פורום סרטן השד

לאמי התגלה גוש בחזה לפני כ-3 שבועות- 2 ס"מ+ 1 ס"מ בבלוטת הלימפה בבית השחי. הרופא המליץ על כימותרפיה קודם לניתוח ועברנו טיפול אחד בינתיים, כאשר השני יהיה השבוע. לפי התחושה שלה ושלי היום- הגוש נראה גדול יותר משמעותי משני ס"מ. מה כדאי לעשות? האם זה גדל לפני שזה מתחיל לקטון? אני ממש מודאגת....

שלום רב, לא ציינת בפנייתך באם בוצע ניקור אבחנתי והאם יש תשובה הסטולוגית לגבי הגוש הראשוני בשד והבלוטה. אני מניח שכן , אחרת לא היו מתחילים בטיפול כמוטרפי. כיום מקובל לתת טיפול כמוטרפי טרום ניתוחי במקרים של גושים גדולים ו\או בלוטות נגועות. במידה ואמך מתרשמת כי הגוש הולך וגדל תחת טיפול - אני מציע לפנות לבדיקה ע"י רופא, רצוי זה אשר בדק את אימך קודם לתחילת הטיפול ויוכל להשוות את ממדי הגוש הקודמים לאלו העכשויים.

שלום , יש לי חברה בת 60 , שמתמודדת כעת עם סרטן השד, לקראת סוף קבלת הכימותרפיה ולפני כריתה, ואני מחפשת עבורה קבוצה תומכת של נשים שעברו/עוברות תהליכים דומים, אשר נפגשות אחת לכמה זמן. אולי תוכלו להפנות אותי לקבוצה/קבוצות כאלו. תודה רבה והרבה בריאות ללי

ללי היקרה שלום, בעמותת "אחת מתשע", חברתך תוכל למצוא מגוון של קבוצות תמיכה לדוגמה קבוצות תמיכה לנשים צעירות, קבוצות תמיכה לדוברות רוסית וכ"ו. הקבוצות מתקיימות בבית של העמותה ברחוב אוסשיקין בתל אביב כמו כן קיימות קבוצות באזור הצפון. לפרטים נוספים תוכלי לפנות לעדי וינטוב, רכזת תמיכה, בטל' שמספר036021717 בברכה, אנה

הי לכם, כבר 3 שבועות שכל מה שאני מרגישה זה רק צער ענק שמלווה אותי בכל יום , בכל שעה, בכל רגע ושנייה.... מאז הגילוי הנורא הזה. אף פעם לא חשבתי שאמצא את עצמי כותבת בפורום מסוג זה.... למרות שאני מעריכה מאד את הפורום הזה, אבל מאיפה מוצאים כוחות להתמודד?!! הבנאדם הכי אהוב עלי בעולם - אמא שלי "קיבלה" את המחלה הזאת.. ולמרות שאומרים שזה "מוקדם".. אני לא מסוגלת להפסיק לחשוב על זה. בעיני זה הדבר הכי נורא בעולם שיכול היה לקרות.... אין לי מושג מה לעשות עם זה... הלוואי וכולם יהיו בריאים

אני היקרה שלום, תודה רבה שבחרת לכתוב בפורום ולשתף אותנו ברגשותיך. לא פעם כתבנו בפורום זה כי התמודדות של בני המשפחה הינה התמודדות מורכבת מאוד ומאלצת את האנשים הקרובים לאישה להתמודד עם שאלות, פחדים וחוסר אונים. בני משפח רבים שואלים כיצד ניתן לסייע בתקופה זו? מה יהיה עם אותה האישה היקרה? כמו כן, מתעוררות שאלות כמו האם גם אני אחלה במחלה זו, מאיפה אשאב את הכוחות לעבור את התקופה המורכבת הזו? ושאלות רבות אחרות. מכיוון שעל מרבית השאלות מאוד קשה לקבל מענה חד משמעי מתעוררים גם פחדים, חרדות וחוסר אונים. אחת הדרכים להתמודד עם תחושות קשות אלו היא לאסוף אינפורמציה רבה ככול הניתן. בנוסף, חשוב מאוד לדבר על התחושות והפחדים עם בני משפחה אחרים או עם חברים טובים. בפורום זה תוכלי לספר ולשתף אותנו בכל רגש המתעורר בך ואני משוכנעת שתזכי להמון הבנה. את צודק ולא קל בכלל למצוא את הכוחות להתמודד והמחשבות הקשות נוטות להציף בכל רגע נתון. עם זאת, דווקא בזמנים קשים, אנשים נוטים לגלות את הכוחות הטמונים בהם ולגייס כוחות אלו לעת המשבר. כולנו כאן איתך, אנה

לאני שלום רב! ההלם הראשוני עם קבלת הבשורה די קשה, אך עם זאת צריך להסתכל תמיד קדימה אני בגיל 31 חליתי במחלה ויש חיים גם אחרי המחלה ,וכדאי מאוד שלא תראי לאימך את חשושותייך , לא כדאי שהמחלה תהייה תמיד נושא השיחה ,תנסי להוציא אותה קצת מזה לקחת אותה לטייל ,לשלוח אותה לנופש או כל מה שעושה לה כיף לי זה מאוד עזר. וכמובן להיות אופטימיים כי עצם זה שהמחלה התגלתה בשלב מוקדם זה כבר טוב וסיכויי ההחלמה גבוהים. המון בריאות

הי, תודה!!! מה קורה איתך היום? מקווה שאת בסדר. ומאושרת. גיל 31 זה ממש מוקדם, לא? אפשר לשאול מה היה "הסיפור שלך"? איך גילית? אני בת 30, יש לי עוד 2 אחיות צעירות ממני בקצת... אמא שלי תמיד הקפידה ( לדברי הרופאים "יותר מידי" - צחוק הגורל!! כנראה שאין "יותר מידי" ), על בדיקות שגרתיות. הייתה הולכת כל חצי שנה לכירוג, וכל שנה- ממוגרפיה. כעת היא בת 53. לפני שנה- בבדיקת ממוגרפיה שגרתית כתבו שנראה ממצא בשעה 6 מימין...- אשר הוגדר כהרמטומה. ובסיכום הכללי- בשורה התחתונה, נכתב: ממוגרפיה תקינה- ללא מצא חשוד!"... היא חזרה כרגיל עם הסיכום הזה לכירוג- ששמח וטוב לב- שלח אותה הבייתה ולהתראות בעוד שנה..... אמי- שכאמור קפדנית "יתר על המידה" - לדברי הרופאים, חזרה לבדיקה שגרתית לאחר 8 חודשים!!! בבדיקה- הכל תקין!! ומכיוון שעברה פחות משנה מאז הממוגרפיה האחרונה- שוב- שלחו אותה לביתה. לאחר חודשיים- אימי לא הייתה בטוחה בהרגשתה- חשבה שאולי הרגישה משהו, והלכה לבדיקה אצל כירוג אחר ( פשוט כך יצא במקרה...), הוא הרגיש גוש קטן במישוש ושלך אותה לבצע ממוגרפיה. גם הפעם היה כתוב: " נראה גוש- שהוגדר בשנה שעברה כהרמטומה, מראה שפיר, ויציב מלפני שנה". היא חזרה לכירוג השד הקבוע שלה- זה שבדק אותה לפני חודשיים ואמר שהכל בסדר, והוא אמר לה: זה כנראה שפיר. זה שזה יציב ולא השתנה משנה שעברה זה טוב, וגם נראה שפיר ע"פ הממוגרפיה, .... אבל כדאי להוציא אותו בכל זאת" אמרו לה- שהעניין לא דחוף בכלל והיא יכולה לחכות עם זה חודש חודשיים... כמובן- אחרי שהוציאו - הכל השתנה: בומבה!!! הלם מוחלט!!!! את מבינה? !! איזה סדרה של טעויות ואי דיוקים... והכל אצל הרופאים שנחשבים כהכי טובים... אז איך בכלל אפשר לסמוך על מישהו?!!! ואיך אפשר בכלל להתמודד עם כזה דבר?!!! כל כך מכעיס אותי שאם שנה שעברה שראו משהו שהוגדר לא נכון, היו לפחות מטילים ספק- אז אולי היו מגלים את זה בשלב טרום סרטני!!! לפני שעוד בכלל היה אפשר למשש את זה!!! ותמיד אמרו לאמא שלי שהיא "דאגנית מידי.. ובאה יותר מידי בתכיפות להבדק- כשאין צורך בכלל".... אין במשפחה סיפור של סרטן שד.... היו- סרטנים אחרים אצל הדודים/ות..... גם נבדקה- אחרי הגילוי ונמצא כי אינה נשאית. מה כדאי לי ולאחיותיי לעשות? מבחינת בדיקות ומעקב? אנחנו גם לוקחות גלולות למניעת הריון.... האם כדאי להפסיק? בקיצור: זה ההלם, וזה הסיפור. תודה על תגובתך. המון בריאות אני

האם ליעוץ גנטי בנושא הסיכוי לחלות בסרטן(כאשר אצל דור ההורים סוגי סרטן שונים שהתפתחו בגילאים שונים מאד) מעבר לקבלת מידע על רמת ההסתברות לחלות חו"ח ומתן המלצות על תדירות הבדיקות שיש לבצע ? תודה גילי

את מדברת על ייעוץ גנטי לסרטן השד? כי לא לכל מחלה ידועים מה הגנים שגורמים לה, אם בכלל. ייעוץ גנטי לסרטן השד רלוונטי בעיקר אם יש לך קרובות משפחה שחלו בסרטן השד או השחלה, בעיקר בגיל צעיר.

בקר טוב גילי כמו שנורית אמרה אפשר לעשות בדיקה גנטית והיא גם לא תיתן את כל התשובות. אימי חלתה בגיל מאוד צעיר כמו כן גם אני חליתי בגיל צעיר והבדיקה לא הראתה שאני נשאית. ושאלה נוספת שאשאל אותך אם התשובה לבדיקה תהייה חיובית מה היא תעשה? אז צריך לקחת את הדברים בפרופורציה להיות מאוד קשובים לגוף ולא לותר אל בדיקות כל הזמן. יום טוב והרבה בריאות די

שלום עברתי לפרוסקופיה לפני חודש וחצי להוצאת ציסטה מהשחלה הימנית בגודל 6*5 הציסטה היתה מסוג דירמואיד . ובדיקת הפתלוגיה היו שפירות לפני יומיים עשיתי אולטראסאונס כי היה לי כאב בטן בזמן משגל, התוצאות של האולטראסונד שיש ממצא סולידי היפראוקוגני בשחלה הימני בגוטדל 9*6 מ"מ אני ממש דואגת הרופא ביקש שאני אעשה בדיקת מרקמים סמנים ca-125, למה הרופא חושד אם בדיקת הפתלוגיה היו תקינות וגם אני ביצעתי בדיקת סמנים לפני הניתוח והיו תקינות ,? אם עשו לפרוסקופיה למה נשאר ממצא ? בבקשה תענו לי ? האם יש מקום לדאגה ? אני ממש מפחדת

שלום, אני בת 29 , אם ל 2 ילדים , מניקה ,לפני כחודשיים נתגלה אצלי גוש שאובחן באולטראסאונד כפיברואדינומה בגודל כ 1 ס"מ . מעוניינת באמצעי מניעה (התקן ,גלולות ...), מוטרדת מההשפעה האפשרית על הגוש והתפתחות סרטן שד .איזה סוג של אמצעי מניעה מומלץ במצבי ? אודה לתשובתכם.

מחבר: מישהי תאריך: 01-06-2007 17:01 תודה רבה על התשובה המפורטת.... האם אפשר לשאול בת מה את? אמרת שאת צעירה"יחסית"....... דרך אגב: לגבי הבלוטות: לקח שבועיים עד התשובה הפתולוגית? האם לא קיבלת תשובה ראשונית מיד לאחר הניתוח ? הבנתי כי כבר בזמן הניתוח הבלוטות שמוצאות נשלחות לבדיקה מהירה. האם הבדיקה המהירה לא הראתה שהן נגועות? אשמח לשמוע ממך שוב, בריאות לכולנו. תודה

הי, לאחר הניתוח המנתח שלי עלה עליז ושמח לבשר לי שבחתך הקפוא שעושים בהמהלך הניתוח הכל נראה תקין ובכלל בדק את כל האיזור שעל פניו נראה נקי. הוא בישר לי שלא הצליח להציל את הפיטמה ולכן נכרתה במלואה. לאחר שבועיים בערך כשקיבלתי את תשובת הפתולוגיה הרישמית הסתבר (כמו שסיפרתי), שבבלוטהה אחת נמצאה גרורה של 0.4 מ"מ (הניתנת למדידה וכן נחשבת לגרורה) ובבלוטה אחרת תאים סרטניים שנצבעו. הרופאים שלי שהחמירו עם הממצאים קבעו שמדובר בשתי גרורות, למרות שישנם אונקו-כירורגים ואונקולוגים שאינם מחשיבים תאים בתפזורת כגרורה. לדעתי זה ממש לא משנה איך קוראים לזה, בכל מקרה מדובר בתאים ממאירים עם פוטנציאל לשלוח גרורות מרוחקות ומזה ניסינו להימנע. לכן השלמתי טיפול של 8 כימו+ 35 הקרנות, מורחובות! ל- 4 שדות. 2 בבית השחי והשד, אחד בגב ואחד באיזור שבין בשד העליון לצוואר. 5 הקרנות אחרונות לצלקת של הניתוח. כשחליתי הייתי בת 40, עוד כחודש יש לי יומולדת 42. אין במשפחתי כל היסטוריה של סרטנים מכל סוג שהוא. מאחלת לך בריאות מושלמת ורק לא להתייאש באמצע כי זו דרך קשה. במבט לאחור עם יד על הלב אני יכולה להגיש לך שגילוי הסרטן וכל הטיפולים זה לא הדבר הכי קשה שעברתי בחיים. אם הייתי צריכה לדרג אירועים שונים בחיי הייתי מדרגת את המאבק במחלה כמקום 3. (ואני לא משתחצנת, היו לי בחיים מספיק אירועים עם אבי החולה ומצב אחד עם בני שבהם הרגשתי אבודה וחסרת אונים כי נאלצתי לעמוד בצד כשרופאים עשו את עבודתם. עם הסרטן שלי לקחתי חלק פעיל במאבק, הפעם הכל היה בידים שלי). יקרה, אם את צריכה משהו אשמח לעזור. תשאירי לי הודעה בפורום ואחזור אליך בהקדם. שבת שלום, מירי

מחבר: מירי.ב. (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 2.6.2007 שעה: 17:40 הי, לאחר הניתוח המנתח שלי עלה עליז ושמח לבשר לי שבחתך הקפוא שעושים בהמהלך הניתוח הכל נראה תקין ובכלל בדק את כל האיזור שעל פניו נראה נקי. הוא בישר לי שלא הצליח להציל את הפיטמה ולכן נכרתה במלואה. לאחר שבועיים בערך כשקיבלתי את תשובת הפתולוגיה הרישמית הסתבר (כמו שסיפרתי), שבבלוטהה אחת נמצאה גרורה של 0.4 מ"מ (הניתנת למדידה וכן נחשבת לגרורה) ובבלוטה אחרת תאים סרטניים שנצבעו. הרופאים שלי שהחמירו עם הממצאים קבעו שמדובר בשתי גרורות, למרות שישנם אונקו-כירורגים ואונקולוגים שאינם מחשיבים תאים בתפזורת כגרורה. לדעתי זה ממש לא משנה איך קוראים לזה, בכל מקרה מדובר בתאים ממאירים עם פוטנציאל לשלוח גרורות מרוחקות ומזה ניסינו להימנע. לכן השלמתי טיפול של 8 כימו+ 35 הקרנות, מורחובות! ל- 4 שדות. 2 בבית השחי והשד, אחד בגב ואחד באיזור שבין בשד העליון לצוואר. 5 הקרנות אחרונות לצלקת של הניתוח. כשחליתי הייתי בת 40, עוד כחודש יש לי יומולדת 42. אין במשפחתי כל היסטוריה של סרטנים מכל סוג שהוא. מאחלת לך בריאות מושלמת ורק לא להתייאש באמצע כי זו דרך קשה. במבט לאחור עם יד על הלב אני יכולה להגיש לך שגילוי הסרטן וכל הטיפולים זה לא הדבר הכי קשה שעברתי בחיים. אם הייתי צריכה לדרג אירועים שונים בחיי הייתי מדרגת את המאבק במחלה כמקום 3. (ואני לא משתחצנת, היו לי בחיים מספיק אירועים עם אבי החולה ומצב אחד עם בני שבהם הרגשתי אבודה וחסרת אונים כי נאלצתי לעמוד בצד כשרופאים עשו את עבודתם. עם הסרטן שלי לקחתי חלק פעיל במאבק, הפעם הכל היה בידים שלי). יקרה, אם את צריכה משהו אשמח לעזור. תשאירי לי הודעה בפורום ואחזור אליך בהקדם. שבת שלום, מירי

שלום חברות, הגילוי הוא מלפני כשבועיים, אני לפני ניתוח כריתה (מלא, כנראה). לצערי אני בחיפוש עבודה מזה שנה ורבע. דווקא כעת מסתמנת התעוררות מה. אך לאור הקשיים והמגבלות עליהם אני קוראת, האם יש בכלל טעם לחפש עבודה שהוא תהליך ארוך ומייגע בפני עצמו? האם תוכלו ליידע מה בעצם קורה, לפני ובעיקר לאחר הניתוח , בטווח הקרוב? מה מרגישים? מה כואב? יש מגבלות תנועה או בכלל ? לכמה זמן ? מה קורה בטווח היותר רחוק ?

קודם כל מאחלת לך שהניתוח והכל יעבור מהר ובריאות מלאה. בדומה לבחורה ששאלה האם לעזוב את העבודה או לא.. זה מאוד תלוי במצבך האישי : מה גילך ,מקצועך, מצבך הכלכלי, משפחתי.. זה מאוד אישי. אם יש לך אפשרות כלכלית לא לעבוד כרגע לאור הגילוי והאי ודאות - אולי שווה לדחות את חיפוש העבודה. מצד שני - אולי דוקא חיפוש עבודה ודרך חדשה יתנו לך כוחות ואנרגיות של תקופה חדשה ,אמנם לא קלה, אבל יכניסו אותך למוטיבציה של לחימה במחלה ובמקביל - עניין בעבודה. זה גם תלוי באופי שלך - אם את מרגישה שלהיות בין אנשים יעזור לך או שאת מעדיפה להיות עם השקט שלך בבית..בחיק המשפחה.. .. בכל אופן - שיהיה לך בהצלחה. ובריאות רבה.

הי שחר אני בדעה של הי הדרך לפניך ארוכה ויכולה לעבור בצורה קלה. יש נפילות. אבל אם את בסביבה אוהבת ותומכת הכל מתגמד. שיהיה לך בהצלחה הרבה בריאות מ

שלום, רציתי לשאול: האם זה נכון שסרטן השד- לאחר שאובחן, הוא בעצם "מחלה כרונית"? הכוונה היא: האם בכלל אפשר להחלים מזה לגמרי? או שגם מי שמחלימה-( "סופרת את ה5 שנים" הללו ללא סרטן בכלל), אז תמיד יש סיכוי גבוה הרבה יותר "משאר האוכלוסייה".... שהסרטן יחזור? "אם לא אחרי 10 שנים, אז אחרי 15 או 20 שנה"? האם זה יהיה נכון לומר שסרטן השד ( להבדיל מסרטנים אחרים), הוא מצד אחד- ניתן לריפוי כאשר מתגלה מוקדם הרבה יותר מאשר סוגי סרטן אחרים, אך מצד שני- הוא כנראה "תמיד יחזור" מתישהו?? האם בכלל ישנם נתונים על כך? או שאולי בגלל העובדה שהסרטן הזה שכיח יותר ככל שהגיל עולה, קשה לתת נתונים מדוייקים מבחינת אחוזי ההחלמה ושעורי התמותה? כי קשה לדעת / לקבוע לגבי תוחלת החיים. האם מי שחלתה בסרטן שד ( גם אם בשלב אבחון מוקדם 1- לדוגמא), סיכוייה "לשיבה טובה" נמוכים אוטומטית? האם תוחלת חייה צפוייה להיות קצרה בהשוואה לתוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה? אני מצטערת אם המייל הזה מדכא, אבל אני באמת מודאגת וחוששת, והייתי רוצה לשמוע את "האמת" , ולהבין באמת את העניין. מחכה לתשובה, סליחה ותודה.

כל מי שחלתה בסרטן השד צריכה לחיות עם העובדה שהסיכוי שהסרטן יחזור תמיד קיים. קודם כל - הסיכוי שלך לפתח סרטן חדש ובלתי תלוי נשארים בעינם. זה שחלית פעם אחת לא אומר שתקבלי "הנחה" ולא תחלי פעם שניה (בסרטן חדש). בנוסף, יש גם את הסיכון לחזרת המחלה הישנה שאמנם קטן עם הזמן אבל אף פעם לא יורד לאפס, למרבה הצער. מצד שני, זה ממש לא אומר שהסרטן תמיד יחזור מתישהו. יש המון נשים שחלו פעם אחת וזהו, הגיעו לזקנה ושיבה. איפה שמעת שהסרטן תמיד חוזר? האמת כאן היא לא פשוטה כי אין אמת אחת ויחידה. למרבה הצער מעצם העובדה שחלית תמיד תהיי בסיכון גבוה יותר מכלל האוכלוסיה לחלות שוב. אבל זה לא אומר שבהכרח תחלי או שיש סיכוי גבוה מאוד שזה יקרה. נתונים ארוכי טווח של ממש (30-40 שנה) קצת קשה לתת כי רוב הנשים חולות מעל גיל 50 וסטטיסטיקות ל-40 שנה בגיל הזה הן בעייתיות מטבען.

שלום לך המייל שלך מעניין ולא מדכא אינני בטוח שלרפואה יש את כל התשובות לשאלות שלך, אבל על מרביתם יכול להיות שענית בעצמך סרטן שד אשר מתגלה בשלב ראשוני ניתן להחלמה ולהגעה לשיבה טובה ..זה דבר מוכח ולא המצאה שלי כדי לעודד אותך. לגבי שאר השאלות ,נכון שיש מי שטוען שסרטן השד היא מחלה רב מוקדית מלכתחילה אך ישנם הגורסים ההיפך. עובדה מעודדת נוספת היא שהטיפולים של היום בסרטן שד טובים יותר "חכמים " יותר נקודתייםואני מציע לך לא להכנס למרה שחורה.יש להנות מכל רגע פנוי בחיים , וכפי שכתב בחוכמה המנהיג ההודי גנדי לחשוב שכל יום מחר אנחנו מתים ולכן לנצל את היום עד תומו , להנות ,לבלות ,לטייל.אני יודע שזוהי פילוסופיה בגרוש אך מה נותר לעשות? הרבה בריאות בברכה דר זילברמן

לד"ר זילברמן שלום, תודה רבה לך על ההתייחסות. ראיתי כבר הרבה תשובות שלך כאן בפורום זה, והן תמיד מאד אנושיות, ועם המון סבלנות.... אני מאד מעריכה את זה. (אף על פי שלא פגשתי בך אישית- אם הייתי זקוקה לטיפול - או יותר נכון- אימי, באיזור עבודתך, בוודאי הייתי ניגשת אלייך- ע"פ התרשמותי מתשובותייך כאן). שאלה נוספת ברשותך- לצורך הבהרה: מה נחשב "שלב מוקדם"- "המאפשר להגיע לשיבה טובה"? האם מדובר גם על שלב 1? או הכוונה היא רק לשלב 0? ( גידול המכונה in situ? )? אשר אינו חודרני? האם החלטה על כריתה דו-צדדית ( אפילו שהמחלה התגלתה בשלב מוקדם, ולפי הגישה הרווחת כיום- אין צורך בגישה כזאת), אינה יכולה להגדיל את הסיכוי לחיים ארוכים יותר ללא הישנות המחלה? האם אישה שמוכנה לבחור בצעד כזה ולחיות עם השלכותיו הקוסמטיות והנפשיות, אינה "זוכה לגמול" בכך שהיא מפחיתה ת סיכויי חזרת המחלה? האם על כך יש נתונים? תודה רבה לך מראש, המודאגת.

לפני כ5 שנים חליתי לראשונה בסרטן שד בצד שמאל, עברתי למפקטומי כימותרפיה והקרנות . לאחר כשנתיים התגלה גוש נוסף בצד ימין וגם כאן בוצע למפקטומי, כימותרפיה והקרנות.מאז אני במעקב והכול תקין. לאחרונה התגלה בבדיקת אולטרסאונד שיגרתית בשד גוש שאינו נמוש. הממוגרפיה הייתה תקינה וביצעתי MRI והממצאים תקינים. שאלתי: האם יש צורך בבדיקת FNA תחת אולטרסאונד למרות בדיקת MRI תקינה! תודה יוכי

שלום יוכי, מנסיוני אני יכולה לומר לך ששלושת הבדיקות הינן משלימות אחת לשניה ואם מתגלה ממצא באחת מאלה למרות שלא נראה באחרות יש צורך לברר אותו. נכון שבדיקת הm.r.i מצויינת לאיתור ממאירות אבל גם לה המגבלות שלה. עם עבר כמו שלך, של פעמיים חזרה של המחלה, לא הייתי משאירה את המצב כך. אם את רוצה להמנע מהביופסיה, תמיד יש אפשרות לעשות אולטרסאונד נוסף מעקב לאחר הממצא לאחר חודשיים, או לעשות עכשיו את הבדיקה במקום אחר שנחשב למקום מצויין אפילו באופן פרטי אם אין ברירה. האם חזרת למקום שבו עשית את האולטרסאונד עם הממצאים ובדקו שנית? בכל מקרה, הרי דיקור תחת אולטרסאונד זאת בדיקה פשוטה למדי וגם אם יחליטו לעשות אותה בכל מקרה ליתר בטחון, עשי זאת כדי שתהיי רגועה לחלוטין. בהצלחה ומקווה שהכל בסדר.

שלום לך שאלתך מענינת למדי, אני ממליץ לחזור עכשו על הUS , להביא לידיעתו של המבצע את שאר התשובות , של הממוגרפיה והMRI. לדעתי אם עדיין רואים את הממצא כן הייתי מבצע FNA או ביופסית אקדח , למרות שהבדיקות האחרות שליליות כי אי אפשר להתעלם מהסיפור שלך לא ציינת מה גילך .לא ציינת אם עברת בדיקה גנטית בשאלה של מוטציות לגנים BRCA1,2.אגב הנתונים החסרים לא כל כך משנים. בהצלחה.זוהי חוות דעתי ואני מאמין שתקבלי גם תשובות אחרות ברשת בברכה דר זילברמן

שלום, אם אני טריפל נגטיב וחלילה הגידול לא יגיב לכימותרפיה. האם יש תחליפים לכימותרפיה? האם יחליפו את הטיפול הכימי? כרגע מטופלת ב-ac ובהמשך בטקסול. אשמח תגובת רופא מומחה בתחום.

לפונה שלום לפי התאור לא מדובר כעת בטיפול למחלה גרורתית אלא כטיפול מונע. לגבי אפשריות הטיפול במידה והמחלה תחזור הן בעיקר כימותרפיה. תרופות ביולוגיות יכולות לשפר את תוצאות הטיפול הכימותרפי, למשל התרופה אווסטין שמונעת היווצרות כלי דם בגידול וניתנת יחד עם כימותרפיה.

שלום רב, אימי מטופלת בחומר הנ"ל (סיימה טיפול 4 מתוך 12) וסובלת מאוד מתחושה של שרפה בציפורניים ורגישות יתר. איך ניתן להקל עליה?

מירב שלום לא ברור לי לאיזו תרופה התכוונת יש DOXIL ויש DOCOTAXEL ?TAXOTERE. אני מניח שהכוונה לטקסוטר. אין הרבה איך לעזור לתופעת לוואי זו. הציפורניים יתחדשו בצורה בריאה לאחר סיום הטיפולים (יש האומרים לשים את האצבעות בתוך מיים קרים בזמן הטיפול -אך אין הצלחה מבוססת). לגבי כאבי הדקירות צריך להעריך חומרה ולשקול המשך טיפול בתרופה בהתאם לדרגת החומרה.

שלום לך, אני פונה אלייך בהמלצת ד"ר זילברמן שענה לי על שאלה בפורום זה. השאלה הייתה על הקרנות וסיליקון ובנוגע לאימי. אימי אובחנה לפני כ 3 שבועות כחולה עם idc -בגודל של 0.6*0.5*.0.5 ס"מ. הגוש התגלה והוצא בביופסיה חיצונית ע"י כירוג פלסטי. זאת מפני שע"פ בדיקות הממוגרפיה אובחן הגוש כשפיר, ומפני שלאימי יש סיליקון בחזה ( עברה הגדלת חזה לפני 6 שנים), המליץ לה כירוג השד כי תעבור ביופסיה חיצונית אצל המנתח הפלסטי שעשה לה את הגדלת החזה. ( "כדי שלא יפגע בשתלים" ). כמובן שלאחר ה"הפתעה" הנוראית בגילוי, הופנתה להמשך טיפול אצל כירוג שד + אונקולוג. לפני יומיים עברה ניתוח לבדיקת בלוטת הזקיף. מתשובה ראשונית נאמר שהבלוטות ( הוצאו 4) אינו נגועות. מהתשובות הפתולוגיות על הגידול נאמר כי יש idcבגודל 5 מ"מ, ולידו יש מעט dcis. עוד נמצא כי יש רגישות לאסטרוגן, ומעט לפרוגסטרון. וכי ה her 2 שלילי. נאמר גם כי השוליים נקיים. לפי מה שנאמר לנו ע"י הרופאים אימי תצטרך ככל הנראה לעבור הקרנות. או- לחילופין- אם היא מחליטה לעבור כריתה מלאה- לא תצטרך טיפול נוסף. הבעייה היא: העובדה שהיא עברה הגדלת חזה. נאמר לנו שזה יכול להות בעיה בהקרנות. ( השתל עלול להיפגע, ומלבד זאת- יהיו יותר תופעות לוואי וכ'ו). למרות שמרבית הרופאים ממליצים לעבור הקרנות, אנו מאד מתלבטים מה כדאי לעשות??? ד"ר זילברמן סיפר לי כי לו אישית היה ניסיון עם מקרה אחד בלבד של מושתלת סיליקון שעברה הקרנות , ולדבריו "תוצאה קוסמטית טובה". היה מאד עוזר לי לשמוע את חוות דעתך: האם אתה מכיר נשים שעברו הגדלת חזה , אובחנו כחולות, ועברו הקרנות?. מה היו התוצאות? האם עדיף כבר לכרות את השד כולו? האם במקרה שאכן יהיו תופעות לוואי חריפות והשתל ייפגע,- הסכנה אינה רק קוסמטית, אלא בריאותית!?? האם במקרה של פגיעה בשתל , אין חשש משינוי כל רקמת השד שתהפוך אח"כ ל"קשה מאד למעקב" בממוגרפיה וכיו"ב? איננו יודעים מה לעשות. הבנתי כי יש מעט מאד מקרים / ניסיון בטיפול בנשים מושתלות סיליקון שחלו. מה דעתך? המלצתך? האם נתקלת בנשים כאלו? אודה מאד אם תוכל להשיב לי בהקדם. תודה מקרב לב, אנג'ליקה

אנג'ליקה היקרה שלום, שאלתך נשלחה לפרופ' שניבאום ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

לאנגליקה שלום בגידול בגודל כזה של 0.6 סמ עם קולטנים חיוביים להורמונים ובלוטות ללא גידול אכן הטיפול המקובל הוא קרינה ולאחריו טיפול הורמונלי בכדורים ואין צורך בכמוטרפיה ואין צורך לבצע כריתת שד.בחלק מהמקרים יכולה להוצר הצטלקות סביב השתל הבעיה היא קוסמטית ולא בריאותית אך דרגת ההצטלקות אינה זהה בין חולה לחולה.לכן המלצתי היא לעבור טיפול קרינתי. אני מקוה שעניתי על שאלותיך

לפרופ' שניבאום, תודה רבה על התשובה המהירה. אם אפשר הייתי רוצה לשאול שאלה נוספת: האם במידה ואכן מתרחשת הצטלקות סביב השתל, עובדה זאת ( מעבר לפגיעה הקוסמטית), לא תקשה על ביצוע בדיקות המעקב על שד זה? האם על אף הטיפול המומלץ ( הקרנות+הורמנלי), בכל זאת, כריתה של השד כולו לא מפחיתה את הסיכוי להשנות המחלה? ( אימי "מכינה" עצמה נפשית, ושוקלת מאד ברצינות לעבור כריתה, ואפילו כריתה דו- צדדית), מפני שהיא חושבת או שמעה , שמעשה כזה מפחית מאד את הסיכוי להשנות המחלה. האם אכן זה כך? האם כריתה באמת "עדיפה" מבחינת סיכויי חזרת המחלה? אם אכן זה כך- אימי מעדיפה כריתה דו צדדית. ( אציין שהיא עברה ייעוץ גנטי ונמצא כי אינה נושאת את 3 המוטציות "הסטנדרטיות" שבודקים). לסיכום: במה אתה תומך? האם טיפלת בנשים עם סיליקון בחזה שעברו הקרנות? אנו מאד מתלבטות, ואני לא מסוגלת להתנתק לרגע מהמצב. אודה לך מאד אם תוכל להשיב לי בשנית. תודה מראש, אנג'ליקה

הי, לאחר קריאה בפורום ובאינטרנט הבנתי שיש משחה בארה"ב בשם אקוואפור. השגתי את המשחה ומתברר שהמשחה מאוד שומנית. האם זו המשחה? כי לאחר מריחה יש תחושה שמנונית ולא נעימה.

כן זו המשחה-והיא אמורה להגן מפני כוויות. שימי אותה מיד לאחר ההקרנה. והניחי עליה בד כתנה כדי לא ללכלך את הבגדים. ובערב לאחר המקלחת.

שלום בנות, אני עומדת לסיים את טיפולי ההקרנות, ועכשיו בתכנית טמוקסיפן למשך 5 שנים. הגניקולוג המליץ לי הוצאת שחלות. האם הוצאת השחלות מבטלת את הצורך בלקיחת טמוקסיפן? משהי עברה הוצאת שחלות ויכולה להמליץ לי?

אני בת 43 והוצאתי את השחלות. המשכתי עם טמוקסיפן במשך שנתיים ואחר כך עברתי לארימדקס. ניתוח הוצאת השחלות היה פשוט מאד. נותחתי ביום ה' וביום א כבר הייתי בעבודה עם מעט מאד כאבים. בכלל, אני מאד מרוצה שהוצאתי שחלות מכמה סיבות - קודם כל ידוע לי שאבחון מוקדם של סרטן שחלות כמעט ואינו אפשרי וכך אני מונעת מעצני דאגה מיותרת. כמו כן אינני זקוקה יותר לזריקות אשר לא נעימות והפרוצדורה של קבלתן גוזלת זמן. היום כיף לי בלי מחזור, בלי אמצעי מניעה ובלי דאגות. בקיצור - ממליצה.

הי האם הרגשת שינוי בעקבות המעבר לארמידקס? מבחינת השמנה הרגשה וכו תודה

לריבה. מדוע המליץ הגניקולוג להוציא את השחלות? זה לא תמיד הכרחי או רצוי. גם ללא שחלות צריך לקחת טמוכסיפן. בברכה פרופסור אילן כהן

שלום פרופסור, לדברי הגניקולוג , למרות שה- BRCA 1/2 היה תקין, קיים סיכוי לסרטן השחלות ולכן אינו פוסל הוצאת שחלות גם במקרה כזה. בנוסף ,ב-2 בלוטות לימפה נמצאו תאים שלא היו זהים בצביעה שלהם לגידול הראשוני וקיים חשד שמקורם הוא מהמשחלה. תודה על התיחסותך

הגניקולוג, הכירורג והאונקולוג כולם המליצו לי להוציא את השחלות למעט הרופאים שבפורם זה. אנני נשאית וכאשר את מסיימת להביא ילדים לעולם הרופאים ממליצים פשוט כדי להגן עליך מפני עוד משהוא שעלול באחוזים נמוכים להתגלות כפי ששלומית כתבה לך. הניתוח ממש לא נורא, תלכי על לפרוסקופיה, 20 דקות של ניתוח ולאחר 24 שעות את בבית. ובנוסף את חוסכת את הזריקות זולודקס. מה שכן אני ביצעתי את הניתוח לאחר סיום ההקרנות וחודשיים לאחר שהתחלתי עם הטמוקסיפן. הטמוקסיפן גרם לי לגלי חום נוראיים (אני לא יודעת איך את תגיבי לתרופה), שנעשו לבלתי נסבלים לאחר הוצאת השחלות, אבל כל אחד מגיב בצורה אחרת. מקווה שתעברי זאת בלי תופעות לוואי.

סיימתי את הכימו לפני שלושה שבועות, ולמרות שאני"מתרגלת" פעמיים ביום, ממש לא מצליחה לצייר את הגבות ישרות ושוות. האם מישהי ניסתה איפור קבוע? האם מותר בכלל? האם מומלץ?

איפור קבעו זה דבר יפה ונוח אבל לא מומלץ בתקופה "ירודה" של הגוף. חוץ מזה ,עוד חודש השיער מתחיל לצמוח כך שעד שתעשי איפור יהיו לך גבות וריסים.

אני כחצי שנה אחרי עשיתי איפור קבוע בשפתיים ולא קרה לי כלום.... אבל כל מקרה וכל גוף " לגופו".....

אצלי התגלה הסרטן לפני זמן מה ואני לפני הניתוח. התכוונתי לעשות איפור קבוע בגבות עו לפני הגילוי. האם כדאי / מותר ?

מזה שנה אני אחרי הטיפולים וההקרנות, 4 AC ו 4 טקסול + 30 הקרנות נכון להיום אני שנה אחרי, כרגע אני לפני בדיקות מעקב מחכה בחששות לתוצאות הבדיקות בעיקר עם חששות למרקרים, אני סובלת מאוד מכאבי רגלים מהברך כלפי מטה, יש לי כאב בכף הרגל כמו כאילו הכף רגל נשאבת החוצה, הכאביםן לא תמידיים, אבל ישנם ימים שממש קשה לי לדרוך על הרגל, ובבקרים הכף רגל כאילו קשה, וכואבת בדריכות הראשונות, כשהייתי אצל אורטופד הוא אמר לי שאני צריכה מדרסיים ביו מכניים ושזה יעזור, האם להסתפק בתשובה זו או שהכן יש לי למה לחשוש, הסיטי האחרון שעשיתי היה לאחר הטיפול והיה בסדר. אשמח לתשובה ולהכוונה

הי, גם אני במצבך ולי אמרו שזה בגלל הטקסול. הסבירו לי שהטקסול פוגע בעצבים ולכן הכאבים בכפות הרגליים . עצב מתרפא מאוד לאט ,חודשים ואפילו שנים אם בכלל. לכן, אין ברירה, אני ממשיכה ללכת עם הכאבים , עושה לעצמי הרבה מסג'ים בכף הרגל ומקווה שהזמן יעשה את שלו.... תרגישי טוב, שוש

ייתכן מאוד שהאורטופד צדק באבחנתו אך חסרים נתונים בכדי לקבוע באופן ברור את סיבת מיחושייך. מתי בפעם האחרונה בצעת מיפוי עצמות כל גופי ?

אני שנה מהניתוח. 5 חדשים לאחר הטקסול. גם סובלת מכאבים ברגל שמאל (התחיל חודש לאחר הטקסול). בתחילה אמרו לי שזה דורבן ועשיתי מדרסים . עד שהסתבר לי שזו השפעת הטקסול שגרם לפגיעה עצבית ברגל. הלכתי שבוע עם המדרסים והכאבים גברו. הפסקתי עם המדרסים. נכון להיום המצב השתפר אך הכאבים עדיין קיימים בעיקר לאחר שינה וישיבה ממושכת. לדעתי מה שעזר לי זה נעלי ספורט טובות (SAKONNY). כנראה שהזמן עושה את שלו והמצב משתפר עם הזמן.כיום אני מסוגלת לצעוד מרחקים מה שלא יכולתי לפני מספר חודשים בשבוע הבא יש לי ממוגרפיה (שנה אחרי). אני קצת בלחץ תרגישי טוב

אני עומדת לפני כריתה דו-צדדית ומתלבטת לגבי השחזור. האם ניתן להתחיל בתהליך השחזור כמה חודשים לאחר הכריתה? מהן המשמעויות? האם השחזור עלול לפגוע בטיפולים כלשהם בסרטן (כימוטרפיה)?

הי שולי אני אחרי כרית דו צדדית וכבר אחרי כימוטרפיה והקרנות לא היתה המלצה מצד האונקולוגית שלי לשיחזור מידי היות והשיחזור עלול ליפגוע בהקרנה. דרך עגב אני הולכת עם פרוטזות מאוד נוח ונעים לי. אחרי שהאזור יתרפא אני אתחיל במהלך השיחזור שהוא לעצמו תהליך ארוך. בהצלחה מחזיקה לך אצבעות מלכה

אם את עומדת לעבור הקרנות, הן עלולות לפגוע בשחזור כי גמישות העור נפגעת. קחי את זה בחשבון. לרוב מומלץ למי שעתידה לעבור הקרנות לחכות כמה חודשים עם השחזור עד שהעור חוזר לעצמו עד כמה שניתן. הכימותרפיה היא טיפול לכל הגוף ולכן השחזור עצמו לא פוגע בכימותרפיה. יכולה להיות בעייה עם ממוגרפיה אם יש לך שתלים, אבל זו בעייה פתירה. במקרה כזה את צריכה ליידע את הצוות שיש לך שחזור והם "יסובבו" את המכשיר בהתאם. בהצלחה.

טלי יקרה, אני אחרי כריתה דו צדדית ושחזור מיידי (מהבטן - ללא שתלים) אם תרצי לשמוע,אשמח לשתף אותך. בריאות לכולנו די

אני עברתי כריתה של שד אחד ואני ממש מעריכה את האומץ של הבנות פה לבצע שחזורים ועוד של 2 שדיים. אני לא עשיתי שחזור בעיקר מתוך פחד נוראי! נראה לי תהליך מפחיד נורא השחזור... אז כל הכבוד לבנות שמעיזות.. אני נאלצת בנתיים לחיות עם האין / עם פרוטזה. בהצלחה ולבריאות.

שלום, לפני 3 שנים עברתי למפקטומיה. אתמול עברתי ממוגרפיה ואלטראסאונד שד בפיענוח כתוב כי ישנה סרומה בגודל של 1.2 ס"מ בריקמה הצלקתית ( איזור הניתוח )האם יש קשר בין סרומה להישנות הסרטן? בפיענוח ממוגרפיות קודמות לא הופיע המילה סרומה אלא נוזלים. אודה לתשובתכם גלית

לגלית שלום סרומה היא הצטברות של נוזלים (נוזל הסרום)תואין שום קשר בינה לבין חזרת הסרטן. לסיכום לפי הנתונים שמסרת הבדיקה תקינה שבת שלום

לד"ר בן ברוך שלום! עברתי ניתוח סרטן השד לפני כ- 3 וחצי שנים, כריתה מלאה. טופלתי בטמוקסי במשך שנתיים וחצי , לאחר התייעצות עם האונקולוג עקב תופעות לוואי בטמוקסי, הוחלט לשנות לאחת מהתרופות או פימרה או ארמידקס. ברצוני לדעת מה עדיף ומה תופעות הלוואי בכל תרופה? בתודה מיכל.

ד"ר בן ברוך עונה בפורום סרטן השד יחד איתך ב-NRG מעבירה קישור http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120 לגבי ההבדלים בין 2 התרופות-הן די דומות ופועלות על אותו עיקרון פחות או יותר בפורום אחת מתשע במידע רפואי תמצאי מידע רב על כל תרופה ותרופה

אני מטופלת בטמוקסיפן מזה ארבעה חודשים. זה גורם לי לגלי חום איומים של 3-4 פעמים בשעה, כולל התעוררות תכופה בלילות בגלל זה. האם למישהי יש המלצה איך לטפל בזה? תודה!

נגה היקרה שלום, נשים רבות שכתבו בפורום זה דיווחו על גלי חום בעקבות שימוש בטמוקסיפן ובמקביל נכתבו מספר עצות להתמודד עם תופעת לוואי זו ותופעות לוואי נוספות. תוכלי למצוא עצות אלו בפרק המוקדש לנושא באתר של עמותת "אחת מתשע". להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=menopause.doc אני מקווה שמידע זה יעזור, בברכה, אנה

נוגה שלום ! גם אני מטופלת בטמוקסיפן, וגם לי יש גלי חום אולם ניכר כי את סובלת מאד. לא מזמן נבדקתי אצל גניקולוג והוא הציע לי טיפול שלדבריו יעיל מאד לתופעת גלי החום, אולם אני סירבתי. כדאי לך לפנות לגניקולוג ולקבל טיפול. רק בריאות

נגה, גם אני עברתי מה שאת מתארת וליבי ליבי איתך. מצאו שמה שעוזר לגלי חום אלו תרופות נגד דיכאון. בזמנו נתנו אפקסור (כלול בסל הבריאות) והיום רושמים גם תרופה די חדשה שנקראת ציפרלקס (לא כלול בסל-משלמים עליה 50 אחוז שזה משהוא כמו 90-100 ש"ח לחודש). התרופות עוזרות לכ-80 אחוז מהמקרים. אבל אחת מתופעות הלוואי של התרופות הנ"ל שהם גורמים לך להיות חסרת רגש. אני אישית למרות גלי החום הנוראיים (עברתי גם הוצאת שחלות שהגבירו את הגלי חום) החלטתי לא לקחת את התרופה והעיקר להיות בפוקוס. תדברי אם האונקולוג המטפל והוא ירשום לך את המירשם. מעבר לזה ממליצים לעסוק בפעילות גופנית (לי זה לא עזר), להימנע משתיית קפה (גם זה לא עזר לי) ועוד עצות שונות. הבנתי שלא כל מה שממליצים עוזר לכל אחת. מקווה שתמצאי משהוא שכן יעזור לך. ענה

הי נוגה, גם אני סובלת מגלי החום אני כבר שנה!!! עם טמוקסיפן ועוד זריקת לוקרין אחת לשלושה חודשים. הציפרלקס נהדר (כמו שכתבה ענה) אבל גרם לי להיות זומבי, פשוט לא הייתי אני. רופאת המשפחה נתנה לי בן דוד של הציפרלקס שהוא הרבה יותר קל ועושה את אותה עבודה, קוראים לו "ציפראמיל". הוא מדכא לי את גלי החום ממש יפה ואני אני. כמובן שלתרופות שונות יש השפעות שונות על כל אחד ואחד מאיתנו, אבל כנראה שאין מנוס מלהתחיל ולהחליף עד שמוצאים את מה שהכי נכון לך. אז בהצלחה, מירי.ב.

טופלתי בטמוקסיפן 3 שנים. ובזולדקס שנתיים . עקב גילוי גרורה - הופסק טמוקיספן בחודש 3/2007 . והוחל דיכוי שחלתי ע"י לוקרין 11.25 . הזריקה הראשונה של לוקרין ניתנה ב 14/5/2007 . (התכנון הוא לקבל כדורים אחרים לאחר הדיכוי השחלתי. ) פתאום היום הופיע מחזור ! ! השאלה - האם זה נורמלי? האם הגוף טרם הושפע מהלוקרין , ועקב הפסקת טמוקסיפן - פתאום יש מחזור? אודה על מענה בנושא. אני קצת לחוצה מזה. תודה .

לשואלת זה נורמלי. לוקרין מדכא את הפעילות השחלתית. כשבועיים לאחר קבלתו הדיכוי מתחיל ואז השחלה מפסיקה לתפקד. עקב העלמות הורמוני המין מופיע מחזור. עם זאץ, כדאי להבדק אצל רופא נשים כולל אולטרהסאונד. בברכה פרופסור אילן כהן

שלום בנות. סיימתי כימותרפיה לפני כחודשיים והיום התחלתי הקרנות. בחודש וחצי האחרונים חזרתי לעבודה לחצי משרה. אני עייפה מאוד, סובלת מכאבי רגליים ובעיקר מ"עייפות נפשית". מצד אחד אני רוצה לחזור לשיגרה ולעבודה אבל מצד שני בגלל שהתחלתי בהקרנות אני חוששת שהעייפות תגבר ופוחדת מכוויות. אני רוצה להתיעץ עם בנות שעברו את התהליך, האם כדאי לי לקחת חודש חודשיים חופשה בגלל ההקרנות, לנוח ולהנות בזמן שארגיש טוב? או להמשיך לעבודה בחצי משרה? כולם נותנים לי את התשובה של "תעשי מה שאת מרגישה" ולי קשה להחליט.....

זה מאוד תלוי באופי העבודה, באופי שלך ובמצבך הנפשי/פיזי/כלכלי. וגם בגיל לדעתי. אני צעירה ולכן בין היתר היה לי חשוב לשמור על רצף עבודה . המשכתי לעבוד משרה מלאה , ולרגע לא עלה על דעתי להפסיק. זה גם נתן לי כח -המחשבה שהשגרה שלי נשמרת כלומר - אני ממשיכה לתפקד כרגיל ולא שהעולם כולו מתפרק לי או מתהפך לי. לי זה היה חשוב לשמור על "עניינים כרגיל" . להיות בעבודה בשבילי זה גם להיות בחברה, להרגיש נחוצה ולשמור על שפיות , זה גם תורם לחוסן הנפשי, לדעתי . אבל-אני לא שופטת אף אחת כי כל אחת לגופה . אני מכירה בנות שלא עמדו בזה ולקחו הפסקה. יש גם כאלו שלא חזרו לעבוד מאז. יש כאלו שאחרי כל טיפול נופלות לשבוע על המיטה ולכן לא יכלו לעבוד במקביל. כל אחת עם החלטתה היא. לגבי העייפות -נכון שבתקופת ההקרנות הייתי עייפה נורא אבל זה עובר, ולגבי הכוויות - אם תקפידי למרוח משחה פעמיים ביום - הכוויות יהיו פחותות. יש בנות שמתכנסות בעצמן , ורוצות שקט ולבד, ויש בנות שהפוך - ככל שהן בין אנשים והכל שגרתי - זה מה שנותן להן כח. אני בטוחה שתדעי לקחת את ההחלטה הנכונה עבורך. בהצלחה.

שלום תמי, אני סיימתי הקרנות בנובמבר 2006 ועברתי הקרנות בדצמבר - ינואר. לאורך כל התקופה המשכתי לעבוד במשרה מלאה ולא ויתרתי לעצמי וזה הוכיח את עצמו. לא נתתי לעצמי ולאחרים להתייחס אלי כ"חולה". נכון שבשבוע השישי של ההקרנות הופיעו הכוויות אבל זה ממש לא נורא. חשוב למרוח משחה אחרי ההקרנה ואני מרחתי גם ג'ל אלווורה אחרי כל מקלחת.אני מאמינה שהמשך שגרת החיים הוא טיפול טוב בפני עצמו ולכן לא ממליצה להישאר בבית כי אז קל להגיע למצב של רחמים עצמיים. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה! תופעות הלוואי שיש לי היום מהטיפול ההורמונלי יותר גרועות מההקרנות...

תמי הי, כפי שכתבה לך הכותבת הראשונה, הכל מאוד אינדיבידואלי. כל אחת עם איך שהיא מרגישה ועם כל הכבוד לנוגה, כל אחת מרגישה אחרת ורוצה דברים אחרים, והיו כאן הרבה דיונים קודם בנושא וגם בפורומים אחרים. יש כאלה שרוצות מנוחה ופסק זמן ואני לא רואה בזה לשקוע ברחמים ממש לא, וגם אם מעכלים וחושבים לפעמים זה חלק מתהליך ההחלמה. אז מה, לחשוב שהחיים ממשיכים כמקודם זה נורמאלי? שהרי החיים ממש לא נמשכים כקודם ולא יהיו כקודם. אז מי שטוב לה עם ההדחקה ועם השגרה ומפחדת מלתמודד עם המציאות וזה מה שהכי מתאים לה, זה בסדר גמור ויופי ומי שמתחילתה בדיוק ההפך זה גם בסדר. מה שחשוב תמי, שתעשי בדיוק מה שמתאים לך ולא מה שאחרים חושבים שמתאים לך. מה שכן, יש סוגי עבודות שמאוד לא מתאימות למצב כזה, שהן לא משרדיות, כמו הוראה, או אחות ועוד שמאוד קשה להמשיך בצורה כזאת. אז בהחלט אין חוקיות. אני הקשבתי לדברי אחרים שידעו מה טוב לי, ואמנם לא עבדתי בתקופת הטיפולים, אבל הם נגמרו מאוד סמוך לתחילת שנת הלימודים בהוראה, וחזרתי הרבה לפני שהייתי מוכנה, כי כולם ידעו יותר טוב ממני מה טוב לי, ואת המחיר שילמתי. אז את מספיק גדולה כדי להחליט בעצמך מה טוב לך ואם את מרגישה עייפות וחסרת כוח כרגע, קחי לך פסק זמן, אם לא יהיה לך טוב תוכלי לחזור. בהצלחה עם כל החלטה שלך, ורק שלך. מרב

אני מסוגלת רק לספר מה אני עשיתי, כי נכון כל מה שכתבו כאן לפני, את חייבת להאזין לעצמך. את תשקלי בעד ונגד, וקבלי נחלטה עם לב ושכל. אני לקחתי חופשה ארוכה - שנה וחצי של אובדן כושר עבודה וביטוח לאומי. וכך בנחת שהתאים לי ולבני ביתי עברתי את הטיפולים וההקרנות, התחזקתי לאט לאט ומצאתי מחדש מי ומה אני. לא שקעתי בדיכאון ולא רחמתי על עצמי לרגע. התפניתי לטפל בעצמי וגם לעשות דברים שלא היה לי זמן במירוץ של שיגרת החיים. קראתי, נחתי טיפחתי את מעוני.. בישלתי... דוקא היה ממש טוב. בהצלחה סמדר

הי, לא ברור לי איך אני יכולה לקחת חופשה ארוכה של אבדן כושר עבודה. בתקופה של הטיפולים הכימותרפיים כמעט ולא עבדתי וקיבלתי אישורי מחלה מהרופא שלי ומסרתי אותם במקום העבודה. בתקופה שבין סיום הטיפולים ותחילת ההקרנות חזרתי לעבוד חצי משרה. יש לזכותי עוד 66 ימי מחלה בלבד, מה יהיה הלאה? מבחינתי האישית אני מוכנה קצת לנוח "ולנצל" את המצב לטובת חופשה אבל אני פוחדת שזה יפגע בזכויותי במקום העבודה. יש לציין שאני עובדת במקום עבודה מסודר כבר 19 שנה.

תמי, חופשה חד משמעית! לגוף ולנשמה....... אחרי מסלול כזה קשה את לא צריכה להתלבט. תאמיני לי שכל העבודה תחכה לך כשתחזרי, רק שכשתחזרי אף אחד לא ירחם עליך וכמובן ידרשו ממך לעמוד בציפיות (כי את כמו כולם) כשאת בעצם עדיין לא! תנוחי, תהני, תתאוששי, תאכלי טוב, תשני טוב, תסיימי עם ההקרנות ואחרי כל זה חיזרי לשיגרה ולעבודה. לילה טוב, מירי.ב.

שאלתי מופנית לבנות הפורום האם יש מישהי שעברה את פרצדורת ניקור השד ושאיבת תוכן. האם זה כרוך בכאב, האם רצוי שאגיע עם מלווה באותו יום? תודה מראש

לא עברתי, אבל אל תגיעי לבד. אפילו מבחינה נפשית עדיף שיהיה איתך מישהו.

התקשרתי למחלקה ושאלתי, הם אומרים שאין צורך לבוא עם מלווה, אבל בכל זאת קיוויתי לשמוע זאת (או לקרוא) ממשהי שעברה את זה בעצמה.

נורית הי, אין כל צורך במלווה, אלא אם כן את רוצה תמיכה וחברה... ניקור ציסטה זה תהליך פשוט , בזמנו עברתי אותו ללא כל הרדמה ולא הרגשתי כלום. אבל זה כמובן מאוד אינדיבידואלי, לפעמים הלחץ עושה את שלו, אני הלכתי לבד וזה היה בסדר גמור. בהצלחה

תודה, זה כנראה כן קשור לטיפול ממה מאני חשה, פשוט כאבי הגרון כל כך עזים ושונים מהכאב הרגיל המוכר, אפילו כדור חזק נגד כאב לא עוזר..אשאל על כך את הרופא לקראת הטיפול הבא. חוץ מזה את לא ישנה בשלוש לפנות בקר?

לרעות היקרה, אל תחכי לטיפול הבא! גם אני סבלתי מכאבי תופת בגרון ובסוף הסתבר שהיו אלה פצעים כתופעת לוואי מהכימו ובאשפוז יום אמרו לי שאילו הייתי יוצרת איתם קשר הייתי מקבלת משהו מתאים ולא סובלת לחינם, מפני שאני ברוב תמימותי הלכתי לרופאת המשפחה שנתנה לי אנטיביוטיקה שבקושי עזרה ולא עלה בדעתי ליצור קשר עם האשפוז יום. תרגישי טוב - אורית

הי רעות, מסכימה לגמרה עם אורית. אל תחכי לטיפול הבא. את יכולה לגשת לרופא המטפל שלך בקופת חולים ולקבל מענה או להגיע לבית חולים לרופא תורן. אסור להזניח, כי הגוף חלש ומחלות שהתמודדנו איתן בקלות עלולות היום להתפתח לכיוונים לא טובים. בנוסף, למדתי מהרופאת משפחה שלי, שסטרואידים שאנחנו מקבלים במהלך הטיפול עלולים לטשטש סימפטומים ולכן, שוב, כל דבר שמפריע צריך לבדוק. אני סיימתי את הכימו לפני שלושה שבועות, ולאורך כל התקופה "משכתי" כולרות. הדבר הכי מעצבן היה הרפס שקיבלתי בפעם הראשונה בחיים. לגבי השינה - אכן זוכרת את עצמי יושבת בסלון באמצע הלילה. החלטתי לא להלחם בזה. בא לי לישון - אני ישנה, גם במהלך היום. לא בא לי - רואה טלויזיה, אינטרנט, ספר, והדבר שהכי עבד בשבילי - פזל. סיימתי שניים של 500 חלקים ואחד מדליק של 2000. זה הדבר היחידי שעזר לי להתמודד עם הכאבים של ניולסטים, הגירודים של טקסול והבחילות. כי כשהייתי מרוכזת בפזל לא הרגשתי את הגוף. תמצאי לך משהו שכיף לעשות ודורש ריכוז - סריגה, כתיבה, חרוזים - זה יכול לעזור מאוד. הרבה בריאות, כוח וסבלנות.

תודה על התיחסותכן, אני כאמור רק בתחילת המסע וה'כולרה'..מנסה להתעודד. תודה על העצות.

חזרתי היום הביתה אחרי 24 שעות מניתוח להוצאת גוש למפקטומיה ולימפואקטומיה של שתי בלוטות הזקיף. לפי איזוטפים ולפי צבע כחול לא נמצאו גרורות.תודה לכל אלה שלוו אותי במחשבתן. מאחלת לכולכן שיהיה רק טוב. שרי

שרי היקרה שלום, תודה מקרב לב על העדכון. שמחתי מאוד לשמוע את החדשות המעודדות. מחכה להמשך עדכונים, אנה

הי, אני שבוע אחרי טיפול ראשון, האם למישהי היו כאבי גרון עזים אחרי טיפול?

הי רעות, ייתכן שפשוט חטפת וירוס, יש עכשיו בשפע כאלה, לא נראה לי שזה מהכימו. בכל מקרה אם עשית ספירת דם והיא תקינה ואין ירידה משמעותית בלויקוציטים וגם אין חום, אין מה לדאוג. אבל אם יש ירידה (שבדר"כ קוראת שבוע עד 10 ימים לאחר הטיפול) ואת מפתחת חום אז יש לפנות למיון. אני לאחר הטיפול האחרון חטפתי כאבי גרון והתחלתי לפתח חום אח"כ, לא רציתי לגשת לבית החולים והסתבר שהיתה לי לויקופניה , זאת לאחר שאמרו לי לגשת למיון דחוף... אם את חוששת, תמיד אפשר להתקשר למחלקה שאת מטופלת, ולברר מה לעשות. בהצלחה , שיעבור בקלות והרגישי טוב.

תודה, הרגעת אותי, אגב מה זה לויקפניה?

הי רעות, היו לי כאבי גרון, שיעול מעצבן ונזלת נוראית כל תקופת ה-AC. הכל הפסיק כשעברתי לטקסול (אמנם הופיעו דברים אחרים, אבל לפחות ה"וירוס" חלף). ממליצה לך לבדוק שאין סיבה אחרת לסימפטומים, רק כדי להיות בטוחה שאת לא מפתחת משהו. בהצלחה בטיפולים והרבה בריאות.

היי, אני סבלתי מכאבי גרון וצינון לא נורמלי במשך חודשיים וחצי עד כדי התפתחות לדלקת ריאות ורק טיפול אנטביוטי עזר. לא מנסה ליאש חלילה אבל תתעקשי אצל הרופאים האונקולוגים לקבל טיפול שיעזור. תמיסה של דבש עם גינג'ר במים חמים יכולה לעזור מעט, תנסי. שיעבור לך מהר ובשלום, וזה עובר, תאמיני למי שנשאר לה עוד טיפול אחד...... בהצלחה רבה רותי

שלום, היום בשעה טובה התחלתי הקרנות. אני מגיעה למכון בשעה ארבע וחצי אחר הצהריים והאחיות כבר לא עובדות. השאלה האם אני צריכה אחות? יש משהו שאני מפסידה? בינתיים הכל עבר בשלום מלבד קצת כאב בבית השחי בגלל צורת השכיבה שחלף. אמרו לי שאני צריכה להיות במעקב אצל רופא הקרינה. האם יש צורך לבצע בדיקות דם לפני שמגיעים לרופא? ב.

שלום לך ב את לדעתי לא מפסידה דבר לא צריך בדיקות דם בביקור אצל רופא הקרינה כך לפחות היה אצלי (בתל השומר) בהצלחה מלכה

מלכה שלום, עזרת לי מאוד. גם אני מטופלת בתל-השומר. תודה. בר

בת 24 + 2.מזה כשנה אני הרגשתי גוש בשד שמאל נשלחתי ע"י כירורג לבדיקת u.s שד ובתשובה כתוב שד שמאל בשעה 2:00 הודגם גוש סולידי אובלי עם גבולות סדירים וההדרה מאחוריו בגודל 1.9*0.9 ס"מ מרקמו בלתי אחיד. רופאת המשפחה אמרה לי שזה שפיר ולהיות במעקב. הייתי רוצה לדעת עוד חוות דעת? והאם יש סיבה לדאגה? כי אני מאוד בלחץ יש לי תור לכירורג שד רק ביולי.

שני שלום מדובר קרוב לודאי בגוש שפיר ,מסוג פיברואדנומה ישנה אפשרות לבצע בדיקה לאמת את הממצא ,נראה לי שאם תתקשרי לכירורג ששלח אותך הוא יוכל להרגיע אותך או לזמן אותך לבדיקה מוקדמת יותר.

הבעיה הזו חוזרת על עצמה מידי כמה ימים. אנא בדיקתכן היסודית.

התגלה אצלי סרטן ב-2 הצדדים. הכירורג ממליץ על כריתה מלאה. אח"כ לראות מה עוד נחוץ ואח"כ שיחזור, וצריכת טמוקסיפן. 1) חשוב לי מאוד לדעת מה מצפה לי, מבחינת אישפוזים, ריתוק למיטה ומגבלות או כאבים צפויים. אני חייבת להיערך כמידת האפשר מאחר ואני בת 49 ויש לי ילד צעיר בן 11 עם בעיות רגשיות, ללא בן -זוג או תמיכה משפחתית או חברית. 2) איני רוצה לספר לילד. מה אפשר להגיד לילד שמבחין ורגיש לפרטים קטנים. כדי שיתן שקט ולא יהיה כ"כ תלותי כלפי כהרגלו, כי אין אף אחד אחר. 3) טמוקסיפן - זה הכי טוב שיש ?

דרור היקרה שלום, שאלת שאלות מורכבות, הדורשות מענה מעמיק ומקצועי. אנסה לענות על חלקו אולם חשוב להבהיר כי לפני קבלת כל החלטה מומלץ מאוד שתיהנה בידייך כל אינפורמציה הנחוצה לך. מדברייך אני מבינה כי את נאלצת להתמודד עם משבר זה לבד וזו בוודאי התמודדות מורכבת ולא פשוטה כלל. לגבי שאלתך הראשונה, איסוף אינפורמציה לפני התחלה של כל פרוצדורה רפואית הינו חיוני ביותר. בשלב הראשון, כפי אני מבינה מדברייך, תצטרכי לעבור ניתוח שד. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לניתוחי שד. בפרק זה מידע אודות הניתוח עצמו, התאוששות ממנו ועוד מידע חיוני. אני ממליצה לך לקרוא את הפרק הנמצא תחת כותרת ניתוחים: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp לגבי הטיפול התרופתי, התוכנית הטיפולית בנויה על סמך משתנים שונים כגון גודל הגידול, מספר בלוטות מעורבות, רגישות להורמונים, her2 גיל היסטוריה משפחתית ועוד. לכן, על מנת להבין עם אלו תופעות לוואי תצטרכי להתמודד חשוב לדעת מה הטיפול אותו לקבלי. לגבי בנך, את כותבת כי הוא סובל מבעיות רגשיות ומאוד תלותי בך. האם יש פסיכולוגית ילדים המטפלת בו? למרות שאת מציינת כי אינך רוצה לספר לילד, חשוב מאוד שתדעי כי ילדים רגישים מאוד לכל שינוי המתרחש בסביבה שלהם וכאשר הסיבה לשינוי לא מובנת להם, הם חרדים מאוד. מכיוון שהבן שלך נמצא במצב רגיש אני מציעה לך להיעזר באנשי מקצוע ולחשוב ביחד כיצד ניתן לעזור לו בתקופה זו וכן לחשוב על דרך בה ניתן להסביר לו אודות מצבך. עמותת "אחת מתשע" מעניקה מגוון של אפשרויות תמיכה לנשים המתמודדות עם המחלה. בין השירותים השונים, עומד לרשותך הקו החם של העמותה בטל' שמספר 1800363400. הקו החם מאויש על ידי נשים שהתמודדו עם המחלה והוכשרו לסייע לנשים הפונות. כולנו כאן איתך ונשמח לענות על כל שאלה. בברכה, אנה

דרור היקרה שלום אני בת 53 ועברתי כריתה דו צדדית מלאה והיום סימתי הקרנות אחרי כימרפיה. אם את רוצה שנדבר צרי איתי קשר ב-E-mail ואתן לך את מס הטלפון שלי. מלכה

מוזמנת לקרוא דיונים בנושא לספר או לא לספר http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120&id=96124 כפי שברור לך את הולכת לדרך ארוכה ואינך יכולה להסתירה ממי שגר איתך יחדיו בבית חוץ מזה הדברים נראים הרבה יותר מפחידים כשלא מספרים לילד ואז הוא ממציא ומדמיין את כל המידע החסר. לדעתי עליך לשתף את ילדך בכדי להקל על שניכם.

אני מטופלת בארימידקס כחצי שנה ופתאום המרקר קפץ כמעט פי 2 בכ-3 חודשים. האם יש אלטרנטיבה הורמונלית או אחרת או אין ברירה אלא לקבל כימותרפיה ? (סרטן גרורתי בעצמות) אשמח לתגובות, תודה

אפשר לעבור לארומזין, טמוקסיפן ,מגייס. מקווה שאחת מהן תעזור. לא לוותר. לנסות כל דבר רק באין מוצא לעבור לכימו בהצלחה

שלום רב.קודם כל- יש לבצע בדיקות ולוודה שעדין המחלה מוגבלת לעצמות ואין מעורבות של אברים אחרים. אם אכן זה כך- יש אופציה של תרופה בשם FASLODEX- זריקות פעם בחודש. התרופה היא לא בסל התרופות עדין. כמו כן- יש ארומזין, אך הוא די דומה לארימידקס ועלול לא להשפיע. אם לא קבלת טמוקסיפן בעבר-גם אופציה. בברכה

האם תוכלו להמליץ איזו תרופה עדיפה? אמי עברה כימותרפיה פעם אחת והתופעות היו נוראיות... האם שתי התרופות הללו עשויות להועיל? האם ידוע אם כללית-מושלם מסבסדת אותה? (אני יודעת שמכבי זהב מממנת את התרופה פלוקסי...)

לשש קיבלתי את שתיהן והרגשתי מצויין ניתן החזר מלא ע"י ביטוח פרטי עלות של שתיהן כ- 1000 ש"ח בהצלחה מלכה

שלום רב. כמה שידוע לי,בשלב זה רק לחברי מכבי בעלי ביטוח מיוחד יש אפשרות לקבל אמנד במסגרת הביטוח. שתי התרופות הם יעילות מאוד אך הכול משקשור לבחילות, מאוד אינדיבידואלי - כל בנאדם מגיב אחרת. לכן- טוב שיש מבחר של תכשירים שונים. בהצלחה

מה בדיוק עושה הזריקה הזאת? מדוע הכאבים הקשים שבאים בעקבותיה? הבנתי שיש זריקה נוספת המוזרק מספר פעמים- במה הן שונות? מי מהן עדיפה?

שלום אני, אני לא רופאה. אני קיבלתי נוילסטים. הוסבר לי שלנוילסטים יש מספר יתרונות. 1. ההזרקה היא אחת בלבד 24 שעות לאחר הטיפול ואין צורך במספר זריקות. 2. הזריקה היא "זריקה חכמה" , היא עוזרת ליצירת תאי דם לבנים (נויטרופילים) במח העצם לפי הצורך. במידה ויש חסר הזריקה "מזהה" את הכמות החסרה ופועלדת ליצירת הכמות הדרושה. לעומת זריקת 'נאופוגן' שמיצרת כמות מסוימת וקבועה, ולכן יש צורך במספר זריקות. 3. הכאבים באים בערך שבוע אחרי ההזרקה. יש כאבים וצמרמורות . 4. אומרים שאצל כל חולה זה אחרת, אצלי הכאבים החזקים היו לאחר הזריקה הראשונה, אחר-כך היו אבל במידה פחותה יותר, (או שהתרגלתי). מקווה שההסבר סביר ולא פישלתי, הרבה בריאות, א.

ל-א קיבלתי את הזריקה 24 שעות לאחר טיפול התוצאות היו טובות מאוד ולא היו לי שום תופעות לואי. בהצלחה מלכה

בזריקה ראשונה היו לי כאבי גוף. שאלתי במחלקה , והפתרון פשוט!! אקמול!! לאחר מכן לא הרגשתי כאבים כלל.

בזריקה ראשונה היו לי כאבי גוף. שאלתי במחלקה , והפתרון פשוט!! אקמול!! לאחר מכן לא הרגשתי כאבים כלל.

היי, זריקה זו עוזרת לחידוש מח העצם שמדוכא שטיפולי הכימו. אני סבלתי אחרי כל זריקה בין יומיים לארבעה, כאבי עצמות ושרירים בכל הגוף ולא ממש עזרו לי משככי הכאבים וכל אחד מקבל זאת אחרת. הכאבים חולפים מעצמם לאחר מספר ימים ואז העולם נראה טוב יותר.....מקווה שלא יהיו לך תופעות כאלו ותתחזקי. בהצלחה רבה, רותי

לביתי בת ה-13 יש גוש בשד השמאלי למטה אנחנו בלחץ נוראי כמובן שאגש איתה לכירורג אבל בינתיים יכול להיות לילדה בת -13 גוש סרטני חלילה וחס? או שזה קשור לשינויים הורמונלים ?! אשמח לתשובה מהירה תודה רבה מראש

טניה היקרה שלום, שאלות אודות הגושים בשד אצל נערות צעירות נשאלו בפורום זה מספר פעמים. תשובת הרופאים היתה כי הסיכוי לסרטן שד בגיל זה הוא כמעט אפסי. עם זאת, חשוב לגשת ולהיבדק אצל לכירורג שד. בהצלחה, אנה

תודה רבה , אנה . אכן הינו היום אצל כירורג והוא מאמת את מה שאמרת אבל, שלך אותנו לעשות אולטרסאונד תפו ,תפו .......

אני זקוקה להמלצה לאונקולוג/ית טובים והכי חשוב אנושיים וזמינים באיזור המרכז וגם המלצה על בי"ח לקבלת טיפול

פרופסור משה ענבר, שהוא אחד הגדולים בתחום סרטן השד בארץ. הוא מנהל המערך האונקולוגי של בית החולים איכילוב. יש לו מרפאה פרטית ברחוב יהודה המכבי בתל אביב. לגבי טיפולים וניתוח , ממליצה בחום על איכילוב מכל הבחינות. יחס חם ומקצועיות- ברמה מאוד גבוהה. בהצלחה, גלית

האם יש באיכילוב עוד מישהו עליו את ממליצה משום שענבר בדרך כלל לא מטפל שם פרטנית בחולים חדשים תודה

גם אני התייעצתי עם פרופ. ענבר. האונקולוגית שלי היא ד'ר לאופר ממכבי בסניף רמת אביב. היא חמה וחכמה תמיד זמינה לכל שאלה ועובדת בשיתוף עם האונקולוגים באיכילוב. מאד ממליצה לך עליה אם את במכבי.

שלום , אמי לאחר כשנתיים מאז שחלתה בסרטן שד אשר היה ממוקד בשד ימין בגודל 2 ס"מ . היא עברה כימו והקרנות. התקופה האחרונה התחילו שיעולים. האונקולוגית שלחה אותה ל-CT חזה . והממצאים אומרים שישנם הצללות הריאות וכן באיזור של השד הנגוע ישנה ריקמה בגודל של 2 ס"מ ישנה הפניה ליעוץ כירוגי מה דעתכם ? זקוקה לעצה !

שלום אכן יש צורך לפנות לכירורג באופן מידי הכירורג לאחר בדיקה ,יפנה אותה לביצוע מספר בדיקות הדמיה שיכללו ממוגרפיה עם או בלי ביופסיה , בירור של הממצא הראתי .

שלום לכולכן ! אני עומדת להתחיל בהקרנות לשד שמאל (הקרנות באלקטרונים) והרופאה ציינה בפני שלאור צבע עורי הבהיר ייתכן שיהיו לי בעור כוויות. אשמח לשמוע על משחות וטיפים אחרים שיעזרו להקל בתקופה זו, כי בבית- החולים המליצו רק על אלוורה.

ממליצה על ביאפין. למרוח פעמים ביום אך לא בסמוך למועד ההקרנה .

גם אני ממליצה על ביאפין. גמרתי שבוע שעבר עם ההקרנות ללא שום כוויה. מרחתי את המשחה כבר כמה ימים לפני ההקרנות וכן בתקופת ההקרנות פעם אחת מיד אחרי ההקרנה ועוד פעם נוספת, אבל לפני ההקרנות להתקלח כדי שלא ישארו שאריות משחה. ב ה צ ל ח ה.

אני השתמשתי בביאפין, אם מורחים אותו כל יום - ניתן להפחית או אפילו להמנע מכוויה, ללבוש גוזיות מכותנה (בשום אופן לא חזיות, ברזלים, תחרה וכו' - את זה להשאיר לאחר כך....) להכין טבלת יאוש - ולסמן כל יום את היום שעבר (ולאו דוקא כמה נשארו) - ובסוף - להדליק זיקוקים - זהו, בזה מסיימים. רק בריאות לכולנו די

שאלה: כמה זמן עשית הקרנות- ללא כוויה? ( עם הביאפין) כמה זמן הטיפול הזה נמשך?

לידיעתך, הבנתי שלבעלות עור בהיר קל יותר בהקרנות מלבעלות עור כהה. זה לא כל כך נורא. כמה הקרנות תצטרכי? תלוי גם איפה ממוקם הניתוח שלך. אני ממליצה לך על שמן אובליפיחה, ואחכ יותר מאוחר, משחה אנטיביוטית. פני לאחות קרינה והיא תדריך אותך. ברמבם עושה זאת אחות לכל אחת שמגיעה לקרינה. בהצלחה!

הנושא הוא סוג הקרינה, כמו שהבנתי. בגלל שזה בשד שמאל ההקרנות הן של אלקטרונים ולא של פוטונים, במטרה לא לפגוע בלב. כך לפחות הסבירו לי. האחות המליצה לי על אלוורה בלבד.

ר' היקרה שלום, במקביל להמלצות החמות שקיבלת, אני ממליצה לך לקרוא את הפרק המוקדש לטיפולי קרינה באתר של עמותת "אחת מתשע". בפרק זה הסבר אודות הטיפולים, התמודדות עם תופעות לוואי ומידע חשוב נוסף. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=radiation.doc אני מקווה שמידע זה יעזור לך, בבררה, אנה

שלום גם לאמא שלי המליצו על ביאפן אך קראתי בפורום מקביל על משחה בשם אקווהפור מישהי קיבלה מארצות הברית בהמלצת אחות במכון הקרינה והיא ממש היתה מרוצה ממנה המשחה לא משווקת בארץ ולכן לא ממש מכירים אותה השגתי את המשחה מארצות הברית ובימים אלה אמא שלי משתמשת בה וברוך השם לא הופיעו כוויות כשהבאתי את התרופה הבאתי שתי אריזות (זה מגיע בקופסא קשיחה) ואמא שלי צריכה רק אחת ולכן אם את מעונינת את יכולה לקבלאת האריזה השניה במחיר עלות בלבד - 60 שקלים לאריזה של 400 גרם משחה את מוזמנת גם לקרוא על המשחה (תריצי חיפוש בגוגל יש עליה פירוט של מישהי בפורום מקביל) אני גרה באשדוד ועובדת בתל אביב (לשיקול של נגישות) באם את מעונינת את מוזמנת לשלוח מייל רק בריאות קרן

תודה רבה לך על כל המידע. אם אזדקק, אפנה אלייך.

הי, תודה על ההצעה. אשמח לקנות ממך את המשחה (גם באשדוד וגם בתל אביב) אודה לך אם תוכלי ליצור איתי קשר 057-8186383 תודה

גם אני כמוך מתחילה הקרנות והמליצו לי על משחה בשם אקווה דרם המשחה על בסיס מים והיא מחזירה לעור את הלחות .בהצלחה

חזרתי הביתה 24 שעות לאחר ניתוח הוצאת גוש למפקטומיה ולימפוקטומיה של שתי בלוטות הזקיף לפי איזוטפים וצבע כחול לא נמצאו גרורות . אני מרגישה טוב כהעט ללא כאבים מקווה שהשמחה לא מוקדמת מדי. תודה לכל אלה שלוו אותי במחשבתן שרי

שרי - איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!! שמחה איתך, תמשיכי לשמור על אופטימיות בריאות לכולנו די

אני בת 37 חולה בסרטן שד + בלוטות ומקבלת טיפול כימותרפי לפני ניתוח. סיימתי 4 קורסים של AC ומתחילה בשבוע הבא 12 קורסים שבועיים של טקסול והרצפטין. מאז תחילת הטיפולים ב- AC עליתי ב- 4 ק"ג, אבל המינון של ה- AC שניתן לי לקח בחשבון את משקלי לפני העלייה, כאשר לא שקלו אותי בין טיפול לטיפול. כמו כן, לא היו לי כל תופעות לואי למעט ההתקרחות בראש ופצעים בודדים בפה. שאלתי היא: האם ייתכן שהמינון שניתן לי , שנקבע על פי משקלי לפני העליה, אינו מספיק לי, או שעלייה של 4 ק"ג אינה משמעותית למינון של AC . כמו כן, האם העובדה שלא סבלתי מתופעות לואי עד עתה, מעידה על כך שהתרופות לא משפיעות (למרות שעל פי בדיקת רופא, לא ניתן כבר למשש הגדלה בבלוטות בבית השחי נכון לעכשיו). תודה מראש, גלית

גלית שלום בתאור שנתת למצבך כבר נתת גם את התשובות הנחוצות. לגבי מינון התרופות אין משמעות ל-4 קג כיוון שהנוסחה לוקחת בחשבון גם את הגובה ויוצרת משוואה של שטח גוף ריבועי (כלומר 4 קג יגרמו לשינוי מינמלי אם בכלל במינון התרופה לבסוף). אין קשר בין העדר תופעות לוואי לתגובה לטיפול. כפי שציינת המחלה קטנה ומכאן שהטיפול עזר לך.

הספקות מוכרות לי. אני עברתי לפני כמספר חודשים טיפולים. למעט ההתקרחות לא סבלתי מתופעות חמורות בתקופות ה-AC (ואגב, אפילו הגבוןת והריסים נשרו לי רק בתקופת הטקסול). לא סבלתי ריחות בתקופה זו והיה לי טעם רע בפה קבוע. גם אני שאלתי את עצמי הייתכן שאם אני לא "נשפכת" לא עובד החומר על גופי ? אבל, כפי שענה לך הד"ר הרי הגידול אצלך קטן וזה הסימן הטוב ביותר. כל אחת מגיבה באופן שונה כמו שהריון שונה מאישה אחת לרעותה.

שלום, האם מישהי שמעה על ד"ר אלוויס מהדסה? ולגבי אונקולוג- ביאטריס עוזיאלי? האם מישהו יכול לתת התרשמות אישית? תודה, אשמח לשמוע על רופאים נוספים מירושלים

ממליצה מאד (!) על ד"ר משה כרמון - כירורג שד בשע"צ - ירושלים ועל פרופ' גביזון - אונקולוג - גם בשע"צ - ירושלים - המקצועיות והאנושיות של שניהם - אין מילים רק בריאות לכולנו די

ד"ר עוזיאלי ממליצה בחום. רופאה מקצועית ביותר חמה ואנושית. אני מטופלת אצלה כ-שנה וחצי. קחי בחשבון התורים אצלה ארוכים.

ממליצה בחום על דר' משה כרמון מירושלים מנתח גם במרכז לכירורגיה באסותא רופא מקצועי ומאוד אנושי

תודה לכולכן. בריאות לכולנו

שלום, לפני כחמישה חודשים עברתי ניתוח כריתת שד מלאה והוצאת בלוטות. בנוסף עברתי לפני הניתוח כימותרפיה ולאחר הניתוח הקרנות. אני מעונינת לטוס לאירופה בעוד חודש. שאלתי היא ,האם אני יכולה לטוס,מכיוון שכיום היד שבה הוצאו הבלוטות נפוחה במקצת וכואבת? אודה לתשובתכם

אידה שלום על פי תאורך, סיימת את הטיפולים למניעת חזרת המחלה ומצבך הגופני טוב, כך שאין מניעה לנסוע לחו"ל. באופן כללי כאב או נפיחות של היד לא צריכים להיות מושפעים מטיסה. לא ברור לי אם מצב היד מחייב התיחסות רפואית, לשם כך יש צורך לבדוק אותך כך שתפני לרופא המטפל בך.

שלום רב, אני לאחר " הסרט" כולו וסובלת מבעיה כרונית ויש אפשרות לטיפול בבעיה בניתוח בחו"ל . למרות שקופ"ח מפרסמת "הרחבת כיסוי " בפועל לא כך הם הדברים. הייתי מאד שמחה אם תעזרו לי בשמות של עמותות הנותנות סיוע משפטי , כי למיטב הבנתי קופ"ח חייבת לממן לי טיפול זה , אך מעדיפה לדחות אותי בתרוצים קלושים. בתודה מראש צביה

איני יכול להמליץ על עורך דין מסוים, אך אם עורך דין ישלח מכתב לקופת החולים באיום להגיש משפט הקופה תיסוג ותמלא את בקשתך.

מרכז לשמירה והגנה על זכויותיך שירות המעניק סיוע וייעוץ לחולות אשר חוו פגיעה בזכויותיהן מול המערכת הממסדית = קופות החולים, המעסיקים, ביטוח לאומי ומס הכנסה, וכדומה - ועוזר להן להשיג ולשמור זכויות אלה. במקרים של מאבק עקרוני על זכויות הנוגעות לכלל החולות נרתמת העמותה למאבק ציבורי למובילה תהליכי שינוי למען החולות.

צביה היקרה שלום, את מוזמנת לפנות לעו"ד דפנה כץ סמנכ"לית עמותת "אחת מתשע", המרכזת את הפרויקט הגנה על זכויות החולה. דפנה תשמח לעזור בטל שמספרו 036021717 בברכה, אנה

לאמא שלי גילו גוש בחזה ואמרו לה שצריך להסיר את הגוש. עכשיו היא מבררת אצל איזה רופא כדאי לעשות את הניתוח.איך ניתן לבחור רופא, מה הדגשים שצריך לבדוק אצל רופא בנוגע לניתוח זה?המליצו לה על פרופסור מרדכי גוטמן,אשמח לקבל חוות דעת של נשים שטופלו אצלו. תודה!!

הוא בסדר.. אבל לא כוכב. לפעמים גם שוכח להיות נחמד.

דר' כרמון מירושלים מנתח גם בבי"ח אסותא בת"א דרך המרכז לכיכורגיה מנתח נפלא ואדם מדהים

אני שמעתי המון המלצות על ד"ר שטדלר או ד"ר פרי קאן בכירורגית באיכילוב, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת אישיות. בהצלחה, גלית

ד"ר שינדל האחד והיחיד מנהל המחלקה בבלינסון ניתן לבצע אצלו ניתוח באופן פרטי דרך הביטוח המשלים

נגה שלום אם אתם מאזור ירושלים, אני ממליצה בחום על ד"ר משה כרמון - משערי צדק. גם בן אדם נפלא, גם מקצוען ומנתח בחסד. רק בריאות לכולנו

נגה שלום אם אתם מאזור ירושלים, אני ממליצה בחום על ד"ר משה כרמון - משערי צדק. גם בן אדם נפלא, גם מקצוען ומנתח בחסד. רק בריאות לכולנו די

האם יתכן גוש קטן ליד הצלקת של הניתוח 5 חדשים אחרי כימותרפיה ו-3 חדשים לאחר הקרנות? כירורג לא זיהה את הגוש. אונקולוגית זיהתה אך אמרה שזה שום דבר. ממוגרפייה שגרתית בשבוע הבא. אני מוטרדת האם קרה למישהיא שהסרטן חזר כל כך מהר?

מכיוון שזה ליד הצלקת יש סיכוי סביר שזה נמק שנוצר בצלקת הפנימית. לי היה את זה ובממוגרפיה כבר אפשר לראות שזה לא גוש ממאיר. אני מקווה שכך גם אצלך בכל אופן בממוגרפיה הם כבר יכולים להרגיע אותך. תיהיה חזקה ולכי עם הרבה אופטימיות לבדיקה, כולנו איתך. בהצלחה!

הרבה תודות

איך אפשר לצור קשר עם דר ביקלס? זינה הלוחמת

דואגת לך, מה קרה? את בסדררר?????

מיר מיר זו את או אני נכון???? אני בסדר................ עדין מחכה לתוצאות הבדיקות בעיקר של המרקרים ואת האמת אני די בלחץ, בינתיים עם הכאבים ברגלים אני רוצה להיפגש עם ביקלס לא יודעת מה קרה לי אבל אני לנפילה ומקווה להתאושש, אוהבת "זינה הלוחמת"

זינלה היקרה, מה שלומך? כתבת שאת מרגישה בלחץ, האם קרה משהו? אודה לך מאוד אם תוכלי לפרט. לגבי ד"ר ביקליס טלפון סלולרי: 052-4266341 דואר אלקטרוני: [email protected] [email protected] גב' מיכל בירן - מזכירת השירות: טלפון: 03-6973914 טלפון סלולרי: 052-4262447 דואר אלקטרוני: [email protected] ד"ר ביקליס הוא יועץ בפורום זה ואת יכולה להפנות אליו כל שאלה, אנה

שלום שמי גלית אחרי כריתת שד ושחזור, מידי יום אני נוטלת טמוקסיפן+ציפרלקס, בסופש אני טסה לתורכיה לשלושה ימים, האם מומלץ להפסיק את הטמוקסי למהלך הטיסה + השהייה שם? אם כן ממתי כדאי? האם כדאי גם להפסיק עם הציפרלקס? אשמח לתשובה בהקדם גלית

למה להפסיק????????????? טמוקסיפן לא אוהב תורכים???????? ברור שלהמשיך וליטול התרופות גם אם תסעי לאלסקה. נסיעה טובה

מה 25.5.07 בקשר לנסיעה לחו"ל

אני נסעתי לסוף שבוע בתורכיה והאוקולוגית המטפלת בי אמרה שאפשר להמשיך בלי שום בעיות עם הטמוקסיפן. עם הציפרלקס בכלל אין בעיה ולא צריך להפסיק.

שלום כבר שלושה פעמים יש לי כאבים בפיטמה וגם עם זה יוצא לי מין מוגלה מתוך הפיטמה ברגע שזה נעלם אין לי כאבים יותר האם תוכלי לומר לי ממה זה נובע ואם לגשת לטיפול תודה רבה

עליזה היקרה שלום, לא ניתן לענות על שאלה זו בלי בדיקה קלינית של כירורג שד. לכן ההמלצה היא לפנות למומחה לבירור. בברכה, אנה

גילו אצלי סרטן בשד .עומדת לעבור ניתוח. מאז הגלוי אני סובלת מבחילות איומות . האם זה סימטום או תהליך נפשי מוכר. מה ניתן לעשות? תודה מראש שרי.

שלום לך, שרי.צריך להיבדק אצל רופא בהקדם. יתכן שזה נובע מחרדה, אז טיפול הרגעה יכול לעזור.תתכן גם סיבה אחרת, כמו דלקת בקיבה או כיב קיבה. בברכה

כדאי ורצוי לפנות לרופא המשפחה, סביר מאוד שאת חרדה, זה קורה (קרה גם לי) קיבלתי כדורים להרגעה ועברתי הכל בשלום, היום אני כבק שנה אחרי גמר הטיפולים שיהיה לך רק טוב והרבה בריאות

בת 49.בבדיקת אולטראסאונד של השד אצל רופאה מומחית. היא כתבה שנמצאה אטרומה בשיפולי שד שמאל. ואמרה לי לא לגעת ולא לעשות דבר אלא אם כן האטרומה גדלה או מזדהמת. היום כעבור כ- 3 חודשים האטרומה גדלה פי 2 לפחות , היא מאוד נפוחה ואדומה וקצת כואבת. אני מניחה שעלי להוציאה. האם ללכת לרופא כירורג כללי, או שעלי ללכת לרופא מומחה לכירורגיית השד? האם העניין דחוף?

שלום לך, מניסיון- כדאי לך ללכת לכירוג שד מומחה להתייעץ..... ( הוא בטח גם ימליץ להוציא או לקחת ביופסיה .. ).. לא שאני מומחית.. אבל שווה לבדוק דברים כאלו ולא להזניח. ועדיף- אצל כירוג שד. הוא כבר יכוון איזה בדיקות צריך לעשות. שיהיה בהצלחה. ורק בריאות

תמרה היקרה שלום, אכן מומלץ להיוועץ ברופא מומחה שד. לגבי הדחיפות, שלחתי את השאלה לאחד היועצים בפורום ואני מקווה לתשובתו בהקדם. בברכה, אנה

שלום לך זה אותו הדבר.כירורג כללי יודע גם כירורגית שד לגופו של ענין את זקוקה לפתיחת המורסה אשר התפתחה בעקבות האטרומה בשלב שני תוזמיני להוצאתה. בשלב החריף מקובל לפתוח את האבצסס + כיסוי אנטיביוטי אגב לפני האולטרסאונד האם ביצעת גם ממוגרפיה אם התשובה שלילית אזי קבלי המלצתי החמה לביצועה הרבה בריאות בברכה דר זילברמן

שלום רב, השאלה לאחד הרופאים - אמי חולה גרורתית בסרטן השד (גרורות בעצמות, פלקסוס ברכיאלי וכמה מוקדים קטנים בכבד שלא בטוח שהם משניים). חלתה בסרטן לפני שלוש עשרה שנה. עברה כריתת שד מלאה וכימוטרפיה - ששה קורסים. הבריאה. טופלה שש שנים בטמוקסי. לאחר 11 שנה חזר הסרטן לעצמות - לאחר טיפולים בפמרה וארדיה, החלה לקבל זומרה וקסלודה. במשך כשנה וחצי היה הטיפול יעיל. הפסיק להיות. מאחר ומאוד לא רוצה לקבל כימוטרפיה דרך פורט, הוחלט לתת לה Methotrexat 2mg פעם בשבוע, ו Endoxan 50mg טבלית 1 ביום. ניתנו לה בדיקות לפני תחילת הטיפול וב-MRI נמצאה בצקת בגידול שבפלקסוס הברכיאלי (יש לציין כי ידה הימנית משותקת בעקבות חדירת הגידול לעצבים). נאמר לה שבגלל הבצקת אינה יכולה לקבל את הטיפול הזה. האם יש אפשרות להוריד בצקת או לקבל טיפול חלופי. יש לציין שחרדה מאוד מתופעות של כימוטרפיה אגרסיבית עד כדי כך שלא מוכנה לעשות אותה (לדוגמא טקסוטר). אודה על תשובתכם. נ.ב. יש לציין שהומלץ לה נבלבין, הנמצא בכדורים בסל רק בקופ"ח לאומית. היא בכללית.

שלום יהודית.לצערי, יש צורך בכמוטרפיה. נולבין זאת אופציה טובה מאוד,אפשר לבקש בקופה כדורים, אך מכל הבחינות זאת אותה התרופה, רק דרך מתן משתנה...אין אפשרות אחרת להשפיע על המחלה- אלא טיפול כימי. צריך להסביר לאמך שאם לחלק את המנה של הכמוטרפיה ולתת פעם בשבוע, תופעות הלוואי יכולות להיות ממש מינימליות.כך אפשר לתת נולבין, טקסוטר, טקסול,גמזאר ואחרים. בהצלחה.

למה מיועדת בדיקה זו?

הי חברה, mamaprint מיועד לאיפיון גנטי של גידול האם (בשד). יש כ- 70 גנים שנבדקים בגידול האישי שלך, קיומם/אי קיומם של חלק מהם מסווג אותך באחת משתי קב' סיכון (לחזרת המחלה תוך 10 שנים, עם טיפול אדג'ובנטי או בלי), קב' א' - high risk קב'-low risk. הבדיקה נעשית במעבדה בהולנד, כאשר חלק מהגידול נלקח בזמן אמת במהלך הניתוח והרקמה החיה נשלחת לחו"ל. פרטים נוספים תוכלי לקבל באונקו טסט (טבע) מדר' ליאור בן שושן/יפית בטלפון: 09-8631593. שבת שלום ובריאות, מירי.ב.

מירי יקרה אני נורא מתלבטת אם לעשות את הבדיקה כי חברה שלי עשתה אותה לפני שנה וחצי, ואחרי 3 שבועות קבלה תשובה שמה שההולנדים קבלו לא היה ממאיר , ולא הצליחו לעשות לה את הבדיקה. מדובר בגוש של 11 מ"מ. ההולנדים מאד ישרים והחזירו לה את הכסף, היא שילמה רק את דמי המשלוח. אני תוהה איך זה קרה שהכיורג לא שלח רקמה נכונה?

הי בנות, מצטערת שאני עונה בשעה מאוחרת כזאת אבל רק עכשיו אני מתפנה. קשה לי לענות על שאלותיכן, מה המליץ? למה? וכמה? אני יכולה לספר לכן איך אני הגעתי לבדיקה הזאת. במסגרת גילוי המחלה התחלנו לשוטט באינטרנט, בעלי "עלה" על האתר של טבע וכך נודע לנו. יצרנו קשר טלפוני וקיבלנו הסבר מלא ומדוקדק מדר' ליאור בן שושן. הבדיקה נעשתה על ידי באופן פרטי. ביצעתי mamaprint+DRA שהן שתי בדיקות שאונקוטסט מוכרים ביחד, סה"כ עלה לי כ- 20,000 ש"ח. ואז כאשר הגעתי לניתוח הודעתי לכירורג שלי שאני רוצה את שתי הבדיקות, הכירורג איפשר לנציג של אונקוטסט לקבל רקמה חולה תוך כדי ניתוח. חלק נשלח להולנד עבור ה-ממה וחלק לארה"ב עבור ה- DRA. אגב ה- DRA בודקת איזה טיפול כימי הכי אפקטיבי על הרקמה של הגידול שלך (בסדר יורד של כ- 8 תרופות כי זה מה שהספיקו לבדוק על הרקמה שלי. אם החלק שנשלח היה גדול יותר היו בודקים יוד כמה תרופות). תוך כשבועיים מגיעות התשובות, ותוך כשבועיים הגיעה גם תשובת הביופסיה והודעה על כך שנמצאו 2 בלוטות נגועות. נכון שהבדיקה מבוצעת רק למי שאין בלוטות נגועות אבל...... את ההחלטה אם לעשות את הבדיקה או לא את צריכה לעשות לפני שאת נכנסת לניתוח, ולפני הניתוח עפ"י כל ההדמיות הכל נראה נקי, רק שהביופסיה הראתה אחרת והייתי כבר אחרי הבדיקה. קיבלתי תשובה של ה-ממה והיא מאוד עזרה לרופאים שלי לאיפיון אופי הגידול והטיפולים. האונקולוג שלי שמח על התשובה אך מאחר והוא מכיר אישית את הפרופסור שמבצע את ה- ממה בהולנד יעץ לי לקבל כימו מלא (8) + 35 הקרנות וטיפול אנטי הורמונלי, בגלל גילי הצעיר (יחסית) ומכיוון שאין מ ס פ י ק עבודות סגורות בהסתמך רק על ה- ממה. לכן כדי להיות בצד הטוח עברתי את מלוא הטיפול. אם אתן שואלות אותי, אם הייתי עושה זאת שוב אילו הייתי יודעת שיש לי 2 בלוטות נגועות - הייתי מיד אומרת כן. כי כל הרופאים שהתייעצתי איתם (ולא רק אונקולוגים) בקשר למחלה או או בדיקות מעקב או כל מיני תופעות שנשארו לי שנה וחצי אחרי הכימו - ישר שאלו אם יש לי ממהפרינט, הבדיקה הזאת מתחילה לקבל תאוצה והמון רופאים מסתמכים עליה שכן היא בודקת גנטית את הגידול עצמו - לכל אחת את הגידול שלה וזה הכי, הכי נכון שאפשר. עד כאן הסיפור, ההחלטה הסופית היא בידכן. המון, המון בריאות לכולן. מירי.ב.

תודה רבה על התשובה המפורטת.... האם אפשר לשאול בת מה את? אמרת שאת צעירה"יחסית"....... דרך אגב: לגבי הבלוטות: לקח שבועיים עד התשובה הפתולוגית? האם לא קיבלת תשובה ראשונית מיד לאחר הניתוח ? הבנתי כי כבר בזמן הניתוח הבלוטות שמוצאות נשלחות לבדיקה מהירה. האם הבדיקה המהירה לא הראתה שהן נגועות? אשמח לשמוע ממך שוב, בריאות לכולנו. תודה