פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

28/06/2007 | 21:33 | מאת: marc

שלום לך, אני גם חולה בסרטן שד (בפעם השנייה לפני כחודש) וגם הפורם הזה חדש לי , איני יודעת מי את ? אבל אני רוצה לומר לך שאת אישה ניפלאה! עונה לעיניין כמעט לכל שאלה שנשאלת בפורם ובכך עוזרת לאותם אנשים הזקוקים לתשובות. יישר כוח !

28/06/2007 | 23:47 | מאת: אנה גולדברט

Marc היקרה שלום, תודה מקרב לב על דברייך מחממי הלב. אשמח לספר לך עצמי ולענות על כל שאלה עליה יש לי כלים להשיב. במקצועי אני פסיכולוגית רפואית ואת ההכשרה הטיפולית רכשתי בין היתר בבית חולים בלינסון. טיפלתי בנשים המתמודדות עם סרטן השד ונחשפתי לקשיים הנפשיים המלווים את ההתמודדות עם המחלה. הסיבה שבחרתי ללמוד דווקא פסיכולוגיה הנוגעת בנפש של אותם האנשים המתמודדים עם מחלה גופנית נובעת מאמונתי שאנשים אלו זקוקים לסיוע והתייחסות שונה ומיוחדת. את הפורום התחלתי לנהל לפני שנתיים וההתחלה כמו כל ההתחלות לא הייתה קלה. להתרגל למדיה אלקטרונית אותה תפסתי קודם כמוגבלת ביחס לקשר שיכול להתפתח באינטראקציה פנים מול פנים היה תהליך מורכב עבורי. עם זאת, במהרה גיליתי את הכוח והעוצמה של הפורום הטמון ברובו בכוח שלכן- הנשים. נחשפתי לנשים מדהימות וראיתי קשרים חזקים ואמיצים נרקמים בפורום החוצים את גבולות המדיה האלקטרונית. היום אני רואה את הפורום כבית עבור נשים רבות הפונות אליו ומבקרות בו מדי יום. לבית זה קירות איתנים המאפשרים לנשים להיחשף, לבטא את פחדיהן ואת קשייהן במישורים השונים. כל שאלה או ביטוי עצמי, זוכה מיד לתגובות אמפתיות וחמות של נשים רבות ההולכות בדרך דומה ומתמודדות עם קשיים דומים. ולכן, נשים רבות מרגישות מוכלות ומוחזקות בין קירות אלו. בכל יום אני לומדת המון מכל אחת מכן ואני מרגישה שניתנה לי זכות גדולה להיות חלק מהבית שלנו. כיום אני עובדת בין היתר עם ילדים ומתפתחת גם בכיוון זה, אולם לפורום זה שמור מקום ענק ומיוחד בליבי. אשמח להיות כאן בשבילך, אנה.

28/06/2007 | 20:40 | מאת: גלית

מאז הבשורה שקיבלנו על סרטן השד שהתגלה אצל אימי אתמול, והיה כבר חשש לפני שבועיים אנחנו מבולבלים , לא כל כך יודעים מה לעשות ונותרנו עם המון שאלות, בלי מצב רוח וכאילו התמוטט עולמנו , הדאגה לשלומה ומצבנו הפך בלתי נסבל, שאלתי העיקרית היא האם לאחר ממצא של גידול של 2.5 ס"מ ולאחר כריתה מלאה של השד יש מצב של החלמה מלאה , (יש לציין כי אינה רוצה טיפולים כימותרפיים ) כאשר אנו יודעים שטיפולים אלו מקטינים את הגידול בצורה משמעותית , תענו לי בבקשה.

28/06/2007 | 21:11 | מאת: נורית

אם אין גרורות מרוחקות בגוף אפשר להשיג החלמה מלאה (למרות שזו לא מובטחת כמובן). למה היא לא רוצה טיפולים כימותרפיים? גידול של 2.5 ס"מ הוא לא גידול כל כך קטן ויש סיכוי גדול שכימותרפיה תציל את חייה במצב כזה. על כימותרפיה ממליצים לוותר רק אם הגידול ממש קטן וכל בלוטות הלימפה נקיות. היא יכולה לעבור את הכימו לפני הניתוח כדי להקטין את הגידול (ואז אולי לא יהיה צורך בכריתה מלאה) או לעבור כריתה ואז כימו. אבל בכל מקרה אני לא ממליצה לוותר על כימו אם הרופאים ממליצים על זה. זו תקופה מחורבנת אבל היא נמשכת רק כמה חודשים ואז עוברת ואפשר לחזור לחיים. אני מבינה שהעולם התמוטט לכם וההרגשה נוראית, אבל אפשר לצאת מזה. קחי את עצמך ואת אמא שלך בידיים, הכיני רשימה של *כל* השאלות שיש לך וזכרי: אין שאלות טפשיות, יש רק אנשים שמתים מגאווה, לכי עם אמא לרופא (עדיף שלא תלך לבד עם כל הבלבול שלה) ושאלי אותו הכל. אם הוא מנפנף ומתנשא, אולי יש מצב להחליף רופא. אבל כדאי מאוד שכל החלטה שתקבלו תהיה מושכלת. קחי חיבוק ואיחולי החלמה מלאה לאימך.

29/06/2007 | 00:08 | מאת: אנה גולדברט

גלית היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובתו המהירה. תחושת הבלבול והפחד אותה את מתארת הינה טבעית ואופיינית מאוד לבני משפחה רבים המתמודדים עם אבחון המחלה של אדם יקר. בהתחלה הכול נראה זר ומפחיד מאוד, אולם, ככול שאוספים יותר אינפורמציה תחושת השליטה עולה והחרדה קצת יורדת. לכן המלצתי בשלב הראשון לקרוא מידע רב ככול הניתן בנושא. אני מצרפת לך קישור לאתר של עמותת "אחת מתשע" בו פרקים רבים בנושא: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp אני מקווה שמידע זה יעזור, בברכה, אנה

30/06/2007 | 10:18 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום לך, גלית. בימינו רוב החולות עם סרטן דש ללא גרורות- מחלימות. מוקדם לדבר על אפשרויות טיפוליות לפני שהתקבלו תשובת על הפרים של הגידול .אני גם לא יודעת מה מצבה של אימך, האם יש חשד לבלוטות לימפה מוגדלות ופרטים אחרים. רופאה שלכם תסביר לכם כל האפשרויות של הטיפול .לעיתים קרובות אצל נשים מבוגרות גידו מגיב לטיפול ההורמונלי, אז אין צורך לכמוטרפיה.במידה ואמך מעדיפה כריתה מלאה של השד,אין צורך להקטנת הגידול, מדובר על טיפול טרום ניתוחי במקרים של גידול גדול יחסית לגודל של השד כאשר מדובר בניתוח משמר שד. בכל מקרה יש לאימך אפשרות להחלים. בברכה

28/06/2007 | 19:41 | מאת: מיכל

שלום, האם בקבלת דמי אובדן כושר עבודה צריך להפריש לביטוח לאומי? ביטוח לאומי אישר לי נכות במסגרת המחלה ולפי מה שהבנתי הם משלמים לי קיצבה. אשמח לשמוע מנסיון של מי שעבר תהליך דומה. בתודה, מיכל

ככל הזכור לי, כן. אם את עצמאית, תבררי בגביה כמה צריך לשלם.

28/06/2007 | 14:13 | מאת: אישה במצוקה רגשית

לרופא שלום, חברתי הטובה בת ה40- חלתה בסרטן השד ועוברת טיפולים כמוטרפיים לאחר ניתוח הסרת הגידול. במשך שנים גידלה שני חתולים ששימשו לה משענת רגשית. כעט נאמר לה שאליה למסור את החתולים מאחר והם גורם מזהם שיפגע בא וביעילות הטיפול. האם נכון הדבר? האין דרך להתגבר על מעשה זה ע"י פעולה כזו או אחרת? דעתך, המהירה, לחולה עצב רב......הנילווה למצוקת המחלה......

אני לא רופאה, אבל לדעתי (ומנסיון של אנשים קרובים אליי) - שלא תעשה את זה. חתולים יכולים להוסיף המון כוחות ושלוות נפש לתקופה הקשה שהיא עוברת. מה שכן - שאת "כדורי השוקולד" שלהם ינקה מישהו אחר.

28/06/2007 | 16:04 | מאת: חס וחלילה

אם החתולים בריאים ונקיים, למה להיפרד מהם? שתשאל רופאים. לי יש כלב ושתי חתולות ויחד עברנו את הטיפולים שלי.

28/06/2007 | 14:13 | מאת: אישה במצוקה רגשית

לרופא שלום, חברתי הטובה בת ה40- חלתה בסרטן השד ועוברת טיפולים כמוטרפיים לאחר ניתוח הסרת הגידול. במשך שנים גידלה שני חתולים ששימשו לה משענת רגשית. כעט נאמר לה שאליה למסור את החתולים מאחר והם גורם מזהם שיפגע בא וביעילות הטיפול. האם נכון הדבר? האין דרך להתגבר על מעשה זה ע"י פעולה כזו או אחרת? דעתך, המהירה, לחולה עצב רב......הנילווה למצוקת המחלה......

28/06/2007 | 19:43 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, ראיתי את שאלתך ושלחתי אותה לאחד היועצים. בברכה, אנה

גם לי יש חתולה ולא חשבתי למסור אותה. יתרן ויש חשש של שריטות מהחתולים שזה באמת מסוכן ובפרט ביד המנותחת. אבל לא עד כדי להפרד מעל-חיים. מי אמר לחברתך למסור את החתולים??

אביבה תודה.......צדקת בכל מילה אחרי שאת ובנות הפורום כתבתם.התייעצנו עם רופא חובב בעלי חיים והוא הנחה אותה להשמר ולשמור....אז תודה שוב

27/06/2007 | 22:29 | מאת: דליה

אני נוטלת טמוקסי 20 כ-3 שנים. עכשיו הרופא אמר כי עלי לעבור לפמרה. בעיון מחדש במסמכים שלי, ראו כי אני בעלת: אסטרוגן: - 0.4 - negative ופרוגסטרון: - 0.8 - weak positivity ואז התעוררה השאלה אם אני בכלל צריכה טיפול הורמונלי , ואם אני צריכה לעבור לפמרה אחרי כ-3 שנים בטמוקסי 20. אודה מאוד לתשובה בהקדם.

30/06/2007 | 20:56 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

דליה יקרה, בהעדר פרטים מדויקים הייעוץ אינו יעיל. אני ממליצה לשוחח עם הרופא שלך. אני יכולה רק להגיד שהטיפול ההורמונלי לא יעיל בד"כ בגידולים עם אסטרוגן רצפטור שלילי. פרוגסטרון חשוב פחות. בברכה

27/06/2007 | 21:58 | מאת: ששש

אנו מסיימים טיפול ב- ac. צפויים המשך טיפול בטקסול. אודה לקבל מידע- האם תופעות הלוואי של הטקסול דומות לתופעות של ה- ac? אילו תופעות לוואי יש לטקסול? יש הקאות??האם אימנד מתאים גם לטקסול?

27/06/2007 | 22:02 | מאת: שואלת

הי, רציתי לדעת- אם תוכלי להשיב לי מניסיונך, איזה תופעות לוואי יש לAC? אם הטיפול המיועד הוא 4 AC? עד כמה זה קשה? תודה

27/06/2007 | 22:26 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אני מצרפת לך את הפרק מהאתר של עמותת "אחת מתשע" המוקדש לטקסול. בפרק זה מידע אודות הטיפול, תופעות לוואי אפשריות וקישור לפרק נוסף בו עצות שמטרתן לסייע בהתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=taxol_abraxane.doc בברכה, אנה

27/06/2007 | 17:11 | מאת: גלית

היום נתגלה אצל אימי סרטן השד לאחר ביופסיה - גודל הגוש הוא 2.5 ס"מ ורציתי לדעת באם מצב זה ניתן לריפוי . אם כן באיזו שיטה עדיף לבחור - בכריתת השד (היא מוכנה נפשית) או טיפולים כימותרפים ולאחר מכן ניתוח. השאלה אם כריתה היא פתרון לכך שהגידול ייעלם באופן מוחלט

27/06/2007 | 19:14 | מאת: אנה גולדברט

גלית היקרה שלום, אשמח להפנות את שאלתך לאחד היועצים לכן אודה לך אם תוכלי לפרט ולהוסיף מידע נוסף אודות גילה של אימך, היסטוריה משפחתית וממצאים נוספים שך הבדיקות כגון האם הגידול רגיש להורמונים, her 2, מס' בלוטות מעורבות וכ"ו. בברכה, אנה

27/06/2007 | 20:43 | מאת: נורית

בכריתה בד"כ מורידים את כל הגידול בשד, אבל כריתה לא בהכרח באה על חשבון כימותרפיה, שבאה למנוע במידת האפשר התפשטות גרורות בשאר הגוף. ייתכן שהיא תצטרך לעבור כריתה ואז כימותרפיה. מה שכן - זה עשוי לחסוך לה את ההקרנות. עושים כימותרפיה לפני ניתוח בד"כ אם הגידול יחסית גדול ורוצים לצמצם אותו לפני שמוציאים.

27/06/2007 | 15:42 | מאת: דנה

בתוצאת ממוגרפיה - חשד לאתי - האם ידוע למה הכוונה?

27/06/2007 | 16:00 | מאת: ט

אני חוששת שלא קראת נכון.

27/06/2007 | 23:24 | מאת: נורית

האם זה "חשד לשאת" או "חשד שאתי"?

27/06/2007 | 12:38 | מאת: שורדת

למי שמחפשת פיאה, אנא אל תלכו לטובה ברחוב בנימין ברחובות! היא גנבה ממני כסף! הזמנתי אצלה פיאה ואז התחרטתי. בינתיים היא גבתה ממני 4,000 ש"ח. בסופו של דבר היא לקחה גם את הפיאה בחזרה ולא החזירה לי את הכסף!

27/06/2007 | 14:02 | מאת: מלי

גם אני נפגעתי ממנה קניתי פאה ולא נהנתי ממנה בכלל בסופו של דבר השאלתי ללא כל התחיבות בתל השומר פאה מדהימה

27/06/2007 | 20:44 | מאת: נורית

אני חושבת שבמקרה כזה זו עבירה על החוק ואת יכולה לפנות לרשות להגנת הצרכן ואפילו לשקול תביעה. אסור לתת לדברים כאלה לעבור בשקט!!

27/06/2007 | 12:06 | מאת: שואלת

שלום בבדיקת דם שעשיתי רשום : monocytes % 9.6 . ( הערך הגבוה הנורמלי הוא 9% . ) יש מקום לדאגה?? אני עם גרורה בעמוד שדרה. ומטופלת בארדיה. תודה.

27/06/2007 | 13:45 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לשואלת מונוציטים הם סוג של אחד מתאי מערכת החיסון. התאים נספרים כאחוזים מכלל הספירה של תאי הדם הלבנים. אין שום משמעות קלינית לחריגה מהנורמה של אחוז התאים. זהו נתון מעבדתי בלבד.

27/06/2007 | 07:49 | מאת: אורית

בקר טוב, אני אחרי למפקטומי, כימוטרפיה ועכשיו באמצע טיפולי ההקרנות. זה כמה ימים שבבקר יש לי נפיחות קלה באצבעות ובכף היד המנותחת. לאחר כמה תנועות ופעילות רגילה עם היד, המצב חוזר לנורמלי. שאלתי היא, האם זו התחלה של לימפאדמה? ומה עלי לעשות כדי שהמצב לא יחמיר.

29/06/2007 | 23:32 | מאת: איריס גביש

זו עלולה להיות התחלה של לימפאדמה למרות שנפיחות שמופיעה רק בבוקר אינה הביטוי האופיני. נצלי את העובדה שפעילות ועבודת שרירים עוזרת ובצעי תנועות של פתיחת וסגירת אגרוף כשהיד מורמת חמש שש פעמים ע"פ הצורך. ההקרנות ידועות כגורם סיכון ללימפדמה ואנני מכירה טיפול שידוע כמניעתי. בכל שלב ע"פ חומרת המצב מותאם טיפול . בינתיים נשמע שהבעיה מאוד קלה ולכן הייתי בשלב ההקרנות מסתפקת בתנועות ומעקב. לשרותך איריס

27/06/2007 | 06:52 | מאת: מגי

חדוה אני רך בתחילת הדרך מחר הטיפול השני שלי אני רוצה לחזק את הגוף עם ידוע לך על עוד משהו מחזק תכתבי לי יש לי סרטן השד ואני עוברת טיפול כימי שהורס לי את על המערכות יש לקנות את עשב החיטה בחנות אורגני . מגי

29/06/2007 | 08:19 | מאת: חדווה

גם אני עברתי את הטיפולים הללו. נכון, הם הורסים אך גם מנקים את הגוף מסרטן. לכן, קבלי את הטיפולים בשמחה ותחשבי איזה מזל יש שהם קיימים ובזכותם נניצל ונחיה בע"ה כולנו. אני ממליצה לכך, לשתות מיץ שעשוי מכמה גזרים, סלק מקולף (חי לא מבושל), תפוח וראש סלרי. אינך חייבת את כל אלו ואפשר בלי התפוח. גם אם לא תשתי כל יום רצוי לעיתים קרובות. אני ממוצא אשכנזי ונהנגתי ללכת למסעדות מזרחיות שם מגישים סלט טבולה. הוא מצויין כיוון שהוא מכיל המון ירק. הירק לדעתי, חשוב כמו עשב חיטה בגלל כמות הכלורופיל שבו. כמו כן יש בו המון מיץ לימון וזה חשוב. כשאני חליתי זה היה חורף ומה ששתיתי בבוקר היה מיץ סחוט בבית משני תופזים + לימון אחד. זה מצוין וחשוב. כמו כן הרימון ידוע בהשפעתו המעולה על סרטן. חכי בעוד חודשיים יהיו לקראת ראש השנה רימונים. קני לך מסחטה עם זרוע ברזלחזקה וסחטי לך. ידוע שלרימון יש תכונות מצוינות נגד סרטן. אכלי פטריות שמפניון (לא לבשל). הוסיפי אותן לסלט ירקות אחרי שתשטפי כמה ותפרסי אותן דק. גם בישולברוקולי הוא נהדר. אני ממליצה לך לקחת ברוקולי (את התפרחות וכמה שיותר ירוקות) , לשטוף קל, ולשים בקערת פיירקס עם מעט מאוד מים +אבקת מרק עוף או עמט מלח) לבשל במיקרו 10 דקות , לערבב ולאכול. אני אישית לא נגעתי בעשב חיטה, לא יכולתי לסבול את הטעם אך את נסי אם את יכולה. אפשר לקנות את זה בחנויות טבע בת"א, "ניצת הדובדבן" באבן גבירול או תשאלי אצל המגדל במושב בצת בצפון. חפשי באינטרנט פרטים עליו. ועוד דבר חשוב שכחתי אכלי בצל ירוק בסלט, שוב בגלל הצבע הירוק של הגבעולים. שימי מוזיקה שאת אוהבת ודמייני לעצמך איך את אחרי הטיפולים בריאה ומודה על השינוי החיובי שיקרה אחרי הכל. זכרי הסרטן הוא לא רק מכה קשה אחריו מתחילים גם חיים אחרים ולרוב טובים יותר. בהצלחהץ

26/06/2007 | 23:13 | מאת: חן

אני חיילת בת 20..לפני חמישה ימים הרגשתי גוש בפיטמה הימנית עם אדמומיות שהלכה וירדה במשך הזמן אך הכאבים נשארו..הייתי אצל כירורג שד שהפנה אתי לעשות אולטרא סאונד...היום (יום שלישי) נגשתי לעשות את האולטרא סאונד ואלו הממצאים בשד ימין- מאחורי הפיטמה יש תהליך ציסטי בגודל 1.5 ס"מ.אין גוש שולט מה שכן...הוא אמר לי שבצד שמאל יש לי גם גוש...שלא הרגשתי אותו ולא ידעתי על קיומו שד שמאל- גוש סולידי היפואקואי מוגדר היטב בתוכו הסתידויות גסות,גודל הממצא 1.7 ס"מ.אין גוש נוסף. רציתי לדעת מה זה אומר... למידע כללי- אין לנו היסטריה שלסרטן השד במשפחה.. והמחזור שלי לא סדיר בדרך כלל ואף פעם לא נטלתי גלולות בתודה מראש

27/06/2007 | 13:06 | מאת: לחן

אין לך מה לשגאו מדובר בציסטות

26/06/2007 | 21:18 | מאת: אביטל

התשובה למגי וכמובן לכל המתעניינות בתמיכה בריפוי טבעי . אני שותה מיץ עשב חיטה בכל בוקר , כחלק מתוכנית שלמה שבניתי לעצמי משיטות טבעיות שונות . הסרטן שבתוכי מאוד גדול, ו"רב זרועי" עם גרורות במספר חוליות בעמוד שידרה . מטופלת בכדורים הורמונליים{קודם טמוקסיפן , ומזה כ - 4 חודשים בפמרה} , בתוכנית הקונבנציונאלית אני מועמדת לכריתה של השד , כימו' והקרנות .בביה"ח האונקולוג נידהם לגלות שבחלק מהחוליות החל תהליך בניית עצם - אני מאוד מאמינה בדרך בה בחרתי , אסור להרים ידים, יש מה לעשות!!! עד היום ריפרפתי על הפורום , לא יכולתי להתחבר אל האוירה המיאשת מממרא הסיפורים האישיים הכל כך עצובים , שלמעשה הפורום הוקם כדי לשמש מקום פורקן ותמיכה לכל מי שחווה את המחלה , והיום למקרא השאלה על עשב החיטה , שמחתי שיש מי שמחפש אלטרנטיבה אחרת . אשמח לחלוק את כל שלמדתי ולומדת על בשרי עם שמתעניין ולהפיח הרבה רוח של תקווה בפורום , כולנו זקוקים לכך באור התקווה אביטל

26/06/2007 | 22:16 | מאת: חדווה

התוכלי לשתף אותנו בתוכנית שלך? איך משיגים את עשב החיטה? איך את מתגברת על הטעם הנורא שלו?! מה עוד את לוקחת? בבקשה, ספרי גם לנו ותודה מראש.

27/06/2007 | 23:56 | מאת: אביטל

ערב טוב לך חדווה ולכולם, אל הדרך שבניתי לעצמי הגעתי לאחר שרופא המשפחה שלי , החליט שה"ג'ולה" שאני מרגישה על הגוש שנמצא שפיר בשנה הקודמת זו דלקת ונתן לי אנטיביטיקה חזקה במיוחד{צפורל} שגרמה לי להרעלה שהתבטאה בהקאות ושילולים נוראיים , במקביל מיד עשיתי ממוגרפיה שוב וביופסיה ואז נודע רשמית שזה בעצם סרטן , כמובן . נקלעתי , כמו רבות , להשתלשלות חלמאית כשמצבי הלך והתדרדר עקב הקאות בלתי פוסקות , איבדתי יכולת בליעה לחלוטין של כל מזון, כולל טחון ., לא אלאה עם כל מה שארע, אבל אף רופא לא ידע לומר לי מה לעשות וכיצד ומה עלי לעשות כדי לשקם את הטרסריון שנפגע ואת יכולת האכילה . אני לא יודעת {הייתי מאודלא בפוקוס ובעננים} איך הגעתי להבנה שמיצי ירקות - זה מה שיציל אותי , ורשמתי לבין זוגי רשית "קוקטלים של 7 מיצים לפי שעות ולאורך כל היום , כעבור שבועיים הייתי על הרגליים , ואז התחלתי לחקור בספריה, באינטרנט, בסטימצקי , על כל מה שידוע בנוגע למיצי ירקות וכך הגעתי גם לעשב החיטה . בן זוגי החל להנביט לפי מידע שמצאתי , רכשנו מכונה ומאזכל בוקר אני שותה , בנוגע לטעם - באמת שאין לי בעיה , זה גם תלוי בגרעינים , לפעמים זה אפילו מעט מתקתק .. אחרי שהתאוששתי יותר המשכתי לחפש חומר על ריפוי טבעי , והחלטתי שאקח מכל השיטות רק את מה שאני מרגישה שמתחבר אלי , אני לא מאמינה בהליכה עיוורת אחר שום דרך , כל אדם הוא dnaשונה , ולכן הוא צריך למצוא את מה שמתאים לו . אז משיטת "בדוויג" אני עושה שייק מקוטג' עיזים דל שומן עם שמן פשתן , מאן ויגמור - עשב החיטה . אני עובדת במרפאה סינית{בערד} ונעזרת בצמחים ובכדורים המיובאים מסין שלקחתתי כבר סידרה וחצי מהם {לאחר חצי מהקורס הראשון עשיתי מיפוי עצמות והתוצאות הראו תחילת תהליך של בניית עצם בחלק מהחוליות בהן יש גרורו} , הגוף שליהתנקה לחלוטין משגיאות תזונתי הקלוקלת כל חיי , ואני היום לא אוכלת קמח לבן, מזון מטוגן וממשיכה עם מיצי ירקות .זהו מאוד בקיצור , למרות ריבוי המילים .. אני מרגישה שאני בשליחות במקום עבודתי , יש לנו המון חולים אונקולוגיים שאני שמחה לתת להם כוח מהגישה שלי בכל איך שאני מבינה ומקבלת את הסרטן .אשמח לעזור לכל מי שזקוקה לחיזוק . אביטל

26/06/2007 | 20:10 | מאת: דבורה

תודה לדי, שהשיבה ראשונה ומהר. האם ידוע לך עלות של ניתוח פרטי להוצאת גוש באסותא אצל ד"ר כרמון?

27/06/2007 | 18:46 | מאת: די

דבורה יקרה, אם תתקשרי למרכז לכירורגיה באסותא, רחל (המזכירה הרפואית) תוכל לתת לך את כל הפרטים וגם תעזור לך להוציא את הכסף מהביטוח.... רק בריאות לכולנו די

שלום לכולן, מבקשת לשמוע מנשים שעברו ניתוח באופן פרטי,להוצאת גוש מקומי מהשד. בבית חולים קיבלתי תאריך לניתוח עם המתנה לשבועיים,אני חוששת מההמתנה הארוכה, כי גם לאחרי הניתוח יהיה עלי להמתין לתוצאות הבדיקה הפתולוגית (בביופסיית ניקור יצא שהגוש ממאיר) וגם כך עברו כמעט חודשיים מיום שגיליתי את הגוש.וגם נפשית קשה לי מאד עם ההמתנה. לא מצליחה לברר עלות של ניתוח באופן פרטי ע"י כירורג שד ועל כן אני מבקשת מכאלה שעברו ניתוח פרטי, את המידע על כך. את הטיפול העתידי באשר הוא יהיה אקבל באיכילוב. אנא את תשובתכן המהירה. בתודה דבורה.

את יכולה ליצור קשר עם המרכז לכירורגיה שנמצא בביה"ח אסותא. הם מבצעים שם ניתוחים פרטיים. כירורג השד שמנתח שם הוא ד"ר משה כרמון - הגדול מכולם!!!!! גם בן אדם, גם מקצוען, לא מושך זמן ועוזר מאד שהכל יתנהל ביעילות. רק בריאות לכולנו. די

היי, אני עברתי ניתוח כזה בינואר השנה באופו פרטי ע"י פרופ' ללצ'וק. ממליצה עליו בחום, הוא מקצועי וענייני, טיפל גם בתשובות המעבדה שלאחרי הניתוח. את הניתוח עברתי באסותא בת"א שם הוא מנתח (אולי גם בילנסון שם הוא ראש מחלקה) בהצלחה רבה, ותדעי שזה עובר מהר יותר ממה שחושבים. רותי

דבורה שלום ממליצה בחום לעבור את הניתוח אצל דר' משה כרמון מנתח דרך המרכז לכירורגיה באסותא הם מטפלים לך בכל הבירוקרטיה והוא פשוט מדהים בהצלחה ורפואה שלמה

28/06/2007 | 07:25 | מאת: די

א. יקרה נעלמת לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה קורה איתך? מה החלטת? איך עוברים הטיפולים? דברי איתי נשיבוקים די

26/06/2007 | 16:45 | מאת: מגי

האם מישהי לוקחת עשב החיטה לחיזוק ומה דעתה ידוע לי שזה מאוד מחזק

26/06/2007 | 23:48 | מאת: עופר רייצס

מגי שלום, עשב חיטה באמת מאוד מחזק וגם מנקה את הדם והגוף.הוא עשיר מאוד בכלורופיל וחומר זה דומה בהרכבו להרכב הדם שלנו.צריך לשים לב כששותים לא להפריז (נכון בכל דבר), כי שתיה מוגזמת שלו עלולה לגרום לדילול הדם יתר על המידה.

מחפשת המלצות חמות על אונקולוג מחיפה-תודה

ממליצה לך על דר גיאורגיטה פריד, רופאה נהדרת מאונקולוגית רמבם.

אני מטופלת אצל ד"ר פריד (גיאורגיטה), ומאד מאד מאוכזבת מההתייחסות שלה. היא מלאה בכריזות ופעם היא נחמדה ופעם עצבנית נורא. בתור מטופלת שלה אני ממש אבל ממש לא מרוצה מאופן הטיפול שלה!

26/06/2007 | 14:24 | מאת: א.

שלום לכולם, לפני שנה עקבתי קצת אחרי הפורום והאתר כי עשיתי עבודה גדולה על כל הנושא של סרטן השד ונעזרתי בכמה בנות מהפורום אפילו. בזמן האחרון עלה לי שוב חשש לגבי זיהוי המחלה אצלי ואני לא יודעת למי לפנות אז אני אנסה שוב להעזר בכם. אמא שלי נפטרה מסרטן השד לפני 7 וחצי שנים וסבתא שלי, אמא של אמא נפטרה בידיוק מאותה מחלה משהו כמו 12 שנה לפני כן. שתיהן נפטרו בשנות ה-30 לחייהן. אני עוד שבוע בת 16 ובזמן האחרון אני מתחילה לחשוש ואני לא יודעת אם אפשרי או כדאי בכלל לעשות בדיקות היום או לחכות עם זה. אבא שלי והמשפחה אנטי לגמריי והם לא מסכמים לי בשום אופן להבדק. השאלה שלי אם בגיל כזה יש אפשרות לזהות נשאות, לזהות מחלה, להתחיל טיפול מניעה.. אני ממש לא יודעת מה לעשות כרגע ואני אשמח אם תוכלו לעזור לי מניסיון אישי או רפואי.. המשך יום נפלא. א.

26/06/2007 | 16:43 | מאת: מלי

הי לך א את צעירה מאוד בכדי לחיות בפחד וכבר מעכשיו לדאוג, אבל אני כמוך חייתי כל השנים בפחד אחרי שאימי נפטרה כשהייתה בת 49, ואני הייתי אז בת 19, אני היום בת 53 ושנה אחרי הכול, אז ישנה בדיקת דם בה אפשר לבדוק האם את נשאית של גן 1 ו-2 , השאלה מה תעשי והאם את מספיק בוגרת להבין מה משמעות הדבר של תשובה חיובית. אני לא הייתי נשאית ולמרות זאת חליתי , ולא טופלתי נכון לאורך כל השנים והגעתי למצב של 27 בלוטות נגועות, , ואני אחרי כריתה דו צדדית. אני מניחה שאת מבינה את המשמעות בגלל העבודה שעשית על שסרטן השד. כדאי שתתייעצי אולי אם אדם קרוב (רופא המשפחה) שינחה אותך. תשמרי על עצמך ותלכי לפי הרגש שלך כי אלה הם החיים שלך. הרבה בריאות ואושר ותמיד עם יד על הדופק מלי

26/06/2007 | 16:59 | מאת: ל א'

אם את כל כך מודאגת, נסי לברר: האם אימך או סבתך עשו בדיקת נשאות של סרטן השד? אם כן - והן נשאיות- יש מקום שגם את תעשי את בדיקת הנשאות . אם לא - אז אין צורך. מה שכן, עלייך להיות עם היד על הדופק ולהיות במעקב של כירורג שד.

26/06/2007 | 18:30 | מאת: נורית

ההחלטה להיבדק היא לא החלטה קלה וכדאי שתחשבי לעצמך אם את מוכנה נפשית להתמודד עם תוצאה חיובית. קודם כל, נסי לברר אם אמא וסבתא עשו בדיקה גנטית ואם כן - מה התוצאה. כמו שאמרו לך קודם - אם התוצאה שלילית (כלומר אין נשאות) אין טעם שתיבדקי גנטית, אבל זה עדיין אומר שאת נמצאת בסיכון גבוה. אם הן נבדקו והתוצאה חיובית או שהן לא נבדקו יש טעם שתיבדקי אבל בגיל 16 את עדיין יכולה להרשות לעצמך כמה שנים של התלבטות. אני אישית חושבת שאולי לא כדאי שתיבדקי כרגע. אפשר לזהות נשאות בגילך, אבל סביר להניח שגם אם את נשאית לא תחלי בשנים הקרובות, טיפול מניעתי של ממש אין (חוץ מכריתה של איברים חיוניים ואת זה את בטח לא תעשי עכשיו) ואת סתם תחיי בפחד אם התשובה תהיה חיובית. כשתהיי אישה בוגרת תוכלי להחליט האם ברצונך להיבדק גנטית או לא. בכל מקרה את יודעת שאת נמצאת בסיכון (גם אם אין נשאות במשפחה שלך) ולכן את יודעת שתצטרכי להיות עם אצבע על הדופק ולהיבדק מגיל צעיר לעיתים קרובות. מה לעשות עם הפחד? שאלה טובה. אם תמצאי את התשובה תגידי לי.

26/06/2007 | 20:15 | מאת: אנה גולדברט

א' היקרה שלום, קיבלת תשובות מקיפות ומלאות אמפתיה מנשות הפורום. אני משוכנעת שלאבד אדם יקר כמו אימא עלול להיות קשה ומפחיד עבור כל בני המשפחה. לעתים כל אחד מבני הבית מתמודדים עם הפחד שלו בצורה אחרת וכל אחד מאמץ דפוס התמודדות שונה. יש אנשים המעדיפים להדחיק ולהכחיש ויש כאלו שעסוקים במה שנקרא "עשייה". הם בודקים, מחפשים ומבררים ללא תקנה. כמובן שחשוב מאוד להקפיד על שגרת בדיקות מתאימה, אולם לחיות בפחד מתמיד ולחקור ללא הרף בסופו של דבר מעלה את מפלס החרדה ויוצר מעגל ממנו קשה לצאת. אני באמת חושבת ומאמינה בכל ליבי שחשוב להיבדק ולעשות מה שניתן על מנת לאבחן בזמן או למנוע את התרצות המחלה ולכן אני מציעה לך להתייעץ עם איש מקצוע בתחום ולהחליט ביחד איתו מתי הזמן המתאים עבורך להתחיל את שגרת הבדיקות והאם עלייך לעשות את הבדיקות הגנטיות. בנוסף לכך, אני רוצה להתייחס לפן הנפשי שבהתמודדותך. אמך נפתרה בהיותך ילדה קטנה יחסית ואני משוכנעת שבדומה לכאב של כל נערה המאבדת אם, גם את כאבת ופחדת מאוד. את כותבת כי "בזמן האחרון" התחלת לדאוג, אולם מדברייך אני מרגישה כי את דואגת כבר די הרבה זמן וחוקרת כל פיסת מידע בנושא. בנוסף נראה כי כל אחד מבני המשפחה בחר בדפוס אחר של התמודדות מה שבטח לא פשוט עבורך. ההמלצה שלי במקביל לקבלת יעוץ מקצועי היא לפנות גם לאיש מקצוע ולנסות לעבד את הפחדים ואת הכאב האופייני לכל אחד שאיבד אדם יקר. אני כאן בשבילך, אנה

חברות יקרות, "שיגעו אותי" !!!!!!!!!! אני כבר לא יודעת מה לעשות ואיך לנהוג. כשכבר חשבתי שבחרתי טוב, צצה עוד אבן נגף. בבקשה דחוף, כי הגושים יחסית גדולים והתגלו לפני זמן מה. ספרו לאן פניתן או הופניתן , איפה נותחתן ומי היה הרופא., אונקולוג ופלסטיקאי ? תודה רבה מראש.

באיזה אזור את גרה ??

באיזה אזור את גרה ??

אני גרה במרכז וצריכה דחוף את תגובתיכן ורשמיכן. תודה

26/06/2007 | 12:51 | מאת: 222

שלום לכולם! אני בת 17 ויש משהו שמאוד מציק ומפחיד אותי-כבר שנה (פחות או יותר) כואב לי בשדיים-בשתיהן, כשאני ממששת אני מרגישה שיש משהו חזק וגדול כמו גוש-בתוך כל השד, ואם אני לוחצת, זה מאוד כואב לי...בעקבות כך אני משתדלת ללכת בבית בלי חזיה-כי זה גורם לי לכאבים ולחץ...האם יכול להיות שזה גוש סרטני??? יש לציין שגם לאמא שלי היה סרטן שד לפני שנה, אבל האם גם בגיל כזה יכול להיות סרטן השד? אודה לתשובתכן המהירה-כי אני מפחדת מאוד!!!

26/06/2007 | 18:03 | מאת: 222

בבקשה תעזרו לי זה אמיתי, ואני מפחדת

26/06/2007 | 18:32 | מאת: נורית

בגילך נדיר מאוד מאוד מאוד שיהיה סרטן. סביר להניח שמה שיש לך אלו גושים טבעיים שיש לכל אחת. אני מציעה לך, עם זאת, ללכת להיבדק אצל רופא שירגיע אותך וילמד אותך להכיר את השדיים שלך ואת המבנה שלהם. בנוסף, כיוון שאמא שלך חלתה, כדאי שתהיי מודעת לכך שאת בסיכון קצת יותר גבוה משאר האוכלוסיה ותתחילי להיבדק באופן סדיר עוד כמה שנים.

26/06/2007 | 20:14 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, נערות רבות בגילך שואלות את אותה השאלה בעקבות כאבים בשד. יועצי הפורום ענו פעמים רבות על השאלה ותשובתם הייתה כי כאבים בשדיים יכולים להיות קשורים לסיבות שונות ולאו דווקא סרטן שד. בגילך לעתים קשור הדבר לשינויים הורמונאליים והסיכוי לסרטן שד הינו נמוך מאוד. עם זאת, מכיוון שדרך הפורום לא ניתן לקבוע מהי הסיבה לכאבים, מומלץ לבצע בדיקה קלינית אצל כירורג שד. אני מציעה לך לגשת לבדיקה על מנת להסיר חשש מליבך. בברכה, אנה

26/06/2007 | 20:35 | מאת: 222

תודה על תשובותכן! קצת הורדתן ממני את הפחד, אבל הבעיה היא שאני קצת מפחדת ללכת לבדיקה, גם אין לי את מי לשתף(אמא שלי נפטרה מהסרטן-שהתפשט לעוד מקומות...:( אז מה אתן מציעות לי לעשות? האם להמשיך לחיות ככה-כי לא בטוח שזה סרטני, או שיש סיכוי שזה באמת סרטני? האם יש מקרים של סרטן השד בכזה גיל? אני גם חושדת שיכול להיות שהכאבים והגושים הן בעקבות שימוש מוגבר בדורודרנט סטיק לפני שנתיים ושימוש בחזיה שהיתה קצת לוחצת-עם ברזלים...יש קשר?

28/06/2007 | 19:21 | מאת: מגי

יש לי סרטן השד פשוט יש לי גוש גדול בשד הלכתי דחוף לרופא כירוג שד . אני חושבת שאת חייבת ללכת מיד דחוף ביות ר לרופא ,רפואה שלמה .

25/06/2007 | 20:50 | מאת: ליאורה קייזר

שלום רב, אני מחפשת חומר בעברית באינטרנט על IBC. מישהי/ו יודע/ת אתר בו ניתן הסבר בעברית על סרטן השד הנ'ל? אנא, בתודה, ליאורה - הולנד

25/06/2007 | 22:18 | מאת: אנה גולדברט

ליאורה היקרה שלום, אינפלמטורי ברסט קנסר ( Inflammatory Breast Cancer ) זהו סוג נדיר של סרטן שד פולשני (כ-1%). עור השד הופך אדום וחם, כמו בדלקת, הוא גס בתחושה ומלא בגבשושיות כמו קליפת תפוז. התופעות נגרמות על ידי תאי סרטן החוסמים את צנורות הלימפה בעור המכסה את השד . הרופאים יודעים היום שהתופעות אינן נגרמות על ידי דלקת או נפיחות אך השם שניתן לסוג זה של סרטן שד בעבר עדיין נשמר. תוכלי לקרוא בהרחבה גם באתר של האגודה למלחמה בסרטן להלן הקישור: http://cancer.org.il/template/default.asp?textSearch=&maincat=15&catid=361 בברכה, אנה

27/06/2007 | 01:33 | מאת: חנה

היי ליאורה אנא צרי איתי קשר בהולנד 0206409831

25/06/2007 | 20:16 | מאת: שלי

האם כימותרפיה יכולה לפגוע בשמיעה? . עברתי לפני 4 שנים כימו. מזה הרבה זמן אני מרגישה ירידה בשמיעה .בבדיקת שמיעה אכן מסתבר שחלה ירידה ונשאלתי ע"י הקלינאית אם עברתי כימו. אם אכן ישה השפעה מדוע לא מיידעים על תופעת לוואי ופגיעה כזו? תודה.

27/06/2007 | 13:51 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

שלי שלום פגיעה בשמיעה יכולה להיגרם בעיקר ע"י התרופה ציספלטין, שאינה נמצאת בתרופות שניתנות בדרך כלל כטיפול מניעתי לסרטן השד. התרופות: אדריאמצין, ציטוקסן, פלורויורציל או טקסול שבד"כ ניתנות לא אמורות לגרום לפגיעה בשמיעה.

דוקטור שלום רב אני נמצאת כרגע בחו"ל ולא יכולה לגשת לרופא מומחה שד כמו כן אני בת 36 אחרי 3 לידות האחרונה היתה לפני 3 שנים עם הנקה קרוב לשנה ... לפני יומיים התחילו כאבים בשד שמאל יותר בפיטמה עם הפרשה חומה צהובה מבלוטת חלב אחת כמו כן הפיטמה אדומה נפוחה וכואבת התייעצתי פה עם רופא והוא רשם לי אנטיביוטיקה אני רוצה לציין שיש לי מבנה שדיים עם ציסטות ואני די חוששת שאולי זו לא רק דלקת בלוטת חלב מה אני יכולה לעשות כרגע כאמור אני בחו"ל האם להקדים טיסה לארץ? או לקחת את האנטיביוטיקה ולחכות לשיפור ???? בברכה ותודה מראש טלי

26/06/2007 | 10:04 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לטלי שלום טיפול אנטיביוטי הוא רעיון הולם ובמידה ואנטיביוטיקה תעבוד כאשר תחזרי לארץ גשי לכירורג שד לבדיקה. הנחתי היא שמדובר בטיול קצר ולא שהות ארוכה וכמובן חוץ לארץזה דבר לא הומוגני ולכן חשוב היכן את . בברכה

לפרופסור שניבאום תודה רבה על התשובה המהירה נ.ב. אני חוזרת ארצה רק עוד חודש ואני באירופה כמו כן מה דעתך על אוגמנטין 1000 מג פעמיים ביום להפרשה חומה מהפיטמה מלווה בכאבים אודם ונפיחות? ושוב תודה רבה לך טלי

24/06/2007 | 21:16 | מאת: ז'נט

שלום, ביום רביעי עברתי ניתוח למפקטומי בשד, ללא בלוטות. לפני הניתוח, גם בזמן הכימו, עשיתי 3 פעמים בשבוע פילטיס ומספר הליכות של חצי שעה. בסה"כ מרגישה בסדר גמור, למעט כאבים בשד. השאלה מתי מותר לי לחזור ולהתעמל או לעשות הליכות.

25/06/2007 | 10:51 | מאת: קרן

הי ז'נט מה שלומך? איך עבר הניתוח? אני שמחה על החדשות הטובות שלא היתה מעורבות של בלוטות נגועות בהצלחה בהמשך

25/06/2007 | 23:30 | מאת: מירי.ב.

הי ז'נט, מאוד שמחה לשמוע שאת כבר אחרי ניתוח. מחזיקה אצבעות שהפתולוגיה של הניתוח תהיה הכי טובה שאפשר (שפשוט לא יהיו ממצאים!!!!!!!!). את אישה חזקה ותמשיכי כך! לגבי ההתעמלות...סתם רציו, אם כימו מתחילים כ- 3 שבועות אחרי ניתוח, נראה לי שזה נכון גם לגבי ההתעמלות. אם את לא בטוחה תתיעצי עם הכירורג שלך. מה לגבי היד? לא הוציאו לך בלוטות בכלל? או שהבלוטות נראו נקיות בחתך הקפוא? בכל מקרה אם הוציאו לך בלוטות, לא להעמיס על היד ולהקפיד לעשות את התרגילים. חיבוק גדול, גדול. מירי.ב.

24/06/2007 | 19:29 | מאת: לירן

אימי קיבלה תוצאות של בדיקת ביופסה שהיא עברה, הייתי רוצה לדעת מה כל המושגים הגבוהים אומרים - dcis. intermediate grdae with comedo necrosis האם זה סרטן השד? אם לא, מה זה אז? אשמח לתשובה.

24/06/2007 | 20:18 | מאת: אני

הי, אמנם אני לא רופאה... אבל מה שאני יודעת ( לצערי....), מדובר בסרטן שד מוקדם... ולא חודרני... המכונה IN SITU . לא חודרני- זה כבר "טוב"....... שוב- אני לא רופאה........ ומקווה בשבילך שתקבלי תשובת רופא כמה שיותר מהר... בכל מקרה- המון בריאות

24/06/2007 | 21:52 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך לצערי הרב אמך אכן חלתה בסרטן שד אך מהסוג הלא פולשני(יש סרטן פולשני ויש סרטן שאינו פולשני ) בכל מקרה היא זקוקה לניתוח וצריך לראות שלאחר הניתוח הגידול לא שדרג את עצמו מלא פולשני לפולשני לכל גידול התיחסות טיפולית משלו .לא ארחיב בכיתוב פני לכירורג שלך לקבלת הסבר מהותי מפורט של ההבדלים בין השניים והטיפול בהם בברכה דר זילברמן

24/06/2007 | 16:49 | מאת: בנימינה

לפני כשנתיים עברתי ניתוח להוצאת גידול + 12 בלוטות. הבלוטות היו נקיות אולם עתה עלי לשמור מאד על היד . מזה יומיים אני חשה כאבים מעט מעל המרפק ומעט מתחת לו ומעין תחושת כובד, או קושי לתפעל בהשוואה ליד השנייה. האם מלמד הדבר על בעיה לימפטית? למי עלי לפנות לבדיקה ולטיפול?

24/06/2007 | 21:47 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך גשי לכירורג שניתח אותך או לחילופין לכירורג שד אחר לשם בדיקה וקבלת חוות דעתו המקצועית בברכה דר זילברמן

24/06/2007 | 11:42 | מאת: מגי

עשיתי את הטיפול הכימי הראשון וכל המערכת החסונית ירדה לאחר כשבועים האם כדי לקחת תוספת טבעית לחיזוק המערכת כגון דבש לייפמל או עשב חיטה אבקש שרופא יחזיר לי תשובה מה הכי טוב לחיזוק תודה מגי

24/06/2007 | 18:51 | מאת: רונית

אל תקחי שום תוספות מחזקות. אין עדיין וודאות לגבי השפעות של תרופות טבעיות על מהלך הטיפול הכימי לכן אל תערבי שום תרופות מלבד אלו הניתנות לך ע"י האונוקולוג/ית שלך. בשום אופן אל תקחי דבש כיוון שסוכר משמש כחומר דלק לסרטן אז למה דבש?! יש זריקות הנקראות ניאופוגן והן ניתנות כדי להעלות את רמת הכדוריות הלבנות וכך יוכל הגוף להיות מוכן ולקבל את הטיפול הבא. הזריקות, ניראה לי, ניתנות כדרך שיגרה כיום. בכל מקרה אל תעשי/תקחי דבר ללא התייעצות עם הרופא שלך. דעי שפעם רופא אמר שאין באמת תרופה לחיזוק המערכת החיסונית רק הזמן ייעשה את שלו. סבלנות והרבה בריאות.

25/06/2007 | 07:18 | מאת: מגי

אבקש עוד דעות לחומרים מחזקים רונית אני מודה לך האם את חולה או בעלת מקצועה בנושא .

25/06/2007 | 23:40 | מאת: מירי.ב.

הי מגי, מסכימה עם כל מילה של רונית. האונקולוג שלי אמר לי בתחילת הטיפולים שכל מה שיעשה לי טוב (אולי כן ואולי לא) - יעשה טוב לסרטן. והרעיון להשמיד אותו ולא לעזור לו. אכן קשה לגוף בתקופת הכימו, אך כמו שכשקשה לו הוא מתלונן, אחרי הכימו הוא חוזר ומתאזן....לבד. אני שנה ו- 4 חודשים מתום הטיפולים, אחרי למפקטומי. תחזיקי מעמד יקרה, את תתגברי לגמרי. לילה טוב, מירי.ב.

26/06/2007 | 00:38 | מאת: אילונה

היי מגי אני נמצאת כרגע אחרי טיפול כימו שלישי והומלץ לי להשתמש בשתידרכים לשפור התופעות גם זריקות נויפוגן בימים 8 ו-13 לאחר הטיפול וכן בדיקור סיני אותו אני מבצעת במרכז לרפואה משלימה בבלינסון שם אני מקבלת את הכימו, אני אישית מאוד מרוצה מהתוצאות ומרגישה יחסית בסדר גמור את הדיקור גם האונקולוגים מוכנים לקבל אבל לא תוספים וצמחי מרפא, אם את זקוקה לעוד פרטים תשלחי לי MAIL רפואה שלמה

שחזור מידי/דחוי, מה המשמעויות ? תודה

24/06/2007 | 20:23 | מאת: אנה גולדברט

שיר היקרה שלום, אני מצרפת לך קישור לפרק המוקדש לנושא שלזור מהאתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reconstruction.doc בפרק זה מידע רחב מאוד על נושא השחזור. בברכה, אנה

24/06/2007 | 01:54 | מאת: שיר

חברות, יש לי גוש של 3 ס"מ בצד אחד ועוד כמה בצד השני. שני רופאים ממליצים כריתה מלאה. קשה לי לקבל זאת, אך אם אין ברירה ................. אני מעדיפה שחזור מידי בגלל האפשרות בשימוש במעטפת הגוף הטבעית, אך צצו אילוצים וסייגים אחרים. אשמח אם מישהי עם ניסיון דומה תשתף אותי או תדריך אותי. תודה

הי שיר. קודם כל - מאחלת לך בריאות רבה. האם הומלץ לבצע כריתה דו צדדית או רק צד אחד ? בכל אופן, אם ישנם אילוצים שלא מאפשרים שחזור מיידי - אני מציעה לדחות את השחזור. שחזור תמיד אפשר לבצע, גם בעתיד. יותר חשוב כרגע הבריאות שלך, והסרת הגושים. כך אני חושבת. עם כל הרצון לקבל ציצי חדש, יש לפעמים בעיות עם השחזור..שעלולות לפגוע בטיפול הרפואי שנועד להחלמה. אני לא שחזרתי, ואני לא מצטערת. גם הרופאה שלי אמרה לי שעדיף לטפל במחלה ורק אח"כ לעסוק בפן האסתטי , ואני שמחה שהיא ייעצה לי כך. אני בספק גדול אם אשחזר.. קודם כל מתרגלים, וחוץ מזה ,תמיד אני יכולה לשחזר ,בראש שקט, תוך בדיקה של כל האפשרויות, הרופאים, וכו'. אל תשכחי שמדובר בניתוח לכל דבר. עם כל החלטה שתקבלי - אני מאחלת לך בריאות רבה.

שלום שיר צר לי כל פעם לשמוע שעוד נשים ניכנסות למעגל. אני אחרי כריתה דו צדדים ואחרי כימוטרפיה והקרנות כרגע מטופלת באורמונים נכון זו תקופה לא קלה אבל אפשר לעבור אותה בקלות עם הרבה תמיכה סביבתית כרגע אני הולכת עם פרוטזות ומרגישה מאוד נוח. כמובן שכל אחת מגיבה אחרת לכל התהליך אבל תמיד צריך לראות את בכוס המלאה ההמלצה שניתנה לי היתה לעשות שיחזור רק אחרי ההקרנות כשהאזור מתרפא מעבר לכך ששיחזור כפי שהוסבר לי מפריע למהלך ההקרנה. אזור ההקרנה נעשה מאוד עדין ורגיש ואצל כל אחת זה אחרת הן בכמות הקרינה והן בכמות זויות הקינה. שיהיה לך בהצלחה מחזיקה לך אצבעות מלי

23/06/2007 | 16:45 | מאת: אביבה

שלום, השבוע אני מסיימת בשעה טובה את ההקרנות ומתחילה בטפול הורמונילי. השיער התחיל לבצבץ, וכולם אומרים לי יופי, את בריאה, הכל בסדר. לכאורה, החיים אמורים לחזור למסלולם, אבל אני מרגישה פחד עצום שהמחלה עדיין מקננת בי ותתגלה שוב. אני לא רואה את עצמי חוזרת לשיגרה ולאינטנסיביות של החיים שהיתה לי, והופחתה באופן משמעותי עקב הטיפולים וההקרנות. אני רוצה לשאול האם יש נשים שחשו אותה הרגשה כמוני? ואיך התגברו עליה (אם בכלל...). החשש שלי הוא שלא בודקים מספיק והגילוי כאשר יגיע יהיה באיחור. מתה מפחד! צריכה המון עידוד ודוגמאות ל"יהיה טוב". שבוע טוב לכולנו, אביבה

23/06/2007 | 17:58 | מאת: מלי

אביבה שלום אני נימצאת בידיוק במצבך , עזבתי בגלל המחלה את כל התחביבים שלי כמו רכיבה על אופנים אתגרי. פיסול בבטון, וכרגע איני מסוגלת לעשות שום דבר כולם אומרים לי תתחילי , אבל אין לי את הכוח. כרגע המחשב הוא כל עולמי יושבת ופותרת תשבצים,מחכה ולא יודעת למה. מאוד מקווה ש"יהיה טוב". אשמחלישמוע אם תמצאי פיתרון מענין. שבוע טוב ונעים עם הרבה בריאות לכולם. מלי

23/06/2007 | 18:45 | מאת: אחת שאכפת לה

אביבה שלום,חשוב מאוד מאוד לעשות בהווה, אמונה חשובה מאוד, יש טכניקה איך לעשות את זה אשמח לעזור כמובן בהתנדבות 0528540793

23/06/2007 | 18:47 | מאת: אחת שאכפת לה

אביבה שלום,חשוב מאוד מאוד לעשות בהווה, אמונה חשובה מאוד, יש טכניקה איך לעשות את זה אשמח לעזור כמובן בהתנדבות 0528540793

23/06/2007 | 19:39 | מאת: רונה

שלום לך אביבה אני אפילו יותר רחוקה ממך, שנה מתום הטיפולים. ונכון... גם אני "מתתי מפחד" כל יום מחדש עד שחבר טוב אמר לי "מתים רק פעם אחת והפחדן מת אלף פעמים" וכמה שהוא צדק ההבדל בינינו (נשים שחלו) לבין כל העולם הוא שאנחנו כבר קיבלנו הזהרה ולכן אנחנו רגישות הרבה יותר, כל כאב קטן מעורר בנו פחדים, אני חשבתי שיש לי גרורות בעצמות בגלל כאבים שהיו לי ברגליים בגלל עודף פעילות גופנית, רופא המשפחה הריץ אותי לצילומים, ולמיפוי עצמות ואח"כ לאונקולוג, כשבעצם... לא היה לי כלום, אבל הכותרת CA בגליון הרפואי שלנו מריץ את כולם לתסריטים הכי קשים, (לחברתי שהיו לה כאבים דומים נתנו מוסקול בלי שום בדיקות) הסביבה הקרובה מאוד רוצים לראות אותנו "בריאות" ובעצם הם רוצים אותנו בחזרה בדיוק כפי שהיינו ותפקדנו. אבל.... ויש אבל גדול, אנחנו כבר לא שם עברנו תהליך שינוי, המחלה הזו מציבה לפני אתגרים גדולים ושואבת המון כוח נפשי ורגשי מהמאגרים שלנו. לוקח זמן למלא אותם ולכן אנחנו עושות כל מיני דברים שלסביבה שלנו וגם לנו לפעמים נראים משונים. כמו להתעסק עם המחשב , לבהות בנוף.או בים. ותאמיני לי זה בסדר. מי אמר שאת חייבת לחזור לאותה אינטנסיביות מיד. תני לעצמך זמן, עשי רק מה שליבך אומר לך, והשאר יבוא עם הזמן מאחלת לך המון בריאות ואהבה עצמית

23/06/2007 | 20:12 | מאת: אנה גולדברט

אביבה היקרה שלום, כפי שראית נשים רבות יכולות להתחבר ולהזדהות עם תחושות אלו. את צודקת וזה אכן מפחיד מאוד לחשוב על האפשרות כי המחלה עדיין קיימת וחלילה היא עלולה לחזור. כפי שכתבה אחת הנשים שענתה לך, לאחר שמתרחש שבר בחיים, אנו מרגישים חשופים ופגיעים מאוד. האשליה כי אנו מוגנים מתנפצת ופחדים טבעיים מאוד מתעוררים. אני מסכימה איתך שאין זה פשוט כלל להתגבר על פחדים ועל מחשבות אלו וקשה מאוד לקבל את חוסר הוודאות המלווה את החיים של כולנו. עם זאת, אפשרי ללמוד לחיות עם הפחדים והמחשבות בשלום ולצמצם את המקום שהם תופסים בחיינו. אני מאמינה כי תוכלי להפיק תועלת רבה משיחה עם איש מקצוע על פחדייך ועל השינויים אותם את מעוניינת להכניס בשגרת חייך. באם תרצי תוכלי לשוחח עם מתנדבת הקו החם שהתמודדה עם המחלה והוכשרה לתת סיוע לפונות. מספרו של הקו החם הוא 1800363400 בנוסף, תוכלי להיפגש ולשוחח עם איש מקצוע בעמותת "אחת מתשע". לפרטים אנא פני לעדי רכזת תמיכה בטל' שמספרו 03-6021717 כמובן שכולנו כאן בשבילך, אנה

23/06/2007 | 14:21 | מאת: פרידה

מצאו גידול בשד בקוטר 2.7 הרופא אומר שיש לכרות חצי שד.האם קבלתם שתי הודעות סותרות מרופאים.הרופא הוא אילון שלמה.

24/06/2007 | 10:34 | מאת: לפרידה

תרוצי לשמוע עוד דעה וכדאי גם לשמוע אונקולוג/ית

23/06/2007 | 13:45 | מאת: מודאגת

נושא: תוצאות אונקוטייפ- שאלה לרופא!! מחבר: מודאגת מאד תאריך: 22-06-2007 00:08 אני פונה שוב, ומתנצלת- אך אני מאד לחוצה, ומאד מבקשת שרופא יענה לי... תודה שלום רב, אימי אובחנה לפני כחודש כחולה. הגידול היה מסוג IDC בגודל של 0.6*0.5*0.5 ס"מ , הוגדר כשלב 1 LOW GRADE. בנוסף, נכתב כי: בסמוך לאזורים החודרניים נמצא גם DCIS LOW GRADE CRIBRIFORM TYPE. נתונים נוספים: בצביעת הגידול נמצא כי: רגישות גבוהה לאסטרוגן- 3+ ב90% מהתאים. רגישות נמוכה לפרוגסטרון ב 30% מהתאים, 1+. ההר 2: צביעה חלשה : 0-1. בוצע ניתוח בלוטת הזקיף: הוצאו 4 בלוטות. נבדקו- ונמצאו שליליות- גם בדו"ח הסופי. בוצעה בדיקת ייעוץ גנטי ונמצאה שלילית ל 3 המוטציות שנבדקות. אימי בת 53.6, ללא היסטוריה משפחתית של סרטן שד . ( למרות שהיו סרטנים אחרים במשפחה- אך לא אצל האב או האם, ולא שד או שחלות). מוצא: אשכנזי. ביצעה בדיקת אונקוטייפ זה עתה, והתוצאה הייתה : המס' 23. הבנתי מהרופאה שתוצאה זו מדרגת את אימי בקב' הסיכון הבינונית להשנות המחלה. הרופאה אמרה לאימי כי כעת, לפי תוצאות אלו, עליה להחליט אם היא מעוניינת בנוסף לטיפול הקרינתי וההורמונלי, גם בטיפול כימי "קצר"...... עובדה זאת לא נותנת לנו מנוח... איך אנחנו יכולים להחליט על דבר כזה?? ציפינו שהרופאה היא זאת שתחליט. לפי מה שנאמר לנו לפני קבלת תוצאות הבדיקה, אימי הייתה אמורה לא לקבל כימו'.... והרופאה אמרה ש:" תופתע מאד לקבל תוצאה שתחייב טיפול שונה, ע"פ בדיקת האונקוטייפ"....... כלומר: האם זוהי " הפתעה" לרופאה? שאלתי היא: מה היא חוות הדעת שלך, ע"פ ניסיונך בבדיקת האונקוטייפ? האם כדאי לקבל גם טיפול כימי בנוסף להקרנות ולטיפול ההורמונלי? האם התועלת תעלה על הנזק/סבל/ תופעות לוואי בלתי הפיכות כתוצאה מהכימו'?? כיצד נכון לנהוג לפי תוצאה שכזאת? מה זה אומר על סיכויי השנות המחלה? מה זה אומר על סיכויי חזרה מקומית? ועל חזרה רחוקה? ( גרורות? )? אודה לך מאד אם תוכל להשיב לי בהקדם... תודה מראש

23/06/2007 | 17:39 | מאת: נינה

מעניין כי נתונים דומים היו במקרה שלי למרות שעברתי ניתוח כריתה בגלל גודל הגידול אך שאר הפרמטרים היו בלוטות - שלילי ואונקוטייפ - 23. גם אני עמדתי בפני הדילמה - ולאחר מחקרים אישיים אינסופיים והתייעצויות מרובות - החלטתי "לותר" על כימו ומטופלת רק בהורמונלי (זריקות וכדורים). בטוחה כי לקחתי את ההחלטה הטובה ביותר עבורי! קיבלתי תימוכין לכך מגורמים רפואיים הנחשבים יותר מתקדמים ואשר מעורים במחקר הרפואי העדכני. אינ י רופאה, אך אולי סייעתי לך בעצתי. בהצלחה! האמיני, ותירפאי!

23/06/2007 | 19:46 | מאת: אנה גולדברט

מודאגת שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה מחר. בברכה, אנה

23/06/2007 | 22:34 | מאת: מודאגת-

העניין דחוף, אימי חייבת לקבל החלטה עד מחר..... ( כי את הכימו' חייבים להתחיל לפני ההקרנות- אם צריך להחליט לקבל את הכימו')

23/06/2007 | 11:00 | מאת: מיכל

שלום רב, בת 34 ותודה לאל, ללא היסטוריה משפחתית של סרטן. בבדיקת רופא נמצא גוש בשד. כירורג המליץ על ביצוע אולטראסאונד והאבחנה היתה גוש שומני (שוליים סדירים וכו'). המלצה לטיפול: מעקב בעוד שלושה חודשים והוצאת הגוש לאחר סיום תקופת הנקה (ארבעה עד חמישה חודשים - משוער). 1) האם יש צורך דחוף לבצע ממוגרפיה או ביופסיה ? 2) האם אפשר לבצע ממוגרפיה/ביופסיה בתקופת הנקה ? 3) האם מומלץ לשנות את סדר העדיפויות ולוותר על ההנקה על מנת לבצע אבחנה יסודית יותר או שניתן להסתפק בהמלצה הנוכחית (במילים אחרות, האם בדיקת אולטראסאונד היא בדיקה אמינה לצורך אבחון תהליכים בשד)? תודה, מיכל

25/06/2007 | 09:15 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, באופן עקרוני במידה והכירורג הבודק הוא כירורג מנוסה ובעל נסיון קליני בתחום השד והוא מתרשם כי קיימת סבירות גבוהה כי המדובר בתהליך שפיר ובדיקת ה-US אכן תומכת בהנחה זו ( ניתן להסתמך ברמת ביטחון די גבוהה על תשובת US , במידה ובוצעה במכון בעל התמחות באולטרהסאונד שדיים)- כאמור באם כל הנ"ל מתקיימים , אזי , לדעתי , ניתן להמתין 3 חדשים עד סיום ההנקה ואז להחליט באם יש צורך בבדיקות אחרות כגון, ממוגרפיה או ניקור, או שניהם.

22/06/2007 | 23:41 | מאת: צלילה

שלום, אני יודעת שזה פורום לסרטן השד אך האם יש לך המלצה למי להפנות את האלה שלי? לחמי, אדם בן 75 גילו סרטן בלשון בחלק פארא מדיאלי. הגילוי נעשה בעזרת בדיקת איזוטופיםלכן אין לנו כל מידע לגבי סוג הסרטן. כמו כן גילו אדנופתיה ממאירה בבי השחי שלא בטוח שקשורה לגידול בלשון. ברקע: חמי עישן עד גיל 35, אישתו מעשנת עד היום. לפני 10 שני חלה בסרטן אנאפלסטיק קרצינומה בחלל הפה בצד שמאל. איזה סוגים יש לסרטן בלשוןומה הפרוגנוזה? האם אפשר לטפל? מה הטיפולים המקובלים

22/06/2007 | 23:48 | מאת: אנה גולדברט

צלילה היקרה שלום, עלייך להפנות את השאלה לפורום סרטן מבוגרים בהנהלת פרופ' מרימסקי: http://www.starmed.co.il/Forum/121 בברכה, אנה

22/06/2007 | 04:29 | מאת: VARDIT

שלום קראתי את המאמר על בדיקות ביולוגיות. אם הבנתי נכון:כתוב שם שאם עושים בדיקת אונקוטייפ-אז צריך תוך 48 שעות מהניתוח. אחותי עשתה את הבדיקה לאחר כשלושה שבועות מהניתוח. האם התשובה תהיה אמינה. בתודה מראש ורדית

שלום לך, גם אימי עשתה את הבדיקה- חודש אחרי הניתוח.... אל דאגה-היא אמינה גם לאחר זמן. את יכולה לקרוא על כך באתר של טבע. הדבר נכון רק לגבי בדיקת האונקוטייפ- אותה ניתן לערוך על הדגימה הפתולוגית ששמרו מהניתוח גם לאחר זמן. ( אם כי כמובן, רצוי תוך פרק זמן סביר- כי לפעמים מחליטים על המשך הטיפול בהתאם לתוצאות....). אני בטוחה שלאחר שתקראי את ההסברים באתר טבע- תקבלי מענה על שאלותייך. להלן הקישור: http://www.oncotesteva.co.il/patients.html תכנסי לאתר של אונקוטסט טבע, ושם לחצי על סרטן השד, ואז על חוברות מידע למטופלים- שם תמצאי חומר על הבדיקה. בהצלחה,

22/06/2007 | 00:08 | מאת: מודאגת מאד

שלום רב, אימי אובחנה לפני כחודש כחולה. הגידול היה מסוג IDC בגודל של 0.6*0.5*0.5 ס"מ , הוגדר כשלב 1 LOW GRADE. בנוסף, נכתב כי: בסמוך לאזורים החודרניים נמצא גם DCIS LOW GRADE CRIBRIFORM TYPE. נתונים נוספים: בצביעת הגידול נמצא כי: רגישות גבוהה לאסטרוגן- 3+ ב90% מהתאים. רגישות נמוכה לפרוגסטרון ב 30% מהתאים, 1+. ההר 2: צביעה חלשה : 0-1. בוצע ניתוח בלוטת הזקיף: הוצאו 4 בלוטות. נבדקו- ונמצאו שליליות- גם בדו"ח הסופי. בוצעה בדיקת ייעוץ גנטי ונמצאה שלילית ל 3 המוטציות שנבדקות. אימי בת 53.6, ללא היסטוריה משפחתית של סרטן שד . ( למרות שהיו סרטנים אחרים במשפחה- אך לא אצל האב או האם, ולא שד או שחלות). מוצא: אשכנזי. ביצעה בדיקת אונקוטייפ זה עתה, והתוצאה הייתה : המס' 23. הבנתי מהרופאה שתוצאה זו מדרגת את אימי בקב' הסיכון הבינונית להשנות המחלה. הרופאה אמרה לאימי כי כעת, לפי תוצאות אלו, עליה להחליט אם היא מעוניינת בנוסף לטיפול הקרינתי וההורמונלי, גם בטיפול כימי "קצר"...... עובדה זאת לא נותנת לנו מנוח... איך אנחנו יכולים להחליט על דבר כזה?? ציפינו שהרופאה היא זאת שתחליט. לפי מה שנאמר לנו לפני קבלת תוצאות הבדיקה, אימי הייתה אמורה לא לקבל כימו'.... והרופאה אמרה ש:" תופתע מאד לקבל תוצאה שתחייב טיפול שונה, ע"פ בדיקת האונקוטייפ"....... כלומר: האם זוהי " הפתעה" לרופאה? שאלתי היא: מה היא חוות הדעת שלך, ע"פ ניסיונך בבדיקת האונקוטייפ? האם כדאי לקבל גם טיפול כימי בנוסף להקרנות ולטיפול ההורמונלי? האם התועלת תעלה על הנזק/סבל/ תופעות לוואי בלתי הפיכות כתוצאה מהכימו'?? כיצד נכון לנהוג לפי תוצאה שכזאת? מה זה אומר על סיכויי השנות המחלה? מה זה אומר על סיכויי חזרה מקומית? ועל חזרה רחוקה? ( גרורות? )? אודה לך מאד אם תוכל להשיב לי בהקדם... תודה מראש

22/06/2007 | 10:41 | מאת: למודאגת מאד

בדיקת האונקוטייפ של אמך לא תורמת דבר. ככלל, אין הוכחה שמתן טיפול כימי על סמך הבדיקה אכן משפר איזושהי תוצאה. לגבי אמך, תמצאו אונקולוג/ית שמסוגל/ת לקבל החלטה. בנתונים שמסרת, ספק רב אם יש מקום בעולם, מלבד כאן, בו היו נותנים לה טיפול כימי.

22/06/2007 | 13:40 | מאת: אשמח לתשובת רופא- מודאגת

תודה על התשובה.... אך אודה מאד אם רופא יענה לי..... ( ואדע שזה אכן תשובת רופא) תודה

22/06/2007 | 23:35 | מאת: למודאגת

ושכחתי להוסיף דבר, בזמנו נאמר לי ע"י האונקולוג שלי, מנהל מחלקה, שלא הוכח שמתן כימו בגידולים שהם פחות מס"מ, עם בלוטות נקיות עם רצפטורים חיובים (שמאפשרים מתן טיפול בטמוקסיפן ודומיו), תורם במשהו, ולא נוהגים לתת. מוזר מאוד שאמך הופיעה בקבוצת הסיכון הבינונית על סמך הנתונים שנתת. לפי מה שידוע לי הסיכויים להחלמה במקרה של אמך מצויינים. כדאי להתייעץ עם רופא נוסף. לילה טוב

24/06/2007 | 09:51 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לפונה שלום המידע שמסרת מאד מפורט, בכל אופן יעוץ רפואי ללא הכרת החולה ומעבר על המסמכים אינו יעוץ נכון. עם המגבלות הללו, הדירוג על פי האונקוטייפ הוא של דרגת סיכון בינונית שבה התרומה של הכימותרפיה אינה גדולה. בנתוני המחלה שמסרת של גידול של חצי סמ ללא בלוטות ורצפטורים לאסטרוגן חיוביים אני הייתי ממליץ על טיפול הורמוני בלבד וקרינה לשד.

לד"ר גיל בר- סלע, מודה לך מאד על תשובתך......

כמה זמן אורכת בדיקת האונקוטייפ? האם גם במקרה של גוש גדול יותר ורצפטורים מומלץ לוותר על כימותרפיה? בתודה יעל

22/06/2007 | 00:05 | מאת: דליה

לאחר שנתיים וחצי של טמוקסיפן ללא תופעות לואי מיוחדות עברתי לארומזין מזה כמה שבועות שאני מרגישה חולשה בכל הגוף כאבים ברגליים בגב , ובמפרקים האם זה יכול להיות מהארומזין ואם כן מה ניתן לעשות

22/06/2007 | 16:44 | מאת: לדליה

התופעות שאת מתארת די מאפיינות את התחלת הטיפול בארומזין. לרוב זה משתפר עם הזמן. אבל למה לא תיתייעצי עם האונקולוג שלך?

24/06/2007 | 09:57 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

דליה שלום תופעת הלוואי של כאבי שרירים ופרקים בהחלט יכולה להיות קשורה לתרופה ארומזין. ניתן לנסות להחליף לתרופה אחרת מאותה משפחה דוגמת פמרה או ארימדקס. היעילות ככל הנראה מאד דומה. במידה ואין שיפור במצב צריך להעריך את התרומה של התרופה להורדת הסיכון לחזרת המחלה ולהחליט בין המשך יחד עם טיפול בתופעות הלוואי עי תרופות להורדת כאב או לחזור לטמוקסיפן לכל תקופת הטיפול של 5 שנים.

21/06/2007 | 20:01 | מאת: זינה

הי אנה הרבה זמן לא כתבתי אומנם זיפזפתי אטבל לא השתתפתי, אצלי הכל בסר, אבל, קיבלנו השבוע בשורה קשה שגיסתי גם יש לה סרטן השד, אנה מאוד מאוד מאוד קשה לי עם העניין הזה. אני מרגישה כאילו אני חוזרת על הסרט מחדש, לא יודעת איך להתמודד עם זה, את יודעת במהלך השנה עודדתי המון בחורות אבל כשזה מכה אותך שוב במשפחה זה מאוד קשה, ובמיוחד כשאני יודעת לקראת מה היא הולכת, איפה אוספים כוחות כדי לעבור את זה שוב? ובעלי ממותת לגמרי ואני עוד צריכה לעודד אותו, אנה תני לי כלים להתמודד................. מאוד מאוד מאוד קשה לי, אני פוחדת להתמותת לגמרי היא זקוקה לי, יש לה בעל חולה לב בבית ו 2 ילדים בני 3 ו 11 אנה מה עושים????? תני לי עצות................. תודה מראש "זינה הלוחמת"

21/06/2007 | 20:03 | מאת: זינה

סליחה עוד שאלה גיסתי הולכת להיות מטופלת באסף הרופא אצל הכירוגית דר קרני והאונקולוגית דר עברון מה ידוע עליהן?? איך המחלקה באסף הרופא??? שוב תודה "זינה הלוחמת"

22/06/2007 | 00:10 | מאת: אנה גולדברט

זינה היקרה צר לי מאוד על החדשות הקשות. אין ספק שאבחון המחלה אצל אדם קרוב מעוררת שוב את אותן התחושות הקשות והמחשבות המפחידות שליוו אותך לאורך התמודדות שלך. מצד אחד הסביבה מצפה ממך שכאישה שהתמודדה עם המחלה עלייך להיות התומכת והמעודדת וללוות את החולה, מה שקשה בפני עצמו. מצד שני דווקא בגלל שהתמודדת עם המחלה לפני זמן כה קצר ונחשפת לדברים כה קשים עולים בך פחדים רבים וטבעי שתחושי לחוצה מאוד. התפקיד אותו את מתארת של לתמוך בבעלך, בגיסתך ולדאוג גם לתא המשפחתי שלה מעמיד אותך במצב מאוד מורכב. ראשית אני חושבת שחשוב מאוד לדבר על מה הדבר מעורר בך? מה את מרגישה? ממה את פוחדת? לגבי שאלתך, איפה אוספים את הכוחות. אני באמת מאמינה מההכרות שלנו שהכוחות עדיין קיימים בך בעוצמה מאוד גבוהה ואני חושבת שתצליחי להתמודד עם מצב מורכב זה. אחת הדרכים להתמודד היא לפרק את התקופה שכרגע נתפשת כארוכה מאוד לפרקים קצרים כמה שניתן. כאשר אנו מסתכלים על תקופה קצרה, קל לנו יותר להתגייס. את יכולה לחלק את התקופה לפרקים של שבועות או אפילו ימים. אני באמת חושבת שיש בך כוחות אדירים. עם זאת, אינך מקור התמיכה היחיד שלה וחשוב שבני משפחה נוספים וחברים שלה יתגייסו. אין ספק בליבי שזו תקופה קשה מאוד ומורכבת המאמתת אותך עם פחדים מאוד גדולים שקשורים הן לגיסתך והן אלייך ואני מאמינה כי חשוב מאוד לתת ביטוי לאותם הפחדים הלגיטימיים. אשמח להיות כאן בשבילך, אנה

22/06/2007 | 20:44 | מאת: מירי.ב.

21/06/2007 | 19:39 | מאת: מיכל

ביצעתי ניתוח לפני חמש שנים להגדלת שדיים אצל מומחה. לפני כחצי שנה גידלתי גוש בצד השמאלי אשר הכאיב נורא,הלכתי לבצע בדיקות ולאחר האבחון זהו בהחלט לא דבר ממאיר וגם לא זהום. בשבוע האחרון הבחנתי שוב והכאבים גדלו והרגשי כאבים ולחץ בכל החזה.הגעתי למנתח הפלסטי והאבחון הוא "רקמת שד שגדלה" הגוש אכן גדל אך כואב. האם עלי לדאוג ?! האם אלו תסמינים של ממחלה ממאירה?אנא ענה בדחיפות

22/06/2007 | 11:37 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך איזה בירור אבחנתי בוצע לפני שנה? האם בוצעה ביופסיה מהגוש? לא ברור לי מהפלסטיקאי שלך מזה "רקמת שד שגדלה" לסיכום הענין, לכי להבדק עי כירורג שד. לי נראטה שאם את ממששת גוש והוא גדל לפי מה שאת מדווחת אז כדאי להוציא את הגוש ולגמור את הסיפור.(אגב זה משהו שגם הפלסטיקאי שלך יכול לבצע ואולי תהיה תוצאה קוסמטית טובה יותר) בכל אופן בדיקה עי כירורג שד ואבחנתו הינה המשימה הראשונה שלך בברכה ושבת שלום דר זילברמן

21/06/2007 | 15:22 | מאת: סיגל

מצאו אצלי הסתידויות עדינות רבות מאורגנות בקבוצה אחת , המראה לא מוגדר יתכן שאתי , המליצו לי לעבור בדיקת ממוטומיה , הייתי ביעוץ אצל הרופא במכון לבריאות השד באסותא , ושם נאמר לי שמבנה החזה שלי קטן מאוד וזה עלול להקשות על ביצוע הבדיקה עצמה , הרופאה לא נתנה לי הרבה סיכויים שבדיקה זו תצליח אצלי ויכול להיות שאעבור ניתוח . שאלתי היא מהי בדיקת ממוטומיה ? ומה מצפה לי בהמשך.....

22/06/2007 | 11:08 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך ביופסית ממוטום הינה ביופסיה שמתבצעת בהרדמה מקומית דרך חתך של 2 ממ בערך בהנחיית מחשב וממוגרפיה מחדירים את המחט לאיזור ההסתדויות . המחט מסתובבת , חותכת את הרקמה החשודה והתוכן נשאב לכוסית ואקום מיוחדת.בתום הפעולה משירים "קליפ" מתכתי בכדי להקל על זיהוי המקום במידה והממצא יהיה גידולי. זוהי טכניקה לביצוע ביופסיה שאינה מתאימה למקרים של שד קטן מאד מאחר שיש סיבוי לחורר את הריאהולכן האופציה הינה ביופסיה בסימון מחט בברכה דר זילברמן

24/06/2007 | 14:10 | מאת: סיגל

ד"ר זילברמן קיבלתי את תשובתך, אתה טוען שבגלל שמבנה החזה שלי קטן בדיקה ממוטומיה אינה מתאימה למקרה זה ואפ ילו הרופאה לא נתנה לי סיכויי שבדיקה זו תצליח מהם לדעתך הסיכויים שלי ובמידה ואין הצלחה איזה ניתוח ניתוח אני אמורה לעבור לא ברור לי ואני קצת לחוצה . יש לי שאלה האם יש קשר לחוסר ברזל בגוף , מצאו אצלי בעיה במחסני הברזל בגוף והאם יש קשר לירידה במשקל

21/06/2007 | 10:41 | מאת: הדס

שלום לרופאים, עברתי למפקטומי + הוצאת בלוטת הזקיף. האם הוצאת בלוטות לימפה יכולה להיות הסיבה לירידה בכמות הלימפוציטים בבדיקות הדם שאני עושה (קצת פחות מהגבול התחתון) , או שאין קשר בין הדברים.תודה.

24/06/2007 | 09:53 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום לך הדס וסליחה על האיחור.אין שום קשר בין הניתוח בבית השחי לספירת הדם. ירידה מינימלית בלימפיציתים יכולה להיות עקב מחלה וירלית או מסיבות רבות אחרות ואין לזה השפעה קלינית. בברכה

21/06/2007 | 09:54 | מאת: יערה

כתוצאה מלקיחת טמוקסיפן נוצר עיבוי ברחם. האם לעשות היסטורוסקופיה או להמתין מספר חודשים (הפסקתי לקחת טמוקסיפן)ולראות אם המצב ברחם חזר לקדמותו. שאלה לרופא

21/06/2007 | 22:14 | מאת: פרופ' אילן כהן

ליערה. תלוי מה עובי רירית הרחם. עד 10 מ"מ אין צורך לבצע כל בדיקה. תלוי באם את בגיל המעבר. תוך חצי שנה מהפסקת לקיחת הטמוכסיפן יש בדרך כלל נסיגה משמעותית בעובי רירית הרחם אצל נשים שלקחו התרופה בגיל המעבר. באם את בגיל המעבר, ובאם רירית הרחם לא עבה מדי כדאי לחכות 4-6 חדשים ואז לבצע בדיקת אולטרהסאונד חוזרת ולפי עובי הרירית בהשוואה לעובי בבדיקה הנוכחית יש לשוקל הצורך בבדיקת רירית הרחם.

21/06/2007 | 22:23 | מאת: יערה

אני בת 60. עובי רירית הרחם 18 מ"מ. בשנה שעברה העובי היה 2 מ"מ. מה לעשות. האם זה מסוכן? תודה עבור התיחסותך.

21/06/2007 | 09:01 | מאת: סימה

מישהי מכירה/יכולה להמליץ לי על פרופ' חיים גוטמן מבילינסון? יש לו קליניקה פרטית?

24/06/2007 | 10:31 | מאת: מירי

רופא מצויין ממליצה עליו בחום הוא מקבל במדיקל סנטר בימי ראשון תתקשרי לשם והם יקבעו לך תור בהצלחה

21/06/2007 | 08:59 | מאת: שיר

מה הבדיקה המועדפת לגילוי גרורות בעצמות? יכול להיות שלא יראו גרורות באמ אר אי ורק במיפוי עצמות? תודה שיר

21/06/2007 | 09:51 | מאת: יערה

שם הבדיקה - פט סיטי

22/06/2007 | 08:38 | מאת: לשיר

אם יראו גרורות במיפוי יראו אותן כמובן גם ב-MRI

24/06/2007 | 11:00 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום לך, שיר וסליחה על האיחור.לכל בדיקת הדמיה יש יכולת שונה לגילוי ממצאים מבחינת מבחינת הרקמות ואברם בהם אנו חושדים לנוכחות הגרורות. מיפוי עצמות היא בדיקה טובה יותר בגילוי גרורות בעצמות.MRI טוב יותר כאשר מדובר בבדיקת מח, ע"ש או רקמות הרכות. הבדיקה היחידה אשר מסוגלת לגלות את הגרורות בכל הגוף ברקמות שונות היא בדיקת PET-CT, אשק מהווה שילוב של סריקת CT עם מיפוי כל גופי הם חומר מסוים שנקלט בגידול. בברכה

20/06/2007 | 20:29 | מאת: שואלת

שלום רב, אימי אובחנה כחולה לא מזמן. היא בת 53, ללא הסטוריה משפחתית של סרטן שד. ( אם כי היו סרטנים אחרים במשפחה- לא אב או אם, ולא שחלה. ). עברה בדיקת ייעוץ גנטי לאחר האבחון, ונמצא כי אינה נושאת את אחת מ3 המוטציות שנבדקות. פרטים נוספים: הגידול היה מסוג IDC בגודל של 0.5ס"מ*0.5ס"מ*0.6 ס"מ, LOW GRADE , עם "מרכיב רחב" של DCIS. LOW GRADE. CRIBRIFORM TYPE. הורמונים: אסטרוגן: צביעה חזקה ב90% מהתאים, 3+. פרוגסטרון: צביעה חלשה ב30% מהתאים. 1+. וההר 2: צביעה חלשה: 0-1. שאלתי היא: יש לי עוד 2 אחיות, אנחנו 3 בנות בגילאים: 30, 28.5, ו 24.5. כולנו לוקחות גלולות למניעת הריון. ( לא מסיבה של "הסדרת המחזור"- לכולנו תמיד היה מחזור סדיר. אלא מסיבות אחרות- כגון: מחזור מאד קשה שהפריע בשגרת החיים- דימום רב, כאבים וכ'ו). האם אנו חייבות להפסיק את השימוש בגלולות- במיוחד לאור העובדה שהסרטן אצל אימי מושפע מאד מאסטרוגן? כמו כן: מהו המעקב הרפואי האופטימלי שמומלץ לנו לעשות כעת? ( רופא נשים, כירוג שד, איזה בדיקות וכ'ו). דבר נסף: שמעתי שיש חיסון שיכול למנוע סרטן צוואר הרחם. האם זה נכון? הבנתי שזה קשור בוירוס מסויים שאותו בודקים בדר"כ בבדיקת הפאפ, אצל הגיניקולוג. אבקש לדעת האם זה נכון? האם זה מומלץ? ולמי זה מתאים? אני מתנצלת מראש על אורך השאלה, אך היה לי חשוב למסור כמה שיותר פרטים, בתקווה לקבל תשובה מהירה, ומפורטת- עד כמה שניתן. תודה מראש,

21/06/2007 | 22:11 | מאת: פרופ' אילן כהן

1. רצוי לקחת גלולות כי לפי המחקרים גלולות מקטינות הסיכון לסרטן השחלות ואינן מעלות את הסיכון לסרטן השד. לפי המחקרים אפילו אצל נשים נשאיות של הגן לסרטן השד והשחלות אין עלייה בסיכון של סרטן השד עם לקיחת גלולות. 2.עליכם להיות במעקב של כירורג שד. בגילכן רצוי לבצע בדיקת שד לפחות פעם בשנה. 3.מומלץ מאוד לקחת את החיסון לצואר הרחם (למניעת הדבקות בוירוס הגורם קונדילומה = HPV ). אך, מומלץ לקחת החיסון עד גיל 26. בהצלחה פרופסור אילן כהן.

21/06/2007 | 23:27 | מאת: שואלת

תודה רבה לך פרופ' כהן על התשובות.

20/06/2007 | 18:54 | מאת: אתי

אני מנסה להיזכר וללא הועיל (הזכרון שלי בימים אלו ובהשפעת הכימו הוא לא משהו, למרות גילי 43..) בשם הספר שבתל השומר. המספרה עובדת בהנהלת ספר מאוד מוכר. שכחתי את שמו. אני מחפשת בעצם את הטלפון של המספרה שלו ברמת גן. אני אשמח אם למישהי יש הטלפון. סוף כל סוף שיער צמח לרמה של תספורת..

20/06/2007 | 19:08 | מאת: לאתי

רונן פלג, מנהל וזכיין סניף Michel Mercier תל השומר. כתובת: מרכז מסחרי "גימיון" - בנין מס' 4, תל השומר. טלפונים: 03-5352715 , 03-5352716

20/06/2007 | 19:10 | מאת: אתי

התכוונתי למספרה שעובדת בהתנדבות במרכז הסרטן - פנאי ובילוי

20/06/2007 | 18:37 | מאת: תה תה

לאור הנכתב פה לאחרונה האם טמוקסי גורם לבעיות בעיניים? אני אישית לוקחת טמוקסי כעשרה חדשים . לפני שלשה שבועות עברתי ניתוח לתיקון הפרדות רשתית. מצפה לתגובתכם תודה חמה

21/06/2007 | 20:35 | מאת: ענה

תה תה שלום, הטמוקסיפן אכן גורם לבעיות עיניים, אבל זו תופעה נדירה ביותר!!! אבל היא קיימת. ד"ר גולדברג (האחראית או המנהלת את כל נושא סרטן השד במכון האונקולוגי של בי"ח רמב"ם), ממליצה לערוך בדיקה אצל רופא עיניים פעם בשנה במהלך לקיחת הטמוקסיפן. לצערי אני שנתיים לאחר ניתוח למפקטומי ושלושה חודשים לאחר ניתוח שלישי שעברתי עקב גילוי מוקדים חדשים, למדתי שהאינפורמציה המועברת אלינו החולות איננה תמיד שלמה ולפעמים אפילו איננה מדוייקת. לצערי גם בפורום זה נוכחתי לדעת שיש רופאים הנותנים תשובות לשאלות שלנו שהן ממש, אבל ממש לא מדוייקות, וחבל. תעשי בדיקה פעם בשנה ותיהיה שקטה, והעיקר שתיהיה בריאה! ענה

23/06/2007 | 16:58 | מאת: תה תה

תודה לך ענה הרבה בריאות

20/06/2007 | 17:36 | מאת: מיואשת

הי לכולן, אני מנסה שוב.... לבקש את עזרתכן- בפורום זה. האם מישהי יכולה להמליץ על רופא/ה אונקולוג/ית טוב/ה בביה"ח בירושלים?? האם מישהי טופלה אצל ד"ר עוזיאלי מהדסה עין כרם, ויכולה לחוות דיעה? מקווה בכל זאת לקבל תשובה...... ( לצערי, בטוח שיש גם חולות ירושלמיות)..... תודה,

21/06/2007 | 10:15 | מאת: רוני

למיואשת, אני מטופלת כ-שנה חצי אצל ד"ר עוזיאלי, רופאה מדהימה , מקצועית ואנושית. אני תל אביבית ונסעתי לטיפולים לירושלים. אם את רוצה יותר פרטים כתבי לי למייל המצ"ב בהצלחה והרבה בריאות. רוני

21/06/2007 | 10:59 | מאת: למיואשת

למה מיואשת? התרחקי מד'ר ביאטריס עוזיאלי.

21/06/2007 | 17:30 | מאת: מיואשת

אודה לך מאד אם תפרטי- זה מ א ד מלחיץ מה שכתבת על ד"ר עוזיאלי.... מדוע "להתרחק " ממנה?!!! אנא כתבי לי......