פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

שלום רב, רציתי לשאול לגבי בדיקת ki 67 - בנוגע לסרטן שד. הבנתי שלא כל המעבדות מבצעות את הבדיקה הנ"ל. קיבלנו דו"ח פתולוגי ובו נתונים על גרייד, רצפטורים והר-2.( המעבדה לא ביצעה גם ki). עד כמה חשוב לדעת גם את הנתון על הki 67? עד כמה יש לו חשיבות בהחלטה על הטיפול? האונקולוג המטפל לא הזכיר את הנתון הנ"ל, ואנו יודעים עליו רק מתוך קריאה בפורומים שונים. ביצענו גם בדיקת אונקוטייפ שתוצאתה בטווח הביניים, אך בגלל שאר נתוני הגידול , ( גודל, ללא מעורבות בלוטות וכ'ו), נוטים הרופאים להמליץ על טיפול הורמונלי בלבד. האם חשיבות נתון ה ki עולה בשל עובדה זאת? האם כן כדאי לבדוק גם אותו? מדוע לא כל המעבדות מבצעות את הבדיקה הנ"ל? מדוע לא מיידעים את החולה על קיומו ושואלים האם מעוניין שיבדקו גם אותו? האם הכל מסתכם בכסף? אודה מאד על תשובתכם הכנה

23/10/2007 | 10:00 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

אני יקרה, KI67 היא אכן בדיקה שלא נעשית בכל המעבדות. וגם האונקולוגים - לא כולם מתייחסים אליה. ההחלטה איך לטפל תלויה בהרבה משתנים, ולא רק בKI67. בכל ההנחיות המפורסמות על ידי הגופים העולמיים אין שום התיחסות לKI67 - כי עדיין אין עלייו מספיק נתונים ועל החשיבות שלו בקביעת הטיפול. בקיצור ולעניין, האישה עצמה, הרצפטורים, HER2, גודל גידול, מצב בלוטות ובטח אונקוטייפ מספקים אותנו בהחלטה. בהצלחה, מירב בן-דוד

23/10/2007 | 11:15 | מאת: אני

תודה רבה עבור תשובתך המפורטת!! בהחלט הרגעת אותי. אם אפשר לשאול- מה דעתך האישית בעניין? האם היית כן מבקשת לקבל את המידע הזה על ה ki ? ובכלל- מדוע חולים לעיתים רבות, כלל לא מודעים לקיומן של בדיקות העשויות לסייע בהחלטה על הטיפול המומלץ, ובטח לעשותו "מדוייק יותר"? הרי הרבה מאד מאיתנו- החולים, היו מוכנים ורוצים לבצע חלק מן הבדיקות הללו- גם אם הדבר כרוך בתשלום נוסף, אך זה נמנע מאיתנו פשוט בשל העובדה שכלל לא מיידעים אותנו על האפשרויות הללו. ( ובכך למעשה מקבלים באיזשהי צורה, החלטה עבורינו!! בלא שיש בידינו את כל המידע ובלי שנדע את כל האפשרויות העומדות בפנינו). זאת הרגשה שיוצרת פחד וחסר אמון במערכת. גם אם אין לבדיקות "הנוספות" חשיבות מאד גבוהה בהחלטה על הטיפול, הרי עדיין , הייתה לחולים הרגשה טובה יותר, אם היו בטוחים שכל הידע מצוי לפניהם, כולל "הבדיקות הנוספות"- וההחלטה לגבי ביצוען הייתה בידם. מהצד של החולה גם חשיבות "לא גבוהה" או מעטה- יכולה עבורם להיות משמעותית מאד. כל אחד הוא עולם ומלואו. קשה לי לקבל את העובדה שלחולים אין כלל מודעות לבדיקות הנוספות- מעבר לבדיקות "החובה/ השגרה" ( או בשם אחר - מעבר ל"חבילת הבסיס" )... שמעתי על הרבה מקרים שחולים לא ידעו על בדיקת ממה פרינט- למשל, שיכולה לעזור בקביעת הצורך בתוספת כימו', ועקב כך- לא ביצעו אותה. נגרמה להם עוגמת נפש מכך, וצער ומחשבות- "מה היה קורה אילו ביצענו אותה".... וכיו"ב אודה מאד, אם תוכלי להתייחס לדברים..

שלום לכולם ברצוני להביא לידיעתכם כי קיים טיפול בסל השירותים של כל קופות החולים עבור חולים שעברו הקרנות ויש להם פצע פתוח כתוצאה מההקרנות הטיפול נקרא טיפול היפרברי או טיפול בתא לחץ צריך רק לבקש טופס 17 מקופת החולים לצערי הרב רוב הרופאים אינם מודעים לכך שקיים בכלל טיפול כזה בסל השירותים וזכותו של כל חולה לקבלו על פי דרישה נשמח לעזור בכל דרך 04-8377812/51

22/10/2007 | 09:47 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

לידיעתכן/ם, בקרינה לשד זה סופר נדיר !!!! אני אונקולוגית כבר 11 שנה, ולא נתקלתי בכך. נא לא להיבהל מההודעה!!! מירב בן-דוד

22/10/2007 | 12:34 | מאת: רלוונטית

סיימתי הקרנות לפני כשנתיים. היו לי פצעים פתוחים ולקח חודשים עד שהפצעים החלימו, אבל עד היום לא נרפא לגמרי העור שם, ולא נראה לי שגם יירפא. לא הפנו את תשומת ליבי לשיטות עליהם מדובר. אמנם אמרו לי שזה לא נפוץ, אבל בשבילי לא הייתה ממש נחמה בכך שאני מקרה מיוחד...

23/10/2007 | 00:43 | מאת: אלברטו

23/10/2007 | 13:03 | מאת: רלוונטית

זהו, שלא לכולן המשחה עוזרת!!!

22/10/2007 | 07:17 | מאת: ענתש

זהו, החלטתי (כנראה...) על כריתה מלאה ושחזור אחרי התלבטויות קשות, מיותר לציין. עכשיו אני צריכה את עזרתכן. כל מידע, עצה, המלצה, בכל נושא: מי הוא הרופא הפלסטיקאי הכי טוב, איזה סוג ניתוח כדאי לי, עם איזה שתל... ועוד ועוד, אשמח לקרוא וללמוד מכל מי שעברה זאת.

22/10/2007 | 08:48 | מאת: אלמוני

ענתש שלום רב המלצתי החמה לאחר כל מה שאת הולכת לעבור לסיכויי הצלחה טובים לפנות למרכז לרפואה היפרברית ולהתיעץ עם מנהל המרכז דר' יהודה מלמד לגבי טיפולי םבתא לחץ הטיפול נמצא בסל השירותים וניתן על ידי בקשת טופס 17 מקופת חולים הטלפון של דר' מלמד הוא 04-8377812/51 אני מעריך שהוא יוכל לעזור לך במידע מאוד חשוב שלא כולם יודעים בהצלחה

22/10/2007 | 01:22 | מאת: יעלה

אני עומדת להתחיל כימו (ac) בסוף שבוע זה. כיוון שאני די בחשש מאיך אעבור את זה , אם יש מומחים או בנות שיכולים לתת לי טיפים בתחום האלטרנטיבי או הקונבנציונלי איך לעבור את זה בכמה שפחות תופעות לוואי (ואינני מתכוונת לנשירת השיער. זה ברור.), וכן איך לגרום לכימו "לעבוד טוב יותר", אני ממש אשמח. מודה מראש ומאחלת בריאות וטוב לכולן

22/10/2007 | 16:38 | מאת: ליעלה

דבר ראשון יעלה, שיהיה בהצלחה מקווה בשבילך שתעברי את זה בקלות אני יכולה לספר לך על תרופות בנושא בחילות: אז ככה אני מניחה שיש לך את כל התרופות הרגילות להפסקת הבחילות כמו פרמין וזופרן (אם אין תבקשי אותם בקופת חולים לפני הטיפול על מנת שלא תצטרכי להתרוצץ אחרי הטיפול על מנת להשיג אותם, חשוב שיהיו בהישג יד) בנוסף יש תרופה שאינה בסל אבל מומלצת פה על ידי הרבה בנות שנקראת אימנד תעשי עליה חיפוש פה בפורום ותגלי עליה מידע התרופה עוזרת מאוד בענין הבחילות והמון ממליצות עליה כאן שיהיה בהצלחה

22/10/2007 | 18:33 | מאת: אנה גולדברט

יעלה היקרה שלום, ראשית לפני שמדברים על תופעות הלוואי חשוב מאוד לזכור כי מדובר בתופעות אינדיבידואליות ולא כל אישה סובלת מתופעות לוואי באותה רמה ובאותה מידת חומרה. רוב תופעות הלוואי נעלמות בהדרגה לאחר סיום הטיפולים, כאשר קצב השיפור מושפע מגורמים אישיים ייחודיים של כל אישה. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק שלם המוקדש לנושא הטיפולים. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/upload/tips2.doc נשמח לעמוד לרשותך ולענות על כל שאלה, בברכה ובהצלחה, אנה

22/10/2007 | 18:57 | מאת: רותי

היי יעלה, אני תומכת מאוד בתשובתה של אנה. תקראי מידע שיש כאן באתר, לי מאוד עזר וכמובן תשאלי שאלות לאורך כל הטיפול בלי להתבייש כי נתקלים בכל מיני תופעות וכאן יש תמיד מי שיענה לך ויתן לך פרופורציות על מה שיעבור עלייך. נכון, הטיפול לא הכי נעים ועושה תחושות מוזרות לפעמים וכדורי ה- EMEND מאוד יעילים לבחילות. במהלך הטיפול עצמו כדאי לקחת סוכריות, זה מקל על תחושת הטעם הלוואי שיכולה להיווצר בפה. מעבר לזה-הרבה מנוחה, הרבה הקשבה לעצמך והחשוב שיעבור מהר ובקלות. בהצלחה רבה, רותי

הי יעלה, קודם כול מאחלת לך שהטיפולים יעברו בקלות והעיקר ביעילות ותהיי בריאה במהרה אמן. אפרט בקצרה מה עשיתי אני כדי לעבור את תקופת הכימו "בשלום": 1. כדורי אמנד כמו שכתבו לך - ברור. אני לקחתי גם דקסומטזון שגרם בעיקר להגברת תיאבון ולקילוגרמים עודפים. אם אפשר תנסי להסתדר בלי.אם עולה בחילה - צנימים. 2. כל יום - מיץ סלק, סלרי וגזר. אמרו כדי לנקות את הגוף מרעלים. לטעם מתרגלים. 3. המון, אבל המון מים ונוזלים.ביום של הכימו ויומיים אחרי זה -עוד יותר. 4. שבוע אחרי הטיפול - דיקור סיני, בעיקר לאיזורים של כבד וכליות. גם כדי לנקות את הגוף מרעלים. 5. דימיון מודרך. יש דיסק מצוין "נהר האור" של אבנר שילה. 6. הליכות ופילטיס, כשיכולתי. 7. שקט ושלווה - תמצאי את המקורות שטובים עבורך. לי היה מטפל הוליסטי מדהים שתרם לי המון. 8. תמיכה והבנה בבית.כשהרגשתי רע, לאו דווקא בגלל הבחילות, קומדיות רומטיות ופאזלים. מקווה שלא שכחתי כלום. אה, כן. סבלנות! לבוא בבוקר בלי לחץ עם מישהו שכיף לך להיות איתו. לקחת בחשבון שלמרות שהטיפול יחסית קצר (עד שעתיים), צריך זמן עד שעושים בדיקת דם, עד שהאחות מחברת, אם את לוקחת אמנד זה עוד שעה, עד שהאחות ניגשת אליך כשיש בעיה, לפעמים יש לחץ ואין מקומות פנויים וצריך לחכות.הכל בסדר. בסוף זה ייגמר ותחזרי הביתה לנוח. שוב בהצלחה והרבה בריאות

הי קראתי את השרשור של התשובות שקבלת, לא אחזור על ההצעות הטובות ואיני יודעת אם כבר עברת טיפול ראשון, לדעתי ומנסיוני התגובות אחריו לא תמיד פשוטות אבל בטיפולים הבאים זה כבר פחות כי את ה'הכרות' עם החומרים הוא כבר עשה.. אחרי הטיפול הראשון כתבתי לעצמי כל יום מה תופעת הלוואי שהיתה לי ומה עוצמתה בין 1-10שיתפתי ברשימה את האונקולוגית שלי ובקשתי מענה ותרופת 'נגד' לכל תופעה, כך למשל הצטיידתי בתרחיף 'מאלוקס' שלמתי לצרבת, כדורי מציצה לפצעים בפה(לחלק מהנשים אין את התופעה!)וכו'להתכונן דרך הצעתה של אנה זה משהו שעשיתי וידעתי לא להבהל , סוכריות מנטה הכי קטנות היו איתי כל הזמן להקלה על הטעם המוזר שנוצר בפה (אצלי רק אחרי יומיים..מכל מקום עוברים את זה ותיעזרי גם בפורום, ..הצלחה וחיבוק

המלצות ה ASCO לטיפול הקרנתי לאחר ניתוח סרטן שד הן ל4 או יותר בלוטות לימפה נגועות ולכך של1-3 בלוטות אין הוכחה ליעילות שתאפשר הצלצה לשימוש רוטני . ואני שואל ... האם זה נכון שזה כך באמריקה ? אם זנ טוב באמריקה למה לא טוב בארץ ?

22/10/2007 | 09:52 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

ובכן, כדאי לקרוא את האותיות הקטנות. את השד מקרינים תמיד (!) אחרי למפקטומי. נקודה. הדיון הוא לגבי הבלוטות בלבד. היתרון אכן לא לגמרי ברור, אבל אנו מסיקים בזהירות שיש יתרון קטן לקרינה לבלוטות מפני שהוכח כזה במחקרים על מסטקטומיות (כריתה מלאה של השד). וכמובן - כל מקרה לגופו, ויש לשקול יתרונות מול חסרונות ותופעות לוואי, ומה רוצה האישה, וזה בדיוק מה שנעשה היום בישראל - כמו באמריקה הגדולה! מירב בן-דוד

23/10/2007 | 00:48 | מאת: לדוקטור מירב

21/10/2007 | 20:37 | מאת: רנה

שלום בנות יקרות,מוזר לי ומאכזב קשות שחוץ ממגי אף אחת לא התייחסה ליוזמה לפנות למשרד הבריאות בשמן של מטופלות ולדרוש לאשר את התחליף החדיש לטקסול על תופעות הלוואי הקשות שלו,-ראו למטה את קריאתי בנושא.בסך הכל אני לא יכולה לכתוב רק בשמי ובשם מגי, צריך ליצור לחץ אני רואה שיש בנות שהתנדבו לראיון וסרט , אולי תסכימו גם להעביר לי בסך הכל שם בלי טרחה נוספת, לפחות למען נשים אחרות, תודה מראש, אנא קראו נימוקים והבהרות בפניות קודמות שלי על העצומה של החלפת התרופה רנה

21/10/2007 | 20:53 | מאת: מלי

e-mail מאוד יעזור תודה

21/10/2007 | 21:30 | מאת: לרנה

היוזמה שלך היתה יכולה להיות מאד מבורכת אילו... היו לה הוכחות מדעיות לשימוש בתרופה כטיפול מונע ואילו התרופה היתה רשומה להתוויה הזאת. ככה שזה לא פשוט בכלל.

21/10/2007 | 22:28 | מאת: אנה גולדברט

רנה היקרה שלום, אני מציעה לך להתייעץ עם צוות עמותת "אחת מתשע" אשר הצליח במספר מעקבים דומים לדוגמה המאבק להכנסת הרצפטין לסל הבריאות. את מוזמנת להתייעץ עם עו"ד חמד טל בטל' שמספרו 036021717 בהצלחה אנה

22/10/2007 | 11:01 | מאת: עוד לרנה

אני, לשמחתי כבר כמה שנים אחרי.. רק רציתי לומר שאני בכלל לא התקרבתי לחומר, ביקשתי ממכבי אישור לטקסוטר, את הכימו בכלל קילבתי במכון פרטי שמקושר למכבי.. כך שלפחות מטופלות של מכבי, שהיום יש להם עוד מכונים שלהם, יכולות ללא מאבק כזה לקבל חומרים אחרים שמומלצים על ידי הצוות. כמו כן, לדעתי על לך להיות מאוכזבת, יש מידה רבה של צורך לסמוך על ידיעותיו ומומחיותו של הרופא שמטפל, וההשענות הזו בתקופה של טיפולים חיונית למען השלווה וגם למען הצלחת הטיפול. יהיה מעניין לשמוע את דעתה של ד"ר מירב בן דוד לנושא החומר החדש .

קודם כל תודה לך אנה על ההפנייה, שנית,היזמה התבשלה אצלי אחרי שבררתי בנושא,האוקולוגית שלי הצדיקה את טענותי ואישרה לי שיש התחליף לטקסול עם אותו חומר פעיל רק הרבה פחות תופעות לוואי,והוא בעצם התרופה המתקדמת שנמצאת בשימוש בארהב' אבל משרד הבריאות לא ממהר לאשר אותה בארץלצערה,לדעתי רק בשל עניין כספי, יש באתר אחת מתשע מידע בנושא אנא קראו .בקשר למשתמשת לשעבר בטקסוטר עד כמה שידוע לי זו אותה משפחה של הטקסול אבל אני לא יכולה לחתום על זה,אבל התחליף הוא אברקסאן.כאמור עד הים רק מגי העבירה אלי את שמה וחבל, אני כבר עברתי את התסריט וכבר אחרי ניתוח , אבל עדיין סוחבת את תופעות הלוואי הקשות מהטקסול ורציתי להקל על נשים אחרות,לא ילך, לפחות ניסיתי. אפשר גם לצלצל לטל. 0544310139

21/10/2007 | 19:09 | מאת: לונה

הי. אני אחרי למפקטומי מקבלת זריקות לוקרין וטמוקסיפן. סובלת כבר הרבה שנים ממיגרנות ומטופלת בזומיג. לאחר תחילת הטיפול ההורמונלי כאבי הראש בתדירות מאד גבוהה, כמעט כל יום. מה אפשר לעשות???

22/10/2007 | 07:29 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לונה שלום בהחלט ייתכן שההחרפה בכאבי הראש היא על רקע הפסקת במחזור והשינויים ההורמוניים. קימות 2 אפשריות, אחת לשקול את חשיבות הפסקת המחזור בתוך מכלול הטיפול והשניה לנסות ולטפל בכאבי הראש על ידי פניה לנוירולוג לשינוי הטיפול התרופתי או לנסות דרכים ברפואה משלימה כמו דיקור, הילינג או הומאופטיה שלעיתים יכולים לעזור.

22/10/2007 | 10:13 | מאת: לונה

22/10/2007 | 20:49 | מאת: ענה

הייתי אחרי למפקטומי והתחלתי עם זריקות זולודקס (ניתנות פעם בחודש לעומת הלוקרין שניתנות פעם בשלושה חודשים). את הטמוקסיפן החליטו שאתחיל רק עם גמר ההקרנות ולכן התחלתי לקחת טמוקסיפן 4 חודשים יותר מאוחר. מהרגע הראשון של הזולודקס סבלתי מכאבי ראש איומים. שלחו אותי לנירולוג וכל הרופאים היו תמימי דיעה שאין לזולודקס תופעות לוואי של כאבי ראש וכולם ללא יוצא מן הכלל קישרו זאת להפסקת המחזור ושינויים הורמונלים. אף כדור שנתנו לי לא הצליח להעביר לי את כאבי הראש. הייתי מיואשת וביקשתי הוצאת שחלות כדי להפסיק את הזולודקס. חודש לאחר הניתוח הפסיקו הכאבי ראש ולא חזרו מאז אפילו פעם אחת (אני שנתיים לאחר הניתוח!).

21/10/2007 | 11:02 | מאת: סיגלה

אשמח למידע בנדון. בתודה, סיגלה

21/10/2007 | 19:36 | מאת: אנה גולדברט

סיגלה היקרה שלום, אני מצרפת לך פרק עם מידע בנושא פרוטזות. בפרק תוכלי למצוא מס' טל של יד החלמה" של האגודה למלחמה בסרטן אשר מפעילה שרות של יעוץ בחינם על ידי מתנדבות שעברו את הניתוח והמשתמשות בפרוטזה. מתנדבות האגודה תשמח לסייע לך בבחירת הפרוטזה. להלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/upload/reimb_protheses.pdf בברכה, אנה

20/10/2007 | 19:18 | מאת: רינה

לדר בן דוד שלום, אני חדשה כאן. בת 42 .גילו לי סרטן , בן 11 מילימטר, ללא עירוב בלוטות , ללא עירוב כלי דם, her2שלילי. שלילי להורמונים. אני עוברת 12 טיפולי cmf ו 33 הקרנות. מה דעתך על מצבי?אציין גם ששלחו בזמן הניתוח חתיכה מהגוש לממהפרינט אבל הבדיקה נדחתה כי מה שהגיע אליהם לא היה ממאיר. אודה לך על תשובתך או הערכתך.

22/10/2007 | 09:46 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

רינה, ראשית - בהצלחה בטיפול. אני לא חושבת שצריך לבצע "דיון על מצבך" , אני מוכנה לאמר, שסיכויי ההחלמה שלך גבוהים מאד!!! מירב בן-דוד

שלום, אני עברתי לפני 12 יום כריתת שד +בלוטות בצד שמאל ושוחררתי מאישפוז 8 ימים אחרי הניתוח לאחר שהוציאו את הנקזים שעמדו על 40 CC וחצי מהתפרים. אני אמורה להוציא את יתר התפרים ביום ג' הקרוב. הבעיה היא שמיום חמישי (שלשום) סובלת מחום של 37.8 בממוצע (הכי גבוה היה 38) ומחולשה נוראית וכאבים בכל הגוף ממש כמו בשפעת, אך ללא שום תופעות אחרות. בבדיקות שערכו לי בחדר מיון ביום חמישי לא נמצאו ממצאים חד משמעיים המעידים של זיהום או דלקת אלא רק למחלה עם חום וקיבלתי צפורל לשבוע ימים וכמו כן נוטלת נורופן להורדת חום ולשיכוך הכאבים באיזור הניתוח. אין אודם או נפיחות שלא היו קודם באיזור הניתוח, אבל החולשה וכאבים במקום (במיוחד באיזור בית השחי ומעין כאבים שבאים והולכים באיזור התפרים) פשוט גורמים לי לפחד להזיז את היד עד למצב שאני אפילו לא מסוגלת לבצע תרגילי פיזיותרפיה. האם ייתכן שיש קשר לחום ולניתוח ? האם הימצאות התפרים יכולה לגרום לחום? האם יכול להיות שמדובר במחלה ויראלית שאינה קשורה לניתוח? יש לציין שאחרי יומיים של נטילת האנטיוביוטיקה אין שינוי במצב. האם יכול להיות קשר להצטברות נוזלים במקום הניתוח? יש לציין שאני עברתי כבר חצי שנה של טיפול כימותרפי ניאו אדג'ובנטי ב-AC וטקסול ועדיין מקבלת גם הרצפטין- וללא גרורות בשאר הגוף. אשמח לתשובה מהירה, תודה, גלית

ראשית - החלמה מהירה. אני לא רופאה. אני מחלימה , ומנסיוני -כשהיה לי חום לאחר ניתוח זהה לשלך - הלכתי לב"יח לכירורג שניתח אותי , והוא שאב לי נוזל מאיזור הניתוח . הנוזל היה עכור כך שזה היה דלקתי.. מה שגרם לחום. ובאמת ירד לי החום אח"כ.. אני חושבת שכדאי מאוד ליצור קשר עם הכירורג שניתח או לפחות עם המחלקה שבה נתחת. בהצלחה.

תודה על תשובתך. האם שאיבת הנוזלים היא כואבת?? והאם יש צורך באשפוז או שזה טיפול מהיר? אחרי כל מה שעברתי אני כבר לא יכולה לחשוב על עוד כאבים. תודה, גלית

20/10/2007 | 18:55 | מאת: שיר

אימי חולת סרטן השד עברה ניתוח לקריתה חלקית האם הסרטן יכול לעבור אליי ? אני בת 23 כרגע

21/10/2007 | 16:26 | מאת: אנה גולדברט

שיר היקרה שלום, באם שאלתך האם סרטן שד מדבק-התשובה היא חד משמעית לא. עם זאת, חלק ממקרים של סרטן שד יכול להיגרם ממוטציה בתאים המעוברת בתורשה. יש לציין כי מדבור באחוז קטן יחסית של המקרים. אני ממליצה לך לקרוא את הפרק המוקדש לנושא באתר של עמותת "אחת מתשע" ולקבל הבנה בנושא. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/upload/hereditary.pdf בברכה, אנה

20/10/2007 | 07:08 | מאת: לרות,

רות שלום אני לא רופאה, אבל יש לי הרגשה שהפורום רק מכניס אותך לסיחרור. לפי מה שכתבת כלל לא הוכח שיש לך סרטן או אפילו DCIS, וכאן כבר מדברים על כריתה מלאה , על שיחזור, על בדיקת הבלוטות (שזה ניתוח לכל דבר ועיניין). רפואה וירטואלית במיטבה. לא יותר טוב בשבילך להצמד לכירורג מבין עינין יחד עם רנטגנולוג ואולי גם פתולוג נוסף ואונקולוג ולקבל החלטות לא וירטואליות?

20/10/2007 | 09:12 | מאת: רות

תודה לאלמוני/ת ש"לא רופאה" . ברור שתשובות ווירטואליות לשאלות ווירטואליות הן...אכן כל העינין בזה שאני אמורה לסמוך על אחד הרופאים - הכירורג, מפני שבמקום לעשות קונסיליום (רדיאולוגו, אונקולוג, כירורג וסדר זה לא מקרי ) ולהחליט מה לעשות-כריתה מלאה או חלקית, מניחים את החלטה עלי, כאשר אפילו אין תשובה ברורה מהביופסיה שנעשתה . הרופאים בראש וברשונה ולא הפורום מדברים על כריתה, שחזור וכו' . אין לי בררה אלא לסמוך על הכירורג שבכרתי. אבל הספק בכל ישנו.

20/10/2007 | 09:56 | מאת: לרות

בטח שיש לך ברירה, הרבה ברירות. רופא הוא לא אלוהים. אף רופא. את יכולה לבקש חוות דעת נוספת על הביופסיות, לא מאותו מכון. את יכולה לבקש חוות דעת נוספת של רנטגנולוג אחר. את יכולה להתייעץ עם עוד כירורג או עם עוד אונקולוג. את צריכה להיות משוכנעת ולא לותר בקלות על שד. ראיתי שהרופאה המליצה שיבדקו לך גם בלוטות וזה בלי הוכחה לתא ממאיר אחד, בקצב הזה ימליצו לך גם כימותרפיה בלי הוכחה לסרטן. על הקרנות כבר המליצו? יכול להיות שכל ההמלצות נכונות, אבל לא עדיף להיות בטוחים יותר בהן?

19/10/2007 | 18:43 | מאת: שלום

אישתי נשאית הגןbrac1 לפני 12 שנים לקתה בסרטן השד נותחה ונמצאת במעקב אונקולוגי האם היא זכאית לבצע בדיקת MRI ? יש בתיקה הרפואי אישור של פרופסור גד רנרט שהיא נשאית הגן לפי המלצה עברה ניתוח כריתת הרחם והשחלות.

19/10/2007 | 19:50 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אשמח להתייחס לשאלתך או להפנותה לאחד היועצים ולשם כך אודה לך אם תציין האם אתה מתייחס לבדיקת MRI כחלק ממעקב שגרתי? לפי מיטב ידיעתי MRI אינו נכלל כחלק מבדיקת מעקב שגרתי אצל נשים שסיימו טיפולים, אולם אם תרחיב את שאלתך אשמח לדאוג לתשובה. שבת שלום, אנה

שלום לשלום, כל נשאית זכאית לבדיקת m.r.i כמעקב פעם בשנה או בהתאם לנדרש, זה חוק שקיים וכל קופות החולים צריכות ליישמו, למרות שלפעמים הן עושות שרירים ומנסות להתחמק, אבל הן חייבות לאשר לנשאיות, כאלה שחלו וכאלה שלא. אנה, אין כל קשר אם סיימו את הטיפולים או לא. איני יודעת בת כמה אשתך, אבל זה חשוב מאוד בעיקר לנשים צעירות. ההמלצות הן כעקרון לכל הנשאיות אבל אני יודעת שיש אונקולוגים שלא מפנים נשים מבוגרות לבדיקה זאת, כי בגיל הזה קל יותר לזהות ממצאים בממוגרפיה ובבדיקת אולטרסאונד משלימה במקרה הצורך. באמת מעניין לשאול את האונקולוגים כאן עד איזה גיל מומלצת הבדיקה כשגרה ומתי אפשר לעשות שוב רק את הממוגרפיה והאולטרסאונד. רק המשך בריאות לאשתך, שבאמת בריאה הרבה שנים. שבת שלום.

19/10/2007 | 17:07 | מאת: עינבר

לצורך הכנת סרט דוקומנטרי בנושא סרטן שד, אני מחפשת נשים שיסכימו להתראיין ולספר על ההתמודדות האישית. אני בעצמי "בוגרת" סרטן שד ואני מאמינה שהסרט יהיה חשוב להעלאת המודעות לעניין בציבור. לפרטים נוספים אשמח אם תפנו אלי.... הרבה בריאות עינבר

19/10/2007 | 19:42 | מאת: חמודית

כתובת המייל שלי [email protected] אני אוטוטו על סף חמש שנים. אשמח לשתף פעולה.

19/10/2007 | 19:56 | מאת: חמודית - טעיתי בכתובת . תיקון

[email protected]

נותחתי בשנת 2002. נוטלת פמרה. אין לי בעייה להתראיין. 0508622150.

20/10/2007 | 11:37 | מאת: שולה

אין לי בעיה לשתף אותכם בחויה האיומה הזאת .

21/10/2007 | 10:54 | מאת: כרמי

אני השבוע שנתיים אחרי אשמח מאוד להתראיין אולי כך השתחרר קצת את יכולה לפנות אליי 052/8367529

21/10/2007 | 11:32 | מאת: מלי

אשמח לשתף פעולה רק לא מסרת לאן להתקשר

21/10/2007 | 11:42 | מאת: עינבר

מלי שלום, תודה על שיתוף הפעולה. את יכולה לכתוב לי למייל [email protected] בברכה עינבר

19/10/2007 | 10:25 | מאת: סוזי

בוקר טוב לכולם, אני בת 44 לפני 3 שנים עברתי למפקטומי ,טיפול כימי 4-AC והקרנות ללא מחזור אך עם שחלות מתפקדות .עם גידול רגיש לאסטרוגן חיובי 3+ .וקיבלתח טמוקסי .האם לא הייתי צריכה לקבל יחד עם הטמוקסי זריקות זולדקס?. האונקולוגית שהלכתי אליה השבוע אמרה שהייתי צריכה לקבל. האם זה נכון? האם נגרם נזק מזה שלא קיבלתי ?האם הטמוקסי לבד הועיל בכלל?או שסתם עברו להם שנתיים ללא טיפול? אודה על התייחסות . שבת שלום

22/10/2007 | 07:34 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

סוזי שלום עד כה אין תימוכין בספרות המקצועית לכך שמתן טיפול להפסקת מחזור תורם מעבר למתן כימותרפיה וטיפול הורמוני בטמוקספן. במצבים מסוימים טיפול על ידי הפסקת מחזור יכול להחליף טיפול כימותרפי דוגמת AC מבחינת היעילות כתוספת לטיפול בטמוקספן. מתוך מידע שנאסף עד כה, ניתן להגיד שתוספת הטיפול לא תורמת הרבה ואם תורמת זה בקבוצת הגיל הצעירה של נשים מתחת גיל 35 . בשלב זה מתקיים מחקר הבודק את הנושא. בפרקטיקה היום-יומית רבים מהרופאים מוסיפים את הטיפול במיוחד כאשר המחלה ערבה מספר רב של בלוטות לימפה באשה צעירה.

24/10/2007 | 07:21 | מאת: סוזי

בוקר טוב ד"ר בר סלע , צר לי אך לא הבנתי אותך! האם נגרם הייתי צריכה לקבל זריקות ?והאם נגרם נזק כלשהו מהעובדה שלא קיבלתי. ?תודה

19/10/2007 | 07:24 | מאת: ימית

שלום, אני אחרי הטפול השני בAC בימים האחרונים יש לי תחושת מחנק קלה בגרון (לא כאבים). האם שמעת על תופעה כזו. האם זו יכולה להיות תופעת לוואי לכימותרפיה.? תודה.

19/10/2007 | 19:41 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

ימית, תחושת מחנק זה קצת מוזר ולא רגיל, אבל מסתבר שבעצם זה יכול להיות קצת פצעים קלים בגרון - שזה סביר מאד. כמובן, שאין תחליף לבדיקה פיזיקלית וכדאי לדווח לרופא המטפל לפני הטיפול הבא! אם הכאב מחמיר-נא לגשת למחלקה לבדיקה עוד טרם הטיפול הבא, ואם יש ממש תחושת חנק מתגברת- בבקשה ללכת למיון! אגב, יש לי תחושה שהכל יעבור. בהצלחה!

19/10/2007 | 00:14 | מאת: רות

שלום לד"ר בן-דוד. אני חוזרת על שאלתי , שכניראה נשכחה: יש לי התלבטת קשה לגבי הקף הנתוח שאני עשויה לעבור. ממצא MRI הוא : תהליך גידולי מולטיפוקלי וחשוד למולטיצנטרי, מערב את החלק המרכזי של השד עם מוקד חשוד נוסף ברבע עליון פנימי. תשובות הביופסיה מ3 מוקדים :PAPILLRY LESION WITH FOCAL ATYPIA. ישנם כירורגים בעד כריתה שלמה, וכירורג שבחרתי בו לא מוכן לכרות בשלמות, עדיין מאמין שלא יהיה ממצא סרטני. ואני בדילמה...אשמח לקבל עוד דעה, שאולי מחזקת את דעתו של הכירורג. מקריאה במאמרים הממצא מתאים לDCIS ( אבל אני לא רופאה ולא מתיימרת לידע רפואי כל שהוא )שהמלצה לגביו אם הוא מולטיצנטרי - כריתה מלאה. אנא, דעתכם

19/10/2007 | 19:34 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

רות שלומות, שאלה קשה, שאין עליה תשובה אחת. בת כמה את? קשה לתת תשובה בלי לראות אותך ואת כל התשובות מולי. ראי, אפשר לכרות חלקית, ואם יש אכן DCIS אזי לעשות כריתה מלאה. עיקר הבעיה היא שהגידול מולטיצנטרי ומולטיפוקלי, ואז הכריתה החלקית תעוות את צורת השד. נכון, קשה לבצע כריתה מלאה בלי לדעת שיש אכן ממצא ממאיר או טרום ממאיר. טוב, זכרי. תמיד אפשר לכרות פחות ואחר כך להשלים עם כריתה מלאה. בכל מקרה, לכי עם הכירורג שלך - והיי שלמה עם ההחלטה. זה הכי חשוב. את צריכה לסמוך עליו, גם אם יתברר שאחר כך צריך כריתה מלאה. האם יש סיפור משפחתי של סרטן שד? בהצלחה! מירב

19/10/2007 | 19:47 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

רות, עוד משהו. אפשר לבצע כריתה מלאה עם שחזור מיידי. .אני חושבת שאם הולכים על כריתה מלאה, ואולי גם אם לא, צריך לשקול ביצוע דגימת בלוטת הזקיף במהלך הניתוח. דסקסי זאת עם המנתח. מירב בן-דוד

18/10/2007 | 17:43 | מאת: אלמונית

אתמול נודע שאחרי מלחמה ארוכה במחלה נפטרה חברה . דבר נורא שכזה זורק אותי אחורה אחורה לתוך הבור השחור שהייתי בו לפני שנתיים וחצי כשגיליתי שאני חולה בסרטן הנוראי הזה.... אני ואנחנו כולנו נלחמות יום יום רגע רגע גם עם אנחנו כרגע ולתמיד בריאות וכל ידיעה שכזו הופכת אותנו לסמרטוט שיקקח לו כמה שבועות להתיבש . אתמול בעלי אמר לי שאני בוכה כל הזמן כי אני מחפשת תשומת לב...אף אחת לא יכולה לתאר כמובן מה עשיתי לו אבל, זה נוגע בנקודה שבה בעצם כולם מסביבינו חושבים ובטוחים שאנחנו עומדות על הרגליים איתן אז זה אומר שהכל תקין וגם נפשינו החלימה. לכי תגידי להם שכל רגע שכל דקה זו מלחמה, בעצמך בחושך ובפחד הנורא הזה.תשומת לב הוא אומר לי !!!!!!!!!!!!! מה זה אומר שחברה שחייה את חייה לאחר הריפוי מהמחלה ולפני חזרתה בצורה שכולנו היינו רוצות לחיות, עם הרבה אהבה, חיים באלטרנטיבי בתזונה צמחונית, טבעונית בלעשות רק אבל רק מה שהיא אוהבת....בחשיבה חיובית שחבל על הזמן והיא זאת!!! שמתה בסופו של דבר , מה זה אומר עלינו על אלו שלא ממש הפכו את חייהן לחיים מלאים אהבה ואור אוכל טבעוני ועשיית רק מה שעושה לנו טוב.....מה גורלינו נחרץ.... טוב בנות עם חוסר אופטימיות מוחלט ועם התמודדות עם יום שחור לחלוטין אני מנשקת אתכן ומקווה שתמשיכו להתמודד עם הימים הקשים הללו בהצלחה

18/10/2007 | 19:16 | מאת: אנה גולדברט

אלמונית יקרה שלום, אכן עבר עלייך יום קשה ואני משתתפת בצערך על מותה של חברתך. ימים אלו, בהם שומעים על מוות של אדם קרוב, במיוחד חברה שהתמודדה עם מחלה עימה גם את מתמודדת הינם ללא ספק ימים עצובים מאוד. אני בהחלט מבינה איך בשורה קשה זו מאלצת אותך ובוודאי נשים רבות להתמודד עם שאלות קשות אודות החיים. השאלות שאת מעלה בדברייך אינן קשורות רק לנשים המתמודדות עם המחלה אלא הן נוגעות לכל אדם. מהי הנוסחה הנכונה לחיים ? איך צריך לחיות אותם ואיך ניתן לנצל נכונה את הזמן שיש לנו כאן? אלו הן ללא ספק שאלות מורכבות מאוד, כאשר כל אישה נותנת להן תשובה שונה ולכל אדם דרך מיוחדת ושונה לעצב את חייהם. זכות בחירה זו עומדת גם לרשותם של הבריאים וגם לרשותן של הנשים המתמודדות עם סרטן השד. מדברייך נשמע כי למרות שחברתך חלתה בסרטן שד מתקדם היא הצליחה במשימה זו. היא הפכה את חייה למסע מהנה עבורה וניצלה את הזמן הנותר לה. נראה כי היא השתמשה במחלה כמפנה לשינויי ומימשה את חייה גם ברגעיה האחרונים. למרות שכרגע את חשה פסימיות וכועסת על בעלת אשר מתקשה להבין אותך ואת הסיבה לבכי שלך, אני בהחלט מאמינה כי גם לך יש אפשרות לשנות ולו קצת את החיים שלך על מנת שיספקו אותך יותר. לגביי בעלך, יתכן ויום זה היה קשה גם עבורו ויתכן והבשורה אילצה גם אותו להתמודד עם מחשבות ושאלות לא פשוטות ולכן הגיב בסוג של תוקפנות אשר פגע בך מאוד. אני מקווה שתצליחי להסביר לו כיצד בשורה קשה זו גרמה לך להרגיש ולשתף אותו במחשבותייך. אני כאן עבורך, אנה

18/10/2007 | 19:20 | מאת: שושי

בת כמה החברה וכמה זמן עבר עד לחזרת המחלה? היו לה גרורות?

18/10/2007 | 20:32 | מאת: ד'

שושי יקרה, מדוע את צריכה לדעת בת כמה היתה הנפטרת ואם היו לה גרורות? לא כדאי לדעת ולא כדאי לחפור - לדעתי. אל תעשי השוואות ואל תשליכי השלכות, כל חולה והמצב הרפואי שלה. ואם תקבלי תשובה מהאלמונית, את עלולה חלילה לחשוב מחשבות ולהביא את עצמך כאילו למצבה ולהיכנס למרה שחורה. חבל! תחיי את הרגע - מוות הוא דבר בלתי נמנע ולא רק במחלה הארורה הזו. שיהיו לך ימים נהדרים ובריאים.

18/10/2007 | 20:41 | מאת: רנה

התרגשתי עד דמעות כשקראתי ברצף את מילותיך אלמונית יקרה, ואת תשובתך אנה לאשה החולה שאך זה איבדה את חברתה.מילותיך אנה עודדו ותמכו.לאלמונית, אני מזדהה איתך שאף אחד לא יכול להרגיש ולהבין באמת את מה שאנחנו עוברות,מבחינה פיסית ונפשית, ויש שלבים שאמרתי לעצמי אם אין אני לי מי לי, אני אתגבר בזכות עצמי בלי להיות תלויה בתגובות הסביבה, זה לא אומר שאם הבעל או אחרים לא מספקים את ציפיותינו או אפילו חוטאים בתגובתם, זה לא אומר שלא אכפת להם או שאיננו אהובות, גם בעלי היה מרגיז בתשובותיו או התייחסותו, אבל אנה צדקה שמי יודע מה עובר גם עליהם וחוץ מזה הם בנויים אחרת,השבוע עברתי את הניתוח לאחר מסכת ארוכה של טיפולים אגרסיביים ותופעות לוואי קשות, שיתפתי את בעלי שאני פוחדת מהשלב שלפני הניתוח שבו מסמנים במחטים את המקומות שצריך לנתח, כי אצלי לא הסכימו להרדמה מקומית- קבלתי אינפורמציה שזה תהליך קשה דברתי עם נשים שזה היה סיוט עבורן וגם בפורום שלנו העידו נשים שביקשו הרדמה וקיבלו, ואני נעניתי בסירוב, ציפיתי שבעלי יבין את הלחץ שלי והוא ענה לי ' הכל שטויות מה את עושה עניין..'השתגעתי מזה ,אבל ממקום שאחרי אז אני מבינה שהוא רצה להרגיע אותי ולהקטין את המקום שנתתי לשלב המחטים, אגב בסוף עברתי את זה בקלות יחסית וממש בלי בעיות והרדמה.. בקיצור היי חזקה ושמרי על עצמך, הכל עובר והאמיני שאת תיכללי באחוז הגבוה של המחלימות!

19/10/2007 | 16:58 | מאת: אלמוניץ

בנות, אני צריכה שתבינו משהו.....כולכן בטוחות שאני עדיין חולה אז...לא אני בריאה ואפילו מאוד שהרי אנחנו בודקות את עצמינו כמו שאף פעם לא עשינו וברור לנו כל פיפס מה זה. אני בריאה בגוף !!!1אבל בנפש????????? ואוי למי שיגיד לי תתגברי , כבר הייתי שם, ואוי למי שיגיד לי תלכי לפסיכולוג, אני כבר יכולה להיות פסיכולוגית לאחרים,,,,, שום דבר ושום קבוצת תמיכה, וסדנאות לחשיבה חיובית ורייקי והילינג יעזרו הנפשלנו בנמוך הכי נמוך שיש!!!!!!!!!111 שבת שלום

21/10/2007 | 16:05 | מאת: לאלמונית

קראתי את כל השירשור מההודעה הראשונה שלך וגם את ההודעה האחרונה אני מבינה שאת ממש במצב קשה ההתמודדות קשה לך, החיים "הפשוטים" אחרי המלחמה שכלל אינם פשוטים לך. כל מה שהפסדת ואת עוד מפסידה בחיים האלה אחרי גילוי המחלה ברור לי שהחיים שלך לא קלים ראיתי יום שישי כתבה עם חולה ALS שאמר שהוא יודע שלכל מחלה יש את הקושי שלה אבל שמבחינתו ALS היא מחלה כל כך קשה כי אין מה לעשות למחלה הזאת אין תרופה אתה מאובחן כחולה ALS ואז הולך הביתה ומחכה למוות שמזדחל באיטיות כל יום בדרך אחרת אל חייך אחרי הכתבה הגעתי למסקנה שכל אחד בטוח שהחיים שלו הכי גרועים שהצרות שלו הכי קשות אני לא מבקשת ממך להתגבר אל תתגברי ברור לי שחרא לך ואי אפשר להתגבר על החרא הזה אבל תנסי לחשוב על מה שכן יש לך יש לך 3 ילדים שבשבילם שווה לחיות אני בטוחה שיש לך עוד סיבות לחיות בשבילם ביום יום ועם כל הסבל תחשבי עליהם זה לא יגרום לך להתגבר על החרא אבל אולי יגרום לך לראות את החלקים היותר חיוביים כשרע לך אתה פשוט צריך לחשוב על החלקים החיוביים למרוד ולומר שנמאס לך להודות על החלקים החיוביים זה כמו לומר "אין חלקים חיוביים" ואני בטוחה ששלושת הילדים שלך הם כן דברים חיוביים חיזקי ואימצי

18/10/2007 | 16:43 | מאת: מיה

שאלה האם יש קשר לסרטן השד ולזה שיש הבדלים בגודל השדיים אחד גדול שני קטן תודה

19/10/2007 | 10:34 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, אסימטריה מולדת של השדיים היא תופעה נפוצה- אין קשר לסרטן השד. יחד עם זאת באם הופיעה הגדלה פתאמית של שד אחד יש להיבדק ע"י כירורג שד.

19/10/2007 | 12:43 | מאת: אסימטריה

תראי מניסיון של כמה בוגרות המחלה אצל כולנו מגיל ההתבגרות היהת אי-סימטריה, וכולנו נפגשנו באונקולוגיה. לא ברור עם יש על זה מחקר או לא המלצה שלנו- לכי להיבדק ותני יותר מקום לזה פעם בשנה .. לא להזניח וללכת גם לממו וגם לכירורג שד. יש הטוענים שאי סימטריה מצביע על חוסר איזון הורמונלי וחלק מהגידולים בשד הם עם קולטנים חיוביים להורמונים.

18/10/2007 | 16:23 | מאת: מאירה

כנשאית מי יכול לתת תמיכה נפשית לכל המחשבות שרצות במוח. אני פשוט חרדה

18/10/2007 | 19:26 | מאת: אנה גולדברט

מאירה היקרה שלום, ראשית את יכולה לפנות לעמותת "אחת מתשע" ולברר אפשרות של טיפול קצב מועד. את מוזמנת לפנות לעדי וינטורב רכזת התמיכה בטל' שמספרו 036021717 כמו כן, את יכולה לפנות לפסיכולוג דרך קופת חולים בה את מבוטחת. טיפול זה אינו ניתן בחינם אולם הוא ניתן במחיר מסובסד וכל קופה מתמחרת אותו אחרת. כמובן שכולנו כאן לרשותך, בברכה, אנה

18/10/2007 | 15:25 | מאת: רונית

שלום , הייתי מבקשת לקבל הסבר, מדוע גידול שהוא " טריפל נגטיב" יותר אלים מגידול תלוי הורמונים. תודה.

18/10/2007 | 20:15 | מאת: רנה

הי, אני רק יכולה לדבר מנסיוני, גם אצלי היה גידול שלא מתאים לו טיפול הורמונלי אבל יכול להגיב לטיפול כימוטרפי שלא על בסיס זה, אצלי הטיפול השפיע טוב והגידול הגדול שהיה לי ממש נעלם. לכל אחת המקרה שלה וקשה להתייחס בהכללות.

18/10/2007 | 21:18 | מאת: רונית

היי, תודה לך על התשובה. את יכולה לשתף אותי יותר מנסיונך? כמה זמן את אחרי וכו? אני ממש טרייה בהסטריה!, כל יום קוראת משהו חדש ונחרדת מחדש. הצילו!

18/10/2007 | 21:56 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

רונית שלום, אני חושבת שצריך להסביר את ההבדל בין הגידולים פנים מול פנים, עם דף נייר להמחשה. גידול הוא אוסף של מרכיבים, ולא רק תלוי הורמונים או לא. בקצרה ועל קצה המזלג. בגידול עם רצפטורים להורמונים אפשר לטפל עם הורמונים, והגידול דומה לתא של השד המקורי, הוא יותר ממויין ויותר ידידותי. תא סרטני שהוא "טריפל נגטיב", משמע אין עליו רצפטורים להורמונים ול: HER2, הוא קצת פחות ידידותי, אבל הייתרון שלו אחר: אין HER2-הוא פחות אגרסיבי מגידול שכן יש עליו התבטאות ביתר של HER2. מקווה שהבהרתי, אפילו קצת. כדאי לשבת עם האונקולוג/ית שלך לשיחה מלב אל לב ולקבל הסבר. מירב בן-דוד

19/10/2007 | 07:10 | מאת: רונית

תודה לך! שבת שלום.

18/10/2007 | 11:08 | מאת: רנה

בנות יקרות, בשעה טובה עברתי השבוע את הניתוח,לפניו קבלתי טיפולי טקסול והיו לי כל תופעות הלוואי האפשריות שמלוות אותי עד עכשיו, התרופה החדשה שכבר מחליפה את הטקסול היא אברקסאן המכילה אותו חומר פעיל כמו הטקסטול אך במנגנון מתקדם והרבה פחות תופעות לוואי, השמוש באברקסאן במקום הטקסול כבר החל לפני 3 שנים בארה'ב, והטקסול הורד מהמדפים, משרד הבריאות שלנו לא מאשר את התרופה המתקדמת אולי מישהו לא לוחץ מספיק, מה דעתכן שנאסוף חתימות או לפחות שמות שלנו כמטופלות ונארגן פנייה משותפת למשרד הבריאות, האם למישהי מכן יש רעיון איך לעשות את זה, לפחות למען החולות לעתיד,והמועמדות לטקסול הזה.לדעתי זו ממש מצווה לנסות לזרז את התהליך,וזו הזדמנות של כל אחת מאתנו לעשות דבר למען אחרים.הפקס שלי הוא 04- 8107713מי שמוכנה להיות ברשימת הפונות אל משרד הבריאות שתשלח לי את שמה האמיתי,בפקס אני לוקחת על עצמי לכתוב את הפנייה למשרד הבריאות ואשמח שאכתוב אותו עם רשימת פונות שחוו את הקושי ותופעות הלוואי הקשות, כל הצעה מממך איך לקדם את התהליך יתקבל בברכה!

18/10/2007 | 13:55 | מאת: לרנה

19/10/2007 | 17:13 | מאת: מגי

אני אחרי הטיפול ה - 7 בטוקסול ויש לי עוד 5 טפולים יש לי את כל תופעות הלואי ומאוד קשה אני מוכנה להשתתף ומחאה שלך שמי מרגלית מן אם את צרכה פרטים נוספים הנייד שלי 0526466477 ישר כוח והלואי שתצלחי עבור נשים אחרות .

19/10/2007 | 17:32 | מאת: רנה

מגי יקרה, אני ממש מודה לך על שיתוף הפעולה כבר התיאשתי את היחידה שנתת שם, לא אוכל לכתוב ולבקש אם לא ילכו בעקבותייך וירשמו כמוך או ישלחו את שמם לפקס 048107713 בקשר לטקסול התופעות איומות גם אצלי, ואני כבר סיימתי לפני 3 שבועות ועדיין התופעות 'חוגגות', לכן חשוב לי לפעול ולקדם את אישור התרופה החדישה שוב תודה

שאלתי על מעט אלכוהל והמחלה . יש שם כתבה אבל זה ממ. רק עיתון את יודעת ... בכל זאת מה המומחים יודעים לשאלה .האם האיסור הוא ענין של סוג המשקה , למשל בירה מותר ? אני מאוד אוהבת או שזה עניין של כמות האלכוהול הכוללנית? ואני מטופלת בטמו . כבר שמונה חודשים וממשיכה ושותה מידי פע ם

שלום לך, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

18/10/2007 | 21:34 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שנית שלום, אם את מקבלת טמוקסיפן, אנ י מניחה שאת אישה בריאה ורק מקבלת טיפול משלים לסרטן שד שהיה ואיננו. כמו כל דבר בחיים - צריך לדעת את המידה. את יכולה לשתות, רק כדאי לא להגזים. מה זה להגזים? לשתות כל יום שני בקבוקי בירה, למשל. לשתות כל יום יותר מכוסית אחת של יין. אין כאן מדע מדוייק. מותר לשתות באירועים חברתיים, לא כדאי להשתכר. הגיון בריא, בבקשה. מירב בן-דוד

18/10/2007 | 23:56 | מאת: שנית

שלום רב! אני מטופלת בשיבא, עברתי גם טיפול כמותרפי בשיבא. עכשיו אני אחרי ניתוח למפקטומי בתשובה פתלוגית היה כתוב: גבולות של הגידול שהוצא נקיים. בבדיקה מאקרוסקופית: כתוב שמרחק הכי קרוב במקום מהגידל - 0,5 ס"מ אבל בבדיקה מיקרוסקופית כתוב: one surgical margin of the specimen in distance 0,5 mm SURGIAL MARGINS OF THE SPECIMEN ARE NOT INVOLVED BY THE TUMOR. אז...במיקרוסקופי ראו שהמרחק הוא במ"מ...., אבל ויזואלי היה ב- ס"מ... ( רק...מעניין שיצא ממש אותו מספר - 0,5...) אז...הכירורג ( שהוא גם אונקולוג ) ממליץ לעשות ניתוח תיקון קטן...קצת להרחיב את השוליים במקום הזה.... האם זה באמת צריך לעשות - ללכת לניתוח נוסף? מה חושבים אונקולוגים על המרקח של 0,5 מ"מ??? באם בכל זאת...ישלחו אותי לניתוח נוסף ( אם עכשיו אסרב...)??? או שחייבים לעשות זה לבטחון? ומה הסכנה של המרחק של 0,5 מ"מ ( אם שוליים נקיים! ) אני ממש בבילבול....מה את תוכלי להמליץ לפי הנסיון שלך? אני גם לפני הקרנות....אולי לא צריך ניתוח נוסף??? תודה לך שוב! מאוד חושב לי...כי אני אמורה להחליט על ניתוח נוסף עכשיו...

מאוד מאוד חשוב ודחוף לי.... חייבת לקבל החלטה.... תודה לך!

18/10/2007 | 01:25 | מאת: נתי

עוד שאלה בבקשה... האם זה קורה שבבדיקת מאקרוסקופי - מרחק ב- ס"מ.... ובבדיקת מיקרוסקופי - המרחק ב - מ"מ...? באם זה נשמע הגיוני? הכירורג בדק....הפתלוג אמר שזה כך.... ובצירוף מקרים...יצא אותו גודל...0,5.... ***ושוב אני שואלת....האם מרחק אחד ( 0,5 מ"מ ) מהגידול שהוצא....זה ממש מסוכן? באם באמת אני צריכה לעבור עוד ניתוח להרחבת ששוליים במקום הזה? תודה לך...ומצטערת על כ"כ הרבה שאלות... פשוט אינני יודעת מה לעשות.... לילה טוב!

18/10/2007 | 21:25 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

נתי שלומות. הגבול שרואים בעיין - 0.5 ס"מ הוא אחר ממה שרואים במיקרוסקופ - שהוא הקובע, ואצלך - הגבול קרוב. מאד. בארצות הברית 60% מהנשים הולכות לניתוח חוזר - בדיוק מסיבה זו. הכירורג רוצה לשמור על צורת שד יפה, וחותך קצת מעבר למה שנראה הגידול בעיין - אבל הוא לא יכול לדעת אם יש שם תאי גידול. את זה אומר לנו הפתולוג. עכשיו, המלצתנו, כמו הכירורג (שהוא לא אונקולוג, הוא כירורג אונקולוגי...), שנשמע לי מאד אחראי, אמר לך את הדבר המתאים מבחינת הגישה בשיבא - ניתוח חוזר לשוליים נקיים. הם מורידים את הסיכון לחזרה מקומית של הסרטן. נקודה. את רוצה שוליים נקיים יותר - כי אולי נשאר שם עוד טיפ-טיפה גידול ליד השוליים הקרובים!! בקיצור, לכי על זה, ובהצלחה. נתראה בהמשך הדרך, מירב בן-דוד

18/10/2007 | 21:29 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

נתי, ואם תסרבי לניתוח נוסף, שזו זכותך המלאה, כנראה ניפגש מוקדם יותר- ואני אגיד את אותו הדבר, שוב. אם את תהיי שלמה עם החלטתך, אני אלך איתך, ורק אתן קצת יותר קרינה למקום. בהצלחה, שוב.

צריכה להתחיל כימותרפיה בשבוע הבא. תכננתי להמשיך בעבודה עד כמה שניתן. שמעתי כעת על חיידק עמיד אנטיביוטיקה שיש חשש להידבקות ממנו במקומות של התקהלות (גני ילדים, בתיספר וכו). בעבודתי אני בהכרח נמצאת בקהל כל הזמן. האם אני בסכנה, ומוטב לי ל א לעבוד כל משך הטיפול (כ-3 חודשים)?

קודם כל בהצלחה בטיפולים. שיעברו בקלות. אני כל הזמן עבדתי. במשך הכימו - מה שעשיתי זה לקבל את הכימו ביום שלישי (אצלי זה היה 3 ימים.. ) ואז נחתי בשישי שבת.. וביום ראשון חזרתי לעבודה. אבל אם אצלך זה רק יום אחד כל מחזור טיפול - אז כדאי לבצע ביום חמישי..וכך את נחה בשישי שבת , בלי קהל ,, וביום ראשון חוזרת. שוב - לא כל אחד מתאים לו .. כי זה מאוד תלוי איך הגוף מגיב .אני מכירה מישהי שלא הצליחה בכלל לתפקד במהלך כל הכימו .. ולכן לא עבדה, אבל אני מכירה גם הפוך.. כאלו שהכימו לא השפיע כמעט בכלל. אז צריך לראות במחזור הראשון מה קורה ולהחליט. חוץ מזה שגם אפשר בהחלט לבקש שלא יבקרו אותך עם ילדים קטנים, או שלא להפגש עם יותר מדי אנשים בתקופה הזו. זה בקשה לגיטימית ואל תתביישי לבקש זאת מחברות, משפחה וכו'. תזכרי שזו תקופה שהצרכים שלך ובריאותך עומדים בראש סדר העדיפויות. בהצלחה .

תודה אני. הבעיה היא ש ב ע ב ו ד ת י אני נפגשת עם קהל רב... על כל פנים תודה על העדוד והעצות עם האינפורמציה. אני אכן אקבל טיפול בימי חמישי, אך ביום ראשון מחכים לי ים של אנשים.... כל טוב

17/10/2007 | 12:23 | מאת: רות

שלום. יש לי התלבטת קשה לגבי הקף הנתוח שאני עשויה לעבור. ממצא MRI הוא : תהליך גידולי מולטיפוקלי וחשוד למולטיצנטרי, מערב את החלק המרכזי של השד עם מוקד חשוד נוסף ברבע עליון פנימי. תשובות הביופסיה מ3 מוקדים :PAPILLRY LESION WITH FOCAL ATYPIA. ישנם כירורגים בעד כריתה שלמה, וכירורג שבחרתי בו לא מוכן לכרות בשלמות, עדיין מאמין שלא יהיה ממצא סרטני. ואני בדילמה...אסמח לקבל עוד דעה, שאולי מחזקת את דעתו של הכירורג. מקריאה במאמרים הממצא מתאים לDCIS ( אבל אני לא רופאה ולא מתיימרת לידע רפואי כל שהוא )שהמלצה לגביו אם הוא מולטיצנטרי - כריתה מלאה. אנא, דעתכם

19/10/2007 | 10:40 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, במידה והמדובר ב-dcis רב מוקדי עם חלק מרכזי גדול בהחלט יש מקום לשקול כריתה מלאה , אשר ניתן לשלבה אולי, עם שחזור מיידי. במקרים אחרים יש לשפוט לפי פיזור הגידול, היחס בין גודל השד ונפח הגידול לגבי התוצאה הקוסמטית, הצורך בטיפול קרינתי לאחר הניתוח(כן\לא) וגורמי סיכון נוספים כגון סיפור משפחתי, סרטן שד קודם וכיו"ב.

19/10/2007 | 14:42 | מאת: רות

לפרופ. קליין תודה. הבעיה היא שבביופסת TRUCUT מצאו רק את הממצא של ATYPIA. רוצים לכרות לי רק גוש אחד די גדול - 3.5 סמ*4.6 סמ (מורכב מכמה קטנים) ולהשאיר את היתר עד לתשובה הסופית. האם זה הגיוני 1.לבצע שוב נתוח, כמובן אם יהיה צורך בכך? 2.ואם בדיקה סופית לא תראה סרטן חד משמאי ולא יכרתו את השד כולו האם היגיוני להשאיר את יתר הגידולים ללא בדיקה יסודית ז.א. ביופסיה כירורגית? 3. האם בכלל הגיוני להשאיר ממצא אטיפי קרא- חשוד בשד אני מתמודדת עם השאלות האלה לבד. הרופאים ממעטים לדבר ולילותי לא קלים.

19/10/2007 | 17:21 | מאת: מגי

יש לי גידול מאוד גדול ופגע גם בעור החצוני ממש ליד הפטמה לפני כארבע חודשים התחלתי טיפולים כימוטרפי להקטנה הגידול ואכן הוא מתרפץ אבל מאשר הוחלט על כריתה מלאה וגם להוציא את הבלוטות האם נהוג לקבל החלטות לכרית מלאה מיד את גילוי הגוש ומתי עושים שחזור בזמן הכריתה או אחרי ההקרנות אשמח לקבל תשובה מרופא .

19/10/2007 | 22:07 | מאת: רות

תודה רבה לך ד"ר בן דוד. חשבתי ששכחו אותי אך -לא. מתברר שפרופ. קליין ענה לי ב19.10. בבקשה תקראי את ההתכתבות איתו - רות -מתאריך 17.10. - 19.10אז תהיה תמונה יותר מלאה. אני בת 67. על שחזור אני לא מתפנה לחשוב בגלל השאלות שיש לי לפני זה, אותם אני מפרטת בתשובה לפרופ. קליין. וגם בגלל שלא נראה לי לבזבז זמן רב (לפי מה שאני מבינה מכל המאמרים) על תהליך הארוך ומיגע של השחזור. היתי רוצה שפרופ. קליין יקרא את יקרא את כל מה שכתבתי. תודה מראש

17/10/2007 | 11:04 | מאת: ח.

שלום, אחותי חלתה לפני כשנה בסרטן שד, עברה כריתה מלאה וכיום עוברת טיפולים כימוטרפיים קשים. לפני כחודש אובחן גידול ממאיר בשד של אחותי הצעירה. עשינו בדיקת BRCA ויצא שאנחנו לא נושאות מוטציה. האם יכול להיות שהסרטן מידבק? שכן שלושתינו אחיות מאוד קרובות הנפגשות על בסיס יומי והקשר מאוד הדוק. ח.

אוי לבורות.........

17/10/2007 | 14:30 | מאת: נורית

לא, סרטן השד בהחלט לא מדבק!! סרטן השד יכול להיות משפחתי גם ללא מוטציות ב-BRCA. אל תשכחי שיש הרבה מוטציות שלא גילו או לחילופין, בתור אחיות, נחשפתן לגורמים סביבתיים דומים. אולי יש גם גורמים נפשיים, זה דבר שלא פשוט לחקור, אבל מדבק זה בטח לא. זה אומר שאת צריכה להיות גם כן במעקב צמוד יותר משאר האוכלוסיה, אבל זה בטח לא אומר שאת צריכה להימנע מלבקר את אחיותייך. את לא תקבלי סרטן מהביקורים האלה.

17/10/2007 | 14:52 | מאת: אנה גולדברט

ח היקרה שלום, בדיוק כמו שנאמר- סרטן שד לא מדבק. את יכולה (אפילו רצוי) להמשיך לשמור על יחסים טובים עם אחיותייך. באופן כללי, רק כ- % 7 ממקרי סרטן השד ו כ- % 10 ממקרי סרטן השחלות בעולם נגרמים ממוטציות מולדות של גנים. לכן, תמשיכי בשגרת בדיקות קבועות אצל כירורג מומחה שד ובדיקות עצמיות. החלמה מהירה לאחיותייך. בברכה, אנה

17/10/2007 | 10:07 | מאת: רוצה לשפר

בכנס שנערך אתמול בסינמטק בחיפה דווח על פעילות מבורכת של הקואליציה לבריאות הציבור ועל מספר הישגים לא מבוטל. לוקה בחסר נושא ההסברה לציבור הרחב,בפעילות היום יומית כגון שימוש במכשירים ביתיים חומרים וכו'. בולט היה עניין השימוש בכוסות פוליסטרן (קל קר) בכיבוד שהוגש באולם הכניסה לכנס.

17/10/2007 | 11:28 | מאת: מידעת

בנכתב כמובן התכוונו לומר שאין לשתות בכוסות פוליסטרן. חמר זה מסרטן.

17/10/2007 | 21:18 | מאת: יעלה

מוכנה לספר קצת יותר ? מענין אותי מי זו "הקואליציה לבריאות הציבור" ואם יש לה הישגים, האם תוכלי לפרט? ומה בכלל היה? רציתי לבוא לשמוע, ולא יכולתי. תודה

17/10/2007 | 07:40 | מאת: נירה

http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-413,xFT-292494,xFP-292494,m-Doctors,a-Forums.html אנה שלום רב , ב3 בחודש אוק בקשתי חוות דעת שניה על טמוקיפן ופמרה ועד היום לא קבלתי ורציתי לישאול בעצם למה אין מי שיתן חוות דעת שניה ?

17/10/2007 | 15:39 | מאת: אנה גולדברט

נירה היקרה שלום, שלחתי את שאלתך ליועץ נוסף ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

16/10/2007 | 21:08 | מאת: לפרו' אילן כהן

שלום רב, נמצא לי גידול בשד השמאלי שלילי להורמונים אני נשאית brca1 ושאלותי הן: 1.עברתי הרבה טיפולים בהורמונים ע"מ להכנס להריון אני בת 39 -האם זה שהגידול שלילי להורמונים מעיד על כך שהסרטן שקיבלתי אינו בעקבות הטיפולים אלא בעיקר כתוצאה מה brca1 2.האם כל גידולי הסרטן של נשאיות brca1 שליליים להורמונים והאם זה שהגידול שלי שלילי להורמונים זה אומר שלאחר הוצאת השחלות אין סכנה בלקחת הורמונים?! 3. האם יש משהו חיובי בגידול שהוא שלילי להורמונים מכיוון שהבנתי שאין שום תרופה למניעה, האם ידוע לך על פיתוח משהו חדש למניעת חזרת המחלה למקרים בהם הגידול אינו רגיש להורמונים? סליחה על עומס השאלות, אשמח לעשות אצלי קצת סדר בעניינים. תודה.

16/10/2007 | 23:35 | מאת: ז'נט

כנשאית שחלתה לנשאית שחלתה - הדבר החיובי בכל הסיפור הוא שנשאיות מגיבות מצויין לטיפולים, הן מבחינת יעילות הטיפול (הגידול שהיה לי נעלם לחלוטין כתוצאה מהכימוטרפיה) והן מבחינת ההרגשה ותופעות הלוואי. דבר שני חיובי הוא שלא צריך לקחת חמש שנים טמוקסי או תרופה אחרת (שזה גם שלילי, תלוי איך מסתכלים). דבר שלישי חיובי שאת זכאית לעשות בדיקת MRI פעם בחצי שנה, כלומר קיימת האפשרות לגלות את הגידול בזמן ולטפל בו לפני שמתפשט. ודבר אחרון שקראתי באתר לפני כמה ימים שמבחינת הסטטיסטיקה סיכויי ההשרדות של נשאיות זהות ליתר האוכלוסיה. תודה רבה על השאלות. הן מאוד רלוונטיות גם עבורי. בהצלחה בטיפול והרבה בריאות.

17/10/2007 | 21:44 | מאת: פרופ' אילן כהן

1. אין כל הוכחה ברורה לכך שטיפולי פיריון מעלים את הסיכון להופעת סרטן השד. 2. אצל נשאיות של BRCA 1 יש יותר סיכוי לסרטן שד ללא קולטנים להורמונים. 3. בסרטן שד שמופיע בגיל צעיר יש פחות קולטנים להורמונים. 4.אינך יכולה לקחת הורמונים עם סרטן שד גם באם אין לך קולטנים להורמונים וגם לאחר כריתת השחלות. 5. אינני מכיר תרופה למניעת חזרת מחלת השד אצל נשים עם קולטנים שליליים. בהצלחה פרופ' אילן כהן

18/10/2007 | 09:43 | מאת: לפרופ' אילן כהן-תודה מקרב לב!

תודה.

16/10/2007 | 15:36 | מאת: רונית

שלום גיליתי גוש בשד,קבוע, בגודל 15 מ"מ בערך, והרופא כירורג שלח אותי לממוגרפיה וביופסית אקדח דחופה. כל התורים הקיימים הם לעוד 3 שבועות לפחות. ניתן לקצר כמובן ע"י שר"פ. השאלה היא האם ההמתנה הזו הינה קריטית ועלולה לגרום נזק , או שהינה סבירה מבחינה רפואית (כי כמובן נפשית היא בלתי נסבלת). תודה, רונית

17/10/2007 | 11:34 | מאת: marc

רונית שלום, אני מציעה לך להקדים את התור לממוגרפיה ולביופסיה משום שההמתנה הארוכה לבדיקות היא בלתי נסבלת, והמתח יותר גרוע מכל דבר אחר, (נפשית כמובן)] אם יגרם נזק בהמתנה קשה לדעת . רק בשורות טובות אמן !

17/10/2007 | 12:04 | מאת: ?

ואיך עושים את זה?

16/10/2007 | 09:39 | מאת: מטופלת

שלום לכולן. עלי להתחיל לקחת בונפוס 1600 מ"ג ביום בכדורים. מישהי יודעת האם יש תופעות לואי או משהו שכדאי לדעת בקשר לכדורים אלו ? אמרה לי הרופאה לקחת על קיבה ריקה ולא לאכול שעה אחרי (על הבוקר לקחת), וגם להמנע מחלב בסמוך לנטילת הכדורים . מישהי יכולה לתת לי פרטים נוספים או עצות, טיפים לגבי כדורים אלו ? מתי מותר לשתות חלב עם הקפה ... ? תודה רבה .

16/10/2007 | 10:53 | מאת: מטופלת

מטופלת שלום אני מטופלת בבונפוס לאחר שהארדיה גרמה לי לבעיות של דלקות בורידים עלי לציין כי לקיחת הבונפוס הרבה יותר נוחה אני לוקחת בבוקר איך שקמה לאחר בערך חצי שעה שותה תה ירוק את הקפה עם החלב אפשר לדחות לקצת יותר מאוחר בערב אני לוקחת בערך שעה לפני ארוחת ערב בהתחלה היו לי קצת צרבות כי צריך על קיבה ריקה בסוף מוצאים את הזמנים הנוחים ו לכל אחת יש תגובות שונ ות בכללי אין תופעות לוואי קשות חוץ מזה שהכדור נראה ענק חחחחחחחח הרבה בריאות דפנה

16/10/2007 | 12:26 | מאת: מטופלת

קודם כל תודה רבה על התשובה. שאלה נוספת - האם אפשר לקחת את 2 הכדורים יחד על הבוקר ולגמור עם זה?? נראה לי שבשבילי זה עדיף ככה..

15/10/2007 | 23:53 | מאת: אליס

שלום רב! אני אחרי טיפולים כימותרפיים ואחרי ניתוח למפקטומי ( 3 שבועות ). מתי מתחילים בהקרנות? הכירורג אמר שאפשר עד 3-4 חודשים מהניתוח. בתודה מראש! אליס

בבקשה...

17/10/2007 | 19:47 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלומות, נהוג להתחיל תוך 8-10 שבועות מקסימום, אבל אם יש איחור קל - זה לא סוף העולם. עד כה היית אמוורה כבר להיפגש עם הרופא המקרין. אין מה לחכות. לגמור עם זה, וזהו. אם את מתכננת חופש קטנטן - זה הזמן. בין הסימולציה לתחילת הקרינה. מירב בן-דוד

15/10/2007 | 22:16 | מאת: עופרי

זקוקה נואשות להמלצות עך פלסטיקאים!!

18/10/2007 | 17:55 | מאת: כרמי

אני מתגוררת בירושלים ויש לי יופי של פלסטיקאית.... איפה את מתגוררת?

15/10/2007 | 21:45 | מאת: פונימונסקי ראובן

אני מרגיש טוב ,אמנם לוקח עדיין טומוקסיפן , אני ניצחתי את המחלה ראובן

16/10/2007 | 15:39 | מאת: אנה גולדברט

ראובן היקר! תודה רבה על העדכון. כולנו שמחים לשמוע כי אתה מרגיש טוב ואני מאמינה כי הניצחון שלך נותן כוח ותקווה לאנשים אחרים המתמודדים עם המחלה. רק בריאות, אנה

15/10/2007 | 20:08 | מאת: אני הישנה(אירופה)

ערב טוב אני כבר מהותיקות פה בזמנו לא היית כאן בפורום, היום אני כמעט ולא כותבת אלא יותר מעיינת בזמנו כתבתי המון ואנה מכירה אותי וירטואלית כבר די טוב. אני עוקבת אחר תשובותייך (מדי פעם למען האמת) וכל פעם מתפעלת מחדש. היום נכנסתי קצת לקרוא אודותייך וראיתי שאת גם טיפלת בנשים או מטפלת בנשים נשאיות הגן הגנטי. אז ... החלטתי לשאול ולהתייעץ איתך בנושא שלי, לפני בערך שנתיים וקצת גילינו שחליתי קיבלתי את כל החבילה כימו , כריתה והקרנות. אחר כך קיבלתי גם את הקינוח של הנשאות הגנטית. היום אני בת 40 הציעו לי גם להוציא שחלות וחצוצרות(זה כבר הדובדבן) די קשה לי עם זה למרות שאני יודעת שזה מסוכן בהתחלה לא היה לי גם מחזור אמרו לי (האונוקולוגית) שכנראה כבר לא אקבל כי כבר שנה שלא היה לי מחזור אבל אופס קיבלתי פעם בחצי שנה ובחודשיים האחרונים כל חודש נפגשתי בזמנו עם הגינקולוגית בקשר לשחלות שאלתי איך אני ארגיש אחרי שיציאו לי אותן אמרה לי לא יותר מעכשיו(אבל אז לא היה לי מחזור) שאז היו לי מדי פעם גלי חום קלילים כאלה שהיום אני חושבת לעצמי אולי זה בכלל לא היה גלי חום. זאת אומרת שעכשיו אני עוד לא במניפאוזה כי בנתיים קיבלתי מחזור מה שמדאיג אותי אותי זה איך באמת ארגיש אחרי זה? ואת יודעת אחרי כל מה שעברתי די אני רוצה שזה יהיה כבר מאחורי ולא עוד ניתוח עד כמה זה מסוכן אם לא אוציא אותן? האם יש נשים שחלו בסרטן השד והן נשאיות שהן לא הוציאו שחלות? מה מצבן? כמו כן אני חושבת גם על שחזור והייתי במחלקה הפלסטית והוא המליץ לי גם לשד השני לעשות ניקוי מבפנים ושים שתל (כמובן שאני יודעת שגם את זה מומלץ לעשות) . הייתי מאוד רוצה לשמוע את דעתך המקצועית והאנושית בנושא שלי. אשמח לשמוע ממך. תודה אני

15/10/2007 | 20:36 | מאת: אנה גולדברט

הי אני יקירתי, אני מקווה ששלומך טוב ושאת ובני משפחתך מרגישים היטב. שלחתי את שאלתך לד"ר בן דוד ואני מקווה לתשובתה בהקדם. חיבוק חם, אנה

16/10/2007 | 01:01 | מאת: אני הישנה(אירופה)

היי אנה יקרה תודה תודה , אני ובני משפחתי מרגישים טוב תודה לאל. תמיד תמיד כיף לשמוע ממך את תמיד עם מילה חמה שמחממת את הלב. חיבוקים חמים גם לך ונשתמע. ביי אני

16/10/2007 | 09:42 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלומות, התשובה, כמובן, מורכבת... לגבי השחלות, ההמלצה היא להוציאן ברגע שגמרת את תכנון המשפחה שלך. אבל, את לא חייבת- כל עוד את מודעת לסיכון שאת לוקחת על עצמך. הסיכון לסרטן שחלות תלוי גם בתשובה לשאלה: האם יש נשים עם סרטן שחלה במשפחה. אם יש- רוצי להוציא. לאחרונה יצאה בדיקה חדשה, OVASIX, שלא כולם אוהבים אותה, והיא בודקת המצאות סרטן שחלה ויכולה לאבחנו בשלב מוקדם מאד. זה- אם את לא מסירה את השחלות. לגבי השדיים - אנו יודעים לעקוב אחריהם מצוין. כל עוד את נמצאת בבדיקה כל 3 חדשים, מבצעת MRI ואולי בדיקות אחרות, נוספות , סביר להניח שאם יהיה עוד משהו - נגלה אותו מוקדם. אבל, זכרי - הוצאת שחלות גם מורידה את הסכנה לסרטן נוסף בשדיים!!! בקיצור, אני יכולה לכתוב עוד שעות. ההחלטה היא שלך, את צריכה להיפגש עם עם בעל מקצוע - אונקולוג/ית-שד, לעבור על הבעד והנגד שכל כך אישיים לך, כאישה, - ואז להחליט. בהצלחה! מירב בן-דוד

16/10/2007 | 09:52 | מאת: אני הישנה(אירופה)

בוקר טוב את פשוט מדהימה המון המון תודה קיבלתי המון מתשובתך וחידשת לי בקשר לבדיקת שחלה. לא ידוע לי על שום סרטן שחלה במשפחה אבל כמו כן גם לא ידוע לי על שום סרטן השד במשפחה ואני עובדה גנטית, יכול להיות שהיה פעם ואנחנו לא יודעים על זה כלום.,, בכל מקרה שמחה שפניתי אלייך. תודה רבה אני

15/10/2007 | 19:50 | מאת: אני הישנה(אירופה)

היי אני כותבת בשם חברה טובה שלי שחלתה לפני 3 שנים בסרטן השד. היא לא מצליחה להתחבר לאתר(אנחנו גרות בחו"ל) והיא ביקשה ממני לכתוב בשבילה. אז ככה, שלוש שנים קיבלה זולודקס וטמוקופן, סבלה מגלי חום איומים בלשון המעטה, התייעצה עם אונוקולוגית בארץ הציעה לה להפסיק עם הזולודקס(שפה אמרו לה 5 שנים) כי איכות חיים אין לה וזה גם דבר חשוב. הפסיקה בעצתה את הזולודקס ממשיכה עם הטומוקספן , גלי החום לא מרפים ממנה בנתיים קיבלה מחזור , שאלתה היא האם יש מצב שבו מותר להפסיק גם עם הטומקספן כי איכות חיים עדיין אין לה סובלת בערך כל שעה מגל חום היא מאוד רוצה לדעת מאנשי מקצוע ומנשים שחוו משהו דומה לשלה אם יש כזו אפשרות אמרה לי לציין גם שהיא 100 אחוז חיובית לפרוסטוגן. אודה לתשובה בשבילה. תודה אני

15/10/2007 | 21:18 | מאת: ענה

מה הגיל של החברה שלך? אני מאד סבלתי מהזולודקס והטמוקסיפן, גלי חום כל שעה ואפילו כל חצי שעה. הייתי על סף שיגעון. אחרי חצי שנה הוצאתי שחלות (אני בת 52 וכל הרופאים שאיתם התייעצתי אמרו לי מה את צריכה אותם?) ולאחר שאין פעילות שחלתית אפשר לקחת את אחד משלושת מעקבי הארומזין (ארימדקס, פמרה וארומזין). רשמו לי ארימדקס ממנו היו לי תופעות לוואי שפשוט הייתי כמו בן אדם מת. החליפו לי לפמרה. וטפו טפו אלף פעמים איכות החיים עלתה בעשרות אחוזים!

16/10/2007 | 01:06 | מאת: אני הישנה(אירופה)

היי ענה הגיל של חברה שלי הוא 40 ואני חושבת שגם היא על סף שגעון. אז זהו שגם לגבי הוצאת שחלות היא התייעצה ולא המליצו לה אבל אולי אני אמסור לה את מה שכתבת והיא תשנה את דעתה. בכל אופן המון תודה אני אדבר עם החברה שלי מחר כי כבר מאוחר. ביי אני

16/10/2007 | 09:47 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלומות, את בוודאי מבינה כי הצורך להמשיך לקחת תלוי בסיכון לחזרת המחלה. נכון שאנחנו ממליצים על 5 שנים, אבל - כל מקרה לגופו. לא מוציאים שחלות אם האישה לא נשאית ואם אין התוויה ברורה לכך! בנוסף, יש תכשירים להורדת גלי החום, כדאי לנסותם, לא חייבים להשתגע... שתשוחח עם האונקולוג שלה בחו"ל, ובהצלחה! מירב בן-דוד

16/10/2007 | 11:20 | מאת: אניהישנה(אירופה)

בוקר טוב ד"ר בן דוד קודם כל תודה רבה על תשובתך. היא לקחה EFEXOR ובאיזהוא שלב הגוף כנראה התרגל לזה ממש לא עזר לה יותר המליצו לה על עוד כל מיני חששה לקחת בגלל כל מיני תופעות לוואי של הכדורים טוענת גם שאם ה-EFEXOR לא היה לה שום רגש מיני יותר. האם את יכולה להמליץ לה על משהו אחר שיכול לעזור לה פה היכן שאנו גרות הרופאים די אדישים (קרים כאלה) .? תודה אני

15/10/2007 | 15:36 | מאת: נדיה

לפני כ-3 שנים עברתי כריתה של גוש בשד השמאלי- הגוש היה שפיר. מאז ישנם גושים שמופיעים מסביב לצלקת הניתוחית,חלקם נעלמים מעצמם.בכל חודש ככל שמתקרב תאריך הווסת אני סובלת מכאבים עזים בשד שמאל המקרינים ליד.מכיוון שאני בת 42 ואימי חלתה בסרטן השד בגיל 45,מתייחס אלי כירוררג השד בזהירות מירבית ומפנה אותי לבדיקת ממוגרפיה ואולטרסאונד פעמים רבות. לאחרונה הועלתה שאלה של כריתת האזור סביב לצלקת הניתוחית בשל הופעה חוזרת של גושים.שאלתי- מה התועלת ומהי הסיבה לכריתה אם הגושים שפירים ולא מהווים סכנה,האם המומחה ממליץ לכרות ומדוע.

16/10/2007 | 10:34 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, אנני מבין מה הכוונה "גושים ליד הצלקת", אנא פרטי יותר. כמו כן חשוב לדעת מה היתה ההסטולוגיה של הגידול אשר הוצא

16/10/2007 | 14:41 | מאת: נדיה

כל הגושים שנבדקו היו שפירים

15/10/2007 | 13:15 | מאת: יערה

כאשר חליתי לפני 14 שנה ההמלצה הגורפת היתה להשתמש בחלב סויה ובטופו. כעת אני קוראת על דעות אחרות. ואפילו על התלבטות בקשר לבטטות. בינתיים חליתי שוב ואני ממש מבולבלת (הפסקתי להשתמש במוצרי סויה)

15/10/2007 | 18:55 | מאת: אנה גולדברט

יערה היקרה שלום, אינך המבולבלת היחידה אכן לגבי מוצרי סויה היו דעות שונות. נשים רבות מאוד שאלות את השאלה ותשובת כל היועצים שענו על שאלה זו הינה כי ההמלצה לגבי מוצרי סויה הנה לא לצרוך אותם בכמיות גדולות לנשים שהיה סרטן שד רגיש להורמונים עקב תכולת פיטו-אסטרוגנים המצויים בפולים, עקב השפעה שעדיין לא לגמרי ברורה וככל הנראה תלוית מנה. לגבי בטטות לא היתה המלצה להימנע מצריכתן ואני ממליצה לך לקרוא את השרשור בו תגובת הרופא שבקישור הבא: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-416,xFT-293333,xFP-293333,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, אנה

15/10/2007 | 11:58 | מאת: לילי

אני אחרי כימותרפיה כבר חודשיים וחצי.... וכבר שלושה וחצי חודשים לא מקבלת מחזור הוסת....עד הטיפולים היה סדיר. אני בת 38...האם יש סיכוי שיתחדש? או זה פסק לחלוטין? קבלתי ac וטקסול. האם משהו כאן עברה אותו דבר וחזר אצלה מחזור? תודה לכולן!

15/10/2007 | 21:18 | מאת: ז'נט

הי לילי, אני בת 33. קיבלתי מחזור "חלש" מאוד כחודשיים אחרי הטיפול האחרון.אחר כך שוב אחרי חודשיים.ומאז ששמתי התקן למניעת הריון - כל שבועיים. מה שכן, עשיתי די הרבה דברים על מנת "לנקות את הגוף" אחרי הכימו (טיפולים אלטרנטיביים). האם את צריכה לקחת טמוקסי? אני מבינה שזה גם משפיע.

15/10/2007 | 22:20 | מאת: לילי

תודה לך! אפשר לשאול איזה טיפולים אלטרנטייבים עשית לניקוי הגוף? ואם זה עזר לקבלת המחזור? אני כן צריכה לקחת טמוקסי, אבל יותר מאוחר...בעוד כמה חודשים.... האם את לוקחת טמוקסי גם ( ואולי גם לוקרין?) אם כן....אז אך זה משפיע עלך? בריאות!

15/10/2007 | 21:55 | מאת: פרופ' אילן כהן

ללילי יש לחכות ולראות. לפעמים לוקח מספר חדשים עד שהמחזור יופיע. בזמן זה יש לבצע בדיקות הורמונליות ל FSH ו אסטרדיול. יתכן שהשחלות יתחליו לעבוד ללא ביוץ ואז לא יהיה מחזור. במקרה כשה יש לדבר עובי רירית הרחם ולשקול קלבת פרוגסטטיבים להשראת מחזור.

15/10/2007 | 22:16 | מאת: לילי

תודה לך! עברו רק כחודשיים וחצי...אולי עוד יהיה לי... מה...כבר יכול להיות עובי ריריות הרחם?? אך ניתן לבדוק זה? ומה כדי לעשות? מה אפשר לקית לחדוש המחזור? אני גם אצטרך לקחת טמוקסיפן בעוד כמה חודשים....האם זה גם אמור להשפיע על קבלת נמחזור? תודה לך שוב!

איזו בדיקה מעידה שאפשר להתחלי בלקיחת פרוגסטטיבים??? ומי יכול לאשר את הכדורים? מה שם של הכדורים? מתי אפשר להתחיל לקחת אותם? ( אני חודשיים וחתי אחרי הכימו...) ו...האם הכדורים יכולים להזיק...ולהשפיע על חזרת המחלה??? תודה לך שוב! בריאות!!!

15/10/2007 | 09:28 | מאת: נעמה

שלום רב, בת 31, נשאית של הגן BRCA1 ונמצאת בטיפולי פוריות. אני אמורה להתחיל היום לקחת תמיכה הורמונלית של אוטרוגסטאן (100 מ"ג*2- 3 פעמים ביום) לקראת החזרת עוברים מחר. בדף הוראות היצרן כתוב שאין ליטול את התרופה אם סובלים מסרטן שד. אינני חולה אך ברצוני לשאול, אם הנחייה זו מתייחסת גם למקרים של נשאות הגן. אודה מאד לתשובתכם המהירה. תודה.

15/10/2007 | 21:48 | מאת: מישי

הרוב הגדול של גידולי השד אצל נשאיות BRCA1 הוא של גידולים שלא תלויים בהורמונים, ובל זאת אין תשובה חותכת לשאלתך. שיהיה לך בהצלחה

15/10/2007 | 21:57 | מאת: פרופסור אילן כהן

לנעמה. את לא חולת סרטן שד. רק נשאית. מותר לך לקחת התרופה. לפי המחקרים לנשאיות מותר אפילו לקחת גלולות או הורמונים לגיל המעבר. בהצלחה פרופ' אילון כהן

16/10/2007 | 09:51 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

נעמה, קחי בלב שלם, תחשבי מחשבות אופטימיות, ובהצלחה!! מירב

16/10/2007 | 20:04 | מאת: לד'ר בן דוד

תודה על תשובותיך. אני בכל זאת מוטרדת. האם יש מחקרים ספציפיים לגבי נשאיות בהקשר של טיפולי פוריות? שוב פעם תודה רינת

15/10/2007 | 08:54 | מאת: טוטי

עדיף הטיפול המתון אמנם לוקח יותר זמן אבל המינון נמוך יותר ולגוף יותר קל להתמודד אני בחרתי במסלול הארוך ורוב הזמן הרגשתי סביר רק בריאות

15/10/2007 | 14:27 | מאת: יעלה

טוטי, תודה רבה! נורא חשוב לי לשמוע זאת. כי דברתי עד היום רק עם בנות שקבלו את האגרסיבי. האם בנוסף מקבלים גם את ה taxon או משהו כזה בטיפול הארוך? האם אין נזקים לטווח ארוך ?

15/10/2007 | 08:21 | מאת: תמי דובר

אחותי חלתה בסרטן השד עם גרורות בפרק הירך. היא עברה ניתוח מוצלח בפרק הירך והחלה לקחת פמרה לפני כשבועיים והחל מהיום הראשון(!) החלו אצלה כאבי שרירים חזקים; תחילה בחגורתהמותניים ולאחר מכן בכל אזור עמוד השדרה וגב תחתון. הכאבים פשוט בלתי נסבלים. יחד עם זאת, בבדיקה עצמאית ידנית של הגידול בשד - נראה לה כאילו הגידול מצטמק. שאלותי היא: 1. האם ידוע לכן מניסיון אישי, האם הכאבים בשרירים נעלמים במהלך הטיפול? 2. האם מישהי מהפורום התנסתה בתופעות לוואי קשות עקב נטילת הפמרה והחליפה אותה לתרופה אחרת? בברכה ותודה, תמי

15/10/2007 | 14:01 | מאת: דפנה

שלום תמי דובר אני מטופלת כרגע בפאמרה וגם אני חשה קצת כאבים בפרקים בכל מני מקומות בגוף לי לא היו תופעות לוואי קשות עם הפאמרה לגבי הבדיקה הידנית עדיף לחכות קצת לתת לכדור לעבוד ובבדיקות הדם יראו אים באמת הפאמרה משפיע לטובה והגידולים קטנים מקווה שהכדור ישפיע לטובה גם אני מחכה לראות אים הכדור ישפיע לטובה אמןןןןןןןןן בהצלחה והמון כח לכולנו דפנה

15/10/2007 | 15:24 | מאת: תמי דובר

תודה, דפנה. אני מאחל לכולן בריאות טובה ומהירה! תמי תודה, דפנה, אני מאחלת לכולן בריאות טובה ומהירה. תמי

תמי שלום, טופלתי בפמרה כ- 8 חד', תופעות הלוואי אצלי היו קשות ביותר כדוגמת נוקשות קשה בפרקי היד, הרגליים, הכתפים והנורא מכל כפות הידיים שהיו רדומות ו/או מנומלות עד כי נאלצתי לעבור ניתוח בשתי הידיים שנקרא "תסמונת התעלה הקרפלית או s.t.c) רצוי לעקוב מאוד בזהירות ובתשומת לב להתפתחות הכאבים, במקרה שלי הרופא המליץ להפסיק את לקיחת הכדורים ע,מ לבדוק אם אכן פמרה היא הסיבה, היום 3 חודשים אחרי אני יכולה לומר בוודאות - שהפמרה לי לא התאימה וגרמה לתופעות קשות. קבלתי היום המלצה לארימדקס אך טרם התחלתי לקחת ואני בתקוה שלא יהיו לי תופעות לוואי. בריאות טובה.

תודה רבה, עליזה, על המידע שסיפקת לי. עזרת לנו מאוד. מסתבר שהרופאים עצמם עדיין לומדים את השפעותיה של התרופה החדשה הזו. רק בריאות! תמי

14/10/2007 | 22:41 | מאת: victory

אולי מישהו יודע איך ים המלח משפיע על חולי הסרטן...האם מותר או לא רצוי להיכנס למיי הים בתקופת הטיפול. אני מנחשת שיש השפעה מסוימת.. תודה מראש!

16/10/2007 | 10:36 | מאת: א.קליין

לא רצוי להחשף במהלך טיפול קרינתי , לגבי כמוטרפיה לדעתי אין בעיה אך כדאי להתיעץ עם האונקולוג שלך

16/10/2007 | 11:17 | מאת: victory

א.קליין , תודה רבה!

14/10/2007 | 19:22 | מאת: עליזה

האם ארמידקס זהה מבחינה גנרית לפמרה, ואם כן האם ניתן להסיק מכך שהיות ופמרה לא התאימה לי (תופעות הלוואי היו קשות) בהכרח גם ארמידקס לא תתאים לי. בתודה

16/10/2007 | 09:49 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

עליזה שלומות, ארימידקס ופמרה אינן תרופות זהות, מנגנון הפעולה שלהן זהה. אם היו לך תופעות קשות (איזה) מפמרה - לא בטוח שתהיינה לך גם מארימידקס. שווה לנסות. בהצלחה, מירב בן דוד

16/10/2007 | 18:16 | מאת: עליזה

דר' מירב בן דוד תודות רבות לתשובתך, עזרת לי מאוד. בברכה, עליזה

17/10/2007 | 00:13 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום לא, 2 התרופות הינן מאותה המשפחה אך אינן זהות. ישנם הבדלים קלים במבנה הכימי, בהתנהגות הפרמקולוגית ובשכיחות תופעות הלואי. אומנם יש סיכוי שתופעות הלואי שסבלת מהן עם פמרה יופיעו גם עם ארימידקבס אך לא בהכרח שכך יהיה-לפעמים רצוי לנסות ולראות

17/10/2007 | 18:37 | מאת: עליזה

לדר' אשר שלמון, חן, חן ותודה רבה על תשובתך, מקווה שהרופא המחוזי (לאומית) יאשר התרופה לאחר שפעמיים נדחתה בקשתי. בברכה, עליזה

סובלת מאד מנשירת שיער, הרופא עור המליץ על אבץ. האם אין מניעה לרחת אבץ יחד עם הפמרה?

15/10/2007 | 21:12 | מאת: אוסנת

16/10/2007 | 18:13 | מאת: עליזה

אוסנת שלום, גם לי היתה נשירה קשה עקב לקיחת פמרה, האונקולוג שלי המליץ על לקיחת אבץ וסלניום. רצוי שתשאלי את האונקולוג שלך.

17/10/2007 | 00:16 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום אסנת אין מניעה, אך ספק אם יועיל

14/10/2007 | 13:37 | מאת: מוטרדת

לד"ר בן דוד, דברייך מובנים מאליהם. המקרה כבר טופל,כמובן עם רופאים "בשר ודם", אבל בכל זאת, רציתי לשמוע גם חוות דעת שלך. ( בייחוד לגבי תוצאת האונקוטייפ- בשאלת תוספת כימו'). הנושא הזה חוזר ומטריד אותי לפעמים.... ומתוך קריאת תשובותייך הסבלניות כאן לפונות, רציתי כאמור, גם חוות דעת שלך. תודה

14/10/2007 | 15:42 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

האמת, נגולה אבן מליבי שכבר התייעצת - ואכן ראו אותך, כאישה וכאישיות. בהצלחה, מירב

14/10/2007 | 11:53 | מאת: יעלה

שלום ד"ר, בזמנו התיעצתי איתך בקשר לתוספי מזון בזמן ההקרנות, והבנתי שלא מומלץ כל כך. כעת השתנתה התוכנית, ואני מתחילה כימו )ac) ביום חמישי הקרוב. שבתי לתוספים שלי: 1.5-2 גרם ויטמין סי ,סלניום 200מק"ג(מחולק ל2 מנות),קיו-10 120מ" (מחולק ל2 מנות) וקומפלקס ויטמין 50B. כמו כן לוקחת כדורי עשב חיטה. שאלתי: האם לכימו זה ל א מזיק ואולי גם מ ו ע י ל לתופעות הלוואי הצפויות לי? האם להגביר משהו? האם לקחת משהו נוסף לפי דעתך? עלי לציין שאני מזה כחודשיים התחלתי להקפיד על ה מ ו ן פירות וירקות אורגניים, דגנים מלאים, קטניות - ובקצור אוכלת די בריא. תודה רבה מראש

14/10/2007 | 22:19 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

יעלה שלום למרות שאין מידע מחקרי בדוק, נראה לי שכדאי לוותר על ויטמיןC וסלניום בזמן טיפול באדריאמצין. התרופה פועלת דרך יצירת רדיקלים חופשיים בדומה לקרינה ולכן אותו עיקרון. ניתן לחדש את התוספים בתום תקופת הכימותרפיה

14/10/2007 | 23:47 | מאת: יעלה

תודה.

14/10/2007 | 10:22 | מאת: ח

האם מומלץ? מה היתרונות? מה החסרונות?

14/10/2007 | 22:24 | מאת: לגבי הפורט

שלום לך, הפורט מיועד ומומלץ במיוחד לאנשים שיש להם בעיות עם הורידים, יש לי פורט בגלל שעברתי טיפולים והורידים גמורים אצלי בשתי ידיי (סרטן שד פעמיים) ידעתי שאני אמורה לעבור טיפולים, ויודעת מראש שאין לי ורידים ויהיו בעיות, לכן עברתי ניתוח להשתלת פורט, מאוד נוח, בשניות מחברים אותי. מה שכן זה ניתוח לכל דבר עם הרדמה כללית. לשיקולך . המון בריאות !!!

15/10/2007 | 19:12 | מאת: ח.

האם יתכן שעושים אותו בהרדמה מקומית? (כך נאמר לי)

15/10/2007 | 20:41 | מאת: אנה גולדברט

ח היקרה שלום, האם ראית את התייחסותה של ד"ר בן דוד: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-416,xFT-293503,xFP-293563,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, אנה

17/10/2007 | 00:24 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום לפורט יתרון ברור לחולים הזקוקים לטיפולים חוזרים, בתרופות אשר דליפתן מהוריד יכולה לגרום לנזק משמעותי ולטיפולים מתמשכים הניתנים לאורך שעות רבות ואף מספר ימים. ההליך מתבצע ביחידת האנגיוגרפיה (צינטור) ומתבצע תחת שיקוף. ההליך מתבצע בהרדמה מקומית. ההליך בטוח וקצר. הסיבוך הנפוץ הינו זיהום הפורט או יצירת קריש, ההתמודדות עם סבוכים אלה לרוב פשוטה ולא מצריכה הוצאת הפורט ברוב המקרים. בסה"כ מומלץ לרבים מהחולים המטופלים לאורך זמן בכמוטרפיה

13/10/2007 | 20:53 | מאת: מאיה

היי, מאחר שמזה בחודשים האחרונים אני נכנסת לאתר זה רבות, בעקבות מחלתה של אימי, ונוכחתי לדעת עד כמה הוא חיוני ותורם הן לי והן לאימי, החלטתי לשתף אותכן בסיפורנו. אימי מקבלת טיפול בסרטן השד טיפול שלא בסל הבריאות, לאחר שפנינו לכ-20!!!! עמותות כולל האגודה למלחמה בסרטן-שלא ברור מה הם עושים שם כל הכסף שהם מקבלים בתרומות קיבלנו בכולם סירוב.. אנחנו נאלצים להתמודד עם הלוואות מטורפות (עלות כל טיפול+זריקה כ-18 אלף ש"ח) שלא מתקבלות על הדעת. אז רק רציתי להגיד שכניראה לא העיקר הבריאות-בריאות וכסףףף!!!, לצערנו

13/10/2007 | 21:29 | מאת: אנה גולדברט

מאיה היקרה שלום, אני בהחלט מבינה את התסכול והקושי עליו את מדברת. לא ציינת באיזה טיפול מדובר ולאילו עמותת פנית,ם אני מציעה לך לנסות לברר עם מספר קרנות את האפשרות של סיוע. להלן הרישמה: קרן לב לבייב: 03-5393535, 03-5393600 קרן טד אריסון: 03-6912749 קרן יולי עופר: 03-5603835 (כרגע הקרן מסייעת במימון של ארבע תרופות ספציפיות. ייתכן שאם חלק מתרופות אלה ייכנסו לסל הם יסייעו במימון תרופות אחרות. כדאי לבדוק איתם את העניין). עמותת חברים: 03-5792220 (עמותה שמסייעת לחולים לגייס תרומות). מכיוון שפנית לכל כך הרבה עמותות אני מאמינה כי גם פנית לעמותת וקרנות אלו, אולם אני מקווה שתצליחי הפעם, באם תרצי נשמח אם תפרטי. בברכה, אנה

14/10/2007 | 13:32 | מאת: למאיה

זה קצת מוזר שאף אחד לא עוזר לכן. יכול להיות שהטיפול הוא כל כך ניסיוני שלא מכירים בו? מה הטיפול הזה?

14/10/2007 | 15:35 | מאת: עוד למאיה

מצטער להיות דוקא בצד שממול, אסביר: האם לדעתך יש צורך לממן תקציבי ענק לחולים סופניים ואשר הטיפול אולי יאריך חיים אך יגרום גם סבל, ואיכות החיים תהיה לא קיימת? האם לדעתך מדינה וארגונים וולונטריים אמורים להוציא כסף על מנת להציל חיים או להאריך חיים? הצלת חיים - הווה אומר שיש סיכוי טוב מאוד לריפוי אות מצב של החלמה ארוך. הארכת חיים - רוצה לומר, שהאיכות לא תהיה משהו, והחלמה או ריפוי בכלל לא. אז אם יש 10 חולים ותקציב מסוים למי יתנו קודם? לא סיפרת מה הטיפול שהיא מקבלת, ולא על מצב המחלה. מה הסיכויים להחלמה? כמובן, שישנם רבים שמסרבים להבין ולפנים שיש סוף לדרך שנקראת חיים ומוכנים בכל מחיר להשאיר את יקיריהם - תוך סבל רב - בחיים תוך תשלום הון עתק, ללא סיום אופטימי יש מצב שכולנו מרגע שנולדנו, נמות ביום מהימים. רק בריאות באיכות חיים