בקשה לעצות בקשר לכימו AC

הי לכן אני אחרי טיפול כימו' שני של AC מנסה להתמודד עם הדבר המוזר הזה. רציתי לקבל כל מיני עצות מניסיונן של אחרות בהקשר ל: 1. הטעם המוזר והנורא שנהיה בפה ובגרון שאני אפילו לא מצליחה לתארו במילים. האם יש אמצעים לטפל בזה? 2. אני מקבלת טיפול נגד הבחילות של אמנד, סטרון ודקסמטזון עד ארבעה ימים אחרי הטיפול ובסיומם יש עדיין בחילות. האם ממליצים להמשיך בתרופות להקלה או לנסות להתמודד בדרכים אחרות - פשוט כבר בא לי להקיא מכל הכדורים. 3. האם התופעות מתעצמות או נחלשות תוך כדי הטיפולים (אני יודעת שזה אישי ובכל זאת לשמוע כל מיני). 4. אשמח לכל עצה שיכולה להקל את ההתמודדות עם ה- AC בתקווה שבטקסול יהיהיותר קל, כפי שמבטיחים. תודה, לילך

הי - אכן תקופה לא קלה כשמקבלים את ה AC . מאחלת לך שיעבור מהר והכי קל שאפשר . תנסי לקחת לימון או סוכריות לימון , או קרטיב לימון.. לפעמים טעם הלימון מקל על תחושות הבחילה .

לילך היקרה, אני מצרפת סכום שכתבתי לפני שנה בדיוק- - אחרי ארבעה טיפולי AC,?שיהיה בהצלחה-זה יכול להיות גם קל יחסית אתמול עברתי את הכימו ac האחרון שלי! אני רוצה לציין שמה שאני אכתוב הוא כמובן מתוך ההתנסות והחוויה שלי בלבד-ידוע וברור שכל מטופלת עוברת את הדברים אחרת,יחד עם זאת בגלל שכל כך פחדתי ובסוף זה עבר עלי ממש בקלות(טפו טפו טפו) אני רואה לעצמי חובה לשתף את מי שמתחילות בתהליך ולומר שיש סיכוי טוב-שגם עליהן זה יעבור בקלות בעקר בזכות התרופות החדשות נגד תופעות הלוואי שאפרט. אז תופעות הלוואי שכן היו לי-נשירת שיער,ועייפות ב 5 ימים אחרי הכימו,גם לא משהו משתק ,אבל לקחתי לי ימים אלו כימי מחלה,וחזרתי לעבודה אחריהם(אני עובדת חצי משרה-כך שזה באמת אפשרי ללא בעיה) במה נעזרתי: 1.אמנד+פלוקסי,לדעתי יש להן חלק מרכזי במניעת התופעות שאכן לא היו. בסל הבריאות,אני במכבי,קצלת טרטורים בירוקרטים,אבל בסוף קיבלתי. 2. הליכה יום יומית של כ50 דקות-נאמר לי על ידי רופא שטוב מאד לפיזור החומר,ומניעת שקיעתו היכן שלא צריך-וגם אם אינכן מאמינות בכך,תסכימו שיש קונסנזוס מדעי על הליכה כדבר בריא-וכן עוזר נפשית מאד,נותן תחושה של שליטה בגוף דווקא בעת ששליטה זו נגזלה מאתנו במובן מסויים 3.דבש הלייף מיל-ידוע לי שהדעות חלוקות-מבחינתי תוצאות הספירות המצויינות שלי מדברות בעד עצמן,שווה לנסות לפחות לטיפול הראשון ולהווכח אם שומר על ספירות טובות 4.תזונה ושתיה-אחרי הכימו המון המון מים בעיקר,וכשנמאס אז מים בטעמים. תזונה עם נטיה לנטרופתיה-כלומר הרבה ירקות ופרות בימים שאחרי הכימו,ואז הוספתי לחם מלא,גבינות,ועוף . בלי -אוכל מטוגן,מעובד,תעשייתי. בלי מתוקים-רק פרות מיובשים. בשבוע של הכימו "חטאתי " פה ושם עם בייגלה מלוחים,או עוגיה פה ושם. ככה בתקופת הכימו גם רזיתי-וזה בהחלט בונוס לא רע. 5.דמיון מודרך -בעצמי,בעזרת דיסקים וספרים. ספר שזה חובה לקרוא-את ספרו של דר ברני סיגל-"רפואה אהבה וניסים" 6.דיקור-יום לפני טיפול,ושבוע אחרי הטיפול. 7.בגדול שמירה על שגרה-עבודה,לימודים,חברים. נמנעתי מללכת למקומות הומי אדם סגורים וצפופים-למשל קולנוע שאני כל כך אוהבת. ומצד שני התפנקתי בהורדת לחץ בבית-למעט כביסה,בעלי היקר,מוריד כלים מסדר מטבח,והשיא-מבשל,אני יושבת ונותנת הוראות והוא מבצע. וכמובן עורך קניות(זה משהו שהוא עשה גם לפני מחלתי.)בקיצור עוזר לי מאד. אז בנות יקרות,מבחינתי "חווית" הכימו ,פיסית עברה מאד בקלות. נפשית-קשה, מה שהיה הכי נורא מבחינתי זה הפחד והבעתה לפני כל טיפול,בעיקר בראשונים-אני יודעת זה טיבעי ונורמלי לפחד סיטואציה כזו,אבל אני כל כך רוצה שאולי אתן תפחדו פחות,בגלל כל הנאמר לעיל. מעומק ליבי-בהצלחה לכל המתחילת,ולמי שבאמצע- בסוף זה נגמר!!! וגם יכול מאד להיות שבקלות. אם מישהי רוצה לשאול ,לקבל עוד מידע -בכייף [email protected]

לילך היקרה גם אני סבלתי ב AC וסובלת גם עכשיו בטקסוטר, יש פשוט אנשים שהם יותר רגישים וסובלים נורא. אני כל כך מבינה אותך. הבחילות והטעם בפה הרגו אותי!! וניסיתי הכל מהכל, אז קודם כל קצת סדר: אמנד ופלוקסי - חובה!! מהיום החמישי - להתחיל זופרן ופרמין. אם במהלך קבלת הכימו יש לך כבר בחילה (כמו שלי היה) לבקש פרמין לוריד, זה מרגיע. כדור מודאל מרדימים מהר. לי באופן אישי מאוד עזר המריחואנה שאני מקבלת. לקח לי המון זמן לקבל את האישור ועד האישור השיגו לי מריחואנה מאיזה בחור שנתן לי במתנה, היה לי קשה עם הקונספט, סמים וכל זה, אחרי ששחררתי, היה נפלא!! זה מרגיע, מטשטש ולא מפיל, הצלחתי להתרכז בסרט!!!! בטלויזיה ולשכוח לשעתיים את הבחילות והזיפט. זה ממש לא ממכר כמו שושבים, אין לי צורך לגעת בזה כשאני מרגישה טוב. אישור מקבלים ממשרד הבריאות, תשאלי את האונקולוגית שלך. לגבי הטעם בפה - לאחרונה גיליתי את היוגורט הקפוא שמוכרים בגלידריות, הוא חמצמץ ולא מתוק והוא נפלא לטעם בפה ולבחילות. כמו כן אני ממליצה לך לשתות פפאיה מרוסקת עם קרח, הפאפיה מאוד בריאה ומרפדת את הקיבה והקרח עושה את המשקה אפשרי ומרווה וגם בגלל שאין מתיקות בכל העניין זה מאוד מרגיע. אני בניגוד לנשים אחרות לא שמרתי על השגרה שלי - הסרטן הסיט אותי מעבודתי, שהיתה קצת פיזית והרבה תפעולית, אני לקחתי שנת חופש, אני עושה מלאכות בית מינימאליות, מקפידה לרשום יומן וללכת לדבר עם מישהו מקצועי, אני מפסלת ומציירת (ולא, אין לי כישרון, זה בשביל הנפש) ופשוט נהנית מהחופש ומהחיים ולומדת להעריך כל רגע ולקבל פופורציות חדשות להמשך. המון בהצלחה גלי

לילך היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" קיים פרק שלם המוקדש להתמודדות עם תופעות הלוואי. הפרק מתבסס על ניסיון הנשים, עצות רפואיות ועוד. אני מקווה שתוכלי למצוא שם עצות שיקלו על התמודדותך: http://www.onein9.org.il/upload/tips2.doc בברכה, אנה

כנראה כל טיפול אצל כל אחת שונה. אצלי נקודת השבירה האיומה היתה אחרי הטיפול השני. עלו בי מחשבות על ויתור על ההמשך.. מה שכמובן לא יכולתי להרשות לעצמי. טיפולים שלישי ורביעי היו פחות נוראים. הטעם עובר עם הזמן (לא מעט זמן...) ובדרך מרזים. כי האוכל פחות טעים. יש כאלה ששמחות על כך, ושומרות את ההרזיה. אני השתדלתי להשיב לעצמי את המשקל האבוד. את מקבלת אמנד? נגד בחילות? זה מאוד עוזר. הרבה מנוחה.. סרטים טובים בדיוידי או בטלוויזיה, משפחה אוהבת.. וזמן.. הטיפולים מסתיימים. בהצלחה!