פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

למרות שהדבר לא הוכח מדעית הטמוקסיפן + הזריקות להפסקת הפעילות השחלתית גורמים להשמנה. השאלה היא: האם ניתן לטיול כדורים נוגדי תאבון כמו הדיאטה שכעת מפרסמים בטלוויזיה דיאט פור לייף מצרפת קישור עם נתונים על הדיאטה הזו http://www.super-pharm.co.il/Web/Articles/PR/PRArticles.aspx?MainCategory=2&pCategory=147

אכן, לא מוכח מדעית, אבל רוב הנשים שהופסקה אצלן פעולת השחלות (בזריקות או כירורגית) מדווחות על עליה במשקל. אני עברתי ניתוח להסרת השחלות בפברואר האחרון, ואני 5 קילו יותר(!!!!!!!!!!!!) . אני לא חושבת שמומלץ לקחת כדורים למניעת תיאבון כל שהם. הכימיה פשוטה, צריך להוציא יותר ממה שהגוף מכניס. כלומר, ספורט, ספורט ושוב ספורט, ולאכול פחות (אני טובה בלתת עצות, אבל מאד קשה לי ליישם בעצמי). אם מישהי תמצא את נוסחת הפלא להרזיה, אני הראשונה שרוצה לשמוע על כך..... רק בריאות די

חייכתי לעצמי, דובונת שכמותי, את לא לבד וממש ממש שלא באשמתך...יש קבלות.

26/04/2007 | 16:41 | מאת: VERED

שלום אבקש לדעת האם סרטן שד ממאיר דרגה 2 יכול לתת גרורות מה זה דרגה 2 כמה דרגות יש בתודה מראש ורד

26/04/2007 | 18:59 | מאת: אנה גולדברט

ורד היקרה שלום, השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך. החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם: שלב "0" - לא פולשני ( in situ ) - הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את היכולת להתפשט. שלב "I" - גודל הגידול פחות מ- 2 ס"מ והוא אינו מפושט. שלב " II " - כל אחד מהמצבים הבאים: • הגידול בגודל 5 - 2 ס"מ • הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה. • גודל הגידול יותר מ- 5 ס"מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים. קיימים גם שלבים שלוש וארבע. באם תרצי לקרוא על השלבים הנוספים, אני מצרפת לך קישור לאתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=diagnosis.doc מקווה שמידע זה יעזור, בברכה, אנה

1. האם כדאי להתיעץ עם אונקולוג לפני ניתוח כריתה של הגידול וכל השאר? 2. האם כדאי לקבל דעה שנייה ושלישית? 3. האם כדאי להזמין פלסטיקאי לניתוח או לפחות להתייעץ עם כזה לפני הניתוח? מדובר בדרגה 2 ללא גרורות בינתיים,

1. האם כדאי להתיעץ עם אונקולוג לפני ניתוח כריתה של הגידול וכל השאר? 2. האם כדאי לקבל דעה שנייה ושלישית? 3. האם כדאי להזמין פלסטיקאי לניתוח או לפחות להתייעץ עם כזה לפני הניתוח? מדובר בדרגה 2 ללא גרורות בינתיים,

26/04/2007 | 19:40 | מאת: שרה

עליך למקד את שאלתך. יש שלב של המחלה (stage) ויש דירוג של סוג הסרטן (grade)

26/04/2007 | 19:46 | מאת: לשרה

למה את קטנוטנית אנה ענתה לה בדיוק לפי מה שהיא שאלה אם היא היתה מדברת על דירוג היא לא היתה שואלת מה זה דירוג 2 ולא היתה מדברת על התפשטות גרורתית.

27/04/2007 | 02:49 | מאת: נורית

בנוגע לגרורות - כל סרטן שד יכול לשלוח גרורות מתישהו. ככל שהשלב מוקדם יותר, קטן הסיכוי.

26/04/2007 | 14:29 | מאת: איל איל

שאלה לאונקולוג האם ניתו לחמצן שיער, לאחר כימו ? חלפו מאז כחודשיים וחצי.

26/04/2007 | 19:02 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, ד"ר גיפס ענתה על שאלה דומה בפורום. אני מצרפת קישור לתשובתה: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xFT-220593,xFP-220734,m-Doctors,a-Forums.html באם תבחרי לצבוע את שיערך אני מקווה שתהני. בברכה, אנה

26/04/2007 | 09:41 | מאת: ג

לצוות שלום רב, באחד הדפים הקודמים רשמה כאן מישהי בשם אריאל על השמנה בעקבות השימוש בטמוקסיפן. וכאן רציתי גם אני להצטרף לשאלתה. אני לוקחת טמוקסיפן מקיץ 2006 (יולי). אני בת 39 נשואה +2 , (נשאית BRCA2 ), אחרי כריתה מלאה של שד שמאל, וכריתת שחלות מניעתית. תמיד הייתי רזה, (48 ק"ג), מידה 36 בג'ינס. מאז שהתחלתי עם הטמוקסיפן, עליתי במשקל והיום אני במשקל של 57 ק"ג, ומידת הג'ינס גם עלתה ל- 40, עם בטן של הריון בחודש חמישי. אז נכון, אני כרגע אולי באמת אחרי הכל , ואומרים לי שאני נראית בסדר, אבל האם באמת נגזר עלינו להיות שמנות ונוזלות, והשומן נתפס רק בבטן, ישבן, ושוקיים, ואם המשקל יעלה עוד, זו כבר לא תהיה בריאות. האם מישהי חוותה את העלייה הזו במשקל, האם זה עוצר מתישהו? האם זה מתאזן? את הנטילה של הטמוקסי יש לי לקחת עוד כשנה וחצי, ואחר כך לעבור למשהו אחר. הרבה בריאות לכולם, ותודה על תשובתכם, ג.

26/04/2007 | 14:33 | מאת: ידידה

שלום לך ג' אני חליתי בסרטן השד בגיל 28 ולאחר טיפולים והקרנות לקחתי למשך חמש שנים טמוקסי גם לי ההעליה במשקל הפריעה. היום אני בת 36 וחזרתי למשקלי הקודם לאחר שהפסקתי לקחת את הטמוקסי, אני מעריכה שכל אחת זה אינדבדואלי בהתאם למבנה גופה אבל יש תקווה. הרבה בריאות והצלחה

26/04/2007 | 19:55 | מאת: אנה גולדברט

ג היקרה שלום, נושא הקשר בין השמנה לטמוקסיפן נידון בהרחבה בפורום זה. תוכלי למצוא שרשורים רבים בנושא באם תיעזרי במנוע החיפוש של הפורום. למרות שיועצי הפורום המומחים בנושא דיווח כי אין הוכחות המקשרות תופעה זו ישירות לשימוש בטמוקסיפן, כפי שציינתי הרבה מאוד נשים כתבו בפורום על ההשמנה והתסכול המתלווה אליה בעת נטילת הטיפול. כפי שכתבה ידידה אפשר להשיל את הקילוגרמים המיותרים ונשים רבות הצליחו במשימה לא פשוטה זו. אני יודעת כמה השמנה יכולה להיות מתסכלת וכמה העובדה שאחרים אומרים שאת נראית נהדר לא מנחמת. הצעתי היא לפנות לתזונאים ולהרכיב ביחד תפריט בריא שישרת אותך ללא קשר לדיאטה. כמו כן, אני מקווה שנשים נוספות יוכלו לשתף אותך מניסיונן. באם תרצי, אשמח לענות על כל שאלה בנושא או להפנותה לאחד היועצים. בברכה, אנה

27/04/2007 | 09:38 | מאת: תיקי

שלום לך אני לצערי עליתי 40 ק"מ במשקלי מאז חליתי מזה כחמש שנים. ולא מצליחה לרדת. אשרייך ורפואה שלימה.

27/04/2007 | 18:50 | מאת: ג

כשחליתי, עקבתי אחרי שרון חזיז בהתמדה. נכון, אני מבוגרת ממנה ב-7 שנים. חליתי בדיוק 8 חודשים אחריה. סיימתי לפני כחודש הכל כולל הקרנות. אני לוקחת טמוקסי. ואני בעודף של 8 ק"ג לפחות !

22/02/2017 | 22:52 | מאת: יהודית קרן

אני מתוסכלת מאוד מאוד מהכדורים האלו השמהתי 10 קל וכלום לא עוזר לא ספורט ולא תזונה מה עושים

26/04/2007 | 09:10 | מאת: נועמי

אני בת 70. עברתי כריתת שד לפני 6,5 שנים. ידוע לי שאסור לי להרים/לסחוב כובד ביד בצד המנותח. אבל!! האם עם שרוול אלסטי על הזרוע היד מספיק מוגנת בזמן הרמת/סחיבת חפץ כבד ??? אני לפני נסיעה לחו"ל. אבקש תשובה דחופה. תודה מראש, נועמי.

26/04/2007 | 22:16 | מאת: איריס גביש

לנועמי שלום ההנחיה להמנע מהרמת משאות כבדים מקורה בחשש מהפרה של האיזון העדין בין כמוט הנוזלים/ דם שנכנסים ליד ובין אילו היוצאים.(מתוך הנחה שמדובר במאמץ מספיק משמעותי ומספיק ממושך) השרוול משפר את ספיגת הנוזלים חזרה בצנרת המוציאה נוזלים מהיד, וכך משפר את תפקודה לעומת מצב ללא שרוול. אבל, אין בזה ערבות שהשיפור יהיה במידה הנחוצה למאמצים קיצוניים. בסופו של דבר רק הניסיון מלמד מהם הגבולות האישיים של היד הספציפית. להרגיעך בעניין הנסיעה, בטיסה כדאי להעזר בשרוול (למרות שהעניין לא הוכח חד משמעית) , ומזוודות נוסעות על גלגלים כך שגם אם צריך להרים אותן זה מאמץ מאוד קצר. מעבר לכך התנהגי רגיל עם היד (כמו בבית) ואם תדרשי למאמצים שבעינך הם חריגים בהשוואה למה שאת רגילה, השרוול כבר איתך לשרותך איריס גביש

25/04/2007 | 21:01 | מאת: רותי

שלום רב, ביום ראשון קבלתי פעם ראשונה טקסול לאחר 4 טיפולי AC, מתוכננים לי 4 טקסול. רציתי לשאול על התופעות שאני סובלת מהן האם מישהי מכירה או עברה? האם כך צריך להיות? מה אפשר לעשות כדי להקל? כואבות לי העצמות בכל הגוף עד כדי עייפות ואי יכולת לעשות דבר כלשהו. בנוסף החום שלי רוב הזמן סביב 37.8 ואני לוקחת אופטלגין אדוויל ואקמול לסירוגין. כל עיצה טובה תתקבל בברכה, תודה, רותי

25/04/2007 | 21:40 | מאת: אסנת

שלום רותי, אני עברתי את אותה סדרת טיפולים שאת עוברת. בתקופת טיפולי הטקסול יש כאבי שרירים ועייפות שקשה להסביר. אני הגדרתי את ההרגשה שאני מרגישה כל כך חלשה - "כמו נייר". יש שינוי בצבע הציפורניים, כאבי שרירים ואפילו כאבים בצפרניים. לפעמים יש חום אבל לא עולה על- 38. במידה והחום עולה מעבר ל-38 צריך לגשת לבית-חולים. בתקופת הטקסול יש תשישות אבל לפחות אין את הבחילות הקשות. היום אני 3 שבועות אחרים סיום הטיפולים ומרגישה שאני חוזרת לכוחות שלי, וההרגשה משתפרת מיום ליום. מקווה שיעבור לך בקלות, הרבה בריאות, אסנת

25/04/2007 | 23:17 | מאת: מירי

אוסנת , תופעות הלואי מאוד נפוצות אבל גם מאוד אישיות לכל אחת ואחת. ישנה עייפות נוראית, כאבי פרקים, נימול בידיים ורגליים, תשישות וכיוצב'.אני 3 שבועות אחרי טקסול ועדיין מרגישה נימול בידיי ורגליי אבל הרבה אין מה לעשות ולכן עדיף להיות עסוקה רוב הזמן. תקשיבי לגוף ואל תאמצי אותו יתר על המידה. חיזקי ואימצי. מירי

26/04/2007 | 01:19 | מאת: אירית

אני מוצאת עצמי יכולה כמעט להזדהות עם כל שאלה, גם אני סובלת מעייפות. יש לי גם ירידה בערכים של הנוטרופילים ואני קבלת חיזוק עם נאופוגן שגם הוא משפיע על השרירים וגורם לעליית חום וכאבים. כך שאיני יודעת אם החום הוא מהטקסול או מהנאופוגן. אני חייבת להגיד שלפני שלקחתי נאופוגן לא היה לי חום והייתה לי עייפות, עכשיו העייפות ניגמרת אחרי שתי זריקות אבל הגוף כואב והחום עולה. מה לעשות? לסבול בשקט כנראה ולהתפלל שנהיה בריאים.

27/05/2007 | 17:34 | מאת: נטלי

שלום, שמי נטלי ואני סובלת מטרשת נפוצה ולאחרונה יש לי כאבים חזקים בכתף ובצוואר מצד שמאל ונטלתי אופטלגין כל 4 שעות ועכשיו יצאה לי פריחה בפנים אשמח לדעת מהן תופעות הלוואי של אופטלגין...

25/04/2007 | 20:16 | מאת: ק

שלום לכולן. יש לנו תרופות שההיינו שמחים לתת למי שזקוקה להם. בינהם זומרה וגם תרופות נוספות. נשמח לעזור. חיבוק גדול לכולם והחלמה מהירה

26/04/2007 | 01:22 | מאת: אירית

בכל בית חולים האחיות הנחמדות מספקות תרופות לחולות ממה שיש להן ללא תשלום לפעמים עד שיקנו בבית מרקחת זה כמו עזרה ראשונה, לדעתי זה המקום לתת את מה שנשאר למי שסיימה טיפולים. אני בכל אופן עשיתי ככה כל התרופות למניעת בחילות שקניתי ושנתנו לי העברתי בחזרה לאחר שהסתיימו לי תופעות הלוואי האלה. אני רואה עוד הרבה מטופלות עושות ככה וכנראה שזו הדרך להודות להן על הטיפול המסור והעבודה הקשה והשוחקת.

25/04/2007 | 17:07 | מאת: אירית

הייתי פעם 55 היום אני 79 בלי טמוקסיפן אבל גם בלי שחלות ונטלתי הורמונים לאחר כריתת השחלות לפני 8 שנים. אני עושה מאמצים ולפעמים מצליחה לרדת 10 קילו ונראית מצויין. משברים בחיים מחזירים אותי למקרר כל פעם מחדש. אני מקווה שהטמוקסיפן לא יעלה אותי בעוד 10 קילו הייתי שמחה לקבל טיפים לפני שאתחיל בטיפול ההורמונלי.

25/04/2007 | 17:09 | מאת: אירית

ההודעה שלי הוצאה מהקשרה היא שייכת לנושא ההשמנה מטמוקסיפן שהועלה בכמה טוקבקים לפני.

25/04/2007 | 16:53 | מאת: אסף5

שלום, שמעתי שיין\שמן רימונים יכול לסייע בעיכוב הגרורות ולשפר את איכות חייו של החולה. עד כמה זה ידוע\נכון לדעתכם? ואם זה מוכר, היכן ניתן להשיג א המוצר? תודה אסף

27/04/2007 | 13:55 | מאת: עופר רייצס

אסף שלום, רימונים בכלל, לא בהכרח יין או שמן, ידועים כנוגדי חימצון חזקים מאוד, נוסף לכך הם גם מוכרים ברפואה הסינית כ"מחזקי ומנקי דם", מה שהופך אותם למאוד מומלצים גם כמניעה וגם בזמן טיפולים. מיץ רימונים אפשר להכין לבד, או לקנות בכל חנות טבע. בהצלחה.

25/04/2007 | 11:22 | מאת: שאלה

האם גבשושיות מעל צלקת יכול להיות גוש או שזה כתוצאה מהקרנות.? אני חדשיים לאחר הקרנות (עברתי 2 ניתוחים וכימותרפייה) האם אצלכן האזור מעל הצלקת חלק או שיש תחושה של גוש?

26/04/2007 | 09:19 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, בכל מקרה של ממצא , אשר יש ספק לגביו, בצלקת ניתוח כריתת גידול ממאיר בשד , יש לפנות לכירורג אשר ניתח ולקבל את חוות דעתו

25/04/2007 | 11:21 | מאת: מיטל

שלום, לפני כשנתיים היה לי פיברודנומה בשד השמאלי בגודל 3*2. הכירורג המליץ לנתח והוציא את הגוש. עכשיו,כעבוד כשנתיים גיליתי ע"י מישוש גוש חדש בשד השמאלי והכירורג המליץ לנתח שוב ולא להשאיר גושים. מכיוון שאני נוטלת במשך כ-3 שנים גלולות "יסמין", והתופעה חזרה על עצמה בפעם השנייה,רציתי לברר האם יש קשר בין הפיברודנומה לבין הגלולות? האם הפיברודנומה יכול להיות מעודף הורמונים של הגלולות? האם כדאי להחליף סוג גלולות?

26/04/2007 | 09:19 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, הופעה של פיברואדנומות בגיל הצעיר היא תופעה יחסית לא נדירה . אלו הם גידולים שפירים של השד , נראים היטב בבדיקת אולטרה סאונד ובדרך זו ניתן לעקוב . ההוראה לכריתה כירורגית בדרך כלל קיימת כאשר הפיברואדנומה גדלה ומגיע לממדים של מעל 3 ס"מ . ניתן להגיע לאבחנה ע"י ניקור הממצא תחת אולטרהסאונד. לגבי השפעת תכשירים קונטרהספטיבים (גלולות למניעת הריון)- יש חילוקי דעות בסיפרות: ישנן עבודות המצביעות על כך כי נטילת גלולות דוקא מקטינה את שכיחות הופעת הפיברואדנומות בהשואה לנשים אשר אינן נוטלות תכשירים אלה. עבודות אחרות מצביעות על כך כי אין הבדל בשכיחות הפיברואדנומות בין 2 קבוצות הנשים ( עם וללא גלולות) אך המבנה ההיסטולוגי שלהן שונה במקצת. מכיוון כי הסיפרות הרפואית חלוקה בדעותיה בנושא זה , לא הייתי ממליץ להפסיק הגלולות אך הייתי שוקל להחליף סוג הגלולות- כדאי להתיעץ עם הגניקולוג לגבי ההרכב ההורמונלי של הגלולות.

25/04/2007 | 00:16 | מאת: מ.ס

מסיימת טיפול בקסלודה חצי שנה של טיפולים בתאריך 24.04.07 4500 מ"ג יומי מתי מומלץ בדיקת CT ובדיקת PET -CT

26/04/2007 | 09:24 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, לצערי לא אוכל לתת תשובה מהימנה ללא קבלת יותר מידע לגבי נוכחות גרורת ומיקומן ואיזו סוג של הדמיה הן אובחנו.

26/04/2007 | 23:38 | מאת: מ.ס

הן אובחנו בעצמות וראו גם CT כול גופי וגם בPET-CT

24/04/2007 | 21:33 | מאת: ח.ח

בת44 מקבלת כרגע קסלודה זולודקס LA וזומרה פעם ב3 שבועות מבקשת לעשות טיפולי שיניים חוץ מסתימות גם כתרים והשתלות שיניים האם מותר ועוד שאלה קטנה ה עדיף בונאט או זומרה אודה על התשובה

08/05/2007 | 15:08 | מאת: ד"ר אשר שלמון

1. בחולים המטופלים באמינו- ביספוספונטים כגון זומרה ישנו חשש רב מטיפולי שיניים מורכבים, כמו שאת מתארת. הסיבה לכך הינה תופעת לואי נדירה אך מסוכנת של נמק עצם הלסת. רופאים רבים ימליצו להמנע מטיפולים לא הכרחיים במהלך הטיפול בתורפה זו ובמקרים בהם דרוש טיפול, יופסק הטיפול בזומרה לפרק זמן משמעותי לפני טיפול השיניים- אם כי לא ברור מהו פרק הזמן המספק. אנא התיעצי עם האונקולוג המטפל ועם מרכז לרפואת שיניים המטפל בחולי סרטן. 2. כל עוד את מגיבה טוב לטיפול בזומרה ואין הוריית נגד לטיפול זה, לא הייתי עובר לטיפול בבונט אשר כידוע אינו בסל הבריאות והנסיון איתו דל ביחס לזומרה.

24/04/2007 | 09:58 | מאת: יערה

לפרופ' כהן אילן תודה עבור התשובות המהירות וההתייחסות הרצינית. בוצעה בדיקה ע"י רופא נשים. הבדיקה בוצעה לא בהרדמה. (איני יודעת מה שם הבדיקה). תוצאותיה הגיעו כעבור שבועיים ולא הדאיגו את הרופא. לא הדאיגו את הרופא. אם יציעו לי חלופה לטמוקסיפן ויש לי בעיה רצינית עם צפיפות עצם , האם אין חשש לתופעות לוואי שתגרומנה לבעייה חריפה יותר בצפיפות העצם? אני מטופלת גם בבונופוס.

24/04/2007 | 10:24 | מאת: אנה גולדברט

יערה היקרה שלום, פרופ' כהן נמצא בימים אלו בחו"ל. באם תרצי, אנא נסחי את שאלתך מהתחלה ואדאג להעבירה לאיש מקצוע אחר. באם תרצי שפרופ' כהן יענה, הוא ישמח להשיב מיד עם חזרו בעוד כשבוע. בברכה, אנה

24/04/2007 | 12:47 | מאת: יערה

יש לי גרורות בעצמות. מטופלת בבונופוס וטמוקסיפן.יש לי גם אוסטופורוזיס.. בגלל בעיות ברחם, אם יחליפו לי את הטמוקסיפן בתרופה אחרת(כגון: ארימידקס או פמרה)האם לא תהיה לי בעייה קשה יותר של אוסטופורוזיס?

23/04/2007 | 23:00 | מאת: איתי עברון

לכל הבנות בפורום שדיברו אי פעם אם נסיכה אפרת עברון אנא צרו אימנו קשר באימל [email protected] ולרונית צרי קשר תודה , איתי עמית ושקד עברון.

24/04/2007 | 07:56 | מאת: ריקי הותיקה

24/04/2007 | 11:53 | מאת: נילי-אחות של אפרת

תודה על תנחומייך. אודה לך אם תיידעי אותנו מה היה הניק של אפרת בפורום.

23/04/2007 | 21:00 | מאת: אירית

אני מקבלת טקסול והרצפטין אחת לשבוע ובכל פעם שאני מקנחת את האף יוצא נוזל דמי האם זו בעיה רפואית דחופה או שמא זה עניין שולי שלא צריך לקחת אותו קשה? מבקשת תשובה

24/04/2007 | 06:38 | מאת: תיקי

שלום לך גם לי קיימת אותה בעיה. לדעת הרופאה שלי זו אחת מתופעות הלוואי.

25/04/2007 | 13:14 | מאת: אירית

שלום, יש לי ילד בן 5.5 שנים שבשבועיים האחרונים הוא התחיל לדמם מהאף במיוחד תוך כדי שינה, קרה לו גם בגן וגם כשיצאנו לטייל. איך פתאום באמצע החיים, קורה לו דבר כזה? והאם זה נורמלי ואם לא איזה פתרון יש לבעיה? תודה על עזרתכם

25/04/2007 | 17:03 | מאת: אירית

אני מבינה שהבן שלך מקבל טיפולים כימותרפים לצערי הרב. שאלתי היום בעניין הזה את אנשי המקצוע של ביה"ח בו אני מטופלת ונאמר לי שזה תופעות לוואי של התרופה ולא להבהל. מאחר ואין שערות באף והנימים חשופים ורגישים זו סיבה לדימום. זה יכול גם לנזול בלי שהוא ירגיש אך הכל יעבור בתום הטיפולים. אני מאחלת לבן שלך החלמה מהירה וחוץ מהשם שלנו שלא יהיו לנו דברים משותפים במחלות.

26/04/2007 | 00:01 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום לך אע"פ שהבעיה קרוב לודאי נובעת מעניין שולי כגון יובש בריריות האף, ישנן גם אפשריות אחרות ועל כן הייתי ממליץ לך להתיעץ עם האונקולוג המטפל

26/04/2007 | 01:14 | מאת: אירית

ד"ר שלמון מחר חמישי אני מוזמנת לאונקולוגית ורשמתי לי לשאול אותה השאלה. תודה

23/04/2007 | 17:32 | מאת: משתדלת להיות אופטימית

קשה לי .. עם הטיפולים אני מתמודדת יפה, ממשיכה לעבוד, מתפקדת בבית והכל.. אבל.. הריון לא בא בחשבון לא עכשיו ולא בכלל כנראה , והיות ואני בגיל שבו כולן יולדות,,, קשה לי נורא לשמוע על עוד חברה שילדה, עוד מישהי שפתאום היא עם עוד תינוק ...ועוד הריון ... חברה שלי כבר בהריון רביעי . נכון שאני לא בתחרות עם אף אחת אבל בכל זאת, ילדים זה הכי הכי שבעולם לדעתי, והידיעה שלי לא יהיו יותר - גומר אותי לגמרי. משום מה לא קשה לי להתמודד עם המחלה..רק עם ההשלכות שלה - שזה אומר שילדי, שאני אוהבת הכי שבעולם והוא החיים שלי וכל עולמי, יישאר ילד יחיד לעולמים. לא מסוגלת לבלות עם חברות עם תינוקות...אני בתחושת אבל מתמדת על התינוק שלא יהיה לי .ריקנות , פספוס של החיים. הרי חיים פעם אחת לא ??? אז למה זה מגיע לי ?? אני יודעת שאין טעם לחפש הצדק אבל קשה לי לקבל את זה .

23/04/2007 | 18:42 | מאת: נורית

אני לא במצבך ולכן אני לא יכולה לגמרי להזדהות, אבל אני בטוחה שתוכלי למצוא המון נחמה בכך שיש לך כבר ילד אחד. אולי הוא יישאר ילד יחיד, אבל מצבך טוב ממצבה של אישה שאין לה ילדים בכלל... חוץ מזה - יש לך המון. יש לך את התפקוד שלך, נראה שהטיפולים מוצלחים ושאת בדרך הנכונה להחלמה, יש לך עוד דברים בחיים שאני בטוחה שתוכלי להיאחז בהם. בנוסף, שמעתי על נשים שהרו וילדו אחרי סרטן השד. זה לא תמיד מומלץ, זה תלוי במצבך ובמצב הסרטן, אבל זה לא בלתי אפשרי. בדקי עם הרופאים שלך אם שווה לקחת סיכון. וגם אם לא - האם האופציה של אימוץ או פונדקאות לא באה בחשבון בכלל בכלל?

23/04/2007 | 18:54 | מאת: שיר

היי, אני יכולה לומר לך שיש לי ילד בן 24 ובת בת 18, אני בת 44 ומורה לגיל הרך, ואני כל כך בתחושה שלך שפיספסתי שלא עשיתי לפני 7 , 8 שנים את השלישי ,כי עכשיו כבר לא אוכל לעולם.... אני מסתכלת על הילדים שאני מלמדת ואומרת לעצמי שלפעמים הבית כל כך ריק ואני מתה לאחדכזה שיתרוצץ לי בין הרגליים אבל פספסתי..... מבינה אותך.

23/04/2007 | 19:06 | מאת: בנות!!!

האם לאשה אין דבר בחייה פרט להולדת ילדים??. בזה מסתכמת ההגשמה העצמית שלה? במאה ה-21 חשבתי שנשים חושבות קצת אחרת

23/04/2007 | 21:05 | מאת: נבי

חייבת להודות שהורדת לי את הלב לתחתונים... ואני אסביר את עצמי בת 32 בקרוב 33 .. ילד אחד בבית, מקסים בן שנתיים .. אני אחרי כריתה דו צדדית .. אחרי כימו, נשארו עוד מספר טיפולים של הרצפטין ... נכנסתי לפה בשביל שאלה, אני לא כלכך אוהבת להסתובב פה ובפורומים כאלה, למרות כל העזרה והכח שמקבלים .. תמיד ניהיה לי עצוב, קשה... לקראת סיום הטיפולים הכימו שוטטתי פה , והייתה מישהי שכתבה על לידה, ופתאום נפל לי האסימון.. יומיים בכיתי .. אני עוד לא יודעת בכלל אם הכימו הרסה את כל הנושא של הפוריות, אבל אני לא בטוחה שאני יכולה לראות את בני כבן יחיד ... אני חושבת שהקנאה תדעך... (אצלי יותר בערו הרחמים על הבן כבן יחיד) .. בנתיים צריך לשמור על הבריאות יש ימים שההתעסקות בנושא ... שואבת פנימה .. ויש הרבה ימים טובים .. שלא מתעסקים בנושא.. וכן לפחות זכנו לאהוב ולגדל ילד אחד

24/04/2007 | 10:21 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, תודה רבה לך שהסכמת לשתף אותנו בכאב שלך שכפי שראיתי נגע בצורה זו או אחרת לכל המגיבות. בחלקן התחברו לכאב זה דרך נושא הילדים וחלקן יתכן והתחברו לתחושות הכאב, התסכול והפספוס ממקום אחר. אני מבינה ומסכימה איתך ועם נשים אחרות שהגיבו שלעתים המחלה מעמתת את האישה עם הפחדים והכאבים הגדולים ביותר. אחד הרגשות הקשים ביותר שעולים בהקשרים שונים הוא רגש הקנאה. קנאה בנשים בריאות, נשים ששערן שופע או נשים שיש להם אפשרות ללדת בלי הגבלה. לפעמים הקנאה גורמת גם להמון רגשות אשם כי אנו מקנאים באנשים הקרובים לנו, עד כדי חוסר יכולת להיות במחציתן. לפעמים גם תחושת האשם קשורה למחשבה שמדובר ברגש רע שאסור לנו להרגיש. קנאה אכן יכולה להיות הרסנית, אולם מדברייך אני קוראת כי הקנאה שלך נובעת מהרצון האמיתי והכן שגם לך יהיה את מה שיש לאחר. זהו רגש טבעי לחלוטין ואני משוכנעת שהכאב המתלווה אליו הינו כאב קשה מאוד. למרות שכרגע יתכן וזה נראה כי הכאב ילווה אותך לנצח, ישנן דרכים להתמודד ולאבד את הכאב והתסכול. אני ממליצה לך בחום לדבר על תחושות הללו, באם במסגרת שיחה עם איש מקצוע או באם השתתפות בקבוצה של נשים המתמודדות עם כאב דומה. באם תרצי, תוכלי לפנות לעדי וינטרוב, רכזת תמיכה שתשמח לספר לך על אפשרויות התמיכה העומדות לרשותך. עדי תשמח לעזור בטל שמספרו 036021716 בברכה, אנה

25/04/2007 | 17:48 | מאת: ז'נט

הי, אני בת 33, אם לילד מדהים בן שלוש ושמונה חודשים, ששואל אותי כמעט מדי יום: "אמא, מתי יהיה לי אח". כי לכל הילדים בגן יש אחים קטנים. האמת שבדיוק בתקופה הזו תכננו את ההריון השני (בעלי הבטיח בת), ובמקום זה אני מטפלת בסרטן. אבל למרות הכל אני יודעת, שאחרי שאחלים, בעוד שנתיים-שלוש, אני אביא עוד ילד. תתרכזי בסטטיסטיקה חיובית, תבריאי, תתייעצי עם רופאים טובים, תקראי מחקרים, תנקי את הגוף מרעלים, תחשבי חיובי - זה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות בשנים הקרובות. מחזיקה לך אצבעות. הרבה בריאות.

26/04/2007 | 14:59 | מאת: אופטימית

אני כל כך מבינה אותך. אני חליתי בגיל 28, ולא הייתי נשואה. בגיל 34 התחתנתי ולאחר זמן קצר התגרשתי והיום אני בת 36 והרופאה שלי כל הזמן אומרת לי שאני צריכה למהר ולתכנן משפחה כדי שנוכל להוציא את השחלות. ואני לא מוכנה עדיין לעשות את הצעד הזה למרות הסיכון שאני לוקחת, כי אני רוצה ילדים גם אם אני יצטרך לעשות זאת בתרומת זרע. בריאות והצלחה לכולן

26/04/2007 | 22:25 | מאת: מישהי

הי אופטימית, לכותבת יש ילד אחד וגם זה לא מעט ואפילו יותר מזה. מאחלת לך שתממשי את חלומך להביא ילד ואולי לא כדאי לחכות יותר מדי, מקווה שתמצאי פרטנר מתאים בקרוב , אבל אם לא, הביאי את הילד ואז הוציאי את השחלות (אני מבינה שאת נשאית?) מכל הלב מחזיקה לך אצבעות ומחזקת אותך, רק בבריאות ושתזכי לאחוז לאהוב ולחבק צאצא משלך. בהצלחה.

23/04/2007 | 17:00 | מאת: דנה

אמי חולת סרטן השד היא סיימה בשעה טובה את ההקרנות וכימו והרופאה האונקולגית שלה נתנה לה טיפול מונע למשך שנה כל שלושה שבועות הרצפטין לפני כמה שבועות התנפחו רגליה ונמצאו נוזלים בריאות מסתבר שיש לה אי ספיקת לב וככל הידוע לי שיש קשר להרצפטין לאי ספיקת לב ועכשיו נתנו לה אספירין , ועוד תרופות על מנת לדלל את הדם ולהורדת הנפיחות השאלה שלי היא כמה זמן לוקח ההחלמה ? והאם יש לכם המלצות כדי להיפגש עם רופא/ה אונקולוג/ית או קרדיולוג על מנת לקבל חוות דעת על הטיפול באמי מכיוון שהרופאה האונקולגית של אמא הייתה צריכה לקחת בחשבון את התופעות לוואי , הרי יש בדיקות לפני שלוקחים הרצפטין??? תודה

25/04/2007 | 15:32 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

דנה שלום מתן הרספטין מחייב בדיקות מעקב להערכת תפקוד הלב בד"כ ע"י אקו לב או מוגה. אני מניח שכעת אימך נמצאת במעקב של קרדיולוג אם לא מומלץ בהחלט. בד"כ אי-ספיקת הלב כתוצאה מהרספטין מתאזנת עם טיפול תרופתי

23/04/2007 | 14:48 | מאת: אריאל

שלום ! אני מטופלת בטמוקסיפן כ-9 חודשים. בפרק זמן זה עליתי במשקל 4 ק"ג כשאת השניים האחרונים עליתי תוך חודשיים. עלי לציין שאני עוסקת בפעילות גופנית יומיום. עסקתי בכך גם קודם לטיפולים הכימוטראפים(יש לי מנוי בהולמס פלייס). אני נראית כמו "אמבה" , "נוזלת" מכל הכיוונים. לפני כן היה לי גוף מוצק כי אני עובדת על שרירים.(גם כיום אך זה לא עוזר) האם נגזר עלי להשמין עוד ולהראות נורא? האם ניתן לעצור את העלייה בדרך כלשהי? מודה למשיבים.

24/04/2007 | 18:26 | מאת: השמנה

האם מותר לקחת כדורים כמו דיאט פור לייף למשל?

25/04/2007 | 08:59 | מאת: ג

גם אני מצטרפת לשאלה הזו. אני לוקחת טמוקסיפן מחודש יולי 2006 (גם כמעט 9 חודשים). אחרי כריתת שד מלאה , כריתת שחלות מניעתית. לפני הניתוח ולפני הטמוקסי, משקלי היה 48 ק"ג, מידה 36 במכנסיים. היום משקלי 57 , מידה 40 במכנסיים, עם בטן של הריון בחודש חמישי-שישי. אני בת 39 נשואה + 2 . האם באמת נגזר עלינו להיות שמנות? (כולם אומרים לי שאני נראית בסדר, שאני צריכה לומר תודה על כך שאני אחרי, וכרגע בריאה, אבל אם אני אמשיך להשמין ככה, אני כבר לא אהיה בריאה עם כל השומן הזה, וכל המשקל רק בישבן, בשוקיים ובבטן). הרבה בריאות לכולם ותודה על תשובתכם, ג.

23/04/2007 | 12:14 | מאת: אלה

שלום, אני אחרי למפקטומי. אמורה לעבור הקרנות לשד ימין. הוסבר לי שעקב ההקרנה עלולה להיות פגיעה בס"מ אחד של הריאה אשר יספוג חלק מהקרינה (התדבקויות של התאים). ובמשך השנים תהיה בריחת סידן גדולה יותר מהצלעות שיספגו חלק מהקרינה. הפגיעה האפשרית בריאה מאוד מטרידה אותי. האם התופעה מוכרת למישהי שעברה הקרנות והאם ההתדבקויות הללו משפיעות על הנשימה (כאבים בנשימה, דלקת ריאות, קשיי נשימה?). אשמח לתגובה. חג עצמאות שמח! אלה

25/04/2007 | 15:03 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

אלה שלום הסיכונים שהוסברו לך לגבי הקרינה קיימים אך רמת הסיכון לתופעות אלו מאד נמוכה ועומדת על 1% . במיחוד בתכנון קרינה מודרני אשר נעזר בהמיית מחשב ומאפשר השארה מינמלית של ריאה בשדה הקרינה על מנת לכלול את כל דופן בית החזה. תופעת הלוואי הראתית במידה שמופיעה יכולה להיות חודשים עד שנים מהטיפול ולהתבטא בשיעול טורדני במקרים נדירים נגרם קוצר נשימה משמעותי

22/04/2007 | 21:03 | מאת: שאלה

שלום! אני אמורה להתחיל טמוקסיפן והאונקולוג שלי המליץ על זריקות להפסקת המחזור... האם זה מומלץ או שישנה אופציה ללא זריקות? והאם זה משפיע על הפוריות? תודה

23/04/2007 | 12:39 | מאת: פ

אם האונקולוג המליץ אז כדאי לשמוע בקולו. קרוב לוודאי שהשחלות שלך עדיין פעילות ומייצרות אסטרוגן וזה עלול להפריע לטיפול עם טמוכסיפן או עם תרופות אחרות שמיועדות לבטל ת פעילות האסטרוגן על רקמת השד.

24/04/2007 | 08:44 | מאת: אירית י.ס.

כדי להפסיק פעילות האסטרוגן הומלץ לי להוריד שחלות ורחם, בגיל 42 וחצי, הניתוח, כמו כל ניתוח עם החלמה כואבת, אך כיום, כשנה וחצי אחרי, תודה לאל, מלבד תופעות של גיל המעבר, גלי חום, וקושי בלרדת במשקל, אני מאושרת, ומשתדלת לנצל כל רגע בחיים האלה, עם משפחתי ועם חברותי... הרבה בריאות אם תרצי פרטים כתבי לי כי אני לעיתים רחוקות נכנסת לפורום, זה מחזיר אותי לרגעים הקשים. תמיד מוכנה לעזור... [email protected] כל הטוב שבעולם אירית ישי-סדן

25/04/2007 | 14:54 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לשואלת התשובה יותר מורכבת מהנתונים שמסרת. אופציות טיפוליות קימות והן תלות ברמת הסיכון לחזרת המחלה. לגבי ההשפעה על הפוריות תלוי בגילך, הסיכוי להתחדשות המחזור ךאחר הפסקה מלאכותית של שנתיים תלויה בגיל. ככל שמתקרבים לגיל הביולוגי של הפסקת המחזור-גיל הבלות הסיכוי להתחדשותו פוחת.

22/04/2007 | 19:38 | מאת: צופה בפורום

הייתי רוצה לקרוא את שכתבה אפרת בפורום. מי יכול לעזור לי לזהות את הניק שלה? יהי זכרה ברוך.

23/04/2007 | 08:04 | מאת: אנה גולדברט

צופה יקרה שלום, אינני יודעת באיזה שם השתמשה אפרת ולכן אי אפשר לאתר את הודעותיה. באם את יודעת באיזה שם או כינוי השתמשה, את יכולה לעשות חיפוש לפי מחבר ההודעה. בברכה, אנה

22/04/2007 | 14:40 | מאת: ש

עברתי כריתה חלקית ותשע בלוטות לימפה לפני 20 ימים מאז אני עושה הרבה פעילויות עם היד אך היום מצאתי חוברת הךרכה מפורטת מה היה אסור לי לעשות ומה מותר אני מרגישה בגושים והתקשיות סביב לניתוח ולרופא זה לא נראה נורא אותי זה מטריד מה עושים.?

22/04/2007 | 19:20 | מאת: מירי.ב.

הי ש', לאחר ניתוח הלמפקטומי שלי קיבלתי הדרכה מהכירורג שלי לעסות את הצלקת עם שמן נבט חיטה כדי למנוע בצקת בצלקת. מאחר והרופא שלך לא התרגש מהצלקת נראה לי שמדובר בבצקת של המקום. שמן נבט חיטה ידוע בסגולותיו המרפאות לעור ומאוד ממולץ למריחה על השדיים בהריון ובתקופת ההנקה שכן הוא מופק מזרעי חיטה, לכן אל תפחדי למרוח אותו על צלקת בת 20 יום. אני אישית מרחתי גם שמן עץ התה הידוע בתכונותיו האנטיספטיות ועיסתי את הצלקת בקצת לחיצה 3 פעמים ביום. הצלקת שלי היום שטוחה, ורדרדה וללא גבשושיות. יום עצמאות שמח והחלמה מהירה ושלמה! מירי.ב. :-))

26/04/2007 | 09:31 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, מתנצל על האיחור בתשובה-הייתי בחופשה. עליך לקבל הדרכה מהרופא המנתח או מפיזיוטרפיסטית על המגבלות בהפעלת הזרוע בצד המנותח, בעיקר חשובה הפעלה נכונה של פרק הכתף על מנת למנוע התפתחות "כתף קפואה". לגבי ממצאים משושיים באיזור הניתוח יש להתיעץ עם המנתח-יחד עם זאת כדאי לציין כי התקשויות באיזור הצלקת הניתוחית יכולות להיות חלק משלבי הרפוי ויש לךעקוב אחריהן.

22/04/2007 | 11:23 | מאת: שאלה

אני חדשיים לאחר סיום הקרנות. בעבר כימותרפיה ונושני ניתוחים להוצאת גוש. יש לי בליטות מעל הצלקת. האם ייתבן שזה מההקרנות או חלילה גוש חוזר? יש לי ממוגרפיה רק בסוף יוני. אני לא רוצה ללכת לכירורג כי אולי זה שטויות וזה ממההקרנות. לא בא לי להתחיל עם זה מחדש

26/04/2007 | 09:33 | מאת: פרופסור אהוד קליין

שלום רב, לדעתי אין מנוס מבדיקה ע"י הכירורג אשר ניתח אותך.

22/04/2007 | 10:21 | מאת: יערה

שאלה לפרופ' אילן כהן: לפני 12 שנה עברתי כריתת שד. לפני חצי שנה התגלו גרורות בעצמות. אני מקבלת טמוקסיפן החל מנובמבר 2006. באולטרסאונד נמצא שינוי בעיבוי הרחם מ-2 מ"מ ל-18מ"מ וכן חללים ציסטיים קטנים. אודה לך על חוות דעתך - מה עלי לעשות? האם כדאי להחליף את הטמוקסיפן ואם כן לאיזו תרופה? תודה

22/04/2007 | 14:51 | מאת: ליערה

ברור שצריך להחליף הטמוקסיפן יש הרבה תרופות הורמנליות טובות ויעילות כמו ארימדקס, פמרה, ארומזין.

22/04/2007 | 21:52 | מאת: פרופ' אילן כהן

ליערה. עלייך לעבור היסטרוסקופיה לברור סיבת התעבות רירית הרחם. בתעבות רירית הרחם אינה סיבה להחלפת תרופה. היום מומלץ לקבל טמוכסיפן ל3.5 שנים ולאחר מכן לעבור לארימידקס או פמרה. בברכה פרופסור אילן כהן

22/04/2007 | 22:05 | מאת: חברה

פרופ. כהן יקר, שתי שאלות1. מהי בדיקת היסטרוסקופיה ? מה התהליך של הבדיקה היכן ומי עושה אותה? נאמר לחברתי שהתעבות היא בעקבות הטמוקסיפן איזה עוד סיבות יכולות להיות להתעבות רירית הרחם? ואם חברתי תמשיך עם הטמוקסיפין ההתעבות יכולה להמשיך מה זה אומר מה הנזק ? 2 . הטיפול שאתה מדבר עליו טמוקסיפן ולאחר 3.5 שנים ארימדקס או פמרה הוא טיפול הורמונלי לסרטן שד ראשוני ,אצלי חברתי מדובר על חזרת המחלה האם הטיפול הוא זהה? תודה לך לתגובתך

22/04/2007 | 00:07 | מאת: אדי

לפני כ 3 שנים חליתי בסרטן השד, לפני כחודשיים גילו גרורות בעצמות וזאת בעקבות כאבים חזקים במותניים שגורמים לי לצלוע. התחלתי לקבל טיפול לחיזוק העצמות. האם כתוצאה מטיפול זה הכאבים בעצמות יאלמו ואוכל ללכת רגיל. תודה

22/04/2007 | 14:53 | מאת: לאדי

אני מאד מקווה שחוץ מטיפול בארדיה/זומרה לחיזוק העצם את מקבלת טיפול נוסף.

לא אני לא מקבלת כלום חוץ מחיזוק העצם אבל מאחר שלפי הביפסיה ראו שהגידול רגיש לאסטרוגן הוחלט להוציא את השחלות שהן כידוע מייצרות את ההורמון והוחלט לראות איך הגוף מגיב. בנתיים יש לי תור בעוד חודש לרופא.

22/04/2007 | 18:16 | מאת: אנה גולדברט

אדי היקרה שלום, אשמח להפנות את השאלה לאחד היועצים. לשם כך פרטי בבקשה את כל הטיפולים התרופתיים אותם את מקבלת. בברכה, אנה

חשוב לציין שהסרטן הינו רגיש להורמונים ולכן הוצאו לי השחלות. הטיפול כרגע זה זומרה פעם בחודש. תודה מראש

25/04/2007 | 08:12 | מאת: פרופ' יעקב ביקלס

לפי התאור אני מניח שאתה מטופל ע"י ביספוספונטים (ארדיה/זומרה וכו'). ההחלטה על שיטת הטיפול המועדפת לגרורה מסויימת (טיפול תרופתי/קרינה/התערבות ניתוחית) מתבססת על המיקום האנטומי של הגרורה (היכן בדיוק היא ממוקמת בגוף) ומימדיה. במקרה שלך בו צליעה נגרמת בשל גרורה חשוב להעריך בקפידה את חגורת האגן ופרקי הירכיים (הן בבדיקה גופנית והן על סמך צילומי רנטגן ו - CT).

21/04/2007 | 19:10 | מאת: שאלה

האם ישנה הגבלה כלשהי להרמת משקלים עם היד בצד המנותח (לאחר שלא הוציאו את כל הבלוטות)

21/04/2007 | 23:33 | מאת: מירי.ב.

כן בהחלט יש הגבלה לפעילות עם היד! את צריכה לקבל הנחייה מדוייקת מהכירורג שלך לגבי היד שלך. השינויים במגבלות נעים בסקאלה שבין: אין הגבלה כלל - לבין:"אסור לאמץ את היד" באופן כללי לבין חד משמעית לא לעשות את הדברים הבאים: אסור לקחת מהיד בדיקות דם, אסור למדוד ביד לחץ דם, אסור להרים משקלים קלים או כבדים, אסור לקבל ביד עירויים, אסור כושר וכו'...'. כל אחת והיד שלה והמגבלות הפרטיות שלה, כדאי שתדעי מה שלך מהרופא שלך. בברכת יום עצמאות שמח :-)) מירי.ב.

21/04/2007 | 18:50 | מאת: נויה

שלום שמעתי המלצות על דימיון מודרך לעזרה בהתמודדות הנפשית עם המחלה האם מישהי מכירה מקום טוב בבאר שבע?

22/04/2007 | 08:42 | מאת: אנה גולדברט

נוי היקרה שלום, חשוב לציין כי דמיון מודרך זו טכניקה נפוצה בה משתמשים בסמלים כדי לדמיין את השינויים שהמדמיין רוצה שיתרחשו בגופו. כאמור זו היא טכניקה שפסיכולוגים רבים שולטים בה אולם מה שחשוב פרט לטכניקה המצויה בארגז הכלים של המטפל, זה הבן אדם המטפל והקשר הטיפולי שנוצר בין המטפל למטופל. מטפל שכל מה שהוא שולט זה רק בטכניקה, לא יוכל להביא להטבה במצבו של המטופל. חשוב מאוד כאשר בוחרים מטפל לברר את ההכשרה של איש המקצוע ואת הניסיון שלו בטיפול באנשים הסובלים ממחלה גופנית. כפי שכתבתי אני ממליצה מאוד לבקש תעודות ולשאול היכן איש מקצוע למד והיכן רכש את הניסיון שלו. בברכה, אנה

21/04/2007 | 18:03 | מאת: מיקי

קיבלתי טיפול כימי בטקסוטק. כחודש לאחר סיום הטיפול ראיתי שהציפורניים ברגליים מתחליות להיפרד מהאצבעות. כיצד יש לטפל בתופעה

21/04/2007 | 23:35 | מאת: מירי.ב.

הי מיקי, אני קיבלתי טקסול והתופעות די דומות. השתמשתי בשמן עץ התה האוסטרלי. מרחתי 3 פעמים ביום על הציפורניים בידיים ובכפות הרגליים, גרבתי רק גרבי כותנה (בעיקרון אני גורבת רק 100% כותנה מהיום שאני מכירה את עצמי, כי העור והציפורניים "נושמים" יותר טוב בבדים טבעיים מאשר בסינטטיים), אחרי כחודש יש הטבה ראויה לשמה. נמכר ללא מרשם רופא בכל בית מקרחת או פארם, עלות: 70 ש"ח. עזר לי ולעוד חברות אין סיבה שלא יעזור לך........ בהצלחה. חג עצמאות שמח! מירי.ב.

21/04/2007 | 15:51 | מאת: א.א

האם הטיפול הכימותראפי ל - IDC ול- ILC זהה?

25/04/2007 | 21:42 | מאת: א.א

לא ברור לי מדוע לא עונים על שאלה כל כך ברורה!

26/04/2007 | 01:03 | מאת: מאיה

שלום יש לי חבר בן 29 כשהוא מדבר אליי וחושב הוא מסתכל עם העיניים כלפיי מעלה וימינה מדוע זה קורה ואם אפשר לטפל בזה

26/04/2007 | 22:00 | מאת: צרויה

שאלתי מופנת לרופא המתמחה בגניקולוגיה. אני נמצאת בשבוע 28 להריוני, ולפני כ-10 ימים עברתי בדיקת שתן תוצאות הבדיקה העידו על חידק בשם: סטרפטוקוקוס B . רופא נשים רשם לי אנטיביוטיקה ל-5 ימים. לפני שהתחלתי את התרופה האנטיביוטית , דרשתי לבצע שוב את הבדיקה על מנת לוודא שאכן התוצאות אמינות . ביצעתי שוב בדיקת שתן והתוצאות היו שונות . תקינות לחלוטין . שאלותיי : האם יתכן שבבדיקה אחת יראו את החידק ובבדיקה חוזרת לא ? [ לא לקחתי שום טיפול תרופתי בין הבדיקות], האם יתכן כי בבדיקה הראשונה עבר החידק מהנרתיק לשתן? או שאולי האחות המרפאה טעתה ברישום, וקיבלתי תוצאות שלא שייכות לי? אשמח לקבל תגובה בהקדם , מאחר ואנ י מאוד מוטרדת האם אני נשאית החידק? מחכה לתגובה בתודה צרויה.

21/04/2007 | 02:02 | מאת: בחורה

אני בחורה צעירה ללא חשש תורשתי לסרטן השד. שאלה כללית: האם רופא נשים מבצע בדיקת שד גם לצעירות-מאיזושהי סיבה,נאמר התאמת גלולות? האם יש צורך בבדיקה כזו בכלל לשם כך? האם רופא משפחה יכול לבקש לעשות בדיקה כזו מסיבות שונות?...לא הייתי רוצה להתווכח עם 2 סוגי רופאים אלו ולהיות חשדנית יתר על המידה...

21/04/2007 | 10:51 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה במהרה. באופן כללי כל בחורה מעל גיל 20 צריכה לבצע מעקב שגרתי של בדיקות שד אצל כירורג מומחה שד. גם רופאי נשים שהוסמכו לכך יכולים לעשות את הבדיקה הקלינית. בברכה, אנה

21/04/2007 | 15:44 | מאת: פרופ' אילן כהן

תלוי בנסיבות. בדרך כלל מומלץ לבצע בדיקת שד פעם בשנה החל מגיל 25 אצל אישה ללא סיכון לסרטן שד (כמו סיפור משפחתי). באם משתמשים בגלולות יש לבצע הבדיקה בגיל צעיר יותר. בסה"כ צריך לברך על שהרופאים ממליצים על בדיקת השד. זה לא מזיק.

20/04/2007 | 19:35 | מאת: יעל

שלום רב בת 42. 3 שנים אחרי לפקטומי. כימו והקרנות . בממו אחרונה התגלו הסתיידויות שפירות. נידרש מעקב. נמסר לי שייתכן ויש קשר בין ההקרנות שהשד עבר להסתיידויות. האמנם?

21/04/2007 | 15:04 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום וחג שמח קשה להגיד בודאות שקים קשר ישיר בין ההסתדויות לבין ההקרנות אך העקר כאן הוא לא ענין הקשר אלא אופין של ההסתדויות שבמקרה שלך מפוענחות כשפירות. כאמור יש לעקוב אחריהן ולחזור על צילום תוך מס חודשים בודדים שוב בהצלחה דר זילברמן

20/04/2007 | 18:08 | מאת: מלי

שלום, שתי הסבתות שלי חלו בסרטן השד ואף נפטרו ממנו. שתיהן חלו לאחר גיל 60. אני בת 37 האם המחלה הזו גנטית? האם עלי להיבדק ומהן הבדיקות? האם יש אפשרות לאתר אצלי גן המעיד על סיכוי/אי סיכוי לחלות? תודה רבה

21/04/2007 | 14:28 | מאת: ז'נט

הי מלי, יש אפשרות לפנות ליעוץ גנטי לאחד הבתי חולים (אני מטופלת בתה"ש). הבדיקה עצמה היא בידקת דם פשוטה. עלותה, במידה ואת מממנת אותה, כ- 300 ש"ח. בבדיקה ניתן לגלות מוטציות בגנים שמצביעים על סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד או סרטן השחלות. לא כל מי שמתגלה כנשאית תחלה בסרטן ולהיפך. ידוע שאצל נשים ממוצא אשכנזי שמתגלות כנשאיות של המוטציות הסיכון לחלות בסרטן השד הינו כ-50 עד 70% ובסרטן השחלה כ- 20 עד 50% במהלך החיים, וגיל הופעת המחלה עלול להיות צעיר יחסית לאוכלוסיה הכללית. ההמלצה לנשאיות להיות במעקב החל מגיל 25-30. הבדיקות כוללות כירורג שד פעמיים בשנה+ ממוגרפיה או הדמיית שד אחרת פעם בשנה.

20/04/2007 | 18:08 | מאת: מלי

שלום, שתי הסבתות שלי חלו בסרטן השד ואף נפטרו ממנו. שתיהן חלו לאחר גיל 60. אני בת 37 האם המחלה הזו גנטית? האם עלי להיבדק ומהן הבדיקות? האם יש אפשרות לאתר אצלי גן המעיד על סיכוי/אי סיכוי לחלות? תודה רבה

20/04/2007 | 18:35 | מאת: נורית

המחלה עלולה להיות גנטית ויכולה להיות לא. העובדה ששתי הסבתות שלך חלו בסרטן השד מעידה שיש סיכוי שהמחלה גנטית במשפחתך, אבל כיוון שהן חלו בגיל מבוגר הסיכוי לכך לא גבוה. זה תלוי גם אם יש מקרים אחרים במשפחה. בדרך כלל נהוג לבדוק את החולה (במקרה שלך לא רלוונטי כיוון ששתיהן נפטרו) או צאצא ישיר. את יכולה ללכת לייעוץ גנטי ולבקש לבצע בדיקה. יש סיכוי שיבקשו לבדוק קודם את הורייך וייתכן שבמקרה שלהם זה אפילו יכוסה על ידי קופת חולים. אם יבדקו את ההורים שלך והם לא נושאים אף מוטציה, אין טעם שתיבדקי גם את. אם תיבדקי, הבדיקה תחפש את נוכחותן של מוטציות מסויימות שמגבירות את הסיכוי לחלות. אם ימצאו אצלך מוטציה כזו, יש לך סיכוי גבוה לחלות. אם לא ימצאו את המוטציה, זה לא אומר שלא תחלי (חשוב מאוד!!), זה רק אומר שהסיכוי שלך נמוך יותר מאם היית נושאת את המוטציה. בכל מקרה, כיוון שיש לך היסטוריה משפחתית את מצויה בסיכון יותר גבוה מכלל האוכלוסיה ולכן כדאי שתיבדקי באופן קבוע ותהיי מודעת.

21/04/2007 | 15:25 | מאת: אסנת

מלי שלום, אני בהחלט מבינה את החשש שלך מהמחלה. תמיד קיים סיכוי של מחלה גנטית. הדבר תלוי במספר גורמים כמו מוצא אתני, סיפור משפחתי של סבתות, הורים דודים ובני דודים. אם את חוששת כדאי לך למען השקט הנפשי לגשת ליעוץ גנטי ולעשות בדיקת דם. גם אם הבדיקה תעלה לך כסף זה שווה את השקט הנפשי שלך וזה יעזור גם לילדייך. (אגב, סרטן השד מופיע גם אצל גברים , אמנם באחוזים קטנים מאוד, אך זה לא שולל בדיקה.) הרבה בריאות, אסנת

21/04/2007 | 16:44 | מאת: אנה גולדברט

מלי היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לסרטן שד גנטי. אני מצרפת קישור לפרק זה בתקווה שהמידע זה יעזור לך: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.doc בברכה, אנה

20/04/2007 | 13:18 | מאת: eileen

21/04/2007 | 13:48 | מאת: Eileen

can ace inhibitors prevent cardiomyopathy which may result from chemo AND biological drug treatment Is there any negative drug interaction between ramipril AND taxol OR herceptin

21/04/2007 | 13:52 | מאת: eileen

20/04/2007 | 10:36 | מאת: שולה

שלום לכם אני עומדת לקבל תשובת ביופסיה שכנראה תצביע על תהליך ממאיר בשד ויתכן ואזדקק לכריתת השד. הייתי רוצה לקבל דעה שניה לגבי האפשרויות הטיפוליות ובמיוחד האם לבצע כריתת שד או רק להסיר את הגוש. האם להתייעץ עם כירורג או עם אונקולוג ? (איפה להשקיע את הכסף) - נראה לי שאונקולוג. האמנם ? תודה

20/04/2007 | 16:07 | מאת: לשולה

אונקולוג

21/04/2007 | 14:17 | מאת: ז'נט

הי שולה, גם כירורג וגם אונקולוג. למצוא את הרופאים הכי טובים בתחום שאת יכולה להגיע ולשמוע מה הם ממליצים. כעיקרון, מי שמוביל את התהליך, במידה ומדובר בגידול ממאיר זה אונקולוג, אבל גם לכירורג יש ניסיון וכדאי להקשיב. לעיתים חוששים לקבל יותר מדי דעות בגלל הבלבול שנוצר, אבל בסוף תוכלי לבחור בדרך שאת הכי מתחברת אליה. כי מיש מוביל את תהליך ההחלמה בסופו של דבר - זו את! הרבה בריאות.

21/04/2007 | 14:59 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך אז בואי נתחיל ערב יום העצמאות במחשבה אופטית יותר ונאחל לך שתקבלי בשורה שאין לך גידול ממאיר הנטיה היום הינה לבצע ניתוחים משמרי שד ולא ניתוחים לכריתת שד כמובן שחסרים לי נתונים כמו גודל השד לעומת גודל הממצא החשוד בשד,דהיינו אם השד בגודל קטן והגוש גדול הרי שכריתתו תשבש את הצד האסטטי ואז השיקול הוא אחר אך היום ניתנים טיפולים מקדימים שמטרתם לצמצם את גודלו של הגוש בכדי להגיע ליכות ניתוחית של שימור השד לדעתי עליך לפנות לכירורג לפני האונקולוג אם כי זוהי אינה טעות לקבל חוות דעתם של השניים בהצלחה וחג שמח דר זילברמן

19/04/2007 | 22:16 | מאת: נאוה

שלום רב. אני בת 63. בבדיקת ממוגרפיה נראו קשורים ברבוע חיצוני, מראה שפיר. בבדיקתu.s שד שמאל מעל לפטמה , גוש רקמתי בגודל 1 ס"מ מגודר מרקם אחיד, תמונה מתאימה לגוש שפיר. יתכן פירואדנומה. מומלץ מעקב ע"י U. S בדיקת ביקורת לאחר כחצי שנה. לא נצפו ציסטות או גושים. הרופא אמר לי שיש שתי אפשרויות. האחת: לבצע דיקור. השניה: לחזור על בדיקת U.S בעוד כחצי שנה, והציע לי לבחור. קשה לי לבחור. במה לבחור? (עלי לציין שאמי חלתה בגיל 65 בסרטן השד.) תודה.

20/04/2007 | 06:33 | מאת: לי אחרת

נאוה שלום ממש לא במטרה להבהיל-לאמי נאמר דבר דומה,ולאחר שנה השפיר התברר כלא שפיר כלל,וכמשהו שיודע לשלוח גרורות.עשי מה שליבך מכוונך,וחשבי על כך שבדיקה יכולה להרגיעך שהכל בסדר,אז למה להיות בחשש?בהצלחה ורק בריאות וטוב.לילך

19/04/2007 | 20:20 | מאת: אביבה

גיסתי בת 34 חלתה בסרטן השד לפני שנתיים עברה טיפולים כימיים והקרנות ובשנה האחרונה גם הרצפטין. לפני שבוע כאבי ראש והתעלפויות, לפי ממצאי סי.טי. תהליך איזו היפודנסי ואבחנה sol of brain . שלחו אותה לאמ.אר.איי. אני מודאגת מאוד וחרדתית. רוצה לדעת האם חלילה המחלה התפשטה ומה המונחים האלה אומרים? האם יש מקום לדאגה בבקשה ענו לי דחוף מאוד אינני מצליחה לעצום עין אנא אנא אנא דחוף!!!!!!

19/04/2007 | 22:44 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אביבה מהציטוט שהבאת נראה שאכן קיים חשד לגרורה במוח. בדיקת MRI היא יותר מדוייקת ותיתן אבחנה יותר וודאית. בהצלחה

19/04/2007 | 19:58 | מאת: טלילה

מהם נגעים סקלרוטיים ומהם נגעים בליסטיים בעצמות?

19/04/2007 | 22:48 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום טלילה אילו תיאורים של שינויים בעצם. לרוב כשאומרים סקלרוטיים מדובר בשינויים לא ממאירים בעצם וכשאומרים בלסטיים מתכוונים לגרורות בעצם שיוצרות מבנה עצם לא תקין. צריך לראות את ההקשור הכולל של התשובה כדי להבין את המשמעות האמיתית של הביטויים. בברכה

19/04/2007 | 18:18 | מאת: אנונימי

שלום. חברה שלי, בת 19, גילתה לפני כמה שבועות, בעזרת רופא, 2 גושים בשד. הוא אמר שאחד מהם הוא גוש ציסטה, ואת השני - עדיין לא יודע. הוא אמר לה ש99% זה לא משהו סרטני, אבל שעוד שבוע היא צריכה לעבור בדיקת ביופסיה. היא רוצה לדעת אם הביופסיה כואבת? כמו מה זה מרגיש? האם יש כאבים אחרי/בזמן הטיפול? כמה זמן הטיפול נמשך? האם זה באמת רציני? האם כדאי לה לעשות את זה או מספיק הבדיקות שהיא עשתה (אולטרה-סאונד)? בתודה, אנונימי

19/04/2007 | 18:53 | מאת: מתוך מידע במלבן מימין

http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tests.doc#ביופסיה

19/04/2007 | 19:24 | מאת: אנונימי

הקובץ הזה לא ענה לי על השאלות, רציתי חוות דעת ממישהו שעבר את זה לאחרונה, או תשובה ישירה.

19/04/2007 | 20:18 | מאת: אנה גולדברט

אנונימי שלום, לגבי שאלתך על הבדיקה עצמה, אנא ציין איזה ביופסיה חברתך עומדת לעבור. לגבי שאלתך האם זה רציני, כידוע לך לא ניתן לבטל או לשלול שום דבר בלי בדיקה רפואית ובגלל זה בחר הרופא לעשות את הביופיס. לגבי הסיכויים לממצא ממאיר, באופן כללי בלי להתחשב בגילה הצעיר של חברתך כ80% מתוצאות הביופסיה המתקבלות הינן מרגיעות. בנוסף, כפי שאתה כותב, הרופא המטפל אמר שהאחוז שזה משהו מסוכן הוא נמוך מאוד. אני מבינה שאתה מאוד דואג לחברתך ואני מקווה שהבדיקה תעבור במהרה ובקלות ותהיה מרגיעה. בברכה, אנה

20/04/2007 | 02:39 | מאת: אנונימי

הביופסיה שהיא אמורה לבצע היא ביופסית מחט דקה ( FNA – Fine Needle Aspiration ). לא רק שאני דואג לה, אבל היא מפחדת לעשות את הביופסיה בגלל שהיא חושבת שזה יכאב כל כך. אני באמת מבין לליבה, אבל אני לא מצליח לשכנע אותה לעשות את זה למרות הכאבים.

23/04/2007 | 21:45 | מאת: סנדי

היי עברתי ביופסיה בשני השדיים. ובכן, אם זו ביופסית מחט דקה, זה ממש לא כואב כאילו דקירה קטנה וזהו.עברתי פעם ביופסיה כזו. וזה משחק ילדים. בפעם האחרונה עברתי ביופסיה עם אקדח שזה ממש יותר חודרני, וגם ה לא סיפור גדול מבחינת הכאבים. כאן, מזריקים חומר מאלחש כדי להרדים את המקום וכמעט ולא מרגישים דבר. על אחריותי שזה ממש לא כואב, מפני שאני פחדנית מאוד בכל הנוגע לכאבים, לא יכולה לסבול כאב, אין לי כח נפשי לכך. ואם אני אומרת שזה לא כואב, תאמין לי שזה ממש לא כואב. זה גם לא לוקח הרבה זמן, צ'יק צ'ק וגומרים. בהצלחה ושהתוצאות תהיינה טובות

19/04/2007 | 17:40 | מאת: מחלימה

אני מטופלת מזה כארבעה חודשים בטמוקסיפאן( לאחר הסרת הגידול + כימוטרפיה+ הקרנות ) בתקופה האחרונה החלה החרפה בתחושות שונות כגון עייפות, חוסר תיאבון ובחילה קלה אבל בעיקר והכי קשה - כאבי שרירים בכל הגוף ובעיקר ברגליים ותחושה של גודש וצריבה ברגליים. זכור לי שקראתי בפורום שיש תלונות רבות של כאבי שרירים בשימוש בטמוקסיפן בשל מחסור באשלגן (או מינרל אחר) ולקיחת התוסף מרגיעה את הכאבים בחיפוש חוזר אני לא מצליחה למצוא את האנפורמציה. הרפואה הקונבנציונלית לא מכירה בקשר שכזה. האם תופעות מוכרות וידועות ומה ההמלצות לטיפול בתופעות? תודה

19/04/2007 | 22:51 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב, עייפות, חוסר תיאבון ובחילה הן תופעות שמוכרות בשימוש בטמוקסיפן. כדאי לנסות לקחת את הכדור בערב או לפני השינה. לגבי כאבי שרירים ותחושת גודש ברגליים - התופעה לא מוכרת לי עם טמוקסיפן, גם לא חוסר באשלגן. כדאי לחפש סיבה אחרת. יתכן שמדובר עדיין בסימפטומים הקשורים לכימותרפיה או לתרופות אחרות שקיבלת. ניתן לנסות פרמין אם הבחילות לא משתפרות כשאת לוקחת את הכדור בערב בברכה

19/04/2007 | 17:31 | מאת: טלילה

מה הפירוש של "2 תהליכים היפודנסים בכבד בקוטר 1 ס"מ לא ברור מהותם " כחלק מתשובת ה-c.t יש לציין שיש לי גרורות במקומות אחרים

20/04/2007 | 12:43 | מאת: טלילה

אני מחכה לתשובת רופא לשאלה זו תודה

20/04/2007 | 13:46 | מאת: אנה גולדברט

טלילה היקרה שלום, שלחתי... מקווה לתשובה במהרה. אנה

21/04/2007 | 14:50 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך מדובר בממצאים שדורשים המשך בירור,זה לא חד משמעי גרורתי עליך לפנות לאונקולוג או לכירורג המטפל בך שיכוון אותך להמשך בירור עי 1) אולטרסאונד 2) מיפוי כבד 3) PET CT אולי הבדיקה הטוגה משתי האחרות שציינתי שנשמע רק בשורות טובות חג עצמאות שמח בברכה דר זילברמן

19/04/2007 | 17:12 | מאת: יעל

למי אפשר לפנות לתמיכה כאשר נמאס מכל המערכת הרפואית, כשנמאס להיות בתוך המחלה, כשרוצים להתמודד עם השאלות הקשות, כשקשה להרים את עצמי מהתהום, כשאני מרגישה לבד במערכה, כשהמון סימני שאלה צצים, והקרובים אליך כבר מיואשים, כשהנפש צועקת לצאת מכל המצב הזה..

19/04/2007 | 18:51 | מאת: ליעל

נגעת לליבי אשמח להיות לך לאוזן קשבת ואולי לעזור במעט בדרך ל.... השאירי אמייל ואצור איתך קשר מעודדת

19/04/2007 | 20:10 | מאת: אורית

ישנן קבוצות תמיכה. שווה בדיקה. מנסיוני "צרת רבות בהחלט נחמה"...בהצלחה!

19/04/2007 | 20:34 | מאת: אנה גולדברט

יעל היקרה שלום, דברייך נגעו מאוד גם לליבי ואני מתארת לעצמי כי נשים רבות בפורום שקראו את דברייך הצליחו להתחבר עליהם בקלות. קיימות מספר אפשרויות תמיכה: את יכולה לפנות לקו החם של עמותת "אחת מתשע" המאוייש על ידי נשים שהתמודדו עם המחלה והוכשרו לתת סיוע לנשים הפונות אליהם. מספרו של הקו החם הוא : 1800363400 כמו כן, את יכולה להיעזר בקבוצת תמיכה בה לוקחות חלק נשים המתמודדות עם קשיים, פחדים ומחשבות דומות. באם אינך חפצה לחלוק את פחדייך עם קבוצה, את יכולה לקבל סיוע מקצועי פרטני. עמותת "אחת מתשע" מעמידה לרשותך נשות מקצוע שיסייעו לך לגייס כוחות להתמודד עם תקופה מורכבת זו. באם תרצי, אנא פני לעדי וינטרוב, רכזת תמיכה בעמותה. תוכלי ליצור עימה קשר ביום ראשון בטל' שמספרו: 036021717 אפשרות נוספת היא לפנות לשרות פסיכולוגי בבית חולים בו את מטופלת ולבקש להיפגש עם אחד הפסיכולוגים העובדים במחלקה האונקלוגית. כמובן שתוכלי להמשיך ולשתף אותנו, נשמח מאוד להיות כאן בשבילך, אנה

20/04/2007 | 20:53 | מאת: הי

אני מרגישה כאילו אני רשמתי את ההודעה.. אני הגעתי למצב שנמאס לי מכל המילים ה"יפות" - "חייבים להיות חזקים" , "את חייבת לקוות לטוב" וכו' .. ובכן - בא לי לצרוח - רע לי מאוד ! !! המחלה חזרה לי, יש לי בעיות עם היד, עלי לקבל טיפולים, אסור לי להכנס להריון, אין לי סבלנות וחשק לעשות כלום - בקיצור - הכל יחד גורם לי הרגשה מחורבנת !

18/04/2007 | 22:16 | מאת: לימור

שלום לכולן כמה שאלות כלליות: א. באילו מקרים עושים כימותרפיה? כלומר למה יש כאלה שמקבלים רק הקרנות, וחלקם צריכים גם כימו וגם הקרנת, האם זה תלוי באיזה שלב מגלים את הסרטן?לפי מה קובעים? ב. האם כריתת שד מונעת את התפשטות הסרטן? אם כורתים את השד, האם לא צריך לעבור כימו והקרנות? או שזה תלוי בשלב שגילו את הסרטן? כלומר, אם הסרטן התגלה בזמן, ואני כורתת את השד, האם אין צורך בטיפול הקרנתי וכימו בכלל? ואם כן, אז למה לא ישר כורתים את השד כדי שזה לא יתפשט וישלח גרורות?? ג. לגבי טיפול מניעתי, אילו תרופות קיימות חוץ מטוקסיפן (מקווה שדייקתי בשם), האם יש תרופה אחת לסרטן שד או שקיימות תרופות נוספות לטיפול מונע (למי שסובל מקרישיות יתר אסור לקחת טוקסיפן, אילו תרופות חלופיות קיימות לטיפול מונע במקום הטוקסיפן?) תודה והרבה בריאות לכולנו

19/04/2007 | 10:39 | מאת: ללימור

תשובות לשאלותיך 1. כימוטרפיה ניתנת ברוב המקרים כי זה הפררוטקול אבל אם הגוש היה מאד קטן -בדרגה 1 ללא מעורבות בלוטות ובעל רצפטורים חיוביים ניתן להסתפק בהקרנות ובטיפול הורמונלי. 2. כריתת שד אינה מונעת את התפשטות המחלה אלה רק מעלה את הסיכוי באחוזים לאי השנות 3. משאלותיך אני מבינה שאת מתלבטת אם לעבור כריתה מלאה בכדי למנוע את הכימוטרפיה. כדאי אולי שתשתפי אותנו בממצאי הביופסיה שלך ובהצעות השונות שקיבלת מהכירוג ואז התשובות תהיינה יותר ספציפיות ופחות כלליות. 4. בכל מקרה באתר זה יש מידע רב בכל הנושאים -הביטי כאן מימין תחת הכותרת מידע.

19/04/2007 | 22:34 | מאת: נורית

כריתת שד לא מונעת כימותרפיה בד"כ, כיוון שהכימותרפיה ניתנת (במקרה שהסרטן התגלה בשלב מוקדם) כדי לחסל תאים סרטניים שאולי התפשטו כבר למקומות אחרים ומרוחקים בגוף. הכריתה יכולה למנוע הקרנות. אם מבצעים כריתה חלקית, לרוב משלימים אותה בהקרנות כי ייתכן שנשארו תאים סרטניים בקרבת הגוש ושלא הוסרו. כריתה מלאה מבצעים אם הגידול גדול, אם השד קטן וכמובן שאם החולה מעוניינת בכך. טמוקסיפן מתאים כטיפול משלים (לא כימותרפיה, אלא טיפול ארוך טווח) למקרים מסויימים של סרטן השד שבו יש קולטנים חיוביים להורמונים. למיטב ידיעתי זה לא קשור לכריתה או לא.

18/04/2007 | 21:28 | מאת: רונית

כל משתתפי הפורום צר לי אם יש בנות יקרות שעדיין במלחמת החיים כולי תקווה שתנצחו צר לי עם בגלל הודעת פטירת חברתי היקרה נפגעתן או חשששת כל מקרה או אחר ויש עם זאת המון נשים שהחלימו אנו חשבנו ששי צורך לומר דברנו שהיה לאפרת בית חם בהמון רגעים קשים ואפילו משמחים שוב עימכם הסליחה מכל ליבנו והכי חשוב בריאות ועוד בריאות

18/04/2007 | 22:53 | מאת: מירי.ב.

את ממש לא צריכה להתנצל! תנחומי לך ולמשפחה בימים קשים אלה, מי יתן ולא תדעו עוד צער..... מירי.ב.

19/04/2007 | 18:39 | מאת: אתי

מצטרפת לדעתה של מירי..אין צורך להתנצל. שלא תדעו עוד צער.

24/04/2007 | 21:54 | מאת: ק

המשפחה של אפרת עברון ז"ל תשמח לשוחח איתך האם זה אפשרי מצדך?

18/04/2007 | 20:25 | מאת: עדנה

רציתי לדעת אם מוכרת התרופה הנ"ל לשימוש בסרטן השד והאם נמצאת בסל הבריאות בצורה של כדורים ו.או הזרקה לוריד? תודה עדנה

18/04/2007 | 22:54 | מאת: לעדנה

נאבלבין תרופה מקובלת וטובה לטיפול בסרטן שד גרורתי. בארץ בסל רק בעירוי. קיימת גם בכדורים.

19/04/2007 | 20:41 | מאת: אנה גולדברט

עדנה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לטיפול זה. תוכלי לקרוא בהרחבה ולקבל תשובות לשאלות בנושא בפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=navelbine.doc בברכה, אנה

18/04/2007 | 19:36 | מאת: אנה גולדברט

לכל משתתפי הפורום שלום ברצוני להתייחס להודעה המצערת אודות פטירתה של אפרת. בני משפחה ואנשים קרובים שיקיריהן נפטרו בעקבות מחלת סרטן השד, לעתים בוחרים לפרסם הודעה אודות פטירתן בפורום זה. הסיבות לכך יכולות להיות קשורות, כפי שנאמר, לרצון להנציח את זכרה של האישה היקרה להן ולרצון לשתף ולחלוק את כאבם עם אנשים שליוו את האישה ברגעים הקשים. לרוב בעקבות הודעות אלו עולה השאלה "האם זהו המקום הנכון לפרסם הודעות אלו". זוהי באמת שאלה מורכבת הדורשת התייחסות. אני באמת מבינה את הכאב ואת הפחד שהודעות אלו מעוררות בקרב נשים הנמצאות בעיצומו של מאבק במחלה. המחשבות המפחידות כגון "האם זה יכול לקרות גם לי" הן אכן מחשבות מפחידות ועצמתיות מאוד ולא תמיד יש דרך פשוטה להתמודד אתן. אני מאמינה כי מחשבות אלו מתעוררות גם בהקשרים שונים ולא רק מול ההודעות הכואבות בפורום וכל אישה לאורך ההתמודדות פיתחה כלים ודרכים שונות להתמודד עם הכאב שמחשבות אלו מעוררות: יש נשים המעדיפות להרחיק את המחשבה ולהתמקד במשהו אחר, יש כאלו המעדיפות לדבר על פחדים אלו עם אדם קרוב ויש המעדיפות לפתח את הנושא עם מישהי שמתמודדת או התמודדה עם כאב דומה. גם בפורום זה כל אחת יכולה לבחור בדרך בה היא מעדיפה להתמודד ובעיני כל דרך לגיטימית כל עוד היא מסייעת לכן. עם זאת, אני מאמינה בלב שלם כי להודעות מסוג זה יש מקום בפורום וכך היה הדבר מרגע הקמתו. פורום זה הוא הבמה של כולכן לשמחות, לכאבים ולפחדים אשר מהווים חלק מהקיום של כולן. לא ניתן למחוק את ההודעות הכואבות או המפחידות אותן בוחרות להביא אחרות, אולם כל אחת יכולה לבחור בדרך שלה להתמודד עימן. אני כאן בשבילכן ואשמח לעמוד לרשותכן ולחשוב איתכן אודות דרכים נוספות להתמודד עם כאב זה. אנה

19/04/2007 | 13:16 | מאת: מהרהרת

צר על אפרת ועל משפחתה. חבל מאד שההודעה על מותה הולידה תגובות אגרסיביות למיניהן.. בנות, קצת סובלנות לא מזיקה. לי עצמי אין תשובה אם מקומן של הודעות כאלה בפורום הזה, הרי זה פורום תמיכה.. כולנו נגיע מתישהו למקום ההוא מסיבה זאת או אחרת. אבל הרגשתי שלי היא שאולי נכון להתחשב ברגשות רבות מהמשתתפות ולא לשתף בהודעות כאלה. אולי לא ככלל גורף, אבל כל מי שכותב כזאת הודעה, צריך לזכור גם את השלכותיה על הקוראות.

19/04/2007 | 16:26 | מאת: מערערת על דברי המהרהרת

בנות חביבות, ההתגברות על הפחדים לא תצלח אם תהיינה כאן הודעות כאלו או אחרות. לא רק מוות מפחיד אתכן גם חזרת המחלה ,אז מה כל מי שחזרה לה המחלה רצוי שגם לא תפנה לפורום הזה? אולי נפצל את הפורום ל- פורום לחולות דרגה 1 אח"כ פורום נפרד לחולות דרגה 2 ולבסוף פורום למתים. ברור לכן שבמקום להנות מהחיים וממה שיש ולא לחפש את מה שאין אתן מוציאות אנרגיה רבה ומיותרת על פחדים וחששות מפני העתיד לבוא. אף אחד וגם האדם הבריא ביותר אינו יודע מה צפוי לו-צאו וראו את הסטודנטים שנרצחו בידי מטורף בארה"ב. יום לפני כן ואפילו שעה לפני כן הם לא שיערו לעצמם שזה יהיה סופם. רוצה לומר שאיננו יודעים מה יהיה גורלנו ומכאן שאין טעם לנסות ולצפות פני עתיד וכדאי ורצוי לחיות את הכאן והעכשיו. ומי שאינה יכולה לעשות זאת בכוחות עצמה כדאי ורצוי לה לפנות לעזרה מקצועית ובכך תשפר את איכות חייה מצד אחד ותתן כבוד גם למתים שיופיעו מדי פעם בפעם בפורום הזה מצד שני. כל אחת אחרי שתעשה עבודה עם עצמה תבין שאלו הם החיים. מה לעשות מרגע שנולדנו נגזר עלינו למות. בברכת בריאות ואריכות ימים לכולן

18/04/2007 | 18:13 | מאת: שואלת

שלום. רציתי לשאול האם ידוע על בנות שילדו לאחר סרטן שד גרורתי ? האם יש מקרים כאלו של נשים שהסרטן חזר אצלן בעצמות, ולאחר טיפול כימי וטיפול נגד הגרורות הצליחו להרות ? ואם כן - כמה שנים אחרי ??? חשבתי שהסרטן מאחורי ועמדתי לפתוח דף חדש בצורת הריון ... ואז גילו לי גרורה ...ועכשיו שוב עלי לעבור טיפולים.. התקווה שלי היא לשמוע על בנות שהרו גם לאחר גרורות... תודה .

19/04/2007 | 22:36 | מאת: נורית

בדרך כלל במצב גרורתי מומלץ בשום פנים ואופן לא להרות כי זה עלול להחמיר מאוד את המחלה. אני אישית מכירה בנות שהרו לאחר סרטן שד מוקדם, אבל אף אחת שהרתה אחרי סרטן גרורתי. אני בספק אם יש מישהי כזו.

20/04/2007 | 09:59 | מאת: אני

זה ממש מדכא אותי.. גורם לי לחשוב אם בכלל אני רוצה להרפא... אם מראש אני יודעת שלא אזכה לתינוק... כלומר,, אין לי תקווה לעתיד בכלל.

22/04/2007 | 09:36 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום לך שאלתך מסובכת מאוד, אכן היו דיווחים מעטים על נשים שנכנסו להריון כשהן סובלות מסרטן שד גרורתי. הדבר נדיר מאחר שבאופן גורף הדבר אינו מומלץ ובנשים רבות התפקוד השחלתי נפגע כתוצאה מהטיפולים. ככלל, סרטן שד גרורתי הינה מחלה כרונית שאינה ניתנת עדיין לריפוי מלא ולכן שאלה זו אינה עומדת על הפרק לעיתים תכופות. להריון בחולה גרורתית מספר בעיות מסובכות ובהן העדר האפשרות להציע טיפול מיטבי בתקופה זו, חשש שההריון עצמו יתרום להתקדמות המחלה ושאלות אתיות לא פשוטות. אני מקווה שמצבך טוב ואת מגיבה היטב לטיפול, בשלב זה הייתי ממליץ לדחות את הדיון באפשרות זו לעת עתה.

18/04/2007 | 17:25 | מאת: חיים

לפרופסור אין שלום אשתי בת 48 מפסיקה לקחת זלוטקס לאחר שנתיים בתאום עם האונקלוגית שאלה ראשונה איזה פרמטרים בבדיקת דם מראים פעולה שחלתית? מה ערכים בפרמטרים אלו מראים שיש פעילות שחלתית? לאחר כמה זמן מהפסקת זלוטקס צריך לבדוק פעילות שחלתית אשתי לוקחת פימרה תודה רבה חיים

18/04/2007 | 22:28 | מאת: פרופ' אילן כהן

לחיים תודה על שאלתך. תלוי איך היו המחזורים של אשתך לפני הטיפול. תלוי באם קיבלה טיפול כמוטרפי. תלוי באם מקבלת טיפול עם טמוכסיפן. כל אלו משפיעים על האפשרות שהשחלות יחזרו לתפקד. המעקב אחר תפקוד השחלות נעשה על ידי בדיקות דם של רמת FSH , LH ואסטרדיול. קיים סיכוי גדול שבאם השחלות יחזרו לתפקד זה יעשה בצורה איטית והדרגתית. לכן יש לבצע הבדיקות הללו כל חודש. לפי השינוי ברמות ההורמונים ניתן יהיה לבדוק באם ועד כמה השחלות יחזור לתפקד. לפי רמת התפקוד השחלתי יש לוודא שיהיו מחזורים. יש לבצע בדיקות אולטרהסאונד לבדוק את רמת הפעילות השחלתית, הופעת ציסטות בשחלות ועובי רירית הרחם תלוי באם היא לוקחת טמוכסיפן כי בתפקוד שחלתי הטמוכסיפן מגרה את החשלות לפעילות יתר. זה בקיצור. בכדי לבצע הערכה מלאה יש לפנו לרופא נשים שמבין בנושא. בברכה פרופסור אילן כהן.

18/04/2007 | 15:53 | מאת: ש

כמה הקרנות נותנים בדרך כלל לאחר כריתה חליקית?

18/04/2007 | 18:16 | מאת: דבי

אני קיבלתי 35 הקרנות לאיזור הגידול בשד ועד 5 הקרנות לאיזור בית השחי. לא עברתי טיפול כימותרפי - עברתי למפקטומי, בלוטות היו נקיות.