 | 18:50 | מאת: נועה

מה קרה? מאיפה באות לך מחשבות לא טובות? ברור שיהיה בסדר! יש לך תחושות אם זה היא או הוא? לפעמים אפשר לראות בשקיפות! תודה על האצבעות מחזיקה גם לך, מקווה ששתינו נחזור הלילה עם בשורות נפלאות!!!!!!

05/12/2010 | 19:01 | מאת: אופטימיתמשהו

היה מרגש!!! אין מילים לתאר, אני מאחלת כאן לכולן. הלב פירפר מרוב התרגשות. לולי שלי זז ועושה חמסה חמסה עם הידיים (: הרופאה טלטלה את הכרס כדי לבדוק את העורף אבל הוא רק רצה לישון,חחח. בסוף זה הצליח, התינוקי בסדר גמור וכנראה יש לנו בולבולון. הסיכון לפי בדיקה הוא 1:1100 ולפי גיל זה 1:180 אני מאושרת ובטוחה שתהיי מאושרת כמוני בי=עוד שעות אחדות. ביי יקירתי, אוהבת

05/12/2010 | 08:55 | מאת: לי האחת והיחידה

שאש שיש לה קונטציה כל כך חיובית בחנוכה הפכה לאסון גדול. אין מילים לתאר. ליבי עם כל המשפחות שאיבדו את יקירהם. ולי סתם בקטנה יש כאבי גרון ולא ישנתי טוב בלילה מרוב מחשבות וצרבות. נקווה לימים מוארים ובטוחים!

05/12/2010 | 18:52 | מאת: נועה

כואב זה לא מילה. אין לי כוחות לשמוע חדשות ובטח שלא לראות את מה שקרה. יפתי, נסי בכל זאת לראות את האור בחג, אני בטוחה שעם הרבה שירים של הקטנטונת והדלקת נרות השמחה תחזור ללב! תרגישי טוב!!!!

05/12/2010 | 19:53 | מאת: לי האחת והיחידה

05/12/2010 | 21:14 | מאת: דורה

הוי, ליצ'ינקה, זה באמת בלתי נתפס ובלתי נסבל. ובקשר לצרבות- תנסי להוסיף עוד כרית ולשתות למקס (אם אני לא טועה) זה עוזר לאללה.

05/12/2010 | 22:32 | מאת: לי האחת והיחידה

מה זה למקס? תודה על התגובה וההצעה. אוהבתך!

05/12/2010 | 08:52 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומך? מתי הבטא? נכון, ניסים יכולים לקרות במשך כל השנה ולאו דוקא בחנוכה. הלוואי שניסים טובים ומשמחים יקרו לכולנו במשך כל השנה אמן!

05/12/2010 | 13:52 | מאת: אביגיל

היי מתוקה, הבטא ביום שלישי, בעזרת השם, אני כל כך מקווה לטוב!!!!!

05/12/2010 | 22:54 | מאת: לי האחת והיחידה

ליום שלישי הגדול, ליום פעמיים כי טוב. שיהיה חג שמח ומואר.

05/12/2010 | 08:50 | מאת: לי האחת והיחידה

דופק בודקים חודש מההחזרה ולא לפני וזה יוצא בערך שבוע 7. את צריכה לקבל הנחיה ברורה מברקוביץ. אני בטוחה שהוא ידע להנחות אותך ויהיה דופק ויהיה מדהים. חג שמח יקירתי

06/12/2010 | 00:01 | מאת: דנית

תודה לילוש, ביום רביעי אצור איתו קשר ונראה מה יגיד.

04/12/2010 | 21:28 | מאת: דנית

קודם כל שיהיה המון בהצלחה מחר!! מחזיקה אצבעות לך ולגמד/ים. ויש לי גם שאלה- מחר את בערך בתחילת שבוע 7, נכון? משהו כמו 6+2. האם זה לא מוקדם לבדוק דופק בשלב זה? אני מתלבטת אם להשהות את הבדיקה של הדופק ליותר מאוחר בגלל ששמעתי סיפורים על דופק שהגיע רק בשבוע 8. מה את חושבת? ושוב- בהצלחה לרוב

04/12/2010 | 21:39 | מאת: ענת

מצטרפת לדנית איזה כייף ולדניתוש מתי הבדיקה שלך

04/12/2010 | 21:57 | מאת: נועה

הפופיק רועד לי!!!!! האמת, הפעם מרוב פחד לא עשיתי חישובים אפילו באיזה שבוע אני ומתי זה יוצא... זיידמן תמיד בודק שבועיים מיום הבטא השניה. בהריון הראשון עשינו אותו דבר וטפו טפו היה דופק שעכשיו ישן שנת ישרים! אני מקווה שהכל יהיה בסדר מחר, יותר נכון מתפללת ועצבנית וחרדה ומשקשקת, אבל מעדיפה כבר מחר לדעת מה קורה מאשר לחכות עוד. לא יכולה יותר לחכות.... תעשי איך שאת מרגישה דניתוש, אם את יכולה לחכות לא יקרה כלום אם תחכי עוד שבוע. אולי ברקו בכלל יקבע לך לשבוע אחרי. שיהיה שבוע טוב וחג שמח!!!!!!

05/12/2010 | 08:51 | מאת: לי האחת והיחידה

בטוחה שיהיה בסדר. איזה כיףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף

05/12/2010 | 18:54 | מאת: נועה

הטובות והאצבעות!!! דניתי לא הלחצת אותי בכלל, זה בדיקה שגרתית בטיפולי IVF, רוב הרופאים בודקים כך. אני בטוחה שברקו יודע יפה מאד לעשות את החישוב שמתאים לך ולו!

04/12/2010 | 19:53 | מאת: ענת

אני קוראת בפורום ומתחיל עם פרפרים בבטן אני אחרי החזרה ולא ניראה לי שהתמיכה מספיקה למרות שיש לי מחר בדיקת דם למעקב ואם זה לא מספיק אז מה ? זה לא אומר שהכל הלך אז על מה יוסיפו לי תמיכה זה עדיין מיום חמישי נשאר? חשבתי שסוף שבוע הזה לקראת החג נעשה פה מסיבה שולחת לכם חבוק גדול וליבי איתכם ואל תתיאשו תמשיכו לנסות קחו את עצמכם ותמשיכו לטיפול הבא

04/12/2010 | 21:30 | מאת: ענת

אם מישהי מבינה בתמיכה אחרי החזרה אני מסניפה סופרפקט 3 פעמים מיקרוספירין ודקסטמטזון ומחר חצי אוביטרל האם זה תמיכה מספיקה אני אחרי יובלות בהפריות אז היה נרות וגסטון חוץ מזה שאני צריכה רגיעון ומחסום לפה לאוכל בעלי ברח קצת לחברים האשמתי אותו בגלל שנסענו לחמתי חחחח

04/12/2010 | 22:01 | מאת: נועה

נשמע שאת על תמיכה הכי אולטימטיבית שיש. אין יותר מה להעלות תמיכה מזה... בדיקת דם תראה רק כמה הפרוגסטרון בדם, אבל לא יכולה להראות רמת פרוגסטרון של רירית הרחם, אז בכל מקרה לא יודעים אם מספיק או לא אלא אם כן חס וחלילה יש דימומים. ענתי, תוציאי את הסרטים הרעים מהראש, את בהריון, אף אחד עוד לא הוכיח שאת לא! כשבעלך יחזור תעשי לו פוצי מוצי ושולם מהר! מחסום לפה = רק את של הכלבה שלי אני יכולה להלוות לך...חחח וגם לה אין לנו לב לשים אותו, היא מאלה שנוברות ומוצאות כל פיתה עבשה בטיולים ואוכלת מכל הבא לפיה... כפרה. שבוע טוב יקירה!

04/12/2010 | 16:42 | מאת: קרן

היי בנות שוב אני כאן,אחרי 5 הזרעות שלא צלחו!!! חשבתי אולי יהי נס חנוכה והזרעה חמישית תצליח!! אך לצערי התבדתי... היום קיבלתי מחזור... אין לי ברירה,חייבת ללכת ל IVF אני כל כך, כל כך, מפחדת ממה שמחכה לי,הבנתי שיש פה הרדמה מלאה?ושאיבה..-נשמע מפחיד ומלחיץ!!! מישהיא יכולה לספר לי מנסיונה על תהליך IVF. ובכלל האם אפשרי על זקיק אחד???? כי אצלי עם הורמונים ובלי הורמונים יש רק זקיק אחד. האם זה אפשרי IFV עם זקיק אחד?? שיהיה לכולן חג שמח!

05/12/2010 | 15:40 | מאת: דנה

היי קרן, ראשית כל אין ממה לחשוש, דעי לך שהסיכויים גדולים יותר להקלט ב-IVF. בקשר לתהליך: הזריקות המוכרות לכולנו...השינוי היחידי הוא בשאיבה. את התהליך עצמו לא מרגישים כלל. את מגיעה לאסותא או לכל מקום אחר , מורידה בגדים, נכנסת לחדר ניתוח, מרימה רגליים ואופפפפ... נרדמת! יקירתי אל חשש, לא כואב, לא מרגישים כלום , וכשאני התעוררתי (לקראת IVF שני) התחלתי לבכות ולצחוק מרוב התרגשות ...שאלתי את בעלי מתי אני נכנסת לטיפול והוא ]פשוט התעלף מרוב צחוק ואמר: את כבר אחרי ... אחרי השאיבה את נחה שעה וחוזרת הביתה \לעבודה. אחרי 3 ימים חוזרת להחזרה - פשוט ביותר , כמו בדיקה גניקולוגית רגילה(פחות כואב מהזרעה) ואופ...את בהריון אמן! בקשר לזקיק אחד- זה בדיוק מה שצריך...צריך אחד טוב ואת עולה על דרך המלך. שיהיה לך בהצלחה, קחי את התקופה בחיוך, סבלנות ודעי תמיד : המטרה מקדשת את האמצעים :)

05/12/2010 | 20:37 | מאת: קרן

ראשית ממש תודה על העידוד אז זהו היום התחלתי טיפול לקראת IVF מה אני אגיד לך,כבר העלו לי את מינון ההורמונים פי 2-איזה פחד... אני מה זה במתח מהשאיבה שתבוא עוד שבוע. דנה אשמח אם תוכלו לענות לי על עוד שאלות: 1 במידה והיציות שישאבו יהיו ריקות?שמעתי גם על מקרים כאלה.. אזיי אי אפש יהיה להפרות אותן.הווה אומר שבאותו חודש לא יהיה לי מחזור? 2 איך מרגישים אחרי השאיבה?חולשה?עייפות? 3 כמה זמן ההרדמה? ממש מתה מפחד מכל העסק הזה!!! ההזרעות היו כלכך פשוטות...חבל,ממש חבל שלא עזרו לי... דנה,אז שוב תודה על כל המידע והעידוד. קרן

04/12/2010 | 13:00 | מאת: קומפקטית

היי בנות, בעוד מס' ימים אני מתחילה פרוטוקול ארוך. ואני מתלבטת בין סינרל לדקא יומית רציתי לשאול מי חוותה את שניהם? האם הסינרל ניתן רק פעמיים ביום או שיש כאלה שמקבלות שלוש פעמים ביום? האם בסינרל ניתן לקבוע את המינון באופן אופטימלי למשקל המטופלת? (אני במשקל נמוך - 46 קילו) והבנתי שבנות עם משקל נמוך עלולות לסבול יותר מתופעות לוואי. בפרוטוקול הקצר הקודם לקחתי דקאפפטיל, היה יחסית בסדר חוץ מהעובדה שהוא גרם לי לבצקת בבטן ונפיחות.

04/12/2010 | 13:02 | מאת: נועה

04/12/2010 | 13:05 | מאת: נועה

אני הייתי על צטרוטייד פעם אחת וכל השאר על סינרל. סינרל היה הרבה יותר קל בשבילי. נמצא בתיק כל הזמן, לקחתי פעמיים ביום וחוץ מקצת מרירות בגרון לא עשה לי יותר מדי תופעות לוואי. חוצמזה פחות הזרקה ליום היה לי עדיף לגבי משקל אני לא חושבת שזה ישנה המון, כי זה לא תרופות שנלקחות לפי משקל אלא לפי תגובת הגוף להורמונים. ההרומונים האלה פועלים על בלוטת ההיפותלמוס במח ולא על מסת הגוף או משקלו. המינון הרגיל לסינרל הוא פעמיים ביום. אני מאמינה שזה יהיה אותו דבר גם בשבילך. אולי אני טועה, אבל אשמח לשמוע!

04/12/2010 | 08:44 | מאת: ליאת ל.פ

הי בנות יקרות אני כותבת לכם עכשיו במצב על הפנים אחרי שקבלתי תשובה שלילית ואני כבר באמת שלא יודעת מה לעשות, גם כשלקחנו תרומה זה לא הלך ואחרי שעברנו גיהנום בכל הנושא זה לא קרה אני לא יודעת למה מגיע לנו כל כך הרבה סבל וכולם אומרים שיהיה בסדר אבל מתי די כבר סבלנו מספיק ועברנו דרך כל כך ארוכה כרגע אנחנו שבורים אחרי הבדיקה של אתמול והטלפון הכי מגעיל שמודיע שלא יצא כלום ודווקא היתה לי הרגשה טובה והמחזור לא הגיע אז הייתי אופטימית אבל ככגודל הציפיה גודל האכזבה הלב שבור לרסיסים ויקח הפעם זמן עד שהוא יתאחה די מספיק מתי כבר תורנו מה בסך הכל אנחנו רוצים דווקא לאנשים טובים זה לא מגיע אני לא יודעת מה לעשות כי הייתי בטוחה שאם התרומה זה יתפס כי זה הלך טוב כל הדרך גם היו הפריות 2 שעד היום עם הזרעים של בעלי לא היו והפעם היו אבל היריון אין מה עושים? בכל זאת את החג חנוכה הזה אני לא ישכח וציפתי לניסים וישועות אבל זה לא קרה שמחתי לעדכן אותכן אבל הייתי שמחה לעדכן אותכם על הריון ואז הייתי הבן אדם הכי מאושר בעולם \ בקיצור יהיה טוב אני כבר אופטימית למתי ומה יהיה גם עם תורם זה לא הולך מה קורה? תודה לכן בנות יקרות ליאת ל.פ.

04/12/2010 | 12:59 | מאת: נועה

כל כך רציתי להגיע למחשב כדי בעיקר לשמוע על בשורות טובות.... אין לי הרבה מילים מנחמות בכלל. אין לי תשובות מתי יהיה בסדר. גם אין הסברים למה דווקא לאנשים טובים זה קורה. כי אין באמת סיבה או מישהו שבורר למי מגיע ולמי לא. כל מה שאני יכולה לתת לך זה הרבה אהבה וכח לעתיד, ולנסות לראות שעצם זה שהיו 2 הפריות זה כבר סימן מעולה, ושכולי תפילה ביחד אתכם שבפעם הבאה זה כן יקרה. יקירתי, מכל ליבי אני שולחת לך חיבוקים גדולים, הרבה אהבה כי אולי היא הדבר היחיד שבאמת מרפא? וכמובן גם הזמן... הוא רופא טוב. מאחלת לך שבחנוכה הבא כבר תאכלי סופגניות עם מישהו/י קנטנן/ה על הידיים!!!!!!

04/12/2010 | 18:39 | מאת: ליאת חמודה

אני מצטערת על האכזבה שלך, ומקווה שבפעם תעלו ותצליחו. וזיכרי מתוקה, ניסים לא קורים רק בחנוכה, הם קורים תמיד. אין לנו את התשובות להכל , כל כך הרבה בעולם הזה לא מובן. לכן עצתי לך, מכל הלב, לא להתעסק עם שאלות למה זה קורה, כי תמיד מגיעים למבוי סתום, פשוט, תני לעצמך חיבוק גדול ותמשיכי הלאה למרות הכל- כי אין - אין ברירה !! המון אהבה!!

04/12/2010 | 18:40 | מאת: אביגיל

04/12/2010 | 21:13 | מאת: דנית

מצטערת לשמוע על השלילי. זה כל כך מבאס. מקווה שתמצאי את הכוחות להמשיך לעוד סיבוב, בכל דרך שתתאים לכם.

05/12/2010 | 21:34 | מאת: דורה

אני כל כך מצטערת, כל כך מצטערת. ולפעמים, גם כשהכל בסדר, גם כשאין שום בעיית פוריות, לפעמים בכל זאת לא נקלט הריון. עם כל הקושי, יכול להיות שהפעם זה סתם לא הצליח. פשוט סתם. שולחת חיבוק ענק ומועך ואוהב (((((((((((((((((())))))))))))))) דורה.

03/12/2010 | 16:33 | מאת: ענת

האם אחרי החזרה צריך לנוח לשכב? או הכל רגיל די המקרר התרוקן חחחח למרות שאומרים שצריך להמשיך רגיל אני מפחדת שאני הורסת

04/12/2010 | 13:01 | מאת: נועה

יש הרבה גרסאות למה עושים אחרי החזרה, יש כאלה שאומרים לנוח ויש שלא. אני מאלה שלא. חוזרת לחיים רגילים כולל פעילות גופנית. אל תפחדי שאת הורסת כי את לא! שבת שלום!

03/12/2010 | 10:24 | מאת: קרן החדשה

ושוב אני, חופרת וחופרת כדי להתכונן לעתיד :-) לקראת IVF ראשון, קניתי השבוע את כל ה"ציוד". זריקות הגונאל מוכרות לי. זריקות הצטרוטייד באות מוכנות, פחות או יותר, ומיועדות רק להזרקה בבטן אז אין לי התלבטות. מקווה שהן גם לא מהסוג הכואב יותר מדי. עכשיו נשארה לי ההתלבטות רק לגבי המנוגון. כמו שכבר ציינתי, האחות אמרה שבעיניה עדיף לשריר (לישבן). נועה כבר כתבה לי כאן שלדעתה עדיף בבטן, אבל בפורום רפואי שבו שאלתי הסבירו לי שההבדל הוא לא ברגע הזריקה אלא בגירוי אחר כך, שהוא בדרך כלל הרבה יותר קל בהזרקה בישבן מאשר בבטן. אשמח לשמוע מניסיונכן (המגוון, אני מניחה): עד כמה הזריקות לא נעימות, והאם יש הבדל בטן / ישבן? אגב, על הדרך קניתי גם קרם מאלחש בשם "אמלה", על תקן "אם לא יעזור, גם לא יזיק". נראה. בתור שונאת מחטים ידועה, אני עדיין לא מאמינה שאני מתעסקת בזה. לא לשכוח נר שלישי היום :-)

03/12/2010 | 14:20 | מאת: ענת

הלואי שהביקור שלך קצרצר ואחרי ההפריה הראשונה תעברי לחברה ההריוניות הלחץ מובן ושתקבלי הוראות להתחלת טיפול לא ישאר שום דבר לא מובן הזריקה אצל רובן היום בבטן פעם היה בשריר או בטוסיק והחומר להזרקות מגיע עם מחטים מוכן להזרקה הזריקות לא כואבות בבטן ואני יותר פחדנית ממך את עושה לעצמך כאבי ראש מה מתי איך שתתחילי את תראי שהכל ברור וזה ניראה רק מסובך ואם לא תרשמי בפורום ישמחו פה לעזור לך

03/12/2010 | 16:08 | מאת: קרן החדשה

קודם כל, תודה רבה. שנית, לצערי אני כבר כמה חודשים טובים בפורום, אחרי שתי הזרעות וסבבי זריקות גונאל, אז לא הכל חדש לי. השאלה היא ספציפית לגבי זריקות מנוגון, שהבנתי שהן לא כל כך נעימות, ואולי עדיף להזריק אותן בישבן ולא בבטן (מה עוד שהבטן אולי תהיה מלאה כבר בהזרקות הגונאל והצטרוטייד...) שוב תודה ושבת שלום

04/12/2010 | 21:17 | מאת: דנית

קודם כל בהצלחה! מנסיון, בשני המקרים מנוגון משאיר סימן עגול ומגרד וכואב. הפריע לי יותר כשזה היה בישבן כי היה לי קשה לשבת על אותו צד. אחרי נסיון אחד חזרתי לבטן. את כבר תראי מה מתאים לך תוך כדי.

05/12/2010 | 08:49 | מאת: קרן החדשה

03/12/2010 | 08:52 | מאת: לי האחת והיחידה

מקווה לשמוע חדשות בטא טובות. הלוואי נס חנוכה. מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

03/12/2010 | 12:14 | מאת: אביגיל

מצטרפת לאיחולי ההצלחה - אמן אמן אמן בטא חיובית ומנצחת !!

03/12/2010 | 13:22 | מאת: ענת

מחזיקה לך אצבעות בהצלחהההההההה

03/12/2010 | 08:51 | מאת: לי האחת והיחידה

אני שמחה לשמוע שאת אחרי החזרה של 4. איזה יופי! שיהיה בהצלחה מרובה!!!

03/12/2010 | 10:05 | מאת: ענת

אני במיטה עם רגליים למעלה שלא ישבו לברוח חחחחחחחחחחח בהצלחה לכולנו

03/12/2010 | 06:02 | מאת: סיגל

עליה של 61% במספר טיפולי ההפריה החוץ גופית במהלך העשור האחרון 14:35 01.12.2010 על פי נתוני משרד הבריאות שפורסמו היום עולה כי נמשכת המגמה בעלייה בטיפולי הפריה חוץ-גופית ובעשור האחרון שיעור העליה הינו 61%! בשנת 2008 שיעור הלידות לאחר טיפול הפריה היה 3.6% בהשוואה ל 2.6% בתחילת העשור. גיל הלידה הראשונה בישראל עלה במהלך העשור. בגיל 34-30 - גידול של 50% במספר היולדות, בגיל 40-35 66% ומעל גיל 40 שנה ביותר מ 45%.

03/12/2010 | 08:55 | מאת: לי האחת והיחידה

זה כיף לשמוע שיש לא מעט הצלחות בטיפולים בגילאים מתקדמים. שיהיה בהצלחה לכולן!!!

02/12/2010 | 19:28 | מאת: ציפי

היי בנות, שמעתי שיש פה המון מעודדות...היום קבלתי תשובה שלישית ממוקפאים...קצת התייאשתי טיפול 4 ולא הצליח . נכון שכל רופא אומר לי שזה פונקציה של גיל(בת43 ) יש לי בן שיהיה בריא בן שנתיים+ בבית ואותו גם ילדתי בגיל 40 . אני מגיבה יפה לטיפול ושואבים הרבה ויש מוקפאים ...וכבר נקלטתי כמה פעמים ולא מחזיק...עשתי את כל הבדיקות שהרופאים המליצו...מיואשת... משהי שמעה על המחלקה בקפלן? אשמח לתגובות תודה וחג אורים שמח לכולם!!!!

02/12/2010 | 21:22 | מאת: מור

היי ציפי, ברוכה הבאה לפורום!! אני לא בטוחה שאצליח לעודד בעיקר בגלל שאני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת. גם אני אחרי 4 ivfים כושלים בדרך להחזרת מוקפאים ודיי מיואשת. גם אצלנו הכל תקין, לא מצליחים למצוא מה הבעיה ובכל זאת זה עוד לא קרה. בכל מקרה החלטתי לנשום עמוק, לאגור המון המון סבלנות ולהאמין שבסוף יהיה טוב... בכל מקרה אני יכולה להבטיח לך שמעל הכל תמצאי כאן בפורום אוזן קשבת והרבה אהבה ותמיכה שיהיה המון בהצלחה!!

02/12/2010 | 21:31 | מאת: ציפי

תודה לך מאמינה שמחר בבוקר אקום חדשה...ובאמת אנשום עמוק זה עוזר... חג שמח ושוב תודה

02/12/2010 | 22:05 | מאת: ענת

לי אחרי מאה טיפולים שכל פעם היו ביציות לכולם 24-11 וגם שהופרו לא שרדו ואף פעם לא היו לי מוקפאים וגם לא נקלטתי עד ש.... אני לא המבינה כמו שאר הבנות פה אבל עם נקלטת זה המון אני לא יודעת איפה את מטופלת עם פרטי או דרך קופת חולים להמליץ לך אולי התמיכה של אחרי ההחזרה לא מספיקה ואני לא מבינה פונקציה של גיל ברגע שאת פוריה אני מאמינה שהמשפחה שלך תגדל אם אמונה ומחשבות חיוביות ואל תתיאשי נס ההפריות איתנו

02/12/2010 | 22:31 | מאת: נועה

אז באמת הגעת לבית הנכון... בברכת תתקצר דרכך עמנו! (בעצם אנחנו צריכות לשנות את הברכה כי רוב ההריוניות שלנו נשארות אפילו אחרי הלידה!) יפתי אני לא רחוקה ממך בכלל, בת 40 לפני שבועיים עם ילד בן 3+ בבית מטיפולים קודמים, וכרגע ממתינה לבדיקת דופק אחרי טיפול 5! יכולתי לשקוע לדכאונות ולעצב של הכשלונות. אבל בחרתי להסתכל על זה כך: הילד הנכון עדיין לא הגיע, הוא קצת הלך לאיבוד, והוא אוטוטו מוצא את הדרך. אז לא הלך ב 4 טיפולים הראשונים, וטפו טפו טפו ב 5 זה כן. (בתקווה עצמוה שהכל יהיה בסדר...) אל יאוש! אם את מגיבה טוב לטיפולים ויש הפריות ויש הקלטות, זה רק עניין של תיזמון ועובר נכון בשבילך. מאחלת לך לקום מחר באמת עם כוחות מחודשים, הרבה אוויר בריאות, והפעם יש לך אותנו כרוח גבית! בהצלחה ענקית!!!!

03/12/2010 | 10:19 | מאת: קרן החדשה

ברור שזה מייאש ,ואני מאוד לא אוהבת לשמוע מרופאים את עניין הגיל (גם אם ברור לי שיש בזה משהו), אבל למיטב ידיעתי כל הרופאים - האופטימיים יותר והפסימיים יותר - מסכימים שאשה בת 43 שכבר ילדה היא בעלת סיכויים טובים יותר מאשה בגיל הזה שלא ילדה אף פעם, אז את במצב לא רע. אני לא רופאה, אבל גם לפי הנתונים שמסרת (מגיבה טוב להורמונים, תמיד יש הפריות ומוקפאים, והיו קליטות) הסיכויים טובים. נראה לי כדאי בהחלט לגייס את כוחות הנפש כדי להמשיך ולא להרים ידיים!!

02/12/2010 | 14:54 | מאת: קרן החדשה

אז ככה, בבדיקה אתמול הרופאה המליצה לי לעשות היסטרסקופיה אבחנתית לפני שנתחיל את ה-IVF, בעיקר כדי לראות אם יש איזו סיבה לריריות הדקות שלי. היא אפילו דאגה שיכניסו אותי בלי תור אצל מי שהיא ממליצה עליה. עברתי כבר צילום רחם, די בקלות האמת, אבל פתאום התמלאתי חששות מהבדיקה. אולי כי בהזרעות גיליתי שכל התעסקות ברחם מאוד לא נעימה לי. אבל השתכנעתי מהרופאה שזה חשוב (ובעיקר שאם ההפריה תיכשל חו"ח אאכול לעצמי את הלב שלא עשיתי את הבדיקה לפני, כמו שהיא ממליצה). מישהי יכולה לומר לי כמה זמן אורכת הבדיקה עצמה (לא ההכנות)? ואם מוצאים ממצאים זה אומר שההמלצה היא לעשות ניתוח??

02/12/2010 | 15:14 | מאת: אופטימיתמשהו

עשיתי הסטרוסקופיה אבחנתית בסבב השני של IVF וזה ממש לא נורא. עשיתי את זה ביוזמתי מאחר וכל הזמן חשבתי שמשהו לא תקין אצלי, למרות שהכל היה בסדר גמור. פשוט רציתי לשלול דברים אחרים. על הדרך הרופא שעשה לי את הבדיקה עשה לי "פיפל" כי הרירית היתה מעובה (בגלל גלולות שלקחתי בהפסקה בין הטיפולים). מה שכאב זאת היתה בדיקת ה"פיפל", ממש לשניה תחושה של צריבה אבל נסבל בהחלט. הבדיקה עורכת כמה דקות, לדעתי 5-10 דקות גג. לאלה שמוצאים ממצא כלשהו עושים הסטרוסקופיה ניתוחית, לפעמים במקום עצמו. חוץ מזה, הבדיקה הזאת מאוד תועיל לך לפני טיפולים ויכול להיות שיעשו לך "פיפל". עד כמה שאני יודעת לנשים עם רירית דקה זה עוזר ואפילו אחוזי ההריונות גבוהים אחרי הבדיקה הזו. שיהיה הרבה בהצלחה וחג שמח!!

02/12/2010 | 15:43 | מאת: קרן החדשה

זהו, שכבר חשבתי שסיימתי עם כל הבדיקות בשלב הזה, ואז הרופאה "נפלה" עליי עם ההיסטרסקופיה. היא באמת אמרה שהיא תתעקש על הבדיקה לפני IVF שני, אם חלילה הראשון ייכשל, ולכן כדאי לדעתה לנצל כבר את הזמן כרגע, שבו אני לוקחת גלולות (בגלל ציסטה) ןלעשות את הבדיקה עכשיו. טיעון מנצח, אני חייבת להודות... אני מבינה שכדאי להתכונן כמו לצילום רחם? (משכך כאבים ו/או כדור הרגעה לפני)? אבל חמש-עשר דקות זה המון!!! בצילום רחם אני לא חושבת שזה יותר מדקה. זוכרת שחשבתי אז שלא הייתי עומדת בכאב הזה לכמה דקות.

02/12/2010 | 22:32 | מאת: נועה

ראיתי שהבנות כבר נתנו לך פרטים על ההליך, אם יש רירית דקה באמת ממליצים לבצע פיפל. אומרים שהכל הרבה פחות נורא מצילום רחם. אני אומרת שממש כדאי עכשיו לפני טיפול ראשון. תכסי את כל הטסטים וצאי לדרך עם דף נקי אחרי כל בדיקה אפשרית, בהצלחה מיי דיר!

02/12/2010 | 13:12 | מאת: ענת

החזירו לי 4 2-4 2-2 זהו עשיתי זאת מפה מתחילים לספור שניות ודקות שיהיה לנו סוף שבוע מהנה חזרתי לישון

02/12/2010 | 22:35 | מאת: נועה

נשמע מובטח ביותר! עכשיו תתחילי לדגור טוב טוב אמא תרנגולת, ברור??? ואתם שם ברחם - לא ולא ולא להתעסק איתי!!! אם אצטרך אביא את האיומים הקשים! לא לעשות לאמא ענת בעיות, הבנתם????? ענתי, את עכשיו רשמית בהריון עד הודעה אחרת שלא תהיה! נוחי לך עם הספר המשובח ושיהיה סופ"ש נפלא וחג שמח!!

02/12/2010 | 23:16 | מאת: נועה

1 מחפשת להתחיל ספר סיימתי אותו לא עניתי היום לטלפון 2 יש לי קיבוצים בבטן כמו שלא הרגשתי בשאיבה הכאבים החליטו שעכשיו זה הזמן 3והרופא אמר שהעוברים במצב תקין מאוד ותודה

01/12/2010 | 23:38 | מאת: טניה

היום אני בשבו 31+2 השקלים הם 1650 1660 1300 1350 עכשיו בהתחלה הפרופיסור אמר לי מאקסימום ננסה להמשיך עד שבוע 32 אז היום הרופאים אומרים כל עוד שאין ירידת מים או דימום או משהו חריג לא מילדים אותי ומה שמפחיד אותי שלא יהיה מקום בבטן ותהיה בעיה ולא יעלו על זה אני לחצה מאוד... ואני זזה בקושה נושמת בקושה ישינה בקושה תעזרו לי בנות

02/12/2010 | 08:08 | מאת: נועה

אני מעריצה את הכוחות שלך, תזכרי מה שעברת כדי להגיע עד היום, ותראי כמה שסחבת ואיך הצלחת להגיע ליעד הראשון!!! אז הגעת לשבוע כמעט 32, ואני רוצה להאמין שאם הרופאים אומרים שאפשר למשוך עוד, אז מן הסתם זה לטובת הילדות... כל יום ברחם שלך יותר טוב להן, פחות טוב לך... אבל עברת כל כך הרבה עד עכשיו, נשלח לך את כל הכוחות בעולם להחזיק עוד קצת. בשבילן! אני לא יכולה לייעץ לך מה יותר טוב, מהתחושה שלי כל יום שהן בתוכך יותר בריא להן. לגבי הרופאים והבדיקות, אם את חוששת - תתעקשי לבצע מוניטורים ואולטרא סאונד בתדירות גבוה יותר כדי לראות שהכל בסדר. יפתי, שולחת לך המוןןןןןןןןןן חיבוקים וים של כח, כי את ענקית ומדהימה!!!!!! ואת תצליחי למשוך כל עוד הבנות רוצות להשאר!

02/12/2010 | 13:13 | מאת: אנונימית ע

02/12/2010 | 13:26 | מאת: אנונימית ע

עוד קצת זה מסתיים האפרוחים שלך יצאו לאויר העולם יש לי תאומים מהפריה שבוע הבא בני 10 נולדו שבוע 31 הפריה יותר קשה יותר בבטן פחות בפגיה תגידי להם שעוד קצת סבלנות שתהיה לך לידה קלה

01/12/2010 | 23:09 | מאת: אופטימיתמשהו

כמה פיג'מות, כי התחלתי לגדול והאימוניות לוחצות בבטן. וקיבלתי כמה "מחמאות" מהמוכרת. היא כמובן ציינה שאני נראית עם בטן של חודש שישי ושאני גדלה לרוחב- חחח, אין סוף לחוסר הטקט. מה אני אעשה...אני רעבה, הבייבי רוצה לאכול וגם אני. לא מגיע לי קצת לחגוג בהריון? אני ממש לא אוכלת מתוקים אבל הרבה פחמימות ודברים פיקנטים כי זה מה שמתחשק לי. בקצב הזה אני אעלה עשרים קילו בהריון. זה הגיוני שעליתי מאז ההריון 6 קילו??!!! ואני בך הכל מתקרבת לשבוע 13. אוףףף, אני סופגניה (:

02/12/2010 | 08:12 | מאת: נועה

סחטין על הפרגון, קני לך מה שיעשה לך טוב! מוכרות זה עם שטקט הוא הדבר האחרון שיש להן.... לגבי מספר הק"ג, אולי כדאי טיפטיפה להזהר? או לעשות איזה פעילות גופנית במקביל? 6 ק"ג עד שבוע 13 זה קצת הרבה... המומלץ בהריון זה לעלות 9-15 ק"ג. מעבר לכך זה קצת מיותר. מרבית המשקל נצבר בשליש האחרון, אז קחי בחשבון... אבל תהני יקירתי מכל רגע! זכית בהריון הזה בגדול אז תהני!

01/12/2010 | 20:49 | מאת: קרן החדשה

אז זהו, מתכוננת להזרקת מנוגון בפעם הראשונה, וקצת מבולבלת. האחות אמרה לי שאני צריכה מחט קצרה אם אזריק בבטן, מחט ארוכה יותר אם אזריק בישבן (והמליצה להזריק בישבן, אם יש מי שיעשה לי את זה). קיבלתי ערכה עם מחטים אפורות, שכתוב עליהם 27G, 13mm x 0.4 המחט נראית לי די קצרה. האם היא מיועדת להזרקה (תת-עורית בבטן)? אז מה לבקש בבית מרקחת להזרקה (לשריר) בישבן? המון תודה וחג אורים שמח לכולן!!

02/12/2010 | 08:13 | מאת: נועה

בוקר טוב 27G זו מחט הכי עדינה לבטן. ממש ממש ממליצה לך לעשות את זה בבטן ולא בישבן. הרבה פחות כואב להזריק לעור מאשר לשריר בישבן. תוכלי גם ללמוד לעשות את זה לבד, אפילו שבהתחלה זה קצת מלחיץ. הכי טוב ללכת בפעם הראשונה לאחות שתסביר לך איך להזריק ואת תעשי את זה לידה. חג שמח!!

02/12/2010 | 09:28 | מאת: קרן החדשה

לא יודעת למה האחות המליצה להזריק בישבן. לדבריה, פעם היו מזריקים מנוגון רק לשריר וחשבתי שהבנתי ממנה שזה דווקא אמור פחות לכאוב, אבל אולי אנסה קודם בבטן. עם הגונאל הסתדרתי שם בסדר גמור (לא בקלילות, אבל בסדר)

01/12/2010 | 18:14 | מאת: ענת

לא תאמינו חשבתי שעשו שאיבה מוקדמת חשבתי שלא יצאו עוברים הייתי צריכה לקבל כמה הופרו סלקום נפל וחיכיתי וחיכיתי לטלפון לגבי מחר המחשבים בעבודה נפלו שהוצאתי חשבוניות סוף חודש הכל בקיצר התחרב היום עד עכשיו אבל נס חנוכה בפתח 7 הופרו מתוך 11 לא יאמן הזרע של בעלי גם עבר נס חחחח טוב הלכתי להדליק נרות חנוכה עם כל המשפחה חג אורים שמח לכולן תודה על התמיכה

01/12/2010 | 18:54 | מאת: דנית

7 הפריות זה מעולה!! מתי מחזירים לך? שיהיה המון המון בהצלחה. הלוואי שהיום התחיל השבוע השלישי להריונך :-)

01/12/2010 | 19:47 | מאת: נועה

ענתי אלה בשורות!! אלה חדשות נפלאות! טפו טפו טפו &&&&&&&&&&&&&&&& שימשיכו להתפתח יפה יפה כדי שבחנוכה הבאה את חוגגת איתם! (איתו או איתה או עם כולם ביחד!) חג הכי שמח בעולם!!!!!!!!!

01/12/2010 | 17:41 | מאת: אביגיל

אני בסדר, דווקא הימים עוברים מהר, אני אמנם מובטלת אבל כל הזמן עסוקה. עדיין לוקחת את תמיכת האנדרומטין ויום שבת האחרון לקחתי חצי אוביטרל - אז כן אני די ממושמעת..וביום שליש הבא יש לי את הבדיקה - מקווה לטוב. בינתיים יש לי כל הזמן כאבים הולכים ובאים, כמו דקירות, ולפעמים עמומים: פעם בצד שמאל פעם בימין ופעם במרכז של הבטן התחתונה -קצת מלחיץ, מקווה שהכל בסדר שם - ויש שם מישהו שמתפתח לו בריא ותקין וסולל את דרכו אליי- אמן אמן (-: לא הייתי פה קצת ..ומקווה שהתעדכנתי נכון...אז הרשו לי קצת יחס אישי ואם שכחתי מישהי מחילה מראש (-: -נועל'ה - מה שלומך מתוקה? אני מחזיקה לך אצבעות ליום ראשון ובטוחה שהכל יהיה בסדר..&&&&&&&&&&&& - לי איזה כיף שאת כל הזמן מראה פה נוכחות- בהצלחה בהערכת משקל. - אופטימית משהו- אני מניחה שהחרדות הן דבר טיבעי- אבל את כבר הוכחת לנו שזה לא תופס אותך הרבה זמן ומהר מאוד את כבר עוברת לצד האופטימי..אז אני בטוחה שאת תיהיי בסדר. ענתי בהצלחה בהפריות - 11 - זה יפה מאוד.(טוב הכל יחסי אליי זה יפה מאוד תכלס - חחח). דורהל'ה - מה שלומך - את נעלמת ובאה - אבל תמיד כיף שאת צצה. סתיו וליאת - אני מחזיקה לכן אצבעות לבטא חיובית וגבוהה - אמן אני מבינה גם אני שם !! דניתוש - מה שלומך...עכשיו מחכים לדופק אההה- מחזיקה לך אצבעות... צמד ורבקה - התגעגעתי - אז מה חדש איתכן? לכן ולכל הבנות האחרות שמחכות, שממתינות, שפוחדות , שמתרגשות, חג חנוכה ואורים שמח...שיזרח האור בחייכן תמיד ויקרו פה ניסים ונפלאות לרוב ...ואמן ואמן נמצא דרכינו כולנו מהחושך אל האור. ערב נפלא לכולן !!

01/12/2010 | 18:57 | מאת: דנית

יש רק עד שבוע, איזה התרגשות... הלוואי שאת ואני נראה את ברקו מעכשיו רק עוד פעם אחת- בבדיקת דופק! שיעבור לך מהר השבוע ובהצלחה!

01/12/2010 | 20:04 | מאת: נועה

חג שמח יקירתי!!! הרבה אור ושמחה וניסים ונפלאות שיביא החג הזה איתו! שכחתי שאת בלי עבודה! אוי זה בטח קצת כיף להיות בחופשה יזומה לא? את מחפשת משהו חדש? מנסיוני למדתי שנכנסתי להריון (כולה פעמיים אבל כבר יש רצף ארועים) כשהחלטתי לחדש דברים בחיי! אז את בהחלט בדרך המלך עם העוברברון החמוד שלך! נסי לא לחשוב מדי על הדקירות והמיחושים למיניהם, הם יכולים לשגעעעעעעעעע. נשיקות וערב שמח!!

01/12/2010 | 23:03 | מאת: אופטימיתמשהו

מאחלת לך שיום שלישי יהיה היום המאושר בחייך, אמן ואמן! תמשיכי להיות אופטימית וחמודה ויהיה בסדר, את עוד תראי, אלוהים שם למעלה דןאג לכל אחת ואחת. לכל אחת ואחת יש הנס שלה וגם הנס שלך מחכה, בקרוב מאוד. חג אורים שמח ומלא נסים!

היי חברות יקרות, אתמול כל כך התרגשתי במסיבת חנוכה של הבת שלי בגן. פתאום ראיתי איך הנסיכה שלי שרק אתמול הייתה תינוקת כבר ילדה ששרה ורוקדת ומרגשת את הוריה עד דמעות. ביום שישי היא יוצאת לחופש וכבר תיכננתי לנו הרבה פעילויות ביחד זה כיף זה אושר. אני כבר בשבוע 30 אוטוטו חודש שמיני. מחר יש לי הערכת משקל לבייבי. חברות יקרות שלי כל אחת באשר היא אני מאחלת בהצלחה בבטא, בהכפלה, באולטראסאונד (דופק), בהיריון תקין ונפלא. שחג חנוכה יאיר את דרככן במלוא מובן המילה. אוהבת מאוד!!!

01/12/2010 | 18:58 | מאת: דנית

טוב לשמוע סיפורים כאלה...יהיה חג שמח!

01/12/2010 | 20:06 | מאת: נועה

בהחלט מרגש לראות אותם גדלים והופכים לאנשים קטנים! עוד מעט קט תתחילו לפזז בין מסיבות וארועים של כל הילדים! נשיקות גדולות, תודה על האיחולים וחג שמח מאד מאד מאד!!!!!!

01/12/2010 | 10:15 | מאת: לי האחת והיחידה

אני יודעת שהדברים שאני כותבת לך מרגיעים אותך אבל לא לגמרי. אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לך כמה דברים 1. שתפרידי בין דברים שיש לך שליטה עליהם לבין אילו שאין לך (מה לעשות לא על הכל יש שליטה). מה שבשליטתך את תשתדלי לעשות על הצד הכי טוב שאת יכולה כדי להרגיע את עצמך. ולגבי מה שלא בשליטתך את תאחזי באמונה, תקווה ואופטימיות ואת תראי שהכל יהיה טוב. 2. הייתי מציעה שתשמרי על כוחות שהילד יוולד כי להיות אמא זה לחיות תמיד עם חרדות לילד אבל עם אושר עילאי ונצחי שלא ניתן להסבר. תמצאי דרך להתגבר על הרגשות שלך ותרימי ראש ותגידי לעצמך שהאור כבר קיים אצלך והוא הולך להאיר את חייך בקרוב ושום מחשבה שלילית וחרדה מיותרת לא יעיבו על שמחתך. חג חנוכה שמח ומואר בלב ובנשמה!!!

01/12/2010 | 14:55 | מאת: אופטימיתמשהו

תודה מתוקה, אני מרגישה הרבה יותר טוב. אני יודעת שהחרדות האלה הן טבעיות אבל צריך הכל בפרופורציות. החלטתי לחשוב חיובי וליהנות, הרי בלאו הכי, וכמו שאת אומרת, אין לנו שליטה על הכל. מאמינה שהאל בירך אותנו וצריך לומר לו אלפי תודות וליהנות מזה. יקירה, אני מאחלת לך רק אור בחיים- אמן! חג שמח, נשיקות

01/12/2010 | 10:11 | מאת: לי האחת והיחידה

איזה יופי שראו כבר שק היריון. אל תדאגי בקשר לדופק וכל השאר כי זה עדיין מוקדם. גם לי הייתה בדיקה בשבוע 6 בגלל דימום וראו שק בלי דופק. חנוכה שמח והיריון חגיגי ונפלא וכיפי!!!

01/12/2010 | 19:01 | מאת: דנית

הלוואי שימשיך לנו טוב... אנחנו החלטנו שאחרי הדופק נספר למשפחה, וכרגע כמעט אף אחד לא יודע ואני גם לא ממש מאמינה עדיין שאני בהריון, אז כנראה שעד הUS הכל עוד יהיה מעורפל ואני מקווה שאחרי זה כבר יתחיל להיות לי ממשי. תודה.

30/11/2010 | 23:46 | מאת: הדס

כבר כמה ימים לא הי'תי פה, קראתי קצת אחורה ואני מקווה שלא פיספסתי כלום ומה שראיתי נכון. מזל טוב לך מתוקה!!! אני אשמח שתחזרי אליי כדי לספר על התחושות. שיהיה לך הכי בהצלחה! לילה נפלא

01/12/2010 | 08:14 | מאת: נועה

בינתיים אני מחזיקה כל תחושה שהיא עמוק בבטן, מפחדת להתרגש עד שלא רואים דופק... ביום ראשון בלילה בע"ה יש את הא"ס. מקווה אז לחזור בצהלות שמחה גדולות! תודה יקירתי ובקרוב קרוב אצלך!!! יום נפלא

30/11/2010 | 22:21 | מאת: אורנה

אם הביוץ היה בלילה של יום ראשון ואני עשיתי הזרעה יום שלישי בבוקר האם מועד פוספס? דהיינו מהביוץ ניתן להפרות את הביצית רק תוך 24 שעות בלבד?

01/12/2010 | 08:15 | מאת: נועה

האם את יודעת בוודאות שאכן הביוץ התרחש ביום ראשון או אלו רק הערכות? בעקרון לביצית יש חלון של 24 שעות להיות מופרית. בד"כ מנסים לתזמן את ההזרעה או ממש ממש לפני הביוץ או תוך כדי ביוץ. בהצלחה!

30/11/2010 | 20:45 | מאת: נועה

30/11/2010 | 22:23 | מאת: ענת

את לא תאמיני הייתי אחרי שאיבה בעבודה פעם ראשונה בכל המאה פעמים שעבר בסדר נראה מחר כמה הופרו נשאבו 11 אבל ההרדמה פעלה אחרי צהריים ישנתי שלוש שעות שינה כזאת לא היתה לי מזמן מתי האולטרסאונד שלח ושל דנית ולשאר הבנות מחכה לבשורות טובות נס חנוכה מתחיל

01/12/2010 | 07:01 | מאת: דנית

שיהיו הפריות מוצלחות!

01/12/2010 | 08:17 | מאת: נועה

את רואה? יש גם שאיבות מוצלחות!!!! 11 זה בציר משובח מאד מאד! מחזיקה אצבעות לשמוע כמה הפריות &&&&&&&&&&&&& א"ס יש לי ביום ראשון בלילה.... יום נפלא ובשורות נפלאות! בהחלט חנוכה מורגש באוויר אפילו אם אין חורף!

01/12/2010 | 10:23 | מאת: לי האחת והיחידה

וחג שמח ומואר

30/11/2010 | 20:02 | מאת: סתיו

אני 8 ימים אחרי ההזרעה,רציתי לדעת במידה וההריון נקלט, האם עכשיו אני אמורה לרוץ כל רגע לשירותים? או שזה לא התקופה הזאת?

30/11/2010 | 20:04 | מאת: נועה

תקראי בדיוק מה שכתבו הבנות בהודעה מתחת לליאת. מאד מאד מאד קשה לשייך "סימנים" ולקרוא אותם נכון. זה יכול להיות מהריון, וזה יכול להיות מדלקת חס וחלילה. זה יכול להיות מליון דברים. הלוואי שזה אכן מהריון, אבל נסי להחזיק מעמד עוד כמה ימים עד הבטא! &&&&&&&&&&&&&&&&& שהכל יוביל לבטא עצומה!

30/11/2010 | 20:26 | מאת: סתיו

אז זהו,שלי אין בינתיים תופעה של לרוץ לשירותים,לא מרגישה ששלפוחית לוחצת.וגם צבע פיטמות לא השתנה לי.לכן חוששת שמא ההריון לא נקלט חס וחלילה?? כי קראתי שבנות כותבות שיש תופעות של צבע פיטמות כהה,וכל רגע רצים לשירותים מעניין אם התכוונו לשבוע לאחר הזרעה או יותר מאוחר?

30/11/2010 | 23:08 | מאת: ענת

כמו שנועה רשמה לי שום שאלה לא מטומטמת ושום שאלה גם לא מוזרה פה זה טבעי לחפש סימנים לפני בדיקת בטא וזה לא בשליטה אבל.... הכל מטעה אני מבינה אותך לפני כל בטא אני מחפשת סימנים של הריון שעדין מוקדם להרגיש אפילו כאבים שלפני מחזור לא אומרים שההזרעה או ההפריה לא הצליחה רק בדיקת דם וגם כל אחת מגיבה שונה להריון יש כאלה הסובלות מבחילות ויש כאלה שלא מחזיקה לך אצבעות ובשורות טובות

30/11/2010 | 12:03 | מאת: ליאת פריינטה - ל.פ.

היי בנות יקרות שלי ביום שישי בעזרת השם יש לי את הבדיקה של ההריון לאחר ההחזרה אני מחכה ומצפה בקוצר רוח ומתפפלת כל יום לנס חנוכה שהפעם זה באמת יקרה רציתי לדעת למרות שאני בטוחה שזה שונה מכל אחת ואחת האם אמורים להרגיש משהו ואם יש איזה סימנים לדעת מה הולך שם כי אני כבר משתגעת מסקרנות ולא יודעת מה קורה? מאחלת לכולן חג אורים שמח חג של אור ושמחה ורק בשורות טובות שיהיה זה חג מלא ניסים ונפלאות לכולן באהבה וחג אורים שמח ליאת

30/11/2010 | 14:20 | מאת: אופטימיתמשהו

הנה, אוטוטו יום שישי מתקרב ואני מחזיקה לך אצבעות לנס נפלא. לגבי הסימנים, זה מאוד אינדבידואלי, כל אחת חווה את זה בצורה שונה. אני יכולה לומר לך שאני לא הרגשתי כלום, לפחות לא עד שבוע 7, רק אז החלו הבחילות להגיע. כשקיבלתי את התשובה אז חוץ מהתרגשות לא חוויתי כלום. שלושה ימים אחרי ההחזרה היתה לי הפרשה ממש ממש קלה של דם שכנראה הייתה זו ההשרשה, אבל יש כאלה שלא חוות את זה. אז תתחילי להאמין ולהיות אופטימית כי זה מה שבאמת יכול לעזור לך לעבור את הימים האלה, תתפללי חזק ותבקשי שיקרה נס. אני בטוחה שמישהו שם מקשיב מקשיב לנו. בהצלחה גדולה גדולה חמודה!

30/11/2010 | 14:32 | מאת: דנית

קודם כל שיהיה בהצלחה! שנית, הסימנים מאוד יכולים לבלבל. אצלי הסימן העיקרי היה שבניגוד לבדרך כלל, כמעט לא כאבה לי הבטן והגב התחתון, אבל זה מאוד אינדיבידואלי. בהצלחה רבה!

30/11/2010 | 20:02 | מאת: נועה

וואי וואי וואי, את כל אצבעות השכונה אני מגייסת בשבילך!!! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& הבנות אמרו את כל מה שיש להגיד על הסימנים המחרפנים האלה... אני יודעת שנורא נורא נורא קשה להתעלם מהם או מחוסר המצאותם, אבל נסי לדמיין שכל מה שאת מרגישה או לא מרגישה זה כי את בהריון! מבחינתי את בהחלט בהריון! עד שלא הוכח אחרת!!!! בהצלחה יקירתי, מחכה לשמוע ומקווה שיהיה לך נס חנוכה הכי גדול שהיה לך בחיים!!!!!!!

01/12/2010 | 10:24 | מאת: לי האחת והיחידה

מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&אמן ואמן ואמן חיובי חיובי מרקיע שחקים.

30/11/2010 | 11:46 | מאת: דנית

מדי כמה ימים אני מרגישה דקירה חדה בצד ימין למטה, קרוב לאזור השחלה. היום הכאב נמשך בערך רבע שעה ואז הפסיק לגמרי. מלבד זאת אין לי דימומים או כאבים רציניים אחרים. האם יש סיבה לחשוש שזה הריון מחוץ לרחם?

30/11/2010 | 14:15 | מאת: אופטימיתמשהו

אמנם אני לא רופאה אבל לדעתי הדקירות שאת חווה הם כתוצאה מהשאיבה. גם לי יש מדי פעם, בעיקר שאני שוכבת על צד שמאל, דקירות קטנות בשחלה השמאלית וההריון שלי הוא תוך רחמי. ממה שאני יודעת על הריונות מחוץ לרחם אני מבינה שיש כאבים מאוד חזקים בבטן התחתונה ולעיתים גם דימומים. אם הכאבים שלך חזקים אני מציעה לך ללכת להיבדק מיד. מאחלת לך הריון תקין וכיפי!

30/11/2010 | 14:35 | מאת: דנית

עד היום גם אני לא התרגשתי מזה כי אלו היו דקירות קטנות וקצרות. היום זה היה ממש חזק וממש כאב, והייתי צריכה ממש לשכב איזה רבע שעה עד שזה עבר. אולי אני אגש למוקד יותר מאוחר.

30/11/2010 | 18:37 | מאת: דנית

הלכתי למוקד כי הכאבים הבוקר היו מטרידים ומאוד לא שגרתיים. באולטרסאונד הטכנאית ראתה שחלות מוגדלות וציסטות וכנראה זה מה שגרם לכאב. אח"כ הרופאה אמרה שאולי השחלה התחילה להסתובב סביב עצמה וזה מה שגרם לכאב הנורא. חוצמזה, ראו שק הריון של 8 מ"מ אך עדיין לא ראו שק חלמון או קוטב עוברי. לי זה נשמע הגיוני בהתחשב שבהערכה גסה הבטא אמורה להיות היום כמעט 1000, אבל הרופאה אמרה שזה גבולי לשבוע. קצת הלחיצה אותי אבל אני מנסה לא להתרגש מזה.

30/11/2010 | 20:08 | מאת: נועה

קודם כל שמחה לשמוע שהכל בסדר בינתיים ושיש שק! זה נהדר ונפלא ומקסים!!!! מאד הגיוני שיש קצת דקירות מאזור השחלות. גם לי יש. השחלות עדיין מוגדלות מאד גם בגלל השאיבה וגם תודות להריון שגדל לך ברחם! בגלל הורמון ההריון, יש פקודה לכל הזקיקים שלך שהפכו לגופיפים צהובים להפריש עוד ועוד פרוגסטרון. זו הסיבה לכך שהשחלות מורגשות - פשוט כי הן באמצע ייצור מטורף. אבל טוב שהלכת להבדק, כי אכן לפעמים שחלות מוגדלות מדי עלולות להגיע למצב של תסביב וזה מאד מסוכן. את מקפידה לשתות המון המון מים? מקווה שהכל ירגע בקרוב מאד ותכנסי למסלול רגוע ונפלא של הריון תקין!

30/11/2010 | 09:00 | מאת: אופטימיתמשהו

בנות יקרות שלי, שלא תחשבו שהלכתי. אני קוראת יום יום מה שאתן כותבות ותסלחו לי אם אני לא תמיד רושמת. הראש עסוק במליון דברים. יום ראשון הבא אני בשקיפות, בר מתה לעשות אותה אבל מצד שני מאוד חרדה. דווקא ביומיים שלושה האחרונים אני מרגישה לא רע בכלל, הבחילות כאילו נעלמו להן ואני אוטוטו, ביום ראשון נכנסת לשבוע 13. אבל, וזה אבל אחד גדול, אני כל הזמן בחרדה שאין דופק. כבר דיברתי על זה עם לילוש והיא קצת הרגיעה אותי אבל מיד חזרתי לסורי. כבר נבדקתי בשבוע 6, 7 ו9 והכל היה בסדר אבל עכשיו אני לא רגועה. מצד שני, אני קצת מפחדת ללכת לבדיקה ושיגידו לי שמשהו לא בסדר ואולי חס וחלילה אין דופק. גם זה לא ממש פיתרון ללכת כל הזמן להיבדק. אוףףף, ס'עמק, מה יהיה שיתחילו תזוזות , אז אני באמת אהיה בחרדה אם אני לא ארגיש לשנייה. מספיק התעסקתי בעצמי. נועל'ה ודנית- מחזיקה לכן אצבעות חזק שהכל יהיה בסדר ואני בטוחה שיהיה. אביגיל- את בטח סופרת את הימים, מכירה את התחושה. שיהיה המון בהצלחה! לילוש- מצטערת שאני נודניק, את מותק! אני קצת הסטרית. לכל יתר הבנות- מחזיקה לכולכן אצבעות. כולן תצאנה בסוף עם ידיים מלאות, הפורום הזה מביא רק מזל! נשיקות

30/11/2010 | 14:33 | מאת: דנית

שיהיה בהצלחה בשקיפות. אני מכירה את החרדה, אמנם משלב מוקדם יותר, אבל חרדה זו חרדה. תחזיקי מעמד ותעדכני

30/11/2010 | 22:40 | מאת: ענת

איזה כיף לשמוע ותפסיקי לחפש מה לא בסדר הכל יהיה בסדר והחודשים יעברו מהר אני צוחקת עם בעלי זו עבודת יד דבר עם הרבה השקעה ועם נקלט זה ברזל בהצלחה

30/11/2010 | 23:45 | מאת: אופטימיתמשהו

01/12/2010 | 08:20 | מאת: נועה

ברור ובטח שיש דופק! אין מה לעשות, חייבים ללמוד לשים את החרדות בצד ולבטוח ולהאמין שהכל בסדר. זו הכנה הכי טובה לחיים עם ילד עצמם. האם הוא נושם? האם הוא לא נחנק? מה קורה איתו בגן? איך אני אדע שלא קרה לו כלום?? זו רק ההתחלה... את חייבת לנשום עמוק, לדבר איתו כל היום ולהגיד לו שאת יודעת שהוא בריא וגדל ושלם ונהדר, ולהאמין שבאמת זה כך! נסי להעסיק את עצמך בעוד דברים חוץ מההריון... אני יודעת, קל להגיד קשה ליישם, אבל את חייבת. שיהיה המשך תקין בריא מושלם ונהדר!!!!! ותודה על האצבעות!!!

30/11/2010 | 06:29 | מאת: ענת

שטפתי עשיתי כביסה קראתי בספר ולא נירדמתי עוד שעתיים שאיבה

30/11/2010 | 07:44 | מאת: נועה

אני מכירה את הלילות האלה לפני השאיבות הראשונות שלי. גם אני לא ישנתי. גם ההורמונים לא נתנו לי לישון... מחזיקה לך אצבעות לביציות משובחות הפריות מעולות וילד בידיים עוד 9 חדשים &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

30/11/2010 | 14:36 | מאת: דנית

29/11/2010 | 21:03 | מאת: מור

יש לי החזרת מוקפאים החודש (פעם ראשונה שיש מוקפאים)... אם לא ילך כנראה נתחיל לבדוק אופציה של רופא אחר. תודה!

30/11/2010 | 21:21 | מאת: לי האחת והיחידה

מורי יקרה, איזה כיף שיהיה מוקפאים סוף כל סוף. אולי הם המזל שלך אמן! גם אני נקלטתי בהיריון הראשון עם מוקפאים ומשם צמחה לי נסיכה אמיתית טפו טפו. מתי ההחזרה? שיהיה לך חג שמח ומואר עם נס גדול בהיריון! אוהבת

29/11/2010 | 17:02 | מאת: קרן החדשה

אז, די כצפוי, קיבלתי אתמול מחזור שבועיים אחרי ההזרעה האחרונה, והייתי אמורה להתחיל כבר תהליך IVF. אלא מה? בדיוק כמו אחרי מחזור ההזרעה הראשון שלי התגלתה לי הבוקר ציסטה, והרופאה הורתה לי לקחת שבועיים גלולות ורק אז להתחיל מחדש. אני לפחות לא מופתעת כמו בפעם הקודמת (כשהטלפון מהאחות שלח אותי מיד לשירותים לבכות...) אבל כן מאוכזבת, ומתחילה מעט-מעט להרגיש מיואשת. זה צפוי ככה כל פעם? גם אחרי כל מחזור IVF (שהלוואי שלא אזדקק ליותר מאחד, אבל מי יודע) איתקע עם ציסטות, גלולות, וחוזר חלילה? זה הרי מעכב את תחילת הטיפול בשלושה שבועות בערך, ואני מודה שהדבר האחרון שיש לי כרגע זאת סבלנות... אני מניחה שזאת לא ממש מחשבה ריאלית אחרי שבע-שמונה ניסיונות טבעיים + שתי הזרעות, שלא הניבו כולם הריון, אבל אני נשארת כל פעם עם תחושת החמצה וכאב על כך שאני מונעת ביוץ טבעי, שאולי-אולי דווקא החודש היה נקלט? (להזכיר: אנחנו כאילו "לא מוסברים", למרות שההסבר שאני מקבלת הוא פשוט העובדה שאני תיכף בת 40. וגם הרירית שלי די דקה). האם הגלולות הכרחיות לדעתכן? מניסיונכן? אני אפילו לא יודעת לאיזה תגובות אני מצפה כאן, חוץ מאשר לשאול אם מישהי מבינה את התחושות שלי על ה"בזבוז" בלקיחת גלולות, ויכולה להגיד לי אם היא ניסתה לנהוג בדרך אחרת. אני מאוד סומכת על הרופאה שלי, שבהחלט לא בעד לבזבז זמן וכבר אמרה לי שהיא מתייחסת לכל טיפול שלי כ"טיפול יקר" בגלל הגיל, כך שאני מניחה שאם היא המליצה שוב על גלולות אז אין ברירה, אבל זה כואב... זהו, פרקתי. מצטערת על בלבול המוח. חוזרת לעבודה עכשיו :-)

29/11/2010 | 17:30 | מאת: לי האחת והיחידה

ראשית, אני מצטערת לשמוע על הטיפול שלא הצליח. כדאי ללכת לIVF לא רק בגלל הגיל אלא גם בגלל שבטיפול הזה אפשר לראות בודאות אם הזרע מצליח להפרות את הביצית ואם הוא מתקשה בדרך הרגילה אז עושים מיקרומניפולציה וזה מעלה את הסיכוי בהמון המון אחוזים. לגבי הגלולות; גם לי תמיד היו ציסטות אחרי הזרעות שעברתי אבל אף פעם לא קיבלתי גלולות אלא הייתי צריכה להמתין חודש ורק חודש לאחר מכן עברתי הזרעה. אבל בטיפול IVF בפרוטוקול ארוך נותנים מיום ה-19 למחזור גלולות עד למחזור. קרן יקרה את בדרך הנכונה כל התחושות שלך מובנות וטוב שאת פורקת אותן. אבל יקירתי את בדרך הנכונה. מחזקת אותך מפה. בהצלחה ענקית!!!

29/11/2010 | 17:40 | מאת: דנית

באסה שלא הצליח החודש ועוד יותר באסה על הציסטה שמעכבת אותך. שמעתי שנותנים לפעמים גלולות כשיש ציסטות, אבל אני לא יודעת בדיוק איך זה משפיע. ככה גם לא תצטרכי לחכות חודש שלם אלא רק שבועיים. מאחלת לך סבב IVF מוצלח ראשון ואחרון!

29/11/2010 | 20:09 | מאת: קרן החדשה

כן, הגלולות מיועדות לדברי הרופאה: א) להבטיח ביתר יעילות שהציסטה אכן תיעלם (לפעמים הן נגררות יותר ממחזור אחד, לדבריה) ב) לקצר את ההמתנה עכשיו למחזור הבא מחודש לשבועיים וקצת. שאלתי גם בכמה מהפורומים הרפואיים במחזור הקודם שבו זה קרה, וקיבלתי תשובות משני רופאים (אחד מהם היה זיידמן נדמה לי) שהטיפול בגלולות במקרה כמו שלי הוא המקובל והנכון. ועדיין, אני נשארת עם התחושה שאולי אחרת הייתי מבייצת ונקלטת החודש טבעי... לא סביר מדי, אני יודעת, ומזכירה לעצמי שאז במחזור הבא הייתי מתבאסת בענק על בזבוז הזמן הנוסף שגרמתי לעצמי! לי: האם אצלך היו ציסטות גם אחרי טיפולי IVF, כמו אחרי כל הזרעה? הרי מקבלים הרבה יותר הורמונים אז זה נראה לי מתבקש, לא? או שאולי בכלל נקלטת כבר ב-IVF הראשון? אני לא יודעת בעצם. שוב תודה לשתיכן. זה באמת עוזר מאוד לפרוק

29/11/2010 | 20:10 | מאת: אביגיל

כן כן גם אני זוכרת את כל ההתעכבויות האלה, של ציסטות, או חופשה מטיפול אחרי IVF. אבל אין פשוט מה לעשות, כי באמת אי אפשר להתחיל טיפול עם ציסטות, הגוף חייב להיות נקי. גלולות לא הורסות את הטיפול ולא משבשות שום דבר - בעיקר שלוקחים אותן כל כך מעט זמן. הן פשוט מתפקדות קצת כטיפול הורמונלי זה הכל. אני מבינה את ההרגשה שלך, גם אני בת 40 עוד מעט. אבל אל נא תתני לזה להלחיץ אותך, זה כבר נתון אין מה לעשות עם זה , חבל להוסיף לחץ למה שיש כבר, אני יודעת גם אני בהתחלה נלחצתי בעיקר מגילי, עד שאמרתי די אני משחררת. זה מה יש ועם זה ננצח. העיקר הוא תמיד להיות בעשיה, ואם זה טיפה מתעכב תאמיני לי שזה לטובה. ולי היו את כל הסיבות להילחץ כי לי יש בעיה ברורה של הביציות. וכן בתהליך הזה רואים המון יאוש, אבל מכיוון שאנחנו כאלה חזקות, רק מהיאוש אנחנו שואביפ את האמונה שוב ושוב ושוב. אני שולחת לך המון עידודים וכוחות והכי חשוב המון רוגע וסבלנות..ואיחולי הצלחה גדולה.

29/11/2010 | 20:44 | מאת: קרן החדשה

אני יודעת שאת צודקת ותודה על מילות העידוד. זה באמת עוזר. המצחיק הוא שלמרות היותי אדם פסימי בדרך כלל, דווקא את ניסיונות הכניסה להריון התחלתי באופטימיות גדולה, כאילו היה לי ברור שתוך שלושה-ארבעה חודשים זה קורה טבעי. כשזה לא קרה והתחלתי בבדיקות, כל בדיקה תקינה עודדה אותי מאוד. רק אחר כך באה הנפילה... בעיקר שכל מה ששומעים מהרופאים זה עניין הגיל. לא שלא ידעתי מראש שזאת עלולה להיות בעיה, אבל לפעמים יש לי תחושה שהם שולחים לכל הבדיקות ואז כשהתוצאות חיוביות הם מדקלמים "זה הגיל, זה הגיל". כאילו אין לא מוסברים צעירים. אבל את צודקת, חייבים לשחרר ולהפסיק לחשוב על זה. בהצלחה ענקית גם לך!

29/11/2010 | 21:12 | מאת: מור

הרופאה שלך נתנה לך את האופציה הכי שכיחה והכי קלה ולכן גם הכי עדיפה. אני כן יכולה לספר לך שבתקופה שהחלטתי לעשות הפסקה מכל ההורמונים אחרי מספר הזרעות והפריות שלא צלחו וגילו ציסטה ענקית כתוצאה מההורמונים הציגו בפניי 3 אופציות: 1. גלולות - שלא רציתי לקחת כי באמת רציתי לנקות את הגוף מכל ההורמונים אחרי תקופה ארוכה של טיפולים 2. להמתין שהיא תעלם - בגלל גודל הציסטה זה היה עשוי לקחת כחודיים ויותר ולא רציתי לחכות בעיקר בגלל שהוסבר לי שהציסטה הספציפית הזו לא מאפשרת ביוץ שכן מפרישה הורמונים ורציתי לתת צ'אנס לטיבעי (גם אנחנו לא מוסברים) 3. לשאוב אותה - כמו ששואבים ביציות ב- IVF רק בלי הרדמה. טיפה כואב אבל מעלים את הציסטה באותו רגע. זו גם אופציה למרות שאם מדובר בציסטה קטנה אז מעדיפים לא לבצע פעולה חודרנית שלא לצורך. אבל לשיקולך. שיהיה המון בהצלחה! בשורות טובות עוד יגיעו... :-)

29/11/2010 | 21:29 | מאת: קרן החדשה

29/11/2010 | 21:59 | מאת: נועה

יפתי, הבנות ענו לך כבר נכון על הכל... הגלולות אכן מקצרות תהליכים. אבל יש עוד דרך לדאוג לגוף שלא יפתח ציסטות. היא יותר קשה אבל מאד מאד עוזרת לגוף להתמודד עם הטיפולים: תזונה. אם מקפידים לא לצרוך מוצרי חלב פרה למיניהם (אפשר עיזים), סוכרים בכל הצורות, קמח לבן וקפאין, רוב הסיכויים שהגוף ידע לעבוד טוב יותר. גם אם יווצרו ציסטות הן תעלמנה מהר יותר. אפשר גם לקבל עזרה ממטפלים בדיקור וצמחים שגם עוזרים מאד לעבור את העניין בקלות רבה יותר. (כמובן רק מומחים ידועים בתחום) לגבי הגיל, אני לא מאמינה גדולה בענין הזה. רוב הרופאים נוטים לשייך "חוסר בעיות שנמצאו בבדיקות" לענין הגיל. אני מכירה יםםםםםםם של בנות זביב ה 40 פוריות לחלוטין, שעדיין נכנסות להריונות טבעיים או מטיפולים די בקלות. עם כל העצב על ההזרעה שלא צלחה, שנסי מתנים, קחי הרבה אוויר ואור מהחג המתקרב, וצאי לדרך עם כוחות ואופטימיות! אנחנו איתך עד ללידה!

30/11/2010 | 10:06 | מאת: קרן החדשה

בלי סוכר, קמח לבן וקפאין? את רוצה להרוג אותי? גם ככה קשה לי עכשיו! :-) וברצינות, עם כל הכבוד לשיטות אלטרנטיביות (ויש כבוד. מסוים), לא רק שאין לי כוח לשינוי תזונה קיצוני כזה עכשיו אלא ששיטה שאמורה, אולי, למנוע עם הזמן התפתחות עוד ציסטות בעתיד, לא ממש תעזור לי עכשיו כשאפילו שבועיים של גלולות מדכאות אותי. אני חייבת לנצל את גל הפעלתנות הזה כדי לעשות כמה שיותר, כמה שיותר מהר ולהגיע להריון המיוחל כבר. יכול להיות, חו"ח, שבהמשך תבוא לי נפילת אנרגיות וכוחות לטיפולים. כרגע אני בעניין של לעשות-לעשות-לעשות. ולגבי הגיל: אני גם מכירה המוני בנות 40 ו-40+ שעוד נכנסות להריון בקלות (כולל כמה מחברותיי שזה קרה להן בטעות). לכן, כמו שציינתי למעלה, דווקא ניגשתי לניסיונות באופטימיות גדולה. ואז גיליתי שאצלי זה לא קורה ככה, והרופאים מתחילים להלחיץ שזה רק בגלל הגיל - שמעבר לכל דבר אחר, זה מאוד לא נעים לשמוע (לפחות למישהי כמוני שתמיד היו לה תסביכי הזדקנות). מה שכן, ברור לי שלא משנה מה הסיבה לבעיה, בגלל הגיל אין הרבה זמן לתקן את המצב ולכן הלחץ גדול במיוחד. אבל - וזה אבל גדול בשבילי - אני החלטתי לראות כרגע את הצד החיובי בלחץ הזה. כלומר, אני מרגישה שיש יתרון בכך שהמערכת הרפואית לחוצה מהגיל שלי, כי זה עוזר לקדם תהליכים מאוד מהר. הרופאה שלי אפילו אמרה לי את זה, בעיקר בהתחשב בעובדה שהיא יודעת שאנחנו מאוד רוצים, ב"ה, לא להסתפק רק בילד אחד. אם אני חושבת על זה, הגעתי אליה לתור ראשון באוגוסט, ופחות מחמישה חודשים אחר כך אני כבר אחרי כל הבדיקות + שתי הזרעות + בתחילת טיפול ל-IVF. לא רע. ואני גם יודעת, עם יד על הלב, שאם הייתי אפילו בת 35, לא היו בי את אותן אנרגיות להתגבר מיד על כל הפחדים שלי מהליכים רפואיים ולרוץ ככה קדימה, ואני בטוחה שהייתי מתמהמהת יותר לפני כל שלב (לפני קביעת התור לצילום רחם, לפני תחילת הזריקות בפעם הראשונה, לפני ה-IVF הראשון וכו'). רואה, נוע'לה? גם אני יודעת להסתכל על חצי הכוס המלאה לפעמים :-) יום מצוין לכולן!

30/11/2010 | 00:12 | מאת: ענת

אין לי מושג לגבי ציסטות אבל אל תתיאשי זה יקרה הסבלנות משתלמת והפעם תהיה האחרונה

29/11/2010 | 16:59 | מאת: דנית

אני צריכה שמישהו יעצור אותי! אני מתה ללכת מחר לעוד בטא (זה יהיה 6 ימים מהשניה) רק כדי להרגע, אבל אני מפחדת נורא מהתוצאה, אם לא תהיה טובה. הצילו!!!!

29/11/2010 | 17:32 | מאת: לי האחת והיחידה

יקירתי, החפזון מהשטן, הסבלנות זהב. הנה חנוכה בא לגרש את החושך והאור יאיר את ליבך. עוד קצת סבלנות. מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

29/11/2010 | 21:39 | מאת: נועה

גם אני מתה, אבל בואי נמות ביחד!!!!!!! לא הולכים לעוד בטא!!!! קישטה חרדות!!!!!!! זוכרת???? ומה יעזור לנו לדעת מה הבטא? ואם היא גבוהה או נמוכה מה נעשה? אין מה לעשות בכל מקרה עד הדופק. חייבים לחכות ולראות דופק כדי לדעת באמת מה קורה עם ההריון... יאללה, שתינו עוצרות נשימה ביחד, ואוטוטו נשחרר אנחת רווחה שתגיע עד לאזני הדגים במעמקים! לילה טוב מתוקתי!

29/11/2010 | 22:04 | מאת: נועה

יוגה - אם הפסקת שנים אז באמת כדאי קבוצת הריון. אוכל - הורמונים יקירה. הורמונים. מכל הסוגים מכל המינים. פרוגסטרון, אנדומטרין, אסטרדיול, כולם אצלך בחגיגות נפלאות! אז תאכלי. כי אוטוטו את עלולה להגיע לתקופת הצנע אם חלילה יהיו בחילות או חוסר חשק למאכלים!

29/11/2010 | 13:10 | מאת: שרית

היי כולן, מקווה שכולן בסדר, היום סיימתי סדנאת עיסוי לתינוקות, אני ממליצה בחום לכל האמהות לאחר לידה לעבור את הסדנאה הנ"ל, כ"כ כיף לפגוש אימהות טריות עם תינוקות בני אותו גיל.. ובכלל זהו זמן איכות עם התינוק/ת. מי שמעוניינת לקבל פרטים על מקום מעולה באזור המרכז המקיים סדנאות עיסוי ועוד כל מיני, אפשר לפנות אליי במייל [email protected], שיהיה לכולן שבוע מוצלח מלא בבשורות משמחות. נשיקות, שרית

29/11/2010 | 14:58 | מאת: לי האחת והיחידה

שלחתי לך מייל לפני כמה ימים ולא שמעתי ממך בחזרה. מה קורה מה שלום ליהוש?

29/11/2010 | 18:42 | מאת: שרית

מה קורה? שלחתי לך מייל לפני כמה שעות.. מקווה שכבר קיבלת, אצלנו ב"ה הכל בסדר, מה שלומך? איך עוברים עלייך ימים אלו?

28/11/2010 | 22:01 | מאת: סתיו

היי כתבת לי שהשרשה מתבצעת 4-6 ימים מהזרעה. האם מרגישים משהו? דימום?כאבי בטן? איך אדע שהייתה השרשה? יש סימן כלשהוא??

28/11/2010 | 22:18 | מאת: נועה

לצערי אני לא יכולה להגיד לך שיש סימנים שיכולים לפרש השרשה במדויק... אנחנו נוטות לנסות לא לחפש סימנים כי הם די משגעים את הגוף/נפש... מחזיקה לך אצבעות לבטא בשמים אוטוטו &&&&&&&&&&&

28/11/2010 | 22:21 | מאת: דורה

סורי שנדחפתי. לאאאאאאאאב יווווווווווווווווווווו }}{{

28/11/2010 | 22:20 | מאת: דורה

סליחה שאני מתפרצת ועונה, אבל אני כאן כרגע ויכולה לענות- לצערנו, השרשה לא מרגישים. יש מקרים שבאמת יש דימום בהשרשה, אבל זה לא סימן שאפשר לסמוך עליו ולרוב הנשים אין דימום של השרשה. תחושות אחרי השרשה לפעמים יש ולפעמים אין, זה מאד משתנה מאישה לאישה וגם אצל אותה האישה יכול להשתנות מהריון להריון. עייפות, דחיפות במתן שתן, עצירות, שדיים מלאים, כל אלה יכולים להיות מבשרי הריון עוד לפני בדיקת הדם. אבל יכולים גם שלא ויכול להיות הריון בלי אף אחד מהסימנים הללו. בקיצור, לצערי, כל מה שאפשר לעשות הוא לחכות לבדיקת הדם. המון המון המון בהצלחה!!!! דורה.

28/11/2010 | 22:44 | מאת: סתיו

אין לי ברירה,אלא לחכות... המתח הזה בלתי נסבל..

28/11/2010 | 21:08 | מאת: ענת

אחרי החזרה חוץ מהנרות יש עוד משהו לתמיכה אני בלחץ לפני שאיבה

28/11/2010 | 22:14 | מאת: דורה

יש גם זריקות של פרוגסטרון שנקראות גסטון, אבל הבנתי שבחודשים האחרונים הן חסרות בשוק אז לא נותנים אותן. יכול להיות שהדברים כבר השתנו. יש גם גסטון ריטרד, שזה פרוגסטרון שמשתחרר בהדרגה ואולי זה לא חסר. יש גם כדורים (אסטרופם ופרוגינובה) שאפשר לקחת אוראלית ואפילו... וגינאלית! אני מבינה את הלחץ לפניי שאיבה ראשונה, אבל יכולה להגיד לך שהשאיבה ממש לא מלחיצה. רק מאד מאד מרגשת! והעיקר- שיהיה המון המון המון בהצלחה!!!

28/11/2010 | 21:06 | מאת: ענת

יש לי זקיקים מכל הגדלים 20 15 16 13 12 9 10 איזה גודל הם צריכים להיות אם אני לא טועה LH גבוהה מה ה אומר משהו לא נשמע לי טוב היום

28/11/2010 | 22:06 | מאת: דורה

הזקיקים שלך באמת קצת מגוונים בגודל. על איזה מדכא את? אני לא יודעת מה ה LH שלך, ולכן שואלת שוב, על איזה מדכא את? אם את מקבלת את המדכא כמה ימים לפניי הביוץ, אני מנחיה שתקבלי אותו כבר מחר. דיברת עם הרופא? מה הוא אומר?

29/11/2010 | 01:10 | מאת: ענת

הלואי ולא הייתי יודעת מה זו שאיבה אצלי וכל בדיקה עוברת בסיוטים למרות שההפרשים בין ההפריות הוא כל כמה שנים כל פעם כאילו פעם ראשונה פשוט ניראה לי לא בסדר הגדלים של הזקיקים יש לי 18 מתוכם הרבה קטנים שניים 20-21 והשאר 13-16 בקיצור בערך 8 תקינים האם לא מוקדם לשאיבה כי שנתנו לי את ההוראות המשך אמרו לי שהשאיבה תצא בסוף שבוע ולא ביום שלישי אני לא רוצה לחשוב בגלל נוחות הקדימו לי מה ביקשתי 1-2 לא קבוצת כדור רגל אני מרגישה לפני התפוצצות צריך רק איכות לא משנה הכמות אם אני לא טועה HL 1.9 יום שלישי השאיבה 2 אובטריל היום לגבי התמיכה אמרו לי השאיפות באף והבדיקת דם לבטא יוצא ביום הולדת שלי מקווא לחגוג ושוב תודה על התשובות לך לנועה ולכל הבנות המקסימות בפורום כי פה אני מרגישה לא לבד השאלות שלי לפעמים שטותיות בגלל שאני בלחץ לילה טוב

28/11/2010 | 16:26 | מאת: מור

נועוש!!!!! אני לא מאמינה!!! את בהריון!!!! מזל טוב!! אני כל כך מאושרת בשבילך!!! את לא מבינה כמה שימחת אותי...!!! שימשיך הכי תקין שאפשר!! המון המון המון מזל טוב! רבקוש- כל כך שמחתי לשמוע שהגברים שלך ממשיכים להחזיק מעמד. אנחנו חזרנו אתמול מחופש שהיה נחוץ ביותר. אחרי הכישלון הרביעי כבר אפילו לחופש לא היו לנו כוחות. אבל אני שמחה להגיד שחזרנו עם כוחות מחודשים. היו הרבה רגעים קשים (שבהם אפילו התחלתי לחשוב על אם פונדקאית... האמת שזה לא לגמרי יצא לי הראש עדיין) אבל אני משתדלת לשמור על אופטימיות זהירה. והחדשות הטובות בו בפורום בהחלט מעודדות. שימשיך תקין לכולן! נועה, שוב, המון מזל טוב!

28/11/2010 | 19:29 | מאת: נועה

וולקום בק!!!!!!! כמה טוב לראות אותך פה עם כוחות מחודשים!!!!!!!!!! תודה יקירתי, אני עדיין מלאה חששות, מתפללת להגיע לדופק בשלום! יקירתי, מה פונדקאות??? על מה את מדברת???? את פוריה לחלוטין, וצעירה ונמרצת ואת תהיי בהריון!!!!! ברור????? נשיקות ושמחה לראות אותך סוף סוף!

28/11/2010 | 21:00 | מאת: דורה

באמת לפעמים אין לנו כוח למשהו שאחר כך מסתבר שהיה לנו ממש ממש ממש טוב. ומכאן למסקנה ש- חכי עוד רגע עם הפונדקאות. תני לעצמך עוד כמה צ'אנסות. ארבע הפריות הן ממש לא מספיקות כדי לוותר על ההריון ועל ההרגשה שהילד שלך גדל בתוכך. נשיקות ושבוע מהממממםםםם, דורה.

29/11/2010 | 09:06 | מאת: לי האחת והיחידה

איזה כיף לחזור מחופשה כל כך רעננים. אני מציעה לך באמת מכל הלב לנסות רופא אחר רק למען "משנה מקום משנה מזל" ואולי יהיו לו פתרונות אחרים. כולי תקווה שתצליחי להרות בזמן הקרוב. חג שמח ומואר בלב ובנשמה. נשיקותס

28/11/2010 | 14:50 | מאת: אלה

אז ככה: ביום רביעי היתה לי בטא 38 ביום שישי בטא 27 היום-יום ראשון בטא 52. האם יש עוד סיכוי להריון תקין? האם זה קרה כבר למשהיא בעבר? יש סיכוי שלאחר ההזרעה השתרשו 2 עוברים ואחד נפל-ולכן הירידה והעליה של הבטא? אשמח לעזרתכן המועילה.

28/11/2010 | 19:32 | מאת: נועה

על זה עוד לא שמעתי... אני מאחלת לך מכל ליבי שאכן זה מה שקרה! מי יודע, אולי תחדשי לנו פה חדשות מרעישות שגם מבטא שיורדת נוצאים תינוקות בריאים ושלמים! מחזיקה לך אצבעות &&&&&&&&&&&&&&& מחכה לשמוע עדכון בקרוב!

28/11/2010 | 20:10 | מאת: דנית

זה נשמע טוב!! מה הרופא אומר?

28/11/2010 | 20:26 | מאת: אלה

הרופא אמר שהוא לא אוהב את זה שהבטא עולה ויורדת ועולה... ושאבדוק בטא ביום רביעי-ואם אז תהיה עליה משמעותית...אז יש סיכוי להריון תקין... אין לי מושג איך אני מעבירה את הימים עד רביעי בצהריים שאז אדע קצת יותר... איך אתן מתמודדות עם הימים שקרובים לבדיקת הבטא? לכאורה אלו אמורים להיות ימים משמחים (לפחות עם פוטנציאל להצלחה). משהיא כאן חוותה הריון כימי שלאחריו היה הריון תקין? לא נעים -שאלתי יותר מידי שאלות להודעה אחת (:

28/11/2010 | 13:49 | מאת: לי האחת והיחידה

הכל יהיה בסדר ונהדר באולטראסאונד אני בטוחה בזה. בטח הוא יקבע לך בחנוכה או מיד לאחריו. שיהיה בהצלחה. בינתיים תשמרי על עצמך ותאמיני בכל הלב שאת הולכת להיות אמא. שולחת לך ולעוברון המון חיבוקים ונשיקות

28/11/2010 | 20:13 | מאת: דנית

28/11/2010 | 02:13 | מאת: תקווה

אשמח לקבל עזרה מנשים שיש להן עודפים שכבר ב"ה לא צריכות תודה רבה.

28/11/2010 | 08:51 | מאת: נועה

מדי פעם יש בנות שמוסרות, תחפשי בהודעות מהחודש האחרון היו כמה כאלה. את יכולה לשאול גם ביחידה בה את מטופלת, יש יחידות שמעבירות תרופות מכאלו שמוסרות. בהצלחה גדולה ושבוע טוב!

שבת שלום בנות ביום ג' אחרון ביצעתי הזרעה. באיזה יום אמורה השרשה להתבצע? כמה ימים סופרים מיום ההזרעה?

27/11/2010 | 21:19 | מאת: נועה

בד"כ השרשה מתבצעת ביום 3-5 מיום ההפריה. ז"א מהזרעה כ-4-6 ימים. בהצלחה גדולה ושבוע טוב!