שאלה רפואית ופילוסופית

לאחר שנידבקתי בהרפס וגינלי מאדם שלא סיפר לי שיש לו הרפס.. אני קראתי רבות באינטרנט בנוגע להרפס והבנתי שכל עניין הדגירה וההדבקה שנויים במחלוקת. יש גישות סותרות שמקיפות בערך את כל התשובות האפשריות לכמה זמן זה דוגר וההדבקה בהיעדר פצעים. אני הבנתי בנוסף שיש קשר מסויים בין חולים באבעבועות רוח להרפס... רופאת העור שלי אמרה לי שבהיעדר פצעים אין צורך לומר לבני זוג שיש לי הרפס. אני לא לגמרי שלמה עם זה כי כך אני נידבקתי. הרפס יכול לגרום לתוצאות קשות באנשים מסויימים כגון הרפס בקרנית העין שיכול לגרום לעיוורון כמו כן שיתוקים שונים- במקרים קשים לכן מן הראוי לספר. מצד שני- טענה גדולה משמעותית היא - שלי למשל אין הרפס מסוג 1 - כ80% מהאוכלוסיה חולים בהרפס מסוג זה ועדין מעולם אף אחד לא הזהיר אותי "את בטוחה שאת רוצה להתנשק יש לי הרפס 1 ".... הרפס 1 יכול לגרום לאתן בעיות חמורות וגם להיות מפושט בגוף וגם להופיע באברי המין. הרפס כמו כל מחלת עור אחרת מגביר את הסיכויים לחלות במחלות מין נוספות ובכלל במחלות מדבקות אחרות בשל אי שלמות העור - זה מסוכן בעיקר לחולה בהרפס - אבל זה לא ייחודי רק להרפס אלא גם לבעלי פצעים פסוריאזיס וכל מחלה שפוגמת בשלמות העור. אדם שחולה בהרפס ומספר על כך גם לא בעת התפרצות עלול למצוא עצמו בודד לנצח בשל הדימוי החברתי הקשה לכל החולים במחלות מין ראה את ההבדלים בין התפיסה של מחלת הרפס 1 להרפס 2. ואותי מעניין לדעת דר' , מהי גישתך לנושא? בברכה, ורק בריאות טל