פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

20/06/2007 | 13:31 | מאת: מאיה

שלום רב, אמי חולה בסרטן השד האונקולוג שלה נצן לה מרשם של Tamoxifen. בתוצאה מנטילת הכדור היא חשה בחילה חריפה ובנוסף חלה התדרדרות בראייה שלה. אבקש לציין כי בשנים האחרונות היא עברה מספר ניתוחים לטיול בהיפרדות רשתית מהעין וקטרקט. האם ידוע כי Tamixifen היא בעלת השפעה על הראייה? האם בגלל שראייתה רגישה לא היה עליה להתחיל לקחת את התרופה? מהן תופעות הלוואי המוכרות של התרופה על הראייה וכיצד ניתן לטפל בהן (מלבד הפסקת נטילתה של התרופה)? וכל אינפורמציה אחרת בנושא... תודה רבה מראש, מאיה

20/06/2007 | 13:47 | מאת: ליאורה

"אבקש לציין כי בשנים האחרונות היא עברה מספר ניתוחים לטיול בהיפרדות רשתית מהעין וקטרקט" הרופא המטפל היה צריך לדעת את הנ"ל ואז אני מסופק אם היה רושם לאימך טמוקסיפן. אחת מתופעות הלוואי הלא שכיחות של התרופה היא התפתחות קטרקט

20/06/2007 | 15:38 | מאת: עין

לא רק קטרקט, בכלל אחת ההתוויות נגד השימוש בטמוקסיפן היא בעיות בעיניים. ולכן לא להתחיל או לסיים מיידית, ולגשת לאונקולוג שנית. במדיה והוא לא פנוי, בכל מרכז רפואי יש רופאים נוספים שניתן להיפגש איתם וחשוב לעשות זאת בהקדם על מנת לקבל אישור לתרופות חוסמות אסטרוגן אחרות.

21/06/2007 | 07:54 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

מאיה שלום טמוקספן יכול לגרום לבחילה. טמוקספן מעלה את הסיכון לקטרקט, לעיתים מחייב ניתוח. כמו כן בצורה נדירה יכול לגרום לבעיות של הרישתית, לחסימת כלי דם של הרשתית או לבעיה בראיית צבעים. לדעתי כדאי להפסיק את התרופה במידה וניתנת למניעה (כלום לא קורה מהפסקה למספר ימים), לפנות לרופא עיניים להערכה של מידת ההחמרה והסיבות לה בראיה של אימך ואח"כ עם כל הנתונים לדון עם האונקולוג על אפשריות להמשך הטיפול.

21/06/2007 | 10:29 | מאת: תה תה

האם לקיחת טמוקסי יכולה לגרם להפרדות רישתית? מזה כעשרה חדשים אני לוקחת טמוקסי ולפני ארבעה שבועות עברתי ניתוח לתקון הפרדות רשתית.(סבל רב) תמיד פחדתי מעבוי רירית הרחם(עדיין פוחדת) הטמוקסי גורם לי לגלי חם וגם כאבים שונים בגוף. יש לי מעקב אונקולוגי באוגוסט. מה דעתך?

20/06/2007 | 10:08 | מאת: שואלת שוב

האונקולוג המליץ לי לקחת ויטמין e למניעת התכוצות שרירים. האם מותר לקחת ויטמין e שיש בו שמן סויה גלטין וגליצרול בריאות לכלם תודה

20/06/2007 | 12:39 | מאת: אנה גולדברט

תה תה היקרה שלום, ראיתי את שאלתך ושלחתי אותה לאחד היועצים. אני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

20/06/2007 | 17:06 | מאת: שואלת שוב

תודה לך אנה

לרופאים שלום, אני כרגע מקבלת טקסול+הרצפטין בטיפול שבועי, טרום ניתוחי. שאלותיי הן: 1. האם מותר במהלך תקופה זו לשתות לעיתים רחוקות בירות או משקאות אחרים שהם עם פחות אלכוהול (כמו שנדי למשל)? 2. האם מותרים מסז'ים למיניהם (כולל רפלקסולוגיה)? תודה, גלית

מודה באשמה. יש דברים עליהם לא ניתן לוותר. עשיתי גם (לפעמים קצת יין אדום איכותי) וגם. הרבה בריאות.

מה הסיכון בצריכת אלכוהול בזמן טיפולי קרינה וכימותרפיה

20/06/2007 | 00:22 | מאת: אתי

שימו לב בנות. מצאתי רופאה מדהימה. שמה דר' מירב בן דוד. היא מקבלת בתל השומר. מחלקת קרינה. ניתן לבצע הביקורות אצלה גם לאחר סיום הטיפולים והקרינה. היא פשוט אדם נפלא, רגישה, קשובה, מבינה ומקשיבה. יש לה סבלנות. היא מקצועית. האמת היא שכל הרופאים שנתקלתי בהם בתל השומר במהלך הטיפולים היו בסדר. היחס היה טוב. אבל הגב' דר' הזאת עולה על כלם.... יישר כוחך, דר' מירב בן דוד

20/06/2007 | 15:03 | מאת: טומית

אני גם עושה אצלה מעקב לאחר ההקרנות . והיא באמת מקסימה מאד.

20/06/2007 | 16:17 | מאת: לאתי וטומית

20/06/2007 | 16:24 | מאת: לאתי ולטומית

מרגש ומעודד לשמוע שיש רופאות כאלה. וסליחה שאני מתעקשת על כאילו שטויות, כבר עברתי מלא אכזבות. אז אני שואלת כדי להבין, נגיד שיש בעיה דחופה, תוך כמה זמן ניתן לקבל תור אצלה? (לא באופן פרטי). ואם ממש ממש דחוף, האם ניתן להשיג את הרופאה בטלפון במיידי?

20/06/2007 | 18:31 | מאת: אתי

היא מקבלת בתל השומר. מחלקת הקרנות. מטפלת לצורך מעקבים גם לאחר ההקרנות. ניתן להשאיר שאלות אצל המזכירות. הן חוזרות אלייך בתשובות.

21/06/2007 | 20:47 | מאת: עוד דעה

אני יודעת שרןפאים הם בניאדם ויש להם את החיים שלהם והעיסוקים שלהם. אבל רופאה שמספר ימים לא ניתן לדבר איתה אפילו בטלפון למרות הופעת גרורות בעמוד השדרה, היא לפי שעתי ולצערי לא רופאה נדירה, למרות שאולי היא מאד נחמדה.

16/07/2007 | 21:43 | מאת: פרח

זה לא נעים כשאין מענה במיוחד בעת צרה אך לא אופיני לרופאה זאת- אולי היתה חולה/בכנס רפואי בארץ/בחו"ל? דוקא האיכפתיות שלה היחס החם וההקשבה גורמים לתורים הארוכים בנוסף לעומס הרב שנפוץ לצערנו בכל המערכת הרפואית ואף בלתי נסבל במחלקות האישפוז בהם מורגש מאוד המחסור הגדול בצוות הרפואי. מי שרוצה לקצר זמני המתנה ולהגיע אליה מיידית, יכולה לגשת לקליניקה הפרטית שלה-לא רחוק משיבא.

19/06/2007 | 23:55 | מאת: אני

אני לוקחת כדור אחד של ציפרלקס. האם הכדור ממכר? כמה זמן אני יכולה לקחת אותו? האם ייתכן שהשפעתו עלי תיפחת עם הזמן ?

20/06/2007 | 12:44 | מאת: אנה גולדברט

אני היקרה שלום, מכיוון שיועצי פורום זה הינם מומחים לאונקולוגיה, אני מציעה לך להפנות את שאלתך הפורום פסיכיאטריה: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/385 אני משוכנעת כי יועץ פורום זה יוכל להשיב על שאלתך. בברכה, אנה

20/06/2007 | 15:02 | מאת: טומית!

גם אני לוקחת ציפרלקס. הוא עושה לי ממש טוב. אני גם בחשש שלא אוכל להסתדר בלעדיו. בים א' הקרוב אהייה אצל האונקולוגית שנתנה לי אותו ואדע כמה זמן מותר לקחת אותו

21/06/2007 | 22:07 | מאת: שרון

שלום לאני, וטומית, ולכל המעוניין שמי שרון ואני מטפלת בהילינג, ודימיון מודרך מדיטציה, בגין שין, עיסוי, תרפיה בשחזור גלגולים, ובכלל יעוץ ועזרה לחיים טובים. לדימיון מודרך והשאות חיוביות יש כוח בלתי רגיל להרגיע, לנקות לאזן ולהזכיר לגוף שיש בו היכולות לרפא את עצמו אני מוכנה לעזור לכן במחיר סימלי מאוד רק לשם העברת האנרגיה, וכמו כן אשמח לתת טיפים נוספים. הרבה בריאות, ותמיד רק מחשבות חיוביות שרון. בכל אופן אם אתם הולכים למטפלים ולא משנה איזה תוודאו שהם עושים את זה ממקום נקי, של רצון אמיתי לעזור זה חשוב.

23/06/2007 | 23:38 | מאת: דנה

גם אני לוקחת ציפרלקס. אחת מתופעות הלוואי היא ירידה בחשק המיני. האם משהיא מרגישה כך? יש רעיונות לשיפור המצב? אשמח לשמוע.

19/06/2007 | 20:35 | מאת: תה תה

האונקולוג המליץ לי לקחת ויטמין e כדי למנע את התכוצויות השרירים .ישנה חברה שמיצרת כמוסות ויטמין e מאה אחוז טבעי. הכמוסות מכילות soybean oil gelatin glycerin האם זה בסדר לקחת כמוסות אלה?

19/06/2007 | 22:55 | מאת: לתה תה

אני לקחתי כדורים של ויטמין E ,במרשם שקיבלתי מרופא המשפחה בקופת-חולים. כדורים הכי פשוטים ועזרו לי.

19/06/2007 | 23:23 | מאת: תה תה

תודה לך,אבל אני רוצה לדעת אם אני יכולה לקחת את הסוג המסוים שציינתי. מאחלת לך הרבה בריאות.

21/06/2007 | 08:00 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לתה תה שלום ההמלצה לגבי מוצרי סויה הנה לא לצרוך אותם בכמיות גדולות לנשים שהיה סרטן שד רגיש להורמונים עקב תכולת פיטו-אסטרוגנים המצויים בפולים, עקב השפעה שעדיין לא לגמרי ברורה וככל הנראה תלוית מנה. איני רואה בעיה בלקיחת כמוסת ויטמין E המומסת בתוך שמן סויה.

23/06/2007 | 16:48 | מאת: תה תה

תודה לך ד"ר גיל בר סלע

שלום אחותי צריכה להתחיל טיפול כימוטרפי בעוד שבוע.(פעם בשבוע במשך שלושה חודשים). אבקש לדעת איך אפשר להקל עליה. האם יש משקאות מאכלים שמקלים? מתי החלק הכי קשה? האם ביום הטיפול או למחרת או... בתודה רבה רבה מראש ורדית

היי, כל אחד מגיב אחרת לחומרים הכימותרפיים וגם בהם יש סוגים ומינונים שונים. חשוב להישאר אופטימי ולחשוב חיובי, זה מאוד עוזר. לגבי אוכל, לאכול מה שבא ומה שטעים בתקופה הזו. לי קולה מאוד עזר כשתחושת בחילות היתה לי (לקחתי גם כדורי EMEND נגד בחילות שמאוד מאוד עזרו), יש ימים בהם התיאבון נחלש וזה בסדר וטבעי כי יש ימים אחרים שהתיאבון טוב יותר. בדרך כלל בשבוע הראשון בו מקבלים טיפול, מרגישים לא הכי טוב אבל אח"כ זה עובר ויש ימים טובים עד הטיפול הבא. חשוב שתתמכי בה, תעזרי לה במה שאפשר, תהיי שם בשבילה ועוד חשוב שזה עובר ונגר גם אם בהתחלה זה נראה כמו נצח. בריאות ורפוה שלמה ושיעבור בקלות רותי

19/06/2007 | 18:46 | מאת: VARDIT

19/06/2007 | 20:15 | מאת: אנה גולדברט

ורדית היקרה שלום, אני ממילצה לך לקרוא את הפרק המוקדש להתמודדות עם תופעות לוואי מהאתר של עמותת "אחת מתשע". להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tips2.doc בפרק זה טיפים רבים שיכולים להקל על ההתמודדות עם תופעות לוואי של הטיפולים. בברכה, אנה

20/06/2007 | 04:50 | מאת: VARDIT

19/06/2007 | 16:16 | מאת: שירה

שלום,,רציתי לדעת אם ניתן לקחת וויטמינים בזמן טיפולי הכימו, אם כן איזה וויטמינים ממולץ?

19/06/2007 | 17:06 | מאת: רותי

היי, בתה"ש נתבקשנו לא לקחת כל תוספים בזמן הכימו. חשוב שתתיעצי עם האחות המתאמת או הרופא ואל תקחי תוספים על דעת עצמך או דעת מי שלא מוסמך. הרבה בריאות וכל טוב רותי

19/06/2007 | 20:15 | מאת: אנה גולדברט

שירה היקרה שלום, שאלות אודות נטילת ויטמינים בזמן הטיפולים נשאלו בפורום זה ותשובת היועצים הינה כי חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילת כל טיפול משלים. בברכה, אנה

19/06/2007 | 15:05 | מאת: מיכל

שלום רב, בבדיקת רופא נמצא גוש בשד. כירורג המליץ על ביצוע אולטראסאונד והאבחנה היתה גוש שומני (שוליים סדירים וכו'). המלצה לטיפול: מעקב בעוד שלושה חודשים והוצאת הגוש לאחר סיום תקופת הנקה (ארבעה עד חמישה חודשים - משוער). 1) האם יש צורך דחוף לבצע ממוגרפיה או ביופסיה ? 2) האם אפשר לבצע ממוגרפיה/ביופסיה בתקופת הנקה ? 3) האם מומלץ לשנות את סדר העדיפויות ולוותר על ההנקה על מנת לבצע אבחנה יסודית יותר או שניתן להסתפק בהמלצה הנוכחית (במילים אחרות, האם בדיקת אולטראסאונד היא בדיקה אמינה לצורך אבחון תהליכים בשד)? תודה, מיכל

19/06/2007 | 20:18 | מאת: אנה גולדברט

מיכל שלום, אשמח להעביר את שאלתך לאחד היועצים ולשם כך אודה לך אם תוכלי להוסיף את גילך והאם יש היסטוריה משפחתית של סרטן השד. בברכה, אנה

שלום רב, בת 34, ללא היסטוריה משפחתית. תודה, מיכל

19/06/2007 | 09:14 | מאת: רונן

אימי חולה בסרטן השד עם גרורות לריאות! זיהו את המחלה רק בשלב מתקדם ביותר לפני כחצי שנה. הרופאים נתנו לה זמן קצר אך החליטו לתת טיפול בטמוקסיפן (mcr וחמצן כמה שעות ביום) והמצב שלה השתפר לאט לאט אך לפני כחודש וחצי החלה הרעה בנשימה שלה והתברר שיש לה קריש דם ומאז היא מקבלת זריקות לדילול והחלו בטיפול בארימידקס מזה כחודש - אימי בעלת עודף משקל ויש לה ברקע מזה שנים בעיות עם ברכיים (אחת עם פרוטזה), כתף (גיד קרוע) וגב תחתון ולאט לאט היא סובלת מכאבי פרקים גוברים והולכים וקשה לה מאוד לקום וללכת עם ההליכון - הבנתי שזו תופעת לוואי של הארימידקס והיא לוקחת ויטמינים cal600mg אך זה לא כל כך עוזר (כוסות רוח) - אימי סובלת לאחרונה מתשישות וכאבים בחזה לפרקים (mir) שעוברים. לפי המצב נראה שכדאי להחליף את הארימידקס - אשמח לקבל המלצות לפני הפגישה עם האונקולוג המטפל... בתודה מראש רונן

20/06/2007 | 19:30 | מאת: ליאן

גם לי היו תופעות לואי קשות בעיקר כאבים בפרקי הידיים והאצבעות. קושי לקום ואפילו להתהלך. הרגשתי כמו בת 100 (אני בת 54). עם תופעות אלו , פניתי לאונקולוגית שלי, והיא החליפה לי את הארימידקס ל-פמרה. גם כאן יש תופעות לוואי, אבל לא עומד ליד הארימידקס. בהצלחה ובריאות שלמה.

21/06/2007 | 00:55 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום חנן זה נכון שארימידקס וכל התרופות מאותה משפחה יכולות לגרום לכאבי פרקים שבחלק מהמטופלות הם כאבים קשים ומגבילים. אני לרוב מציעה לחולות לנסות לעבור לארומזין כי בחלק מהמקרים התופעה פחות קשה בתרופה זו. אם ההחלפה אינה משנה את המצב יש לשקול הפסקת הטיפול אך אז האופציה היא או כימותרפיה או תרופה הורמונלית שאינה בסל התרופות ונקראת פסלודקס. חוץ ממכבי זהב למיטב ידיעתי הקופות האחרות לא מממנות אותה. בברכה

שלום רב, איזה טיפול מונע קיים למי שלפי הבדיקות היא טריפל מינוס? כרגע בטיפול כימי אח,כ ניתוח ולבסוף הקרנות - זה מה שמתוכנן- אבל מה ימנע מהמחלה לחזור?

19/06/2007 | 20:32 | מאת: אנה גולדברט

יעל היקרה שלום, יהיה זה קשה מאוד ליועץ הפורום לענות על שאלתך ללא כל מידע רפואי פרט לתוצאה של בדיקה אחת. באם תרצי התייחסות של אחד היועצים, אנא הוסיפי כל פריט מידע רלוונטי, כגון גילך היסטוריה משפחתית, רגישות להורמונים, מס בלוטות נגועות וכ"ו. כמו כן, אנא כתבי מה הטיפול אותו את מקבלת כעת אשמח להעביר את שאלתך לאחד היועצים. בברכה, אנה

הטיפול הכימותרפי הוא הטיפול המונע. ההקרנות אחרי הניתוח הן גם כן טיפול מונע, אבל בעיקר מקומי.

18/06/2007 | 21:59 | מאת: ליאור

שלום רב, האונקולוג שמטפל בי ממליץ לי להמיר את הטמוקסיפן- אותו אני נוטלת מזה כ-3 שנים - בארומצין. את תופעת הלוואי הנוגעת לדילול העצם הוא ממליץ לפתור באמצעות עירוי אחת לחצי שנה של "ארדיה" או "זומרה". הגידול שלי היה זעיר יחסית 0.7 ס"מ, ללא מעורבות של בלוטות, אך הHER 2 היה 3+. קיבלתי טיפול כמוטרפי. אני מבקשת לקבל מידע אודות הסיכונים והסיכויים בכול חלופת טיפול. כן אבקש לקבל עמדה בנושא של הפסקת נטילת הכדורים - מכול סוג שהוא- בכלל. בתודה מראש על מתן מענה למבוקש על ידי.

21/06/2007 | 01:00 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום ליאור העובדה שהגידול היה HER2 חיובי היא מדד לאגרסיביות של הגידול, מעבר לגודל שלו. אם היית מאובחנת בנשתיים האחרונות היית בנוסף לכימותרפיה מקבלת גם טיפול מונע בהרצפטין למשך שנה. לגבי הטיפול ההורמונלי - בשום אופן לא הייתי מציעה להפסיק אותו מכיוון שיש מחקרים שמראים בבירור שמשך הטיפול האופטימלי הוא לפחות 5 שנים . אני חושבת שהצעתו של האונקולוג שלך נכונה מאד - כדאי לעבור לארומזין כי זה משפר את סיכויי הריפוי. לגבי איסטיאופורוזיס - מכיוון שמדובר בטיפול יחסית קצר של שנתיי וחצי הסיכון לאוסטיאופורוזיס חמור היא קטנה וטיפול מונע בזומרה אחת ל-6 חודשים מבטל אפילו את הסיכון הזה. אם צפיפות העצם שלך כרגע, לפני תחילת ארומזין, היא תקינה, הסיכון לאוסטיאופורוזיס משמעותי הוא יחסית נמוך. בברכה

18/06/2007 | 21:12 | מאת: זהבית

אכתוב את הרקע בקיצור- לפני כשנה וחצי גיליתי גוש שהתברר כגוש סרטני, עברתי כריתה חלקית, טיפולים כימותרפיים (בלוטות לא היו נגועות), הקרנות, הרצפטין (במשך כ-8 חודשים, הטיפול הופסק עקב פגיעה בתפקוד הלב). כיום אני נוטלת טמוקסיפן (כדור כל יום) וזריקות זולדקס (אחת ל-28 יום). אני מצויה בלחץ ומתח רב, מסיבות שונות, והדבר מקרין על כל הסובבים. האם מותר לי לקחת כדורים כמו סרוקסט? האם פסיכיאטר יודע, אילו כדורים מותר לי ליטול? האם יש הגבלה בשל הרקע הרפואי שתיארתי? מחכה לתשובה, תודה.

19/06/2007 | 08:38 | מאת: לזהבית

גם אני לוקחת תרופות אלה בשל אותו עבר כמוך ואין כל בעיה, להפך, זה רק יכול להועיל לך. כמובן שעלייך לפנות לפסיכיאטר כדי שיתן לך את ההפניה לרופאת המשפחה ורצוי מאוד שתהיי במעקב צמוד על השפעות הטיפול, מינונים וכד'. ממליצה בחום, זה מאוד ישפר את מצב החרדות שלך, אבל סבלנות, לפעמים ההתחלות קשות. בהצלחה.

19/06/2007 | 08:45 | מאת: זהבית

תודה על ההתייחסות המהירה, אני מעונינת במידע רפואי בנושא, אך ניסיון של נשים אחרות ותשובות שלהן סייעו לי במהלך השנתיים האחרונות בפורום, וגם תשובתך. תודה!

21/06/2007 | 01:04 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום זהבית כדאי מאד שאם את לוקחת תרופות חדשות תתיעצי קודם עם האונקולוג שלך כדי שהוא ייעץ לך מה מתאים ומה לא. לא תמיד רופאים מתחומים אחרים מתמצאים. לגבי סרוקסט - בעקרון מותר אך אני אינני ממליצה על התרופה מכיוון שיש עבודות מדעיות שמצביעות על האפשרות שתרופות מהמשפחה של סרוקסט יכולות להפחית את היעילות של טמוקסיפן. אמנם מדובר בעבודות בעכברים ועדיין לא בבני אדם - אך לדעתי כדאי להיזהר. התרופה האנטי דכאונית שלא השפיעה על טמוקסיפן היתה אפקסור ולכן כדאי לבקש מהפסיכיאטר להשתמש בה. בברכה

18/06/2007 | 18:31 | מאת: מרים

לאחרונה עשיתי בדיקת סיטי והתוצאה הייתה מלבד תוצאה של סרטן השד גם אבחנה שכללה " חזהת בטן שהדגים קשרית ב- LLL , חשוד. קרוב לודאי מייצגת פיזור משני." "קשרית ראייתית בקוטר 1 ס"מ בסיגמנט עליון של LLL בסרעפת ימנית מוגדלת, כבד מוגדל במשרעת של 18.4 ס"מ, מיפוי עצמות תקין" מישהו יודע מה הכוונה?????? אשמח לתשובה

19/06/2007 | 08:32 | מאת: למרים

הי מרים, למרות שמיפוי העצמות שלך תקין, כלומר אין גרורות בעצמות, יש חשד לתהליך כזה בריאות. לפי מה שכתוב זאת קשרית. לא כל הקשריות מעידות על תהליך גרורתי. אני מניחה שיפנו אותך לבדיקת סי.טי פט, שם רואים יותר את מהות התהליכים. כעיקרון מה שראו הם חושדים כפיזור משני, כלומר גרורה, אבל אני לא הייתי קופצת למסקנות, כי זהו רק חשד ויש מספיק ממצאים שנראים כאלה והם ממש לא. אז להמתין בסבלנות. למה עשית את הסי.טי הזה בכלל?

20/06/2007 | 13:07 | מאת: פרופסור שלמה שניבאום

למרים שלום לא ברורה סיבת הבדיקה מכיון שזו אינה בדיקה שגרתית בסרטן שד ראשוני לכן אודה על פרטים נוספים .לגבי הממצא יש צורך לבבר אותו מכיון שיתכנו מספר אבחנות לפני ההחלטה של ממצא משני בראה (גרורה) ולעתים כדאי לבצע ביופסיה תחת CT .עיך להתיעץ עם רופא ראות לגבי הממצא. בברכה

היי ממליצה על תה"ש יח' האונקולוגיה, מנהלת המחלקה ד"ר בלה קאופמן, מנוסה בתחום בעלת שם. רק בריאות ובהצלחה

ממליצה על דר' אלה עברון מאסף הרופא

ממליצה בחום על פרופ' משה ענבר מבי"ח איכילוב. בהצלחה והרבה בריאות.

18/06/2007 | 11:26 | מאת: אירית

גילי בעת גילוי הפיבראדנומה הוא 22 (במקרה גיליתי את הגוש , הוא היה גדול, עברתי ניתוח להוציאו). לא היו לי עוד גושים או בעיות שפירות נוספות בשד וכן לאימי היה סרטן השד בגיל צעיר (חוץ ממנה לא היה לאף קרוב משפחה אחר). השאלה שלי אם יש לי סכוי יותר לחלות בסרטן השד ואם גלולות למניעת הריון קשורות לבלאגן שהיה. תוד מראש אירית

20/06/2007 | 13:24 | מאת: פרופסור שלמה שניבאום

לאירית שלום פיברואדנומה אינה מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן שד.גלולות בחלק מהמקרים גורמות לגדילת פיברואדנומה קיימת ובחלק מהמקרים פעולתם הפוכה. העובדה שלאמך היה סרטן שד מגדילה את הסיכון של ך לחלות בסרטן שד למרות שאין קרובי משפחה נוספים שחלו אין לשלול נטיה גנטית ולשם כך יש צורך במידע נוסף גיל בו חלתה אמך, מוצאה של אמך ושל הוריה מקרי סרטן שחלות במשפחה ועוד לשם כך כדאי לפנות ליעוץ גנטי בברכה

18/06/2007 | 10:44 | מאת: שאלה

האם כאבי גב חצי שנה לאחר סיום כימותרפי והקרנות בשל סרטן שד יכולים להיות גרורות. שנים שאני לא סובלת מכאבי גב ופתאום יש לי כאבי גב. יכול להיות שזה כאב אורתופדי אבל אני בחששות כמו כולנו שהסרטן יחזור. ממוגרפיה אחרונה הייתה תקינה. האם למישהיא הייה מצב כזה?

18/06/2007 | 19:14 | מאת: רונית

לגבי כאבי הגב שיש לך, דעי שלרוב אחרי הטיפולים בטקסול יש כאבים חזקים בעצמות. אנו חוששות שזה גרורות אך זה לא! לי יש כאבים כאלו באגן. כנראה הטקסול במקום בחילות נוראיות גורם לכאבי עצמות חזקים. אני שנתיים אחרי סיום הטיפולים והכאבים תוקפים אותי מדי פעם בעוצמה חזקה. עברתי מיפוי ופעמיים CT והבעיה היא בנזק שנגרם מהחומר הכימי. לכן, אל תבהלי. אנו חוששות תמיד מהגרוע ביותר אך לדעתי זה לא גרורות בכלל. הרבה בריאות וצחוק.

19/06/2007 | 07:41 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לשואלת שלום כפי שציינת לכאבי גב יש הרבה סיבות, רובן לא קשורות למחלת הסרטן. במידה והכאב קבוע ומציק יש בהחלט מקום לברר גם לכיוון מחלת הסרטן וניתן לעשות זאת על ידי מיפוי עצם. במידה שהמיפוי תקין, הסיבה ככל הנראה אחרת.

18/06/2007 | 10:41 | מאת: ורד

שלום לכן בנות ! לא מזמן הצטרפתי למועדון ואני עוברת טיפול כימוטרפי די אגרסיבי לאחר הוצאת גידול בשד. אני מחפשת מרפא בשיטה הסינית לתמיכה במערכת החיסונית שהולכת ונחלשת. האם מישהי מכירה ,שמעה ,יודעת .... אשמח לשמוע. ובריאות לכולנו. ורד

18/06/2007 | 22:21 | מאת: ז'נט

הי, אני עשיתי דיקור פעם בשבועיים בין הטיפולים. בעיקר כדי להקל על הכבד והכליות להתמודד עם כל הרעל שמקבלים. מותר רייקי, עיסויים ודימיון מודרך (היה מאמר ב- ynet) לפני כמה שבועות. כל היתר (הומאופטיה, תוספי מזון וויטמינים) - לא. למטפלת שלי קוראים ראומה בת כהן והיא מקבלת ביהוד. הרבה בריאות

18/06/2007 | 23:09 | מאת: אילונה

גם אני הצטרפתי למועדון לאחרונה, אני אחרי 3 טיפולים ומטופלת בדיקור סיני ע"י נדב שריבוים מקבל גם בקליניקה פרטית ברמת אביב וגם במרכז לרפואה משלימה בבלינסון במרכז דוידוב אם את רוצה טלפון שלו תתקשרי אלי 050-5661510 הוא מדהים.

18/06/2007 | 23:09 | מאת: אילונה

גם אני הצטרפתי למועדון לאחרונה, אני אחרי 3 טיפולים ומטופלת בדיקור סיני ע"י נדב שריבוים מקבל גם בקליניקה פרטית ברמת אביב וגם במרכז לרפואה משלימה בבלינסון במרכז דוידוב אם את רוצה טלפון שלו תתקשרי אלי 050-5661510 הוא מדהים.

18/06/2007 | 00:51 | מאת: צילה

שאלתי לאונקולוג- שלום לך.טופלתי שלוש שנים ב-ZOMERA לאחר למפקטומי וחשד לגרורה בעצם ,בשנה הראשונה כל חודש,ובהמשך פעם בשנה. היום התחלפה האונקולוגית שטיפלה בי ולדעתה אין צורך בהמשך מתן הטיפול כי כמו שהתרופה יעילה היא יכולה גם להזיק, רציתי לדעת מה עלות הנזק ? ואם בכלל . תודה

19/06/2007 | 07:37 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

צילה שלום לתרופה זומרה יש תופעות לוואי שכיחות כמו עליית יתר בשיכוחת בעיות מערכת העיכול, פריחה על העור, החמרה בנשירת שיער ישנן תופעות נדירות יותר וחמורות יותר כמו פגיעה בתפקוד הכלייתי, הפרעות במאזן המלחים בגוף, הרס של העצם בלסת התחתונה. תופעות אלו קורות יותר במתן ממושך סדיר של פעם בחודש.

17/06/2007 | 15:53 | מאת: גלית

אני בת 37 ובבדיקה של כירורג שד (בחודש ראשון להריון) לפני כשנה לא אובחנו אצלי שום גושים בשד, ושמונה חודשים מאוחר יותר (בחודש התשיעי של ההריון) נבדקתי שוב ונמצאו מספר גושים בשד, כאשר הגדול ביותר הוא של כ- 5 ס"מ + בלוטות נגועות. בהתחשב בכך שההמלצה הרפואית הגורפת למי שאין לה הסטוריה משפחתית, היא להיבדק פעם בשנה מעל גיל 40- כיצד ייתכן שסרטן בדרגה 3 נוצר יש מאין תוך 8 חודשים ??? האם היו תקדימים כאלה ? תודה מראש, גלית

17/06/2007 | 17:25 | מאת: לגלית

הי גלית, אכן שאלה מורכבת, והרי את היית אחראית ונבדקת אצל כירורג שד. ונכון, אם את לא בקבוצת סיכון גם לא הומלצו לך בדיקות הדמיה ואת אפילו לא בת 40, אבל לצערנו הרב בכל דבר אין 100%. ייתכן שכבר היה לך משהו בשלב מאוד מאוד ראשוני כבר אז, משהו שאי אפשר למשש לכן הכירורג שד לא הרגיש כלום ובדיקות הדמיה כן היו עולות על משהו. אם זה כן היה קיים, ייתכן שבשל ההריון זה צבר תאוצה והגיע למימדים כאלה, ידוע שהריון יכול להאיץ תהליכים שקיימים. אני באופן אישי מכירה מישהי שבעת ההריון גילתה גוש קטן ולא עשתה דבר, נאלצה לעבור הפלה בשל מום בעובר ואח"כ הלכה להבדק רק אחרי כמה חודשים והגוש בינתיים בהריון צבר מימדים גדולים מאוד. בדיקה ידנית הינה מאוד חשובה אבל אינה מאבחנת גושים מאוד קטנים, לכן ממליצים לקבוצת סיכון לעשות בדיקות הדמיה אפילו מתחת לגיל 40. אבל מה שוכחים? שרק חלק מהנשים שחולות בגיל צעיר הן בכלל בסיכון, בשל נשאות או סיפור משפחתי. החלק השני, ממש ממש לא היה בקבוצת סיכון ולא נשאיות. אז מה זה אומר בעצם? שכל אחת בעצם היותה אישה נתונה בסיכון. אני שומעת על כל כך הרבה מקרים בגיל צעיר, ואני באופן אישי הייתי ממליצה לכל אחת מגיל 30 ומעלה לעבור לפחות אולטרסאונד פעם בשנה. מאמינה שיש הרבה שלא יסכימו איתי, וגם הקופה לא תמיד תממן, אבל תלוי מה הכירורג כותב. אם הוא כותב שיש חשד למשהו אז הקופה תממן. סה"כ הבדיקה ללא קרינה כלל ופשוטה ונטולת כאבים ובכל זאת מהווה אינדיקיציה כלשהי. נכון שעדיף לעשותה בשילוב ממוגרפיה כי היא בדיקה משלימה לממוגרפיה אבל אולי עדיפה מכלום... (רק ממוגרפיה מגלה הסתיידויות חשודות שהן לעיתים טרום סרטניים) גלית, אין מה לעשות , עם כל הכאב שזה קרה, לא כדאי לבכות על מה שהיה ולחפש מדוע ולמה. מנסיון שלי, הכואב וכאוב גם כן, של משהו שהיה יכול להראות אחרת. העיקר עכשיו להתמקד בטיפולים ובהחלמה. אני מבינה שיש גם תינוק בבית . לכך צריכים להיות המשאבים הנפשיים שלך מופנים. אין ביטוח לדבר בחיים לצערנו. שיהיה בהצלחה ורק טוב, מקווה שהכל יעבור יחסית בקלות. מרב.

17/06/2007 | 23:11 | מאת: ז'נט

הי, אולי יש אפשרות שבגלל ההריון הגידול התפתח מהר יותר ומה שהיה לוקח שנתיים במצב "רגיל" בזמן ההריון גדל הרבה יותר מהר. מאחלת לך החלמה מלאה וחיים מאושרים.

17/06/2007 | 13:53 | מאת: ג'ני

זהו הרופא הכי מדהים בעולם שהכרתי !!! , רופא כירורג מקצועי ויותר מזה , הוא ניתח אותי פעמיים (הוצאות הגידול+בלוטות) ד"ר פפו מקצועי , אמיתי , נותן יחס חם ומטפל בחולים שלו כאילו הם ילדיו . אני ממליצה בחום עליו ותהי בטוחה שאת בידיים הכי טובות שיכולים להיות .

17/06/2007 | 14:52 | מאת: שרון

איפה הוא עובד?

18/06/2007 | 08:08 | מאת: ג'ני

ד"ר פפו עובד באסף הרופא .

02/09/2007 | 06:53 | מאת: תמר

הגעתי אליו בהמלצת חברים רופא אנושי ברמה בלתי רגילה חם סבלני מאוד פשוט מדהים. אני מתנתחת אצלו מחר ואני הולכת בלב שקט.איש משכמו ומעלה.

17/06/2007 | 10:53 | מאת: נינה

שלום רב אני בת 41.10+2 ילדים . ביולי 2004 עברתי כריתת שד עקב גילוי מוקדם של סרטן השד.טיפול שקיבלתי : שנתיים זולודקס וחמש שנים טמוקסיפן.עכשיו אני מקבלת רק טמוקסיפן כבר קרוב ל 3 שנים. חשבתי להפסיק לקבל טמוקסיפן ולהיכנס להריון.שאלה:בכמה אחוזים אני מגדילה סיכויים לחזרת מחלה עם הפסקת טיפול מומלץ? תודה

18/06/2007 | 20:53 | מאת: פרופסור אילן כהן

לפי במחקרים האחרונים אין עלייה בסיכון של מחלת השד בהריון באם החולה הרתה מעל שנתיים מגילוי המחלה. לחולות סרטן השד שהרו מעל שנתיים מזמן גילוי מחלת השד היה פחות חזרה של המחלה מאשר לחולות דומות שלא הרו. כו כן אין למחלת השד כל השפעה שלילית על ההריון או על התינוק. בהצלחה פרופסור אילן כהן

19/06/2007 | 07:49 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לנינה שלום באופן תאורטי כניסה להריון לאחר סרטן השד מעלה את הסיכון לחזרתו גם עקב הפסקת הטיפול ההורמוני ויתכן שגם עקב חשיפת הגוף לאסטרוגנים במינון גבוה. מאידך, עבודות שפורסמו על נשים שנכנסו להריון לאחר סרטן השד לא הראו שנשים אלו היו בסיכון גבוה יותר לחזרת המחלה. כך שבסה"כ אין המלצה ברורה, אך במידה וההריון חשוב והנך מעל שנתיים מהאבחון ניתן לנסות ולהיכנס להריון.

17/06/2007 | 01:05 | מאת: סימה

שלום אמי חלתה בסרטן השד בגיל 45 לפני מיספר שנים.אני אכשיו בת 39ואני יודעתש10 שנים לפני גיל שאמי חלתה אני צריכה להיות במעקב.האם זה יהיה חכם מיצידי לעשות ממוגריה רק לאחר שחס וחלילה ארגיש גוש בשד או כדאי לעשות ממוגרפיה לפני זה?בתודה

17/06/2007 | 02:28 | מאת: אסתי

כדאי לך לעשות ממוגרפיה לפני שתרגישי גוש בשד. כל שנה, בלי הנחות! מנסיוני אני יכולה לספר לך שאצלי גילו בממוגרפיה שיגרתית בלוטת לימפה מגדלת ובביופסיה התברר שיש שם תאים סרטניים, ורק אחרי חיפוש רציני גילו את הגוש המקורי שיה קטן (אבל ממזר) שאף רופא לא גילה אותו במישוש ידני. בשורות טובות, והרבה בריאות

17/06/2007 | 10:44 | מאת: רותי

היי כבת לאם שחלתה חשוב שתהיי במעקב ואם אמך עברה בדיקות גנטיות לזיהוי נשאות הגנים שכבר זיהו אז יש הנחיות ברורות איך להיות במעקב. בכל מקרה שווה בשיקה בלי פחד וגילוי מוקדם הוא חשוב ומציל. לכי על זה......שבוע טוב רותי

17/06/2007 | 13:18 | מאת: ש

שלום לך, הממוגרפיה היא בדיקה עם רגישות גבוהה, ופעמים רבות מגלים בה דברים שלא ניתן לגלות בבדיקה עצמית. לכן חשוב שתעשי את כל הבדיקות המומלצות. מאחלת לך הרבה בריאות

17/06/2007 | 19:03 | מאת: אנה גולדברט

סימה היקרה שלום, נשות הפורום ענו לך ונכון, עלייך להתמיד בשגרת בדיקות הכוללת ביקור סדיר אצל כירורג שד, בדיקה עצמית וממוגרפיה. כל זאת כחלק ממעקב תקופתי ללא קשר באם הרגשת בגוש בשד או לא. בברכה, אנה

17/06/2007 | 20:21 | מאת: מלי

הי סימה הסיפור שלך מאוד דומה לשלי אבל אני ויתרתי וכשכבר היה לי כוח להלחם היה כבר מאחר אז תעמדי על כך בכל הכוח לעשות ממוגרפיה ואלטרה סאונד ועם הכל לכי להבדק אצל כרורג מומכה שד. ערב נעים מלי

16/06/2007 | 10:27 | מאת: דקלה

שלום השבוע חשתי כאב בבית השחי כשנגעתי הרשתי מעין גוש קטן וכואב.... המקום קצת אדום והגוש בולט החוצה. הוא קבוע במקום אחד ולא זז אבל ביום יומיים האחרונים הוא פחות כואב. יש לציין שאני עושה הסרת שיער באינפרה בבית השחי. האם יש קשר בין השניים? אני נורא בלחץ מה לעשות? חשבתי שזה פצע שעומדת לצאת החוצה מעין מוגלה כזאת אבל לא יצא שום דבר החוצה. מה עושים אני לחץ אני בת 25 ואין היסטוריהשל סרטן השד במשפחה. תודה

16/06/2007 | 13:32 | מאת: אנה גולדברט

דקלה היקרה שלום, כפי שכתבו היועצים בפורום זה, לנפיחות ולכאבים בבית השחי יכולות להיות סיבות שונות שאינן דווקא קשורות לסרטן שד. עם זאת, מכיוון שעל פי תיאור באינטרנט לא ניתן לקבוע מה הסיבה לכאבים ולנפיחות, מומלץ לגשת להיבדק אצל כירורג שד. בברכה, אנה

15/06/2007 | 21:59 | מאת: אורכידיס

לרופאים שלום ! בתוכנית טלויזיה בערוץ 8 בנושא הורמונים צויין שהורמון DHEA משמש בין השאר גם כמגן מפני סרטן. בחיפוש באינטרנט אחר כתבות בנושא, מצאתי שמחקרים הראו שנשים שרמת הורמון זה בדמם היתה נמוכה חלו בסרטן שד. האם זה נכון? כשנה לפני שנתגלה אצלי סרטן השד, אנדוקרינולוג בדק לי את רמת ה-DHEA והיא היתה נמוכה מאד. הוא טען שאין לזה חשיבות. מבקשת לדעת האם זה נכון, או סתם צירוף מקרים. מודה מראש על התשובה.

18/06/2007 | 10:23 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, אני ממליץ לפנות למומחה בתחום האנדוקרינולוגיה על מנת לספק תשובה הולמת.

15/06/2007 | 16:17 | מאת: גל

תעזרו לי דחוף בבקשה, אימי בת 58 עברה אתמול ממוגרפיה ואולטרסאונד בשד ולפי רופא כירורג שבדק הפנה אותנו דחוף לביופסיה כי נראה גוש ממאיר. שאלתי האם רופא יכול לקבוע על סמך אולטרסאונד וממוגרפיה כי הגוש הוא סרטני ? אנחנו לא ישנים ולא חיים מאתמול ונראה כי אימי נכנסת לדיכאון אנא שמישהו יעזור לי

15/06/2007 | 17:03 | מאת: נורית

רופא מנוסה יכול להבחין בממוגרפיה ואולטרסאונד בגוש ש*נראה* ממאיר, כי יש בד"כ הבדלים בצורה. זה לא אומר ב-100% שהגוש ממאיר, אלא שיש חשד לממאירות. אפשר יהיה לקבוע בוודאות רק אחרי ביופסיה. אני מצטערת על החרדות שלך, אבל אין ברירה אלא לעשות את הביופסיה כמה שיותר מהר ואם אכן חלילה הגוש ממאיר אמך תעבור את הטיפולים ותעשה הכל כדי להחלים. זה לא נעים, אבל זה לא בהכרח סוף העולם. אפשר להחלים מזה. בהצלחה ותהיו חזקים!

15/06/2007 | 17:44 | מאת: אנה גולדברט

גל היקרה שלום, כולן בפורום זה מבינות את הלחץ והחרדה שלכן. נורית ענתה לך ואכן בדיקות ביופסיה נחוצה על מנת לשלול ממאירות. ההמתנה לבדיקה ולתוצאותיה עלולה להיות קשה ומורטת עצבים. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלו לקרוא על בדיקות הביופסיה השונות. אני מצרפת קישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tests.doc אני מקווה לתוצאות מרגיעות, בברכה, אנה

15/06/2007 | 02:32 | מאת: אילן ליאור

מתארגן מסע של מחלימי סרטן על ספינת מפרשים אוטנטית בים הצפוני ,מול חופי הולנד. (בדומה למסעות "יוצאים לחיים" שמתקיים כבר 6 שנים ברציפות.) המסע מיועד למחלימים בגילאי 30-45 ,שאינם בשלב של טיפולים. המסע כולל: טיסה להולנד,שייט על ספינת מפרשים אוטנטית,ביקורים באיים ציוריים מצפון להולנד,רכיבה על אופנים רגילות ואופני טנדאם ועוד... הפעלת הספינה ,הכנת האוכל (במשותף),ותחזוקת הספינה יעשו ע"י משתתפי המסע. עלות משוערת למשתתף(מימון עצמי) כ - 800 $ + עלות כרטיסי טיסה ומיסי נמל.

15/06/2007 | 07:52 | מאת: א

שיהיה לכם בהצלחה. חבל שמבוגרות יותר לא נכללות בתכנית. תהנו

15/06/2007 | 11:52 | מאת: ב

בחברה שסוגת לצעירים, "זקנים" מעל גיל 45 אינם נחשבים גם ככוח עבודה ואם במקרה הם חולים אז המסע שהכי מתאים להם זה לעולם הבא

15/06/2007 | 12:57 | מאת: אתי

16/06/2007 | 10:17 | מאת: פרטים

לאילו תאריכים מתוכנן ? תודה

16/06/2007 | 18:40 | מאת: אילן ליאור

מהלך חודש ספטמבר. גורמים שמכתיבים תאריך:מזג אויר,ספינות זמינות ,אפשרויות טיסה,חגים.

16/06/2007 | 10:17 | מאת: פרטים

לאילו תאריכים מתוכנן ? תודה

14/06/2007 | 22:31 | מאת: נו

האם תמיד גרורות מתחילות בבלוטות בית השחי?האם עלי להיות רגועה שלא נימצאו בלוטות נגועות בבית השחי?הרופא היה מאוד החלטי שאמר שאין גרורות- לפניביצוע מיפוי וסיטי בטן.האם כדאי לבצע סיטי ראש בנוסף לשאר הבדיקות?שאלה נוספת כמה בלוטות לימפה יש לנו בבית השחי?ייתכן שביופסיה נילקחה בבלוטה שאין בה תאי סרטן ובשאר דווקא יש?מודע לך מאוד מאוד.

17/06/2007 | 09:10 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך בד"כ כך זה מתחיל.מאיזור הגידול זה מתפשט לבלוטות הלימפה ומשם לזרם הדם. זה שלא נמצאו בלוטות נגועות זה בהחלט מעודד וטוב. לדעתי אין צורך לבצע סיטי מוח אם אין כאבי ראש או תלונות אחרות הקשורות למוח. בממוצע יש 30 בלוטות בכל הרמות. בכל יתכן , רמת הדיוק של בלוטת הזקיף היא 96 אחוז במקומות מיומנים.כמובן שיתכן מצב שבו בלוטת הזקיף שלילית אך יש גרורה בבלוטה אחרת., ולדאבוננו אין 100 אחוז ברפואה .אל הטיפול המשלים אמור לטפל בבעיה שנשמע רק בשורות טובות בברכה דר זילברמן

17/06/2007 | 17:25 | מאת: נו

תודה ד'ר זילברמן.

17/06/2007 | 17:25 | מאת: נו

תודה ד'ר זילברמן.

14/06/2007 | 22:31 | מאת: נו

האם תמיד גרורות מתחילות בבלוטות בית השחי?האם עלי להיות רגועה שלא נימצאו בלוטות נגועות בבית השחי?הרופא היה מאוד החלטי שאמר שאין גרורות- לפניביצוע מיפוי וסיטי בטן.האם כדאי לבצע סיטי ראש בנוסף לשאר הבדיקות?שאלה נוספת כמה בלוטות לימפה יש לנו בבית השחי?ייתכן שביופסיה נילקחה בבלוטה שאין בה תאי סרטן ובשאר דווקא יש?מודע לך מאוד מאוד.

14/06/2007 | 23:05 | מאת: נורית

תשובה חלקית: העובדה שאין גרורות בבלוטות לא אומרת ב-100% שאין או לא יהיו גרורות בשאר הגוף (זו יכולה להיות מחלה די מתעתעת) אבל זה אומר שיש סיכוי טוב מאוד שכך הדבר. לרוב דוגמים לא סתם בלוטה אקראית אלא את בלוטת הזקיף שהיא הבלוטה העיקרית שמנקזת את הלימפה. אם יש גרורות - רוב הסיכוי שהן מתחילות משם.

15/06/2007 | 17:48 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. בינתיים אני מצרפת לך קישור לפרק המוקדש לבדיקות. בפרק זה תוכלי לקרוא על טכניקות ביופסית בלוטת הזקיף שתתן מענה חלקי לשאלתך. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tests.doc בברכה, אנה

14/06/2007 | 16:33 | מאת: הרדוף

14/06/2007 | 16:13 | מאת: א

קיים חוסר סינכרון כמעט יומיומי בין האתר כאן לבין דוקטורס. כל פעם ששלחתי הודעת התראה אכן העניין סודר אך לאחר יום יומיים שוב חזר עלצמו. אנא מכן-בקשו לבדוק את שורש הבעיה. תודה א.

14/06/2007 | 20:02 | מאת: אנה גולדברט

א היקרה שלום, את צודקת ותודה על הערתך. בימים אלו עושים עבודות באתר ולכן קיים חוסר סנכרון. צר לי על אי הנעימות, בברכה, אנה

14/06/2007 | 13:09 | מאת: ב

אמא שלי חלתה בגיל 43 בסרטן השד (אני חייבת לציין שהיא גילתה את זה בשלב מתקדם כי לא הסכימה לעשות ממוגרפיה לפני כן) לאחר ניתוח שעברה שבו הוציאו לה 2 גושים וגם בבית שחי וכימותרפיה(שכבר אחרי טיפול מספר 3 היא רצתה להפסיק והמשפחה בכח רב הייתה צריכה לשכנע אותה להמשיך) והקרנות. היום טפו טפוטפו היא בסדר. והנה עברה לה שנה אפילו חזר לה המחזור והרופאים עשו לה בדיקת דם וגילו גן מסוכן וממליצים על הוצאת שחלות וכמו שהסבירו הינו ניתוח לא מסוכן ומהיר ועדיף לעשותו. האמא היקרה שלי שגורמת לי לדאגות אין ספור לא רוצה עדיין לעשות הניתוח ומתנהגת כמו ילדה קטנה, הרופאים לא יכולים להכריח אותה הרי. אני לא יודעת כבר מה לעשות אני כל הזמן מודאגת ובלחץ. זה מפריע לי ללימודםי, לעבודה ולתכנון החתונה שמגיעה. אני פשוט כועסת עליה כי היא בונה שיהיה בסדר ואני לא מבינה על סמך מה. ואני אפילו לא רוצה לדבר איתה. הקש ששבר את גב הגמל היה שאתמול הייתה לה בדיקה של רופא והוא אומר שבשד השני יש איזושהי אי סמטריה ושולח אותה לאולטרסאונד והיא שואלת אותי היום בטלפון מה אני חושבת על זה.( מה שאני חושבת על זה שכבר בא לי להקיא מהשאלותוההתנהגות הילדותית שלה כאילו היא לא למדה שום לקח מהעניין) מה אתן חושבות?

14/06/2007 | 13:40 | מאת: די

ב. יקרה. למה לא לחשוב חיובי? גם אני חליתי כשהייתי עוד יותר צעירה מאמך, וגם כאשר המחלה חזרה, המחשבות החיוביות נותנות כוח. ברור שצריך להקשיב לרופאים ולעשות מה שצריך (כימו, הקרנות, ניתוחים למינהם) וכל הזמן להמשיך ולחשוב חיובי. רק בריאות לכולנו די

14/06/2007 | 14:21 | מאת: גלית

אני חושבת ששיחה עם עובדת סוציאלית טובה רק תעזור לשכנע אותה להיות במעקב או בטיפול, בהצלחה

14/06/2007 | 15:23 | מאת: ל-ב

ב. יקרה, נדמה לי שמאז מחלתה של אימך התהפכו קצת היוצרות את הפכת לאמא שלה. ראשית ממליצה לך בחום להחזיר את מערכת התפקידים כלומר את הבת שלה והיא האמא שלך ולא להפך!! מדברייך, התרשמותי היא שאמא שלך מנסה להעביר את האחריות לאחרים,וכנראה במיוחד אליך, תסבירי לה שהיא אשה מבוגרת ואינטליגנטית ויש בידיה את כל הנתונים והיא אחראית לגופה ולגורלה.אני בטוחה שברגע שתעמידי כך את פני הדברים ותציבי גבולות (כן, אני מבינה שקשה לך וכמובן שאת רוצה לעשות הכל שאמך תיהיה בריאה, אבל רק כך תצליחי במשימה)אמך תבין שהאחריות היא שלה ועליה לקבל החלטות מושכלות. כמו כן, גם אני , כקודמתי ,ממליצה לשתיכן מאד להיוועץ בעובדת הסוציאליותו/או בשרות הפסיכואונקולוגי בבית החולים בו היא מטופלת. בהצלחה הרבה בריאות ומזל טוב לחתונתך.

14/06/2007 | 20:38 | מאת: אנה גולדברט

ב' היקרה שלום, אני באמת יכולה להבין כיצד הדאגה לאמך מפריעה לך להמשיך לתכנן את חייך. אכן זה נשמע כלל לא פשוט להיות האחראית והדואגת לבריאות אמך, המסרבת לפעול לפי המלצות הרופא. כך שאני בהחלט מבינה את תחושת התסכול שלך וחוסר האונים. עם זאת, קשה מאוד ואף בלתי אפשרי לשפוט מי צודק ומי טועה. ישנן נשים המגיבות בצורה דומה מאוד הן מסרבות להיבדק ומתקשות מאוד לקבל את הטיפול הרפואי. הסיבה לכך לאו דווקא קשורה לחוסר אחריות או לחוסר הרצון שלהם לחיות ולראות את יקיריהם גדלים ומתפתחים, אלא דווקא פחד וחרדה גדולה מאוד הם אלו שמניעים אותן. לעתים הבחירה בטיפול מעמתת את חלק מהנשים עם הפחדים הגדולים ביותר, כמוות למשל, ולכן יש נשים שחשות כי יהיה להן קל יותר באם יבחרו להדחיק או להתכחש למחלה. לעתים, הסביבה תופשת את התנהגותן כחסרת אחריות ומתקשה להבין מדוע הן מתנהגות כך. אינני יודעת מה מניע את אימך, אולם להתנהגותה יכולות להיות סיבות רבות ושונות ולאו דווקא הבחירה לנהוג "כילדה" חסרת אחריות. לפני שאת מבררת מה אימך מרגישה, הייתי מציעה לך לברר מהם הרגשות שלך. היכן מחלתה והתנהגותה פוגשות אותך ומה זה מעורר בך? האם היו מקרים נוספים בעבר בהם את ובני המשפחה דאגתם לרווחתה של אימך? כיצד בני משפחה מתמודדים עם בחירתה? אני חושבת שחשוב מאוד שתחשבי על שאלות אלו ותנסי לקבל מענה עליהן לבד או עם איש מקצוע כולנו כאן איתך, אנה

14/06/2007 | 23:08 | מאת: נורית

בסופו של דבר היא עשתה את הטיפול וזה טוב. בנוגע לכריתת השחלות - הרי סביר שלא מדובר במקרה חירום רפואי אלא בהמלצה. סביר שאלא אם היא תחלה בסרטן השחלות ממש בקרוב, זה לא נורא דחוף לעשות את זה דווקא עכשיו. אני מציעה שתתני לה להתבשל קצת עם עצמה בקשר לניתוח ובסוף אני מקווה שהיא תסכים לעשות אותו. קורה שאנשים חושבים שאם הם יטאטאו את הבעייה מתחת לשטיח היא תיעלם, אבל בסוף תופסים את עצמם. העיקר שהיא עשתה את הניתוח והכימותרפיה ובתקווה תקפיד מעתה על בדיקות סדירות. את נבדקת, אגב?

14/06/2007 | 07:58 | מאת: טלי

האם למישהי יש המלצה או מכירה או ד"ר רוזין מתל השומר????????

14/06/2007 | 12:40 | מאת: א

דני רוזין הכירורג?

14/06/2007 | 14:47 | מאת: טלי

14/06/2007 | 17:40 | מאת: אסי

לשואלת שלום רב אני פציינטית של דוקטור רוזין הכירוג מתל השומר. רופא חם לב אנושי ומקצועי. הוא ניתח אותי לפני כ 4 חודשים (לפטקומי) ניתוח פלסטיאונקלוגי עשה עבודה יפה מאוד. אך האנושיות שבו..... אין אין עוד כמוהו.

14/06/2007 | 19:57 | מאת: א

חמוד אמיתי. רופא עם נשמה. מסביר הכל, סובלני, תמיד פנוי ללקוחות, רופא מעולה!!

14/06/2007 | 22:22 | מאת: גינה

איש סימפטי מאד, אצלי לא הצליח לו ושמעתי גם אחרות שלא היו מרוצות מהתוצאה

13/06/2007 | 20:50 | מאת: שרי

האם ממצא של HER-2 דרגה 3+ תמיד מחייב כמותרפיה גם עם לא נמצאו גרורות בבלוטות? ולא נמצא כל ממצא גרורתי בבלוטות? הבדיקה נעשתה על הביופסיה האם צריך לדרוש בדיקה חוזרת גם מהגידול?

18/06/2007 | 10:38 | מאת: פרופסור אהוד קליין

שלום רב, HER2 הינו תרכובת הממוקמת על דופן תאי הגידול ולה תפקיד בגדילה , שגשוג ופיזור תאי הגידול. ריכוז גבוה של תרכובת זו מהווה סמן לגבי יכולתו של הגידול לשלוח גרורת ויש לו משמעות פרוגנוסטית. במקרה של ריכוז גבוה של התרכובת קיימת אינדיקציה לטיפול ע"י HERCEPTIN. במידה ובוצעה מדידת רמת ה-HER 2 ברקמה אשר ניטלה כביופסיה , אין צורך לחזור על הבדיקה מהגידול עצמו. ההחלטה לגבי מתן כמוטרפיה ניקבעת לא רק ע"י נוכחות גידול בבלוטות, אלא לפי מדדים נוספים אשר חלקם קשורים לגידול המקורי עצמו - כגון : גודל, סוג הסטולוגי,סמנים נוספים, גיל המטופלת וכיו"ב. בענין זה (כמוטרפיה) הייתי מתייעץ גם עם האונקולוג המטפל.

13/06/2007 | 19:32 | מאת: דנה

מחבר: דנה (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 12.6.2007 שעה: 19:21 כחודשיים אחרי תום הטיפולים הכימותרפים אינני יכולה להעלות במשקל{ירדתי 5 ק"ג ומשקלי היום 48 ק"ג וגובהי 1.64}.אני אוכלת טוב ומאוזן ומרגישה טוב אולם חשה רזה מדי ועוד 5 ק"ג ישפרו את חזותי. מה עושים? תודה

13/06/2007 | 23:41 | מאת: אנה גולדברט

דנה שלום, ראיתי את שאלתך ושלחתי אותה לאחד היעצים. אני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

13/06/2007 | 18:03 | מאת: אורית

במשך כשבוע יש לי כאבים ומעט נפיחות בזרוע עליונה L מקרינים לשד לכתף ולגב, אינני מרגישה גוש ומאחר ויש היסטוריה של סרטן השד במשפחה הופנתי ל US שדיים ובו אין שום ממצא. האם עליי להמשיך בדיקות לסרטן השד או לבצע ברור לכיוון אחר?

13/06/2007 | 19:15 | מאת: נורית

אם דעתך לא נחה, כדאי שתמשיכי לבירור נוסף או לממוגרפיה. רוב הסיכוי שזה סתם שריר תפוס או דלקת או משהו, אבל כדאי לבדוק בכל מקרה.

17/06/2007 | 09:15 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך לא ציינת מה גילך אך אני שהוא צעיר מאחר והופנית לסונוגרפיה ולא לממוגרפיה. הייתי ממשיך בירורים, בדיקה אצל כירורג שד, יעוץ אורטופדי , אקג ,צילום חזה. בברכה דר זילברמן

אני מאוד מבקשת המלצה דחופה לכירורג לצורך ניתוח דחוף באזור רמה"ש והסביבה ! תודה מראש !

דר' שינדל מביילינסון.

13/06/2007 | 15:01 | מאת: מצטרפת להמלצה

ממליצה על דר משה כרמון משערי צדק מנתח באסותא ת"א דרך המרכז לכירורגיה באסותא יש להם כם אתר מנתח מדהים

דר' פטריסיה מלינגר מקצועית, אנושית, מדהימה, עובדת ב"מאיר"

13/06/2007 | 09:32 | מאת: מיכל

שלום, עברתי שחזור לפני 6 שנים עם שתל/מותחן קבוע במילוי סיליין. השתל איבד מנפחו לאחרונה,ובימים האחרונים נראה שהתרוקן לגמרי ו"צנח". שאלותי הן: א. האם בשתל מסוג זה,במקרה שיש קרע קיימת סכנה של דליפת סיליקון? ב. האם ב-MRI ניתן לראות את סוג הדליפה? ג. במידה וקיימת דליפת סיליקון-האם מומלץ על בדיקות כלשהן/טיפול כלשהו? ד. מה דחיפות הוצאת השתל במקרה כזה? והאם אפשרי/רצוי לשקול שתל קבוע .(זו פעם שניה שמוכנס שתל מסוג זה אצלי ומדובר גם בשד שעבר הקרנה)-או שרצוי לא להכניס שוב שתל באזור כזה? תודה מראש,מיכל

13/06/2007 | 15:00 | מאת: למיכל

ממליצה לך להפנות השאלה לפורום http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120 ד"ר שפלן יוכל לענות לך על השאלות בזריזות ויעילות וגם מנהלת הפורום

14/06/2007 | 17:23 | מאת: אפרת

מיכל, גם אני עברתי שחזור עם מותחן לפני כ- 5 שנים, ולפני חודש הוא נקרע והתרוקן לגמרי. אין סיכון לדליפת סיליקון. מעטפת השתל הינה סיליקון צמיגי. המילוי - מי מלח - נספגים בגוף ואינם מסוכנים. להיפך, מדובר בנוזלים ידידותיים לגוף ששמים גם באינפוזיה. MRI מראה אם השתל קרוע או לא, אך אם את רואה ומרגישה שהשד התרוקן - אין צורך בבדיקה נוספת. מבחינה בריאותית, אין צורך לעשות משהו מיוחד, כיוון שהמצב איננו מזיק, אולם מבחינה אסטטית, רצוי להחליף את השתל. אני החלפתי בהזדמנות זו לשתל סיליקון קבוע, והתוצאה הרבה-הרבה יותר יפה ויותר רכה ונעימה. לגבי האם כדאי להכניס שתל לשד מוקרן - זו כבר שאלה לפלסטיקאי. בכל אופן, לא צריך להיות קשר בין ההקרנות לבין הקרע בשתל. אפרת

13/06/2007 | 00:51 | מאת: נינה

רעיון מדךיק לקבוצת תמיכה להרזיה. מה קורה בנושא באיזור חיפה?

13/06/2007 | 19:09 | מאת: אנה גולדברט

נינה היקרה שלום, אני ממליצה לך לפנות לעדי, רכזת תמיכה בעמותת "אחת מתשע" ולברר עימה לגבי אפשרות לפתוח קבוצת תמיכה להרזיה גם בחיפה. טל' 036021717 בברכה, אנה

12/06/2007 | 22:32 | מאת: א

שלום, היכן ביכולתי למצוא מאמרים עדכניים על סרטן שד בגברים. ברצוני בעיקר בחומר על ההשלכות הפסיכולוגיות של המחלה, ועל היותה של המחלה מחלה מגדרית, שמזוהה בחברה בעיקר עם נשים. אודה על כל מידע בנושא.

13/06/2007 | 19:10 | מאת: אנה גולדברט

א' שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לסרטן שד אצל גברים. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=men.doc בברכה, אנה

12/06/2007 | 19:21 | מאת: דנה

כחודשיים אחרי תום הטיפולים הכימותרפים אינני יכולה להעלות במשקל{ירדתי 5 ק"ג ומשקלי היום 48 ק"ג וגובהי 1.64}.אני אוכלת טוב ומאוזן ומרגישה טוב אולם חשה רזה מדי ועוד 5 ק"ג ישפרו את חזותי. תודה

14/06/2007 | 07:24 | מאת: ורד לב

האם את מרגישה שאת יכולה לאכול כרגיל כרגע? ישנם דברים שאינך מסוגלת לאכול? דברים שלא עושים לך טוב?

14/06/2007 | 08:38 | מאת: בר

לדנה, האם את צריכה לקבל כדורים בהמשך (כמו טמוקסיפן, וכו'..) כי אם כן הטמוקסיפן גורם להשמנה, אז מי שרוצה להשמין זה טוב לו, ומי שרוצה לרזות זה לא טוב לו, אבל אין הרבה ברירות , מי שצריך לקבל טמוקסיפן חייב לקחת. הרבה בריאות, בר.

12/06/2007 | 19:21 | מאת: חגית

שלום רב, אמא שלי עברה סרטן שד לפני כעשר שנים והחלימה ממנו. לפני מספר חודשים החלה לכאוב לה עין ימין כאשר החלה להרגיש טשטוש בחלק החיצוני של העין שפגם בראיה. היום בבדיקה אצל פרופ' פאר בהדסה נמצא כי יש לה גרורה ממאירה בעין. לפני הבדיקה בהדסה עברה אמי בדיקות CT חזה בטן ואגן וMRI ראש עיניים וצוואר. בבדיקת ה CT נכתב : 1. אין עדיויות לתהליך גרורתי 2. חשד לגרורת גרמיות (בעיקר בעצם החזה). התשובה אינה ברורה לנו, אנחנו מאוד מבולבלים ומודאגים בייחוד לאור העובדה שהיא עברה כבר סרטן שד בעבר. אודה לך מאוד אם תסביר לנו את הממצאים. תודה רבה. חגית

14/06/2007 | 17:04 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לחגית שלום לצערי סרטן השד עלול לחזור בצורה של גרורות בעצמות ישנם טיפולים שונים חלקם כוללים קרינה וכמוטרפיה או טיפול הורמונלי עליך לפנות לאונקולוג שטיפל באמך בעבר. בברכה

12/06/2007 | 17:38 | מאת: הגר

אני אחרי טיפול שלישי וסובלת מאד מפצעים בפה ובלשון. יש למישהו עצה לגבי אוכל או תכשיר או משקה או משחה, כל דבר שיכול לעזור להקל על הפצעים והצריבות בפה..... תודה!

12/06/2007 | 18:41 | מאת: מענה

הכי טוב - קרטיב לימון .. זה מקל על הכאב..

12/06/2007 | 19:08 | מאת: רונה

הגר ,דבש חרובים עבד עלי כקסם. יש לגרגר כפית בפה ולבלוע לאט לאט ההשפעה היתה אצלי תוך 12 שעות בהצלחה רונה

12/06/2007 | 20:25 | מאת: אנה גולדברט

הגר היקרה שלום, פצעים בפה הינם תופעת לוואי נפוצה מאוד של הטיפולים ונשים רבות סובלות ממנה. באתר של עמותת "אחת מתשע" בסוף פרק המוקדש להתמודדות עם תופעות לוואי, תוכלי למצוא עצות שונות שעזרו לנשים להתמודד עם הפצעים. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tips2.doc בברכה, אנה

12/06/2007 | 23:16 | מאת: הגר

הי אנה! תודה רבה על תשובתך. רשום שם (וכן שמעתי מנשים נוספות) על סודה לשתיה- לגרגר עם מים, אך לא רשום בדיוק מה המינון והיחס בין המים לסודה. האם ידוע לך?

12/06/2007 | 23:18 | מאת: הגר

הי אנה! תודה רבה על תשובתך. רשום שם (וכן שמעתי מנשים נוספות) על סודה לשתיה- לגרגר עם מים, אך לא רשום בדיוק מה המינון והיחס בין המים לסודה. האם ידוע לך?

12/06/2007 | 17:16 | מאת: לילך

עברתי ניתוח להסרת גידול + הסרת בלוטת הזיקף . בתשובה פתלוגית נמצא שאומנם הבלוטה שהוגדרה בניתוח כבלוטת הזקיף היא ללא פיזור משני בחתך קפוא אך בבדיקה לאחר קיבוע נמצאה מיקומטסטזה של 1.5 מ"מ. והוחלט להפנות ל- ALND . הייתי רוצה לדעת מה הכוונה ? מה בדיוק התגלה? תודה אני ממש בלחץץ לילך

13/06/2007 | 08:32 | מאת: ללילך

הי לילך בוקר טוב, לעיתים קורה שבבדיקה שנעשית בניתוח מוצאים שבלוטת הזקיף נקיה ובבדיקה מיקרוסקופית פתולוגית שנעשית אחר כך מתגלים ממצאים זעירים ממאירים בבלוטה, וכך גם במקרה שתארת. לכן, הבדיקה בניתוח היא ראשונית בלבד ואין להסתמך עליה לחלוטין אלא רק על התשובה הסופית. בגלל שמצאו תאים ממאירים מיקרוסקופיים רוצים לבצע ניתוח נוסף כדי להוציא את בלוטות הלימפה שבאיזור , לוודא שאין בלוטות אחרות נגועות. בדר"כ בממצאים כל כך קטנים כמו שלך, מתברר לבסוף שרק בלוטת הזקיף נגועה, אבל אי אפשר לדעת וצריך לבדוק כמובן. לאחר הניתוח הכירורג יוכל לומר לך אם ראה בלוטות חשודות אחרות, אבל כמובן רק הבדיקה הסופית תוכל לתת תשובה מדוייקת. כמובן שלאחר כל הנתונים שיתקבלו יחליטו על הטיפול המתאים. מקווה שעכשיו הכל יותר ברור. חבל שאת לא שואלת את השאלות את הרופאים שלך, שכן מגיע לך בהחלט לקבל תשובות לתהליכים שקורים בגופך. אגב, אם לא עשית בדיקות הדמיה אחרות, כמו מיפוי עצמות , צילום חזה או סי.טי , ואולטרסאונד בטן, ייתכן שיפנו אותך לבצע בדיקות אלה עכשיו. אם עשית כמובן והכל תקין, אז יופי ואם לא, ייתכן שיפנו אותך כדי לוודא שהכל בסדר. בהצלחה והמשיכי לעדכן.

12/06/2007 | 16:12 | מאת: טל

אני חולת סרטן שד צעירה עם גרורות בעצמות מטופלת בבונפוס וטיפול הורמונלי(ארימידקס + לוקרין). אני סובלת מזה זמן רב מכאבים בגב בברכיים ברגליים בידיים ובכתפיים. הכאב בכל פעם באזור אחר או בכמה איזורים. בבדיקות סי טי וכ"ו המצב יציב. הרופא אמר לי שזאת תופעת לוואי של הטיפולים. אני משתמשת באתופן ונקסין לשיכוך כאבים שאלותיי: 1. האם יש אפשרויות אחרות לטיפול בכאב 2. האם זה יתכן שהטיפולים גורמים לי לכאבים אלו? חולשה ביידים וכמו התכווצות שרירים בגוף. 3. האם עיסוי כלשהו יכול להרגיע ולהחליש את הכאבים?

14/06/2007 | 12:25 | מאת: טלי

טל שלום, לא משנה מה נותנים לך נגד כאבים, תבקשי גם לוסק, זה לציפוי הקיבה לפני כל התרופות האלו,אטופן טרימדקס וכו', מניסיון הם גרמו לי לאולקוס וחידק בקיבה, תוך חודש וחצי ירדתי 15 ק"ג (וזאת דיאטה לא מומלצת) הכאבים בעצמות באים והולכים בתקופות, אל תלכי למסז'ים זה קצת מסוכן כי העצמות באצם חלשות, אלה אם כן אצל פיזיוטרפיסטית שעובדת חלש, מקווה שעזרתי במשהוא. טלי

09/11/2007 | 20:41 | מאת: אין שם

שבת שלום.חברתי עברה כריתה חלקית של השד ו-15 בלוטות לימפה.מצאו לה גם סרטן בעצמות(גרורות).באונקולוג אמר לה שבגלל הגרורות בעצמות לא היו צריכים לנתח אותה.האם הוא צודק?ומה היא יכולה לקחת נגד כאבים.טיפול אשר יעזור לה,כי למרות הטיפול התרופתי נגד כאבים-סובלת כאבים עזים בגב וברגל.צריכה לעבור בדיקות CT כדי שיחליטו על טיפול אפקטיבי למצב שלה.האם מישהו יכול לעזור לה דרך האתר?תודה ובריאות טובה.יש לציין שהיא בת כ-54 שנים ועדיין מקבלת מחזור

12/06/2007 | 15:12 | מאת: דבורה

שלום, בהמשך לשאלותי מאתמול (ותודה על התשובה). עברתי את הביופסיה (הניקור). ראיתי שהחומר שהוציאו היה כתום. צורתו של הגוש אינה עגולה אלא מין אליפסה עם זרוע/בליטה שיוצאת ממנו וגודלו 13 מ"מ. הרופאה שביצעה את הבדיקה אמרה שלדעתה יש צורך להוציא את כל הגידול על מנת לשלול והפנתה אותי לכירורג שהפנה אותי אליה. שאלתי: האם צורתו המיוחדת של הגוש,מחשידה? והאם גידול שפיר יהיה תמיד בעל צורה חלקה ומוגדרת? וגידול ממאיר או טרום ממאיר יהיה לעיתים בעל צורה כפי שתיארתי? הרופאה כתבה משהו כמו sito. כעת עלי להמתין כ10 ימים לתוצאות ואני מתוחה. אודה על תשובתך המהירה. דבורה.

13/06/2007 | 08:24 | מאת: לדבורה

הי דבורה, שמחה שעברת את הבדיקה. לפי מה שאת מתארת ושוב, אני רק משערת כיוון שלא כתבת דברים מדוייקים, ייתכן שהכוונה היא חשד ל-in situ ואולי זה מה שראית, זהו תהליך טרום סרטני של השד, ואולי בשל כך היא מציעה ובצדק לדעתי מתוך נסיון שלי ושל אחרות, שלפעמים לא רואים דבר בביופסיה וכשמוציאים את הגוש כן רואים תאים טרום סרטניים או אפילו גידול פולשני (סרטני). כנראה בשל הגוש הלא סימטרי היא מציעה זאת, כמובן שאין כללים שכל גוש לא סימטרי הוא סרטני, אבל יש אינדיקציה לחשד לפי צורתו , שרק ביופסיה כפי שעברת או השלמה בביופסיה ניתוחית, כלומר הוצאת כל הגוש תאשש את הממצאים. לא נראה לי שתוכלי לקבל כאן תשובות מדוייקות, ממש לא, נותר לך לחכות לתוצאות הביופסיה, שאגב, תוכלי להתקשר קודם, בדר"כ תוך 3-4 ימים יש תשובות וחבל להיות במתח כל כך הרבה זמן. גם אם לא ימצאו דבר בניקור, כדאי לעשות כדברי הרופאה שהמליצה לך להוציא את כל הגוש, לצערי אצלי בביופסיה לא ראו דבר, אלא רק תהליך משגשג כלשהו לא ממאיר, ובביופסיה ניתוחית שנעשתה מאוחר יותר גילו שזה סרטני. גם חברה שלי, שעברה ניקור, לא מצאו שם דבר ובשל החשד עברה ביופסיה ניתוחית ושם מצאו גם תאים טרום סרטניים וגם סרטניים. איני רוצה להפחידך חלילה, ייתכן שהכל בכלל בסדר ואין לך דבר, פשוט כדאי ליתר בטחון לבדוק את הדברים עד הסוף כדי להיות שקטה לחלוטין שהכל בסדר. בהצלחה ומקווה שתעדכני אותנו לבסוף שהכל בסדר ובמקרה הכי גרוע, אפילו אם יש משהו, אז טוב שמגלים בזמן , מטפלים ומחלימים. יום טוב.

14/06/2007 | 16:57 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לדבורה שלום עליך להמתין לתשובה לא ניתן לקבוע אבחנה היסטולוגית על סמך הסתכלות ולכן אין חשיבות למה רשמה הבודקת ועליך להמתין לתשובה שבת שלום

12/06/2007 | 12:51 | מאת: מחלימה

ברצוני לנסוע לחו"ל לטיול קצר. אני כרגע במצב של גרורה, עם עירוי ארדיה חודשי + לוקרין תלת חודשי. אני מתפקדת לגמרי ואין לי שום כאבים . השאלה -האם כדאי לבטח ביטוח מורחב לסרטן או שזה סתם זריקת כסף....ואפשר לבטח רגיל כמו כל אדם.. כי תכל'ס אני עובדת ומתפקדת לגמרי.. אני לא רואה לכאורה סיבה להרחבה. מה דעתכן ? תודה

12/06/2007 | 13:32 | מאת: גם אני רוצה לנסוע...

למחלימה שלום. לדעתי כדאי לבטח ביטוח מורחב. את אמנם מרגישה טוב אבל אי אפשר לדעת מה ילד יום. לפי חוק מרפי, דווקא כשאין ביטוח קורה משהו. אם סתם תפלי ותשברי רגל, יכולים בביטוח להגיד שזה בגלל הסרטן. למה לך? הטיול עולה כל כך הרבה, אז תוסיפי עוד קצת כסף לביטוח, תהיי רגועה ונקווה שלא יקרה כלום.

12/06/2007 | 13:35 | מאת: דנה

האם את מקבלת תרופות נוספות? טפול הורמונלי? אם כן מהו?

12/06/2007 | 14:42 | מאת: מחלימה

עוד לא מקבלת טיפול הורמונלי.. אמורה לקבל בקרוב.

12/06/2007 | 15:51 | מאת: מנסיון

אני הייתי בדילמה דומה לשלך ואחרי בירור קצר הסתבר לי שבביטוח רגיל ,למשל של קופ"ח לא מוכנים לבטח אותי כך שלא היתה לי ברירה

12/06/2007 | 10:16 | מאת: דנה

שלום לכולן וגם לד"ר זילברמן, בשנתיים האחרונות בשל גרורות בעצמות שהופיעו אחרי 10 שנים!! אני תחת טפול של פמרה וזומרה. היום אני בת 42 ובהיותי בגיל 30 החלה המחלה. עם הטפול חלה רמיסיה מוחלטת. עתה התחדשה המחלה. למה עוברים כעת? הבנתי שיש מספר תרופות הורמונליות ואני כמובן מעדיפה אותן ולא כימו. מנסיונכן, מי הצליחה להשיג רמיסיה חוזרת תחת שינוי טפול הורמונלי? מה הסיכוי? מה הזמן שאפשר למשוך עם תרופות אלו? אודה לכל מי שתשיב ואודה לד"ר זילברמן אם יאיר עיני. דנה

12/06/2007 | 16:13 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום לך, דנה.במקרים אשר הייתה בהם תגובה כל-כך טובה לטיפול הורמונלי, יש סיכוי טוב שהמחלה תגיב גם לתרופה אחרת. יש אופציה של FASLODEX- זה טיפול אשר ניתן בזריקות פעם בחודש.אני חושבת שבמכבי ובלאומית אפשר לקבל אותו במסגרת ביטוח.אם הייתה הפסקה ארוכה לאחר טמוקסיפן- אפשר לנסות ולחזור אליו. בהצלחה

12/06/2007 | 00:52 | מאת: שר

אמא שלי עברה טיפול שני בad. היא ממש כבויה ... מאוד מאוד עייפה, סובלת מסחחורות, דפיקות לב ורעידות... האם אלו תסמינים מוכרים? איך אפשר לעזור לה? אנא מנסיונכן

12/06/2007 | 07:22 | מאת: תמי

לום שר, יתכן והתגובות שאת מציינת קשות יותר ממה שאני מכירה על עצמי. בכל אופן, התופעות אמורות לעבור לאחר 2-3 ימים. הפתרון: מנוחה, השלמה, לשתות ה-מ-ו-ן. ואם המצב לא משתפר לפנות לחדר מיון. חיבוק גדול תמי

12/06/2007 | 07:57 | מאת: די

תמי יקרה גם אני חוויתי תופעו כאלו. אני "פשוט" הלכתי עם הגוף שלי ונתתי לו לנוח. הכי קל זה פשוט "לישון את זה" וזה עובר אחרי כמה ימים. בהבטחה!!!!! רק בריאות לכולנו די

13/06/2007 | 08:00 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום שר.חולשה ועייפות-אלה תופעות הלוואי ידועים של טיפול כמוטרפי.יש לפנות לרופא המטפל ולעשות בדיקות דם. יתכן שלאמך יש אנמיה או שינוי אלקטרוליטים- אז בהחלט יש אפשרות לעזור לה.כמו כן –תמיד יש להקפיד על שתייה מרובה. בברכה

11/06/2007 | 18:30 | מאת: חייבת לרזות

אולי יש למישהי טיפים לגבי שמירה על תזונה נכונה לצורך הרזיה. העלתי במשקל מס' רב מאוד של קילוגרמים במהלך הטיפולים וגם עקב רחמים עצמיים ואפשר לומר - ניחומים ע"י אוכל , ואני במצב לא קל..גם פיזית וגם נפשית. אני נראית נורא , ופשוט חייבת להוריד אותם. הבעיה- אחרי שבוע שבועיים אני נשברת.. שוב..רחמים עצמיים.. ותחושה של - נו, במילא אני חולה.. .........יש למישהי דרך חשיבה שתעזור לי ??? תודה.

11/06/2007 | 20:59 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אני בהחלט מסכימה שגורמים רגשיים מעורבים כמעט בכל קושי להוריד במשקל. למעשה, את מתארת מעגל קסמים האופייני מאוד לאנשים המנסים לרזות. רבים מתחילים דיאטה וכעבור זמן קצר "נשברים" ומתחילים לזלול. האכילה לרוב מלווה בתחושת אשמה קשה, עצב וכעס אולם כל אלו רק מגבירים את האכילה. אוכל הוא ללא ספק הפיצוי הנפוץ ביותר בקרב כמעט כל האנשים. אנו אוכלים כשאנו שמחים, עצובים או משועממים. כך שהאכילה לרוב הינה אכילה רגשית. מכיוון שהקושי הינו כה עמוק ומושרש, אני מתקשה להאמין שעצה בפורום תוכל לשנות חשיבה כה בסיסית. לכן, ההמלצה שלי היא לפנות לאנשי מקצוע בתחום. אני יודעת שנשים רבות נעזרות בקבוצת תמיכה, בנוסף לסיוע של דיאטנית. בעיני, מסגרת של קבוצה יכולה לתמוך, לעודד ולשמש מראה לעצמנו. לכן אני בהחלט מאמינה בכוח של קבוצה. בנוסף, אני מקווה שנשים בפורום זה יוכלו להמליץ לך על שיטות שהצליחו בעבורן. בברכה, אנה

11/06/2007 | 21:16 | מאת: אורנה

אני כל כך מבינה אותך. לפני שחליתי, רזיתי 11 קילו , נראתי מיליון דולר, ו-בום, נפלה עלי המחלה. עכשיו גם אני מתחילה לעלות במשקל ולא מצליחה להוריד. עליתי כבר 4 קילו ואני פוחדת שאמשיך לתפוח.... אני יודעת שזו בעיה של הרבה נשים. אולי אנו יכולות לקחת את עצמנו בידיים, להקים קבוצה משלנו, להיפגש אחת לשבוע בבית של אחת הנשים, להישקל, לתת טיפים להרזיה ושמירה על המשקל , וזו תהייה גם פגישה חברתית. מוכנות?

11/06/2007 | 21:33 | מאת: הי

הי, אני משוטטת לי די הרבה כאן בפורום מאז שאימי חלתה.... וראיתי את מה שכתבת, ורק רציתי לומר: שזה ממש נחמד, העלה לי חיוך, וחשבתי לעצמי, שיש כאן ממש דברים טובים( כן, גם טובים וחיוביים) בפורום הזה.

11/06/2007 | 22:34 | מאת: אתי

מדליק.בעד.אולי נצליח לרזות. אף אחד לא מבין איך חליתי ועליתי. כלם מרזים כשחולים. אני תמיד אומרת שזה בגלל הסטרואידים.

12/06/2007 | 01:18 | מאת: m

גם אני אחרי הטיפולים עליתי 5 ק"ג .... פניתי לעמותת אחת מתשע לפני שבוע בבקשה לפתוח קבוצת תמיכה לסיוע בהרזיה. הן ענו לי שאין הענות לנושא מצד הבנות. אני שמחה לקרוא שגם אתן מרגישות שמסגרת תוכל לעזור, אולי הן יחשבו על זה שוב..... m

12/06/2007 | 08:19 | מאת: ש

מעבר לכל העצות שניתנו לך, אני מציעה לך לא לעשות דיאטה דראסטית, אלא להוריד בהדרגה את כמות המזון, לאכול הכל אבל מאכלים משמינים בקמיצה, ולהשתדל לעשות ספורט - הליכה זה הכי פשוט. אני נוהגת כך ומורידה לאט ובטוח מהמשקל, וגם בהדרגה הארכתי את מסלול ההליכה. בהצלחה ואל תתייאשי

13/06/2007 | 07:47 | מאת: דבי

אני חליתי לפני 3 שנים וגם עליתי כתוצאה מכך במשקל.... כן הרבה רחמימים עצמיים מצאתי מקום שעזרו לי להתגבר עליהם (הרחמים העצמיים) וגם לרדת במשקל מצרפת את האתר יש מפגשים בכל הארץ שיהיה לך בהצלחה http://www.oa-israel.org/