פורום סרטן השד

לדי שלום רב, אני קראתי על הניתוח ושאת אחרי , האם תוכלי לשתף אותי איך בוצע הניתוח כמה זמן החלמה וכמה ימים אישפוז. היום נפגשתי עם דר' מוסקונה ברמבם לקראת השחזור. עקב היותי נשאית - כמניעה הומלץ לי (אני אחרי כריתה של שד שמאל לפני כשנה+ כריתה של שחלות כמניעה), ועכשיו הומלץ לי שבניתוח השחזור להסיר את השד השני ולשחזר דו צדדית באותו הניתוח. כנראה שהכל יהיה באוגוסט. אני בלחץ נוראי וחרדות. האם תוכלי לשתף אותי מנסיונך? לאחר שראיתי תמונות אצל מוסקונה של נשים שעברו ניתוח כמו שלי (עם רקמות מהגב + שתל סיליקון) התמונות הפחידו אותי , זה לא כמו הגדלה רגילה עם סיליקון, החזה נשאר מצולק ולא הכי אסטטי. תודה על תשובתך, (רק במידה ואת מעוניינת לשתף), הרבה בריאות והחלמה מהירה, ג.

ג. יקרה, בשמחה אשתף אותך. את יכולה ליצור איתי קשר במייל או בפלאפון 050-6283304 רק בריאות לכולנו חיבוק די

לדי בוקר טוב, תודה על תשובתך המהירה, אני רושמת לי את הטלפון שלך, ואני מעבירה לך כאן את המייל שלי, אם מתאים לך ולא קשה לך מדי , תוכלי לכתוב לי פרטים על הניתוח במייל, אם קשה לך תודיעי לי, ואני אתקשר אלייך. המייל שלי: [email protected] הטלפון שלי 0522983652 שוב, תודה , והרבה בריאות, ג. די כתב/ה: > > ג. יקרה, בשמחה אשתף אותך. את יכולה ליצור איתי קשר במייל או > בפלאפון 050-6283304 > > רק בריאות לכולנו > חיבוק > > די

ההחלטה על הביופסיה התקבלה לאחר האולטראסאונד, ולאחר שתי הממוגרפיות. האם מדובר אולי ברופאה שחוששת ממשהו שהיא ראתה בבדיקה ועל כן הבהילות לביופסיה? הרי לא שולחים כל אחת עם גוש לביופסיה?

לילה טוב דבורה, דאגתך מובנת, שהרי לא היית במצב זה אף פעם אם אני מבינה נכון. לאור מה שתארת, הרופאה החליטה שצריך לבדוק את הגוש . מדוע היא החליטה לבסוף לבדוק יכולות להיות כל מיני סיבות. ייתכן שזה רק ליתר בטחון, ייתכן שהיא רואה משהו אך אינה בטוחה מה זה בדיוק, ייתכן שזה היה חשוד לה כמשהו ממאיר, באמת שקשה לדעת... חבל שלא שאלת אותה לדחיפות הענין. נכון שלא עושים ביופסיה לכל גוש שמוצאים ולעיתים מחליטים לעקוב רק, אבל עדיין יש הרבה גושים שנעשים עליהם ביופסיות רק כדי לשלול ממאירות. רק לידיעתך, מתוך 5 ביופסיות, רק 1 מתגלה כטרום סרטנית או סרטנית והשאר שפירות. (כלומר רק מ-20% מהממצאים בביופסיות אכן ממאירים) אז עדיין הסיכוי גדול שהכל בסדר. ואגב לרדיולוגית טובה עם נסיון וחושים טובים יודעת בדר"כ אם הגוש באמת חשוד כממאיר ועד כמה הסיכויים שהוא כזה, אבל רק מישהי טובה באמת. אולי כדאי לשאול את הרופאה מדוע החליטה לקחת ביופסיה. האם ליתר בטחון, או מתוך חשד אמיתי לממאירות. לעיתים רבות זה כדי לשלול ממאירות ולא כדי לאמת אותה, ויש הבדל בין השניים. אם אין ברצונך לברר זאת, פשוט נותר לך לעשות את הביופסיה שהיא תהליך פשוט למדי ולחכות לתשובות. ושוב, אל תשכחי שרוב הסיכויים שהכל בסדר ומאחלת לך שבקרוב הכל יהיה מאחורייך, כולל הדאגות... בהצלחה.

לילה טוב דבורה, דאגתך מובנת, שהרי לא היית במצב זה אף פעם אם אני מבינה נכון. לאור מה שתארת, הרופאה החליטה שצריך לבדוק את הגוש . מדוע היא החליטה לבסוף לבדוק יכולות להיות כל מיני סיבות. ייתכן שזה רק ליתר בטחון, ייתכן שהיא רואה משהו אך אינה בטוחה מה זה בדיוק, ייתכן שזה היה חשוד לה כמשהו ממאיר, באמת שקשה לדעת... חבל שלא שאלת אותה לדחיפות הענין. נכון שלא עושים ביופסיה לכל גוש שמוצאים ולעיתים מחליטים לעקוב רק, אבל עדיין יש הרבה גושים שנעשים עליהם ביופסיות רק כדי לשלול ממאירות. רק לידיעתך, מתוך 5 ביופסיות, רק 1 מתגלה כטרום סרטנית או סרטנית והשאר שפירות. (כלומר רק מ-20% מהממצאים בביופסיות אכן ממאירים) אז עדיין הסיכוי גדול שהכל בסדר. ואגב לרדיולוגית טובה עם נסיון וחושים טובים יודעת בדר"כ אם הגוש באמת חשוד כממאיר ועד כמה הסיכויים שהוא כזה, אבל רק מישהי טובה באמת. אולי כדאי לשאול את הרופאה מדוע החליטה לקחת ביופסיה. האם ליתר בטחון, או מתוך חשד אמיתי לממאירות. לעיתים רבות זה כדי לשלול ממאירות ולא כדי לאמת אותה, ויש הבדל בין השניים. אם אין ברצונך לברר זאת, פשוט נותר לך לעשות את הביופסיה שהיא תהליך פשוט למדי ולחכות לתשובות. ושוב, אל תשכחי שרוב הסיכויים שהכל בסדר ומאחלת לך שבקרוב הכל יהיה מאחורייך, כולל הדאגות... בהצלחה.

שלום, אני בת 41. מחזור סדיר עם טבעת.. אם ל2 בנים בוגרים וילדה בת 4. לאחרונה הבחנתי בגוש בחלקו העליון של השד. בביקור אצל כירורג נשלחתי לממוגרפיה על מנת שלול דברים. לאחר הממוגרפיה צילצלו אלי שאעשה ממוגרפיה חוזרת . עשיתי עוד ממוגרפיה. עוד שם עשו לי גם אולטראסאונד. ואז הרופאה ביקשה שאגיע עוד היום לבדיקת ביופסיה. מדובר על ביופסיה בעזרת מזרק עם הרדמה מקומית. אמרה שיש לי גוש של 13-12 מ"מ שאלתי: האם גושים שפירים נראים באולטראסאונד אותו הדבר כמי ממאירים? כמו כן, האם יתכן שרואים כבר בממוגרפיה כשגידול הוא לא תקין ? ועל כן הוזמנתי בדחיפות לביופסיה? אני מכירה הרבה מקרים של נשים עם גושים שעשו ממוגרפיה ולא הוזמנו לביופסיה. כמה זמן עובר עד למתן תשובה מן הביופסיה? תודה מראש על התשובות, אני מודאגת.

לילה טוב דבורה, דאגתך מובנת, שהרי לא היית במצב זה אף פעם אם אני מבינה נכון. לאור מה שתארת, הרופאה החליטה שצריך לבדוק את הגוש . מדוע היא החליטה לבסוף לבדוק יכולות להיות כל מיני סיבות. ייתכן שזה רק ליתר בטחון, ייתכן שהיא רואה משהו אך אינה בטוחה מה זה בדיוק, ייתכן שזה היה חשוד לה כמשהו ממאיר, באמת שקשה לדעת... חבל שלא שאלת אותה לדחיפות הענין. נכון שלא עושים ביופסיה לכל גוש שמוצאים ולעיתים מחליטים לעקוב רק, אבל עדיין יש הרבה גושים שנעשים עליהם ביופסיות רק כדי לשלול ממאירות. רק לידיעתך, מתוך 5 ביופסיות, רק 1 מתגלה כטרום סרטנית או סרטנית והשאר שפירות. (כלומר רק מ-20% מהממצאים בביופסיות אכן ממאירים) אז עדיין הסיכוי גדול שהכל בסדר. ואגב לרדיולוגית טובה עם נסיון וחושים טובים יודעת בדר"כ אם הגוש באמת חשוד כממאיר ועד כמה הסיכויים שהוא כזה, אבל רק מישהי טובה באמת. אולי כדאי לשאול את הרופאה מדוע החליטה לקחת ביופסיה. האם ליתר בטחון, או מתוך חשד אמיתי לממאירות. לעיתים רבות זה כדי לשלול ממאירות ולא כדי לאמת אותה, ויש הבדל בין השניים. אם אין ברצונך לברר זאת, פשוט נותר לך לעשות את הביופסיה שהיא תהליך פשוט למדי ולחכות לתשובות. ושוב, אל תשכחי שרוב הסיכויים שהכל בסדר ומאחלת לך שבקרוב הכל יהיה מאחורייך, כולל הדאגות... בהצלחה.

לילה טוב דבורה, דאגתך מובנת, שהרי לא היית במצב זה אף פעם אם אני מבינה נכון. לאור מה שתארת, הרופאה החליטה שצריך לבדוק את הגוש . מדוע היא החליטה לבסוף לבדוק יכולות להיות כל מיני סיבות. ייתכן שזה רק ליתר בטחון, ייתכן שהיא רואה משהו אך אינה בטוחה מה זה בדיוק, ייתכן שזה היה חשוד לה כמשהו ממאיר, באמת שקשה לדעת... חבל שלא שאלת אותה לדחיפות הענין. נכון שלא עושים ביופסיה לכל גוש שמוצאים ולעיתים מחליטים לעקוב רק, אבל עדיין יש הרבה גושים שנעשים עליהם ביופסיות רק כדי לשלול ממאירות. רק לידיעתך, מתוך 5 ביופסיות, רק 1 מתגלה כטרום סרטנית או סרטנית והשאר שפירות. (כלומר רק מ-20% מהממצאים בביופסיות אכן ממאירים) אז עדיין הסיכוי גדול שהכל בסדר. ואגב לרדיולוגית טובה עם נסיון וחושים טובים יודעת בדר"כ אם הגוש באמת חשוד כממאיר ועד כמה הסיכויים שהוא כזה, אבל רק מישהי טובה באמת. אולי כדאי לשאול את הרופאה מדוע החליטה לקחת ביופסיה. האם ליתר בטחון, או מתוך חשד אמיתי לממאירות. לעיתים רבות זה כדי לשלול ממאירות ולא כדי לאמת אותה, ויש הבדל בין השניים. אם אין ברצונך לברר זאת, פשוט נותר לך לעשות את הביופסיה שהיא תהליך פשוט למדי ולחכות לתשובות. ושוב, אל תשכחי שרוב הסיכויים שהכל בסדר ומאחלת לך שבקרוב הכל יהיה מאחורייך, כולל הדאגות... בהצלחה.

שלום רב, הו בממוגרפיה והן ב-US ניתן לומר כי ממצא בשד נראה חשוד- לא בהכרח ממאיר - אך כזה שהיינו רוצים עוד אינפורמציה, למשל ביופסיה ע"י ניקור. לגבי משך הזמן עד קבלת התשובה - ניתן לזרז את התהליך כך שניתן יהיה לקבל תשובה תוך 2-3 ימים.

בעבר כשפתחתי הודעה סימן ה"חדש" היה נמחק. עכשיו הוא נשאר. מה קורה? מה לעשות כדי שהוא ימחק?

תמר היקרה שלום, זו אכן תקלה באתר וגם אצלי הסימן נשאר. באם זה מפריע לך את יכולה בינתיים לגלוש דרך האתר של דוקטורס. בברכה, אנה

אישה בת 80 חולת סרטן השד שעברה למפקטומי בשד ימין הסובלת מסכרת קיבלה תשובת פתולוגיה: Infiltrating ductal carcinoma grade III measuring 1.4X1.3X1 cm. Perineural invasion present. The tumor shows desmoplastic reaction, areas of necrosis and lymphocytic infiltrate. Inked margins free of tumor. אשמח לקבל חוות דעת לתוכנית טיפול מתאימה לאישה זו. תודה

יאירה שלום המידע שמסרת חלקי. קיימים מדדים פתולוגיים לא טובים בגידול דוגמת דרגת ההתמינות וחדירה סביב עצבים. חסר המצב הכללי של החולה, האם עצמאית ומתפקדת בצורה מלאה או לא. מבחינה פתולוגית חסר מידע על מצב בלוטות הלימפה, קולטנים להורמונים ול-HER2 השאלה העקרונית הנה האם כדאי לתת טיפול כימותרפי מניעתי או ניתן להסתפק בטיפול הורמוני. מבלי לראות את החולה ושוחח איתה על הנושא קשה להמליץ, מעבר לכך לא ניתן להמליץ ללא השלמת הנתונים החסרים.

תודה רבה על תשובתך. להלן פרטים נוספים לגבי שאלותייך: האישה סובלת מסכרת שבחודש האחרון מטופלת באינסולין. תפקודה עצמאי בחלקו- היא מתהלכת עם הליכון וצריכה ברחצה אך שולטת בצרכיה, אוכל ת עצמאית ומתקשרת עם סובביה בצלילות. בניתוח לא נלקחו בלוטות לימפה לדגימה. ואין לה קולטנים להורמונים בכלל זאת her2 . אנו מבינים שבשל זאת היא אינה יכולה לקבל טיפול הורמונלי, השאלה היא באם האישה תסרב לכימותרפיה ו/או הקרנות מה הסביות שהמחלה תחזור או תתפשט ולהערכתך הגסה באיזה פרק זמן זה עלול לקרות

שלום. אקדים ואומר כי אני מתנצלת אם זה אינו הפורום המתאים לשאלתי, אך זה הפורום שהכי נראה לי נכון מתוך רשימת הפורומים שבאתר. אני בת 24 באופן כללי בריאה ולא מעשנת.במשך שנים הרגשתי כאבים באזור החזה ללא שאותרה סיבה. לפני כשנה גילו לי גוש בשד ימין. בדיקת ביופסיה קבעה שהגידול שפיר (ציסטה) ובינתיים הוא לא בגודל שדורש פעולה כירורגית ועלי להיבדק אחת לשנה. הכירורג אצלו אני נבדקת אמר שסביר להניח שהכאבים בחזה נבעו מהיוצרות הגוש וכי בכל האזור יש פעילו הורמונלית רבה. 1. האם פעילות הורמונלית זו יכולה להסביר צמיחת שערות מסביב לפיטמה? 2. האם ניתן לעשות משהו כנגד צמיחת השערות ? 3.האם תלישת השערות מסוכנת לפיטמה או עלולה להשפיע על היוצרות גושים נוספים? 4. האם יכול להיות קשר בין זה ובין אובדן שיער ראש? בשבועות האחרונים הכאבים חזרו בחריפות רבה (ודוקא כשהמחזור שלי שב להיות סדיר כל 28 יום ולא פעם 35 יום פעם 34 וכו') בעיקר בפיטמה של שד שמאל. 1. האם יתכן כי מתפתח שם גוש נוסף? 2. אם כן,האם עלי לגשת לבדיקה מיד גם אם עדין איני חשה בגוש? 3. האם יש משהו שניתן לעשות למניעת היוצרות גושים- האם להליכה עם חזיה קטנה מדי יש השפעה כלשהי? תודה רבה על הזמן והטירחה שבענית התשובות. אני יודעת ששאלתי אתכם הרבה שאלות בהודעה הזו,אך איני מרגישה בנוח לשאול את הכירורג אשר אצלו אני במעקב... אני מאד מודה לכם על הפורום הזה. יום טוב, ניצן

שלום לך אנסה לענות על מרבית שאלותיך כל נושא השל צמיחת השיער חייב להבדק.עליך לגשת לרופא/ה אנדוקרינולוגי לבירור תלישת שערות באיזור השדיים לא גורמת להוצרות גושים.היא יכולה לגרום לזיהומים ולדאבוני ראיתי מס מקרים בשל הסרת שיער עצמית בתנאים לא סטריליים הסרת שיער בלייזר למיטב ידיעתי הינה ת פרוצדורה בטוחה ואינה גורמת להוצרות גושים לגבי אובדן השיער בראש שוב לשאול ולברר אצל האנדוקרינולוגים איננו יודעים על שיטות או טיפולים למניעת גושים עליך לפנות לבדיקה חוזרת אצל כירורג שד ולבצע אולטרסאונד בברכה דר זילברמן

תודה רבה על התשובות! עזרת לי מאד!

שלום לך, אני מפתח גוף ונוטל סטרואידים אנבולים אנדוגניים (aas) ועקב רמות טסטוסטרון גבוהות בגוף צפוי לי רמות גבוהות של אסטרוגן וחשש לגניקומאסטיה. האם יכול להיגרם נזק לגבר מנטילת 20 מ"ג נולבדקס ליום?? או תופעות משונות אחרות? בתודה, רן.

רן שלום לקיחת טמוקספן מעלה את הסיכון לחסימת כלי דם ורידיים אשר בצורה נדירה יכולים להיות מסכני חיים. במסגרת אי-הנוחות יכולים להופיע גלי חום, יובש בעור, אי שקט נפשי תמונה הדומה לסנדרום גיל המעבר באישה, קשה לעמוד על הסיכון כיוון שכפי שציינת המערך ההורמוני אצלך אינו תקין עקב הסטרואידים שאתה לוקח.

בחו"ל נשים שמגלות שיש להם את הגן הם עושות ניתוח שאורך כ-8 שעות כורתים להם את שני השדיים ועושות ניתוח פלסטי עם סיליקון? האם זה באמת אומר שלא יהיה להן סרטן?

מאיה היקרה שלום, באתר של העמותה מוקדש פרק לבדיקות גנטיות. בהמשך תוכלי לקרוא על אפשרויות העומדות בפני הנשים עם הנמצאות בסיכון גבוהה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.doc אני מקווה שמידע זה יעזור, בברכה, אנה

שמעתי על זה ולא רק בחו"ל. גם בארץ יש נשים שעושות את זה בגלל שיש להן את הגן או בגלל שהן חלו ורוצות למנוע מחלה בשד השני. זה לא אומר שבשום אופן לא יהיה להן סרטן, אבל זה מוריד מאוד את הסיכון. כמובן שמדובר באופציה ולא חייבים לעשות את זה אם יש לך את הגן או מכל סיבה אחרת.

שלום מאיה אמא שלי נפטרה מסרטן שד, ואני במעקב, פניתי אל הרופא שלי, והוא אמר שבשום פנים ואופן לא לעשות את הבדיקה לנשאות גן, שגם אם יש לא בטוח שיתפרץ, בכל מקרה לחיות בידיעה שבעוד 10. 15. שנים הבן אשם יחטוף את המחלה, רק מהמחשבה השלילית הוא יהיה חולה, זה מאוד לא נכון, מה שאני כן עושה זה לחיות חיים בריאים ונכונים, בגלל שאני מטלת בעצמי ומודעת אני מקפידה רק על חשיבה חיובית, מדיטציה, שינה וכל מה שצריך, אם תרצי עוד מידע אשמח לתת.

מאז שהתברר שהמחלה חזרה לי לצערי, קורה לי מצב מוזר... אני מבצעת את טיפול הרפואי כמו שצריך, הולכת לביקורת אצל הרופאים והכל מסודר , הולכת לעבודה וגם דואגת לצרכי הבית והמשפחה ביוםיום. מבחוץ הכל רגיל, אבל מבפנים אני מרגישה שאני פועלת כמו רובוט. אין לי חשק לטייל, לנסוע, להפגש עם חברות, לא מעניין אותי לנסוע לחו"ל , לא מעניין אותי ללכת לסרט,לא מעניין אותי ללכת לקניון.. כאילו כלום לא מעניין אותי. אני חיה חיי שגרה של בית עבודה. מצד אחד אני מרגישה שמשהו לא בסדר איתי.. - מה, את לא נוסעת לנופש בחופש הגדול?? , מה- את לא הולכת לקנות בגדים? מה-את לא נפגשת עם חברות בבית קפה? לא.אני צעירה יחסית ומסביבי כולם מתכננים תכנונים ,במיוחד לקראת החופש הגדול, מתכננים תכנונים מפה ועד ... זה נשמע כאילו תסמונת של דכאון..אבל מצד שני אני לא מרגישה שאני בדכאון.אני פשוט מרגישה שזה לא מעניין אותי לעשות את הדברים האלו.אני לא מסתגרת , פשוט טוב לי בבית, עם הילד שלי ובעלי, עם הטלויזיה והעיתון . אני לא מחפשת ריגושים בצורת טיול או שופינג... או בתי קפה ומסעדות... אולי אני מרגישה שזה לא הכי חשוב כרגע, אלא עצם היותי עם משפחתי מספיק לי. אני לא מרגישה שאני רוצה "לטרוף" את העולם.... זה קרה פה למישהי ?

מחלימה יקרה שלום, קשה לי להבין מהדברים שלך מה את באמת מרגישה. מצד אחד את מרגישה שאת פועלת כמו רובוט ואת מציינת כי מרגישה שאין לך חשק לעשות את הדברים מהם נהנית בעבר. מאידך, את מציינת כי את נהנית מהרגלי החיים החדשים שאימצת. למעשה קשה לי מאוד להבין היכן הרצונות שלך והיכן של הסביבה. גם כרגע כשאת כותבת דברים אלו, אני חשה שאת מעוניינת שנגיב האם זה טוב או רע. אולם קשה מאוד לענות על שאלה זו בלי להכיר אותך. אני יכולה להסכים שעבור חלק מהנשים, שגרת בית מתאימה מאוד אולם עבור אחרות היא כן מבטאת אובדן עניין בהנאות חיצוניות וכן מבטאת עצבות ובמקרים חמורים דיכאון. על מנת שנוכל לענות לך, אשמח אם תספרי מה את מרגישה כרגע? האם יש בך עצבות? האם את מרגישה חסרת אנרגיה? האם קשה לך לישון? מה את באמת מרגישה לגבי עצמך ולגבי המצב ללא קשר לדעה של הסובבים. בברכה, אנה

למחלימה, התחושות שלי זהות לשלך. מה שכתבת מבטא בדיוק את אשר אני מרגישה. בריאות טובה.

הי, מתוך ניסיון שלי הייתי מציע לך לא להשאר בשגרה שתיארת, וכן להעזר במשהו כדי ליצור תשוקה לחיים. משהו שידליק לך את הניצוץ בעיניים, משהו בשביל הביטוי העצמי שלך. אני מתחילת הטיפולים נפגשת עם מטפל הוליסטי שתורם לי המון. הייתי מאוד ממליצה לך עליו ועל מישהו בסגנון. התחלתי ריקודי בטן כאפשרות להפעיל את הגוף ו"לעורר" את האישה שבי וזה ממש ממש כיף. מאחלת החלמה מלאה והרבה אהבה

הי, התגובה שלך מוכרת ומובנת, ובאמת לא נעים להסתובב ככה בחיים, לי נראה שזה בכל זאת קצת דכאוני, למרות שאת בכל זאת קמה ומתפקדת (מה שלא קורה בדכאון קשה)מציעה לך להתייעץ עם האונקולוג שלך, אולי יציע לך חצי כדור או כדור לעזרה לתקופת ההתמודדות העכשוית, בהצלחה

מחלימה יקרה אל תרימי ידים. את הצעד הראשון כבר עשית, בכך שאת מבינה שיש כאן בעיה. הצעד השני, הוא לבקש עזרה מבעל מקצוע. זו לא בושה, להפך - זה אומץ להודות בכך שאת לא כתמול שלשום. כולנו עוברות שלב כזה במוקדם או במאוחר, אני רק יכולה לנחם אותך, שבסוף - זה עובר ואת תחזרי להיות את, ואפילו משופרת. רק כרגע - פני לעזרה מקצועית. יש דרכים פשוטות מאד לצאת מהמצב הזה. רק אל תוותרי לעצמך. לוותר זה סתם פחדנות, ואנחנו הרי אמיצות..... עם כל מה שעברת, אל תתני לזה לשבור אותך. אני כאן אם את רוצה אותי. שלך, בחיבוק מלא אנרגיות חיוביות די

שלום, בזמנו, נתקלתי בכתובת דו'אל שהפנתה אליה אנה גודבלט בנושא, האם אוכל לקבלה שוב? תודה

ויוי היקרה שלום, תוכלי למצוא את כל הקישורים באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp בברכה, אנה

רציתי לשאול אם מישהי מכירה יועץ/ת זוגי לנישואין באזור הדרום בעקבות המחלה שלי והשנה הקשה שעברנו (כריתת שד מלאה+כימותרפיה+הקרנות) הנישואים שלנו קצת השתבשו, רציתי לשאול אם מישהי או מישהו היה ביעוץ כזה ואיך אני משכנעת את בעלי שזה לא בושה ושזה יכול לעשות לנו רק טוב. אשמח לתגובות והמלצות. דנה

דנה היקרה שלום, זוגות רבים מספרים כי הנישואים שלהם עמדו במבחן קשה מאוד בעקבות התמודדות האישה עם המחלה. יש נשים המספרות על תחושה עמוקה של בדידות בקשר הזוגי, בזמן ההתמודדות עם המחלה. לעתים חיי המין נפגעים ולעתים התקשורת בין בני הזוג משתנה מאוד. בעקבות קשיים אלו בקשר הזוגי, אכן זוגות רבים פונים לעזרה מקצועית. אני מבינה את בעלך המתקשה להיחשף בפני אדם זר ומעלה תהיות בנוגע לעד כמה הדבר יכול לעזור. קבלת החלטה לפנות לטיפול אינה פשוטה ודורשת להכיר שקיימת בעיה בקשר. הכרה זו הינה מורכבת מאוד ולרוב לוקחת זמן. לכן לפני שאת מתכננת כיצד לשכנע אותו, אני ממליצה לך לנסות לדבר איתו ולשאול מה הוא מרגיש לגבי הקשר? מה הוא חושב שיכול לסייע לקשר בניכם? כיצד הוא מרגיש כיום לאחר השנה הקשה שעברתם ביחד? אשמח אם תכתבי שוב, בברכה, אנה

שמעתי על יועצת בשם רות סידון 086469036

דנה יקרה, הרבה חולי וחולות סרטן מרגישים שהקשר הזוגי השתנה, לפעמים לרעה ולעיתים לטובה, ב"מעגן" - ירושלים, יש קבוצת תמיכה לזוגות שאחד או אחת מבני הזוג חולה בסרטן. צרי עמם קשר- http://www.maagan.org "מעגן" מקיים כשלושים סדנאות וקבוצות תמיכה בכל ימות השבוע לציבור החולים במחלת הסרטן, להוריהם, לילדיהם, לבני זוגם ולמעגלים השונים הסובבים את החולה. "מעגן" מתאים את פעילויותיו לצבעוניות הרבה של ירושלים ובכך מאפשר למספר המרבי של אוכלוסיית חולי הסרטן בירושלים לקבל טיפול משלים בתחומים הנפשיים, חברתיים, פסיכולוגיים ופיזיים. כל המפגשים ניתנים חינם לחולים ולמלווים כי אנו מאמינים כי כל אדם הזקוק לעזרה בהתמודדות עם מחלת הסרטן צריך לקבלה ללא הגבלות על רקע סוציו-אקונומי. זוגות" – על סרטן וזוגיות – קבוצת תמיכה בשיטת האימאגו דווקא בתקופה כה קשה ומאתגרת של התמודדות עם מחלה קשה, שני בני הזוג זקוקים לכלים נוספים וחדשים לתמיכה הדדית. סדנת אימגו מבוססת על התפיסה שקונפליקטים וקשיים זוגיים מהווים מנוף לשינוי בכיוון של ריפוי וצמיחה לשני בני הזוג.ומתמקדת ברכישת כלים להשבת השמחה החיוניות לקשר הזוגי וחיזוק המערכת החיסונית. מנחות: תמרה מלניק, פסיכולוגית בכירה ומטפלת מוסמכת בשיטת האימאגו לזוגות וויקי לפלמן - מטפלת בתנועה ימי ד´, 17:15-19:15 למשך 12 מפגשים שבועיים חובה להירשם מראש רק בריאות לכולנו די

נסי דרך התחנה לבריאות הנפש באזור מגורייךיש שם טיפוליים זוגיים ופרטניים בחינם

שלום רב לביתי בת ה 17 נמצא גידול סולידי ומגבל במידות של 3.6X5.6 ס"מ שלפי הגדרת הרופא הרנטגנולוג הוגדר כ fibroadenoma . האם מישהוא יוכל להסביר בשפה ברורה מה זה? ומה דרכי הפעולה שצריכים להתבצע בהמשך. אודה לכם להתיחסותכם המהירה, האב המודאג.

לאב המודאג, פברואדנומה זה גידול שפיר (לא ממאיר) של רקמה. בכל מקרה כדאי להיבדק ע"י רופא ולא להסתפק בתשובה הכתובה. הרבה בריאות.

ברוך שלום, פיברואדנומה ( בלוטה ליפית ) Fibroadenoma הינה גידול מוצק ולא סרטני המורכב מרקמה סיבית – בלוטית. מתגלה בדרך כלל אצל נשים צעירות, למרות שלעתים הוא מופיעות גם בקרב נשים מבוגרות. פיברואדנומה הוא גוש שפיר של השד ובדומה לגידולים שפירים פיברואדנומה איננה מתפשטת לחלקי גוף אחרים כלומר, לא שולח גרורות ולא מסכנת חיים. מאידך, כמו כל גידול שפיר הוא עלול לגדול, כדוגמת גושים שומניים בתת עור (נקראים ליפומה ב"רפואית") אין הכרח לנתח פיברואדנומה, בחלק מהמקרים הבחירה לנתח היא של האישה. בחירה זו קשורה במספר שיקולים ביניהם אי נעימות שבגוש, החשש שהגוש יקשה על גילויי גושים אחרים בעתיד ובמקרים קיצוניים עקב עיוות בשד עקב הצורה או המיקום של הגוש. מדובר בניתוח קטן, שכאשר מבוצע ע"י מנתח מנוסה משאיר לרוב צלקת קטנה שאינה מחבלת במראה השד. בדומה לגידולים שפירים אחרים, פיברואדנומה, דורשת בדיקה ומעקב במידה ומופיעים שינויים בגודלו או בצורתו. מידע זה נאסף מאתר עמותת אחת מתשע, אתר אמריקאי בנושא ותשובתיהם של רופאים שהתקבלו בפורום זה לשאלות דומות. בפורום זה אתה יכול למצוא מגוון תשובות לשאלות דומות. אני מקווה שמידע זה ירגיע אותך, בברכה, אנה

האם מישהי יכולה להמליץ לי על פרופ' חיים גוטמן מבילינסון? תודה איילת

אני יכולה להמליץ לך על דר' משה כרמון משערי צדק, מנתח באסותא דרך המרכז לכירורגיה מקצוען ובעיקר אדם מדהים

התגלה אצלי סרטן השד דו-צדדי. גוש אחד של 3 ס"מ ועוד שניים. הרופאים מציעים לעשות כריתה מלאה ואח"כ כימו + הקרנות (ב?). שאלתי: מה קורה אם אני מעדיפה לא לעשות כלום. אם משאירה המצב כך ?

אני מבינה שכל הנושא חדש אצלך. כן, בהתחלה לא רוצים לעשות דבר, חושבים שזה יעבור.... אבל אם יש לך משפחה, אנשים קרובים שאוהבים אותך, כדאי לך לעבור את הטיפולים המומלצים למרות הקשיים שבדרך. תמצאי בפורום הזה הרבה תמיכה. כמו כן כדאי לך לקבל תמיכה מקצועית כי הענין ממש לא קל, אבל יש חיים אחרי....ואת זה אני אומרת כמובן מתוך נסיון. בשלבים הראשונים רובנו חושבות לא לעבור את הטיפולים ואח"כ משנות את ההחלטה. מאחלת לך כל טוב

הי קשה לי להסכים עם הכינוי של "שקיעה" כי זה ממש לא כך. נכון שהדרך ארוכה אך עוברת מהר. חישבי שוב ואל תמהרי להגיע למסקנה שהגעת. אני עברתי כריתה דו צדדית ויכולה להגיד לך שהניתוח אצלי היה פשוט וההחלמה היתה מהירה. גם בטיפולים היום יש אפשרויות רבות לעזור לך לעבור את זה הכי קל שאפשר. אז אל תוותרי . מלי

בבקשה, בבקשה ממך - לא להרים ידיים. ישנם מקרים שבעיני החולים אפסה תקווה והן ממש נכנסו לתחילת שקיעה - כמו שהגדרת. אבלל הן השתקמו , חיות כיום וגם מנהלות שיחות עידוד כאן עם נשים חולות וחרדות. וכמו שאמרה קודמתי, כנראה שאת בתחילת התהליך והכל נפל עלייך כרעם ביום בהיר. נכון החששות שלך בהחלט מוצדקות. אבל שוב, השד לא נורא כל כך עד שלא מתמודדים איתו , משלימים עם המצב, מסתכלים קדימה. יש בעד מי לחיות. וקודם כל, זאת את. היכנסי לפורום הזה מידי פעם, ותלמדי להבין, לדעת ולשאוב עידוד ואפילו להרגע מעט ולחשוב קצת אחרת. מאחלת לך מכל הנשמה שתתחזקי, שתשמעי לעצת מומחים ותקבלי את דרכי הטיפול המוצעות לך בהשלמה מלאה ובהמון אופטימיות.

מי היה המנתח של ואיפה היה הניתוח - נראה לי שאין לי מספיק הדרכה מה צפוי לי באמת. חשובים לי מאוד גם הפרטים הקטנים כי אני לבד עם ילד צעיר ורגיש, ללא כל תמיכה: פיזית, מוראלית וכספית. מה אוכל לעשות ומה לא.

מה יקרה אם לא תעשי כלום? סביר להניח שתוך כמה שנים תמותי בייסורים קשים. זה מה שאת רוצה? פשוט לוותר ולהרים ידיים ולתת לעצמך לשקוע? בבקשה בבקשה אל תעשי את זה. אפשר לעבור את זה. הטיפולים מגעילים וקשים אבל אחריהם יש תקווה. אם תשאירי את המצב כמו שהוא, את פשוט גוזלת את כל התקווה מעצמך וממשפחתך. שדיים כרותים אפשר לשחזר, הכימו וההקרנות מוגבלים בזמן ורוב התופעות שלהם חולפות, והכי חשוב - את תרוויחי את החיים שלך בחזרה. אז אל תוותרי ואל תדחי. טיפול מהיר הוא קריטי.

לשקיעה, יקירה, כל יום השמש שוקעת, אבל היא זורחת לפנות בוקר. מה שאומר שזה מצב משתנה ולא נתון קבוע... אני מניחה שאת יודעת מה יקרה אם לא תעשי דבר. אם לא תנותחי הסרטן פשוט יתפשט לו ותוך זמן שיכול להיות מקסימום מספר שנים במקרה הטוב כנראה שלא תהיי כאן. האם לתשובה כזאת ציפית? מניחה שלא. האם את רוצה בזה? גם מניחה שלא. האם באמת את חושבת שזה יכול להעלם כך? מניחה שגם את התשובה לשאלה זאת את יודעת. אז, כאן בפורום נכנסות מידי יום נשים רבות, שעברו את כל המסכת גם כריתה דו צדדית וכל הטיפולים, והן בריאות, וכל אחת מוצאת את הטוב בחיים. לאחת יש משפחה וילדים והם נותנים לה את הכוחות להמשיך, לאחת חברים טובים, ואחרת , למרות שאין לה בן זוג או ילדים פשוט אוהבת את החיים ועוברת את הכל כדי להמשיך ולהנות מהם. אם את רוצה ובוחרת להמשיך בחיים, בעיקר אם יש למה ואם יש ילדים קטנים על אחת כמה וכמה , לא לוותר, הם זקוקים לך , אז אין ברירה, למרות הקושי והתחושה שזאת שקיעה, צריך לקום בבוקר עם הזריחה ולחשוב איך אני מתמודדת עם כל התקופה הזאת. יש כאן מספיק נשים שיכולות לתמוך, ויש גם קבוצות תמיכה. ברור לי הקושי הנורא והתחושה שאין אור בקצה המנהרה. אבל יש ויש. ואני כמה שנים אחרי אומרת לך שגם תוך כדי יש חיים, עם עליות וירידות אבל בהחלט יש , ויש הרבה רגעי אושר. אנא ממך, נסי להפנים שיש גם זריחות מקסימות, שחבל לפספס אותם. ואם את לא רוצה לפספס, אז קחי עצמך ביידים, אם את זקוקה לעזרה תמיד תקבלי זאת כאן, או הכוונה לעזרה מקצועית או כל דבר שייסע לך לצאת מהמצב. מאחלת לך שיימצאו לך הכוחות לקבל את ההחלטות הנכונות ולבחור בחיים, בשבילך ובשביל האנשים שאת אוהבת. אל תוותרי, כי יש בשביל מה להמשיך. מחזקת את ידייך ומאוד מקווה שתבחרי בחיים. מרב.

שלום לך, לגבי האספקטים הרפואיים של שאלתך, אני מקווה שתקבלי תשובה במהרה על ידי אחד היועצים בפורום. למרות שבחרת בשם "שקיעה" בנושא השאלה כתבת כי את עדין מתלבטת, כלומר את נמצאת בשלב בו את מבררת השלכות שונות של בחירות שונות. למעשה, כמו שציינה בפנייך אחת הנשים שענתה לך, תהליך זה הינו טבעי מאוד בשלבי ההתמודדות המוקדמים. פעמים רבות כותבות פה נשים ששואלות מה השלכות של בחירות אלו או אחרות ואני מסכימה שחשוב מאוד לדעת מה המחיר ומה הרווח של כל החלטה. אני מאמינה כי לאחר התייחסות הרופא יהיה קל יותר להתייחס לשאלתך. בינתיים, לא כתבת בשאלתך פרטים רבים ומעבר למעט מידע רפואי, אנו לא יודעים אלייך דבר. נשמח מאוד אם תסכימי לשתף אותנו, בברכה, אנה

לשקיעה, יקירה, כל יום השמש שוקעת, אבל היא זורחת לפנות בוקר. מה שאומר שזה מצב משתנה ולא נתון קבוע... אני מניחה שאת יודעת מה יקרה אם לא תעשי דבר. אם לא תנותחי הסרטן פשוט יתפשט לו ותוך זמן שיכול להיות מקסימום מספר שנים במקרה הטוב כנראה שלא תהיי כאן. האם לתשובה כזאת ציפית? מניחה שלא. האם את רוצה בזה? גם מניחה שלא. האם באמת את חושבת שזה יכול להעלם כך? מניחה שגם את התשובה לשאלה זאת את יודעת. אז, כאן בפורום נכנסות מידי יום נשים רבות, שעברו את כל המסכת גם כריתה דו צדדית וכל הטיפולים, והן בריאות, וכל אחת מוצאת את הטוב בחיים. לאחת יש משפחה וילדים והם נותנים לה את הכוחות להמשיך, לאחת חברים טובים, ואחרת , למרות שאין לה בן זוג או ילדים פשוט אוהבת את החיים ועוברת את הכל כדי להמשיך ולהנות מהם. אם את רוצה ובוחרת להמשיך בחיים, בעיקר אם יש למה ואם יש ילדים קטנים על אחת כמה וכמה , לא לוותר, הם זקוקים לך , אז אין ברירה, למרות הקושי והתחושה שזאת שקיעה, צריך לקום בבוקר עם הזריחה ולחשוב איך אני מתמודדת עם כל התקופה הזאת. יש כאן מספיק נשים שיכולות לתמוך, ויש גם קבוצות תמיכה. ברור לי הקושי הנורא והתחושה שאין אור בקצה המנהרה. אבל יש ויש. ואני כמה שנים אחרי אומרת לך שגם תוך כדי יש חיים, עם עליות וירידות אבל בהחלט יש , ויש הרבה רגעי אושר. אנא ממך, נסי להפנים שיש גם זריחות מקסימות, שחבל לפספס אותם. ואם את לא רוצה לפספס, אז קחי עצמך ביידים, אם את זקוקה לעזרה תמיד תקבלי זאת כאן, או הכוונה לעזרה מקצועית או כל דבר שייסע לך לצאת מהמצב. מאחלת לך שיימצאו לך הכוחות לקבל את ההחלטות הנכונות ולבחור בחיים, בשבילך ובשביל האנשים שאת אוהבת. אל תוותרי, כי יש בשביל מה להמשיך. מחזקת את ידייך ומאוד מקווה שתבחרי בחיים. מרב.

שלום רב, אני אמורה לקבל טיפול כימותרפי ב- אדריאמצין ו- הרצפטין , לאחר בדיקת אקו לב שעברתי נאמר לי שיש פגיעה של 56% , ואני חוששת לקבל את הטיפול הנ"ל, האם יש אפשרות לשלב טיפול נוסף למנוע פגיעה בלב ?

הי לכולם!! חברה הכירה לי את פולי הסויה שלדעתי הם נפלאים וטעימים, באל, שאלתי היא האם מותר לנו לאכול פולי סויה כי שמעתי דעות לשני הכיוונים, ומצד שני קראתי שפולי הסויה מכילים פיטואסטרוגן שדומה לאסטרוגן האנושי.........אז האם פולי הסויה יכולי במידת מה לעזור/ להקל על הגלי חום , נדודי השינה והתופעות לא נעימות של גיל המעבר עקב דיכוי השחלות ע"י לוקרים וטמוקסיפן, אשמח לק'בל תשובה מהמבינים בדבר, כל עזרה להפחתת גלי החום ונדודי השינה אשמח לשמוע, מעבר לכדורים הקונבנציונלים ציפרלקס וכאלו, תודה לכולם "זינה הלוחמת"

לפי רוב המחקרים סויה לא עוזרת להקלה בגלי החם. סויה אכן מכילה פיטואסטרוגנים שהינם אסטרוגנים צמחיים. אמנם בעלי פוטנציאל נמוך מזה של אסטרוגן רגיל, אך עדיין בעלי השפעה דומה לזו של אסטרוגן. אין מספיק מחקרים המבטיחים בטיחות של פיטואסטרוגנים על השד או על רירית הרחם. לכן, לא מומלץ להשתמש בהם, גם לא לנשים בריאות. להקלה על גלי החם ועל נדודי השינה מומלץ להשתמש באפקסור במינון של 75 מ"ג ליום לפני השינה. תרופה זו מקילה על גלי החם אצל רוב הנשים, עוזרת לשינה וכמובן אינה מכילה כלל הורמונים.

זינה שלום, האפקסור בין התופעות לוואי שלו גורם גם לחוסר רגש, לאפטיה כזאת, פשוט להיות אדישה לסביבה. לי זה מאד הפריע והפסקתי לקחת אותו, למרות שהוא הקל על הגלי חום. העיקר שאני אהיה בשליטה ולא מן סוג של מומיה מהלכת. תנסי - אולי לך לא יהיו תופעות כאלו.

שבת שלום, אני ידועה כחולה עם גרורות בעצמות תחת טפול הורמונלי חלה נסיגה מלאה מזה שנתיים. לאחרונה יש לי כאבי גב תחתון שמקרין לרגל. חלה הטבה מספר ימים והיום שוב כאבים. לפני כחודשיים מרקרים יצאו תקינים לחלוטין. האם סביר שזאת התפרצות מחלה? אני בלחץ גדול. אודה למי שתוכל להאיר את עיני. שבת שלום, דנה

הי דנה, מדוע שלא תפני לאונקולוג המטפל בך, שיפנה אותך למיפוי עצמות ולפי התוצאות אולי לסי.טי במקום להכנס לחרדות מיותרות? שהרי בשל עברך זה מתבקש. יכול להיות בכלל שזה סתם מחלה "נורמלית" אחרת כמו ניוון או פריצת דיסק שלא קשורה להתפרצות שוב של המחלה לאחר רימיסיה. איני יודעת אם המרקרים שלך היו גבוהים בעת המחלה הגרורתית, לעיתים הם בנורמה לחלוטין, אבל אם הם היו גבוהים אז וירדו ועכשיו הם גם תקינים, אז יכול להיות שזה סתם כאב מסיבה אחרת לחלוטין והכל בסדר מבחינת המחלה. אולי סתם התקררות או שריר שנתפס?מתח אולי? יש כל כך הרבה סיבות לכאבי גב תחתון מלבד גרורות. אז לדעתי במקום להכנס לחרדות, עדיף לעשות את הבדיקות הנדרשות ואז תדעי בדיוק את מצבך. לעיתים חוסר הידיעה והפחד גרוע יותר מהידיעה. אף אחד כאן לא יוכל לומר לך מה קורה לצערי, גם לא הרופא וייתכן שהכל בסדר כפי שהיה קודם. בהצלחה דנה ונשמח לשמוע דברים טובים. שבת שלום

היום בדיוק חודש מאז הכריתה והשחזור. השד לא נורא כל כך...... מחלימה וכל יום יותר טוב. היום יותר טוב מאתמול, ומחר יהיה הרבה יותר טוב מהיום. שבת שלום ורק בריאות לכולנו די

לדי היקרה, עקבתי בעניין אחר הקורות אותך ושמחה מאוד לשמוע שאת מתאוששת וכל יום את מרגישה טוב יותר. מאחלת לך שזה בהחלט האפיזודה האחרונה בהחלט ושהכל יהיה מאחורייך. הרגישי רק טוב. שתהיה שבת נפלאה, נטולת כאבים.

די היקרה שלום, תודה רבה לך על עדכוניך. זה משמח ומעודד לקרוא שאת מרגישה טוב יותר. בנוסף, אני רוצה לציין כי ההסתכלות אותה את מציגה בדברייך, המחלקת את תקופת ההתמודדות לחלקים קטנים, אדפטיבית ואופטימית בעיני כאחד. גם אני מקווה שהמחר שלך יהיה יותר טוב מהיום והמחרתיים אפילו יותר מהמחר. בברכה, אנה

אל רופאי האתר שלום, אני בת 35 והופנתי לאולטרסאונד של שד ימין בגלל כאבים. באולטראסאונד שד ימין ללא ממצא חריג ואילו צד שמאל נכתב: שעה 4-5 כ- 1 ס"מ מהפיטמה הודגם גוש היפואקואי אובלי סדיר עם מרכז היפראקואי, ללא זרימה חריגה. המראה שפיר, מזכיר בלוטת לימפה. יש להשוות עם FNA בית שחי תקין. ברצוני לציין כי אמי חלתה, בגיל 50 בסרטן השד וביקור אצל הרופא שהפנה אותי רק ביום ג'. אשמח להתיחסותכם שכן המתח משתק... תודה

נירית שלום, אני לא רופאה, אבל אני מבינה את המתח הרב שבו את נמצאת, אז עד שיענו לך : בשפה פשוטה: בשד שמאל נמצא גוש שנראה שפיר (זה אומר לא ממאיר, לא סרטני). כדי להיות בטוחים, ממליצים לבצע ביופסיה במחט דקה (FNA) שבה שואבים חומר מהגוש החשוד ובודקים אותו במעבדה. זו בדיקה די פשוטה שנעשית בהרדמה מקומית של המקום . אני מקוה שהרופאים יענו לך בהקדם, ובינתיים אני מאחלת לך סוף שבוע שלו, תמי

שלום לך הממצא מתואר כשפיר בלוטת לימפה בתוך השד הוא ממצא שכיח למדי בכל אופן לאור סיפור העבר יש מקום לבצע בדיקה במחט זעירה(הפעולה באנגלית נקראת FNA) וע"י כך לישון בראש שקט אני מאמין שהכל בסדר אצלך, אך הייתי משלים את הבירור באמצעות הבדיקה שהומלצה לך.בברכה דר זילברמן

ברצוני להביע את דעתי על יום העיון. מטרת בואי הייתה לשמוע התפתחויות חדשות ולהיפגש עם עוד נשים שעברו את אותה "חויה". יצאתי מהכנס בתחושות קשות של "חוסר תקווה". היה קשה לי מאוד לשמוע את הבעל שהתאלמן ומספר בפרוטרוט על הצורה שבה נפרדו ארבעת ילדיו מאימם. האם באמת נכון להביא מקרה כזה ליום עיון של נשים חולות בשלבים כאלו ואחרים של המחלה ? לדעתי לא (הרי כולנו מבינות ומודעות לזה שהמחלה יכולה להרוג אבל האם זו מטרת הכנס?) לדעתי חשוב בפעם הבאה להתמקד בנשים שהבריאו, כאלו שלקחו את החלה לכיוונים חיובים. לנסות להראות את העתיד שיכול להיות ורוד למרות שלפעמים אנו שקועות כולנו במרה שחורה. גם ד"ר נאורה- שאני משוכנעת שכל כוונותיה טובות , אך הגישה שלה היא פסימית בעיקרה לא הביאה לעידוד או להתחזקות. בכל מקרה אני חושבת שהעמותה עושה עבודה חשובה מאוד , ואני מקווה שבכנס הבא נראה זויות נוספות , אופטימיות יותר של המחלה. תודה בכל מקרה מיקי

גם אני הייתי שם . אבל דעתי שונה משלך וברשותך אפרט אותה : נכון שקשה היה לשמוע את הגבר בפאנל ונכון שנאמרו שם גם דברים לא הכי מעודדים בעולם, אבל היות וכולנו הרי לא "ילדות קטנות"... כולנו הרי באנו בידיעה שמדובר בכנס חולות סרטן ולא בכנס של "ריקודי עם לאן?" ... כלומר ,מה שאני מנסה לומר הוא שאין מה לעשות, כנס של חולות סרטן, מציג גם את הפן החיובי עם התקווה והכל, אבל גם את הפן הקשה, האכזרי אם תרצי. ולדעתי עליו גם לעסוק בזה , עם כל הצער שבדבר ,כמו שאומרים. אני דווקא חושבת שגם מן המידע הקשה והתרחישים האיומים שלצערינו קורים, גם מהם אפשר לשאוב כוחות . למה ? כי לפעמים (אצל חלקינו) - לשמוע חוויות קשות של האחר דווקא מחדד אצלך את החיובי והטוב, למשל , את שומעת כמה קשה היה לאלמן להתמודד עם המצב, ושהוא איבד את אשתו תוך 3 שנים, אז כאב לי מאוד לשמוע זאת, אבל עם זאת, אני אומרת לעצמי - תעריכי את מה שיש לך !! את המשפחה שאיתך, את העובדה שבכלל יש לך אפשרות להגיע ליום עיון ואת לא שוכבת בבי"ח מחוברת למכשירים, את העובדה שבכלל יש מודעות למחלה, יש מחקרים וכו' (הרי יש המון חולים בכל מיני מחלות גנטיות ללא "יחסי ציבור" וידע על המחלה. ) . אז עם כל הכאב, שאין מה לעשות,הוא חלק מחיינו, ואין מה לשחק משחקים - הסרטן עלול להרוג. את יכולה להסתתר ולהתעלם מכך - אבל זה שם וזה קיים וגם עם זה צריך לדעת להתמודד . וחלק מהכלים להתמודדות עם זה - זה להתעמת עם זה. ככה אני רואה את הדברים. בכל אופן - אני מאחלת לכולנו רק בריאות והחלמה לכולנו.

גם אני הייתי ביום העיון והמפגש עשה לי טוב! אני אובחנתי לפני 8 חודשים ובימים אלו אני נמצאת בטיפולי ההקרנה. עד היום לא "קיבלתי" את העובדה שאני חולה, והייתי מאוד מתוסכלת שלא יכולתי לתפקד כבעבר. יום העיון הזה "הפיל לי את האסימון" , הבנתי שאני שייכת לאותה קבוצה של נשים חולות סרטן. פתאום ראיתי כל כך הרבה נשים, שעצם ישיבתן באולם הוכיחה לי שיש חיים אחרי... ולא צריך לשקוע בדדכאון. דבריו של הבעל/אב היו מרגשים ונכונים! אני מאחלת לכולנו חיים ארוכים ובריאים אך כולנו יודעות שהמוות הוא חלק מהחיים ואם יודעים להתמודד ולקבל אותו זה יותר קל לשני הצדדים. הרצאות מדעיות לא מדברות אלי, אני מחפשת דווקא את הפן הנפשי, חברתי במחלה. חידושים והמצאות אשאיר לרופאים המטפלים.... הרבה בריאות אביבה

למיקי, אני לא חושבת כמוך בכלל, להיפך, זה חשוב ובריא נפשית לדעת להיפרד, ולא רק חולים סופניים צריכים ללמוד לעשות את זה. בחברה המודרנית שאין דיור רב דורי ביחד קשה להתמודד עם אובדן והתליכי החיים שכוללים זיקנה חולי וכן, גם מוות. אז צריך ללמוד וללמד. אחד החוזקים של קבוצות תמיכה זה היכולת ללמוד האחד מהשני על דרכי התמודדות. אני בטוחה שגם אצל הבעל היה חשוב להעביר את המסר ולחלוק את החוויה עם אחרים, כחלק מתהליך ההשלמה וההפנמת השינוי והאובדן אצלו. ברור שכל אחת מגיבה על נושא המות שונה, אבל יש מקום להכיל את כול הדעות בקבוצה, כי החילוקי הדיעות אינן על הרעיון אלא על הדרך, וחשוב בכלל לכולם ללמוד על הדרך הזו שנגמרת תמיד בסיום שנקרא מוות. העמותה עושה הרבה למען הבאת מכלול הנושאים שקשורים בסרטן השד, ולא רק הנושאים היפים והקלים. מבחינתי כל הכבוד לאותו אדם שהסכים להחשף למען ילמדו.

שלום לכולן, תודתנו והערכתנו שלוחות לכל הנשים שהגיעו להשתתף ביום העיון. חלק מהנושאים שעלו בהרצאות ובפאנל אינם קלים, ומחלקם ניתן היה גם לשאוב אופטימיות. השתדלנו לתת ביטוי להיבטים שונים של המחלה - מחקרים חדשים, קבלת החלטות בצמתים שונים של המחלה, ודרכי ההתמודדות המשתנות מאדם לאדם. נשמח לרעיונות מעניינים ליום העיון בשנה הבאה, בברכה צוות אחת מתשע

שלום אמי חלתה בסרטן השד בגיל46.מאיזה גיל אני צריכה לעשות בדיקת שד?אני בת39 ומתכננת הריון, הרופא שלי ממליצה לי לעשות ממוגרפיה לפני הריון .ואני מאוד מפחדת לעשות את הבדיקה הזאת.האים אפשר לעשות אולטרא סאונד במקום ממוגרפיה?בעצם מה ההבדל בין אולטרא סאונד לממוגרפיה?ואם אפשר לעשות ממוגרפיה בזמן הריון?בתודה

כדאי מאוד שתתחילי בשגרת בדיקות שכוללת פעם בשנה (או חצי שנה) בדיקה ידנית אצל כירורג ובגלל ההיסטוריה המשפחתית כדאי שתעשי ממוגרפיה. זה לא נעים, קצת כואב אבל די נחוץ. אולטרסאונד בדרך כלל עושים אם מגלים משהו ספציפי ולא כבדיקה שגרתית. ההבדל בין השתיים הוא בשיטת הדגימה ושממוגרפיה מתאימה יותר לנשים מבוגרות (כי הקרינה חודרת פחות ביעילות ברקמת שד צפופה) אבל ממליצים לעשות אותה גם בגיל צעיר יותר לנשים עם היסטוריה משפחתית. בהצלחה.

אם את יכולה לקבל הפניה לאולטרסאונד זה עדיף. אולטרסאונד אינו מזיק בכלל לעומת ממוגרפיה שתמיד ישנה קרינה. חוץ מזה ממוגרפיה אינה אמינה ב - 100% וישנם פיספוסים. כך שעדיף שילוב של אולטראסאונד ובדיקה כירורגית ידנית בהצלחה נטע

קודם כל אין לך ממה לפחד - תראי שהכל יהיה בסדר. שנית עדיף שיהיו בידיך צילומים של ריקמת שד שאם פעם יהיה חשד למשהוא אפשר יהיה להשוות עם הצילומים של היום. שלישית תמיד עדיף אולטראסאונד (הוא ללא קרינה ואיננו מזיק), השאלה היא אם יתנו לך הפניה מהקופ"ח, למרות שתמיד את יכולה לשלם ולעשות זאת פרטי (ברמב"ם זה עולה 250 ש"ח). ושוב אין לך ממה לפחד זה פשוט לשם מעקב.

סימה הי, בשל ההיסטוריה המשפחתית ובגלל ההריון המתוכנן, עדיף להבדק קודם, הרופא צודק לדעתי. כירורג שד יבדוק אותך ויפנה אותך לממוגרפיה ואולטרסאונד. לדעתי לא תהיה כל בעיה לקבל הפניה זאת עקב מחלת אמך. ואגב, אם את עושה פרטי ואת מאיזור חיפה, אני לא ממליצה על מה שכתבו לך קודם אלא על מקום אחר פרטי. (כתבי אם את מעוניינת בפרטים) ולבנות שעונות , כדאי שלא לבלבל. אולטרסאונד היא בדיקה משלימה לממוגרפיה ולא עומדת בזכות עצמה רק. בממוגרפיה ניתן לגלות גם הסתיידויות שמאפיינות ממצאים טרום סרטניים שאותם אי אפשר לגלות באולטרסאונד למשל. בדר"כ משלימים את האולטרסאונד לנשים צעירות שמרקם השד סמיך, או שרוצים לברר מהות גוש שנמצא בממוגרפיה אם הוא סולידי או ציסטי וניתן לקבל עוד פרטים על מהותו. הקרינה בממוגרפיה שולית וסימה, שנמצאת בקבוצת סיכון וודאי תצטרך את שתי הבדיקות. אולטרסאונד היא בדיקה מצויינת כהשלמה לממו ולא עושים אותה בנפרד רק אם עושים אותה לחילופין כביקורת שגרתית חצי שנתית, אז פעם בשנה עושים ממו וכל חצי שנה אולטרסאונד לנשים בסיכון גבוה כמו נשאיות ואחרות. סימה, אל תחששי. בדר"כ מומלץ להתחיל בביקורת 10 שנים לפני הגיל שחלו במשפחה, וכדאי לך לעשות את הכל ואז להכנס להריון בלב שקט. בהצלחה.

שלום לך לאור סיפור משפחתי, ההמלצות של משרד הבריאות הן לבצע ממוגרפיה כל שנה מגיל 40 וכן בדיקה ידנית כל חצי שנה. מאחר ואת מתכננת הריון , גם אני ממליץ לך לבצע ממוגרפיה עכשו, לפני ההריון, וזאת על מנת שלא לבצעו במהלך ההריון .לא שלא ניתן אך למה אם ניתן לבצעו לפני.כמו כן אם חלילה ימצא ממצא ואת נכנסת להריון , ההמצא יכול להאיץ את עצמו במהלך ההריון ואז את תמצאי במצב לא נעים לחלוטין. לסיכום , בלי פחד לכי לבצע את הממוגרפיה בברכה דר זילברמן

שלום רב! אני בשבוע 33 להריוני לפני כחודש גיליתי גוש בשד ימין .פניתי לרופאה היא הפנתה אותי לאולטרה סאונד, מה שהתגלה שהגוש כ-3 ס"מ וכנראה זה שפיר.הרופאה בדקה ואמרה שהיא רוצה שאני יעשה ביופסיה תחת סונר,שזה בהרדמה מקומית ואינו פוגע בעובר. שאלתי היא האם להיות בלחץ? האם לא פוגע בעובר ההרדמה?האם הגוש נוצר משינויים הורמונליים? אשמח לתשובה במיידי תודה מראש

הביופסיה נעשית בהרדמה מקומית ואין כל סכנה לעובר, הרי גם הרדמות כלליות נעשות כשצריך בזמן הריון. אם הומלץ לך על ביופסיה, כדאי לעבור אותה. ושתשמעי רק בשורות טובות.

כפי שענו לך קודם, אין שום סיכון לבצע הרדמה מקומית לשד בהריון. עשי את הבדיקה זה חשוב כדי לוודא שבאמת הכל בסדר על אחת כמה וכמה שאת בהריון. זאת בדיקה פשוטה ואל חשש, פשוט אל תחכי ובצעי אותה. מחזיקה לך אצבעות שהכל בסדר ותמשיכי בהריון בשקט ובשלווה.

לתמי שלום המלצות הרופאה שלך נכונות ביררור גוש בהריון היא פעולה נכונה אינו פוגע בעובר אך שומר על האם : חשוב לא פחות ,חלק מהגושים השפירים גדלים בהריון ובדיקה שכזו תאמת את הממצא ותאפיין את הגוש במדויק בברכה פרופסור שלמה שניבאום

4 חדשים לאחר הקרנות וכחצי שנה לאחר כימותרפיה. לוקחת טמוקסיפן. בבדיקת דם: כדוריות דם לבנות 3.4 לימפוציטים:0.83 האם הטמוקסיפן משפיע על ערכים אלו? ממוגרפיה השבוע הייתה תקינה. תודה!

בדקי את ערכי הכדוריות לפני במהלך ואחרי הקרינה ותגלי שמצבן הדרדר בעקבות ההקרנות. לוקח לגוף זמן להתאושש מכל הטראומה שעברה עליו ו-4 חודשים אינם מספיק זמן אצלי מ-6ץ5 טרום ניתוח ירדו ל-3.9 אחרי ההקרנות ורק אחרי כ-7 חודשים הגיעו ל-4.75 ורק לפני כחצי שנה (קרי 4 שנים לאחר הארוע) חצו את ה-5.

שלום לך, טומית. קודם כל-יש לחזור לבדיקת דם- יתכן שהייתה טעות בלקיחת דם, צריך לבדוק שנית. לא חושבת שהטמוקסיפן גרם לכך.בכל מקרה השינויים הם לא כל כך משמעותיים, תיגשי לרופא שלך היא ייתן לך בדיקות נוספות .יכול מאוד להיות שעדיין יש השפעה של טיפול כמוטרפי אשר קבלת לפני חצי שנה. בברכה

עברתי ביופסיה לשד שמאל התשובה: גלילי רקמת שד, המראים FIBROADENOMA עם היפרפלזיה אפיתליאלית דוקטלית קלה. ובשד ימין נעשה דיקור ושאיבת החומר: התשובה: במשטח מקרופגים רבים ופרורי אפיתל בלוטי מלווה במיו - אפיתל. אבקש את עזרתכם בפיענוח התעלומה לעברית קלה, את הרופא אפגוש בשבוע הבא. המון תודה.

ליפה שלום מדובר בשני ממצאים שפירים בצד שמאל גוש מוגדר שיתכן והתגלה בבדיקת הדמיה ממוגרפיה או אולטראסאונד או בבדיקה כגוש ובצד ימין רקמת שד תקינה בכל מקרה התשובות תקינות ואין לך מה לדאוג בברכה .

לפרופסר אילן כהן תודה על תשובתכה הקודמת. בבקשה רוצה לדעת איזה התקן מומלץ- ( נחושת, מירנה...) האם להתקן מסוג מירנה יש תופעות לואי על פיברואדינומה בשד והתפתחות סרטן. אודה לתשובתך.

רצוי התקן רגיל. לא מירנה. למרות שספיגת הפרוגסטרון לדם מהתקן מירנה נמוכה מאוד, יש נשים שמפתחות רגישות, כולל גודש בשד.

אמי חולה בסרטן השד והפנו אותי ואת אחותי לעשות בדיקת ממוגרפיה מידי שנה. אני בת 30 ואחותי בת 32. אחותי שייכת לקופ"ח מכבי ושם ערכו לה את הבדיקה כמובן ללא תשלום, לעומת זאת בקופ"ח כללית הצטרכתי לשלם. הם טוענים שלמרות שאמי חולה עד גיל 40 חובה לשלם תשלום מלא. למה??

חלי שלום, ההבדל בין הקופות נובע מכך שסל הבריאות הממלכתי (הסל של המדינה שמחייב את הקופות) מכליל בדיקת ממוגרפיה רק לנשים מגיל 50 עד גיל 74, וכן לנשים מעל גיל 40 שיש להן בת משפחה בדרגת קרבה ראשונה שחלתה בסרטן שד. מכיוון שאת מתחת לגיל 40 הקופה אינה מחוייבת לתת את הבדיקה בחינם ואז כל קופה עושה כראות עיניה לפי הסל של הקופה. כמובן שמאבק יכול לשנות את התוצאה, תצטרכי לפנות לפניות ציבור של הקופה במכתב מפורט, מגובה במסמכים המעידים על מחלתה של אימך וההפניה שלך לביצוע הממוגרפיה. לא ידוע לי כמה גבו ממך על הבדיקה - אבל זו החלטה שלך האם את רוצה לצאת למאבק מולם בנסיון לשנות את החלטתם. שאלה נוספת שאולי היה כדאי להעלות בפני הרופא שלך שהפנה אותך לממוגרפיה, היא: מדוע הופנית לממוגרפיה ולא לאולטרא-סאונד. לנשים צעירות בגילך יש בדרך כלל רקמת שד צפופה או סמיכה והבדיקה המומלצת עבורן היא אולטרא-סאונד ולא ממוגרפיה. זו דרך אגב הסיבה שממוגרפיה אינה כלולה בסל הממלכתי עבור נשים צעירות - כי ממוגרפיה אינה נחשבת ליעילה עבור נשים בעלות רקמת שד צפופה. לא כתבת היכן את מתגוררת ולכן אפנה אותך למוקד הארצי של פניות ציבור בקופ"ח כללית - טל' 6923357/8 - 03 פקס: 7605773 - 03 בהצלחה

תודה לך על כל העזרה שאת נותנת לנו. רציתי רק להעיר שהמידע הרפואי שסיפקת בתשובה לחלי הוא לא כל כך מדוייק ועלול להטעות.

שלום! הוציאו לי 25 בלוטות מבית השחי... רציתי לשאול האם ישנה הגבלה מיוחדת שצריך לשים לב ומה קורה בטיסות האם צריך לשים שרוול מיוחד או רק במידה ומופיעה בעיה? ועוד שאלה - כמה זמן לאחר ההקרנות כדאי להמשיך את תהליך השחזור- ניפוח השתלים? תודה.

לשרון שלום לבלוטות בבית השחי תפקיד בהגנה מקומית על היד ולכן אמצעי המניעה הם לגבי היד בלבד. מוומלץ לקחת דם מהיד השניה מדידת לחץ דם ביד השניה.במקרה של חתך ביד לשים חומר מחטא כמו למשל יוד,ובמקרה של הופעת אודם לפנות לרופא.אין צורך בשרוול בטיסות במידה וקימת נפיחות של היד יש צורך להתייעץ עם רופא כדי להפנות לפזיוטרפיה לימפתית. לגבי השתל לא ברור האם הוכנס כבר השתל או שבדעתך לעבור שחזור בעתיד. בברכה.

השתל הוכנס אך עדיין לא נופח...

כל הכבוד לעמותה ולמארגנות ! היה יום עיון מעניין ותורם רבות . תודה !

יום העיון היה מענין. ענה (לפחות אצלי) על הרבה שאלות שהיו פתוחות ופתר לי דילמות. כל הכבוד למארגנות.

למשתתפת ולאתי, תודה רבה גם לכן על ההשתתפות, בברכה צוות אחת מתשע

שלום לחברי הפורום ,אני מחפשת דחוף רופא טוב לנתוח להסרת גידול ממאיר בשד וכמובן להמשך הטיפול תודה נטלי

הי נטלי, איפה את גרה? כדי שיהיה אפשר להמליץ לך על רופא באזור שלך

אני יכולה להמליץ בחום על ד"ר תמי קרני מ"אסף הרופא"- רופאה מצוינת ואדם מקסים. שיהיה לך בהצלחה !

ני ממליצה על ד"ר אלוויס תניר - בית החולים הדסה - עין כרם והר הצופים. ד"ר אלוויס היא מומחית, אנושית, מתעניינת ואכפתית. רופאנ נדירה !!!!

אם את מאזור הצפון, אני ממליצה בחום והרבה אהבה על ד"ר דן הרשקו מביה"ח רמבם. הוא מנהל את מרפאת השד. רופא בחסד ואדם מדהים

שלום רב, אמא שלי חלתה מסרטן השד לפני קרוב ל13 שנה. עברה ניתוח עם כריתה מלאה ,המון טיפולים והיום היא בסך הכל בסדר. השאלה היא לגביי - אני בת 42.5,עושה כמעט כל שנה ממוגרפיה +US והכל תקין. האם יש טעם לעשות בדיקה לגילוי הגן ומה משמעויות והשלכות? יש לי 3 בנות ,1 גדולה בת21 ועוד שתיים קטנות בנות 2-4. תודה על תשובתך מתי

מתי היקרה שלום, תוכלי לקרוא בהרחבה על הבדיקות הגנטיות באתר של עמותת "אחת מתשע". בפרק זה הסבר ומידע חשוב אודות הבדיקה. אני מקווה שאינפורמציה זו תסייע לך לגבש החלטה. להלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.doc בברכה, אנה

אמא שלך נבדקה? אם היא לא נבדקה, כדאי אולי שקודם היא תיבדק. אם היא לא נשאית, סביר שאין טעם שתיבדקי. אם היא נשאית או שהיא לא נבדקה, זו ממש ממש החלטה אישית. אולי כדאי שתלכי לייעוץ גנטי שבו יסבירו לך את כל ההשלכות ואז תחליטי אם להיבדק או לא.

חודשיים כמעט לאחר שסיימתי טיפולים ב"טקסול" עדיין מרגישה נימול ביד ובכפות הרגליים.הכאב אומנם מתפוגג לאט אולם בעיקר בלילה ,בשינה, מציקים לי כאבי הרגליים וכאב שעולה מעל הקרסול. שאלתי האם לחכות שהכאבים יעלמו עם הזמן באופן טבעי עם ניקוי הגוף מרעלי הטיפולים או לפנות לרופא מיקצועי?ובכלל מה ניסיונכם בתופעה זו. בתודה וברכה דפנה דפנה

דפנה היקרה שלום, ראיתי את שאלתך ושלחתי אותה לאחד היועצים בתחום. אני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

כתוצאה מאלו דברים קיים נימול ? של חצי פנים + יד( צד שמאל של הגוף).. אודה לכם אם תשיבו לי בהקדם..

כתוצאה מאלו דברים קיים נימול ? של חצי פנים + יד( צד שמאל של הגוף).. אודה לכם אם תשיבו לי בהקדם..

לא רוצה לייאש, אבל הכאבים והנימול נימשכים הרבה חודשים אחרי. ניסו עלי כל מיני כדוריםשלא עזרו לי. אקמול דוקא עוזר לי. אבל תיתייעצי עם האונקולוג שלך. והעיקר סבלנות. תרגישי טוב ובריאות.

אספר לך כיצד אני התמודדתי עם ההרגשה הטורדנית הזו. שמתי לב, כשכפות הידיים היו רדומות, הייתי ניגשת לברז ופותחת זרם מים חמים על היד ולאט לאט הנימול פחת עד לפעם הבאה באותו לילה. וזה היה קורה כל שעתיים בערך, כך שלישון טוב, זו היתה משימה בלתי אפשרית. ואז הבנתי, שהחום עושה טוב לכלי הדם בכפות. וסתם שמתי לי כפפות צמר וישנתי איתן (כן, כן, וזה היה בקיץ), וראה זה פלא - באותו לילה לא היה נימול וכך לאורך מס' שבועות, המשכתי בטיפול הפרימיטיבי הזה, ו...לי זה עזר. לא מזיק לנסות.

שכחתי לציין שהשחזור שניתוח הכריתה המניעתית ילווה בשיחזור מיידי עי" שתלי סיליקון.

שני היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי לקרוא בהרחבה על ניתוחי שד ועל ניתוחי השחזור. אני מצרפת לך קישור לאתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp בברכה, אנה

שני שלום, גם אני נשאית ואני מבינה ומכירה כל כך טוב את החששות שלך מניתוח כזה. אני עברתי ניתוח כריתה דו-צדדי לפני שנה, והכאבים לא היו מאוד חזקים, יש מגובלות של תנועות ידיים ואסור להרים דברים ולהתאמץ אבל אני חושבת שעוצמת הכאבים וקצב ההחלמה הוא שונה מאישה לאישה. אני רק בימים אלה עברתי שיחזור ככה שאני לא יכולה להגיד לך איך זה אחרי שיחזור מיידי. גם לי יש ילדה קטנה בבית והמלצתי היא פשוט לעשות את הדברים בקצב שלך, במידה ויש כאבים פשוט לקחת משככי כאבים ולא להיות גיבורה. אני חזרתי לתפקוד כמעט מלא די מהר וכל יום מביא שיפור נוסף. מאחלת לך המון הצלחה והחלמה מהירה.

אני נמצאת חודש לפני ניתוח כריתה מונעת עקב היותי נשאית brca. אשמח לשמוע פרטים לגבי הניתוח בייחוד לגבי הכאבים שאחרי, זה ממש מטריד אותי.בייחוד שיש לי בבית ילדות קטנות...

לשני שלום! עברתי לפני חמישה ימים כריתת שד ללא שיחזור , אני לא יכולה להגיד שאין כאבים אך ציפיתי ליותר גרוע זה משתפר בכל יום. לגבי תפקודך בבית עם ילדות קטנות זה קצת דבר מגביל גם לי יש ילדים קטנים ואני מוגבלת כרגע לא מסוגלת להושיב אותם עליי או לקלחם ובטח שלא להרים אותם,אבל זה הכול דבר זמני שחולף. המון בריאות והחלמה קלה מירב

לשני שלום! עברתי לפני חמישה ימים כריתת שד ללא שיחזור , אני לא יכולה להגיד שאין כאבים אך ציפיתי ליותר גרוע זה משתפר בכל יום. לגבי תפקודך בבית עם ילדות קטנות זה קצת דבר מגביל גם לי יש ילדים קטנים ואני מוגבלת כרגע לא מסוגלת להושיב אותם עליי או לקלחם ובטח שלא להרים אותם,אבל זה הכול דבר זמני שחולף. המון בריאות והחלמה קלה מירב

יום העיון :"סרטן שד מזווית אישית" קבלת החלטות בצל המחלה יום העיון יתקיים ביום רביעי, 6 ביוני 2007 כ' בסיון תשס"ז בסינמטק תל אביב, רח' שפרינצק 2 פינת קרליבך, תל אביב. 9:15- 10:00 התכנסות, הרשמה וכיבוד קל 10:00-10:15 דברי פתיחה 10:15-11:30 "חידושים בטיפולים בסרטן השד תוך התמקדות בניסויים בתרופות חדשות ותכניות להרחבת הנגישות, מקרה מבחן לפטיניב טייקרב" ד"ר נאורה יעל-החושן, מומחית לסרטן השד, רופאה ראשית המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי(איכילוב) 11:30- 12:45 "בחירות כירורגיות בצל הגילוי" ד"ר תמי קרני, כירורגית בכירה, המכון לבריאות השד אסף הרופא, סגנית יו"ר לשכת האתיקה 12:45- 13:30 ארוחת צהרים 13:30 – 15:00 "רב הנסתר על הגלוי" - פאנל בנושא ההתמודדות האישית עם חשיפת סוד המחלה: ד"ר נאורה יעל - החושן - מומחית לסרטן השד, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי(איכילוב) הגב' רחל טל- שיר- סופרת, מחברת "המחלה ההיא" הגב' תמי מוטוביץ'- מתנדבת בקו החם של עמותת אחת מתשע אאוחניה פרידמן - פסיכולוגית קלינית מומחית באונקולוגיה, המחלקה האונקולוגית, המרכזי הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) מר אמיר גולדשטיין מנחה: טלי ורניה – חצור – M.A מטפלת באומנויות, פסיכודרמטיסטית ומנחת קבוצות בעמותת אחת מתשע 15:20-15:00 מופע ושיחה אישית עם סילביה דוראן סילביה דוראן, חלוצת הפלמנקו בישראל ומנהלת ביה"ס למחול ספרדי ולהקת הפלמנקו הישראלי. נאבקה בסרטן השד, חשפה את דבר מחלתה בפני הציבור הרחב ומעולם לא הפסיקה לרקוד 15:15- 15:30 סיכום יום העיון מיועד לנפגעות סרטן שד, צוות רפואי ואנשי הצוות הפארא-רפואי מספר המקומות מוגבל נא לאשר השתתפות מראש דוא"ל: [email protected] טל. 6021717-03 שלוחה 231, פקס. 6020506-03 יום העיון מוקדש לזיכרה של זיוה אסימוב-ריבקינד ז"ל בסיוע: טבע, Roche, Janssen-Cilag

תודה מכל הלב על יום העיון המעניין והמהנה שאורגן בצורה כל כך יפה. יישר כוח לכל אלה שעסקו בכך. נהניתי מאוד.

שלום, לאבי התגלו, בתוצאות CT, גרורות סרטניות ב-5 מוקדים(עצמות), להלן הכתוב בתוצאת ה-CT: בגוף חוליה D3 הודגם תהליך ליטי הגורם להרס שלגוף החוליה ולוחץ על תעלת הטפינלית. ממצא דומה, אך קטן יותר הודגם בחלק האחורי של גוף חוליה L3 עם סמני לחץ קל על תעלה הטפינלית. ממתא נוסף הודכםבגוף חוליה ופדיקל של L5 משמאל, ללא לחץ מהותי על שק הטיקלי. כמו כן בעצם האילאום הימני בחלק האחורי הודגם ממצא ליטי דומה(בקוטר כ-1.5 ס"מ). יש לציין שבצלע מס 12 קשת אחורית משמאל הודגם ממצא דומה לממצאים המתאורים. הרופא אומר שכנראה זה מגיע מהכליה אבל לא וודאי עדיין, צריך לקחת ביופסיה היום, להלן מה כתוב ב-CT בנושא הכליה: אדרנל משאלי מעט מורחב ובתוכו ממצא היפודנסי(בקוטר 8 מ"מ), אשר מתאים לאדנומה. כליות בגודל תקין עם מספר ציסטות פרה פלביות ופשוטות(עד קור 3 מ"מ) משני הצדדים. אין עדות לאבנים לא הודגמה הידרונפרוזיס. נושא נוסף שמופיע ב-CT: הודמו בלוטות לימפה קטנות בודדות תגובתיות בבתי השחי משני הצצדים וקטנטנות בודדות בתחנות המדיאסטינום. שאלותיי: 1. האם נראה שאכן המקור בכליה? 2. איך מטפלים במקור ובגרורות, מה הסיכויים להבריא? 3. האם קיים בכל מקום בארץ או בעולם מישהו(רופא או בית חולים) שיכול להתאים למצב ולתת את הטיפול ושיביא תוצאות הכי טובות? 4. מה אומר העניין של הבלוטות בבית השחי, האם גם שם יש גרורות? תודה מראש, חן

חן שלום מתוך תאור תוצאות ה-CT ששלחת לא ניתן להסיק שמקור הגידול הוא בכליה. במידה ואין ממצאים חשודים נוספים ניתן אולי לקחת ביופסיה מאחד מהממצאים בעצם לצורך צביעות שעוזרות באיפיון המקור וגם לצורך הוכחה שאכן מדובר בסרטן. בדיקת PET יכולה במצבים מסוימים לעזור באיתור ממצאים נוספים ברקמות הרכות בגוף. על פי התאור של הממצאים בחוליה L3 יש צורך בטיפול קרינתי בזמן הקרוב.

חודשיים כמעט לאחר שסיימתי טיפולים ב"טקסול" עדיין מרגישה נימול ביד ובכפות הרגליים.הכאב אומנם מתפוגג לאט אולם בעיקר בלילה ,בשינה, מציקים לי כאבי הרגליים וכאב שעולה מעל הקרסול. שאלתי האם לחכות שהכאבים יעלמו עם הזמן באופן טבעי עם ניקוי הגוף מרעלי הטיפולים או לפנות לרופא מיקצועי?ובכלל מה ניסיונכם בתופעה זו. בתודה וברכה דפנה

דפנה שלום לצערי הרבה פעמים תופעת הנימול בכפות הידיים והרגליים לא חולפת לחלוטין ורק יורדת בעוצמתה עם הזמן. המרכיב החשוב ביותר מבחינת ההחלמה הוא הזמן. כיוון שמרכיב הכאב אינו משמעותי אין מקום לתרופות להפחתת כאב ממקור עצבי (שיש להן תופעות לוואי). לגבי ניקוי גוף בהקשר של בעיה זו, לא נראה לי שיעזור ישירות אבל ייתכן ששיפור בהרגשת הבריאות הכללית יביא גם לשיפור בתחושות אלו.

בהפרש של שבועיים ה CEA שלי צמח מ- 26.4 ל- 44.1. כמה מדאיג זה אמור להיות? ומה אני צריכה לעשות? האם יש משהו שאני צריכה לעשות. אני מתחילה טיפולים כימותרפיים בשבוע הבא.

אם את מתחילה טיפולים כימוטרפם , מה את רוצה לעשות יותר מזה? אם לא עברת מיפוי עצמות עשי זאת.

סמדר שלום המידע שמסרת על מצבך מאד חלקי כך שקשה להמליץ. כיוון שהסמן היה גבוה מלחתחילה אני מניח שאת מקבלת טיפולים למחלה מתקדמת. במידה שאת מתוכננת להתחיל סוג חדש של טיפול כימותרפי הריי זהו הדבר הנכון לעשות.

שלום.אני קוראת כאן המון על בנות שמשחזרות. ויותר מזה - אני קוראת על רופאים שמציגים את השחזור כחלק טבעי לפרוטוקול הטיפול, כלומר, הרופא אומר נגיד - כימו , אחכ ניתוח, אחכ הקרנות ואחכ שחזור . ואני תוהה - האם כל הבנות שכרתו להן - משחזרות ?? כלומר, האם השחזור נעשה ביוזמה של הבנות או שהרופא מדבר על אפוציה של שחזור תוך כדי ניתוח, ואז אני לא בטוחה שבנות יודעות מה המשמעות של זה . השאלה האם בנות מבינות שהן לא חייבות לשחזר אם הן לא רוצות. אני אישית לא משוחזרת אבל לא כי אני לא רוצה - אלא כי זה מפחיד אותי בטרוף. בהצלחה לכולן במיוחד לאמיצות שבינינו.

מחלימה יקרה שלום, למרות ששאלתך מכותבת לנשות הפורום, בחרתי להגיב. קשה מאוד לדעת האם כל אישה שניגשת לניתוח שחזור יודעת במה כרוך הדבר, אולם אני מקווה שנשים המשתתפות בפורום זה קיבלו מידע רב בנושא הן מקריאת מידע רפואי, הן מהתייעצות עם נשים שעברו את הניתוח והן מתשובות היועצים. חשוב לציין כי נשים לא מעטות יודעות היטב כי הן לא חייבות לעשות את הניתוח ואכן בוחרות לא לבצעו. לפני זמן לא רב התפרסמה כתבה מעניינת בנושא שהציגה את האופציה לא לעבור ניתוח שחזור שד. הנשים בכתבה ציינו כי למדו לקבל את עצמן ואת הצורה החדשה של גופן ולא מעוניינות כלל בניתוח. מאידך נשים רבות מחכות בכיליון עיניים לניתוח ואף מרוצות מאוד מהתוצאות. כמובן שקיימת גם אפשרות נוספת של נשים שחשות אכזבה מהניתוח ובוחרות להוציא את השתל. אני משערת לעצמי שהסיבה שאת מעלה שאלה זו קשורה במחשבותייך אודות אפשרות לבצע שחזור שד. לכן חשוב שאת מעלה את הדברים בפורום זה ואני מקווה שתגובות הנשים, בנוסף למידע רפואי רלוונטי יסייע לך לקבל החלטה עימה תוכלי לחיות בשלום. בברכה, אנה

עד כמה שידוע לי רוב הנשים שעברו כריתה בוחרות לא לשחזר. היו כאן לא מעט נשים שהתלוננו על כך שהרופאים לחצו עליהן ודחפו אותן לבצע שחזור מיידי ברגע שהתגלתה המחלה, כשהן עוד היו בהלם טוטלי ובלי זמן לחשוב, ופשוט לא נתנו להן אופציה לעצור ולחשוב. בדיעבד הרבה מהן היו מחכות עם השחזור או לא עושות בכלל. לדעתי זו החלטה אישית, כמובן. אבל שאלה לי אלייך: התמודדת עם המחלה, עם הטיפולים, עם כל החששות ודווקא מהשחזור את כל כך מפחדת? למה?

למחלימה שלום, ביום העיון של אחת מתשע מחר, 6.6.07, תדבר בין השאר ד"ר תמי קרני, כירורגית, שתתייחס לצומת ההחלטה הלא-קלה הזו על שחזור, עימה מתמודדות נשים רבות. את מוזמנת, בברכה צוות אחת מתשע

אני בחרתי לשחזר, וזו היתה בחירה שלי ושלי בלבד. הרופאים לא ממליצים, אלא פורשים לפניך את כל האפשרויות, הסיכונים, היתרונות והחסרונות. בסופו של דבר , ההחלטה היא של המטופלת. אני ממליצה לכל מי שחושבת על שחזור, לעשות "שעורי בית" ו"סיבוב קניות" לשאול ולשאול, לבקש לראות משוחזרות בכל מיני שיטות, ורק אח"כ לעשות את ההחלטה. בכל מקרה, אם את עושה החלטה, ותהיה ההחלטה איזו שתהיה - את צריכה להיות שלמה איתה במאה אחוז!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! רק בריאות לכולנו די

אני עברתי לפני שנה ניתוח כריתה דו-צדדי ומההתחלה ידעתי שאני רוצה שיחזור ואפילו חיכיתי בקוצר רוח לשיחזור. הרופאים לא לחצו עלי, להפך הם נתנו לי את כל האופציות והיו מאוד תומכים ומבינים ברצון שלי. בימים אלה אני מחלימה משיחזור דו-צדדי, מהגב. נכון זה לא ניתוח קל וכורך בכאבים אבל אני לא מצטערת לרגע. שמחה ומאושרת שעשיתי אותו ומחכה שכל הנפיחות תרד והשתלים יסתדרו בקום ואז אני אוכל לצאת לסיבוב קניות מטורף. שוב חשוב לי להדגיש שלא הופעל עלי כל לחץ ואני מכירה לא מעט בנות שבחרו לא לשחזר. שיהיה לך רק טוב ובהצלחה

לעדי שלום רב והרבה בריאות גם אני צריכה לעבור בקרוב ניתוח לשחזור דו צדדי. בטח ראית הודעות קודמות שלי בפורום זה. אני אמורה לעבור כריתה של השד הימני (שמאלי כבר נותח לפני כשנה), וכמניעה אני אמורה להוריד גם את השד השני ולבצע שחזור דו צדדי, עם רקמה מהגב. תוכלי לשתף אותי קצת מנסיונך בניתוח הזה? אני בלחץ נוראי. אני אמורה לעבור את הניתוח ברמבם, הכירורג - דר' טולדנו, ופלסטיקאי - דר' מוסקונה. תודה על תשובתך, הרבה בריאות , ג.

שלום, אני אישה בת 57 לאחר כריתת שד ימין והוצאת בלוטות. עברתי כימותרפיה והקרנות, את כל המכלול סיימתי לפני חודשיים. האם ניתן להשתמש בדאודורנט כלשהו במקום שבו הוצאו הבלוטות? אודה לתשובה.

שלום רב, ניתן להשתמש במשורה בדאודורנט על בסיס מיימי עם מיעוט חמרים היכולים לגרום לגרוי העור.

שלום לכן אני לפני התחלת טיפול כימותרפי בשיטוט בפורום עולה שנשים רבות סובלות מתפעות לואי ששום רופא לא סיפר לי עליהן, אפשר שיהיה כאן שירשור על תופעות הלואי הנפוצות גם לטקסול וגם לשני החומרים הראשונים שנותנים? קראתי כאן על כאבי גרון, כאבים ברגליים לאחר סיום הטקסול... חוץ מבחילות מה עוד? תודה דורדור

בקר טוב לך דרורכה אני אחרי הכל ורוצה לאכל לך בהצלחה לא חיבים להיות לך תופעות לואי משני החומרים הראשונים כי יש היום את ה-פלוקסי והאמנד שאני קניתי אותם באופן פרטי ויש קופות שנותנות את הפלוקסי והרגשתי מצויין (500 ש"ח כל אחת פעם בכל טיפול) לגבי הטקסול - אני סובלת מאוד מהרגליים אני כבר שלושה חודשים אחרי ואין עדיין שום שיפור. יום נעים לך מחזיקה לך את כל האצבעות מלי

תודה על התגובות ועל העצות

שלום לך, תופעות הלוואי מאוד שונות מאשה לאשה. יש נשים שמרגישות בטוב בזמן הטיפולים והם עוברים עליהן בקלות, ולחלק אחר יש חלק מתופעות הלוואי. כאן בפורום את נחשפת גם לכאלה שתופעות הלוואי אצלן היו קיצוניות. בהצלחה בטיפולים

הי, אני אחרי טיפול ראשון ומבינה את החרדות שלך, אל תשקיעי מאמץ בלאסוף מידע על כל תופעות הלואי, תשתי הרבה כמו שמבקשים, וגם אם יש תופעה תגידי לעצמך שזה עניין זמני, אני מציעה לך לכתוב לעצמך, איך הרגשת בכל יום אחרי הטיפול, ולדווח על כך לרופא, אפשר לשנות תרכובות הטיפול בהתחשב בתופעות שתצייני, במידה ויהיו..אני עכשיו 13 יום אחרי הטיפול הארשון ומרגישה ממש טוב. עוד שבוע טיפול שני. בהצלחה

הי, אני אחרי טיפול ראשון ומבינה את החרדות שלך, אל תשקיעי מאמץ בלאסוף מידע על כל תופעות הלואי, תשתי הרבה כמו שמבקשים, וגם אם יש תופעה תגידי לעצמך שזה עניין זמני, אני מציעה לך לכתוב לעצמך, איך הרגשת בכל יום אחרי הטיפול, ולדווח על כך לרופא, אפשר לשנות תרכובות הטיפול בהתחשב בתופעות שתצייני, במידה ויהיו..אני עכשיו 13 יום אחרי הטיפול הארשון ומרגישה ממש טוב. עוד שבוע טיפול שני. בהצלחה

רצ"ב קישור למידע רפואי שם תמצאי פרק שלם על תופעות לואי וגם על התרופות שאת אמורה לקבל http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp בהצלחה והרבה בריאות

דורדור היקרה שלום, ראיתי שבאחד השרשורים צירפו לך קישור לאתר של העמותה בו פרקים המוקדשים לטקסול ולטיפולים רבים אחרים. אני ממליצה לך לקרוא פרקים אלו, אולם חשוב גם לזכור שלא כל אחת סובלת מתופעות לוואי באותה רמה ובאותה מידת חומרה. אלה מושפעים מאופי הטיפול הניתן ומהתגובה האישית של כל אחת ואחת. בברכה, אנה

אני מתעדת חלק ממיליון המחשבות בבלוג חדש בנענע, אתן מוזמנות לקרוא אותי http://israblog.nana.co.il/421431 דורדור

דור דור שלום, קראתי את שכתבת בנענע, מקסים!!! העלית על הכתב תחושות אמיתיות שקיימות אצל כל אחת מאיתנו. אני מאחלת לך שיהיה לך הרבה כח להמשיך. שמתי לב שכתבת בשעות הקטנות של הלילה. כמו כולנו, קשה לישון..... שיהיה רק טוב, אור

אור- תודה על התגובה שלך. דורדור

אני רוצה לפנק עצמי במאסג' לפני הכימו הבאה, המסאג'יסטית טוענת שלא בריא לעשות זאת, מישהי יודעת על הנושא?

ויוי היקרה שלום, איריס גביש, פיזיותרפיסטית בפורום זה ענתה על שאלה זו שנשאלה מס' פעמים: לגבי מסג' בזמן טיפול כימי: התשובה מורכבת. יש מצבים בהם באמת אסורים טיפולי מסאג' ויש מצבים בהם הם מותרים ואפילו מומלצים. באופן כללי ההחלטה נקבעת לגבי כל מקרה ומקרה על פי אופי הממאירות ומיקומה, הטיפול הכימי ותופעות הלוואי שלו, וסוג המסאג'. כך שרצוי להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, אנה

לפני ארבע וחצי שנים עברתי כריתה מלאה ,טפול ככימוטרפי והקרנות החלטתי לעשות שחזור, ובברור אצל כירוג הובהר לי שאני יכולה לעשות שחזור עמרקמה מהבטן או וגם נתוח באמצעות ניפוח והחדרת סיליקון בעזרת ניתוח- 2 האפשרויות מתאימות ברצוני לשאול עד כמה הנתוח באמצעות הרקמה מסובך מבחינת החלמה והאם הניפוח הוא תהליך כואב, או שהכאב זניח בהשוואה

אביבה יקרה אני עברתי כריתה דו צדדית עם שחזור מהבטן. הניתוח מאד ארוך וקשה, וההחלמה לא פשוטה, אבל התוצאה בהחלט שווה את זה. אני מאחלת לך בהצלחה, בכל שיטה שתחליטי לשחזר.... בריאות לכולנו די

לדי ברוכה השבה האם ניתוח עם רקמה מהגב יותר קל מהניתוח שלך?, זה מה שאני עומדת לעבור בעוד כחודשיים בערך. שחזור של שד שמאל, ובאותו הניתוח גם כריתה של שד ימין ושחזור של שניהם (אני נשאית של BRCA2 ) ולכן הומלץ לי להוריד גם את השני כמניעה. האם תוכלי לשתף אותי במידע שיש לך, ומהנסיון שלך? תודה והרבה בריאות, ג.

הי, אפשר לשאול לאיזה כירוג הלכת?

מישהי יקרה, הכירורג שלי הוא משה כרמון, מנהל יחידת השד בבית החולים שערי צדק בירושלים, מקצוען אמיתי ומעבר לזה בן אדם וחבר!!!!!!! רק בריאות לכולנו די

ההחלטה על סוג השיחזור קשורה מעבר לרצונותיך גם לנתונים הגופנים שלך למשל: גודל וצורת השד הבריא ואיזו שיטה תיתן סימטריה בנפח ובצורה מצב העור בחזה לאחר ההקרנות והאם ניתן להשיג עודף עור ע"י מותחן מצב הבטן מבחינת חוזק מחלות נילוות כמו סכרת או יתר לחץ דם גם בשיחזור ע"י ריקמה מהבטן יש מספר שיטות- שיטה מיקרוכרורגית או שיטת הבאת גם שריר הבטן גם בשיחזור ע"י רקמות עצמיות ניתן להשתמש גם בשריר הגב-זו שיטה נוספת בגדול לשאלתך-שתי השיטות כרורות בתהליך כואב ולא קל -אך הכאב והסבל הינו רק גורם אחד מני רבים אותם יש לשקול לפני הבחירה המושכלת בשיטה ובמנתח.

לדר' ליפין שלום רב, האם ניתוח שחזור עם רקמה מהגב יותר קל מניתוח עם רקמה או שריר מהבטן? ואיך הוא מתבצע? תודה, ר.

שלום רב, אמי חלתה בסרטן שד לפני כ-4.5 שנים. במרצ 2003, לאחר שעברה כריתת שד והקרנות, החלה אמי בטיפול התרופתי. בתחילה היא קיבלה טמוקסיפן ולא סבלה כלל מתופעות לוואי. מאז שהיא נאלצה לעבור לתרופה אחרת, היא סובלת מכאבי פרקים איומים. היא ניסתה גם את הפמרה, גם את הארימידקס ועכשיו גם את הארומסין ואף אחת מהן אינה מתאימה לה. שאלתי היא: האם ישנה תרופה אחרת כלשהי, אפילו כזו שלא כלולה בסל הבריאות, שעשויה להתאים לה ולהקל על כאבי הפרקים שלה? אני אודה לכם מאוד על תשובתכם בהקדם.

שלום עינת. התמונה שאת מתארת היא אופיינית לתופעות הלוואי של קבוצת התרופות-מעכבי ארומטזה. הפיתרון הטוב- להפסיק את התרופה ולנסות טיפול הורמונלי אחר.הבנתי שאימך ניסתה כבר את כל התרופות שברשותנו מקבוצה הזאת. במקרים באלו אפשר לחזור לטמוקסיפן – זה עדין טיפול הורמונלי טוב. בברכה

אימי בת 57 סובלת מאסכמיה ( היצרות עורקים ) עברה שלושה צינטורים ,שני התקפי לב , כמו כן יש לה לחץ דם גבוהה וטלסמיה "מינור " לפני מספר חודשים התגלה אצלה סרטן שד בשלב מתקדם שהספיק לשלוח גרורות רבות לבלוטות הלימפה , מבדיקת דם , C T PET , וצילומים שונים שאר המקומות בגוף נקיים , הפרופסור שניתח אותה המליץ על טיפול כימותרפי ואנו חוששים שעקב מצבה הבריאותי גופה לא יעמוד בתופעות הלוואי החמורות , היינו רוצים לשמוע על טיפול אלטרנטיבי לטיפול כימותרפי עם פחות תופעות לוואי , יש משהו כזה ? אנו אובדי עיצות . ( יש לציין שכבר בוצעה כריתה )

אני כ - 4 שנים לאחר ניתוח כימותרפיה והקרנות. בבדיקת הדם שעשיתי לפני כשבועיים נמצא פריטין 4, ברזל 27 , המוגלובין 9.9 וכדוריות אדומות 3.78 . רופאת המשפחה נתנה לי כדורי ברזל. האם יש לי סיבה להילחץ? האם ישנן בדיקות נוספות שאני צריכה לעבור? מה משמעות ספירה זו? ביום הבדיקה הייתי בסיומו של מחזור חודשי (לא מאוד כבד) האם יתכן וזה מקור הבעיה? תודה מראש מיכל

שלום לך מיכל. יש לך אנמיה כנראה נובעת מחוסר ברזל. הסיבה באמת יכולה להיות מחזור שלך או חוסר ברזל מסיבה אחרת כמו אכילה לא תקינה או בעיית עיכול. לא חושבת שיש לך סיבה לדאגה. בברכה

שלום רב, קבלתי תשובה לסריקת העצמות שעשיתי. האם משהו יכול להסביר לי מה משמעות קליטה מוגברת.....כמו כן קבלתי תשובה המדאיגה אותי מאוד "קימת קליטה מוגברת חדשה בעצם האוקסיפיטלי משמאל שטיבו אינו ברור ממליצים בדיקת קורלציה רנטגנית לממצא. מה משמעות הדבר? שיהיה לכולנו רק טוב!!!! שרי

לשרי שלום רב. קליטה מוגברת של החומר בעצמות יכולה להיות בגלל מספר סיבות, למשל דלקת או מחלה ניוונית. גידולים או גרורות גם לפעמים גורמים לקליטה מוגברת.לצורך אבחנה מבדלת יש לעשות CT של האזור. בברכה

הנכן מוזמנות ליום העיון השנתי של "אחת מתשע":"סרטן שד מזווית אישית" קבלת החלטות בצל המחלה. יום העיון יתקיים השבוע, ביום רביעי, 6 ביוני 2007 כ' בסיון תשס"ז בסינמטק תל אביב, רח' שפרינצק 2 פינת קרליבך, תל אביב. 9:15- 10:00 התכנסות, הרשמה וכיבוד קל 10:00-10:15 דברי פתיחה 10:15-11:30 "חידושים בטיפולים בסרטן השד תוך התמקדות בניסויים בתרופות חדשות ותכניות להרחבת הנגישות, מקרה מבחן לפטיניב טייקרב" ד"ר נאורה יעל-החושן, מומחית לסרטן השד, רופאה ראשית המערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) 11:30- 12:45 "בחירות כירורגיות בצל הגילוי" ד"ר תמי קרני, כירורגית בכירה, המכון לבריאות השד אסף הרופא, סגנית יו"ר לשכת האתיקה 12:45- 13:30 ארוחת צהרים 13:30 – 15:00 "רב הנסתר על הגלוי" פאנל בנושא ההתמודדות האישית עם חשיפת סוד המחלה ד"ר נאורה יעל - החושן - מומחית לסרטן השד, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי(איכילוב) הגב' רחל טל- שיר- סופרת, מחברת "המחלה ההיא" הגב' תמי מוטוביץ'- מתנדבת בקו החם של עמותת אחת מתשע אאוחניה פרידמן - פסיכולוגית קלינית מומחית באונקולוגיה, המחלקה האונקולוגית, המרכזי הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) מר אמיר גולדשטיין מנחה: טלי ורניה – חצור – M.A מטפלת באומנויות, פסיכודרמטיסטית ומנחת קבוצות בעמותת "אחת מתשע" 15:20-15:00 מופע ושיחה אישית עם סילביה דוראן סילביה דוראן, חלוצת הפלמנקו בישראל ומנהלת ביה"ס למחול ספרדי ולהקת הפלמנקו הישראלי. נאבקה בסרטן השד, חשפה את דבר מחלתה בפני הציבור הרחב ומעולם לא הפסיקה לרקוד 15:15- 15:30 סיכום יום העיון מיועד לנפגעות סרטן שד, צוות רפואי ואנשי הצוות הפארא-רפואי מספר המקומות מוגבל נא לאשר השתתפות מראש, דוא"ל: [email protected] טל. 6021717-03 שלוחה 231, פקס. 6020506-03 יום העיון מוקדש לזיכרה של זיוה אסימוב-ריבקינד ז"ל בסיוע: טבע, Roche, Janssen-Cilag

מכיון שאני עדין מחלימה מהניתוח, ולא נוהגת, אשמח להצטרף למישהי שנוסעת מירושלים, אם יש כזו. אני מאד מעוניינת להשתתף ביום העיון. בתודה, רק בריאות לכולנו, די

מכיון שאני עדין מחלימה מהניתוח, ולא נוהגת, אשמח להצטרף למישהי שנוסעת מירושלים, אם יש כזו. אני מאד מעוניינת להשתתף ביום העיון. בתודה, רק בריאות לכולנו, די

שלום, רציתי לדעת מתי אפשר להתקשר לקו החם? והאם הוא מיועד גם לבני משפחה של חולים? האם אוכל לדבר שם עם מישהי שהייתה במצבי? ( אמא שלי חלתה...). תודה

הי את, כל מי שצריך יכול להתקשר לקו החם של אחת מ-9. כולל בני משפחה ולא משנה מאיזו דרגה. מתי? מחר "על הבוקר"! את מסתובבת עם המון רגשות בבטן ועם כזה חוסר אונים שגורם לך לצער כ"כ גדול, נסי בשלב ראשון לעכל שאת לא לבד. הרי לרוב האמהות החולות יש ילדים וכולם צריכים להמודד עם עובדה חדשה אך פתירה. התקופה לא קלה, לא לחולה ולא לילדים ולא לבעל וכו'. בשמחה הייתי מקשרת אותך עם הבת שלי רק שהיא רק בת 15 ומוקדם מדי לטעמי לערב אותה. תהיי חזקה. לילה טוב, מירי.ב.

תודה רבה לך- את מקסימה. תיהיי בריאה

הי גם אני בת לאמא ש"קיבלה" את המחלה הזאת כפי שהגדרת את זה נכון אנחנו כבר בסוף מסע שהתחיל לפני עשרה חודשים ואמור להסתיים עוד בערך חודש קראתי משהו שכתבת לפני כמה ימים פה לגבי צער ואני ממש מבינה ללבך מדובר בתקופה שבה כל העולם שהכרת מתערר לך ואין לך מושג איך להתמודד עם הדברים אומנם אין לי ניסיון בזה אבל אני בהחלט יודעת להקשיב ומבינה את הסיטואציה שבה את נמצאת אשמח לדבר איתך את מוזמנת לשלוח לי מייל עם הטלפון שלך שבוע טוב ואופטימי קרן

הי, תודה על ההצעה.... אולי אעשה זאת ... ( קצת קשה לי בנתיים)... האם אפשר לשאול בת כמה את? ואיך את התמודדת? האם את גרה בבית עדיין? האם יש לך אחים/אחיות? אשמח לשמוע ממך, תודה

אני היקרה שלום, אני משוכנעת כי מתנדבות הקו החם ישמחו לשוחח איתך. לפעמים בשביל להבין מה שהאחר חווה לא חייבים להיות בדיוק במצבו ואני מאמינה כי המתנדבות שהתמודדו עם המחלה יצליחו להבין אותך ויעשו כמיטב יכולתן לסייע. מספרו של הקו החם הוא 1800363400 בברכה, אנה

נושא: RE: סרטן שד- לד"ר זילברמן מחבר: מודאגת תאריך: 02-06-2007 13:40 לד"ר זילברמן שלום, תודה רבה לך על ההתייחסות. ראיתי כבר הרבה תשובות שלך כאן בפורום זה, והן תמיד מאד אנושיות, ועם המון סבלנות.... אני מאד מעריכה את זה. (אף על פי שלא פגשתי בך אישית- אם הייתי זקוקה לטיפול - או יותר נכון- אימי, באיזור עבודתך, בוודאי הייתי ניגשת אלייך- ע"פ התרשמותי מתשובותייך כאן). שאלה נוספת ברשותך- לצורך הבהרה: מה נחשב "שלב מוקדם"- "המאפשר להגיע לשיבה טובה"? האם מדובר גם על שלב 1? או הכוונה היא רק לשלב 0? ( גידול המכונה in situ? )? אשר אינו חודרני? האם החלטה על כריתה דו-צדדית ( אפילו שהמחלה התגלתה בשלב מוקדם, ולפי הגישה הרווחת כיום- אין צורך בגישה כזאת), אינה יכולה להגדיל את הסיכוי לחיים ארוכים יותר ללא הישנות המחלה? האם אישה שמוכנה לבחור בצעד כזה ולחיות עם השלכותיו הקוסמטיות והנפשיות, אינה "זוכה לגמול" בכך שהיא מפחיתה ת סיכויי חזרת המחלה? האם על כך יש נתונים? תודה רבה לך מראש, המודאגת.

מודאגת יקרה שלום, שלחתי את שאלתך ואני מקווה לתשובתו בהקדם. בברכה, אנה

סיכויי החלמה קיימים בכל שלבי המחלה הלא גרורתית. בשלב יותר נמוך הם יותר גבוהים כמובן. לנשים שאינן נשאיות כריתה דו צדדית, או אפילו חד צדדית לא מגדילה את סיכויי ההחלמה. לכן כבר זנחו את הכריתה ועושים אותה רק במיקרים מיוחדים.

שלום, אני בת 29 , אם ל 2 ילדים , מניקה ,לפני כחודשיים נתגלה אצלי גוש שאובחן באולטראסאונד כפיברואדינומה בגודל כ 1 ס"מ . מעוניינת באמצעי מניעה (התקן ,גלולות ...), מוטרדת מההשפעה האפשרית על הגוש והתפתחות סרטן שד .איזה סוג של אמצעי מניעה מומלץ במצבי ? אודה לתשובתכם.

לא מומלץ גלולות. רצוי התקן תוך רחמי.

לפרופסר אילן כהן תודה על תשובתכה הקודמת. בבקשה רוצה לדעת איזה התקן מומלץ, האם להתקן מסוג מירנה יש תופעות לואי על פיברואדינומה בשד והתפתחות סרטן. אודה לתשובתך.