פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

12/07/2008 | 09:29 | מאת: דנה

שלום רב, ראיתי כי לאחרונה יש שאלות רבות על הפמרה. לפני 4 שנים אובחנו אצלי גרורות בעצמות וזאת לאחר כריתה שבוצעה 12 שנים קודם לכן בהיותי בת 29. עם גילוי הגרורות התחלתי בטפול בפמרה והגרורות נסוגו נסיגה מלאה. כשנתיים לאחר התחלת הטפול בפמרה היו לי כאבים בפרקים וקושי במעבר מישיבה לעמידה כמו גם קשיון בוקר באופן שהיה לי קשה לרדת במדרגות בנוסף לכך היו אחת לשבוע מיגרנה קשה. יחד עם זאת המשכתי לתפקד כרגיל דהיינו לעבוד לטפל בבית וכו' והשתדלתי ללכת בערב ברגל ככל שיכולתי. לפני חודשיים המחלה התפרצה שוב ועברתי לטמוקספן. כשבוע אחרי שהפסקתי את הפמרה חשתי הקלה רצינית מבחינת הכאבים הרופאה שלי אמרה "אי אפשר לדעת אם הכאבים הם מהמחלה או מהתרופות". בסה"כ אפשר לחיות עם התרופה בסה"כ זאת תרופה טובה. יחד עם זאת אני מרגישה מצויין והינה עברו 4 שנים ואני בינתיים מסתדרת בלי כימו. מי שרוצה פרוט נוסף אשמח לתת אם תשלחו לי כתובת דאל"ק. שבת שלום

12/07/2008 | 13:27 | מאת: חגית

שלום דנה, שמי חגית בת 31 - לצערי גם לי זה התפשט לעצמות אני נוטלת טמוקסיפן , האם את משלבת ויטמנים או מטפלת ברפואה משלימה? לפי מיטב ידעתי נראה לי שגם אצלך רגיש להורמונים - רצפטוניים הורמונליים חיוביים בכל מקרה אשמח לשמוע ממך המשך שבת טובה, חגית

12/07/2008 | 23:00 | מאת: לילי

איזו אופטימיות את משדרת. תענוג היה לקרוא. אכן יש תקווה. הרבה בריאות ושבוע טוב.

12/07/2008 | 03:22 | מאת: נורה

ביום ראשון יש לי פגישה ראשונה עם אונקולוג מאז והתגלתה המחלה. איזה שאלות מומלצות לי לשאול אותו, יש לי סרטן השד עם בלוטות לימפה שלב 2 מתנדנד, וכבר כל הבדיקות מוכנות. הבנתי מהכירורג שאני אצתרך לעבור טיפולי כימו וכנראה גם הקרנות. אני צריכה עזרה בשאלות לרופא מניסיון אישי שלכם כמובן. תודה

12/07/2008 | 13:20 | מאת: עונה

שלום. ראשית החלמה מהירה ובריאות . אני מחלימה ולא רופאה. הנה כמה טיפים : רצוי להצטייד במחברת ועט ושם לרשום בכל פגישה שיש לך עם כל רופא את כל הפרטים : תאריך, פרטי המחלה- שלב המחלה, GRADE , סוג הגידול ,האם תלוי הורמונים או לא, הפרוטוקול המוצע לטיפול, כולל שם התרופה,מס' מחזורים, כמויות ומינונים מכל תרופה (כדי שתדעי מה עלייך לקבל - זה טוב גם בשביל הידיעה שלך וגם בשביל לבדוק שאכן את מקבלת מה שאת אמורה לקבל ולא יהיו טעויות חס וחלילה). אם יש דוח פתולוגיה בעקבות ביופסיה - רצוי שיהיה לך עותק. בכלל - כל תוצאת בדיקה תדאגי שיהיה לך עותקים ממנו ותתיקי בקלסר מסודר. כמו כן - רצוי מאוד לבוא לכל פגישה עם עוד מישהו ולא לבד. רצוי לרשום שאלות במחברת לפני כל פגישה . ובפגישה את התשובות של הרופא ליד השאלות. בהצלחה !

12/07/2008 | 13:49 | מאת: אנה גולדברט

נורה היקרה שלום, ראשית אני מסכימה איתך שחשוב לבוא מוכנים לפגישה עם האונקולוג ולדעת בדיוק איזה שאלות לשאול. יש נשים שמעדיפות ללכת עם אדם קרוב שיהיה אחראי לרשום את כל האינפורמציה המתקבלת. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם לשאלות שכדאי לשאול את הרופא. באמצע הפרק מתחיל החלק של פגישה עם אונקולוג. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/upload/sheelot.doc מקווה שהמידע יעזור, בברכה, אנה

11/07/2008 | 16:58 | מאת: רחל

האם אין אף אחת בפורום שלוקחת פמרה? אני שאלתי על תופעות וגם עוד מישהי שאלה וחוץ מתשובתה של אנה שהפנתה לפרק באחת מתשע אין שום תגובה. מאד הייתי רוצה לקרוא על תופעות לואי שנשים התנסו בהם ואולי אין תופעות? לי מהטמוקסי לא היו תופעות - אולי רק השמנה לפי מה שאני קוראת בפורום אך זה לא בטוח. אשמח לתגובות

11/07/2008 | 21:16 | מאת: לא מבינה

מי שנתן לך את התרופה לא הסביר לך על התופעות לוואי שיכולות לקרות? וגם את העלון שבקופסא לא קראת? וגם בפורומים השונים לא ראית על התופעות?

11/07/2008 | 22:30 | מאת: דבי

קיבלתי את הפמרה כעבור שנתיים וחצי מלקיחת הטמוקסי. כל אחת מגיבה אחרת לתרופה מסויימת. אצלי למשל, היו כאבי שרירים וכאבים בפרקי אצבעות הידיים, כאילו חולה כרונית בשפעת. אצל חברה שלי שגם היא נוטלת תרופה זו, אין שום תופעות לוואי והיא כבר שנה בתוך זה. כך, שזה מאוד אינדיבידואלי לכל אחת. את תדעי על עצמך כבר תוך כדי נטילת הכדור. ואם חלילה תרגישי לא טוב, תמיד יש משהו חלופי. שבת שלום.

11/07/2008 | 13:30 | מאת: ליהי

חברתי שואלת על גוש שהתגלה באולטרה סאונד וממוגרפיה 2 וחצי סמ נייד עם גבולות מעורבים ברורים ולא, כולל 2 בלוטות מוגדלות בבית השחי,מה הסיכויים שאינו סרטני, והוא שפיר מסוג פיברואדנומה? הגוש נימצא בחלק הפנימי העליון של השד רחוק מבלוטת הלימפה, הגוש התגלה לאחרונה,לפני שנה עקב בדיקות שיגרתיות הממוגרפיה היתה תקינה, אך צמח לו גוש לגודל שכזה בזמן קצר יחסית?

13/07/2008 | 11:45 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך לא ציינת מה גילה של חברתך בכל אופן צריך או לדגום את הגוש או אם גד'ל מהר כל כך פשוט להוציאו אנא פני לכירורג שד באיזור מגוריך לבדיקה וקביעת מועד לניתוח בברכה דר זילברמן אגב נוכחות של קשריות לימפה יכולות לרמוז על כך שהגוש אינו פיברואדנומה ויתכן שחשוד לתהליך בברכה דר זילברמן

11/07/2008 | 13:03 | מאת: מיקלה

הרופאה שלי אמרה שתרופת פרוורה גורמת לעליה במשקל. מישהי התנסתה? האם באמת משמינים משהו משהו ? והאם זה מקל על גלי חום? תודה!!

11/07/2008 | 14:28 | מאת: כן

אולי תשאלי ב NRG או ב YNET, כבר עצוב איך שאין לך מענה.

12/07/2008 | 21:38 | מאת: נאוה

מיקלה תראי תשובה שענו לי ב http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2230-12331,00.html אבל הבנתי מהרופאה שלי שציפרלקס צריך לקחת לפחות חודש בשביל לראות אם עוזר. בהצלחה מאחותך לצרה

15/07/2008 | 01:45 | מאת: מיקלה

תודה, אחותי... תולה תקוות גדולות בציפרלקס. נדמה לי שיש הטבה מזערית כבר (טפו טפו טפו... שלא נפתח פה לשטן...) אולי גם הויטמין E שהתחלתי לקחת עוזר טיפה. אמתין בציפיה אופטימית. בהצלחה גם לך!

11/07/2008 | 11:57 | מאת: נישה

לד"ר נועה בן ברוך שלום רב נהניתי מאד לשמוע אותך היום בערוץ 10 בנושא סרטן השד. יישר כוחך. אני בת 65, עברתי כריתה מלאה של 2 השדיים לפני 16 שנה, בגלל סרטן שד רב מוקדי, ותודה לאל אני מרגישה מצויין. בזמנו לא עשיתי בדיקה גנטית, הרופא לא המליץ לי במיוחד בגלל הרקע המשפחתי, במשפחתנו לא חלו בסרטן השד. יש לי אחות,2 בנים בוגרים, ו-2 נכדות, רציתי לברר האם כדאי לי לעשות היום בדיקה גנטית, עבור בני משפחתי? מי צריך לעשות אותה? אני, אחותי הבנים והנכדות? אודה לך על המלצתך בתודה ושבת שלום נישה

11/07/2008 | 14:31 | מאת: גן

ד"ר בן ברוך לא עונה כאן יותר, אבל ראיתי בYNET הרבה התייחסויות לשאלתך.

11/07/2008 | 16:19 | מאת: אנה גולדברט

נישה היקרה שלום, ד"ר בן ברוך עונה בפורום של NRG http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120 בברכה, אנה

11/07/2008 | 19:09 | מאת: נישה

תודה רבה לך אנה גולדברט על הפנייתך לאתר המתאים שבת שלום בת-עמי

11/07/2008 | 09:55 | מאת: ד. ל

אני ד לאחר ניתוח סרטן השד הוציאו לך הגידול הסרטני , גודל הגוש היה 3 מ"מ חודרני וכעת עליי לבצע הקרנות שאלתח היא האם לבצע הקרנות ב-10 ימים ברצף (טיפול אחד) שהינו חידוש טכנולוגי או לבצע הקרנות במהלך 5 שבועות רצופים כמי שנהוג כ-20 שנה אודה לך באם אוכל לקבל תשובתך למייל המופיע מעתה מאחר וזה מאד חשוב עבורי כדי שאוכל להחליט סופית מה עליי לעשות

12/07/2008 | 19:10 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

ד' יקרה, נראה כי היה לך גידול קטן ביותר. עדיין, כל תשובה שאתן מעל גבי הפורום היא רק המלצה כללית, כי אין לי מידע עלייך, על גילך, ועל מאפייני הגידול והאבחנה. עם זאת, בהתחשב בגודל הגידול הקטן, בהנחה כי הגבולות של הניתוח נקיים לגמרי, בהנחה כי התייעצת עם אונקולוג, וגילך מעל 35-40 שנה, ואין סיפור משפחתי של סרטן שד, אין מניעה ללכת על הטיפול הקצר. נקודות לבדיקה: השד שלך אינו קטן מאד, הגידול לא היה קרוב מאד לעור, אם היו הסתיידויות באבחנה הן הוסרו לחלוטין ובוצעה ממוגרפיה לאחר הניתוח, וקיבלת הסבר מלא על הפרוצדורה ועל מה שאנו יודעים עד היום, הרי שאין כל מניעה לכך- ובהצלחה!!! נראה כי הסבירו לך את המעקב הקצר יחסית שיש לנו, אך הוא היום כבר בסביבות 6-7 שנים, והתוצאות מצויינות! שמח לענות שוב אם תהיינה לך עוד שאלות. מירב בן דוד

10/07/2008 | 22:28 | מאת: ubul

שלום לכולם, אמא שלי חולת סרטן השד עם גרורה במוח, לאחר שהשתתפה בניסוי של הלפטיניב והקסלודה ותופעות הלוואי של הקסלודה היו קשות מנשוא. הרופאים החליטו אתמול לבצע רדיוכירורגיה בגרורה במוח. העלו לה את רמת הסטרואידים ל- 36מ"ג ביום (9+9 כדורים) ושבוע הבא היא תעבור את הפרוצדורה בתל השומר. מה הסכנות שכרוכות בטיפול? תופעות לוואי?... בבקשה מישהי שיכולה לתת לנו קצת טיפים לעבור את זה בקלות. עד עכשיו הכל היה כל כך קשה, ההקרנות (כוויות קשות) קסלודה (כל תופעת לוואי אפשרית) ובצקת שכל הזמן חוזרת....

12/07/2008 | 19:18 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

לום רב, שימי לב למשהו טוב- יש רק גרורה בודדת, וזו נקודת אור!!! תופעות הלוואי תלויות באזור במח בו נמצאת ההגרורה, ולכן איני יכולה לענות על כך. בסך הכל מדובר בטיפול בטוח מאד, עם מעט תופעות לוואי. כדאי לרדת במינון הסטרואידים מייד לאחר הטיפול, בתאום עם הרופא המקרין. בהצלחה!! מירב בן דוד

10/07/2008 | 21:27 | מאת: מיה

האם TOXOL פוגע בציפורניים?אם יש משהו לעשות ?

11/07/2008 | 10:44 | מאת: טקסול

אכן כן פוגע והזמן יגיד בהצלחה

11/07/2008 | 16:56 | מאת: אנה גולדברט

מיה היקרה שלום, לאחר מספר טיפולים בטקסול הציפורניים עלולות לשנות את צבען, אך תופעה זו חולפת לאחר מספר חדשים. בפורום זה התייחסו רבות לתופעה זו. תוכלי להיעזר במנוע החיפוש למציאת שאלות בנושא. בברכה, אנה

10/07/2008 | 19:11 | מאת: ליאת

שלום רב לאימי התגלה- small invasive duct carcinoma grade 2-3 בגודל של 0.3 סמ"ק, מה משמעות העניין ומה בדרך כלל הפרוצדורה הניתוחית והמשכה אשמח לתשובה

13/07/2008 | 12:59 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום לך נשמע שמדובר בגידול קטן עם סיכויי ריפוי מצויינים. היא קרוב לודאי תנותח ותעבור כריתה חלקית, טיפול נוסף יקבע ע"פ תוצאות הניתוח זאת תשובה כללית מאוד, לפרטים נוספים אנא דברו עם הרופא המטפל

10/07/2008 | 14:40 | מאת: דבי

אני לוקחת טמוקסיפן מזה שנה וחצי. שאלתי: כמה זמן יש לקחת והאם התרופה משמינה? האם כאשר מפסיקים לקחת אותה מרזים?

11/07/2008 | 13:04 | מאת: מיקלה

הי דבי, אז ככה: לקחתי כחודשיים טמוקספין. שמנתי קצת - כן. אבל אני בכלל לא בטוחה שבגלל התרופה הזו. כי הרגלי האכילה שלי השתנו בתוך תקופת הטיפולים לרעה... כי בזמן הבחילות, אכלתי דברים לא תמיד בריאים ומרזים, והרגל זה נשאר גם אחרי זה. לקחתי את עצמי בידיים, ואני עכשיו "במגמת ירידה"... יתירה מזאת: יש לי חבירה בעבודה שסיימה עכשיו שנתיים וחצי עם הטמוקסי,וכיוון שהרגישה שהמשקל מתחיל לעלות והיתה מודעת ל"שמועה" על עלייה במשקל, פשוט השגיחה היטב , ואפילו ירדה קצת יחסית למה שהיתה קודם. כך שהענין לא מחוץ לשליטתנו. תצליחי!

שלום פרופ' אהוד קליין. אני בחורה עם רקע ספינה ביפידה וכל המשתמע. לפני כשלוש שנים התחלתי מעקב אצל אונקולוג עקב גוש בשד. עד היום, לאחר מספר ממוגרפיות ואלוטרה סאונד שד, התגלתה רקמת שד = רקמת חיבור צפופה, ולא מעבר לכך. רופאים שמכירים אותי מגדירים זאת כ"שד של מתבגרת". אני בגיל 38 עוד מספר חודשים, לא נראה לי שאני בגיל "מתבגרת". מה שכן, היות ואני מטופלת בתרופות סטרודאליות, עברתי השתלה ויש לי גם סטומה, אז אולי זו הסיבה. בנוסף, רקמת חיבור צפופה ויש לי עוד גושים בחזה שהתגלו כשפירים. אני מרגישה טוב יחסית למצבי הבריאותי הכללי. כרגע אני ממתינה לתוצאות של ויטמין D 25 ואולטרה סאונד. אני במצב של חוסר אונים ואי וודאות מיזה שנים רבות. אין לי שאלה, מבקשת מאד לשמוע את דעתך בנושא. לא יודעת כיצד להתייחס לסיפור. חייבת לציין שאין רקע משפחתי כלל וכלל. תודה!!!!

15/07/2008 | 13:49 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, " רקמת שד של מתבגרת" - הכוונה לרקמת שד "צפופה" בעלת חדירות נמוכה לקרינת רנטגן ועל כן דיוק הממוגרפיה נמוך יותר. תופעה זו איננה מהווה גורם סיכון לסרטן השד. ניתן להתגבר על מגבלה זו ע"י ביצוע אולטרהסאונד שדיים או MRI .

10/07/2008 | 11:04 | מאת: טומית

שנתיים לאחר 2 ניתוחים והוצאת גוש. טיפולים כימותרפים והקרנות. אני חייה יום יום את המחלה וחוששת כל הזמן מחזרת המחלה בצורה זו או אחרת. קצת קרסתי אחרי המחלה כשחזרתי כביכול לשגרה. טופלתי בתרופות נוגדות דיכאון והלכתי לפסיכולוג של היחידה לסרטן השד בתל השומר שמאד עזר לי. לפני חדשיים בערך התגלתה לי מלנומה אינסיטיו ברגל. השוליים היו נגועים והייתי צריכה לעבור ניתוח הרחבה. תוצאות הביופסייה השנייה תקינות. בעקרון סיימתי עם הטיפול ברגל. (למרות שהייה לי סיבוך עם הפצע :זיהום נפיחות וכו') התחושה שהסרטן לא מרפה קיימת כל הזמן. למרות שהמלנומה מקומית. שוב חזר המתח עד שהתקבלו תוצאות 2 הביופסיות. שוב חזרתי לתקופת המחלה מלפני שנתייםו כאילו זה הייה רק אתמול. הייה קיים חשש שאולי הפעם זה חזר כסרטן העור. התחושה שהסרטן חלק ממך קיימת כל הזמן, והפחד מהבאות קיים כל הזמן. בעתיד עליי להיזהר משמש ולעקוב כל 3 חדשים כי אני מועדת לפורענות. כמובן ששלחתי את ילדיי להיבדק כי גם הם מועדים לפורענות כדברי הרופאים. הסרטן הוא חלק ממני כל הזמן גם כשהכל כביכול מאחור , אבל מי יודע מה יילד יום מה שמעודד אותי זה שאני נוסעת לארצות הברית לראות את הבן שלי שלומד שם ולא ראיתי אותו שנה. חבל שהייתי צריכה להתעסק עם הסרטן ערב נסיעתי. אני יודעת שהכל מאחוריי...

10/07/2008 | 20:48 | מאת: אנה גולדברט

טומית היקרה שלום, אין לי ספק שאת מתמודדת עם דברים לא פשוטים כלל והדבר מתסכל מאוד. באם שמת לב, בפורום זה כותבות נשים רבות שסיימו את הטיפולים לפני שנים וחזרו כביכול לחיי שגרה, אולם עדיין ממשיכות לכתוב בפורום זה ומקבלות כאן תמיכה רבה. אבחון המחלה הינו אירוע טראומטי שגורר בעקבותיו שלל של תופעות רגשיות קשות הדורשות לעתים התייחסות מקצועית. המחשבות שאת מתארת, הפחדים מפני חזרה והעבודה שהדבר ממשיך להטריד אותך הינם טבעיים לחלוטין אם מסתכלים על המחלה והטיפולים בה כטראומה מתמשכת. נשים רבות מספרות שהתחושה היא של גוף שבגד וזה מפחיד מכיוון ש"איך אפשר לדעת שהוא לא יבגוד שוב".אין ספק שמלנומה שאובחנה אצלך מעוררת מחשבות ופחדים דומים למה שחווית לפני שנתיים. כפי שכתבת, לעתים שיחות עם איש מקצוע עוזרים ומה שטוב בטיפולים רגשיים היא שבכל שלב אפשר לחזור ולקבל תגבור וחיזוק נוסף. אני באמת מאמינה כי בכל שלב בחיים אפשר להפיק דברים שונים מטיפול רגשי ובאם תרצי תוכלי לברר לגבי אפשרויות של טיפול בעמותת "אחת מתשע" בטל 036021717 כמובן שכולנו כאן איתך ומבינות היטב מה שאת מרגישה. אנה

13/07/2008 | 09:56 | מאת: טומית

אנה! תודה על המילים החמות והמעודדות. זה נותן תחושה טובה

בת 61. שנתיים אחרי הטיפולים (כימו והקרנות). לוקחת טמוקסי. האם מותר לצבוע את השיער ולבצע בו טיפול של תוספות כמו הלחמה/קשירה/הדבקה? תודה על תשובתך. אני

11/07/2008 | 16:12 | מאת: אנה גולדברט

אני היקרה שלום, ד"ר גיפס ענתה על שאלה דומה בפורום. אני מצרפת קישור לתשובתה: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xFT-220593,xFP-220734,m-Doctors,a-Forums.html לפי תשובה זו ותשובות רבות של יועצים בפורום זה ניתן להתחיל לצבוע את השיער בתקופת לאחר הטיפולים וגם אין בעיה עם תוספות למינהן. באם תבחרי לצבוע את שיערך אני מקווה שתהני. בברכה, אנה

09/07/2008 | 22:29 | מאת: סימי

אני עברתי 4 טיפולים של AC ו11 טיפולים של טקסול והרצפטין. הבוקר הופיע לי בצקת ברגליים--ליד הכרסול. האם מישהיא מכירה תופעה כזאת? אין לי כאבים במיוחד, רק קצת נימול באצבעות שהבנתי שזאת "דרישת שלום" מהטקסול. תודה

09/07/2008 | 23:06 | מאת: אני

סימי, "ברוכה הבאה למועדון..." אכן זו "דרישת שלום" - גם הבצקת וגם הנימול. נכון שכל גוף מגיב אחרת, אבל תתרגלי לעובדה שיקח הרבה זמן עד שיעבור, לפעמים מספר שנים. אני כ-3 שנים אחרי הטיפולים ועדיין יש לי קצת בצקת בקרסול וקצת נימול בכריות כפות הרגליים ובקצות אצבעות הידיים. אותו דבר אצל חברות שעברו אתי את הטיפולים. בכל זאת בשורה טובה: זה משתפר עם הזמן. אם עדיין לא יידעו אותך, ישנם תרגילי התעמלות להקלה על הבצקת ועל הנימול. ככל שאת יכולה, שבי עם רגל מורמת. זה עוזר המון. בקשר לתרגילים, תתייעצי עם הרופא שלך או עם העובדת הסוציאלית של בית החולים או עם האחות. הם יפנו אותך לאדם הנכון. במעון של האגודה למלחמה בסרטן בגבעתיים ישנה מורה-מתנדבת להתעמלות. היא ממש מומחית בעניינים האלה. אם את מהסביבה, פני אליה. צריך רק סבלנות, יקירתי. הכל עובר ועם הזמן החיים נראים יפים יותר. מאחלת לך בריאות שלמה. אני

09/07/2008 | 23:41 | מאת: סימי

תודה לעידוד. זה נראה לי שבכל היום שאני חלק מההרפתקאה הזאת צץ מהשהוא חדש. טוב לדעת שזה לא מהשהוא חריג או מדאיג. זה אחד הדברים הגדולים בפורום--העזרה והעידוד שאנחנו מציעים אחת לשניה! אברר בקשר לתרגילים. תודה שוב.

10/07/2008 | 19:06 | מאת: אק

אני חשבתי שמדובר בכמה חודשים. גם אני אחרי כימותרפיה עם נימול בכפות הידיים ורגליים ונפיחות בכפות הרגליים. זה פשוט כואב, קשה ללכת על זה. אני מרגישה ממש נכה. ואאת אומרת שנים? אני לא יודעת איך עומדים בזה? כי כרגע אני ממש מותשת ןכל יום שעובר אני מקווה שזה יירגע אבל לא רואים את האור. איך עוברים את זה? אני פשוט גמורה

10/07/2008 | 20:15 | מאת: מ

סימי שלום לך, לגבי הבצקות ברגליים הייתי מציעה לך לבקש מהאונקולוגית שלך להפנותך לבדיקת אקו לב על מנת לבדוק מה מצב תפקודו של הלב, בגלל ההרצפטין שאת מקבלת, אצלי זאת הייתה הסיבה לבצקות ברגליים מאוד חשוב מנסיון !!!!!!!! לגבי הנימול אני אחרי כמעט שנה אך חל שיפור קל ואני מאמינה עם הזמן הכל יחלוף. המון בריאות .

09/07/2008 | 20:33 | מאת: איריס

לחמותי (אישה בת 65 שעובדת) התגלה סרטן שד והיא צפויה לעבור ניתוח להוצאת הגוש (1.4 ס"מ) וטיפול בהקרנות. יתר הטיפול, אם בכלל, יקבע תוך כדי הניתוח ולאחר בחינת הגוש, השוליים והבלוטות. היא גרה בחיפה והוצע לה לקבל טיפול ניסיוני בבית חולים כרמל שבו ההקרנה (מרוכזת וממוקדת) מבוצעת תוך כדי הניתוח על האזור שממנו הוצע הגוש, דבר שעשוי לחסוך את הצורך בהקרנות שד מלא לאחר הניתוח. במידה שתבחר בחלופת הטיפול ה"רגיל" ההקרנות צפויות להמשך עד 7 שבועות. אנו מעוניינים להתכתב או לשוחח עם מטופלות שעברו טיפול הקרנות לאחר כריתה חלקית (הוצאת הגוש ושוליים) על מנת לשמוע על הטיפול ולהבין את המשמעויות על אורח החיים בתקופת ההקרנות ולאחריה. כמו-כן במידה ומישהי שמעה על הטיפול של הקרנה תוך כדי הניתוח (IORT) המבוצע בכרמל, נשמח לשמוע חוות דעת תודה רבה מראש איריס

09/07/2008 | 20:38 | מאת: אנה גולדברט

איריס שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם להתמודדות עם טיפולי קרינה. להלן הקישור לאתר העמותה: http://www.onein9.org.il/info.asp?cat=7&in=0 כמו כן, תוכלי ליצור קשר עם מתנדבות העמותה שעברו ולשוחח עם משהי שעברה טיפולי קרינה.להלן מספר הטל 1800363400 בנוסף שלחתי את שאלתך לגבי הקרנות בזמן הניתוח לאחד היועצים. בברכה והחלמה מהירה לחמתך, אנה

אנה, תודה רבה. האם יש לך לינק אחר שכן לא הצלחתי להכנס לזה ששלחת. תודה, איריס

10/07/2008 | 12:28 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

איריס שלום, הייתי שמחה לדעת מה הרצפטורים של אמא, וה HER2 שלה, כדי להיות יותר בטוחה במה שאני אומרת, אבל אני מניחה שמי שהמליץ על הקרינה התוך ניתוחית ידע מהם. אני חושבת שאין מניעה לבצע טיפול תוך ניתוחי לאמא, הרופאים והצוות הרפואי שמבצעים את הטיפול מאד מסורים ויודעים את עבודתם. שוב, הכל נאמר כאן בלי שבדקתי את אמא, ובלי שאני יודעת את כל סיפור הגילוי של המחלה. איריס, שיהיה בהצלחה! מירב בן דוד

ד"ר בן-דוד שלום, אני אברר את הפרטים. רציתי לדעת האם מבצעים טיפולים מסוג זה במקומות נוספים בארץ (קרינה תוך ניתוחית)? תודה איריס

09/07/2008 | 19:08 | מאת: עופרה

לחברתי התגלה גוש סרטני האם גוש ממאיר 2 וחצי סמ ו2 בלוטות לימפה מוגדלות מצריך כימותרפייה ,כריתה, ומה עוד...? האם זה ניקרא שלב 2? מה אחוזי ההחלמה? לאמיצים שיסכימו לענות על כל השאלה, תודה גדולה גדולה...

09/07/2008 | 20:02 | מאת: איליין

לעופרה שלום אז ככה מי ידע שלי גוש של 2,5סמ גם אם זה עם בלוטה מוגדלת זה בר טיפול לחלוטין .לגבי דרגה רק הבדיקה הפאטולוגית ו הרופא האונקולוג יכול להחליט.יש המון פאראמטרים עלפי זה קובעים דרגה .היא תיצטרך לעבור את כל הבירור +כריתה חלקית lumpectomy. יכול להיות ש גם הוצאת בלוטות על פי החלטת הכירורג .בנוסף כידאי ו קרוב לודאי תעבור טיפול כימו טראפי ו אולי רק הקרנות . שוב אני חוזרת ו אומרת רק הרופא יגיד ב ודאות מה . אני רק יכולה להרגיע אותך ש זה ניקרא ש היא תפסה את זה ב זמן והיא תהיה בריאה . הרבה הצלחה איליין. בכל זאת תקשי כאן באתר חוות דעת של רופא . יש גם חומר טוב מאד ברור בסעיף מידע .זה יאיר את עינכם בהרבה. איליין

09/07/2008 | 20:35 | מאת: אנה גולדברט

עופרה היקרה שלום, אני בהחלט מבינה את הרצון שלך לנסות להבין את מצבה הרפואי של חברתך ולנסות לסייע לה בתהליך איסוף המידע. על מנת לבנות תוכנית טיפולית יש צורך לקחת בחשבון הרבה מאוד פרמטרים שונים הקשורים לגיל, היסטוריה משפחתית, מספר בלוטות נגועות, רגישות להורמונים, her 2 ותוצאות של בדיקות נוספות שנערכו. במטרה לנסות לסייע בהבנה ראשונית צירפתי לך קישור לפרק המוקדש לאבחון המחלה: http://www.onein9.org.il/upload/diagnosis.doc באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרקים נוספים המוקדשים לאבחון וטיפול וכאשר יהיה בידייך אינפורמציה רלוונטית אשמח לשלוח את שאלתך לאחד היועצים. בברכה, אנה

09/07/2008 | 16:28 | מאת: יוליה

שלום. לפני בערך כשנה התחלתי לחוש כאבים עמומים בשדיים בעיקר בשמאלי, הלכתי לרופא נשים והוא הפנה אותי לרופא מומחה שיבדוק. הוא בדק אותי ואמר שהכל בסדר, למרות שמאז אני עדיין חשה מדי פעם כאבים רק בשד השמאלי, אני צריכה ללכת לבדיקה חוזרת או שזה כבר הפך להיות פסיכולוגי? כי אני חשה בכאבים בעיקר כשאני נזכרת בזה.

09/07/2008 | 20:04 | מאת: איליין

יוליה ....הפסיכולוג יחכה . לכי קודם להיבדק . תידרשי ברור מכיף בתיקוה ש הכל יהיה בסדר . ככה יהיה לך מה לספ%

09/07/2008 | 20:04 | מאת: איליין

יוליה ....הפסיכולוג יחכה . לכי קודם להיבדק . תידרשי ברור מכיף בתיקוה ש הכל יהיה בסדר . ככה יהיה לך מה לספר לפסיכולוג. בהצלחה איליין

09/07/2008 | 20:46 | מאת: אנה גולדברט

יוליה היקרה שלום, ראשית לא ציינת את גילך. כאמור כאבים בשד יכולים להיות קשורים לסיבות שונות אשר אינן קשורות לסרטן השד. עם זאת, חשוב מאוד להמשיך את הבדיקות התקופתיות אצל כירורג שד. באם עברה שנה מאז הבדיקה הקודמת אז מומלץ לקבוע תור חדש. לרוב ההמלצה אצל נשים בריאות מעל גיל עשרים ללא היסטוריה משפחתית הינה בדיקה שנתית אצל כירורג שד. בהצלחה, אנה

09/07/2008 | 14:22 | מאת: מ.

ברצוני לדעת מה הנורמה לבדיקת דם מרקרים (לסימני סרטן)בדיקה cea ובדיקה ca15-3.

10/07/2008 | 12:52 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלום, בכל מעבדה יש נורמה שונה, ולכן יש לבדוק את המרקרים לפי הנורמה במעבדה בה נלקחה. שימי לב, מרקרים יכולים להיות גבוהים גם במגוון סיבות שאינן קשורות לאונקולוגיה ורמה גבוהה לא בהכרח מעידה על מחלה ממאירה! בשיבא הנורמה היא: רמת CEA נורמלית בדם: micg/L 0.5-5 רמת CA 15.3 נורמלית בדם: 2-30 U/ml אשמח לענות לשאלה יותר ספציפית, מירב בן דוד

10/07/2008 | 17:47 | מאת: מ

תודה אבל לא כל כך הבנתי , התעוררה אצלי השאלה לאחר שראיתי שלפני שנה אם גילוי המחלה הcea היה 4 ולאחר כל הטיפולים עשיתי בדיקות דם באותה המעבדה התשובה היא 4.7 הרופא אמר לי שזה לא טוב ושלח אותי לבדיקות נוספות. באם עלי להבין שהסרטן התגבר אצלי בגוף והבדיקה ca-15.3 לפני שנה היה 35.2 והיום 32.8 אודה לך אם תוכלי להסביר לי האם בעיה בתוצאות .

21/09/2008 | 07:01 | מאת: יעל שילה

עשיתי בדיקת מרקרים היום ca15-3 ca 125 ו cea בטעות לקחתי קסנקס בבוקר חצי מילידרם האם זה יכול לשנות את התוצאה?

09/07/2008 | 13:39 | מאת: שיר

שלום.. בימים האחרונים התחיל לכאוב לי השד השמאלי כשאני שוכבת על הבטן או נוגעת בשד כדאי לראות מה הבעיה.. ורציתי לדעת מאיזה סיבות פחות או יותר זה יכול לנבוע.. כרגע אני לא בארץ, אני אחזור רק עוד 3 שבועות ולכן אני לא יכולה ללכת כרגע לרופא לכן רציתי להתייעץ איתכם כאן בפורום אני רוצה לציין שאני בת 25 אם זה חשוב.. תודה!!

10/07/2008 | 00:44 | מאת: שיר

12/07/2008 | 11:58 | מאת: אנה גולדברט

שיר היקרה שלום, כאבי שד (מסטלגיה mastalgia ) הם תופעה נפוצה ביותר בשדיים אותה חוות רוב הנשים בשלב כלשהו במהלך חייהן. כאבים בשד מיוחסים לארבע סיבות עיקריות : א.כאבים מחזוריים - כאבים הקשורים לשינויים הורמונליים בגיל הפוריות. הכאבים מורגשים במועד שבין הביוץ לדימום הווסת והם טבעיים לחלוטין. בתקופה זו השדיים כבדים ונפוחים ומאד רגישים. ב.כאבים מתמשכים או בהפסקות לא מחזוריות - מתואר לרוב כתחושת צריבה או התכווצות. ג.כאבים המתמקדים באזור מסוים בשד (פחות שכיח) והם לעתים תוצאה של מכה או פגיעה בשד, ביופסיה קודמת או ניתוח קודם. ד.כאבים כתוצאה מציסטות או גודש שלוחץ על רקמת השד. באופן כללי כל אישה מעל גיל עשרים חייבת לאמץ שגרת בדיקות הכוללת בדיקה תקופתית אצל כירורג מומחה שד במיוחד אישה שנמצאת בקבוצת סיכון. בברכה, אנה

09/07/2008 | 13:07 | מאת: ורד

התחלתי לקחת טמוקסיפן לפני שנה אחרי 6 קורסים של כימו ו35 הקרנות. לפני חודשיים לערך היה לי דימום וביופסיה של הרחם היתה תקינה. כבר שבועיים אני מאד מאד עייפה תחושה של תשישות לא מוסברת ולא מוצדקת למרות שאני לא ישנה לילה שלם לא הייתי כ"כ עייפה באמצע היום לפני כן. העייפות מלווה בתחושה של חולשה כללית וכאבים בגפיים ובבטן בשבועיים האחרונים אני מתקשה לתפקד בעבודה ובבית . מה דעתך? האם אלו תופעות לוואי של טמוקסי?

09/07/2008 | 13:49 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

ורד שלום, מכיון שאת לוקחת טמוקסיפן כבר שנה, קשה לשייך את העייפות החדשה שלך לתופעת לוואי שלו. הייתי מציעה שתפני לרופא המשפחה או לאונקולוג, לבדיקה גופנית, ואולי גם לבצע בדיקות דם לבדוק אנמיה, וכן בדיקות דם נוספות שיחשבו לקחת לאחר בדיקה גופנית. מאד יכול להיות שיש לך פשוט... וירוס! עצתי היא: קבעי היום תור לתחילת השבוע הבא, ואם אין שיפור עצמוני- פשוט גשי לרופא! בהצלחה, מירב בן דוד

09/07/2008 | 11:51 | מאת: מורן

שלום, אתמול הובחן אצל סבתי בת ה-70 סרטן בשד. היא הופנתה לבית החולים לבדיקה ועכשיו היא נשלחת שוב לקופת חולים לבדיקה מקיפה יותר לבדוק האם ההתפרצות היא רק שם . אשמח לקבל עצות מאיפה מתחילים, מה הלאה ? כל דבר יתקבל בברכה מורן

09/07/2008 | 20:52 | מאת: אנה גולדברט

מורן היקרה שלום, ראשית חשוב לציין כי אבחון המחלה אצל אדם קרוב מעורר הרבה פעמים תחושות קשות של בלבול, חוסר אונים ולעתים גם פחד. אחת הדרכים הטובות להתמודד עם תחושות אלו היא להתחיל לאסוף אינפורמציה בנושא, לשוחח עם נשים שהתמודדו עם המחלה ולחפש מקורות תמיכה. באתר של עמותת "אחת מתשע" קיימים פרקי מידע רבים המוקדשים לנושא. בהתחלה אני מציעה לך לקרוא את הפרק המוקדש לאבחון המחלה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/info.asp?cat=7&in=0 כולנו כאן ונשמח לעמוד לרשותך, אנה

12/07/2008 | 14:25 | מאת: מורן

אנה שלום , תודה על התגובה הנעימה. האתר בהחלט מסייע ואין ספק שבמקרה זה ידע זה כוח. הייתי מעוניינת לדעת האם אנו מחוייבים לטיפול בבית חולים בו הקופת חולים שולחת אותנו? סבתי אינה מעוניינת להמשך טיפול בבית החולים אליו נשלחה ע"י הכירוג שד שלה. האם קיימת האפשרות לבחור בית חולים לפי רופא ספצפי ורצון אישי ? באם זה אפשרי לבחור את בית החולים בו תעבור סבתי את הניתוח הטיפולים אשמח לדעת כיצד הדבר נעשה מבחינה בירוקרטית.

הייתי מעוניינת לדעת האם אנו מחוייבים לטיפול בבית חולים בו הקופת חולים שולחת אותנו? סבתי אינה מעוניינת להמשך טיפול בבית החולים אליו נשלחה ע"י הכירוג שד שלה. האם קיימת האפשרות לבחור בית חולים לפי רופא ספצפי ורצון אישי ? באם זה אפשרי לבחור את בית החולים בו תעבור סבתי את הניתוח הטיפולים אשמח לדעת כיצד הדבר נעשה מבחינה בירוקרטית. תודה

שלום לד"ר בן דוד ולבנות, במסגרת מלחמתי הנואשת בגלי החום (שאגב רק ה ח ר י פ ו בעקבות הארימידקס, ולכן שוב הפסקתי...) נאמר לי שיש תרופה בשם פ ר ו ו ר ה, שאם הבנתי נכון לוקחים אותה עם הטמוקסיפן, והיא מקלה קצת על גלי החום. לא שמעתי עד היום עליה. מהי התרופה הזו, והאם יש מישהי מהבנות שמשתמשת ועזר לה? תודה מראש ובריאות!

09/07/2008 | 10:44 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

מיקלה, פרוורה היא תרופה הורמונלית, ולא מומלצת כטיפול בנשים כמוך. יש דרכים להלחם בגלי החום, בדיקור סיני, ברפואה משלימה, ותרופות שונות, ולא כדאי להפסיק ארימידקס. מה אמר האונקולוג שלך? ולא להרים ידיים בשום אופן- אפשר להתגבר על גלי החום! קדימה, לקבוע תור דרך קופת חולים לדיקור סיני, וטובה שעה אחת קודם! בהצלחה!! מירב בן דוד

09/07/2008 | 11:15 | מאת: ניסיון

10/07/2008 | 09:46 | מאת: מיקלה

שלוום ד"ר מירב בן-דוד, ש ו ם ד ב ר לא עוזר לי... אני כבר בדיקור השביעי ו א י ן ש ו ם הטבה!! אני ממש נואשת. אקבל תשובה מהאונקולוגית שלי היום - בלי נדר. תודה על העידוד, אבל כנראה שאצלי הסיפור מטורף קצת...

08/07/2008 | 17:07 | מאת: חני

התאריך הכי קרוב שמסתדר לכירוג ולפלסטיקאי לעשות יחד את הניתוח כריתה, הוא עוד שבועיים. במשפחה חושבים שזה מטורף ושאני צריכה להחליף אחד מהם בכדי שהנתוח ייערך בימים הקרובים. עדין אין לי אונקולוג כי הכירוג אמר שכל עוד אין היסטולוגיה מהכריתה, אין מה ללכת לאונקולוג. אז אין לי עם מי להתייעץ בשאלת התזמון של הניתוח. איך זה היה אצלכן? כמה זמן עבר מאז ההחלטה על הניתוח עד לניתוח עצמו? כמה זמן שעובר מאבחנה לטיפול נחשב סביר? תודה בננות :)

08/07/2008 | 17:21 | מאת: אנה גולדברט

חני היקרה שלום, אני מקווה שנשות הפורום יוכלו לענות לך מניסיונן. באם תרצי שאשלח את שאלתך לאחד היועצים, אנא נסחי אותה מחדש עם כל המידע הרפואי. בברכה, אנה

08/07/2008 | 20:41 | מאת: חני

הסתידויות רבות מאד מפושטות בשד ימין שנראו בממוגרפיה נעשה למפקטומי : breast excision showing an extensive "zone" of DCIS with low grade AND high grade )comedo tipe) patterns- extending to every margin of the specimen/ MRI: גוש בעל מאפינים חשודים בשד ימין. 0.7*1 ס"מ. הוחלט ברוב קולות (שלושה כירוגים) על ניתוח כריתה המועד הקרוב ביותר הוא בעוד שבועיים. אני בבתהליך של אבחון כבר ארבעה חודשים, מאז פברואר שאז היה לי דימום בהנקה. האם יהיה נכון ללכת למומחה אחר ובלבד שיוקדם תור הניתוח? תודה

08/07/2008 | 17:40 | מאת: מירב

חד משמעי- ללכת לאונקולוג לפני ניתוח!!! אף כירורג לא יכול להחליט על כריתת שד לפני ביופסיה, ולא ברור מה בדיוק האבחנה. גשי לאונקולוג לייעוץ.

08/07/2008 | 17:57 | מאת: אדוה

היי חני, ראשית המתנה של שבועים לא תשנה-הסרטן לא ייהפוך מטרום סרטן לפושני בשבועיים-אז בהחלט ניתן להמתין. שנית אני חושבת שבכל זאת עלייך בהחלט להתייעץ עם אונקולוג כבר מעכשיו,אני אישית מעדיפה אונקולוגיות. אינני יודעת באיזה קופה את,בכל מקרה אוכל המליץ לך על דר רות לאופר,עונה בפורם של YNET היא מעודכנת,מיקצועית וחשוב לא פחות אנושית ונגישה.(מקבלת פרטי ומכבי) רופאה נוספת מומלצת דר בלה קאופמן מתל השומר.(פרטי מקבלת באסותא מרפאות חוץ,ובתל השומר-לא פרטי) שלא ילחיצו אותך מסביב,שיהיה בהצלחה,מחזיקה אצבעות

08/07/2008 | 20:31 | מאת: פגשתי את ד"ר קאופמן במסדרון

הכירוג שלי אמר לי שהוא התייעץ איתה בעניין שלי ושאחרי הניתוח הוא ממליץ לי לפגוש אותה ושבינתים אין טעם.

08/07/2008 | 19:06 | מאת: ז'נט

הי חני, האם את שלמה עם החלטה? האם את סומכת ב-100% על הכירורג? האם התיעצת עם כירורג נוסף או שזה הראשון שהגעת אליו? (הכירורג הראשון שראיתי הציע לי לעשות כריתה מלאה ולהוציא את כל הבלוטות בבית שחי ומייד. בסופו של דבר קיבלתי טיפול נאו-אג'ובנטי, כלומר כימותרפיה לפני הניתוח במטרה להקטין את הגידול, ועשיתי ניתוח לכירתה חלקית כך שהשד כמעט ולא נפגעה. בין האבחון לתחילת הטיפולים עבר חודש, ועוד הספקתי לעבור תהליך לשימור פריון). כעיקרון, מי שמוביל את הטיפול במחלת הסרטן זה אונקולוג, ולא כירורג.הניתוח זה רק "תחנה" בדרך להחלמה. עוד כמה ימים או אפילו שבועות לא ישנו שום דבר. העיקר שתהיי שלמה עם הטיפול שמוצע לך. ולמשפחה תגידי שהחיפזון מהשטן. בהצלחה והחלמה מהירה

08/07/2008 | 15:02 | מאת: גליה

שלום! אני בת 16 ומאז ומתמיד חשתי בשני גושים בשדי ולכן הבנתי שזהו מבנהו אך בזמן האחרון אני חשה בכאבים נוראיי'ם בשני שדיי אך בעיקר בשד שמאל אך רק בשד צד שמאל אני חשה גם בגוש בשד. אני חוששת נורא ואיני יודעת מה זה,(בזמן האחרון אני בדיכאון ובמצבי רוח לא טובים במיוחד בנוסף אני חשה עייפות וכבדות..) אני מאוד מודאגת ואין לי עם מי להיתייעץ מה עליי לעשות?

08/07/2008 | 17:36 | מאת: אנה גולדברט

גליה היקרה שלום, יכולות להיות סיבות שונות לכאבי שד אשר אינן קשורות כלל לסרטן כגון שינויים הורמונאליים שהגוף עובר. כמו כן, זה נדיר ביותר לסבול בגיל זה מסרטן השד, אולם כפי שאת בוודאי מבינה לעולם אי אפשר לצאת בהצהרות או לשלול משהו בלי לבדוק. לכן באם תרצי, תוכלי לגשת לבדיקה אצל רופא נשים שלך או רופא כירורג מומחה. את כותבת במזמן האחרון את חשה לא טוב מבחינה נפשית. לפעמים בזמנים בהם אנו עצובים, מודאגים או סתם מצוברחים אנו הופכים להיות יותר רגישים לתחושות גופניות ומתחילים לחשוב שיש לנו מחלות שונות. למרות שבקרב בני נוער רבים בגילך יש נטייה למצבי רוח, באם את חשה עצבות, עייפות וכבדות והדבר מפריע לתפקוד שלך אני מציעה לך לשתף אדם קרוב ובמקרה הצורך לפנות לעזרה. בברכה, אנה

08/07/2008 | 14:20 | מאת: כרמי

שלום לכולן מאז הביקורת האחרונה אצל האונקולוגית שלי, שדברה על להפסיק לי את הזרקות הלוקרין בעוד כחצי שנה ולנסות לחזור לנורמלי (ווסת). אני חושבת על הוצאת שחלות. הפחד המנקר בי יום יום ובמיוחד כל 3 חודשים שבהם אני עושה בדיקת אולטאסאונד לבדוק את מצב השחלות ורירית הרחם ( אני נוטלת כבר שנתיים וחצי טמוקסיפן). יש למשהו המלצה או גיניקולוג המתמחה באונקולוגיה בירושלים האונקולוגית שדלי לא חושבת שאני צריכה להסיר את השחלות כי אני צעירה בת 41 די נמאס לי להתעסק עם הזרקות בדיקות פחדים הצילו!!!

08/07/2008 | 17:41 | מאת: אנה גולדברט

כרמי היקרה שלום, באם תרצי להתייעץ עם יועת בפורום זה אנא הוסיפי פרטי מידע נוספים כגון היסטוריה משפחתית, האם ביצעת בדיקות גנטיות וכו'. בברכה, אנה

08/07/2008 | 18:21 | מאת: כרמי

אני בת 41 שנתיים וחצי לאחר כריתה מלאה וטיפולים כימותרפיים. בבדיקה גנטית אינני נשאית של הגנים. שמונה חודשים לאחר טיפולים בגיל 39.5 חזרה לי הווסת ומאז בדיוק שנתיים מהיום ב=8.7.08 התחלתי להזריק לוקרין שמנטרל את תפקוד השחלות. תופעות הלוואי קשות מאוד התחל בהשמנה הזעה יתר גלי חום איומים והרגשה נפשית קשה מאוד. אחת לשלושה חודשים צריך לבדוק רירית רחם ושחלות גם בשל הטמוקסיפן שאותו אני נוטלת מאז נובמבר 2005 ולא ניתן להחליפו בפמרה בשל נטילת הלוקרין. בביקורת האחרונה בחודש יוני דיברה איתי האונקולוגית על טיפול נוסף של חצי שנה בלוקרין שלאחריו נשקול להפסיק להזריקו. המטרה להחזיר לי את הווסת. נו אז מה עשינו כאן שהרי התפקוד הקודם שלפני שגיליתי שאני חולה הוא שהעלה לי את רמות האסטרוגן וגרם לסרטן להופיע. יש לי חשש רב מפני החזרת תפקוד ההורמונים שלי למתב ,תקין" שאצלי בעצם אינו תקין. הפחד מנקר לך כל הזמן בראש. ולומר לי שלהוציא שחלות יכניס את הגוף שלי למצב בלות קשה יותר מאשר בזמן הזרקת הלוקרין אינו מספק אותי. אני רוצה תשובה יותר ברורה ולכן אלך למומחה - אונקו גניקולוג רציתי רק חיזוקים מהבנות שעוברות את כל החרא הזה כמוני ונלחמות יום יום בתחושות הרעות. אינני חושבת שאני מבקשת ממשהו רשות לעשות זאת אני אעשה זאת ויהי מה ואף אחד לא יחליט בשבילי מה נכון ומה לא, הכי נחמד שבעלך אומר לך שאיזה שטויות יש לך בראש.....אמרתי לו שאני לא שואלת אותו אני מודיעה לו. רק מישהי שעברה את זה כמוני ואומרת שאני מדברת שטויות אז...לה אני אשמח להקשיב, לשמוע מה יש לה לומר אז.... תודה

08/07/2008 | 12:46 | מאת: גאיה

ד"ר שלום! אחותי חלתה בסרטן השד כשהייתה בת 45 עברה כריתה מאז עברו 5 שנים. אנו האחיות נבדקנו גם ממוגרפיה ואולטראסאונד לי ולאחותי התגלה גוש בביופסיה התברר כלא ממאיר. אני במעקב של ממו ואולטרה אחת לשנה כיום אני בת 40 הרופא ממליץ לי לעשות בדיקה גנטית המוצא שלי הוא פרסי אני מעוניינת לדעת היכן עושים בדיקה זו האם היא אפקטיוית בשביל המוצא שלי (הבנתי שרוב הידע הוא על מוצא אשכנז) וכמה עולה בדיקה זו אני מתגוררת בירושלים . בברכה גאיה

ד"ר שלום! אחותי חלתה בסרטן השד כשהייתה בת 45 עברה כריתה מאז עברו 5 שנים. אנו האחיות נבדקנו גם ממוגרפיה ואולטראסאונד לי ולאחותי התגלה גוש בביופסיה התברר כלא ממאיר. אני במעקב של ממו ואולטרה אחת לשנה כיום אני בת 40 הרופא ממליץ לי לעשות בדיקה גנטית המוצא שלי הוא פרסי אני מעוניינת לדעת היכן עושים בדיקה זו האם היא אפקטיוית בשביל המוצא שלי (הבנתי שרוב הידע הוא על מוצא אשכנז) וכמה עולה בדיקה זו אני מתגוררת בירושלים . בברכה גאיה בבקשה תתיחסו אלי.

זה לא אישי. נסי לשאול ב http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120 http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2230-12331,00.html

11/07/2008 | 18:48 | מאת: שרית

בכל הקופות יש יעוץ גנטי וגם בבתי חולים. בקשי הפניה מרופא המשפחה או מהכירורג או מהגניקולוג.

12/07/2008 | 12:01 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום גאיה בעקרון הבדיקה הגנטית היא במימון קופת החולים ומתבצעת ברוב בתי החולים. אכן, הסיכוי למצוא מוטציה באנשים ממוצא פרסי נמוך מאד. בכל מקרה לדעתי כדאי קודם לבדוק את האחות שחלתה ורק במידה ונמצאה אצלה מוטציה - לבדוק את האחיות הבריאות. בהצלחה

08/07/2008 | 00:05 | מאת: נעמה

שלום, אני בת 26, לפני 8 שנים נמצאו לי בשד השמאלי 2 ציסטות שהסבירו לי שהם כתוצאה משימוש בגלולות (משתמשת בגלולות מגיל 16) ושהן גדלות ומתכווצות לפי המחזור. ואמרו שאין סיבה לדאגה. לפני כחודשיים שמתי לב שהשד השמאלי גדל, ובכלל הוא קשה וכואב. בהתחלה חשבתי שאולי זה בגלל המחזור, אבל גם לאחריו אין שינוי בתחושה. האם שינוי בגודל (בלי עיוות בצורה החיצונית) הוא סימן של סרטן שד (לסבתי היה סרטן השד בגיל מבוגר) ? והאם הציסטות הללו עשויות להפוך לסרטניות עם הזמן? אילו בדיקות מומלץ לבצע? תודה

10/07/2008 | 10:29 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

נעמה שלום ציסטות הינן רקמה מלאת נוזל ציסטה פשוטה כלומר ציסטות שכאלו אינן הופכות לסרטן .ציסטה מסובכת הינה ציסטה עם תוכן מוצק בתוכה ובה יתכן שינוי . בדיקת ההדמיה הטובה לאבחן ביניהן היא בדיקת אולטראסאונד שזו גם הבדיקה שאני ממליץ לך לעבור .לגודל ציסטה בלבד אין משמעות אלא לתוכנהץ בברכה

07/07/2008 | 20:01 | מאת: שרית

בת 56 לפני כחודש וחצי עברה שני ניתוחים (הסרת גידול בשלב התחלתי וניקוי מתאים). התפתחה בצקת שנשאבה פעם אחת. האם יש מה לעשות מעבר לשאיבה?? מה יכול לעזור לריפוי הבצקת. תשובתכם אודה.

08/07/2008 | 11:40 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, לפי התאור הקצר אני מבין שבוצע גם ניתוח להוצאת בלוטות בבית השחי. השאיבה אשר בוצעה היא כנראה של נוזל לימפה אשר יכול להצטבר לאחר ניתוחי בית השחי. מצב זה איננו " בצקת". הבצקת המופיעה לעיתים אחרי כריתת בלוטות בית השחי מאופינת ע"י נפיחות של כל הזרוע והאמה באותו צד .הסיבה לבצקת היא הפרעה בניקוז הלימפטי . היא איננה ניתנת ל"שאיבה". מטפלים בה ע"י תרגילי פיזיוטרפיה מיוחדים " לסחיטת" הגפה.

08/07/2008 | 12:22 | מאת: שרית

לא הוצאה הבלוטה מבית השחי, הבצקת היא בשד, מה ניתן לעשות? ותודה על התגובה.

07/07/2008 | 17:17 | מאת: רחל

שלום רב קיבלתי פמרה לאחר טיפול בטמוקסי קראתי את האלון של התרופה וממש נחרדתי מכמות ומסוגי תופעות הלואי שיכולים להיות אשמח לשמוע מנסיונכם לגבי תופעות הלואי. מהטמוקסי לא היו לי תופעות

07/07/2008 | 20:40 | מאת: אנה גולדברט

רחל היקרה שלום, באם תקראי כל אלון של כל תרופה תגלי המון תופעות לוואי אפשריות (אפילו בתרופות נגד כאב ראש). כל אישה מגיבה לטיפולים תרופתיים בצורה שונה ולכן קשה מאוד לנחש מאילו תופעות תסבול כל אחת. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לפמרה. בפרק זה התייחסות לתופעות לוואי אפשרייות ודרכי התמודדות עם תופעות הלוואי השונות. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/upload/femara.doc בברכה, אנה

07/07/2008 | 13:34 | מאת: סימה

היום שמעתי שיש זריקה שעולה 5000 בערך שמזריקים לאחר כימוטראפיה וזה עוזר שלא תהיה תופעות מכימוטראפיה על מה מדובר?

07/07/2008 | 15:06 | מאת: ז'נט

הי, את כנראה מתכוונת לזריקה שנקראת ניולסטים neulastim. הזריקה ניתנת למחרת הטיפולים שגורמים לירידה בכדוריות דם לבנות, כמו במקרה של אדריומיסין-ציטוקסן, כאשר הטיפול הוא פעם בשבועיים. במידה והטיפול הוא פעם בשלושה שבועות אין צורך בזריקה, כי הגוף מספיק "להתייצב" בין טיפול לטיפול. הזריקה לא מונעת תופעת לוואי של הכימו ובעלת תופעות לוואי משל עצמה (כאבים בעצמות). מי שקובע האם הזריקה נחוצה זה, כמובן, האונקולוג. בהצלחה.

07/07/2008 | 15:27 | מאת: שרון

שלום סימה, צודקת ז'נט זוהי ככל הנראה הנאולסטים. אני קיבלתי 4 כאלו 24 שעות לאחר שסיימתי את הכימו' (פעם בשבועיים). אין לי מושג מה היה לולא הייתי מקבלת אותה אך איתה היו לי תוצאות יפות של הכדוריות. לי לא היו שום תופעות לוואי ממנה! בהצלחה! שרון

07/07/2008 | 15:56 | מאת: my

סימה שלום לך, כפי שהוסבר לך הזריקה שעליה מדובר "ניאולסטים" קבלתי אותה כל שלושה שבועות לאחר 24 שעות של כל טיפול, התופעות הן לא קלות, בכל מקרה הרופא שלך צריך להמליץ לפי הטיפול שאת אמורה לקבל והזריקה כיום היא נכללת בסל הבריאות. המון בריאות !!!

07/07/2008 | 18:17 | מאת: חיים יפים

אני טופלתי בכימוטרפיה כל שלושה שבועות וקיבלתי את הזריקה ביום החמישי והשמיני לאחר הטיפול. האונקולוגית שלי המליצה עליה כי יש לי ילדים קטנים והעלאת הספירה עוזרת גם להתמודד עם הדבקה במחלות. באמת הייתי בריאה לחלוטין כל תקופת הכימו. היתה מעט תחושת שפעת- כאבי עצמות ועייפות ביום הזריקה לא נורא. הכל במימון הקופה. מומלץ - בהצלחה.

שלום בנות, אני עדיין סובלת מגלי חום מטורפים!! דיקור פרטי ודרך קופ"ח לא עוזר לי כלל. מישהי עברה דיקור אצל ד"ר לי באיזור המרכז או אצל ד"ר קאופמן בירושליים וזה עזר לה? האם יש לכן המלצה על מישהו מצוין אחר שעוזר באיזור הצפון? אנא ספרו לי כי אני ממש נואשת... תודה ובריאות לכולנו.

היי אני הייתי אצל ד"ר לי מרמת אביב והיא עזרה לי עם גלי החום ובכלל בהצלחה

תודה בינת. בינתיים קבלתי גם המלצה על מישהו מהצפון. אשקול מה יותר נוח וגם כמובן חשובה לי המלצתך.

08/07/2008 | 08:00 | מאת: אדוה

היי ממליצה מאד על נדב שרייבויים-מטפל גם בדוידוף בבילנסון,במרכז האינטגרטיבי. מדר לי אני מסוייגת מאד,לפני נדב הייתי אצלה-נתנה תחושה שאת כספומט עבורה,לא זכרה אף פעם מי אני ומה פירטי המקרה שלי- לא מצפה שתזכור בעל פה,אבל לא היה לה שום רישום אותו פותחים כשהמטופל מגיע. אם את רוצה נייד שלו,כיתבי לי למייל[email protected]

08/07/2008 | 21:38 | מאת: מיקלה

אדוה, תודה. כתבתי לך גם למייל הפרטי.

06/07/2008 | 21:45 | מאת: מיה

מה מומלץ לאכול לחולות ? האם מותר לאכול הרבה פירות למרות הסוכר הגבוהה ? האם סוכר לוז זה בריא?

07/07/2008 | 17:32 | מאת: מידע

לעיונך http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=15670

07/07/2008 | 20:42 | מאת: לדליה ודודו

דודו ודליה אולי דייייי עם השטויות שלכם.

07/07/2008 | 19:16 | מאת: ז'נט

מיה יקרה, נושא התזונה הוא מאוד אינדיוידואלי. מה שמתאים לאחת, לא טוב לשניה. ויש המון גישות- רפואה סינית, תזונה מקרוביוטית, מזון אורגני - אין סוף. אם תרצי להתעמק בנושא - יש גם ספרות מתאימה או פשוט תוכלי לבחור תזונאי / מטפל שילווה אותך (אם תרצי אוכל להמליץ לך). דבר אחד בטוח וטוב לכולם - זה מיץ ירק (סלק, גזר וסלרי). מה שחשוב זה כמובן להשתדל לאכול אוכל בריא וכזה שישמור על כוחותיך. המון בריאות

11/07/2008 | 11:31 | מאת: VEL123

לגבי סוכר, תמיד תמיד טוב לא להרבות בסוכר. הגוף שלנו לא זקוק ליותר מדיי סוכרים וודאי וודאי כאשר הוא מתמודד עם מחלת הסרטן וההחלמה ממנה. סוכר תורם לתהליכים ניווניים ודלקתיים בגוף. לא מומלץ. לא הייתי הולכת לכיוון של ממתיקים מלאכותיים, מאחר וגם חומרים אלה אינם טבעיים ונכונים לגוף. יש אנשים שלא מגיבים אליהם טוב. הנכון יהיה לצמצם את צריכת הסוכר ולהתמקד בפחמימות מורכבות (קמחים מלאים למיניהם) ובמעט פירות. בהחלט יש מקום ליעוץ תזונתי הספציפי לכל אדם ולמצבו. שיהיה בהצלחה!

פתאום הופיע הגוש קשה בגודל 3 סמ שבולט עם כל תזוזה ואף מכאיב, מיששתי א בלוטות הלימפה גם שם ישנה בלוטה מוגדלת ניגשתי לרופא שאישר והיפנה בעוד כשבוע לממוגרפייה,האם יש קשר בין הורמונים הללו להקפצת הגוש לגודל הזה? לפני שנה נאלצתי לעבור ממוגרפיה וכירוג שאישרו שאנני נושאת את המחלה,ורק אז לקחתי את האקטיבל, וגם במינון נמוך של יום כן יום לא, לפני כשנה הופיע דימום לאחר שהפסקתי , ואילו עכשו כבר שבועיים אחרי אן כלום, ורק כאבי בטן כאילו שזה עומד לבוא .. והשדיים מתוחים כמו לפני מחזור... אשמח אם יש איזו דיעה או מסקנה בנושא מה שבטוח שהורמונים לגיל המעבר כבר לא בבית סיפרי...

06/07/2008 | 21:44 | מאת: פרופ' אילן כהן

לא הבנתי את השאלה ????

למרות שעברתי בדיקת ממוגרפיה תקינה לפני שנה וחודש ובדיקת כירוג רופא ,ונאמר שהכל תקין,לאחר תקופה קצרה יחסית של לקיחת אקטיבל לגיל המעבר, שכולל אסטרוגן ןפרוגסטרון ברמה נמוכה והפסקת לקיחת ההורמונים לאחר שבועיים ,הופיע הגוש הגדול הזה כאילו משום מקום,מעל 3 סמ( וגם בבית השחי ישנה בליטה {הלימפה, למה הוא הופיע בכזה גודל?לפני שנה המומוגרפיה היתה תקינה ,יכול להיות שתוך שנה יצמח לכזה גודל? מקווה שהפעם אני מובנת....תודה על ההשתדלות

ליאן היקרה שלום, אני מבינה שכגרע הכירורג אבחן גוש בשד ושלח אותך לבדיקות לבירור. כפי שנאמר פעמים רבות בפורום זה מרבית הגושים (90%) המתגלים בשד הינם גושים שפירים ולכן אינם מסוכנים. קשה מאוד להעסוק בהשערות ובלתי אפשרי לדעת רק על סמך תיאור באיזה סוג גוש מדובר. חשוב להמשיך לעשות את הבירור. בתקווה לתוצאות מרגיעות, אנה

06/07/2008 | 15:46 | מאת: יעקב

אשתי אובחנה כחולת סרטן השד גרורתי ומטופלת הורמונלית ע"י כדורים ורציתי לקחת אותה ליום פינוק כולל מסגים וכד' . רציתי את עזרתכם האם זה אפשרי ולא יפגע בה ואני אוכל לקחת אותה ליום פינוק

06/07/2008 | 17:47 | מאת: ליעקב

היי אינני רופאה כי אם חולה מבריאה שעשתה טיפולי פינוק לאחר אישור הרופאה האונקולוגית. ניתן לעשות עיסויי "קצוות" כלומר,כפות ידים,רגליים וראש. ברגלים רפלקסולוגיה-לא חזקה . כל הכבוד לך על הפירגון לאשתך-אשרייה בהנאה ובבריאות אדוה

06/07/2008 | 17:47 | מאת: ליעקב

היי אינני רופאה כי אם חולה מבריאה שעשתה טיפולי פינוק לאחר אישור הרופאה האונקולוגית. ניתן לעשות עיסויי "קצוות" כלומר,כפות ידים,רגליים וראש. ברגלים רפלקסולוגיה-לא חזקה . כל הכבוד לך על הפירגון לאשתך-אשרייה בהנאה ובבריאות אדוה

06/07/2008 | 22:02 | מאת: איריס גביש

צאו ותהנו. כל עוד לא מדובר בעומסים קיצוניים (חום קיצוני, מסאג עמוק או חזק וכו') לא עולה בדעתי בעיה, אלא להפך לשרותך איריס

06/07/2008 | 11:04 | מאת: אורנה

שלום, אני לאחר החלמה מסרטן השד. בעבודתי מכונת הצילום ממוקמת סמוך אלי. רציתי לדעת האם יש סכנה של קרינה כלשהי ? תודה

08/07/2008 | 11:43 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, יש לפנות למומחה למכונות צילום.

06/07/2008 | 10:38 | מאת: חני

למי שלא מעודכנת אני בת 25 מאובחנת עם dcis אחרי למפקטומי בגלל הסתידויות מפושטות מאד, מועמדת לכריתה מלאה של שד ימין. בmri שנערך בכדי לוודא את בריאותו של שד שמאל, נמצא גוש בעל מאפינים חשודים בשד ימין ברביע תחתון פנימי שליש אחורי. אני יוצאת עכשיו לביופסיה. מקווה שלא ימצא כגידול חודרני, למרות שזה נראה ככה. תודה חני

06/07/2008 | 10:50 | מאת: זהר בדשא

06/07/2008 | 15:58 | מאת: דין דין

מחזיקה אצבעות מכל הלב. ב ה צ ל ח ה

06/07/2008 | 17:28 | מאת: אנה גולדברט

חני היקרה שלום, כולנו כאן איתך מחזיקות לך אצבעות ומקוות מכל הלב לתוצאות מרגיעות. ב ה צ ל ח ה, אנה

06/07/2008 | 17:49 | מאת: אדוה

לחני, בהחלט מחזיקה לך אצבעות חזק חזק שלא יהיו עוד "הפתעות" שאינן רצויות. יופי שששד שמאל בריא לחלוטין,וזה הימני ממילא נגזר דינו לכריתה. טוב מאד שעשית MRI.שיהיה באמת בהצלחה-אנא דווחי אדוה

06/07/2008 | 19:04 | מאת: חיים יפים

היי חני אני מחזיקה אצבעות ומתפללת בשבילך שתשארי בשלב 0 ,אבל גם אם לא הגוש קטן מאוד ואת מועמדת לכריתה גם ככה . את נשמעת מלאת חיות - השארי כך ושנשמע דברים טובים

06/07/2008 | 19:41 | מאת: חני

הרופאה לא הצליחה למצא את הגוש באולטרא סאונד היא אמרה שזה הבעיה עם תוצאות mri שהם מדויקות במידה גבוהה יותר מהסונר בכל מקרה, נחתוך ונקווה לטוב. לא טוב משמעו בלוטת זקיף נגועה וניתוח נוסף להסרת הבלוטות.

06/07/2008 | 20:33 | מאת: שרון

חני יקירתי - מחזיקה לך אצבעות בידים וברגליים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שנשמע ממך ומכולן רק בשורות טובות! שרון

07/07/2008 | 06:41 | מאת: חיים יפים

חני מתי הניתוח? נדמה לי שבלוטת הזקיף נבדקת לרוב תוך כדי ניתוח ומוציאים בלוטות מיידית. אין צורך בניתוח נוסף.לפחות זה... נקווה שלא ימצאו כלום. בהצלחה

06/07/2008 | 09:16 | מאת: male

מתארגנת קבוצת נשים חולות סרטן שהמכנה המשותף שלהן: אהבת החיים, פרגון הדדי ותשוקה לאנרגיה. המפגש ברמת חן בביתה של חולה סרטן שמבריאה בזכות שיטת המגירות מומלץ. כולנו היינו רוצים לחיות את חיינו באושר מתוך תחושת הגשמה, בחירה ושלווה, אבל מי היה מאמין שכדי להגיע לכך יש לעבור דרך המגירות הפיזיות שבבית? במקום לבזבז זמן על כעסים, עלבונות, פרשנויות ודאגות, אפשר וכדאי לחיות חיים מאושרים ומלאים, מתוך תחושה של הגשמה, בחירה ושלווה. איך עושים את זה שיטת מגירות מבוססת על כמה עקרונות פשוטים ואוניברסאליים: התבוננות בחיים בצורה חיובית, ממקום של הבנה, עם הרבה חוש הומור, פרופורציה, חוסר ביקורתיות והיעדר שיפוטיות כלפי עצמנו וכלפי אחרים. בגישתה יש גם אלמנטים של רוחניות, אמונה ברוח היהדות, והרבה הגיון בריא. הייחוד של השיטה הוא התמדה ויישום המתבטאים בסידור סביבת המגורים וראשית ועיקר, המגירות בבית. מה זה קשור? ובכן, עומס או אי סדר בבית יוצרים תחושה של בלגן, לא רק פיזי, אלא גם נפשי. השיטה מציעה לוותר, מתוך בחירה ומודעות, על חפצים בלתי נחוצים. לשליחת דואר אלקטרוני

06/07/2008 | 00:01 | מאת: מיה

כתבתי מקודם על טיפול שבועי בADRYMYCINE לאמא שלי בת 72 באמת נשמע מוזר ?יש כאן נשים שעברו טיפול דומה? מה תופאות שלו ? אפשר לעבוד? או עייפים

06/07/2008 | 17:31 | מאת: אנה גולדברט

מיה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק שלם המוקדש לתרופה כימותרפית זו. בפרק התייחסות לטיפול, תופעות לוואי ודרכי התמודדות עימן. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=adriamycin_1.doc בברכה, אנה

07/07/2008 | 16:07 | מאת: m

מיה , אדריאמצין קבלתי לפני 16 שנים, (פעם בשלושה שבועות) נגרם מזמנו נזק ללב, כך שצריך לשים לב לתפקוד הלב ! המון בריאות לאימך.

05/07/2008 | 22:35 | מאת: ח.ח

מטופלת בנבלבין אוראל כבר 12 שבועות מינון 180 מ"ג שבועי האונקולוגית אמרה שעתיים אחרי אוכל בהוראות לתרופה כתוב עם האוכל מה נכון מתי צריכים לראות שיפור לאחר 9 שבועות טיפול מרקר CEA עלה מ3.5 ל4.2 ואני מאוד לחוצה עדיין ממשיכה באותו טיפול כולל זומרה פעם ב3 שבועות וזולודקס LA פעם ב12 שבועות אודה על תשובה מהירה שני גרורות בעצמות

07/07/2008 | 07:51 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

ח.ח. יקרה, שיפור יכול להראות גם על ידי העובדה, למשל, שאין לך יותר כאבים. הCEA אצלך היה תקין מההתחלה, כך שהוא לא אמצעי מעקב טוב. סה"כ נראה שאת מקבלת טיפול מצויין, עם כל מה שעומד לרשותנו, ואני בטוחה שהרופאה שלך עוקבת אחרייך היטב. בהצלחה, מירב בן דוד

05/07/2008 | 22:26 | מאת: חיים יפים

מחר אני מסיימת את ההקרנות! הרגע הגדול הגיע ואני אחרי הכימו וההקרנות. לפניי הרצפטין וטמוקסיפן שהם כבר סוף הדרך. פתאום אני מאוד מבולבלת. אני לא זוכרת תקופה כזו בחיי. חגגתי השבוע ארבעים במסיבת הפתעה שבעלי אירגן לי על החוף וחגגנו גם את הבריאות. יש לי פתאום הרבה מחשבות על משפחה וחברים על העבודה על לעשות שינוי ולעשות דברים חדשים... נראה לי שכולם מצפים ממני לחזור לשיגרה, לעבודה,ליומיום ואני נורא מבולבלת. פתאום עם כל הביטחון שהיה לי עכשיו יש לי סיוטים על מוות וחזרת המחלה, פתאום אני חושבת על עתיד הילדים שלי אני חולמת על אמא שלי שנפטרה מסרטן השד מוכר למישהי? תשתפו אותי בבקשה מה עושים עם זה?

05/07/2008 | 22:42 | מאת: לחיים יפים

הי חיים יפים, כל כך מוכר ומובן... בפורום השכן ב-NRG היה דיון שלם על הנושא, הסתכלי בבוקסה בצד ותוכלי לראות שאת ממש ממש לא לבד... הדכאון והחרדות שאחרי זה חלק מכל החבילה הזאת, דווקא שכולם מצפים מאיתנו להמשיך כרגיל... מחבקת, אחת שהיתה שם

05/07/2008 | 23:43 | מאת: שרון

חיים יפים - אל תקלקלי את שמך!!!!!! כולי תקווה שלך ולי ולכולנו ממתינים החיים היפים, בלי מתח, ודאגות מיותרות שהן נחלת העבר ושייכות לאותם אלו שלא חוו טראומה כמו שלנו ששמה את הדברים בפרופורציות אחרות! אני מאוד מבינה לליבך ואני 10 שנים צעירה ממך!! אז ראשית - המווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווון מזל טוב ליום ההולדת וכמובן לסיום ההקרנות!!!!!!!! שנית, אני "נתבשרתי" בסוף השבוע שאני נשאית של BRCA1 והחלטתי לקחת יוזמה ולבקש עזרה מקצועית. אני מאוד אופטימית אבל מכלול הדברים שעברו עלי בחודשים האחרונים גדולים עלי בכמה מידות וכולי תקווה שהעזרה הזו תעזור לי בהמשך הדרך! חשבתי על כך זמן רב אך מרגע שהודיתי בפני האחיות אני כבר מרגישה שהוקל לי (ועוד לא נפגשתי עם אף פסיכולוג או עו"ס). חשבי על כך - אולי זה יעזור גם לך להמשיך ולהתנהל בצורה חכמה, יעילה ומאושרת יותר! מקסימום - יש לך אותי!!!!!! שיהיה לך בהצלחה מחר ושבוע נפלא! שרון

06/07/2008 | 15:54 | מאת: דין דין

זה לגיטימי להיות מבולבלת, אך קחי זאת לכיוון חיובי. אני סיימתי לפני 8 חודשים את הטיפולים וכיום אני רק לוקחת את הטמוקסיפן. עם סיום הטיפולים לקחתי פסק זמן למחשבות. עזבתי מקום עבודה ופתחתי בקריירה חדשה הקרובה לליבי. אני נותנת למחלה את מקומה לצידי, אך לא בתוכי. כביכול, אני שולטת בה. הולכת לבדיקות בזמן, טיפול בזמן ובקיצור מבצעת את כל הוראות האונקולוגית שלי. העסוק החדש, גורם למוח להיות עסוק בדברים יפים ונפלאים שקרובים ללב ואיכשהו לאט לאט מצאתי את עצמי, עוסקת כמה שפחות במחלה והשלכותיה. אמצי לעצמך משהו שאת מאוד אוהבת לעסוק בו והיצמדי אליו.היצמדי לאנשים אוהבים ואהובים. זה ייתן לך את הכח ואת הרצון ובטוחני שתצליחי. מזל טוב לסיום ההקרנות ומאחלת לך עוד שנים רבות בריאות ויפות.

06/07/2008 | 21:28 | מאת: אנה גולדברט

חיים יפים יקרה שלום, אני משוכנעת כי נשים נוספות יכולות להזדהות עם הדברים שהעלית כאן. הקושי שבחזרה לשגרה נידון פעמים רבות בפורום זה מכיוון שמדובר בחוויה לא פשוטה כלל הדורשת התארגנות והכנה. למרות שזמן הטיפולים נחשב לתוקפה קשה מאוד עבור האישה, נשים רבות מדווחות כי בתקופה זו הן חשות תמיכה מצד הסביבה. התמיכה וההבנה בין השאר נותנת לגיטימציה להרגיש רע, להיות חלשה ולהזדקק לאחר. לעומת זאת, סיום הטיפולים נתפס אצל רבות כסוף תקופת חולי ומעבר לבריאות אשר מחייב לאמץ כללי התנהגות שונים לחלוטין. לפתע ביום אחד האישה חשה דה לגיטימציה להרגיש חלשה, להיות עצובה ולהזדקק לאחר. בהקשר של הפורום אני יודעת היטב שיש ציפייה של הסביבה מהאישה שסיימה את הטיפולים להפסיק לגלוש ולעסוק בפעילות שמסמלת בריאות. נשים רבות מדווחות בתקופה זו הן שחשות פחד, עצב ורמות חרדה עולות. כמוך, רבות מרגישות שהחברה מצפה מהם לשוב במהרה לשגרה, אולם בחלק מהמקרים מדובר בפנטזיה ובציפייה של האישה מעצמה לחזור לתפקד כרגיל כמה שיותר מהר. ואילו המשפחה והחברים הקרובים נשארים עדיין תומכים ומבינים. כל זה יוצר תחושה עצומה של בלבול מכיוון שמצד יש רצון חזק מאוד לתפקד כרגיל, מאידך עדיין יש הרבה מאוד חולשה ופחדים. אני בהחלט מאמינה כי ניתן בתקופה זו להיעזר בשיחות עם אשת מקצוע אשר יכוונו וידריכו אותך, אך בעיקר יתנו לגיטימציה לכל הרגשות המתעוררים. באם תרצי תוכלי לברר אפשרויות של תמיכה דרך העמותה בטל 036021717 ועוד דבר... אני באמת מאמינה כי האופטימיות שלך והכוח שהפגנת כאן יסייעו לך גם בתהליך של החזרה לשגרה. וכמובן שכולנו כאן איתך כל הזמן, אנה

07/07/2008 | 18:19 | מאת: חיים יפים

הרבה תודה לכולן. הכי מקל לדעת שאני לא לבד. כרגע אני נותנת לעצמי קצת זמן להסתגל, להתאבל ולחשוב וגם... לראות את היופי בעולם מסביב. אני שוקלת כבר הרבה זמן התייעצות עם איש מקצוע. שוב תודה

05/07/2008 | 21:43 | מאת: דין דין

לפני כשנה עברתי ניתוח להסרת גידול סרטני בשד. עברתי הקרנות וכיום אני מטופלת רק בטמוקסי. הגשתי בקשה למס-הכנסה לקבל הנחה במס והם הפנו אותי לועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. מי מכן יכולה "לערוך" לי הכרות עם הועדה הזו? תודה.

05/07/2008 | 22:10 | מאת: חיים יפים

אנני יודעת אם אצל כולם זה כך. כאשר אני עברתי את הועדה לפני כחודש היא היתה די חד צדדית.בעצם, הרופא מילא טפסים לפי קריטריונים מוכתבים מראש ורק ביקש שאני אאשר את הדברים. נראה לי שהזכויות קבועות לפי מדדים שונים בחוק וניתנים לכולן. במקרים של חוסר תפקוד כמובן שזה אחרת. בהצלחה!

06/07/2008 | 08:28 | מאת: דין דין

ראשית, ברצוני להודות על המענה המהיר. שנית, האם תוכלי מתוך ידיעה אישית, לעדכן אותי מהן זכויותיי באופן כללי? או אולי תוכלי להפנות אותי לאינפורמציה כתובה באופן מרוכז? שוב, תודה מראש.

06/07/2008 | 20:57 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אני שולחת לך קישור לפרק המוקדש לזכויות כלכליות באתר של עמותת "אחת מתשע". אני מציעה לך לקרוא פרק זה על מנת לדעת את זכויותייך: http://www.onein9.org.il/upload/social.doc בברכה, אנה

טיפולי האחרון היה לפני כ- 2.5 ח'. יש לי כבר קצת שיער. חברה אמרה כי יש לגלח את שיער הראש הצומח פעמיים. נאמר מעוד מקור. זה נכון ? אם כן, מה ומתי בדיוק ? אפשר ללכת לים - אני מאוד אוהבת.

05/07/2008 | 22:09 | מאת: חיים יפים

היי איזו תחושה כיפית לראות את ניצני השיער! פתאום יש הרגשה שהסוף נראה באופק! מנסיוני השיער הראשוני נראה כמו פלומה ולכן כדאי לגלח אותו. אני חיכיתי קצת כדי לא לגלח הכל אלא פעמיים קצת כך שנשאר מעט למרות הגילוח. הבנתי שהחשיפה לשמש אסורה אם עוברים הקרנות ובזמן הכימו. שמחה איתך!

אני לא גילחתי וצמח לי שער מעולה, אפילו יותר יפה מקודם.

הגילוח כעוזר לצמיחת שיער יפה /בריא זה מיתוס שאינו מבוסס. בניגוד לדעה הרווחת הגילוח אינו משפיע על צמיחת השיער או על מראה השיער. לגבי ים - מציעה לך לשאול את הרופא. אם סיימת את כל הטיפולים ואין לך כוויות, אז יתכן והרופא יאמר שאין מניעה ללכת לים.

בעוד חודש אסיים הרצפטין. כימותרפיה ורדיותרפיה מאחורי אבל הגוף רגיש לשמש וללחות. תהיי קשובה לגופך

05/07/2008 | 20:44 | מאת: גלית

ברשותי פאה של שיער ארוך חלק חום (איכותית משיער אמיתי) ו- 15 כדורי זופרן 8 מ"ג שנותרו ברשותי ואין לי צורך עוד צורך בהם, תודה לאל. ניתן לפנות אלי במייל: [email protected] תודה, גלית

היכן את גרה ? אני צריכה לקנות לאמא שלי את הכדורים

היי מיה, שלחתי לך מייל. צרי עימי קשר, גלית

כל הכבוד לך ! גם אני עשיתי זאת לפני מספר חודשים , ומאוד שמחה שעזרתי , מאחלת לך בריאות שלמה לתמיד בברכה מ.

היי, אודה לך מאוד לגבי הפיאה,בשביל אמי, הצורך נאמר לנו שלשום,כאשר אתמול כבר קיבלה טיפול,ולא הספקנו לברר כלום.היא תחת אישפוז. אשמח אם תכתבי לי טלפון למייל ואחזור אלייך. המיקום אינו חשוב. תודה,תבורכי.

05/07/2008 | 19:39 | מאת: שרית

חברתי אובחנה כחולה בסרטן השד ומטופלת בטיפול הורמונלי. האם מותר לה לקבל מסאז' או שזה מסוכן?

10/07/2008 | 00:52 | מאת: איריס גביש

ככל שהעיסוי רחוק ממקום הגידול ועדין, כך גדל הביטחון. אם מדובר בעיסוי עדין לפינוק, והגברת סיימה טיפולים וללא תופעות לואי - אין בעיה לשרותך איריס

05/07/2008 | 19:37 | מאת: מיה

קראתי על כובע קר האם זה יעיל במקרה של ADRYMYCINE ן TOXOL? כמה זה עולה ? האם תוספת שיער עדיפה על חבישת פאה ? האם זה יעיל?אמי מאוד דואגת וזה הכנס אותה לדיכאון נשירת שיער

05/07/2008 | 22:33 | מאת: זנט

הי, למיטב, הטיפול שהוצע לאמך גורם בוודאות לנשירת שער, כך שכובע קר לא יעזור במקרה הזה. את יכולה לדבר עם האונקולוג ולברר זאת בוודאות. כנראה גם לא תוספת שער, כיוון שהנשירה מלאה. אפשר (זה מה שעשיתי) להכין פאה בדיוק כמו השער עוד לפני תחילת הטיפולים וכשיגיע הזמן פשוט לגלח את הראש ולשים פאה במקום. ישנם פאות באיכות מאוד גבוהה, משער טבעי, כך שלא ניתן לזהות שמדובר בפאה. פאה טובה עולה בסביבות 5,000 ש"ח. מה שחשוב זה לזכור שהשער צומח אחרי סיום הטיפולים והעיקר שאמא תהיה בריאה.

05/07/2008 | 23:50 | מאת: שרון

אכן כן, האדריאמיצין גורם לנשירת שיער (אצלי לא הכל נשר אבל הרוב המוחלט נושר!) אותי הכין האונקולוג לדאוג לבאות, ז"א לקנות פאה (שלי באורך בינוני עלתה 2500 ש"ח) או לדאוג לכובע, מטפחת או לשקול אפשרות של ללכת בגאווה עם קרחת! השיער נושר כמעט בדיוק שבועיים לאחר הטיפול הראשון! בכל אופן אחרי האדר' מה שנשאר נשר עם הטקסול - גבות וריסים! אני מבינה לליבה של אימך, אני בת 30 והחיצוניות היתה כרטיס הביקור שלי... כיום, 3 וחצי חודשים אחרי כבר פחות חרדה ומצפה לסוף שלא האמנתי שיגיע. שיהיה לאמא בהצלחה ותיידעי אותה שהכל יהיה בסדר ולכל דבר מתרגלים. אני מסתובבת עם פאה שמתאימה לי מאוד, צובעת את מעט הגבות שנשארו לכדי משהו נורמאלי, מתאפרת בקפידה ומצליחה להראות "כמו בן אדם", מי שלא מכיר אותי לא יודע שאין כלום מתחת.... שבוע טוב, שרון

05/07/2008 | 18:11 | מאת: מיה

אמי בת 72 תוצאות הבדיקה HER2NEU GENE AMPLIFICATION BY FISH AMPLIFICATION OF HUE2 NEU GENE WAS ANALYZED USING THE PATH VYSION KIT CONTAINING PROBES SPECIFIC FOR HER-2-NEU AND THE CENTROMER OF CHROMOSOME 17.THE RATIO OF HER-2-NEU GENE COPY NUMBER TO CENTROMER 17 ON ENUMERATION OF 60 INTERPHASE NUCLEI FROM TUMOR CELLS 10-AMPLIFIED. בבית חולים הציעו לה בגלל גילה לתת טיפול שבועי של ADRIAMYCINE במשך חודשיים .ואחרי זה לתת 12 שבועות טיפול שבועי טיפול של TOXOL יחד עם HERCEPTINE ץ ןלהמשיך עם הרספטין כל שלושה שבועות. לקחתי אותה ליעוץ פרופסור ידועא לא הסכים עם הטיפול אמר שהוא ישר מתחיל עם HERCEPTIN ונותן טיפול כל שלושה שבועות של TCH אנחנו עומדים בדילמה מה לבחור? תוכלו לתת עיצה ?הטיפןלים שהציעו בבית חולים זה שבועי

05/07/2008 | 23:30 | מאת: מ.ב.

הי מיה, אני כמובן לא רופאה ....... רק אחת שעברה את המסלול בגיל 40 (לפני 3 שנים), כאישה בריאה ללא כל מחלה נילוות. אך הטיפול שהומלץ לאימך בבי"ח לגיל 72 נראה לי קצת יותר מדי לגבי האדריאמיצין. אדריאמיצין ניתן במינון הכי גבוה... אחת לשבועיים (דו שבועי), את כותבת כל שבוע, זה נשמע לי קצת יותר מדי. אדריאמיצין הוא חומר לא קל את חייבת לבדוק שנית אם זה שבועי או דו שבועי ועל איזה מינון מדובר. טקסול והרספטין אח"כ זה בסדר. לא יודעת מהו טיפול TCH (אולי...טקסול וציקלופוספאמיד)לכן לא אוכל להביע את דעתי. לבדוק ב- 7 עיניים, גם רופאים הם רק בני אדם וגם הם טועים לפעמים. לילה טוב, מ.ב.

06/07/2008 | 17:59 | מאת: אדוה

היי מיה, נשמע לי תמוה טיפול כל שבוע באדרומיצין. בדרך כלל ניתן כל 3 שבועות,מציעים אותו גם כל שבועיים כשהוא מניעתי(כלומר כשניתן בסרטן שד מוקדם מאד ללא ערוב בלוטות וגרורות). עדיין זכות ההחלטה נתונה לאמא ולך. אני עמדתי על כך שאקבל את הטיפול כל 3 שבועות ובשום אופן לא כל שבועיים ובוודאי שלא הייתי מעלה על דעתי כל שבוע. זה טיפול קשה שהגוף צריך את ה3 שבועות כדי להתאושש-ובוודאי אצל אשה בגיל אמך. בקיצור לא להתקפל מול הרופאים-גם כשהם דעתניים ,זכותך לברר ,ולהחליט מה מתאים . בהצלחה לאמא.

12/07/2008 | 12:05 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום מיה בעקרון שתי האופציות שציינת שוות ערך מבחינת היעילות ולכן הבחירה מתבססת על שיקולים כמו תופעות לוואי. אני מניחה שמאחר שאימך בת 72 ואולי יש לה גורמי סיכון למחלת לב כמו יתר ל"ד, סכרת או גורמי סיכון אחרים - היועץ העדיף להקטין את הסיכון שלה לפגיעה בלב כתוצאה מטיפול באדריאמיצין. לעומת זאת אם מדובר באישה בריאה ללא גורמי סיכון חוץ מהגיל - ניתן לתת לה אדריאמיצין. כך שאינני יכולה להגיד חד משמעית מה עדיף לאימך. שתי האפשרויות טובות. בהצלחה

05/07/2008 | 13:42 | מאת: ענת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3563555,00.html

05/07/2008 | 11:56 | מאת: אתי

לד"ר בן-דוד, לפני כמה חודשים עברתי ניתוח בשד, והוציאו לי גם 6 בלוטות. אני מאוד רוצה להתחיל בפילאטיס. האם יש תרגילים שעליי להימנע מהם? תודה, אתי :-)

05/07/2008 | 22:25 | מאת: ז'נט

הי, גם אני עברתי ניתוח דומה בתחילת אפריל. הוציא לי 6 בלוטות, בנוסף ל-3 שהוציאו לפני שנה. כחודשיים אחרי הניתוח חזרתי לפעילות רגילה. היום אני עושה כפעמיים בשבוע - פילטיס רצפה ופעם בשבוע פילטיס מכשירים. אני עושה את כל התרגילים, רק שבמכשירים שמה פחות קפיצים.לפעמים אני עושה פחות חזרות , אם אני מתחילה להרגיש מאמץ גדול מדי ביד. לאחרונה התחלתי לחבוש את היד במאמץ, כדי למנוע בצקת לימפטית. את חייבת ליידע את המדריכה שעברת ניתוח ואפשר גם להתייעץ עם פיזיוטרפיסט/ית. העיקר זה להקשיב לגוף ולהתחיל לאט. תהני.

07/07/2008 | 07:48 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

אתי שלום, פילאטיס זה נפלא. את יכולה להתחיל, אין בעיה. קחי בחשבון זמן הסתגלות של הגוף, היי קשובה לגופך. מותר הכל, ללא עודף מאמץ לצד המנותח. פילאטיס זה נפלא. הייתי מתחילה עם קרקע ואחר כך מכשירים. כמובן- ליידע את המדריכה, ואם צריך- קחי מכתב מהרופא המטפל. תהני, מירב בן דוד

04/07/2008 | 21:29 | מאת: שקדכהן

אני עברתי כריתת שד לפני 18 שנה השתלים התקשו מאוד ועלי לעבור שיחזור מחדש יש לי סכרת אני מזריקה אינסולין והרופא הציע לי לעבור ניתוח שחזור עי מתלה מהגב אני בחורה רזה ולא ניתן לבצע את השיחזור דרך הבטן. מבקשת עצה האם לקחת את הסיכון בניתוח זה של זיהום או התקשות השתל או להוציא את השתלים ולא לעשות כלום. ברצוני לצין שאחד הצדדים של השיחזור קיבל הקרנה לשד.

05/07/2008 | 13:33 | מאת: ד"ר יצחק ליפין

ככל שניתן לענות ללא בדיקה היתי נוקט בזהירות רבה בשיחזור ובשלב ראשון מוציא השתלים עם הריקמה הקשה ואולי באותו שלב מכניס שתלים חדשים או מותחנים. זאת על מנת לעשות הניתוח הקצר ביותר עם מינימום תחלואה אפשרית לעיתים על חשבון התוצאה האסטטית. לחלופין ניתן לשקול בשלב ראשון רק הוצאת השתלים הישנים והריקמה הנוקשה ולתת למקום להחלים.