פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

11/03/2007 | 08:42 | מאת: רונה

תודה על תשובתך אני בת 42, 4 שנים לאחר סיום הטפולים (כמו והקרנות), מקבלת טמוקסיפן, המחזור לא חזר (לאחר שנתים וחצי של זולידקס). גלי החום כן חזרו (כמו בתקופת הזולידקס). אין לי מחלות ברקע. האם יש תופעות לוואי לאפקסור ודומיו? תודה

11/03/2007 | 20:59 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רונה כמובן שלכל תרופה יש תופעות לוואי. אפקסור היא תרופה שיש לה אינטרקציה עם הרבה תרופות אחרות כולל חלק מסוגי האנטיביוטיקה וגם אלכוהול. מתן בו זמני עם חלק מתרופות אלה יכול לגרום להחמרת תופעות הלוואי של האשקסור אשר כוללות בין השאר בחילות, הקאות, כאבי בטן, יתר לחץ דם ועוד. אם כברתרופוה נגד דכאון אפשר לנסותתרופה יחסית חדשה שנקראת ציפרלקס המינון נמוך אשר יש לה פחות אינטרקציה עם תרופות אחרות והיא פועלת יותר מהר ועם פחות השפעה על מערכת העיכול. אבל אני חשבתי על תרופה אחרת בשם Megace. זו תרופה שניתנת כטיפול הורמונלי לחולות עם סרטן שד גרורתי אבל במינון נמוך של 40מ"ג 3 פעמים בשבוע - היא מפחיתה את מספר גלי החום ברוב החולות. חלק מהחולות מורידות את המינון בהדרגה ויש לי חולות שמסתפקות בכדור אחד לשבוע. אמנם הקופות לא מאשרות את התרופה למטרה זו אבל מאחר שמדובר למינון נמוך ומעט כדורים - ההוצאה היא לא גדולה. בברכה

12/03/2007 | 08:41 | מאת: רונה

תודה על תשובתך מגיס לקחתי בתקופת הטיפולים עם הזולידקס. היא אמנם עזרה אבל יש לה תופעת לואי אחת חמורה, היא מעוררת תאבון. ואת זה אני לא צריכה, גיל המעבר שנכנסתי אליו כל כך מוקדם והטמוקסיפן מספקים לי מספיק תאבון

10/03/2007 | 23:28 | מאת: דנה

אני סיימתי הקרנות באיכילוב לפני שבועיים ואני מאוד מרוצה מהטיפול ומהיחס. שני המקומות טובים, אך חשוב גם לחשוב על המרחק, כי צריכים להגיע יום יום. בהצלחה

11/03/2007 | 23:55 | מאת: א

אני קבלתי הקרנות בתה"ש. היחס חם. אבל קחי בחשבון שישנם עיכובים בגלל עומס. מסתבר שאין מכונות כאלו בכל בית חולים אי לכך מגיעים לשם חולים מבתי חולים אחרים. אנ י יודעת שכ"ל לגבי איכילוב. את צריכה לחשוב אחרת. לאן יותר קל להגיע.

אני מנצלת את הפורום הזה למען הודעה חשובה, מקווה שמנהל הפורום יאפשר לי. בימים אלו מתארגנת קבוצה של נשים עם מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2 לצורך תמיכה הדדית וכן לצורך העברת ידע בנושא - התנהלות מול קופות החולים, בדיקות שגרה מומלצות, ועוד. המטרה הינה להעביר ידע רלוונטי בין חברות הקבוצה לגבי הזכויות וכן להוות קבוצת תמיכה במקרה הצורך. כרגע אין גוף בארץ שמרכז את הנושא בצורה מסודרת. בשל רגישות הנושא ישנה דיסקטיות מוחלטת ופרטי הנשים לא יועברו לאף גורם. מי שמעונינת לקבל פרטים נוספים ו/או להצטרף מוזמנת לשלוח מייל לכתובת הדוא"ל [email protected] . המייל יכול להיות אנונימי. הרבה בריאות לכולן.

12/03/2007 | 09:45 | מאת: צוות אחת מתשע

לעינב שלום, נשמח אם תצרי קשר עם רכזת התמיכה בעמותת אחת מתשע, עדי וינטרוב: טל'. 03-6021717 שלוחה 226 מייל: [email protected] בתודה צוות אחת מתשע

10/03/2007 | 22:20 | מאת: נטע

אני חולה בסרטן השד, לפני כימו. מרגע אבחון המחלה אני מרגישה תחושה הולכת וגוברת של חוסר ארגון כללי - ואני מתכוונת לכך שאין שום גורם מרכז שמפקח על התהליך... יש לי אונקולוגית, יש רופא משפחה, יש כירורג, אבל אף אחד מהם לא הסביר לי בצורה מרוכזת את הפרוצדורות במצב הזה, את התהליכים ומה אפשר לקבל, לעשות.... אני כן מעריכה את האגודה למלחמה בסרטן ואת האתר הזה, אבל אני מרגישה תלושה. את העובדה שאני יכולה לפנות לעו"ס בקופת חולים גיליתי במקרה דרך חברה - אף אחד לא סיפר לי על כל זכויותיי והתהליכים שיש לעבור בצורה כוללנית. האם מישהי מרגישה כמוני?

11/03/2007 | 00:20 | מאת: מירי.ב.

הי נטע, קשה לי לומר שאני מרגישה כמוך בהווה, פשוט כי אני כבר שנה וחצי כמעט מהאבחון ולפני שנה סיימתי כימו. את מה שאת מרגישה היום אני כבר עברתי, ורבות כמונו עברו או עוברות את אותו תהליך. לצערי הרב ואת ממש צודקת! אין גורם אחד שירכז את כל האינפורמציה הרלבנטית תחת קורת גג אחת. לכל גורם יש מרכז מידע משלו... והחולה צריך לפנות לכל אחד מהם בנפרד כדי לרכז לעצמו את האינפורמציה. אם אנחנו כבר מדברות אז: 1. לגשת לעו"ס במכון האונקולוגי שלך ולדלות ממנה את כל האינפורמציה. 2. להתקשר למוקד ביטוח לאומי 6050* לקבל שם את כל חוברות המידע לגבי זכויות החולה במדינת ישראל. 3. אם תפני לביטוח לאומי ותהיי זכאית לקיצבת נכות כללית לשנה (מותנה בחל"ת עקב המחלה או התפטרות או פיטורין - בקיצור אם את לא עובדת) - תוכלי לקבל מהרשות המקומית באיזור מגורייך הנחה משמעותית במיסים (בכפ"ס קיבלתי 75% הנחה על הארנונה לכל תקופת הנכות הכללית). 4. את זכאית לתו נכה למשך שנה, צריך לבדוק עם משרד הרישוי. 5. ישנה קיצבה נוספת לעזרה כללית בבית לנשים עם ילדים קטנים, או נשים בתקופת הכימו שאינן מסוגלות לטפל בביתן. בקיצור יקירתי, יש לך הרבה עבודת טלפוניה לעשות. מקווה שעזרתי טיפה. מידע נוסף תוכלי לקבל באתר של עמותת אחת מתשע, תכנסי לשם, האתר מאוד מסביר פנים, ידידותי למשתמש ומכיל המון אינפורמציה. לילה טוב לך. מירי.ב.

11/03/2007 | 16:40 | מאת: אורנה

נטע יקרה, לא ציינת באיזה בית חולים את מטופלת. ברוב בתי החולים יש אחות מתאמת שד שיכולה לעזור לך ולהפנות אותך לאנשים ולמוסדות המתאימים . אני יכולה לציין לשבח את בית חולים תל השומר. האחות מתאמת שד, ישבה איתי ועם בעלי, הסבירה לנו על הטיפולים ותופעות הלואי, נתנה לנו את כל הטלפונים של עו"ס, פסיכולוג, דיאטנית וכו' שיוכלו לעזור לנו. העובדת הסוציאלית הסבירה לנו את הזכויות, נתנה לנו את כל הטפסים הרלוונטים והכל זרם ללא בעיות. עיצה - כתבי הכל בצורה מסודרת משום שהרבה דברים שוכחים ביהיה בהצלחה, והרבה בריאות.

11/03/2007 | 19:41 | מאת: נטע

אני נותחתי באסותא ת"א, והאמת שהיתה שם אחות מתאמת שהיתה מאד נחמדה, הביאה לי חוברות של האגודה והסבירה לי קצת על התהליכים. אבל בגדול אין לה אחריות אישית על המשך הטיפול בי, הקשר בינינו תלוי בי ולא בה, כך שאני בכל זאת מרגישה שאין גורם מרכז. אבל כמו שאת אומרת יכול להיות שזה באמת תלוי ספציפית בבית החולים - למרות שלדעתי זה לא צריך להיות כך - לדעתי צריך להיות גוף יותר רשמי, מטעם בית חולים או קופת חולים שתהיה לו יותר אחריות אישית להמשיך ולדאוג לחולות סרטן גם אחרי שהן משתחררות מבית חולים.

11/03/2007 | 21:14 | מאת: אתי

אני מבינה כך כך. גם אני הרגשתי כך. בהתחלה לא ידעתי מה עלי לעשות. למי לפנות לכירורג או אולי אונקולוג.. ברגע שתקבלי תשובה פתלוגית , תוכלי לקבוע תור בבית חולים. שם הדברים יתבהרו לך. תקבלי מסלול כימו (אם תצטרכי..) והקרנות. השאר יסתדר. אם תרצי אוכל לספק מידע מידע נוסף במייל או 03-9348998 אבל כן, התחושה היא שהטיפול הוא בידייך ולא בידי סמכות שתשלח אותך לבדיקות ותנחה אותך. בד"כ כשאנו בצרה כמו ילדים אנו מעדיפים שמישהוא ינחה אותנו או אפילו יקבע לנו הדברים. התקופה מהניתוח ועד לביקור ראשון שלי בבית חולים היתה תקופה שעצביי עבדו שעות נוספות.

11/03/2007 | 23:04 | מאת: נטע

אני מודה לכולכן על התגובות. אני בכל זאת דבקה בכך שהמצב הבירוקרטי אינו המצב האידיאלי - ולדעתי שווה לדבר על כך כדי לנסות לשפר. תחשבו כמה נשים חולות סרטן יש שאין להן בכלל גישה למחשב ואינן מקבלות את כל העצות הטובות שאתן נותנות? אותן נשים שלחלקן אין מושג אפילו שישנם דברים כמו עובדים סוציאליים, קבוצות תמיכה וכו' - אז אולי חלק מהן מקבלות את המידע בבתי חולים או בקופות חולים, אבל אני בטוחה שיש לא מעטות שנופלות בין הכסאות בשל חוסר ידע והכוונה מסודרת. אני מחשיבה את עצמי בתור בן אדם נאור ומשכיל ואני קוראת וחופרת באינטרנט כל פיסת מידע, ובכל זאת למרות כל זאת, לא קיבלתי את כל ההכוונה הנדרשת במצבי וחבל! אני בהחלט מתכוונת לנסות ולהשפיע לשינוי המצב הקיים.

10/03/2007 | 21:20 | מאת: אני

שלום במצב של סרטן שד גרורתי לכבד וע"ש , לאחר אדריאמיצין עם תגובה טובה . הומלץ לי לקבל פסלודקס . תפקודי הכבד היו מופרעים - בילירובין תקין. 3 שבועות לאחר הזריקה הראשונה - תפקודי הכבד הוכפלו (ואף יותר) והם כעת כדלקמן: בלירובין כללי 4.9 בילירובין ישיר -2.47 ALK - 637 AST - 173 ALT - 75 GGT - 1085 מתוך קריאה הבנתי שניתן לתת פסלודקס כאשר תפקודי הכבד בתחום הנורמלי - בינוני. למרות שזה לא היה המצב בעת נטילת הזריקה הראשונה - משום מה החליט האונקולוג שזה הטיפול המתאים. מה דעתך על קבלת פסלודקס במצב של תפקודי כבד מופרעים ? לחילופין - בשל העלייה הדרמטית בערכי הבדיקות -האם קסלודה עשויה להתאים במצב כזה? תודה לך ושבוע טוב

11/03/2007 | 21:13 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב, אני חושבת שהשאלה היא לא אם תפקודי הכבד המופרעים מחייבים שינוי במינון הפסלודקס אלא האם ההחמרה בתפקודי כבד משקפת החמרה משמעותית במצב המחלה ואז אין טעם לחכות עוד חודש כדי לוודא שהפסלודקס לא יעיל. המצב כרגע הוא גבולי מבחינת האפשרות לתת כימותרפיה לכן אני הייתי מציעה לחזור על CT כבר השבוע ולהתחיל כימותרפיה בהקדם, תוך שבוע לכל המאוחר. קסלודה היא בהחלט אפשרות שבאה בחשבון. ההפרעה בתפקודי כבד אינה מונעת את האפשרות לתת קסלודה אך יש להתחיל במינון נמוך, בזהירות ותוך מעקב צמוד אחר תפקודי הכבד. אם יהיה שיפור בתפקודי כבד ניתן יהיה בהמשך לעלות במינונים. בהצלחה

11/03/2007 | 22:52 | מאת: אני

מודה לך מאוד על תשובתך. מקווה שלא מאוחר מדי עבורי...

פירטתי את המקרה שלי בתאריך 27.2 לא קיבלתי עדיין תשובה בעמ' 364 של הפורום. מחר יש לי US כדי לאתר את הבלוטה שהודגמה בביופסיה ונמצאה נגועה אך בניתוח הוצאו 8 בלוטות וכולן היו נקיות (+מסטקטומי) אם ימצאו את הבלוטה האם הכירורג יפתח שוב ויוציא עוד כמות של בלוטות או שהוצאת הכמות יכולה להימנע ע"י הוצאה מדוייקת של אותה בלוטה בעייתית?? דואגת!!!

ל.א. היקרה שלום, אינני ד"ר ולכן אין ביכולתי להשיב על השאלה. שלחתי את שאלתך שוב לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. אני מצטערת שטרם נענת על שאלה ששאלת. בברכה, אנה

11/03/2007 | 08:46 | מאת: פרופ' משה שבתאי

שלום רב. איני יודע אם סימנו לך את בלוטת הזקיף לפני הניתוח. כנראה שהבלוטות שהוצאו לא כללו את הבלוטה הזו. יש לאתרה ע"י אולטראסאונד ולהסירה.

האם מישהי מכירה מקום בו ניתן להתאים או לתפור חזיות לשדיים בעלות אי סימטריה גדולה לאחר ניתוח שחזור?

10/03/2007 | 11:02 | מאת: אנה גולדברט

דליה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק בו רשימת חנויות המתמחות בחזיות אלו. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reimb_protheses.doc בברכה, אנה

לא יודעת איך לעזור לך - אבל האם שקלת לתקן את האסימטריה הגדולה? לפעמים משתדלים לתקן את זה תוך כדי תהליך השחזור.

08/03/2007 | 19:25 | מאת: אנה גולדברט

מירי יקריתי רק רציתי לדעת האם כבר התחלת בעבודתך החדשה? אם כן, איך את מסתדרת? אשמח לכל עדכון ממך, בהערכה ענקית, אנה

08/03/2007 | 23:47 | מאת: מירי.ב.

הי אנה יקירתי, היום לא נכנסתי לפורום. רק עכשיו הצצה כי היה לי יום גדוש שעדיין לא נגמר, גם עכשיו (23:40), אני עדיין עם 2 סירים על הגז. והסיבה, בעלי חוזר מחר לאחר 3 שבועות בחו"ל אז הכנתי לו כמה דברים שהוא אוהב. לא התחלתי לעבוד עדיין, היום הגדול הוא ביום ראשון הקרוב, מבטיחה לעדכן אותך איך היה, למרות שאת יודעת היום הראשון הוא לא אינדיקציה. בכל מקרה אני מתרגשת כבר מעכשיו... תודה על ההתעניינות ומבטיחה להיות בקשר. בינתיים, ביי ושבת שלום לכולנו. מירי.ב.

09/03/2007 | 06:44 | מאת: ריקי

08/03/2007 | 13:20 | מאת: אוסי

בתוצאות הבדיקה נרשם ש"יש קישרית זעירה ברביע מרכזי עליון". ובסעיף הרושם: "הערכת ממצא: שפיר מבחינה רנטגנית. קישרית כמתואר". נשלחתי גם לבדיקת אולטראסאונד. כמה זה מדאיג?

08/03/2007 | 21:03 | מאת: נורית

על פי הכתוב - זה כנראה שפיר, כלומר - לא מדאיג בצורה היסטרית, אבל רק ליתר ביטחון נשלחת להמשך בירור (כבר היו דברים מעולם, למרבה הצער). ייתכן שתצטרכי לעבור ביופסיה ליתר ביטחון. מקווה שהאולטרסאונד יתמוך בממצאים.

11/03/2007 | 10:29 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לאוסי שלום מדובר בקשרית הנראית שפירה מבחינת הממוגרפיה(לא סרטן)כדי לאפיין את הקשרית מומלץ ונכון לבצע בדיקת אולטרא סאונד.לכן אינני רואה את התשובה כמדאיגה אך יש לבצע את בדיקת האולטראסאונד.

11/03/2007 | 17:35 | מאת: פאטמה

תוצאות הבדיקה סמיכות מעוגלת קטנה בחלק פנימי בצילום CC בלבד

08/03/2007 | 12:47 | מאת: די

עברתי ביופסיה ניתוחית אחרי סימון באמ.אר. אי. אינקוויזיציה נוראית, שלא לדבר על הכאבים שיש לי עכשיו. המנתח אמר שהממצא (7מ"מ) שונה מרקמת השד, אבל צריך לחכות בסבלנות עד הביופסיה. מה זה עוד יכול להיות? (לפני חמש שנים נותחתי באותו השד - למפקטומי, כימו, הקרנות, ועכשיו שוב?????????????)

09/03/2007 | 13:25 | מאת: די

למה אף אחד/אחת לא עונה??????????????????????? עד שיגיעו תוצאות הביופסיה (הפתולוגיה) אני אשתגע!!!!!!!!!!!!!!!!!

09/03/2007 | 22:13 | מאת: אנה גולדברט

די היקרה שלום, אני באמת מבינה את הלחץ והמתח אותו את חשה. שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה שיענה לך בהקם. בברכה, אנה

11/03/2007 | 10:37 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לדי שלום נראה שאין ברירה עליך להמתין לתשובת הביופסיה ורק אחריה נוכל לדעת במה מדובר עצם העובדה שהיה ממצא בMRI ואף נראה שונה מרקמת השד אינה מעידה על אופיו.

08/03/2007 | 09:35 | מאת: טלילה

אני מקבלת ארדיה כ-4 שנים. בשנה האחרונה לאחר כל טיפול אני סובלת מכאבים חזקים בעצמות במשך כמה ימים ולכן החלטתי להפסיק את הטיפול. הרופא שלי שלח בקשה לקופ"ח לתרופה זומרה אך הקופה מסרבת לאשר. שאלתי- האם יש הבדל בין הזומרה לבונט מבחינת היעילות? האם להתעקש על הזומרה או לקנות אותה באופן פרטי אם צריך אושהבונט מספיק מתאימה?

10/03/2007 | 12:18 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום טלילה לא נעשתה השוואה ישירה בין זומרה לבונט לכן אינני יכולה לומר איזה תרופה יעילה יותר, אך בעקרון שתי התרופות יעילות מאד. יכול בהחלט להיות שאם תקחי בונט בכדורים יהיה לך פחות כאבי עצמות כי התרופה ניתנת באופן רציף לעומת ארדיה וזומרה שניתנות אחת לחודש ואז כנראה בימים הראשונים, כאשר רמת התרופה עולה, את מגיבה ע"י כאבים. אני הייתי מציעה לבקש מהאונקולוג/ית שלך לארגן לך דוגמא של בונט מהחברה, לחודש, ואחרי הנסיון הזה תוכל להחליט. בברכה

הרי קרחת כבר יש לי, אז למה לא לנצל (לפני זה היה לי שער ארוך מתולתול). תפרתי גלימה כתומה והלכתי למסיבה. התגובות היו מהממות. הרגשתי ממש טוב עם עצמי, רקדתי. אומנם המסיבה (150 איש בערך) הייתה בחוג סגור ותומך, אבל את מרבית האנשים לא הכרתי. בעלי, דרך אגב, התחפש לאיש המערות, כך שביחד היינו השילוב של הפיזי והרוחני. חזרתי עוד יותר מצוננת, אבל זה היה שווה.

הי זנט בת כמה את? זה סיפור מקסים תודה

33. נשואה ואמא לבן 3.5

ז'נט היקרה שלום, זה באמת סיפור מקסים ותודה רבה ששיתפת אותנו. מחמם את הלב לשמוע על ההשקפה האופטימית וההומוריסטית שלך. תודה מקרב לב, אנה

שלום רב, אני אחרי טיפול ראשון ולפני השני והיום התחילו לי כאבי גרון קלים וצינון קל ואין לי חום. האם מותר לקחת משהו להקל, האם לידע את האחות בבי"ח? עברתי למפקטומי בלוטות נקיות רצפטורים שליליים. יש לי כרגע סדרת טיפולים 4 של AC ועוד 4 טקסול. אשמח לשמוע חוות דעת מקצועית. בתודה, רותי

הי רותי ערב טוב, כאבי גרון שכיחים בזמן טיפול באדריאמיצין. (לי אישית כאב איימים!!!!).צינון קל גם, עקב דיכוי מערכת החיסון. מותר לקחת כל דבר להקלה. לעקוב אחרי החום!!! חום בעלייה לכיוון ה- 38.5, לפנות למיון ולא לחכות לבוקר. לידע את האחות המטפלת בבי"ח. לדרוש משטח גרון (לשלילת סטרפטוקוקוס, כי אם כן יש צריך אנטיביוטיקה דחוף). ודרך אגב, אם חלילה את פונה למיון, בזמן דיכוי המערכת החיסונית לדרוש להיות בבידוד, ולדרוש שיעשו לך משטח גרון מהיר (עושים אותו בעיקר לילדים, התוצאה כמעט מיידית ולא צריך לחכות 3 ימים לתוצאה ותחילת טיפול). תרגישי טוב, תשמרי על עצמך ובעיקר תהיי עירנית לגבי עצמך. מירי.ב.

גשי לאשפוז יום. יתכן שכאבי הגרון הם אותם פצעים בלוע הנובעים מהטיפולים ולא מהצינון עצמו. אני סבלתי לחינם כאבי לוע איומים והייתי בטוחה שהם סתם כאבי גרון, כך שלא קיבלתי טיפול מתאים וסבלתי לחינם. הרבה בריאות - אורית

הי, אחרי הטיפול השני בAC גם אני הרגשתי כאבי גרון קלים, נזלת ושיעול. זה המצב שמלווה אותי כשלושה שבועות (היום קיבלתי את הטיפול הרביעי). האחות המתאמת ביחידת השד שהתייעצתי איתה אמרה שמותר לקחת את התרופות הרגילות לטיפול בצינון (לקחתי אקמול סינוס וסטרפסילס - לא עזר, ומוקוליט נגד שיעול שדווקא עזר מאוד) והמליצה לי לפנות לקופת חולים. פניתי לרופאת המשפחה שלי ואפילו עשיתי צילום חזה כדי לשלול אפשרות של דלקת ראות. חשוב לזכור שאם את מקבלת סטרואידים (אני לוקחת אמנד ודקסומטזון אחרי כל טיפול) זה יכול לגרום להורדה של החום, כמו "הסוואה" ולכן חשוב שלא תזניחי. תרגישי טוב. ז'נט

07/03/2007 | 23:02 | מאת: רותי

תודה רבה לכולכן, נותן לי קצת פרספקטיבה על מצבי שכן אני רק בתחילת הדרך וכל יום נפגשת עם תופעה חדשה.... רק בריאות וברכה....(-: תודה, רותי

10/03/2007 | 12:14 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רותי אני מסכימה עם כל מי שכתבה לך תשובה. בעקרון את יכולה לקחת תרופות נגד הצטננות ונגד דלקת גרון אך כדאי מאד לפנות קודם לבדיקת רופא באשפוז יום בו את מקבלת את הטיפולים. הרופא יוכל לראות אם מדובר בדקלת גרון המחייבת אנטיביוטיקה או בתופעת לוואי הקשורה לכימותרפיה. בנוסף יעשו לך ספירת דם ומשטח גרון. וכמובן - תקבלי טיפול. הצטננות או זיהום קל אחר, מטופל, הם לא סיבה לדחות כימותרפיה. לעומת זאת אם יש ממש זיהום פעיל לפעמים עדיף לדחות את הכימותרפיה בכמה ימים. זה לא יפגע ביעילות הטיפול ויאפשר לך להתאושש. כמובן - אם יש חום מ-38 מעלות ומעלה לפנות לחדר מיון. בהצלחה

תודה רבה לד"ר גיפס אכן עשיתי ספירת דם ומשטח גרון (שלילי) וביום א בבוקר אשאל בתה"ש אם מצבי מאפשר טיפול למרות שהצינון עדיין קיים ומעט שיעול. שבוע טוב רותי

07/03/2007 | 12:29 | מאת: עמותת חברים

עמותת "חברים" מציעה טמוקסיפן ללא תשלום מאישה שאינה זקוקה לתרופה. לפרטים ניתן לפנות אל: יחיאל, עמותת חברים, טל' 03-5792220

07/03/2007 | 14:06 | מאת: שאלה

הקופה לא אמורה לממן לנו את התרופה למשך 5 שנים? זה לא יכול להיות?

מכבי בכל אופן ממנת הכדורים למשך כל התקופה.

07/03/2007 | 12:22 | מאת: קרן

שלום רב אימי לאחר ניתוח להסרת גידול בשד וכמו כן הוצאו לה בלוטות לימפה מבית השחי חיברו לה נקז ונאמר לנו שהיא תשוחרר מבית החולים רק לאחר שכמות הנוזלים בנקז תפחת מ 50 מ"ל הנתוח היה ביום שלישי שעבר ומאז עדין הכמות לא ירדה ל 50 מ"ל אתמול הכמות היתה 80 מ"ל והיום בבוקר הכמות עלתה ל 100 מ"ל האם זה אמור לקחת כל כך הרבה זמן? איך יתכן שהכמות גדלה לאחר שהיא שוב פחתה? תודה קרן

08/03/2007 | 07:42 | מאת: פרופ' משה שבתאי

שלום רב. לעיתים, כמות ומשך ההפרשה בנקזים גדולים מעט מהרגיל. אל דאגה! כמות הנוזל תפחת והנקז יוצא בבוא העת.

18/03/2007 | 18:59 | מאת: גל

עברתי נתוח, בעקבות BUDD CHIARI, היום כשבועיים אחרי הניתוח אני עדיין מחובר לנקז דרכו מנוקז נול לימפה, ככל הנראה בעקבותפגיעה בנימי ליפה. בכל יום מנוקזים מגופי למעלה מ-2 ליטרים של לימפה. שאלתי הינה, האם זה שכיח ? מה עלי לעשות? כמה זמן עשוי להימשך הניקוז ? תודה

07/03/2007 | 09:29 | מאת: רונה

היי הקיץ מתקרב וגלי החום נעשים בלתי נסבלים. המליצו לי על אפקסור. אשמח לשמוע על בנות שמשתמשות, תופעות לואי, האם יש? הבנתי שזו תרופה לטפול בדכאון תודה

10/03/2007 | 12:23 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רונה יש מספר תרופות שיכולות לעזור לטיפול בגלי חום. בעקרון אפקסור היא אחת מהן. זו תרופה נגד דכאון אשר עוזרת לחלק מהנשים עם גלי חום. תרופה נוספת , גם נגד דכאון, היא הציפרלקס. יש תרופות נוספות שיכולות לעזור אבל קשה לי להתייחס בלי הרקע שלך. האם היה לך סרטן שד? האם את מקבלת טיפולים הורמונלים? מה מחלות הרקע שלך? האם את מקבלת משהו כנגד יתר לחץ דם? אשמח לפרט טיפולים אחרים אחרי שתכתבי את האינפורמציה החסרה. בברכה

07/03/2007 | 06:38 | מאת: בודדה

אני מרגישה מאוד בודדה, הפורום אמנם עוזר אבל לא מספיק. האם יש קבוצת תמיכה שנפגשת אחת לשבוע לשיחות או פעילות משותפת?

07/03/2007 | 09:33 | מאת: צוות אחת מתשע

לבודדה היקרה, את מוזמנת להצטרף לאחת מקבוצות התמיכה שלנו באחת מתשע, הנפגשות מידי שבוע. כדי לשמוע פרטים נוספים תוכלי ליצור קשר עם עדי וינטרוב, רכזת פרויקט תמיכה וסיוע,03-6021717 שלוחה 226 [email protected] בברכה צוות אחת מתשע

חליתיע. קבלתי טיפולי כימו וכעת אני בהקרנות. במהלך כל החודשים עבדתי. כיום אני עובדת בבוקר. הולכת להקרנות בצהריים ומשם לילדים. דווקא כעת כשאני בסוף, אני מרגישה שאין בכוחי ללכת לעבודה (אני מניחה שבעיקר בגלל שנדחקתי הצידה בעבודה עקב היערויות שלי). דווקא עכשיו כשאני בסוף, אני מרגישה שאני חייבת להפסיק לעבוד. שאני זקוקה למנוחה ארוכה (ולא לאיזה שישי שבת במיטה). נשמע למישהיא מוכר ?

שלום א. אכן את נמצאת בשלבים האחרונים של הטיפול, וכולם אומרים שזה הסוף וזה יותר קל מהכימוטראפיה, אבל רק את יודעת בדיוק איך את מרגישה. במקרה שלי ההרגשה היתה פיזית וגם נפשית. אם את עובדת במקום מסודר את יכולה לקבל חופשת מחלה מרופא המשפחה שלך ואם את רוצה חופשה ממושכת את צריכה לגשת לרופא תעסוקתי שיאשר לך חופשה ארוכה. קיימת גם אפשרות לעבוד חצי יום וקבל את השעות החסרות על חשבון חופשת מחלה, אפשרות כזו מקלה על הלחץ, וזה נעשה גם דרך רופא תעסוקתי. הרבה בריאות

השיגי חופשת מחלה ומייד!!! הגוף והנפש שלך צועקים הצילו.

06/03/2007 | 23:46 | מאת: מירי.ב.

הי, זה לא רק נשמע מוכר, וזה ממש לא מוזר. את חייבת חופש ארוך......................... נשאבת לתוך המערבולת של ניתוח, כימו, הקרנות, עבודה. לא היה זמן לעכל, לחשוב. הגוף והנפש מאותתים לך לקחת פסק זמן. כמה זמן? כמה זמן שאת צריכה כדי להתאפס, לעכל, להפנים ולהתאושש. נידחקת הצידה, אז מה? אותי למשל פיטרו, אז? אז הייתי בחופש. איזשהו כוח עליון דאג לזה שאני אהיה בחופש כמו שאף פעם בחיים לא הייתי. נהניתי מכל רגע, המשפחה שלי ואני פשוט הרווחנו זמן איכות. פיצינו על השנה שעברה שהלכה לאיבוד. נחתי, עשיתי כל מה שבא לי, וכשלא בא לי, לא עשיתי. ממש עכשיו בעוד שבוע אני חוזרת לעבודה למשרה חדשה (לאחר שנה בבית). אני לא מצטערת לרגע על כלום!, יתרה מזאת אני חושבת שזה אחד הדברים היותר חכמים שעשיתי, למרות שזה לא מתאים לכולן, ויש הרבה בנות שממשיכות ועובדות יחד עם הכל. כל אחד ואחת בנוים אחרת ולכן זקוקים לדברים שונים. קחי לך את הזמן, את החופש, את מרווח הנשימה גם אם תרגישי שהוא ארוך. את לרגע לא תצטערי ותשובי חזקה שבעתיים. מאחלת לך רק בריאות, וחופש ומנוחה עד שתרגישי מוכנה. מירי.ב.

בהצלחה במקום עבודה החדש!

א יקרה, התחושות שלך הן לא בגלל שנדחקת הצידה בעבודה, אלא בשל הצורך להזיז קדימה את מה שאת הדחקת הצידה כל השנים - את עצמך. זהו תהליך שקורה אצל הרבה אנשים לאחר טראומה כלשהיא, והמשפט הבא איננו קלישאה: אחד הדברים הטובים ש"יוצאים" לנו מהסרטן, הוא התובנה לחיים. פתאום מתבהר לנו שהעבודה שהיתה מרכז החיים שלנו, בעצם לא כך-כל המרכז, ויש דברים הרבה יותר חשובים. למשל - המשפחה, חברים, ובעיקר - אני. הרבה נשים שחלו (וגם אני) פתאום יודעות לקבל ולא רק לתת. ולקבל לא רק מאחרים, אלא בעיקר מעצמך. הקשיבי לגוף ולנפש שלך - הם חכמים יותר מהסביבה שמצפה ממך לשגרה המתישה. הם יודעים בדיוק מה את צריכה. ואם את צריכה פסק זמן (קצר או ארוך) - לכי על זה. אם את צריכה שינוי בחיים - אל תהססי. הרבה בריאות, אפרת

07/03/2007 | 21:07 | מאת: מירי.ב.

א . יקרה עברת הרבה דברים קשים לימדו אותנו כל השנים שאנחנו צריכות לדאוג, לבית, למשפחה, לבעל, לילדים, להורים, לעשות קריירה מרשימה, להיות כל הזמן במיטבינו, נחמדות, סבלניות ומה לא..... אבל.. קרה מה שקרה, וכעת את צריכה להיות בראש רשימת המטלות שלך ולעשות לעצמך רק טוב מגיע לך זה לא פשע לקחת חופשת מחלה לדאוג לבריאות הנפשית והפיזית (הרי בשביל זה שילמת כל שנות העבודה שלך ביטוח לאומי) אז בלי יסורי מצפון... דאגי לעצמך גם לי לקח חצי שנה להבין זאת אבל אח"כ שנה שלמה "דאגתי לעצמי בלבד" רק בריאות

ל-א' שלום את חייבת לקחת חופש כמה שיותר מהר אחרת את תמצאי את עצמך במערבולת שלא תדעי איך לצאת ממנה. גם אני עבדתי כמעט כל התקופה עד שהנפש שלי צעקה "הצילו"! ואמרתי די, עד כאן אני לא עושה לעצמי את הנזק שהייתי עושה לעצמי לפני המחלה- חושבת על האחרים ובסוף עליי. אני יודעת בדיוק את ההרגשה שלך, לכן בלי לחשוב פעמיים ממחר את בבית. אל תשמעי לאותם אנשים שיגדו לך "היית באה בתקופה הכי קשה, איך זה שעכשיו לקראת סיום את רוצה חופש? אומרים לי את זה כל הזמן. אני פשוט הלכתי לפי הרגשות וכנראה הם היו חזקים ממני. את חייבת את החופשה בשביל לעקל ולהבין את כל התקופה שעברת וזו ללא ספק תקופה קשה מאוד שרק אנחנו מבינות אותה, לכן לחשוב רק עלייך בלבד לוא על אף-אחד אחר! לכי על זה, ואני רוצה לשמוע בהקדם האפשרי שעשית זאת. ביי

07/03/2007 | 19:04 | מאת: אנה גולדברט

א היקרה שלום, נושא חופשה מהעבודה בזמן טיפולים או אחריהן עלה פעמים רבות בפורום זה וזכה להתייחסות רבה. גם אני כמו הנשים שענו לך, מבינה היטב את התחושה אותה את מתארת שדווקא עם תום הטיפולים הגוף והנפש זקוקים להפסקה. לרוב לאחר סיום הטיפולים, מתרחשים שינויים נפשיים רבים ומתעוררות שאלות רבות הזקוקות למענה. מכיוון שבזמן טיפולים אינטנסיביים אין זמן ואפשרות לתת מענה לכל השאלות והמחשבות המתעוררות, לעתים דווקא בסוף הטיפולים יש צורך במנוחה. כמו כן, התקופה של טיפולים הינה כה אינטנסיבית שאחריה הגוף באמת זקוק למנוחה. עם זאת, אני חושבת שזו החלטה מורכבת וחשוב לקחת גורמים שונים בחשבון. לכן הייתי מציעה לקחת חופשה של כשבועיים ואז לקבל החלטה סופית. האם יש לך אפשרות כזאת? נשמח לעמוד לרשותך ולחשוב ביחד, אנה

07/03/2007 | 20:20 | מאת: ז'נט

א' יקרה (את לא מהנשיא, נכון :) ) אשתף על עצמי. אני בת 33, נשואה ואמא לבן 3.5, קצינה בצה"ל. גם אחרי שאובחן אצלי הסרטן לפני כחודשיים, וגם אחרי הטיפול הראשון שקיבלתי, המשכתי לעבוד כרגיל, אני הרי סופרוומן. חוץ מזה, אחרי הטיפול הראשון הרגשתי בסדר, בלי הקאות, בלי בחילות נוראיות, סביר. פשוט הרגשתי לא נעים שאני מרגישה בסדר (מפגרת, אבל זה סיפור אחר). עד שאמרתי לעצמי - משהו פה לא עובד. אני חייבת לעצור. זה ברור שהמחלה אמורה לסמן לי משהו על עצמי, ואם אני אמשיך לעשות את אותם דברים שעשיתי לפני הסרטן ולא אשנה כלום בחיים שלי, יש אפשרות שאני מפספסת משהו בענק. אז עצרתי. אמרתי שבתקופה הזאת אני מרכז העולם. עשיתי רשימה של דברים שתמיד רציתי לעשות, אבל לא היה לי זמן. התחלתי "טיפול" למודעות עצמית וריפוי עצמי - משהו לגמרה מדליק שכבר הביא, למשל, לשינוי גדול בזוגיות. אני נחה. אני נראית טוב. אני מחלימה בפול-אוט. אני בקשר יומי עם מקום העבודה שלי. משתדלת להגיע מספר פעמים בין טיפול לטיפול. יצרתי שותפות עם העוזרות שלי ואני סומכת עליהן ב-100%. אני יודעת שכשאני אחלים ואנוח אני אחזור עם הרבה יותר מרץ וחשק, ואולי גם עם כמה תובנות חדשות, לעבודה. מאחלת לך הרבה בריאות וכיף.

08/03/2007 | 17:44 | מאת: א

תודה לכלכן. עזרתן לי מאוד. קשה בדרך כלל להגיע לכאלו החלטות בפרט שהשכר שאנו מביאות הביתה אינו מבוטל. בכל זאת, החלטתי להודיע בתחילת השבוע על הפסקת עבודתי. לא נהניתי מעבודתי שם. אי לכך החלטתי זה הזמן שבו אנוח ואחפש מאוחר יותר עבודה. תודה לכלן ורק בריאות.

08/03/2007 | 19:21 | מאת: אנה גולדברט

א' היקרה שלום, בהצלחה ורק בריאות, כולנו כאן איתך ונשמח אם תמשיכי לשתף. בברכה, אנ

שלום רב, אני נאלצת לעבור 8 טיפולים כימותרפיים בעקבות ניתוח הסרת גידול סרטן השד, למפקטומי. בת 42, בריאה בדרך כלל ששומרת על כושר ותזונה בריאה. עברתי את הראשון בשבוע שעבר, טיפול AC, והיום בלי התראה מראש כל הגוף החל לכאוב ברמות שלא היכרתי קודם. פשוט הכל כואב ואין לי מנוח. האם יש איזה שהוא רעיון להקל על המצב, האם זה עובר כמו שבא, האם אפשר לקחת משהו כדי להקל, כל רעיון יתקבל בברכה. תודה, רותי

רותי יקרה, אם קיבלת זריקת נויפוגן או ניולסטין , 24 שעות לאחר הטיפול, זו תופעת לואי של הזריקה. הכאבים חזקים ומופיעים בעיקר ברגליים, באגן ובעוד מקומות בהם יש עצמות רחבות. ניתןלקחת תרופות נגד כאבים, אופטלגין, אקמול ואם מאוד כואב אפשר משהו יותר חזק. אני יכולה לנחם אותם שזה עובר תוך יום יומיים. הרבה בריאות

07/03/2007 | 19:45 | מאת: אנה גולדברט

רות היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לטיפולי כימותרפיה. בפרק זה תוכלי למצוא בין היתר עצות להקל על תופעות הלוואי של הטיפולים. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=chemo.doc אני מקווה שמידע זה יעזור לך, בברכה, אנה

06/03/2007 | 15:25 | מאת: היפה

שלום כרגע אני בשלב ההקרנות (אחרי כימו וניתוח), כעקרון אני בשלב הסיום בעזרת השם. שאלתי היא האם אני צריכה להכין משהוא מראש לדוגמה הפנייה לבדיקות מסוימות לקבוע תור לבדיקה כללית כלשהי? הרי ידוע שכדי לקבוע תור לסי.טי או אם.אר.אי לוקח חודשים! האם ש"מסיימים" את כל התהליך, הרופאים יפנו אותי באופן אוטומטי או שאני צריכה לדאוג לכל הפרוצדורה? בקיצור מה הזכויות שלי ? אני לא רוצה להיות במצב שהרופאים יחשבו על חיסכון הקופה מאשר לתת לי בדיקה יקרה.

06/03/2007 | 23:34 | מאת: מירי.ב.

הי, מזל טוב לסיום המסלול. מעתה והילך בריאות מושלמת! כעקרון את לא צריכה להכין שום דבר מראש. פרוטוקול המעקב לנשים שסיימו טיפול, ניתוח והקרנות הוא למעשה - אין בדיקות. כלומר לא עושים לך שום בדיקה יותר למעט ממוגרפיה אחת לשנה. אם את זכאית ל- CT או MRI אז גם הם אחת לשנה ותו לא.(בהנחה שאת בריאה ואין מחלות כרוניות נילוות ו/או אין תלונות מיוחדות ועיקביות מצידך). דברים שצריך לעשות ולא תמיד יש הכוונה של הרופא המטפל: 1. מעקב גניקולוגי פעמיים בשנה כולל US. 2. אם פסק המחזור בעקבות הכימו ואת אמורה לקבל טיפול אנטי הורמונלי, צריך ניטור של השחלות כי טמוקסיפן יכול לגרום לציסטות תיפקודיות שפירות !!! על השחלות, ויכול לגרום לעיבוי רירית הרחם - לכן מעקב חובה. 3. אם לחילופין חוזר המחזור להודיע מיידית לאונקולוג שלך.(אולי לא טוב שיהיה לך מחזור), בידקי עם הרופא המטפל שלך. 4. לדאוג לאמצעי מניעה...... 5. גם הכירורג וגם האונקולוג יאמרו לך מתי הם רוצים לראות אותך שוב (בשנה הראשונה זה סביבות כל 3-4 חודשים ביקורת). חוץ מזה כלום, רק לעשות חיים ולהנות מכל מה שיש. בריאות, מירי.ב.

07/03/2007 | 14:04 | מאת: תודה למירי.

היי מירי תודה רבה על ההסבר, את פשוט מדהימה !!! אני תמיד רואה את שמך, תמיד יש לך הסבלנות לענות, את נכס בשבילנו ותשמרי על עצמך. ביי

06/03/2007 | 00:11 | מאת: רוז

שאלתי מופנית לד'ר דיאנה מצייבסקי , אני מקבלת כעת הקרנות לאחר קבלת טיפולי כימוטרפיה , ניתוח חלקי , והוצאת בלוטות בבית השחי , אחת היתה נגועה . נאמר לי שאקבל הקרנות גם לשד וגם לבית השחי ולבלוטות הצואר , בפועל שונתה התוכנית ואני לא מקבלת הקרנות לבית השחי. נאמר לי ע'י הרופאה שאיני מקבלת הקרנות לבית השחי מאחר ואני רזה , והקרינה שניתנת לבלוטת הצואר מקרינה גם על בית השחי .העור באיזור הצואר והחזה העליון מגורה וכואב ( בשד עצמו לא ) . אודה לך באם תעזרי לי להבין , א . את מהות השינוי במיקום הקרינה . ב . מאחר והקרינה היא בצד שמאל , מה הם ההגנות מפני פגיעה בלב . ג . האם תכנית הקרינה היא איזושהי אקסיומה שלפיה עובדים כל המכונים ? ד . האם לנשים שכבר לא מקבלות וסת יש לתת בשנתיים הראשונים טומוקסיפן . בתודה מראש , רוז

07/03/2007 | 13:57 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום, רוז. אני בדרך כלל מקרינה את הבלוטות אפילו עם בלוטה נגועה אחת. אם בניתוח הוצאו מספיק בלוטות, בדרך כלל מקרינים רק את השקע העל- בריחי.חלק מהבית השחי מקבל קרינה יחד עם השד.מבחינת ההגנה ללב- עכשיו במכשירים החדשים של תכנון קרינה יש אפשרות לראות היטב את האנטומיה ולבנות את התוכנית כך שהלב לא יקבל קרינה. ישנם פרוטוקולים מקובלים של טיפול קרינתי אשר כולם עובדים לפיהם בכל העולם, אך יש פרטים מסוימים בכל חולה והתייחסות צריכה להיות אינדיבידואלית. כמו כן יש דברים שלא חד- משמעיים וכל רופא אמור לעשות שיקולים שלו בכל חולה. חולות אשר בגידול שלהן היו רצפטורים הורמונליים חיוביים זקוקים לטיפול הורמונלי והטיפול המקובל הוא טמוקסיפן.נשים צעירות נוטלים אותו במשך 5 שנים. לנשים הפוסט-מנופאוזליות (ללא וסת) הטיפול אשר בסל זה טמוקסיפן ל-2.5 שנים ולאחר מכן תרופא אחרת לעוד שנתיים וחצי.לפעמים מעדיפים להתחיל מהתחלה עם התרופה השניה מקבוצת המעכבי ארומטזה, אך זה לא בסל. בברכה ותרגישי טוב. דיאנה

05/03/2007 | 22:43 | מאת: אכפת-לי

לאנה היקרה ולכל בנות הפורום , אני חברה די ותיקה בפורום. חליתי לפני 4 וחצי שנים, אבל לפורום "התמכרתי" רק לפני כשנה. ומאז...אין בוקר שאני לא פותחת בכניסה לפורום, עיון מהיר, דפדוף,... ואז אפשר להתחיל את היום. מצאתי כאן נשים נפלאות! חזקות, תומכות, מחזקות, לוחמות. ועל כולן "מנצחת" אנה, שקצרה היריעה מלתאר את איכויותיה... לפני כחצי שנה עברתי סדרת בדיקות בגלל חשד לגרורות. וכאן קבלתי המון אנרגיות חיוביות כדי להמשיך... אבל דבר אחד לוקה בחסר בפורום. והוא: המענה לבעיות רפואיות שמעלות כאן החברות. אז נכון, מבחינת התמיכה ההדדית אין על הפורום הזה, ואולי כדאי שזה יהיה ייעודו, מכיון שלחכות כאן לתשובת רופא...חבל על הזמן (ולאו דווקא במובן הסלנגי החיובי של הביטוי) בחודש האחרון שאלתי שתי שאלות רפואיות שלא נענו. בצר לי פניתי לפורום השכן ושם הן נענו תוך זמן קצר. אז אולי באמת נשאיר את הפורום כפורום תמיכה בלבד.

06/03/2007 | 05:34 | מאת: אכפת גם לי

מסכימה איתך מאד על התפקיד התמיכתי של הפורום. נורא חבל שתשובות הרופאים בו הפכו עם השנים להיות לא זמינות והרבה פעמים גם לא ברמה שהורגלנו אליה בעבר.

06/03/2007 | 19:43 | מאת: אנה גולדברט

מאוכזבת יקרה שלום, ראשית תודה על מילותייך החמות. צר לי שלא נענית על שאלותייך. אני באמת מבינה את הצורך של כל אחת ואחת הפונה לפורום לקבל מענה מקצועי מהיר. בתקופה האחרונה נוספו לפורום זה מס' יועצים בתחומים שונים וכיום הצוות שלנו מונה יועצים רבים מתחומים שונים. אכן יועצים אלו אינם זמינים עבורנו בכל יום ולעתים נדרש מס' ימים לקבל מענה רפואי. עם זאת, לעיתים מתקבל מהנה מקצועי מהיר תוך מס' שעות. כאשר שואלת בפורום מפנה את תשומת ליבי כי טרם נענתה על שאלתה, אני נוהגת להעביר את השאלה ליועץ נוסף. במרבית הפעמים התשובה מתקבלת במהרה. למרות התסכולים הקשורים למענה הרפואי, אני מסכימה איתך שבפורום זו קבוצה מדהימה של נשים חזקות, אמיצות התומכות זו בזו מכל הלב ונותנות המון כוח ותקווה אחת לשנייה. ישר כוח והמון בריאות, אני כאן איתכן ובשבילכן בכל עת, אנה

05/03/2007 | 20:45 | מאת: עצובה

שלום, בת 70. סרטן שד גרורתי (לעצמות , ע"ש וכבד). גידול רגיש להורמונים. HER2 שלילי. טופלתי בארימידקס - הטיפול נכשל. התחילו טיפול באדריאמיצין ואח"כ בדוקסיל. הגרורות הגיבו יפה לטיפול. לפני כחודשיים חלה עליה במרקרים. האונקולוג המליץ על הפסקת הטיפול הכימי והעביר אותי לטיפול הורמונלי (זריקת פסלודקס). קבלתי זריקה אחת לפני כחודש. בבדיקת מרקרים מאתמול - הכפלה של כל המרקרים . גם תפקודי הכבד המופרעים שהיו לי עוד בתחילת הטיפול - עלו משמעותית. שאלותיי: 1. האם מתוצאות הבדיקות (מרקרים ותפקודי כבד) אחרי זריקה אחת - יכולים להסיק כשלון הטיפול (כזכור - גרורות המשיכו להתפתח תחת נטילת ארימידקס). האם יש מקום לקבל זריקה נוספת השבוע ? האם ניתן ויש תועלת במתן הקרנה לכבד ? 2. האם קיימת התווית נגד לטיפול בפסלודקס כאשר מראש תפקודי כבד מופרעים מאוד ? 3. האם קסלודה עשוי להיות טיפול מתאים ? ברצוני לציין כי נקבע לי תור ל-CT רק לחודש הבא. התור לרופא בעוד שבוע. אודה מאוד על התייחסותכם.

05/03/2007 | 21:59 | מאת: לעצובה, עד תשובת הרופאים

מזריקה אחת של פאסלודקס קשה להסיק תגובה או אי תגובה. ישנם ודאי עוד טיפולים רבים שטרם קיבלת. הקרנה לכבד די לא מקובלת היום. קסלודה יכולה להיות תרופה טובה, תלוי גם בדרגת ההפרעה בתיפקודי הכבד. הכי חשוב איך את מרגישה. וחוץ מזה.. תמיד ניתן לשמוע דעה של אונקולוג נוסף.

06/03/2007 | 18:06 | מאת: עצובה

תודה על התייחסותך. אשמח לקבל תגובה גם מהאונקולוגים

06/03/2007 | 18:06 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום לך השאלות שאת שואלת הן כבדות משקל ואני חש שלא יהיה נכון להשיב לך באופן פרטני כאשר איני מכיר את המקרה שלך לעומקו. אני ממליץ לך לנהל שיחה פתוחה ומפורטת עם האונקולוג המטפל ובה להעלות את הנקודות השונות שהעלת כאן. ככלל, הקרנה לכבד אינה אופציה מאוד מקובלת היום, ישנם אמצעים אחרים. ניתן לטפל בקסלודה גם כאשר ישנה פגיעה כבדית מסויימת אך לא בכל מצב. לגבי שאר השאלות, אנא עלי אותן לדיון עם הרופא המטפל.

06/03/2007 | 18:20 | מאת: עצובה

05/03/2007 | 15:27 | מאת: דניה

שלום לכולם .... אני לא יודעת למי להפנות את הבעיה ..אבל אשמח לכל תשובה שתגיע כולל מהרופאים . איך מתחילים להרגיש בסרטן העצמות איזה כאבים יש ? האם יש מקום מסויים ששם זה מתחיל . מהם התופעות שמרגישים ?האם זה מתחיל במוקד אחד ואז ממשיך הלאה .אני בחרדה נוראית אחרי סרטן שד ללא בלוטות ומרגישה כאב בכמה מקומות בעצמות מזה תקופה ארוכה . אני מכירה את הבדיקות שצריך לעשות אבל עדיין עד שיש תוצאות אפשר לצאת מהדעת . בבקשה עזרה דחוף מהם ההרגשות של זה.

05/03/2007 | 16:20 | מאת: פרידה.

אספר לך קצת עלי, ואולי תרגעי עד הבדיקות הנדרשות. הייתי שור רציני עד למחלה לפני כשלוש שנים. עברתי ניתוח והקרנות ללא כימו. קיבלתי טמוקסיפן במשך שנתיים וחצי, ואחר כך עברתי לארימידקס. מאז ועד היום, אני סובלת מכאבים בעצמות, בשרירים ובכלל, מרגישה את עצמי נסחבת ונגררת וכל תנועה שלי מלווה באי אי אי. נאמר לי שאלה הן תופעות הלוואי של הכדור. למרות זאת, עשיתי מיפוי עצמות ועוד כמה בדיקות שאישרו שהכל בסדר. החרדה אצלי ירדה לחלוטין, ואני עדיין עם כאבים בנקודות מסויימות בגוף אבל יודעת ש..הכל בסדר. בקיצור, אין לך מנוס מלעבור מספר בדיקות ואני מקווה שתגלי שהכל בסדר. ספרי לי כשתקבלי תשובות. כל-טוב ובריאות.

05/03/2007 | 16:35 | מאת: דניה

פרידה תודה על התשובה המקיפה , אני לוקחת רק טומקסין מזה 8 חודשים , יכול להיות שזה מזה. ?מה רואים כשיש סרטן עצמות בצילומים בצלומי רנגן?

06/03/2007 | 11:11 | מאת: פרופ' יעקב ביקלס

אני מניח שטופלת בעבר בשל סרטן שד ואת מוטרדת בשל כאבים שהופיעו לאחרונה. באופן עקרוני, כאבים בשל גרורה בעצם מופיעים בד"כ ללא סיפור של חבלה למקום או פעילות חריגה. הכאבים הינם בד"כ קבועים, אינם קשורים בפעילות גופנית (הכוונה, מנוחה בד"כ אינה מקלה על המיחושים באופן משמעותי) ובנוסף, הכאבים מופיעים גם בשעות הלילה. כל העקרונות הנ"ל הינם כלליים מאוד - אני מציע לך להבדק כיוון שאין תחליף לבדיקה יסודית ע"י רופא. פרטיי מופיעים ברשימת יועצי "אחת מתשע" - ניתן לתאם עבורך בדיקה ללא דיחוי במסגרת המרפאה במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב).

05/03/2007 | 13:01 | מאת: ורדית

שלום רב, לאימי בת 53 אובחן סרטן השד. הגוש הוצא ואנו כעת לקראת התלבטות האם יש צורך בטיפול כימותרפי. אשמח לשמוע את דעתכם. מצ"ב הנתונים המלאים: 1. סוג הסרטן הוא infiltrating duct carcinoma. בנוסף על פי הפתלוגיה של הגוש יש גם חלק של minimal DCIS, law grade component is present 2. גודל הגידול הוא 8 מ"מ, מרחק מהשוליים התחתוניים הוא 1 ס"מ ורחוק יותר משאר השוליים. 3. סיווג pTNM: הוא pT1b NO Mx 4. בלוטות לימפה נקיות. 5. דירוג: 2 6. HER2 שלילי c-erb2 (tab 250): לא נמצא או נמצא פחות מ 10% 7. KI67 נמצא ב 30%-40% תאי גידול 8. P53 נמצא ב 2%-3% תאי גידול 9.ב 20% תאים נמצאו קולטנים לאסטרוגן 10. ב 90% תאים נמצאו קולטנים לפרוגרסטרון תודה רבה על העזרה ועל האתר הזה שמשמש לנו כמורה דרך במאבק הזה.

05/03/2007 | 22:08 | מאת: לורדית

לא ניתן לקבוע תכנית טיפולית באופן וירטואלי. חשוב לבדוק את הבנאדם ולהסביר את האפשריות הטיפוליות. על פניו לא נראה כל הכרח בטיפול כימי במצב המתואר, אבל כדאי מאד שאמך תיפגש אישית עם אונקולוג טוב ותבין את כל הבעד ונגד.

06/03/2007 | 12:48 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

לורדית שלום בדיקת ה-ONCOTYPE יכולה לתרום בהגדרת קבוצת הסיכון של אימך. עלותה גבוהה במידה ואינה מכוסה עי המבטח. הבדיקה מבוצעת על התכשיר הפתולוגי מהניתוח, נבדקים מספר גנים להם השפעה על הפרוגנוזה, שיקלול התוצאות עוזר בקביעת דרגת הסיכון. במידה ולא מבוצעת הבדיקה ניתן להסתפק בטיפול הורמוני

05/03/2007 | 10:26 | מאת: רותי

אודה לך באם תוכל להסביר לי את התשובה מדובר באשה בגיל 70 . תיאור מקרוסקופי : מקטעים גליליים מניקור מרקמת שד מסוננים באופן מסיבי ע"י INFILTRATING DUCT CARCINOMA' GRADE 2 עם הפרשה מןצינוטית בתוך חלק מהמטבולים. משתית פיברוטית דסמופלסטית עם תסנין לימפוציטרי מועט. רקמת שד לא גידולית מראה שינויים פיברוציסטיים מופשטים.

06/03/2007 | 11:58 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

רותי שלום התאור הפתולוגי הוא של סרטן השד. כל השאר הוא של פרטים קטנים הנכנסים בשיקלול של תכנון הטיפול. GRADE 2 אומר דרגת התמינות בינונית. הפרשה של מוצינין (ריר) ע"י התאים נחשבת גורם המראה על דרגת ממאירות פחותה יחסית ללא מפריש. כל הדברים האלו הם רק חלק ממכלול השיקולים לקביעת הטיפול במחלה.

04/03/2007 | 21:51 | מאת: יסמין

אני בת 29, מזה 3 שנים נוטלת גלולות למניעת הריון. לפני שבוע מצאתי גבשושיות קטנות בשד שזכו בשלב זה לאבחנה של מבנה פיברוציסטי בזנב השד- ע"י כירורג. טרם עברתי US או ממוגרפיה. יחד עם זאת, שאלתי היא: האם קיים קשר לגלולות ? האם כדאי להפסיק? תודה

05/03/2007 | 20:41 | מאת: פרופ' אילן כהן

ליסמין גלולות עלולות לגרום להדגשת הממצאים בשד. לא רצוי לקחת גלולות עם ממצאים מסויים בשד. לכן, יש צורך להתייעץ עם כירורג השד באם אפשר להמשיך לקחת גלולות עם הממציאם שלך.

04/03/2007 | 19:47 | מאת: דבי

בימים הקרובים אני אמורה לעבור ניתוח אורטופדי בכף יד. מבית השחי של יד זו הוצאו בלוטות, ונאמר לי בזמנו מפי האונקולוגית שלי שאין בדיקות דם ואין מדידת לחץ דם ביד זו. שאלתי - האם אפשר לנתח כף יד ללא חוסם עורקים? האם יש שיטה אחרת לא פולשנית - כמו לייזר לפתרון הבעיה? (אגב, הבעיה היא טריגר פינגר חריפה ביותר באגודל) והאם בכלל אפשר לנתח בחלק מסויים ביד זו מבלי להסתכן בנפיחות או בזיהום? אני נואשת וסובלת מאוד ולא יודעת אם אני עושה נכון שאני הולכת על ניתוח. אנא, עיצה מהירה. תודה.

05/03/2007 | 21:11 | מאת: דבי

שאלתי מופנית לכל מי שבקיא בנושא.

05/03/2007 | 22:12 | מאת: לדבי

בהחלט יש מצבים שמותר וצריך לנתח.חשוב שהאונקולוג, האורטופד ואת תהיו בתיאום ובהבנה של כל ההיבטים.

06/03/2007 | 18:01 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום אין הוריית נגד מוחלטת לביצוע פרוצדורות רפואיות ביד זאת, אלא שישנו סיכון מוגבר לזיהומים וסיבוכים אחרים על כן ההחלטה הרפואית צריכה להתקבל ע"י האורטופד בשילוב האונקולוג תוך כדי לקיחה בחשבון של הסיכונים השונים.

04/03/2007 | 10:47 | מאת: אור

לד"ר שלום, 1) ברצוני לדעת איזו בדיקת שד עושים בגיל 32 (סבתא חלתה בסרטן שד בגיל 47 ונפטרה) לבחורה שעברה הגדלת חזה (לפני כ- 9 שנים)? האם זה ממוגרפיה? האם זה כולל החדרת מחט? כי נראה לי שזה מה שאסור לעשות עם סיליקון. 2) יש דרך לדעת ממישוש בלבד אם יש משהו? יש סימנים כלשהם לפני? בגלל הגדלת החזה שנעשתה די מזמן כשאני נוגעת אני מרגישה כל מיני "בועות" ולכן אין יכולת הבחנה באם זה גוש לא רצוי או לא. 3) לאיזה סוג רופא מומלץ לפנות? מה השלב הבא אחרי הפנייה לרופא? ***אני גרה בחו"ל אז אמשח לדעת את התרגום האנגלי לבדיקה. תודה ענקית מראש!!!

04/03/2007 | 22:23 | מאת: אנה גולדברט

אור היקרה שלום, באופן כללי שגרת בדיקות לנשים מתחת לגיל 40 כוללת בדיקת שד עצמית ביתית, ביקור תקופתי אצל כירורג שד ובדיקת אולטרסאונד במקרה הצורך. על מנת לתאם את שגרת הבדיקות המתאימה לך, אני ממליצה לך לגשת לכירורג שד במקום מגורייך ולתאם עימו את שגרת הבדיקות האישית שלך. בברכה, אנה

03/03/2007 | 12:46 | מאת: שאלה

עברתי ניתוח מספקטומי+בלוטות בבית השחי, רציתי לשאול האם מותר לי להוריד שערות בידיים או שזה מסוכן? האם יש דרך אחרת?

03/03/2007 | 17:36 | מאת: נורית

מתי עברת את הניתוח? האם את עדיין בטיפולים או שעברו כבר חודשים או שנים? האם ניסית להתייעץ ברופאייך?

04/03/2007 | 13:09 | מאת: די

אם את לפני טיפולים כמוטרפיים, חכי קצת. אחד מה"יתרונות" של הכימוטרפיה, אין שערות!!!!!! בשום מקום!!!!!! ממש.

03/03/2007 | 11:12 | מאת: קרן אס

השאלה שלי היא :כמה זמן לאחר סיום הטיפולים הכימוטרפיים מתחילה צמיחה מהירה של שיער.אני כבר כחודש וחצי אחרי הכימו ושבועיים אחרי תחילת ההקרנות .יש לי אומנם צמיחה אך יש לי גם נשירה מסוימת.אבקש תשובה בהקדם.

03/03/2007 | 18:37 | מאת: ד"ר אשר שלמון

העניין מאוד אישי ותלוי במספר גורמים ובהם סוג הטיפול, השיעור הבסיסי ועוד. אני מניח כי בשבועות הקרובים תבחיני בצמיחה שתלך ותתעצם, נקווה שבעוד 3 חודשים הקרחת תשאר זכרון רחוק עבורך.

03/03/2007 | 09:41 | מאת: דליה

סרטן השד שלי סווג כ- ( dcis ) INTERMEDIATE GRADE אני נוטלת טמוקסיפן כ- 2.5 שנים מטופלת עם 2 אונקולוגים (איכילוב + קופ"ח) רופא אחד אומר לי להחליף את הטמוקסי לפמרה, ורופא השני (איכילוב) אומר לא להחליף, אלא להשאר עם הטמוקסיפן עד 5 שנים אנא, התוכלו להשיב לי חוו"ד רופא מטעם העמותה (אני חברה בעמותה). תודה רבה!

03/03/2007 | 18:32 | מאת: ד"ר אשר שלמון

אין עדיין הוכחה לכך שפמרה עדיפה על טמוקסיפן כטיפול משלים/מניעתילאחר טיפול ב-DCIS על כן אני נוהג כהמלצת הרופא השני

03/03/2007 | 09:07 | מאת: אברהם פרל

שלום רב, אשמח מאוד לקבל מידע על תרופה זו כגון : 1) באילו תנאים מקבלים תרופה זו ? 2) האם יש תופעות לוואי ? 3) האם היא מוכרת ומכוסה על ידי סל התרופות ? בברכה אברהם פרל

03/03/2007 | 12:35 | מאת: אנה גולדברט

אברהם שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להרצפטין. בפרק זה מידע אודות הטיפול, תופעות לוואי, למי נותנים אותה וכ"ו. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.doc בברכה, אנה

03/03/2007 | 01:29 | מאת: bat hefer

אני מבקשת מידע איך להשיג את התרופה הנ"ל הממולצת לי . מאחר ואין בארץ שיווק שלה, ושמה כבר מופיע באתר שלכם תנו לי קצה חוט איך להשיגה.

05/03/2007 | 22:05 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, תרופה זו עדין לא אושרה בארץ ולכן מבירור שעשינו לא ניתן להשיגה בישראל. בברכה, אנה

02/03/2007 | 21:29 | מאת: ורד א

בהמשך לפנייתי ברצוני לציין שלפני כמה חודשים היה לי נוזל שיצא מהפטמה בצבע חום כהה.ובנוסף לתשובתו של הכירורג עליי לבצע אולטראסאונד. תנו לי בבקשה כיוון האם יש סיכוי שחליתי בסרטן השד או שזה שפיר. אני בלחץ עד האולטרסאונד. תודה מראש

02/03/2007 | 21:40 | מאת: נורית

ורד, אף תשובה שניתן לך כאן היא לא מוסמכת ולא אחראית. אם כתוב שהגוש כנראה שפיר, הוא כנראה שפיר. אבל בגלל ש"כנראה" הוא לא 100%, סביר שיפנו אותך להמשך בדיקה. האם הלכת לרופאים שלך עם הממצאים? אם כן, מה הם יעצו לעשות? בדרך כלל, אם מוצאים גוש ולא בטוחים מהו, בעיקר אם יש לך היסטוריה משפחתית, אמורים לעשות ביופסיה. אז אל תיכנסי לפניקה, עשי את האולטרסאונד ודברי עם הרופא שלך לגבי המשך בדיקה. אם הוא פוטר אותך ב"זה כלום, אל תדאגי" ואת עדיין חוששת, אל תזניחי ולכי לרופא נוסף. מקווה שזה כלום. בהצלחה!

02/03/2007 | 21:47 | מאת: ורד א

דבר ראשון ברצוני להודות לך על תשובתך המהירה. ביום שלישי הקרוב יש לי אולטרסאונד ולאחר מכן שוב ביקורת אצל רופא נקווה שאקבל תשובות מספקות . האמת היא שהתשובה "כנראה" זה מה שהלחיץ אותי. ושוב תודה רבה לך!!!!!!!!

02/03/2007 | 19:18 | מאת: נטע

האם זה נכון שהטיפול הראשון הוא הקשה ביותר? מכיוון שהגוף צריך להתרגל?

02/03/2007 | 20:07 | מאת: יעל

לא תמיד. זה אינדיוידואלי.

02/03/2007 | 22:18 | מאת: אני הישנה (אירופה)

היי באמת זה אינדיוידואלי לי למשל הטיפול השלישי היה הכי קשה (מתוך ששה) הטיפול הראשון היה לי ממש בסדר וממש חיכינו לראות מה יקרה אחרי הטיפול הראשון ולא היה נורא בכלל. העיקר עוברים את זה בסוף מה שהכי טוב זה לחשוב חיובי וכל טיפול להגיד לעצמך איזה כיף אחד פחות עד שזה נגמר ואת תראי שבסוף זה עובר בהצלחה . המון בריאות אני

04/03/2007 | 13:13 | מאת: די

אצלי זה היה בדיוק ההפך, כמו איזה אפקט מצטבר של הטיפולים. הטיפול הראשון היה הקל ביותר, ואני מכירה מישהי שאצלה זה היה כך גם בטיפולים הבאים. אל תחשבי על הרע, תהיי אופטימית, ותראי שזה עובר. בריאות לכולנו

שלום, יש לי שאלה דחופה כי צרכים להחליט אם לעשות ניתוח לפני או אחרי כמוטרפיה ? הרופא נותן בחירה וממליץ כמוטרפיה לפני הניתוח רק כדי להגיע לתוצאות אםטתיות טובות יותר. אותי מפחיד להשאיר את המצב כמו שאוה למשך חודשיים נוספים של הטיפולים כמוטרפים. אני אשמח לתגובה של רופא או נשים שכבר עברו את זה תודה רבה

02/03/2007 | 22:45 | מאת: מירי.ב.

הי אולגה, יש הרבה מקרים בהם מוחלט לעשות ניתוח לאחר הכימו, כל אחת לפי המקרה הפרטי שלה. לא כתבת מה גודל הגידול שלך אבל אני חושבת שזה הפרמטר שעליו נשען הרופא כאשר איפשר לך את הבחירה. באופן כללי כאשר הגידול גדול (ביחס לשד מסוים, או באמת גדול 3 ומעלה ס"מ ושוב זה גם יכול להיות שיקול אחר אינדיבידואלי שמתאים רק לך ואנחנו לא יודעים, כי לא נתת כמעט פרטים על מצבך) הרופאים מעדיפים להתחיל עם כימו, ואז עוברים סימון של הגוש בשד. לאחר הכימו בודקים עד כמה הגידול הגיב ו/או התכווץ ע"י מדידה של האיזור שסומן לפני תחילת הכימו. בהרבה מקרים כימו לפני ניתוח מכווץ את הגידול למשהו קטן ואז גם הנתוח הופך להיות יותר מינימלי. בהצלחה עם כל מה תחליטי. בכל מקרה אם את לא שלמה עם הפרטים דברי שוב עם הרופא שלך וכדאי לך אולי לשקול חוו"ד שניה. חג פורים שמח ושקט. מירי.ב.

מניסיון, למרות המלצות בוצע ניתוח כריתה והנה עתה לאחר הניתוח ולאחר בדיקות נוספות נמצא כי אין הכרח לקבל כימו. ומסתפקת בטיפול הורמונלי.. ניצלתי!!כדאי להתיעץ עם רופאים שונים כי מסתבר שיש גישות שונות לנושא. הקשיבי לבטן שלך אך קחי חוות דעת שונות. בהצלחה!

02/03/2007 | 14:06 | מאת: יעל

חליתי בסרטן השד. אני כשנה אחרי 12טיפולי cmf ו33 הקרנות. בבדיקות הדם שנערכו לי עד כה ערכי הלויקוציטים היו טובים מאד. אפילו בטיפולים הערכים לא היו קריטיים. אחרי הטיפולים כבר הגעתי לערכים של 7000 . הענין הוא שבחצי שנה האחרונה יש ירידה בערכים. לפני חודשיים 4700, ואתמול- 4000. שאר הערכים מעולים , והסמנים גם כן. ( המוגלובין 14, נויטרופילים תקינים ושאר הערכים מצויינים.) . מה עושים?

02/03/2007 | 19:01 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום, יעל. לא חושבת שיש סיבה לדאוג. בין 4000 ל-5000 לאיקוציתים –זה ערך נורמאלי ברוב המעבדות. יש להמשיך במעקב כמובן. אני רוצה לציין שלהרבה אנשים יש ירידה מלאיקוציטים מספר שנים לאחר הכמוטרפיה, אך זה לא מהווה סכנה לבריאותם. בברכה

01/03/2007 | 19:52 | מאת: תה תה

בין היתר נאמר סימני אירור יתר מאד קל בשתי ריאות האם הכוונה לאיורור יתר? מה המשמעות של תוצאה זו? אשמח לתשובה מהירה. הכל כל כך מלחיץ. תודה מראש.

02/03/2007 | 13:31 | מאת: תה תה

גלשתי וגלשתי ולא מצאתי הסבר.אולי מישהו יהיה נחמד ויענה. תודה תודה תודה

02/03/2007 | 17:12 | מאת: תה תה

הקלדתי היפרוונטלציה בריאות ומצאתי הרבה חומר. למי שמעונין. הרבה הרבה בריאות לכולם. חג פורים שמח.

08/03/2007 | 22:07 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך מדובר במונח רנטגני רפואי ללא בעיה ספציפית מדאיגה בברכה דר זילברמן

08/03/2007 | 22:39 | מאת: תה תה

תודה לך ד"ר זילברמן

01/03/2007 | 17:11 | מאת: לי אחרת

שאלתי הופנתה לפני שבוע לרופא,נניח לה מפני שעולה עכשיו שאלה דחופה יותר(דחופה נפשית...)האם רצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון הם אותו דבר כמוher2?כלומר אם הHER2 שלילי=0 זה אומר שאין קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון?אם התשובה היא כן-האם יתכן שטמוקסי מעכבת המחלה בכל-זאת?תודה

01/03/2007 | 18:22 | מאת: רצפטורים

הרצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון מבטאים את התלות של תאי הגידול בהורמונים אלה. אין קשר ישיר בינם לבין ה HER 2 שהוא "הרצפטור" להרספטין. מאד צפוי שגידול חיובי לרצפטורים של ההורמונים יגיב לטיפול נוגד הורמונים.

01/03/2007 | 21:38 | מאת: לי אחרת

לא בטוחה שהבנתי-כדאי לשאול את הרופא אם נמצאו קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון,או מהשיפור עם לקיחת הטמוקסי(האיטי אמנם)להבין שאכן הם קיימים?שוב-תודה על ההתיחסות.

01/03/2007 | 22:39 | מאת: אנה גולדברט

לי היקרה שלום, אני מקווה שהסבר זה הלקוח מהפרקים שבאתר של עמותת "אחת מתשע" יבהיר את התמונה. בגידול תלוי-הורמונים יש לתאים קולטני-אסטרוגן ו/או קולטני-פרוגסטרון (רצפטורים). ניתן לדמות את הקולטן למנעול הנמצא בתוך התא, ואת ההורמון למפתח. המנעול (כלומר הקולטן) בנוי בצורה כזו המאפשרת רק למפתח המיוחד המתאים לו (כלומר להורמון מסוים) להתחבר אליו ו"לפתוח" אותו. האסטרוגן (או הפרוגסטרון) הוא המפתח שמתחבר לקולטן המנעול וכך התא הסרטני "נכנס לפעולה" ומתחיל לגדול. כלומר כאשר הגידול רגיש להורמונים ניתן שוקלים מתן טיפול הורמונלי. לעומת זאת כאשר מדברים על הרצפטין מדברים על נוגדן המתקשר לקולטן (רצפטור) החלבון HER-2 שמצוי על מעטפת תאי הסרטן ומונע את התרבותם. רמת ה- HER-2 נמדדת בסקלה הנעה בין 0 ( שלילי ) לבין +3 ( חיובי מאד ). נוכחות החלבון Her-2/neu ברמה גבוהה מנבאת את יכולתו של הגידול בשד להגיב לטיפול על בסיס Doxorubicin . כמו כן מסייעת התוצאה לרופא לקבוע האם ניתן לטפל בגידול באמצעות התרופה הרצפטין. בהרצפטין משתמשים לטיפול בחולות סרטן שד שהגידול שלהן נמצא חיובי לקולטן של החלבון HER-2 ,כלומר ברמה של 3+ בבדיקה אימונוהיסטוכימית, או כאשר תוצאת בדיקת FISH היא חיובית (במקרה שבדיקה אימונוהיסטוכימית הראתה רמה של 2+). הגן HER2/neu אחראי על קידוד קולטן (רצפטור) ספציפי שהוא חלבון המצוי בכל תא ומשפיע על קצב התחלקותו. הבעיה מתעוררת כאשר קיים "ביטוי יתר" (overexpression) שלו, כלומר הפעלת החלבון גורמת להפרת האיזון התאי, והתא מתנהג כתא סרטני ומתחלק ללא בקרה. זו תופעה מוכרת אצל כשליש מחולות סרטן השד הגרורתי. "ביטוי יתר" של ה- HER-2 גורם לגידול מואץ ולהתפשטות מהירה ביותר של התאים הסרטניים. ההרצפטין הוא הטיפול הראשון בעל השפעה יעילה על הקולטן החלבוני HER-2 ובכך מונע את האצת הגידול הסרטני. מדובר בתרופה מדור חדש שחושפת את הבסיס הגנטי של הגידול הסרטני ופועלת נגדו. המפתח לפיתוח ההרצפטין היה ההיכרות עם הקולטן החלבוני HER-2 ופעולתו. ב- 1986 התגלה לראשונה הקשר בין התפשטות מהירה של תאי סרטן השד וסרטן השחלות לבין הייצור המוגבר של גורם קולטן הגידול 2HER- , ועשר שנים לאחר מכן כבר השתתפו כ- 900 נשים בשלב III של הניסויים הקליניים בתרופה. תוכלי לקרוא בהרחבה בפרקים המוקדשים לטיפול הורמונאלי ולהרצפטין. מקווה שעניתי, אנה

02/03/2007 | 06:10 | מאת: לי אחרת

אנה תודה על תשובתך.כל שאלתי נבעה ממשפט שאמר הרופא-אין קולטנים כלל,ויחסית זה טוב.חשבתי שתרופה הורמונלית כמו טמוקסי מועילה אם כן יש קולטנים,ולכן לא הבנתי מה טוב בזה שאין קולטנים.מצד שני הסרטן חדר לעור במקום של הגידול-זה הפיך אם כל הטיפול הוא רק ע"י הורמונים?האם קצב שליחת הגרורות מואץ או משתנה כשיש חדירה לעור?תודה ורק טוב ושימחה לך.

01/03/2007 | 16:58 | מאת: טל

שלום, אני בת 24, והיה לי הרבה זמן כאבים בשד שמאל,רופא המשפ' אמר שמרגיש משהו ושלח אותי לעשות ממוגרפיה, בתוצאות רשום שמבנה ריקמת השד הוא פיברוגלנדולארי בעיקרו, מה המונח הזה אומר? ומצויין גם שהריקמה הבלוטית סמיכה..זה טוב או רע? אני יודעת שאני משתמשת במונחים רפואיים ואני לא מבינה את הכל כי אני לא רופאה, אבל זה יעזור לי לשמוע גם את חוות דעתכם, תודה

02/03/2007 | 07:05 | מאת: נורית

בגיל 24 שלחו אותך לממוגרפיה? זה באמת לא דבר שבשגרה בגילך. האם יש לך היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן השד? מבנה פיברוגלנדולרי ורקמה בלוטית סמיכה הם דברים נורמלים לחלוטין בגילך, וזה בסדר גמור. אבל אם את רוצה תשובה קצת יותר מוסמך, לכי לרופא המשפחה (שלא היה צריך סתם ככה לשלוח אותך לממוגרפיה, לדעתי) ושאלי אותו בדיוק מה זה אומר, ובפעם הבאה לכי לכירורג שד כדי להיבדק.

08/03/2007 | 22:04 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך התיאורים של תשובת הממוגרפיה הינם מונחים רנטגניים מובהקים ורפואיים שתארים את מבנה השד כפי שהוא נראה בממוגרפיה לדעתי שגה במקצת רופא המשפחה כאשר בחר בממוגרפיה כבדיקת הבחירה הראשונית עדיף לו היה עושה שני דברים האחד מפנה אותך לכירורג שד ,דבר שאני מציע לך אישית ליזום וללכת ולהבדק על ידו והשני לשלוח אותך לבדיקת אולטרסאונד של השדיים אם כל הכבוד והערכה שלי לרופא המשפחה שלך הוא לא יכול לקחת על כתפיו את האחריות לבדיקת השדיים וודאי שלא מקובל לשלוח צעירה בגילך לממוגרפיה.תביני לא קרה כלום אך עדיף היה , ומעתה והילך עשי לך מנהג קבוע ולבי להבדק במרפאת שד בברכה דר זילברמן

01/03/2007 | 15:01 | מאת: מירי.ב.

הי אנה, אני יודעת שאת מלווה סמויה/גלויה שלי לאורך כל הדרך. כמו שאת יודעת היו ימים קשים מנשוא והיו רגעי נחת. היום אני ממש רוצה לשמח אותך - אז נכון פיטרו אותי ביולי מחב' ההי-טק שעבדתי בה (בגלל היעדרות עקב המחלה). ביליתי לי בבית בכייף, מעולם לא היה לי כייף כ"כ להיות עקרת בית ואמא כמו בתקופה האחרונה לאחר ההתאוששות מהכימו וההקרנות. בשבועיים האחונים התחלתי לגשש לגבי עבודה. אתמול הייתי בריאיון וכרגע הודיעו לי שהתקבלתי!!! אני אעבוד בתחום שונה לגמרי מההי-טק, אני הולכת לעבוד עם אנשים, התחום האהוב עלי ביותר. אז ברכי אותי ותחזיקי לי אצבעות כמו בכל השנה וחצי האחרונות. חג פורים שמח !!!!!! דרך אגב - זינה מרגישה מצוין ועסוקה עד מעל הראש עם הגן שלה, אני הישנה, מרגישה מצוין, היא תגיע לישראל בסוף מרץ לשמחה משפחתית. שלושתנו אוהבות אותך גם אם אנחנו לא ממש כותבות לך. ביי, מירי.ב.

01/03/2007 | 20:32 | מאת: אנה גולדברט

מירי היקרה שלום, תודה לך מקרב לב על החדשות המשמחות. שמחתי והתרגשתי כאחד, לקרוא שהתקבלת וכי את יוצאת לדרך חדשה בתפקיד חדש ומעניין. אני מאמינה בכל ליבי שתהיי מצוינת בכל תפקיד בו תהיה לך אינטראקציה עם אנשים ומשוכנעת כי כל אדם עימו תהיי בקשר, יזכה להכיר אישה מדהימה וחזקה. אני עוקבת אחר התשובות החמות והתומכות אותן את כותבת לנשים המתמודדות עם קשיים ופחדים אותם גם את חווית בזמנו ונפעמת כל פעם מחדש מרוחב ליבך ומיכולת הנתינה האינסופית. אני רואה כמה נשים מעריכות אותך ונתמכות מדברייך. אני מאחלת לך המון הצלחה בתפקידך החדש וכמובן שאני כאן בשבילך בכל רגע, אנה

02/03/2007 | 11:15 | מאת: אני הישנה (אירופה)

נשמתי ואוו את לא יודעת אני ממש עם דמעות מהתרגשות אני כאילו מרגישה את ההתרגשות והשמחה שלך כאילו וזו אני. מירי , אני מקווה שאת יודעת כמה שאת נפלאה וכמו שאנה כתבה לך , גם לי אין ספק שתצליחי בכל דבר שאת נוגעת בו. אני אוהבת אותך בכל ליבי ומאחלת לך הצלחה בכל אשר תפני ואני רוצה להגיד לך תודה על שנתת לי את ההזדמנות להיות חברה שלך הכבוד כולו שלי. אני

שלום רב, השבוע התחלתי בטיפולי כימותרפיה לאחר שבתחילת ינואר בוצע לי ניתוח למפקטומי בשד ימין, גודל 1.8 רמה 3. הבלוטות יצאו נקיות, רצפטורים ו- HER2 שלילי. נקבעה לי סדרת טיפולים כימותרפיים בסה"כ 8 מורכבים 4 מ- AC ועוד 4 טקסול. אני ממש אחרי הטיפול הראשון וזו חוויה לא ממש נעימה ואני ושרדת אותה במנוחה ושקט. אני בת 42 רווקה ללא ילדים ללא היסטוריה משפחתית של מחלה זו. רציתי לשאול, האם אני יכולה לבקש מהרופא המטפל (תה"ש) לקצר את משך הטיפולים כלומר להוריד מ- 8 למשל ל- 6? במה זה כרוך, מה המשמעות של זה אם בכלל או שאולי צריך לסבול את העניין כפי שנקבע ולצפות שהמשך הטיפולים יעברו יותר חלק? אשמח לשמוע חוות דעת או כל דיעה בעניין. המון תודה ורק בריאות לכולנו, רותי

עד כמה שידוע לי מקריאה מעמיקה באינטרנט ומשאלות ששאלתי רופאים, אין הוכחות שמתן טאקסול למי שהבלוטות אצלה לא היו עם גידול, משפר את הסיכויים. אז תשאלי אולי את הרופאים שלך בתה"ש מדוע את בכלל צריכה טאקסול, ומה תרוויחי ממנו.

02/03/2007 | 19:19 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום, רותי.מכוון שהרצפטורים שלך וה- HER2 שליליים- אין הרבה כלים כדי להשפיע ולהקטין את הסיכון לחזרת המחלה. משנשאר זה כמוטרפיה, לכן את מקבלת את הטיפול הכמוטרפי הכי יעיל.כל "הנחה" יכולה לגרום לירידה ביעילות. אם אפשר- צריך להמשיך בקרב הזה. אני ממליצה לספר לרופא שלך לגבי התופעות מהם סבלת בטיפול. לעיתים קרובות אפשר לעזור ולמנוע לפחות חלק מהם. בהצלחה

תודה רבה על תשובתך, בהחלט אתייעץ עם הרופאים בתה"ש.

בתאריך 27.2 כתבתי אודות ניתוח שעברתי ובעייתיות שקרתה בו. לא קיבלתי כל התייחסות. שאלתי לגבי המידע שפירטתי בהודעה:"בלוטה נגועה או לא"- האם ייתכן שבבדיקת fna תחת אולטראסאונד נמצאה בלוטה קטנטנה בגודל נורמלי אך עם תאים ממאירים ובניתוח עצמו הוצאו 8 בלוטות לימפה מבית השחי וכולן נקיות- הגוש בשד גודלו היה 1 ס"מ. הכירורג שלי ביקש אולטראסאונד בעוד שבועיים ואם תהיה שם עדיין הבלוטה הוא יפתח את הניתוח שוב . זה יהיה מדד כדי לשקול כימו או לא. אודה מאוד על תשובת אחד הרופאים בפורום. תודה

01/03/2007 | 22:41 | מאת: אנה גולדברט

ל.א. היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

01/03/2007 | 12:19 | מאת: שרון

אני בת 31 , נבדקת במידי שנה אצל כירורג, בפעמים האחרונות נאמר לי שיש לי ציסטות בשד ושאני לא צריכה להיות מוטרדת מזה, לפני כמה ימים שמתי לב למשהו מוזר שהופיע בשד השמאלי שלי, זה נראה כמו ורידים מנופחים, במישוש מרגישים את זה וגם ללא מישוש זה נראה לעין, אני לא חושבת שזה באמת ורידים זה רק נראה כמו ורידים שיתקשו או נסתמו ונהיו קשים, קצת קשה לתאר את זה, האם זה יכול להיות סרטן? , אפילו שזה לא נראה כמו גוש, או שיכול להיות שזה באמת ורידים שיתקשו? אני כמובן אלך להיבדק אצל כירורג, אבל עד אז אני קצת בלחץ, מישהו יכול להגיד לי מה זה יכול להיות? תודה!!!

08/03/2007 | 22:10 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך אכן טוב תעשי שתלכי להבדק אצל כירורג השד יש דבר כזה שנקרא פקקת ורידית בשד ואולי זה מה שאת מתארת , אך אין כמו מראה עיניים ומישוש ידני בשביל לקבל רושם ברור יותר.לכן ברוגע וסבלנות פני לכירורג ותסירי דאגה מליבך בברכה דר זילברמן

01/03/2007 | 00:45 | מאת: ורד

שאלתי מופנת למנהלת הפורום ומטופלות , אני מקבלת כעת הקרנות (33) ואני חשה חוסר אונים , מאחר וכאשר היה ברצוני לפנות לכירוג שד לקבלת חוות דעת נוספת היו בידי כל הצילומים והבדיקות שביצעתי , כנ"ל לגבי אונקולוג , ואילו כעת נקבעה לי תוכנית קרינה ( זויות מסוימות ) למי ביכולתי לפנות על מנת לאשר שאומנם תוכנית זו נכונה ? החשש שלי גדול במיוחד מאחר והקרינה היא לצד שמאל . בבקשה עצה דחופה. בתודה ורד

01/03/2007 | 08:25 | מאת: לורד

בארץ קיימים בסך הכל 6 מכוני קרינה התאימים לך, וכולם טובים בהקרנת השד. אם אינך רגועה, בקשי מהמכון בו את מטופלת את תכנית הקרינה לאחר הסימולציה ולכי להתייעץ עם מומחה קרינה ממכון אחר. לא מסובך.

03/03/2007 | 22:19 | מאת: מירה

לכל מי שיכול לעזור אני בת 52, עברתי כריתת שד ב1995. לפני כשלוש וחצי שנים קבלתי סדרת הקרנות לראש לאחר שאובחנו גרורות בראש. לפני כחצי שנה החליט הרופא המטפל שלי על סדרת הקרנות שנייה וזאת על פי בדיקת CT ראש שהראתה החמרה במצב הגרורות. במהלך ההקרנות (12 בסה"כ) מצבי הלך והדרדר עד כדי חוסר יכולת לעמוד וללכת. היום אני מרותקת לכסא גלגלים, חייבת להיות עם טיטול מאחר וקיימת אי שליטה מסויימת על ההשתנה, עייפות מתמשכת מהולה בחוסר ריכוז ובלבול. שאלותי: 1.האם מתוך הידוע לכם אין מניעה לתת סדרה שנייה של הקרנות לראש ואם כן, האם כל בית חולים רשאי לכך או רק בית חולים שהוכשר לכך? 2.האם משהי מהקוראים עברה סדרה שנייה של הקרנות לראש ואם כן האם היתה מודעת להשלכות שלהן? בברכה (וביאוש), מירה.

28/02/2007 | 22:19 | מאת: אלמונית

קראתי השבוע ששימוש בדיאורדורנט המכיל אנטי פרספירנט יכול לגרום לסרטן השד, שאלתי היא האם זה נכון? ואם כן בכמה אחוזים זה נכון?

01/03/2007 | 10:26 | מאת: אנה גולדברט

אלמונית היקרה שלום, אין קשר מוכח בין שימוש בדאודורנט לסרטן שד. זוהי "שמועת אינטרנט" שרצה כבר הרבה זמן ברשת. לפי הודעה של האגודה למלחמה בסרטן מיולי 2005, המסתמכת גם על ארגון הסרטן הלאומי האמריקני (NCI) ורשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA), "לא נמצא שום קשר בין שימוש באנטי-פרנספירנטים לבין סרטן השד... יתרה מזאת, מתוצאות מחקר שבחן קשר אפשרי זה, שפורסמו בסוף שנת 2002, עולה כי לא קיים סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד בקרב נשים שהשתמשו בדיאודורנטים או במונעי הזעה, ללא קשר להרגלי הסרת שיער שונים. מכאן נראה שאין כל בסיס לדאגה בנושא זה." "לגבי אלומיניום, המוזכר לעיתים בהקשר זה, ככל הידוע היום, יצור אלומיניום תעשייתי בלבד מהוה סביבה מסרטנת לאנשים המעורבים בתהליך עצמו, ואלומיניום אינו מהווה סכנה בריאותית לאנשים בריאים שאינם מעורבים בתהליך זה. כך, דאודורנטים כמו כל מוצר אחר המכיל אלומיניום, אינם מהווים סכנה. העדפת מוצרים אשר אינם מכילים אלומיניום היא בחירה של כל צרכן וצרכן, שאינה נתמכת בשיקול בריאותי בעל הוכחה ממשית." "...פאראבינים, הנמצאים במספר רב ומגוון של מוצרים קוסמטיים, יכולים, כך סוברים חלק מהמדענים, לחקות את פעילותו של ההורמון הנשי אסטרוגן, הידוע כגורם לסרטן השד. עם זאת, אין כל עדות מדעית המוכיחה יכולת זו המיוחסת לפאראבינים..." בברכה, אנה

בבדיקת מיפוי העצמות לאחר גילוי סרטן השד נכתב - אחרי קליטה מוגברת בגולגולת- יתכן הפראוסטוזיס . מה זה אומר ? בכל האינטרנט לא מצאתי מה הפירוש.

הי יעל כנראה התכוונו להיפראוסטוזיס. שכחו לכתב את היוד. אני שולחת לך אתר לעיון http://www.medicinenet.com/diffuse_idiopathic_skeletal_hyperostosis/arti cle.htm הרבה הרבה בריאות

01/03/2007 | 16:19 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

ליעל שלום היפראוסטוזיס זו התעבות גרמית שפירה ללא כל חשיבות קלינית ואינה דורשת כל טיפול או מעקב בסיכום תקין חג שמח

לאימי מצאובמיפוי עצם קליטה מוגברת דיפוזית בגולגולת -הפראוסטוזיס כמו כן כתבו שיש קליטה מוגברת בגופי חוליות L 4-5 EKHYV NUDCR, C-SACROILLAC JOINT קליאה מוגברת בכתפיים.בעיקר באספקט המדיאלי מה זה אומר ואיך אפשר לטפל בזה

28/02/2007 | 17:23 | מאת: פרידה

הופניתי לטיפול אצל דר' ירושלמי בבי'ח בלינסון. מישהו שמע עליה ועל צורת הטיפול שלה? תודה על תשובה.

01/03/2007 | 21:00 | מאת: שפרה

תנסי כתובת אחרת

07/03/2007 | 09:54 | מאת: שדונית

הי אני מטופלת של דר' ירושלמי אישה מקסימה ואנושית לגבי יכולתה המקצועית- לי אין כלים לשפוט אבל קיבלתי עליה המלצות חמות מאנשי מקצוע, בנוסף שמעתי התבטאות של האחיות במהלך טיפול הכימו שלי שדר' ירושלמי היא הכוכב הבא. בכל מקרה לגבי החלטה על טיפול: זו לא החלטה שאונקולוג לוקח בעצמו אלה יש דיון בין האונקולוגים. בהצלחה

28/02/2007 | 14:32 | מאת: תמי

שלום רב, מזה כחצי שנה אני עוברת כל מיני בדיקות בגלל חשד לגרורות. אציין שהמרקרים שלי תקינים. כלומר בתוך הנורמה. שאלתי היא: האם ישנם מצבים של גרורות ללא עליה במרקרים? אבקש תשובת רופא. תודה, תמי

01/03/2007 | 10:25 | מאת: אנה גולדברט

תמי היקרה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

01/03/2007 | 11:22 | מאת: ריקי

יש מצבים כאלה של גרורות ללא עליה במרקרים ויש גם ההיפך בברכה ריקי