נגעים ויראלים באיבר המין

שלום לכולם, לפני כשנתיים, לאחר תחילת קיום יחסי מין עם חברי הקודם "צצו" להן בליטות דמויי "יבלות" באיזור המפשעה ועל "השפתיים החיצוניות". תחילה חשבתי כי ייתכן ומדובר בגירוי של העור ולכן לא ביצעתי בדיקה מעמיקה יותר. לפני מס' ימים נבדקתי אצל גניקולוג אשר ציין שהוא חושש כי מדובר בנגעים ויראליים וכי הוא מעוניין לבצע בדיקת "קולופוסקופיה" ע"מ לאשר את דבריו. הוא ציין כי הנגעים עוברים אך ורק בעת קיום יחסי מין, וכי יש להסירם ע"י חיתוך או באמצעות קרן לייזר. ראשית אודה לדעתכם בעניין ואינפורמציה נוספת אודות אותם הנגעים הויראליים (בעלי שם ארוך שלא הצלחתי אפילו להבין בין דבריו של הרופא). האם ייתכן כי בהחלפת פרטי לבוש / מגבות/ מצעים וכד' ניתן להדביק אחרים? האם ניתן להסיר את אותם הנגעים מאיזורים כל כך עדינים המרושתים בכמות גדולה של קצות עצבים? ואם כן האם תיתכן פגיעה מינית כלשהי עקב כך? אודה לקבלת אינפורמציה מפורטת אודות הפרוצדורה להסרת הנגעים. האם ייתכן כי אותם הנגעים עשויים להימצא גם בתוך הנרתיק/ צוואר הרחם/ הרחם וכד'? ואם כן איך ניתן להסירם ממקומות אלו? האם ייתכן כי במידה וקיימנו מגע מיני אנאלי הנגעים יימצאו הן בחולחלת? ואם כן איך ניתן להסירם? ובכלל מה לגבי כל שאר חלקי הגוף שסביר מאוד שבאו אף הם במגע עם אותו החבר הנגוע בעת קיום יחסי המין? ובכלל איך ניתן לאמוד את מיקומם? שהרי ישנם נגעים מאוד קטנים תחת שיער הערווה, האם זה מחייב הסרת השיער למשעי ע"מ לבצע את הבדיקה בצורה הוודאית ביותר? אודה לתשובתכם בהקדם לעניין, מה שבטוח שאינני מקיימת יחסי מין עד אשר אטפל בדבר. יום נעים, טלי.

שלום, אינני רופא, אולם עד שישיב הרופא, להלן התשובות הידועות לי: 1. בלי בדיקה לא ניתן לדעת בוודאות במה מדובר. 2. הסביר ביותר שמדובר בקונדילומה (Condyloma). 3. קונדילומה היא תופעה (מחלה) של יבלות באברי המין, הנגרמות על ידי וירוס הפפילומה (HPV). 4. HPV הוא שם כללי למשפחת וירוסים, שחלקם גורמים ליבלות בכלל, וחלקם גורמים לבלות באברי המין. זנים מסויימים של HPV מקושרים לסרטן צוואר הרחם. עם זאת, הזנים הללו הם נדירים בהרבה משאר הזנים, ובד"כ הם דווקא לא אלה שגורמים ליבלות. לכן מומלץ בחום לכל אישה להקפיד על בדיקה שגרתית אצל גניקולוג, אחת ל 6 חודשים. 5. קונדילומה מועברת ביחסי מין. 6. רצוי להסיר את הנגעים, כפי שהמליץ הרופא שלך. השיטה הטובה ביותר, הגורמת למינימום של צלקות היא בלייזר, אבל זה תלוי גם בכמות הנגעים ובמיקומם. ניתן להסיר את כל הנגעים. קחי בחשבון שיש אפשרות לחזרה של הנגעים. בסופו של דבר, המחלה נעלמת, אבל זה עלול לקחת זמן. טיפול נכון יכול לקצר את משך הזמן הזה. 7. ההסרה אינה בהכרח פוטרת את הגוף מהנגיף, ולאחריה יש לבצע בדיקת PCR, המגלה את ששת הזנים הנפוצים ביותר של HPV, בוודאות של 95%. 8. עד כמה שידוע לי, הסרת היבלות אינה גורמת לפגיעה בפעילות המינית, אולם עלולות להיוותר צלקות קטנות, במיוחד אם מסירים את הנגעים עם סכין מנתחים. לכן עדיף בד"כ לנקוט בשיטות אחרות (לייזר, אלדרה), ולהשתמש במשחות המקלות את הריפוי. 9. ברוב הגדול של המקרים, הגוף מתגבר בעצמו על הוירוס, כפי שהוא מתגבר על שפעת. הבעיה היא שזה עלול לקחת זמן (כמה חודשים). טיפול נכון, הכולל הסרה של הנגעים ושל סביבתם, יכול לקצר את הזמן עד להחלמה מלאה, משום שהוא פוטר את הגוף מכמות גדולה של נגיפים. 10. למיטב ידיעתי, ד"ר וקסלר ממליץ גם על הרתחה של סדינים מגבות ולבנים, כל עוד תוצאת ה PCR היא חיובית, אבל אני לא בטוח בכך. 11. קונדילומה בדרך כלל מתקיימת באברי המין ובאזור פי הטבעת. לעיתים היא יכולה להגיע גם לפה, ובמקרים נדירים גם לחלקי גוף אחרים. לשאלתך, קונדילומה בהחלט יכולה להתקיים גם באזור הנרתיק וצוואר הרחם.

ועוד משהו, לגבי הבדיקות הקיימות: 1. התבוננות. זוהי שיטה לא וודאית, כמובן. 2. ביופסיה (=בדיקה היסטולוגית). בשיטה זו לוקחים דגימה מהיבלות, ושולחים אותה למעבדה. במעבדה מסתכלים על הדגימה במיקרוסקופ, ומחפשים מבנים אופיניים לסוגים שונים של מחלות. כך ניתן לגלות קונדילומה, תגובה עורית רגילה, סרטן, וכו'. מובן שבשיטה זו לא רואים את הוירוס עצמו, אלא רק את המבנה של גידול העור האופייני לקונדילומה, או למחלה אחרת. 3. קולפוסקופיה. בשיטה זו מורחים את האזורים החשודים בחומר מיוחד, הצובע אזורים הנגועים בקונדילומה. לאחר המריחה, בודק הרופא את האזורים החשודים באמצעות מיקרוסקופ ומחפש סימנים לקונדילומה. 4. PCR. בדיקה לזיהוי ה DNA של הנגיף עצמו. בבדיקה זו לוקח הרופא דגימות מהאזורים החשודים, ושולח אותה למעבדה. במעבדה מתבצע תהליך שמטרתו להרבות את ה DNA של הוירוסים אותם מחפשים, עד שהם נמצאים בכמות מספיק גדולה, שמאפשרת את זיהויים. בשיטה זו מחפשים את 6 הזנים הנפוצים ביותר של קונדילומה, והיא מסוגלת להצביע על הזן המדוייק של הנגיף. השיטה מדוייקת ב 95%, ולמרות שהיא אינה מדוייקת ב 100%, רופאים בד"כ מתייחסים אל מי שתוצאתו שלילית (כלומר - תקינה), כאל מי שנפטר מהקונדילומה.

היי לכולם, ראשית תודה רבה לכל מי שהשיב ושיתף אותי במידע. ירון - תודה רבה על האינפורמציה הרחבה. מה שכן אני מבועתת, פשוט בא לי לבכות מכל הקטע הרע הזה, מחד גיסא הדברים עושים רושם כי הם ניתנים לטיפול שיכול להיות אף מהיר ובכך יסתיים כל הפרק הנוראי הזה, מאידך עושה רושם כי הדבר עלול להיות מסוכן הרבה יותר ממה שחשבתי לעצמי ולגרום לאי נעימות אי נוחות ואף להשלכות קשות ופרקי החלמה ארוכים. בדיקת הקולופוסקופיה שלי תערך רק בעוד שלושה שבועות ועד אז אני מאמינה שאשב על קוצים, כאשר אני נטולת כל אינפורמציה לפשר הדבר, באיזה זן מדובר ובכלל מה עומד מולי. למיטב הבנתי לכל אורך התקופה/ טיפול לא אוכל לקיים שום מגע מיני? יתרה על כן , הדבר מדבק בהעברת בגדים? משמע לא רק במגע מיני אלא בכל מגע ולו הקל עם דבריי? ומה לגבי שימוש באותו מתקן נוחיות ? אודה לתשובתכם בהקדם, יום נעים, טלי.

1. קונדילומה היא לא נעימה, אבל זכרי שאפשר להתמודד עימה וזה לא סוף העולם. 2. רצוי לא לקיים יחסי מין בזמן שיש לך קונדילומה, כי סביר שתדביקי את בן זוגך. לגברים, קונדילומה אינה מסוכנת כלל, אולם היא לא נעימה גם להם, והם גם עלולים להדביק שותפות נוספות (אם לא מדובר בבן זוג קבוע). יש להימנע מיחסי מין עם שותפים חדשים עד לקבלת תוצאה שלילית (תקינה) מ PCR. 3. אם מדובר בבן זוג קבוע, אז קראתי שאין מניעה להמשיך ביחסי מין (אם זה אפשרי), משום שסביר שהוא כבר נדבק, והסיכוי לאפקט פינג-פונג (שאת מדביקה אותו והוא מדביק אותך בחזרה) הוא די נמוך. אני לא חותם על זה, פשוט קראתי. 4. אין בעיה בשימוש באותו מתקן שירותים. לגבי הרתחת הבגדים - צריך להתייעץ עם הרופא. 5. אין צורך להגזים בתיאור הסכנות ולהיכנס לפאניקה מהן. הסיכון העיקרי, שהוא סרטן צוואר הרחם, הוא נמוך למדי, ובדרך כלל הזנים של הוירוס שגורמים לו הם לא אלה שגורמים ליבלות. בנוסף, סרטן צוואר הרחם יכול להימנע כמעט לחלוטין על ידי ביקור תקופתי אצל גניקולוג, מה שמומלץ לכל אישה גם בלי קשר ל HPV. 6. אם את מעוניינת לקצר את משך ההמתנה לבדיקות, את יכולה לפנות לרופא פרטי. קחי בחשבון שמדובר בטיפול לא זול. מדובר בכמה אלפי שקלים: ביקור ראשון, עריכת קולפוסקופיה, עריכת PCR, הסרת הנגעים בדרך זו או אחרת, ובדיקות ביקורת לאחר מכן (תמיד רצוי לבקש הנחה). מבחינת זמנים, התשובה לקולפוסקופיה ניתנת מיד, בעוד ההמתנה לתוצאות PCR יכולה לקחת עד חודש. אם את הולכת לרופא של קופת חולים, בקשי שיערוך גם בדיקת PCR, על מנת שתדעי בדיוק באיזה זנים של הוירוס מדובר.