פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

12/02/2007 | 08:48 | מאת: גלית

שלום רב, אני ירושלמית בת 29. לפני כ - 10 שנים מצאתי גוש במישוש בשד ימין לאחר פניה לרופא נעשה FNR ולא נמצאו תאים ממאירים. באוטרסאונד שעברתי לאחר מכן נמצא גם גוש בצד שמאל, שלא מורגש במישוש, אולם הרופא טען שהכל בסדר והמליץ לי להיות במעקב רוטיני כל שנה + אולטרסאונד. בבדיקה האחרונה אצל הרופא, אמר לי הרופא שאינו מוצא דבר חדש במישוש, שלח אותי לאולטרסאונד, וביקש שאבוא כרגיל עוד שנה למעקב. בממצאי האולטרסאונד שעשיתי נמצא: 1. בשד ימין ממצא סולידי 8*6*8 ללא צל או אדרה אקוסטית. 2. בשד שמאל - ממצא סולידי עם גבול לובולרי 12*6*12. ההמלצות היו: ביופסיה לשני השדים תחת USA. כן נכתב כי אין שינוי בגוש בצד שמאל אך גבולותיו יותר לובורליים. הרופא שלי נמצא בחו"ל במהלך השבועיים הקרובים. האם הדבר מצריך טיפול דחוף, או ניתן להמתין לרופא שיחזור? האם אכן יש צורך בביופסיה, או שמדובר ברוטינה? היכן מבצעים ביופסיה? האם יש תפרים? הקדמה? כמה זמן לוקחת התאוששות? האם אפשר מיידית לחזור לשגרה? מה הכוונה "גבולותיו יותר לובולרים? תודות רבות גלית

12/02/2007 | 18:51 | מאת: מירי.ב.

הי גלית, קודם כל תרגעי לא נראה לי שאי אפשר להמתין שבועיים. אני לא רופאה ואין לי יכולת לנתח את תוצאות האולטרא סאונד שלך, אך על פניו אין שימוש במונחים שבהם משתמשים כאשר נמצא גידול ממאיר או חשד לשאת. "גוש סולידי"= מוצק solid באנגלית "לובולרי" = לובולר, המינוח האנטומי לצינוריות החלב בשד. אין שינוי בגוש בצד שמאל. מאחר ואת כבר 10 שנים במעקב, נראה לי ממש נכון לבצע ביופסיה כדי לקבל תשובה חד משמעית מהגושים. לא יודעת על איזו ביופסיה המליצו לך. ישנה בדיקת ביופסיה מאוד נפוצה הנקרא: true cut biophsy . מדובר בשאיבת תאים מהגוש ע"י מחט חלולה, לאחר הרדמה מקומית, תחת us . התהליך לא כואב, אח"כ המקום קצת רגיש לכמה ימים ולא יותר. לי אמרו לא להרטיב 24 שעות את השד שזה גם לא ממש בעיה. הביופסיה נערכת בדר"כ במכון השד בביה"ח שבו את עושה את בדיקות המעקב. לא להיות בלחץ, אני לא צריכה לפרט מה גורמים גושים ממאירים במהלך 10 שנים ללא טיפול... קחי נשימה עמוקה ושיהיה לך ערב טוב ורק בשורות טובות!!!!!!!!!! מירי.ב.

12/02/2007 | 08:26 | מאת: אמי

שלום, קודם כל רציתי להגיד שעשיתי ניתוח קטן בשד ימין למטה (כמעט ולא בשד) להוצאת גוש מוצק שהתברר כפיברומה, זה היה לפני כ-3 חודשים. לפני שבועיים עשיתי שוב אולטראסאונד שד כמעקב (בהדמיות הקודמים היו ממצאים כמו: ציסטות קטנות בשד ימין ושמאל), בהדמייה האחרונה רשמו לי כך: שד ימין - ברביע חיצוני עליון - שעה 11 הודגם גוש היפואקוגוני מוצק מוגדר בקוטר 8 מ"מ. שד שמאל - באזור עליון אמצעי שעה 12, קרוב לפטמה הודגם גוש מוצק, מוגדר לובולרי בקוטר כ- 1 ס"מ. סיכום: גושים מוצקים מוגדרים בשדיים. רציתי לברר מה המשמעויות של המושגים הנ"ל, האם אני צריכה לדאוג? (יש לי תור לכירורג שד שהוציא לי את הגוש בקרוב ורציתי לברר קודם לכן). יש לציין שאני מרגישה כאבים קבועים מזה כמה חודשים בשד השמאלי.

12/02/2007 | 13:13 | מאת: אמי

רציתי להוסיף שאני בת 26 ואם לבת שנתיים וחצי שאותה הנקתי למשך שנה ו-8 חודשים

13/02/2007 | 17:16 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לאמי שלום לא ידוע לי גילך אך אני מניח שאת צעירה כיון שלא נשלחת לממוגרפיה גושים מוצקים חדשים בשד יש לברר ע"י ביופסיה מונחית US .לפי התיאור מדובר קרוב לודאי בגושים שפירים אך עדין יש לברר .אין קשר לפיברומה שהייתה לך בעבר..

12/02/2007 | 00:44 | מאת: מיכל

שלום לכולן - אולי למישהי יש תשובה אני נוסעת לחול מטעם העבודה - ויש לי סרטן שד גרורתי - אף חברת ביטוח אינה מוכנה לבטח אותי - גם לא קופת חולים - אני לא מבינה - אני מכירה הרבה אנשים במצבי שנסעו ונוסעים לחול - האם הם נוסעים ללא ביטוח ?? ? האם אין לנו מספיק עניינים להתעסק בהם - מדוע אנחנו מופלים לרעה - כדי לדייק - הם מוכנים לבטח ביטוח רגיל - אבל כל ביטוח הקשור למחלה - הם לא מוכנים אשמח לקבל תשובה מיכל

12/02/2007 | 08:02 | מאת: אנה גולדברט

מיכל היקרה שלום, להלן קישור לפרטים אודות חברת הביטוח מאתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=Insurance.doc אני מקווה שהמידע יעזור לך, בברכה, אנה

11/02/2007 | 22:51 | מאת: זהבית

בספטמבר 2005 גיליתי גוש בשד, שהתגלה בביופסיה כגידול. באוקטובר 2005 עברתי ניתוח להוצאת הגידול (שלב 1- 0.8 מ"מ). עברתי 7 שבועות של הקרנות וטיפול בהרצפטין (עברתי 11 טיפולים, עקב תופעת לוואי בלב, הופסק הטיפול למשך חודשיים. אני ממתינה לבדיקת אקו לב חדשה על מנת לראות, אם ניתן להמשיך את טיפולי ההרצפטין שנותרו). לפני כחודש החלו כאבים בשד (השד בו היה הגידול). הכאבים מתרכזים באיזור הצלקת, מתחת לשד ומעל השד לכיוון הצוואר. הכאבים הם מעין התכווצויות (כמו של חלב, למי שהניקה פעם), כמו חיצים שנורים בתוך השד. הלכתי לכיורוגית, שנתחה אותי, היא בדקה אותי (לא נמצא ממצא חשוד בבדיקה), שלחה אותי לבדיקות דם (כל הסמנים יצאו טובים) ולאולטרסאונד (לא נמצא כל ממצא חשוד/חריג). הכאבים לא עוברים, יש ימים שהם חזקים ויש ימים שהם חלשים, אך אני כל הזמן מרגישה את השד המנותח, יודעת שהוא קיים, מזכיר לי את אירועי אשתקד (באוקטובר השנה, שנה אחרי הניתוח, עברתי ממוגרפיה, הכל תקין) האם זה נורמלי? האם יש עוד נשים עם כאבים כאלה? האם יש קשר למזג האויר/חילופי טמפרטורות? האם עליי לדרוש MRI? מה עליי לעשות? זה מטריד אותי, ואני עסוקה בכך כל היום. תודה! זהבית

לא נראה לי שיש לך מה לדאוג, אני עברתי את הסיפור לפני 5 שנים. גם לי יש תקופות של כאבים וכאבים חזקים. גם עברתי בדיקות והאונקולוגית שלי הסבירה שזה קשור למזג האוויר, לחות וכו'.

זהבית זה כל כך מוכר... אני חושבת שאת חייבת להרגע, כי עברת את כל הבדיקות והכך תקין. את גם נותנת יותר מידי פוקוס למקום, לכן את מרגישה אותו. גם לי זה קורה. גם הצלקת שלי היא מתחת לשד וזה מציק לי . אומרים שבגלל הקור...

כנראה שכתוצאה מההקרנות יש לך צלקות פנימיות ובצקות שגורמות לך לכאב. לכי לפיזיוטרפיה לימפטית-שתשחחר לך את הכאבים בהצלחה

12/02/2007 | 12:30 | מאת: מישהי שמרגישה אותו הדבר

הי זהבית, הרגעי בבקשה כי צלקות מהניתוח הן לפעמים מזכרת לכל החיים. כל שינוי במזג אוויר, כל שינוי קטן גורם לכאבים עמוקים בצלקת, בעיקר אם היא עמוקה וקרובה לדופן החזה, על אחת כמה וכמה שהמקום הוקרן אחר כך וגורם לבצקת ולפיברוזיס. אני כבר שנים אחרי, ועדיין סובלת מכאבים די תכופים. אצלי הצלקת ממש מעל הלב בצד שמאל וכל פעם יש לי תחושה שממש יש לי התקף לב מרוב הכאבים. הכאבים גם מקרינים לזרוע, היכן שהוציאו את הבלוטות. הרדיולוגית שלי אמרה שהכאבים הם טבעיים לחלוטין ואין מה לדאוג. אני מבינה שהדאגה שלך היא בגלל החשש שיש משהו חדש או חריג ולא הכאב, אז אם זה המצב, את יכולה בהחלט להרגע וגם הבדיקות בסדר, אז פשוט צריך לחיות עם זה או לנסות להקל בפיזיוטרפיה או דרך אחרת. אני למדתי לחיות עם הכאב. הרגישי טוב והרגעי, אין לך מה לחשוש .

11/02/2007 | 19:04 | מאת: הלן

שלום לפני כארבע שנים עברתי הוצאת גוש סרטני מהשד (8מ"מ) , בלוטות לימפה נקיות. קבלתי הקרנות ואני מטופלת בארמידקס. ביממה האחרונה אני חשה מידי פעם דקירות בפטמה של השד שנותח. כיצד עלי להתייחס לכך?

11/02/2007 | 22:52 | מאת: זהבית

גם אני כמוך! כתבתי שאלה דומה בפורום, ממתינה לתשובה

12/02/2007 | 01:24 | מאת: נורית

לדעתי אם זה לא יעבור תוך יום יומיים, קבעי תור לרופא שלך ודברי איתו על זה. זה יכול להיות כלום (מזג אוויר, חילופי עונות), אבל לא כדאי להזניח.

11/02/2007 | 15:36 | מאת: עירית ענבר

ברצוני לקבל המלצה לפסיכולוגית רגישה סבלנית קשובה, פסיכולוגית המנוסה בעבודה עם אנשים שחוו את ההתמודדות עם מחלת הסרטן עם ימים של למעלה ולמטה

11/02/2007 | 20:16 | מאת: אנה גולדברט

עירית היקרה שלום, אני מסכימה איתך שכאשר בוחרים פסיכולוג/ית חשוב מאוד לבחור מישהי שמתמחה בעבודה עם אנשים המתמודדים הם מחלה גופנית. וכמובן חשוב שהיא תהיה רגישה ואמפתית. מכיוון שצוות הפורום אינו ממליץ על אנשי מקצוע, אני מקווה שנשים מניסיונן יוכלו להמליץ לך על פסיכולוג/ית טובה. (אני מציעה לך להוסיף אזור מגורים לבקשה). בברכה, אנה

12/02/2007 | 16:27 | מאת: לעירית

באיזה איזור בארץ?

16/02/2007 | 16:12 | מאת: עירית ענבר

פסיכולוגית מאזור המרכז תודה על ההתיחסות עירית

11/02/2007 | 15:22 | מאת: סוזי

לאימי סרטן שד גרורתי ( גרורות בבלוטות ובשלד) אשר כיום אינו מגיב לטיפול הורמונלי(בעבר הגיב למשך שנה לפמארה וכעת לא מגיב לארומאזין). על פי האונקולוג היא אמורה לקבל טיפול כימוטרפי. אימי בת 75 ואני שמעתי על טיפול בתרופה בשם מיטוקסנטרון או נובוטרון.אמרו לנו שיחסית היא לא עושה תופעות לואי קשות. חיפשתי על התרופה חומר באינטרנט ולא מצאתי הרבה מידע. הייתי רוצה לדעת יותר פרטים על התרופה וכן האם היא הטיפול האופטימלי, ואם לא מהו הטיפול האופטימלי..

12/02/2007 | 14:16 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

סוזי שלום הנתונים שמסרת על מחלת אימך אינם מלאים לגבי הטיפולים שעברה לפני איבחון המחלה הגרורתית והאם HER2 חיובי או שלילי. בכל מקרה היעוץ במייל לא בא להחליף יעוץ אונקולוגי. התרופה מיטוקסנטרון או נובנטרון היא תרופה ותיקה ממשפחת האנטרציקלינים אשר דומה לאדריאמצין אך עם פחות תופעות לוואי כולל תופעות לוואי לבביות. נראה לי שבמידה ומחלת אימך אינה סוערת ניתן לטפל בתרופה דוגמת XELODA שנלקחת בכדורים. ישנם סוגים רבים של טיפולים כימותרפיים הניתנים דרך הוריד עם רעילות יחסית סבירה כך שיש הרבה אפשריות לטיפול.

11/02/2007 | 14:30 | מאת: נועה

על ספר חדש בנושא שלנו http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/823011.html המחלה ההיא מאת רחל טל שיר בהוצאת עם עובד

11/02/2007 | 15:28 | מאת: שיר

נועה , רצתי לקנות את הספר והוא מהמם! תודה

13/02/2007 | 06:30 | מאת: קראתי

לא יכולתי להפסיק בדיוק מה שעובר עלי

13/02/2007 | 06:30 | מאת: קראתי

לא יכולתי להפסיק בדיוק מה שעובר עלי

11/02/2007 | 10:44 | מאת: תה תה

קראתי בחדשות מהעולם שאצל נשים הנושאות וריאציות מסוימות של הגן cyp2d6 הגוף אינו מסוגל לפרק את התרופה בשלמותה ולכן השפעת התרופה יעילה אצלן פחות.איך אדע אם הטמוקסיפן יעיל לי? מה שבמיוחד מפחיד אותי זה שהטמוקסיפן מגדיל את הסיכון לסרטן ברירית הרחם. האם לא כדאי לקחת תרופה אחרת? אולי בכלל כדאי להפסיק לקרא מאמרים בנושא?

13/02/2007 | 00:04 | מאת: תה תה

מצפה להתיחסות

13/02/2007 | 14:22 | מאת: מימי

שלום גם אני התחלתי לקחת את התרופה הזאת וגם לי אותן החששות. הבנתי שאין ברירה שחייבים לקחת אותה למרות הסיכונים אבל כמו שאת אומרת סרטן רירית? מצפה גם לתגובה. ביי

15/02/2007 | 16:41 | מאת: פרופ' אילן כהן

1. ניתן לשלוח חומר מהגידול לארה"ב למעבדות מיוחדות לבדיקת המצאות הגן ולפי התשובה להתאים את הטיפול. 2.אמנם הטיפול עם טמוכסיפן מגדיל הסיכון להופעת סרטן ברירית הרחם, אך לא במידה כל כך גדולה. מאידך טמוכסיפן מקטין מאוד את הסיכון לחזרת מחלת השד או להופעת גידול בשד השני. 3. את התאמת התרופה יש לבצע עם האונקולוג המטפל לפי ממצאי הגידול ומרכיבים רפואיים אחרים. 4. כדאי לקרוא מאמרים אך לא להסיק מסקנות לבד כי אין לך רקע רפואי מתאים. רצוי לשאול את הרופא המטפל על "השגותייך" מהמאמרים שקראת.

15/02/2007 | 17:10 | מאת: תה תה

לפרופסור אילן כהן הרבה הרבה תודות

10/02/2007 | 19:45 | מאת: רוית

האם יש ניסוי תרופתי כלשהו שהגיע עכשיו לארץ מחו"ל (תרופה או טיפול)?

10/02/2007 | 20:42 | מאת: לרוית

10/02/2007 | 20:47 | מאת: אנה גולדברט

רוית היקרה שלום, תוכלי למצוא חדשות הן מהארץ והן מהעולם באתר של עמותת "אחת מתשע": להלן הקישור http://www.onein9.org.il/news.asp בברכה, אנה

10/02/2007 | 16:35 | מאת: טלי

שלום. אני עברתי הקרנות לפני 5 חודשים. עדיין יש לי בצקת בשד - השד גדול כמעט פי שניים מהשד השני. כמו כן יש לי כאבים ביד ובשד. אני עברתי כריתה חלקית והוצאת 4 בלוטות, בסופו של דבר הן היו נקיות. מה לעשות האם אפשר להפחיט את הבצקת, תוך כמה זמן זה אמור לעבור? כמו כן יש לי שאלה לגבי טמוקסיפן. אני בת 28 ורוצה להיכנס להריון בתום שנה לאחר הטיפולים האם כדאי להתחיל בטמוקסיפן לתקופה של חצי שנה/שנה או שעדיף להמתין עד לאחרי לידה? תודה רבה מראש והרבה בריאות.

10/02/2007 | 17:10 | מאת: נורית

לא יודעת לגבי הבצקת, אבל לגבי ההריון: שלא תעזי להיכנס להריון שנה אחרי תום הטיפולים ובטח לא להמר על בריאותך ולדלג על הטמוקסיפן!!!! אני בטוחה שאף רופא אחראי לא יאשר לך להיכנס להריון רק שנה אחרי סיום הטיפולים. לרוב מחכים לפחות שנתיים (אם לא חמש). כיוון שאת צעירה מאוד, יש לך את הזמן הזה. ילד זה חשוב, אבל החיים שלך חשובים יותר, אל תהמרי עליהם בכזו פזיזות.

10/02/2007 | 17:16 | מאת: לטלי

גשי מיד ובדחיפות לרופא המטפל בך בכדי שישלח אותך לפיזיוטרפיה לימפטית. כל יום שעובר עלול לגרום לכך שהנפיחות תיהיה בלתי הפיכה.

10/02/2007 | 22:54 | מאת: איריס גביש

כדאי שתפני לרופא שלך. אם מדובר רק בתוצאה של הטיפולים שעברת (ולא למשל דלקת) כדאי לבקש המלצה לפיזיותרפיה בניקוז למפטי ידני להקלה על הנפיחות. אולי כדאי יהיה לשלב בטיפול גם פיזיותרפיה רגילה להקלה על כאבים (ואז על הרופא לציין זאת כשתי המלצות).

10/02/2007 | 23:36 | מאת: פרופ' אילן כהן

לגבי הבצקת בשד יש לפנות לאונוקולוג המטפל ולכירורג. כדאי לקחת טמוכסיפן אפילו לשנה.

11/02/2007 | 12:09 | מאת: טלי

שלום מפרופסור אילן כהן, אני אשמח לקבל חוות דעת נוספת איפה אתה מקבל ואיך אפשר להגיע אליך?

11/02/2007 | 06:22 | מאת: ריקי

שלום לך לגבי הבצקת בשד אולי את צריכה ניקוז לימפתי שלא תפתחי חלילה לימפדמה ואולי יש לך דלקת ואת צריכה אנטיביוטיקה כמו שהיה אצלי http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=lympho.doc לגבי הריון אני ממש ממליצה לך ללכת לפרופ אילן כהן שהוא יועץ בפורום הזה והוא מומחה בנושאים הללו ויאמר לך מה שאת צריכה לדעת לגבי הריון וטמוקסיפן http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=pregnancy.doc האם יש לך סיפור משפחתי של סרטן השד? את ממש צעירונת כדי שזה יקרה ? בברכה ריקי

11/02/2007 | 12:08 | מאת: טלי

תודה לכולם על התשובות. כל הרופאים גם בהקרנות וגם בבית חולים שבו אני במעקב אמרו שזה שיש לי בצקת זה בסדר וזה יעבור עם הזמן, אני רק ניסיתי למצוא עוד אנשים שהיה להם את זה ולשאול תוך כמה זמן זה עבר להם. לגבי הטמוקסיפן האונקולוגית שלי אמרה שהיא ממליצה אך לא אמרה שזה הכרחי. אין לי סיפור משפחתי של סרטן השד. לגבי ההריון - אמרו לי שמותר להיכנס להריון שנה אחרי הטיפולים. ולא נורית אני לא משוגעת אני בחיים לא הייתי מחליטה החלטות כאלה בלי להתייעץ.

11/02/2007 | 11:50 | מאת: לטלי

שלום טלי, אני מצטרפת לדעתה של נורית. חייך הרבה יותר חשובים. קודם כל טפלי בבעיותייך והתייעצי היטב לגבי טמוקסיפן, זה מגן עלייך . את עדיין צעירה וחשוב שתתיעצי עם האונקולוגים המטפלים לגבי המשך מעשייך, אל תהמרי על חייך. גם ההריון יגיע, האמיני לי ועדיף שלצאצא לעתיד תהיה אמא בריאה, לא? אז הרגישי טוב קודם כל ובהצלחה בהמשך.

11/02/2007 | 19:39 | מאת: לטלי

למענך רוצי לטפל בבצקת באמצעות פזיוטרפיה לימפטית. כשתיהיה לך יד נפוחה לנצח הרופא בקרינה יוכל לומר טעיתי אבל לך זה לא בדיוק יעזור.

שלום רב, אני לפני תחילת טיפולי כימותרפיה לאחר שעברתי למפקטומי בחודש שעבר. בת 42 ללא ילדים שתרצה בהמשך משפחה וילדים ומנסה כל שאפשר להציל את המצב. אין כרגע בן זוג ואני בתהליך של IVF עם תרומה אך רוצה בכל זאת שיהיה לי אפשרות בהמשך לא להיות מוגבלת. קראתי בכל מיני מקומות על זולודקס וטמוקסיפן ורציתי לשמוע כאן חוות דעת נוספת בענין. הרצפטורים שלי ןגם ה- HER2 יצאו שלילי. בתודה, רותי

10/02/2007 | 23:32 | מאת: פרופ' אילן כהן

השילוב של זלודכס וטמוכסיפו מיועד כטיפול אנטי הורמונלי לחולות סרטן השד לפני גיל המעבר שהן בעלות קולטנים חיוביים לאסטרוגן. זלודכס לבד ניתן בכדיל להקטין הסיכון לנזק לשחלה עקב הכמוטרפיה.

ידוע לי שישנו קשר הורמונלי, המתבטא בחוסר איזון של האסטרוגן. האם בבדיקת MRI ניתן לאבחן סרטן בשחלות או בצוואר הרחם... אודה לכם על תשובתכם.

לא הבנתי את השאלה. MRI לא מיועד לאיבחון סרטן בשחלות או בצואר הרחם.

10/02/2007 | 12:41 | מאת: נטע

בעוד חודש אני אמורה לעבור ניתוח הוצאת שחלות האם אלי להפסיק לקיחת טמוקסיפן לפני ניתוח?

10/02/2007 | 15:39 | מאת: פרופ' אילן כהן

רצוי.

פרופ' כהן שלום רב, מדוע יש להפסיק את הטמוקסיפן לפני ניתוח להוצאת שחלות?

10/02/2007 | 11:53 | מאת: רותי

האם יש סכויי החלמה מסרטן גרורתי בכבד, בריאות באגן? והאם יש תרופה שלא נכללת בסל הבריאות טובה יותר מארומסין?

10/02/2007 | 12:04 | מאת: לרותי

יש מספר רב של תרופות הורמונליות-טובות הכל תלוי בהשפעה האינדווידואלית על כל התרופות ההורמונליות את יכולה לקרוא בפרק המידע כאן מימין

10/02/2007 | 13:04 | מאת: החלמה

לא מחלימים מסרטן שד גרורתי, אך אפשר לחיות עם הטיפולים. יש הרבה תרופות לסרטן שד גרורתי, ארומזין היא תרופה הורמונאלית טובה, יש תרופות הורמונאליות נוספות, תרופות כימיות וביולוגיות. כמעט כל התרופות היעילות נמצאות בסל התרופות פסלודקס ואווסטין לא בסל.

10/02/2007 | 08:05 | מאת: דן

לפני כ 4 שנים אימי חלתה בסרטן השד. לפני שבוע התגלה סרטן גרורתי בחלקים שונים בגוף. הרופאה המליצה על טיפול בארומסין וארדיה. 1. אבקש לקבל הסבר על הטיפול הזה 2.האים הטיפול הזה הוא הטיפול המתאים ביותר 3.מה סיכויי ההחלמה

10/02/2007 | 10:33 | מאת: לדן

1. ארומסין -זהו טיפול הורמונלי-לקיחת כדור כל יום-יעיל וטוב לגידולים בעלי רגישות הורמונלית . מידע נוסף על התרופה http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=aromasin.doc 2. ארדיה- זהו טיפול לעצמות הניתן בעירוי מדי 4 שבועות. מידע נוסף http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=aredia.doc 3. הטיפול הוא טוב ומתאים. 4. מסרטן שד גרורותי אין החלמה-אלא יש להתייחס אליו כאל מחלה כרונית כמו סוכרת,יתר לחץ דם וכד'.

10/02/2007 | 13:06 | מאת: אנה גולדברט

דן שלום, קיבלת תשובה מקיפה מאוד. אני ממליצה לך בחום לקרוא את הפרקים המוקדשים לטיפולים אלו באתר של עמותת "אחת מתשע" הכוללים מידע אודות הטיפול, תופעות לוואי אפשריות ודרכי התמודדות עם תופעות אלו. באם תרצה התייחסות של אחד היועצים לכל שאלה שתעלה, אנא פרט מידע רפואי אודות מצבה של אימך ואשמח לשלוח את השאלה לאחד היועצים בתחום. בברכה, אנה

09/02/2007 | 20:19 | מאת: אנה גולדברט

אני היקרה שלום, ראיתי את שמך בין שרשורי הפורום רציתי לשאול מה שלומך? אני מקווה שאת ובני משפחתך מרגישים טוב. אשמח מאוד לשמוע ממך, אנה

11/02/2007 | 00:59 | מאת: אני הישנה(אירופה)

היי אנה אני בסדר מה שלומך? כפי שראית אני נשאית גנטית וביום שני אני הולכת לגינקולוגית לראות מה אפשר לעשות. חוץ מזה מתכוננת לבת המצווה של הבת שתהיה בע"ה בעוד חודש וקצת בישראל. החיים ממשיכים יש לי ברירה?! שמחתי לשמוע גם ממך ותודה על ההתעניינות נשתמע . ביי אני

09/02/2007 | 17:37 | מאת: אורנית

אודה למי שתוכל לשתף אותי בניסיונה: בת 45 אחרי למפקטומי, כימו והקרנות, עשיתי מיפוי עצמות , לא מקבלת שום טיפול תרופתי: " הודגמו קליטות מוגברות באספקט הקידמי של חוליות 5- 4L שינויים לורדוטיים? שינויים אוסטאוארטריטיים? תהליכים גרמיים מישניים? דרושה קורלציה רנטגנית מכוונת. אני בלחץ כי הוזמנתי ע"י האונקולוגית שלי לבירור העניין - עובדה שמלחיצה אותי עוד יותר. תודה

09/02/2007 | 23:24 | מאת: לאורנית

לילה טוב אורנית, לדעתי קבלת תשובות על כך בפורום השכן, גם מהרופאה וגם מאחת הבנות. אין מנוס מלברר את הנושא . האונקולוגית כנראה תתן לך הפניה לביצוע סי.טי מכוון או m.r.i לעיתים נותנים סי.טי פט. הלחץ שלך מאוד מובן , אבל לא נראה לי שאף אחת תוכל ממש לתת לך תשובה שתפתור אותך מהלחץ שלך. לפי תשובות המיפוי יש ממצאים חדשים אבל לא ברור מה הם. יכול להיות שזה גם בכלל לא קשור לסרטן שד, אבל אין ברירה , אצלנו זה בחזקת "תיק פלילי" עד אשר הוכח אחרת, אין ברירה. גם אני עברתי במהלך השנים המון בדיקות ובירורים עקב כל מיני ממצאים, שמסתבר שלא היה להם בכלל קשר לסרטן שד. אז מקווה שגם זה במקרה שלך. שנשמע בשורות טובות. אין ברירה, סיימי עם הנושא מהר ותרגעי.

12/02/2007 | 14:20 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

אורנית שלום שינויים במיפוי עצם הם ממצא שכיח, לא ברור אם עברת מיפוי עצם בזמן האיבחון והאם הממצא המתואר הנו ממצא חדש. בכל מקרה על רקע האבחנה יש צורך לבצע הדמיה של האזור. זהו הליך שיגרתי וסימני השאלה שהושמו ע"י הרופא שראה את הצילומים הם כלליים ומטרתם להצביע על כך שצריך לבצע בדיקת הדמיה דוגמת CT במידה וזהו ממצא חדש.

09/02/2007 | 13:29 | מאת: שיר

נחשפתי אתמול למאמר שטוען שבוודאות, רוב הנשאיות הן בחורות צעירות שהרצפטורים שלהן שליליים. משהו מקצועי יכול להגיב? אני אישית עוד לא עשיתי את הבדיקה הגנטית.

09/02/2007 | 15:17 | מאת: נורית

לגבי הדבר הראשון - כל הנשים בעולם (ובכללן נשאיות) היו פעם, או עודן, צעירות... התכוונת שרוב הנשאיות חולות בגיל צעיר, וזה נכון. עוד נכון הוא שנשאיות BRCA1 נוטות לפתח סרטן עם רצפטורים שליליים להורמונים. זה נכון לרוב, אבל לא תמיד. למיטב ידיעתי אצל נשאיות BRCA2 הסרטן דווקא כן רגיש להורמונים, לרוב. תני קצת רקע - האם חלית? בת כמה את? האם יש לך חשד שאת נשאית?

09/02/2007 | 19:36 | מאת: שיר

היי נורית, כן, לפני שנה וחצי חליתי, אני בת ארבעים ושלוש וחצי, שני ילדים בוגרים. הגוש שלי היה 11 מ"מ, ללא בלוטות, רצפטורים שליליים, her2שלילי. במשפחה שלי אין בכלל סרטן.סבתות של ההורים שלי חיו עד שהייתי בת 13בערך, ומתו בשיבה טובה, יש לי סבתא בריאה לחלוטין, וסבתא שנייה ש שנייה מתה בת 87. הורים בריאים, אחות, בנות דודות, לא עלתה מעולם המלה סרטן במשפחתינו. אני חשבתי שאיני נשאית עד שקראתי את המאמר הזה. איזה פחדדדדדד.

09/02/2007 | 19:36 | מאת: שיר

היי נורית, כן, לפני שנה וחצי חליתי, אני בת ארבעים ושלוש וחצי, שני ילדים בוגרים. הגוש שלי היה 11 מ"מ, ללא בלוטות, רצפטורים שליליים, her2שלילי. במשפחה שלי אין בכלל סרטן.סבתות של ההורים שלי חיו עד שהייתי בת 13בערך, ומתו בשיבה טובה, יש לי סבתא בריאה לחלוטין, וסבתא שנייה ש שנייה מתה בת 87. הורים בריאים, אחות, בנות דודות, לא עלתה מעולם המלה סרטן במשפחתינו. אני חשבתי שאיני נשאית עד שקראתי את המאמר הזה. איזה פחדדדדדד.

09/02/2007 | 19:41 | מאת: אני הישנה (אירופה)

היי שיר אני חליתי בגיל 38 ועשיתי בדיקה לנשאות גנטית ויצא שאני חיובית. נכון שהרצפטורים שלי שליליים ואני גם אשכנזיה. לפי מה שהבנתי זה בדרך כלל לנשים צעירות אשכנזיות זהו גן שמצאו אצל נשים ממוצא אשכנזי. אז זה העלה לי את אחוזי הסיכון לחלות שוב אבל מצד שני אני רואה את זה כ-בזה קיבלתי את הנשאות הגנטית וזהו ואם אני לא אחשוב ככה בסוף אשתגע רק מלחשוב. היה לי חשוב לעשות את הבדיקה הזו מאוד אפילו שאנחנו עד עכשיו לא יודעים מי חלה בזה אצלנו במשפחה כנראה שזה משהו שהיה אצל מישהו שאנחנו לא מכירים כבר. אבל יש לי ילדים ויש לי אחות ולה גם יש בת ולבת יש נכדה (אפילו שזה יכול להיות גם לבנים) היה לי חשוב שתהיה מודעות וניהיה במעקב. אז עכשיו בודקים אותי יותר בזכוכית מגדלת כשכולם עושים רק אולטרא סאונד אני יעשה mri\אז זה טוב לי. שיר יקרה, לי חשוב לדעת הכל כל אחת וההרגשה שלה אני מכירה נשים שגם מעדיפות לא לדעת ככה יותר טוב להן. אז זו לא תשובה מקצועית זו רק דעתה של אחת שהיתה שם. שבת שלום אני

09/02/2007 | 20:45 | מאת: שיר

היי אני, הנה את מחזקת לי את התחושה . גם לך אין הסטוריה משפחתית, ואת צעירה, והגוש שלך היה שלילי שלילי להורמונים ואת נשאית.... אני אעשה את הבדיקה. אני עדיין חיה בפחד מתמיד, כל יום כואב לי משהו, כל יום אני ממשמשת לי משהו חדש... לא יוצאת מהטראומה אז יש לי הרגשה עכשיו שאני לא מסוגלת להתמודד עם עוד " בשורה"....

09/02/2007 | 10:08 | מאת: דבורה

שלום לכם. רציתי לשתף אתכם וגם לשאול שאלה. אני מחלימה כבר כ5 שנים. לאחר שקיבלתי כימי, פמרה האסטון קסלודה בונפוס וארימידקס חלה הרעה במצבי. המחלה התפשטה גם לעמוד השידרה. כעת הוחלט שוב על טיפול ב taxol + 1v dexacotr + iv tagamet בכל שבוע . אשמח מאוד לקבל חוות דעתכם.

09/02/2007 | 20:14 | מאת: אנה גולדברט

דבורה היקרה שלום, אשמח להעביר את שאלתך לאחד היועצים בתחום. אודה לך מאוד אם תוכלי לפרט ולהוסיף מידע רלוונטי כגון גיל, her2 וכל מידע נוסף שיוכל לסייע למומחה לענות על שאלתך. בברכה, אנה

11/02/2007 | 08:59 | מאת: דבורה

שלום לכם השארתי את שמי ואת הטלפון אצלכם וביקשתי שתיצרו איתי קשר טלפוני.

11/02/2007 | 08:59 | מאת: דבורה

שלום לכם השארתי את שמי ואת הטלפון אצלכם וביקשתי שתיצרו איתי קשר טלפוני.

11/02/2007 | 08:59 | מאת: דבורה

שלום לכם השארתי את שמי ואת הטלפון אצלכם וביקשתי שתיצרו איתי קשר טלפוני.

12/02/2007 | 14:26 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

דבורה שלום על פי הנתונים שמסרת חלה החמרה במצב מחלתך והצוות המטפל בך החליט על טיפול כימותרפי ב-TAXOL. זוהי אפשרות בהחלט טובה לטיפול במצבך. במידה וניתן לנסות קו טיפולי הורמוני נוסף ניתן לנסות ארומזין או פסלודקס אך הסיכוי לתגובה נמוך יותר מאשר טיפול בטקסול.

20/02/2007 | 05:51 | מאת: דבורה

תודה רבה על תשובתך.

08/02/2007 | 21:46 | מאת: me

לא משנה למה (סיפור ארוך) החלטתי ללכת לבדוק אם יש לי ציסטה בחזה חשוב לציין אני בת 30 לא מרגישה כאבים מיוחדים .אבל החלטתי קודם לבדוק באינטרנט את העיניין ,ובכלל לאן הולכים ואפה בודקים, וממה שאני קוראת כאן ניראה כאילו כל ,אם לא רב הנשים כאן הן מבוגרות ממני מאוד או מניקות למניהן (אני לא) ואני חושבת שאולי אני סתם ב"סרטים" .האם זה יכול להיות גם לבנות גילי שלא מניקה ובלי שאני ארגיש שום כאב בכלל?!?!? ושוב איפה אני מבצעת את הבדיקה האם זה דרך הפניה של רופא משפחה בלבד?

08/02/2007 | 22:13 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אינני חושבת שאת "סתם בסרטים" אלא לי את נשמעת כמו בחורה שלוקחת אחריות על גופך. באופן כללי כל אישה מעל גיל 20 צריכה לאמץ לעצמה שגרת בדיקות הכוללת בין היתר ביקור תקופתי אצל כירורג שד. סרטן שד לא תוקף רק נשים מבוגרות ואם תקראי את השרשורים השונים תוכלי למצוא צעירות רבות המתמודדות עם המחלה. אינני אומרת זאת כדאי להפחיד חלילה, אלה על מנת לחזק אותך וצעירות אחרות לבצע בדיקות תקופתיות אצל רופא מומחה שד. באם את מעוניינת לקבוע תור אצל כירורג שד, עלייך לפנות לקופה בה את מבוטחת ולהזמין תור. בברכה, אנה

09/02/2007 | 01:12 | מאת: me

תודה רבה על התשובה ....

09/02/2007 | 02:18 | מאת: נורית

רק לחדד - ציסטה זה כיס נוזלי לא סרטני בכלל. אין שום קשר בינו ובין סרטן. חוץ מזה - אמנם 30 זה צעיר מאוד לסרטן, אבל זה קורה. יש נשים בנות 30 ואפילו פחות שחולות. זה נדיר מאוד, אבל זה קורה ולכן חשוב מאוד שתתחילי להיבדק. אל תיכנסי לסרטים, אין צורך בכך, פשוט נסי לפתח מודעות. לאן הולכים? לכירורג שד וקובעים איתו פגישה פעם בשנה (או פעמיים בשנה, אם יש לך היסטוריה משפחתית)... וזהו. כשתהיי קצת יותר מבוגרת, הכניסי לשיגרה גם ממוגרפיה פעם בשנה או שנתיים. בהצלחה.

08/02/2007 | 19:23 | מאת: אני

סיימתי טיפולים לפני יותר מחודש וחצי והשיער לא מראה סימני צמיחה. להיפך ! הגבות והריסים נשרו רק לפני מס' ימים. מתי מתחיל לצמוח ?????.???

08/02/2007 | 22:28 | מאת: מימי

היי, אני אצלי השיער החל לצמוח אחרי חודש וחצי, לא לדאוג זה חוזר לאט וצריך הרבה סבלנות . מימי

08/02/2007 | 22:27 | מאת: מימי

היי, אני אצלי השיער החל לצמוח אחרי חודש וחצי, לא לדאוג זה חוזר לאט וצריך הרבה סבלנות . מימי

08/02/2007 | 22:31 | מאת: מימי

היי, אני אצלי השיער החל לצמוח אחרי חודש וחצי, לא לדאוג זה חוזר לאט וצריך הרבה סבלנות . מימי

08/02/2007 | 14:25 | מאת: מישהי

מישהי מכירה את התרופה השתמשה בה? אנה, אשמח לקבל מידע חיפשתי באינטרנט ולא כל כך מצאתי תודה

08/02/2007 | 18:28 | מאת: פרוזה

נסי לחפש תחת השם PREGABALIN. זאת תרופה שמותווית לטיפול בכאבים שמקורם מערכת העצבים הפריפרית, למשל כאבים אחרי הרפס זוסטר וכאבים אצל חולי סכרת. באונקולוגיה אין הרבה ניסיון איתה, אבל מנסים.. (דומה לתרופה גאבאפנטין). יש לה לא מעט תופעות לוואי.. ונראה שבעיקר רופאי מרפאות כאב רושמים אותה.

08/02/2007 | 13:55 | מאת: חשוב

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-122621-00.html?tag=13-47-07

08/02/2007 | 15:23 | מאת: לא מבינה לחלוטין

האם מישהו יכול להסביר לי לאחר קריאת הכתבה, מדוע לאחר 10 שנים הסיכון להשנות גדל ב-7 אחוזים במקום לקטון? מדוע לנשים בסיכון גבוה ששרדו 5 שנים יש להן 23% להשנות ולאחר 10 שנים-29%? משהו ממש לא מובן לי, ואני לתומי חשבתי שבמשך השנים הסיכון יורד ולא עולה! כנ"ל לגבי נשים שהסיכון לחלות נמוך. מדוע זה יורד מ-95% ל-90%?!!! תשובה בבקשה!!!

08/02/2007 | 19:15 | מאת: שולה

נראה לי שמדובר באחוז כולל של הנשים אצלן המחלה חוזרת. כעבור 10 שנים האחוז כולל את כל הנשים שהמחלה חזרה אצלן במהלך כל 10 השנים. בפועל בין השנה השישית לעשירית אחוז הנשים שאצלן חזרה המחלה הוא ההפרש בין האחוז המיוחס לעשר שנים לאחוז המיוחס לחמש שנים.

08/02/2007 | 16:34 | מאת: לידיעתכן

אני עשיתי את הבדיקה הזו לפני שנה וחצי,והבדיקה נכשלה כי הדגימה ששלחו לא הייתה ממאירה, אז קבלתי איך שלא יהיה את הטיפול, וקבלתי חזרה 5000 דולר. ההולנדים מאד הגונים.

08/02/2007 | 19:05 | מאת: למשיבה

חמשת אלפים דולר?????????

08/02/2007 | 11:46 | מאת: אפרת

לפני כשנה וחצי, בעקבות כריתה דו צדדית,הושתלו שתי תותבות סיליקון, ועוד לא ביצעתי את ניתוח ההמשך לשחזור. אתמול, בעקבות אולרטאסאונד שגרתי, נתגלתה דליפה מאחת התותבות. משהי מכן חוותה זאת? מה צריך לעשות ומה כדאי? האם זה מסוכן? אודה גם להתייחסות מי מהמומחים.

09/02/2007 | 19:39 | מאת: ד"ר יצחק ליפין

האם המשתלים שהושתלו הינם מותחני ריקמה או שתלים סופיים?. בכל מקרה אין מקום לדאגה פני למנתח לתזמן את המשך השיחזור.

האם זה משנה? האם דרושה התערבות דחופה? תודה על התייחסותך.

08/02/2007 | 11:28 | מאת: שרה

אצל אבי אובחן סרטן בשד שמאל.הוא טופל טיפול אינטנסיבי שכלל בין היתר AC וכן טקסול + הרצפטין וכעת הוא נכנס לתקופה של הקרנות. רציתי לדעת האם נטיפול כרוך בכאב? האם יש לו תופעות לוואי והאם ניתן להתמודד איתן. הוא סבל מתופעות לוואי במהלך הטיפולים ומאוד חושש משלב ההקרנות. קראתי כתבות ומאמרים בנושא אך לא קיבלתי בהם מענה על שאלותיי אלו. אשמח לקבל התייחסותכם. האם זה כואב? שורף? האם זה עושה דברים אחרים והכי חשוב- האם זה באמת יעיל ואח"כ מובטח שכל הסיוט הזה מאחורינו???

08/02/2007 | 12:55 | מאת: טומית

לשרה! מנסיוני שלב ההקרנות הוא קל מאד. לא מרגישים את הקרינה. לפעמים יש כעבור שבועיים שלושה אדמומיות או כוויה על פני העור, אבל מורחים אלווורה והכל עובר. את השלב הקשה אביך כבר עבר.ההקרנות בהחלט שלב קל. בכל הכתבות את יכולה לקרוא על תופעות הלוואי. אך לא כולם חווים אותן. בכל מקרה זה הרבה יותר קל מהכימותרפייה. אני מתפקדת רגיל בתקופתההקרנות ועובדת. הרבה בריאות לאביך

08/02/2007 | 19:00 | מאת: אנה גולדברט

שרה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לטיפולי קרינה. בפרק זה מידע אודות מהלך הטיפול, תופעות לוואי אפשריות והתמודדות עם תופעות לוואי אלו. להלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=radiation.doc כמו כן, תוכלי למצוא פרקים נוספים באתהעמותה המוקדשים לטיפולים השונים והתמודדות עם תופעות הלוואי של טיפולים אלו. להלן קישור לאתר העמותה: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp אני מקווה שמידע זה יעזור, נשמח לעמוד לרשותכם, אנה

08/02/2007 | 19:42 | מאת: נורית

הקרנות הן הרע במיעוטו, ולרוב הרבה יותר קלות מהכימותרפיה. לרוב נגרמת עייפות שחולפת אחרי סיום ההקרנות. יש דרכים לשמור על העור מפני כוויות ונזקים ולצמצם את הכאב. לשאלה האם "מובטח שהסיוט מאחוריכם"? לא מובטח כלום. זו מחלה שעלולה לחזור, ושום טיפול לא יכול להבטיח את ההיפך ב-100%, אבל ההקרנות מעלות, סטטיסטית, את הסיכוי שזה לא יחזור. בהצלחה, ומקווה שהשלב הזה יעבור בקלות!

11/02/2007 | 12:37 | מאת: שרה

תודה לכל המשיבים. הרבה בריאות לכולנו.

08/02/2007 | 09:31 | מאת: ריבקי

אני בת 65 עברתי כריתת שד בגיל 38 +טיפול כימותרפיה. כעבור כ-10 שנים עברתי שחזור. לפני שנה התגלה באותו שד גוש קטן סרטני על העור, עברתי ניתוח שבו ניקו לי את האזור. עברתי הקרנות ואז בהצעת הרופאה התחלתי לקחת כטיפול מונע את הטמוקסיפן.בעקבותיו קיבלתי טרומבוזה(סבלתי בעבר מטרומבוזה) ,לאחר 6 שבועות של הפסקה התחלתי לקחת כדור בשם "פאמרה" שגרם לי לכאבים קשים בגוף ואוסטאופורוזיס. כרגע הרופאה הציעה לי לנסות את הארומזין למשך 5 שנים. לעניות דעתי, הכדור טוב יותר כהמשך טיפול של שנתיים וחצי של טמוקסיפן. האם שימוש בכדור במשך 5 שנים יעיל באותה מידה אילו הייתי משתמשת בו לשנתיים וחצי לאחר שימוש של שנתיים וחצי בטמוקסיפן (או פאמרה)? מהם אחוזי היעילות של כדור הארומזין (תקופה של 5 שנים) לעומת יעילות שימוש בכדור כהמשך לטמוקסיפן(במשך שנתיים וחצי)? האם יש כדור נוסף שיעיל יותר ולא ניסיתי אותו?

10/02/2007 | 21:52 | מאת: ריבקי

אני בת 65 עברתי כריתת שד בגיל 38+טיפול כימותרפיה.כעבור כ 10 שנים עברתי שחזור. לפני כשנה התגלה באותו שד גוש סרטני על עור השד,עברתי ניתוח בו ניקו לי את כל האזור. עברתי הקרנות ולאחרן הציעה לי הרופאה להתחיל לקחת טמוקסיפן.התחלתי לקחת את הטמוקסיפן ואז קיבלתי טרומבוזה(סבלתי בצעירותי מטרומבוזה),לאחר 6 שבועות של הפסקה של נטילת הכדור התחלתי לקחת "פאמרה" שגרם לי לכאבים קשים בגוף ואוסטאופורוזיס.כרגע הרופאה הציעה לי לקחת ארומזין למשך 5 שנים.לעניות דעתי,כדור זה יעיל לאחר שלוקחים טמוקסיפן במשך שנתתים וחצי.האם ארומזין ל-5 שנים יעיל באותה צורה לו משתמשים בו כהמשך טיפול של טמוקסיפן או פאמרה?מהם אחוזי היעילות של ארומזין ל5 שנים לעומת שנתיים וחצי כהמשך טיפול?היש כדור נוסף שאותו לא ניסיתי ויעיל כמו הטמוקסיפן או הפאמרה אך עם פחות תופעות לוואי?

11/02/2007 | 09:19 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

ריבקי שלום ארומזין היא תרופה דומה לפמרה וארימדקס מבחינת היעילות למרות שכל אחת מהן נבדקה במחקר ששונה במעט מהמחקר השני. הארומזין פועל בצורה מעט שונה על האנזים ארומטז אותו מדכאות תרופות אלו. תופעות הלוואי שלו דומות לפמרה, ככל הנראה ההשפעה הלא טובה על העצם היא פחותה אך עדיין קיימת. מבחינה רפואית ההתיחסות היא שהיעלות דומה וכך אף הרישום במשרד הבריאות. ניתן ךלקחת אותה כטיפול מנעיתי, לא בטוח שתופעות נלוואי לא יחזרו על עצמן. אין טיפול מנעיתי מוכח אחר , צריך תמיד להעריך תועלת מול סיכון. יתכן והטיפול המניעתי לגידול שהיה לך מוריד את הסיכון בצורה שולית בלבד.

08/02/2007 | 09:05 | מאת: מאוכזבת

שנה וחצי אחרי טיפולים כימותרפיים (היה גם הרצפטין) השיער צמח, והכל לכאורה בסדר. אבל יש דבר אחד(מיני רבים) שמטריד אותי, השיער גדל אמנם, אבל לא כשהיה מבחינת חוזקו. כל הזמן סיפרו לי שצומח טוב יותר, חזק יותר, יפה יותר, אחר. אבל אצלי כלום לא נכון מכל זה. להיפך הוא נורא חלש, אני מפחדת להסתרק, לחפוף, ולגעת בו. יש לי נשירת שיער מוגזמת. כן, אני יודעת שזה נורמלי ששיער נושר אבל לא ככה. הקרובים לי מנסים לעודד אותי שזה קשור לטיפולים, אבל לי זה ברור שלא, כי זה לא ייתכן, ולא מתאים גם לכל מה ששמעתי כאן ובכלל מנשים שהיו שם. הייתי אצל רופא עור שבדק ואמר שאכן השיער חלש, ובבדיקות דם לא מצאו משהו לא תקין. האם יש מישהי שיש לה איזשהו מידע או מנסיונה, ושתיתן לי קצה חוט? או רופא עם מידע רפואי קצת יותר רציני ממה שקיבלתי עד כה. תודה מאוכזבת.

08/02/2007 | 14:45 | מאת: שולה

אני נמצאת כשנה ושמונה חודשים לאחר סיום הטיפולים הכימוטרפיים. וגם אצלי השיער היה דליל יותר משהיה לפני הטיפולים והייתה לי נשירה מוגברת. רק בחודשיים האחרונים אני מרגישה שהמצב משתפר. כל טוב לך, שולה

08/02/2007 | 19:09 | מאת: למאוכזבת

זה באמת קורה אל תדאגי גם נשירות הם עניין תקופתי וגם זה יכול להתחזק אחרי שינשור. בהתלךה השיער תמיד חלש יותר ואז הוא צומח ומתחזק

08/02/2007 | 06:03 | מאת: אסנת

בממוגרפיה שיגרתית התגלה גוש, בביופסיה היו תאים אטיפיים והוחלט להוציא את הגוש. רק לאחר שבוע התברר לפי התשובה הפתולוגית שזוהי בלוטת לימפה עם תאים סרטניים ממקור אחר. התחילו לחפש את המקור הראשוני וגילו גידול באותו השד, שגם הוא הוצא בניתוח שני. תוך חודש עברתי 2 ניתוחים. עכשיו אני עוברת טיפולים כימותראפיים. שאלתי - 1. האם יש מקום לכריתת שד מלאה? 2. לא הוצאו בלוטות מבית השחי,(לא לצורך אבחנה ולא לצורך טיפול) האם יש צורך להוציא בלוטות או להקרין את בית השחי?

11/02/2007 | 00:59 | מאת: מירי.ב.

מקווה שבהקדם תקבלי תשובה מרופא בפורום. אני אמנם לא רופאה (חליתי לפני שנה והחלמתי), אך בכל מקרה בכל מה שקשור בך נראה לי טיפה פיקשוש. את בעצמך אומרת שמצאו בלוטת לימפה נגועה (לצורך העניין ועפ"י המינוח רפואי מדובר בגרורה). עפ"י העקבות שהשאירה הבלוטה הלכו לחפש את גידול האם ואיתרו את הגוש בשד. אני לא מבינה איך לא דגמו לך בלוטות לימפה בבית השחי? במקרה שלך מאחר וכבר מצאו בלוטה נגועה אולי היה מקום לשקול ניתוח מורחב בבלוטות. הרי יש הבדל משמעותי בין מחלה מקומית בשד לבין מחלה גרורתית עם התפשטות לבלוטות ובכל אופן וצריך לנקות את האיזור. שיקול דעת חסר אחריות לדעתי להכניס אותך פעמיים תוך חודש לחדר ניתוח ולא לבדוק בלוטות!!!!!!!!!מה אומרים האונקולוג והכירורג שלך? באיזה בי"ח את מטופלת? האם היית בחוו"ד שניה??? (את יכולה גם עכשיו לגשת תוך כדי טיפולים). יש הרבה שאלות שצריכות להישאל, אבל זאת רק דעתי. להשכלה כללית, כאשר מוצאים בלוטות נגועות תמיד מקרינים את בית השחי והצוואר בהרחבה בנוסף לשד. (בהרחבה משמעותו מכמה זוויות שונות). הרבה בריאות, מירי.ב.

11/02/2007 | 11:43 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לאסנת שלום כדי לענות תשובה יש צורך בפרטים נוספים:גילך.האם קיים סיפור משפחתי מהי התשובה ההיסטולוגית של הגוש האם היו שוליים נקיים .לאחר קבלת התשובות אשמח לייעץ לך על אפשרויות הטיפול

11/02/2007 | 21:54 | מאת: אסנת

שתום פרופ' שניבאום תודה על התיחסותך. גילי 52, אין במשפחתי סיפור של סרטן שד. תשובה פתולוגית של בלוטת הלימפה - כל הצביעות תומכות בכך שמקור הגרורה משד. er- positive activity index - 2.0 20% - strongly stained cells 20% - moderaely stained cells 20% - moderately stained cells 40% - unstained cells pr - positive activity index - 1.2 20% - strongly stained cells 20% - moderately stained cells 20% - weakly stainend cells 40% - unstaine cells her-2 neu-negative in 100% ck-7 positive cd20 negative ttf1 negative אין בידי תשובה היסטולוגית. כל שידוע לי שאכן היו שוליים נקיים. שאלתי, האם יש צורך בניתוח בבית השחי להוצאת בלוטות או שיש סיכוי גדול שהבלוטות בבית השחי נקיות ואז אין צורך בניתוח והקרנה מספיקה? או אולי אין צורך בהקרנת בית השחי? אודה לך על תשובה כינה גם אם היא קשה...

07/02/2007 | 20:09 | מאת: ז'נט

היום עברתי את הטיפול הכימוטרפי השני שלי (אדריאמיצין+ציטוקסאן). הבנתי שהשיער אמור לנשור מספר ימים אחרי הטיפול השני. השאלה כמה ימים? האם הנשירה היא בבת אחת? האם יש מצב שהשעיר לא ינשור? הפאה שהזמנתי מבעוד מועד - מוכנה. האם כדאי לחכות לתחילת הנשירה או שעדיף לגלח את הראש ולשים פאה כבר ביום שישי כדי שאתרגל אליה בסוף השבוע? ביום ראשון בבוקר יש לי תור לרופא ולאחר מכן פגישה בעבודה. אודה להתייחסותכם ולשיתופים שלכם. ז'נט

07/02/2007 | 21:54 | מאת: אורית

למירב ידיעתי וניסיוני בטיפול שעברת ושאני עברתי, הנשירה היא דבר בלתי נמנע. אני באופן אישי לא חיכיתי להתקרחות הדרגתית, אלא בבוקר שבו נשארה לי קווצת שיער ביד, הלכתי לעשות קרחת. אני מודה שביקשתי לשבת עם הגב אל המראה משום שלא יכולתי לראות את התהליך, ובעצמי ללא שיער היבטתי רק למחרת בבוקר והפלא ופלא זה לא היה כ"כ נורא. אז תתחדשי על המראה החדש ותמיד תזכרי ששבועיים אחרי הכימו האחרון השיער מתחיל לצמוח ולא מפסיק. בהצלחה! אורית

08/02/2007 | 06:10 | מאת: עירית

שלום ג'נט גם לי אמרו שהשיער נושר לאחר הטיפול השני. באותו היום של הטיפול השני הלכתי לעשות קרחת וחבשתי את הפיאה. העדפתי להיות עם פיאה מאשר לבדוק כל יום את מצב השיער המתדלדל. היום אני לאחר הטיפול הרביעי ועדיין יש לי קצת קוצים בראש. עדיף פיאה ולחסוך את ה"חיפוש" אחרי ההתקרחות. אלי השיער לא נשר בבת אחת. אמרו לי שבטיפול של הטקסול הנשירה יותר משמעותית, בכל מקרה זקוקים לפיאה ועדיף להתרגל אליה מוקדם, גם לנו וגם למשפחה ולסביבה. בהצלחה

08/02/2007 | 06:57 | מאת: אחת שהיתה שם

תעשי רק מה שטוב לך. לי היה שער ארוך ומפואר, ידעתי שהוא ינשור והסתפרתי קצוץ. כשגם הקצוץ התחיל לנשור, גילחתי את כל הראש, והלכתי עם קרחת לתפארת, ולמרבה הפלא, קיבלתי עליה המון מחמאות. הרגשתי הרבה יותר נוח ללכת עם קרחת, ובמקרה הצורך (כשקר) לשים כובע מעניין, ולא להתחבא מאחורי פאה כבדה שהופכת אותי למישהי אחרת לגמרי. תעשי רק מה שטוב לך, תגלי בעצמך, אולי כובע, אולי כיסוי אחר, אולי פאה, בסופו של דבר, זו את. אל תסתירי ואל תסתתרי. שיהיה לך רק טוב עוברים את זה, והחיים ממשיכים, ואולי הרבה יותר יפים...... בברכת רפואה שלמה והרבה כוחות

08/02/2007 | 12:44 | מאת: טומית

גם אני טופלתי ב-AC. בטיפול השני השער נשר לי בצורה רצינית שעה אחרי שהגעתי הבייתה מהטיפול.לכן מייד גילחתי את הראש בחנות הפיאות. ולאחר מכן חבשתי מייד את הפאה. לי זה הייה ביום חמישי. כך חסכתי לי את חווית הנשירה. התרגלתי לפאה בסוף השבוע. וביום ראשון הלכתי עם הפאה לעבודה. חווית הפאה היא מזערית. העיקר שתרגישי טוב אחרי הטיפולים. זה יותר חשוב לדעתי. אני כעת לקראת סוף ההקרנות והשיער מתחיל לצמוח. אני עדיין עם הפאה. הרבה בריאות

08/02/2007 | 14:50 | מאת: שולה

אצלי השיער החל לנשור יומיים אחרי הטיפול השני בצורה מאוד דרסטית ובתוך מספר ימים רוב השיער נשר. אם יש לך "אומץ" לגלח זה הכי טוב. אני הסתפרתי קצר כשהשיער החל לנשור ובדיעבד אני חושבת שעדיף לגלח, כי הליך הנשירה אינו קל מבחינה נפשית. עם זאת, זכרי שהשיער אחר כך צומח מחדש וזה לא הקטע החשוב.

08/02/2007 | 15:48 | מאת: ז'נט

החלטתי לא לחכות עד שהשיער ינשור והלכתי היום בצהריים למספרה. גילחתי את הראש (דווקא חמוד. קצת מצחיק, אבל מבליט את העיניים והשפתיים). הפאה יצאה מהממת וממש טבעית, שווה כל שקל. עשיתי אותה אצל אלי פאות ברמת גן דימול. ההרגשה בהחלט טובה. תודה לכל מי שהגיבה ועודדה.

08/02/2007 | 18:25 | מאת: מירי.ב.

ז'נט, שלחתי לך הודעה לאי מייל ועניתי לך בפורום. תתקשרי אלי. מירי.ב.

08/02/2007 | 19:43 | מאת: נורית

תהני מהמראה החדש וזכרי שהכל צומח בסוף!

07/02/2007 | 19:23 | מאת: א

שלום, הוריי גימלאים. אמי חולה בסרטן שד. זכאית לגמלת סיעוד 150% (בפועל - 75% עקב הכנסות). אני תומך בהורי כלכלית מאחר ואמי מטופלת בתרופה שאינה בסל הבריאות. האם אני זכאי לנקודת זיכוי נוספת במס הכנסה עקב תמיכתי הכלכלית בהוריי? תודה

08/02/2007 | 19:13 | מאת: אנה גולדברט

א שלום, אני ממליצה לך בחום לפנות ביום ראשון לעו"ד דפנה כץ, סמנכ"לית עמותת "אחת מתשע" שמרכזת את הפרויקט "הגנה על זכויות החולה". דפנה תעשה תשמח להשיב על השאלה ולסייע כמיטב יכולתה. אנא צור עימה קשר בטל שמספרו: 036021717 בברכה, אנה

07/02/2007 | 17:38 | מאת: מיטל י

שלום, איך אני יוצרת קשר עם ד"ר דין עדאל ? על מנת לקבוע תור לשחזור מועמדת לניתוח כריתת שד בסוף החודש האם מישהי ממכבי עשתה אצלו ניתוח ויכולה להסביר לי את הפרוצדורה וההוצאות הכספיות??? מאוד אשמח לעזרה

07/02/2007 | 18:37 | מאת: אנה גולדברט

מיטל היקרה שלום, את יכולה ליצור עימו קשר דרך מרכז רפואי "רבין" בטל שמספרו: 03-9376366 בברכה, אנה

12/10/2010 | 16:08 | מאת: לילי

הוא רופא מדהים וניתן להשיגו דרך המרכז הרפואי בילינסון הוא מנהלת את המחלקה הכירורגית - פלסית וגם אם לא הוא מנתח יש לו צוות שמילים לא יצליחו לתאר אותם.

12/10/2010 | 16:08 | מאת: לילי

הוא רופא מדהים וניתן להשיגו דרך המרכז הרפואי בילינסון הוא מנהלת את המחלקה הכירורגית - פלסית וגם אם לא הוא מנתח יש לו צוות שמילים לא יצליחו לתאר אותם.

07/02/2007 | 16:23 | מאת: אני...

מצאתי על המקרר טופס ועליו אישור לאמא שלי לבוא לטיפולים אמבולטורים במחלקה לממוגרפיה, לא ידעתי במה מדובר, (המכתב סגור ראיתי רק את הכותרת), לכן החלטתי לעשות מחקר קצר, בדקתי באינטרנט וגילית שממוגרפיה היא בדיקה לגילוי סרטן השד. ונזכרתי שלא מזמן במרפאה היתה הבדיקה השנתית לגילוי סרטן השד, אמא שלי לא אמרה שום דבר בנושא ואני לא יודעת אם לדאוג בשקט (אני לא אמורה לדעת על הבדיקה אפילו), לשאול אותה או שעדיין אין לי סיבה לדאגה. עזרו לי בבקשה

07/02/2007 | 17:11 | מאת: נורית

ממוגרפיה היא בדיקה שגרתית שמומלצת לכל אישה מגיל מסויים, פשוט כי זו הבדיקה הכי אמינה שידועה לגילוי גידולים קטנים אצל נשים בשנות ה-40 לחייהן ומעלה. עצם העובדה שאימך קיבלה זימון לממוגרפיה בהחלט לא מראה בהכרח שהיא חולה בסרטן ואפילו לא שמצאו משהו. ייתכן שהיא פשוט מודעת לבריאותה ועושה את הדבר הנכון - מקפידה על בדיקות שגרתיות כדי שאם חלילה יהיה לה משהו, הוא יתגלה מוקדם. אבל אם את מודאגת - שאלי אותה. אני מקווה שהתשובה שלה תניח את דעתך.

07/02/2007 | 20:58 | מאת: ז'נט

הי, אני הייתי יוזמת שיחה עם אמא, שואלת אותה האם הכל בסדר ומציעה את עצמי ואת עזרתי ככל שתדרש. באותה הזדמנות הייתי אומרת שאני דואגת לה ואוהבת אותה.

07/02/2007 | 15:03 | מאת: אסתי

שלום רב אני בת 56 היום הייתי בבדיקת ממוגרפיה של החזה לפני 3 שהים נרפאתי מסרטן במיתרי הקול (האם יש בכלל קשר?) והייתי שמחה אם תבאירו לי את התוצאות. בחזה הימני יצא שהכל תקין ללא כל ממצא. בחזה השמאלי נכתב כך: "פברואדנומה מסוידת. לא נראו הסתיידויות פתולוגיות. רקמה פברוגלנדולרית - אסמטריה, המראה לא מוגדר, כנראה שפיר. ממוקם ברביע חיצוני עליון. צל העור והפטמה - תקינים. צינוריות (DUCTS) - תקינות. רושם: אסימטריה כמתואר - לא מוגדר- כניראה שפיר. פיברואדנומה כמתואר- רנטגני שפיר. בבדיקהU/S (סונר): נראה גוש סולידי בקוטר 17 מ"מ. בעל שוליים לובולארים בשעה 12 - תואם לפיברואדנומה שהודגם בממוגרפיה. כמו כן, הודגמה קישרית בקוטר כ- 4 מ"מ בקרבת לפיברואדנומה. האסימטריה החדשה שהודגמה בממוגרפיה, לא הודגמה בסונר. בבית שחי השמאלי הודגמו בלוטות לימפה בעלי מבנה סונוגרפי שמור בקוטר כ- 11 מ"מ. בהשוואה לצילומים הקודמים מתאריך 1/04, הופיעה אסימטריה בשד שמאל. המלצות: 1. מומלץ להפנות את האישה לייעוץ כירורגי. 2. מומלץ TRU-CUT BIOPSY תחת ממוגרפיה של האסימטריה בשד שמאל." - עד כאן אני נורא בלחץ כי לא הוסברו לי משמעות הדברים והאם מדובר בסרטן השד, מה פשר המונחים המופיעים בתשובה? ומה ההבדל בין 2 הבדיקות? האם האבחון שמדובר בממצאים שפירים כפי שכתבה אמורים להרגיע אותי וזו בדיקה לשלול מחלה או שלא ניתן לדעת? אנא תשובתכם המהירה. תודה.

11/02/2007 | 11:40 | מאת: אסתי

למה ההתעלמות משאלתי כאשר כל השאר מקבלות תשובות, אנא ענו לי.

07/02/2007 | 07:25 | מאת: מפוחדת

שלום רב, לפני חמש שנים חליתי בסרטן שד, עברתי למפקטומי, כמוטרפיה והקרנות. בבדיקות שגרתיות, לאחרונה, נראתה עליה במרקרים ונשלחתי לסי טי פט. בסי טי פט נראה מוקד ליד הצלקת של הניתוח ולפיכך נשלחתי למ.ר.אי. שוב נראה המוקד ולידו עוד אחד. בביופסיה תחת אולטראסאונד של אחד המוקדים (אל השני לא הצליחו להגיע) יצא כי הנגע פיברוטי. שאלתי היא: מה הסיכוי שהנגע השני גם הוא פיברוטי? האם חייבים לעשות ביופסיה ניתוחית? מה הסיכוי שהנגעים הפיברוטיים יהפכו לממאירים (לאור ההסטוריה הרפואית והמשפחתית של סרטן שד)? האם חייבים להוציא את הנגעים בכל מקרה? אודה על תשובתכם, אני מבולבלת ומפוחדת, הרופאים שעימם אני במגע (אונקולוג, כירורג שד) לא אומרים לי תשובה ברורה! מצפה לתשובה מהירה. אני מאד מפחדת שהסרטן חזר.

07/02/2007 | 08:17 | מאת: מנסה להרגיע

למפוחדת שלום, לדעתי את חייבת לקבל תשובות ברורות מהרופאים, לא מקובל שתרגישי כך. בכל מקרה, פירבוזיס זה תהליך של הצטלקות מהניתוח וההקרנות ולפעמים התהליך הוא הדרגתי, לפעמים יש הטבה ולעיתים אפילו התקשות או החמרה. פיברוזיס זה לא תהליך שיכול להביא לסרטן. כמובן שצריך לבדוק כמו שצריך ולברר את מהות העליה במרקרים, שבמקרים רבים אינה קשורה להשנות. לא ברור לי אם עשית את הבדיקות השגרתיות כמו ממוגרפיה ואולטרסאונד, שהן הרבה יותר ספיציפיות להשנות בשד ולא תמיד האם.אר.אי הוא היחיד. האם עשית את בדיקות ההדמיה הרגילות? ואם כן, מה שם ראו ומה הרדיולוג אמר? מקווה שהכל בסדר , בהצלחה.

07/02/2007 | 08:54 | מאת: מפוחדת

אכן עברתי את כל בדיקות ההדמיה הרגילות. כולל ממוגרפיה ואולטראסאונד. המ.ר.אי רק מחזק את מה שרואים בבדיקות ההדמיה האחרות. האמ.אר.אי אומר שהגוש אינו הצלקת אלא נמצא מאחוריה, ולא היתה יכולת להגיע אליו בביופסיה תחת אולטראסאונד. הרנטגנולוגית אומרת שצריך לסמן ולעבור ביופסיה ניתוחית. אנא - תשובות!!!!!!!!!!!!!!! אני כל כל מבולבלת

08/02/2007 | 07:32 | מאת: מפוחדת - לאנה

תודה לכל העונות. אנה - אנא העבירי את השאלה גם לאונקולוג - שאוכל לקבל תשובה מוסמכת

08/02/2007 | 19:15 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

11/02/2007 | 11:11 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

שלום מכיון ששני אמצעי הדמיה הראו ממצא יש לבצע ביופסיה ניתוחית (פתוחה )כדי לעמוד על טיבו. רקמה פיברוטית היא רקמה חיבורית שלא הופכת להיות סרטן,הבעיה אינה הרקמה הפיברוטית אלא מהות הרקמה שלידה שכדי לעמוד טיבה יש צורך בניתוח.

07/02/2007 | 00:49 | מאת: אפרת

אנה שלום, התייעצתי איתך כבר בשבוע שעבר לגבי אימי. בבדיקת ממוגרפיה שגרתית התגלה גוש שאתי, שהתברר כגידול סרטני.(אמי כבת 60). אין צורך לומר שהבשורה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר, ופתאום כל החיים משתנים ומקבלים זוית מבט שונה לחלוטין. אני מרגישה שאנחנו במירוץ נגד הזמן - הכל נעשה מהר, ביופסיה, בדיקות, קביעת ניתוח מבלי שהספקנו לעכל את זה. שאלתי - כיצד אוכל לסייע לאמי לעבור את התקופה הקשה הזו בצורה הכי פחות קשה שניתן. אציין שהקושי שלנו גדול מאוד מאחר ולא מזמן אבי נפטר באופן פתאומי. שאלה נוספת שמטרידה אותי - האם יש כאבים משמעותיים לאחר ניתוח לכריתה (מקווה שתהיה חלקית), למה בעצם לצפות אחרי הניתוח, אולי כשאדע זה יקל עליי.... תודה רבה על הסיוע בימים כ"כ קשים.

07/02/2007 | 12:52 | מאת: אנה גולדברט

אפרת היקרה שלום, מדברייך נשמע שבתקופה האחרונה את ובני משפחתך מתמודדים עם משברים לא פשוטים, מה שאני מתארת לעצמי מעורר מתח וכאב רב. בדיוק כמו שאת מתארת, תהליך האבחון לרוב מתרחש כה מהר, עד כי אנשים מרגישים שרצים נגד הזמן ולא מספיקים לעכל מה קורה סביבם. אני מבינה את הרצון שלך לעזור לאמך לעבור תקופה מרכבת זו כמה שניתן ביותר קלות. אינני מכירה את אימך ולכן קשה לי לדעת מה היא אוהבת וכיצד היא מעדיפה שמתייחסים אליה בזמני מחלה ומשברים. עם זאת, באופן כללי מרבית הנשים בתקופה זו זקוקות לליווי ותמיכה. אחת הדרכים החשובות ביותר לסייע לאישה היא להתלוות אליה לפגישות אצל הרופא. פרט לתמיכה הרגשית חשוב שהאדם המתלווה אליה הוא זה שיהיה אחראי לרשום או לזכור את תשובות הרופא. מכיוון שהמתח והלחץ של האישה לא מאפשר לקלוט את כל המידע, חשוב שבן משפחה או אדם קרוב יסייע בתהליך איסוף האינפורמציה. לעתים לבני משפחה נדמה כי יש צורך במעשה גדול על מנת להקל ולסייע לאדם חולה, אולם לרוב מעשים ומחוות קטנות מספיקות ומעורכות מאוד. כל דבר שייתן את התחושה שהאם לא לבד ואתם מבינים מה עובר עליה, מקלה מאוד ומפחיתה מהלחץ. במקביל להתמודדות המורכבת של אמך, אני מתארת לעצמי שגם עלייך עוברת תקופה קשה. האם לך יש עם מי לשוחח והאם את מקבלת תמיכה? לגבי הניתוח, חשוב להפנות את השאלה לנשות הפורום ובמקביל לקרוא את הפרק המוקדש לניתוחי שד באתר של עמותת "אחת מתשע". להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=breast_surgery.doc כולנו כאן איתך ונשמח לעמוד לצדכן בתקופה קשה זו, בברכה, אנה

06/02/2007 | 16:49 | מאת: מיטל

הי אני לפני ניתוח כריתה מלאה ( לאחר אדראמיצין וטקסול) היה לי סרטן בשד ובבלוטות הלימפה. שאלתי מופנית לבנות שעברו שיחזורים. איזה שחזור מומלץ ואיזה לא? אני בת 31 וחשוב לי שהשחזור יהיה טוב וקרוב למציאות. ... הכי חשוב איך ההרגשה לאחר הניתוח - כמה זמן החלמה האם הכאבים חזקים???..... אשמח לתגובות מבנות שעברו חויה דומה

06/02/2007 | 20:22 | מאת: אנה גולדברט

מיטל היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לניתוחי שחזור שד. בנוסף לתשובות של נשים שעברו את הניתוח, אני ממליצה לך בחום לקרוא פרק זה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reconstruction.doc בברכה, אנה

07/02/2007 | 13:00 | מאת: צילי

הי מיטל. נראה לי שאין תשובה למה מומלץ ... זה די תלוי במה שאת רוצה והמצב הגופני שבו את נמצאת גם אני בת 31 ועברתי כריתה מלאה ושחזור...עם שתלי סיליקון... באופן אישי היה ברור לי שאחרי כל מה שעברתי אין מצב שאני פוגעת באיברנוסף לצורך השחזור ולכן פסלתי את השחזורים באמצעות שרירי בטן או גב... אבל אני חושבת שזה נחשב ניתוח שבדכ יוצא מוצלח יותר ... בכל מקרה , אצלי הניתוח עבר די בקלות ... באופן מאוד מפתיע לא סבלתי ממש מכאבים ... והכאבים שכן היו ( רק ממש בהתחלה ) עברו בקלות עם אופטלגין... אני מניחה שאת אמורה להוציא גם בלוטות אבל לא ציינת ממש כמה ... בכל מקרה החלק הפחות נוח מתקשר לזה ... מגבלה זמנית בתנועה של היד... נימול ומעין דקירות בגב היד.... הכל נסבל והרבה פחות נורא ממה שזה נשמע ... חוץ מזה שצריך לסגל תנטחת שינה אחרת מהבטן לכמה זמן... אצלי התוצאה מספקת ( למרות עברתי הקרנות שקצת פגעו בה .... ) אם תרצי .. את מוזמנת לדבר אתי בטלפון 09-9523097 . ואשמח לענות לך על כל שאלה שאוכל... המון בהצלחה ... צילי

07/02/2007 | 17:13 | מאת: נורית

קחי גם בחשבון שאם את רוצה ללדת בעתיד, יש סיכוי שלא תוכלי כרגע לעבור שחזור משרירי הבטן או הגב.

07/02/2007 | 17:16 | מאת: מיטל

יופי שאמרת לי. תודה רבה! ממש ממש לא חשבתי על זה..... אני כבר ממש מבולבלת...

06/02/2007 | 14:04 | מאת: אנט

שלום לכולן עברתי 9 טיפולי טקסול מתוך 12 מתוכננים לאחר הטיפול התשיעי התחלתי לחוש נימול בכפות הרגלים והידים ניורלוג איבחן את הפגיעה העיצבית אצלי בדרגה 2 מתוך 5 כאשר חמש זו הדרגה הקשה ביותר למרות הפגיעה הזאת הרופאים ממליצים לי לנמשיך בטיפולי הטקסול הרופאים אינם יודעים האם הפגיעה תעבור לאחר הטיפולים והם אינם יודעים לומר אם הפגיעה תחמיר אם אמשיך בטיפולים נאמר לי שבמקרים שהפגיעה מהטיפול מופיעה בשלב יותר מוקד של הטיפול (טיפול 3 או 4) מחליפים את הטקסול בטקסוטר אך במקרה שלי זה בלתי אפשרי שכן נדרש זמן רב לקבל אישור על התרופה והזמן שיבוזבז עד לקבלת האישור הוא מיותר איני יודעת מה לעשות אני חוששת שהפגיעה אם אני אמשיך תיהיה חמורה יותר ואולי אפילו לא תעבור לי מישהי יכולה לספר לי על תגובה דומה לטיפולים? אשמח לקבל חוות דעת רפואית תודה אנט

06/02/2007 | 15:56 | מאת: לאנט

היו לי תופעות דומות. הפסיקו לי את הטקסול אחרי 8 טיפולים. אני כמעט שנה אחרי הטקסול ועדיין יש נימוים

06/02/2007 | 16:36 | מאת: למגיבה לאנט

האם לאחר הטיפול השמיני הופיעו התופעות ואז הפסקת או שהם התחילו עוד קודם כרגע מייעצים לי לעשות לפחות עוד טיפול אחד ואז ללכת לניתוח (זה טיפול כימותרפי לפני ניתוח) ואני ממש לא יודעת מה לעשות מצד אחד אני לא רוצה לפגוע באיכות חיים שלי לאחר הטיפולים אבל יהיו לי בכלל חיים אם אני אוותר על הטיפול? אני מפחדת להחליט עכשיו דברים שלאחר מכן אני אצטער עליהם אפשר לקבל תגובה של רופא בענין? תודה אנט

שלום לכולם, אני קוראת את ההודעות הרבות בגין תופעות הלוואי של הנימול רק בטיפול עם הטקסול. אני עברתי כימו של AC בלי טקסול כלל, ומאז ועד היום שנים אחרי אני סובלת מתחושות נימול בידיים וגם ברגליים, לעיתים מתגברות ולעיתים מתונות אבל תמיד קיימות. למדתי להתעלם מהתופעה או לחיות איתה. האם לבנות שעברו טיפול זה לא היו או לא נשארו תופעות לוואי אלה? האם לא ייתכן שישארו תופעות כאלה מהכימו בכלל? תודה על תשובתכם. ניצה.

07/02/2007 | 12:44 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום אנט. קודם כל ברצוני להגיד שהמעבר לטקסוטר זה לא דבר שמקובל לעסות בעקבות הפגיעה העצבית, מפני שאלו תרופות דומות וגם הטקסוטר מסוגל לגרום לנאירופטיה. כך שברירה היא בין להמשיך לבין להפסיק. בהפסקת הטיפול יש סכנה מסוימת, כי היעילות יורדת.אם תמשיכי בטיפול- באמת הפגיעה בעצבים יכולה להמשך, ולפעמים יש סימפטומים נשארים להרבה זמן או אינם חולפים כלל (נדיר). אינני יודעת פרטים לגבי המחלה שלך, אך אני חושבת שרופאים שלך יכולים להסביר לך לגבי תועלת של הטיפול לעומת סיכונים. בברכה

07/02/2007 | 22:04 | מאת: גלוטמין

אנט שלום רב, http://clincancerres.aacrjournals.org/cgi/content/full/7/5/1192

07/02/2007 | 19:05 | מאת: מירי.ב.

הי אנט, אני קיבלתי 4 טיפולי טקסול (אחרי 4 AC). סבלתי מנוירופתיה רצינית, כלומר: כאבים בשרירים בכל חלקי הגוף, נימול בכפות הידיים והרגליים וגרד מטורף בעיקר בכפות הידיים והרגליים. נעזרתי בתרופה בשם סימבלתה לטיפול בנוירופתיה כי היו לי כאבים שבקושי יכולתי להזיז את עצמי. היום לפני שנה סיימתי את הטקסול האחרון. הנימול והגרד הופיעו בכמה התקפים במהלך היום, אני לא יודעת איך זה אצלך כי לא ממש תיארת. בכל אופן כ-1/2 שנה לאחר תום הטיפולים נעלם לגמרי הנימול כאשר בתוך התקופה הוא הלך ונחלש עד שנעלם. הגרד עבר לגמרי כשבועיים לאחר הטקסול האחרון. הייתי רוצה לומר לך לא לפחד, אפילו לנסות לשקול לסיים את הטיפול. נכון, לא כל מה שהתאים לי יתאים לך, כח הסבל משתנה מאדם לאדם. אך מה שהניע אותי היה לסיים את הטיפול עד סופו, כדי שאוכל בלב שלם להעניק לעצמי את החיים. מקווה שלא תהיה לך התלבטות קשה כל-כך ורפואה שלמה. מירי.ב.

07/02/2007 | 21:06 | מאת: ז'נט

הי מירי, ראשית אני רוצה להוקיר אותך על התגובה שלך לשאלה שלי מלפני כשבועיים לפני תחילת הכימו. זה עזר לי מאוד לבוא מוכנה ורגועה. מתוך שעברת טיפול כמו שאני עוברת, הייתי רוצה להתייעץ ולדבר איתך. אשמח אם אוכל ליצור איתך קשר. [email protected] 057-8186383 תודה

08/02/2007 | 06:18 | מאת: עירית

מירי, אני עומדת לפנית חילת הטיפולים של הטקסול, ומודה שאני די מודאגת. אפשר לשאול איפה טופלת? האם טיפולי הטקסול אצלך היו 4 טיפולים כל שבועיים? יש שיטות שונות לטיפולים עם טקסול, 12 טיפולים אחת לשבוע או 4 טיפולים אחת לשבועיים ובו נותנים מינון יותר גדול של טקסול. האם את יודעת מה עדיף? או מה יותר נסבל?

06/02/2007 | 10:44 | מאת: עדי

בת 45 לפני כחצי שנה סיימתי כימו, פתאום חזר ה הוסת ובגדול- דימום בלתי פוסק, ממש זרימה יותר מדימום אחרי לידה, כבר יומיים ככה. האם ללכת לרופא? אם למישהי היתה תופעה כזאת שתפו אותי, ממש מפחדת לצאת מהבית בגלל ה"נזילות"

06/02/2007 | 16:48 | מאת: לעדי

עדי שלום ! האם את מקבלת גם טיפול הורמונאלי?(טמוקסיפן). אני לאחר כימו ומטופלת בטמוקסיפן בת כמעט 47 והגניקולוג אמר לי לגשת מיידית למרפאה במידה ויש דימום ו/או" הפרשות חומות" כך שכדאי לגשת לרופא כדי לודא שהכל בסדר. [

06/02/2007 | 17:39 | מאת: לעדי

הי עדי, אם את מקבלת זולדקס וטמוקסיפן לכי להבדק בהקדם אצל רופא הנשים שלך. אם את לא מקבלת כלום, ייתכן שהמחזור חזר והדימום הכבד לאחר תקופה כה ארוכה הגיוני מאוד. תמיד לאחר הפסקת מחזור ארוכה, אפילו בתקופת לידה והנקה, לעיתים אין מחזור שנה, ואח"כ שהוא מגיע זה ממש נחלים ונהרות שלא נגמרים. בכל מקרה, בשני המקרים כדאי ללכת ולהבדק, לא להלחץ, סביר שזה כלום אבל כדי להרגע שהכל בסדר.

06/02/2007 | 19:57 | מאת: עדי

תודה למגיבות, אני לא לוקחת שום תרופות מאז הכימו ומקוה שבאמת זה כלום ושזה יעבור אבל כאלה נהרות של דם לא היו לי גם אחרי הלידות.

06/02/2007 | 20:40 | מאת: פרופ' אילן כהן

לעדי יש 2 אפשרויות: 1. שהשחלות התחילו לתפקד בצורה חלקית, לייצר אסטורגן אך ללא ביוץ ולכן היה גירוי ממושך של רירית הרחם שנפלה בסופו של דבר בצורת הדמום החזק. 2. שהשחלות לא מתפקדות אך מסיבה כלשהיא, אולי עקב טיפול עם טמוכסיפן (האם את מקבלת טמוכסיפן?) נוצר גירוי של רירית הרחם שגרם לדמום. מכל מקום, רצוי להבדק מייד אצל רופא נשים, לברר את רמת הורמון האסטרוגן, לבצע אולטרהסאונד של רירית הרחם והשחלות ולשקול לבצע דגימה של רירית הרחם. בהצלחה פרופסור אילן כהן

06/02/2007 | 09:20 | מאת: נורית

שלום רב במידה ובזמן הוצאת הגידול בניתוח נמצא כי בלוטת הזקיף נגועה מה הפרוצדורה הבאה? האם המצב מחייב מיד בזמן הניתוח להסיר מס רב של בלוטות או שניתן להסיר מס מצומצם יותר ? וע"פ מה נקבע הדבר ? .

06/02/2007 | 17:42 | מאת: לנורית

אם בלוטת הזקיף נגועה נהוג להוציא את הבלוטות מהאיזור , לדעתי אין מספר מסויים אלא מה שיוצא. אצלי למשל הוציאו 9, אצל חברתי הוציאו 15 ואני גם מכירה כאלה שהוציאו להם 20 ואגב, דווקא אצל חברתי שהיתה גרורה ממש מיקרוסקופית בזקיף הוציאו 18 ואצל אחרת שהיה יותר הוציאו פחות. אגל מניחה שאונקולוגים וכירורגים יענו לך תשובה מדוייקת יותר.

06/02/2007 | 02:15 | מאת: יפית

יש לי חברה שלפני 15 שנה הייתה חולה בסרטן הלימפות, עכשיו היא בריאה לגמרי. אבל היא לפעמים מעשנת סיגריות וחשיש. האם זה יזיק לה כמו לכל אחד אחר או לפגוע בצורה הרבה יותר חזקה?

06/02/2007 | 11:58 | מאת: אנה גולדברט

יפית היקרה שלום, פורום זה מוקדש לסרטן השד. אני ממליצה לך להפנות את השאלה לפורום סרטן מבוגרים: http://www.starmed.co.il/Forum/121 או פורום סרטן הריאה: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1595,m-Doctors,a-Forums.html בברכה, אנה

05/02/2007 | 16:38 | מאת: גיל

לחמתי נתגלה סרטן שד שהוסר בניתוח ובעיקבותיו עברה טיפול כימו לפני מספר שנים. במהלך מעקב נתגלתה עליה במרקר CEA לפני שבועים ל 15 ונים אח"כ ל 21. CT גילה גרורות בריאות ובכבד. כימו בטאקסול מתוכנן למחר: 1. מה הסיכויים להחלמה? 2. למה צריך לצפות במהלך הטיפול? 3. האם טאקסול אמור לטפל בגידולים בכבד ובריאות? 4. האם אווסטין (או כל תרופה אחרת) יעיל יותר או עם פחות תופעות לואי מטאקסול? 5. מה אורך החיים שיש לצפות בשלב זה של המחלה?

ערב טוב, אני קוראת פסיבית בפורום בדר"כ וכל פעם שאני קוראת על גרורות שנתגלו אצל נשים שנמצאות כבר שנים ואחרי , למרות שעברו כימו והבלוטות היו נקיות אז , אני נכנסת ממש לחרדות. גם אני עברתי לפני כמה שנים כימו והקרנות, הגידול היה ס"מ, בלוטות נקיות ולא קבלתי טמוקסיפן. כל הזמן אני חיה בתחושה טובה שרוב הסיכויים שיצאתי מהמחלה. האם אני חיה באשליות? מה הסיכויים שלי שיצאתי באמת מהמחלה ולא יתפתחו לי גרורות? כמה שנים לאחר מכן אני יכולה לנשום לרווחה אם לא לגמרי לפחות להרגע? תודה על כל תשובה ענינית. ולריה

07/02/2007 | 13:06 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום רב.אני אענה לך לפי הסדר השאילות: 1. המחלה הגרורתית אינה ניתנת לריפוי, אך אפשר להאריך את החיים של החולה ולהקטין את סבל הנגרם ע"י המחלה, לפעמים להרבה זמן. 2. קודם כל יש לצפות לנסיגה של הממצאים. לגבי תופעות הלוואי- עלולים להופיע נשירת שיער,בחילות, תופעות אלרגיות, נימול באצבעות של הידיים והרגליים, כאבים בשרירים. יש גם דברים אחרים, הרבה יותר נדירים. 3. כן, הטיפול הכימוטרפי אמור לטפל בכל האיברים החולים בגוף, רק המח נגיש פחות. 4. האווסטין בדרך כלל לא נותנים כתרופה בודדת, משלבים אותו עם תרופות אחרות. 5. האורך החיים בממוצה של חולה עם גרורות- כשלוש שנים. זה אומר שחלק מהחולים חיים הרבה שנים. 6. בהצלחה

07/02/2007 | 22:58 | מאת: אלמונית

לד"ר מצייבסקי שלום, תשובתך לדעתי מפחידה את הבנות. כתבת שהממוצע שחיים עם גרורות זה 3 שנים. האם זאת תשובה מקצועית? הרי תלוי היכן הגרורות וגם כאן אין לעשות הכללות. נכון שבשאלה התייחסו לגרורות בכבד ובריאות, אבל כתבת באופן כללי, וגם תשובתך לגבי העניין הספציפי לא מדוייקות. הרי ידוע שהיום מתייחסים לגרורות בעצמות כמחלה כרונית שניתן לחיות איתה שנים רבות ולא 3 כפי שאת מתארת. אני באופן אישי מכירה 3 נשים שחולות במחלה גרורתית בעצמות, והאחת חיה לאחר השנות בעצמות 10 שנים עם טיפול מתאים, והשניה כבר סגרה את ה-5 שנים. אז בבקשה, לא לגרום כאן למצב רוח ירוד בלי סיבה. תודה ולילה טוב.

04/02/2007 | 20:15 | מאת: דפנה

שלום לכולם אני אחרי ניתוח של הסרת גידול בשד נוטלת טמקסיפן מזה שמונה חודשים . לאחרונה התחילו כאב בעצם ביצעתי צילום רנטגן והתשובה היא - הצללה סידנית כ- 3 מ"מ המתאימה לבוריסיטיס מסויידת . מה כוונה,? האם עלי לפחד מחזרת המחלה לגופי .

04/02/2007 | 22:38 | מאת: אנה גולדברט

דפנה היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה מהירה. בברכה, אנה

04/02/2007 | 23:07 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום אנה הממצא אינו קשור למחלתך, אנא גשי לאורטופד טוב לצורך סיום האבחנה והמלצה על טיפול מתאים

04/02/2007 | 18:23 | מאת: צליל

אני בת 30 ולאחרונה עברתי ממוגרפיה ואולטרסאונד, בתשובה לאולטרסאונד נכתב כי שעה 2 התאגדות פיברוטית מישושית ללא גוש מוגדר וכהמלצות נכתב: קורלציה קלינית והמשך בירור. (הממוגרפיה תקינה). שאלתי היא: מה התשובה אומרת? למה הכוונה בהמלצה זו? האם סרטן השד מתבטא רק כגוש או כבעיה בתאים וברקמות באיזור?האם תשובה זו שוללת הימצאות סרטן השד אצלי? אודה על תשובתכם המהירה....

05/02/2007 | 07:47 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לצליל שלום מכיון שהנך בת 30 וממוגרפיה אינה בדיקה שגרתית בגילך מניח הרנטגנולוג שישנה סיבה קלינית לבדיקה .בדיקת האולטראסאונד שוללת גוש אך מסבירה מדוע יש שוני מישושי בין האזור הנידון לשאר השד. ההחלטה באם יש צורך בהמשך טיפול צריכה להעשות עלידי הרופא שהפנה אותך לבדיקה.

04/02/2007 | 18:16 | מאת: שלא נדע...

שלום , אני קצת מודאגת . אני עוד מעט בת 28 ואני בהריון , כבר איזה שנתיים שיש לי גוש קטן על החזה שבא נעלם . נגיד שקר והפטמה מכווצת אז הוא מופיע שוב וכעת מאז שאני בהריון , יש נפיחות בשדיים והשינוי הוא שהגוש הקטן מופיע כל ה זמן ולא נעלם . אמרתי לרופא נשים והוא הורה עלי לבדוק זאת מיידית ,אבל הוא לא בדק אותי, רק הפנה אותי לכירורג אבל לוקח חודש וחצי להשיג תור ועד אז אני נורא מוטרדת . אודה לתשובתך המהירה . תודה

05/02/2007 | 07:54 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

שלום קשה לתת אבחנה ללא בדיקה ישנה אפשרות להבדק תוך זמן קצר יחסית עלידי אחד מרופאי המרכז לבריאות השד במרכז הרפואי תל-אביב.(איכילוב)

04/02/2007 | 15:10 | מאת: אורית

פרופ' שיינבאום שלום, אני בת 32 בהירון שני בשבוע 13. ברקע אם שחלתה בסרטן השד בגיל צעיר. לפני ההיריון חשתי כאבים בשד השמאלי ועברתי ממגורפיה. מכיוון שלשד שלי יש מבנה צפוף לא ראו דבר בממוגרפיה. עברתי US והוחלט לערוך לי ביופסיה לאחר שנתגלה אזור בעל ההסתיידויות ובעל שינויים פיברוציסטים. האבחון היה פיבראדונומה . בשבועות האחרונים אני חשה כאבים חזקים מאוד בשד השמאלי , פניתי לכירורג שד אך הוא אמר לי כי אין באפשרותו לבדוק את שדיי כי הם מלאים בגושים כתוצאה מההירון. הוא ממליץ לי על בדיקץ MRI. האם בדיקה זו מותרת בהיריון ? הרופא טען כי עליו להתייעץ עם רופאה נוספת, אך אינני חושבת שיאשרו לי בדיקה כה יקרה. מה עלי לעשות? יש לי כאבים בשד וגירויים בעור. אני חוששת מאוד ויודעת שאסור לי להתמהמה , כי אם חס וחלילה מדובר בגוש.... תודה אורית

05/02/2007 | 08:10 | מאת: פרופ' שלמה שניבאום

לאורית שלום בדיקת MRI היא בדיקה שקימות מספר הוראות לעשותה.אחת הההוראות היא בנשים נשאיות של המוטציות בגן BRCA לא ברור גיל בו חלתה אמך והאם נבדקה. קופות החולים מאשרות את הבדיקה לנשאיות מכיון שהוכח שבנשאיות ניתן לגלות גידולים שלא ניתן לאבחנם באצעי הדמיה אחרים כמו ממוגרפי או אולטרא סאונד. הבדיקה עצמה יקרה אך ניתן לעשותה בהריון לא ברור מתי בצעת את בדיקת האולטרא סאונד לאחרונה ובשלב ראשון כדאי לחזור על הבדיקה במידה ורופאך חושב שיש לבצע את בדיקת הMRI עליך לפנות לקופה ולבקש אישור לבדיקה.

04/02/2007 | 14:18 | מאת: רינה

אני בת 53 אחרי ניתוח לכריתת שד וטיפול כימותרפי ,בלוטות נקיות.לאחר הניתוח התחלתי טיפול בטמקסיפן במשך חמש שנים.במשך שנה וחצי אני לא מטופלת בתרופות ,שאלתי היא האם רצוי שאמשיך טיפול בפאמרה או בכל תרופה אחרת?

04/02/2007 | 23:14 | מאת: ד"ר אשר שלמון

שלום אם הבנתי נכון, את נמצאת כשנה וחצי לאחר סיום חמש שנות טיפול בטמטקסיפן על רקע מחלה בשלב מוקדם. ככלל, בנסיבות אלה נטייתי תהיה לא להמליץ על טיפול הורמונלי נוסף. מאחר שאין בידי את כל נתוניך ולכן אנא אל תראי בזאת המלצה כלשהי.אנא גשי לאונקולוג/ית שלך לדיון מסודר בנדון

07/02/2007 | 08:23 | מאת: עקבי

לצערי חקרתי הרבה בנושא. ממה שהתרשמתי המגמה בעתיד להמשיך בפמרה (או ארימידקס) לאחר 5 שנים. אני לא רופא אך ממליץ לך לקחת את התרופה. כאמור כנראה בקרוב דה יהיה ההליך התקני לאחר 5 שנים של טמוקספין ואולי יחליף את הטמוקסיפן מוקדם יותר.

03/02/2007 | 21:27 | מאת: דניאלה

שלום, כמו שאני מבינה - כשיש גידול בשד בשלב מוקדם, מסירים אותו ובודקים בבלוטות באותו הצד אם יש גרורות. למה בודקים דווקא שם ? איך יודעים שהסרטן לא עבר לעצמות למשל, לדם, או לאיברים אחרים ? האם הבלוטות הם השלב הבא של הסרטן תמיד ? תודה.

04/02/2007 | 09:11 | מאת: אנה גולדברט

דניאלה היקרה שלום, כפי שציינת לאחר שאובחן גוש ממאיר בשד, נוהגים לבדוק בבלוטת הלימפה בבית השחי מכיוון שזהו המקום הראשון אליו סרטן השד מתפשט. הטכנולוגיה החדישה המאפשרת לדעת באם בלוטה זו נגועה נקראת "טכניקת קישרית הזקיף" Sentinel Node Biopsy. בטכניקה זו מזריקים כמות קטנה של חומר רדיואקטיבי צבוע אשר מזהה את הבלוטה הראשונה ( "הזקיף הראשון") המקבלת את נוזל הלימפה מהגידול. אם בלוטה זו נקיה משמעות הדבר בדרך כלל שגם שאר הבלוטות נקיות וניתן להימנע מכריתה מיותרת של בלוטות הלימפה מבית השחי. תוכלי לקרוא בהרחבה על יתרונות טכניקה זו בקישור הבא: http://www.doctors.co.il/xID-3692,xCT-23,m-Doctors,a-Article.html בברכה, אנה

04/02/2007 | 10:00 | מאת: לדניאלה

בכדי לשלול גרורות בשלד או באברים פנימיים עליך לעבור 1. מיפוי עצמות 2. CT חזה ובטן בהצלחה

03/02/2007 | 20:31 | מאת: קוקו

אני רוצה לדע ת העם באמת עדיף לקחת את ארימי דקס ל 5 שנים ל א חר ש לקח תי ט מוקסיפן שנ תיי ם וחצי

04/02/2007 | 22:41 | מאת: פרופ' אילן כהן

יש לשאול אונקולוג.

03/02/2007 | 16:56 | מאת: חידון

צריך לנחש את השאלות ואת התשובות

03/02/2007 | 17:28 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, את צודקת. כרגע יש בעיה באתר דוקטורס המונעת מאיתנו לקרוא חלק גדול מהשאלות. הדבר מאוד מתסכל, אולם הבעיה בטיפול ואני מאוד מקווה לפתרון מהיר. בינתיים סליחה על אי הנעימות אנה