פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14651 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

02/08/2010 | 08:41 | מאת: טניה

הייי מזמן לא הייתי פה אז היום היה לי בדיקת דם ואחרי שחזרתי כמו דובה למקרר לאכול האהאה מה זה אני אוכלת ללא הפסקה בדרך כלל אני שומרת משקל אבל עם הרבעייה אני ממש אוכלת :))

02/08/2010 | 09:42 | מאת: נועה

מה שלומכם????????? וואו, לאכול ולשלוט על הפה בשביל 4 זה קצת קשה.... אבל תשימי לב, שלא יהיה לך קשה אח"כ להוריד... מה שלום כולכם? איך את מרגישה? מתחילה להתעגל????? נשיקות ויום נפלא יקירה!!!!!

02/08/2010 | 10:52 | מאת: אתי

בס"ד מה המצב הריונית? אפרופו רביעיה מה שלומכם ?

02/08/2010 | 11:24 | מאת: דנדן

מה שלומך? מה שלום הקטנטנים? עדיין איתך כולם? באש ומים!

02/08/2010 | 11:33 | מאת: לי האחת והיחידה

וואהו איזו החלטה אמיצה להשאיר רביעיה. תשמעי לא פשוט בכלל. תזהרי לא לאכול הרבה שיהיה לך כוח לרוץ אחרי הגוזלים. תרגישי טוב מאמי

02/08/2010 | 11:59 | מאת: רבקה

מה שלום הרביעייה המתוקה? כשהלכת לייעוץ לדילול קיבל אותך פרופ' ליפיץ או רופא אחר? קבעת כבר תור לסקירה מוקדמת? מעניין אם יש בעייה למצוא רופא שיעשה סקירה ל-4. וואוו זה בטח לוקח שעתיים לפחות. סקירה לעובר אחד אורכת כ-40 דקות, אז ל-4.... יקירה, תאכלי ללא רגשות אשם! יש לך 4 פיות רעבים בבטן. אל תדאגי, את תורידי את כל המשקל אחרי שיוולדו ותצטרכי להתרוצץ אחריהם יום וליל :-)

01/08/2010 | 23:13 | מאת: שירלי

היי בנות, כל כך מיהרתי לעשות את הטיפול . רציתי שביום הנישואין שלי יהיה לנו בשורה טובה לחגוג.השבוע יהיה לי יום נישואין חמש שנים. אני כל כך מאוכזבת.זה ההפריה השניה שלי. החזירו לי 2 עוברים וכל כך רציתי תאומים. כל כך קיוותי שהפעם זה יצליח. והנה הגיע הדימום..לא עוד לא עשיתי בדיקת בטא אבל נראה שגם בלי הבטא אפשר להגיד שהטיפול לא הצליח.בכל אופן רציתי גם להגיד לכן תודה על כל התמיכה.

01/08/2010 | 23:58 | מאת: מאיה

אוי מותק שלי אני כל כך מצטערת לשמוע!!!!אני מבינה כל כך לליבך ואני יודעת שכרגע שום דבר שאני אגיד לא ינחם אותך אבל באמת אל תתיאשי זה יבוא וזה יהיה כל כך שווה את כל המאמץ הקשה הקשה שכולנו עוברות פה יום יום!! שולחת לך חיבוק חם!

02/08/2010 | 08:15 | מאת: דנדן

אני כ"כ מצטערת לשמוע ! אני מתארת לעצמי שזה ממש ממש עצוב ! אני זוכרת שפעם בעלי היה במילואים והייתי בטוחה שאני בהיריון כי עשינו הכל BY THE BOOK (זה היה לפני שידענו שיש לנו בעיה) והרצתי לעצמי סרטים בראש איך אני מבשרת לו והיו לי כל מיני רעיונות איפה לעשות את זה ואיך וכ"כ רציתי ! ואז הגיע הדימום. והאמת שכבר כמה פעמים הוא הגיע אחרי שכ"כ קיוויתי וציפיתי, כך שבקטע הזה אני מאוד מבינה לליבך. ובטח כשעושים כבר הפריות..... אבל חוצמזה, זה בטוח דימום של מחזור? לפי מה שקראתי פה, יש בנות שיש להן דימום וזה בכ"ז היריון, לא? בכל אופן אני מאחלת לך המון כוח, אל תמשיכו לקוות, זה יגיע בסוף ! שיהיה יום טוב, כמה שאפשר, למרות הבשורות. דנדן

02/08/2010 | 08:23 | מאת: נועה

קודם כל שולחת לך (((((((((((חיבוק מוחץ)))))))))) ואולי אולי אולי יש תקווה שבכל זאת הבטא תראה משהו. ראיתי ששאלת למטה, אם היום יום 12 אז את בהחלט יכולה לעשות בטא היום. מחכה לשמוע, אולי בכל זאת איזה שביב תקווה. וגם אם לא הפעם, אז ממש ממש בפעם הבאה. שיהיה לכם גם יום נישואין שמח למרות הכל. כי תדעו שאם הפעם זה לא קרה, זה מסיבות נכונות. כשיבוא הילד הנכון הוא ישאר וישאר וישאר לתמיד! שולחת לך נשיקות }}{{

02/08/2010 | 08:39 | מאת: טניה

אל תתיאשי מתוקה בסוף בעזרת השם תקבלי תאומים :)))

02/08/2010 | 10:40 | מאת: מוקה

היי בובי אני לא מוכנה שתיתיאשי תראי אותי היה דימום ובעצם קיבלתי תשובות חיוביות שאכן היה הריון{זה שנפל לא אומר כלום אבל היה}. מאמי תעשי בדיקת דם ותראי מה קורה אם זה באמת המחזור אז מאמי לצערי כל מה שאני יגיד רק יעצבן אותך יותר אז אני שולחת לך מכול הלב }}}}}}}}}}}&&&&&&&&&&&}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}}ויום נישואין שמח

02/08/2010 | 10:41 | מאת: לי האחת והיחידה

אני כל כך מבינה מה את עוברת עכשיו. האם זה התפתח כבר למחזור? עברתי את זה הרבה פעמים. אבל בפעם האחרונה שנכנסתי להיריון היו לי גם דימומים לפני הבטא שהפסיקו אחרי יום ובטא מדשדשת ובכל זאת קרה הנס. כך שהכל יכול להיות. אבל אם חלילה לא נקלטת הפעם תדעי שזה תהליך ובזמן המתאים את גם תקלטי. אז אזרי כוחות ואמונה. ליבי איתך!!!

02/08/2010 | 10:54 | מאת: אתי

בס"ד אני רואה שיש לנו כמה דברים משותפים . גם אני נשואה 5 שנים . עברתי 2 הפריות ובשניהם החזירו לי 2 עוברים. אל תדאגי מאמוש או טו טו בעזרת ה' יהיה לנו דבר משותף נוסף - הריון אתי

02/08/2010 | 11:41 | מאת: שירלי

היום לא עשיתי עדיין בדיקת דם חשבתי שאני צריכה לעשות ביום שלישי.הדימומים מתחזקים... האמת לקחתי את זה מאוד קשה. בלילה הלכתי לישון בשתיים וגם אחכ' לא הצלחתי להירדם. קמתי מוקדם בבוקר. קשה לי לחשוב חיובי אבל בכל זאת אני יעשה את הבדיקה מחר ליתר ביטחון. תודה רבה לכם על כל התמיכה באמת כיף לשמוע ...מאחלת לכולנו בהצלחה!נשיקות!

01/08/2010 | 21:16 | מאת: מוקה

מה זה החום הזה אלוהיםםםםםםםםםםםםםםםם ככה קיבלתי מחזור ביום שישי הלכתי היום למרפאה לבדיקות והינה שוב פעם התחלנו עם הזריקות פירוגון ומונוגון וואיי אלוהים כמה שכאב לי הזריקה של המונוגון מאמינה שיום יומיים אני אחזור להתרגל לדיקור. קצת קשה להאמין שאני עוברת את זה שוב אבל מודה לאלוהים שהוא איתי ושרק יתן לי את הכוח להמשיך הלאה. יאלה נהייה לי חם מהמחשב סתםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם ביביי לילה טוב:)))))

01/08/2010 | 21:59 | מאת: רבקה

בהצלחה בטיפול האחרון והמנצח!!! הפעם זה חייב לעבוד! אך המנוגון הזה זו הזריקה הכי נוראית שיש. נראה לי... אני צריכה להזריק גסטון ושמעתי שזה גם לא תענוג גדול. יקירתי, חיזקי ואימצי! את בדרך המלך לקראת הריון מוצלח שיניב תינוק בריא ומושלם.

02/08/2010 | 08:06 | מאת: דנדן

מאחלת לך המון בהצלחה, את בנאדם מדהים, עם הרבה כוחות ומגיע לך שיבוא לכם הטוב הזה, מחזיקה לך אצבעות שהפעם זאת הפעם המנצחת !!!!!! תהיו חזקים !

02/08/2010 | 09:40 | מאת: נועה

את יודעת איזה אווירת שמחה קופצנית את עושה לי על הבוקר? אח שתמיד תהיי עליזה ותראי את העולם כל כך אופטימי וורוד! והוא יהיה שמח אליך חזרה! שיהיה בהצלחה א-ד-י-ר-ה!!!!!!!!!!! שהטיפול יעבור בקלי קלות, והפעם תהיה בטא שתכפיל ותשלש ותהפוך לבטן יפה ועגולה וההריון יסתיים בידיים מלאות והורות מאושרת!!!!!!!!!!!! יופ טוב יקירתנו!

02/08/2010 | 10:55 | מאת: אתי

בס"ד הפעם הריון . בעזרת ה'

01/08/2010 | 20:58 | מאת: דנדן

מה שלומך? עברו הכאבים מותק או שנזדקקת בכ"ז לרופא?

01/08/2010 | 22:15 | מאת: דנה

ברוך השם, הכאבים עברו, נשארו קצת מיחושים. אולי מחר אלך לרופא לבדוק. נראה. מה חדש?

01/08/2010 | 19:32 | מאת: שירלי

אני עשרה ימים לאחר החזרה בנוסף לחתיכות שחורות שציינתי וההפרשות החומות וכאבי בטן כמו מחזור התחיל לי גם דימום.אני בלחץ...

01/08/2010 | 19:39 | מאת: רבקה

הדימום אדום מאוד? הוא הולך ומתגבר? אני ממליצה לך ליידע את הרופא. עדיין לא מספידה לך את הטיפול! רק אם יבוא השיטפון הגדול (אמן שלא יבוא)...

01/08/2010 | 21:08 | מאת: נועה

דברי עם הרופא עכשיו. יכול להיות שיעלה לך את התמיכה. מקווה מאד מאד מאד בשבילך שזה לא המחזור... תעדכני לילה טוב

01/08/2010 | 23:07 | מאת: שירלי

יש לי דימום. זרם חלש. לי זה נראה שזה לא הצליח.אני ממש מאוכזבת. האם את הבדיקת דם צריך לעשות 12 יום אחרי החזרה? אני עשיתי את ההחזרה ביום חמישי מחר יהיה היום ה-12. האם צריך לחכות ליום שלישי או אפשר כבר מחר?

התקשרתי לבית מרקחת ויש מחסור... אני בסך הכל צריכה 3 זריקות.

01/08/2010 | 18:57 | מאת: אונה

הבעיה שאני גרה ממש רחוק ממך. לגבי ההתכתבות למטה אני לא חוזרת לטיפולים בינתיים.

01/08/2010 | 19:30 | מאת: רבקה

תודה רבה יקירתי. הבעיה היא שאת באמת גרה קצת רחוק... מחר אני חוזרת לתל השומר כדי להגיש בקשה לועדה להפסקת הריון (דילול עובר נחשב הפסקת הריון), אז בדרך אני אדבר עם הרופא. אמרו לי בקופ"ח שיש זריקה חלופית בשם ריטארד - מישהי מכירה? אם אני לא אצליח להשיג גסטון אני אבקש מרשם לריטארד. אני יכולה לשאול למה החלטת לעשות הפסקה מהטיפולים?

01/08/2010 | 21:05 | מאת: מוקה

היי מאמי באופן אישי אני לא ניסיתי להשיג גסטון אבל מישהי שאני מכירה מנסה כבר הרבה זמן היא אפילו הגיע למפעל שלהם בקסריה משהו כזה יש מחסור עד ספטמבר ממה שהבנתי. מקווה שתיסתדרי מאמי:)))

01/08/2010 | 21:54 | מאת: רבקה

אני מקווה שאני אמצא בסופרפארם, אם לא אז אני אשתמש בתחליף... איזה באסה שהיא נסעה עד קיסריה!!! מעניין למה יש מחסור??? אני מקווה שזה לא בגלל שמצאו איזה פגם או בעיה במוצר.

01/08/2010 | 17:03 | מאת: אונה

בהמשך לתגובתך למטה אז אני חושבת שגם כשיש השתרשות יכולים להיות כאבים וכמו שרשמו לך תישתי הרבה זאת גם יכולה להיות סיבה לכאבים אחרי שאיבה. רציתי לשאול משהו, זאת את שמטופלת אצל ד"ר מנור המדהימה (לפני כמה חודשים היתה כאן מישהי ואני לא בטוחה עם זאת את) אם כן היא חוזרת מהחופש ב9 לאוגוסט נכון? אם זאת לא את אז קבלי ביטול מהשאלה תרגישי טוב

01/08/2010 | 17:03 | מאת: אונה

01/08/2010 | 16:03 | מאת: רבקה

אז הייתי היום בפגישת הייעוץ לגבי הדילול. חיכתי שעתיים בתור (בחיי שאני לא מגזימה!), רק כדי לגלות שפרופ' ליפיץ עצמו לא נמצא וקיבל אותי רופא אחר, די נחמד. הרופא לא חידש לנו במיוחד... המליץ על דילול כדי להוריד את הסיכוי ללידה מוקדמת, פגות, רעלת הריון וכו'. הסיכון לאובדן ההריון כולו הוא כ-5%. יש פרוצדורה מעצבנת של ועדה להפסקת הריון וטפסי 17... קבענו את הדילול ליום רביעי הזה, כמובן מותנה באישור הועדה. מועד קצת מעצבן מכמה סיבות: 1. אנחנו עדיין בטירוף של השיפוץ ובעלי המסכן יצטרך לפזז בין העבודה, תל השומר והשיפוץ בבית החדש. 2. יום רביעי הוא יום הולדתו ה-27 של בעלי :-) למרות שאנחנו בד"כ חוגגים את העיברי שיוצא ביום חמישי. היות ואני אהיה במנוחה מלאה ביום של הדילול ויומיים אחרי, לא אוכל לחגוג לו את יום ההולדת :-(((((( כמובן שהוא אומר שלא נורא אבל בכל זאת עצוב לי.... אפילו ארוחת יום הולדת אני לא אוכל לבשל לו. ומה עם העוגה שאני עושה לו כל שנה??? אוףףףףףףףףף! עשינו את ההחלטה בלב שלם מתוך התחשבות בכל הגורמים, באירות העוברים ובריאותי האישית. נראה לי שאעצום את עיניי עד שייסימו את התהליך. אני לא מסוגלת לצפות במסך ולראות.... המחשבה עצמה שוברת לי את הלב. מודה לכולכן על התמיכה ומבקשת ששוב תחזיקו לי אצבעות חזק חזק שהכל יעבור בשלום. אוהבת מאוד! ואנצל את הרגע להזכיר לכן לשתות המוןןןן מים! איזה חום זוועתי!

01/08/2010 | 16:53 | מאת: אונה

אני מחזיקה לך את האצבעות שהכל יעבור בשלום אמן! אני מתארת לעצמי שזה לא פשוט לך כל התהליך הזה שיהיה לך רק טוב! מחזיקה אצבעות שלך אונה

01/08/2010 | 17:51 | מאת: רבקה

בעיקר הצד הנפשי בסיפור. מה קורה עם המחזור שלך? החופש אמור להסתיים בקרוב?

01/08/2010 | 18:43 | מאת: מאיה

אני מתארת לעצמי שאתם עושים החלטה כמעט בלתי אפשרית עם לב כבד. מאחלת לכם לעבור את כל הפרוצדורה בשלום בעזרת השם!! אל תחשבי על שום דבר עכשיו חוץ מהבריאות שלך ושל הקטנטנים יהיו לך עוד המון שנים טובות ומאושרות של ימי הולדת לחגוג לבעלך ולילדיך!!!! מחזקת את ידיך ואת ליבך מותק... נשיקות

01/08/2010 | 19:33 | מאת: רבקה

זו החלטה קשה מאוד, אבל אני מקווה שהיא תתן סיכויים טובים יותר לשני העוברים שישארו. מה קורה איתך? הדימום נעלם? האצבעות שלי שלובות חזק חזק לבטא חיובית!

01/08/2010 | 20:52 | מאת: דנדן

וואי, זה ממש קשה, אני מתארת לעצמי (לא יודעת על בשרי). אבל באמת שעשיתם את הדבר הנכון. אבל זה בסופו של דבר כן נתון להחלטתכם נכון? כלומר, אם הייתם רוצים הם היו נשארים נכון? שיהיה מזל טוב לבעלך ! שיהיה המון המון בהצלחה ! אני מאמינה שיהיה בסדר רבקוש, מגיע לכם רק טוב (אני חושבת, לפחות איך שהצלחתי להתרשם ממך - את בנאדם טוב !!! :-) תשתי גם את, הימים קשים ! פשוט סיוט. מבחינת הפרצדורה - כמה זמן זה לוקח ? זה בטח בהרדמה מלאה? או שלא אולי? מאשפזים?

01/08/2010 | 21:27 | מאת: רבקה

ההחלטה הסופית היא שלנו בלבד. הרופאה נותנים אך ורק המלצה. אולי אם זו הייתה הוראה רפואית אז היה קל יותר לעכל ולהשלים עם זה. הפרוצדורה עצמה לוקחת כמה דקות. זה לא נעשה בהרדמה מלאה אבל כן נותנים זריקת אלחוש בבטן לפני. ההפחתה מאוד דומה לדקירת מי שפיר דרך דופן הבטן. אני לא אספר את כל הפרוצדורה כי זה עצוב מאוד והאמת קשה לי לומר את זה כי זה כשאומרים זה נשמע רע יותר. אחרי זה חם כמה דקות והולכים הביתה למנוחה מלאה למשך יומיים. יקרה שלי, גם את נשמעת לי כמו בחורה נחמדה ונשמה טובה :-) אני מאחלת לך שתגלשי על הגל הירוק מהר מאוד.

01/08/2010 | 21:00 | מאת: מוקה

נשמתי אני מבינה שזהו החלטה קשה וכואבת מאמי אני איתך מחזיקה לך את כל האצבעות דידיים וגם ברגליים:))))נשיקות יפתי

01/08/2010 | 21:29 | מאת: רבקה

אני מחזיקה לך אצבעות שבסיבוב הבא יהיה לך הריון מלא ל-9 חודשים. מה קורה איתך? את מתחילה סיבוב חדש בקרוב?

01/08/2010 | 21:01 | מאת: נועה

וואו, אני מצדיעה לכם על החלטתכם. כל כך כל כך קשה לקבל כזו החלטה. בכלל נראה שכל הדרך שעברתם עד כה היתה מלאה כל כך הרבה מהמורות. מתפללת בשבילכם שזו המהמורה האחרונה שעליכם לעבור. שהכל יעבור בשלום, שתזכו להמשך הריון תקין וארוך ארוך שיסתיים בידיים מלאות ותהפכו להורים מאושרים! האצבעות לא ירפו! אל דאגה! את היומולדת של בעלך תחגגו כשתחזרי הביתה. השיפוץ ייגמר ויעבור בשלום בטוח. זה הכי פחות חשוב כרגע. אם בא לך (ורק אם בא לך) מאד אשמח לשמוע מה הוא התהליך עצמו, כיצד מבצעים את זה? נשיקות גדולות יקירתי, חזקו ואמצו!!!!!

01/08/2010 | 21:50 | מאת: רבקה

אתן כל כך מרגשות אותי עם התגובות התומכות שלכן. לצערי, חגיגת יום ההולדת של בעלי תאלץ להידחות לאחר מעבר הדירה + כמה ימי התארגנות. את באמת רוצה לדעת איך נעשית ההפחתה? אני חייבת להזהיר אותך ואת הבנות שזה לא קל לקריאה. אבל היות וביקשת אז אני אספר. מתחילים עם זריקת אלחוש לבטן כדי שהזריקה הבאה תכאב פחות. סורקים את הרחם בעזרת א"ס ומנסים לאתר העובר עם גישה נוחה לדילול. נמנעים מדלל את העובר התחתון ביותר (זה שקרוב לצוואר הרחם) מחשש שדילול עובר זה יגרום לצירים מוקדמים (הרחם ינסה לפלוט אותו החוצה). בעזרת הא"ס מחדירים מחט דרך דופן הבטן (בדומה לדיקור מי שפיר) ומכוונים את המחט ללב העובר. מזריקים ללב העובר תמיסת מלח שאמורה לעצור את פעולת ליבו ואז שואבים את מי השפיר מהשק. מחכים כמה דקות כדי לוודא שלב העובר הפסיק לפעום ואז הולכים הביתה. אוף נועוש, נקרע לי הלב. אני יודעת ששהחלטה נכונה לנו אבל קשה להפריד את הצד הריגשי מהתהליך. אחרי התהליך מזריקים גסטון מכיוון ששילייה אחת תפסיק לייצר פרוגסטרון. אחרי שבוע (נראה לי) הולכים למעקב - אני צריכה לשאול אם אצל הרופא המטפל או בתל השומר - כדי לוודא שהעובר התמוסס. בעיקרון הריון תאומים לאחר דילול נחשב הריון בסיכון גבוה יותר מאשר הריון תאומים ללא דילול. אז גם אחרי כל זה אני אצטרך להישאר במעקב צמוד. מצטערת אם העצבתי אתכן.

01/08/2010 | 15:19 | מאת: לי האחת והיחידה

היום ערב יום הולדתו של בנך יחידך גאותך. מזל טוב המון אושר ונחת ובריאות. שיזכה להגשים את חייו ולהיות מאושר ומסופק. איך אחם חוגגים? איך הנסיך והנסיכה שלי גדלו כבר כזה מהר. 3 שנים חלפו עברו ביעף. מאחלת לך המון אושר וסיפוק מההורות ושתזכי לעוד ילדים משלך אמן! באהבה ובהערכה ממני חברתך לפורום משכבר הימים

01/08/2010 | 15:32 | מאת: דנדן

מזל טוב,איזה כיף לשמוע ! שיהיה המון המון המון מזל טוב רק בריאות ואושר לקטנצ'יק ולכם. תחגגו והלוואי ובקרוב תחגגו דברים נוספים שאתם מצפים להם. אוהבת מאוד, דנדן

01/08/2010 | 16:05 | מאת: רבקה

היום יום הולדת היום הולדת לגלעדי! מזל טוב לקטנצ'יק החמוד. ששנה הבאה יזכה להציק לאחיו או לאחותו, אמן! עשו לו מסיבה בגן?

01/08/2010 | 16:59 | מאת: אונה

המון המון מזל טוב למר קטון אושר ושלוה לך ולמשפחתך!

01/08/2010 | 20:54 | מאת: נועה

לילוש איזה זיכרון!!!!!! לינורי עוד פחות מחודש? וואי, אני לא זוכרת תאריך מדויק... היומולדת מחר! והאמת שחגגנו כבר המון... בגן היה שבוע שעבר כי יש ריבוי ימי הולדת עכשיו, אז פיזרו את זה לכמה שבועות. אתמול בשיא החום הכבד והדביק היינו ביער בן שמן עם החברים שלו ושלנו, עשינו פיתות על סאג' והשתוללנו. מחר המשפוחה.... שמח. ושיהיה שמח לכולם!!!!!!!!! לילו שתזכי לעוד מתנה נפלאה ומלאה ובריאה בעוד פחות מ 8 חודשים, ושתזכי גם את להנות מפירות היבול המשובחים האלה! ואתן בננות, שתזכו כולכן לחגוג ימי הולדת רבים ככל שתרצו!!!!!!!! נשיקות ותודה!!!!!!

01/08/2010 | 21:09 | מאת: נועה

01/08/2010 | 13:16 | מאת: נועה

ראית למטה מה הבאתי לך בהודעה?????

01/08/2010 | 13:36 | מאת: דורה

טרם נכנסתי לשם אך ברור לי מה אחפש: יסטרדי ווז טיוז דאי, טודיי איז ת'וסדאיי, וואט הפנד טו וודנסדיי? גאוני!!!!! איפה הימים, מיי דיר מיס קפלן, איפה? זוכרת: פאר אווי, פאר אווי, יו וויל גו פאר אווי, באט בי קרפול, קם באק אין טו אוורז אור, יו וויל דיסאפפיר פור אוור! וכמה שנים לקח לשבר של דבי להתאחות... יוווווווווווווווווווווווווווווו אני עכשיו על האוטוסטראדה של הזכרונות. וחייבת חייבת חייבת לדעת שעוד מישהו זוכר את דנידינה הולכים בשולי הדרכים, היה להם שיר מקסים, שכמובן אני זוכרת, והילד היה כל כך יפה שהייתי מאוהבת בו קשות!!

שהן מוזמנות להצטרף לטיול בשביל הנוסטלגיה הזה, אבל שיש לי הרושם שאני בודדה על כיסא זקן השבט פה ושגם נועהתי אולי אולי אולי אולי תזכור את דנידינה. אולי. וגם שברחה לי ה r מת'רסדיי. וגם שמזל שיש עוד כמה מקומות בעולם שיש בהם אנשים יותר מבוגרים ממני... ולהגיד עוד פעם אחת קשות, בקשר לילד ההוא מדנידינה.

01/08/2010 | 12:09 | מאת: דנדן

למה בעצם אסור לאישה להיכנס למים האלה בהיריון? האם זה עושה נזק בלתי הפיך? אוף אמרתי לכן שאני רוצה לסגור ואני סוגרת לתאריכים שאני כבר אחרי הביוץ כביכול ואם במקרה הפעם אני איקלט????? אני לא אדע אפילו ואהיה במים האלה וזה מזיק. אוף, מה אני עושה?

המדוייקות, אני כן זוכרת שמותר אמבטיה חמימה ואסור ג'קוזי וכאלו. במיוחד לא בשליש הראשון של ההריון בו הכל רגיש יותר. אז אולי כדאי לקבוע את הנופש למקום אחר? או ללכת לשם אבל לעשות את כל הפעילויות האחרות חוץ מלהכנס למים החמים?

01/08/2010 | 13:15 | מאת: נועה

אסור להכנס למים חמים מ 37-8 מעלות לשהיה ארוכה מכמה סיבות בהריון: חום גוף בהריון רצוי מאד שלא יעבור את ה 37.5-8 כדי שהעוברים לא יתבשלו... דבר שני - כלי דם מתרחבים במים חמים, עלולים להוביל לזרימת דם מוגברת ולתחושות סחרחורת. לחץ דם בהריון גם הוא משהו קצת הפכפך, ומים חמים מאד עלולים לחלק לגרום לנפילת לחץ דם ולחלק לעלית לחץ דם. בקיצר, אמבטיה מותר, אבל לא חמה מדי, מרחצאות - מאד לא מומלץ בהריון. (אלה שעוברים את ה 40 מעלות)

01/08/2010 | 13:19 | מאת: מים חמים בהריון

זה לא עושה נזק בלי הפיך לאישה אבל כן ישנו סיכון להפלה בהריון בטרימסטר הראשון. אם טמפ' המים אינה עולה על חום הגוף (36/7) אין כל סיכון! מפנה אותך לתשובה שהתקבלה בפורום אחר http://www.starmed.co.il/news/3138438

01/08/2010 | 14:10 | מאת: דנדן

01/08/2010 | 11:40 | מאת: דנדן

מה קורה ? מה שלומך? נעלמת, הכל בסדר?

01/08/2010 | 13:15 | מאת: טיפטיפ

כן, קצת נעלמתי, את צודקת לא היה לי זמן כל כך להיכנס לפה...אני מנסה לא לחשוב ולהעסיק את הראש בדברים אחרים וכשאני נכנסת לפה זה קצת מזכיר לי ואני מתחילה לחשוב על זה ואני מעדיפה לחשוב כמה שפחות, משתדלת להיות חיובית ומקווה שמחשבותיי החיוביות יעשו את שלהן, אני אוטוטו מתקרבת לטיפול הזה ממנו אני כל כך חוששת, מהפחד שמה תוצאותיו לא יניבו פרי וחלילה לא יהיה סיכוי לניסיונות נוספים. דל כך מפחדת מזה דנדן, אני מתפללת שיהיה טוב העזרת השם. מה איתך מאמי?מה חדש?

01/08/2010 | 20:55 | מאת: דנדן

ואם כן- תעני לי למעלה - זה כבר רחוק לי עד למטה :-) את לא חייבת להיכנס, זה בסדר, אני סתם כותבת לך שתראי שאת במחשבותיי כל הזמן ! גם אני אוטוטו לקראת המחזור ומחכה לצילום רחם. בסוף השבוע היה בעיתון ישראל היום את הכתבה של הזוג שעשה את הטיפולים שהוציאו את הספר והיא כתבה שם שאחרי צילום הרחם כאב לה והיא לא יכלה לנהוג, קצת מפחיד ! אני גם מתפללת שיהיה בסדר, טיפי, לשתינו !

01/08/2010 | 10:23 | מאת: שירלי

אני 10 ימים לאחר החזרה . יוצא לי כבר 3 ימים חתיכות שחורות קטנות מהנרתיק ואני מרגישה כאילו משהו תקוע לי . מזה???

01/08/2010 | 12:55 | מאת: דורה

בד"כ אומרים שצבע חום זה דם ישן. שחור נשמע כמו קרישים אבל אני לא יודעת אם ישנים או חדשים. ההרגשה שמשהו תקוע יכולה להיות סתם, גם יכול להיות שאת מחדירה את התמיכה, אם את מקבלת תמיכה וגינאלית, לא מספיק עמוק. בכל מקרה, לא ממש יודעת לענות לך בוודאות והכי כדאי זה להרים טלפון לרופא. בעזרת השם, בעוד יומיים כל החששות יתבדו עם בטא מדהימה!!! ממשיכה להחזיק לך אצבעות. המשך יום קריר ככל האפשר. &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& דורה.

01/08/2010 | 13:12 | מאת: נועה

שירלי עניתי לך למטה. התמיכה הרבה פעמים משתחררת כמו פקק שחור אחרי כל כך הרבה ימי החדרה... זה כנראה דם ישן שנקרש.

01/08/2010 | 15:03 | מאת: שירלי

תודה. מה הכוונה מחדירה את התמיכה לא מספיק עמוק??

01/08/2010 | 09:25 | מאת: קומפקטית

אני 9 ימים אחרי החזרה, ב3 ימים הראשונים מיחושים בבטן, דקירות, ועייפות טוטאלית. ואז שיפור קל. שבוע אחרי החזרה העלו לי את מינון הפרוגסטרון, ושוב יש לי מיחושים בבטן, בחילות ועייפות. האם מישהי חוותה משהו דומה?

01/08/2010 | 09:49 | מאת: דנה 407

היי. אני לא יודעת אם אני יכולה לעזור לך, כי היה לי משהו דומה, אבל אין לי מושג ממה הוא נבע. עברתי החזרה ביום רביעי וביום שישי התחילו לי כאבים חזקים מאוד שנרגעו אחרי שלקחתי אקמול. גם הבוקר יש לי קצת מיחושים, אבל לא באותה עוצמה. מחר יש לי תור לרופאה. מקווה שיהיו לי תשובות. תרגישי טוב ואם את מודאגת פני לרופא. בהצלחה

01/08/2010 | 12:57 | מאת: דורה

אז ככה, רק פעם אחת הפרוגסטרון גרם לי לעייפות כזו, כזו שהייתי מתעלפת מעייפות על כל משטח ונרדמת כמו אבן, וזו היתה הפעם שההריון נקלט. אז אולי, הלוואי, שזה גם מה שקורה אצלך!!! טפו, טפו, טפו!!!!!!!!!!!!

01/08/2010 | 13:10 | מאת: נועה

עייפות, בחילות ומיחושים אלה תופעות מאד מאד מוכרות שיכולות להיגרם ע"י המון דברים - גם השאיבה שהיתה לפני 9 ימים והשחלות המוגדלות, גם העלאת הפרוגסטרון, ומי יודע אולי גם איזה עבודות חפירה ארכיאולוגיות שהחברה שלך עושים ומחפרים טוב טוב ברחם? הכל יכול להיות כרגע. אבל אם המיחושים והבחילות מתגברים או מאד מאד לא נוחים תתיעצי עם הרופא שלך. שיהיה בהצלחה ענקית!!!!

01/08/2010 | 14:07 | מאת: קומפקטית

01/08/2010 | 09:15 | מאת: קומפקטית

במהשך למה ששאלת אותי באחת השאלות מטה: אני בת 35 אמא לילד בן 6.הריון טבעי. אני תקינה לחלוטין. הגענו לIVF בעקבות התדרדרות במצב הזרע מההריון הקודם ועד היום ניסינו דיקור וצמחי מרפא ואכן היה שיפור אבל כנראה לא מספיק....שנה שלמה בעלי הלך לדיקור אצל מטפלת מקצועית ולקח תוספים אבל כל פעם קרה משהו שהוריד שוב את הספירה.... בליית ברירה הגענו לIVF ....

01/08/2010 | 11:11 | מאת: דנדן

ממה בעצם זרע מתדרדר? כמה זמן לקח לכם להיקלט בהיריון הראשון? אז עכשיו את אחרי ההחזרה? יום מקסים !

01/08/2010 | 11:12 | מאת: דנדן

ראיתי שיש לך בטא ביום חמישי ! אני מאחלת לך המון הצלחה ! את במתח בטח ?!

01/08/2010 | 08:45 | מאת: שירלי

מה שלומכן? איך מרגישות? יש לי משהו מזה מוזר . אני 10 ימים לאחר החזרה של 2 עוברים. יש לי כבר שלוש ימים מין חתיכות בצבע חום כהה שיוצאות מהנרתיק מזה יכול להיות??? מלחיץץץץ..אני צריכה לעשות בטא עוד יומיים..

01/08/2010 | 12:53 | מאת: נועה

זה יכול להיות חתיכות של התמיכה שאת לוקחת ביחד עם הכתמה קלה יבשה שיוצאת עכשיו... כל עוד אין כתמי דם או תחילת דימום, מקווה שהכל בסדר ושביום שלישי את עושה לנו מסיבה ענקית!!!!!!! שבוע טוב יקירה!

01/08/2010 | 15:27 | מאת: שירלי

זה נשמע הגיוני.תודה. מקווה לטוב...

01/08/2010 | 01:31 | מאת: דורה

נתחיל בברכות חמות: מברוווווווווווכככככככככ!!!!!!!!!!!!!! שמחתי לקרוא שהתנועה זורמת ושהפקקים מאחורייך. (-: לאכול הרבה סיבים תזונתיים בבקשה. יקירתי, קראתי את מה שכתבת לי. אני מאאאאאד מבינה את ההתלבטות שלך. יש לך אחריות ענקית ואני שמחה שאת רואה את זה ומסתכלת על המצב במבט מפוקח מאד. השאלות שלך כל כך במקום! גם בקשר להריון עצמו, גם בקשר ללידה מוקדמת ולפגות ולסיבוכים שעלולים להיות לפגים וגם בקשר לחיים שלכם בשנים הראשונות ובכלל. שלושה ילדים פתאום זה מאד מאתגר כלכלית. אני כל כך מבינה את כל מה שכתבת. אני ממש לא מאלו שחושבים שעם הילדים תגיע הפרנסה. שמעתי את המשפט הזה המון פעמים מאנשים שהפרנסה לא הגיעה והם נתמכים בכל מני מסגרות. יש לך כל כך הרבה אחריות עכשיו ואני בטוחה שזה הדבר הכי קשה בעולם להחליט. בכל החלטה שתחליטי אני איתך ומאחורייך ואתמוך בך במאת האחוזים!!! תזכירי לי איזה מספר החזרה זו היתה?

01/08/2010 | 15:45 | מאת: רבקה

איזו מתוקה את :-) תודה על העידוד זה חשוב לי נורא. אני כבר מעדכנת למעלה על הפגישה שהייתה לי ועל ההחלטה הסופית. הסיבוב המנצח היה IVF שני. אוהבתך המון!!!

ושאם כאב לא ניסית להיות גיבורה והלכת למיון. איך את עכשיו? מרגישה טוב?

01/08/2010 | 08:18 | מאת: דנה 407

אחרי שלקחתי שני כדורי אקמול זה קצת נרגע, לכן לא הלכתי. היום כבר הרבה יותר טוב. יש לך מושג למה זה קרה? את מכירה מקרה כזה? שיהיה לך שבוע נפלא וקריר.....

01/08/2010 | 12:50 | מאת: נועה

קודם כל שמחה שהכאבים עברו! תגידי, את שותה יותר מ 2 ליטר מים ביום? לפעמים אחרי שאיבה אם לא שותים מספיק גם יכולים להיות כאבים לא קלים. העיקר שעבר. אם חס וחלילה קורה שוב לכי למיון או לרופא שלך! שיהיה שבוע נפלא!!!!!

31/07/2010 | 20:08 | מאת: דנדן

האם צילום רחם ו היסטרוסקופיה זה אותו דבר? ואם לא - מתי עושים את זה ומתי את זה?

01/08/2010 | 00:47 | מאת: דורה

צילום רחם והיסטרוסקופיה אינם אותו הדבר. את שניהם עושים בשלב הבירורים. לרוב גם אם יודעים על בעייה ספציפית יבדקו בכל זאת גם באמצעות צילום רחם וגם באמצעות היסטרוסקופיה כדי לבדוק אם יש בעיות מבניות. בצילום רחם מזריקים חומר שניתן לראותו ברנטגן (יוד? נדמה לי) ובודקים את מעבר הנוזל לשחלות כדי לבדוק אם ישנה חסימה במעבר מהשחלות לרחם. בהיסטרוסקופיה מחדירים סיב אופטי, דרך הווגינה (יופי חי ממש, עוד משהו שבודקים משם...) ומביטים על הרחם עצמו מבפנים. בד"כ עושים קודם את צילום הרחם ואחר כך את ההיסטרוסקופיה. אני, באופן אישי, נאלצתי לחזור על שתי הבדיקות פעמיים. צילום הרחם השני היה קלי קלות. כמו שאומרים באנגלית Like a walk in the park. לא זוכרת למה הרופא ביקש עוד היסטרוסקופיה, אבל את הראשונה עשה לי אנטיפת דוחה ומפגר שלא יצא לי לראות יותר אף פעם במרפאה ואת השני עשתה לי רופאה מתוקה שאמרה לי כל הזמן כמה אני מקסימה וניפלאה ואיך אני מתנהגת יפה ושתכף גומרים. כמובן שגם אני אמרתי לה שאני מתנהגת יפה רק כי היא עושה את הכל בעדינות ושההרגשה קצת לא נעימה אבל לא כואב בכלל. וכמו שאמרתי מקודם, בקשר לצילום הרחם- לדעתי זה בעיקר תלוי בידיים של הרופא. שיהיה לך שבוע מקסים, מתוקתי. נשיקות }}{{ דורה.

01/08/2010 | 08:27 | מאת: דנדן

ממש תשובה מפורטת, תודה ! הרופא שלח אותי לצילום אז אולי קודם רוצים לראות בצילום ואז ישקלו את ההיס' ?? כן, בטח שזה תלוי מי עושה לך - אני כ"כ מקווה שיהיו איתי עדינים דורה, אני מפחדת. אני בכלל מוטרדת מכל המצב. אני מקווה שיהיה בסדר, כמה כוחות צריך ! שבוע מקסים וכיפי, אוהבת !

31/07/2010 | 11:28 | מאת: דנדן

מה קורה? איך עבר הלילה? הלכת למיון? אני רק עכשיו נכנסת ורואה מה עבר עלייך, מסכוננה, איך את עכשיו ?

31/07/2010 | 21:30 | מאת: דנה 407

כן. זה היה מאוד כואב. לקחתי שני כדורי אקמול ואחרי שעה זה קצת נרגע למחרת כבר עברו הכאבים החזקים ועכשיו לעיתים מרגישה קצת דקירות. כיוון שהכאב נרגע החלטתי לא להגיע למיון. אם מחר בבוקר אני עדיין ארגיש קצת דקירות אלך לרופא בקופ"ח. מעניין ממה זה קרה. אולי זה קשור לשאיבה. מה איתך? נוסעים לחמת גדר? כתבתי לך תגובה למטה בשרשור, כי אני מכירה את המקום. את יכולה לשרשר ולראות. שבוע טוב, מתוקתי

31/07/2010 | 22:22 | מאת: דנדן

זה קצת מלחיץ, וואי, אני מקווה שהכל בסדר. עכשיו בעוד שבועיים תדעו האם ההחזרה הצליחה? אני חושבת שנלך על זה וכן ניסע לשם, אני רק מחר צריכה לבדוק תאריכים סופיים בעבודה, היו כאלה שאמרו לי שלא כדאי כי חם אבל בכ"ז די נדלקנו על המקום. דנה, בת כמה את? ומה הבעיה אצלכם בכלל? תודה על התגובה, שיהיה לך שבוע מקסים - בלי כאבים ועם המון שמחה.

30/07/2010 | 19:07 | מאת: אונה

אני גרה בגליל הרחוק חצי שעה בערך מגנוסר לכיוון צפון יותר (איזור ראש פינה) עשית קייאקים? אם כן אז היית ממש קרובה אלי. אני ממש אבל ממש לא מהמשתזפות! לא אוהבת להשתזף, גם עלי צוחקים שהרגליים שלי לבנות וכולם מסביבי שזופים, אז אני איתך מפחדת להשתזף. אז איפה טיילתם? סתם אם בא לך לשתף ולהעלות חוויות. שתהיה שבת נעימה ורגועה!

30/07/2010 | 23:14 | מאת: מוקה

היי מאמי הרבה זמן לא דיברתי איתך ואני לא יודעת מה קורה איתך? אני מקווה שהכל בסדר. רציתי להגיד רק שסופ"ש שעבר הייתי בצפון בצימר במושב כלניות היה מדהים וגם עשינו קיאקים בנהר הירדן אני הפחדנית עשיתי קיאק את מאמינה??? זהו חבל היינו נפגשות חחחחההההה. שיהיה שבת שלום יפתי נשיקות&&&&&&&&&&&&

30/07/2010 | 23:39 | מאת: אונה

חס וחלילה ברוגז למה ככה? אני פשוט הייתי קצת מנותקת מהפורום והבנתי שגם את ואני לא מספיקה להתעדכן פה, השירשורים ארוכים :). איזה פיספוס, באמת היינו נפגשות אבל אני לא מכירה את מושב כלניות, איפה זה ברמת הגולן? אז מה שלומך? אני כרגע בהפסקה מהטיפולים. שיהיה לך המון הצלחה בהמשך שתהיה שבת מקסימה דברי איתי :)

אוי, גוד, כמה חם אצלכם!!!! אם הייתי יודעת שאת כל כך קרובה הייתי אפילו שטה בקייאק. אבל לא שטתי בקייאקים בחופשה. פעם בשנה, בקיץ, אנחנו נוסעים עם ההורים שלי ועם אחי ומשפחתו לנופש משותף. קצת קשה למצוא פעילות שכולם רוצים ושמתאימה לכולם. נושא הקייאקים עלה ונפל דיי מהר. חבל. אולי בקיץ הבא? ביום הראשון עברנו דרך עמק יזרעאל לעלות לקבר של הדודה שלי שנפטרה עשרה ימים אחרי שהפרעושית נולדה. בת חמישים וארבע נדמה לי. ככה פתאום, היתה בתחנת דלק עם הבת הקטנה שלה (שהיתה אז כבר חיילת לדעתי), ובום. נפלה ומתה. לא יכולתי להגיע ללוויה או לשבעה. הייתי שם רק ביום השנה. זה נורא קשה לכולנו. (היו לי שתי דודות. זו שנפטרה היא אחותו של אבא, הדודה השנייה, אחותה של אמא שלי, שתבדל לחיים ארוכים, אפילו לא יודעת שהיא עיצבנה אותי כל כך פעם ושבגלל זה אני שומרת איתה על קשר מינימלי). וביקרנו את הדוד שעכשיו גר עם הבן הקטן (כתה י' או ט') וקשה לו והוא דיי אומלל. ואז הגענו מאוחר נורא למלון ותם לו היום הראשון. אה, ואכלנו בארוחת הערב כאילו לא אכלנו בחיים כלום אף פעם. ביום השני לא עשינו כלום. ממש כלום. בערב כולם חוץ מבעלי, מהפרעושית וממני נסעו לטבריה כי היה כתוב בעיתון שיש רפסודות שמשפריצות מים ואורות ושזה צריך להיות יפה. לדעתי הם חיפשו חנייה שעתיים. אח"כ ישבו לאכול איזו גלידה וחזרו מבואסים. לא היה שום שפריץ ושום מופע. ביום השלישי היינו בלונה גל. מגניףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף. חםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם. למה אין צל מעל הבריכות?!!!! נמרחתי כמו משוגעת. ביום הרביעי עוד הספקנו לשכשך בבריכה שעה ונסענו הביתה. היה בעיקר נופש מנוחתי כזה, את יודעת.. תגידי, איך מזג האוויר עכשיו אצלכם? אני לא מאמינה כמה חם לי פה עכשיו. עכשיו ממש. אחת בלילה ואין רוח ואין חמצן. מה זה פה? אוף. נראה לי שאני צריכה לעבור למדינה קצת יותר מתחשבת בתושביה מבחינת מזג האוויר. חחחחחחחחחחחםםםםםםםםםםםםםםם לייייייייייייייייייייייייייי. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם לללללללללללייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי שבוע מקסים וקריר ונעים קוצילי אהובה שלי.

30/07/2010 | 18:44 | מאת: דנה 407

סליחה שאני מטרידה לכם את מנוחת השבת, אבל אני זקוקה לניסיון שלכן. ההחזרה הייתה ביום רביעי. היום, יומיים אחרי החזרה, התחילו לי כאבים מאוד חזקים באזור הרחם והנרתיק. כמו כאבי מחזור, אבל פי עשרה יותר כואבים. ממש התקפלתי. התקשרתי לאלישע, והם אמרו לי לקחת כדור ואם זה לא יירגע, להגיע למיון בבית החולים. לקחתי שני כדורי אקמול, אחרי חצי שעה הכאב קצת נרגע. יש לי עדיין דקירות קטנות. קצת חוששת ממה שיקרה אחרי שהשפעת הכדור תפוג. מה אתן אומרות? מכירות מצב כזה? כדאי ללכת למיון? שבת שלום

היי דנה, אולי גירוי יתר? אולי השתרשות? המקום עדיין רגיש מהשאיבה אי אפשר לדעת מה הגורם אבל אם זה יתמשך אז כדאי לפנות למיון כמו שאמרו לך באלישע. יש כאבים אחרי שאיבה החזרה אבל אני לא כפי שאת מתארת אז אם ימשיך אל תהססי לפנות למיון. מקווה שתרגישי טוב ושתהיה דגירה רגועה. בהצלחה ושבת שלום!

30/07/2010 | 23:57 | מאת: דנה 407

לא נראה לי שזה קשור לגירוי יתר, כי היו לי ארבעה זקיקים, או שזה לא קשור.... ציינת את ההשתרשות. האם בהשתרשות יש כאלה כאבים? בכל אופן, זה קצת נרגע. נשארו רק מיחושים קטנים. אחכה לבוקר. תודה על העזרה

30/07/2010 | 23:11 | מאת: מוקה

היי מאמי בהמשך למה שאונה רשמה אם הכאב מחמיר לגשת מיד לבית חולים לא להסס!!!! תרגישי טוב יפתי שבת שלום

30/07/2010 | 23:59 | מאת: דנה 407

באמת אעשה כך. את מודעת למקרה כזה? נתקלת בזה?

30/07/2010 | 15:47 | מאת: דנדן

לא זיידמן ולא פרופ' דב בפורומים השכנים עונים על שאלות המון זמן, ידוע לכן למה? ממש הרבה זמן. ושאלה נוספת: סתם מעניין אותי, אם אותו בנאדם רשם שאלות בשמות שונים, הם יכולים לדעת שאני אותו משתמש?

30/07/2010 | 16:07 | מאת: נועה

זיידמן עונה כמיטב יכולתו, הוא אחד שעובד במרפאה שלו עד 2-3 בבוקר (אלה שעות התורים אליו...), מנהל יחידת מחקר ורופא במחלקה בתה"ש, מלמד באוניברסיטת ת"א סטודנטים לרפואה, מוציא ספרים, ועונה לפורום.... אז הוא ממש ממש לא נמנע מאף אחד או אחת שם. פשוט כשיש לו זמן הוא עונה. אני יודעת לבטח שבין ה 12 ל 22 הוא יהיה בחו"ל, ולכן יטפל בי המחליף שלו. מאותה סיבה ממש לא מעניין אותו מי כתבה את ההודעה ואם זו אותה בחורה. אם כותבים את אותה הודעה תחת שם אחר - הוא כן קולט ואומר שענה למטה אם כך באמת היה. אין להם דרך לדעת מי כותב את ההודעות. אגב מי זה פרופ' דב?

באחד הפורומים בדוקטורס

נדמה לי משה רוייבוט, הוא עונה מהר או שאישתו עונה. הם לא בדוקטורס. אולי בדולה? יכול להיות..

30/07/2010 | 14:47 | מאת: מאיה

היי מותק- איך את מרגישה? מה עם ההפרשות? לפני 3 ימים היה לי מן דימום עם הפרשה חומה חד פעמי שעבר אח"כ אז באמת אני מאמינה שזה לא אומר כלום... תנסי להירגע ולצפות לדברים טובים!!! מחזיקה אצבעות

30/07/2010 | 17:50 | מאת: שירלי

היה לי מעט הפרשות חומות. וכאבי בטן כמו מחזור. אני מאוד מקווה לטוב..מאחלת לך בהצלחה ושתרגישי טוב.אני לקחתי את ההפרשות קצת קשה כי זה מלחיץ..

31/07/2010 | 15:55 | מאת: מאיה

אני יודעת שזה קשה אבל תנסי להירגע, תצאי מהבית, תלכי לסרט עם בעלך,תבלי עם משפחה. אני יודעת שכל הפרשה קטנה מלחיצה אבל תשתדלי לא לקפוץ למסקנות לא נכונות!!! מקוה לשתינו בשורות מעולות עוד כמה ימים. נשיקות

30/07/2010 | 10:31 | מאת: דנדן

בננות, אתן מכירות את חמת גדר? (יש שם סוויטות ללינה) איך זה שם? האם חם מאוד לטבול שם עכשיו (עד כדי בלתי אפשרי?)

30/07/2010 | 14:31 | מאת: מאיה

חמת גדר עכשיו בכלל לא מומלץ!!!!!!!!!! חם עכשיו מידי לזה. אני אוהבת לנסוע לשם ממש בחורף..ואז אני מאוד נהנית. חוץ מזה יש שם ספא ומסמעדה טובים מאוד

30/07/2010 | 15:45 | מאת: דנדן

ושבת שלום

30/07/2010 | 15:02 | מאת: נועה

אבל בחום הזה הייתי לוקחת צימר צמוד לבניאס או לדן או לבריכת טל...

30/07/2010 | 18:40 | מאת: דנה 407

היי. מה שלומך? אני מכירה את חמת גדר. לקחתי את בעלי לשם ביום ההולדת שלו, אבל לא ישנו שם. רק יום כיף עם עיסויים ובריכות. המקום מתחלק לשני אגפים. יש את הבריכה החיצונית בחוץ. נחמד, אבל אני לא כל כך אוהבת ויש את הספא ויליג'. לשם אנחנו הלכנו. כמו שאמרתי, מקום מדהים, ובלילה אווירה נהדרת ומקסימה. הלכנו בפברואר ביום מאוד קר, ולכן היה לי קצת קר ולא נעים כשיצאתי מהמים. לדעתי , הכי טוב ללכת באביב או בסתיו, אבל גם בקיץ יכול להיות מעניין, כיוון שבלילה נעים וכשיוצאים לא קר. זה תלוי בך. תבלי, מאמי, תהני כמה שיותר. בהריון לא מומלץ להיכנס למעיינות חמים, אז תבלי עכשיו...(: נשיקות ושבת שלום

30/07/2010 | 19:09 | מאת: אונה

גם אני הייתי בחורף ולא יודעת איך זה בקיץ בוודאי שיש שם באיזורים צימרים במושבים מסביב. תהני לך!!!!

30/07/2010 | 19:14 | מאת: אונה

כיף לטייל שם בין התנינים אבל בחום הזה נראה לי מבאס.

31/07/2010 | 11:30 | מאת: דנדן

טוב, נראה, אני אחשוב עוד קצת, עוד מעט נשואים שנה :-)

30/07/2010 | 10:30 | מאת: דנדן

היי יקירתי ! מה קורה? לא הבנתי איפה נעלמת עד שנועה כתבה לי שהלכת לנפוש. אז לא הבנתי, רבת עם בעלך לפני הטיול או בטיול עצמו? בטח נסעתם עם הילדים לא? אני עכשיו מחכה בקוצר רוח למחזור שלי ואז אעשה את הצילום, הבנתי שהיה לך כואב בראשון אז עשית עוד אחד? אני ממש מפחדת והאמת שרוצים לעשות לי אותו בגלל מחיצה שיש לי. אני כבר החלטתי שאני רוצה להסירה בגלל הסיכוי להפלות אבל בסוף הרופא המליץ לעשות צילום ולהחליט אז. טוב, שמחה שחזרת ואת פה איתנו :-) אוהבת דנדונה

אוי! סורי, סורי, סורי, סורי!!! עם בעלי רבתי במשך כל השבוע לפני הנופש, בנופש עשינו נופש גם מהריב, וכשחזרנו חזרנו גם לריב. בעיקר זו אני שהעלתה שוב את העניינים, כי בעלי חושב שאנחנו נכנס למיטה וכל מה שלא בסדר לדעתי יגמר, או נגמר, גם אם לא השתנה כלום. אז זהו, שלא, ואני בשלי. עקשנית. יש לי בזכות העקשנות הזו פרעושית נחמודת (-: נסענו יחד עם ההורים שלי ואחי ומשפחתו. כתבתי לך בקשר לצילום הרחם בשרשורים אחרים, ואני כבר לא ממש זוכרת מה כתבתי ומה לא. הסיבה שנאלצתי לחזור שוב על צילום הרחם היתה שבצילום הראשון לא נראה מעבר נוזל לחצוצרות, אבל הסיבה היתה התכווצות של השחלות מרוב כאבים! בחיי! זה שריר חלק, כך שלא הייתי יכולה לנסות להרפות וכאב לי כל כך שכמעט התעלפתי שם. הרופא רצה להפסיק ואני אמרתי לו שיאללא, שיגמור כבר עם העינוי הזה ושלא יעיז להפסיק. אז הרופא שלי חשב שיתכן שנוצר ספאזם (התכווצות) ועשה לי בעצמו את הצילום השני, שלא כאב בכלל ואמנם היה לא נעים אבל זה הכל. היית מאמינה? תראי כמה שזה תלוי במי שעושה. ישנן שתי שיטות לעשות צילום רחם, לא מכירה את השמות, (מעבר לאפשרות לעשות בהרדמה מלאה ולרוב גם בכסף מלא...), אני עשיתי את הצילום בדרך הישנה, הרגילה, ולא כאב לי כשעשה אותו רופא מיומן. לא אשקר לך ואגיד שזה היה כיף, אבל בהשוואה לפעם הראשונה... אין מה להשוות בכלל! ובכל מקרה, גם אחרי הפעם הראשונה והכואבת, חמש דקות אחרי שיצאתי מהבדיקה- הכל חזר למקומו. נו, קיבלת כבר מחזור? אפשר להשתגע מזה, כשמחכים למחזור הוא מתעכב וכשלא רוצים לראות אותו לתשעה חודשים הוא מגיע כמו שעון שוויצרי מחורבן!

30/07/2010 | 10:18 | מאת: שירלי

אני שבוע לאחר החזרה פתאום היום התחילו לי הפרשות חומות וכאבי בטן של מחזור. איזה באסה. מה זה אומר?גם כשאני מחדירה את הפרוגסטרון-התמיכה שנתנו לי המוליך יוצא עם גושים קטנים חומים. מה זה מלחיץץץץ

30/07/2010 | 10:21 | מאת: רבקה

אל תילחצי מתוקה, תקראי מה כתבתי למטה ל-נ'. הכל יכול להיות. גם ללילוש שלנו היה דימום ובכל זאת היא בהריון. אני יודעת שזה קשה. תנסי לעקוב אחרי הדימום ולראות אם הוא מתחזק. והכי חשוב, אל תפסיקי את התמיכה!!!

30/07/2010 | 23:06 | מאת: מוקה

היי אני מקווה מאוד שהכתמים עברו אם זה ממשיך תידעי את הרופא שלך חשוב מאוד!!! תשתדלי לא להילחץ ויאלה שיגיע הבטא בהצלחה יקירתי!!

01/08/2010 | 08:43 | מאת: שירלי

30/07/2010 | 09:51 | מאת: רבקה

תודה על העידוד. האמת, יש לי מיליון שאלות שאפילו אין לי מושג איך להתחיל. השאלה הכי חשובה היא מה סיכויי ההשרדות לשלישיה? אני מחלקת את זה לשתי שאלות: 1. מה הסיכויים להגיע למועד לידה סביר ולהימנע מלידה מוקדמת מידי? 2. מה הסיכויים של התינוקות אם בממוצע שלשיות נולדות בשבוע 33. ועוד שאלה: קראתי על הרבה מאוד נשים שמשבוע 18-20 נכנסו לשמירת הריון, ובהרבה מהמקרים הן אושפזו עד הלידה והיו מרותקות למיטה. ועוד שאלה (סליחה אם אני מגזימה): כמה זמן בממוצע שוהים התינוקות בפגייה ומה ממוצע המשקלים שלהם בזמן הלידה. ובכלל מה הסיבוכים של תינוקות פגים. מודה לך מקרב לב על העזרה! ועוד שאלה שהפעם קשורה אלייך: קראתי למטה שאת כמה הרבה לשירותים במהלך הלילה. זה קורה לך מאז ההחזרה? זה עדיין ממשיך? אני אסביר למה אני שואלת אחרי שתעני...

30/07/2010 | 14:27 | מאת: מאיה

אני אשמח לעזור כל עוד אני אוכל להרגיע אותך!!! לגבי סיכויי הישרדות של שלישייה הכל תלוי באיזה שבוע הם נולדים - אם חס ושלום הם נולדים בשבוע 25 סיכויי הישרדות מאוד מאוד נמוכים. העניין בשלישייה שלא כמו בפג יחיד שנולד מוקדם אפילו בשבוע 25 הוא המשקל - אם למשל נולד תינוק יחיד בשבוע מוקדם המשקל שלו הרבה פעמים יכול להיות נורמלי אבל ברגע שזה הריון מרובה עוברים המשקלים שלהם משמעותית יותר נמוכים!!!! שורה תחתונה - אם "תסחבי" אותם עד אחרי שבוע 30 הסיכונים יורדים משמעותית אבל עדיין קיימים שהדבר הכי קריטי שאנחנו רואים זה סיבוכים נשימתיים בגלל חוסר בשלות ריאתית ואז הרבה פעמים הם עלולים להיות מונשמים למשך תקופה כזו או אחרת. לגבי שמירת הריון במקרה של שלישייה רואים המון כי מאוד פוחדים מלידה מוקדמת ואז עלולים גם לאשפז אותך משבוע מוקדם כדי להשגיח עלייך וגם על מנת שבמקרה הצורך יוכלו לתת לך הכנה מתאימה (כדי לגרום להבשלת הריאות של העוברים - משפיע משמעותית על סיכויי ההישרדות). לגבי זמן האישפוז - בכל פגיה הפרוטוקול נע לכן או לכן אבל באופן כללי פגים נשארים בפגיה לפחות עד שהם משלימים שבוע 35ולפחות במשקל 2 ק"ג!!!!! זה במקרה האידיאלי בו אין סיבוכים (חלילה) בדרך שמעקבים את השחרור. סיבוכים אחרים שקוראים הם דימומים מוחיים ברמות שונות, חוסר יכולת לספוג את הכלכלה בגלל חוסר בשלות של מע' העיכול, פגיעה בעיניים בגלל קבלת חמצן לאורך זמן, זיהומים שהפגים קולטים יותר מאחרים - כמובן שאלו סיבוכים של פגים בכלל ולאוו דוקא קשורים לשלישיה!!!! אני מאמינה באמת שהכל תלוי במזל ואנרגיות טובות כי הורים לפגים מאוד קטנים שבאים באמונה שהכל בסופו של דבר יהיה בסדר אז באמתתתתת הכל היה בסדר - גם אצל הכי קטנטנים!! טוב קשקשתי מלא - אני מקווה שעזרתי לך ולא הפחדתי אותך אבל אני באמת רוצה שתקבלו החלטה מהלב עם מחשבה מושכלת!! אשמח לעזור בהמשך נשיקות נשיקות!!!!!!!!!!!!!!!

30/07/2010 | 14:44 | מאת: מאיה

שכחתי מעצמי... כן- מאז ההחזרה, אפילו מאז השאיבה אני קמה בלילה לפחות פעמיים לשירותים, למרות שביומיים האחרונים קמתי רק לקראת 9 לשירותים שזה שיפור אבל עדיין מפריע, ממש לוחץ לי בבטן!!!!

30/07/2010 | 15:50 | מאת: רבקה

אני לא רוצה לתת לך תקוות שווא, אני מאוד מקווה שזה נכון ואמיתי. אחרי ההחזרה האחרונה שלי הייתי קמה לשירותים לפחות פעמיים בלילה. אפילו שהשלפוחית לא מלאה הייתה לי תחושת לחץ ודחיפות שהעירה אותי בלילה. התחושה הזו נמשכת היום וכנראה שתלווה אותי לאורך כל ההריון. מאוחר יותר, אחרי בדיקת הבטא החיובית קראתי בהרבה אתרי הריון ולידה שאחד הסימנים המוקדמים להריון הוא עלייה בתכיפות השתן. חשבתי שזה קורה רק בשלבים מאוחרים יותר, כשהעובר גדול ולוחץ על השלפוחית, אבל גיליתי שזה קורה ממש בהתחלה. אני יודעת שאנחנו תמיד אומרות לא לקרוא או לחפש סימנים אבל לא יכולתי להתאפק. וגם ההכתמה שהייתה וחלפה היא סימן טוב מאוד!!! מחזיקה לך את כל האצבעות לבטא חיובית.

30/07/2010 | 15:15 | מאת: נועה

רציתי לחכות ולשמוע מה אמר לך ליפיץ לפני שאספר לך את סיפור האחיינית היקרה שלי. אבל אם את שואלת את מאיה, אני לוקחת את הזכות לספר לך את סיפור אחי וגיסתי? מקווה שתקחי את זה כעוד גורם שיקול ולא כהפחדה חס וחלילה. אח שלי וגיסתי עברו IVF לפני 14.5 שנים. בזמנו לא היתה הגבלה על כמות העוברים שמחזירים ולכן החזירו לה טיפול ראשון 4. 3 נקלטו. לשלושה היה דופק. בשבוע 16 או 17 לערך אחד מהם הפסיק דופק. היא היתה במעקב והכל המשיך בסדר. נשארו שניים - בן ובת שהתפתחו יפה, הבן היה קטן יותר מהבת לאורך כל ההריון. בשבוע 31 היא הלכה לאחת הבדיקות השגרתיות, והרופא ללא שום טאקט או רגש - שואל אותה - את יודעת שלאחד אין דופק? ככה. רעם ביום בהיר. עד שהגיעה לבי"ח הקריה (שעוד היה קיים אז...) כבר התפתחו צירים. יילדו אותה בקיסרי חרום. אחייניתי היקירה מאד מאד נולדה במשקל 1.300 ק"ג שזה נחשב סביר לפגים. השני כמובן לא שרד. הסכנה היתה מאד גדולה לכולם - גיסתי יכלה להמשיך להסתובב עם עובר מת בתוכה עוד זמן רב (לא תמיד מתפתחים צירים מידיים) ולפתח רעלת קשה, לאבד את שניהם ולסכן גם את חייה. אחייניתי היתה בפגיה למעלה מחודש, טפו טפו טפו לשמחת כולנו היא גדלה והתפתחה באופן נורמלי. אחי וגיסתי היו בפגיה כמעט יום ולילה באותו חודש. גיסתי שאבה חלב כל כמה שעות כדי שיתנו לה חלב שלה. החיים והמתח היו ברמות שאי אפשר לתאר. ברוך השם, הכל הסתיים בשלום, והיא היום נערה משגעת בת 13.5, שחיינית שמגיעה למקומות ראשונים במקצים ארציים. אבל הכל יכל להסתיים אחרת. ילדת האוקיאנוס שהקימה את הפורום שלנו, הקימה אותו מאותו צורך של מענה על הסיכונים בריבוי עוברים כתוצאה מ IVF. היא ילדה תאומים בשבוע 22. את יכולה לגלול לתחילת ימי הפורום או לחפש הודעות שלה, ותקראי את הודעותיה בעניין. לשמחתה ושמחתנו ילדיה בריאים ושלמים. מאחלת לך מכל ליבי לקבל את ההחלטה באופן הכי שקול ושיביא לתוצאה הכי מבורכת שאפשר! מקווה שאת לא מתקפלת מהסיפורים האלה. אבל אני מרגישה שאהיה לא ישרה אם אסתיר אותם ממך. נשיקות ושבת שלום יקירה שלי!

30/07/2010 | 15:44 | מאת: רבקה

על כל הכנות והפתיחות. אני לא מוכנה לצעוד בעיניים עצומות לתוך הריון שלישייה. אם אבחר להשאיר את כל השלושה זה יהיה רק לאחר שאדע מהם הסיכונים האפשריים. האמת התחלתי לחשוב שאני משתגעת... כולם סביבי, המשפחה והחברים מתלהבים מהשלושה וחושבים שזה חמוד נורא. זה באמת דבר חמוד ביותר אבל הם לא מבינים מה הסיכונים הכרוכים בהריון כזה. בכל פעם שהם שומעים או רואים (בטלויזיה) סיפור הצלחה של הריון מרובה עוברים הם מתקשרים לספר לי. אבל בליבי אני יודעת שעל כל סיפור הצלחה כזה יש גם סיפור עצוב וקורע לב שלא מפורסם ברבים. אחרי שלוש וחצי שנים שאני מחכה להיות אמא אני חייבת לחשוב על הכל ולא להיות אנוכית או נאיבית ולזרוק את האחריות על בורא עולם או על תקווה שלא קשורה למציאות. אני רוצה לתת לילדיי חיים טובים ובריאים וכל הסיבוכים של פגות הם לא קלים בכלל. נועוש צר לי מאוד לשמוע על מה שקרה לאחיך וגיסתך. אני מתארת לעצמי איזה הריון קשה ומלחיץ היה לה. הריון צריך להיות תקופה של שמחה ושלווה ולא תקופה של אימה וחרדות. אני מצדיעה לנשים שלקחו את הסיכון והצליחו להביא את העוברים כמעט עד הסוף. אני לא בטוחה שאני אוכל להיות אופטימית מספיק כדי לעבור את זה. חיפשתי סיפורים על הריון שלישיות באינטרנט ולצערי קראתי גם סיפורים שנגמרים ברע. אני מחכה לפגישה עם ליפיץ כדי לשמוע מה האחוזים והסיכונים מהצד הרפואי ואז אשלים עם החלטתי. אני חושבת שאצטרף לילדת האוקיינוס ואתמוך בגישה מתונה של החזרת 2 עוברים מקס'. כמובן שזה תלוי באיכות העוברים. עכשיו שאני חושבת על כמה נאיבית הייתי כששמעתי שהאיכות של העוברים מעולה ובכל זאת החזרתי שלושה. אני מודה לכן מכל הלב על המידע. אוהבת המון!

30/07/2010 | 16:09 | מאת: מאיה

מה שלומך? אצלי הכל טוב, ממתינה בסבלנות... את אומרת שהיא ילדה תאומים בשבוע 22 ששרדו? אין מצבבבבבבבבבב

30/07/2010 | 01:29 | מאת: דנה 407

הגעתי עכשיו מההופעה של שלמה ארצי. הוא נהדר. 02:30, לא יכולה להירדם, נכנסתי לפורום וקראתי את כל מה שהחמצתי במהלך היום כאן בפורום. נדמה לי שקראתי דברים מעודדים ומורגשת אופטימיות באוויר. ההחזרה אצלי הייתה ביום רביעי. השתדלתי לנוח, אבל לא לגמרי. אני קצת בחרדות. בכל פעם שאני נוהגת ויש מהמורות בכביש אני מתחילה לחשוש. היום בדרך להופעה הלכתי מהחניה 10 דקות ושוב התחלתי לחשוש. אני יודעת שזה לא הגיוני, אך אני כנרה מונעת מתחושות ורגשות. תגידו, החששות שלי מוגזמים? מותר גם קצת לזוז אחרי ההחזרה? אני כל כך רוצה ומתפללת שיצליח לי. ההמתנה ארוכה. שיהיה לכולן בהצלחה. אוהבת אתכן מאוד

30/07/2010 | 08:04 | מאת: נועה

מותר לשאול מה זה ה 407? זה נשמע לי כמו בואינג 707...767....:-) יקירה, את יכולה בחינתי לרקוד גם ריקודי בטן! את ממש ממש לא צריכה לחשוש לא ממהמורות, לא מהליכה ובטח לא מקצת תנועה. להפך, ללכת, לעשות דברים, כמובן בלי הגזמה, אבל להזרים את הדם רק יעזור להם לקבל חמצן ולהרגיש טוב אצלך! אני הייתי בטיול של 15 ק"מ יומיים לפני הבטא... היה היתה כמעט 300... כשהייתי בשבוע 16 בערך, נכנס בי רכב בצד האוטו ומעך לאוטו את הצורה. למזלי הגדולללללל לא קרה לי כלום, רק נבהלתי וקצת חטפתי את החבטה. זיידמן אחרי שבדק שהכל בסדר אמר לי שהם הרבה הרבה הרבה יותר עמידים ממה שאנחנו חושבים. כולל הקטנטנים בני כמה תאים! אם תפקידם יהיה להשתרש, הם ישתרשו. אם לא, גם מנוחה מוחלטת לא תשכנע אותם! שתהיה שבת שלום יפתי, כיף שהיית בהופעה! אין כמו הופעות להעביר את ההמתנה המשוגעת הזאת!

30/07/2010 | 08:31 | מאת: דנה 407

כשנרשמתי לפורום הייתה עוד דנה. לא הייתה לי אנרגיה להחליף שם, ופשוט הוספתי מספר. אולי הגיע הזמן לשנות. (: אני לחוצה כי הרופא שעשה לי את ההחזרה, שהוא רופא מעולה, אמר לי להימנע מפעילות גופנית. שאלתי אותו לגבי שחייה, והוא אמר להימנע גם מזה. אני קצת חוששת מהימים של ההשתרשות. אני יודעת שאח"כ זה בסדר, ויכול להיות שגם במקרה זה אין מה לחשוש. מה את אומרת? המשך יום מקסים ושבת שלום, מתוקתי. מבואינג 707.... (:

30/07/2010 | 10:17 | מאת: דנדן

אני שמחה לשמוע שהם עמידים, קצת מעודד (לא שזה רלוונטי לי כרגע אבל בכ"ז :-)

30/07/2010 | 10:16 | מאת: דנדן

כן, הוא נותן SHOW מדהים, הייתי לפני כמה שבועות - מהמם! נהנינו מאוד. אני מתארת לעצמי שאני ממש אהיה בחרדות וכל דבר קטן ילחיץ אותי מאוד ! דנוש, הלוואי שיצליח, אני ממש מחזיקה לך אצבעות, את בדרך הנכונה

30/07/2010 | 18:30 | מאת: דנה 407

אני יודעת שאת עדיין לא רואה את זה , אבל לדעתי גם את בדרך הנכונה, ואני ממש מתכוונת לזה...

30/07/2010 | 10:02 | מאת: רבקה

הפקק השתחרר לאט לאט, אבל יש שיפור משמעותי. מעכשיו אני מקפידה על תזונה נאותה!!! דורי תודה על מה שכתבת לי למטה. זו באמת החלטה קשה ולא כולם מבינים למה אני כל כך מתלבטת. יש כל כך הרבה אספקטים שקשורים לעוברים וקשורים אליי וכל האחריות היא עליי. הרופא רק ממליץ ולא יכול להבטיח לי כלום. כל יום שעובר קשה לי יותר. אני מפחדת מאוד להגיע להחלטה והתוצאה לא תהיה טובה ואז אני אתחרט על כך למשך כל חיי. יש ימים שאני כל כך כועסת על עצמי שהסכמתי להחזיר 3! אוף!!! אני רק רוצה ללכת לרופא הזה ולהגיע כבר להחלטה סופית. סליחה ששפכתי... אני כבר פקעת עצבים. ועכשיו תגידי לבעלך להתכונן כי אני בדרך אליו עם מברשת שיניים של ילדים!!!

30/07/2010 | 10:40 | מאת: רבקה

שמחה לדווח שהפקק השתחרר והתנועה זורמת! סליחה שאני מגעילה.... הרופא החליף לי את כדורי הברזל (מפוריק לפרוגארד) וההבדל הוא משמעותי!!! אז תודה רבה גם לרופא החביב :-)

29/07/2010 | 21:42 | מאת: אונה

רשמתי לך הודעה לפני כמה ימים ולא ראית :( שמחתי לקרוא שהכל בסדר איתך ועם העוברונים החמודים שיהיה מעבר דירה קליל. ערב טוב לך!

30/07/2010 | 10:05 | מאת: רבקה

מצטערת שלא ראיתי את ההודעה שלך, כנראה לא הלכתי מספיק אחורה. תודה על כל האיחולים :-) איך החופש שלך? אני חושבת שלמרות שאנחנו בלחץ אטומי להביא ילד ומהר, החופש הזה עושה רק טוב לגוף ולנפש. הגוף מתנקה משאריות של הטיפול הקודם ומתחזק קצת והנפש אוגרת כוחות ואנרגיות לסיבוב הבא. את יודעת מתי צפוי להגיע המחזור שלך?

29/07/2010 | 21:41 | מאת: אונה

נו נו נו! היית כ"כ קרובה אלי ולא באת לבקר.... חחחחח סתם איזה יופי שיצאת לנפוש עם משפחתך מקווה שצברת כוחות שיהיה סופה"ש נעים!

29/07/2010 | 23:22 | מאת: דורה

איפה את גרה? ממש לא סתם. בשמחה ובששון ובייקר הייתי באה לבקר. באמת!!! יקירה אהובה מתוקה ויפהפיה שלי! תראי מה זה, אני כל כך נזהרתי שלא להשתזף והיום חברה הסתלבטה עליי שחזרתי לבנה כפי שיצאתי. אני כל כך נזהרת מהשמש. מרחתי על עצמי קרם הגנה כל חצי שעה והשתמשתי בעיקר בזה של האחיינית הג'ינ'ית שלי, שזה אומר חסימה רצחנית. אם אני לא נשמרת אני נהיית שוקולדה תוך יומיים וזה מלחיץ אותי מאז כל הפרופוגנדה נגד שיזוף. פעם, מזמההן הייתי נהנית להשתזף ולראות את הקו של בגד הים. פעם. מן זמאן. אוח, הזדקנתי, אני רואה משתזפים וחושבת- סחתיין, מלנומה! אפילו בבריכה השתדלתי להיות עם כובע רחב שוליים, מה שמקשה על צלילות ושחייה. גם את מהנזהרות או שאת משתזפת?

29/07/2010 | 20:50 | מאת: מוקה

היי מה קורה? רציתי לעדכן אתמול היינו בפגישה אצל דר' גל והוחלט שביום השני למחזור {שקרב ובא} אני צריכה להגיע למרפאה ולהתחיל סבב 2 של IVF שזה אומר במהלך השבועיים האלה הוא מכפיל לי את ההורמונים והשאיבה בערך תתבצע ב15 לחודש בעז"ה. האמת היא שאני מרגישה מוכנה ומאמינה בלב שלם שהפעם אני בהריון והעוברים נשארים אצלי ברחם למשך 9 חודשים לפחות חחחהההההה. אבל במקביל אני עם המון חששות של קצת פחד דאגה מהכל לא יודעת שטויות יעבור ויהיה בסדר אמן!!! אז זהו מחכים למחזור ויאלהההה לדרך. דנדן מאמי קראתי מה שרשמת ועליי באופן אישי ההמתנה הייתה קשה ומלחיצה אבל כמו שאמרו לך במהלך ההמתנה כדי לעסיק את עצמך במה וכמה שרק אפשר. רבקוש מה שלומך? איך הדגירה? ומה שלום השלישיה? אתי מאמי התגעגעתי והרבה זמן לא פיטפטתי איתך!! מאיה בהצלחה בבטא שבוע הבא ואני שמחה שחזרת לעבוד . נ' היי ברוכה הבאה, ככה לגבי הכתמים מאמי אל תיבהלי גם לי היה והיה דימום והייתי בהריון ולערי נפל עוד בתחילת הדרך. אבל במקרה שלך זה רק כתם תרפי תנסי לא להילחץ ובהצלחה בבטא מחזיקה לך אצבעות&&&&&&&&&&&&&&&&7 טיפטיפ יפתי שלי מה שלומך?אני מקווה שאת יותר רגועה לא לחשוב יותר מידי או לנסות להקדים את המאוחר שמעת??!!אני אוהת אותך מאמי ואני פה. דורה שלי אני שמחה לשמוע שחזרת. ומקווה שהכל בסדר עם הבעל?!! התגעגעתיייייי חיחוש מאמי אני שמחה לקרוא שהבדיקה עברה בהצלחה שיהיה לך הריון בריא תקין וקל נשיקותתתת נועלה מאמוש איך את? אני מבינה שאת לקראת טיפול? או שלקחת הפסקה? אביגיל מאמי אני בדיוק כמוך האמת שסימתי גלולות ואני לא חושבת זה יותר מידי רפואה סינית צמחים דיקור דווקא מומלצים. אני מתה לחזור לדיקור סיני שאגב עזר לי בעבר מומלץ בחום לכולם.... דנה 407 אני יפוי אני שמחה לשמוע שאת אחרי ההחזרה החלוקה ל2 תאים אומרת חלוקת העובר התפתחות ל2 4 6 וכן הלאה ככל שגודל מושלם יפתי בהצלחה מכל הלבבבבבבבבבבבבבבב. מאיה אני מבינה שעשית שאיבה המון בהצלחה בהמשך. מורצקה מאמי אני מקווה שהביוץ קרב ובא בהצלחה יפתי תעדכני... קרן יקירתי צר לי לשמוע שנשאר רק אחד יפתי לא לשקוע בדיכי או בכאב גם אם לא תביני את זה עכשיו אלוהים יודע מה הוא עושה תהני מהחד המתוק והקטנטן שנמצא ברחמך{וישאר עוד 9 חודשים} נשיקות וחיבוקים מכל הלב אני איתך{{{{{&&&&&&&&}}}}}} שירלי ברוכה הבאה והמון בהצלחה רבה מאמי. איסה שלי איפה את?? קומפקטית המון בהצלחה. יפותייייייי הגזמתי התעייפתי מלכתוב אני מקווה שלא שכתי אף אחת נשיקות דברו איתי&&&&&&&&&&&

29/07/2010 | 20:52 | מאת: מוקה

אונה יקירתי איךשחכתי התגעגעתי:}}}}}} תיקון קטן חיחוש זה לילוש שלי

29/07/2010 | 21:21 | מאת: מאיה

תודה רבה על האיחולים. המון בהצלחה עם אנרגיות מצויינות לך ולכולנו - הגישה הזו היא בדיוק זו שכולנו צריכות ללכת איתה!!!!!!

29/07/2010 | 21:45 | מאת: נועה

איזה כתיבה והשקעה!!!!!!! כל הכבוד!! שיהיה בהצלחה א-ד-י-ר-ה עם צאתך לדרך לכיבוש היעד!!!!! חולה על הגישה שלך בחיים! ככה תשיגי לא רק הריון תקין וילדים בריאים ושלמים בידיים אלא כל מה שרק תחליטי שאת רוצה להשיג! אופטימיות מולדת! אני מחכה למחזור ואז נעשה סבב על ביצית אחת של המחזור הטבעי. נקווה ללא פחות ממעולה! לילה טוב יקירתי!!

איך, איך את זוכרת את הכל? באמת אני שואלת, איך? תשמעי, יקירה אלופה ונהדרת, אני לא חושבת שאת משאירה שום ברירה לעוברים שלך, נחישות כזו ורוח מוארת ושמחה ואופטימית כמו שלך מחייבים אותם להכות שורשים ולהשאר! פשוט כי איך אפשר לפספס אמא כל כך מקסימה? זהו, שאי אפשר!!! בכל פעם שאת כותבת דר' גל נהייה לי שמח בלב ואני רואה את הזקן המבאס שלו מול העיניים. איזה איש!!! קוקייתי היקרה, עם בעלי הכל כאילו בסדר, כמו שכתבתי, מבחינתו הכל עבר מבחינתי הכל לא ואני מחכה לראות אם יעבור לי. החלטתי לא לקחת את זה קשה כל הזמן כי זה דיי משתק אותי כשאני כל הזמן תקועה במחשבות ובדיכאון. נשיקות גדולות }}{{ דורה.

29/07/2010 | 23:44 | מאת: מוקוש חמודה

ועוד יותר תודה שלא שכחת אותי ......אני מקווה לסיים במהרה את הגלולות - טוב יש לי עוד זמו עד אמצע אוגוסט - ואני גם בעזרת השם עולה למיטת הטיפולים כדי להיכנס להריון הפעם. מעריצה את האופטימיות שלך - אמן אמן שתהיה לך בהצלחה ענקית !!

29/07/2010 | 23:49 | מאת: אביגיל

ותודה כפולה שלא שכחת אותי - איזה כיף (-:, כן אני מקווה לסיים את הגלולות ולעלות למיטת הטיפולים בעזרת השם - ומשם להיכנס להריון. . מתוקה אני מעריצה את האופטימיות שלך -אני מאחלת לך הצלחה ענקית - ושתחזרי עם בשורות טובות !!!!

30/07/2010 | 01:13 | מאת: דנה 407

ובהצלחה בסבב השני. עם כאלה אנרגיות חיוביות אני בטוחה שיהיה בסדר (:

30/07/2010 | 10:13 | מאת: רבקה

הפעם העוברים ישארו ל-9 חודשים מלאים ומאושרים. המון הצלחה בסיבוב החדש והאחרון!!!!

30/07/2010 | 10:21 | מאת: דנדן

יאלה, כולנו פה מחכות כבר למחזור הפעם :-) מצחיק. איזו מדהימה את! תראי איך כולן כתבו לך. אין אין עלייך שיהיה בהצלחה בסבב השני שלכם, אמן והפעם יצליח, זה כ"כ מגיע לך מותק !!! שבת שלום ואוהבת מאוד ! דנדוש

29/07/2010 | 20:04 | מאת: שירלי

מה שלומכן? ממשיכה את הספירה..

29/07/2010 | 21:12 | מאת: מאיה

היי שירלי מותק - סופרת איתך@@@@@ מתי את צריכה לבדוק בטא?

29/07/2010 | 22:15 | מאת: שירלי

ביום שלישי. אני כבר חסרת מנוחה...בהצלחה לנו..

29/07/2010 | 21:42 | מאת: נועה

לפטפט איתכן קצת הערב, לחוצה בעבודה... צריכה להמשיך עכשיו, אז שיהיה ערב נעים והעברת זמן מהירהההההה!!!!!!!

הבהצלחה- יוווווווו, יום שלישי תקף תקף מגיע! יקירתי, מחזיקה לך אצבעות בשיא הכוח, שיהיה בהצלחהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&

30/07/2010 | 09:54 | מאת: רבקה

מחזיקה לך אצבעות לבטא חיובית ומרקיעה שחקים. אני פה סופרת איתך עד יום שלישי :-)

29/07/2010 | 15:55 | מאת: מאיה

אז ככה - חזרתי היום לעבודה אחרי חופש שלקחתי לטיפול (מזכירה- החזרת עוברים הייתה ביום ראשון). אז רציתי לאמר לכן שזה אחלה פיתרון ללחוצות שבינינו (רובנו) בשבועיים המתסכלים האלה כי אני יכולה לאמר שכמעט ולא חשבתי על זה בעבודה לעומת שאר השבוע שביליתי בבית שחשבתי על זה כל דקה וכל שניה... אז בהמשך לכל הדיון הקודם של דנדן והבנות - לחזור לעבודה, להתעסק בדברים אחרים יכולים מאוד לעזור ולהפחית את עוצמת החרדה בהמתנה!

29/07/2010 | 16:53 | מאת: רבקה

תעסוקה היא הפתרון הטוב ביותר. לא מושלם, בכל זאת המחשבה הזאת עוברת לנו בראש מיליון פעם ביום, אבל לפחות הזמן עובר מהר יותר.

29/07/2010 | 21:41 | מאת: נועה

להשכיח צרות... ועדיף כמה שיותר. לשקוע בכל מה שלא קשור לטיפולים! חברות גם מעולה. יודעות מאד להפיג מתחים!

29/07/2010 | 23:42 | מאת: דורה

יופי שחזרת לעבודה והמוח עסוק במשהו אחר למשך כמה שעות ביממה. כל דבר שמסיח את הדעת קצת מהעיסוק האובססיבי בכל סימן שאולי יש ואולי אין ומרכבת ההרים המטורפת כשכל שתי דקות את נעה בין תקווה ואושר לייאוש ודיכאון. מחזיקה לך אצבעות לבטא ניפלאה ולהריון מלא ותקין! לילה פז }}{{ דורה.

29/07/2010 | 13:04 | מאת: דנדן

אני קוראת מה שאתן כותבות על הזמן שעובר מהרגע ההחזרה ועד בדיקת הבטא - איך מעבירים את הזמן הזה???? יו אלוהים זה בטח מהזה קשה ומתאים מציפייה!!!!! איך עושים את זה?

29/07/2010 | 14:21 | מאת: רבקה

זה החלק הנפשי. לפחות לפני השאיבה וההחזרה את עסוקה ומתרוצצת למעקבים ובדיקות, אבל אחרי ההחזרה יש שבועיים של דממת מוות וכל יום נראה כמו נצח נצחים. אבל זה דומה מאוד לכל ניסיון להרות, גם טבעי. הרי בטבעי את מקיימת יחסים סביב היום ה-14 ומחכה עוד 14 ימים (לפחות) נוספים כדי לדעת אם יש הריון או לא.

29/07/2010 | 14:24 | מאת: קומפקטית

גם אני בשלב ההמתנה....כשבוע לאחר החזרה..... אני פשוט מנסה להתרכז בעבודה ובענייני היום היום..... וזה דיי קשה, אך התרגלתי...אולי בגלל שעברתי כבר המון תקופות כאלה של המתנה...:))

29/07/2010 | 14:27 | מאת: רבקה

להעסיק את עצמך. לי דווקא היה הפוך. עם כל טיפול ההמתנה הייתה ארוכה וקשה יותר.

29/07/2010 | 12:10 | מאת: רבקה

אני שמחה לשמוע שאתם יוצאים לדרך ובעזרת השם היא תהיה קצרה ביותר. בנוגע לא"ס ביום השני של המחזור.... מגעיל מאוד אבל מתרגלים לזה. בעיקרון הרופא רוצה לבדוק שהשטח נקי מציסטות וכו' לפני הטיפול. ולגבי צילום הרחם: החוויה משתנה מאשה לאשה ואשמח לספר לך את חוויתי האישית. הגעתי לצילום וחיכיתי כשעה וחצי בתור. הנשים שיצאו נראו שקצת כואב להן אבל לא משהו נורא. ואז אחרי כמה בנות יצאה אשה מקופלת כמו בייגלה ובוכה. מהרגע הזה נכנסתי לפאניקה מוחלטת ובשארית הזמן התבשלתי בפחד של עצמי. ממש רציתי לקחת את הרגליים ולברוח משם. גם בעלי החויר מפחד וכשנכנסתי הוא החל לקרוא פסוקים מתהילים (חמוד). עד כדי כך הפחידה אותי האשה הזו. נכנסתי ונתנו לי חלוק ללבוש ושכבתי על המיטה ופשוט סגרתי את הרגליים. הרופא אמר לי שככה אי אפשר... בסוף החלטתי שאין ברירה ושיתפתי פעולה. בזמן שהוא הכניס את המפשק נשמתי נשימות עמוקות והתרכזתי רק בנשימה. כמעט ולא הרגשתי כלום. היה לי כיווץ קטן כשהוא החדיר את הדיו וזהו. קמתי מהמיטה התנגבתי ויצאתי אל בעלי (אסור לבעל להיכנס). ברוך השם הבדיקה לא כאבה לי ואחרי שעה בערך כשהחרדה נרגעה חזרתי לתפקד כרגיל. וואוו חפרתי לך... בקיצור מה שרציתי לומר זה שבספר שקנית היא מספרת חוויה נוראית ומפחידה אבל לא כולן ככה. הכי חשוב: 1. 30-40 דקות לפני הבדיקה תקחי 2 משככי כאבים (משום מה לא כולן ידעו שמותר ובחדר ההמתנה חילקתי נורופן כמו סוכריות). 2. תנסי לנשום נשימות עמוקות ולחשוב על דברים אחרים במהלך הצילום. קבעת כבר תור לצילום? באיזו קופה את? אם את במכבי אני ממליצה על טוגנדרייך באסותא השלום.

29/07/2010 | 13:03 | מאת: דנדן

אני שמחה לשמוע ממך. זה יהיה מאוד מאוד לא נעים לי עם הבדיקה במחזור, תשמעי, בעיקר יפריע לי הריח. איכס ! לגבי הצילום:כן, כולן אומרות לקחת משככי כאבים אז אני חושבת שבאמת אקח לפני. ויש לי גם רגיעון ותמציות באך אז אקח אקסטרה מהם גם על כל צרה שתבוא :-) לא חפרת בכלל ואני שמחה שכתבת לי. גם את קראת את הספר או רק לפי מה שאני כתבתי? לא קבעתי, התקשרתי לקבוע אבל מה הבעיה? אני לא יודעת מתי המחזור יגיע ! אמור להגיע בערך ב 9/8 אבל אם לא יגיע? היה לי מחזור אחד שפעם הגיע אחרי 37 (!) יום. אז מחכה ואז אתקשר לקבוע. ולשמחתי הרבה, הצילום איפה שאני אמורה לעשות - מי שעושה אותו זה הד"ר הזה שכתבת לי וגם נועה המליצה לי עליו - מזלי !!!!!! איך שמחתי שאמרו לי את זה כשהתקשרתי אחרי שנועה אמרה לי (התקשרתי לשאול מי עושה את זה) עכשיו רצינו למשל להזמין נופש לאוגוסט עכשיו, איך נזמין? אני לא יודעת מתי המחזור אני לא יודעת מתי הצילום בקיצור מעצבן. רבקוש, מה עם דילול? מה אתם עושים בסוף? זה נראה לי קצת מסוכן לא? מה הרופאים אומרים?

29/07/2010 | 14:16 | מאת: רבקה

שתיתי בערך רבע כוס (כוס גדולה) ולא יכולתי לשתות יותר. אני מקווה שזה באמת עוזר... רק היום התחלתי עם זה. עד עכשיו התזונה שלי הייתה נוראית וזה עשה לי פקק במעיים. אבל באמת שלא יכולתי לראות או להריח ירקות בחודשיים האחרונים בגלל ההקאות. אכלתי עכשיו סלט וגם זה בכוח. מה שמצחיק זה שלפני ההריון הייתי חולת ירקות וסלטים... זה באמת משבש את כל המערכת. אני כל הזמן שואלת את עצמי איך הם עושים את הא"ס בזמן מחזור? זה לא מגעיל את הרופאים? שטויות, תחשבי על זה שלפנייך הוא בדק 100 נשים ומחצית מהן היו במחזור. לא קראתי את הספר אבל הייתה כתבה עליו ב-YNET והיה שם את הקטע שהיא מספרת על הצילום. ממש הזדעזתי לקרוא את זה ואני שמחה שלא קראתי את זה לפני הבדיקה. אז בעצם את עושה את הבדיקה אחרי המחזור הבא? יש עוד משהו חשוב שאת צריכה לדעת (כשתזמיני תור אז הפקידה תגיד לך גם). מהיום של המחזור ועד אחרי הבדיקה אסור לקיים יחסים! מחתימים אותך גם על טופס שאת לא קיימת יחסים ושאת מצהירה שאת לא בהריון. חלילה אם אשה מקיימת יחסים והיא בהריון ולא יודעת את זה הבדיקה יכולה לפגוע בעובר. ד"ר טוגנדרייך הוא מומחה והוא עדין, אני מקווה שהבדיקה שלך תעבור בקלילות כמו שלי. אוף אוף אוף! כשאת בטיפולים את לא יכולה לתכנן כלום מראש! כמה אירועים ודברים כיפים פיספסתי בגלל זה. גם אצלי המחזור מזייף ונע בין 28-35. פעם אחת היה לי 45 ימים!!! אתמול היה לי תור לליפיץ והוא נדחה ליום ראשון בגלל איזה ניתוח חירום שהיה לו. בפגישה איתו אני אקבל את כל האינפורמציה שאני צריכה לגבי הסיכונים בדילול לעומת הסיכון של הריון שלישייה. אני מתה לסיים עם זה ולהחליט סופית! רק שלא ידחו לי שוב את התור...

29/07/2010 | 14:23 | מאת: נועה

שמחה מאד לשמוע שטוגנרייך הוא המבצע! איך תדעי מתי? קבעת את בתור? מקסימום כשמגיע המחזור תעדכני את תאריך הבדיקה.

29/07/2010 | 12:03 | מאת: נ

אני שבוע לאחר החזרה של 2 עוברים ויש לי הפרשה חומה וכאבי בטן של מחזור האם זה אומר שזה לא היריון???

29/07/2010 | 12:13 | מאת: רבקה

אני יכולה לומר לך מניסיון שהיו לי הפרשות וכאבי מחזור. עד עכשיו יש לי הפרשות חומות עם קרישי דם קטנים. אני בשבוע 12, אז למרות כל זה יכול להיות הריון. בהצלחה בבטא!

היה לי מין גוש קטן חום כהה אז חשבתי שזה העובר.

29/07/2010 | 11:24 | מאת: רבקה

שוב נעדרתי כמה ימים בגלל הבלאגן של השיפוץ. השיפוץ מתקדם יפה ונראה לי שעוד שבועיים נוכל לעבור :-) התור שלי לפרופ' ליפיץ נדחה ליום ראשון. איזה עצבים!!! יש לי עצירות נוראית ובהמלצת הרוקחת עשיתי לי מעין מיץ ממלפפון, פטרוזיליה, נענע, בזיליקום, לימון, שמן זית ומים. בקיצור איכס איכס איכס! אז בינתיים כשאני מתאפקת לא להקיא את המיץ הדוחה הזה אני אנסה לקרוא את ההודעות של הימים האחרונים. אוהבת אתכן ושיהיה המשך יום מקסים!

29/07/2010 | 13:05 | מאת: דנדן

איזה תערובת אין לי מה לומר מלבד איכס :-) אבל כשאין ברירה אז אין ברירה וזה עוזר לך באמת? קטעים איתך. איזה כיף לכם עם מעבר הדירה, ממש מרגש ! יש לכם ריהוט והכל או שאתם צריכים לקנות? מה מטרת התור אליו בעצם ?

שיהיה המשך שיפוץ מוצלח!!!!! אגב, לעצירות - מאד מאד מאד עוזר - תקני זרעי פשתן (לא טחונים), תשרי כף בכוס מים לכל הלילה, תערבבי בבוקר ותשתי יחד עם הזרעים. אומרים שזה משלח עצירויות עולם לחפשי!

29/07/2010 | 14:25 | מאת: רבקה

2 כפות ביוגורט בבוקר על קיבה ריקה. הבעיה היא שיוגורט על הבוקר זה מתכון ודאי לחיבוק האסלה... אולי אני אנסה עם מים, נראה לי שזה לא יעשה לי בחילה. תודה על הטיפ. והסלט הזה היה דוחה להפליא!

29/07/2010 | 10:29 | מאת: קומפקטית

מה שלומכן היום?

29/07/2010 | 11:28 | מאת: רבקה

מה קורה איתך? אני ממש לא מעודכנת... באיזה שלב את?

29/07/2010 | 12:13 | מאת: קומפקטית

אני שבוע לאחר החזרה.....מקווה....מחר בדיקת דם לפרוגסטרון. ובעוד שבוע.....אבחון ראשון להריון (ככה קוראים לבטא כנראה)

29/07/2010 | 09:19 | מאת: טיפטיפ

את צודקת בהחלט, עלינו להיות נחושות להצלחה, ומי יתן ובעזרת השם בקרוב מאוד נשמע כל אחת מהשנייה שהכל עבר בשלום ועברנו לצד השני לצד של ההריוניות, זה יהיה הדבר הכי גדול שיכול לקרות לנו, אני יודעת שהכל יהיה איתך בסדר, מה שיוחלט, הסרת המחיצה או לא, אני די בטוחה שהבעייה שלך פתירה ואת תהיי שם בקרוב, כי שמעתי על בעיות מורכבות יותר אצל האישה והינה היום יש לנשים האלה ילדים, יהיה בסדר יפה שלי, אני מאחלת לך הצלחה מעומקי ליבי ומחכה לשמוע ממך בשורות טובות בקרובבבבבבב אמן! לגבי, את צודקת, אני צריכה לשאול את כל השאלות, האמת שחשבתי כמוך וכבר כתבתי אתמול את שאלותיי, היום אני אדבר בעזרת השם עם ברופא בטלפון ונראה מה יגיד, אני אעדכן אותך. אני עובדת על עצמי לחשוב על ה-50% החיוביים ואני אכן מקווה שימצאו זרעונים,זה הכי חשוב לי ואם ההפרייה תצליח עוד יותר מעולה, אני אהיה האישה הכי מאושרת בעולם כולווווווו אני מבטיחה לך, נראה לי שלא אפסיק לחייך. בנתיים אני בציפייה, אני רוצה לספר לך שמרגע הביקור במרפאה, בעלי מאוד מכונס עם עצמו, כשיש מסביבנו אנשים הוא משחק כאילו לא עובר עליו כלום וברגע שאנחנו לבד הוא בקושי מדבר איתי או מסתכל עליי, מסכן שלי, כל כך לא מגיע לו מה שעובר עליו, אדם כזה טוב, הוא יהיה אבא הכי טוב שקיים, הוא בן אדם מדהים! אני רק מקווה שהקדוש ברוך הוא ישמע זעקות ליבי ותפילותיי. את יודעת שלשום הייתה הזכרה לאמא של בעלי ויצא לי להיות ביחידות עם אשתו של אחיו של בעלי , שגם לה במקרה לקח זמן להביא את בנה, אז היא שאלה אותי מה איתנו לגבי תינוק, סיפרתי לה שזה לא פשוט כמו שחשבתי שאנחנו עובדים על זה ולא נקלט עדיין, כמובן שלא סיפרתי לה על הבעייה, והיא לבד סיפרה לי שאצלה היו בעיות צ'יסטות בשחלות ואחרי טיפול בסוף נקלטה, ניסיתי להוציא ממנה אם לבעלה(אח של בעלי)יש בעיה והיא ואמרת שהכל תקין אצלו ואני מאמינה לה כי עשתה סה"כ הזרעות אז בטוח שהיא לא משקרת, עכשיו אני שואלת את עצמי האם זה מנחם לדעת שלאחיו אין בעיה כי זה לא תורשתי, או שזה לא מנחם כי אם הייתה לו אותה בעייה לפחות היינו יודעים שיש סיכוי כי עכשיו יש להם ילד. טוב בלי לשים לב כתבתי לך יםםםםםםםם, יאללה מאמי נקווה לטוב!אמן!אוהבת אותך מאודדדדדדדד

29/07/2010 | 11:17 | מאת: דנדן

בוקר אור לך מתוקה שלי ! כמה סבלנות צריך אה? איזה מסכן בעלך, בטח מה עובר עליו, יו טיפי. מסכן. נכון, באמת מעניין מה היה עדיף - אם לדעת באמת שגם לו הייתה בעיה או לא. חחח, באמת שאלה. את מדברת עם בעלך? כן מנסה לדובב אותו או שכרגע לא נכנסת לזה? טיפי, תעשו קצת טוב לזוגיות שלכם ממי, תצאו קצת לעשות מה שעושה לכם טוב אני למשל ובעלי, מתים על אוכל בחוץ. זאת האהבה שלנו, לא סרטים, לא הצגות (כאילו, גם, אבל פחות, מה שמדבר אלינו זה אוכל בעיקר), אז כל פעם שטיפה קשה, אנחנו מפנקים את עצמנו באוכל, מסעדה טובה, משהו. אולי תעשו לכם ערב כיפי בחוץ? מה דעתך? קצת להכניס אנרגיות טובות מתי פעם אחרונה יצאתם לכם בכיף יחד? איזה כיף שכתבת לי אוהבת אותך יםםםםםםם !

29/07/2010 | 14:03 | מאת: טיפטיפ

כן צריך הרבה סבלנות וכח סבל נפשי גדול מאוד, אני מדברת עם בעלי בקטנה מידי פעם, מנסה לעודד ולהסביר שיהיה בסדר, אני בעצמי מקווה שיהיה. אני אומרת לך דנדוש אם חלילה הנורא מכל יקרה אז עולמי יחרב, אני לא רוצה להגיע לשם אבל אני יודעת שהנישואים שלי יהרסו גם אם אני לא אסכים לכך , לא יהיה מוכן להישאר איתי ולראות אותי סובלת בלי ילד, ולגדל ילד שלא שלו(חס וחלילה) הוא לא יהיה מוכן וגם אני לא. אני בוכה כמעט כל יום, מתפללת ומתחננת לאלוקים שיעזור לי ולבעלי ושיושיע אותנו מהצרה הזאת, החלום הכי גדול שלי הוא להיות אמא לילדים של בעלי ושנוכל להיות מאושרים סוף סוף, יותר מזה אני לא רוצה ולא צריכה כלום, הלוואי שמשאלת ליבי תתגשם ושניתוח הזה של בעלי יעבור בשלום וגם ההפריה , אני כל כך רוצה את זה ומייחלת לזה, מה אני אגיד לך מאמי שלי, רע לי, רע לי מאוד, אני עוברת תקופה קשה ומקווה שתחלוף מהר וסופה יהיה טוב, אמן! שאלת מה הכייף שלי ושל בעלי, אצלנו הכייף הוא לשבת עם חברים לצחוק ולשכוח זמנית את הכאב, זה המזל שלנו שבלי עין הרע יש סביבנו תמיד חברים, אז זה משכיח את מה שנמצא בפנים. יהיה טוב בובה! גם אוהבת אותך מאודדדדדדד

29/07/2010 | 09:03 | מאת: טיפטיפ

אני לא יכולתי לכתוב לך בערב היו אצלנו חברים אבל הינה הרשימה: אני מתחילה בדיקת דם ביום השני של המחזור ואח"כ עם menopur מזריקה כל יום עם שתי אבקות ואמפולה אחת, אחרי כמה ימים מזריקה orgalutran (פעם אחת) ואח"כ פעמיים ovitrelle , במרפאה היא אמרה לי 12 יום אבל אני רואה לפי המרשם שזה 13, אבל בין לבין אני הולכת לבדיקות דם , אז יגידו לי בדיוק אם להמשיך או להפסיק. אוף הלוואי והיית לידי כדי לעזור לי עם הזריקות, אני לא מסוגלת להזריק לעצמי, נראה לי שאני אתן לבעלי, אבל זה עדיין מפחיד. תגידי אם אבקש בקו"פח להגיע אליהם קבוע כדי שיזריקו לי הם יסכימו?

29/07/2010 | 11:42 | מאת: רבקה

שמחה לשמוע שהלכתם לרופא והפעם הגישה הייתה נעימה יותר והוא נתן לכם תקווה שניתן למצוא זרע. אין לי ניסיון מיקס הזריקות שקיבלת (הזרקתי גונל+מנוגון) אבל אני מניחה שכולם פחות או יותר אותו הדבר. אני ממליצה לך לתת לבעלך להזריק לך את הכולללללללל. עוד כשהייתי בהזרעות הייתי מזריקה לעצמי את הגונל אבל כשעברתי ל-IVF וכמות הזריקות עלתה משמעותית נתתי לבעלי את התפקיד ה"מקסים" הזה. את יכולה ללכת לאחות אבל הבעיה היא שהקופה לא פתוחה בימי שישי שבת וליסוע במיוחד לאיזה מוקד נשים זה מעצבן.... בינתיים תנוחי ותשמרי על עצמך עד למחזור הבא. בהצלחה!

29/07/2010 | 12:39 | מאת: טיפטיפ

איזה מוזר גם נועה שאלה אותי אם נתנו לי זריקות מסויימות וכל מה שציינה זה לא מה שקיבלתי. כן נראה לי שעדיף שבעלי יזריק לי, איך אני מקווה שלא יכאב מידי ולא יהיו לי תופעות לוואי מהזריקות האלה. אבל אני מוכנה לעבור הכל בשביל המטרה ואני מקווה שהמטרה שלי תתגשם וימצאו זרעונים אצל בעלי בעזרת השם וההפריה תצליח, אמן!

29/07/2010 | 14:09 | מאת: נועה

מנופור זה ההורמון שאני השתמשתי בפעם האחרונה, הוא המקבילה של מנוגון. שתי אמפולות זה המינון שבד"כ מתחילים איתו, הוא לא גבוה ולא נמוך. כמו שרבקה כתבה לך, אחרי 5-6 ימים יראו איך את מגיבה בא"ס ודם ולפי זה ינחו אותך. אורגלוטראן הוא מדכא מקביל לדקאפפטיל שבנות הזכירו, שבאמת מוסיפים אחרי כמה ימי הזרקות של מגרה, והוא נועד למנוע ממך ביוץ עצמוני, כדי שתגידי לשאיבה בתזמון מדויק. אוביטרל הוא ההורמון שמזריקים 36 שעות לפני שאיבה הוא זה שמבשיל סופית את הביציות וגורם לביוץ תוך 36-48 שעות, כשהשאיבה נעשית ממש לפני שזה קורה. את בטח תצטרכי רק אחד, אבל נותנים שניים במרשם ראשון. הפורוטוקול הוא נקרא קצר. זה מעניין שהתחילו איתך בקצר, בד"כ ברירת המחדל של רופאים עם נשים לפני גיל 35 הוא פרוטוקול ארוך, שבו מזריקים מדכה לפני תחילת הגירוי למשך שבועיים ורק אז מתחילים עם הגירוי. אבל זה מוביל בדיוק לאותה תוצאה! לגבי ההזרקות, מבטיחה מבטיחה לך שזה הרבה פחות נורא אחרי שמתחילים. באמת לא כדאי לפתח תלות באחות, תגייסי את בעלך שיזריק ויהי שותף אמיתי בתהליך! בפעם הראשונה את יכולה ללכת לאחות קופ"ח ולבקש הדרכה, הן עושות את זה בשמחה. בהצלחה יקירתי!!!!!!!! את בדרך להריון בול פגיעה!

29/07/2010 | 17:10 | מאת: טיפטיפ

תודההההההההההההה רבה על ההסבר המפורט יקירתי!!!!!!!!!!

28/07/2010 | 23:04 | מאת: דורה

שבתי מנופש קצר. ת'אמת, רציתי לכתוב שאני יוצאת ולא יודעת למה, כל פעם ברח לי. בעצם, יכול להיות שלא כתבתי כי הייתי במצברוח איום. כמעט שבוע שלם של ריב ממושך ויסודי עם בעלי. שויין, נסענו, חזרנו, הינני כאן. המזוודות פורקו, הבגדים המלוכלים כבר תלויים על החבל, הבית עבר ניקנוק יסודי יען כי שתי השפמנוניות טינפו פה שחבל על הזמן. האוכל בושל, הכלים נשטפו, גם אני זכיתי להתרחץ ועכשיו תגידו לי אתן אם כדאי בכלל לצאת לנופש אם יש כל כך הרבה עבודה כשחוזרים.. (-: אני רואה שהייתן עסוקות פה, אז תנו לי קצת זמן להתעדכן בשרשורים המרשימים שאני רואה פה. בחיי שהתגעגעתי! ולא כתבתי כי זה איזה מן מלון כזה שאין בו אינטרנט, אלא אם, כמובן, תשלמו ימבה כסף לשעה במחשף שבמלון. מן פרה היסטוריה כזו כנראה. חוצמזה היה נחמד ביותררררררררררר. יאללא, מתחילה לקרוא אתכן.

28/07/2010 | 23:16 | מאת: אביגיל

ברוכה השבה!!!התגעגנו ....אבל איפה היה הנופש??? אני מקווה שהכל יסתדר עם בעלך - והשלמתם מאוד יפה בנופש. כיף שחזרת ..(-:

28/07/2010 | 23:33 | מאת: דורה

תודה על קבלת הפנים החמה. כמה שכיף פה. ממש בית! הנופש היה בגינוסר. יש להם בית מלון נחמד מאד. ביניינים מפוזרים ומדשאות ענקיות ובריכה כייפית ו- שלא נדע- אחלא טבח! ארבעה ימים של נופש שיצריכו ארבעים ימים של צום. כמה שאני אכלתי! כמו פרה. וזה בכלל לא מתאים לי. פשוט היה כל כל כל כך טעיםםםםם. עם בעלי, לא ממש השלמנו, בכל אופן, הוא מתחנף כי הוא כבר שכח, זו אני שיש לה זיכרון שחצוב בסלע כשזה נוגע לרגשות. לא זוכרת כמעט שום אינפורמציה, אבל רגשות- אוהו! יכול להיות שאני גם צריכה קצת להתרחק מהכעס ולהתקררררר. בינתיים הוא נחר מול הטלוויזיה כשאני גמרתי לנקות את המטבח. וכמו שאמר קהלת- אין חדש תחת השמש! עם דגש על המילה תחת.. (-:

29/07/2010 | 08:26 | מאת: דנדן

כ"כ התגעגעתי ! טוב, ניתן לך זמן לנחות ברכות אוהבת !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

29/07/2010 | 11:46 | מאת: רבקה

איפה ביליתם בחופשה? אילת? מה נסגר עם בעלך? התחיל לזייף? את רוצה שאני אבוא ואכניס לו קצת סדר בראש? איך הוא לא מעריך אשה נפלאה ומקסימה כמוך?

29/07/2010 | 11:50 | מאת: רבקה

מקום מקסים. הייתי שם לפני הרבה שנים בטיול משפחתי. זהו אני מעוצבנת! תני לי את הכתובת שלכם ואני כבר באה להרביץ סדר ומשמעת בבעלך! כשאני אסיים איתו הוא ינקה את הרצפה עם מברשת שיניים ואת תנחרי בשלווה על הספה.

28/07/2010 | 22:39 | מאת: אביגיל

כמו שאת יודעת אני על גלולות עכשיו , בנוסף היום המדקר שלי נתן לי תרופה צמחית (זוועתית - אני חייבת לציין ), ואני ממשיכה גם לקחת את ה DHEA וחומצה פולית - האם את חושבת שכל זה יותר מידי ??? נועו'ש ותרשי לי לאחל לך בהצלחה לקראת הטפול הבא - קראתי שאת קרובה , אני מחזיקה לכם אצבעות אמן אמן אמן ותצליחו.

29/07/2010 | 08:25 | מאת: נועה

אני ממש ממש לא חושבת שזה יותר מדי. צמחים סינים מרים זה אחלה תוסף! הם בד"כ עושים עבודה מאד חזקה. חומצה פולית זה שטויות, לוקחים את זה כבדרך אגב. DHEA מטפל לך ישירות אני מקווה ב FSH ובביציות. אז אני באמת חושבת שאת מתקיפה את העניין מכל הכיוונים וככה צריך! אה וכמובן הדיקור שמשלים את הכל יחד! אם היה לי זמן עכשיו הייתי הולכת יותר לדיקור ולוקחת צמחים, בסיבוב הראשון עשיתי את זה. אבל קוצר הזמן להגיע למדקר קצת מגביל אותי... תודה על האיחולים יקירתי, קודם כל שיבוא המחזור אינעל אביו! ניגע וארוך הפעם כגלות!

29/07/2010 | 12:12 | מאת: אביגיל

את תמיד כל כך עוזרת לי!!!

28/07/2010 | 22:25 | מאת: שירלי

28/07/2010 | 22:36 | מאת: נולי

28/07/2010 | 22:36 | מאת: שירלי

מה איתך? נשמח לשמוע..

28/07/2010 | 23:06 | מאת: דורה

וסליחה שאני לא מעודכנת..

28/07/2010 | 20:02 | מאת: לי האחת והיחידה

עברתי היום שקיפות עורפית.ברוך השם הכל תקין טפו טפו. שימשיך ככה. מאחלת לכולכן להגיע לרגע הזה ולזכות בתינוקות בריאים. מתפללת עבור כולן. אוהבת לי

28/07/2010 | 20:30 | מאת: דנה 407

נהדר. רק בשורות טובות. אמן

28/07/2010 | 22:20 | מאת: שירלי

28/07/2010 | 22:26 | מאת: נועה

טפו טפו טפו שימשיך תקין ויפה ארוך ומושלם עד שתחזיקי את הילדונ/ת בריא/ה ושלמ/א בידיים!!!!!!

28/07/2010 | 22:26 | מאת: נועה

28/07/2010 | 23:10 | מאת: דורה

טפו, טפו, טפווווווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ושימשיך ניפלא ותקין ויסתייים במועדו בידים מלאות ובלב מתרונן! אאאאאאאממממממממןןןןןןןןןןןןן! איך היה בנופש?

28/07/2010 | 18:18 | מאת: דנה 407

שלום בנות יקרות, מה שלומכן? כפי שכבר סיפרתי כאן. ביום שני שאבו לי שתי בציות. אחת עברה תהליך של הפריה תקינה והיום בבוקר נצפתה חלוקה לשני תאים. היום עברתי החזרה של העובר. מה זה אומר חלוקה לשני תאים? אני עכשיו צריכה להמתין 12 יום. מקווה לטוב. בהצלחה לכולן. אוהבת אתכן

28/07/2010 | 19:17 | מאת: דנדן

מקווה שה 12 ימים יעברו במהרה ובסופם נוכל לצרוח לך קולללללללללוווווווו (-:

28/07/2010 | 19:28 | מאת: דנה 407

מה קורה איתך? כבר יש לך רופא פוריות? התחלת בדיקות דם וזקיקים? הבנתי שאתם הולכים על טיפול הזרעה החודש, נכון?

28/07/2010 | 20:00 | מאת: לי האחת והיחידה

תשתדלי להעסיק את עצמך ב- 12 הללו אחרת זה לא עובר. מחזיקה לך אצבעות אמן ואמן!!!

28/07/2010 | 20:15 | מאת: דנה 407

28/07/2010 | 20:12 | מאת: אביגיל

אמן ויהיו רק סשורות טובות !!!!מחזיקה לך אצבעות @@@@@@@@@@

28/07/2010 | 20:29 | מאת: דנה 407

בשורות טובות גם לך (:

28/07/2010 | 20:33 | מאת: מאיה

קודם כל -המון בהצלחההההההההההההההההה כמישהי שנמצאת בדיוק במצב שלך כרגע אני כל כך מבינה אותך, עכשיו נשאר לחכות בסבלנות (זה כל כך קשה!) מחזיקה אצבעות לשתינו ולכל שאר הבנות פה!!!

28/07/2010 | 22:19 | מאת: שירלי

28/07/2010 | 22:25 | מאת: דנה 407

כמה עוברים החזירו לך?

28/07/2010 | 22:23 | מאת: נועה

עובר לאחר הפריה מתחיל להתחלק בכפולות של שניים בערך - 2 תאים, 4 תאים, 6-8 תאים וכו'. לך החזירו היום את הביצית שהופרתה והפכה לעובר בן 2 תאים. נשאר עכשיו לדגור טוב טוב, לחכות ולחכות, לטפס על הקירות ולהמתין ש 12 ימים יעופו להם במהירות הכי גדולה שאפשר! &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& כל האצבעות מוחזקות לתוצאות מרנינות!!!!!

28/07/2010 | 22:28 | מאת: דנה 407

28/07/2010 | 23:14 | מאת: דורה

שהעובר החמוד יתחפר היטב ברירית וישאר להריון מלא ותקין ויהפוך לילד/ה בריא/ה ומאושר/ת!

30/07/2010 | 01:22 | מאת: דנה 407

תודה

28/07/2010 | 16:50 | מאת: מאיה

סליחה על הבורות - מה זה טיפול טבעי? שאלה אחרת - אני משתמשת בקפסולות אנדומטרין שלוש פעמים ביום מאז ההחזרה וזה כל כך דוחה - אני כל כך סובלת מכל ההפרשות המגעילות האלה וחוץ מזה אני גם מרגישה נפוחה ואני קמה לפחות פעמיים בלילה לפיפי כי אני מרגישה שממש לוחץ לי - כאילו מאז השאיבה הכל בצקתי ולוחץ לי על הכל - איך אצלכן אחרי טיפול? מה זה כל הסבל הזה לעזאזל? זה פשוט לא נורמאלי!!!!!

28/07/2010 | 17:12 | מאת: קרן

אחרי שאיבה מאוד נורמלי , הבטן נפוחה ולוחצת מאוד. תחשבי שהתעסקו לך שם לא קל העניין הזה. תוך יום יומיים מהשאיבה זה עובר. בגלל זה שאלתי מתי השאיבה . אם עבר זמן אז כדאי שתתייעצי עם הרופא שלך.

28/07/2010 | 20:28 | מאת: מאיה

השאיבה הייתה ביום חמישי האחרון. אבל זו נפיחות נסבלת, לא נראה לי שזה דורש רופא, פשוט אין לי עם מה להשוות כי זה ivf ראשון (והלוואי גם אחרון) אז אני לא יודעת איך אני אמורה להרגיש....

28/07/2010 | 17:21 | מאת: מור

לצערי הרב זה מאוד מוכר. הסתובבתי עם בטן נפוכה של חודש שני בערך שבוע אחרי השאיבה, אולי יותר (זה בהחלט הרגיש יותר) והנדומטרין גם לא תענוג. אבל תנסי להתעלם מכל הקשקושים האלה ולחשוב על איך להכין לעוברים שחוזרים אלייך מקום חם ונעים. תזכרי שהכל למטרה טובה. הכל קטן עלינו בדרך להשגת הריון. אני אורת את כל זה כי בהפרייה האחרונה שעשיתי שקעתי ברחמים עצמיים מכל התרופות, זריקות, תמיכה, בטן מנופחת ואני די בטוחה שהעובדה שהסתובבתי ממורמרת ובוכה במשך שבועיים לא עזרה לי להיקלט. אז תנסי לעבוד בעיקר על הראש. קחי הכל בפרופורציות הנכונות ושיהיה המון המון בהצלחה!

28/07/2010 | 20:24 | מאת: מאיה

השאיבה הייתה ביום חמישי האחרון, ז"א שעבר בערך שבוע אבל לדעתי התמיכה היא זו שמנפחת אותי. אני סתם מקטרת, המצב בסה"כ נסבל ואני מתמודדת בצורה יותר טובה ממה שחשבתיואני באמת מנסה לעבוד על הראש כמו שאת אומרת- למרות שזה לא עוזר עם המתח שאני נמצאת בו בהמתנה עוד שבוע וחצי עד הבטא!!!!

28/07/2010 | 16:28 | מאת: דנדן

אני חושבת שבינתיים תגידו "לא" לתרומה, לא? הכי הכי גרוע ייקחו ממך ביציות ויקפיאו לא? אני לא חושבת שבינתיים אתם בשלים לזה וגם אל תתייאשו, אולי שווה לבדוק בעוד מקומות? אוף טיפי אני לא יודעת. ותגידי, מה בעצם הבעיה? למה אין לו זרעים? ולא ניתן לעשות משהו כדי לפתח אצלו את זה? אני מצטערת על האינפנטיליות, אני פשוט לא מבינה בזה

28/07/2010 | 16:42 | מאת: טיפטיפ

אנחנו נגיד לא לתרומה ונהפוך עולמות כדי למצוא אצלו גם אם נצטרך להגיע לחו"ל, למרות שלמיטב ידיעתי הרפואה בארץ מעולה, אז נקווה שבפעם הזאת הקדוש ברוך הוא יזכה אותו בזרעים ושאקלט מזרעו של בעלי בהפריה הזאת.אמן! להקפיא ביציות הם לא הציעו את זה כי כנראה אם לא ימצאו חלילה זרעונים אז כנראה אין סיכוי לזרעים מבעלי מבחינתם ,אז אין להם מה לעשות עם הביציות, אבל את יודעת מה אני אשאל את הרופא את זה, אם אני מעוניינת להקפיא אז עד כמה זמן אפשר, כי אנחנו לא נוותר. ממה נובעת הבעיה לא ידוע בוודאות עדיין, מה שחשוב נכון להיום היא לפתור אותה, ונקווה שהיא תיפתר. לגבי לפתוח אצלו את הסתימה אם ימצאו זרעונים, לא יודעת למה לא שאלתי את זה , מרוב ההלם שכחתי לשאול מלא דברים, גם את זה אני אשאל, אבל אני מאמינה שעל הדרך בניתוח עושים את כל המאמצים כדי להסדיר שם את העיניינים אבל עדיין עדיף לשאול. זה בסדר גם אני לא הכי מבינה בזה וחבל שיש לי הצורך להבין את הדברים האלה בגלל הנסיבות. אני מקווה שיהיה טוב , אני מקווה שהקדוש ברוך הוא יענה לתפילותיי, אמן! ואצלך מאמי כפי שכתבתי לך למטה אני מאמינה שהבעיה תיפתר בצ'ק צ'ק, לא מאמינה שזה מורכב, סה"כ לגרום לך לבייץ ע"י מתן הורמונים ואת נקלטת!!!!!!!!!!

28/07/2010 | 17:16 | מאת: מור

עד כמה שידוע לי, הסיבה שלא הציעו לך להקפיא ביציות היא כי לא ניתן לעשות את זה בארץ. ניתן אך ורק להקפיא עוברים מופרים. אני יודעת כי הרופא שלי ד"ר אלי גבע פורסם לאחרונה כחלוץ הקפאת ביציות. נשים שהיו מעונינות להקפיא ביציות, נסעו איתו לחו"ל כדי לבצע את הפרוצדורה שם. בארץ זה לא נעשה עד כה. אבל את לא תצטרכי להקפיא כלום כי ימצאו זרעונים שיפרו את ביציותך היפות. תחשבי חיובי.

28/07/2010 | 18:40 | מאת: דנדן

שמחה לראות אותך נחושה ! זאת המלחמה שלכם ואל תוותרו. אני מציעה שתרשמי לך את כל השאלות ותבואי מוכנה לרופא לשאול הכל כי הם לא יותר מידי סובלניים. וממי, תבררי גם לגבי המחיצה, אני יודעת שזה כרגע לא מה שחשוב אבל במידה ואכן תיקלטי אנחנו לא רוצים הפלות כן?! צריך לברר מה הזכויות שלך לגבי הקפאת ביציות. לגביי ממי, אני שמחה שאת אופטימית, אני לא, מכיוון שכרגע אני גם מבייצת ועובדה שאני לא נקלטת ולכן אני מניחה שזה לא יהיה כזה בקלות. אבל הלוואי, ממי, אנחנו ביחד !!!!! אנחנו שתינו באותה ספינה ואני פה בשבילך תמיד ממי. אפילו שתינו צריכות להיות במחזור ביחד :-) ועכשיו צריך לספור את הימים, אני ביום ה 10 עד ה15 צריכה ללכת לעשות את צילום הרחם ומשם אדע איך להמשיך ואם לעשות ניתוח להסרת המחיצה. אם לא אני מקווה שהרחם שלי יחלים ונוכל חודש הבא להתחיל טיפול, אבל חייבים לשמור על האופטימיות יקירתי, נכון? אין ברירה אחרת. אוהבת אותך !

28/07/2010 | 16:25 | מאת: דנה 407

28/07/2010 | 16:29 | מאת: דנדן

תודה לך. את מחזקת אותי :-) האם את עדיין במעקב זקיקים? נו, הנה את עוברת את זה עכשיו אז תספרי לי, אני קצת מוטרדת מכמה ימים אני איאחר לעבודה