פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

03/09/2007 | 03:07 | מאת: Juliet

בחודשים האחרונים הבחנתי בפיטמה שנשאבת פנימה קלות. הלכתי לבדיקה ולא מצאו גושים. למרות זאת החלטתי לשאול גם אתכם כי דודתה של אמי הבחינה בשאיבת פיטמה והיה לה סרטן. אני בשעות ה20 המוקדמות. יש סיבה לדאוג?

04/09/2007 | 10:20 | מאת: פרח סגול

לJULIET אני לא רוצה להדאיג יותר מדי, אבל אני כבר מתקרבת לגיל 40 ואצלי היתה פטמה שקועה ומשם הכל התחיל אצלי - בנובמבר 2005. (אני מאמינה שאצלך הכל בסדר, את צעירה מאוד אם את בשנות העשרים) אבל רצוי להבדק בכל זאת, ולהיות עם יד על הדופק. נשיקות, ובריאות, מהסגולה.

04/09/2007 | 13:12 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, כאשר יש תהליך כלשהו מאחורי הפטמה- דלקת, גידול, הפטמה עשויה להמשך פנימה ולהיות שקועה באופן מתמיד. במידה והפיטמה "נשאבת בקלות" אך ניתנת להוצאה זה איננו מדאיג בדרך כלל- בכל מקרה אני ממליץ להיבדק ע"י כירורג שד ולעבור אולטרהסאונד של השד

02/09/2007 | 23:21 | מאת: טל

מה המשמעו בדו"ח הפתולוגי ER NEGATIVE

03/09/2007 | 07:52 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך מדובר בסוג של קולטן הנמצא על התא הסרטני ואשר מושפע מאסטרוגן הe זה אסטרוגן ו הr זה רצפטור בברכה דר זילברמן

26/04/2017 | 16:52 | מאת: אלמוני

היי, מה הוא דוח פתולוגי? האם לאחר כל ניתוח מקבלים דוח זה?

02/09/2007 | 22:05 | מאת: ריטה

לכבוד מומחה לכירורגיית השד: אני בת 23 ונוטלת גלולות למניעת הריון מסוג פמינט כבר 3.5 שנים. לאחרונה הבחנתי בגוש בשד ימין ופנתי לרופא משפחה אשר הפנה אותי לבדיקת אולטרה סאונד ורופא כירורג. ממצאי הבדיקת האולטרה סאונד: בשד שמאל הכל תקין. בשד ימין בשעה 7 גוש 1.8 ס"מ, בשעה 12 גוש 0.9 ס"מ בשעה 1 גוש 0.6 ס"מ בשעה 3 גוש 0.3 ס"מ בשעה 9 גוש 1.1 ס"מ. רושם שמדובר בפיברואדנומות. בתי שחי תקינים. ממצאי בדיקת הכירורג: נמושו גושים מוביליים בקוטר כחצי ס"מ בשעה 3 מימין וכן גוש בקוטר כ1.5 ס"מ בשעה 8 מימין ללא רטרקציה, ללא לימפדנופטיה אקסירית או סופרה קלביקולרית. הופנתי לביופסות משד ימין תחת אולטרה סאונד. והסבירה כי אם יהיה צורך יוסרו הגושים הגדולים בניתוח. מה זה אומר במילים פשוטות יותר? האם יש קשר לנטילת גלולות? באיזה מצב יש להסיר את הגושים ואיך ניתן לעשות זאת בצורה האופטימלית ביותר (בריאותית וקוסמטית)? תודה מראש.

04/09/2007 | 15:14 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך לפי המידע שידינו נטילת גלולות למניעת הריון עד 15 שנה היא בטוחה, מעבר לגיל זה ממלץ להפסיק, למרות שמרבית הנשים ממשיכות.יתכן שקים קשאר בין השניים אך לא הוכח סופית בקשר לגושים אם הם נמושים ניתן לדגום אותם ללא הצורך באולטרסאונד גוש שהוא מעבר ל3 סמ כדאי להוציא סביר להניח שכל ה גושים הם מסוג של פיברואדנומות . הוצאתם תיתן תוצאה קוסמטית גרועה זאת ועוד , שידוע שהגושים לאורך השנים יכולים להיעלם לחלוטין ולכן יש לעקוב אחריהם ולא למהר לנתחם בברכה דר זילברמן

02/09/2007 | 20:32 | מאת: יעל

אני לאחר ניתוח למפקטומי הרופאה המליצה לי לעבור הקרנות, טיפול בטמוקסיפן וטיפול בלוקרין. כרגע אני עוברת הקרנות והתחלתי לקחת טמוקסיפן. קראתי קצת על לוקרין ואפשר להגיד שזה נשמע מאד מפחיד. .יש משהי שיכולה לשתף אותי בחוויה הפרטית שלה בטיפול בלוקרין?

02/09/2007 | 21:27 | מאת: מטופלת

ראשית - מאחלת לך בריאות רבה. לי אין שום בעיה עם הלוקרין (תלת-חודשי) . הזריקה היא כאב לא נוראי , ל2 שניות . ביום-יומיים שאחרי מרגישים קצת כאב קטן באזור המוזרק, אבל חוץ מזה - אין לי שום תופעות לוואי, שום כאב ובעצם - כלום. כמובן שאין מחזור חודשי .... לטוב ולרע. אל חשש. הזריקה הזו זה הדבר הכי קל (לפחות אצלי..) בכל ה"מסכת" הארוכה של הטיפולים. בהצלחה לך.

02/09/2007 | 23:10 | מאת: יעל

תודה על התגובה, זה נשמע מאד מעודד. האם את מקבלת את הזריקה לבטן? הבנתי שניתן להזריק גם לישבן. רפואה שלמה

05/09/2007 | 01:13 | מאת: מירי.ב.

הי יעל, גם אני מקבלת טמוקסיפן ולוקרין תלת חודשית, הלוקרין מוזרקת לי לטוסיק, אין שום בעייה מיוחדת. גם אצלי בימים הראשונים קצת כואב מקום ההזרקת כי החומר מאוד צמיג ולאט לאט מתפזר. אין לך מה לדאוג במיוחד, אכן חשוב לדאוג שמי שתזריק לך יודעת לעשות את זה. מאוד ממליצה לך (כמו שאמרת), להזריק במכון האונקולוגי שבו את מטופלת. אין לך מה לפחד......החלק הקשה מאחורייך!........עוד קצת סבלנות, תום ההקרנות וחיים בריאים ומאושרים לפנייך. מאחלת לך שנה שהכל בה טוב, שנה טובה. מירי.ב.

06/09/2007 | 11:18 | מאת: יעל

מירי, תודה רבה על השיתוף. במחלקה המליצו לי לעשות את הזריקה בבטן, לא ידעתי שאפשר לעשות בטוסיק.. מאוד מעודד לקרוא את התגובות בפורום שתהייה שנה של בריאות שלמה יעל

05/09/2007 | 10:52 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

יעל, שלומות, המחט של הלוקרין הרבה יותר דקה ממחט של זולדקס, והזריקה עצמה כרוכה באי נעימות של שניות בלבד. אחרי הזריקה תוך מספר ימים עד שבועות- תחווי תופעות של גיל המעבר, יכולים להיות גלי חום, שינויים במצב הרוח וכיוצא באלה - או לא. זה מאד אישי. זכרי- היתרון הוא שאין צורך באמצעי מניעה... בהצלחה! מירב בן דוד

05/09/2007 | 23:38 | מאת: שלי

שלום, גם אני מטופלת היום בלוקרין, לאחר שנה וחצי של זריקות זולדקס. האחות נתנה לי את האפשרות לבחור את מיקום הזריקה: בבטן, בישבן או בזרוע (ניתן בשריר או מתחת לעור). לאחר שנה וחצי של זריקות זולדקס בבטן, העדפתי לוותר על התענוג, ובחרתי , אם אפשר, להזריק לזרוע. האם מישהי קיבלה את הזריקה הזו במיקום זה? נראה לי מוזר שנותנים את הזריקה בבטן, אם אפשר פשוט להזריק בזרוע, כמו זריקת חיסון רגילה. תודה, שלי

06/09/2007 | 11:04 | מאת: יעל

ד"ר מירב בן דוד רב תודות על תשובתך. האם יש הוראה מיוחדת מתי לקחת את הזריקה הראשונה ביחס למחזור החודשי, אני נמצאת עכשיו בביוץ. האם אין סכנה בקבלת הזריקה לגבי פוריות בעתיד (ללא טיפול כמוטראפי)? אני בת 32 ללא ילדים ובלל זה מאד מוטרדת מנושא הפוריות תודה ויום נפלא יעל

שלום רב! האם תוכלי להסביר לי בבקשה את הנושא שלא כ"כ הבנתי מהאחות בבית החולים... אני לפני הקרנות....אחרי ניתוח הוצאת גוש בלבד. אבל כבר היתי רוצה לדעת בקשר לטיפול הורמונלי....טמוקסיפן וזריקות לוקרין או זולדקס..( מה הבדל בין התרופות...האם זה אותו דבר?...) השאלה שלי: האחות במחלקת אונקולוגיה אמרה לי שאחרי הקרנות מתחילים טיפול הורמונלי בטמוקסיפן ואם מחזור חוזר אז צריכים להזריק לוקרין או זולדקס להפסיק את המחזור... אני לא מבינה את הנושא בכלל... אחרי טיפול הכימו אין לי מחזור כבר כ- 3 חודשים....אני בת 39 ומחזור היה סדיר עד הטיפולים... האם מחזור אמור להתחדש בגילי? ולמה חייבים להפסיק אותו בטיפול הורמונלי במקרה וחוזר ( בשילוב טמוקסיפן + זולדקס או לוקרין???) וכמה זמן בדרך כלל נונתים טיפול כזה לאישה בגילי? האם אצטרך להזריק את הזריקות במשף שנתיים או 5 שנים? ועוד שאלה...האם קיימת אפשרות להכנס להריון בתקופת לקיחת טפוקסיפן + זריקות? סליחה על הבילבול.... תודה ושנה טובה! נטלי

03/11/2007 | 17:46 | מאת: אורלי

שלום, קראתי בעלון של התרופה (גם הבלון למשתמש וגם בעלון לרופא) כי היא לא מונעת הריון וחשוב להשתמש באמצעי מניעה לא הורמונלי בנוסף!

02/09/2007 | 17:09 | מאת: גילי

שלום רב, האם זה נכון שגירוד ממושך ובלתי מוסבר באזור הגב עלול להיות סממן לסרטן השד? תודה.

02/09/2007 | 18:59 | מאת: אנה גולדברט

גילי שלום, את כותבת "בלתי מוסבר" האם התייעצת עם רופא עור? בברכה, אנה

02/09/2007 | 22:19 | מאת: גילי

כן, התייעצתי והוא לא מצא שום ממצא. אמר שאם ממש מגרד לי הוא יכול לרשום לי משחה.

03/09/2007 | 07:42 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך לא. לא מוכר לי דבר שכזה שמבשר רעות בברכה דר זילברמן

על בסיס גישת הפסיכולוגיה החיובית אנו מציעות קבוצת ביבליותרפיה, שבה נעשה שימוש בספורים, שירים, וכתיבה על מנת להתבונן בכוחות וביכולת, ולחפש אחר דרכי ההתמודדות היעילים עבור כל אחת. הביבליותרפיה תאפשר לנשים חולות סרטן השד הסתכלות מנקודת מבט אחרת על סיפורן. הקבוצה תהיה מורכבת מ-10 משתתפות, שיפגשו אחת לחודש. במקביל יתקיימו גם מפגשים פרטניים (בין מפגש אחד לשניים) עם כל משתתפת, שבהם תיעשה עבודת הכנה למפגש הקבוצתי. במסגרת המפגשים הקבוצתיים ישתפו הנשים את חברות הקבוצה בסיפורן האישי תוך השענות ותמיכה האחת בשניה. המפגשים יערכו בד"כ בחדר העמותה אולם ניתן לשלב מפגשים בפארק, בחוף, או בבית האישה (לפי הרצון/צורך). מנחת הקבוצה - ציפי הכטלינגר, ביבליותרפיסטית, MA, מנחה בטבע ומטפלת בשילוב אומנויות, מדריכה מוסמכת בביבליותרפיה. לפרטים: עדי, עו"ס רכזת תמיכה וסיוע – אחת מתשע, טל. 03-6021717 שלוחה 226, [email protected].

ערב טוב.לחברה שלי גילו סרטן בשד דרגה 2.גלילי רקמה לבנים צהובים מתפוררים באורך בין 0.5 עד 1.2ס"מ.הבדיקה של ההורמונים עדיין לא התגלתה.היא מבולבלת כי 2 רופאים יעצו לה כריתה חלקית דרך בלוטות הלימפה והזרוע וניקוי פנימי,ואילו רופא נוסף יעץ לה כריתת שד מלאה עם שחזור וכו.יש לציין שהיא בת 54 שנים.אודה על חוות דעת נוספת וכן האם יש בית חולים או רופא כירורג מומלץ.היא גרה באיזור חדרה.תודה ובברכת שנה טובה ובריאה

ערב טוב.לחברה שלי גילו סרטן בשד דרגה 2.גלילי רקמה לבנים צהובים מתפוררים באורך בין 0.5 עד 1.2ס"מ.הבדיקה של ההורמונים עדיין לא התגלתה.היא מבולבלת כי 2 רופאים יעצו לה כריתה חלקית דרך בלוטות הלימפה והזרוע וניקוי פנימי,ואילו רופא נוסף יעץ לה כריתת שד מלאה עם שחזור וכו.יש לציין שהיא בת 54 שנים.אודה על חוות דעת נוספת וכן האם יש בית חולים או רופא כירורג מומלץ.היא גרה באיזור חדרה.תודה ובברכת שנה טובה ובריאה

02/09/2007 | 00:15 | מאת: דפנה

אני מחפשת רופאים (אונקולוגים/נשים) שיש להם יותר מידע וניסיון בנושא של הריון לאחר סרטן שד.אשמח להמלצה. לאחרונה פגשתי שני רופאים שאמרו לי שהדבר אפשרי בהחלט ושהריון אינו מעלה את הסיכוי לחזרת המחלה. זאת לאחר דעות אחרות ששמעתי מאז שחליתי. אשמח לשמוע מנשים שהרו לאחר סרטן שד, ובכלל למידע בנושא. תודה!

02/09/2007 | 18:48 | מאת: אנה גולדברט

דפנה היקרה שלום, אשמח להפנות את שאלתך לאחד היועצים ולכן אבקש ממך להוסיף מהו גילך ולכתוב לפני כמה זמן קיבלת טיפולים, מהם הטיפולים שקיבלת ולהוסיף כל מידע רלונטי נוסף. באופן מאוד כללי, בפורום זה כתבו נשים שנכנסו להריון וילדו לאחר התמודדות עם סרטן שד. עם זאת, חשוב לקבל מענה אישי של אחד הרופאים. בברכה, אנה

03/09/2007 | 00:02 | מאת: דפנה

תודה אנה, אני בת 39, יש לי שתי בנות. בדצמבר הקרוב, אהיה ארבע שנים לאחר הגילוי. בשד היה DCIS מורחב וכן כארבעה מוקדים אינבזיביים, בגדלים של עד 0.4 ס"מ. HER2 שלילי, רצפטורים חיוביים לאסטרוגן ולפרוגסטרון. עברתי מסטקטומי. טופלתי על ידי זולדקס כשנתיים וכעת עדיין ממשיכה עם טמוקסיפן. בבלוטת הזקיף היתה מיקרומטסטזה בגודל 0.6 מ"מ. כאמור, שני רופאים אמרו לי שאני בהחלט יכולה להכנס להריון. בעבר הדבר נאמר לי, אך בהסתייגות גדולה, "עקרונית זה אפשרי.. אבל.. " הפעם, שני רופאים דיברו אחרת ונטעו בי תקווה חדשה, אחרי שכבר כמעט השלמתי עם העובדה המצערת שלא אלד. אשמח לשמוע עוד דעות וכן להמלצה על רופאים שמתעסקים בתחום. תודה מאד..

02/09/2007 | 00:11 | מאת: דפנה

אני מחפשת רופאים (אונקולוגים/נשים) שיש להם יותר מידע/ניסיון בנושא של הריון לאחר סרטן שד. עד כה שמעתי דעות ששוללות הריון אחרי מחלה. לאחרונה נפגשתי עם שני רופאים שטוענים שהדבר אפשרי בהחלט ושמחקרים מראים שהריון אינו מעלה את הסיכון לחזרת המחלה. האם יש בנות שהרו לאחר מחלה? אשמח לכל מידע. תודה!

02/09/2007 | 15:35 | מאת: הי

אני שמעתי ומכירה אישית כמה בנות שהרו אחר סרטן ,ואפילו יותר מהריון אחד ..והכל בסדר . אני לצערי לא אוכל לממש זאת ..אבל אם היתה לי אפשרות - הייתי הולכת על זה. בהצלחה

02/09/2007 | 19:01 | מאת: נורית

גם אני שמעתי על נשים שהרו אחרי סרטן השד והכל בסדר. אבל כדאי מאוד שתתייעצי ברופאים באופן אישי לפני שתלכי על זה כי זה תלוי בגילך, תלוי כמה זמן עבר מהמחלה (רצוי לחכות כמה שנים), האם אין לך גרורות (עם גרורות אסור בשום אופן להכנס להריון), האם את זקוקה לטיפולים או שתוכלי להיכנס באופן טבעי ובכלל זה כנראה לא מתאים לכל אחת.

01/09/2007 | 10:58 | מאת: מגי

רציתי לדעת האם נידודי שנה הם תופעה רגילה אחרי כל טיפול , אני מקבלת כל שבוע טיפול ועד שאני מצליחה לרדם עוברים מספר ימים אני פשוט תשושה מחוסר שינה ,אולי יש למישהו טיפים בנטשא אשמח לקבל כל עזרה .

01/09/2007 | 13:43 | מאת: רונית

נדודי שינה הם תופעה ידועה, לכן, אל תהססי לקחת כדור שינה. לי האונקולוגית המליצה על לוריוואן. נסי חצי כדור ואם לא יעזור קחי שלם. הגוף זקוק לשינה. את חייבת לישון. אם את לא מצליחה להירדם אז פשוט העזרי בכדור. אל תחששי מהתמכרות כיוון שהטיפולים לא לנצח והכי חשוב שהגוף ינוח, כלומר שתשני.

01/09/2007 | 19:48 | מאת: ז'נט

הי מגי, גם אני סבלתי מנדודי שינה. החלטתי לא להלחם בזה, אלא לזרום. הייתי קמה בשקט והולכת לסלון לראות טלויזיה או לקרוא ספר או לעשות פזל או לכתוב בפורום, לפעמי לבכות קצת. כשהייתי מתעייפת, ביום או בלילה, הייתי הולכת לישון. ממליצה לך לבקש מהקרובים הבנה ותמיכה, במידה וצריך לעזור עם הילדים או בבית כדי שתוכלי לפנות זמן לעצמך. כמה טיפולים נשארו לך?

02/09/2007 | 22:30 | מאת: מגי

תודה על הטיפים שנתת לגידודי שינה שאלת כמה טיפולים יש לי עוד אז נותרו לי לקבל עוד 11 טיפולים וזה ברבה .

31/08/2007 | 21:31 | מאת: לילה

.אני מודה לכל מי שענה לי בפורום חיזקתם אותי. אני קיבלתי ביום חמישי את הממצא הפתלוגי ובה נכתב כת בדיקה מאקרוסקופית 5 פרורי רקמה צהובה, הגדול באורך0.5 ס"מ. ובדיקה מיקרוסקופית גלילי רקמת שד עם מוקדים של dcis, intermdiate to high grade עם הסתיידויות ו-.lobular cancerizatio אני ביום ראשון אמורה להיפגש עם ד"ר הרשקו לתיאום ניתוח ועם ד"ר בלן האונקולוג לגבי המשך הטיפול נאמר לי שאני נמצאת כרגע בשלבהאפס דבר שמאוד עודד אותי אחרי כל מה שעברתי במהלך השנה וחצי האחרונה כולל כריתה של בלוטת התריס באפריל כתוצאה מגידול סרטני אודה על תשובתכם לפיענוח והאםעלי להיות רגועה כי נאמר לי שאני עושה ניתח להוצאת הרביע העליון ושוב ישלח לבדיקה ואני חוששת שהתשובה תהיה שונ ה האם זה יכול חלילה לקרות. וכמו כן נאמר לי שאחרי חודשיים עלי לעבור סדרה של 5-7 שבועות של הקרנות מדי יום נכון לעכשיו אני כבר לא עובדת 4 חודשים בגלל הניתוח הקודם וגן בגלל שנפלתי מבחינה נפשית מאוד חזק ואני נמצאת בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי האם אתם כולים לעודד אותי נפשית והאם אני פועלת נכון לגבי ההחלטות ובחירת הרופאים נא תשובתכם בדחיפות לפני יום ראשון תודה ושבת שלום לכולם הרבה בריאות בריאות ובריאות.

31/08/2007 | 22:14 | מאת: מיכל

לילה שבת שלום. מכאן אני רוצה לחזק אותך הכי חזק שאפשר,את מה שמצאו אצלך זה משהו מאוד מאוד קטן וכנראה משהו בתחילתו של תהליך שהצליחו לשים עליו יד מיד. ישנן נשים שהגידול מגיע עד לכדי 5 ס"מ ויותר והן בכל זאת התגברו,אצלך הוא פשוט מקרוסקופי. מה שחשוב שתתמקדי במה שהרופאים שלך אומרים לך,ומה שהם מיעצים לך הם בטוח רוצים אך ורק את טובתך, אם תתחילי לחפש ולחפש רופאים אחרים ,את לא תצאי מזה ,זה עלול לבלבל אותך ולגרום לך לנפילה יותר גדולה,תוכלי אולי לשמוע חוות דעת נוספת בביח, אחר ולהשוות,(זה מה שכולן עושות) אני בטוחה שבמצבך יגידו לך אותו הדבר ולכן כשאת נפגשת עם רופאייך ביום א' תזכרי שזכותך אבל זכותך לדעת הכללללללל, אל תחששי לשאול ויותר מזה אל תתבישי לשאול, אחרי הכל זה הגוף שלך,הנפש שלך, והבריאות שלך,הם חיבים להסביר לך את הכל. מכאן אני שולחת לך כח רב כדי שתהיי הכי רגועה שאפשר, השד הוא לא ככ' נורא.

01/09/2007 | 09:21 | מאת: ש

יקירתי חזקי ואמצי. את נמצאת כעת בעיצומם של הטיפולים, הכל נחת עליך בבת אחת. אבל זה יעבור ותצאי בריאה ומחוזקת ! החיים אינם מסתיימים עם גילוי מחלת סרטן השד, במיוחד לגביך שהגילוי הוא בשלב הכי מוקדם שאפשר. הרבה בריאות וטיפולים קלים

01/09/2007 | 14:42 | מאת: אנה גולדברט

לילה היקרה שלום, ראשית שמחתי לשמוע כי הפקת תועלת מהתשובות שניתנו לך בפורום על ידי הנשים. אני ממליצה לך בחום להיעזר בנשים הנפלאות שעומדות לשרותיך בפורום זה ושמחות לחזק אותך ולייעץ לך. את שאלתך הרפואית שלחתי לאחד היועצים ואני מקווה לתשובתו. אני מאמינה כי העובדה שאת מטופלת, הן על ידי פסיכיאטר והן על ידי פסיכולוג, הינה מצוינת וחשוב מאוד שתתמידי בכך. תקופת האבחון וקבלת החלטות אודות הטיפול הינה תקופה קשה מאוד וחשוב שיהיה מסביבך מערך תומך ככל הניתן. האם יש לך בני משפחה שעוזרים לך? האם גייסת חברים שיעזרו לך בתקופה זו? חשוב מאוד שתבני סביבך רשת בטחון של אנשים שתתמוך מאוד ותסייע לך לעבור את התקופה ביותר קלות. כמו כן, אני מציעה לך ליצור קשר עם קו החם של עמותת "אחת מתשע" המאויש על ידי נשים שהתמודדו בעברן עם המחלה והוכשרו לסייע לנשים המתמודדות כיום עם המחלה. מספרו של הקו החם הוא 1800363400 . כמו כן, אני מזמינה אותך להמשיך ולכתוב לך ומבטיחה שנעשה כמיטב יכולתנו לסייע לך בתקופה זו. בברכה, אנה

31/08/2007 | 15:50 | מאת: רבקה

אני עומדת לקבל טיפול כימותרפי. אני עומדת לרכוש פאה ומבקשת לדעת האם יש סיכון בהדבקת פיאה לקרקפת, כפי שהציעו במכון מסוים, הדבקה וטיפול בפיאה כל 3 שבועות. האם הדבק עלול לגרום לנזקים, או לחלופין לרכוש פאה שאינה קבועה בהדבקה לראש.

31/08/2007 | 16:32 | מאת: מיכל

רבקה שלום. מנסיוני אני יכולה להמליץ לך ,שאת יכולה ללכת עם פאה מודבקת לראש. במהלך כל הטיפול ולאחריו, עד שהשיער צמח,הלכתי עם פאה מודבקת לראש, והדבק לא עושה שום נזק לקרקפת. הפאה מקנה תחושת בטחון ,ומראה מאוד אנושי לפנים. באם את נוהגת להתאפר, אז מנסיוני, המשיכי להתאפר ואף להתלבש, כאילו היית בשגרתך הרגילה.אל תתני בשום אופן לטיפול להרוס לך את חיי השגרה שהיית מורגלת אליהם,ולמרות הפאה על הראש היי תמיד זקופה. מכאן אני שולחת לך איחולי החלמה חמים,שהטיפול יהיה קל ושיעבור כמה שיותר מהר. בברכת שבת שלום.

01/09/2007 | 10:10 | מאת: לרבקה

רבקה שלום לך, אני רכשתי פאה עם "סקוצ'יט" סגרים פנימיים למטה ולמעלה ומכוונת את הפאה לגודל הרצוי, לא זזה ממקומה ועושה עבודה טובה, מורידה אותה כשאני בבית ושמה עלי בנדנות יפות, ובכך מרגישה הרבה יותר נוח. בהצלחה יקירה !

01/09/2007 | 19:35 | מאת: ז'נט

הי רבקה, ראשית, מאחלת טיפל מוצלח - יעיל ועם כמה שפחות תופעות לווי. לגבי הפאה - הייתי ממלצה לך לעשות פאה איכותית, אך ללא הדבקה, אלא עם פסי סיליקון שנצמדים לראש. הפאה תשאר מקובעת לגמרה ולא תזוז (אני רקדתי עם כזו). היתרונות הם בכך שאת יכולה להוריד אותה מתי שנוח לך (ותאמיני שיהיו רגעים שממש תצטרכי את זה), להתקלח כמו בן אדם, וגם תחסכי בנסיעות לטיפול וחפיפה (גם בכסף, למרות שבתקופה זו זה לא שיקול, לדעתי).

31/08/2007 | 15:46 | מאת: נשמה_יתרה

רציתי לדעת האם תופעות של חוסר ריכוז , שכחה ובלבול ( עד כדי אי יכולת להזכר בנעשה כמה שעות לפני) אופיניים ומוכרים למי שמטופלת AC , במרווחי שבועיים ולאחר 2 טיפולים ? תודה ובריאות לכולנו .

31/08/2007 | 18:41 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, לעיתים, בעקבות הטיפולים הכימותרפיים באה לידי ביטוי תופעת לואי מאוחרת, המתבטאת בירידה זמנית בחלק מהיכולות הקוגניטיביות (יכולות שכליות הקשורות בחשיבה ובזיכרון. התופעה, המכונה chemo-brain, חולפת לאחר תקופה של בין שישה חודשים לשנתיים (לפי אחד המחקרים השפעות קלות ניכרו עד 10 שנים לאחר תום הטיפולים). חשוב מאוד לעדכן את הרופא המטפל ולהתייעץ עימו!! כמו כן, ניתן להיעזר באסטרטגיות שונות, כגון עריכת רשימות של משימות, הקפדה על שעות שינה רבות, המנעות ממצבים של עומס עבודה, עבודה עם דמיון מודרך, מדיטציות וכל שיטה אחרת מרגיעה ועוזרת להגיע לריכוז ולשיפור הזיכרון. בברכה, אנה

31/08/2007 | 19:09 | מאת: ש

בנוסף להשפעה הכימית של התרופות, נראה לי גם שמתח, חרדות ומצוקה נפשית יכולים להשפיע על הזיכרון ויכולת הריכוז והחשיבה.

אני נמצאית לקראת סיום ההקרנות, ובהמלצת אונקולוגים, לא מעוניינת להכנס להריון בשנים הקרובות. הומלץ לי ע"י רופא בגינקו-אונקולוגיה על התקן תוך-רחמי כאמצעי מניעה. האם מותר לי לבחור בהתקן שמשחרר הורמונים בכמות קטנה? אם לא, מהו הסוג המומלץ? האם אני חייבת לחכות להופעת הוסת או שניתן להתקינו בכל עת?

31/08/2007 | 19:33 | מאת: פרופ' אילן כהן

מצויין.

האם יש לך המלצה על התקן ספציפי? תודה על התייחסותך.

29/08/2007 | 20:50 | מאת: נטע

לפני שלושה שבועות עברתי ניתוח שחזור שדיים דו צדדי. האם מומלץ לשים חזיה ?

29/08/2007 | 23:12 | מאת: מלי

הי נטע אני ליפני שיחזור דו צדדי והייתי רוצא לשמוע ממך איך את מרגישה ? ואיך עברת את הניתוח. איפה נותחת ומי היה המנתח. החלמה מהירה מלי

30/08/2007 | 16:21 | מאת: נטע

שלום מלי. אשמח לעזור לך.את יכולה להתקשר אלי 0524494626

31/08/2007 | 17:54 | מאת: ד"ר יצחק ליפין

בד"כ אין בעיה. הדבר גם תלוי בשיטת השיחזור ולכן שאלי ישירות המנתח.

03/09/2007 | 07:57 | מאת: די

למלי ונטע אני כבר ממש מרגישה ותיקה..... כבר כמעט ארבעה חודשים אחרי הכריתה הכפולה..... אני כבר לובשת חזיות יפות.... סקסיות..... אבל אני יודעת שזה תלוי בסוג השיחזור. אם אתן רוצות לדבר, אתן יכולות להתקשר 050-6283304 או לשלוח לי מייל חיבוק, ורק בריאות לכולנו די

03/09/2007 | 09:36 | מאת: פרח סגול

לדי היקרה היי מזמן לא כתבת כאן בפורום. איך היה בחופשה? עשית חיים? אני קיבלתי תאריך לניתוח בינתיים - אחרי יום כיפור ב"ה אני עומדת לעבור את הניתוח ואני מקווה שהכל יעבור בסדר , אני בלחץ נוראי. יש לי עוד שאלה - באיזה שלב עושים פטמות, מיד או אחרי תקופה? תודה , נשיקות וחיבוק, הסגולה.

29/08/2007 | 20:33 | מאת: לילה

שלום לכולם היום התבשרתי כי אצטרך לעבור כריתה חלקית בשילוב עם טיפול קרינתי, באתר של האגודה למלחמה בסרטן ראיתי כי הטיפול הוא בין 5-7 שבועות, האם תוכלו לומר לי האם זה מעודד במשהו שהטיפול הוא קרינתי ולא כימי, האם אני בקטגוריה של גילו מוקדם, מה אני צריכה לשאול את המנתח?

29/08/2007 | 23:05 | מאת: נורית

כדי לענות לך את צריכה לתת קצת יותר פרטים - מה גודל הגידול, רגישות להורמונים, בת כמה את, האם מעורבות בלוטות וכו'. על פניו, אם ויתרו לך על כימו, כנראה הגילוי הוא מוקדם (לרוב לא מוותרים אם הגידול גדול יחסית) אבל בלי לדעת עוד פרטים קשה לענות לך.

30/08/2007 | 00:24 | מאת: לילה

אני בת 53 והמצא הפטולוגי מראה כי ישנםחמישה פירורי רקמה צהובה, הגדול באורך 0.5 ס"מ . בדיק מיקרוסקופית נאמר גלילי רקמת שד עם מוקדים של INTERMEDIATE TO HIGH GRADE, DCIS עם הסתידויות LODULAR CANCERIZATION חשוב לי לדעת איזה מנתח אתם ממליצים, איזה שאלות צריך לשאול את המנתח?

פניתי פעמיים לאתר בשאלתי אנא אבקש את תשובתך או תשובתכם הנשים אני נמצאת לפני החלטה ומבקשת את עזרתכם

30/08/2007 | 22:39 | מאת: אנה גולדברט

לילה היקרה שלום, שאלתך נענתה על ידי מס' נשים אשר המליצו לך על מנתחים שונים. אני מצרפת לך קישור לשאלתך. תשובות הנשים נמצאות כשרשור לשאלה אותה שאלתך. http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-406,xFT-287019,xFP-287019,m-Doctors,a-Forums.html יועצי פורום זה אינם יכולים להמליץ על שמות ספציפיים. עם זאת, אני מציעה לך להיעזר במנוע החיפוש של הפורום למציאת המלצות רבות של נשים על מנתחים שונים. בברכה ובהצלחה, אנה

פניתי פעמיים לאתר בשאלתי אנא אבקש את תשובתך או תשובתכם הנשים אני נמצאת לפני החלטה ומבקשת את עזרתכם

מה שאלתך?

29/08/2007 | 16:52 | מאת: השואלת

מרב יקרה. קראתי את התייחסותך לנושא "ילד יחיד" , ולמדתי הרבה מתשובתך ,כיצד באמת יש לקבל את המצב, להתמודד איתו וגם להדוף בעת הצורך תגובות מהציבור, שלא עושות לנו טוב . חבל באמת שחוץ מההתמודדות עם המחלה וההחלמה, עלינו גם להתמודד עם כאב שכזה, וגם לספוג מהסביבה "חיצים מורעלים" ,בין אם בכוונה או שלא.. הכאב קיים. גם כתבת לגבי אלו שאומרות "טוב, יש לך רק אחד.." . .. אז אני יכולה להגיד להן - שדווקא לדעתי ילד יחיד זה מצב לא תמיד קל , דווקא בגלל שאין לו אחים שאיתם הוא יכול לשחק או לריב (זה גם סוג של פעילות..) ..ולכן על ההורים לדאוג שהילד יעסיק עצמו עם חברים או פעילויות יחד עם ההורים .. וזה גם לא פשוט להורים. כי אינטראקציה בין אחים , שקיימת באופן טבעי במשפחה, פה היא לא קיימת - ולכן יש ליצור אותה באופן מלאכותי. כך שלהגיד - יש לך ילד אחד אז לא קשה לך -זה טעות. וגם לא מנומס לדעתי כלפי האם/אב. בכל אופן, נתת לי חומר למחשבה, וכוחות מחודשים, ועל כך אני מודה לך . זה גם מעודד לשמוע שאני לא לבד בסיטואציה הזו .. אמנם לא חצי נחמה אבל בכל זאת, טוב לדעת שיש עוד בנות שיכולות לעודד בעת צרה. מאחלת לך בריאות ושמחה . השואלת שנענתה.

06/09/2007 | 09:02 | מאת: לילך

שלום לך, הייתי חייבת להגיב על דברייך כי גם לי יש בת יחידה בשם אגם והיא בת 7. גם עליי לוחצים כבר הרבה זמן ללדת עוד ילד אך אני מתלבטת לאחר התלבטות של שנים ניסיתי לפני כחצי שנה, נכנסתי להריון אבל היתה לי הפלה בתחילת החודש השלישי. חשוב לי לומר שהסיבות להתלבטותי הן חזקות. אני נכה.אני מרותקת לכיסא גלגלים ממונע ומצבנו הכלכלי קשה היות ולבעלי היו חובות מלפני הנישואין עם חלקם סיימנו וישנם עוד כמה לסיים איתם אך זה ייקח הרבה זמן. בעלי נפצע בתאונת עבודה וכבר שנה וחצי הוא בבית .הוא עוזר המון ושותף לטיפול בבית ובילדה. לי כבר יותר קשה פיזית מאשר היה לי בהריון הראשון.אני בת 36 ובעלי בן 42 , אגם ילדה יפה, טובה, אדיבה, ותלמידה טובה. אני חוששת שהבאת ילד נוסף לעולם תגרום לי להתמוטטות נפשית ופיזית ואז לא אהיה גם בשביל אגם. היא מבקשת הרבה תינוק כי היא רואה את בני כיתתה וחבריה ,אך לא חסר לה דבר וכל הסובבים אותה תמיד מתפעלים משמת החיים שלה. היום אנו נותנים לה הכל כמובן עם גבולות, אנו עושים איתה המון דברים,אני אקדמאית ולכן אני יושבת ומלמדת אותה הרבה והפחד הוא שאם אכנס להריון יהיה לי קשה להיות איתה ולידה ואם יהיה עוד תינוק שוב אהיה תלויה בסביבה שלא כל כך עוזרת ,רק מתערבת. אני בפעם הראשונה בחיי אובדת עצות ומפחדת להחליט החלטה כלשהי. אני מבינה אותך בקשר הערות האנשים, אך נסי להתעלם כמוני. שתהיה לך שנה טובה.

29/08/2007 | 15:40 | מאת: שלומית

שלום. אני מטופלת בטמוקסיפן במשך חודש וחצי בערך, גיליתי את המחלה לפני כחודשיים. הייתי לחוצה לעשות בדיקות דם על מנת לראות עם הטיפול עוזר אבל כשראיתי את התוצאות של המרקרים הזדעזעתי, המרקרים של המחלה עלו פי 2 ויותר, הרופא המטפל אמר שזה טבעי כי זה תחילת הטיפול, רציתי לדעת אם זה בסדר עכשיו הCEA שלי הוא 3300 כשלפני כן היה 1200 וה CE 15 עלה ל 240 כשלפני כן היה 128. האם זה הגיוני שהמרקרים יעלו בצורה כ"כ קיצונית או שאני עושה לעצמי בעצם נזק והטיפול הנ"ל לא מתאים לי. תודה.

31/08/2007 | 20:18 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום לך, שלומית.הטיפול ההורמונלי (גם טמוקסיפן) בדרך כלל משפיע בקצב איטי מאוד ולוקח 3-4 חודשים עד שרואים את התוצאות. אם אין לך שום סימפטומים כמו כאב, קוצר נשימה, שיעול והמצב שלך תקין- אני מציעה להמשיך בטיפול עוד כחודשיים ואז לחזור לבדיקת הדם. בהצלחה

29/08/2007 | 11:34 | מאת: אפרת

מתי מבחינת המחזור מומלץ לבצע את בדיקת ה ca-125?

29/08/2007 | 15:16 | מאת: לאפרת

השאלה שלך נורא משונה, כי זה ממש נדיר שגם יש מחזור וגם יש הצדקה לבדיקה. את בטוחה שזאת לא טעות? כדאי לך להתייעץ עם מי שהמליץ לך על הבדיקה.

זו בדיקה מומלצת לנשאיות BRCA1. לא חשבתי שיש משמעות למחזור.

30/08/2007 | 16:04 | מאת: נורית

יכול להיות שזו מישהי שלא חלתה בסרטן השחלות אלא נמצאת בסיכון (ועדיין יש לה מחזור).

30/08/2007 | 18:28 | מאת: ש

ידוע לי שאת הבדיקה לא עושים בזמן מחזור כי אז התשובות בטוח לא יהיו נכונות. לדעתי כדאי פשוט בכל שלב באמצע החודש אולי כדאי להימנע מלבצע את הבדיקה כמה ימים מיד לפני קבלת המחזור, במהלכו ואולי עוד כמה ימים לאחרי, כך שיש לך טווח של לפחות שבועיים במהלך החודש לבצע את הבדיקה.

31/08/2007 | 20:31 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

כל הכבוד!הבדיקה יכולה להיות פתולוגית בזמן המחזור.

20/06/2018 | 16:10 | מאת: ענבל

ביצעתי בדיקת דם לפני יומיים בעקבות הרגשה של דכדוך, מתח וחרדה שחוזרת על עצמה סביב תקופת המחזור ונשלחתי לבדיקת פרופיל הורמונאלי אשר במסגרתה נבדק גם ca 125. את הבדיקות ביצעתי ביום השני למחזור.כל הבדיקות יצאו תקינות למעט הבדיקה הנ"ל שיצאה 47. האם יש סיבה לדאגה? האם נכון לבצע את הבדיקה בזמן המחזור? מה עלי לעשות?

29/08/2007 | 10:19 | מאת: לילה

באפריל עברתי כריתה מלאה של בלוטת התריס כתוצאה מגידול קרציניומה פפילרי נפלתי למשבר חזק ואני מטופלת ע"י פסיכולוג ופסיכיאטר נכון להיום הומלצתי לעשות ממוגרפיה ונתבשרתי שיש לי הסתידויות זעירות מפוזרות עשיתי ביופסיה בשבוע שעבר ואתמול הודיע לי הרופא על ממצאים ואני צריכה לעבור ניתוח אני גרה באיזור הקריות ושייכת לקופת חולים מכבי את הביופסיה עשיתי ברמבם אבקש את עזרתכם לאיזה רופא מנתח ללכת, כיצד מתמודדים בצורה הטובה ביותר עם המחלה, לפני ואחרי הניתוח?

29/08/2007 | 22:51 | מאת: רנה

הי חמודה, הכל יעבור עוד תראי ולא תאמיני, אני גם לפני נתוח של כריתה חלקית, אבל אחרי כימו, מכל מקום אם את במכבי ד'ר ברוצקי טובה מאד מקבלת בבני ציון בחיפה,נתחה לא מזמן חברה שלי, שמות מוערכים הם גם ד'ר הרשקו וד'ר טולדנו בהצלחה

29/08/2007 | 23:02 | מאת: ענה

לילה, אני עברתי מסלול הפוך משלך. לפני שנתיים עברתי ניתוח כריתה חלקית (ובעקבותיו טיפולים) ולפני 5 חודשים עברתי כריתה מלאה של בלוטת התריס עקב קרציומה פפילרית ולאחר מכן טיפול ביוד רדיו אקטיבי. גם אני במכבי וניתחה אותי ד"ר ברוצקי שאפילו אם אתאמץ מאד לא אצליח לתאר במילים עד כמה היא מקצועית, אנושית והכל הכל הכל. ממש מלאך! היא מנתחת בבני-ציון ומקבלת אחה"צ בסניף מכבי בקרית-טבעון. ממליצה עליה בחום. מאחלת לך שתעברי את הכל בהצלחה ואל תשקעי במרה שחורה, תסתכלי על הכל באור וורד. מאחלת לך הרבה בריאות, ענה

28/08/2007 | 22:13 | מאת: אני(הישנה אירופה)

שלום היום נפגשתי לראשונה עם מנתח פלסטיקאי , לפני שנה וארבעה חודשים סיימתי טיפולים עברתי כריתה כימו והקרנות ובנוסף אני גם גנטית בקיצור קיבלתי את כל החבילה. המנתח הסביר לי את האפשרויות של השחזור כולל הצד השני שבו הוא הציע לנקות את כל השד מבפנים ולהכניס שתל, בקשר לשחזור הוא אמר שיש את האפשרות לקחת שריר מהגב או מבטן שזה לדבריו תוצאות הכי יפות וטובות אבל מה ניתוח של 12 שעות , שמעתי את זה נבהלתי אין לי כח לעוד משהו ארוך כזה אני חושבת על האפשרות השניה דווקא של שריר מהגב שגם הוא אומר תוצאות טובות מאוד. בעלי אומר שהניתוח מהבטן נשמע לו הכי טוב אבל לי קשה לחשוב על עוד משהו קשה לעומת זאת הניתוח השני הוא בערך שעה וחצי. גם שאלתי אם אני יכולה באותו ניתוח כבר להוציא שחלות וחצוצרות אז הוא אמר שיש אפשרות כזו אבל לא בניתוח היותר ארוך כי זה מספיק ארוך. לי נראה שאם אעשה את הניתוח הקצר יותר וגם אוציא באותה הזדמנות שחלות וחצוצרות עדיף. הפגישה היום עם הרופא היתה רק כדי לקבל אינפורמציה כללית לגבי סוגי הניתוח ההחלטה בידי כמובן קבענו שאתקשר כשאהיה מוכנה לזה אני צריכה זמן לעיכול. חודש הבא אהיה בע"ה בת 40 שמעתי שעדיף להוציא שחלות לפני גיל זה ? אודה לתשובה מקצועית. נ.ב. אנה התגעגתי באמת אליך נשתמע. ביי אני

29/08/2007 | 01:57 | מאת: מירי.ב.

all my love....................

29/08/2007 | 14:46 | מאת: אנה גולדברט

אני יקריתי שלום, גם אני מאוד התגעגעתי ומדי פעם אני מקבלת עדכונים עלייך מחברותייך הנאמנות. נשמע לי בהחלט החלטה מורכבת. מצד אחד אני יכולה לתאר לעצמי את הרצון בתוצאות יפות מאידך ניתוח כל כך ארוך בוודאי מלחיץ. אני אשלח את השאלה שלך לשני מומחים. 1. כירורג פלסטי על מנת שייתן את דעתו לגבי סוגי הניתוחים. 2. לפרופ' כהן שיביע דעה לגבי ניתוח להוצאת השחלות. כמובן שאשמח מאוד אם תפרט קצת עלייך. מה שלום הילדים שלך? איך אימא שלך מרגישה? האם אחותך הגיעה גם השנה לבקר אותך. שולחת לך חיבוק חם, אנה

29/08/2007 | 21:52 | מאת: אני (הישנה)אירופה לאנה

יקירתי כמה טוב לשמוע אותך , מקסימה ואנושית כתמיד. הילדים בסיידר גמור בתי התחילה ללמוד ב חטיבה ומרגישה מאוד גדולה,הקטנציק חגגנו לו לפני כמה ימים יום הולדת 5 והיה ממש כיף כמובן שקיבל המון מתנות של ספיידרמן פירטים ורובוטים מבסוט לאללה. אמא שלי גם בסיידר גמור שתהיה בריאה ואחותי היתה פה בחורף הפתיעה אותי בתכנון עם בעלי כמובן וזו היתה באמת הפתעה נעימה בקשתי ממנה כל כך לבוא והיא תירצה את זה שהיא לא יכולה לבוא בגלל העבודה ומאחורי הגב עם בעלי עבדו עלי ביחד בקיצור והיה ממש כיף נסענו ביחד ללנודון וזו היתה ממש חוויה. אני בסדר ביקרתי בארץ בקיץ וכמובן שנפגשתי עם חברתי הנאמנה מירוש ותמיד כיף לראות אותה זכיתי בחברה אמיתית לחיים. אני ביום יום בסדר גמור עד שמגיע מועד הביקורת אז אני נטרפת לגמרי אבל איך בעלי אומר פעם בשלושה חודשים אני מרשה לך אח"כ לא, פעם בשלושה חודשים יש לי דאון רציני מהחשש של הביקורת אבל באמת שביום יום אני ממש בסיידר מנסה לחזור לשגרה. חוץ מזה קנינו בית סוף סוף(גרנו בשכירות כבר למעלה משנתיים) מקבלים מפתחות בינואר ואז מתחילים לשפץ אז תהיה תקופה עסוקה מאוד ואני מקווה בע"ה שאני אתרומם ואחזור ממש לעצמי את יודעת בית חדש תמיד עושה הרגשה טובה. זהו לגבי היתר כתבתי אתמול אני מאוד שמחה שאת שולחת את שאלותי למומחים אין כמוך אני מחכה לתשובה. תודה מכל הלב והנשמה אפלטונית יקרה. ביי אני

29/08/2007 | 22:43 | מאת: פרופ' אילן כהן

באם את נשאית של הגן BRCA וסיימת ללדת את כל הילדים שאת רוצה אז כדאי להסיר את השחלות בגיל 40.

30/08/2007 | 16:34 | מאת: נטע

לאני שלום! אני עברתי ניתוח שחזור והוצאת שחלות באותה הרדמה. אשמח לעזור לך. את יכולה להתקשר אלי 0524494626

03/09/2007 | 08:01 | מאת: די

אני יקירתי, עברתי שחזור דו צדדי מהבטן לפני כארבעה חודשים אצל הגדול מכולם, דר חיים קפלן!!!! את הכריתה עשה ד"ר משה כרמון, המלאך שמחופש לרופא. התוצאות מדהימות!!!!!!!! דברי איתי או שילחי לי מייל, אני אדגמן לך.... רק בריאות לכולנו די

28/08/2007 | 17:33 | מאת: שאלה

רציתי לשאול האם אחרי שיחזור כלשהוא בסופו של דבר מתקבל חזה יפה ועומד כמו הבנות שעושות ניתוח הגדלה מבחינה קוסמטית ולא רפואית? האם אפשר להתנחם לפחות במשהו קטן לעומת הסבל שעברתי. (עברתי כריתה ומאז נורא קשה לי להביט בבנות עם חזה יפה).

28/08/2007 | 19:06 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. בינתיים אני ממליצה לך לקרוא את הפרק המוקדש לשחזור שד באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reconstruction.doc בברכה, אנה

28/08/2007 | 19:51 | מאת: ד"ר יצחק ליפין

ניתן להגיע לתוצאה טובה מאד בשיחזור עם משתל סיליקון כשהמטרה הינה מקסימום סימטריה בנפח ובצורה בין שני הצדדים. . בשונה מהגדלה רגילה יש בבית החזה בצד שניכרת חסר עור וריקמה לעומת הצד הבריא אותו לעיתים צריך להשיג על ידי מותחן ריקמה והוספת ריקמה רכה לפני השתל הסופי. כמו כן אם קיבלת הקרנות איכות העור וגמישותו בצד המשוחזר שונה מבבריא. בצד שניכרת אין פיטמה אותה יש לשחזר.גם את הקפל מתחת השד יש לשחזר. לסיכום ניתן להגיע לתוצאה טובה בהתחשב בנקודת ההתחלה השונה מניתוח הגדלה רגיל.

28/08/2007 | 16:34 | מאת: ירדן

שלום, אני תחת טפול של זומרה וצריכה לבצע עקירת שן. האם מישהי התנסתה ויכולה להשאיר טלפון כדי שאוכל להתקשר? אפשר גם לכתוב לי למייל:[email protected] תודה

28/08/2007 | 22:28 | מאת: ירקון

האונקולוגית שלי הפנתה אותי למרפאת פה ולסת בגלל הזומרה והם עקרו לי בלי בעיות

28/08/2007 | 12:38 | מאת: אולה

האם DUCT CELL CARCINOMA IN CITU נחשב לסרטן השד השכיח ביותר ואם לא, איזה כן?

28/08/2007 | 13:07 | מאת: אנה גולדברט

אולה היקרה שלום, דוקטל קרצינומה אין-סיטו (Ductal Carcinoma In Situ DCIS , ידוע גם כ - Intraductal Carcinoma ) - נחשב לסוג הנפוץ ביותר של סרטן שד לא פולשני. תאי סרטן נמצאים בצנורות החלב ולא התפשטו לרקמות השומניות של השד. ניתן לרפא כמעט % 100 של הנשים המאובחנות בשלב כה מוקדם של סרטן השד . הדרך הטובה ביותר לאבחן DCIS היא בממוגרפיה. עם הגידול במספר הנשים העוברות ממוגרפיה האבחון של DCIS נפוץ יותר. תוכלי לקרוא מידע נוסף בפרק המוקדש לסוגי סרטן באתר של העמותה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=variety.doc בברכה, אנה

28/08/2007 | 06:55 | מאת: סמדר

היי, עברתי אתמול כימו טקסול והרצפטין השלישי מתוך סדרה בת 12 טיפולים. מהלילה כפות הרגליים שלי התנפחו. האם נורמאלי? מה מומלץ לעשות כדי לחזור למצב הטבעי הטבעי שלהן? בברכה, סמדר

28/08/2007 | 16:46 | מאת: מירי

היי גם אני נמצאת באותו טיפול וגם לי יש נפיחות בכפות רגליים , שאלתי את האונקולוג , הוא לא ידע להגיד לי , הוא אמר שזה כנראה מהטיפול בריאות לכולנו

28/08/2007 | 18:03 | מאת: סמדר

תודה

28/08/2007 | 16:46 | מאת: מירי

היי גם אני נמצאת באותו טיפול וגם לי יש נפיחות בכפות רגליים , שאלתי את האונקולוג , הוא לא ידע להגיד לי , הוא אמר שזה כנראה מהטיפול בריאות לכולנו

29/08/2007 | 07:05 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

סמדר שלום קשה להתיחס לשאלה מבלי לבדוק ולהתרשם, לכן אני מציע לפנות לרופא/ה שמטפלים בך על מנת שיוכלו להעריך את החומרה. ייתכן שמדובר בתופעה של רגישות יתר לאחת התרופות.

27/08/2007 | 18:54 | מאת: מעין

היכרתי באקראי את שוש כאשר התמנתה למנכ"ל החברה לפיתוח יפו העתיקה והייתי מורשמת עמוקות מיופיה המיוחד משולב בסמכותיות, חוכמה, ביטחון, נינוחות ואלגנטיות. ממש היתה מעוררת קינאה בנשיותה ובשיעור קומתה. פעם סופר לי כי תאריך הולדתה הינו 5.5.1955 ואני הייתי משועשעת מכך וכיניתי אותה החמסה האנושית. על מותה קראתי במודעת אבל ונדהמתי כמו שנדהמים ממותו של אדם בטרם עת ובמיוחד כשמכירים אותו ומעריכים אותו. צר לי מאוד ותנחומי למשפחה.

28/08/2007 | 10:12 | מאת: rachel

גם אני נדהמתי, אם כי ידעתי שהיא חולה מאוד, פגשתיה במסגרות תמיכה שונות של נשים חולות סרטן (גם אני נעזרתי, ועדיין נעזרת במסגרות אלו) פגשתיה בפעם האחרונה לפני כשלושה חודשים וגם אז, כמו תמיד, הקרינה המון אופטימיות, ואמונה רבה בהמשך חיים טובים. משתתפת בצער המשפחה, וכל מקורביה.

28/08/2007 | 12:08 | מאת: נורא עצוב

לי נורא עצוב לשמוע מקרים כאלו... פתאום נראה לי שכל האופטימיות והכל..על מי בעצם אנחנו עובדים ?? לי נורא רע אחרי המחלה, קשה לי,הגוף שלי מעוות אחרי הניתוחים והכל, השמנתי - כלום לא עולה עלי וקשה לרדת במשקל, אסור לי להכנס להריון, בגלל דיכוי ההורמונים - החיים האישיים כבר לא מה שהיה פעם, כל הזמן בדיקות, טיפולים, בירוקרטיה של טפסים.. אני בכלל לא אופטימית....- לא יכולה לעבוד על עצמי שעכשיו "טוב לי".. ושאני מסתכלת על הטוב שבחיים כי זה לא ככה - כי המחלה הביאה לי את כל הרע.. ולא ברור לי איך מחלה יכולה להביא את האופטימיות.. ממש לא.

27/08/2007 | 17:56 | מאת: דבי

מה שלומך? לא מצאתי אותך כאן מזמן...מקווה שהכל בסדר . אגב, תה תה - זה קיצור של סבתא? לי הנכדים קוראים תה תה....(:

27/08/2007 | 23:31 | מאת: תה תה

תודה על ההתענינות. אני מרגישה הרבה יותר טוב. בצעירותי קראו לי תה תה ,כלומר זה היה הכנוי שלי .te te ולא ta ta לפעמים אני קוראת לעצמי ת. ולפי זה את מבינה שהייתי פה. אגב, דבי אני מרגישה שכאילו את מכירה אותי. את לא כותבת הרבה בפורום ואולי את כותבת בשם אחר. ושוב, שמחת אותי בהתענינות שלך ואשמח לדעת עליך יותר רפואה שלמה תה תה.

28/08/2007 | 08:10 | מאת: דבי

שלום לך, אני אכן מופיעה בשמות שונים, מפני שאינני מעוניינת בחשיפה. אני עוסקת בהוראה ויש לי קהל מכירים גדול. הורים, תלמידים וכמובן עמיתים למקצוע. והאמת, שלא כל כך בא לי לצאת בראש חוצות עם בעיות שונות או שאלות. ככלל, אני בת 55 נשואה פלוס ארבע בנות , מהן שלוש נשואות ויש לי מהן שישה נכדים מקסימים. חליתי בדיוק לפני חמש שנים. היה לי גידול קטן בן סמ' 1 וגידול נוסף על ידו בן 6 ממ'. נותחתי, הבלוטות יצאו נקיות. קיבלתי 38 הקרנות וללא כימו. כרגע אני מקבלת פמרה, לאחר שק'יבלתי טמוקסי כשנתיים וחצי ואחר כך החליפו לי לארימידקס שעשה בי שמות. נותרו לי אם כן, עוד כשלושה חודשים לקחת את הפמרה ואז, מעקב פעם בשנה, ואני מקווה ש...זהו זה. אינשאללה. עברתי תקופות לא קלות מבחינה נפשית, ועכשיו ברוך השם, נראה לי קצת יותר וורוד. אכן, אני מכירה אותך וירטואלית זמן מה, ועקבתי, כמו שאני עוקבת אחרי המון בנות ומרגישה חלק מהן. אשמח מאוד אם ניצור קשר ולו גם לשאול מה קורה בריאות, בריאות ועוד בריאות. בידידות כנה, דבי.

27/08/2007 | 11:13 | מאת: דינה

שלום רב, אמי טריפל מינוס. גוש בשד ובבלוטה אחת(9 מ"מ).כל יתר הבדיקות הראו שהכל תקין- סיטי, ראש, בטן, דם ועצמות. התחילה טיפול כימותרפי- סיימה AC ובמחצית הטיפול בטקסול. באולטרה סאונד האחרון חל שיפור והגידולים הראו קיטון.הרופא שם לה קליפס למקרה שייעלם. שאלות: 1. מה יקרה אם חס וחלילה בניתוח יראו שישנם עוד בלוטות פגועות שהטיפול לא ריפא? האם תמשיך טיפול? 2. מדוע לא עושים אולטרה סאונד וסיטי במהלך הטיפול שלפני הניתוח? האם אנו רשאים לדרוש זאת מהרופא? 3. האם קיים עוד טיפול מונע מלבד הקרנות שניתן לתת לה, על מנת שהגידול לא יחזור? אודה מאוד תשובה מפורטת.

27/08/2007 | 17:16 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום רב. אנחנו רואים העלמות מוחלטת של הגוש ושל כל הבלוטות במעוט של המקרים.במידה ונשארות בלוטות חיוביות- מורידים אותם בניתוח ומקרינים את האזור של ניקוז הלימפתי וכמובן את השד החולה. אין צורך בהדמיה במשך הטיפול- נותנים טיפול הכי יעיל שיש ומצפים שיעזור. רואים את התוצאות בניתוח , לאחריו מחליטים על המשך טיפול המונע. כאשר רצפטורים ההורמונליים הם חיוביים בגידול-אחרי הניתוח מקבלים טיפול מונע בכדורים במשך לפחות 5 שנים.לא מקובל בדרך כלל להמשיך בטיפול כמוטרפי בחולה אשר קבלה טיפול כימי טרום ניתוחי. בהצלחה

30/08/2007 | 10:06 | מאת: דינה

תודה רבה על תגובתך. המשך... עשינו השבוע אולטרה סאונד וגם ממוגרפיה ולפתע מתברר שהגוש נעלם. האם מותר כבר לשמוח? האם יכולות להיות הפתעות בניתוח? לאמי ממתינים עדיין 6 טיפולים בטקסול- ואחר כך ניתוח. האם בכל מקרה מנתחים? אודה לתשובתך שנית.

27/08/2007 | 11:08 | מאת: רונה

אני בת 35 גילו לי גידול בגודל 1 ס"מ בשד שמאל stage 3 יש לי brca1 אני אמורה לעבור בקרוב ניתוח בקרוב ניתוח להוצאת הגידול בלבד ואח"כ לפי מה שהבנתי הקרנות טיפול כימוטרפי ואח"כ כנראה כרית כנראה הוצאת שחלות ואולי אפילו כריתה רדיקלית של שני השדיים. כמה זמן אחרי הוצאת הגידול המקומי אני אמורה להתחיל בהקרנות ? האם זה אמור להיות מיד לאחר ההוצאה או שניתן לחכות שבוע או מס' שבועות?

רונה יקרה, גם אני נשאית, בשנות ה-30, אחרי כימו וניתוח משמר (למפקטומי), בשלב ההקרנות. אנא תרגיעי. קודם כל מטפלים במחלה שישנה. אחר כך, אחרי שתבריאי, וכשתחליטי שסיימת להרחיב את המשפחה ולהביא ילדים, תחשבי על כל הדברים הרדיקליים שהציעו לך. אני, דרך אגב, עכשיו חזרתי מבדיקה אצל גינקו-אונקולוג. ודווקא מרגישה מצוין עם כל מה שנאמר. את תראי שבגלל שאת נשאית, התגובה שלך לכימו מצוינת, גם לגבי תופעות הלוואי וגם לגבי התוצאה הסופית. תבחרי לך אונקולוג טוב וכירורג שאת סומכת עליו ותעשי את מה שנדרש. מאחלת לך הרבה בריאות, שקט, כוח ואופטימיות.

תודה על דחיפת האופטימיות שנתת לי בתשובתך

27/08/2007 | 16:44 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום לך, רונה. כל ההחלטות יתקבלו לאחר הניתוח- אז אפשר לראות גודל האמיתי של הגידול, מצב של בלוטות הלימפה- כל הפרטים הנדרשים להחלטה לגבי הטיפול. במידה ולא יהיה צורך בטיפול כמוטרפי-מתחילים בקרינה כעבור כחודש וחצי-חודשיים לאחר הניתוח. מותר עד 4 חודשים, במיוחד אם הרצפטורים ההורמונליים הם חיובים, כלומר אם תקבלי גם טיפול הורמונלי בזמן ההמתנה. כאשר יש צורך בטיפול כימי- הוא בא קודם. מאחלת לך הצלחה

26/08/2007 | 23:15 | מאת: מיש

שלום, אימי מקבלת טיפול כימו הכולל טקסוטר ולאחר מכן זריקה בשם ניאולסטים ורציתי לדעת (לאחר שאנחנו משלמים הרבה כסף על הזריקה והטיפול) מהי בדיוק הזריקה הזו, מה בדיוק קורה לגוף? כל מידע אשמח מאוד תודה

27/08/2007 | 11:40 | מאת: אנה גולדברט

מיש היקרה שלום, ניולסטים (Neulastim) הינה תרופה חדשנית למניעת סיבוכי כימותרפיה. טיפול זה נועד להמריץ את מח העצם להגביר את ייצור כדוריות הדם הלבנות, על מנת לפצות את הגוף על אובדן הכדוריות כתוצאה מהכימותרפיה האינטנסיבית, ובכך להפחית את הסיכון לזיהומים. היא משווקת בישראל החל מראשית 2006. בדומה לנאופוגן גם היא מאיצה את ייצור תאי דם לבנים, אך יתונה בכך שאינה מצריכה זריקה יומיומית אלא ניתנת כזריקה חד-פעמית לכל מחזור כימותרפיה ולכן נוחה יותר למטופלים. אפשר לבצע את הטיפול בה בהזרקה עצמית, תת-עורית. ניולסטים נמכרת בבתי-המרקחת עם הצגת מרשם רופא. התרופה אינה כלולה בסל הבריאות. קופת-החולים הכללית הוסיפה תרופה זו לסל השירותים שלה ביולי 2006, והיא ממומנת לכל חולה הזכאית לניופוגן, כלומר כל מי שמקבלת פרוטוקול כימותרפיה דו-שבועי ומעלה (התרופה איננה מתאימה לפרוטוקול חד-שבועי). בברכה, אנה

25/12/2007 | 16:23 | מאת: מרי

האם ניתן לוותר על הזריקה במידה ואשתי מקבלת טיפול כימי כל 3 שבועות לאחר הטיפול הראשון הזריקה גרמה לה לכאבי תופת בגב תחתון ובעורף ואי יכולת לקום ממש

26/08/2007 | 16:30 | מאת: לימור

מישהי טופלה בתל השומר אצל אונקולוג שד מומלץ?

29/08/2007 | 21:58 | מאת: אוה

אני יכולה גם להמליץ לך מנסיון אישי - על ד"ר שני בתל השומר. היא חוזרת מחופשת לידה בחודש אוקטובר.

26/08/2007 | 16:29 | מאת: לימור

מישהי טופלה בתל השומר אצל אונקולוג שד מומלץ?

27/08/2007 | 08:10 | מאת: גליגם

כמובן, ד"ר בלה קאופמן מנהלת יחידת השד.

27/08/2007 | 10:21 | מאת: לגליגם

אני הייתי אצל בלה קאופמן לפני שנה. (באופן פרטי) היא טובה ונחמדה. רק כשנכנסים למעגל הטיפולים בתל השומר לא זוכים לראות אותה אלא מופנים לרופא תורן. אני שמחה שהייתי אצלה כי היא עזרה לי להחליט. הרבה בריאות

26/08/2007 | 12:57 | מאת: שירה

שלום רב, אימי בת 59, אישה בריאה בדר"כ,במעקב שנים רבות במכון השד, ללא ממצאים חריגים. ביקור אחרון לפני 9 חודשים - הכל היה תקין. לפני כחודש החלו כאבי גב תחתון, לאחר שהכאבים לא פסקו, לקחנו אותה לC.T גב תחתון, התגלתה גרורה בעצם הסקרום. בעקבות הממצא הנ"ל ביצענו C.T לכל הגוף ונתגלו הממצאים הבאים: 1. הנגע בסקרום בגודל 3 ס"מ 2. 3 קשרים בשד ימין שמקבלים האדרה 3. 9 קשריות בריאות כשהגדולה בגודל 89 מ"מ 4. נגע אוסטיוליטי 7 מ"מ בחוליה L2 החשד שהועלה הוא שמקור הגרורות הוא בשד. אימי נשלחה לבצע בדיקת MRI שד, PET C.T, וביופסיה מהשד. בבדיקת MRI - נמצאו 2 נגעים חשודים בשד ימין ואחד בשד שמאל. בבדיקת PET - נצבע רק בנגע בסקרום - קליטה מוגברת בעוצמה בינונית. ונצבע גם אזור בריאה בקליטה קלושה, לא נצבעו הנגעים בשד. מה משמעות מצבה של אימי לדעתך? האם הדיקת ה PET אמינה, ואם לא נצבעו הנגעים בשד, משמע שמקור הסרטן אינו בשד? האם תוצאות ה PET יכולות לעודד? מה משמעות הצביעה הקלושה בריאה? מהם סיכויי החלמתה לפי דעתך? תודה רבה מאוד

27/08/2007 | 14:53 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלומות, על פניו נראה כי מדובר במחלה גרורתית ממקור של שד, וזה טוב. סרטן השד מגיב (לרוב) לטיפול הורמונלי לא קשה, ויש גם טיפולים כימיים מרובים שניתן לתת תוך כדי שמירה על איכות חיים טובה. . PET אינה כרגע בדיקת הבחירה להערכת השד, ואם ב MRI רואים ממצאים חשודים - ייתכן עד מאד כי זה המקור לגרורות שאת/ה מתארים. דרושה ביופסיה מהשד בהקדם כדי לאמת את האבחנה, ורצוי עד מאד לשלוח את הביופסיה לרצפטורים ול:HER2 כדי שנוכל להחליט על הטיפול שהכי מתאים לה. בהצלחה! מירב בן דוד

27/08/2007 | 17:32 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום רב.לא כל גידול קולט את החומר ב PET CT. יש גידולים ממאירים אשר לא קולטים ויש לפעמים ממצאים שפירים אשר קולטים .בבדיקה הזאת יש הגבלות ואין אפשרות לעשות אבחנה על סמך PET CT בלבד.יש צורך בביופסיה מהשד ויתכן גם מהממצא בריאה כדי לוודה שמדובר באותה המחלה. לי נראה שמדובר במחלה גרורתית ממכור בשד.זו מחלה שמגיבה טוב לטיפולים בדרך כלל ויש הרבה תרופות טובות ישנות וחדשות מאוד.נגד גרורות בעצמות יש טיפול בהקרנות.עכשיו חשוב להגיע לאבחנה. בהצלחה

26/08/2007 | 11:53 | מאת: גליגם

שלום רב לאימי סרטן שד גרורתי, עם גרורות בעצמות. טופלה טיפול הורמונלי שעזר לשנה ולאחר מכן הפסיק להגיב. (הגידול מגיב לאסטרוגן). לאור זאת הופסק טיפול הורמונלי והחלה לקבל נבלבין. יש לציין כי היא מקבלת גם זומרה. כיום יש שוב עליה בסמנים (במקרה שלה הסמנים מהווים אינדיקציה טובה מאד). נשקלת האפשרות לנסות שוב טיפול הורמונלי בפסלודקס או לשנות לטיפול בקסלודה. יש לציין כי אימי בת 76. אודה על תשובה למספר שאלות: 1. האם תיתכן בכלל תגובה לפסלודקס כאשר לא הגיבה לכל שאר הטיפולים ההורמונלים - טמוקסיפן, פמארה, ארומאזין, ארימידקס? 2. האפשרות השניה היא מעבר לקסלודה. - ונשאלת השאלה האם קסלודה לבד או שעדיף ביחד עם טקסוטר? וכן רציתי לדעת האם תופעות הלואי חמורות יותר כשמוסיפים טקסוטר? 3. עוד רציתי לדעת האם יש סוג אחר של כימותרפיה שעדיף לתת לפני קסלודה במקרה שבו הנבלבין לא משפיע? בתודה מראש

27/08/2007 | 15:00 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלומות, אם אמך לא הגיבה כלל לטיפול הורמונלי עם כל אחת מהתרופות, אני בספק אם כדאי לנסות עוד קו הורמונלי. ומן הצד השני - אין מה להפסיד. זה אינו טיפול קשה, ואם נראה שאין תגובה טובה מספיק, אפשר תמיד לעבור לקסלודה. אגב - אם אמך אינה סובלת מכאבים והיא מרגישה טוב - למה בכלל לטפל? לא כדאי לטפל במרקרים, כדאי לטפל באמא... טקסוטר מוסיף הרבה תופעות לוואי, ולאור גילה של אמא - נראה לי שלא מומלץ. איני יודעת מה עוד אמך קבלה לפני נבלבין, אבל קסלודה היא בהחלט בחירה מצויינת. הטיפול יעיל וקל! בהצלחה, מירב בן-דוד

28/08/2007 | 13:47 | מאת: גליגם

תודה על תשובתך. ראשית לאימי יש כאבים והיא מקבלת זומרה (גרורות בעצמות) ואוקסיקונטין לכאבים. שנית לא הבנתי מה המשמעות של "למה בכלל לטפל?" אם לא נטפל היא תמות לא? נכון שהיא בת 76 אבל היום ניתן גם לחיות עוד 10 שנים ויותר בגילה ואני מניחה שללא הטיפול היא לא תגיע לכך. מה שאני בעצם שואלת זה - האם הטיפול לא מאריך את החיים? האם אשה במצבה שלא תקבל כל טיפול תחיה אותו זמ כמו אשה שתקבל טיפול? לפני נבלבין היא קיבלה רק טיפול הורמונלי, שכאמור הפסיק לעזור.

אני מקבלת דוקסורוביצין ומעט אחרי תחילת הטיפולים הופיעה לי תחושת חום/שריפה עזה בפה, וכאבים בשיניים, ובחניכיים. יתכן ויש גם פצעים בלשון [איני מצליחה לפתוח את הפה כדי לראות]. מצצתי שלגונים וקרח, זה עזר בתחילה אבל הפסיק לעזור. במצב החריף הזה קשה לי להתחיל עם הטיפול במי מלח שהומלץ לי. מישהי יודעת על פתרון אחר? אודה לה.

לטלי שלום, היו לי אותם תופעות לאחר טיפול כימי, מה שעזר לי הוא למרוח דבש חרובים מסביב לחניכיים, ולגרגר בלילה חלב עזים, לא לשתות. זה מרגיע ועובר. שווה לנסות. המון בריאות ! marc

שלום בנות אני בת 38 עם brca1 ומתלבטת לגבי הוצאת שחלות לפני גיל 40 אחותי הוציאה את השחלות בגיל 46 מאותה סיבה ומקללת על כך עד היום שהחיים ממש לא מה שה אותו הדבר והיא מתחרטת שהוציאה. רציתי לשאול בנות שהוציאו את השחלות מסיבה מניעתית בגיל 37-40 על התחושות לאחר ההוצאה ואם החיים באמת לא אותו הדבר ואם מרגישים ממש את תחושות גיל המעבר או שזה לא כזה נורא אשמח לשמוע חוויות דנית

דנית יקרה, עשי שיקול פשוט מאוד - סיכון גבוה לסרטן שחלות, שאין בו גילוי מוקדם והוא סרטן אלים שאחוזי ההחלמה נמוכים מאוד - או תופעות לוואי שלומדים לחיות איתן? אין ברירה לדעתי וכך גם לך. גם אני נשאית שהוצאתי שחלות בסביבות גיל ה-40, וגם אחותי הוציאה. לה היו תופעות לוואי כמה חודשים של חוסר שינה וגלי חום שעברו והיום היא לא סובלת מכלום . היא עברה את ההסרה בגיל 47. אני לעומת זאת סובלת מאוד מגלי חום כבר שנתיים, ממצבי רוח, החמרה במצב השינה, שממילא היתה גרועה עוד קודם, חוסר חשק מיני, יובש בנרתיק, שמעולם לא היה לי . היתרון היחיד - אין מחזור... אם יש לך ילדים אז הבעיה הזאת לא קיימת, מה שלא היה אצלי ואצל אחרות, שנאלצות לעשות זאת כשאין להן ילדים. לא בטוח שאצלך התופעות יהיו כמו אצל אחותך, זה מאוד אינדיבידואלי, ולעומת השקט הנפשי , שאין את מעין פצצה מתקתקת, כי פה אין גילוי מוקדם, החשבון הוא פשוט מאוד לדעתי. ושוב, אני מכירה עוד כמה שעשו זאת, ולחלקן מלבד כמה חודשים יותר קשים, אין להן כל בעיה היום. כיוון שאין כל פתרון היום מלבד הוצאה מניעתית של השחלות והסיכון כבר מתחיל בגיל 40 ועם ההוצאה את גם מפחיתה את הסיכון שלך לחלות בסרטן השד באחוזים לא קטנים, אל תחשבי פעמיים ושאחותך ממש ממש לא תתחרט, סה"כ היא לא עשתה זאת בגיל 35 אלא מאוד קרוב כבר לגיל שמתחיל הכל, סביב ה-50. מה שהיה קורה לה ממילא עוד 5 שנים במינון זה או אחר. יכול להיות שלך לא יהיו תופעות כאלה ותעברי את זה בקלות, עובדה שאנו שתי אחיות שכל אחת עוברת זאת אחרת. בהצלחה ולצערי אין כאן מה להתלבט, מה עדיף?!!! הרבה בריאות. ה

תודה על תשובתך הממצה רציתי לשאול אותך אם את לוקחת הורמונים כלשהן (שמעתי שיש מינון נמוך של הורמונים או משתמשת בתכשירים כלשהם ע"מ למנוע את תהליך ההזדקנות ושוב המון תודה על תשובתך

26/08/2007 | 07:13 | מאת: מחלימה

מאז שחליתי המשכתי לעבוד במשרה מלאה, כי לדעתי זה מה שמחזק אותי , בין היתר, שמירה על השגרה. אבל בכל זאת משהו השתנה - אם פעם רציתי מאוד להתקדם בעבודתי, "לעשות קריירה", לנהל אנשים, לעבוד מה שנקרא במשרה "רצינית"..היום נראה לי הכל "שטויות"..כלומר, כל ה"ישיבות" בשעבודה, דיונים ארוכים (ומשעממים נורא..) , סיכומי דיון, פניות או תקלות שיש לטפל בהן.....פתאום הכל נראה לי תפל, טפשי (היום תפתור תקלה אחת..מחר יהיו עוד 2..מחרתיים יהיו עוד 5.. וכו') .. מבחינה כספית - אין לי טענות למשכורת,אבל מבחינת מוטיבציה - אני בכלל לא מרגישה שזה מעניין אותי..להיפך - הכל נראה לי מגוחך אפילו ,ממבט מהצד. הרדיפה הזו - ישיבות על גבי ישיבות , גיבובי מילים...,פוליטיקות קטנות במקום העבודה שבא לי להקיא..., מנהלים "גדולים" שמתעסקים בזוטות, ואומרים - כן מגיע לך שעה נוספת , לא מגיע לך ... איזה הבלים... ואני רק לחיות, להיות בריאה, לגדל את ילדי...

27/08/2007 | 02:03 | מאת: ז'נט

הי, כשחליתי, זה היה לפני כשמונה חודשים, בינואר, המשכתי כרגיל. משרה בכירה יחסית, כלכלנית, מנהלת 17 כפופים, אשת קריירה. אחרי הכימו הראשון פתאום שאלתי את עצמי - איך זה שאני ממשיכה לעשות את אותם דברים שעשיתי לפני המחלה, כאילו כלום לא קרה? איזה בום אני אמורה לקבל כדי לקלוט שאני צריכה לעצור לרגע ולעשות חשבון נפש מחדש? עצרתי. למזלי מקום העבודה שלי מאפשר לי להיות בחופשת מחלה עם משכורת מלאה וכל התנאים. אמנם לא התנתקתי לגמרה והמשכתי להגיע פעם בשבוע למשרד, אבל לקחתי זמן לעצמי. עשיתי רשימה של כל מה שרציתי לעשות אי פעם ולא היה לי זמן. מצאתי מטפל הוליסטי מדהים כדי לברר את המשמעות של מה שאני עוברת. התחלתי לעשות פילטיס, ללכת לים, להפגש עם חברות באמצע היום, לקרוא ספרים, לעשות קניות. התחלתי להנות מדברים שעד עכשיו היו מובנים מאליהם. אחרי החגים אני מסיימת את ההקרנות וחוזרת לעבודה. חוזרת רגועה, שקטה, עם תובנות וכיוונים חדשים. כחלק משינוי שאני עושה, בספטמבר אני מתחילה ללמוד משהו חדש. החיים שלי השתנו, אני לעולם לא אהיה כפי שהייתי, וזה מה שהכי טוב! וולט דיסני אמר:"אתה אולי לא תבין את זה בזמן שזה קורה לך, אבל בעיטה בתוך הפרצוף יכולה להיות הדבר הטוב ביותר בעולם עבורך". איזה ביטוי מדליק! מאחלת לכולנו הרבה בריאות ואושר

אני חולה בסרטן השד שחזר והתפשט בעצמות. נאמר לי ששילוב של אווסטין עם הטיפולים שאני מקבלת (טקסוטר) מעלה את היעילות. הבנתי שהתרופה אינה בסל הבריאות לחולות סרטן השד מתקדם, אך הייתי מעונינת לדעת את מחירה ואיכן קונים אותה.

מרים שלום, אני מטופלת "טקסוטר" תרופה זו מאוד יקרה ואינה בסל הבריאות, קניתי אותה בבית מרקחת "סאנופי-אוונטיס ישראל בע"מ" בנתניה, עלתה 8.765 ש"ח. טלפון: 8633700 - 09 . בהצלחה והמון בריאות, מ.

25/08/2007 | 21:04 | מאת: רימונה

אני בת 38 יש לי brca1 סבתי חלתה בסרטן השד בגיל 50, 2 אחיותיה חלו ונפתרו בגיל צעיר יותר כנראה מסרטן , אימי חלתה בסרטן שחלות בגיל 70 ואחותי חלתה בסרטן שד בגיל 36. יעצו לי להוציא שחלות לפני גיל 40. 2 שאלות: 1. שמעתי שבכל דור המחלה מופיעה מוקדם יותר- מה זה אומר-יש לי שתי בנות האם זה אומר שאם בדור שלי זה הופיע אצל אחותי בגיל 36 אצל בנותי במידה ויש brca זה עלול להופיע בסביבות 20+, ואצל הדור הבא אולי בגיל 10 ????? 2. האם היית מייעץ לי לבצע גם כריתה מלאה ושחזור של השדיים? ובאיזה גיל כדאי לי להוציא את השחלות בהנחה שאני אוכלת בריא ולוקחת אנטיאוקסידנטים? אודה מקרב לב לתשובתך.

הי ובוקר טוב, נו באמת, לפי התיאור של 10 שנים, בדור השלישי מעכשיו אצלכם יאבחנו את הסרטן שד עוד ברחם אצל העוברים... לא להסחף !!! זה נכון שצריך משנה זהירות, אבל המחלה נדירה מאוד מתחת לגילאי ה-20 גם אצל נשאיות, אז את המעקב צריך לבצע משנות העשרים, כירורג שד, אולי אולטרסאונד בלי ממוגרפיה או עם, תלוי במבנה השדיים, m.r.i שד, שמניחה שאת עושה כל שנה. אין קשה לבריאות ולתזונה שלך, ואם סיימת את תכנון המשפחה עדיף לך להוציא את השחלות והחצוצרות בקרוב, כי גיל 40 הוא המאוחר מבחינת הוצאתן, כי אז לנשאיות כבר מתחיל הסיכון לחלות, ואת כבר קרובה לכך. גם הוצאתן לפני גיל 40, מורידה באופן די משמעותי את הסיכון לחלות גם בסרטן השד. אגב, גם לסרטן השחלות זאת לא הגנה מלאה לחלוטין ועדיין יש 5% סיכון לחלות, אבל זה מוריד באופן מאוד משמעותי את הסיכון וכיוון שאין גילוי מוקדם כלל בסרטן שחלות אין ברירה ועדיף לעשות זאת מהר. לגבי הסרת השדיים, זאת סוגיה אחרת, לאור ההיסטוריה שלך ובגלל שאת לא חלית, זה יגן עלייך כמעט לגמרי בפני המחלה, אצל אחותך זה סיפור אחר, מי שכבר חלתה עדיין נשאר לה סיכון של 10-15% לחלות גם במקום שאין שד. צריך לשקול כאן היטב את הנזק הנפשי , שהרי לא כל הנשאיות מסירות שדיים, ומעקב קפדני של נשאיות הכולל ממוגרפיה, אולטרסאונד וm.r.i שד יכול לגלות מוקדם ממצאים לעומת מעקב שחלות שלא יכול, לכן כל אחת עושה את שיקוליה, יש כאלה שבוחרות כך ויש אחרת. הרבה בריאות והחלטות קלות.

27/08/2007 | 15:05 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלומות, רימונה, בואי קודם כל נדאג לך. בנותייך עוד צעירות (והסיכון שלהן להיות נשאיות הוא רק 50%). הייתי ממליצה על כריתת שחלות בהקדם, אולי במיידי, כדי להוריד את הסיכון לסרטן שחלות בכ- 97%, ולהוריד מאד את הסיכון לסרטן השד. את השדיים לא חייבים להסיר כעת. ניתן לעקוב באמצעות MRI, בדיקה ידנית, או שיטות אחרות. את צריכה להיות בהשגחה ולגשת לבדיקה ידנית כל 6 חדשים אצל כירורג/ית שד או אצל אונקולוג שד. לעומת זאת, אם את חרדה מטבעך, אפשר בהחלט לשקול הסרת שדיים דו-צידית כדי להוריד את הסיכון כמעט ל-0 וכן ניתן לבצע שיחזור מיידי עם תוצאות יפהפיות. בהצלחה, מירב בן-דוד

תודה על התשובה אך אבקש אם אפשר הסבר לגבי המשפט שרופאים אומרים לי שבדור השני המחלה באה מוקדם יותר - מה זה הדור השני? ומה בדור הבא? ומאיזה דור בכלל ה התחיל הגן הזה להופיע?

29/08/2007 | 12:17 | מאת: ד"ר מירב בן-דוד

שלומות, הדור השני זה את ואחותך, והדור הבא- אלה ילדיכם. מדוע המחלה מופיעה מוקדם בדור השני- איננו יודעים. יחתכן ומדובר בהשפעה סביבתית כמו אוכל, ייתכן ומדובר בגיל קבלת הווסת או במספר ילדים. אין לנו תשובה. ההנחה היא שילדייך יגדלו בסביבה שדומה לסביבה בה את גדלת, לא כמו את ואימך - שם שנות דור מהוות שינוי גדול. כך שלא בטוח שהדור השלישי- ילדייך - ילקו במחלה בגיל צעיר יותר - וזכרי - אנו בכלל לא יודעים אם הם נשאים של הגן!! בנוסף - אנו מקווים להיות חכמים יותר בשנים הקרובות, ללמוד יותר על הגן ועל הנשאיות - ונוכל אולי לשנות את המהלך הטבעי של הנשאות וההתבטאות של המחלה. מירב בן-דוד

25/08/2007 | 12:33 | מאת: דניאל

ושוב שבת שלום, בשנה האחרונה אני סובלת מלימפאדמה שפרצה אחרי 14 שנים (טוב, אני לא דוגמה, המחלה חזרה אצלי אחרי 12 שנים). בשבוע שעבר נודע לי כי יש עמותה שנתקראת עמותת הלימפאמה בישראל. הכנס השנתי שלה נערך השנה ב- 6/9/08 וכולל הרצאות, רעיונות וסדנאות חבישה. ניתן לראות באתר שלהם באינטרנט את הלו"ז. אני מקווה שהמידע יעזור למי שזקוקה לו. חבל שלא ידעתי על כך הרבה קודם.... שבת שלום ובריאות טובה

25/08/2007 | 17:49 | מאת: סילביה אביטל

שלום דניאל אני חברת ועד עמותת לימפאדמה ושמחה שהגעת" אלינו.. העמותה הוקמה לפני כשלוש שנים במטרה לסייע ולהפיץ מידע בנושא הלימפאדמה בקרב הסובלים מהבעיה ,צוותים רפואיים , מוסדות בריאותיים, מטפלים וכד. וגם אצלי כמוך הלימפאדמה הופיעה כעבור כ17 שנה מהניתוח. ומאז אני מנסה לטפל בכל כבכל הדרכים. אני מטופלת עי פיזיותרפיסט מוסמך ללימפאדמה, משתתפת בקבוצת הפעלה-התעמלות לגפה עליונה, בעבר עשיתי פעילות במיים בהרדכת דורית תדהר. דוריתפיזיותר פיסטית מוסמכת ללימפאדפיחהמה פיתחה שיטת טיפול/עיסוי במיים.זה נפלא. תוכנית הכנס הקרוב עשירה ומגוונת. כולל פנל בנושא זכויות החולים בלימפאדמה במסגרת שירותי הבריאות כתובת אתר העמותהwww.ial.org.il נשמח להשתתפותך והשתתפות כל בעלי ענין בנושא.

25/08/2007 | 22:44 | מאת: לדניאל ולסילביה

ממש מפחיד לקרוא שאחרי כל כך הרבה שנים פתאום מגיעה הלימפדמה. האם תוכלו להסביר כיצד קרה הדבר? האם זה מחוסר מודעות שלכן לישמור על היד? ממאמץ? מזיהום? וכד' או שאף על פי כן זה הגיע. תודה מלכה

25/08/2007 | 12:30 | מאת: דניאל

שבת שלום, אני מקבלת מזה שלוש שנים זומרה. הבוקר נפל לי כתר מאחד השיניים. ברור שצריך להחזיר את הכתר. מנסיונכן, מה עושים במקרה כזה? אני זמן קצר אחרי הטפול.

25/08/2007 | 16:34 | מאת: לדניאל

הי דניאל הולכים לרופא השיניים וליפני כן מקבלים אישור מאונקולוג\גית יתכן וצריך ליפני הטיפול לקחת אנטיביוטיקה בריאות ושבוע טוב

26/08/2007 | 07:28 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

דניאל שלום איני רואה קשר בין הטיפול בזומרה לנפילת כתר בשיניים. החזרת הכתר אינה כרוכה בטיפול בשן עצמה כך שאיני רואה שום מניעה לטפל בשיניים כפי שצריך. במידה והטיפול בזומרה אין כלל בעיה אך אם קיבלת כימותרפיה כדאי לוודא ספירת דם תקינה לפני פרוצדורות חודרניות בשיניים.

25/08/2007 | 11:19 | מאת: דואגת

מזה מספר ימים יש לי תחושה פנימית של זרם חשמלי קל ובלתי פוסק בשד הימני. יש לכך משמעות כלשהי?

כדאי להבדק אצל כירורג שד כדי להסיר דאגה. הרבה בריאות

25/08/2007 | 19:20 | מאת: שוב אני...

האם זה מרמז על משהו? שתם מתוך עניין

27/08/2007 | 08:52 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך איננני חושב שזה משמעותי . אם התלונה תמשך יש לפנות כמובן לבדיקה של כירורג שד האם את סובלת מבעיה של חוליות בעש צוארי? או בעיה בכתף הימנית? בכל אופן לעקוב אחרי התלונה ולפעול בהתאם לחומרתה בברכה דר זילברמן

25/08/2007 | 11:02 | מאת: לא תיארתי לעצמי

מאוד קשה לי היה לראות איך השיער שלי נשר בתדירות כל כך מהירה, שאפילו לא הספקתי לקלוט מה קורה. אני שבועיים אחרי טיפול כימותרפי ראשון, אתמול נכנסתי למקלחת רציתי לחפוף כרגיל ובמפתיע השיער החל לנשור כמו הזרם של מים וכך הדמעות, לא יכולתי לעצור את המהלך, ואני רואה את עצמי ללא שערה על הראש, הייתי מודעת לנשירה אך לא בתדירות כזאת ? והיה לי שיער מאוד יפה שופע ומלא, כבר איננו !! אני מקווה שלאחר הטיפולים שוב יגדל מי יודע ?? הייתי בסיפור הזה לפני 16 שנים אבל לא הגעתי למצב הזה. מזל שהיתה לי פאה. אני מקווה לעבור את התקופה המחורבנת "סליחה" הזאת. בראיות לכולן.

25/08/2007 | 11:37 | מאת: מיכל

25/08/2007 | 11:50 | מאת: מיכל

לא תארתי לעצמי. שזו תהיה הדאגה האחרונה שלך. נכון שברגע שהשיער מתחיל לנשור,יש תחושה קשה של עלבון ופחד, מאיך שאנחנו הולכים להראות.אבל מתוך נסיוני אני מציעה לך להתמקד אך ורק בטיפול ובהבראה שלך. השיער בסופו של דבר צומח ולא רק שהוא צומח , אלא שהוא נראה הרבה יותר טוב. דבר נוסף שאני יכולה להגיד לך, שברגע שהשיער נושר,זה סימן שהגוף מגיב לטיפול, ואפילו תגלי שהגוש ילך ויקטן ואולי אף יעלם ואולי אפילו יצטרכו לגלות אותו עם מקרוסקופ. לי באופן אישי היתה פאה שעשתה עבודה מצוינת על ראשי החלק.אני באופן אישי רציתי שהפאה תהיה קבועה לראש,ופעם בשבועיים הלכתי לטיפול במספרה.(זה היה מאוד כיף). אני יכולה להמליץ לך ,על החברה האלה שעושים עבודת קודש,איתנו האונקולוגיות, הם נקראים"כל השיער" והם יושבים בבן יהודה בתא'. מכאן אני שולחת איחולי החלמה ,שיעבור מהר ככל האפשר,וחיבוק גדול מאחת שעברה את זה אך זה הרגע. בברכה מיכל

25/08/2007 | 12:26 | מאת: marc

למיכל שלום, את צודקת בדבריך , צריך להתמקד בעיקר והיא המחלה עצמה. המון תודה על על החיזוק שלך, ומאחלת לך המשך בריאות טובה אמן! בברכה, marc .

25/08/2007 | 18:22 | מאת: ג.

למיכל שלום, גם אני הייתי עם פיאה מאוד יפה מ"כל לשיער" תחילה, נסעתי כל שבועיים להדבקה, לאחר חודשיים התחיל להיות מאוד חם. קיבלתי מדבקות לפיאה. כרגע, אני בלי הפיאה, אפילו שהשיער עדיין לא ארך, הולכת עם בנדנות מאוד יפות וצבעוניות. לא יודעת , אך קיבלתי אומץ.. ואם בא לי - אני יכולה גם לשים את הפיאה. כבר שלושה שבועות שהיא מונחת במתקן. ולא שמתי אותה. סיימת את הכימותרפיה??? אני סיימתי עם הטקסול לפני חודש. ומחכה כבר שהשיער סוף סוף יצמח. היו לי תלתלים ארוכים ויפים. אנשים לא מזהים אותי. שתהיה לך שבת נפלאה. והמון בריאות..... ג.

25/08/2007 | 17:46 | מאת: ש

מאוד מבינה לליבך. הקטע הקשה ביותר הזכור לי מהטיפולים הוא נשירת השיער... מבחינתי לא היה קשה ממנו. עם זאת, אל תשכחי שזו תקופה זמנית והשיער ישוב ויצמח !

25/08/2007 | 20:15 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אני משוכנעת שנשים רבות בפורום זה מבינות היטב את התחושות הקשות אותן את מתארת. שיער עבור רובינו מסמל הכוח, עוצמה ואין ספק כי הוא גם סמל למיניות שלנו. לכן טבעי שתחושות קשות יתעוררו בך נוכח נשירתו. מכיוון שהתמודדות עם תהליך הנשירה הינו כה קשה, נשים רבות בוחרות לקצץ את השיער לפני או ברגע בו מתחילה הנשירה המאסיבית. בפורום זה כתבו נשים רבות על הדרך בה בחרו להתמודד עם נשירה הן בפן המעשי והן בפן הרגשי. לרוב השלב הראשון, בו נושר השיער הוא השלב הקשה ביותר. עם הזמן, נשים לומדות להתסגל וישנן נשים שאפילו מרגישות כה נוח עד כי הן בוחרות לא לחבוש בפאה. בנוסף, ישנן עצות מעשיות רבות המופיעות בפרק המוקדש לנושא באתר של עמותת "אחת מתשע": להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hair_loss.doc אני מקווה שמידע זה יעזור, כולנו כאן איתך, בברכה, אנה

24/08/2007 | 23:41 | מאת: יסמין

שלום היכן ניתן למצוא מחקרים על גלולות למניעת הריון וסרטן השד? האם זה נכון שמחקרים מצאו שנשים אשר נטלו גלולות יותר מ4 שנים אז הסיכוי לסרטן השד עלה מאד???

26/08/2007 | 19:53 | מאת: פרופ' אילן כהן

יש הרבה מחקרים בספרות המקצועית. רובם מראים שאין קשר בין סרטן שד וגלולות אלא באם יש מבנה שד בעייתי. הפיסקה השנייה בשאלה היא שטויות. אין כל קשר בין לקיחת גלולות למשך 4 שנים ועלייה בסיכון לסרטן השד.

24/08/2007 | 17:16 | מאת: אורכידיס

אני בת 47. שנה אחרי טיפולים כימוטראפיים והקרנות, ושנה מטופלת בטמוקסיפן. מאז שהתחלתי את הטיפול ההורמונלי יש לי נשירת שיער רצינית. ממש מתחילה לי התקרחות גברית בפדחת. אני מסופרת קצוץ ומאחור נראה כאילו ואני גבר. אני יודעת שזה בגלל הטמוקסיפן .אין תרופה אחרת שאני יכולה לקבל ושלא תגרום לי לנשירה כזאת? עלי לקחת את התרופה עוד ארבע שנים נראה לי שעד סוף השנה הנוכחית כבר לא ישאר לי שיער על הראש וממש לא מתחשק לי להסתובב עם פיאה הספיק לי בתקופת הטיפולים הכימוטראפיים מודה על התשובה.

26/08/2007 | 07:35 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לכותבת שלום טמוקסיפן יכול לגרום לנשירת שיער, יחסית בצורה נדירה אך כל השפעה הורמונית בגוף יכולה לגרום לכך. מומלץ לבצע בדיקת דם לפרופיל הורמוני, כמו כן במידה וקיים מחזור חודשי ניתן להפסיקו על ידי זיקות ולקחת תרופה ממשפחת מדכאי ארומטז. אם לא קיים מחזור בוודאי שניתן להחליף לתרופות ממשפחה זו למרות שאינן בסל הבריאות.

26/08/2007 | 18:39 | מאת: לאורכידיס

ברצוני להסב את תשומת לבך לכך שלכל תרופה יש תופעות לוואי אבל כל אחת מגיבה בצורה אחרת. יש כאלו שלא סובלות כלל מהטמוקסיפן. עליך להיות מאד זהירה אני סבלתי מהרבה תופעות לוואי של הטמוקסיפן חלקן נדירות אבל קיימות ולא תמיד הרופאים מודעים לכך. לאחר שנתיים וחצי החליפו לי לארימדקס ואני מרגישה איתו מצויין חוץ מתופעת לוואי אחת איומה - השיער נושר לי בצורה נוראית ואני עומדת עוד מעט כמוך לאבד את הכל. אל תרוצי להחליף את התרופה. היכנסי לאינטרנט הוציאי דף לצרכן של כל אחת משלושת התרופות המחליפות את הטמוקסיפן ותראי שאצל כולן רשום שאחת מתופעות הלוואי היא נשירת שיער ודילול השיער. התייעצי עם מומחה שמבין לפני שאת מחליפה תרופה מה עוד שלגביך היא לא בסל.

24/08/2007 | 14:39 | מאת: מתן

מה יכולות להיות השפעות של מחלת צהבת אצל חולה בסרטן השד?

25/08/2007 | 20:24 | מאת: אנה גולדברט

מתן שלום, אשמח להפנות את השאלה לאחד היועצים ולכן אודה לך אם תפרט מידע רפואי. איזה סוג צהבת?, בת כמה האישה? מהו סוג הגידול? איזה טיפולים היא מקבלת? בברכה, אנה

25/08/2007 | 22:46 | מאת: מתן

שלום אנה, מדובר באשה בת 81 עם סרטן שד גרורתי,על פי ממצאים אחרונים ככל הנראה התפשט לאזור הכליות.טופלה עד לפני 3 חודשים בטיפול כימי של דוקסיל.בשל החמרה במצב הבריאותי והחלשה ניכרת של הגוף הופסק טיפול כימותרפי.בחודשיים האחרונים,בעיות קשות ביותר בבליעה,קשיים באכילה אפילו של מזון דייסתי ושתייה.ירידה דרסטית במשקל של למעלה מ-10 ק"ג.אושפזה מספר פעמים ובוצעה גסטרוסקופיה בה לא נמצא דבר חריג.כעת,מאושפזת בשל החמרה בחולשה,מקבלת עירוי והתגלתה צהבת בבדיקת דם וכן באולטרסאונד שנעשה.סובלת כעת מכאבים וכן מקשיי נשימה מידי פעם,חוברה לחמצן באמצעות צינורית שקופה באף וכן אינהלצייה.

26/08/2007 | 13:03 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום לך,מתן. כמובן שלא מספיק אינפורמציה כדי להשיב. למחלה זיהומית של הכבד יש חשיבות כאשר מדובר בכמוטרפיה. צריך לפנות לרופא האונקולוג המטפל עם כל האינפורמציה שיש לכם. בברכה

24/08/2007 | 11:57 | מאת: דפנה

שלום, בת 30, אחרי סרטן שד (התגלה בסוף שנת 2003, עם BRCA תורשתי). עברתי טיפולי כימותרפיה, הקרנות ושנה של הרצפטין. לאחר תקופה ארוכה של טיפול בזולדקס וטמוקסיפן "קיבלתי אישור" מהאנוקולוגית שלי להיכנס להריון. לאחר 5 מחזורים לא סדירים בצעתי בדיקת פרופיל הורמונאלי ביום השלישי של המחזור בה נמצאו ערכי FSH=2.2 ו- LH=1.7. רופא הנשים המליץ על התחלת הזרקת מנוגון MENOGN לעידוד בלוטת יותרת המח. שאלתי - האם קיים עבורי סיכון בלקיחת מנוגון? כלומר, האם ישנו סיכון מוגבר עבורי לחלות בסרטן שד ו/או שחלה? תודה על העזרה והמשך יום טוב, דפנה

24/08/2007 | 16:47 | מאת: פרופ' אילן כהן

אני ממליץ לפנות לרופא ממוחה פיריון. הפרופיל ההורמונלי שלך תקין. לא ברור לי מדוע את צריכה בכלל טיפול עם זריקות שיעלו מאוד את רמת הורמון האסטרוגן שעלול לסכן את סרטן השד. כמו כן בעעית פירון יש לברר כולל צלום רחם ןבדיקת זרע לפני שמתחילים לטפל עם זריקות.

24/08/2007 | 00:41 | מאת: ג.

שלום לכם, אני אם חד הורית, הגשתי תביעה לביטוח לאומי לפני שלושה חודשים, עד היום לא קראו לי לועדה... מצבי הכלכלי קשה. משכורתי נמוכה מאוד.עקב טיפולי הכימותרפיה הקשים והמתישים אני נעדרת המון מהעבודה, ועליי להתחיל הקרנות בחודש הקרוב. אין לי מושג מדוע מעכבים לי את התביעה. פניתי לעובדת הסוציאלית שלי בבית החולים. אך לצערי היא לא מזרזת את הענינים. מה עושים? האם עליי לגשת אליהם? או לחכות עוד בסבלנות. מאוד קשה לי. אודה על תשובתכן..... מאחלת החלמה מהירה לכל אחת .... אשמח אם תייעצו לי מה לעשות. ג.

24/08/2007 | 10:13 | מאת: ל-ג.

פשוט תתקשרי לביטוח לאומי ליבדוק מה קורה. בכל מקרה זה לוקח להם הרבה זמן -חודש חודש וחצי לפחות למה לא לתת לאנשים ליסבול אם אפשר??

25/08/2007 | 11:55 | מאת: מגי

לפי הנסיון שלי אם לא מציקים שוב ושוב לביטוח לאומי לא מקבלים תשובות והתיק לא בטיפול אין סחבת חותר גדולה מביטוח לאומי מבטחים ונס הכנסה .

23/08/2007 | 20:37 | מאת: ענת ט.

אני אמורה לעבור סידרת טיפולים כימוטרפים והקרנות. אודה לכן אם תמליצו לי על אחד מבתי החולים בהם עברתן טיפולים? תודה מראש

23/08/2007 | 20:35 | מאת: אני

ראשית איחולי החלמה מהירים. עלייך להצמד לאונקולוג בבי"ח , ולבצע הטיפולים בהתאם . לדעתי כדאי להיות מטופל בבתי החולים המרכזיים . בילינסון/תה"ש וכו'. בהצלחה.

23/08/2007 | 21:30 | מאת: ז'נט

הי, אני עשיתי את כל הטיפולים (כולל הניתוח וההקרנות) בתה"ש ומאוד מרוצה. החלמה מהירה