פורום סרטן השד
מנהל פורום סרטן השד
כבר שנה ושלושה חודשים שאני לוקחת טמוקסיפן ולוקרין. עברתי רק הקרנות. אני מרגישה מצוין חוץ מזה שאני מרגישה ירידה משמעותית בחשק ובהנאה המינית. מה אפשר לעשות? יש לך נסיון עם נשים שלקחו טסטוסטרון? תודה רבה
סוזי שלום, בהחלט יש סיבה הורמונלית לירידה בחשק המיני... לדעתי אין מניעה לקחת טסטוסטרון בכמות קטנה ביותר כדי לעורר את הליבידו. כדאי לפנות לסקסולוג/ית, שימליץ וגם יתייעץ עם האונקולוג שלך. בכל מקרה, עוד מעט תסיימי עם הלוקרין... והוא (הליבידו...) יחזור! מירב בן-דוד
תודה על תשובתך! האם הלוקרין אחראי לזה בעיקר? מה עם הטמוקסיפן? תודה שוב!!!!!
האם למישהיא יש המלצה אצל מי לרכוש פיאה באיזור אשדוד-רחובות? אני מחפשת מישהיא שיודעת להתאים ולסדר פיאה בצורה יפה וגם נוחה, ואם נסיון. גם מי שיכול להמליץ איך לעבור הקיץ החם עם כמה שפחות אי נוחות. תודה
היי יש את פאות חיה ברחוב עזרא פינת הרצל ברחובות צוות מקסים ולא פלצני.. פאות מוכנות...אבל בבית החולים יש מקום שתורמים...שווה לנסות בהצלחה הרבה בריאות
שלום אני בת 39 וחליתי לפני חמישה חודשים. הגידול בגודל 2 ס"מ עם קולטנים חיוביים אסטרוגן, פרוגסטרון ו her 2. בלוטות נקיות וללא גרורות. נותחתי עברתי כימוטרפיה וכעט לפני ניתוח נוסף ולאחריו הקרנות. אימי נפטרה מסרטן השד בגיל 60 ודודתה חלתה בסרטן השד בגיל 80. בבדיקה גנטית שנעשתה במסגרת מכבי נאמר שאינני נושאת את המוטציות של גן brca ,אבל, הציעו לי לערוך בדיקות גנטיות נוספות בתשלום. 1. על איזו בדיקות מדובר? 2. האם את ממליצה על המשך הבירור? 3. האם את ממליצה על כריתת שחלות למרות שאינני נושאת את הגן? הרבה תודה
יקרה, מדובר על בדיקת דם הנשלחת לחו"ל, ובה ממפים את כל הגנים הרלוונטיים ומחפשים מוטציה אחרת שאינה אחת מהמוטציות הנבדקות באופן קבוע אצל נשים יהודיות אשכנזיות או ממוצאים ספציפיים. האם לבצע אותה? זו שאלה מורכבת, כמובן. הגיל שלך צעיר, אבל הגידול לא מתאים לפרופיל הגנטי, מה שלא אומר מאומה... הסיפור המשפחתי שלך קיים, אבל לא מאד מרשים...מוצאך לא ידוע לי. קשה לי לתת לך תשובה חד משמעית לגבי הצורך בלעשות את הבדיקה. בכל אופן, למוטציות הידועות את שלילית, ואנחנו יודעים מה לעשות אם את נשאית שלהן, אך לא מה לעשות אם את נשאית של משהו אחר. לגבי השחלות, ממש לא הייתי רצה להוציאן, אין שום סיבה רפואית לעשות זאת! בהצלחה רבה, מירב בן-דוד
תודה על התשובה. אני ממוצא אשכנזי ילידת אר"הב.
אמא לי עברה כריתת שד לפני 10 חודשים וסדרה של טיפולים כימותרפים AC (האחרון היה לפני 6 חודשים), כרגע היא מטופלת בהרצפטין (כבר חצי שנה), בחודש האחרון היא חשה עייפות, חוסר בשיווי משקל, גרירת רגל, חוסר תיאבון, דלקות גרון חוזרות וטעם רע בפה, הרופא שלה טוען כי לדעתו היא בריאה לחלוטין (לפי בדיקה ידנית) ושולל כל צורך בבדיקות מקיפות CT SCAN וכד'. השאלה שלי האם מישהי חוותה משהו דומה? האם אילו תופעות של הכימו שהגיעו באיחור או של הרצפטין? בת מודאגת
שלום לך, ידוע שהרצפטין פוגע בלב, הייתי ממליצה לאימך לדרוש לעבור בדיקת אקו - לב , או מיפוי לב על מנת לוודא שאין פגיעה בתפקוד הלב לאחר הטיפול בהרצפטין מאוד מומלץ. המון בריאות לאימך .
שלום רב, לפני כחמישה חוד' אמי בת 54 עברה כריתה חלקית בשד ימין ונמצאו גרורות בבלוטה וכן גרורה בעצם האגן.מקבלת טיפול הורמונלי כ- 3 חוד' וקבלה את תוצאות בדיקת ה-PET CT הבאות : 1.חזה- קליטה פתולוגית של FDG בגוש בשד ימין, נחוץ בירור היסטו פתולוגי (האם ייתכן והמקום לא נוקה באופן מוחלט בניתוח וכבר התפשט לכדי גוש רקמתי של 2.4 ס"מ?) 2.עצמות- אין לראות קליטה פתולוגית של FDG . - האם ייתכן ואין כלל גרורה בסקרום כפי שבדקו בביופסיה ו-MRI? 3.נודול זעיר ב-RLL מתחת לרזולוציה של ה-PET - למה הכוונה? אודה להתייחסותך, ביקור אצל רופא מטפל רק בעוד שבוע, אנו מעוניינים לדעת האם עלינו לסור לטיפול . תודות.
שלום לך תוצאת הPET שאת מצטטת מורכבת מאוד ואין באפשרותי לענות לך מבלי להכיר לעומק את המקרה. רצוי כי תסורי עם התשובה לרופא המטפל אשר קרוב לודאי יעריך את התשובה בהקשר לתמונה הקלינית ובהשוואה לבדיקות קודמות ויחליט האם יש מקום לשנות את הטיפול הנוכחי
יש לי בשד הסתיידויות עדינות במספר קבוצות ופזורות בשד. לאחר ממטומיה נרחבת התשובה הפתולגית: קרצינומה שלב 0 DCIS. אני החלטתי לעבור ניתוח של כריתה ושיחזור שד. השאלה תוך כמה זמן עלי לבצע את הניתוח עדין לא הצלחתי לקבוע מועד לניתוח ואני לא רוצה לקחת סיכונים מיותרים. המערכת הרפואית לא מזדרזת לקבוע את התור לניתוח.
מעניין אותי לשאול איך הגעת להחלטה כזאת? מה היקף הרקמה בשלב 0? אני עומדת לפני ניתוח שני לאחר למפקטומי שבו השוליים נבדקו ונמצאו כשלב 0. הרופא שלי המליץ לנקות שוב את האיזור ולא לעשות כריתה מלאה. אני גם ארגיע אותך שהרופאים שלי (כירורג ואונקולוגית) אמרו שאין לחץ לנתח שלב 0 מיידי כי הפוטנציאל לפתח מכך גידול הוא תוך כמה שנים ולכן ניתן לחכות מעט. בהצלחה
שלום לך האם ההסתדויות פזורות בכל השד או בחלק ממנו? שנית אם את מבצעת ניתוח לכריתת השד במקרה שלך צריך לבצע גם ביופסיה של בלוטת הזקיף ודבר אחרון אשמח לנתח אותך צפון הארץ ביח פוריה אינני יודע היכן את גרה ואם תוכלי לקבל טופס 17 אך אני מוכן לנתח אותך תוך שבוע עד 10 ימים בברכה דר זילברמן
שלום לך שכחתי דבר מה וזה הנושא של שחזור השד לא לותר על שחזור תתיעצי עם פלסטיקאי על סוגי השחזור בברכה דר זילברמן
הי אנה ראיתי את ההודעה שכתבת לל. הדברים ריגשו אותי מאוד ורציתי לחזק את ידייך.אץ עושה עבודה מדהימה ותמיד יודעת להגיד את המילה הנכונה. ישר כוח
שלום לך, תודה רבה על דברייך מחממי הלב. מאוד נעים ומשמח לקרוא דברי פרגון. אני באמת חושבת שפעמים רבות דווקא לתשובות שלכן-הנשים זו לזו יש את הערך הרב ביותר. לשמוע זו מזו, ללמוד אחת משניה ולהתחזק ביחד הן חוויות שאין להן תחליף. תודה מקרב לב, אנה
חליתי בשנת 2000.בגיל 41 .עברתי כריתה מלאה כימוטרפיה והקרנות. מאז היתי במעקב אונקולוגי כל חצי שנה והכל תודה לאל היה תקין. ב-2004 התגלתה ציסטה בשחלות ועברתי כריתת שחלות וחצוצרות. קבלתי 5 שנים טמוקסיפן וכבר שנתיים ו-3 חודשים שאני מקבלת פמרה. אני כבר ללא מחזור מאז הטיפול הכימוטרפי הראשון. השבוע עשיתי בדיקת דם והיתה עליה בסמן CA125 היתה תוצאה של 23.6 לעומת12.7 לפני שנה. הסמנים האחרים היו CEA 1.6 לפני שנה 1.4 ו- CA-15-3 תןצאה 21.5 לפני שנה לא נעשה בכלל ולא ידוע לי גם על שנים קודמות. חוץ מזה רמת פריטין היתה גבוהה-449.2 אני נורא מודאגת. תודה על תשובה מהרופא.
ראשית כל הסמנים הם בגדר הנורמה. שנית מוזר שדווקא את הסמן הקשור ישירות לסרטן שד CA15-3 לא בדקו לך. בכל מקרה עליות מזעריות אינן מקור לדאגה. אני מניחה שאת אמורה לפגוש את האונקולוג המטפל בך בקרוב עם תוצאות הבדיקות. כך שגם הוא עשוי להסיר דאגותיך.
שלום לך ערכי הסמנים שציינת הינם בתחום הנורמה. כפי שציינתי לא אחת בפורם זה, הסמנים הם כלי בלבד לצורך מעקב ואינם עומדים בפני עצמם. הסגוליות של כלי זה מוגבלת ולרוב אין כל משמעות לעליות קלות בערך סמן כזה או אחר. יש להבין כי מדובר במולקולות המיוצרות בגוף באופן טבעי ע"י תאים שונים ובמצבים שונים ואינן קשוריות רק לתהליכים ממאירים. בקיצור, תנוח דעתך, המשיכי במעקב כמתוכנן ואני מאחל לך שהכל ישאר בסדר
בנות-גידול 3 ס'מ-אני ממש מתפשלת לספר זאת-בשל גודלו ,אנה עיזרו לי....
ל היקרה שלום, כולן גם מבינות את הלחץ והפחד אותם את מרגישה כרגע.. אנחנו כאן איתך, וחשוב שתתני לנו אינפורמציה נוספת כגון מתי אובחנת? בת כמה את? האם יש בלוטות מעורבות? ספרי לנו קצת עלייך ואנסה לעזור לך וגם להפנות את השאלה ליועץ בתחום שיתן לך מענה רפואי. כולנו כאן איתך, אנה
אנה תודה על התיחסותך המהירה.אני בת 47 ללא בלוטות ללא גרורות.אני לא בלחץ-הבעיה שאני מתפשלת שחיכיתי הרבה עד לממוגרפיה כשהבנתי שיש גוש.פדיחה רצינית-בזה קשה לי עם עצמי-יותר מהסרטן עצמו.מבקשת את עזרתכן.
בוקר טוב האם יש כאן נשים שהשמינו בגלל טמוקסיפן? האם זה הגיוני לעלות 15 קילו? לא מספיק כל הסיוט שהגוף עובר גם עכשיו עודף משקל. אני חשבתי שדווקא לחולות סרטן יש בעיה הפוכה. מה עושים? השמנה מנתניה
זו אחת מתופעות הלוואי של התרופה. יש רופאים הגורסים שזה לאו דווקא מהטמוקסיפן אבל שיטוט מאסבי באינטרנט לא משאיר שום ספק שהרבה נשים מדווחות על תופעה זו.
אני שמנתי 4 קילו מהטיפולים הכימותרפיים. מאז הטמוקסיפן עליתי עוד 3 קילו. אבל לדעתי זה בגלל שהפסקתי ללכת ברגל מהרגע שחליתי. בכל מקרה אני בדיאטה עכשו וירדתי 3 קילו. זה קשה והולך לאט לאט. משתדלת ללכת ברגל צריך לשמור על תזונה נכונה ולעשות ספורט
שלום שמי גאליה ורציתי בבקשה לשמוע מנשים על מקומות לקנות בגדי ים. עכשעיו מגיע הקיץ ואתן בטח מבינות את התסכול מה הפתרון שלכן.
גאליה היקרה שלום, קיימים בגדי ים שונים עם פרוטזות בפנים. אני מצרפת לך קישור לפרק באתר של עמותת "אחת מתשע" ומקווה שהמידע יעזור. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/upload/reimb_protheses.doc בברכה, אנה
ראיתי קודם את הכתבה על נושא המיניות. האם מישהוראה אותה. אני חושבת שזה נושא חשוב מאוד וכל הכבוד שהעלתם אותו. אני די מתביישת לדבר על זה ובאמת החיי מין שלי ושל בעלי לא קיימים יותר בכלל. אני מרגישה פשוט חוסר חשק וחוסר עניין כאילו שני הדברים האלו מחלה ומין לא הולכים ביחד. האמת שגם בעלי לא ממש מנסה כי הוא יודע שזה לא לעניין בכלל. מצד אחד אני לא רוצה אבל יש לי גם אשמה על חיי נישואים נטולי סקס. אנחנו די צעירים טרם 40. נראה לי מוקדם לוותר כל זה לא?
דנית היקרה שלום, ראשית אני מצרפת לך את הקישור לכתבה של ד"ר צחי בן ציון המוקדשת למיניות וסרטן השד. http://www.doctors.co.il/xID-6822,xCT-813,m-Doctors,a-Article.html הנושאים שאת מעלה אודות הקשר מיני בין בני הזוג דוברו בכתבה ואכן לפי ד"ר בן ציון נשים רבות ובני הזוג שלהן נמנעים מיחסי בין בתקופת הטיפולים מסיבות רבות. הרבה אשמה מתעררת סביב הנושא. לפעמים הבעל חושש לגעת באישתו מכיוון שחושש להכיאב לה, לפגוע בה, הוא נרתע או חושש כי זה לא זמן מתאים להנאות. הימנעות זו מעוררת תסכול אצל שני בני הזוג ופוגעת בקשר ביניהם. אני חושבת שחושב לפנות לייעוץ מיני ולנסות לחשוב ביחד איך בהדרגה להחזיר את המיניות לחייכם. בנוסף בדיוק כמו שכתוב בכתבה אפשר להתחיל מכל סוג של מגע. לדוגמה מגע יכול להיות סוג של ליטוף, חיבוק נעים וכל סוג של מגע שגורם לשנכם הרגשה נעימה. אני מקווה שנשים בפורום זה יוכלו לשתף אותך בניוסן שלה ובהחלט חשוב לדבר על הדברים. בברכה, אנה
שלום לכולן רציתי לדעת קצת על הניתוח. מה קורה במהלכו. איך התגובות? מהי ההחלמה? תודה רבה על ההתייחסות
דליה היקרה שלום, איזה סוג של ניתוח את עומדת לעבור? בברכה, אנה
שלום, אני עומדת לעבור ניתוח להוצאת בלוטות למפה בבית שחי, ולאחר מכן הקרנות, עקב חזרה של המחלה. אשמח לקבל טיפים והמלצות גם לתקופת ההחלמה מהניתוח, וגם לחיים שאחרי...
הכי חשוב שתהיי בקשר עם פזיוטרפיסט לימפטי לפני הניתוח ולאחריו כדי לשמור על היד שלא תתנפח.
ז'נט היקרה שלום, אני מצרפת לך את הפרק המוקדש לכשלון המערכת הלימפטית. בפרק זה טיפים רבים שיעזרו לך לשמור על היד מפני לימופדמה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/upload/lympho.doc בברכה, אנה
שלום, שמי אילנה, בת 42. השבוע עברתי ביופסיה (אחרי אולטרסאונד וממוגרפיה - בפעם הראשונה). עדיין אין תוצאות סופיות, אך נכתב שנמצא גוש בגודל 2 ס"מ "יתכן שאתי". אני במתח ובחרדה היסטריים. מה זה אומר ? מה לעשות ? תודה.
לחכות לתשובה של הביופסיה (לא להתבייש להרים טלפון ולברר, כולל להגיד שאת חיה במתח ובחרדה, אם זה לא מגיע תוך שבוע). לקוות שהכל בסדר. ואם לא- למצוא את הרופאים הכי טובים שיטפלו בך. אנחנו כאן בשבילך, בכל מקרה... בהצלחה והרבה בריאות
היי אין מה לעשות אלא לחכות במתח... גוש שאתי פירושו חשד לגוש ממאיר. אני זוכרת את השבוע הזה כקשה בחיי. ניצלתי אותו לשתף שתי חברות טובות ולאסוף את כל כוחותיי למלחמה ואת כל האופטימיות להאמין שזה ייגמר מהר והכי קל שניתן. שיהיה הרבה בהצלחה ואם תצטרכי יש כאן הרבה תמיכה...
אילנה היקרה שלום, כולנו כאן מבינות שעוברת עלייך תקופת המתנה קשה. ללא ספק תקופה זו חוסר וודאות מעורר הרבה חששות ופחדים. אולי לא ניתן לזרז את התשובה של הביופסיה, אבל ניתן להקל ולו במעט את המתנתה המורטת עצבים. תנסי לחשוב מה עוזר לך להתמודד עם זמנים של מתח ולחץ איתם התמודדת בעבר. יש אנשים שבוחרים להיות עסוקים ולנסות להרחיק את המחשבות המפחידות. לעומת זאת, יש נשים שמרגישות שעוזר להם לדבר על הדברים עם אנשים קרובים, לשתף אותם בפחדים וביחד לחשוב על אפשרויות להתמודדות עם כל מקרה. אין ספק שמדובר בתקופה מאוד קשה וההמתנה מתסכלת מאוד. כולנו כאן איתך נעשה כמיטב יכולתנו לנסות לסייע לך בתקופה זו. בתקווה לתוצאות מרגיעות אנה
בוקר טוב לכולן חג פורים שמח יש לנו הזדמנות ליום מלא שמחה וצחוק מהילדים הנכדים והשכנים.... שיהיו עוד הרבה כאלה....
שלום לכולכן, אני מצטרפת לאיחולים של חיים יפים ומאחלת לכולכן חג פורים שמח עם שמחה, אושר ובריאות. אנה
האם זו תקלה במחשב שלי או אצל כולן. לפתע אני לא רואה את ההודעות הישנות תודה
אפרת היקרה שלום, כנראה תקלה. עכשיו הפורום עובד ורואים את כל השאלות. בברכה, אנה
שלום לכן, אתמול הייתי בביקורת לאחר למפקטומי, הבלוטות שלי נקיות! האם בעקבות כך הכימו' שאקבל יהיה פחות אגרסיבי ממה שנאמר לי ? האם יש למישהי המלצה על חנות לפיאות באיזור עפולה/חיפה? תודה וחג פורים שמח!!!! שרון
בכדי שמישהו יוכל לתת לך תשובה רצינית את צריכה לתת את כל הפרטים על אופי הגידול שלך. בלוטול נקיות זה לא מספיק בשביל פרוגנוזה.
שלום שרון, בקשר לפאה: יש בחיפה ברחוב גאולה (נדמה לי 10) 2 גברות חמות ונחמדות בחנות לפאות בשם "סגנון". את הפיאה שלי רכשתי באיזור המרכז (למרות שאני צפונית), אך אני מסדרת כעת את הפיאה אצלן באופן קבוע. לדעתי אם אין לך כוח לנסוע למרכז בשביל זה, נסי אצלן: י ש להן מבחר, והן עושות את עבודותן כשליחות! בהצלחה!
תודה מיקלה, אני אהיה שם ביום רביעי... אני מקווה למצוא משהו דומה לשיער שיש לי ע"מ שהבנות שלי לא ישימו לב להבדל...
שרון שלום, אנחנו מאד אוהבים לראות בלוטות נקיות. זה בעל חשיבות עליונה. עם זאת, על כימוטרפיה מחליטים כשיש את כל המידע, כולל גודל הגוש, רצפטורים, HER2 ועוד פקטורים הנכנסים לשקלול. את זה- יעשה האונקולוג שלך, מולך, יציג את השיקולים, את היתרונות והחסרונות, וידון איתך על אופי הטיפול המוצע... בהצלחה רבתי! מירב בן-דוד
אני נשאית של BRCA2 חליתי לפני 10 שנים, עברתי כריתה חלקית והוצאת בלוטות, כימותראפיה והקרנות, מאז אין עדות חוזרת להישנות המחלה. האם יש עדויות מחקריות או קונטרא אינדיקציה לקבלת עיסוי לאחר 10 שנות מחלה. אשמח למלצה רפואית במידת האפשר עם עדויות מחקריות.
נעמי שלום איני רואה בעיה בקבלת עיסוי לאחר טיפולים לסרטן השד, בטח לא לאחר 10 שנים. במספר רב של מרכזי טיפול בסרטן בארה"ב העיסוי הוא טכניקת ההרפיה המקובלת ביותר בזמן הטיפולים ולאחריהם. קיימים מספר מחקרים על טיפולי מסז להפחתת תופעות לוואי לטיפול, מתח וחרדה. הטיפולים שנבדקו בתחום זה: מסז רתמי-טיפולי (ופה ההיסתיגות היחידה שמסג עמוק וחזק לרקמות אינו מומלץ) שיאצו, רייקי, רפלקסולוגיה במחקרים מבוקרים שונים שפורסמו בספרות האונקולוגית.
תודה רבה
שלום ד"ר, האם תוכל בבקשה להסביר מה רע בעיסוי מסיבי לרקמות ? פשוט נהגתי בעבר ללכת למעסה מצוינת, וכבר חיכיתי לשוב אליה עתה משנגמרו כל הטיפולים(כימו והקרנות).מתשובתך לנעמי, האם עלי להבין שכדאי לוותר? ולמה?? תודה מראש.
אחרי ניתוח למפקטומי בעקבות סרטן שד עם קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון.עברתי 4 טיפולי כימו+33 הקרנות, והבנתי כבר שזו היתה שטות להשתמש בהורמונים לגיל המעבר (10שנים!!) , ומתשובתך לשאלתי הקודמת, גם מוצרי סויה שחשבתי שצריכתם תואיל לי , לא לגמרי ברור שהיה חכם שצרכתי. כעת המליצו לי בחנות למוצרים אורגנים על "שמן זרעי רימון (אורגני) ". בעלון המצורף למוצר כתוב : "למניעה וטיפול במחלות הסרטן" אך בהמשך שוב משהו שמדאיג אותי : "השמן מכיל פיטו הורמון אסטרוגן העשוי לשמש כתחליף לטיפול הורמונאלי לנשים לאחר תקופת הפוריות...". מה דעתך ד"ר? אינני רוצה לגלות לאחר מעשה שזה עלול לעודד חו"ח את חזרת הסרטן. תודה מראש.
יעלה שלום מיצוי הרימון מכיל פעילות מדכאת אנזים ארומטז ומבחינה זו מעבדתית יש למיצוי או לשמן פעילות חיובית בסרטן השד. מצד שני אם בין כה וכה את לוקחת טיפול אנטי-הורמוני שחוסם את האנזים בצורה יעילה יותר, לא ברור אם יש תרומה ללקיחה של מיצוי רימון בנוסף כאשר רמת הפעילות של המיצוי קטנה מהתרופה.
שלום לך, בעמותת "אמת מתשע" מתקיימות קבוצות תמיכה בתל אביב. באם תרצי תוכלי לקבל פרטים נוספים לגבי הקבוצות בטל 036021717 כמו כן, אני מציעה לך לבדוק דרך עמותת "חוסן". בברכה, אנה
בחודש אוגוסט נתגלה לאימי סרטן השד מסוג קרצינומה עם רגישות להורמונים ונגעים בבלוטות הלימפה, בבדיקת C.T מאוגוסט הכל היה תקין, כעת, לאחר 1/2 שנה עם טיפול הורמונלי (ארימידקס) היא עשתה C.T חוזר והתברר כי: "נגעים סקלרוטיים בשלד" וצויין כי "בהשוואה לC.T קודם קיים T.P בשלד" עליי לציין שמיפוי העצמות איננו תקין. מה הכוונה ב"סקלרוטיים" ובמילה "T.P"? האם מדובר בגרורות? אם כן מה הטיפול במצב שכזה שהרי ההורמונים לא עוזרים? אודה על תשובה, הבת המודאגת
לפני כחודש ושבוע עברתי ניתוח שד להסרת גידול שפיר מסוג פיברואדנומה (שקוטרו היה כ 2 ס"מ). האבחנה לאחר הבדיקה הפתולוגית אכן איששה שמדובר בפיברואדנומה. החתך נעשה על גבול העטרה. שמתי לב כשבועיים שלושה לאחר הניתוח שישנו גוש די נוקשה מתחת לאזור החתך. הלכתי שוב לרופא שניתח אותי, הוא שלח אותי לאולטרסאונד ונאמר לי שמדובר בתהליך צלקתי מאחר ובהדמיה ראו גוש "חסר זרימת דם". אני עדיין דואגת. האם עליי לדרוש שישלחו אותי לבדיקת ממוגרפיה (אני בת 29) או שאני יכולה לישון בשקט עם בדיקת האולטראסאונד? האם זה נורמלי שנוצרת צלקת פנימית לאחר ניתוח מסוג כזה?
שלום לך הכל הגיוני ואפשרי אך סביר להניח שמדובר בתהליך טבעי של הצטלקות וקרוב לודאי שתוך תקופה קצרה הממצא יעלם אין סוף לניחושים מה זה עוד יכול להיות כמו למשל הגוש לא הוצא בשלימותו , שטף דם, סרומה כלומר הצטברות נוזלית אך נראה לי השכיח ביותר תהליך של הצטלקות מה לעשות? תמיד ניתן לקבל חוות דעת נוספת או לחכות לפחות עוד חודש ולראות מה קורה ולאיזה כוון מתפתחים הענינים שיקולך בברכה דר זילברמן ותודה שפנית לאתרינו
דר שלום, השנה התמודדתי עם סרטן שד חודרני, גוש של 10 מ"מ, ללא בלוטות, ללא חדירה לכלי דם, HER2 שלילי, הורמונים שליליים. בגלל שאני בת 42, קבלתי כימו וכמובן הקרנות. הגוש היה בדרגת התמיינות 3. עכשיו אחרי הכל אני חוששת כמובן מגרורות, מה דעתך במבט כללי?
למה לא עונים לי???
היי אנה, תוכלי לכתוב לי את המייל שלך-יש לי שאלה אישית אלייך בתודה אדוה [email protected]
שלום לך, כתובת המייל שלי היא [email protected] אנה
לחולה עם גרורות בעצמות. איזו התעמלות אפשר לעשות כדי חו"ח לא לגרום נזק. האם מסג עלול לגרום לפיזור גרורתי?
יערה, שלום ראשית, כל פעילות שלא תבצעי או יבצעו בך (התעמלות, מסאז', פיזיותרפיה, אולטרסאונד טיפולי וכו') לא תגרום להתפשטות מחלתך. זהו מיתוס ולא עובדה רפואית מבוססת. אני נתקל לפעמים בצוותים רפואיים שמהססים להעניק טיפול מסיבה זו - אין לכך כל הצדקה.לגבי שאלתך השנייה - גרורות עלולות להחליש את העצם בה הן נמצאות ופעילות יתר עלולה לגרום לשבר במקרים האלה. על ההגבלות האישיות שלך יכול לענות רק רופא שבדק אותך וראה את ממצאי ההדמייה (צילומי רנטגן, CT וכו'). כל התייחסות ממקור אחר איננה רצינית.
האונקולוגית ממליצה על התעמלות. אני משתדלת לא להעמיס על הגוף תרגילי התעמלות קשים . התחלתי פיזיותרפיה. האם באופן כללי אני עלולה לגרום לעצמי נזק בפעילות גופנית?
שלום רב האם אישה שהחלימה מסרטן יכולה לשתות סויה בכמות של חצי כוס ביום. האם זה בסדר? תודה
דויה היקרה שלום, ד"ר בר סלע ענה על שאלה דומה השבוע. להלן תשובתו: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-448,xFT-311434,xFP-311560,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, אנה
שלום לך דר' מירב! אני נוטלת טמוקסיפן כחודש ימים ( גידול היה מקומי, מרגישה מצויין )ובנתים לא מרגישה כלום מטמוקסיפן...ממש כלום..( האם תופעות לוואי עוד יהיו....??? האם אני צריכה לצפות לזה???)......... אני ממשיכה לקבל מחזור הוסת ( האונקולוג לא רשם לי זריקות לשמחתי!) האם טמוקסיפן גורם להפסקת מחזור הוסת גם? ואם זה יקרה - זה תופעת לוואי שצריך להתייחס לזה ברצינות??? האם צריך לחכות שזה יקרה??? ועוד שאלה....למה צריך לעשות בדיקת פרופיל הורמונלי? מה קורה אם ההורמונים עולים מטמוקסיפן? למה זה גורם? זה ממש מסוכן??? יכול לגרום לחזרת המחלה? ומה ז"א הורמונים גבוהים במספרים? תודה לך מראש! מקוה שאני לא "נודניקית" יותר מידי...
תודה לך מראש!
עינב שלום, שלחתי ומקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה
עינב שלום, ראשית... איני יודעת מה גילך, וזה חשוב לי כדי לענות על שאלותייך. אבל, בואי ננסה. אם אין תופעות לוואי עד כה- מצוין. רוב הנשים לוקחות טמוקסיפן בלי שום תופעות לוואי בכל מקרה. הוסת יכולה לחזור או לא, תלוי בגיל ובטיפול שקיבלת. אם הוסת תחזור, או שנראה בפרופיל ההורמונלי שלך שהאסטרוגן מאד גבוה (נניח, מעל 1000), יש אונקולוגים שיתנו לך זריקה להפסקת הוסת, ויש כאלה שלא! תלוי בגישה של אותו רופא. אין תשובת בית-ספר כאן, ואין "צודק או לא". (חשתי שרק אני אוהבת סימני שאלה...) עינב, חמודה, בואי נחכה ונראה מה קורה, ולפי זה תהיה החלטה על הטיפול. את מוזמנת להתיעץ איתי שוב! מירב בן-דוד
שלום לך דר' מירב! תודה רבה לך על התשבה שלך! את תמיד נותנת הרגשה נהדרת...את מקסימה!!! אני בת 41 מחזור הוסת כן חזר לי ( אחרי טיפולים כמותרפיים שקבלתי AC - טקסול ) ....ואני מקבלת אותו סדיר... אני ללא לוקריו עכשיו ( ומקוה גם לא להיות בהמשך..))) אבל...טמוקסיפן אמור להפסיק אותו??? ו...למה גורמת עלית ההורמונים? לחזרת המחלה??? ועוד...באלון לצרכון ( טמוקסיפן ) לא כתוב שום דבר על צ'סטוט בשחלות ולא כתוב שום דבר על סרטן ריריות הרחם...( למרות שכלם מדברים על זה..) אז...מה האמת??? תודה רבה לך שוב!!! יום נהדר!
חזרתי אליכן, כן, הפעם בגלל שמצאו לאמא שלי סרטן השד. אני שחליתי לפני 7 שנים בהיותי בת 31 בסרטן השד , עד שהצלחתי להתגבר על הפחדים, עד שהתחלתי לשקם את עצמי ושוב זה חוזר , הפעם אמא אובחנה כחולה ושוב המתח ושוב הצער ושוב הדמעות הכל שוב חוזר ... למה?
אני חליתי לפני כשש שנים בהיותי בת 50. לאימי גילו לפני כשלושה שבועות - בשני השדיים. אמא אמורה לעבור מחרתיים ניתוח. אני מאוד במתח, המצב לוקח אותי בחזרה לאחור ומצליף בי במוח חזק. ל"שמחתי" הגידולים אצלה קטנים וממוקמים כאשכול קטן. אני מקווה שהיא תעבור את זה בקלות ושוב נתחיל לחיות. המצב רוח של שתינו - בירידה רצינית. מחזיקה לאמך ולך וגם לאמי אצבעות ומתפללת לשלום כולם.
יעל היקרה שלום, אני מבינה שקיבלת בשורה לא פשוטה ואני מאחלת החלמה מהירה לאימך. ללא ספק המחלה של אמא מעורר את הפחדים ואת המחשבות שחווית בעבר. באיזה שלב אובחנה המחלה של אימך? כיצד היא מתמודדת? האם יש לך אחים ואחיות נוספים שעוזרים לה והאם יש בנכם חלוקת תפקידים? כפי שכתבתי אני בהחלט מבינה שזה קשה מאוד וסערת הרגשות אותה את חווה דומה לגירוד של פצע שכבר החלים. עם זאת, חשוב שתזכרי כי הכוחות שעזרו לך בעבר עומדים לרשותך גם כיום וכעת אחרי שהתמודדת עם המחלה וניצחת אותה את חזקה יותר ויודעת איך לעזור לאימך. הימים הקשים אותם את עוברת כה קשים כי הם נוגעים במקום כואב, אולם היום את במקום אחר ותנסי לזכור כי מה שעזר לך בעבר יעזור גם כיום. כולנו כאן איתך ונשמח אן תעדכני אותנו, אנה
לאנה שלום תודה לך על המילים החמות והמעודדות! אנחנו עדיין בשלב של חוסר הודאות, מחכים לתוצאות הביופסיה ואיננו יודעים עדיין מה מחכה לנו. אימי היא אדם ששומר את המחשבות שלו לעצמו, אך ניכר עליה שהיא מתוחה מאוד. אכן ברגע שגילתה לי על הגוש בשד, לא מצאתי שום מילים מעודדות אלא ההיפך - נכנסתי לפאניקה! היום אני משתדלת לעודד . אני מקווה לטוב, ושוב תודה והחלמה מהירה לכולן
לאימי נתגלה סרטן השד עם נגעים בבלוטות הלימפה בחודש אוגוסט האחרון, בבדיקת C.T מאוגוסט הכל היה תקין, לאחר 1/2 שנה עם טיפול הורמונלי היא עשתה C.T חוזר כעת והתברר כי: "נגעים סקלרוטיים בשלד" וצויין כי "בהשוואה לC.T קודם קיים T.P בשלד" עליי לציין שמיפוי העצמות איננו תקין. מה הכוונה ב"סקלרוטיים" ובמילה "T.P" ? האם יש כימותרפיה לסרטן בעצמות ? או אולי טיפול אחר? (חוץ מהורמונלי כמובן שלא עוזר) אודה על תשובתכם, הבת המודאגת
סליחה, אבל נדמה לי שאת מקדימה את המאוחר. מישהו מוסמך אמר לכם ששינויים סקלרוטיים או T.P. זה שם קוד לסרטן בעצמות? אני דוקא לא הייתי ממהרת להגיע למסקנות כאלו. בהצלחה,
תהילה שלום. נראה לפי כל מה שסיפרת כאן שלאימך היתה מחלה בשלב מתקדם באבחנה, עם בלוטות נגועות.(אין לי, כמובן את כל המידע.) כעת, יש מחלה גרורתית בעצמות, כפי שתיארת בCT ןבמיפוי העצמות. האם הוא הראה מחלה כבר באבחנה ולכן היא קבלה רק טיפול הורמונלי? סקלרוטיים- זהו מונח של הרנטגנולוגים בו הם מתארים את האופן בו נצפה הנגע ב-CT. TP, לא ברור לי לגמרי, אולי TUMOR PROGRESSION, התקדמות מחלה? מי אמר שהורמונלי לא עוזר, תהילה? ייתכן מאד וטיפול הורמונלי נוסף יעזור מאד. ובכלל, לא סיפרת איך אמא מרגישה... יש לה כאבים? אם כן, ייתכן ואפשר להוסיף קרינה להיכן שכואב... בקיצור, איכות חיים היא מילת המפתח. להימנע מכמיה כל זמן שאפשר, לנסות טיפולים הורמונליים, ואם הם יפסיקו לעזור- אז לשקול טיפול כימוטראפי. בהצלחה רבה לאמא, וגם לך, יקרה, שכל כך מודאגת... מירב בן-דוד
תסבירו לי איך לשקם את מצב הרוח שלי .. כשאני עם מחלה שחזרה בעצם וגרמה לי לעצבות אינסופית, שאסור לי ללדת יותר ילדים ויש לי רק בן אחד, שאני צעירה ומרגישה זקנה עם כל הטיפולים האלו ודי נמאס מכל הכדורים/זריקות/עירויים וכו' , שהשמנתי וקשה לי נורא לרדת במשקל ונהיה לי גוף של "דודה".. (מישהי יכולה לתת לי עצות כיצד לא להשבר בדיאטה??? אני מרחמת על עצמי ונשברת אחרי כמה ימים....) ,שאני עייפה נורא ובגלל זה לא עושה מספיק ספורט.. בקיצור - אין לי מוטיבציה לכלום בעצם.. מרגישה שונה ומשונה ..ולכולם אני צריכה לתת הסבר.. למה את לא עושה לו אח קטן ..? כאילו לא מספיק קשה לי גם ככה...
קשה לקרוא את מה שאת כותבת כי ההרגשה דומה לכולם אני מיואשת קשה לי להיות עם אנשים בראים אני מבוגרת יותר ואין לי בעיה של ללדת שזה הכי קשה אבל לפי דעתי צריך לקום כל יום ולהגיד מזל שקמתי . אכשו לגבי ההשמנה צריך ללכת לקבוצת הרזיה ושם יותר קל להתמודד באכילת יתר ובכלל במצב שלנו כדי ללכת לקבוצת תמיחה של אחת האגודות אם קשה להתמודד לבד את צריכה אנשים מקצועים לעזרה .אני מאחלת לך כל טוב ותהיי חזקה בשביל הבן שלך גם לו קשה .
מספר עצות לבקשתך אני מודעת לעובדה שמאד מאד קשה להתמודד עם הטיפולים וכל מה שנגזר מהם. אבל בכל סיטואציה וגם הגרועה ביותר תמיד ניתן למצוא משהו טוב. קרן אור. נסי למצוא -זו העצה הכי טובה שיש לי עבורך. וראי איך מהמעט שכתבת אמצא לך נקודות אור. כתבת שיש לך רק בן אחד-נכון אפשר להסתכל על זה כך אבל גם ניתן אחרת. בכ"ז יש לך ילד-ואני בטוחה שהוא יפה ,חכם וחמוד ויכול למלא את עולמך באושר אבל במקום לקחת את הטוב שבו את נעצבצ כי אין לו עוד אחים. נשים רבות לא יכולות ללדת ולו ילד אחד ואילו את נתברכת באחד. את כותבת אני לא עושה מספיק ספורט-האם ניתן להסיק מזה שאת עדיין עושה פעילות ספורטיבית כלשהי. אם כך מצויין-למרות הקשיים את עדיין עושה משהו-קחי את החיובי שבזה. ןלגבי מתן הסברים לכולם:- מה פתאום את חייבת לתת הסברים????????????. את לא חייבת שום דבר לאף אחד חוץ מלעצמך. ולכל השואלים שאלות לא טקטיות תעני בשלווה יש לי סרטן-תראי מיד איך הם נשתלים ושותקים. לעצמך את חייבת את הטיפול הטוב ביותר. עזרה ותמיכה מהעובדת הסוציאלית בבית החולים בו את מטופלת. אפילו ללכת לטיפול זו לא בושה זה לתת מקום לעצמך לרגשותיך לחשושותיך. ובאשר לעודף המשקל קבעי פגישה עם דיאטיקנית בבית החולים בו את מטופלת יתכן שתוכל לעזור. מקווה שעזרתי לך ולו במעט. מאחלת לך הרבה אור ושמחה.
צרור עיצות על הבוקר: אני לא הייתי מהססת, ועונה למי שמתעניין שיש לי מחלה קשה (או שפשוט עונה "אהה, ילד נוסף? לא אי אפשר, יש לי סרטנשד... ולסתום לכוללללם את הפה במחי מילה אחת) אם נדחפים- שידוע להתמוד עם התשובות האמיתיות, למה להסתיר? ילד אחד- איז יופי! אני גדלתי כבת יחידה, והיה לי הכי טוב שבעולם. ואני רציתי רק ילד אחד. רק שבעלי שבא ממשפחה גדולה רצה 4, התפשרנו על שניים. עליה במשקל- הכל יחסי, איזו מידה את? אם את קונה ביגוד בחנויות רגילותף, זה בסדר, מעבר לזה- את יכולה לקבל ייעוץ מעוס"ית או פסיכולוגית להתמודד ולאהוב את עצמך כמו שאת. עייפות - או, זו בעיה, פשוט תני לעצמך קרדיט במודע ותני לעצמך את המנוחה שהגוף שלך מבקש. ספורט- אם את עושה אפילו טיפה, זה מעולה, גם 10 דקות של הליכה זה טוב, ואם יותר, את בכלל עושה יותר ממה שרובם עושים. הקושי הכללי שאת מתארת, אופייני, נכון, זה לא פשוט וזה לא קל, ושם כך לעיתים יש מקום לייעוץ עם איש מקצוע. מה שנדמה לי- בעיקר בגלל התיאור שלך והבקשה שלך לרעיונות שיש בך המון כוחות עובדה שאת שורדת ומחזיקה מעמד מיום ליום יש לך זכות להתעלם מאנשים שלא נוח לך איתם, אז צנזרי ובכיף. תגידי שיש לך אישור מהרופא.
תודה רבה לכל המגיבות והמעודדות ("בוגרת" - אהבתי מאוד את הגישה שלך לדברים ואת הסגנון שלך - את צודקת.. אני באמת כל הזמן מרגישה צורך להתנצל על זה שאין לי עוד ילדים, על זה שאני בכללל "אחת חולה, עם בעיות ...." שיש לי "רק" ילד אחד (כל הזמן דואגים להזכיר לי את זה כאילו שאני לא יודעת) , שאני לא "מספיק אמא".. וכו'... - ואת אומרת - לא ! אין מה להתנצל ! ואת כנראה צודקת. ) .אני שואבת מהמידע והעצות עידוד וגם שינוי שאני צריכה לעשות. לגבי המידה בבגדים - כן, אני קונה בחנויות רגילות , מידות 42-44 . אבל פשוט השמנתי ונהייתה "עבה".. כזו, והכל נהיה צמוד נורא..מה שהיה פעם "מרווח".. זה אומר שהשמנתי ואני פשוט אומרת לעצמי - נכשלת, את מכוערת. אני חייבת לאסוף את עצמי כמו שכולכן אמרתם לי ולהתחיל בקטן... ביום יום - אני מתפקדת, עובדת, מטפלת בילד, בבית, בבעל , נפגשת עם חברות.. ומשפחה.. אבל בפנים אני כאילו חיה-מתה כזו... אני חייבת לבצע שינוי בחשיבה שלי ואני ממש שמחה שעזרתן לי ..זה חשוב לי מאוד לשמוע דעות של אחרות .
נופר היקרה שלום, קיבלת עצות אמיתיות וכנות מנשות הפורום. אני חושבת שהתגייסות המהירה של נשות הפורום לדברייך רק מדגישה עד כמה נשים רבות שותפות להתמודדויות דומות. אני בהחלט מבינה כמה זה קשה למצוא את התשובות לאנשים אשר שואלים את השאלות הקשות. למעשה השאלות הללו מציפות רגשות ומעלות שאלות חדשות ומורכבות אותן את מעלה לעצמך. הקושי לתת את המענה לעצמך הוא זה שכה מקשה על האפשרות לענות על השאלות הללו. נראה כי את בהחלט מצליחה להפיק מהניסיון של אחרות ולהיעזר בדבריהן. לכן, ברצוני להציע לך לקחת חלק מקבוצת תמיכה אותה מארגנת עמותת "אחת מתשע" המיועדת לנשים צעירות. הקבוצות מונחות על ידי אשת מקצוע ונשים רבות מפיקות ממנה תועלת רבה. באם תרצי, אנא פני לעמותת "אחת מתשע" לפרטים נוספים: 036021717. כולנו כאן איתך אנה
נופר היקרה הכי חשוב... לאהוב את עצמך. את בראש סולם העדיפויות שלך על מנת להרגיש טוב מבחינה פיזית ובעיקר מבחינה רגשית לכל מטבע יש שני צדדים, ובכל רע יש טוב אחרי שחליתי למדתי להתמודד עם ה"שאלות" המביכות של כולם... "אז איך את מרגישה" ??? "איך הבריאות"??? "מה את עושה עם עצמך" ??? כאילו...מה...? אני פתאום צמחו לי "קרניים". אחרי תקופה קצרה של מבוכה התחלתי לענות.. "יופי.. הסרטן מרגיש טוב" מהר מאוד חזרו להתיחס אלי כפי שנהגו קודם, ומי שלא... יצא ממאגר החברים שלי אז חזקי ואמצי יש חיים אחרי הטיפולים והם אפילו יותר יפים כי למדנו להעריך אותם אז רק בריאות וכח... וכולנו כאן בשבילך
נופר היקרה הכי חשוב... לאהוב את עצמך. את בראש סולם העדיפויות שלך על מנת להרגיש טוב מבחינה פיזית ובעיקר מבחינה רגשית לכל מטבע יש שני צדדים, ובכל רע יש טוב אחרי שחליתי למדתי להתמודד עם ה"שאלות" המביכות של כולם... "אז איך את מרגישה" ??? "איך הבריאות"??? "מה את עושה עם עצמך" ??? כאילו...מה...? אני פתאום צמחו לי "קרניים". אחרי תקופה קצרה של מבוכה התחלתי לענות.. "יופי.. הסרטן מרגיש טוב" מהר מאוד חזרו להתיחס אלי כפי שנהגו קודם, ומי שלא... יצא ממאגר החברים שלי אז חזקי ואמצי יש חיים אחרי הטיפולים והם אפילו יותר יפים כי למדנו להעריך אותם אז רק בריאות וכח... וכולנו כאן בשבילך
הי נופר, נראה לי, אני מצטרפת אליך בסיפור (צעירה, ילד אחד, חזרה של המחלה). אשמח לדבר ולהתייעץ איתך. אם מתאים לך, אנא תשלחי לי במייל את המספר שלך. נ.ב. מה שעזר לי לרדת במשקל אחרי "הגל הראשון" זה שומרי משקל. נראה לי אני חוזרת לשם עוד לפני שאני מתחילה את הטיפולים מחדש...
שלום לכולן, אני בת 30 ולפני כשבועיים נתבשרתי שהגוש בשד שלי הוא ממאיר (אחרי חצי שנה שבה כל הבדיקות יצאו תקינות!!!??!!) אני אחרי למפקטומי ולפני טיפול כימותרפיה - משקשקת מפחד!!!!!!!!!! האם הטיפול הכימו' עלול לפגוע בבריאותי באופן בלתי הפיך? כרגע ההתמודדות שלי זה הדחקה - אני לא רוצה לשמוע ולא רוצה לדעת מה יקרה! האם זה טבעי?
שרון היקרה, כן זה יכול לקרוה שהכל תקין ובסוף לא..-זה פחות או יותר מה שקרה לי.אבל זה כבר היסטוריה ואין טעם לדעתי לדוש בכך. אני כרגע באמצע טיפולי כימו (4 AC? מחר השני במספר. שרון - זה עבר עלי בקלות! באמת,ללא כל תופעות לואי למעט עייפות קלה! יש תרופות מצויינות שמקבלים למינעת תועות הלוואי-אמנד ופלוקסי-וזה פשוט עובד. יש לי עוד כמה טיפים עבורך-אשמח לפרט לך הכל,שילחי לי את כתובתך למייל שאצרף. שרון,אין מה להדחיק-את כבר בתוך המסע בין אם תרצי או לא-היישרי עינים,את צעירה וחזקה ותעברי את זה,העיקר לא לפחד כלל ,זה הגרוע מכל. המייל שלי[email protected]
הי אדוה, בדיוק קראתי את הודעתך לאחר שעניתי לשרון. הרשי לי לחלוק על דעתך. פחד זה דבר טבעי ולדעתי זה טפשי לכתוב למשהי שזה הכי גרוע לפחד. כל אחד מפחד מהלא ידוע וזה לא הופך אותו למשהו שלילי. החשוב הוא להתמודד עם הפחד וזה לומדים במשך הזמן וזה תקף לכל טראומה בחיים, כל מצב לא ידוע ומפחיד, וזה לגיטימי, לגיטימי בהחלט לפחד. גם לגבי תופעות הלוואי, זה לא אחראי מה שאת עושה. נכון שיש היום תרופות טובות ואת היית בת המזל שלא סבלת כמעט ועברת את הכל בקלות. מדברייך זה משתמע כמעט שזה ממש פיקניק, אך להזכירך שיש נשים, כולל אני, שהיו לי תופעות לוואי ממש לא קלות במשך 5 ימים אחרי הטיפול, אבל מתגברים למרות הקשיים ויש גם ימים טובים. אבל מכאן עד להבטיח למישהי שזה כלום ולומר לה שהכי גרוע זה לפחד, עשי לי טובה אל תהיי שיפוטית כזאת ותני לגיטימציה לכל אחת להרגיש כפי שהיא רוצה. אני יודעת שכוונתך טובה אך בכל זאת... בבריאות שלמה.
הי שרון, תקופת הגילוי ואח"כ הניתוח והלא נודע של הטיפולים ובמהלכה לא פשוטה כלל. כל אחת עוברת את התקופה בצורה שונה לחלוטין כולל הטיפולים עצמם. תקופה זאת ידועה כתקופה של טלטלות ומצבי רוח משתנים גם בשל שינויים הורמונלים שחלים לפעמים בטיפולים, כמו הפסקת מחזור זמנית פחדים, שינויים במצב הרוח, תופעות הלוואי של הטיפולים שמשפיעים גם על המצב רוח הכללי. כל אחת מתמודדת אחרת. וייתכן שאת צריכה להתמודד בדרכך, יום ביומו ולא לחשוב רחוק וגם זה לחלוטין בסדר. מניחה שאצלך הגילוי מוקדם , ואם כן, אז צפויה תקופה לא קלה של כימו והקרנות ואח"כ בהדרגה חוזרים למה שהיית קודם, כל אחת בזמנה, לאחת לוקח חודשים, לאחת יותר והכל בסדר. אל דאגה, ברוב המ קרים לאחר סיום הטיפולים והשפעת תופעות הלוואי המצטברות, חוזרים לאותו המצב . לומר שהכל יהיה אותו הדבר אחרי כן? ממש לא. זה תיק שהולך עימנו במשך כל החיים, הביקורות, בדיקות ההדמיה, החששות וכד', אך עם הזמן לומדים לחיות עם המצב החדש. איני יודעת אם אצלך זה סיפור משפחתי ואם יש עוד מקרים בגיל צעיר או במשפחה, אך כיוון שבגיל צעיר ב-50% מהמקרים החולות הן נשאיות, כדי לשקול בדיקה גנטית אם לא עשית זאת עד כה. את יכולה גם להמתין עד לאחר גמר הטיפולים, לא יקרה דבר, אך המעקב אחר נשאיות הוא קפדני הרבה יותר ויש לו השלכות. מאחלת לך המון כוח בהמשך, אל דאגה, יהיו ימים קשים וגם ימים טובים, ימים של עצבות ודכדוך וגם של שמחה, הכל בסדר, חשבי על עצמך ואל תחשבי קדימה מדי, הכל עובר בסופו של דבר... בהצלחה והרגישי טוב.
כולן מתיחסות לפחד ולא לשאלה החשובה שלך, האם הכימו יפגע בבריאותך אכן , יש אפשרות לפגיעות מסוימות למרות שרובן חולפות עם הזמן הכי חשוב להתייעץ עם האונקולוג. כמו כן יש באתר כאן הרבה מידע ,תחת חלון המידע מצד ימין
אני אחרי 4 AC ו12 ט'סול ושבוע הבא מתחילה הקרנות. הכל עובר תהיי חזקה בנפש ותאמיני שאת הולכת להרוג את המחלה ולא שמחלה תהרוג אותך. אני בת 38 עם 2 ילדים קטנים ואני לא נותנת למחלה לחדור אליי בנפש.חייבים להיוןת חזקים בפנים ולהמשיך הלאה. אני יודעת שזה לא קל לכל אחת אך כך אני לפחות מצליחה ךלהחזיק מעמד אשמח לעודד בטלפון אם את רוצה 0505291212
היי שרון לי לקח כמה חודשים להצטרף לפורום והיום אני מוצאת בו הרבה תמיכה. ההתמודדות עם המחלה לא קלה. הטיפולים יכולים להיות קשים וכואבים אבל כדאי להעזר במשפחה וחברים טובים. נראה לי שלדעת מעט מהצפוי מפחית חרדות ועוזר להיערך נפשית. תנסי להכנס לחומר המקצועי או לשאול כאן לגבי הצפוי לך - מנסיון זה היה קל יותר. והחרדה? נראה לי טבעי והגיוני ואת תראי שעם הזמן נכנסים לשיגרת טיפולים ומתרגלים כמו לכל דבר... שיעבור כמה שיותר קל!
ועוד טיפה התיחסות: ראישת- כימו- לא ממש בריא, ויש גם סכנות בדרך, אבל כאשר שוקלים בעד ונגד- בדרך כלל הסיכונים זניחים, דברי שיחה ישירה עם הצוות, אחרי שתבדקי באתרים שונים מידע על תופעות מידיות וגם על ארוכות טווח (שחלילה עלולות להופיע גם שנים אחרי). עשי את השיקול שטוב עבורך, תוך כדי כמה שיותר מידע. אני כן לקחתי כל מה שהוצע, ביודעין שאצטרך לנטר הרבה גורמים כל עוד אחיה, ויש לי כוונות לחיות עוד הרבה שנים בבריאות טובה. כרגע 5 שנים אחרי הגילוי. פחד- כן, זה חלק קטן בדיל הכולל - יהיו גם דבירם טובים שתלמדי לקחת לעצמך מתוך החוויה הזו. חשוב להיות מדועים לפחד ולנסות להתמודד. יש פחד משתק- זה שלילי, ויש פחד שלמרות ועל אף ממשיכים. אגב, עם הזמן הפחד הזה מצטמצם או שלומדים לחיות לצידו. הוא גם טוב- הוא שומר עלינו להיות עם יד על דופק ולא לוותר. רק טוב,
תודה רבה לכל המגיבות, אני כבר ממש רוצה להיות בעוד שנה (נו טוב, ביום רביעי שאז אקבל את תוצאות הניתוח+פירוט הטיפול בעבורי). באמת גיליתי קשת רחבה של אנשים שרוצים לעזור וזה די מנחם..
שרון היקרה שלום, ללא ספק את עוברת תקופה מורכבת ופחד אותו את מתארת הינו טבעי לחלוטין. רגע אבחון המחלה מעלה פחדים רבים ומחשבות קשות וכל רגש או מחשבה אותן את חווה נורמאלים לחלוטין. אחת הסיבות ששלב האבחון הינו כה קשה קשור לתחושות של חוסר וודאות, בלבול וחוסר אונים אותן חוות מרבית הנשים. נשים רבות בשלב הראשון לא רוצות לשמוע או להכיר במחלה. גם תחושה זו הינה טבעית לחלוטין והעובדה שאת מרגישה ככה עכשיו אינה אומרת שתרגישי כך לאורך זמן. מדובר בבשורה לא פשוטה ולוקח זמן לאסוף כוחות. בשלב הראשון אחד הדברים החשובים זה למצוא אדם קרוב, כמו בן משפחה או חברה קרובה שיהיו אחראים להתלוות עלייך לבדיקות השונות ולסייע לך לאסוף את האינפורמציה החיונית. באם תרצי תוכלי לפנות לקו החם של עמותת "אחת מתשע" המאויש על ידי נשים שהתמודדו עם המחלה והוכשרו לתת סיוע לפונות. מתנדבת הקו החם תשמח לעמוד לרשותך בטל שמספר 1800363400 כולנו כאן איתך אנה
ד"ר נכבדה שלום רב, אימי מזה מספר שנים חולה בסרטן השד עם גרורות בסרטן העצמות. לפני כשבוע , היא עשתה בדיקת PET-CT לאור עליה מסיבית של מרקרים. בבדיקה , נאמר כי קיימת אפשרות לאדנופטיה ממאירה. מהו ממצא זה? האם קיים טיפולים כימותרפיים העשויים לסייע? האם המילה ממאיר פירושו "גזר דין מוות" ? לתשובתך המהירה אודה, תודה
אדנופתיה = הגדלת הבלוטות הנגרמת עקב מחלה . כיוון שאימך חולה כבר שנים עם גרורות בעצמות נשמע לי קצת תמוע שאת חוששת ממאירות. הרי זה מה שיש לאמא שלך כבר מס' שנים. נכון שכעת נוספה עוד בעיה וכנראה הטיפול שקיבלה עד כה הפסיק להשפיע עליה והאונקלוג המטפל בה כנראה יחליף לה הטיפול.
נעמה שלום, לאימך מחלה ממאירה כבר מספר שנים, וכמו שאת רואה בעצמך - היא חיה!!! זו מחלה כרונית היום, ונשים יכולולת לחיות שנים עם מחלה גרורתית. נראה כי יש החמרה כעת עם גדילת המחלה, ואני מניחה שהאונקולוג המטפל יחליף טיפול למשהו אחר! בהצלחה! מירב בן-דוד
שלום רב, אני מחפשת חברה ללכת איתה ביחד לבלינסון. האם יש כאן בנות בסיביבה המקבלות טיפולים בבלינסון. איך שם? היכן יותר טוב? איפה הרופאים הטובים? מה עושים בזמן הטיפולים? קוראים? מדברים? תודה
אין כמו המכון האונקולוגי בבלינסון. פרט להידור הרב שתורם לסביבה נעימה לחולה השוהה בו הצוות נפלא. בזמן הטיפול כמובן שאת יכולה לקרוא ,לצפות בטלויזיה-יש מול כל עמדה. לשוחח עם חברתך שתתלווה אליך. בהצלחה
בזמן הכימו יש טלוויזיה ואת ישובת על כורסא עם רגלים למעלה, ואת יכולה לאכול, לשתות לפתור תשבצים להביא מלווה והעיקר להרגיש שהכל יעבור וכל זה יהיה מאחרוייך בהצלחה
אני מטופלת בבילינסון. המקום והצוות נהדרים. כל אחד מעביר את זמנו שם כרצונו. אני מעדיפה לצאת מהבניין בזמן ההמתנה לחומר כי קשה לי לשבת שם זה מעלה בי זכרונות לא טובים של תופעות לוואי קודמות... אני נמצאת בימי רביעי ויכולה לדבר איתך שם. בהצלחה
בנות!!! לפני 10 ימים עשיתי ניתוח שחזור פטמה.....בנות, סוף סוף יש על מה להסתכל במראה, נכון שנורא כואב לי במפשעה ואין שום סיכוי כרגע ללבוש תחתונים חוץ מבוקסר של בעלי אבל......ישלי פטמה!!!!! מומלץ לכולן!!! דרך אגב עשיתי זאת בהדסה עין כרם בירושלים יש שם פלסטיקאית מדהימה.... מי שרוצה המלצה שתבקש ממני!!!!
כרמי היקרה שלום, אני שומעת את השמחה שדברייך ואני חייבת לציין כי הדבר ריגש אותי מאוד. אני מקווה שתחלימי במהרה ותהני מהצורה החדשה של גופך. בברכה, אנה
לאנה שלום!! בוקר טוב, תודה על הדברים המחממים... אני החלמתי כבר מזמן !! ההחלמה הנוספת היא של הנפש כשפחות או יותר את יכולה לחזור ולחשוב על עצמך כאישה למרות שאני יודעת ובן זוגי יודע שהשד אינו אמיתי וובטח שלא הפטמה . אבל סוף סוף אוכל ללכת לים ולבריכה ואף אחד לא יסתכל ויתהה לאן נעלמה הפטמה וסוף סוף ארשה לעצמי להוריד חלק עליון כש...... זוהי סגירת מעגל שממולצת מבחינתי יותר מכל פסיכולוג במיוחד הצעירות ....היום אני בת 41 כשחליתי הייתי בת 38 עכשיו רק צריך לרזות מהלוקרין והטמוקסיפן שניפחו לי את הצורה....שזה קשה מאוד....עליתי יד כה במשך שנתיים וחצי 20 קילו ויאללה ....
לאנה שלום!! בוקר טוב, תודה על הדברים המחממים... אני החלמתי כבר מזמן !! ההחלמה הנוספת היא של הנפש כשפחות או יותר את יכולה לחזור ולחשוב על עצמך כאישה למרות שאני יודעת ובן זוגי יודע שהשד אינו אמיתי וובטח שלא הפטמה . אבל סוף סוף אוכל ללכת לים ולבריכה ואף אחד לא יסתכל ויתהה לאן נעלמה הפטמה וסוף סוף ארשה לעצמי להוריד חלק עליון כש...... זוהי סגירת מעגל שממולצת מבחינתי יותר מכל פסיכולוג במיוחד הצעירות ....היום אני בת 41 כשחליתי הייתי בת 38 עכשיו רק צריך לרזות מהלוקרין והטמוקסיפן שניפחו לי את הצורה....שזה קשה מאוד....עליתי יד כה במשך שנתיים וחצי 20 קילו ויאללה ....
אמא שלי לוקחת פמרה כבר 3 שנים והמצב שלה השתפר, הרופאה אמרה לה להתחיל לקחת אז זה בערב במקום בבוקר כפי שהיא נהגה עד עכשיו, היא התרגלה לבוקר. האם היא צריכה בהוראת הרופאה להתחיל לקחת את זה בערב, או שהיא יכולה להמשיך כהרגלה בבוקר, האם זה בסדר שהיא ממשיכה בבוקר או שהיא צריכה לעבור לערב...? ויש לציין שב3 שנים האלה מצבה השתפר. האם יש השלכות כלשהם לשעות שהיא לוקחת אם זה בוקר או ערב...?
למה הרופאה ביקשה להחליף את שעת המתן? לא לגמרי ברור לי. ולמה אתה מתכוון: מצבה השתפר? יש לה מחלה גרורתית? אני נוטה לתת טיפול הורמונלי בשעות הערב, אבל אם אמא התרגלה- אולי לא חייבים לשנות... מירב בן-דוד
יש בידייך סטטיסטיקה מדויקת? או שזאת קריאה ריטורית וצעקת כאב?
יש המלצה על רופא כירורג שד באזור המרכז?
אני נותחתח וחוזרת לניתוח אצל פרו' שנייבאום מאיכילוב שגם מנתח במדיקל סנטר הוא מאוד אנושי ומקצועי בהצלחה!
מה יכולה להיות סיבה לכאבי שד? יש לי כאבים חזקים בשד.
שלי היקרה שלום, כאב שד (מסטלגיה mastalgia ) הם תופעה נפוצה ביותר בשדיים אותה חוות רוב הנשים בשלב כלשהו במהלך חייהן. כאבים בשד מיוחסים לארבע סיבות עיקריות : א.כאבים מחזוריים - כאבים הקשורים לשינויים הורמונליים בגיל הפוריות. הכאבים מורגשים במועד שבין הביוץ לדימום הווסת והם טבעיים לחלוטין. בתקופה זו השדיים כבדים ונפוחים ומאד רגישים. ב.כאבים מתמשכים או בהפסקות לא מחזוריות - מתואר לרוב כתחושת צריבה או התכווצות. ג.כאבים המתמקדים באזור מסוים בשד (פחות שכיח) והם לעתים תוצאה של מכה או פגיעה בשד, ביופסיה קודמת או ניתוח קודם. ד.כאבים כתוצאה מציסטות או גודש שלוחץ על רקמת השד. באופן כללי כל אישה מעל גיל עשרים חייבת לאמץ שגרת בדיקות הכוללת בדיקה תקופתית אצל כירורג מומחה שד. לכן, על מנת להסיר דרגה מהשד, אני מציעה לך לגשת, להיבדק ולברר מהי הסיבה לכאבים. בברכה, אנה
שלום ד"ר.לפני חצי שנה התגלה אצלי סרטן שד. הייתי לאחר 10 שנים של טיפול הורמונלי (אסטרוגן בלבד , בהתחלה בכדורים ואח"כ במדבקות, כיוון שרחם ושחלות הוצאו בשל מיומות). מיד הפסקתי כמובן טיפול זה.באוגוסט עברתי למפקטומי (בלוטות נקיות) עם קולטנים חיוביים לאסטרוגן ופרוגסטרו, הרצפטין שלילי. סיימתי 4 טיפולי כימו (בהמלצת בדיקת אונקוטייפ) ו33 הקרנות.כעת לוקחת כדורי טמוקסי 20 (ירדתי לחצי כדור כי גלי החום בלתי נסבלים). אני יודעת שמוצרי סויה וזרעי פשתן (ושמן פשתן)הם מוצרי בריאות. האם גם עם הנתונים שלי? או אולי להיפך, כי הבנתי שיש בהם אסטרוגן(?) או עדוד אסטרוגן (?) שאצלי אולי עושה לא טוב? תודה מראש על התשובה.
יעלה שלום סויה ופשתן מכילים פיטואסטרוגנים משתי משפחות שונות. הפיטואסטרוגנים של הסויה נחקרו רבות. השפעתן על גוף האישה הנו תלוי מנה. כיוון שקיים מידע סותר לגבי הכמות המתאימה שיש לה השפעה מונעת על סרטן השד- ההמלצה לנשים בעולם המערבי שאינן צורכות סויה בכמויות משמעותיות גם כשהן חושבת שזה הרבה-היא לא לצרוך סויה על מנת למנוע סרטן שד.כלומר אם יוצא שאוכלים לא קרה כלום אך לא לצרוך בצורה מכוונת. לגבי פשתן הפיטואסטרוגנים פועלים בצורה שונה ובעבודות קטנות מאלו של הסויה נמצאו השפעות מיטיבות על גידולי סרטן השד גם בעבודות קליניות, ייתכן וההשפעה אינה בהכרח דרך פעילות אנטיאסטרוגנים אך זו השפעה מיטיבה שעל פי מחקרי מעבדה מועצמת עם טמוקסיפן. לכן ניתן לצרוך כזרעים טחונים או בצורה אחרת.
שלום רב, לחברת משפחתינו אובחן סרטן שד, וכעת היא מקבלת טיפול הורמונלי של טמוקסי. היא ביקשה ממני לברר, היות ואינה שולטת בשפה העברית, האם כדאי לה לעבור בנוסף הקרנות בתקופה זו או לחקות לאחר סיום הטיפול התרופתי? אשמח מאוד תשובה בתודה מראש, אלה
שלום רב, לחברת משפחתינו אובחן סרטן שד, וכעת היא מקבלת טיפול הורמונלי של טמוקסי. היא ביקשה ממני לברר, היות ואינה שולטת בשפה העברית, האם כדאי לה לעבור בנוסף הקרנות בתקופה זו או לחקות לאחר סיום הטיפול התרופתי? אשמח מאוד תשובה בתודה מראש, אלה
שלום איפה אפשר לקנות פאות באזור המרכז. יש המלצות ספציפיות-יש רשימה של איסורים כלומר לאן אסור לפנות? תודה דפנה מאזור המרכז
היי אני רכשתי פאה ברמת גן אצל רבקה זהבי. היא מצצאה לי פאה משיער טבעי. אף אחד לא דמיין שזו פאה! גם גילחתי שם את הראש והצוות היה נחמד. היום אני הולכת בלי הפאה כי לא נוח לי ואני מעדיפה להיות טבעית בהצלחה
דפנה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת משתע" תוכלי למצוא רשימה של חנויות המסודרת לפי אזורי הארץ: http://www.onein9.org.il/upload/wigs.doc בברכה, אנה
שלום לכולן אני רוצה לשאול בבקשה בעד ונגד לספר לילדים על מחלת האמא שלהן. האם אפשר להסתיר מהם את המחלה ולא להפיל עליהן את הקשיים? תודה
שלום לך, לא כתבת בני כמה הילידים שלך ואשמח להרחיב את התשובה לאחר שתוסיפי מידע זה. אולם ללא קשר לגיל הילד, הילד צריך להבין מה קורה בסביבה שלו ולהבין את השינויים המתרחשים בה. ילדים מטבעם רגישים לשינויים המתרחשים בסביבתם ולעיתים ילדים קטנים יותר מפרשים התרחשויות חשובות המתרחשות במשפחה כאילו הן נגרמות בגלל משהו שהם עשו או משהו שקשור בהם. הסתרה לעולם לא עובדת וילדים קולטים מהר מאוד שמשהו בסביבה שלהן השתנה. היום כשאני עובדת הרבה עם ילדים אני מגלה כי ילדים שהורים שיתפו אותם, התמודדו טוב יותר, היו חזקים יותר ואפילו אופטימום יותר. לכן חשוב לספר ולהסביר להם את המתרחש. החלטה זו הינה חשובה ויכולה להפחית את רמות החרדה של ילדייך. אנשי מקצוע מאמינים כי ילדים צריכים לדעת מה מתרחש סביבם ולהבין כי מה שקורה אינו באשמתם. יחד עם זאת, חשוב שאופן מתן האינפורמציה יתאים לגילו של הילד. לעיתים, ההחלטה של ההורים לא לספר לילד משקפת את החרדות שלהם ולאו דווקא מתאימה לצרכים של הילדים. חשוב כי ההסבר יהיה בשפה שהילדים מבינים ושבהסבר תשתקף גם תחושה של אופטימיות הבנה לצרכי הילדים ותמיכה ברגשותיהם. חשוב לא לשקר לילדיך, ילדים קולטים במהרה מתי יש סתירות באינפורמציה. אני מבינה כי החלטה זו היא מורכבת וביצוע ההחלטה יכול להיות לא פשוט, לכן את יכולה, כפי שציינו בפניך, להיעזר באיש מקצוע אשר יסייע בהתמודדות זו. אלו רק חלק מהנקודות אשר מופיעות במדריך של האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן בו הסבר והדרכה להורה כיצד יש לספר לילדים. באתר של האגודה למלחמה בסרטן קיים תרגום של מדריך זה. להלן הקישור: http://cancer.org.il////////template/default.asp?textSearch=&maincat=7&catid=25&pageid=1919&innerparentId=1920 בנוסף לכך, את יכולה להיעזר בקישור המופיע באתר דוקטורס: "כיצד תתמכי בילדיך במהלך התמודדותך עם המחלה". אני מקווה שנקודות אלו יעזרו לך ושנשים בפורום זה יוכלו לתרום לך מהניסיון שלהן. נקודה נוספת שחשוב מאוד לדבר עליה היא עד כמה קשה לך לספר לילדים את מה שקורה. את כמה את מרגישה שיש לך כוחות להתמודד עם השאלות שהם מעלים. לעתים ההורים מפחדים לדבר עם הילדים מכיוון שהנושא כואב להם מאוד והם לא מוצאים את המילים לספר לילד ומפחדים מהשאלות הקשות. אנחנו כאן בשבילך בכל עת, אנה
אני סיפרתי במידית. ואני לא חושבת שזה צריך להיות סודי. אלא להיפך מלמד אותם על החיים ועל התמודדות עוד נקודות: - להסתיר דורש אנרגיות שחשוב להפנות להתחזקות - זכות הילידם לדעת - חשוב שידעו כדי שיבינו או שיפתחו חרדות - מה שלא יודעים - יותר מפחיד
http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120&id=96124
שלום לך אני בת 39 ואמא לחמישה ילדים. אני נמצאת כרגע בשיא הטיפולים. כשחליתי הראשונים אחרי שני חברים טובים וההורים לדעת היו הילדים. ניהלנו איתם שיחה פתוחה מלאת אופטימיות וכוחות ופתחנו בפניהם את הפרטים בהתאם לגילם. איפשרנו להם לשאול,לבכות,לצחוק,לפחד ולדבר על הכל מאותו רגע ועד היום. אין לי ספק שזו הדרך הנכונה שמאפשרת פתיחות ומפחיתה חרדות. ללא ספק זו תקופה קשה והילדים חכמים ויודעים הכל גם כאשר לא אומרים להם.אנחנו משתפים אותם במה שמתאים לגילם והם שותפים איתנו בביטחון שננצח! אשמח להעביר לך מניסיוני גם בשיחה טלפונית. הרבה בריאות
שלום, נדרשת בדחיפות תרומה של התרופה ניולסטים Neulastim. מי שיש ברשותה ומוכנה לתרום - אנא פני לעו"ד חמד טל, [email protected] 03-6021717 שלוחה 236 תודה רבה.
למה תרומה? ניולסטים נכנס לסל החל מ 3/3/08 יש חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא
שלום לפונה, הניולסטים אכן נכנסה לסל, אך היא מסווגת כתרופה של "Class Effect", ולכן אם קיימת תרופה נוספת בעלת הרכב דומה ואפקט דומה קופת החולים יכולה, על פי שיקול דעתה, לאשר לחולה את התרופה האחרת. זו הסיבה שנאלצנו לפעול בנושא הניולסטים (לאותה אשה אישרו נאופוגן ולא ניולסטים). בברכה, עו"ד חמד טל עמותת אחת מתשע
יש לי, אשמח לתרום, אפשר להשאיר לי פרטים בכתובתי הרשומה, שבת שלום
אמי עברה סרטן בשד לפני קצת מעל חמש שנים. המחזור שלה הופסק לפני שלוש שנים. ומזה ארבעה ימים היא מדממת. מה הדבר אומר? האם יש סיבה לחשוש? אשמח לתשובה מהירה אני מאוד נסערת יום טוב
בת כמה היא? האם היא במעקב אצל גניקולוג? האם נטלה טמוקסי? בכל מקרה, צריכים (חובה לעצמה) להיות פחות פעם בשנה אצל גניקולוג, רצוי US וגינאלי כל שנה. ובמידה ויש דימום- אז לפנות לגניקולוג, לקבוע תור דחוף. ואם הקבוע לא זמין- לבדוק אם יש לו מגבה או מחליף. אף אחד לא יוכל לתת תשובה נחרצת וירטואלית!!!!!!!!!! זה יכול להיות מהרבה סיבות, ולכן רצוי להיבדק ולא להמתין לתשובות בפורום. בהצלחה...
יש לפנות בהקדם לרופא נשים לברור כולל אולטרהאונד והיסטרוסקופיה עם דגימת רירית הרחם.
צבי שלום, שלחתי את שאלתך שוב לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה
אודה על חוות דעת לניתוח הגדלת חזה. אני בת 40 , חליתי לראשונה בשנת 1999 וקיבלתי טיפול cmf וסידרת הקרהות. בשנת 2003 הייתה הישנות וקיבלתי ac והקרנות תחת טמוקסיפן. ב- 2005 הישנות שלישית וטיפול בנבלבין והרצפטין למשך שנה, ומאז טיפול בהרצפטין כל שלושה שבועות ( ה-her2 הוא 3+ ) אודה לתגובות בעקבות החשיפה בטלויזיה לאונקופלסטיקה.
בשביל מה את צריכה את הנתוח הזה בנוסף למה שאת עוברת?????!!!!!!!!! חזה קטן זה יפה וצעיר.
נשמע קצת מוטרף שת שוקלת ניתוח נוסף לאחר הישנות של 3 פעמים. אני לא בטוחה גם שיסכימו לנתח אותך עם היסטוריה רפואית שכזו.
עליך לפנות ליעוץ ובדיקה מסודרת.הגורם העיקרי שיש לשקול הינו האם ניתוח הגדלה או שחזור השד יפגע בסיכוי לאתר השנות נוספת אם תהיה. כל החלטה צריכה להלקח גם עם האונקולוג\ית המטפלים.
חבל מאוד שבפוורום הזה הרופאים בקושי רב יש התייחסות ותגובות לחולות !!!!!!!! כעת אני מבינה למה הרבה נוטשים את הפורום הזה .
רחל נשמע שאת פשוט משחררת קיטור. כל שאלה ששאלתי כאן קיבלה מענה מהיר מאוד. אני מתסכלת על הפורום וכמעט ולא רואה שאלה שאין לה תשובה של רופא. שימי לב שלא כל השאלות האישה רוצה מענה של רופא. את פשוט פורקת עול וזה נשמע שאין לך איפה. אז אם את רוצה לנטוש בבקשה. אבל אל תציקי לפחות........ את שמאוד מרוצה
אם את מתסכלת על הפורום וכמעט ולא רואה שאלה שאין לה תשובה של רופא כנראה שיש לך בעיות ראיה גשי לבדיקת עיניים .
כידוע מי שחלתה בסרטן השד לא יכולה לקחת הורמונים נגד גלי החום אני לוקחת בעצת רופא הנשים שלי - כדורים מהסוג של פרוזאק - כשנתיים כבר. אבקש חוות דעת של רופא האם יש היום סוג אחר של תרופות נגד גלי החום ?? בברכה אורנה
היי אורנה, אני חודשיים לאחר הוצאת שחלות בעקבות סרטן בשד. בעצת האונקולוגית נעזרת בדיקור סיני. מרגישה הטבה,זהו טיפול שדעתי יש עליו קונסנזוס גם בקרב האונקולוגים-שווה לך לנסות.
אפכסור, ציפרלקס, כלוניריט, גבהפנטין.
האם הכדור -flutine 20 גם עוזר לגלי החום כמו אפכסור והאם כדאי לאחר תקופה ממושכת להחליף את הכדור כי השפעתו מתפוגגת ??
אני אמורה להתחיל לעבור סדרה של הקרנות בשד בשבוע הבא מרוב שאני בלחץ ושואלת הרבה שאלות כל אחת אני מבולבלת אולי בהמלצתכם ומנסיונכם תוכלו להמליץ לי אם איזה ציוד להצטייד בבית לתקופה הנ"ל , משחות כלי רחצה , בשמים כמו כן נאמר לי שעשור יהיה לי להיות חשופה לשמש האם הקיץ אני אמורה להתנזר ואפילו לא להיות בחוף הים במקום מוצל אני רגילה לעשות הליכה בשבת בחוף הים מה עושים וכן נאמר לי שבתקופת ההקרנות אני צריכה ללבוש רק חולצות כותנה מה קורה עם חזיות שהם לא מכותנה ומיותר לומר שיש לי חזה גדול ואיך עלי להארך . תודה על כל התשובות ממי שיכולה לעזור ולהמליץ
א. קני חזיית כותנה ללא "ברזלים". אצלי החזייה שפשפה על חלק מהאיזור המוקרן ולוותר על חזייה אינני יכולה, לכן שמתי תחתונית בין הגוף ובין החזייה והתחתונית מנעה את השפשוף. ב. למקלחת השתמשי בסבון עדין - היפואלרגי ובמים פושרים. ג. ללא דאודורנט לתקופה הקרובה וכמובן ללא גילוח בית השחי בצד המוקרן. ד. בהתחלה השתמשתי באלוורה ואח"כ עברתי לביאפין - רצוי להתייעץ כמובן באחות המתאמת. ה. בקיץ שלאחר ההקרנות נמנעתי משמש וים, בקיץ אחרי הלכתי והשתדלתי לשמור על כל כללי ההגנה. לסיכום לעומת הכימו זה "גן עדן", אם כי צריך הרבה סבלנות לנסיעות היום יומיות לביה"ח ובזמן ההמתנה להקרנה היומית. פורים שמח!
אנח עברתי הקרנות בחודש יולי, ומהניסיון שלי, תקני לך גופית כדי לשים מתחת לחזיה, רק מכותנה, תתרחצי עם סבון של תינוקות, ואל תיהי בשמש, שימי כובע רחב ותסתובבי רק בערב, כי לבד את תראי, שאחרי 15 טיפולים בערך העור שורף, ואת לבד לא תרצי להיות בשמש. מבבחינת המשחות, את תקבלי אותם בבית חולים לפי המצב של העור. שיהיה לך בהצלחה!!!
למירב שלום רב שמי מועלם סימה ואני היתי מטופלת שלך (טיפולי הקרנות אני מקבלת מוקסיפן 20 ואני לא מפסיקה לעלות במשקל, אני לוקחת את הכדורים הללו כבר 6 חודשים ועליתי 17 ק"ג. אני תאמרי לי מה לעשות? תודה והמשך יום נעים סימה (אנא חיזרי אלי למייל שרשום)
אני מצטרפת לאותה בעיה , אשמח לפתרון ההשמנה מהטומקסיפן וזריקות הזולדקס. אני מרגישה נורא בגלל הסרטן והמראה שלי עוד יותר ממש מתנפחת . כמו שמעולם לא הייתי . תודה על כל פתרון .
סליחה שאני מתפרצת. לצערי אני באותה סירה, ומכירה הרבה חברות שכולן עלו במשקל, נכון שעל פי רוב זה 2-4 ק"ג אבל עליה יש. מעבר לזה היו לי שתי חברות שנטלו טמוקסי ולא הפסיקו לעלות, ולכן הכדור הוחלף להן. חשוב לברר ממה נובעת ההעליה האם קלינית, כלומר תפקוד בלוטת תריס למשל... וללכת לדיאטנית . מניסיון- עליה כזו לא באה רק מתזונה או רק מהטמוקסי, וחשוב למצוא פתרון על מנת להרגיש טוב עם עצמנו.
סימה היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לד"ר בן דוד. הרופאה תענה לך בפורום ולא במייל הפרטי. בברכה, אנה
סימה שלום, נכון שטמוקסיפן גורם לשינויים הורמונליים, אבל זו לא סיבה לעלות 17 ק"ג ב- 6 חדשים. לא ולא. אפשר להוסיף קצת, 2-3 ק"ג, והרוב המכריע של הנשים לא עולה כלל במשקל! יש סיבות נוספות לעליה במשקל, וכדאי לברר אותן. כמובן שכדאי מאד אם יש נטיה לעליה במשקל לעשות פעילות גופנית, ללכת לדיאטנית, ולשמור, באופן כללי על תזונה בריאה. בנות, אתן בריאות! משקל עודף זה לא מטמוקסיפן לבדו... צריך לאכול לצורך הענין... בהצלחה בפעילות הגופנית, מירב בן-דוד
A-PROPOS טמוקסיפן - האם באמת, כפי שכתוב באלון של התרופה (התחלתי לפני 10 ימים) אסור להיות בשמש. ז.א. צריך ללכת עם כיסוי ראש ושרוול ארוך? כמה צריך להקפיד על הוראה זאת? ושאלה מצחיקה: מה עושים עם היד שתמיד בזמן הנהיגה מונחת על החלון, באמת ללבוש בקיץ שרוולים ארוכים? וזה ל5 שנים? ומדעה בדיוק, ומה ההסיבה המדויקת?