שלום
דיון מתוך פורום קונדילומה, HPV, נגיף הפפילומה, צוואר הרחם, קולפוסקופיה וקוניזציה
נבדקתי לעגבת אחרי שבועיים ו3 חודשים ממגע מיני תוצאות שליליות האם ישנה אפשרות שפצע עגבת יופיע לאחר יותר משנה ממגע מיני??? נושא אחר השבוע אוננתי המון כשאני מדבר על המון אני מדבר על 3-4 שעות כל יום בגלל שלא הצלחתי לגמור והתחלתי להרגיש כאבים בפין אך המשכתי לאונן ויצא מן פצע של שפשוף מתחת לכובע של הפין בהתחלה הפצע קצת הפריש ולאחר מכן הפצע קצת שרף יש סיבה לדאגה??? עשיתי כמה בדיקות דם ל הרפס למשל שיצאו תקינו ובדיקות עגבת תקינות.... תודה
ביחס לעגבת הנה הסיפור המלא של שלשת השלבים בו יש תשובה לשאלתך. שלבי המחלה עם חדירת הספירוכטות לאזורים ריריים, כמו לאברי המין, או דרך שריטות בעור למקומות אחרים בגוף, הן מתחילות להתרבות ויוצרות במקום פצע הנקרא צ?'נ?ק?ר. פצע זה אינו כואב ואינו מפריש. מרגע החדירה לגוף ועד להופעת הפצע יכולים לחלוף כ 3 שבועות ותקופה זאת נקראת תקופת הדגירה (האינקובציה). איתור בן זוגו של חולה עגבת כבר בשלב הדגירה ומתן טיפול מיידי, מבטיח ריפוי בשיעור של 100%. למחלה 3 שלבים: 1] הצ'נקר הבלתי כואב, המאפיין את השלב הראשון, חולף בדרך כלל כ 2 עד 4 שבועות לאחר הופעתו, אפילו ללא טיפול. חשיבות רבה נודעת לתופעה זו, שכן אדם חולה יכול לחשוב לתומו היעלמות הצ'נקר מעידה על ריפויו מן המחלה, ולא כך הוא הדבר הפצע נעלם, ואילו החיידקים ממשיכים להתרבות בגוף ומתפשטים עם זרם הדם לשאר האברים. חשוב על כן לפנות לרופא בשל כל פצע באברי המין ולא לשמוח מוקדם מדי אחרי שהוא נעלם. 2] השלב השני מופיע 6 שבועות אחרי היעלמות הצ'נקר ומאופיין בפריחה על פני כל אזורי הגוף ובנשירת שיער בראש, בגבות ובזקן. הנשירה יכולה להיות חלקית ולהביא ליצירת קרחות. סימנים נוספים הם הגדלה וכאב בבלוטות הלימפה באיזורים שונים, וכן תחושה כללית לא טובה, כמו במחלת השפעת היכולה להתבטא בחום ובכאבים פזורים. פגיעת הספירוכטות באיברים השונים יכולה לגרום לסימני מחלה בכליות, במעיים, במוח, בכבד ועוד, ועל כן מובן מדוע זכתה מחלת העגבת בכינוי "החקיינית הגדולה". סימני המחלה יכולים להיות מגוונים מאד ולדמות להרבה מחלות אחרות, ועל כן להקשות באבחנתה. השלב השני יכול להמשך 1-8 שבועות וגם הוא, כמו השלב הראשון מדביק. שוב, בדומה לשלב הראשון, אם לא יינתן טיפול, הסימנים יכולים אמנם להיעלם מעצמם אך המחלה תמשיך ותפגע באברים נוספים. כשליש מן החולים עוברים משלב שני לשלב שלישי, כאשר בין שני השלבים קיים השלב המסווה (לטנטי) שבו אין רואים כל סימן על החולה אך במהלכו, במשך 4 השנים הראשונות (מתחילת המחלה), החולה מדביק. 3] השלב השלישי הוא הקשה ביותר. נפגעים בו בעיקר המוח ומערכת העצבים המרכזית, הלב וכלי הדם, וכן שאר האברים. חולה בשלב זה יכול לסבול משיתוקים, מעיוורון, מאי שפיות הדעת, משינוי אישיות, מהרס כלי הדם הגדולים ופגיעה קשה בלב ועוד. לגבי הנושא השני נראה שאין מקום לדאגה.