פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

04/07/2008 | 16:04 | מאת: בוגרת

היי, בהמשך לדיון שמתנהל למטה, ועל ההתמודדות עם כוויות עד כדי חבישה. אשמח אם תוכלי להאיר ולהעיר לנו קצת יותר על טיפול תומך ועל יעילות או לא של הכיוויות וה"סבל" בחלק מהתהליך הריפוי-החלמה. מהם הטיפים שלך להמנע מכיוויות? מהם העיצות למעקב תוך כדי ההקרנות, ומתי מומלץ לגשת לאחות קרינה או רופא לקבל טיפול מרגיע לעור? תודה על תשומת הלב ועל ההתנדבות שלך כאן.

05/07/2008 | 07:42 | מאת: ליאת

בוגרת יקרה, תודה על ההערות שלך.אני נלחצתי ושאלתי בפורום הנ"ל. ד'ר לאופר ענתה מיד ומפורט. נרגעתי יחסית. אולי הגיע הזמן להפסיק להתחנן בפורום הזה לתשובות של אונקולוג. לדעתי עדיף לשאול את מי שבאמת עונה מהר וברצון.

05/07/2008 | 10:25 | מאת: לליאת

מעניין מי כותב את ההודעות האלו?....... סתם חומר למחשבה

05/07/2008 | 11:34 | מאת: בוגרת- לליאת

לליאת, נכון שד"ר לאופר ענתה בפורום YNET, אבל לא כולן קוראות את כל הפורומים, וכאן לפי מיטב ידיעתי, ד"ר בן דוד גם מומחית בקרינה לסרטן שד, כך שתשובתה תהיה יותר מפורטת - אולי. ולכן שאלתי את השאלה, ואני עידן מקווה שתוך כמה ימים ד"ר בן דוד תענה. זו שאלה כללית שלא צריכה מענה בדקה זו או יום מסוים. בכלל כל הקיטורים על תגובה וזמן תגובה - אני חושבת וכך גם נהגתי, שאם חלילה , יש משהו דחוף! הדרך הבדוקה והנכונה היא ליצור קשר עם הצוות שמטפל ומכיר את המקרה הפרטני, ולא משהו וירטואלי. חבל שהרבה המהתמודדות מחפשות תשובות וירטואליות רפואיות מוסמכות, לא בטוח שיש חיה כזו. וכאשר יש מקרה שצריך טיפול נוסף- אז תמיד יש הפניה לגורם מטפל אישית. וירטואלית אני X והתשובה Y לא בטוח שבפגישה אישית עם מידע וכל הנקודות שמסתברות תוך כדי המפגש אכן אשאר X בלי שינוי ותשובה Y בלי שינוי. פורום בה לתת תמיכה שהיא בין מתמודדות לבין עצמן- וזה יתכן שאידיאלי, וכן תשובות כלליות על "איך ומה הדרך הידועה" מה עושים כולם, אבל כמי שכבר כמה שנים בסרט(ן) - פתאום מסתבר שיש "פרוטוקול" וכולם כמעט עובדים לפי הפרוטוקול שנקבע מדי פעם בפגישות של ASCO ודומיו. מבחינתי כל הרופאית שעונים בפורומים הללו - כל הכבוד להם, גם עם על הדרך יש קידום ושיווק אישי.

06/07/2008 | 12:32 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

בוגרת יקרה, טוב, הגעת עד כאן- וגם החלק הזה יעבור. שימי לב, בימיינו, רוב הנשים עוברות את הקרינה עם תופעות לוואי מינימליות, והעיקריות הן- אודם על פני העור, מעט קילוף עור תחת השד ובאיזור בית השחי. אם יש קרינה גם לבלוטות- אז יש גם אודם קשה ואפילו כוויה קטנה באיזור הצוואר התחתון. הדרך הטובה ביותר להמנע מתופעות אלה היא למזער את הנזק החיצוני, שכן עיקר הגורם הוא הקרינה עצמה. ממליצה על חזיות רפויות ביותר- או בכלל לא, חולצת 100% כותנה מקופלת תחת השד בנשים עם שד נפול כדי למנוע חיכוך, מריחת ביאפין או ג'ל אלוורה או אקסקלייר מהיום הראשון, המנעות מחשיפה לשמש של אזורים אלה. בקיצור- להתייחס לאיזור באהבה ובתשומת לב. לנגב בעדינות אחרי מקלחת, ללכת עירומה בבית- עם מזגן... וכ ד ו מ ה . . . אני בודקת נשים במהלך קרינה כל 2-3 שבועות, כדי לתת מענה בדיוק למה ששאלת... בהצלחה רבה, תוכלי תמיד ליצור עימי קשר מירב בן-דוד

תודה ד"ר בן דוד, לא זה לא עבורי, אני כבר אחרי (4 שנים אחרי ההקרנות ) אני טיפלתי כל הזמן.. ואפילו לפני (יש לי קובץ שלם על איך ומה לעשות- אבל הוא באנגלית) ונכון, גם הייתי מול המזגן ללא בגדים - לגם עם "בקבוק קר" כל יום אחרי ההקרנה למשך כשעה איך ששבתי הביתה. לקחתי את זה בפרויקט - וזה עבד. אין הבדל בצבע של העור. העור היה "רק" אדום. שאלתי כי היה דיון על הנושא, וחשוב לי שכל המועמדות להקרנות תדענה שהכויות אינן חלק בילתי נפרד.

04/07/2008 | 13:00 | מאת: ליביה

אני בתחילת הקרנות והאונקולוגית אמרה שאפשר להמשיך לקחת (התחלתי לפני חודש אחרי מסטקטומי ובלוטות ושומן נגוע ). אני מבינה שיש אונקולוגים שאומרים להימנע מטמוקסי בהקרנות. מה רצוי? האם מוטב לקחת בערב אחרי ההקרנות?

נורא חבל שקשה לקבל כאן תשובות

אינני יודעת היכן זה. אפשר לקבל כתובת האתר או תשובה?

06/07/2008 | 15:16 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

ליביה שלום, אין שום בעיה לקחת טמוקסיפן במהלך הקרנות! התוצאות הקוסמטיות הן בדיוק אותו הדבר. יש שתי תפיסות בעולם, חלק נותנים במקביל, וחלק נותנים טמוקסיפן בסיום הקרינה. אין שום הבדל. כדאי לזרום עם הרופא המטפל... בהצלחה, חמודה, מירב בן דוד

03/07/2008 | 22:59 | מאת: גולשת

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3559288,00.html

גוש בשד השמאלי עם גבולות ברורים לא דבוק עדיין לריקמת השד. בלוטת לימפה באותו צד מוגדלת מחכה לתור לממוגרפייה בעוד שבוע וחצי מה הקשר בין בלוטת הלימפה בבית השחי לגוש בשד באותו הצד? האם זה אומר שהגוש שלוח גרורות?למה זה גדל יחדיו? במקרה של ציסטה גם גדלה בלוטה בבית השחי? ברצוני להדגיש שלפני יותר משנה חשתי בגידולים באותם מקומות, עשיתי ממוגרפיה ובדיקה ידנית של כירוג והכל היה תקין? כך חלפה לה שנה שלמה... האם יש קשר להורמונים שהפסקתי לקחת (אני בגיל המעבר, 44) ואם כן למה זה מופיע גם בהגדלת בלוטת הלימפה? אודה אם תעני לי בהרחבה

05/07/2008 | 13:15 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

שלום לא כל גוש בשד הוא סרטן ובעצם רוב הגושים בשד 90 % אינם סרטן לכן יש לאבחן אותם .כאשר הבדיקה כוללת ממוגרפיה ו אולטרא סאונד ולכן עד לבדיקות אלו נין לדברעל מאפיינים של הבדיקהשנשמעים שפירים אך יש צורך להמתין לבדיקת הממוגרפיה בלוטה מוגדלת יכולה להיות מסיבות שאינן קשורות לשד מסיבות שקשורות לשד הן לגידול ןהן לזיהום לכן יתכן ויש קשר ויתכן שלא. בלוטה מוגדלת לכשעצמה אינה סימן חשוב יותר מרקם הבלוטה והבדיקה הטובה ביותר כדי לעמוד על כך היא אולטראסאונד לסיכום עליך להמתין לבדיקות ההדמיה ונקווה שתהיינה תקינות בברכה

05/07/2008 | 13:17 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

שלום לא כל גוש בשד הוא סרטן ובעצם רוב הגושים בשד 90 % אינם סרטן לכן יש לאבחן אותם .כאשר הבדיקה כוללת ממוגרפיה ו אולטרא סאונד ולכן עד לבדיקות אלו נין לדברעל מאפיינים של הבדיקהשנשמעים שפירים אך יש צורך להמתין לבדיקת הממוגרפיה בלוטה מוגדלת יכולה להיות מסיבות שאינן קשורות לשד מסיבות שקשורות לשד הן לגידול ןהן לזיהום לכן יתכן ויש קשר ויתכן שלא. בלוטה מוגדלת לכשעצמה אינה סימן חשוב יותר מרקם הבלוטה והבדיקה הטובה ביותר כדי לעמוד על כך היא אולטראסאונד לסיכום עליך להמתין לבדיקות ההדמיה ונקווה שתהיינה תקינות בברכה

תודה דברייך הפיחו בי איזו תיקווה, הלואי..השעה מאוחרת ומחר יש לי יום עמוס, אבל אני לא מתפקדת כבר כמה ימים,הרגשה ש"אכלתי אותה" פחד מוות מהעתיד, כי גם אימי חטפה באותו גיל את זה והיום היא כבר לא איתנו, אני מעדיפה להאמין לך לכן אנסה לחזור לשיגרה ולו לזמן שאול... מה שמפליא אותי שכן עמדתי על המישמר וליפני שנה וחודש עברתי ממוגרפייה שהיתה תקינה כולל בדיקת כירוג פלסטי שרק הוסיף חזה מגורגר ,בגלל תחושת הגרגירים בזמן הבדיקה, ואני שואלת האם אותם גרגירים לא צמחו פתאום לגוש הגדול הזה?

03/07/2008 | 21:09 | מאת: חני

הMRI חזר יש ממצא חשוד באותו שד בעייתי שהוצאה ממנו צינורית חלב עם dcis זה גוש בגודל 1*0.7 הניתוח של הכריתה היה מתוכנן לשבוע הבא חשבתי שאני יודעת לקראת מה אני הולכת ופתאם הגוש הזה. אופפפ :(

03/07/2008 | 23:02 | מאת: חיים יפים

היי חני מנסיוני ומתוך הגלישה בפורום כאן מסתבר שבמקרים רבים רק בהצלבת מידע מסי טי mri ביופסיה ולפעמים רק אחרי בדיקת ממצאי הניתוח יודעים בבירור מה מסתתר שם. אצלי לאחר ניתוח למפקטומי התברר שיש רקמה נוספת נגועה ועברתי ניתוח נוסף כאשר mri היה נקי! את עומדת לעבור כריתה מלאה ולכן הגוש הקטן שנמצא ייעלם גם הוא. ההפתעות האלה קשות אבל צפויות בדרך הקשה שצריך לעבור . הרופא שלי אמר שזה מזכיר רכבת הרים - עולים יורדים אבל בסוף מגיעים לחוף מבטחים. שיעבור כמה שפחות קשה כל יום מקרב אותך לסוף הסיפור!

03/07/2008 | 23:02 | מאת: מ.ב.

ממש לא להתייאש! שלחתי לך את הטלפונים שלי למייל הפרטי שלך. אני לא הולכת לישון, דברי איתי. מ.ב.

03/07/2008 | 23:04 | מאת: חני

מאד יעזור לי לדבר איתך עכשיו תוכלי לשלוח שוב?

03/07/2008 | 23:08 | מאת: אדוה

היי חני, עדיין גם הגוש החדש-קטן מאד,ועדיין לא ידוע אם הוא סרטני-זה יוכלו לדעת אחרי הוצאתו. מציעה לך בשלב זה לבדוק נשאות גנטית-כדי שתוכלי לבחור איך להתנהל בהמשך. אם את נשאית(מקווה שלא) שווה לשקול כריתה ושיחזור. נשמע אולי מפחיד,אבל עדיף על שיטת "הסלמי". חני,זה נראה עכשיו נורא ואיום,יש הרבה מה לבדוק ולהחליט,זה קשה אבל אפשרי. מחזיקה אצבעות לבשורות טובות בהמשך אדוה

03/07/2008 | 23:21 | מאת: חני

הבדיקה הגנטית חזרה שלילית. אני מועמדת בכל מקרה לכריתה מלאה בגלל הסתידויות רבות מפושטות. הסרטן שלי כרגע מאובחן בשלב 0. אם הגוש סרטני משמע שעברתי שלב במחלה (זה נכון??). מה שהחזיק אותי עד עכשיו היתה הנחמה שזה טרום סרטני כלומר לא פולשני. אני חוששת מאד שיתברר אחרת בעקבות הגוש הנ"ל.

05/07/2008 | 10:49 | מאת: אנה גולדברט

חני היקרה שלום, ראיתי שנשים רבות כתבו לך תגובות מעודדות ואני מקווה שהדבר ישפר ולו במעט את הרגשתך. לאורך ההתמודדות עם הטיפולים והניתוחים עוברים הרבה מאוד בדיקות. ישנה הצפה עצומה של מידע רפואי ולעתים לא יודעים בדיוק איך להתמודד עם כל האינפורמציה. אני מבינה שרק קיבלת את התוצאות של הבדיקה וטרם ישבת עם הרופא ולכן אני באמת חושבת שבשלב זה הכי חשוב זה להיפגש עם הרופא ולשמוע האם תוצאות אלו משנות את הטיפול. הנגישות לאינפורמציה הרבה שיש לנו נותנת לנו הרבה מאוד כוח ותחושה של שליטה, אולם לעתים כל המידע שמידינו עלול גם להלחיץ אותנו שלא לצורך. אני מקווה מכל הלב שהרופא יצליח להרגיע אותך. מחכה לשמוע ממך, אנה

03/07/2008 | 18:50 | מאת: ליבי

האם שמעתם על ד"ר אילון מבית החולים תל השומר? האם משהי עברה אצלו ניתוח ? צריכה המלצות. תודה

באתר נשים זה בפורום ניתוחים פלסטיים מצוי ידע חשוב על הנושא בנוסף ,ישנה קבוצת נשים "הקבוצה של אורית" שהתאגדה ואחת ממטרותיה הוא לסייע וליתמוך בעיניין השיחזורים והפלסטיקאים המועדפים... אורית< 054-7600966 [email protected] [email protected]

03/07/2008 | 22:48 | מאת: ליבי

אלא במנתח שד להוצאת גידול סרטני .. האם אתן מכירות מנתח בכיר בבית חולים שיבא ? אשמח לשמוע המלצות. תודה

גוש בשד השמאלי עם גבולות ברורים לא דבוק עדיין לריקמת השד. בלוטת לימפה באותו צד מוגדלת מה הקשר בין בלוטת הלימפה בבית השחי לגוש בשד באותו הצד? האם זה אומר שהגוש שלוח גרורות?למה זה גדל יחדיו? במקרה של ציסטה גם גדלה הבלוטה בבית השחי? באיזה דרגה עליתי על זה? ברצוני להדגיש שלפני יותר משנה חשתי בגידולים באותם מקומות, עשיתי ממוגרפיה ובדיקה ידנית של כירוג והכל היה תקין? כך חלפה לה שנה שלמה... על מה ליסמוך? אודה אם אענה בהרחבה

ראיתי שענו לך ב ynet. רציתי להגיד לך שלא כל גוש הוא סרטן. לא צריך לחשוב על החי רע. צריך לפנות לרופא. מחזיקה לך אצבעות מירי

03/07/2008 | 12:52 | מאת: קצת מודאגת

שלום, לפני כחצי שנה התגלה אצלי גוש בשד שלא נראה בשום הדמייה ולכן עשו לי ביופסיה--יצא תקין. העניין הוא שאמרו לי שסביר להניח שהוא יקטן או יעלם והוא לא (חזרתי לבדיקה חצי שנתית). שאלותי הן: 1) מה הסיכוי לטעות בביופסיה? 2) האם גוש פיברוציסטי יכול להפוך לסרטני? 3) מה ההמלצות בנושא זה? להוציאו לגמרי או פשוט לעקוב? תודה!

04/07/2008 | 11:08 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, במידה והמדובר בגוש פיברוציסטי הרי שהוא יכול להשאר לאורך זמן. הסכוי כי גוש פיברוציסטי שפיר יהפוך עם הזמן לממאיר הוא אפסי. יחד עם זאת במידה ואת מאד מודאגת וחרדה ניתן פשוט להוציא את ה"גוש".

03/07/2008 | 11:48 | מאת: שרון

שלום בנות, חזרתי מקודם מהמרפאה הגנטית שם "נתבשרתי" כי אני נשאית של BRCA1. קשה לי מאוד עם הידיעה הזו (יש לי אמא, 2 אחיות ושתי בנות!!??!??!) בצר לי פניתי וביקשתי עזרה מקצועית כיוון שאני מרגישה שהכל גדול עלי בהרבה מידות. אני בחורה מאוגד אופטימית וחזקה אך גם לשכמותי יש נקודת שבירה ואני חושבת שהיום היא הגיעה! איך ממשיכים לחיות עם חרב על הצוואר? אני בטוחה שמטווח מרחק של עוד כמה שנים התחושה תתקהה אבל עכשיו אני ממש בדאון! מקווה שתמו התלאות שלי מהתקופה האחרונה ושמהיום אני אקבל רק בשורות משמחות!!! יום טוב, שרון

04/07/2008 | 09:33 | מאת: אדוה

היי שרון, קודם כל הזדמנות לומר לך כמה אני נהנית לקרוא את תגובותייך-מחד מאד מפוקחת ומציאותית ויחד עם זה אופטימית ומלאת חיים וחיוניות. לגבי "הבשורה"-אכן קשה ,בעיקר בגלל הקטע של הבנות,מבינה מאד ללבך וממזדהה. עכשיו איך בכל זאת לחשוב חיובי-בואי נקווה שתוך 10 שנים,כשהבנות יגדלו,המדע יתקדם ואולי יהיו פתרונות מניעתיים במדה וחלילה הנשאות גם אצלן. חוץ מזה הן תהיינה במעקב קפדני מגיל צעיר-מה שנמנע מאתנו,וככה הסיכוי לגילוי מאד מוקדם וריפוי הנו גדול. הכי חשוב לא לתת לפחד להרוס לנו את הכאן והעכשיו כרגע אנחנו הולכות נושמות אוהבות-בריאות. ממה שהתרשמתי,את תעכלי את העניין הזה -ותמשיכי בדרכך הכל כך נהדרת חיזקי ואימצי

04/07/2008 | 09:33 | מאת: אדוה

היי שרון, קודם כל הזדמנות לומר לך כמה אני נהנית לקרוא את תגובותייך-מחד מאד מפוקחת ומציאותית ויחד עם זה אופטימית ומלאת חיים וחיוניות. לגבי "הבשורה"-אכן קשה ,בעיקר בגלל הקטע של הבנות,מבינה מאד ללבך וממזדהה. עכשיו איך בכל זאת לחשוב חיובי-בואי נקווה שתוך 10 שנים,כשהבנות יגדלו,המדע יתקדם ואולי יהיו פתרונות מניעתיים במדה וחלילה הנשאות גם אצלן. חוץ מזה הן תהיינה במעקב קפדני מגיל צעיר-מה שנמנע מאתנו,וככה הסיכוי לגילוי מאד מוקדם וריפוי הנו גדול. הכי חשוב לא לתת לפחד להרוס לנו את הכאן והעכשיו כרגע אנחנו הולכות נושמות אוהבות-בריאות. ממה שהתרשמתי,את תעכלי את העניין הזה -ותמשיכי בדרכך הכל כך נהדרת חיזקי ואימצי

05/07/2008 | 22:18 | מאת: חיים יפים

היי שרון זו באמת בשורה קשה. צריך הרבה כוחות להתמודד עם "ההפתעות " לאורך הדרך. ממה שהתרשמתי עברה עלייך תקופה לא קלה בהרבה תחומים ואת תמיד כל כך אופטימית. אפילו החוכמה שלך ללכת לקבל עזרה מקצועית מעידה על כח רצון וכוחות גדולים. הדאגה לנשים במשפחה ובעיקר לבנות מאוד מובנת. כשיודעים את גודל הקושי זה מפחיד ומוחשי. אני מניחה שתעבירי את האופטימיות שלך גם אליהן. המשיכי לראות את הטוב ואת הבנות המקסימות שלך ושנשמע דברים טובים!

02/07/2008 | 22:08 | מאת: אני הישנה(אירופה)

היי כשאני חליתי לפני 3 שנים הייתי במצב נפשי מאוד קשה. באמת שכל החברות שלי תמכו בי חוץ מאחת שעוד הבנתי בהתחלה ואמרתי ניתן לה את הזמן לעכל היא בטח בשוק הזמן הזה לא נגמר ושפגשתי אותה גם אמרתי לה את כל מה שאני חושבת, שאחד מהם זה שלא חליתי בשפעת. לעומת זאת אני רוצה להגיד לך שיש דווקא גם דברים מפתיעים כמו למשל חברה חדשה שהכרתי לא הרבה זמן לפני שחליתי ודווקא היא ממש לא עזבה אותי וזה כולל גם רק שתביני שהיא היתה חותכת לי ירקות ופירות כדי שאני אוכל משהו. בקיצור יש טוב ורע כמובן בכל דבר ואני בעצמי עם כל זה שיש לי חברות טובות ממנה וותיקות ממנה רציתי אותה לידי כל הזמן לזה אני קוראת דברים מפתיעים והחברה הזו גם קטנה ממני בכמעט 10 שנים ואני אוהבת אותה בכל ליבי היא היתה אז אמא לשניים (היום לשלוש) ומצאה את כל הזמן והסבלנות בשבילי באותה תקופה רעה שלי ואני כל כך מעריכה אותה לעומת זאת יש עוד חברה שתמכה בי הרבה באותה תקופה והיום אני מרגישה שהיא מצפה ממני לעזור לה כל הזמן אותה חברה היא אשה עם המון בעיות לאו דווקא חולי מסוג הנשים שתמיד מקטרות ואף פעם לא טוב להן ואני פשוט מרגישה שעכשיו תודה לאל שאני עומדת על הרגלים היא ממש דורשת ממני המון לעומת זאת החברה הצעירה שלי אני ממש רואה את זה שטוב לה שחזרתי לעצמי והיא שמחה בשמחתי בקיצור יש לתת עם כל הלב והנשמה ויש לתת עם "מחר תחזירי לי טובה" ולשחק כל הזמן על המצפון. גם לי יש המון נתינה ואני עושה את זה באהבה ובכיף ומרצון שלי ולא טוב לי עם זה שנותנים לי להרגיש חייבת. אז כמו שאמרתי יש טוב ורע בכל דבר ויש הפתעות בחיים. העיקר תתרכזי בבריאות שלך מי שחבר יהיה חבר גם עכשיו ומי שלא אני שחררתי לחופשי ותאמיני לי שמבריאים שב"ה רואים דברים מהצד האחר שלא הכרת קודם והיום כל החברות הטובות שלי נשארו חברות טובות שלי חוץ מאחת ואפילו נוספו לי עוד חברות חדשות שבאותו מצב כמו שלי. בריאות בריאות ובריאות אמן אני

03/07/2008 | 00:49 | מאת: ליבי

היה לי חבר שנתיים וברגע שסיפרתי לו שאמא שלי חולה סרטן השד התשובה שלו היתה " אני לא יודע מה לעשות איתנו אני צריך זמן לחשוב" ומאותו רגע הוא חושב כבר חודש וחצי אחרי.. הבנתי שאני לא אקבל אותו גם אם ירצה לחזור. אחד הידידים הטובים שהיו לי שהיה לי כיף לדבר איתו והיינו יוצאים כל החבר'ה יחד לטיולים מסיבות ימי הולדת וכו' שבוע וחצי אחרי שסיפרתי לו ניתק איתי את הקשר לגמריי לא טלפונים לא התכתבות במסנג'ר. אבל יש לי חברים טובים שתומכים עוזרים, חברים טובים מגלים את פרצופם האמיתי בעת צרה. וכל השאר לא אכפת העיקר שאמא שלי תיהיה לי בריאה!!!

03/07/2008 | 08:58 | מאת: לילבי מאדוה

לליבי, הודעתך מאד נגעה לליבי,כאמא לבת,כחולה ובכלל. האמת שלא חשבתי על מעגל הילדים כעלולים לסבול מתופעת "הנוטשים" והנה,את מעידה לצערי גם על קיומה של מציאות כזו,והאמת זה ממש כואב לי לשמוע. את נשמעת לי בחורה חכמה-כי הבנת את הנקודה המרכזית"חברים טובים מתגלים בעת צרה" ואכן הסיטואציה הזו של המחלה היא מבחינת "מסיר מסיכות" יעיל ביותר,וככה את באמת תישארי עם האנשים האיכותיים יותר,שאוהבים אותך אהבת אמת -ובזה יש גם משהו חיובי אם כי גם כואב,חבל שהיית צריכה להחשף לצד הפחות נעים של החיים,של אנשים,של חברויות- באופן הזה. כולנו צריכות להבין שחבל על האנרגיה שנוציא על אותם נוטשים-הם לא ממש שווים אותה אני מאחלת לך מעומק ליבי הרבה בריאות אושר ואהבה , אשריי אמא שלך שיש לה בת כמוך,מפוקחת,חכמה אוהבת ודואגת-כל טוב אדוה

03/07/2008 | 23:01 | מאת: אנה גולדברט

הי יקירה, מה שלומך? כמובן שאני קוראת בעיון רב את כל ההודעות שלך ותמיד מתרגשת מחדש מהכתיבה הכנה שלך ומהתמיכה שלך בנשים האחרות. אנה

04/07/2008 | 00:19 | מאת: אני הישנה(אירופה)

יקירתי מי שמדברת אני כל הזמן קוראת את שלך ואין כמוך איזו אשה מדהימה את אבל תמיד אמרתי לך את זה זה לא חדש. חוץ מזה אני בסדר ואני מקווה שגם את .. מגיעה בקרוב לארץ לחופשת הקיץ ולחום שבטח אסבול ממנו ולא אצא מהמיזוג, אבל כמובן שכיף יהיה לראות את כולם. זהו משתמע יקירתי חזקי ואמצי והרבה סבלנות וכמובן בריאות אוהבת אני

03/07/2008 | 23:16 | מאת: מירי

מתה עלייך! תגיעי כבר....השבוע הזה יקח שנה. מירי

04/07/2008 | 00:23 | מאת: אני הישנה (אירופה)

היי ממושקה בקרןב בע"ה אנחנו מתראות גם אני מחכה בקוצר רוח תאמיני לי. דרך אגב מה קרה ל-ב. התגעגעתי אליו אפילו אצלי בבית קוראים לך ככה. אוהבת אותך להת בקרוב אני

02/07/2008 | 18:49 | מאת: אחת מכן

שלום, באזהרתך מלפני כמה ימים בהקשר לפרסום ושיווק של גורמים מסחרים שמציעים סיוע דרך האתר שלנו, הרי על אותה הודעה שלך היה הפרסום של גלוברמן גובי,שאין לו שום הכשרה לטיפול ולא לימוד פורמלי מכל סוג שהוא, הוא מקריא לך כמה עמודים מתוך ערימת דפים שלכל אחת הוא נותן, מציע כמה בקבוקונים במחיר גבוה ולוקח לביקור מאות שקלים.כמו שלוקח פרופסור לרפואה כשבאים אליו ליעוץ.אחד ..בקבוקון אחד שנועד לחיזוק המערכת החיסונית רכשתי בכל זאת- מה לא עושים כדי לנסות להבריא והלכתי לבית מרקחת אחר, ושם ששמעו שאני חולה לקחו לי את מחיר הקרן,אצל מר גובי המפרסם כתובתו על מודעתך, זה עולה בכ50 שקל יותר, וזאת לאחר דמי התשלום ליעוץ .

02/07/2008 | 23:38 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, עכשיו כשהפנית את תשומת ליבי, שמתי לב לפרסומת זו. לאורך הפעילות שלי בפורום אני עושה כמיטב יכולתי למנוע הודעות פרסומת של גורמי שיווק שונים, אולם הפרסומות המובנות באתר אינן נקבעות על ידי. אני מציעה לכן להמשיך לעשות שימוש בפורום זה בין היתר על מנת להמליץ על מקומות בהם ניתן לרכוש תרופות במחיר מוזל או להמליץ על רופאים בכדי שגם נשים אחרות יוכלו לחסוך הן בהוצאות הן יוכלו לפנותו למומחים המומלצים. אנה

05/07/2008 | 08:17 | מאת: לאחת מכן

היי נשמח מאד אם תאמרי באיזה בית מקרחת מדובר-שנהנה גם תודה! אם את לא מעוניינת באתר כיתבי לי [email protected]

02/07/2008 | 18:20 | מאת: ויוי

אחרי מספר טיפולי הרצפטין קבלתי התקפות שעול יבש ומטריד, האם למישהי זה קרה.? ואיך מקלים? תודה לכל מי שתתייחס

03/07/2008 | 11:12 | מאת: שולחת

לכי מיד לאונקולוג שלך להבדק !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

02/07/2008 | 15:07 | מאת: לילי

גילתי את המחלה ביום ההולדת שלי לפני כשבועיים בערך .. היום קיבלתי את כל התשובות לבדיקות המקיפות שמראים שאין התפשטות של המחלה תודה לאל. במשך שבועיים אני חיה בסרטים לומדת משכילה עד כמה שאפשר מאתרי האינטרנט מדברת עם נשים שעברו את המחלה. מדמיינת את היום המאושר שיבשרו לי שאני בריאה שהמחלה עברה ואני יכולה לחזור לשיגרת חיים רגילה. אני בשלב 2 מתנדנד של המחלה. מחר אני אמורה לדעת האם אני אעבור ניתוח ואח"כ הקרנות או הקרנות ואח"כ ניתוח. לקבל החלטה סופית לגביי המשך הטיפול. שואלת את עצמי האם לעבור כריתה מלאה או את האזור של הגוש עצמו, מחשש שישארו אזורים נגועים ואז המחלה תחזור שוב פעם ושוב רוטינה. אני כבר לא צעירה אך צעירה בנפשי, הבן אמור להתחתן בחודשים הקרובים, אני מצפה לנכדה מהבת הקטנה שלי, נכדה ראשונה. אני לא נחשבתי "לקבוצת הסיכון" אחיותיי בריאות אמא שלי זקנה אך בריאה בנפשה, ברוחה ובגופה. הסבתא שלי היתה בריאה. והנה אצלי התגלה המחלה בבדיקה שגרתית. הפחד הגדול שלי הוא שאני לא אספיק לאחזיק את הנכדה הראשונה שלי שכל החיים חכיתי בצפיה שהילדים יביאו לי .. והנה 4 שנים אחרי שהבת הקטנה שלי התחתנה הנכדה בדרך ..עוד חצי שנה בעזרת ה'. גם חשושות יש .. היום שאחרי .. איך יודעים שהמחלה מאחוריי האם אחרי הניתוח שהגידול כבר לא נמצא בגופי או אחרי הטיפולים? תודה לכולם

02/07/2008 | 15:25 | מאת: לילי

הכי חשוב .. איך יודעים שהסכנה חלפה?

02/07/2008 | 16:59 | מאת: ז'נט

לילי יקרה, יש לך את הדבר החשוב ביותר להחלמה - הרצון לחיות! ויש לך בשביל מה. הרפואה היום כל כך מתקדמת, הבדיקות שלך טובות בסה"כ, כיוון שאין גרורות, שאת יכולה להיות בטוחה שתחלימי ומהר. לשאלתך איך יודעים שהמחלה לא חזרה - פשוט עושים בדיקות מדי כמה חודשים, שזה קצת מלחיץ, וממשיכים בחיים. מאחלת הרבה בריאות ואושר לך ולמשפחתך.

02/07/2008 | 18:00 | מאת: לילי

אבל איך יודעים שהסכנה חלפה? שאני אחרי המחלה? האם לאחר הניתוח להסרת הגידול או אחרי הטיפולים?

02/07/2008 | 02:50 | מאת: ירדן

אני ממשיכה הלאה. רוצה להכיר בן זוג. איך עושים זאת?

02/07/2008 | 07:23 | מאת: חיים יפים

רק להגיד שכל הכבוד ושתצליחי ותמצאי אושר

02/07/2008 | 11:28 | מאת: שרון

הי ירדן, גם אני באותה הסירה. אני בת 30 פרודה עם שתי ילדות קטנות.. מכיוון שאני גרה במקום די מבודד אין לי אפשרות להכיר מישהו מלבד האינטרנט. בהתחלה אמרתי שאני לא רוצה להכביד על מישהו עם התיק שלי אבל במרוצת הימים החלטתי שמי שיקבל אותי יקבל את כל ה"חבילה" או לא כלום ממנה. באתר האינטרנט שבו אני רשומה עדכנתי בפרטי האישיים שאני נאבקת בימים אלו במחלה קשה ותתפלאי - הפניות ממשיכות לזרום. אמנם דלילות יותר אבל זורמות.. אני זו שבכל זאת מטרפדת את הקשרים על רקע חוסר התאמה עם הצד השני או על רקע פחד מלהפגש עם גבר זר כשאני נראית כמו שאני עכשיו (היה אחד ששאל בשמחה אם יזכה לראות אותי עם קרחת!!!) המלצתי וכפי שאני פועלת כעת היא לתת עוד קצת זמן, לחזור למראה נורמאלי (לי מאוד קשה ההתמודדות מול המראה) ואז לקוות לנסיך על הסוס הלבן (נו טוב, טויוטה לבנה..) בהצלחה בכל מקרה ואם את זקוקה לעוד תשובות אשמח לעזור! שרון

01/07/2008 | 21:13 | מאת: חני

התשובות הגנטיות חזרו שליליות. הגנטיקאי המליץ לי על בדיקה מורחבת יותר שנעשית דרך חברת טבע בארצות הברית. יש למישהי מידע מנסיון על הבדיקה הזאת? תודה :)

01/07/2008 | 23:56 | מאת: מ.ב.

הי חני, לא ציינת את שם הבדיקה שהגנטיקאי המליץ לך. אני עשיתי בדיקה גנטית דרך חב' בת של חב' טבע ישראל המתמחה בבדיקות האלה. לחברה קוראים אונקוטסט טבע, ובזמנו האחראית לתיאום הבדיקות עם מעבדות חו"ל ומשלוח הרקמות וכמובן קבלת וניתוח התשובות הייתה דר' ליאור שושן המדהימה!!!!!!!!!! לבדיקה קוראים MAMA PRINT, הבדיקה נעשתה באופן פרטי ולפני שנתיים עלתה לי כ- 2000$. בזמן הניתוח נלקחה רקמה חיה מגידול ה"אם". אישית היה לי רק גידול אחד קטן (1.4 ס"מ) אך היה ממאיר. הבדיקה נעשית על רקמת הגידול שלך שהוצאה בניתוח (הרקמה אינה חייבת להיות חיה, היא יכולה להיות גם קפואה). הבדיקה נותנת את האפיון הגנטי הפרטי של הגידול שלך, ומשייכת את הגידול לאחת משתי קבוצות: high risk OR low risk , עם השיוך לקבוצה את מקבלת ניתוח של הסתברות הישנות המחלה עם טיפול תומך או בלעדיו לטווח של 5 ו- 10 שנים ואת סיכויי ההישרדות עם ובלי טיפול. השאלה עד כמה מוכנים נפשית לקבל תשובה ישירה ובעלת תימוכין גנטי. כי הפעם זו לא סטטיסטיקה המבוססת על כל מיני מחקרים או עבודות - הפעם זה פרטי... ורק שלך! מציעה לך לחשוב על ההשלכות והאם בכלל כדאי לדעת. אני מניחה שהבדיקה שאת עשית היא בדיקת נשאות גנטית של המוטציות בגניםbrca1&2 והבדיקה שאני מדברת עליה היא אחרת לגמרי ואין קשר בינה לבין ה- brca1&2. אם תרצי הרחבה, נדבר שוב. לילה טוב ורק בריאות. מ.ב.

02/07/2008 | 08:52 | מאת: גילה

ד"ר ליאור שושן עונה על שאלות בפורום סרטן השד יחד איתך ב-NRG כמו כן יש הרבה חומר כתוב באתר שאלות ותשובות שניתנ ע"י ד"ר ליאור שושן

02/07/2008 | 14:07 | מאת: אנה גולדברט

חני היקרה שלום, אני מצרפת לך קישור לפרק המוקדש לנושא באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/upload/biological_1.doc החצי השני של הפרק מוקדש לבדיקה גנטית זו של חברת "טבע" ולמטה גם קישור לאתר שלהם. בברכה, אנה

02/07/2008 | 23:21 | מאת: חני

ניסיתי לקרא את שבקישור ולא הבנתי כלום. כנראה שכבר מאוחר היום. אנסה שוב מחר. בכל מקרה,שלחתי כבר מבחנה עם דם שלי לאונקוטסט ואני מקווה לבשורות טובות. תודה לכל המגיבות האכפתיות

03/07/2008 | 06:57 | מאת: חיה

אני עדיין בהלם לא יודעת איך לעקל

01/07/2008 | 20:14 | מאת: ליה

שלום. התגלה אצלי גוש מהסוג הנ"ל ונאמר לי כי הוא שפיר אך יש להוציאו בניתוח. התוצאה הגיעה מבדיקת ביופסיה טרוקט. ממחקרים שקראתי הבנתי שבגוש מסוג זה אין דיוק אפילו בביופסית מחט, וכרבע מהגושים שמתגלים שפירים, בעצם ממאירים. הפתולוגיה יודעת לזהות רק את הממצא השפיר ומשום מה לחא את הממאיר ולכן כדי לקבל תשובה מדויקת, יש להוציא לגמרי את הגוש ורק אח"כ מגלים את אופיו. האם זה נכון לכל ביופסית מחט, כולל טרו-קט שהיא מדויקת מאד? הכרורג שד שלי לא ראה עוד תוצאות, בי"ח שלי לא ממהר לשלוח אליו, ולא היה לו שמץ מושג על מה אני מדברת. מוזר. אפשר להאיר את עיני? תודה

01/07/2008 | 21:18 | מאת: חני

אני עשיתי ביופסיה אצל מומחית בשיטה הכי חדישה ונמצא ממצא תקין. רק אחרי שהסירו אותו ליתר ביטחון, הוא נמצא כסרטני.

02/07/2008 | 08:17 | מאת: ליה

מעניין למה הרופא לא יודע על מה אני מדברת.. אני יודעת שכרבע מהמקרים של הגוש הנ"ל היוצאים שפירים בבדיקה, מתגלים כסרטניים. האם סיכויי ההחלמה טובים? הבנתי שכן. מאחלת בריאות טובה, תודה שאיששת את עמדתי

02/07/2008 | 11:30 | מאת: ליה

אשמח לדעת מה זה אומר. בעיקר המשפט השני. תודה cores of breast tissue with focal ductal hyperplasia two of the cores show disrupted papillary lesion with solid areas ואז כתוב גם שכריתת הגוש מומלצת. תודה

02/07/2008 | 15:35 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לליה שלום הממצא הראשון הינו שפיר ואינו מחייב ביפסיה פתןחה (ניתוח) לעומת זאת כאשר יש ממצא פפילרי שהינו ממצא שפיר לכשעצמו מוממלץ ביצוע ביופסיה פתוחה ולמרות שברוב המקרים יהיה ממצא שפיר יש לקבל דגימה גדולה יותר של הממצא בברכה

01/07/2008 | 18:51 | מאת: לילונת

גם לא מתקשרים...עצוב עצוב מאוד.מה אתן חושבות על כך??מחבקת.

01/07/2008 | 19:29 | מאת: rona

כל כך מוכר כשזה קרה מאוד נפגעתי, אבל עם הזמן ראיתי שמי שנשאר הם החברים האמיתיים !!!ומי ש"נטש" נטש כי הוא חושב ש"סרטן מדבק" זו אמירה צינית שאני אימצתי לעצמי כש"נטשו" אותי הבנתי שלא הם חברי האמיתיים ועם הזמן רכשתי לי חברים חדשים, את חלקם הכרתי בעת קבלת הכימו, אחרים בהקרנות, בימי העיון של העמותה בסדנאות שונות שהשתתפתי בהם (לא רק של העמותה) וגם מכאן מהפורום, אנשים נפלאים שמבינים בדיוק על מה אני מדברת אז יקירתי, הנוטשים" אינם ראוים להיות חברים שלך, הם גם לא היו ראויים בעבר, אל תצטערי. עם הזמן תגלי שמי שנשאר איתך הוא חבר אמיתי מאחלת לך רק טוב

01/07/2008 | 20:55 | מאת: שרון

מבינה לליבך עד מאוד! בימים הראשונים היו עשרות טלפונים של תמיכה ואחרי כמה שבועות רובם "התאדו". כמו גם ההצעות לעזור אם יהיה צורך - הרי אף אחד לא מצפה שאני אתקשר לבקש עזרה... מצטרפת לקודמתי - מי שלא שם עדיף שלא יהיה ! כבר שמענו על המשפט חבר טוב מגלים בזמן אמת - וזוהי שעת האמת! לילונת היקרה - אנחנו פה מבינות לליבך ונשמח לסייע לך! לילה טוב! שרון

01/07/2008 | 21:15 | מאת: חני

סרטן זה הפחד הכי גדול של אנשים. מפחיד אותם אפילו להיות ליד זה. אני גיליתי אנשים במלא העוצמה שלהם ולצערי גם ההפך. זה דרכו של עולם, אל תקחי את זה אישי.

02/07/2008 | 00:26 | מאת: חיים יפים

וואו! יש לי כל כך הרבה מחשבות... נראה לי שלהרבה אנשים יותר קל "לעשות" כמו ששרון ציינה ולהציע עזרה עם הילדים או הבית. מאוד קשה פשוט להיות שם ולשמוע, לרחם,להגיד שזה לא הוגן,להצדיק את הכעס והמסכנות שלנו. נראה לי שבתהליך הזה אלה החברים שאנחנו מחפשות אחרת לא היינו כאן בפורום. אני הייתי מוקפת עזרה רבה בזמן הכימוטרפיה כי רואים חיצונית את המחלה. דווקא עכשיו כשאני מוטשת,עייפה וכואבת מההקרנות ובנוסף מתלבטת איך אוספים את השברים כולם אומרים לי שאני נראית נהדר ואיזה יופי שהבראתי. רק חבל שהם לא שואלים... אין לי ספק שזה גם מבלבל. אנשים לא רוצים להטריח ולהדחף. שרון - תבקשי עזרה! חברים באמת רוצים לעזור! את זה למדתי השנה. אני מקווה שלמדתי גם להיות חברה טובה יותר ורק להיות שם לאחרים. טוב אז בשביל זה אנחנו כאן לילה טוב

02/07/2008 | 14:02 | מאת: אנה גולדברט

לילונת היקרה שלום, זה באמת מאוד עצוב שחברים מתקשים לתמוך ומעדיפים להתרחק בתקופה כה קשה. אני מסכימה עם הנשים המגיבות שלעתים זה יכול להיות קשור לפחד שאבחון המחלה מעורר אצלם. אבחון מחלה אצל אדם קרוב מאלץ את הקרובים להתמודד עם המחשבה שזה יכול לקרות גם להם. ישנן מגוון אפשרויות תגובה למשבר: יש אנשים שממהרים להציע עזרה מעשית ועסוקים בעשייה. אנשים אלו מעדיפים לעשות דברים פרקטיים ופחות מסוגים לתמוך רגשית. יש גם אנשים שלא מסוגלים להתמודד עם הרגשות שאבחון המחלה אצל אדם קרוב מעורר ומעדיפים להתרחק ולברוח. כמובן שיש גם אנשים שמצליחים לגייס את עצמם ולתמוך בקרובים להם ומלווים את האישה לאורך כל תהליך ההתמודדות. כל אחד בחייו עובר תקופות קשות ודווקא בתקופות אלו מגלים מי מבין האנשים הקרובים לנו מסוגל לתמוך בנו בזמנים הקשים. אני באמת יכולה להבין עד כמה זה מרגיש מתסכל ובודד שאנשים מתקשים להיות שם לצידך בזמן שאת צריכה את תמיכתם. אולם האם מבין חברייך יש בכל זאת כאלו שנשארו איתך בתקופה זו? האם יש אנשים שכן תומכים ומתעניינים? האם את מרגישה שבכל זאת מצאת אדם אחד בתקופה זו איתו את יכולה לדבר? כפי שאת רואה בפורום זה נשים רבות הבינו בדיוק על מה את מדברת והתחברו במהירות רבה לכאב אותו ביטאת כאן. את לא לבד, כולנו כאן איתך, אנה

02/07/2008 | 19:08 | מאת: חיים יפים

אנה, ההתנסחות שלך מדהימה. אין ספק שאת משהו מיוחד.... תודה

01/07/2008 | 11:23 | מאת: גליה

שלום, אני מתעניינת לגבי תופעות הלוואי ולגבי אופן הלקיחה של קסלודה בצורת טבליות במינון של 2000 מ"ג ליום. האם הלקיחה אכן היא חצי שעה אחרי האוכל? האונקולוג אמר לי לקחת שעתיים אחרי האוכל אך לא נתקלתי בשום מקום שרשום כך או שחולים לקחו באופן הזה.. דבר נוסף שרציתי לשאול, האם במינון הזה יכולה להיות נשירת שיער? לגביי אכילת פירות, מוצרי חלב, האם לא מומלץ לצרוך יחד עם לקיחת הקסלודה? אם לא מומלץ, כמה זמן בסמוך ללקיחת התרופה אכן לא מומלץ? אודה לכם אם תוכלו לתת לי מענה מהיר ככל האפשר. מדובר באימי החולה בסרטן שד גרורתי לריאות, מוח, כבד, בת 45. כרגע במצב יציב לאחר לקיחת אנדוקסן.

02/07/2008 | 22:32 | מאת: ubul

גם אימי לוקחת קסלודה בשילוב עם לפטיניב, לצערי יש לה את כל תופעות הלוואי האפשריות. בכל מקרה אני מאחלת לאמא שלך שהיא תגיב בקלות לתרופה. מניסיוני בתופעה שקשורנה לידיים ולרגליים (חתכים, תחושה של עור נוסף) ניתן לטפל בחבישת האזורים בדבש אורגני מעורבב עם חילבה בערך כשעה פעם-פעמיים ביום. אם היא סובלת משילשולים לא לפחד ולקחת קל בטן ואם זה לא עוזר אז אימודיום. אנחנו נרתענו מלהוסיף לאמא שלי עוד תרופות וזו הייתה טעות כי היא סתם נחלשה מהשילשולים. כדי בתקופה הזו לשתות הרבה חלב אורז, ניתן לערבב את חלב האורז עם אבקת חרובים שגם עוזר למנוע שילשולים. פצעים בפה - כבר עכשיו כשהכל עוד תקין שתשמור על הגיינת הפה יש לוולדה מי פה מצויינים אז רצוי לשטוף כל פעם לאחר האוכל. בקשר לזמן נטילת התרופות -לפי האונקולוג ורכזת המחקר צריך לקחת כחצי שעה אחרי האוכל ויש להקפיד בזמן נטילת התרופה ובסמוך לא לאכול דברי חלב. אני מאחלת לכן החלמה מהירה ותגובה קלה לתרופות.

30/06/2008 | 19:55 | מאת: נועה

מפרטת שוב - לפני 15 שנה כריתה מלאה. לפני שנתיים גילוי גרורות בעצמות. מטופלת בארימידקס ובונופוס. בבדיקת סי.טי היה כתוב "פיזור משני בלסטי בעצמות הגולגולת. אבקש הסבר

30/06/2008 | 20:04 | מאת: אנה גולדברט

נועה היקרה שלום, ראיתי כי קיבלת מענה היום לשאלתך בשעות הבוקר. להלן הקישור לתשובה: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-469,xFT-323621,xFP-324737,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, אנה

01/07/2008 | 13:53 | מאת: נועה

תודה. קראתי.

30/06/2008 | 19:51 | מאת: רחל כרמי

אחותי עוברת סידרת הקרנות בגין סרטן. בעקבות ההקרנות יש לה כוויות קשות בבית השחי, צוואר, ומתחת לשד. היא משתמשת לסירוגין באחת מהמשחות שהומלצו לה כגון: XCLAIR, תריאלון, דיאפין ואלוורה, אך שום דבר אינו עוזר והיא מאוד סובלת. אשמח מאוד אם תייעצו לי מה ניתן לעשות בכדי להקל עליה את הסבל. בתודה מראש,

01/07/2008 | 12:44 | מאת: בוגרת

ברגע שיש כוויות - כתוצאה מההקרנות - הדבר היחיד שנכון לעשות זה לפנות מיידית לצוות ולבקש פגישה לפני ההקרנה הבאה עם הרופא התורן. בכל מכון יש רופא זמין לבדיקה. יתכן וימליצו על מספר ימי מנוחה. סבל איננו חלק מהתהליך ההחלמה או הריפוי, ואדמומיות מועטה זה כבר סיבה טובה לגשת לרופא ולקבל תכשירים להקלה. חבל שלא הציעו לה להשתמש בתכשירים למנוע את הכויות לפני שנוצרו. אני מניחה שיתנו לה מרשם או ישר משחות כמו סילבראול , לכל מכון יש את המשחות העדיפות עליו, ויש כאלו שיש להם משחות שהם רוחקים בית המרקחת של בית החולים. בהצלחה.

02/07/2008 | 00:15 | מאת: חיים יפים

אני לקראת סיום הקרנות וסובלת מכוויות בבית השחי בפיטמה ומתחת לשד עד כדי קילוף וסבל אמיתי. בכלל השד אדום רגיש וכואב. הקפדתי למרוח משחה למניעה ובכל זאת... אז קודם כל שתרוץ לרופא או אחות לי חבשו את מקומות הכוויה ונתנו משחה שמאוד מקלה ויש בה אנטיביוטיקה למניעת זיהום. מעבר לזה אני סובלת ויודעת שזה שווה כל תא סרטני שנצלה גם הוא... יש אור בקצה המנהרה! שייגמר כבר לכולנו

30/06/2008 | 18:02 | מאת: לי

האם ישנם מקרים של סרטן שלא מתגלים בממוגרפיה??יתכן שגידול ישנו וגדל וגדל ולא מזהים בממוגרפיה??תודה.

30/06/2008 | 18:11 | מאת: נורית

ממוגרפיה, כמו כל בדיקה, מפספסת באחוזים מסויימים. הפספוס גדל בנשים צעירות בגלל צפיפות רקמת השד והקושי של הקרניים לחדור אותה. לכן ממליצים, בעיקר לנשים צעירות, להשלים את הממוגרפיה באמצעות בדיקת אולטרסאונד ובדיקה ידנית. עם כל הבדיקות האלה תמיד יש גידולים מסויימים שלא מזהים אותם, אבל הסיכוי קטן יותר. הכי חשוב להיות מודעת ואם יש לך תחושת בטן לא טובה - ללכת איתה עד הסוף.

01/07/2008 | 09:22 | מאת: אנה גולדברט

לי היקרה שלום, נורית כתבה לך בצורה מדויקת שכמו בכל בדיקה גם ממוגרפיה יכולה לפספס בעיקר אצל נשים צעירות. לכן במקרה הצורך משלימים את הבדיקה גם עם בדיקות אולטרסאונד. באם יש לך שאלה ספציפית אשמח להפנות אותה לאחד היועצים. בברכה, אנה

30/06/2008 | 16:25 | מאת: רויטל

שלום, אני לאחר ניתוח כריתה חלקי, בו הוצא חלק גדול מהשד. בתחילה השד המנותח היה נפוח ולכן נראה כמו השד הבריא, אך עתה, הוא הצטמק מאד וגודלו כמחצית מהשד הבריא. אני מאמינה שיש דרכים כירורגיות לטפל בשוני אבל ייקח עוד זמן עד שאתפנה לכך. בינתיים, אני תוהה אם יש להשיג איזשהם "עזרים טקטיים" שאפשר לדחוף לתוך החזיה/בגד הים? היצע הבגדים שמאפשרים הסתרת העניין מצומצם ביותר.. תודה, רויטל.

01/07/2008 | 14:26 | מאת: ז'נט

ביד להחלמה (אגודה למלחמה בסרטן) מחלקים, למי שעברה כריתה מלאה, מילוי לחזיה. את יכולה לקחת אחד כזה ופשוט להוציא מילוי במידה שתתאים לך. את יכולה להתקשר וישלחו לך הביתה.

01/07/2008 | 18:03 | מאת: ליאת

ביד להחלמה מקבלים תותבת זמנית. זהו מעין צמר גפן דחוס. אי אפשר איתו לאורך זמן. אני קניתי בחנות ללבני נשים "אפרודיטה" תותבת קטנה מסיליקון ומכניסה אותה מתחת לשד המנותח לבין החזייה. אף אחד לא מרגיש בהבדלי הגודל בין השדיים. זה נוח מאוד, לא מגרה ובכלל לא מורגש. לפני כשנתיים בערך רכשתי אותה בכ-150 שקלים. שווה כל שקל, ולאורך זמן, ואפשר להכניס זאת לכל חזייה שתבחרי.

01/07/2008 | 18:03 | מאת: ליאת

ביד להחלמה מקבלים תותבת זמנית. זהו מעין צמר גפן דחוס. אי אפשר איתו לאורך זמן. אני קניתי בחנות ללבני נשים "אפרודיטה" תותבת קטנה מסיליקון ומכניסה אותה מתחת לשד המנותח לבין החזייה. אף אחד לא מרגיש בהבדלי הגודל בין השדיים. זה נוח מאוד, לא מגרה ובכלל לא מורגש. לפני כשנתיים בערך רכשתי אותה בכ-150 שקלים. שווה כל שקל, ולאורך זמן, ואפשר להכניס זאת לכל חזייה שתבחרי.

שלום לכולם, אשתי עברה טיפולי פוריות כדי להרות את ילדנו הראשון (עקב בעייה אצלי, לא אצלה). למזלנו, אמנם "הצלחנו" בטיפול הראשון אך גם כך השפעת ההורמונים עליה הייתה מאוד חזקה, גרמה לציסטה לפחות באחת השחלות והביאה להגדלת וסיבוב שחלה (TORSION) שהצריך התערבות כירורגית. אנו רוצים ילד שני אך היות ולא נוכל להרות ללא טיפולים נוספים אנו חוששים מפני החשיפה להורמונים והסיכון העתידי לחלות בסרטן (לפי פירסומים רבים ובינהם גם של עמותת 1 מ 9, רמת הסיכון היא גבוהה). איני מבקש חו"ד מקצועית אך אשמח לכל מידע/דעה בנושא. תודה יעקב

30/06/2008 | 20:39 | מאת: פרופ' אילן כהן

אינכם צריכים לחשוש. באם הטיפול יעשה בצורה מקצועית אין סיבה שתהיינה בעיות. בהצלחה פרופ' אילן כהן

30/06/2008 | 12:06 | מאת: אלי

שלום, רציתי לשאול אם מישהי חוותה תופעה כזו ואת הרופא מה זה אומר. אשתי (כמעט בת 35 ולאחר 5 לידות כשהאחרונה לפני 3.5 שנים ,בעלת התקן מהלידה האחרונה) הרגישה לפני כ-3 שבועות גוש בשד השמאלי. כשמיששתי באמת מרגישים גוש קשה די גדול. אני רוצה לציין שיש לה כאבים בשדיים+כאבים מוזרים בידיים מזה מספר חודשים וגם השדיים פתאום במבנה ומרקם שונה ויותר קשים(היא לא בהריון). בכל אופן רצנו לרופאה שנתנה הפנייה לUS. שמחנו לשמוע לאחר פיענוח שלא רואים כלום ב-US,והקטע המוזר הוא שאנו לא בטוחים אבל זה נראה כאילו הוא נעלם,לא ברור לנו כי היא טוענת שעדיין מרגישים אותו והיא עדיין מרגישה כאבים חזקים. האם גוש יכול להיעלם (חסימה בצינור חלב?), מה המלצת הרופא בפורום ?

30/06/2008 | 20:43 | מאת: חני

שתבקש לעבור בדיקת ממוגרפיה גם אצלי לא ראו בתחילה כלום באולטרא סאונד אולם נמצא ממצא בממוגרפיה.

02/07/2008 | 09:38 | מאת: פרופ' אהוד קליין

לום רב, המלצתי היא להיבדק ע"י כירורג שד אשר יחליט באם המדובר ב"גוש" ממשי או ממצא אחר. במידה והאולטרהסאונד תקין ניתן בחלק מהמקרים להוסיף ממוגרפיה לפי הצורך.

30/06/2008 | 00:02 | מאת: ליבי

אמא שלי עברה בדיקת הביופסיה לפני שבועיים בערך והבנתי שבדיקות נוספות צריכות להגיע כמו 2 HER והורמונלי . לשם מה מבצעים את הבדיקות האלה ? ותוך כמה זמן אמור להגיע תשובה? האם הבדיקות האלה נקראים "רצפטרים" ? מחר אני מתכוונת להתקשר למכון ולשאול אותם לגביי הבדיקות. אשמח לקבל תשובה תודה

30/06/2008 | 04:09 | מאת: נורית

הבדיקות נעשות כדי לדעת איזה סוג של טיפול ארוך טווח להתאים לאמך. הבדיקות לא נקראות רצפטורים אלא בודקות האם בגידול קיימים רצפטורים (קולטנים) להורמונים מסויימים. אם כן - יש סוג מסויים של טיפול שמתאים לאמך. אם לא - הטיפול הזה לא מתאים. זה על קצה המזלג. בדפי המידע באתר יש עוד המון הסברים.

30/06/2008 | 20:01 | מאת: אנה גולדברט

ליבי היקרה שלום, קיימות מספר בדיקות שנועדו לסייע לרופא המטפל לבנות את התוכנית הטיפולים לאימך. ביניהם הבדיקה HER 2, רגישות להורמונים וכו'. באתר של עמותת "אחת מתשע" קיים פרוט נרחב בנושא. אני מציעה לך לקרוא את הפרק המוקדש לבדיקות: http://www.onein9.org.il/upload/tests.doc#הרטו בברכה, אנה

29/06/2008 | 23:34 | מאת: אנה גולדברט

לשרון היקרה, קראתי את ההודעה שכתבת לחני ובחרתי לכתוב לך ולהגיד עד כמה דברייך מרגשים ומחזקים. אני מאחלת לך מכל הלב החלמה מהירה ומקווה ביחד איתך שכל הדברים הנהדרים שכתבת יתממשו הכי מהר שאפשר. אנה

30/06/2008 | 00:15 | מאת: שרון

אנה שלום, אני רגשנית ובכיינית מדרגה ראשונה - אל תעשי לי את זה כי אני מיד מתחילה לטפטף... תודה על תגובתך מחממת הלב. אני מצאתי המון נחמה בדברי הבנות ועידודם ולכן אני חושבת לנכון לפעול כך. היום הייתי בטיפול השלישי של הטקסול (השביעי סה"כ מתוך 8!!!) אשקר אם אגיד שעבר בקלות במיוחד בתחום הנפשי, אבל בשיחה עם העובדת סוציאלית היום, הצעתי את עצמי ללוות ולתמוך נשים במצבי ובסביבות גילי - דבר שחסר לי מאוד ! אני חושבת שהדבר עושה טוב לשני הצדדים ונותן כח הן לי והן לאישה/גבר שמולי שרואה מול עיניו שיש חיים אחרי! שוב תודה על התגובה ואני אלך לישון עכשיו עם חיוך על השפתיים (אם הסטרואידים יאפשרו לי לישון...) לילה טוב, שרון

30/06/2008 | 00:50 | מאת: חני

קראתי כל תגובה בעיון והרגשתי מחוזקת אני רוצה להודות לכל מי שמשקיעה ונותנת מהכוחות שיש בה לאחרות שנמצאות במצוקה משלהן

30/06/2008 | 10:39 | מאת: שרון

חני, מצרפת לך את כתובת המייל שלי לאם תזדקקי למשהו:[email protected] אם את גרה באיזור הצפון אני מוכנה להפגש איתך! שתהיה לך רפואה שלמה והצלחה בדרך שמצפה לך. שרון

29/06/2008 | 23:06 | מאת: א

תשאלי את השאלה בפורום סרטן השד בNRG- שם יועצת דר שולמית פרי מבלינסון היא אחראית שם על התחום הזה

29/06/2008 | 23:15 | מאת: אנה גולדברט

א שלום, האחראית על תחום הפסיכולוגיה הרפואית בבלינסון הינה דר' רבקה רייכר. בברכה, אנה

29/06/2008 | 23:24 | מאת: א

דר שולמית פרי יכולה לעזור גם בתחום זה , אני מטופלת שם ולכן יודעת זאת

מתארגנת קבוצת נשים חולות סרטן שהמכנה המשותף שלהן: אהבת החיים, פרגון הדדי ותשוקה לאנרגיה. המפגש ברמת חן בביתה של חולה סרטן שמבריאה בזכות שיטת המגירות מומלץ. כולנו היינו רוצים לחיות את חיינו באושר מתוך תחושת הגשמה, בחירה ושלווה, אבל מי היה מאמין שכדי להגיע לכך יש לעבור דרך המגירות הפיזיות שבבית? במקום לבזבז זמן על כעסים, עלבונות, פרשנויות ודאגות, אפשר וכדאי לחיות חיים מאושרים ומלאים, מתוך תחושה של הגשמה, בחירה ושלווה. איך עושים את זה שיטת מגירות מבוססת על כמה עקרונות פשוטים ואוניברסאליים: התבוננות בחיים בצורה חיובית, ממקום של הבנה, עם הרבה חוש הומור, פרופורציה, חוסר ביקורתיות והיעדר שיפוטיות כלפי עצמנו וכלפי אחרים. בגישתה יש גם אלמנטים של רוחניות, אמונה ברוח היהדות, והרבה הגיון בריא. הייחוד של השיטה הוא התמדה ויישום המתבטאים בסידור סביבת המגורים וראשית ועיקר, המגירות בבית. מה זה קשור? ובכן, עומס או אי סדר בבית יוצרים תחושה של בלגן, לא רק פיזי, אלא גם נפשי. השיטה מציעה לוותר, מתוך בחירה ומודעות, על חפצים בלתי נחוצים. [email protected] < >

06/07/2008 | 09:08 | מאת: מתארגנת קבוצת נשים חולות סרטן שהמכנ

מתארגנת קבוצת נשים חולות סרטן שהמכנה המשותף שלהן: אהבת החיים, פרגון הדדי ותשוקה לאנרגיה. המפגש ברמת חן בביתה של חולה סרטן שמבריאה בזכות שיטת המגירות מומלץ. כולנו היינו רוצים לחיות את חיינו באושר מתוך תחושת הגשמה, בחירה ושלווה, אבל מי היה מאמין שכדי להגיע לכך יש לעבור דרך המגירות הפיזיות שבבית? במקום לבזבז זמן על כעסים, עלבונות, פרשנויות ודאגות, אפשר וכדאי לחיות חיים מאושרים ומלאים, מתוך תחושה של הגשמה, בחירה ושלווה. איך עושים את זה שיטת מגירות מבוססת על כמה עקרונות פשוטים ואוניברסאליים: התבוננות בחיים בצורה חיובית, ממקום של הבנה, עם הרבה חוש הומור, פרופורציה, חוסר ביקורתיות והיעדר שיפוטיות כלפי עצמנו וכלפי אחרים. בגישתה יש גם אלמנטים של רוחניות, אמונה ברוח היהדות, והרבה הגיון בריא. הייחוד של השיטה הוא התמדה ויישום המתבטאים בסידור סביבת המגורים וראשית ועיקר, המגירות בבית. מה זה קשור? ובכן, עומס או אי סדר בבית יוצרים תחושה של בלגן, לא רק פיזי, אלא גם נפשי. השיטה מציעה לוותר, מתוך בחירה ומודעות, על חפצים בלתי נחוצים. לשליחת דואר אלקטרוני< >[email protected]

29/06/2008 | 21:30 | מאת: נועה

שלחתי מידע מאוד מדוייק אודות הרקע שלי (כפי שהתבקשתי). מדוע איני מצליחה לקבל תשובה אודות "פיזור משני בלסטי בעצמות הגולגולת"

29/06/2008 | 22:21 | מאת: אנה גולדברט

נועה היקרה שלום, ראיתי את המידע שהוספת ושלחתי את שאלתך ליועץ שענה לך. באם לא תקבלי מחר תשובה, אנא כתבי בבקשה את כל השאלה כקישור נפרד. בברכה, אנה

30/06/2008 | 14:21 | מאת: לנועה

פשוט נסי לשאול באתרים אחרים שעונים בהם מהר. ד"ר בן ברוך עונה די במיידי ב NRG, ד"ר לאופר עונה מהר מאד בפורום סרטן השד של ynet.

29/06/2008 | 21:28 | מאת: נועה

אבקש לקבל מידע אודות בדיקת דם בשם סי.טי.סי

29/06/2008 | 23:12 | מאת: אנה גולדברט

נועה היקרה שלום, להלן מידע אודות הבדיקה מהאתר של עמותת "אחת מתשע": בדיקת סי.טי סי. הינה בדיקת דם חדשה המאתרת תאי סרטן נדירים בדם. זוהי בדיקת דם פשוטה המשקפת את המאפיינים הביולוגיים של הגידול, מספקת פרוגנוזה לגבי המשך המחלה ומשמשת, לצד בדיקות קיימות אחרות, כלי עזר לרופא בקבלת ההחלטות לגבי המחלה. הבדיקה מאושרת על ידי האפ.די.איי בארה"ב עבור חולות סרטן שד בשלב הגרורתי. הבדיקה ניתנת לביצוע בכל נקודת זמן במהלך הטיפול וכבר מהשבוע השני לתחילת הטיפול. ניתן לבצעה בתשלום במרכז הרפואי סוראסקי (איכילוב) – מלר"ם. בברכה, אנה

29/06/2008 | 20:16 | מאת: פסיכולוגים רפואיים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3561365,00.html כתבה טובה

29/06/2008 | 21:00 | מאת: נועה

באיזו דרך ניתן להגיע לפסיכולוג רפואי בבלינסון?

29/06/2008 | 22:20 | מאת: אנה גולדברט

נועה היקרה שלום, בבית החולים בלינסון ישנם מספר של פסיכולוגים רפואיים. תוכלי ליצור קשר עם הפסיכולוגיות דרך המחלקה האונקולוגית או דרך השרות הפסיכולוגי בבלינסון. בברכה, אנה

29/06/2008 | 19:31 | מאת: אוררי

מאז שאני לוקחת את כדורי הטמוקסי מדי יום חיי התהפכו, אני לא ישנה בלילות, שינה של שעה וחצי, שעתיים ואז ערה ולפעמים נרדמת לעוד שעה או שעתיים וזהו נגמר הלילה, וזה לילה אחרי לילה, ובימים אני כמו זומבי, מלבד חוסר שינה זה גורם לי חוסר תאבון, חוסר ריכוז, וחוסר מצב רוח ברמות שמפריעות לתפקוד. הייתי שמחה לשמוע מכם הבנות על התגובה שלכן לטמוקסי, ולשמוע על אלטרנטיבות גם מהרופאים באתר

29/06/2008 | 20:09 | מאת: מיקלה

אוררי יקרה, ביקשת תגובה , אז אני מקווה שלא תצאי מבולבלת מתגובתי עוד יותר... היו לי כ א ל ה גלי חום (אגב לא ציינת אם את לא ישנה בגללם או סתם שנתך נקטעת), שייחסתי אותם לטמוקסי, כי הם החלו להיות זוועתיים כשבועיים אחרי שהתחלתי לקחת את הכדור. אבל אני כבר י ו ת ר מחודש ב ל י הטמוקסי, וגלי החום לא השתפרו כ ל ל ... אז אני כבר לא יודעת: או שהגוף שלי מגיב לאט (יש עדויות שאני כזו גם ממקרים אחרים), או שאלה הם גלי החום העצמאיים שלי, ולא קשורים לטמוקסי. אני לא לגמרי קונה את הגירסה השניה, כי היו לי גם גלי חום לפני התחלת הטיפולים (עברתי כימו והקרנותת והייתי פנתרה) אבל לא בסדר גודל כזה. אומרים שמעכבי הארומטז(לא יודעת אם את בתוכנית כזו לאחר שנתיים וחצי) לא גורמים לגלי חום. להירדם א י ן לי כלל בעיה. זה מה שיש לי לתרום לחוויות השינה... כמובן שרופא שלך או של הפורום ייעץ לך יותר טוב. תחזיקי מעמד, כי אצל ר ב הבנות אני רואה שהגוף מסתגל לאט, ואני אפילו אופטימית שגם אצלי ימצא הפתרון (למרות שהוא קצת מתמהמה...)

29/06/2008 | 22:20 | מאת: ת

למיקלה שלום האם הפסקת לקחת את הטמוקסי לזמן קצוב לנסיון,או הפסקת את הטמוקסי באופן קבוע? אשמח מאוד לקבל תשובה תודה רק בריאות

30/06/2008 | 20:29 | מאת: ענה

מיקלה מניסיוני האישי לוקח יותר מחודש עד שגלי החום מהטמוקסיפן נרגעים. גם כאשר לוקחים מעקבי ארומטז יש גלי חום אבל הם בעוצמה ובתדירות יותר נמוכים. כמו כן אני נמנעת (אבל לגמרי) מלאכול מוצרי חלב ולי אישית זה עוזר מאד.

30/06/2008 | 14:16 | מאת: לאוררי

באתר של ynet היתה בזמן האחרון הרבה התייחסות לטמוקסי ולגלי חום. כדאי לך לעיין.

30/06/2008 | 20:25 | מאת: ענה

אוררי היקרה אכן אלו תופעות הלוואי של הטמוקסיפן, המקסימום שהצלחתי לישון עם הטמוקסיפן היה שעתיים. היתה תקופה באמת קשה. אני ממליצה לך בחום לדבר עם האונקולוגית המטפלת שתנסה להעביר אותך לפמרה או כדור אחר מהמשפחה הזו. אבל קחי בחשבון שגם לתרופות האחרות יש תופעות לוואי. נכון שאני ישנה טוב יותר עם הפמרה אבל סובלת מאד מהתופעות הלוואי שלה. בכל מקרה שינה בלילה זה מאד חשוב ומשפיע על התיפקוד במשך היום. שיהיה לך בהצלחה.

29/06/2008 | 13:48 | מאת: אירנה

לד"ר מירב בן-דוד שלום! האם את מכירה תוצעות של כנס ASCO מהחודש בצ'יקגו? http://breastca.asco.org/ASCO/News/Cancer+News?&reuterview=detail_view&reutersid=10705 מה דעתך על טיפול מניעתי בזומרה בנוסף ל-TAMOXI? (רק מבחינה רפואית, לא כלכלית – אני יודעת שזה לא בסל). הנתונים שלי: אני בת 47. לפני שנה וחצי התגלה סרטן שד שמאל בגודל 7-8 ס"מ כולל בלוטות נגועות, בדיקות CT ומיפוי עצמות היו תקינות. רגישות לאסטרוגנים +4, פרוגסטרון שללי, HER-2 שלילי. עברתי נאו-אדיובנטי 4 טיפולי AC ו -12 טיפולי TACOL שבועי, הגוש כמעת נעלם בבדיקות US וידני. ביקשתי MASTECTOMY, וצדקתי: בבדיקה פטולוגית נמצאה גוש 5 ס"מ, 2 בלוטות מ-10 נגועות, grade 2-3, חודרני. קיבלתי 33 טיפולי קרינה (25+8). יחד עם קרינה התחלתי TAMOXI. המחזור הופסק בזמן טיפולים ולא חזר. בדיקה גנטית שלילית, לא הומלץ על כריטת שחלות. אשמך על המלצה שלך, אני רוצה לשפר כמה שאפשר את הפרוגנוזה שלי.

29/06/2008 | 16:01 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

אירנה שלום, מכירה גם מכירה. אני חושבת שכדאי מאד לדון בנושא עם האונקולוג/ית שלך פנים אל פנים, ולשקול בכובד ראש. ייתכן בהחלט שתהיה לך תועלת, אבל- יש לדון עם מי שמכיר אותך הכי טוב (וגם את הגידול...). אני הייתי הולכת על זה. ב ה צ ל ח ה ! מירב בן דוד

גם את מכירה אותי קצת (עשיתי אצלך הקרנות), אבל כבר לקחתי תור לרופאה שלי ד"ר עברון. אני מקווה מאוד שהיא תמליץ לי על הטיפול הזה, הבנתי ממך שזה יכול לעזור ובכל מקרה לא יזיק. תודה רבה!

המחקר שצירפת לא מתייחס כלל לנשים במצבך.

29/06/2008 | 01:04 | מאת: חני

לך, חפש לך חיים.

29/06/2008 | 01:06 | מאת: סורי

28/06/2008 | 23:35 | מאת: חני

אני לא עומדת בשום קבוצת סיכון לא מעשנת לא שותה (אפילו לא קולה :) ) לא נוטלת גלולות ללא סיפור משפחתי מתעמלת אוכלת בריא חיה את חיי בשמחה וסיפוק כאמא לילדים בת 25 אז מאיפה לעזעזל הגיע הדבר הזה? אני מחוץ לסטטיסטיקה. ומאין אדע שהם יפעלו לטובתי בענין סיכויי ההחלמה?!..........

29/06/2008 | 08:46 | מאת: לחני

חני יקרה, אני מאד מזדהה עם כל השאלות שמציפות אותך. זה תהליך מוכר לכל אחת שנמצאת כאן ולא משנה מה גילה,צעירה מאד כמוך או "קשישה" בת 48 כמוני,או סבתות. גם אני לכאורה-לא מתאימה לסטיטיסיטקה של החולות,אבל מה לעשות אנחנו כבר חלק ממנה. עכשיו למה אפשר כן לעשות-אפשר להסתכל על כך שעל אף שאת כה צעירה-יש לך כבר 3 ילדים,במידה והסרטן שלך עם מאפיינים הורמונליים,ותיצטרכי להוציא את השחלות (דבר שמוריד באחוזים גבוהים השנות המחלה) אז איזה מזל שהספקת כה רבה בגיל כה צעיר! אם את בשלב המוגדר גילוי מוקדם של המחלה-סיכוייך להרפא לחלוטין הינם נעל ל90 אחוזים-וזה המון! את צריכה להאמין שזה אפשרי . אני כבר כ9 חודשים במסע הזה- של הטיפולים והנתוחים,האור בהחלט מתחיל להראות,קחי אוויר חמודה,יש דרך לעשות,אבל אין ספק שאת תוכלי ןלעבור אותה ולנצח. אנחנו כאן מחבקת

29/06/2008 | 18:24 | מאת: חני

הי חני, בר כתבתי לך בעיניינינו. אני מאוד מזדהה עם רגשותייך! גם אני צעירה די בשביל זה. את שתי בנותי(3 ו- 4.5) הנקתי עד גילאים מאוחרים יחסית וחשבתי לתומי שזה יפתור אותי מהעונש הזה. אני תמיד (מאוד משתדלת) מסתכלת על חצי הכוס המלאה ובוחנת את המחלות הקשות ו/או המצבים הקשים שלא קיבלתי ונכנסתי אליהם! קחי בחשבון שאני גם נפרדתי מבעלי סמוך מאוד לזמן הגילוי ובמקום לקבל תמיכה ואהבה ממנו ברגעים הקשים הוא מעדיף לנפנף לי בבחורה החדשה ובחיים החדשים שלו - מה שמקשה עלי מאוד! אבל כמו בחיים - הגלגל מסתובב ואני אמרתי לו שהיום אני למטה אבל לא לעוד הרבה זמן!! אני רואה את עצמי בשנה הבאה בריאה (עם שיער ארוך!!!!!), בית חדש ובתקווה לאהבה חדשה! תשמחי שיש לך בעל שאני מקווה שמפרגן ותומך, שיש לך 3 ילדים ולכן ההתלבטות על המשך ילודה לא תעמוד על הפרק ותקשה עוד יותר, שיש לך משפחה וחברים וכמובן יש לך פה אותי ואת כל הבנות המדהימות והגיבורות פה בפורום שישמחו לעזור ולתמוך! שיהיה בהצלחה ותעדכני אותנו במתרחש.. שרון

29/06/2008 | 18:25 | מאת: שרון

29/06/2008 | 23:33 | מאת: אנה גולדברט

חני היקרה שלום, חשבתי הרבה על דברייך במהלך היום ואני בהחלט יכולה להבין את הצורך לעסוק בשאלות "מדוע זה קרה לי". כאשר מבשרים בשורה קשה אצל חלק מאנשים מתעוררת פגיעות גדולה מאוד ולעתים חוסר אונים וחוסר שליטה. מרבית הנשים מדווחות כי חשות כי אינן שולטות בחיים שלהן וכי מרגישות שאינן מוגנות יותר. תחושת הביטחון הקיומי נפגעת, מתעוררות שאלות קשות מאוד ונחשפת פגיעות גדולה. בהקשר זה, אחת הדרכים לנסות ולהחזיר את השליטה היא לנסות להבין מדוע זה קרה. ולכן, נשים רבות המתמודדות עם המחלה עוסקות בשאלות דומות. מכיוון שאין לכך תשובה מספקת, לרוב מסע זה נגמר בתחושה של תסכול. אולם זו לא הדרך היחידה להתמודד עם התחושות הקשות המתעוררות בעת התמודדות עם המחלה ואני בהחלט מאמינה כי קיימות דרכים אחרות לנסות להחזיר את השליטה בחייך. אחת הדרכים הטובות הינן שיחות טיפוליות עם אנשי מקצוע בתחום. בעמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא מגוון של אפשרויות תמיכה ביניהן קבוצות תמיכה המיועדות לנשים צעירות המתמודדות עם המחלה, קו חם המיואש על ידי מתנדבות אשר התמודדו עם המחלה וטיפולים רגשיים הניתנים על ידי נשות מקצוע בתחום. באם תרצי תוכלי לקבל מידע נוסף בטל' 036021717. כולנו כאן איתך, אנה

שלום לבנות ולצוות, בת 43, אחרי למפקטומי, שנתיים לאחר טיפולים והקרנות (4XAC ו- 4 טקסול)+ 35 הקרנות. אני מקבלת כבר שנתיים טמוקסיפן ויש לי כל מיני כאבים קלים עד בינוניים בעצמות (בעיקר גב תחתון, שורש בהונות הידיים, שוקיים וכפות רגליים, מה שלא היה לי לפני הטיפולים). המצחיק הוא שכמו שהם מופיעים כך הם נעלמים. לפעמים הם חוזרים אחרי כמה ימים לכמה דקות/שעות ושוב נעלמים לימים-חודשים. ומופיעים שוב, אין דפוס קבוע. פעם זה בכף רגל שמאל ואחרי כמה ימים בגב תחתון ימין ואחרי שבועיים ברך ימין וזה מוציא אותי מדעתי כי אני לא יודעת למה לשייך את הכאבים האלו ואם לללכת לרופא, הרי לא עם כל כאב אתה הולך לרופא.זה משבש לי את התחושה שאני בריאה ושניצחתי...ואני אחרי.... ולפעמים זה זורק אותי לכל מיני מחשבות רעות על חזרה של המחלה או גרורות בעצמות או השד יודע. קלינית אני מרגישה טוב, פעילה, עובדת 10 שעות ביום, קצת פחות אנרגטית מבעבר ....אבל....אני זקנה בלה עכשיו....אז זה מסתדר. כל הבדיקות שלי תקינות, הייתי אצל 2 אונקו-אורפטופדיים שונים (עם אותם ממצאים ובדיקות) שלא ידעו לתת תשובה ודאית (כי אולי אין). עברתי CT גב תחתון ואגן + MRI גב תחתון ואגן, הכל תקין למעט שינויים ניווניים קלים, אין היצרות של תעלות בגב, יש שחיקה קלה בסחוסים - אבל לא שום דבר שיכול לגרום את הכאבים הנודדים והמעצבנים האלו. סבלתי מנוירופתיה קשה בתקופת הטקסול ואני יודעת שגם הטמוקסי גורם לכאבים בעצמות, האם יתכן שמה שאני מרגישה זה למעשה איזו שהיא פגיעה עיצבית פרמננטית של הטקסול (ידוע שהוא פוגע במערכת העצבים ההיקפית ולפעמים משאיר פגיעה לצמיתות) אבל אין דרך לבדוק ולאשש את זה. האונקולוג שלי + הכירורג + 2 האורטופדים אומרים שזה קומפלקס של הכל ביחד. כלומר, הכימו + הטיפול ההורמונלי + תהליך הבלות המוקדם והמאולץ יכולים להשפיע. ואני יקירותיי, צריכה חיזוק שלכן, צריכה לדעת שמה שאני מרגישה זה נורמלי ושיש עוד בנות אחרי טיפולים שמרגישות כמוני.....או שאני בכלל לא קולטת את גודל הבעייה ואני צריכה לרוץ לרופא? אשמח לכל תגובה שלכן. תודה, מ.ב.

אני אחרי כימו והקרנות כמה חודשים וחווה את הכאבים הנודדים האלה שאת מתארת, אני אחרי בדיקת צפיפות עצם ומחכה לתשובה, מבינה את הלך המחשבה שלך אבל אם עשית בדיקות והן בסדר כדאי לך להרגע, אני מבינה את זה כדלקת שכל פעם מופיעה במקום אחר, אגב אתופן בדרך כלל עוזר לי, כדאי לך להתייעץ.

הי אוררי, תודה שהתייחסת לסיפור שלי. כבר התחלתי לתהות איפה הבנות בפורום. בכל מקרה ההבדל ביננו שאני כבר הרבה חודשים (שנתיים) מטיפולים, שנתיים על טמוקסי ולוקרין וכנראה שהגוף צובר את החסרים ומתחיל להגיב לחוסר אסטרוגן ביתר שאת.ההשמנה, העייפות, חוסר השינה, גלי החום נורא מעצבנים ועכשיו הכאבים הנודדים האלו. חשבתי שככל שאני מתרחקת מהסרטן אני רק ארגיש יותר טוב.....אבל זה לא ממש ככה. לצערי, נראה שגם הטיפול המניעתי גובה את המחיר שלו ודי שואב אותנו אחורה למצבים לא פשוטים. בכל מקרה תודה וחשוב להיות תמיד עם הפנים קדימה - הרבה בריאות. מ.ב.

28/06/2008 | 18:29 | מאת: אלונה

שאלה לרופא מטופלת עם פמרה כבר שנתיים וחצי. צמחונית, תזונה טובה ובריאה. הכולסטרול אצלי גבוה מאד, מעל 160. מייחסים זאת לטיפול בפמרה שכן התווית נגד של התרופה היא שינוי פרופיל שומנים בדם. האם לקחת תרופה נגד כולסטרול ? האם להפסיק עם הפמרה ? אני אחרי טיפול של שנתיים טמוקסיפן ועוד שלוש שנים פמרה.

29/06/2008 | 14:50 | מאת: לאלונה

הי אלונה, הלוואי על כולם ערכים כאלה. זה תקין לחלוטין. הערכים הנורמאלים הם עד 200, וגם עד 240 נחשב לגבולי עדיין. מהיכן לקחת את הנתונים שזה גבוה?! אגב, מסתכלים על התמונה באופן כללי, כולסטרול טוטל, LDL, HDL ואז יודעים אם יש בעיה וגם טריגליצרידים. בקיצור, שאלה יהיו בעיותייך...(שאין אגב..) מאחת שכן סובלת מערכים גבוהים באמת...

29/06/2008 | 16:10 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

אלונה- זה כולסטרול תקין לחלוטין. צריך להסתכל על כל פרופיל השומנים כדי לדעת איפה הבעיה בדיוק. אם אכן גבוה, ואת ממשיכה לקחת פמרה- לפי עצת הרופא שלך, כמובן, אזי צריך לטפל, בוודאי. אם את מפסיקה (ולא בגלל הכולסטרול בשום אופן) אז נחכה ונראה מה קורה בבדיקות הדם! בהצלחה, מירב בן דוד

28/06/2008 | 14:52 | מאת: ALONA

יש לי כאבים בחזה והפרשה לבנה מהפיטמה. האם לדעתכן זה יכול להיות סרטן בשד. עברתי בדיקת ממוגרפיה לפני חצי שנה ולא היו מימצאים. האם יש לכם מושג מה זה יכול להיות. אני בת 44

28/06/2008 | 17:28 | מאת: אנה גולדברט

אלונה היקרה שלום, להפרשות מהפטמה יכולות להיות סיבות שונות שאינן קשורות לסרטן השד. אולם על מנת לקבל מענה רפואי עלייך לגשת לבדיקה שגרתית אצל כירורג שד ולהסיר דאגמה מליבך. שום מומחה בפורום זה לא יוכל לתת לך תשובה חד משמעית ללא בדיקה קלינית. בהצלחה ונשמח לשמוע עדכון, אנה

28/06/2008 | 10:20 | מאת: מגי

אי פונה לכל מי שעברה בזמן אחרון שחזר והקטנה . יש לי מספר שאלות 1. כמה זמן אחרי הכריתה אפשר לשחזר 2. יש כמה דרכים לשכזור איזה עברו ולמה בשיטה הזאת 3. שמות של רופאים מנתחים (אם אשפר באזור הצפון) ממלצתים . תודה לכולם מראש והרבה בריאות .

28/06/2008 | 17:51 | מאת: אנה גולדברט

מגי היקרה שלום, ראשית אני מצרפת לך קישור לפרק המוקדש לנושא באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/upload/reconstruction.doc באם תרצי שאפנה את שאלתך לאחד היועצים, אנא עדכני אותי. בברכה, אנה

28/06/2008 | 18:33 | מאת: מגי

תודה. את הכתבות של אחת מתשע ראיתי אבל רציתי לקבל דעה של רופאים או של נשים שברו שחזור עודה לך אם תעבירי את שאלתי ליועצים תודה .

27/06/2008 | 23:17 | מאת: ubul1

אמא שלי חולת סרטן השד גרורתי מטופלת בלפטיניב בשילוב עם קסלודה, יש לה פצעים קשים בפה כבר שבועיים. היא סובלת מאוד, לא מסוגלת לאכול ובקושי לשתות. הבעיה שכל מי פה וכל תרסיס שורף לה. אשמח לשמוע אם למישהי יש רעיון לטיפול.

28/06/2008 | 06:11 | מאת: ז'נט

הי, ראיתי לפני כמה ימים פרסומת למשחה חדשנית נגד אפטות. זה נקרא אורלמדיק, הטלפון של שירות לקוחות 1-800-500-000 היות וגם אני מטופלת בקסלודה, שמרתי את העלון למקרה ואצטרך. מקווה שיעזור. בכל מקרה, היא חייבת לפנות דחוף לאונקולוג המטפל בה, ויש אפשרות שיקטינו את המינון או יעשו הפסקה בטיפול עד שהפצעים יעברו. הרבה בריאות

28/06/2008 | 17:44 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, נשים רבות המטופלות בסרטן השד סובלות מפצעים בפה. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם להתמודדות עם תופעות הלוואי. בפרק זה בין היתר תוכלי למצוא פסקאות המתייחסות לבעיות גרון, פה וחניכיים. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tips2.doc אני מקוה שמידע זה יוכל לעזור, בברכה, אנה

27/06/2008 | 16:49 | מאת: רוית

התגלו לאימי גרורות בעצמות, 10 שנים לאחר סרטן בשד, הטיפול שנקבע הוא טומקסיפן בכדורים ופעם בחודש עירוי לוריד לחיזוק העצם, האם זה מספיק?

28/06/2008 | 08:19 | מאת: לרוית

אכן זה מספיק. אימך מקבלת טיפול הורמונלי -טמוקסיפן-כיוון שהגידול הראשוני שלה היה רגיש להורמונים. ומקבלת בונופוס/ארדיה או זומרה-לחיזוק העצם. מקווה בשבילכן שהטיפול ההורמונלי יתן תוצאותיו והתפשטות המחלה תעצר. אם הטמוקסיפן לא יעזור יש עוד הרבה אפשרויות לטיפול הורמונלי כמו ארימדקס-פמרה-ארומזין

27/06/2008 | 16:47 | מאת: סקר

סקר בנושא תמיכת פורום בנשים חולות סרטן השד סקר שלום רב למשתתפות הפורום לצורך סקר בנושא תמיכת הפורום בנשים חולות סרטן השד נא לענות על השאלות הבאות ולשלוח אותם למייל:- [email protected] 1. כיצד הגעת לאתר ספציפי זה? 2. מה ביקשת למצוא באתר זה? 3. האם האתר עונה על דרישותייך? 4. באיזה נושאים את נעזרת באתר? 5. האם את מבקרת לעיתים מזומנות באתר? 6. האם יצרת קשר ממשי עם אחדות ממשתפות הפורום? 7.האם היית ממליצה לחולות אחרות להשתמש באתר זה? 8.האם את נוהגת לגלוש גם לאתרים אחרים? 9.האם הגלישה באתר זה משפיעה על בילוי שעות הפנאי שלך? אנא הסבירי את קביעתך. 10.האם פורום זה מספק לך תמיכה חברתית? 11. האם פורום זה מספק לך אינפורמציה רפואית ? האם היא אכן שימושית ויעילה מבחינתך? 12. מה חסרונות הפורום לדעתך? 13. מה הסכנות הטמונות בפורום לדעתך? 14. מה ניתן לייעל באתר? 15. לסיכום: איזה מקום תופס פורום זה בחייך?

28/06/2008 | 13:05 | מאת: תוהה

סקר מטעם מי? לצורך מה? למה שנענה ?

28/06/2008 | 17:03 | מאת: סקר

שלום הסקר נעשה במסגרת עבודה אקדמית. מטרתנו לבדוק את יעילות הפורומים וביניהם פורום חולות סרטן השד הסקר מופץ בפורומים נוספים של סרטן השד. החולה אינה צריכה לציין את שמה או לחילופין יכולה לתת שם בדוי.

28/06/2008 | 17:15 | מאת: סקר

שלום במסגרת עבודה אקדמית לתואר ראשון באוניברסיטה, בנושא פורומים וחולות סרטן השד, אני שולח שאלונים לנשים חולות סרטן השד במטרה לבדוק את יעילות הפורומים. השאלות אינן חושפות ואינן אישיות יתר על המידה . כבר כיום אני משתתף מהצד בכך שאני קורא את שאלותיכן ואת תשובות המומחים, אך לצורך העבודה נדרשות התייחסויות ישירות לשאלות אלו. אודה על השתתפותכן.

27/06/2008 | 16:17 | מאת: עמית

קראתי בעיתון כי יש מחלה שנקראת פגט והיא סוג של סרטן השד... חיפשתי חומר עליה אבל אני לא מוצאת כלום. שקראתי תכתבה ראיתי תסמינים שדומים לשלי.. כמו הופעת פצעים שלא מתרפים סביב הפיטמה. אתה או את יכוים לספר לי על המחלה הזו ולפרט לי יותר בכללי על התסמינים... תודה עמית

30/06/2008 | 10:01 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לעמית שלום מחלת פגט של הפטמה זוה סוג של מחלת עור הפוגעת בפטמה שהיא סמן לסרטן בשד כלומר לכשעצמה אינה סרטן הגידול השכיח הוא DCIS כלומר סרטן המוגבל לתוך צינורות החלב (לא חודרני ) ,אך יתכן גם סרטן חודרני. לכן גילוי ממצא שכזה דורש ביצוע ממוגרפיה ןלעתים אף MRI. יש לזכור שרוב הממצאים ליד הפטמה אינם פגט אלא ממצאים עורים אחרים ולכן יש להבדק בברכה

30/06/2008 | 10:01 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לעמית שלום מחלת פגט של הפטמה זוה סוג של מחלת עור הפוגעת בפטמה שהיא סמן לסרטן בשד כלומר לכשעצמה אינה סרטן הגידול השכיח הוא DCIS כלומר סרטן המוגבל לתוך צינורות החלב (לא חודרני ) ,אך יתכן גם סרטן חודרני. לכן גילוי ממצא שכזה דורש ביצוע ממוגרפיה ןלעתים אף MRI. יש לזכור שרוב הממצאים ליד הפטמה אינם פגט אלא ממצאים עורים אחרים ולכן יש להבדק בברכה

30/06/2008 | 10:02 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לעמית שלום מחלת פגט של הפטמה זוה סוג של מחלת עור הפוגעת בפטמה שהיא סמן לסרטן בשד כלומר לכשעצמה אינה סרטן הגידול השכיח הוא DCIS כלומר סרטן המוגבל לתוך צינורות החלב (לא חודרני ) ,אך יתכן גם סרטן חודרני. לכן גילוי ממצא שכזה דורש ביצוע ממוגרפיה ןלעתים אף MRI. יש לזכור שרוב הממצאים ליד הפטמה אינם פגט אלא ממצאים עורים אחרים ולכן יש להבדק בברכה

27/06/2008 | 13:02 | מאת: אנה גולדברט

לכל נשות הפורום שלום, כפי שכתבתי בפורום זה מספר פעמים, פורום זה הינו במה עבור נשים רבות אשר פונות אליו בשאלות לאנשי מקצוע, לצורך קבלת מידע או תמיכה רגשית. עם זאת, לעתים הפורום מנוצל על ידי גורמי שיווק המנסים לפרסם את עצמם ומשתמשים בפורום זה למטרות כלכליות. כאשר אנו מבקשים מאנשים אלו לחדול מניצול של הפורום למטרת שיווק שיטות שנויות במחלוקת, הם שולחים את הפרסומות שלהם לכתובת המיילים של הנשים. לכן אני מציעה לכולם לקרוא בביקורתיות רבה את הפרסומות השונות שתקבלו למילים שלכם. בברכה, אנה

27/06/2008 | 23:59 | מאת: איליין

תודה לך אנהעצתך חשובה לנו איליין

28/06/2008 | 01:00 | מאת: ליבי

תודה רבה, עצתך חשובה לנו !!

28/06/2008 | 07:17 | מאת: דבי

איך שאת חושבת עלינו......... טוב לדעת שיש מישהי שממש אכפת לה ועושה דברים מכל הלב. יישר כוחך.

27/06/2008 | 08:35 | מאת: עדנה

להלן כתובת המייל שלי [email protected] תודה.

29/06/2008 | 08:50 | מאת: לעדנה

27/06/2008 | 08:16 | מאת: פשושית

שלום לכולם אני חליתי בסרטן השד לפני כ שבעה חודשים. לאחשגיליתי גוש בשד קבלתי טיפול כמו כשבעה חודשים היום אני אחרי קריתת שד לפני הקרנות מאז שחליתי והטיפולים אני סובלת מגלי חם משהו יכול להמליץ על משהו תודה מאר פשושית ומסר לכולם לשמור על מורל גבוה אופטימיום ולהיות שמחים

27/06/2008 | 16:07 | מאת: לפשושית

בדיוק ראיתי שענו על שאלה דומה בפורום סרטן שד ב ynet

28/06/2008 | 17:35 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, נשים העוברות טיפולים כימותרפיים, סובלות לעתים מתופעות האופייניות לגיל המעבר. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק שלם המוקדש לנושא של התמודדות גלי חום ובו עצמות רבות שיכולות לסייע לך. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/upload/menopause.doc בברכה, אנה

27/06/2008 | 01:17 | מאת: ליבי

הרופא שלח את אמא שלי לבדיקות US של הבטן, מרקרים, מיפוי עצמות, ו CT , שאלתי האם CT מסוכן מבחינת הקרינה לסוג הסרטן הממאיר? (הסרטן עם קשריות ללימפה) האם לא עדיף לבצע MRI מאשר CT ? הבנתי שב MRI אין קרינה והבדיקה יסודית יותר, מאשר ב CT . ככשאלתי את הרופא למה CT ולא MRI אז הוא אמר לי " כי זאת הבדיקה שצריך לבצע" אני לא שקטה עם הבדיקה הזאת . לדעתי עדיף MRI האינטואיציה שלי אומרת לי לחזור לרופא ולבקש MRI . אשמח לתגובתכם. תודה

שבת שלום לכולם . עכשיו מתחילות לעלות לי חששות אולי כי אני מתחילה לעקל את עניין המחלה, אני מאוד קשורה לאמא שלי (הבת הקטנה שלה) התחלתי לשאול את עצמי האם אני בודקת מספיק ? האם אני קוראת מספיק? האם בחירת הרופאים שאני כרגע בודקת זה מספיק טוב עבורה .. האם מרפאת שד בבית חולים שיבא נחשבים לטובים בתחום ? האם אני יכולה לסמוך עליהם? אני רוצה את הכי טוב עבורה היא יקרה לי מכל , אני רוצה שהיא תחלים !!! אני מתחילה להאשים את עצמי שלא שיכנעתי אותה מספיק ע"מ לעבור ממוגרפיה כל שנה, יכולנו לגלות את המחלה בשלב התחלתי , וכרגע לפי מה שהבנתי אנחנו נמצאים בשלב 2 כמו שאמרו לנו הרופאים ששלב 2 סיכויי החלמה טובים, האם זה נכון ? אני זאת שכל הזמן אמרתי לאמא שלי " לכי תבדקי זה חשוב, למרות שאנחנו יודעות שאין לנו מחלה תורשתי של סרטן במשפחה זה חשוב ליבדק" איפה הייתי ? למה לא התעקשתי מספיק שתלך ליבדק? אני פשוט מרגישה אשמה!!! לא מספיק לנו כל העצבות התיסכולים וחוסר האונים... היום רצתי לקופת חולים מאוחדת בחדרה ביקשתי מאחת הפקידות תור דחוף למיפוי עצמות וסי טי של בית החזה לא תאמינו למתי רצו לקבוע תור: סי טי יהיה רק ב 17/7 ומיפוי עצמות רק בתחילת חודש הבא, אמרתי להם שאני לא מוכנה ואין לנו זמן לבזבז, לא מדובר פה בנקע או בשבר , החלטתי שאני לא מוותרת להם וביום ראשון אני פונה למנהל קופת חולים שיקבעו תור דחוף , חוצפנים!!! האם גם לכם היו חשששות כאלה? אני לא יודעת איך מתגברים על החששות האלה , האם אתם יכולים לומר לי איך הרופאים במרפאת שד בבית חולים שיבא ? האם מישהי מטופלת שם ? חייבת כדור הרגעה ממכם. תודה

הי, איזו בת טובה ומסורה את! קודם כל תרגעי, גם בשבילך וגם בשביל אמא. אין לך שום אחריות על מה שקרה לאמא, וזה לא מתפקידך לשלוח את אמא לבדיקות. היא ילדה גדולה ובוודאי שמודעת והייתה מודעת לבדיקות שמומלץ לעשות. עכשיו את איתה וזה מה שחשוב, רק תזכרי שאם תשדרי חוסר בטחון בהחלמתה, חרדה ופחד, זה לא יתרום לה. לשאלתך - שלב 2 אכן שלב מוקדם ויש את כל הסיכויים שאמא תחלים. מרפאת שד בשיבא אכן מרפאה מצויינת עם רופאים מצויינים. אני לא יודעת מי מטפל באמא שלך (אני מטפולת של דר' מירב בן-דוד, רופא מקצעיות ובן אדם מקסים), אבל מנהלת המרפאה, דר' בלה קאופמן נחשבת לאחת המובילות בארץ. היא עוברת על כל הפרוטוקולים (הטיפולים המומלצים) של כל החולות, את תמיד תוכלי להגיע אליה לביקור פרטי דרך בית חולים אסותא אם תרצי לדבר לפגוש אותה אישית. את תמיד תוכלי לקבל גם חוות דעת נוספות,ויש מספיק מומחים בתחום, אבל כדאי לעשות זאת אחרי שיהיו בידיך תוצאות של כל הבדיקות. CT וMRI בדיקות לגמרה שונות - ה-MRI בודק רק את השד וטוב כבדיקת סקר (כלומר לגילוי המחלה) ולכן לא תמיד הכרחי כשכבר ידוע שהגוש ישנו. יש אפשרות שמי שירצה MRI זה כירורג, אבל לא בטוח. CT חזה ובטן נועד על מנת לוודא שאין גרורות ולכן לא תחליף ל-MRI. כן תתעקשי על הקדמת הבדיקות עד כמה שאת יכולה, אבל בנינו, שבועיים זה לא אסון גדול וכל רופא יגיד לך שזה לא משפיע על מהלך המחלה. חשוב חשוב לשמור על קור רוח ואם צריך לקבל הדרכה ותמיכה . התהליך הוא לא קל ולא מהיר, אבל צריך להאמין במאה אחוז שהכל יהיה בסדר ולעשות את כל מה שנדרש (ואת עושה) כדי שאמא תבריא. בהצלחה!

30/06/2008 | 10:10 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לליבי שלום בדיקת הבחירה לראות היא CT ולכן נראה שיש לבצע CT .אומנם נכון שCT היא בדיקה עם קרינה אך הנזק לעומת התועלת במקרה שכזה הוא זניח בברכה

26/06/2008 | 22:57 | מאת: אתיז

בהמשך לשאלתי על חוות דעת לטיפול אונקולוגי. בקשת יותר פרטים אז סוף סוף נפגשתי עם אונקולוגית חביבה מלין. אני בת 48 יש לי ווסת/ הגוש שלי היה בגודל של 8 ממ בשד ימין הוציאו לי 27 בלוטות לימפה אחת מהם היתה נגועה לצערי עברתי שוב ניתוח לאחר כחודש להרחבת השוליים קיבלתי תשובה שיצא נקי ברוך השם. הרופאה שלחה את הדגימה לחול כעת עלי לחכות כחודש לתשובה כול זאת בתנאי שיאשרו לי את הבדיקה אני שואלת מי מאשר לפי איזה קריטריונים האם במידה שלא יאשרו לי את הבדיקה עלי לעבור טיפולים כימוטרפים? איזה אפשרויות יש לפני?והאם כדאי לי לחכות חודש אני בסיפור מינואר וכל הזמן אני בהמתנה.תודה מראש ואשמח לקבל עוד המלצות.אתיז אני מעתיקה את האבחנה-שליחת חומר לביצוע oncotype. - +.stage 11a t1c n1a mo -t-1.2cm.n1\27 .lv1. er\pr 50% 2 - her-2 neg.gr 2.

29/06/2008 | 15:57 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

אתיז שלום, אני מניחה שהבדיקה תאושר. במקרה שלך היה גידול קטן אבל עם בלוטה מעורבת, וגם המאפיינים הנוספים טובים ממה שאני קוראת. כדאי לחכות חודש- כי אז הכל יהיה יותר ברור, נוכל לראות באיזה קבוצת סיכון את, ולהחליט אם צריך כימוטרפיה או לא. קחי בחשבון שלפעמים הבדיקה לא חד- משמעית, ואז תשובי לדיון עם האונקולוגית מלין. אני שמחה שחשבת שהיא חביבה, בעיני יש חשיבות רבה לקשר עם הרופא/ה. בהצלחה, מירב בן דוד

26/06/2008 | 19:57 | מאת: זהבה

אני חולה בסרטן שד כ-4 שנים ומטופלת בפמרה. בני עומד להתגייס לצה"ל בקרוב. אני מאוד מודאגת, לחוצה ומתוחה בשל כך. האם העובדה שאני חולה בסרטן שד יכולה לגרום לכך ששירותו של בני לא יהיה קרבי? אודה לכם על תשובתכם מנסיונן של נשים אחרות במצבי. זהבה

26/06/2008 | 22:13 | מאת: ז'נט

הי, למיטב ידיעתי, בנך יהיה זכאי לת"ש - הקלות בתנאי שירות ברמה מסויימת. כלומר,יש אפשרות שלא יהיה בקרבי, משום שהקלות בת"ש משמעותם יציאה מוקדמת הביתה. כשיגיע לבקו"ם (שנקראה היום "מיטב") שיבקש לדבר עם קצינת או מש"קית ת"ש. ממליצה שתציידי אותו במכתב מהרופא על סוג הטיפולים שאת מקבלת ומכתב שלך על מצבך הבריאותי. בהצלחה והרבה בריאות

27/06/2008 | 15:04 | מאת: בוגרת

גיוס קל לשניכם. כמה טיפים: 1) הרבה תלוי גם בו וברצון שלו, תנסי להפריד למרות הבעיתיות בין שני הנושיאם, חשוב שהוא יחיה את חייו למרות וכחלק מהתמודדות שלך. 2) אני (לפני מיליון שנים) הייתי עם אמא חולה ועשיתי הפוך- על מנת להיות קרובה הביתה- לפני הגיוס פניתי ללשכת גיוס וכך כל הניירת ליוותה אותי מיום החיול והלאה. יש מצב שניתן גם היום לעשות את זה, פני לקצנית פניות הציבור, ניתן למצוא טלפנוים ודרכי התקשרות באתר של צהל... 3) כשאני עברתי את התמודדות האישית שלי- היו לי שני בנים הקרבי. והם הגישו את הניירות שלי, ואז קיבלנו לפמאל טפסים דרת משק"ית ת"ש עליהם חתם האונקלוג המטפל. ואז היו להם הקלות רבות יש כל מיני רמות של ת"ש...יש לחזור כל יום הביתה, ויש פעם בשבוע לשבת מלאה. אבל, עשי טובה לך ולבן- חישבי על הצרכים שלו גם... ולא רק על הקירבה לבית. לא שזה קל, אבל הוא חייו לחיות את חייו ללא הרגשת החמצה או כעס עלי המחלה ועליך. רק טוב,

26/06/2008 | 16:44 | מאת: שולמית

אני בת 39 בריאה ונושאת בדמי את הגן האחראי לסרטן השדBRCA 1 . הנני במעקב רפואי צמוד בגלל הנשאות שלי. אמי שנפטרה לפני כשנה וחצי בגיל 64 חלתה בסרטן השד בגיל 54 אח"כ בסרטן המעי הגס בגיל 60 ולבסוף בזמן הטיפול הכימי נתפשטו גרורות של סרטן שד +סרטן הפיריטינאום בחלל הצפק (אמי עברה כריתת שחלות מניעתית בזמן שנותחה לכריתת הנגע בקולון). הנני מבינה שכיום הסיכון שלי לחלות בסרטן שד הוא 80% ועיקר החשש הינו מסרטן השחלות שהינו קשה לאיתור מוקדם. באחרונה הרופאים שעוקבים ושומרים על בריאותי לוחצים חזק על כריתה מניעתית של השחלות (אז הסיכון לחלות בסרטן שד ירד ל-50%) ובנוסף לכרות את השדיים (אז הסיכון לחלות ירד ל-10% הסיכון הרגיל באוכלוסיה). ברצוני להכנס להריון נוסף לפני הכריתות למיניהן שהחלטתי כבר לבצען. שאלתי היא עד כמה אני מסכנת את בריאותי אם בכלל? לדעת האונקוגניקולוג שלי זוהי רולטה רוסית כהגדרתו (אני כבר אמא לשתי בנות מקסימות). אשמח לקבל חוות דעת נוספת על הסכנה שבהריון הנוסף על האצת האפשרות לחלות בסרטן שד או שחלה האם זה עד כדי כך מסוכן? האם צריך לבצע איזשהן בדיקות מקדימות? תודה, שולמית

27/06/2008 | 12:38 | מאת: פרופ' אילן כהן

לשלומית תודה על שאלתך החשובה המייצגת מצב רפואי בעייתי אך שכיח. כפי שתארת, וכפי שהרופאים אמרו לך, את נמצאת בסיכון גבוה מאוד ללקות בסרטן השד ו\או השחלות עקב הסיפור המשפחתי שלך ובעיקר עקב היותך נשאית של הגן BRCA 1 . לכן, הגיוני מאוד לבצע כריתה מונעת של השדיים, בכדי למנוע הופעה אפשרית של סרטן השד. בנוסף, יש צורך די מיידי לבצע כריתה מונעת של השחלות. הבעייה עם סרטן השחלות היא שקשה מאוד לגלות אותו מוקדם. בדרך כלל מומלץ לכרות את השחלות בגיל 40 (ולאחר סיום הילודה הרצויה). מאחר ואת מעוניינת בעוד הריון, דבר שיגרום לדחיית הניתוח בשנה, כדאי לך לשקול לבצע הפריית מבחנה, להקפיא עוברים, לאחר מכן לכרות השחלות ולאחר כריתת השחלות, כאשר הסכנה יורדת בצורה משמעותית, ניתן להחזיר העוברים המוקפאים לרחם ולהיות בהריון. מכל מקום, לא כדאי לדחות הניתוח יותר מדי. בהצלחה פרופסור אילן כהן

שולמית יקרה, אנא תזכרי, שדעתו של פרופ' כהן הינה רק דעה, והוא בסה"כ בן אדם. ישנם רופאים שהרבה פחות נחרצים בנושא. למשל פרופ' פרידמן מבית חולים תה"ש, שהוא מומחה לאונקו-גנטיקה. כך שלפני שאת מקבלת החלטה כל כך חשובה על סמך התגובות בפורום, ממליצה בחום להתעמק בנושא. הרי לא כל נשאית בסופו של דבר תחלה (אני לצערי כן, אבל מי אמר שאת?). האם בסיפור המשפחתי שלך הסיפור הוא של שד או של שחלות? עד כמה נפוץ? באיזה גיל? אני שמעתי מיותר מרופא מכובד אחד, בפעם האחרונה ביום עיון למתנדבות של "יד להחלמה" כששאלתי בפרוש את השאלה, שהריון כשלעצמו אינו גורם לסרטן, אלא הבעיה היא שבזמן הריון אם חלילה מתפתחת המחלה לא ניתן לטפל בה. אני שמחה שקיבלת החלטה אמיצה לעבור ניתוח מניעתי, שווה שתתיעצי עם עוד מישהו כדי שתהיי לגמרה שלמה ושקטה לגבי העיתוי. בהצלחה והרבה בריאות.

ואני אומרת פשוט לגדל באהבה ובשמחה ובעיקר בבריאות את 2 הבנות שיש לך. לשמוח איתן, לטייל איתן, להנות . מדוע להכנס להרפתקאות מסוכנות ? בהצלחה.