פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

17/04/2009 | 06:15 | מאת: לילוש

האם זה נכון לאכול את הזרעים ללא טחינה-ריסוק??.?? תודה.

18/04/2009 | 20:24 | מאת: ללילוש

צריך לטחון, אם אוכלים לא טחונים הם בלתי ניתנים לעיקול.

16/04/2009 | 23:19 | מאת: יעל

שלום, אני לאחר ניתוח מסטקטומי ולפני שחזור פטמה. הצלקות שלי לא נרפאות ממש טוב ולוקח הרבה עד שאוכל לעבור להליך הבא על פי הרופא שלי. הוא המליץ על יריעות סיליקון אבל אני לא מצליחה לברר איך משיגים יריעות סיליקון. בבתי המרקחת שניסיתי לא היה ברור לרוקחים מה אני בדיוק מחפשת. האם מישהי יכולה להפנות אותי לדרך הנכונה להשיג יריעות מהסוג הזה, עדיף כמובן במימון של קופת חולים (מכבי) אבל אם אין ברירה - אשלם (מאז שחליתי אני משלמת בלי להסס). אשמח לתשובה. תודה

17/04/2009 | 08:29 | מאת: זוהר בדשא

אינני יודעת אם לחומר הזה התפלל הרופא שלך, (למה הוא לא צייד אותך במרשם ושם מדוייק?!?) בכל אופן, לי ידוע שהנשק הסודי היום של הפלאסטיקאים הוא: Granuflex. זאת מין יריעה להדבקה על הפצע שמאחה יפה את הרקמות בצלקת ארוכה ושטוחה (כמו ניתוח קיסרי למשל). - אני לא יודעת אם החומר הזה מתאים לצלקת של מסטקטומי. התייעצי עם רופא בקשר לחומר הזה! (אפשר גם כחוות דעת שנייה). מציעה לך ליצור קשר עם רופא פלסטיקאי-כירורג טוב כמו ד"ר קלדרון מנהל מחלקת פלסטיקה בבית חולים בני ציון, חיפה - אם את מהצפון.

17/04/2009 | 11:27 | מאת: יעל

תודה. אני לא מהצפון (אני מירושלים) ובהחלט מבולבלת מהוראות הרופא (וכרגיל לא ממש מצליחה לתקשר איתו) אבל נתת לי שם שאיתו אתחיל את החיפוש. שבת שלום

18/04/2009 | 19:22 | מאת: לילך

יעל, אני אחרי ניתוח למפקטומי והוצאת בלוטות אבל היות ופתחו פעמיים בבית השחי תוך שבועיים, נוצרו הידבקויות והצלקת לא יפה. אני עוברת פיזיותרפיה ובפעם האחרונה שהייתי (יום חמישי) המליצה גם לי הפיזיותרפיסתית לשים יריעת סיליקון על מנת שהאזור יתגמש והצלקת תתרפא טוב יותר. הדבר היחיד שביקשה זה שאבדוק עם האונקולוגית לוודא שזה מותר. אני אדבר איתה ביום א' ובמידה ותהיה לי תשובה אשמח לעדכן גם אותך.

26/04/2009 | 17:41 | מאת: יעל

אני אשמח לשמוע ממך. אני בשיחות מול פלאסטיקאים על משהו שנראה כמו טיפות ועל משהו אחר שקוראים לו קיקה-קייר או משהו דומה. \ קצת מבולבלת.

שלום, האם זומרה מוגדרת כתרופה נסיונית במניעת סרטן השד? השאלה לגבי נשים שהחלימו והמטרה היא מניעת חזרת סרטן השד ולגבי נשים בריאות עם גורמי סיכון תודה

אני עונה לך אפילו שאני לא רופאה אלא מידיעה אישית. זומרה בכלל לא תרופה תמניעת סרטן, שד או אחר. זומרה היא תרופה העוזרת לבניית העצם והיא ניתנת לחולות סרטן שד עם גרורות בעצמות ונועדה לחזק את העצמות ובכך למנוע כאבים. כמובן זה רק מידיעה אישית.

תרופה זו טובה לחיזוק ובניית העצםבסרטן גרורתי. למיטב ידיעתי התפרסם לאחרונה מחקר חדש לפיו התרופה אכן הורידה משמעותית את הסיכון לחזרת המחלה כאשר טיפלו בנשים עם סרטן שד ללא גרורות. מדובר במחקר חדש וברור שתרופה זו עדין אינה בסל. תחפשי באינטרנט ותוכלי למצוא כתבות בנושא.

19/04/2009 | 14:20 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

כן, זומרה ותרופות הדומות לה ,מקובלות כטיפול במחלה גרורתית בעצמות, הוכחו לאחרונה במחקרים שונים כטיפול מונע נגד הופעת גרורות במקומות שונים ולא רק בעצמות. במחקר גדול ומסודר היטב מאוסטריה נתנו זומרה לנשים צעירות לאחר הניתוח ובמקביל לטיפול הורמונלי , פעם בשישה חודשים במשך מס' שנים ובקבוצה אשר קבלה את הטיפול היו פחות חזרות מחלה עם הופעת גרורות- באופן משמעותי מבחינה סטטיסטית.יש לציין שהשימוש הזה עדיין נחשב נסיוני. בברכה

האם אפשר לדעת מהו הערך המשמעותית סטטיסטית? גם על תרופות אחרות נאמר כך ואחרי קריאה במחקר הסתבר לדוגמה שמתוך 2700 שקיבלו את התרופה חזר ל- 2 ואילו ל- קבוצת ביקורת שלא קיבלה חזר ל- 4.... אז הסטטיסטיקה לחוד והמעשה והסיכון של תופעות לוואי אין להם שום קשר? אשמח לקבל משובים מהרופאים והמשתתפות האחרות. חן חן, ויום מקסים, סטטי-סטיקה

16/04/2009 | 01:08 | מאת: כוש כוש

שלום ! כשנה לאחר סרטן בשד , ניתוח לפקטומי , הקרנות , כרגע מטופלת בלוקרין וטמוקסי. לאחרונה במהלך שינה נרדמת לי היד , לעיתים במשך יממה עדיין יש לי את תחושת ההירדמות ביד. ( רק יד ימין) האם יש לכך קשר לטיפול ההורמונלי ? בתודה כוש כוש

16/04/2009 | 21:44 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לפונה שלום לדעתי אין קשר בין תופעת הרדמות היד לטיפול ההורמני. ככל הנראה קשורה התופעה לתנוחה בזמן השינה היוצרת לחץ על היד. כדאי לנסות לשנות משהו- למשל אם את ישנה עם כרית אז לבטלה או ההפך ולראות האם התופעה חוזרת.

17/04/2009 | 11:21 | מאת: ממש לא קשור לתנוחה

האם קיבלת גם טקסול? האם היד "מגרדת" לך במהלך "ההתעוררות" שלה? הכי טוב שתפני לרופא ניורולודג שמתמחה בניורופיה. בהצלחה

18/04/2009 | 00:45 | מאת: כוש כוש

לא קיבלתי טקסול, והיד אינה מגרדת אלא יש עקצוצים, בכל אופן תודה על העצות. בתודה כוש כוש

15/04/2009 | 20:03 | מאת: גיל

ממש לפני החג קיבלתי תוצאות של דגימה שנלקחה תחת MRI fragmaents of faty breast tissue showing focal adenosis AND focal usual ductal hyperplasia לצערי התשובה התעקבה זמן רב מהמקובל דבר שהוא בלתי נסלח מבחינתי אשר הייתי במתח - בסופו של דבר התקבלה התשובה ע"י התערבות אחות המרפאה שלי בפקס ובלי הנחיות פרט להערות בע"פ שזה לא סרטני שאלתי לגבי המשך טיפול: האם עלי להזדרז עם התשובות אל הכירוג או שאפשר להרגע ולהמתין לתור השנתי? מקריאה הבנתי שיש מצבים שנצפים גושים ולמרות שהם אינם מזוהים כסרטניים מומלץ להוציאם כי יש להם הפוטנציאל לההיפך לכאלו (אני עם עבר של DCIS הממצאים נלקחו מאיזור הצלקת הניתוחית) תודה

16/04/2009 | 21:59 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך חג מימונה שמח ויש לך סיבה לחגוג משום שהממצאים בדגימת הMRI אינם סרטניים אינני חושב שאת צריכה להלחץ ולרוץ אל הכירורג המטפל בך אך כדאי להקדים התור ולא לחכות לבדיקה החצי שנתית או שנתית שלך להראות לו את התוצאות לאור עברך ולשאול אותו ואת צוותו הדדיולוגי האם לסמן ולהוציא את האיזור שנראה חשוד בMRI או להסתפק במעקב בלבד הוא שמכיר אותך הכי טוב והוא זה שיתן לך את ההמלצה המתאימה דעתי מעקב בלבד אך משאיר למנתח ולמטפל שלך את ההחלטה הסופית חג שמח בברכה דר זילברמן

16/04/2009 | 21:07 | מאת: גיל

15/04/2009 | 14:44 | מאת: יפה

אנה שלום, פניתי לפורום בשאלה/בקשה מנשים לשתף אותי בניסיונן בנושא של קשר רומנטי עם גברים אחרי כריתת שד. קבלתי תגובה משונה שאני לא מצליחה להבינה, האם היה משהו לא בסדר בשאלה שלי?

15/04/2009 | 17:06 | מאת: ליפה

השאלה שלך עדינה ורגישה ולעיניין. הפורום כמו העולם מלא באנשים רעים ואלימים. אל תשימי לב.

15/04/2009 | 18:41 | מאת: אנה גולדברט

יפה היקרה שלום, אני חייבת להודות שהתגובה לא הייתה מובנת גם לי ומכיוון שבעיני זו תגובה מעליבה ופוגעת לא ראיתי לנכון לתת לה מקום בפורום שלנו. למעשה הנושא עלה פעמים רבות מאוד בפורום ונידון מנקודות מבט שונות. נשים רבות שיתפו בחוויה של הכרות עם בני זוג ורבות כתבו על החוויה של ביצירת קשר אינטימי עם בן זוג חדש. למעשה זה לא נושא חדש כלל בפורום ואני די מופתעת שטרם קיבלת התייחסות של נשים. יתכן ועקב תקופת החגים רבות לא היו זמינות בפורום. אני בהחלט חושבת שזה נושא חשוב מאוד ואני מקווה שאחת הנשים תסכים לשתף אותך. בברכה, אנה

.

ד"ר טולדנו מרמב"ם, כירורג שד. האם למישהו היה ניסיון איתו ויכול להמליץ?

28/02/2013 | 08:50 | מאת: דליה

אצלו את בידיים טובות.

14/04/2009 | 13:31 | מאת: ענת

הי בנות האם יש כאן מישהי שאוכלת זרעי פשתן? איך אוכלים אותם בדיוק?

14/04/2009 | 13:23 | מאת: `לענת

ענת יקרה, צריך לאכול אותם טחונים, כדאי לקנות פשתן טחון בחנות טבע, או לטחון בבית (אם יש מטחנה) את הכמות שצריכים בכל יום. מומלץ לאכול כף ליום, לערבב ביוגורט, על הסלט, עם כוס מיץ, עם קוטג' - לא עם אוכל חם. לבריאות ובהצלחה

15/04/2009 | 08:13 | מאת: תודה

תודה רבה על התשובה המפורטת....

15/04/2009 | 21:16 | מאת: א

פישתן אוזרעי פישתן אפשר בלחם שעושים בבית יוצא מעולה או כתוספת ליוגוט בתאבון

14/04/2009 | 11:46 | מאת: יעל

לפני כחודש וחצי ניבדקתי בבדיקת דם חדשה, CYP 2D6 , שעלתה לי כ 500 דולר שמטרתה היתה לבדוק האם הטמוקסי אפקטיבי. התוצאה הראתה שעלי להחליף את הטמוקסי וקיבלתי הפניה לארימדקס.לפני כשנה וחצי כשהתחלתי את הטיפול הופנתי לטמוקסי גם לאחר שעשיתי את האונקוטסט שהציל אותי מכימותרפיה וגם הבדיקה הזו עלתה 4000 דולר. הבעיה הגדולה היא שהרופא שאחראי על אישור התרופה אינו מאשר מהסיבה שלא עברו שנתיים וחצי אלא רק שנה וחצי ושהבדיקה הזו אינה קבילה. התרופה הזו יקרה מאוד ואני לא מבינה את האטימות של בעל התפקיד הזה כלפי בדיקות חדשות כגון אלה שכנראה באמת מצילות חיים. מה אני יכולה לעשות על מנת לקבל את האישור ? האם יש מישהי שהצליחה אולי במחוז אחר (אני בצפון) לקבל את האישור? תודה רבה על ההתייחסות ואני שמחה מאוד שיש מקום בו אפשר לכתוב ולהפנות שאלות. יעל

14/04/2009 | 13:23 | מאת: יעל

מצטערת על ההתבטאות "אטימות", כתבתי את הדברים מתוך תסכול, פגיעה וכעס. יעל

14/04/2009 | 13:27 | מאת: אנה גולדברט

יעל היקרה שלום, אני מציעה לך לפנות לעו"ד חמד טל, המרכזת את הפרויקט "הגנה על זכויות החולה" בעמותת "אחת משתע". עו"ד טל תשמח לתת לך אינפורמציה בנושא,לעזור ולכוון אותך כמעיטב יכולתה. אנא צרי עימה קשר בטל' 036021717 בהצלחה, אנה

14/04/2009 | 14:01 | מאת: יעל

אנה שלום, תודה על התגובה המהירה, התקשרתי והשארתי הודעה אני מקווה שיחזרו אלי אם לא אנסה שוב ביום חמישי לאחר החג. יעל

14/04/2009 | 10:33 | מאת: דליה

דליה, שוב אני פונה אלייך, תפסיקי בבקשה לפרסם בפורום זה. כמובן שתוכן ההודעה נמחק. אנה

13/04/2009 | 13:51 | מאת: סמדר

גיליתי גוש בשד ימין פניתי לרופא וביצעתי ממוגרפיה וUS שד, הבדיקות יצאו תקינות, פניתי להמשך בירור אצל כירורג והוא מישש והביט בתוצאות הבדיקות ואמר לי שזה פיברודינומה, למרות שפיברודינומה אמורים לראות ב US ואת הגוש שלי לא ראו באולטראסאונד, האם עליי להיות רגועה? או להתעקש על ביופסיה? יכול להיות שלא יראו את גוש הפיברודינומה ב US? יש לי גם כאב בזרוע יד ימין, יכול להיות קשר? תודה.

14/04/2009 | 12:35 | מאת: אנה גולדברט

סמדר היקרה שלום, אשמח להפנות את השאלה לאחד היועצים ולשם כך אנא צייני את גילך, היסטוריה משפחתית ותוצאות מדויקות של הבדיקה. בברכה, אנה

18/04/2009 | 23:25 | מאת: סמדר

שלום בת 38, אימי נפטרה בגיל 35 מסרטן הוצ'קינס שהתפשט לריאות. תוצאות בדיקת הממוגרפיה שלי: לא נראו גושים בריקמה הרכה, לא נראו הסתיידויות פתולוגיות, רקמה פברוגלאנדולארית - תקינה, צל העור והפטמה תקינים, רושם: ללא ממצא חריג בבדיקה. 1:BIRADS - בדיקה תקינה. בבדיקת US(סונר)-תבנית סונוגרפית תקינה. לא הודגם כל גוש סולידי או ציסטי. בית שחי תקי. 1:BIRADS - בדיקה תקינה. האם את הפיברודינומה אמורים לראות ב US? האם עליי לערוך בדיקות נוספות? תודה רבה.

נשים יקרות, אני בת 54 ולפני כ-4 שנים עברתי כריתה מלאה של שד שמאל. מאז אני בריאה ולא התמודדתי עד היום עם הנושא של יצירת קשר רומנטי עם גברים. לאחרונה התחלתי לחשוב על האופציה ומעוניינת לשמוע מנשים שיש להן ניסיון בנושא. אם יש מישהי שמעונינת לשתף אשמח ליצור אתה קשר. תודה

12/04/2009 | 11:43 | מאת: ו.פ.

mucinous carcinoma מה זה בדיוק ומה דרכי הטיפול בה? תודה

12/04/2009 | 19:56 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, מוקינוס קרצינומה ( Mucinous Carcinoma ) סוג נדיר זה של סרטן שד פולשני נגרם על ידי תאי סרטן המייצרים ריר. סיכויי ההחלמה של סוג זה טובים יותר מאלו של סוגי סרטן השד הפולשני האחרים. סוג זה נקרא גם קולואיד קרצינומה ( colloid carcinoma ). באם תרצי לקבל התייחסות לגבי דרכי טיפול עלייך להוסיף פרטי מידע רלוונטיים כגון גיל, גודל הגידול, רגישות להורמונים, her2 וכל מידע רפואי רלוונטי נוספף. בברכה, אנה

12/04/2009 | 11:20 | מאת: תשובה לאדוה

עשיתי בדיקות בחודש ינואר והכל היה תקין אולטרא סאונד וממוגרפיה. האם היית אצל כירורג והאם זה עבר לך? אצלי יש רגישות וזה עובר, מידי פעם. תודה

13/04/2009 | 07:08 | מאת: אדוה

היי הלכתי לכירוג להבדק לא בגלל הרגישות-לא הבנתי שזה יכול להיות קשור לסרטן שד. הלכתי כי הרגשתי דקירות מוזרות. בדיעבד נזכרתי שכל החצי שנה בערך לפני שאובחנתי עם סרטן שד-הפטמה באותו שד היתה רגישה. אבל אמרת שנעשו לך כל הבדיקות-אז אצלך זה כנראה לא קשור בבריאות

11/04/2009 | 19:21 | מאת: נטליה

שלום רציתי לדעת קצת לגבי תופעות לוואי של טמוקסיפן. גיסתי חלתה במחלה והיא אמורה להתחיל את הטיפול. על מנת שאוכל לתמוך בה רציתי לדעת למה עליה לצופות. תודה

11/04/2009 | 21:02 | מאת: אנה גולדברט

נטליה היקרה שלום, רצונך לעזור לגיסתך מרגש מאוד ואני משוכנכת כי היא מודה לך על תמיכתך ומפיקה ממנה. באתר של עמותת "אחת מתשע" מידע על הטיפול ואני מקווה שזה יעזור לך: http://www.onein9.org.il/info.asp?cat=16&in=7 בברכה, אנה

11/04/2009 | 18:59 | מאת: אסתה

היי, אני כשנתיים וחצי לאחר כימו'. משתמשת בטמוקסי 20. אני בת 39 ולאחר הטיפולים או במהלכם ניפסק לי המחזור. בחודש יוני השנה קיבלתי מחזור קשה מאוד אך תחושה נהדרת של התנקות. מחזור נוסף שלווה בהמון המון דם קיבלתי לאחר כחודשיים באוגוסט ומאז.. אין. נורמאלי?? מה זה אומר ?? האם .. זה היה הפינאלה? כיצד אוכל לדעת אם יחזור לי המחזור ואם ישנה פעילות הורמונאלית בגופי. אציין, שלאחרונה, לאחר תקופה ארוכה שלא היו לי גלי חום, גלי החום חזרו. מה זה אומר?? אודה על תשובתכם. תןדה!!!

11/04/2009 | 23:21 | מאת: פרופסור אילן כהן

קרוב לוודאי שפעילות השחלות שלך חזרה באופן חלקי וללא ביוץ ולכן אין לך מחוזרים סדירים. בזמן זה הטיפול עם טמוכסיפן מגרה מאוד את השחלות לפעילות מוגברת כולל אפשרות של הופעת ציסטות תפקודיות בשחלות ורמות גבוהות של אסטרוגן. יש לבדוק רמות ההורמונים ולבצע אולטרהסאונד של השחלות בכדי לבדוק המצאות ציסטות וגודלם. כמן כן לבדוק את עובי רירית הרחם. יש לקבל תכשירי פרוגסטרון פעם בחודש בכדי לגרום למחזור. זה לא בריא שלא יהיה לך מחזור סדיר. כמו כן יש לדאוג לאמצעי מניעה.

11/04/2009 | 23:21 | מאת: פרופסור אילן כהן

קרוב לוודאי שפעילות השחלות שלך חזרה באופן חלקי וללא ביוץ ולכן אין לך מחוזרים סדירים. בזמן זה הטיפול עם טמוכסיפן מגרה מאוד את השחלות לפעילות מוגברת כולל אפשרות של הופעת ציסטות תפקודיות בשחלות ורמות גבוהות של אסטרוגן. יש לבדוק רמות ההורמונים ולבצע אולטרהסאונד של השחלות בכדי לבדוק המצאות ציסטות וגודלם. כמן כן לבדוק את עובי רירית הרחם. יש לקבל תכשירי פרוגסטרון פעם בחודש בכדי לגרום למחזור. זה לא בריא שלא יהיה לך מחזור סדיר. כמו כן יש לדאוג לאמצעי מניעה.

שלום רב, סיימתי את טיפולי הכימו לפני כשנתיים ואני מטופלת בטמוקסי. לפני שחליתי היה לי שיער עבה ושופע. נאמר לי שכשיצמח יצמח אפילו יפה יותר. לצערי צמח לי שיער דק ושביר ולא מלא. דליל טשטנה מאוד מהשיער שהיה לי. האם יש תשובה למדוע זה כך?? אם אסתפר קצר זה יעזור?? האם זה מהטמוקסי ואם אסיים להשתמש בו שיערי יחזור לקדמותו או ישתפר?? מה עושים???

היי דנה, גם אני לוקחת טמוקסי אחרי שעברתי כימו לפני שנה-השיער צמח סמיך כשהיה. מה שכן- אני גילחתי פעמיים את השיער הראשוני שצמח כיון שהוא באמת היה דק ואחר מזה שהיה לי. גילחתי כאמור פעמיים,ומאז אני מסתפרת מידי פעם. אולי שווה לנסות? בהצלחה

11/04/2009 | 18:26 | מאת: שם בדוי

תודה רבה על התשובות. לאחרונה התחלתי לקרוא ספרים רבים על מניעת מחלות דרך תזונה. הרבה כתוב על סויה ומאכלים כמו דגים שמכילים שומן אומגה 3 שעוזר במניעת גידולים בשד. היש אמת בדבר? ובמקרה שלי - שעברתי הקרנות מאוד חזקות לאיזור החזה והצוואר בגיל ההתבגרות, הקרנות שגרמו לנזקים לאיברים אחרים (כמו בלוטת התריס), האם גורלי כבר נחרץ? אגב, אני במעקב של כירורג שד שבודק אותי במישוש ידני (בינינו, אני לא באמת צריכה אותו בשביל זה) ואולטראסאונד. ללא ממוגרפיה בגלל הגיל.

12/04/2009 | 13:06 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

12/04/2009 | 12:14 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לכותבת שלום מתוכן הפניה אני מבין שקיבלת בילדות-נעורים טיפול קרינתי לבית החזה ולכן את בקבוצת סיכון לסרטן השד. 1) איני יודע בדיוק בת כמה את אך המעקב המומלץ כולל MRI של השדיים פעם בשנה, על פי ההמלצות מארה"ב. 2) לגבי תזונה- עיקר החשיבות היא לתזונה כללית בריאה יחד עם פעילות גופנית. מזונות ספציפיים דוגמת תה ירוק, זרעי פשתן הראו אפקט מניעתי. לכורכומין יש אפקט מעבדתי-מניעתי. סויה היא יותר בעייתית ולכן לא מומלצת. אומגה 3 -אין הוכחה למניעת סרטן, יותר חשוב לבעיות כלי דם אך ניתן לצרוך.

12/04/2009 | 20:43 | מאת: שם בדוי

תודה רבה. ניסיתי לכתוב את ההודעה הזו כתגובה להודעה הקודמת שכתבתי. האם יש נזק מבדיקת MRI? מממוגרפיה יש נזק מזערי מצטבר של קרינה

11/04/2009 | 18:23 | מאת: צ.ש

שלום רב, אני בגיל 50, קיבלתי זימון לממוגרפיה, ומהרגע הזה כל התהליך התחיל לרוץ. בבדיקת ממוגרפיה גילו גוש בשד שמאל. ב-us הודגם גוש בגודל 1.5 עד 2 ס''מ בצד שמאל בשעה 2, 7 ס''מ מהפיטמה. כעבור כשבע עד שבוע וחצי הוכנסתי לניתוח. בניתוח הוצאה הגוש בשד ברביע חיצוני עליון בשד שמאל, עם שוליים נקיים. כמו כן בוצע חתך לזיהוי בלוטת הזקיף בעזרת מונה גייגר והוצאתה. עבור שבועים הוזמנתי שוב למחלקה ואמרו לי שאני צריכה להתאשפז לניתוח שני, על מנת, להוציא כמה בלוטות הלימפה. הרופא התיעץ עם רופאת האונקולוגיה. אם יש צורך קודם לעבור כימו או לנתח. הוחלט לנתח ולאחר מכן לעבור טיפולים. אחרי שבוע התאשפזתי, ולקראת הצהריים הרופא קרה לי ואמר : '' את משוחררת הביתה''. כמובן שמחתי מאד, כי היה ערב החג. השיחרור נבע מזה שהוחלט לא לנתח הסביר שיש לפעמים ''פשלות'' (לא יודעת למה הכוונה). אחרי ימים של מחשבות, אולי אתם תוכלו לעזור לי. שאלתי היא : האם יש צורך ללכת לעוד רופא לפני שאני מתחילה את הכימו וההקרנות? מאד מבולבלת. אודה על תשובתכם. וחג שמח ובריאות טובה. צ.ש

11/04/2009 | 18:33 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, ראשית אני באמת יכולה להבין את הבלבול ואת הרצון שמישהו יסביר לך ויתן תשובות מקצועיות. שלחתי את השאלה לאחד היועצים בפורום זה ואני מקווה שמתוך המידע שכתבת הוא יצליח להסביר לך מה קרה במקביל להתייחסות מקצועית אני שולחת לך פרק המוקדש לנשוא של חוות דעת שניה. ללא קשר למה שקרה חוות דעת שניה מומלצת מאוד וכולנו מאמינים שזו זכותך המלאה להתייעץ עם עוד איש מקצוע ולקבל החלטה כאשר תרגישי שיש לך את כל האינפורמציה הנחוצה. להלן הקישור: www.onein9.org.il/upload/secondop.doc בהצלחה, אנה

11/04/2009 | 19:43 | מאת: צ.ש

שלום אנה, תודה על התשובה. לא הזכרתי, שיכול לעזור, בניתוח הוצאו 3 בלוטות לימפה נגועות. ואין הסטוריה של סרטן במשפחה. שבוע טוב!

11/04/2009 | 20:59 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, ראיתי את התוספת והוספתי אותה לשאלה למומחה. שבוע טוב, אנה

14/04/2009 | 14:06 | מאת: ד"ר משה זילברמן

בהמשך לאינפורציה שסיפקת כעת אני עוד יותר מבולבל פשוט לא ברור לי למה לא בוצע ניתוח נוסף לניקוי בלוטות בית השחיאם בלוטות הזקיף היו נגועות אולי בכל אופן לכי לחוות דעת נוספת משהו לא ברור לי במקרה שלך בברכה וחג שמח דר זילברמן

14/04/2009 | 15:01 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך אני לא פחות מבולבל ממך אינני יודע מה לומר לך יתכן בלבול בין תשובות של מטופלות .אך זה ספקולטיבי בלבד אם היו לך בלוטות זקיף נגועות אזי את צריכה לעבור ניתוח לניקוי בית השחי שממנו הוצאו בלוטות הזקיף אם לא נגועות אז אין צורך בניתוח נוסף לכן חסר לי מידע האם הבלוטות היו או לא היו נגועות בברכה וחג שמח דר זילברמן

10/04/2009 | 01:32 | מאת: צר

אני בת 54 ומטופלת בטמוקסיפן כמעט שנתיים. במשך זמן זה קיבלתי מחזור פעמיים. האם הטמוקסיפן מפסיק מחזור. אם כן מדוע אני ממשיכה לקבל מחזור?

10/04/2009 | 21:36 | מאת: פרופ' אילן כהן

האם היו לך מחזורים לפני הטיפול עם טנוכספן ? בגיל 54 זה לא אופייני שלאשה יהיו מחזורים.לכן, אני לא בטוח שהדומים שתארת היו בכלל מחזורים. לדעתי שי לבדוק בהקדם את עובי רירית הרחם בבדיקת אולטרהסאונד. לבדוק רמת אסטרוגן בדם בכדיל ראות באם את מייצרת הורמונים. ולאר4ח מכןלבצע דגימת רירית הרחם בהקדם.

10/04/2009 | 00:15 | מאת: שרית

שלום. אני מטופלת בכימוטרפי האדריאמצין וציקלופוספמיד. לאחר הטיפול השני הופיעו כיבים בפה וגם צרידות. איבדתי את קולי לגמרי. מה התופעה והאם זה קורה לאחר טיפול כימו בתרופות הנל? האם זה עובר.

11/04/2009 | 17:23 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שרית יקרה, אכן ייתכן שכל מה שאת מתארת מקורו בתופעות הלוואי של הכימוטרפיה. הכל יעבור, אך ייקח כמה ימים... אם כואב, את יכולה לקחת אופטלגין בטיפות ( אם כואב לך)... שימי לב, אם יש לך חום את צריכה לגשת מייד לחדר מיון. בהצלחה רבה בטיפול! מירב בן דוד

09/04/2009 | 21:35 | מאת: איזבלה

שלום לכם , אני פונה אליכם בבקשת עזרה . לפני כשנה וחצי אימי חלתה בסרטן ,היא עברה 3 ניתוחים , 7 אשפוזים ,כימותרפיה .ולעשות את הסיפור שלי קצר , נכון לעכשיו אני קונה לאימי המון תרופות שהם מחוץ לסל הבריאות , הסכומים של תרופות פשוט מטורפים - לחודש מגיעים לכמה אלפי שקלים . נכון להיום – אימי לוקחת 43 כדורים ליום + זריקות פעמיים בשבוע כדי להמשיך לחיות ,כדי להמשיך להחזיק מעמד . אני בת יחידה , אבא שלי נפטר לפני 14 שנה. בגלל ההוצאות הגדולות על תרופות של אימי, הגענו למצב מאוד קשה , שאפילו אין לנו אוכל בבית . כל האחריות על אימי נופלת אלי. אני נואשת ומבקשת מכם עזרה . אני פתחתי לאימי קרן לתרומות בארגון "חברים לרפואה" בבני ברק. הנה קישור לקרן של אימי ב"חברים לרפואה" : http://www.haverim.org.il/funds/one_fund/52.htm אני צריכה להחזיק את אימי בחיים , כמה שניתן ולהילחם עד הסוף . כל שקל ייתן לאימי עוד שעה ועוד יום של חיים . המצב מאוד קשה,ואני נלחמת כל יום מחדש . גם אם יש אפשרות להפיץ את הקישור בין החברים , אולי ללימודים , לעבודה ? מספיק שיתנו שקל אחד כל אחד , זה ייתן לאימי עוד יום של חיים , והם יעשו מצווה גדולה . איך אני אומרת , אני צריכה לעמוד ליד הקבר שלה , שהיא תדע שאני עשיתי את כל 100 אחוז שיכולתי בשבילה . הפחד הכי גדול שלי , שאימי תמות רק בגלל שלא היה לי כסף לקנות לאימי תרופות שהיא צריכה . בבקשה , אל תתנו לאימי למות . אם יש צורך , אני אשלח לכם מסמכים רפואיים של אימי , לפי בקשתכם . את תרומתכם ניתן להעביר ל קרן מיוחדת שהוקמה לצורך כך בארגון "חברים" ע"ש "חברים" עבור קורוצקין רימה . בבנק לאומי סניף 856 ח-ן 30241/57 ניתן גם לתרום בכרטיס אשראי בטלפון: 03-5792220 ( עבור קרן של קורוצ'קין רימה ) . או לשלוח ש'ק למוטב בלבד לפקודת קרן ע"ש קורוצקין רימה. לת.ד. 6782 רמת-גן 52167. אם זה ייתן לאימי עוד יום של חיים , אז התברכנו ... תודה רבה לכם , מכל הלב . בשמי ובשם אימי

16/04/2009 | 11:38 | מאת: XXX

אם תצייני איזה תרופות אמא שלך מקבלת אולי אוכל לעזור לך במתן התרופות עצמן

09/04/2009 | 20:46 | מאת: אלאונור

שלום רב, לפני שנתיים חליתי בסרטן שד. עברתי ניתוחים, כימותרפיה והקרנות. בשנה וחצי האחרונות אני מטופלת בתמוקסי וגם בלוקרין. מאז תחילת הטיפול ההורמונלי השמנתי מאוד. מעולם לא היתה לי נטייה להשמנה, להפך, ובשנה האחרונה אני משמינה בלי סוף ומרגישה מתוסכלת מעלייה במשקל ובמימדים החדשים שלי. מה אפשר לעשות? תודה מראש

10/04/2009 | 15:34 | מאת: אנה גולדברט

אלאונור היקרה שלום, נושא ההשמנה בעקבות טיפולים עלה בפורום זה פעמים רבות (אם תכתבתי אם המילה השמנה במנוע חיפוש תגיעי להתכתבויות מעניינות). נשים רבות כתבו בפורום זה על השמנה משמעותית מאוד במיוחד בזמן שימוש בטיפול הורמונאלי. לצערי אין פתרון קל אולם שילוב של דיאטה עם פעילות גופנית מאוד עוזר גם לנשים שמרגישות שלא חל שינוי בתזונה שלהן בזמן הטיפולים. אני מציעה לך לגשת לדיאטנית מקצועית שתעזור לך להרכיב תפריט בריא ולהתייעץ על רופא מטפל איזה פעילות ספורטיבית מומלץ לעשות. בהצלחה, אנה

10/04/2009 | 15:35 | מאת: אנה גולדברט

אלאונור היקרה שלום, נושא ההשמנה בעקבות טיפולים עלה בפורום זה פעמים רבות (אם תכתבתי אם המילה השמנה במנוע חיפוש תגיעי להתכתבויות מעניינות). נשים רבות כתבו בפורום זה על השמנה משמעותית מאוד במיוחד בזמן שימוש בטיפול הורמונאלי. לצערי אין פתרון קל אולם שילוב של דיאטה עם פעילות גופנית מאוד עוזר גם לנשים שמרגישות שלא חל שינוי בתזונה שלהן בזמן הטיפולים. אני מציעה לך לגשת לדיאטנית מקצועית שתעזור לך להרכיב תפריט בריא ולהתייעץ על רופא מטפל איזה פעילות ספורטיבית מומלץ לעשות. בהצלחה, אנה

09/04/2009 | 11:32 | מאת: רחלי

חליתי סרטן השד לפני שלוש שנים,עברתי למפקטומי דו-צדדי וכמובן שאני לוקחת טמו'. עברתי גם הקרנות. בבדיקות דם האחרונות הסמנים שלי עלו קצת מ-8.1 ל-13 ומ-18 ל-19.9 האם זה אומר משהו? האם עלי להיות מודאגת? עשיתי ממוגרפיה לפני שבוע ואני מחכה לתוצאות. אם התוצאות תהיינה טובות, יתכן שיש לי סרטן במקום אחר בגוף?

09/04/2009 | 13:01 | מאת: לרחלי

עדיין הסמנים הם בגדר הנורמה. . עליה מתונה חד פעמית בסמן אינה אומאת כלום. אם העליה תמשיך(חזרי על הבדיקה בעוד כחודשיים) אזי כדאי לבצע סיטי חזה בטן אגן. מאחלת לך חג שמח והרבה בריאות

11/04/2009 | 08:45 | מאת: רחלי

תודה., עודדת אותי מאוד

11/04/2009 | 18:25 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

רחלי שלום, לא ציינת איזה מהסמנים עלו, ובהחלט יכול להיות שזה עדיין בטווח הנורמה וכדאי יהיה לחזור עליהם. ממליצה להתייעץ עם האונקולוגית שלך ולוודא בדיוק איזה מהסמנים עלו. חג שמח, מירב בן דוד

08/04/2009 | 12:28 | מאת: אנה גולדברט

נשים יקרות שלום, תקופת החגים יכולה להיות מרגשת מאוד, זו יכולה להיות הזדמנות לנוח ולבלות זמן עם המשפחה. אולם במקביל לכל אלו, כפי שנכתב כאן פעמים רבות זו יכולה להיות גם תקופה לא פשוטה במיוחד לאישה שנמצאת בשלבים של אבחון המחלה והתמודדות ראשונית עם הטיפולים. לעתים הזמן הפנוי נותן למחשבות רבות לצוץ בראש. גם הפחדים נוטים להעלות על פני השטח בתקופה זו. חשוב לזכור שאם זה קורה, אתן לא לבד וכולנו כאן ביחד בשביל לתמוך זו בזו ולעזור לכן לעבור תקופה זו ביתר קלות. נשים רבות יכולות להבין ולהזכיר לכן שאתן מסוגלות ושיש לכן את הכוחות לעבור את ההתמודדות הלא פשוטה. אני מאחלת לכולכן חג שמח ורק מזכירה לכן שאני כאן בשבילכן. אנה

08/04/2009 | 15:34 | מאת: דריה-זו אני שהיתה יאוש

אבל נראה לי לא הוגן לעשות שימוש בכינוי כזה מדכא כאן. אז כן אנה, ההודעה שלך מדברת בדיוק עלי. אני עדיין בשלבי איבחון כבר יודעים שיש לי סרטן שד מיום ראשון, הודעה רשמית. רק לא יודעים מה זה הנגע החשוד בלבלב. אני נעה בין תקווה ליאוש. בין פחד תהומי לרצון להרים ידיים. בין כאב ורחמים עצמיים, לרצון להיות גיבורה וחזקה. מזלי שיש לי בן זוג אוהב ותומך ושהולך איתי באש ובמים, הבנתי שגם זה לא מובן. אבל יש לי גם שני אוצרות צעירים שזקוקים מאוד לאמא ואני פוחדת שאמא לא הולכת להשאר איתם. אני גם מרחמת על עצמי. ראבק, בת 44 וכולה. מלאה חיים ותוכניות ומה הולך להיות עלי. אתמול גם צפיתי בסרט למזוכיסטים בלבד. "התוכנית החדשה של אלוהים" על מישהי כמוני שניצחה פעמיים את הלימפומה וחטפה "פרס" על כל ההקרנות שקיבלה. היא מתה בסוף ביסורים כמובן, לא לפני שהיא מסדרת לבעלה החתיך ולתינוקת שלה בת זוג חדשה לחיים. לא חושבת שאני כזו טובה ויפת נפש. לא רוצה להשאיר את הבעל שלי לאף אחת, לא רוצה אמא חורגת לילדים שלי. רוצה לצעוק מכל הגגות, תעצרו את הסיוט הזה, אני רוצה לרדת. היה לי מספק. מה יש, שאחרים יקבלו גם מהמנה הזו, למה לנסות רק אותי. אני כבר קיבלתי כל כך הרבה מזה. אבל אף אחד לא מעיר אותי והסיוט הפך לאמת חיה. ואני בינתיים, לא נושמת, לא חיה. בולעת וואבן לפחות פעם ביום. רוצה להאמין, פוחדת להתאכזב. בוכה מכל מילה שמישהו אומר לי. הולכת אחרי שבועיים למספרה ולקוסמטיקאית להראות אנושית בערב חג שמתעקשים לחגוג אצלי. (לא, אני לא עושה כלום, רק מופיעה) אז מי יושיע אותי? מי יתן לי יד ויבטיח לי שהכל יהיה בסדר וילטף לי את הראש ויחבק אותי חזק וישלח אותי לישון כדי שאתעורר סוף סוף מהסיוט?

08/04/2009 | 16:47 | מאת: אנה גולדברט

דריה היקרה שלום, ראשית כאן את יכולה לעשות שימוש באיזה שם שתבחרי, העיקר שנזהה אותך איתו. אותנו את לא צריכה לשמח או להרגיע אלא מספיק שתהיה את- אישה שעוברת כרגע את אחת ההתמודדויות המורכבות בחייה, שנאלצת להתמודד עם מחשבות מפחידות וחרדות לא קלות. בפורום זה אפשר גם לחשוף את הצדדים הפחות מתפקדים אותם לפעמים אנו חוששים לחשוף בפני הקרובים לנו. אחד הדברים הקשים ביותר בתהליך האבחוני הוא קבלת העובדה שלמרות שיש מקומות רבים מהם אנו המחליטים והקובעים, ישנם מקומות רבים בהם אין לנו שליטה על כל אספקט שקורה לנו. ללא ספק זה אחד הדברים הקשים ביותר שאנו נדרשים לעשות בחיינו אולם עלייך לזכור שיש בך את הכוח לזה ואת מסוגלת להתמודד עם זה ולעבור את התקופה הקשה הזו. תנסי להיזכר במצבים נוספים בחייך בהם הרגשת שלא שלטת, תנסי לחשוב מה עשית ומה עזר לך. האם נעזרת באיש מקצוע, האם התמודדת לבד, האם ביקשת תמיכה. מה הפחית את העצב והפחד? אותם הדברים עומדים לרשותך והם יעזור לך גם הפעם. מדברייך נשמע שיש לך הרבה מקורות של תמיכה, בעל אוהב וילדים מקסימים ואת לא לבד. בנוסף תכלי ליצור קשר עם הקו החם של המאויש על ידי נשים שעברו התמודדות דומה וכיום תומכות בנשים אחרות. מתנדבות הקו החם ישמחו לדבר איתך בטל 1800363400 עלייך לזכור כי נשים רבות מאוד התמודדו עם המחלה, ניצחו אותה וכיום מנהלות אורך חיים שגרתי. (למרות שבסרטים לרוב לא מציגים את זה...) כולנו כאן איתך, אנה

09/04/2009 | 19:44 | מאת: אופטימית

חג שמח !!!! כן חג שמח כך צריך להיות, לפני שנתיים בערב הסדר נודע לי על המחלה בבוקר ובערב הייתי צריכה לתפקד ולארח אורחים, אך לא מאמינה על עצמי שעשיתי זאת קשה היה לי אך עבר, כל הניתוחים הטיפולים והקרנות, (אותה מחלה פקדה לפני 18 שנה) הייתי כמעט בגילך עם ילדים קטנים )ולפני שנה ישבתי עם כיסוי ראש עם מנדנה מחמיאה מסביב לשולחן הסדר ואמרתי לעצמי שנה עברה קשה נכון אבל עברה עם אופטימיות רבה, ואתמול ערב הסדר (שנתיים אחרי) ישבתי עם ילדיי ונכדיי מסביב לשולחן מאופרת ועם פן מחמיא (שיער שלי) וכמובן מאושרת, רק שתדעי שיש תקווה להחלמה ! אסור לאבד תקווה ! תתאפרי תתלבשי הכי יפה שיש להרגשה טובה, אני מאחלת שתעברי הכל מהר ובקלות, ומאחלת בריאות טובה אמן!

10/04/2009 | 04:01 | מאת: חני

גם אני אמא לקטנים וכשהסרטן הגיע חשבתי שזה הדבר הכי לא נכון ברגע הכי לא נכון. מאז עברו ימים ואני נמצאת במקום טוב יחסית. רוצה לשלוח את הזדהותי ולחזק את ידייך בתקווה לימים טובים יותר ובקרוב.

האם בדיקת ה- pap כואבת ? ותגידו את האמת

08/04/2009 | 08:05 | מאת: חיים יפים

ממש לא טיפה לא נעים וזהו בהצלחה

08/04/2009 | 12:59 | מאת: אנה גולדברט

כפי כתבו לך זה קצת לא נעים אבל זה לא כואב. בהצלחה, אנה

בתאריך 24.3.09 בצעתי בדיקת ממוגרפיה בעקבות הזמנה שקבלתי ממכבי עקב גילי - 50. היום, 7.4.09 קבלתי מבי"ח ברזילי בו בוצעה הממוגרפיה, הזמנה ל" בדיקה 76645 us שדיים, חד/דו צדדי, ובית חזה, עם תיעוד תמונות". מה משמעות הבדיקה הנוספת? אינני מרגישה כל גוש ואין הסטוריה סרטנית במשפחתי. אשמח לתשובה בדוא"ל שלי. תודה

08/04/2009 | 13:03 | מאת: אנה גולדברט

מיכל היקרה שלום, יהיה לרופא הפורום קשה מאוד לענות לך ללא שום מידע רפואי. אשמח להפנות את השאלה לאחד היועצים ולכן אני מבקשת שתפרטי מה התוצאות של ממוגרפיה אותה עשית. בברכת חג שמח, אנה

07/04/2009 | 19:20 | מאת: שם בדוי

שלום, אני חליתי בסרטן בלוטות הלימפה הוצ'קין בגיל ההתבגרות וטופלתי בין היתר בהקרנות. אני כיום מתקרבת לגיל 30 ולא ילדתי. לפי הסטטיסטיקה אני בסיכון מוגבר מאוד לחלות בסרטן השד, יש לציין שאני נמצאת במעקב. לאור העבר שלי, מה אני יכולה לעשות כדי להפחית את הסיכוי לחלות בסרטן השד? האם התשובה הייתה משתנה גם ללא העבר?

08/04/2009 | 16:31 | מאת: דריה

צר לי שאני מהווה דוגמא לכל מה שאת פוחדת ממנו. חליתי בהוצ'קין בגיל 16 עם השנות בגיל 26 בפעם הראשונה קיבלתי מקסימום קרינה לבית החזה, בכוונה טובה לחסוך ממני כימו. היום בגיל 44 אני עם סרטן שד. לא חושבת שאת יכולה לעשות משהו על מנת למנוע את זה. אבל ממליצה בחום רב, על ממוגרפיה לפחות פעם בשנה. לפחות! אני מיששתי את עצמי ללא סוף ולא מצאתי שום כלום, אבל עיזבי אותי, מנהל מכון השד ברמבם מישש אותי ולא מצא כלום ורק בממוגרפיה יומיים אחרי כן ראו את הזוועה ברוב תפארתה. לכן, אל תשמעי לאיש בענין לחסוך לעצמך את הקרינה, עשי ממוגרפיה באדיקות. נסי לחיות חיים בריאים ככל הניתן. תזונה, פעילות גופנית, רוגע נפשי. תתפללי לטוב ונסי בשם האלוהים להפסיק לפחד מהרע. אם יש משהו שאני מצטערת עליו אלו כל השנים הטובות שביזבזתי על חרדות איומות שפשוט הגשימו את עצמן. אם את זקוקה למנחה שילמד אותך להרפות מהחרדה, עשי זאת כבר אתמול. תזכרי שתמיד יכול להיות שתצליחי להתחמק מנבואות הזעם אבל אז את עלולה לגלות שכילית את שנותיך בחרדות שגם זה לא חיים מי יודע מה.

08/04/2009 | 16:49 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שם בדוי יקרה... אם קיבלת קרינה לאזורים שכללו את השדיים או חלק מהם, את צריכה להיות במעקב כל 6 חדשים על ידי כירורג שד או אונקולוג שד. הייתי ממליצה על ממוגרפיה ואולטרסאונד מדי שנה, ולאחרונה יצאה המלצה של ה NCCN לבצע MRI שדיים. חג שמח, מירב בן דוד

07/04/2009 | 09:25 | מאת: זוהר בדשא

ברצוני לשתף אתכן, בנות יקרות, בעובדה שמציקה לי. אני מהצפון והופנתי להמשך ברור ממצא לא ברור לביופסיה תחת MRI, בנוסף לממצא וודאי (DCIS) שהתגלה באותו השד, באותו הזמן. חיכיתי לתור כמעט שנה! כידוע, יש שני מקומות שעושים את זה: בהדסה ובתל-אביב באחד מבתי החולים. לא הסכמתי לחכות לתור ולתשובות. הנחתי את המערכת להמשיך בטיפולים כאילו אין ברור שזה אומר: למפקטומי, הקרנות וכל הכרוך בזאת. כשהיגיע תורי לעשות את הביופסיה, כעבור כעשרה חודשים, הגוש החשוד הלך לאיבוד ולא מצאו אותו. ולכן גם לא ביצעו את הביופסיה כפי שהיו אמורים לעשות. הבעיה היא, שכעבור חודש עברתי בדיקת MRI שיגרתית, במכון מור (כן, הקרון המגוחך שלהם),בחיפה, ושם, הפלא ופלא נמצאה האבדה. מצאו שוב את הגוש החשוד אחרי שבהדסה איבדו אותו. המצב איננו סימפטי, כי אם ייתברר בשלב מאוחר יותר שהגוש החשוד הוא אכן ממאיר, המערכת תצטרך לטפל בי פעמיים. כלומר שוב ניתוח והפעם יהיו גם כימו ומי יודע מה עוד. שלא לדבר על חוסר הוודאות שמלווה אותי מאז הגילוי. וזאת - במקום לוודא ולשלול את כל מה שצריך בפעם אחת. טוב, אלה שיקולים הכרוכים בכסף ואם המערכת רוצה להוציא עלי את הכסף פעמיים - שיבוסם להם. אותי - זה די מטריד.

07/04/2009 | 20:36 | מאת: אנה גולדברט

זוהר היקרה שלום, קראתי את הדברים מספר פעמים וניסתי להבין את הסיטואציה הלא פשוטה אותה את מתארת. האם בזמן שהרופאים התחילו את הטיפולים הם ידעו שקיים עוד ממצא שלא ברור מהו? בכל מקרה נשמע שבשנה האחרונה עברת התמודדויות לא פשוטות ותהפוכות לא קלות.אני באמת לא מבינה כיצד קורה דבר כזה ואני מקווה בכל ליבי שהממצא לא יצריך המשך טיפולים. אני מאוד אשמח אם תוכלי לפרט ולהסביר יותר על המצב וכמובן לעדכן אותו. כולנו איתך ומקוות לתוצאות מרגיעות. אנה

21/02/2010 | 15:05 | מאת: מירב

אנה שלום האם לבסוף טיפלו בך? אימי עוברת בדיוק את אותה הסיטואציה? התור מאוד ארוך ובנתיים היא צריכה לעבור ניתוח בשד שמאל ומכיון שאין עדין פיתרון ותור לצד ימין אנחנו בדילמה האם להמתין או לטפל בצד שמאל.

07/04/2009 | 08:20 | מאת: חיים יפים

אני בת 40. חליתי לפני שנה וחצי ועברתי ניתוח למפקטומי כימו הקרנות הרצפטין וכעת מקבלת לוקרין וטמוקסי. הגידול היה בגודל 2 ס"מ ללא נגיעה בבלוטות וללא גרורות. קולטנים חיוביים . לא נמצאתי נשאית. אימי נפטרה מסרטן השד בגיל 62. בביקור טחרון אצל הרופאה המליצה להוציא שחלות. מהי ההמלצה המקובלת? עברתי ניתוחים קיסריים האם אוכל לעבור את הניתוח בלפרוסקופיה? לאן בעצם אני פונה עכשיו? שיהיה לכולן חג שמח ושיביא החג איתו אביב של חדשות טובות והרבה כוח.

07/04/2009 | 20:45 | מאת: פרופ' אילן כהן

באם אינך נשאית של הגן אינני רואה מדוע עלייך להוציא את השחלות. מצד שני באם תעשי את הניתוח לא תצטרכי זרקיות לוקרין. יש סיכוי שיהיה ניתן להוציא השחלות עם לפרוסקופיה. אבל ניתן יהיה לדעת זאת בוודאות רק בזמן הניתוח. יש מספר טכניקות לכך כמו לפרוסקופיה פתוחה. אך את תצטרכי לחתום מ\ראש על הסכמתך לאפשרות של פתיחת בטן. יש כמבון צורך במנתח עם נסיון רב בסוג שה של ניתוחים. באם את רוצה עזרה את מוזמנת לפנות למרפאת נשים בבית חולים מאיר לפרופ' אילן כהן חג שמח ובהצלחה.

06/04/2009 | 22:56 | מאת: איזי

אני (גבר) 3 חודשים לאחר ניתוח למפקתומי. הוציאו גוש 2.5 ס"מ על 1.5 עם שוליים בין 0.6 ס"מ ל 1 ס"מ. אני מתלבט מאד אם לעשות הקרנות או לא. אני יודע שלפי הספר אני אמור לעשות. אבל יש לי הרגשה שהנזק יהיה גדול מהתועלת. מה דעתכם?

07/04/2009 | 13:18 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

איזי, שלום רב, אנו יודעים ממאמרים רבים על סרטן שד כי לקרינה אחרי כריתה חלקית של השד יש חשיבות עצומה בהורדת החזרה המקומית ובנוסף יש לה תפקיד בהורדת התמותה מסרטן שד. תכנון הטיפול מתבצע באמצעות CT, וכך נחסכת קרינה מאיברים בריאים, ויש מעט מאד תופעות לואי מקרינה לשד. אני ממליצה על קרינה... והכי- הייתי ממליצה שתתיעץ עם האונקולוג שלך לגבי החלטה כזו. חג שמח, מירב בןדוד

07/04/2009 | 16:38 | מאת: ס. טיפולי

כל זמן שהיה גידול פעיל ניתוח לא מספיק כי אי אפשר לדעת היכן השריש תאים מקרוסקופיים שעין הסיטי לא מבחינה, לכן כדאי לקבל כל מה שהרפואה יודעת להציע, בנוסף מה דעתך על שינוי תזונה,קראתי מחקרים שתזונה נכונה בעלת יכולת להפעיל את מערכת החיסונית לחסל בעצמה גידולים ועוד מזיקים

07/04/2009 | 19:01 | מאת: איזי

תודה להתיחסות. אני כמובן התיעצתי עם אונקולוג ולא אחד אלא שלושה. שניים אמרו מה שדר' מירב אמרה שזה מה שהספר אומר. אמרו שהקרנות משפרים את הסיכוי שלא יחזור גידול מקומי. משפר את הסיכוי אך לא מונע לגמרי. השלישי, אונקולוג מנהל מחלקת אונקולגיה, ראה את התיק שלי ואמר שהוא לא היה שולח אותי להקרנות בכלל. מבחינת שיפור ההישרדות אמרו לי שההבדל אולי 1%. כלומר ההקרנות אם בכלל אז ישפרו במידה מסוימת את הסיכוי שלא תיהיה חזרה מקומית בלבד. מצד שני, יש להקרנות השפעות. השפעות קצרות טווח וארוכות טווח. אחת ההשפעות היא היכולת של אזור השד להרפא אם יהיה צורך בניתוח נוסף שכן האזור המוקרן הוא מוכה וחלש למשך תקופה די ארוכה. אני בדילמה קשה.

06/04/2009 | 16:39 | מאת: אדוה

היי לכולן ובעיקר לבנות שכרגע עדיין בטיפולים, שנה שעברה בדיוק בזמן זה עדיין היתה לפני דרך ארוכה ולא פשוטה. ליל הסדר היה מאד קשה עבורי,פתאום כל ההגדה קבלה משמעיויות נוספות והעינים שלי נצצו מדמעות (ולא של שמחה ) במהלך הסדר. בנוסף בדיוק יום ההולדת שלי הוא בפסח-וזה כמובן היה מאד קשה לחגוג אותו- כל הזמן אמרתי לעצמי כמה אני מייחלת להיות כבר שנה אחרי,בסדר וביום הולדת של השנה. והנה אני כאן,9 חודשים אחרי הנתוח הגדול,ושנה אחרי הכימו. מרגישה מצויין,בשגרה מבורכת של עבודה,לימודים,עשייה משפחה וחברים. והמסע הזה שעברתי מרגיש כאלו היה מזמן...אבל כמובן שאני זוכרת היטב את כל התחושות והרגשות שחויתי -ולכן בנות יקרות מבינה ללבכן,ורוצה לחזק לעודד ולחבק אתכן-יש בהחלט מפרש לבן באופק,מאחלת לכולן-חג שמח,הרבה בריאות, עם הרבה אנרגיות של אור אדוה -וכן,ההודעה הזו מופיעה גם בפורם השכן ברשותכן...

07/04/2009 | 09:43 | מאת: זוהר בדשא

לאדווה היקרה ולכל הבנות כאן. חג שמח לכולכן. גם אני בזמן הזה בשנה שעברה, הייתי בין הניתוח לבין ההקרנות. את הבשורה שיש לי סרטן שד קבלתי חגיגית ביום ההולדת שלי. ממש מתנה. די ריחמתי על עצמי בזמן הזה לפני שנה. את עריכת הסדר הלבישו עלי, למרות שממש לא בא לי, הבת שלי היתה באמצע הריון קשה - עם שמירת הריון - והיא היתה עם צורך חזק וקשה להיות עם אמא שלה (אני!), בעלי חולה כרוני, שמידי פעם מעשיר את החוויות הבין אישיות ביננו על ידי איבוד הכרה ובכך גורם לגיבוש משפחתי - כך שהמחלה (שלי) נפלה כאן ממש על הבן אדם הלא נכון ולא בזמן הנכון. היום, שנה אחרי, החיים נראים הרבה יותר יפים ורגועים. יש לי נכד חמוד, בעלי ממשיך לעשות לנו מידי פעם גיבוש משפחתי ואני נמצאת במסע מרתק אל עצמי. עובדת כבר חצי שנה על הנושא באופן מאוד אינטנסיבי. (הספר: "הסרטן כנקודת מפנה" היה מאוד מאלף עבורי). כתבתי זאת כדי להביא לתשומת הלב מצבים שבהם האשה החולה - מטופלת בחולים אחרים במשפחתה. יש גם כאלה נשים, לצערי, ואני בינהן. המון בריאות ואהבה ממני לכולכן כאן. נ.ב. מידע זה דבר רב ערך שיש לאסוף אותו מכל מקור ומכל פורום אך בפורום הזה, כאן, יש ערך מוסף: יש גם אחווה.

היי לא שזה ממש עקרוני-אבל,מישהו בחר להשתמש בשמי בכל השרשור הזה,אז למען הסדר הטוב, כל הנושא הזה לא הובא על ידי. אני אגב מאד מעריכה את דר לאופר וחושבת שהיא עושה עבודה מצויינת בפורם שלה. אם הייתי מצטטת מישהו-הייתי מציינת שזה ציטוט. אז אם השימוש בשמי נעשה בתום לב-סבבה, ואם לא, ומשהו רצה שהדברים יובאו כאלו מפי-שיבושם לו. אדוה "האמיתית"

אדוה היקרה שלום, אכן את צודקת השם אדוה, לפחות אצלי מזוהה איתך. תודה שהפנית את תשומת ליבנו. בהזמנות זו אני רוצה לציין שוב שבעיני זה מבורך לשתף נשים אחרות בכל אינפורמציה שיש לכן. בברכה, אנה

05/04/2009 | 14:35 | מאת: יפית

שלום לכולם. בעלה של גיסתי חלה בסרטן במעי הגס ובנוסף לכך יש לו גרורות בריאות. הוא עדיין לא התחיל שום טיפול - כבר עבר חודש מאז שגילו. כל שבוע קובעים להם עוד שיחה עם עוד רופא פה ושם. אני בלחץ איום ורוצה לדעת האם ניתן לצאת מזה. בעיקרון הגוש הסרטני שיש לו במעי הוא בגודל 15 ס"מ. אני כל כך מפחדת עליו שאני כל היום רק קוראת על הסרטן. מאוד קשה לי לעקל ואני כל הזמן בחרדות ובבכי. אשמח לקבל כל תגובה...

05/04/2009 | 19:20 | מאת: אנה גולדברט

יפית היקרה שלום, ראשית אני מבינה את המצוקה שלך. לרוב אבחון מחלה אצל אדם קרוב שובר לנו את ההגנות ומעורר אצלנו תחושות קשות של חוסר אונים ופחד. אני משוכנעת שאת מאוד דואגת לבעלה של גיסתך ורוצה להבין טוב יותר את מצבו הרפואי. אולם פורום זה מוקדש לסרטן השד ולכן השאלות שנענות כאן קשורות לנושא זה. אני מציעה לך להפנות את שאלתך לפורום המתאים: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/images/maavaron.asp?forum=1273 בברכה ומקווה שירגיש טוב, אנה

05/04/2009 | 10:32 | מאת: נועמי

ב-29.03.09 שלחתי שאלה אל פיזיותרפיסט\ית, ועדיין לא קיבלתי תשובה. האם אין לכם פיזיותרפיסט באתר? בברכה, נועמי.

05/04/2009 | 19:24 | מאת: אנה גולדברט

נעומי היקרה שלום, יש לנו פיזיותרפיסטית באתר ושלחתי לה את שאלתך. אני מקווה שתקבלי מענה בהקדם. בברכה, אנה

05/04/2009 | 22:02 | מאת: איריס גביש

מתנצלת בשמי ובשם המערכת , נראה לי טכני.את התשובה רשמתי בהמשך העמוד כתשובה לפנייתך הראשונה איריס

הבנתי שקצב ההתחלקות נחשב מהגבוהים לכן דורג כסרטן אלים בעל קצב התפשטות מהיר, למזלי הכימוטרפיה הצליחה להביסו ולהקטינו (מ2 וחצי סמ"),ובמהלך הניתוח הלמפקטומי הוסרה שארית של 2 מ"מ ובלוטת לימפה אחת נגועה מתוך 16 שהוסרו, סרטן מסוג טריפל נגטיב המגביל את אפשרויות הטיפול, אשמח לדעת מה סיכויי חזרת המחלה לאור העובדה שמדובר בסרטן אלים grade 3?

06/04/2009 | 16:11 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לנילי שלום אין ספק שתגובה כמו שציינת היא סימן פרוגנוסטי טוב .ולמרות שגידול שהוא שלילי בכל הסמנים אינו נחשב כטוב הרי עצם העובדה שהיית תגובה כזו מראה שנבחרה כמוטרפיה מתאימה. (זה גם יתרון של מתן כמוטרפיה לפני ניתוח במצב שכזה) .עליך לקבל גם טיפול קרינתי ואני מקווה שעם טיפול זה תמנע חזרת המחלה בברכה

לאחר שנוכחתי בכישוריך ובחוכמתך הרבה , מתעודדת ומתחזקת מדברייך וניכנסת לחג אופטימית יותר, מאחלת: חג שמח והלואי שהפסח הזה נצא מהצרות והמיצרים האישיים לחרות אמיתית א מ ן...

04/04/2009 | 15:36 | מאת: ושוב חוזרים הבלגנים...

חבל שתמיד שיש משהו שקשור ברופאה מסוימת שעברה בכבר פורומים בשנים האחרונות - תמיד, אבל תמיד, יש משהו שמסתים או מתחיל ב"תביעה משפטית" זכויות... עוד מטעמים שכאלו. חבל שזה מבריח נשים שמתמודדות מהרצון לסייע לאחרות בעולם הוירטואלי. אז העתיקה, אז? לפחות הזכירה שזה מפורום אחר, אז מה כבר קרה? גי ! פירגון ועזרה הדדית רק מוסיפים בריאות.

05/04/2009 | 23:33 | מאת: רעות

זו אותה אחת שבתפקיד שוטר וכל הזמן מלשינה...לאנה, כמו תינוקת

03/04/2009 | 20:12 | מאת: אדווה

הי בנות ראיתי את זה באחד הפורומים ורציתי לשתף אותכן: מחקר טראנס-אירופי ענק שכלל מעקב על יותר מ 13.5 מיליוני חולים הראה שיותר ויותר חולי סרטן נחשבים כמי שהבריאו ממחלתם. המחקר התייחס גם למצב בארה"ב ולשוני באחוזי ה"ההבראה" בין ארצות שונות. החוקרים הדגישו (בין היתר) שגם בארה"ב וגם באירופה קיים שוני ניכר בהישרדות בין עניים לעשירים. אני פשוט מזועזעת שעדיין יש פערים בהישרות בין עשירים לעניים. זה נורא!!!!

03/04/2009 | 22:53 | מאת: לאדוה

"המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"! http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-2229-12331-26044044,00.html

03/04/2009 | 22:18 | מאת: לאדווה

לא מקובל להעתיק הודעה מפורום אחר, וחמור יותר אף לא לציין מהיכן הועתקה ההודעה.

04/04/2009 | 10:23 | מאת: גליה

מאיפה השטות הזו לא להעתיק. כאילו מי שפרסם את הדברים אחראי על המחקר שבוצעו. תפסיקו כבר להלל ולשבח סתם. זה דוחה ולא מחמיא לכן. תגידו תודה לאדוה שהביאה את הדברים ולא משנה מאיפה אני חושבת שהמערכת הרפואית בארץ שונה ממערכת רפואית בארה"ב שם הכל מבוסס על ביטוחים פרטיים. אולם בטוח שגם כאן יכולים לקרוא דברים כאלו. כל טוב ושבת שלום, גליה

04/04/2009 | 09:50 | מאת: לאנה

ההודעה הזאת מועתקת מלה במלה מפורום סרטן השד בynet. זו פגיעה אסורה בקניין הרוחני של הפורום ושל דר' לאופר שכתבה את ההודעה. העתקה כזו מצדיקה תביעה משפטית. נא למחוק.

04/04/2009 | 15:48 | מאת: אנה גולדברט

לום לכולן, אם את מדברת על חוקה, לפי מיטב ידיעתי אין פגיעה בשום חוק כאשר מעתיקים הודעות מפורום זה לאחר. אבל אני מזמינה אותך לבדוק את זה משפטית. מכיוון שראיתי שנשים רבות כבר דאגו לציין כי ההודעה נלקחה בפורום של ynet ונכתבה על ידי ד"ר לאופר שציינה ממצאי מחקר שנערך בארה"ב אני לא רואה שום סיבה למחוק את ההודעה. כפי שכתבתי פעמים רבות אין תחרות בין הפורומים. אנו לא מתחרים על מספר כניסות אלא לרוב נהוגים בשיתוף פעולה. פורום זה בנוי על רעיון של שיתוף ואחווה ומרבית הנשים שעושות שימוש בפורום זה שמחות לחלוק באינפורמציה שיש להן אחת עם שנייה. אני מבטיחה לכן שגם אם אני רואה הודעה בפורום אחר שאני חושבת שיכולה לעניין נשים ולתרום להן אני מבטיחה שאביא את זה לידיעתכן. למעשה כאשר עושים מחקרים רוצים שהציבור ידע לגבי ממצאיו ולאף אחד אין אינטרס לשמור את זה בסוד.כמובן שחשוב לציין מי פרסם את המאמר ומאיפה לקוחים הדברים על מנת לתת את הכבוד למי שחיבר את המחקר. שיהיה לכולן שבת שלום, אנה

09/04/2009 | 13:05 | מאת: למתחסדת

אין שום עניין קניין רוחני בפרסום מחקר כלשהו בפורום כלשהו. זהו מידע הפתוח לציבור הרחב ואם הוא חשוב אזי טוב שיופץ ככל הניתן.

03/04/2009 | 19:08 | מאת: שלומית

קיבלתי מייל מזעזע שאסור בכלל להשתמש בדאודרנטים. שזה מסרטן ומסוכן. רציתי לדעת האם זה נכון.

04/04/2009 | 14:54 | מאת: אנה גולדברט

שולמית היקרה שלום, אין קשר מוכח בין שימוש בדאודורנט לסרטן שד. זוהי "שמועת אינטרנט" שרצה כבר הרבה זמן ברשת. לפי הודעה של האגודה למלחמה בסרטן מיולי 2005, המסתמכת גם על ארגון הסרטן הלאומי האמריקני (NCI) ורשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA), "לא נמצא שום קשר בין שימוש באנטי-פרנספירנטים לבין סרטן השד... יתרה מזאת, מתוצאות מחקר שבחן קשר אפשרי זה, שפורסמו בסוף שנת 2002, עולה כי לא קיים סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד בקרב נשים שהשתמשו בדיאודורנטים או במונעי הזעה, ללא קשר להרגלי הסרת שיער שונים. מכאן נראה שאין כל בסיס לדאגה בנושא זה." "לגבי אלומיניום, המוזכר לעיתים בהקשר זה, ככל הידוע היום, יצור אלומיניום תעשייתי בלבד מהוה סביבה מסרטנת לאנשים המעורבים בתהליך עצמו, ואלומיניום אינו מהווה סכנה בריאותית לאנשים בריאים שאינם מעורבים בתהליך זה. כך, דאודורנטים כמו כל מוצר אחר המכיל אלומיניום, אינם מהווים סכנה. העדפת מוצרים אשר אינם מכילים אלומיניום היא בחירה של כל צרכן וצרכן, שאינה נתמכת בשיקול בריאותי בעל הוכחה ממשית." "...פאראבינים, הנמצאים במספר רב ומגוון של מוצרים קוסמטיים, יכולים, כך סוברים חלק מהמדענים, לחקות את פעילותו של ההורמון הנשי אסטרוגן, הידוע כגורם לסרטן השד. עם זאת, אין כל עדות מדעית המוכיחה יכולת זו המיוחסת לפאראבינים..." בברכה, אנה

03/04/2009 | 11:40 | מאת: יאוש

אובחנתי השבוע כסובלת מסרטן שד גרורתי. הגעתי למיון עם קשיי נשימה ויצאתי עם ההבנה שיש לי מים בראות, גוש בשד וגרורה בזנב הלבלב. אין לי עדיין תשובות של הביופסיה או מיפוי העצם אבל הפסקתי לקוות לטוב. אני מרגישה טוב לא מרגישה חולה אבל מתברר שאני כנראה סופנית. אם יש כאן מישהי במצב שלי או כאלה שמכירות נשים במצב שלי והצליחו לסייע להן, אני זקוקה לשמוע. תודה

03/04/2009 | 20:00 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אני מבינה שהמידע אותו את מתארת הינו חדש לחלוטין: הגעת למיון עם בעיות נשימה ואבחנת כסובלת מסרטן השד. ללא ספק עבר עלייך שבוע טראומטי ואני משוכנעת כי נשים רבות בפורום זה יכולות להבין את התחושות הקשות אותן את חווה ברגעים אלו. תהליך האבחון הינו תהליך קשה מאוד הכרוך בהמתנה לתוצאות של בדיקות והמעורר המון מתח, חוסר אונים ולעתים גם ייאוש. למעשה מדובר בתוקפה המורכבת ביותר במהלך ההתמודדות עם המחלה ולרוב הנשים מתארות כי הקרקע נשמטת להן מבין הרגליים והרגש האופייני ביותר של פחד גדול מאוד. לצד הקשיים הרבים בתקופה זו ניתן לעשות דברים שונים על מנת להקל ולו במעט את ההתמודדות עם התחושות הקשות. ראשית חשוב להתחיל לאסוף אינפורמציה ה רפואית רבה ככול הניתן. נשים שמגיעות לפגישות עם הרופא עם ידע רפואי ויודעות לשאול את השאלות הנכונות מדווחות על תחושות לחץ נמוכה יותר ביחס לאלו שאין להן אינפורמציה רפואית. בנוסף, בפורום זה תוכלי לגלות כי ישנן נשים רבות בפורום, בבית חולים וגם בקבוצות תמיכה של עמותת "אחת מתשע" שמתמודדות עם גרורות ויודעות היטב כיצד את מרגישה. בהקשר הרפואי חשוב לציין כי יועצים בפורום זה כתבו פעמים רבות כי התייחסות היום אל גרורות היא כמו התייחסות לכל מחלה כרונית. טיפולים שונים מאריכים מאוד את תוחלת החיים וגם מאפשרים לשמור על איכות החיים. רופאים ויועצים שונים כאן ישמחו להשיב על כל שאלה רפואית שתפני אליהם ברגע שיהיו לך ממצאי בדיקות. כמובן שכולנו כולנו כאן נשמח לעמוד לרשותך ולתת לך יד. אנו כאן איתך ונעשה כמיטב יכולתנו לעזור לך לעבור תקופה זו ביתר קלות. בברכה, אנה

04/04/2009 | 11:40 | מאת: ז'נט

שלום יקירתי, אני בת 35. מרגישה מצויין, מרגישה בריאה. מאובחנת עם גרורות בעצמות וכבד. עוד מעט מתחילה טיפול כימוטרפי. לגמרה מאמינה שאצליח (לפחות בכל מה שתלוי בי). מפחדת המון, אבל מאמינה. כן מכירה נשים שהצליחו והן נותנות לי תמיכה עצומה. דרך אגב, תראי לי אחד שהוא לא סופני. בסוף, כולם יהיו שם. רק שאנחנו לא ממהרות. אם תרצי, את מוזמנת להתקשר (שלחי אלי מייל ואשלח לך מספר הטלפון). בהצלחה ולא לוותר.

04/04/2009 | 15:13 | מאת: במצב דומה..

גם אני מאובחנת עם גרורה, אני צעירה, וחיה, עובדת ,תפקדת ופעילה ולא מרגישה חולה, למעט התרופות והטיפולים שנכון שהייתי מוכנה לוותר עליהם אבל בסופו של דבר הם משמרים המצב שלא יידרדר , ובסה"כ לא מפריעים לקיום חיי שגרה ומשפחה. מחזקת אותך . ואם את צריכה עזרה -רשמי מייל. בהצלחה לך !

03/04/2009 | 02:06 | מאת: מישהי

היי, אמא שלי חלתה לפני 9 שנים בסרטן שד, עברה ניתוח להסרת הגידול+טיפולים כימותרפים במשך כחצי שנה+הקרנות.יש לציין שהיא במעכב מאז, כל חצי שנה בדיקות אצל האונקולוג+בדיקות דם והכל. לפני חודש היא נפלה במקום עבודתה ושברה את היד עשתה צילום נשלחה למיפוי עצמות והאונקולוג החליט לתת לה כדורי בונפוס שזה לחיזוק העצמות, אבל ממה שקראתי באינטרנט זה בכלל תרופה לגרורות אז למה בדיוק מיועדת התרופה הזאת לחיזוק עצמות או גרורות? ויש מקום לדאגה?

04/04/2009 | 18:17 | מאת: לאנה

סליחה למה את לא עונה על השאלה שלי? את עונה לנשים פה ועל השאלה שלי לא מצאת לנכון לענות כאילו אני לא מבינה מה זה צריך להיות??

05/04/2009 | 19:22 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אני מצטערת שטרם קיבלת תשובה. שאלתך דורשת מענה רפואי ולכן לא עניתי לך. שלחתי את השאלה ליועץ מתאים ותקבלי תשובה במהרה. בברכה, אנה

05/04/2009 | 20:06 | מאת: מישהי

סליחה אם דיברתי קצת בתוקפנות פשוט זה נבע מלחץ הייתי מעט לחוצה ומצטערת אם הדברים יצאו מפרופורציה.. פשוט ראיתי שאת מגיבה לאחרות ולי לא בכל אופן תודה לך, וגם לרופאה הנחמדה שענתה על שאלתי. חג פסח שמח ובריאות לכולנו.

05/04/2009 | 19:51 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב בונפוס היא תרופה הפועלת לחיזוק העצמות בדומה לתרופות נגד אוסטיאופורוזיס. יש מחקרים המראים שתרופות ממשפחה זו פועלות גם לחיזוק העצמות בחולות המקבלות טיפול הורמונלי (הטיפול ההורמונלי יכול לגרום להאצת בריחת סידן) ואפילו להקטנת הסיכון לחזרת המחלה. בהצלחה

02/04/2009 | 21:42 | מאת: חברה דואגת

הי רציתי לשאול מה זה התרופה הרצפטין לחברתי שחולה לא הציאו אותה בכלל ואני שמעתי שהיא מאוד מועילה למה לה הרופא לא המליץ?

02/04/2009 | 21:55 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, הרצפטין לא ניתן לכל אחד מכיוון שלא לכל אחת הטיפול בו מתאים. הרצםטין ניתן לנשים שיש להן את החלבוןher2 באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי לקרוא בהרחבה על טיפול זו ולראות אם הוא מתאים לחברתך להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/info.asp?cat=16&in=7 בברכה, אנה

01/04/2009 | 22:20 | מאת: חיים יפים

אני בת 40. חליתי לפני שנה וחצי ועברתי ניתוח למפקטומי כימו הקרנות הרצפטין וכעת מקבלת לוקרין וטמוקסי. הגידול היה בגודל 2 ס"מ ללא נגיעה בבלוטות וללא גרורות. קולטנים חיוביים . לא נמצאתי נשאית. אימי נפטרה מסרטן השד בגיל 62. בביקור טחרון אצל הרופאה המליצה להוציא שחלות. מהי ההמלצה המקובלת? עברתי ניתוחים קיסריים האם אוכל לעבור את הניתוח בלפרוסקופיה? לאן בעצם אני פונה עכשיו? שיהיה לכולן חג שמח ושיביא החג איתו אביב של חדשות טובות והרבה כוח.

08/04/2009 | 16:45 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

יקרה, לא ברור לי מדוע את צריכה להסיר שחלות, אלא אם יש סיפור של סרטן שחלה במשפחה. אם את מחליטה להסיר שחלות, וכדאי ייעוץ של אונקולוג נוסף, אלא אם חסר איזה נתון בהסטוריה הרפואית שלך שאני מפספסת. אם הניתוח הומלץ כדי לתת לך מעכבי ארומטז בתום שנתיים של טמוקסיפן, אז לא חייבית ניתוח, אפשר זריקות פעם ב-3 חדשים. לאן את פונה? למחלקה גניקולוגית בבית החולים בו את מטופלת, עם הפנייה ברורה מהאונקולוגית על הצורך בניתוח. חג שמח, אופטימי ופורח! מירב בן דוד

09/04/2009 | 10:30 | מאת: פרופסור אילן כהן

באם את אינך נשאית של הגן אין צורך בכריתת השחלות כי הסיכון לסרטן השחלות אינו מוגבר בצורה משמעותית כי איננו תורשתי. מצד שני יתכן וישנם גנים שאיננו יודעין עדיין לזהות. מכל מקום ניתן לנסות כירתת השחלות בניתוח לפרוסקופיה אך צריך לדעת שעקב הניתוחים שעברת יתכן והוה צורך לבצע פתיחת הבטן. מכל מקום רצוי לבחור מנתח עם ניסיון כירורגי. אשמח לעזור לך באם תפני למרפאת המעקב הגניקולוגי אחר חולות סרטן השד בבית חולים מאיר. חג שמח פרופ' אילן כהן פרופ' אילן כהן

01/04/2009 | 20:49 | מאת: שיר

האם זומרה מחייבת בדיקת קריאטנין אחת לחודש?? אני מקבלת זומרה אחת לחודש ובהזלפה האחרונה נאמר לי שזה הפרוטוקול החדש. מיותר לציין שכל שמוש בוריד (שבקושי מתפקד) לא עוזר. האם זה אכן הפרוטוקול?? אחת לחודש?? אני הייתי מבצעת אחת לרבעון

03/04/2009 | 08:22 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שיר יקרה שלום רב, אכן כדאי לבדוק קריאטינין במהלך טיפול בזומרה, ולכל מכון יש את לוח הזמנים שלו. אבל- אין צורך לדקור אותך פעמיים! אפשר להכניס עירוי, לקחת דם ולשלוח- ולתת לך זומרה. בדיקת הקריאטינין תשמש למתן הבא של הזומרה. זה כמובן בתנאי שאין בעיות כיליתיות ושאת לא מקבלת במקביל טפול כימי שעלול לגרום לפגיעה כיליתית. בהצלחה, מירב בן דוד

01/04/2009 | 19:32 | מאת: גלי

אני נמצאת כ - 3 שנים לאחר סיום טיפול כימותרפי והקרנות עקב סרטן שד עם מעורבות של בלוטות לימפה. אני סובלת מתהליך פעיל של הצטלקויות פנימיות והיתקשויות בגלל ההקרנות. עיסוי לימפתי לשד עזר בהתחלה אבל כעת אין השפעה והתהליך נמשך. האם מישהי נתקלה בבעיה דומה ? האם יש אפשרויות טיפול נוספות ?

03/04/2009 | 08:25 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

גלי שלום, קשה מאד להבין למה את מתכוונת, ושל מי ההגדרה "צלקות רדיוגניות". אכן זהו תהליך שעלול לקרות, אבל היום הוא נדיר. האם יש לך שתל? אני מציעה שתפני לרופא קרינה במכון בו את מטופלת ותבקשי את בדיקתו. חג שמח, מירב

01/04/2009 | 15:24 | מאת: רות מ.

אני בת 50 שנה אחרי כריתת שד בעקבות גידול ממאיר. קיבלתי טיפולים בכימו, ועתה אני בהרצפטין. כל השנה יש כאבים בבית השחי. בתוצאות בדיקת אולטראסאונד שעשיתי היום נאמר כך: לא נראה ממצא בדופן החזה השמאלי. בבית השחי השמאלי - בלוטת לימפה בקוטר 5 מ"מ. בבדיקת השד הימני - מספר תהליכים עגולים, ומוגדרים היטב שקוטרם עד 7 מ"מ - ככל הנראה פיברואדנומות. לא נראו ממצאים נוספים. מה אני יכולה ללמוד בעקבות בדיקה זאת על מצבי? תודה רבה

03/04/2009 | 07:30 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

רות שלום, הבדיקה לפי מה שתיארת היא תקינה. אולטרסאונד אינו בדיקה מספקת להערכת שדיים, ויש צורך לבצע ממוגרפיה ולהשוותה לממוגרפיה קודמת. האם יש אפיון של הבלוטה בגודל 5 מ"מ? חג שמח, מירב בן דוד

03/04/2009 | 08:46 | מאת: רות מ.

תודה לד"ר מירב. לגבי שאלתך אם יש אפיון של הבלוטה, אציין כי בזמן בדיקת האולטראסונד אמרה לי הרופאה שיש בלוטה מוגדלת, וייתכן שזה שום דבר. יותר מזה אינני יודעת. כן אציין שעשיתי ממוגרפיה (על השד הימני) לפני כחודש ויצא תקין. בברכת חג שמח רות

01/04/2009 | 11:07 | מאת: רחלי

שלום שמי רחלי, גיליתי לפני כשבועים שיש לי גוש סרטני בשד, אני אחרי בדיקת פאט סי טי ומוכנה נפשית כבר לקבוע תור לניתוח לפתע פתאום מודיעים לי שאני צריכה לעשות עוד פעם אולטרסאונד ואולי שוב ביופסה למה? מה זה יכול להיות? עוד פעם מהתחלה, זה גם מתיש נפשית, כאילו החזירו אותי שלושה שבועות אחורה

04/04/2009 | 21:51 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך זה תמוה גם בעיני מענין לקבל את התשובה ההיסולוגית הראשונה לא ברור לי הענין שלך וחסרים לי פרטים להתיחס לשאלתך נקוה לבשורות טובות חג שמח דר זילברמן

31/03/2009 | 21:44 | מאת: גילי

האם חזיות שלוחצות על החזה עם פושאפ לא מסוכנות. האם זה שהחזה נמחץ לא יכול לגרום לסרטן?

01/04/2009 | 14:40 | מאת: אנה גולדברט

גילי היקרה שלום, שאלו שאלה זו מספר נשים בפורום והרופאים ענו כי חזיות לא גורמות לסרטן. בברכה, אנה

31/03/2009 | 19:32 | מאת: נילי

לפני 10 ימים הגעתי איליו מירושליים עברתי את הניתוח ובהצלחה, שפר עלי מזלי שנותחתי על ידי פרופסור שלמה שניבאום מבית חולים איכלוב כירוגיה א שהתברר כאדם בעל אישיותו מיוחדת ונעימה. ובעל ידי זהב צנוע ולא מתפאר ביכולתו, הקסים אותי בגישתו האישית, כשדיבר בגובה העיניים ,הרגשתי חשובה ושצרכי מטופלים ביסודיות. דבר שעזר מאוד למפלס החרדה במחלה מאיימת שכזו, כל בדיקה שהבאתי התיחס בכובד ראש ,ואם לא ניראה לו ביקש אינפורמציה נוספת מאנשי המקצוע שסביבו , שאומרים טוב שם טוב משמן טוב כניראה מתכוונים איליו במהלך הסרת הגוש דאג לסדר את הרקמות ומלא את הבור שנוצר כדי שלא יעוות את צורת השד, סיים בתפרים עדינים מחוטים ניספגים שאמורים למזער את הצלקת ביום שאחרי.. כשאומרים מאחרי כל גבר מצליח מסתתרת אשה,מתכוונים אל פנינה גבאי האחות לכן כשפגשתי בה הבנתי שמדובר באשה הגדולה מהחיים,כי במסירות ובאהבה דאגה לכל ,והיתה קשובה לכל מה שהעיק לי, (אפילו הציעה לי לשמור על הילד כביבי סיטר,בטח התבדחה ,אך מי יודע?) לאחר הניתוח בהיותי מאושפזת הגיעה מס פעמים אלי למחלקה ודרשה לשלומי, לפני השיחרור הביתה הגיעה שוב בליווית העו"ס ובסבלנות רבה הדריכה אותי כיצד להישמר ,ועוד טיפים חשובים, ללא ספק אישיות יוצאת דופן, כן ירבו כמותה

31/03/2009 | 23:38 | מאת: יהודית

גם ממני הרבה תודות לפנינה גבאי. על הסובלנות והמענה לכל בעיה ומחשבה מרגיעה ומסבירה ומצליחה להקל על המצוקה הנובעות ממחלה נוראית זו.

גם אני נותחתי אצלו, אדם מדהים

31/03/2009 | 18:41 | מאת: מ.מ.

אני מטופלת מספר חודשים וארמידק לקודם טומוקסי לפני כחודשים התחיל אצלי צריבה חזקה וגירוי משגע מהנרתיק אני מטופלת אצל רופא נשים והפסקתי לפני כשבוע לקחת את הארמידס. 1.האם יגרם לי נזק מאי לקחת הכדורים למספר שבועות . 2. האם רופא יכול להגיד לי האם שי קשר בין בפטריה והכדורים . אבקש תשובה מרופא, כמו כן האם משיהי מהמטופלות סבלה מדבר דומה . תודה לכולם והרבה בריאות

31/03/2009 | 21:42 | מאת: פרופ' אילן כהן

אין קשר בין פטריה וטיפול בארימידקס. לא היית צריכה להפסיק הטיפול. ללא ארימידקס אין לך הגנה נגד הסרטן.

01/04/2009 | 20:24 | מאת: מ.מ.

לפרופסור אילן כהן תודה רבה