פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

15/09/2010 | 21:39 | מאת: ימית המיואשת והעייפה

חודש שעבר לקחתי רופא פרטי-פרופ' שממש פישל בטיפול. נתן לי ים של הורמונים ללא צורך. לא תמיד פרופ' הוא באמת אלוהים...הפקתי לקח. גם לקח ים של כסף וגם פישל.אפילו לא הגעתי להזרעה. סתם מילא אותי בים של הורמונים ללא צורך. כעת קיבלתי מחזור. מחר בבוקר אלך לטיפול מחדש.והפעם ללא רופא פרטי. אחזור לפירפריה.נראה לי שם יותר הוגנים. מקווה שהחודש יניב פרי.... אז זיכרו-לא כל פרופ' אלוהים!! חתימה טובה לכולכן ושנה טובה! ימית המיואשת והעייפה

15/09/2010 | 22:22 | מאת: ממתינה:)

בהצלחה ואכן את צודק! אני ממליצה לך כל שלב לבדוק ולהתייעץ ואם בכל זאת תרצי פרטי אני ממליצה על ד"ר פרחי אין דברים כאלה!!יסודי מקצוען ומעל הכל אנושי!! מה שלא יהיה שתהיה לך המוווווווון הצלחה בסוף זה יגיע את תיראי!

16/09/2010 | 00:25 | מאת: נועה

ענקית בטיפול הקרוב!!!!!!! אף אחד הוא לא קוסם באמת, גם לא אלה עם הכותרת פרופ' לפני שמם... העיקר שיהיה אחד שיעשה את העבודה מספיק טוב כדי שבראש השנה הבא את עם ילד או שניים בידיים! מחזיקה לך אצבעות לטיפול מנצח אחרון בהחלט &&&&&&&&

16/09/2010 | 08:29 | מאת: אופטימיתמשהו

חזקי ואמצי! כמו שאמרת וגם אני אומרת, הרופאים לעתים חושבים שהם אלוהים אבל הם רק כלי בידיו. מאחלת לך בהצלחה רבה בטיפול הקרוב ושבקרוב תחבקי תינוק/ת. נשיקות וחיבוקים

16/09/2010 | 09:47 | מאת: דורה

בהחלט לא כל פרופסור הוא אלוהים, (למרות שחלקם חושבים כך...) מחזיקה לך אצבעות חזק חזק שהטיפול הזה יהיה ה-טיפול ושבראש השנה הבא תהיי כבר אמא!

15/09/2010 | 20:45 | מאת: ממתינה:)

היי שנה טובה שתהיה לכולנו וגמר חתימה טובה(לא מאוחר עדיין..) אני צריכה את עצתכם: עברתי אתמול שאיבה של 20 ביציות ואני עדיין מרגישה נפוחה וקצת כאבים בבטן נאמר לי לשתות 2-3 ליטר מקווה שאצליח...!!מה דעתכן? ביום שישי אני אמורה ללכת להחזרה נראה לכן שיש סיכון?כחלק מהנפיחות זיהיתי נפיחות גם בפנים וברגליים הרופא שלי אמר שזה נורמלי העניין הוא שלא הרגשתי כך בעבר(יש לי ילדה בת שנתיים+9 חוד' מהפרייה שנייה ועכשיו זה טיפול שני כך שיש לי ניסיון...ולראשונה אני מרגישה כך מהי עצתכן?

16/09/2010 | 00:29 | מאת: נועה

ברוך שובך! את כנראה בגירוי יתר... וכן את חייבת לשתות 2-3 ליטר מים ביום, בעיקר אם את נפוחה ולא רק בבטן! שימי לב אם יש לך בחילות הקאות או כאבים חדים לפנות לרופא וליידע אותו מיידית. מאד מאד חשוב. לגבי ההחזרה, ההחלטה מאד קשה, מאד תלוי איך תרגישי עד שישי. אם תרגישי כיוון של הקלה בהרגשה, אז לכי ותחזירי. אם את ממש ממש לא מרגישה טוב, עדיף להקפיא עוברים ולהחזיר חודש הבא מאשר להסתכן בגירוי יתר שמאד מחמיר אם הריון אכן נתפס. מאחלת לך שנה טובה ונהדרת, מאושרת ומעוברת!!!!!!

16/09/2010 | 09:54 | מאת: ממתינה:)

היום אני פחות נפוחה אבל עדיין קצת..אני משתדלת לשתות גם הרופא שלי אמר שיעשה לי אולטרא סאונד לפני ההחזרה נקווה לטוב מקווה שלא נאלץ להקפיא...אני רוצה טרי! :) יום דבש. תודה לך:)

15/09/2010 | 18:53 | מאת: טניה

בנות עד עכשיו אני לא ממש יכולה להבחין בין תנועות העובר או משהו אחר אני מודאגת לא ממש מרגישה תנועות למרות שאני בשבוע 20 הרופה אמרה לי בגלל שיש לי רביעיה קשה להרגיש התנועות

16/09/2010 | 00:30 | מאת: נועה

שלך צודק. בגלל שיש לך 4, הם קטנים יותר מעובר אחד, ומן הסתם תרגישי אותם קצת יותר מאוחר מהריון רגיל. כל כמה זמן את בא"ס לבדוק מה שלומם? &&&&&&&&&&&&&&&&&& שהכל ימשיך בשלום!

16/09/2010 | 11:55 | מאת: טניה

נועוש תודה חמודה הרגעת אותי ... אני בא"ס כל 3 שבועות

15/09/2010 | 18:41 | מאת: טניה

תודה חמודה... כן כך אמר הרופא בשבוע 24 מאשפזים אותי אוף איזה פחד יש לי

19/09/2010 | 08:16 | מאת: קומפקטית

טניה, בהצלחה מותק, סחתיין על הרביעיה...

15/09/2010 | 11:16 | מאת: דנדן

למה לא יכולה להיות אצלי רק בעיה אחת, נגיד אי פריון? האם זה לא מספיק????? די נו! החליטו שאני צריכה לעשות בכ"ז היסטרטסקופיה ניתוחית בגלל המחיצה, שלא יהיו הפלות. יש תור רק בעוד..... חודשיים וחצי ! בינתיים הרופא אמר לי: אם את רוצה, את יכולה להתחיל טיפול איקקלומין. בנות, אני מאוד מפחדת ולא רוצה לעשות חצי דרך, כלומר לקבוע תור לניתוח ובינתיים "על הדרך" לעשות טיפול, ומה יהיה אם אפיל? לא רוצה ! לכן אני מחליטה לחכות, אבל חודשיים וחצי? די ! למה זה כ"כ הרבה זמן? אני מרגישה שהעולם ממש אכזר ! אני כל הזמן נענשת וחוטפת מכות, למה זה צריך להיות ככה? למה?

15/09/2010 | 11:39 | מאת: אופטימיתמשהו

אומנם אני יחסית חדשה כאן ועדיין לא יצא לנו להכיר, אבל כמו שהרבה בנות יכתבו לך כאן " כל עכבה לטובה". לכי לפי התחושות שלך, ואם את לא רוצה להסתכן בעוד הפלה אז עדיף באמת להמתין, כך תהיי יותר שלמה עם עצמך ותגיעי לטיפול עם כוחות מחודשים ומחוזקים. לפי התגובות שרשמת כאן הבנתי שאת צעירה והצלחת להיקלט להריון וזה כבר סיבה טובה להיות שמחה ואופטימית וכמובן לשמור על מורל גבוה. קומי, תתעודדי, העולם לא אכזר- אנשים הם אכזרים (לפעמים). לכל דבר יש סיבה, ואם הטיפול טיפה מתעכב אז זה לא סתם, כנראה את צריכה לאגור קצת כוחות. תשתדלי לראות את חצי הכוס המלאה ולשמור על אופטימיות. זה עניין של זמן (מועט) עד שתהיי אמא. חזקי ואמצי יקרה, את בדרך הנכונה....

15/09/2010 | 11:43 | מאת: אביגיל

דןדן ....אני מבינה לליבך , אל תדאגי - יהיה טוב אני בטוחה - אבל תאמיני לי שלא היית רוצה שתהיה לך בעיה של אי פריון - זה קשה מאוד - אני יודעת - ואני מתפללת כל יום שלא תהיה לי בעית פוריות ....ואוכל להביא ילד משלי - לכן אל תגידי כאלה דברים - כי גם אם זה יקח לך זמן זה הכל לטובה - אבל אי פריון זה לא משהו שאפשר לפתור - פשוט צריך להתפלל למזל ... אני מציעה לך מתוך אהבה נטו - תגידי דברים טובים לעצמך כי מגיע לך !! תגידי שלא תהיה לך בעיה בכלל אפילו לא אחת - זה לא הרבה לבקש

15/09/2010 | 13:59 | מאת: דנדן

יש לי כבר בעית אי פריון- לכן אני מטופלת במרפאת פוריות לכן כתבתי: למה לא יכולה להיות לי "רק" בעיה אחת

15/09/2010 | 11:53 | מאת: קומפקטית

אני גם חושבת שעדיף להמתין ואז ללכת על בטוח. יקירתי, הרבה סבלנות, זה קשה מאוד-אני יודעת מנסיון.באמת. קחי אויר ואולי תנסי להתאוורר קצת בחודשיים האלה...

15/09/2010 | 16:09 | מאת: טיפטיפ

היתגעגתי כל כך, מפעם לפעם כשיוצא לי להיכנס לכאן אני מחפשת את השם שלך ואני רואה שאת כמעט וכבר לא פה, אז לא יוצא לי להתעדכן במה שעובר עלייך, אני מבינה שאת עוד בשלבי הבדיקות והטרטורים, אז בסוף הוחלט להסיר את המחיצה אני מבינה, אני בטוחה שהרופאים קיבלו בשבילך את ההחלטה הנכונה ביותר אז כל שנותר לי לומר לך הוא באמת רק להמתין בסבלנות כי בפתגם "כל עכבה לטובה" יש משהו... אצלי למשל אני יכולה להגיד לך שהזמן עשה משהו ...מבחינה נפשית נרגעתי הרבה יותר ממה שהיייתי קודם, כשהייתי אמורה לעשות את הטיפול כבר אז לפני חודש לא הייתי כל כך מוכנה נפשית, זאת הייתה תקופה שהייתי הרבה יותר מדוכאת נפשית ולא הייתי מוכנה לטיפול הזה , פחדתי ממנו כל כך , לא שעכשיו לא אבל עכשיו אני יחסית יותר רגועה , במהלך החודש השלם הזה שזה המון זמן, ניסיתי לחשוב על הפחדים שלי כמה שפחות וזה עזר לי, הספקתי לפגוש צדיק- שיזכה לחיים ארוכים שרציתי לפגוש המון המון זמן ולא הצלחתי וזה הרגיע אותי, כל שנותר לי הוא לקוות ולהאמין שיהיה טוב ושהכל יעבור בשלום בעזרת השם, אמן! אני מאמינה שבזמן שתגיעי לרגע שבו תצטרכי לעבור את זה תרגישי שזה באמת הזמן הנכון , אז היתאזרי עוד קצת בסבלנות יקירה שלי עם כל הקושי ובנתיים נצלי את הזמן לנוח להירגע ולחשוב רק מחשבות חיוביות. בהצלחה יקירתי אני מאחלת לך שהכל יסתדר לטובה ושבמהרה תעברי לצד השני לצד בו כולנו חושקות ,אמן! אוהבת ומתגעגעת המון-טיפטיפ

15/09/2010 | 18:46 | מאת: טניה

חמודה שלי קודם כל קחי נשיקות ממיני ... ילא תבואי אצלי תשתי קפה וסיגריה :))) חמודה זה טבעי אני עברתי שנים ושנים בטיפולים וגם אני כשעשיתי היסטרוסקופיה היה התור שלי אחרי חודשים אז סבלנות מותק יז זמן ....

16/09/2010 | 00:40 | מאת: נועה

לא יכולה להגיד לך שהחיים תמיד דבש... תמיד יצוצו התקלות, תמיד יהיו דברים שרוצים לקלקל לנו את תחושת האושר שהיינו רוצות שיהיה מוחלט. מה לעשות, אנחנו צריכות למצוא את הכוחות לקבל את כל מה שנופל עלינו. כאילו יש לנו ברירה? מה, אני חשבתי שאסגור שנה שלמה של טיפולים? היה לי ברור שהפעם בצ'יק אני נכנסת להריון וסוגרת בסטה. אז לא. עוד טיפול ועוד אחד. ועוד פעם לחכות חודש ועוד פעם אולי חודשיים. במקום לשקוע במחשבות על כמה זמן לוקח לי להגיע ליעד, אני מנסה להעסיק את עצמי בפרויקטים חדשים בחיי העבודה שלי, בהשקעה קצת יותר גדולה בזוגיות, ובעצם בכל דבר שיסיח את דעתי ממה שהטיפולים מנסים בכח למשוך - את תשומת ליבי. יפתי, אם צריך לחכות חדשיים וחצי, אז נחכה איתך. אם בא לך להתעצבן - תתעצבני. אם בא לך לצעוק - תצעקי. אבל תדעי עמוק עמוק בפנים, שתמיד זה לטובה. בסופו של עניין תראי שזה לטובתך. (לשמחתי ושמחתך, עוד חודשיים בגילך זה לא משמעותי לפחות מבחינת פריון!) שיהיה גמר חתימה טובה ושנה נפלאה, ובע"ה שנה הבאה את עם מתוק/ה בידיים! לאב יו!

16/09/2010 | 09:59 | מאת: דורה

אבל זה דווקא טוב שהחליטו על היסטרוסקופיה ניתוחית כי אם ימצא צורך יורידו את המחיצה, וזה מה שרצית! יקירתי, חודשיים וחצי זה כלום זמן. זה יטוססססססססס לך. את הרי יודעת שיתכן שאחרי ההיסטרוסקופיה, במידה וכן יורידו את המחיצה, אז יתכן ותצטרכי להמתין עוד, וגם אין שום ערובה לכך שמייד יקלט הריון. לכן את צריכה להסתכל על הכל קצת יותר מרחוק ולראות את התמונה הגדולה יותר שהיא- שאת עושה הההההההכל כדי להקלט להריון שיהיה תקין ויהיה מלא!!!!!!!!!!! אני חושבת בדיוק כמוך, שלא כל כך כדאי לנסות איקקלומין עכשיו וזה בגלל החשש הכל כך גדול שלך שתהייה הפלה. תארי לעצמך! זה יהיה סיוט שלך שמתגשם. את עושה כל מה שאפשר כדי להגיע לטיפולים במצב אידאלי להקלטות הריון. את לא מחכה חודשיים וחצי. ממש לא. כך אני רואה את זה, יקירתי, ואני מאד מאד מאד מבינה אותך כי הייתי במקום מאד דומה. באמצע ההזרעות עברתי קוניזציה בגלל ממצא מבאס בפאפ וחיכיתי עד לקוניזציה ואחר כך כמה חודשים של החלמת צוואר הרחם. אז אני באמת יודעת על מה את מדברת, אהובה שלי. ואת תראי, כמו שאמרתי, הזמן יטוס והטיפולים יתחילו, ובעזרת השם הטיפול הראשון יהיה בול פגיעה!!!!!!!!!!! אוהבת אותך מאד, יקירתי. }}{{נשיקות גדולות מאד.

15/09/2010 | 10:49 | מאת: קומפקטית

בהמשך לזה שמחר אני עוברת שאיבה רציתי לספר לכן פדיחה שהיתה לי בשאיבה הקודמת: ישנו רופא אחד ממש חמוד ביחידה שאני מטופלת בה, ואני קצת מחייכת אליו בנחמדות כשאני רואה אותו. את השאיבה הקודמת רצה הגורל והוא שאב... בסיום השאיבה איך שהתעוררתי מההרדמה האחות אמרה לי בשמחה "שאבנו לך 10 ביציות" ויצאה מהחדר, ואז ככה שאני מטושטשת אני אומרת לאותו רופא: "יו איזה חמוד אתה" כאילו על זה שהוא שאב 10 ביציות והא ממש הסמיק.....פדיחות...רק אחרי כמה דקות שהתחלתי להתאושש באמת קלטתי....

15/09/2010 | 15:06 | מאת: טיפטיפ

איזה קטע מצחיק ואף מעודד...אם ככה אנחנו מתעוררות מההרדמה מסטוליות אומרות שטויות ומחייכות אז ההרדמה היא שד לא כל כך נורא ,ואת לא צריכה להתרגש מזה, לא נורא הוא מבין שזה מהשפעת ההרדמה וחוץ מזה שיחשוב מה שהוא רוצה, שאלה יהיו הצרות שלנו :-)

16/09/2010 | 00:42 | מאת: נועה

לא מגיע למה שצמד אמרה לברקו - איי לאב יו!!!!! שיסמיק ויהנה! וואו, לא ידעתי שאת לפני שאיבה!!! שיהיה בהצלחה ענקית מחר!!!!!!!!!!!!!!!!!! תחזרי אלינו לספר כמה כמה! נשיקות ואצבעות &&&&&&&&&&&

16/09/2010 | 10:04 | מאת: דורה

ואם מחמאות לרופא זה סימן אז יכול להיות שאת הולכת בעקבותיה של צמד להריון מצויין ומחוייך! ממש ממש הסמיק? גדולל!!!!!!!!!!!! מתי החזרה? בהצלחה!!!!!!!!!!!!&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

15/09/2010 | 10:43 | מאת: אופטימיתמשהו

תשמעו חברות יקרות, חזרתי עצבנית! הייתי היום בבדיקת אוטראסאונד ואני ממש מאוכזבת וכועסת על הרופאים, פשוט איבדתי את האמון שלי בהם. הטיפול עם הדקא בינתיים לא מניב תוצאות, עם הצטרוטייד זה היה פרוטוקול קצר ואני תמיד קוצרת בו מספר יפה של ביציות. אני כבר תשעה ימים מזריקה את הדקא המדכא הזה, סובלת, כחולה, פצועה- וסך הכל יש שתי ביציות כרגע (עם מינון של 112 גונל בשלושה הימים הראשונים ואח"כ שלושה ימים מינון של 150) פתאום קלטתי והתחוור לי שאין להם מושג בכלום ושהם משחקים עם הגוף שלנו כרצונם ואני מוחה על זה!!!! כמעט נכנסתי לרופא מרוב עצבים, מזל שלו שלא נכנסתי. אני עומדת שם בוכה (להזכירם אני מטופלת בבלינסון) ומתוסכלת והאחיות בוהות בי כמו זומבי, הייתי יכולה להעיף עליהן פטיש 200 קילו אם הייתי יכולה. פרוטוקול קצר שלי מניב עם מינונים נמוכים 12-13 ביציות והפרוטוקול הארוך הזה לא מספיק שהוא כואב , הוא גם ארוך וגם מניב כרגע תוצאה דלילה. אפילו בהזרעות שעשיתי היו לי יותר מארבע ביציות. יצאתי רותחת מעצבים וכמובן הטרדתי את בעלי בעבודה, הוא קצת הרגיע אותי והבטיח לי שאם הטיפול הזה ייכשל נלך לרופא פרטי הכי טוב שיש (איזה חמוד הוא...) בדרך גם פיציתי את עצמי וקניתי שמלה יפה, זה קצת הרגיע אותי, חחח.... אח"כ ראיתי שלט על אחת החנויות שעליו היה רשום " אין ייאוש בעולם" ואז מעט התעודדתי וחשבתי עליכן. חתימה טובה נשמות טובות!

16/09/2010 | 00:46 | מאת: נועה

עם כל העצבים ואני יכולה להגיד לך שהעצבים שלך בדיוק בדיוק במקום... את מוצאת את השלט הנכון כדי להבין שבסוף בסוף - חייבים להיות אופטימים אם רוצים להצליח! יקירתי, הרופאים האלה לא יודעים שום דבר שהוא אמת חותכת. הכל ניסוי וטעיה. גם אותו טיפול על אותו גוף יניב תוצאות שונות כל פעם. אין להם דרך למדוד או לחזות איך תגיבי. עכשיו תגידי- את בא"ס של היום השישי סה"כ לגונל? אם כן, אז זה עדיין מוקדם, עוד זקיקים יכולים לצוץ! וחוץ מזה, ביננו - לא ממש צריך יותר מעובר אחד שיעשה את העבודה... מניסיוננו, גם טיפולים שנשמעים מעאפנים בהצלחה יכולים להניב את התינוקות הכי בריאים ומתוקים בעולם! חכי, הדרך עוד לפניך! &&&&&&&&&&&&& שילך וישתפר!

16/09/2010 | 08:26 | מאת: אופטימיתמשהו

נוע'לה, הייתי קצת עצובה אתמול אבל שינה טובה של לילה מכפרת על הכל. חוץ מזה, קניתי שמלה יפיפייה שעושה לי שמח בלב (אני יודעת שזה נשמע שטחי אבל אחרי הכל אנו נשים). האחות אמרה לי להזריק 150 גונל עד יום ראשון ועד אז אני מקווה שתהיה התפרצות זקיקים. היא גם אמרה לי שדקא אכן מעט את התגובה השחלתית אז אני מקווה ששחלות שלי יתעוררו להן. פייר, אני פשוט רוצה מוקפאים, כי רק כך נחסך ממני הדרך לשאיבה בחודש הבא וזה הרבה פחות אגרסיבי, אבל כמו שאמרת, מספיקים שניים/אחד לעשות את העבודה. ומי יודע, אולי פרוטוקול כזה יעשה את מה שהאחרים לא עשו, גם אם הניבו הרבה ביציות. גמר חתימה טובה נשמה טובה, מאחלת לך שיהיה לך ה-כ-ל! נשיקות ותודה על העידוד!

16/09/2010 | 10:12 | מאת: דורה

מבינה את העצבים שלך כל כך!!! ולא מבינה למה שינו לך את הפרוטוקול בכלל. אצלי התחילו עם דקא ארוך שהניב חרבנה של יבול ואחרי שהדרעק הזה יצא לי מהמערכת אמרתי שאני לא רוצה כזה יותר ועברנו לפרוטוקולים של אנטגוניסט, בהם מתחילים גירוי ונותנים צטרוטייד לקראת השאיבה. ובדיוק כמו שאת מספרת- היבולים הכי יפים שלי היו באנטגוניסט. אז אם מצאו מה עובד עלייך הכי טוב, בשביל מה לשנות? בכל הטיפוים הללו הם מחפשים את הטיפול הטוב ביותר בשבילך ואני לא מבינה למה לשנות את מה שכבר מצאו. זה בעניין העצבים, שאני מעוצבנת איתך לגמריי! והאחיות האנמיות הללו לפעמים באמת יכולות להוציא מהדעת. מה קרה? אי אפשר להרגיע או לחבק? אבל, יקירתי, עוד יכולים להתגלות זקיקים! ובעזרת השם, הביציות המתוקות יהיו באיכות של קורס טיס לפחות! והזרעונים יהיו סיירת והעוברים יהיו הכי קרביים והכי נכונים לכיבוש הרחם! ותתחדשי על השמלה (-: בחיי, אין כמו שמלה חמודה לשפצור מצב הרוח. גם בזה אני לגמריי איתך. יענו, כל מה שעשיתי עכשיו זה רק להגיד לך שאני מסכימה איתך בהכל. ((-: טוב, גם זה שווה משהו, לא?

16/09/2010 | 10:32 | מאת: אופטימיתמשהו

תודה לך, את מתוקה אמיתית! שינו לי את הפרוטוקול כי רוצים לנסות, שני פרוטוקולים קצרים קצרו ביציות ועוברים טובים (וגם מוקפאים יפים) אבל לא נקלטתי. כמו שאת אומרת, זה ניסוי ותהייה. גם אני לא מבינה את פשר השינוי. האמת, באתי במפתיע לבית חולים לאחר שכבר רציתי ללכת לרופא פרטי ואז הודיעו לי שהוא טס לחו"ל ולא רציתי לפספס טיפול, אז פשוט נחתתי עליהם והיתה שם במקרה רופאה שנתנה לי את הפרוטוקול במקום, כך שהיא החליטה על דעת עצמה. את יודעת מה, אם לא היו משנים אז הייתי אומרת שהם לא מנסים דברים חדשים, להבא אני אדע (מקווה שלא יהיה להבא). האחיות, הן פשוט שחוקות...אבל מה כבר רציתי, סך הכל קצת הזדהות קצת חיבה על כל מה שאני עוברת אבל גורנישט. שוין, שתהיה לך שנה נפלאה כמו שאת. נשיקות...

15/09/2010 | 09:39 | מאת: לי האחת והיחידה

אני מצטערת על העדרותי מהפורום עקב עיסוקים מרובים. אני מבקשת סליחה אם שכחתי מישהי. תמיד חושבת על כולכן. חתימה טובה ושנה פוריה שלכן לי

15/09/2010 | 13:48 | מאת: מור

אין לך על מה להצטער!!! גם המעט שאת כאן עושה טוב על הלב... סחתן על ההודעות האישיות. מאחלת לך גמר חתימה טובה, הריון תקין וקל ולידה קלה במיוחד שתסתיים בתוספת מדהימה למשפחה. שכחתי, זה בן או בת?

15/09/2010 | 18:49 | מאת: טניה

אני רואה בזמן אחרון לכולנו יש העדרות :))

16/09/2010 | 08:54 | מאת: לי האחת והיחידה

מור יקרה את מרגשת אותי בדברייך. תמיד אשמח לבוא לפה ולעודד ולהפריח רוח אופטימית. אני מאחלת לך הצלחה בשנה זו אמן! יש לי בן. טניוש יקירתי- גם אני התגעגעתי. זו תחילת שנת לימודים וחגים אז מן הסתם גם יותר עסוקים. שיהיה המשך היריון תקין ונפלא.

15/09/2010 | 09:38 | מאת: לי האחת והיחידה

דורה, חברתי משכבר הימים זה הזמן להודות לך על עבודת הקודש שאת עושה, על האופטימיות שיש בך, על העידוד ומתן כוחות לכל בנות הפורום תבורכי! נשיקות לקטנה גדולה כבר וטפיחה על השכם של העלם הצעיר. חתימה טובה, שנת בריאות לך ולכל משפחתך ושהאושר והשמחה תשכון במעונכם כל ימי חייכם. בהוקרה גדולה לי

והסמקת אותי לגמריי! תודה תודה תודה ענקית, יקירה שלי. את כזו נשמה טובה!!!! גם לך, יקירה, גמר חתימה טובה, המשך הריון ניפלא ותקין, אושר ובריאות ללינורי ובכלל בריאות לכולם! אוהבת }}{{ דורה.

16/09/2010 | 14:02 | מאת: לי האחת והיחידה

15/09/2010 | 09:34 | מאת: לי האחת והיחידה

בהצלחה בטיפול השלישי והמנצח אמן ואמן!!! שתהיה לך חתימה טובה ושנה פוריה כל טוב לי

15/09/2010 | 10:31 | מאת: אופטימיתמשהו

15/09/2010 | 09:28 | מאת: לי האחת והיחידה

איך היה אצל זיידמן? מאחלת לך לשנה החדשה פרוטוקול מנצח שישים פס על כל הנכשלים אמן! חתימה טובה יקירתי נשיקותס

16/09/2010 | 00:48 | מאת: נועה

תודה יקירתי!!!!!! אמן ואמן! אין שינוי בפורטוקול, הוא נתן לי להכתיב אותו... אז שוב במינונים הנמוכים של גונל ומנופור ונראה מה יצא הפעם. רק מקווה בלי גירויים! חתימה טובה, המשך הריון תקין ובריא, בע"ה לידה תקינה ומושלמת וילד שלם ובריא בידיים!!!!!!

15/09/2010 | 09:23 | מאת: לי האחת והיחידה

קראתי את סיפורך ודמעות זלגו לי. אני מאוד מאוד מקווה שרופא אחר ייתן לך תשובה יותר אופטימית. בכל אופן תזכרי שזה שנקלטת להיריון כבר מעיד על כך שסיכוייך להרות גדולים ואת בחורה צעירה ואני מאמינה שיהיה בסדר הכי בסדר שיכול להיות בקרוב מאוד. ליבי איתך ברגעים קשים אילו. שולחת לך המון חיבוקים ((((((((((((()))))))))))) ואנרגיות. שתהיה לך ולבעלך חתימה טובה ומאושרת. באהבה לי

16/09/2010 | 10:45 | מאת: טליה

תודה על החיבוקים קשה לי קשה לי מאוד

15/09/2010 | 08:09 | מאת: קומפקטית

רבקה ראיתי את ההודעה שלך למטה...אכן קצת נעלמתי היו ימים עמוסים. מחר אני בשאיבה. אחרי פרוטוקול קצר של דקהפפטיל+גונל.(למזלי אחרי 7 ימי טיפול אני מוכנה לשאיבה) מקווה שמחר אחה"צ אכנס לפה אם אהיה מאוששת. ד"ש חם לכולכן !!

15/09/2010 | 09:25 | מאת: לי האחת והיחידה

המון המון בהצלחה. אמן תזכי לתחימת היריון תקין בשנה זו. מקווה לשמוע ממך מחר עדכונים חיוביים. תרגישי טוב מאמי ושיעבור בקלות. חתימה טובה ושנה מאושרת!!!

15/09/2010 | 10:43 | מאת: קומפקטית

15/09/2010 | 15:53 | מאת: מור

15/09/2010 | 18:51 | מאת: טניה

14/09/2010 | 18:52 | מאת: טניה

תודה נועה אני בסדר בקשר לאשפוז אמרו לי בשבוע 24 יענו עוד 4 שבועות .. רציתי ממך אתר של בתי חולים איפה ללדת שרשמת פעם

15/09/2010 | 08:18 | מאת: קומפקטית

http://www.eifo-laledet.co.il/ בשבוע 24 את צריכה להתאשפז?

16/09/2010 | 00:50 | מאת: נועה

חפשי בגוגל - זהר כבר בדקה

14/09/2010 | 16:41 | מאת: טיפטיפ

נועה , לא יודעת אם תזכרי אבל בפעם הראשונה שכתבתי בפורום פתחתי את מילותיי באותה כותרת, ועכשיו פתאום היא מתאימה לי שוב, לא יודעת אולי זה מין סגירת מעגל?!הלוואי שכן, הלוואי שהפעם הבאה שאשתף אתכן במה שאני עוברת תהיה בבשורות חיוביות, זהו אני הולכת ומתקרבת לרגע, בדיקות כבר אין צורך להשלים ברוך השם, עכשיו כל שנותר הוא לחכות למחזור(או לא) וכשהוא יבוא יתחיל כל ההליך, אני כל כך מפחדת, אני יודעת שאני כל הזמן חוזרת על עצמי בעניין הפחד כשאני כותבת לכן פה, אבל זה חזק ממני והפחד שלי הוא מכופל, הפחד מכך שלא יצליח חלילה הטיפול וגרוע מהכל הפחד מהתמודדות עם הדבר הנורא בעולם לדעת שלא אהיה חס וחלילה אמא(מי שמכירה את הסיפור תבין). בסוף השבוע אני אמורה לקבל את המחזור ...איך מתמודדים עם זה? האם בכל יום אחרי הזרקת ההורמונים ניתן לתפקד כרגיל?מתנפחים הרבה בבטן?זה כואב מאוד?ובעת השאיבה עצמה מרגישים משהו?שומעים משהו?ואחריה ניתן לתפקד כרגיל? ומסכן בעלי...אני מקווה שלא יכאב לו ויותר מזה אני מקווה שלא יכאב לנו נפשית אחרי הכל...לשנינו... אני מדמיינת את הרגע המיוחל , אני מדמיינת שאני מגלה שאני בהריון ואני צורחת.אההההההההההההההה תודה אלוקיםםםםםםםםםםםםםם, אהההההההה ובעלי לא מבין מה נסגר איתי והוא אומר מה יש לך?! ואני צועקת אתה קולטטטטטטטטטטט , אנחנו בהריוןןןןןןןןן וממשיכה לצרוח ולרקוד בכל הבית ובעלי מחייך אליי מאוזן לאוזן והעיניים שלו נוצצות ודומעות מאושר ואין לו מילים , הוא בשוק וסוף סוף אני רואה עד כמה הוא מאושר וסוף סוף אני יכולה לקרוא לעצמי אישה מאושרת....אני כל כך רוצה שהרגע הזה יגיע וכל כך מפחדת שיקרה ההפך - הנורא מכל הידיעה שאי אפשר ושזה לא הצליח.... הקדוש ברוך הוא כשם שאני מברכת כשאני מדליקה נרות- אנא זכה אותי ואת בעלי בהריון תקין מזרע בר קיימא של בעלי ומרחם תקין שלי ואת בנות הפורום הזה להיקלט במהרה להריון תקין עם ילד או ילדה בריאים ושלמים !אמן כן יהי רצון! ומי יתן ובזכות ימי תשובה אלה ושערי שמיים שיפתחו יענו תפילותינו וזעקות ליבנו - ..."ממעמקים קראתי השם..השם שמעה בקולי, תהיינה אוזנך קשובות לקול תחנוני"....

14/09/2010 | 16:43 | מאת: טיפטיפ

14/09/2010 | 17:14 | מאת: אביגיל

וגם מאוד התגעגעתי אלייך . אני חייבת לציין שאני מאוד מזדהה איך - גם עם הפחדים וגם עם הדמיונות של לגלות שאני בהריון - וכולי צועקת משמחה - לא יכולת לתאר זאת טוב יותר . מתוקה , אני מבינה לליבך , תאמיני לי ואני באמת מקווה בשבילך שיהיו לך רק בשורות טובות מעכשיו ןעד בכלל . לגבי ההתמודדות - מתמודדים יום ביומו. הזריקות ממש לא נוראיות - הבטן קצת מתנפחת - וקצת יש גירוי מקומי - לי בכל אופן - זה מאוד אינדיבידואלי . אחרי הזריקה את יכולה לתפקד רגיל לגמרי - גם אחרי שאיבה - ההרדמה היא ל 10 דקות בלבד לכן לא מרגישים כלום ואחר כך הכל עובר. אל תדאגי זה באמת בקטנה - תחשבי על המטרה ותוכלי לעבור את כל הדרך - אני בטוחה .אני מצטרפת לתפילה החזקה שלך - ומי יתן וזו תתגשם לכולנו אמן אמן אמן כן יהי רצון !! תודה על הכל ויהיה טוב את תראי !!

14/09/2010 | 21:29 | מאת: טיפטיפ

אמן!!!!! וגם אני התגעגתי המון,הלוואי שבעזרת השם בקרוב מאוד יהיו לנו רק בשורות טובות לספר!אמן!

15/09/2010 | 08:27 | מאת: קומפקטית

אכן, הזריקות לא מאוד נוראיות, אפשר לעבור את זה... והשאיבה ממש לא נוראית כי מרדימים אותך ממש לפני שבכלל מתחילים משהו... צריך הרבה סבלנות, תקווה, ולדעת שבסוף זה יקרה....זה חייב לקרות בסוף

15/09/2010 | 12:20 | מאת: נועה

בא לי לבכות, ולא מדאגה ולא מחששות אלא מהתרגשות כי אני כל כך כל כך כל כך מבינה מה עובר עליך! אפילו שאני בצלחת אחרת. אפילו שכבר יש לי ילד בבית. אני כל כך זוכרת על כל ס"מ של בשרי את הפחד הנוראי ממה יהיה ואיך יהיה. ואת יודעת משהו? עדיין לא השתחררתי מהפחד. אף אחד לא יודע מה טומן לנו העתיד בתוכו. ואם היינו יודעים, אני לא בטוחה שהיינו רוצים לקום בבוקר ולחיות את היום יום. אני פוחדת מההשלכות של ההורמונים והגירויים שאני עוברת בעתיד, את פוחדת מהנורא מכל שלא יהיה זרע. מישהי אחרת פוחדת שהביציות שלה כבר לא יגיבו. אין סוף לפחדים ולדאגות. באמת באמת שאין להם סוף. הדרך היחידה היא להמשיך ולהתפלל, לקום כל יום ולאסוף את הכוחות ואת כל התקוות שבעולם שיהיה בסדר. לנסות לעזור לגוף ולנפש לעבור את התהליך הזה צעד צעד ובקלות הכי אפשרית אם היא אפשרית בכלל. הלוואי שיכולתי להגיד לך שיהיה בטוח בסדר ויהיה זרע, אבל אני לא יכולה. הלוואי שיכולתי להגיד לך שההריון והילד ממש ממש מעבר לפינה. אבל גם את זה אני לא יכולה להגיד לך. מה שאני כן יכולה להגיד לך שאני אישית איתך בכל רגע, בכל צעד, והתאור שלך של היום שתצרחי שאתם בהריון יזיל ממני אני כל כך הרבה דמעות אושר, כי מי אם לא אנחנו יודעות מה זה אומר. הייתי הבוקר עם אבא שלי בבית הקברות לבקר את סבא וסבתא שלי. ביקשתי בדיוק את אותן בקשות. שכולנו נצליח ונהיה בריאות, שכולנו נחבוק כמה ילדים שרק נרצה, שנחיה חיים מאושרים ומלאים, בריאים ונהדרים עם כל בני משפחותינו! יקירתי, את לא לבד, מותר לפחד. כולנו מפחדות איפשהוא. מי יותר מי פחות. אבל אנחנו יחד. אפילו אם רק ווירטואלית. לגבי הזריקות, את תעברי אותן כמו גדולה. הנפיחות אצלי מגיעה רק אחרי השאיבה ורק אם שאבו יותר מ 15 ביציות. פחות מזה זה לא כל כך נורא בכלל. בכל מקרה שבוע אחרי השאיבה החיים חוזרים למסלולם. לבעלך זה יעבור בשלום, לא סיפרת לי בסוף עם איזה אורולוג תבצעו את ה TESA, האם זה יהיה רק TESA? או שאם לא ימצאו ימשיכו במקום לTESE? אוהבת אותך יםםםםםםםםםםםםםםםם

15/09/2010 | 14:33 | מאת: טיפטיפ

תודה לך תמיד על המילים החמות ועל ההזדהות וההבנה, אני כל כך מקווה שהכל יסתדר בקרוב לכולנו, אמן! אנחנו מבצעים את הניתוח+טיפול בו זמנית באלישע לא אצל רופא ספיציפי , אבל הבנתי שכל הרופאים שם טובים, נקווה. לגבי TESA או TESE כשהתקשרתי לברר עם אחד הרופאים שם את הנושא נאמר לי על ידו שהם עושים TESA ולא TESE הוא נתן לי מין הרגשה בתגובתו שהם לא מתעסקים עם TESE או שאין דבר כזה מבחינתם, ניסיתי להבין אז הוא כאילו קבע עובדה, לא לא...עושים TESA. יש לך מושג למה זה?אולי שם ספציפית לא עושים TESE? או שזה כבר לא מקובל לעשות? כי זה מוזר אם חס וחלילה TESA לא ילך אז אני צריכה לדעת שקיימת אופציה נוספת (נקווה שלא אצטרך חלילה להגיע לזה בכלל). נועה שאלה, בזמן ה-TESA והשאיבה מרדימים באופן חלקי או מלא?וכמה זמן לאחר מכן מתעוררים וזה מפחיד?וישר מרגישים כאב? השאלות נוגעות לי ולבעלי . ואת אומרת ששבוע לאחר מכן חוזרים לשגרה, מה זה אומר שלא אלך שבוע לעבודה?ואיך זה אצל בעלי סורי על מטף השאלות , אבל אודה לך להסבר מפורט לגבי בעלי ולגביי ותודה על זה שאת תמיד שם בשבילי... אני אשמח לדעת גם מה איתך?אפה עומדים העיניינים? אוהבת אותך המון המון בחזרההההה אין כמוךךךךךךךך

15/09/2010 | 14:11 | מאת: אופטימיתמשהו

אני רוצה להגיד לך שקראתי מה שכתבת והתחלתי לדמוע מהתרגשות. אני חושבת שכל אחת ואחת מאיתנו שחוותה את כל זה מזדהה עם מה שאת עוברת. גם אני יושבת ומדמיינת את האושר והשמחה באותו הרגע, אני רוצה לראות את בעלי מאושר, אני רוצה להעניק לו ילדים. אני יודעת כמה גדולה הכמיהה שלו לכך וגם שלי, גם אני כואבת ודואבת בכל טיפול שנכשל, אבל איכשהו אני אוספת את עצמי (אחרי שהתפרקתי)וממשיכה הלאה כי אסור להתייאש. כל דבר בעתו. אני מחזקת אותך ומאחלת לך בהצלחה ואמן והפעם הראשונה תהיה גם האחרונה. סך הכל זה ממש לא נורא , גם אני חששתי כשהגעתי מהזרעות להפריה חוץ גופית, ואז התברר לי שהשד לא כל כך נורא. אני אפילו מההרדמה מתמסטלת ו"תופסת קצת ראש", חחח חוץ מזה, הסיכויים בהפריה חוץ גופית טובים יותר מכל דבר אחר, כך שאת בדרת הנכונה להיות אמא בקרוב. יישר כח ובהצלחה! נשיקות

15/09/2010 | 14:42 | מאת: טיפטיפ

ובהצלחה מכל הלב והנשמה לכולכן שבעזרת השם נזכה כולנו לקבל את שרצתה נפשנו להיות בהריון תקין ומלא שימשך 9 חודשים ולהביא לעולם ילד/ה בריא/ה ושלמ/ה פרי יצרנו....אמן כן יהי רצון!

15/09/2010 | 20:46 | מאת: מאיה

אוווווו מותק שלי אני קוראת ובוכה איתך. אני מרגישה כאילו אני רשמתי את המילים האלו רק לא מזמן. אני כמוך לא האמנתי שהנס הזה יקרה לי. כל הזמן קיוויתי אבל ציפיתי מראש לאכזבה כי פשוט לא האמנתי שאי פעם זה יקרה... אבל זה קרה לי וזה יקרה לך בקרוב מאוד וההרגשה שלך תהיה מדהימה יותר מכל הרגשה אחרת. ואת תלדי עם ידיים מלאות ,את ובעלך תתרגשו יחד ותזילו דמעות של אושר יחד ותעניקו כל כך הרבה אהבה לבייבי או שניים בקרוב מאודדדדדדדד תכינו את עצמכם לטיפול ראשון ואחרון שיניב בשורות טובות אמןןןןןןןןןןןןן שולחת לך מיליון נשיקות וחיבוקים וכמובן אנרגיות טובות...

19/09/2010 | 14:55 | מאת: טיפטיפ

ואני שמחה בשבילך מאוד!אז איך זה היה ספרי לי פרטים....מזל טוב ובשעה טובה ומוצלחתתתתתתתת המשך הריון תקין ומלא ובסיומו שתחבקי נסיכ/ה בריא/ה ושלמ/ה אמן כן יהי רצון!

14/09/2010 | 13:07 | מאת: אביגיל

אני עכשיו בחודש הפסקה מטיפולים ..אמרתי לרופא שלי שאני יעשה בכל זאת מעקב ביוץ החודש רק בשבילי. אני ביום השישי למחזור, הלכתי לעשות בדיקות - נמצאה ציסטה בגודל 20/24 בצג שמאל, ובצד ימין שני זקיקים 14+11 ככה אמרו לי , האם יכול להיות שהכל זה ציסטות ? אי2 - 310, ופרוגסטרון 3.4 - אני יודעת שעדיין לא מבייצית ... אז מישהי יכולה להסביר לי מה זה אומר ? האם כדאי לקחת גלולות החודש כדי שאגיע לפחות לטיפול הבא נקיה מציסטות - או שזה יעבור לבד ? מה אתן מציעות ??

14/09/2010 | 13:16 | מאת: נועה

אמרו לך אם הציסטה עכורה או צלולה? צריך לדעת כדי לראות אם היא מפרישה הורמונים או לא. רמת ההורמונים נשמעת מתאימה לשלב של יום 6. זקיקים 11 ו 14 נשמעים גם מתאימים לשלב, לא נשמעים לי כמו ציסטות. אחד מהם יקח הובלה בימים הבאים. תתיעצי עם ברקו מה לעשות עם הציסטה. אם היא מהשקטות האלו, אז עזבי אותה, אם היא מהמפרישות אולי כדאי לקחת גלולות. הוא הכי טוב לבירור שכזה... שיהיה חודש נקיון נהדר מרענן ומחדש כוחות!!!!

14/09/2010 | 13:26 | מאת: אביגיל

כך כתוב: שחלה ימנית : זקיק 14 + זקיק או ציסטה צלולה 11 שחלה שמאלית: ציסטה עכורה בגודל 20/24 - לא ניצפו זקיקים את יכולה להסביר לי מה זה עכורה ומה צלולה ?? תודה נועח'לה .

15/09/2010 | 20:34 | מאת: מאיה

רציתי לשתף אותך שלפני הטיפול המנצח היינו אמורים להתחיל טיפול אבל רמות הפרוגסטרון והאסטרדיול לא היו מתאימים להתחלת טיפול וביקשו ממני לקחת גלולות חודש ואני התבעסתי עד עמקי נשמתי אבל בסופו של דבר זה היה מעולה כי הטיפול שלאחר מכן הצליח!!! חוץ מזה אני למדתי להקשיב לרופאים יותר ולנסות להיות פחות "מומחית"... בהצלחה מותק!!!!

15/09/2010 | 20:54 | מאת: אביגיל

כן, בסופו של דבר אני מקשיבה לרופא שלי - אבל ההמתנה הזו כל חודש הורגת אותי .....צריך כל כך הרבה סבלנות ... נקווה לטוב תודה עך השיתוף (-:

14/09/2010 | 11:57 | מאת: הלואי שכן

את השיר הזה כתבתי ביום סגרירי במיוחד, יום בו שתיים מחברותי הטובות בפורום אחר - קיבלו באותו היום בטא שלילית אחרי טיפולים קשים ותקוות רבות. אחת מהן חובקת עתה בן ואילו השניה, ככל הנראה עדיין נלחמת... מעתיקה לכן את המילים, כתבתי אותם בדמעות - והן לכל הנשים בעולם שנלחמות ומקריבות את עצמן כדי להפוך לאימהות: הבוקר הוא קם שותת ופצוע בתוך תוכו חש נכלם ופגוע מסביבו רסיסים יש כעת לאסוף לצאת להילחם מראשית ועד סוף- זה הלב מדמם (או אולי הרחם...) ורוצה, הוי, לצרוח מתוך המחשבות לקום ולברוח... מה כבר ביקש? מה כבר א?יו?ה? רק פרי אחד קטן שזרעה אהבה.... והמסע הוא ארוך וקשה היא הדרך בפני היאוש הוא לא יכרע ברך המלחמה לא קלה, אך מהקרב האחרון- נחזור וברחמנו אות ניצחון... אלוקים- מה ביקשנו? סה"כ הריון !!!

14/09/2010 | 12:18 | מאת: רבקה

השיר שלך מתאר במדוייק את הדרך הקשה שלנו ואת השאלה הקשה ביותר "מה כבר ביקשנו?" הלוואי וכל בנות הפורום וכל הבנות המנסות ייקלטו להריון תקין ובריא עוד השנה, אמן!

14/09/2010 | 12:42 | מאת: נועה

מרגש ביותר! את עוסקת גם בכתיבה? אני עדיין לא שוכחת את מילותייך כשסיפרת לנו את סיפורך! נראה לי שכתיבה היא אחת הדרכים הטובות ביותר לשרוד את הדרך הקשה הזאת... בקרוב קרוב גם את תהיי מעבר למתרס! עם ילד בריא ושלם בידיים! בטוח! נשיקות ותודה ששיתפת אותנו! את כותבת מדהים!!!!!!

14/09/2010 | 16:09 | מאת: טיפטיפ

ריגשת אותי עד דמעות, חבל שאנחנו צריכות לעבור את המצב הזה שהיה אמור להיות כל- כך פשוט- לפעמים אני חושבת שאולי אני נמצאת באיזה סיוט ושעוד מעט אני אתעורר ממנו והכל יהיה בסדר כמו שאמור להיות. יהיה טוב נשמה בעזרת השם, יהיה טוב.

14/09/2010 | 20:54 | מאת: מור

מה שלומך? מחזיקים מעמד...? תספרי מה קורה איתך. חסרת כאן. אני באמת מקווה שאתם בסדר ושומרים על אופטימיות. מתי מתחילים?

14/09/2010 | 10:46 | מאת: טליה

קראתם רבע ממה שכתבתי אני לא יודעת לאן זה נעלם?? קודם כל ברקוביץ יפקסס לי עוד מעט טופס אולטרסאונד לשבוע הבא אין לי בעיה ללכת לרופא שלך כי לא היה רופא נשים הרופא היחיד שיש לי זה ברקוביץ.אני חושבת שאני מציאותית ובעלי מנסה להאחז בכל דבר, זה לא נראה לי שאישה בשבוע 10 אין עובר ועוד משהו באיזה שבוע ניתן לראות דופק?יש מצב שיש טעות בחישוב אני כבר מבולבלת אם הוסת האחרון שלי היה ב-2ליולי איזה שבוע אני?אני מתה מפחד פשוט אין לי חשק לכלום אני אדבר עם בעלי ואני אחזיר לך תשובה לגבי הרופא שלך ריבקוש. תודה מתוקות ,אתן יודעות עד עכשיו חיבקתי את הבטן וכשאני שמה את היד על הבטן אני מרגישה רע פשוט רע! אני נזכרת שבעלי שאל את ברקו אם יש מצב שהעובר יצוץ איכשהו הרופא הוריד את הראש ואמר שלו ..בכל מקרה איך אתן מרגישות מה המצב אצלכן??

14/09/2010 | 10:58 | מאת: רבקה

אם המחזור האחרון היה ב-2.7 אז אכן את בשבוע 10. אני אתן לך את מספר הנייד שלו ישירות, אם תפני לפקידה היא תתן לך תור לעוד חודש! תתקשרי אליו לנייד ותסבירי לו את המצב, אני בטוחה שהוא ייזמן אותך להיום או מחר ויכניס אותך בין התורים. קוראים לו ד"ר יורם מנור 052-2445673, הוא מקבל ב: רחוב בר לב 10, נווה סביון (במרכז המסחרי). לדעתי, היום הוא באור יהודה ולא בשוהם. בכל אופן תשאלי אותו לאיזו מרפאה לגשת. יקירתי, אל תדחי את זה!

14/09/2010 | 13:11 | מאת: נועה

קראתי את מה שכתבת גם למטה. הלוואי וכולי תפילה שעוד תתבדו תראו דופק ועובר חי. לכי תעשי עוד א"ס אצל רופא אחר, תמיד יכולות להיות טעויות. שאלת ממתי רואים דופק, אז בד"כ בשבוע 7 מצפים לראות דופק. שולחת לך ((((((חיבוק חם ואוהב)))))))) כדי לעבור את הרגעים הקשים האלה.

14/09/2010 | 10:19 | מאת: רבקה

תדווחי אחרי, נשמע איזה קוקטייל חדש הוא מציע :-)

14/09/2010 | 12:48 | מאת: נועה

נראה לי שנעבור לקוקטיילים במינון הומאופטי. נרכז זיכרון של גונל וזיכרון של מנוגון שפעם היו בתוך התמיסה, נסנן אותם עוד כמה פעמים ואז אני אסכים להזריק... לא רוצה יותר גירוי!!!!!!!! פותחת במחאה היום אחה"צ! לא מוכנה!!!!!!!

14/09/2010 | 09:13 | מאת: אופטימיתמשהו

גמר חתימה טובה לכולן וצום קל למי שצמה. אני עכשיו עם פרוטוקול חדש ומזריקה דקאפפטיל כל יום. האם מישהי מכן סובלת מכאבים כשהיא מזריקה את הזריקה הזו? יש לי מלא סימנים כחולים באזור מרוב דקירות כי קשה לי להכניס את המחט ואני דוקרת את עצמי. לבעלי אני מעדיפה לא לתת להזריק כי יש לו רעידות בידיים מרוב פחד(: קיצר, אם מישהי חוותה משהו דומה אני אשמח לטיפים. יאללה בנות מתוקות, בהצלחה לכל אחת ואחת מכן. אינשאללה שהפורום ישתנה בקרוב לפורום "הריון אחרי הפריה"(: נשיקות

14/09/2010 | 09:58 | מאת: רבקה

כאבים מדקא... מוכר מאוד!!! המחט עבה, החומר שורף ומקום ההזרקה תמיד כואב אחרי. למזלי סימנים כחולים לא היו לי, ואני כן נתתי לבעלי להזריק לי. בפעם הראשונה הזרקתי לבד וכשכמעט התעלפתי מהכאב ביקשתי ממנו שיחליף אותי. לא מצאתי איזה טריק שעוזר או מקל על העניין חוץ מלהזריק כל פעם בצד אחר כדי לתת מנוחה לצד השני. מצטערת.... שתהיה לך גמר חתימה טובה וצום קל ומועיל :-)

14/09/2010 | 10:52 | מאת: טליה

לך, לפני שאת מזריקה לעצמך קחי צמר גפן עם אלכוהול שפשפי קצת את המקום ואז תזריקי זה מחמם את המקום ועוזר. את הטיפ הזה קיבלתי מהאחות בקופת חולים כשבעלי היה מזריק לי כל הבטן שלי היתה כחולה ונפוחה,זה הדקאפטיל.שיהיה בהצלחה

14/09/2010 | 11:14 | מאת: אופטימיתמשהו

14/09/2010 | 11:36 | מאת: הלואי שכן

אכן הדקא הוא חומר שורף יותר מהשאר אבל אם מזריקים נכון - דהיינו תופסים את המחט בזוית הנכונה וצובטים את הבטן באופן הנכון - לא אמורים להיות שטפי דם. נסי לצפות בסרטון של פירוגון - אופן הצביטה והחדרת המחט דומה. בהצלחה.

14/09/2010 | 12:58 | מאת: נועה

יש כאלו שאומרות שקרח עוזר להן לפני ואחרי ההזרקה. באמת באמת שיהיה גמר חתימה טובה, עם פרי בטן בריא ושלם לכולנו!!!!!!! נשיקות }}}{{

15/09/2010 | 08:19 | מאת: OK

כפי שרשמו קודמותיי אכן הדקא זו זריקה לא נעימה בכלל. המחט עבה, החומר שורף. בפעם הראשונה שהזרקתי אותה הייתי בהלם מהכאב ולא דיברתי 5 דקות אחרי שהזרקתי. יום למחרת ביקשתי מבעלי שיזריק לי בכתף (ע"פ המלצת אחות) אבל זה לא כאב פחות והבנתי שאני כנראה צריכה להתמודד עם זה לבד וחזרתי להזריק לבד בבטן. גם לי היו שטפי דם והאחות אמרה להשתדל לא להזריק בשטפי דם כדי לא לפגוע שוב בנימי דם פגועים. אז תנסי להזריק מסביב להם. דבר אחד אני יכולה להגיד לך, אמנם זה לא הולך ונהייה פחות כואב אבל בשלב מסויים הגוף כבר מתרגל לכאב וזה לפחות תרם לי להרגשה ולחוזק הפיזי שהנה אני יכולה ללהתמודד גם עם זה. בהצלחה!

14/09/2010 | 08:46 | מאת: הלואי שכן

לפעמים אני חושבת כמה אישה צריכה לעבור כדי להפוך לאמא, כמה אנחנו צריכות לעבור - יותר מכל אישה אחרת, ואני אומרת לעצמי - כנראה שאלוקים בחר בנו להיות הנשים החזקות של הדור...

14/09/2010 | 10:00 | מאת: רבקה

אני ממש מעריצה אותך שלמרות הפחד והכאב את ממשיכה הלאה ועושה הכל כדי להיות אמא. בר מזל הילד שיהיה לך!!! נשיקות

14/09/2010 | 11:43 | מאת: הלואי שכן

את בטח שכחת, שכבר יש לי בר מזל אחד :) הוא בן 7.5 ונולד אחרי הרבה תפילות ודמעות שהסידור שלי שתה :) אבל אחריו, כבר 7 שנים שאני מנסה ...

14/09/2010 | 08:04 | מאת: טליה

ב-5 באוגוסט התשובה היתה חיובית אבל בעלי לא נתן לי לשמוח אמר לי בואי נחכה נודיע לברקוביץ וב-15 עשיתי בדיקת הריון וייצא 2170 לא אשכח את היום הזה כמה דמעות של אושר כמה שמחה ואוו....מה גם שזה היה טבעי פשוט נס. איך בעלי דאג לי ושמר עליי בקיצור אתמול הלכנו לברקוביץ כדי לעשות אולטרסאונד ראשון וליראות דופק היינו כל-כך נרגשים לקראת זה, קנינו לו סלסלה מלאה בשוקולדים הגענו לשם ואני כל-כך מתרגשת כבר לא הייתה לי סבלנות לחכות נכנסנו ברקו בודק אותי ואני בשבוע העשירי לפי החישוב ואז הוא בודק ואני אני התחלתי להתפוצץ כבר,ופתאום הוא אומר לי אני לא רואה דופק יש שק הריון שק חלמון אין עובר אני לא יכולה לתאר לכן את ההרגשה התחלתי לפרוץ בבכי הוא לא רצה בכלל לקחת את המתוקים נכנסנו לשם מאושרים ויצאנו משם בוכיים הוא נתן לי הפנייה למיון כדי להוציא את זה עכשיו אני ובעלי מתווכחים מאתמול הוא נכנס לי לאינטרנט ועשה חקרבית ואה שיש טעויות וכדאי שנחכה עוד שבוע ונעשה עוד אולטרסאונד ואני אומרת לו שאני לא מסוגלת להסתובב עם בטן די גדולה כזאתי שאני יודעת שאיםן שם כלום בקיצור שלחנו לו הודעההיום בבוקר והוא אמר אין בעייה הוא יפקסס טופס לאולטרסאונד ונחכה מה דעתכן?יש מצב שדוקטור ברקוביץ טעה אני ממש מפחדת בעלי מקווה שיש טעות ואני מפחדת לקוות מה אתן עושות? יום טוב לכן וסליחהעל האורך..

14/09/2010 | 08:44 | מאת: הלואי שכן

אוי חמודה, איזה סיוט שאת עוברת... את בטח מתפוצצת מדאגה ומתח ועצב ושאר הדברים הכל כך קשים. אני לא רוצה להיות סקפטית כל כך, אבל אם ברקוביץ' אמר לך שאין עובר בשלב כזה אז אולי אין. קשה לקבל את זה ולהביןוזה עצוב מאד ומדכא, אבל אם אתם מתעקשים לעשות עוד בדיקה אז לכו על זה, הלואי, הלואי והלואי שתתבדו ושבבדיקה הקרובה יגלו שיש עובר ושהכל בסדר. מחזיקה לך אצבעות מתוקה ושיהיה לכם רק טוב.

14/09/2010 | 10:05 | מאת: רבקה

מצטערת לשמוע שאת נאלצת לעבור את הסיוט הזה. לא משנה איזה אשה חזקה תהיי, דבר כזה ישבור כל אחת. ממוש, אני הייתי בוחרת לעשות א"ס שני אצל טכנאי/רופא אחר. רופאים עושים טעויות, וזה ידוע. כשאני הלכתי לברקו לא"ס דופק הוא לא הצליח לראות את העובר השלישי ושבוע אחרי רופא הנשים שלי ראה אותו בבירור!!! לפעמים גם המכשור של הרופא לא משהו.... אל תמהרי לרוץ למיון!!! תעשי לפחות בדיקה אחת נוספת. את רוצה את הטלפון של הרופא שלי? יש לו א"ס מתקדם מאוד והוא תותח רציני. הוא מקבל בשוהם ובאור יהודה. את במכבי נכון?

כן אני רוצה את הטלפון של הרופא שלך ואת שמו.. תודה רבה!!!

13/09/2010 | 20:41 | מאת: מאיה

מה שלומכן בננות? איך עבר החג? אצלי היה כיף, היינו אצל אמא שזה תמיד חמים וטעים. כולם משתדלים לפנק אותי ולא לתת לי להתאמץ שזה כיף גדול, גם ככה אין לי ממש כח לזוז, שלא נדבר על הבחילות....חחחח - בקרוב אצל כולככככככן נשמותיי רבקוש, מה שלומך? את בשמירת הריון? למה? טניה - איך את מחזיקה מעמד עם 4? כבר כבד לך? שאר יקירותיי - נועוש, דורה, לי, קומפקטית, הלוואי, שרית,אוקיי ושאר בנות הפורום שולחת נשיקות דנדן וטיפטיפ היכן נעלמתן? מה חדש? נשיקותתתתת

13/09/2010 | 23:29 | מאת: נועה

בחילות זה מעולה, זה נהדר.... :-) סתאאאם. מותר לקטר. מבחינתי לפחות. אבל הכל קטן עליך! אני מחר קופצת לביקור אצל הזיידמן. נעשה תבשיל חדש לכבוד השנה החדשה. לילה טוףףףףף מאיה +!

14/09/2010 | 10:11 | מאת: רבקה

איזה כיף להיות אצל אמא ולהתפנק... ובכלל כל הסביבה מפנקת כשאת בהריון. כבר גיליתם לכולם? חחחח לפני שבועיים היינו בברית של בת דוד של בעלי. כשישבנו לאכול, כולם העבירו את האוכל קודם אליי וכל שנייה שאלו אם אני רוצה עוד משהו... הרגשתי כמו פרה! אבל זה באמת נותן תחושה טובה. בעלי אפילו מקנא ואומר לי שהוא רוצה גם להיות בהריון שיפנקו אותו ככה ויכינו לו את המאכלים האהובים עליו. חחחח מצחיקול. אני בשמירה, שהיא די אוטומטית להריון בסיכון גבוה. האמת, כבר לא כל כך מתפקדת. יש לי כאבי גב, רגליים, בטן, חזה... רוב היום אני צריכה להרים את הרגליים למעלה. מה איתך? באיזה שבוע את? עשית כבר שקיפות עורפית?

15/09/2010 | 20:27 | מאת: מאיה

כן, גילינו כבר לרוב המשפחה הקרובה.. זה נותן הרגשה טובה כל הפירגון הזה אחרי העיניים המרחמות של כולם סביבי כל כך הרבה זמן... אני מחר מתחילה שבוע 10, עוד שבועיים שקיפות עורפית בעזרת השם. קצת מוקדם בשבילך שמירה לא? או שלא הרגשת טוב?

13/09/2010 | 20:05 | מאת: אני

לדעת איך זה שקורה שיש שק ללא עובר בשבוע 10איך זה קורה ולמה???

13/09/2010 | 23:32 | מאת: נועה

הי אני, קודם כל מצטערת לשמוע. אני לא יודעת מה הסיבה הרפואית לעניין, אבל כנראה שמשהו לא התפתח בצורה נכונה בעובר. עם כל הצער שבעולם, צריך למצוא את הכח להסתכל על הטוב ולהבין שעדיף הפסקת התפתחות עכשיו בשלב מוקדם מאשר מאוחר... מאחלת לך מכל ליבי שהפעם הבאה תהיה ארוכה בריאה ועם לידת ילד בריא ושלם!!

13/09/2010 | 13:15 | מאת: אתי

בס"ד מה זה חיכיתי לברוכה הבאה סוער ונרגש . איפה אתן האמת אני לא מאשימה נעלמתי להמון זמן . ואתם בטח עסוקות עכשיו . אבל נא בבקשה לשלוח חיבוק אני מתגעגעת . החלטתי לשים גם את המייל שלי אם אתן רוצות להתכתב איתי דרך שם אני אשמח[email protected]

13/09/2010 | 23:34 | מאת: נועה

כפרונת ברוכה הבאה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! תגעגעתי לבלגן קצת! קראתי למטה שקרעת ללונדון את הצורה וטוב שכך! יאללה עם כל האנרגיות הטובות והמתחדשות מתי את סוף סוף מתחילה את הטיפול המנצח והאחרון בהחלט?????? אני מחר בביקור הד"ר לפרוטוקול חדש... לילה!!!

13/09/2010 | 11:44 | מאת: שרית

היי בנות, מה שלום כולן? איך עבר החג?? לא הספקתי להתעדכן כאן בהודעות של כולן... אצלי הכל בסדר, אחרי כיפור מתחילה חודש 9.. לא נשאר עוד הרבה, הספירה לאחור!!! התחיל להיות מזג אויר נחמד, אפילו אתמול בלילה ירד קצת גשם, ואני מאושרת.. חולה על החורף. רבקוש, צמד, לי, אונה, נועה, דורה, מורן, טיפטיפ, מוקה, טניה, וכל שאר הבננות - ספרו מה חדש? איך אתן? אוטוטו כיפור, השנה אני כנראה לא אצום, זו שנה ראשונה שלי שאני לא צמה. מבטיחה לעדכן אם יהיה חדש בכיוון הלידה. בנתיים בננות, שיהיה לנו שבוע מוצלח, ושנה מצויינת מלאה בבשורות טובות, חיוכים ואהבה. נשיקות, שרית

13/09/2010 | 12:25 | מאת: רבקה

זהו? את מתחילה לחכות יום יום? איך שהזמן עובר.... את אוטוטו יולדת ואני כבר בחצי הדרך. אין אין אין על גשם וחורף. אני שמחה שסוף ההריון שלי יהיה בחורף :-) פיספסתי גשם??? אצלנו לא ירדה טיפה!!! גם אני רוצה!!! סיימת את ההכנות לקראת הלידה? קנית רהיטים, עגלה, סלקל וכו'? הכנת תיק ללידה? מה בכלל שמים בתיק? אין לי מושג... גם אני לא אצום השנה :-( פעם ראשונה מזה 15 שנים!!! בחיים גם לא שברתי צום, איזה מוזר זה יהיה לי. אבל בכל זאת אני אלך לבית הכנסת להתפלל. אההה ושריתוש בחרתי עגלה! בבניין החדש יש לי שכנה עם תאומות בנות שנה והיא נתנה לי להסתובב עם העגלה והיא מדהימה!!! אפילו נתתי לבעלי לנסות לקפל אותה והיא ממש תענוג. יאללה זזתי למטבח לבשל ארוחת צהריים לבעל החמוד. נשיקותתתתתתתת

13/09/2010 | 12:38 | מאת: שרית

כן.. אצלי כבר הספירה מתחילה והציפייה גדלה יותר ויותר.. הלכתי אתמול לראות סלקל ועגלה, איזו עגלה יש לשכנה שלך? את התיק שלי עדיין לא הכנתי, אבל צריך כלי רחצה, מגבת, גרביים, מוצץ, פדים כמובן, בגדים ליציאה הביתה, שמפו קרם גוף, פדים להנקה, בספר היריון ולידה יש המלצות מה לשים בתיק. אני באמת צריכה להכין אותו כבר.. אני מבינה שאת בשמירה, אז אל תתאמצי יותר מידי ותשמרי על הקטנטנים שלך.. אצלי יש צירים מידי פעם, אבל ממש קטנים. מבטיחה לעדכן כשיגיע הרגע, ותאמיני לי רבקוש, הזמן טס, לא מרגישים איך הוא עובר, במיוחד כשנהנים. נשיקות בובה :)

13/09/2010 | 23:35 | מאת: נועה

ואני זוכרת איך צמתי צום מלא כשהקטנטון היה בן חודש וחצי.... לא היה קל... לילה טוב כפרונת. תהני מהמזג אוויר, במיוחד בשבילך ובשביל רבקה!

13/09/2010 | 11:11 | מאת: OK

שנה טובה וגמר חתימה טובה לכולכן. שנת בריאות, אושר והרבה בשורות טובות לכולן. מי ייתן ושנה זו כל משתתפות הפורום המצפות ייזכו בהריון המיוחל ואלו שכבר בהריון ייזכו לחבק תינוקות מקסימים. ראשית התחייבות קטנה - הבטחתי לעדכן אז .... יש דופק. אחד! (תזכורת: בת 33, לאחר ניסיונות להכנס להריון שני, 3 הזרעות ו-IVF אחד :-)) היה נפלא להגיע יום לפני ערב ראש השנה ל US ולשמוע את הדופק. ידעתי שיהיה לי חג שמח באמת! רק שאז, כבר באותו יום אחה"צ התחילו הבחילות שמסרבות לעזוב אותי עד עכשיו...- אבל אני מקבלת את כל התופעות באהבה !!!! יש לי שאלה קטנה: מיום אחרי ההחזרה קרה לי כבר 5 פעמים (בימים שונים ובזמנים שונים במהלך היום) שאני חוטפת דקירה חזקה מאוד, ממש כאילו מישהו דוקר אותי עם סיכה עבה באזור שליד הפופיק. שזה בדיוק האזור שבו הייתי מזריקה את הגונל והדקפפטיל במשך 30 יום. אני מניחה שזה לא קשור להריון כי זה אזור גבוה (מימין לפופיק) והדבר היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו ולקשר לזה, זה לזריקות שעשיתי באזור זה. האם מישהי חוותה משהו כזה כמו שאני מתארת? מדובר בכאב חד מאוד שגורם לי לקפוץ מהמקום, חזק מאוד וקצר, לא כאב מתמשך. אשמח לתובנות. יום טוב ותודה מראש לעונות

13/09/2010 | 12:16 | מאת: רבקה

איזה כיף לשמוע שיש דופק ושהכל בסדר, ברוך השם! קיבלת מתנה מדהימה לחג!!! ובעזרת השם בראש השנה הבא תחזיקי בזרועותייך את התינוק/ת המתוק/ה :-) בנוגע לבחילות.... אין הרבה מה לעשות. להקפיד לאכול כל שעתיים שלוש ולא להגיע למצב של רעב שמחריף אותן. אל תדאגי אחרי חודש 3 זה עובר. חחחח כבר שכחתי איך זה לחבק את האסלה - פעילות שהייתה מנת חלקי כל יום כל היום! גם אני חוויתי דקירות מוזרות באזור הפופיק, אבל אל תדאגי זה נורמלי וזה יעבור מעצמו. לי זה עבר :-) שיהיה לך המשך הריון משעמם וארוךךךךךך.

13/09/2010 | 20:34 | מאת: מאיה

אני שמחה לשמוע שיש דופק, בעזרת השם המשך הריון משעמם ותקין!!! לי ממש מוזרות כל התחושות, את כבר היית בהריון אז בטח לא מוזר לך אבל אצלי כל דבר הכי קטן מקפיץ אותי (אני בשבוע 9) בקשר לכאבים בפופיק לא היו דקירות חזקות בזמן ההזרקות והרבה פחות ממש בתחילת ההריון, עכשיו כבר אין, יש לי רק מידי פעם כאבי מחזור חלשים.. בקשר לבחילות, כמוך גם אני מקבלת באהבה, הרי אחרי כל מה שעברנו, זה קטן עלינו..חחחחח זהו, כיף גדול... שנשמע פה רק בשורות כאלה!!!!

13/09/2010 | 23:39 | מאת: נועה

מזל טוב ענקקקקקקקקק!!!!!!! ככה מתחילים שנה! שמעתן בנות???????? נפלא נהדר מקסים! איזה אושר!!!! שימשיך תקין בריא ארוך ועם לידת ילד בריא ושלם בעוד פחות מ 9 חודשים!!!!! שתהיה שנה נפלאה, הריון מדהים והרבה הרבה אושר!! לגבי הדקירות בפופיק, אני זוכרת שהיו לי כל מיני מחושים מוזרים שלא הייתי רגילה אליהם. זה מאד מובן עם הגוף המשתנה. כל מיני דברים קורים, אברים נדחקים, עצמות זזות, אפילו לפופיק מותר שיהיה מה להגיד! העיקר זה אם אין כאבים רציניים. אם זה קל ועובר מהר אז לא נורא... לילה טוף!

15/09/2010 | 08:09 | מאת: OK

על ההשתתפות בשמחתי. אני אחרי יומיים קשים של בחילות, הקאות ו-2 עירויים לוריד מחשש להתייבשות. לא הכרתי את התופעות האלו בהריון הראשון שעבר חלק אבל גם עכשיו אני מקבלת הכל בהבנה. האסלה ואני מפתחות קשר קרוב בימים אלו...:-)) מאחלת לכולן גמר חתימה טובה, בהצלחה לאלו שעדיין בתהליך והמשך הריונות תקינים ומשעממים לאלו שכבר הצליחו!

13/09/2010 | 10:33 | מאת: רבקה

בננות איפה אתן??? אונה? שרית? דנדן? טיפטיפ? צמדוש? מאיה? קרן? מוקה? לילוש? אופטימית? קומפקטית? שכחתי מישהי? גם אם אין חדש תחת השמש אשמח לשמוע את קולכן ולדעת שהכל בסדר. מחכה לשמוע ממכן....!

13/09/2010 | 10:38 | מאת: הלואי שכן

בוקר טוב מותקית :) שלחתי לך אתמול בלילה מייל חוזר :)

13/09/2010 | 10:42 | מאת: רבקה

הרגע שלחתי לך מייל חזרה :-)

13/09/2010 | 10:02 | מאת: אתי

בס"ד לא תאמינו , חשבתם ששכחתי אותכן אבל אין כזה דבר משפחה ובמיוחד אחיות אהובות לא שוכחים .התגעגעתי לכל אחת ואחת מכן - דורה , נועה , דני, קרן , אונא , לי , צמד, ריקי, קומפקטית, הלואי שכן, מור ,איסא,מוקי וכל החדשות וכאלו שלא כתבתי . אז איך עבר עליכן הזמן בלעדי ? התגעגעתן? התפללתי על כולנו בראש השנה שנהיה מאושרות ונזכה לראות ולחוש את האושר . לא הצלחתי לעבור על כל השרשורים כי עבר מלן זמו אולי תספרו לי ככה בקצרה אצל מי יש חדש ומה קורה . היה מדהים בלונדון ,כיסינו את כולה וחזרתי פשוט בן אדם חדש עם כוחות . נתתי לרופאה אחת סופר חמודה לשחק לי בחזה רק שהיא לא הסתפקה בזה ושלחה אותי לעשות מחר צילום באסותא . שבוע הבא יש לי בע"ה תור לשולמן מקווה ומתפלת שהשנה הזו תביא בכנפיה טוב . יש לי לעשות עכשיו בגרות במתמתיקה אז אני זזה שיהיה לכולנו יום מדהים מלא באור עם מלן נשיקות ממני

13/09/2010 | 10:30 | מאת: רבקה

שמחה לשמוע שחזרת רעננה ומאושרת מלונדון המדהימה. טוב שעשית את הטיול עכשיו כי בקרוב מאוד תהיי קשורה לבית עם חיתולים ומוצצים ומטרנות כל היום :-) בהצלחה בבגרות ושתהיה לך שנה טובה ומתוקה.

13/09/2010 | 13:10 | מאת: אתי

בס"ד תודה רבקהלי מה שלום הבונבונים?

13/09/2010 | 09:43 | מאת: טניה

היי בנות שנה טובה לכן מה המצב .... רבקה יקרה לאן הגעת עם ההריון ? או אני מתה מעייפות ופחדים עד עכשיו אני לא יכולה לדעת תנועות העובר בדיוק או אם זה פרפררי בטן מה אתך חמודה?

13/09/2010 | 10:27 | מאת: רבקה

מחר אני מתחילה שבוע 19, וחייבת להודות שגם אני מתה מפחדים... אני מרגישה את העוברים בבירור כשהם בועטים או מתהפכים, והם זזים הרבה! בטוח שאת מרגישה את הנסיכות, פשוט התחושה עדיין אל כל כך מוגדרת. באיזה שבוע את? 20-21? ומה קורה עם האישפוז? הרופא הכניס אותך לשמירת הריון בנתיים? איך את מרגישה באופן כללי? כאבי גב? רגליים?

13/09/2010 | 17:32 | מאת: טניה

אוי אוי רבקוש עד עכשיו לא הכניסו אותי לשמירה אני בסוף שבוע 20 אמרו לי שמאשפזים אותי אחרי שבוע 24 ... מה זה עייפה כאבי בטן גב רגלים:)

13/09/2010 | 23:41 | מאת: נועה

וחג שמח על שבת גם לך?? איך את ונבחרת הבנות????? את עדיין בבית? מתי את עוברת לבי"ח? תשמרי על עצמכן!!!!!

12/09/2010 | 23:00 | מאת: מור

היי בנות, היום קיבלתי פרוטוקול רביעי... נועה קראתי שאת בחמישי וכמו שכתבת גם אני פשוט לא מאמינה שאני אומרת את זה ושהגעתי לרביעי. כשהתחלנו עם הטיפולים הייתי בטוחה שתוך 5 דקות אני נקלטת ובהפרייה הראשונה בכלל... אז ככה, היום ניצפו שני זקיקים אחד בגודל 10 ואחד 14. גבע לא רוצה לפספס את המחזור הזה אז התכנון הוא לעקוב אחרי הזקיק הזה ולהזריע בשישי. בנוסף קיבלתי פרוטוקול נוסף להפרייה בתקווה גדולה שלא יעשה בו שימוש. זהו - חזרתי לדיקור, לאומגה 3, לטיפות ההומאופתיות ללחם שיפון ולתקוות הגדולות... מישהי יודעת האם זה בעייתי לצום מיד אחרי הזרעה? מוריד את הסיכויים או אולי מעלה :-)? בנות - מאחלת לכולנו מכל הלב שהסבב הבא יהיה הסבב האחרון. ושמכאן והלאה נשמע אך ורק בשורות טובות.

13/09/2010 | 09:06 | מאת: נועה

רביעי זה יותר טוב מחמישי, וגם חמישי - כפרה, רק שנגמור כבר את העניין הזה לפחות לילד הקרוב!!!!!!!!! מעולה שתעשו הזרעה, אינשאלללללללה את לא מגיעה בכלל לעוד IVF! אני מאד בעד לצום. שום דבר לא יקרה בשלב כל כך מוקדם. לדעתי זה אפילו מועיל לצום. עוזר לגוף לנקות ולעשות את העבודה עם השחיינים והאורגנית! שמחה לשמוע שחזרת לדיקור ולשיפון. אני בשיפון כל הזמן. נראה לי שצריכה לחזור גם לשיאצו. (דיקור כבד עלי) נשיקות ובהצלחההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!! (אולי אולי אולי נהיה ביחד בהריון? מ'תומרת? יכול להיות כיף לא? נעשה לנו גל משלנו)

13/09/2010 | 10:23 | מאת: רבקה

אמן אמן אמן שלא תגיעי ל-IVF!!! את יודעת מה, לא האמנתי שההזרעות עובדות אבל לפני כמה ימים קראתי בפורום הריון מרובה עוברים שהרבה בנות שם נקלטו עם תאומים עוד בשלב ההזרעות. הלוואי ואהיה גאה לספר שאני מכירה אשה מקסימה בשם מור שהצליחה בהזרעה. אני לא חושבת שיש בעיה לצום בשלב כל כך מוקדם, זה לא אמור להפריע להשתרשות. הלוואי שהשנה הזאת תפתח פה גל חדש וכולן תעלנה עליו :-)

12/09/2010 | 20:58 | מאת: הלואי שכן

אוקי, אז יש לי משהו כמו 13 או 12 מוקפאים יפים. אני כל כך רוצה כבר לעשות את זה, אבל אני כל כך פוחדת. הפעם האחרונה מחוץ לרחם, עם ה-MTX היתה הסיוט של החיים שלי. כל כך פוחדת ששוב פעם העוברים החמודים שלי יחליטו לעשות טיול שנתי ולנדוד לחצוצרה... אין לי כוח אפילו להתחיל לחשוב על בתי חולים, אשפוזים ושאר ירקות. גם האיש היקר שלי לחוץ פחד מכל העניין - ואני תמיד צריכה להיות זו שדוחפת אותו קדימה לעוד החזרה - וכשקורים לי דברים איומים כאלו הוא פשוט משתגע וכל פעם אני פשוט צריכה לשכנע אותו בתחנונים לעשות עוד טיפול. הוא תמיד אומר לי שהוא מעדיף אישה בריאה ושמחה בבית מאשר עוד תינוק במחיר של כמעט לאבד אותי... אוף, כל כך רוצה כבר להיות מחוץ לסרט הזה...

12/09/2010 | 21:14 | מאת: רבקה

אני כל כך מבינה את הסיטואציה עם בעלך. בעלי ממש התעקש שזה הסיבוב האחרון שאנחנו עושים ושהוא ממש לא מוכן לראות אותי עוברת עוד אחד אחרי כל הסיבוכים והאישפוזים שהיו לי. אבל מה שהם לא מבינים זה שלמרות הכל, אנחנו בחיים לא נפסיק!!! אנחנו מוכנות לעבור 7 מדורי גיהנום כדי להגשים את משאלתנו ולהרגיש נשים שלמות ומלאות. אבל מצד שני, אני גם מבינה את הדאגה שלהם לבריאותנו. אולי תנסי לדבר איתו ולהסביר לו שאת לא יכולה להפסיק עכשיו? 12-13 מוקפאים זה מעולה!!! לפחות לא תצטרכי לעבור כמה סבבים של הורמונים מפוצצים ושאיבות. מה הרופא שלך אומר לגביי הבעיה של הריון חוץ רחמי? כמה פעמים זה כבר קרה לך? פעמיים, אם אני לא טועה? אין לו איזה פתרון להציע? הלוואי יכולתי לייעץ לך בנושא הזה. זו החלטה קשה ומפחידה מאוד. כל מה שנותר לי זה לאחל לך שהפעם העוברים המתוקים ישתרשו אך ורק בתוך הרחם ויישארו שם 9 חודשים מלאים, אמן!

12/09/2010 | 21:31 | מאת: הלואי שכן

אכן, עברתי פעמיים הריון חוץ רחמי, הראשון נגמר מעצמו אחרי הפסקת התמיכה ותוך כדי אשפוז בבית חולים והשני המשיך להתפתח גם אחרי שקיבלתי את הכימותרפיה ונפל רק אחרי הזריקה השניה. וכן, אני לא אצטרך לעבור שוב את כל התהליך, רק החזרה ותמיכות. קשה לי כל כך... אני פוחדת פשוט, כל ההפריות שעשיתי נגמרו רע ! הראשונה הצליחה ואז בחודש שישי קרה מה שקרה, השניה היתה מחוץ לרחם, השלישית היתה שלילית בבטא והרביעית היתה האחרונה מחוץ לרחם.

12/09/2010 | 19:25 | מאת: רבקה

נשארו לי למסירה: 3 חב' אסטרופם 1 חב' פרוברה יש מעוניינות?

12/09/2010 | 20:15 | מאת: דורה

12/09/2010 | 20:48 | מאת: הלואי שכן

אני אשמח לקבל את האסטרופם :) תודה מקרב לב. הנה המייל שלי: [email protected]

12/09/2010 | 21:06 | מאת: רבקה

שלחתי לך מייל עם הפרטים שלי.

12/09/2010 | 19:05 | מאת: רבקה

איך עבר החג??? אצלנו היה נחמד מאוד :-) אוף אני מרגישה כזאת שמנה!!!! אני מפחדת לעלות על המשקל אז עדיין לא שקלתי את עצמי. בעלי אומר שלא שמנתי בכלל אבל משום מה אני לא מאמינה לו. העליתן משקל החג? מה חדש אצלכן?

12/09/2010 | 19:23 | מאת: רבקה

קראתי למטה שדאגתן והתפלאתן שבחרתי לארח בערב החג. אז ממש לא השתגעתי (טוב אולי קצת?), החלטתי שנעשה את החג אצלנו מכיוון שהייתי צריכה דד-ליין! אם לא הייתי מלחיצה את עצמי (מה לעשות שרובנו עובדים טוב יותר תחת לחץ) אז הבית בחיים לא היה מסתדר! עכשיו הבית נקי ומסודר, האמת שמזה בא לי לעשות סיבוב של ספונג'ה אבל אני בקושי זזה.... בקיצור כיף לחזור לשגרה של היום יום :-) דרך אגב, היום הרופא הכניס אותי רשמית לשמירת הריון. הכל בסדר ברוך השם, אבל בכל זאת מדובר בהריון בסיכון גבוה. דורוש - איך עבר החג אצלך? ומה שלום אמא? היא התארחה אצלכם?

12/09/2010 | 20:23 | מאת: נועה

האמת צודקת בעניין הדד ליין. גם אני עובדת תחת אש הרבה יותר טוב. הבעיה אצלי שיש כל כך הרבה אש ואקשן כל הזמן שלפעמים אני רוצה משהו עצל.... קצת שקט ורוגע, לקרוא עיתון אחה"צ עם כוס קפה כזה???? אבל אין לי כאלה!!!!! רגע רגע רגע, למה שמירה? תאומים זה תמיד הריון בסיכון? רונק שלנו לא היתה בשמירה עם התאומות... ספרי, מעניין אותי! כמה שמירה? מותר לצאת להסתובב? לעבוד? מה אסור? אחרי שהאכלתי את כל המשפחה לערב חג ראשון הרמנו עוגן ועשינו קמפינג חביב ביותר בכרמל! היה סבביישן! יאללה לילה טוףףףףף נשיקונת קטנטונת!

די, שמירת הריון רישמית וקחי את זה ברצינות. נכון שזה דיי אוטומטי עם תאומים אבל יש לזה סיבה. אני יודעת שרובם, (למרות ששלך לא נוחר אני מניחה שהוא עדיין שייך לגזע) אז רובם לא ממש רואים טוב מספיק בשביל לנקות (ואחרי הלידה תגלי שגם השמיעה לא משהו...) אבל זה המצב. תאלצי להסתפק במה שיעשה האיש עם האורז בגב. אני רצינית, קושקושית שלי, רצינית לגמריי. סיפרתי לך כבר כמה ספונג'ות עבר הבית הקודם בהריון של הפרעושית, ואיכות הספונג'ה בכלל לא שווה דיון. ולומדים למצמץ ארוכות ולנשום עמוקות ולשחרררררררררררררררררררררררררררררררררר. וזה קשהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ואת כמוני בזה אז זה עוד יותר קשה ועדיין, אין לך קלירנס ממני לספונג'ות! ואחרי ההרצאה- היה, לא יודעת בדיוק איך היה לאחרים, אני לא נהניתי,בעלי כן, ההורים שלי כן, לפחות כך הם אמרו. יכול להיות שהם סתם מנומסים.. אחי וגיסתי לא אמרו כלום. /-: ואמא היתה פה ואתמול לקחה את האנטיביוטיקה האחרונה ומתחילה לחזור לעצמה. לאט לאט. אני מודה שמאד נלחצתי כשהיא היתה בבית החולים ומאד שמחה לראות אותה חוזרת לעצמה. נישוקים אוהבים מאד. (ואני מזכירה לך שדיר בלאק להסתבך איתי ועם הספונג'ות. נקים קבוצת גמילה, את ואני).

12/09/2010 | 14:54 | מאת: הלואי שכן

מה שלום כולן ? אני רוצה לאחל מעומק ליבי שנה טובה ומתוקה, שנה של 2 פסים ורודים על החלון לכווווולן !! שנה של הגשמת החלום, שנשמין לנו ונתעגל ושכל התקוות שלנו יקרמו עור וגידים (תרתי משמע) - ושבשנה הבאה אף אחת לא תהיה כאן כי כולן תהיינה עסוקות עם הבייביס החדשים. אצלי ב"ה הכל בסדר, החג היה נפלא וכיפי :) אה, ולבנות שמאזור ירושלים - אני אשמח מאד למסור פיוריגון שנשאר לי - כמובן ללא תמורה ומכל הלב.

12/09/2010 | 14:56 | מאת: הלואי שכן

אה, ושאני קוראת את ההודעה שלי שוב, אז זה ממש נשמע כאילו אני כבר בהריון מרוב שאני משתפכת... אז זהו שלא :S מקוה ללכת על החזרה מייד אחרי החגים ועם המחזור הבא.

12/09/2010 | 20:19 | מאת: נועה

שנה נהדרת, מעוברת, כפולה ומכופלת!!!!! (הכוונה לאלה שישרישו אצלך לחודשים ארוכים ולא יפרדו ממך כל החיים!!!!!!!) מאחלת לך שזאת החזרתך האחרונה לילדים האלו! שנה טובה טובה טובה, נהדרת ומאושרת, ועיקר העיקרים - מלאה בילדים!!!!! נשיקות גדולות!!!!

12/09/2010 | 19:07 | מאת: רבקה

שנה טובה ומתוקה מדבש גם לך :-) שבעזרת השם בשנה הבאה כולנו פה נשוחח על חיתולים ומוצצים ועל כל הדברים החמודים והמהנים :-) את מחזירה הפעם מוקפאים?

12/09/2010 | 20:28 | מאת: דורה

באמת חשבתי שאת בהריון לפי ההודעה הראשונה. אבל, את יודעת מה, בעזרת השם, הטיפול הראשון בשנה החדשה יביא את ההריון הזה שחיכית לו כל כך! שתהייה לך שנה מעוברת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ונהדרת! }}{{ דורה.

שנה טובה גם לך!

12/09/2010 | 12:18 | מאת: אביגיל

קודם כל שלום לכולן, חזרתי מסיני - היה כיף, איזה ים מדהים - חבל"ז והיה מעולה !!! כמובן שקיבלתי שם מחזור - אבל נהניתי כמו גדולה בגלל המצאת הטמפונים...חח בכל אופן הודעתי לברקו, והוא הודיע לי הבוקר שהוא רוצה שאני יעשה חודש הפסקה - מאוד מבאס אותי - כי ממש לא בא לי לפספס עכשיו עוד חודש...מטופלות ברקו - האם גם איתכן הוא היה מתעקש לעשות חודש הפסקה אחרי טיפול בהורמונים, ולמה ההתעקשות גם ככה הוא רוצה להתחיל איתי טיפול על ביוץ טיבעי? למה לא לפחות הזרעות? שאלתי אותו אבל הוא מתעקש שאני יעשה חודש הפסקה ....מבואסת !!

12/09/2010 | 14:38 | מאת: נועה

איייייייי איזה כיף לך!!!!!!!! כמה אני מתגעגעת לים של סיני........... יפתי, מנסיוני ביוצים שאחרי טיפול הם מעאפנים איומים, בעיקר אם רוצים לעשות משהו עם הביצית שאחרי טיפול... אני אישית ממש לא הייתי סומכת עליה, לא באיכות ולא באנרגיה. הגוף צריך לדעתי לנקות את הזבל מהטיפול הקודם ורק אז לתת גז לביצית אורגנית משובחת! חוצמזה אני נהייתי מעריצה מושבעת של הרובוט שלכן, ואני סומכת עליו בעיניים פקוחות ועצומות לרווחה! שנה חדשה, ביצית נקיה, יהיה הריון, רק תני לגוף ת'מנוחה. נשיקות וחתימה מעולה!!!!

12/09/2010 | 15:06 | מאת: אביגיל

שכנעת אותי בשניה , זהו עברה ההתבאסות ...יאללה נחכה חודש ....גם ככה כל החודש הזה חגים חגים וחגים.... ואת מה שלומך ???? מה איתך ...מה התוכניות להמשך ? אהה ועוד משהו נועל'ה ....את יכולה למנות לי בבקשה את הסיכונים בשאיבה על ביוץ טיבעי - כי שאלתי בפורום השכן של הרופאים - אך לא נעניתי ... תודה

12/09/2010 | 19:12 | מאת: רבקה

אני תמיד עשיתי הפסקה בין טיפול לטיפול, אפילו בשלב של כדורי האיקקלומין, בעיקר בגלל שהייתי מטפחת המון ציסטות מההורמונים. יצא לי גם שפעם אחת דילגנו על חודשיים בגלל ניקוי ציסטות + חגים. לדעתי, כדאי ומומלץ לנקות את הגוף בין הטיפולים, ככה תגיעי לתוצאות טובות יותר בטיפול הבא. אם הברקו רוצה ללכת על טבעית אני סומכת עליו בעיניים עצומות. נראה לי לטיפול הבא תגיעי ממש רעננה גם בגוף וגם בנשמה (איזה כיף בסיני!) :-) העיקר שיהיה בהצלחה!!!! נשיקות

12/09/2010 | 22:23 | מאת: אביגיל

כן אחכה בסבלנות .....(-:

12/09/2010 | 11:35 | מאת: מיטל שמיר

ת יכולה אולי להמליץ לי על מטפל ברפואה אלטרנטיבית מומחה בנושא הפוריות ? המדקרת שלי מלאה כל הזמן - ולפעמים אני מתקשה למצוא אצלה תור ואני לא מרוצה ממנה. מיטל שמיר

12/09/2010 | 12:01 | מאת: נועה

תכתבי לי ל [email protected] ואשמח להמליץ לך! שיהיה שבוע טוב, שנה נהדרת וגמר חתימה טובה!!!

12/09/2010 | 09:30 | מאת: איסה

בננות נשארו לי 2 דקא, וחבילה וחצי מנוגון אם מישהי צריכה אני אשמח לתת , וגם כדורי מיקופירין שתהיה שנה מעולה

12/09/2010 | 12:04 | מאת: נועה

אם אף אחת לא תקפוץ, יכול להיות שאצטרך את המנוגון. אבל רק אם אף אחת לא תבקש בשבועות הקרובים! שתהיה שנה נהדרת, עגולה ומפוארת!!!!!

12/09/2010 | 12:57 | מאת: איסה

לך עדיין את המייל שלי?

12/09/2010 | 19:15 | מאת: רבקה

מה שלומך? איך מתקדם ההריון? והכי חשוב, איך את מרגישה?

14/09/2010 | 17:30 | מאת: אני

אשמח מאד אם יהיה אפשרי לקבל את המונוגון איך ניתן ליצור איתך קשר? 0545303226

11/09/2010 | 22:43 | מאת: שולי

סיימנו ב"ה הפריה ראשונה רציתי לשאול: אני סובלת מכאבי בטן חזקים. האם זה אמור להיות כך?

12/09/2010 | 12:06 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו בתקווה ששהותך עמנו תהיה קצרצרה ביותר!! בד"כ יש מחושים וכאבים קלים בבטן התחתונה לאחר שאיבה, אבל הם אמורים לעבור תוך 3-4 ימים. אם הכאבים חזקים כדאי שתפני לרופא המטפל שלך! בהצלחה גדולה ושיהיה סיפתח מדויק וממצה לכבוד השנה החדשה!

11/09/2010 | 21:41 | מאת: מושית

שלום לפני כחמש שנים עברתי הפרייה חוץ גופית. נותרו לי 12 עוברים מוקפאים. 1. מהם סיכויי הצלחה של עוברים אלו האם לתקופת ההפקאה יש השפעה על סיכויי ההצלחה? 2. כיצד יודעים אם העוברים תקינים? 3. כמה מפשירים בכל סבב? 4. האם לפני החזרתם יש צורך בהכנת הגוף לקליטתם ע"י זריקות/כדורים? 5. כמה עוברים מכניסים בחזרה והאם יש לגיל האישה השפעה על המספר המוחזר?

12/09/2010 | 12:11 | מאת: נועה

קודם כל ברוכה הבאה, ומקווה מאד שמה 12 האלה את אוטוטו בהריון תקין וארוך ובריא! למוקפאים האלו יש אותם סיכויי הצלחה כמו מוקפאים משנה שנתיים. עד כמה שאני יודעת אין ממש הבדל כמה שנים עברו על העוברים בהקפאה. בד"כ מקפיאים 3 עוברים בקשית אחת ומפשירים את כל הקשית, ז"א 3 עוברים בסיבוב. יודעים אם העוברים תקינים אם רואים ששרדו את ההפשרה מבחינת מראה התאים ואם הם ממשיכים או בתהליך של חלוקה נוספת. ניתן להחזיר מוקפאים על בסיס ביוץ טבעי, כלומר לעשות מעקב ביוץ ולהחזיר אותם לאחר ביוץ בהתאם לגיל העוברים. בד"כ לוקחים תמיכת פרוגסטרון ואגינלית לאחר ההחזרה. בד"כ מחזירים 2-3 עוברים. גם עם נשים בגיל מבוגר יחסית לא נוטים להחזיר יותר מ 3. בהצלחה גדולה!!

10/09/2010 | 12:04 | מאת: דנדן

מכירות את זה שאתן יודעות שהמחזור מגיע, יש כבר כאבי בטן הפרשות לפני מחזור יש את הריח הזה באויר אבל..... יש לכן שביב של תקווה שהפעם זה לא יגיע? שהריח לא ממך שכאבי הבטן זה בגלל עצירות שהפרשות גם לנשים בהיריון יש התקווה הרצון להאמין שהפעם זה לא יקרה. אני מכווצת חזק חזק את הבטן בלילה כאילו שזה יגרום למחזור לא להגיע. אני נמצאת בדיוק ביומיים של שביב התקווה הזה אחרי צילום הרחם שכה קיוויתי שיעזור לנו אבל בתוכי יודעת ומרגישה שהנה הוא מגיע. לא רוצה להתאכזב אבל בכ"ז מקווה. השבוע לא קניתי ערכה ביתית, די! נועה, אמרת לי לא לקנות יותר, אז הקשבתי לך. נמאס לי להתאכז, נמאס לי לקבל כאפות לפנים. האמת שלפעמים אני מאשימה את עצמי שבגלל שאין לי אמונה זה קורה, שאני לא מאמינה שזה יקרה, אני ממשיכה לעשן, שותה יין כאילו לא באמת מקווה שזה יבוא. אולי זאת הסיבה? אולי עד שלא אאמין ממש חזק ואתנהג בהתאם זה לא יגיע, ככה מישהו מלמעלה אומר לי. סתם רציתי לשתף, אני מניחה שהיום בערב התקווה תיגמר, יהיה בכי וממשיכים, יש ברירה?

10/09/2010 | 12:05 | מאת: דנדן

התכוונתי לא באמת מאמינה שזה יבוא, לא מקווה.... כי מקווה אני מאוד!

10/09/2010 | 12:18 | מאת: מור

מכירה את ההרגשה הזו כל חודש מחדש... ואכן ממשיכים... יהיה טוב בסוף!!! תאמיני! ותפסיקי עם הסיגריות :-) שנה טובה יקירה, מקווה בכל זאת שלא משנה מה יקרה - דמעות לא יהיו הערב.

10/09/2010 | 21:24 | מאת: דורה

הניצוץ הזה של התקווה שאולי החודש זה אחרת מוכר לי מאד. אבל, תמיד האמנתי לתחושה שזה מחזור, שזה מוזר, כי בהריון הספונטאני שלי היו לי כאבי מחזור איומים, יותר מחודש רגיל. ובכל זאת. מה שכן, בבקשה, זה לא קשור לאמונה שלך ולתקווה שלך. נכון, לעשן זה לא טוב. אבל אני ממש לא האדם המתאים להטיף לך על זה. וכוס יין ביום זה לא נורא. כל כך הרבה נשים הרו בלי לדעת ושתו אלכוהול עד שגילו שהן בהריון. אל תקחי על המצפון שלך את בעיית הפוריות שלכם. זה בור ללא תחתית ופתח להמון רגשות אשם שאין לך מה לעשות איתם כי הם פשוט לא במקום. לא קשורים בכלל. יקירתי, אצלנו, אחרי זמן ממושך עד שמצאו אותה בכלל- בעיית הפוריות היתה אצלי. ולא היו לי רגשי אשם. פולניה שכמוני, ולא היו. נקודה. כי מה אני יכולה לעשות בעניין? את כל מה שאפשר היה לעשות עשיתי, בדיוק כמוך. לכן אין פה שום מקום לאשמה, ואם כבר אז לגאווה על הכוח והאומץ שלך ושל כל הבנות המטופלות. בעזרת השם, בקרוב יגמרו כל הבירורים ותוכלי לצאת לדרך לטיפול ראשון שיהיה בול פגיעה! חכי עם רגשות האשם. תכף, כשתהיי אמא זה יהיה בדיוק המקום הנכון. (-: וממשיכים. בדיוק כמו שאמרת. זה הכוח שבך. אוהבת אותך המון המון!!! שתהייה לך שנה מעוברת נהדרת ומעוברת בעצמך.

10/09/2010 | 23:45 | מאת: לילי

אני מכירה את כל מה שסיפרת, גם שראיתי כתמי דם של מחזור נסיתי לשכנע את עצמי שזה השרשה! לפעמים נראה שאני פשוט משתגעת מלחשוב על זה, שוב קיבלתי מחזור..אני מותשת אפילו מלחשוב..הלחץ חונק אותי לפני כל מחזור, החודש מתכננת לנסות להעסיק את עצמי עם דברים אחרים..אני מקווה שאצליח לעשות זאת גם לאחר הביוץ..חיבוק ונשיקות לילי

11/09/2010 | 13:38 | מאת: נועה

אני לצערי מכירה את זה רק מהטיפולים... אבל מאד מאד מכירה... שמחה שלא זרקת את כספך לחברות הענק שעושות עלייך מאות אחוזי רווח! את יודעת משהו? אני חושבת שראש השנה הבא, את יושבת (או יותר נכון לא יכולה לשבת) לשולחן חג עם אחד או שניים או אחת או שתיים או כל קומבינציה אחרת שתרצי - קטנטנים, מתוקים, דורשים, מקבלים - את כל האהבה הענקית שאת אוגרת וצוברת בשבילם! ולא יהיו יותר נקיפות מצפון על איך את שומרת או לא שומרת על עצמך, ואיך ומה יהיה עם המחזור, וכמה עוד טיפולים או מחזורים תצטרכי להמתין. כי הם יהיו שם איתך! ויוכיחו לך שאפשר להתגבר ולהתעלות על כל העצב, ועל כל ההמתנות מורטות העצבים, והם יהיו הההההההוכחה בהא הידיעה שהכל בסוף השתלם! יפתי, אומרת לך את זה מעיצומו של מחזור. לכבוד השנה החדשה. תסתכלי על המחזורים האלה כמנקי שטח, סוללי הדרך - לקראת ההריון המקסים והנפלא שעומד להגיע! נשיקות גדולות יקירתי, שנה חדשה, רעננה, נהדרת בפתח, מה בפתח? התחילה!

09/09/2010 | 21:04 | מאת: קומפקטית

אני מקווה שלשנה החדשה תהיה לכן כאן פחות עבודה..... תודה רבה על הפורום החם הזה שאתן מנהלות, כל הכבוד !! וכל מילה נוספת מיותרת. :))))))))))) ממני קומפקטית

09/09/2010 | 21:20 | מאת: דורה

מהפה שלך לאלוהים! שבשנה הבאה לא יהיה לנו מה לייעץ ואת מי לנחם, כי כולן פה יהיו בהריון! וגם את, כמובן!!!

11/09/2010 | 13:39 | מאת: נועה

את יודעת מה? אני עושה עסק: הפורום יהפך על אמת לפורום תחנת מעבר בין לפני ההריון להריון עצמו! מסכימה! שנה טובה נשמה מתוקה. שנה מעוברת ונהדרת! לכולנו!

במידה והחודש לא היה ביוץ,אז מה זה אומר? שחודש הבא לא יהיה מחזור בכלל?או שהוא יקדים/יאחר? מישהיא יודעת לענות לי?

אני לא חושבת שזה קשור למחזור הבא. מאיזו סיבה לא היה ביוץ? אם לא היה ביוץ כתוצאה מתרופות/הורמונים וכד' אז המחזור והגוף אמורים להסתדר מהחודש הבא....כלומר יהיה לך ביוץ בחודש הבא.

10/09/2010 | 10:48 | מאת: מאיה

לא היה ביוץ כתוצאנה מההורמונים. לדעתך,המחזור הבא יגיע רגיל?

09/09/2010 | 20:59 | מאת: דורה

אני ממש לא מומחית, ודאי לא רופאה, אבל ככל הידוע לי זה שלא היה לך ביוץ החודש לא אומר כלום לגבי החודש הבא. בכל מקרה, רופאים לא קוראים לדימום שהגיע לאחר חודש בלי ביוץ- מחזור. הם קוראים לזה התפרקות הרירית אבל לא מחזור. יתכן שזו הסיבה שלא הבנת מה שהם אמרו? שנה טובה, פוריה!!! והמון בהצלחה!!!! דורה.

10/09/2010 | 10:50 | מאת: מאיה

אם הרופאים קוראים לזה התפרקות רירית ולא מחזור,האם אפשר אחרי הדימום הזה להכנס להריון?

09/09/2010 | 18:03 | מאת: סיגל

אז מה עושים חודש הבא? האם אפשר יהיה להתחיל טיפול חדש,או שמא צריך לנוח חודש?

09/09/2010 | 20:56 | מאת: דורה

בדרך כלל אפשר להתחיל מייד בטיפול חדש. כאשר עושים הפריות (לא הזרעות) יש רופאים שמעדיפים לעשות טיפול ואז, אם לא הצליח, לנוח חודש. כאמור, מדובר בהפריות, וגם זה לא נהוג באופן אחיד על כל הרופאים, כל מקרה לגופו. אני לרוב לא עשיתי ובהזרעות גם לא. ושוב- שנה טובה, והמון המון בהצלחה!!!!! דורה.

10/09/2010 | 10:54 | מאת: סיגל

אז למיטב הבנתי אפשר לעשות שוב טיפול ללא הפסקה של חודש? אני עושה הזרעות.

09/09/2010 | 18:00 | מאת: סיגל

שלום לכולן אני דיי חדשה פה,אשמח אם מישהי תוכל לענות לי מנסיונה. ניסתי 2 הזרעות על בסיס טבעי שלא הצליחו. לקחתי רופא פרטי מפורסם,סחט ממני ים של כסף,וכנראה גרם לי נזק... בגללו הזרקתי כל-כך הרבה הורמונים,ים של הורמונים ובסופו של דבר,הזקיקים לא הגיבו... כשוחחתי עם רופא אחר,טען שכנרה זה בעקבות זה שקיבלתי מעל ומעבר הורמונים... שאלתי: האם מישהיא קיבלה ים של הורמונים ולא הייתה תגובה של זקיקים?למעט זקיקים קטנטנים???? אני מאוד ממורמרת ומצטערת שלקחתי את הרופא הפרטי... ומעניין מתי אקבל עכשיו מחזור אם בכלל(הפציץ אותי בהורמונים)

09/09/2010 | 20:53 | מאת: דורה

ובעזרת השם, שהותך במחיצתנו תהייה קצרה! לשאלתך- לי לא קרה. הבדיחה הידועה אומרת שאם תפגשי שני יהודים תקבלי שלוש דעות. אותו הדבר לגבי רופאים. היות ואת ממש בתחילת הדרך, והלוואי שלא תצטרכי ללכת בה עוד הרבה, יכול להיות שהרופא הפרטי ניסה. רוב הטיפולים נערכים על בסיס ניסוי וטעייה. האם תוכלי לספר לנו מה הסיבה בשלה הגעת לטיפולים? איזה הורמונים קיבלת וכמה? ובכל מקרה, סביר מאד להניח שתקבלי את המחזור במועדו. שתהייה שנה נהדרת ופורייה! דורה.

11/09/2010 | 22:46 | מאת: שולי

זה קרה לי כשגדלה ציסטה ואז הזקיקים פשוט לא גדלים

09/09/2010 | 11:39 | מאת: מיטל

שנה טובה לכל בנות הפורום ולכל ההריוניות לידה קלה ולכל ההריוניות שבדרך שבשנה הבאה כולנו כבר נהיה אמהות והכי חשוב שנה טובה שנת בריאות ואושר לכולן מיטל שמיר

09/09/2010 | 14:02 | מאת: נועה

מי יתן ואת פוצחת עכשיו בטיפול לשנה החדשה שמביא לך את הילד הבריא והשלם לידייך!!!!! בשנה הבאה עם מתקתק על הידיים לשולחן חג! אמן! שנה טובה בריאה ונהדרת!!!!!

09/09/2010 | 21:00 | מאת: דורה

שהשנה תגשימי את חלומך!!!

08/09/2010 | 16:48 | מאת: רבקה

מצטערת שוב על נוכחתי הדלה בימים האחרונים. אני מארחת את הוריי וחמיי, וכפי שאתן משערות לעצמכן העבודה רבה בעיקר בגלל שהבית היה מלוכלך מהשיפוץ. אז לקחתי לי רגע לכתוב לכן ולאחל: להריוניות המקסימות: שיהיה הריון קל, מלא ותקין! שבשנה הבאה תחגגו עם התינוקות החדשים את החג. שביתכם יתמלא בצחוק של תינוקות מתוקים מדבש. להריוניות שבדרך: כן כן! אתן בדרך לשם, אין לי שום ספק. שהשנה החדשה תביא עמה גל של בטות תקינות וים של הריונות משמחים. שביתכם יתמלא באושר ושמחה שיביאו ילדים חמודים, ושזה יקרה במהרה אמן!!! אוהבת את כולכן! רצה להמשיך בבישולים ולעשות ספונג'ה אחרונה.... נשיקות!

08/09/2010 | 23:19 | מאת: נועה

שניים בפנים ועוד אחד על הגב צריכה לעבוד כל כך קשה? ועוד אחרי שיפוצים????? טוב, עוד כ 20 שבועות (איבדתי ספירה תזכירי לי?) את תהיי מאלה שמתארחות, שדואגים להן, שעוזרים להן ושמטפלים בהן ובילדים שלהן!!!!!! נישוקס מיי דיר, שהשנה הזאת תהיה התגשמות החלום הגדול!!!!!!!!!

09/09/2010 | 21:01 | מאת: קומפקטית

רק באיזי עם כל הפעילות הזו אה?? :))))

09/09/2010 | 21:02 | מאת: דורה

הבנתי שיש לך סוף סוף דלתות, אז ישר לארח? מקווה שבכל זאת עזרו לך במשהו, בכל זאת, את סוחבת שניים!!! חג מקסים ונהדר! בשנה הבאה בחג תשבי עם שני פשושים קטנים בנוסף לפשוש הגדול(-: וואאאאאאוווווווו!!!!!!!!!!!

08/09/2010 | 15:08 | מאת: דורה

בשל אי הבנה יצא שאני, כן, אני, מארחת את כולם בחג ולכן יומיים לא הייתי איתכן אלא בספונג'ות מטורפות ובבישולים. אבל עכשיו לקחתי לעצמי הפסקה כדי להגיד לכן- אהובות שלי, שהשנה הזו תהייה באמת שנה פוריה ותביא בכנפיה את ההריונות של כולכן! שהשנה הזו תהייה השנה בה דמעותיכן יהיו אך ורק דמעות של שמחה והתרגשות. שבשנה הזו הדקירות והזריקות יהיו לתמיכה בלבד, עד שבוע 10 והיידה, המשך הריון תקין וניפלא. ששנת תשעא תושיעא ויכלו כל הקללות של השנה הקודמת ויתחילו כל ההריונות המלאים והניפלאים של כולכן. אוהבת אתכן מאד, עכשיו בעלי שלח אותי לנוח ואחרי ארוחת החג אשתדל מאד להכנס שוב. חג שמח לכולכן, קוקיותיי, דורה.

08/09/2010 | 15:22 | מאת: נועה

את??????????????? מארחת???????? אני באה עם כל המשפחה מחר לאורחת ליל חג שני!!!!!! וואו, כל הכבוד! טוב גם אני צריכה לרוץ לחזור לעניני מטבח, תודה יפתי על האיחולים, ושתהיה גם לך שנה נפלאה ונהדרת, בריאה ומאושרת, וגם את יקירתי, תהני מהפרות שלך! מהילדים המקסימים שלך! מהמשפחה והשפמנונים! ושאר חרקים! (אני יודעת שאת לא אבל אני בכל זאת מנסה...) לאב יו לאב יו לוטססססססססס!

09/09/2010 | 21:25 | מאת: דורה

היו והלכו. בעלי מאד נהנה ואני מאד לא. אבל, יצורים סוציאליים אנו ולכן כנראה שאאלץ להזמין שוב. נו, שיהיה. מונאמור מון אמוררררר. הכל חוזר עלייך + צאצאים נוספים בידייך! ושום חרקים סיל וו פליט. אוהבת אותך מאד מאד מאד מאד. מ א ד !!! שנה מעוברת תרתי משמע לך ולכולן, ושתכף תכף יגיע אלייך הריון ניפלא ולידת בית מפצה והורות מאושרת לחיים שלמים ומלאים. נוסיג לס בליז. סנק יו.

08/09/2010 | 13:46 | מאת: מוקה

שלום לכולכן אני יודעת שנעלמתי לכן פשוט קרו כ"כ הרבה דברים אני רק אומר שהבטא יצא שלילית ואני מודה לבורא עולם שנותן לי את הכוח להמשיך לIVF השלישי בעז"ה לקראת סוף החודש. חוץ מזה הכל בסדר. אני רוצה לאחל לכל אחת ואחת כאן בפורום אפילו שאני נעלמת ואני לא מגיבה אני משתדלת לראות מה קורה לכול ההריוניות המקסימות תמשיכו לדגור טוב טוב המון בריאות לכן ולעובר היפה שבתוככן. ולכל הבנות שעדיין מנסות {כמוני חחהה} לא להתיאש מי יתן ובעז"ה יתקצרו הטיפולים ושלכולנו תהייה בטן גדולה ויפה. יפותיי שנה של אושר בריאות הצלחה פרנסה שיגשוג הגשמת חלומות ושגלעד שליט יחזור הביתה במהרה אמן!!!! יקירותי אני מעריכה ואוהבת את כולכן נשיקות ושוב חג שמחה ושנה טובה ומי יתן ויהיה לכולנו ילדים כמו הרימונים......

08/09/2010 | 15:01 | מאת: נועה

כמה שאני שמחה לשמוע אותך כזאת אופטימית כתמיד!!!!!!! מי יתן וכלללללל משאלותיך יתגשמו, שכל מי שצועדת עדיין בדרך כמונו תגיע לגמר בידיים מלאות ילדים בריאים שלמים ומאושרים!!!! שתהיה לך שנה נפלאה, טיפול מהסרטים שיביא בדיוק בדיוק את מה שאת מבקשת! לא פחות! נשיקות גדולות }}{{

09/09/2010 | 21:05 | מאת: דורה

מעריצה אותך!! כל הכבוד על הכוחות והאנרגיות החיוביות שנושבות ממך תמיד. בעזרת השם, פעם שלישית גלידה יתפוס גם אצלך!! שנה ניפלאה! את יודעת, זו שנה מעוברת, זו אחלא שנה להכנס להריון, אפילו השנה בהריון. אוהבת אותך, דורה.

08/09/2010 | 09:59 | מאת: אופטימיתמשהו

בנות יקרות, שתהיה לכן שנה טוב ופורייה (תרתי משמע) עם המון המון תינוקות. אני אתפלל בשביל כל אחת ואחת מכן ואקווה שבמהרה הפורום יתרוקן. נועה'לה, שמעתי את הבשורה ואני מאוד מצטערת אבל את אישה חזקה ואני בטוחה שת יודעת שזו רק שאלה של זמו עד שתיכנסי שוב להריון. אני מתפללת שתזכי בקרוב לעוד ילד. ולכל אחת ואחת כאן אני מאחלת בקרוב קרוב בשורות טובות. נשיקות וחיבוקים שנה מקסימה לכולן!

08/09/2010 | 15:04 | מאת: נועה

תודה תודה תודה על האיחולים! ואת צודקת, אני יודעת שזה רק עניין של זמן. כשאחות אסותא התקשרה להגיד לי היום על השלילי, בדיוק תפסה אותי בקטעי צחוקים, אמרתי לי - פ'סדר ממוש, אני יודעת, אל תדאגי ושתהיה שנה טובה ונהדרת, ואני מתגלגלת מצחוק... היא בטח חשבה שזאתי השתחרר לה איזה בורג.... הן משתדלות להיות כאלה עדינות עם הטלפונים של השלילי, היא בטח לא הבינה מאיפה נחתתי :-) שנה טובה אהובה, שנה של בריאות, בעזרתה נשיג את כל מה שרק נרצה ונחלום עליו!

09/09/2010 | 21:08 | מאת: דורה

זהו, ככה החלטתי שצריך לקרוא לך! איזו נשמה טובה! בעזרת השם, כל משאלותיך יתגשמו השנה. אוהבת, דורה.