פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

28/10/2006 | 09:33 | מאת: ירדן

בוקר טוב מישהי נתקלה בבעיה של קילואידים? ירדן

28/10/2006 | 12:06 | מאת: ליהי

מה זה?

28/10/2006 | 07:21 | מאת: טל

שלום. מזה למעלה מחודשיים- אני סובלת מגרד באזור שד ימני עליון, תמיד באותו מקום, מלווה באודם קליל באזור (בבדיקה עצמית- לא מיששתי גוש כלשהו (אבל אני לא מיומנת בבדיקה...) האם יש לי ממה לחשוש? האם עלי להבדק ע"י כירורג שד? יש לציין כי אני בת 36, לא מעשנת, נוטלת גלולות מזה כ17 שנה ולסבתא שלי היה סרטן שד סביב גיל 50. תודה.

28/10/2006 | 07:39 | מאת: שושי

ללכת לרופא בכל מקרה כדאי לך , ולו רק בגלל הגרד שמציק. ובלי כל קשר לגרד, אם את בקבוצת סיכון, וודאי ווודאי שאת צריה ללכת לכירורג שד להיבדק. בריאות .

28/10/2006 | 10:32 | מאת: נורית

במקום לשאול אותנו - לכי להיבדק אצל כירורג שד. קודם כל - כל אישה בגילך צריכה להקפיד על שגרת בדיקות גם אם אין לה היסטוריה משפחתית או גורם סיכון אחר. חוץ מזה - לך יש היסטוריה משפחתית כלשהי ואת לוקחת גלולות המון שנים, אז על אחת כמה וכמה. רוב הסיכוי שזה כלום, אבל באמת לא כדאי להזניח את זה.

28/10/2006 | 11:23 | מאת: מירי פ

אני מצטרפת להמלצות להיבדק מהסיבות הנסיבתיות של סיכון. התופעה עצמה נשמעת לי כמו משהו אלרגי, יש לי משהו דומה כבר שנים, אבל מצד שני אני עכשיו אחרי ניתוח וכימו בעקבות גידול סרטני... האיזור המגרד והרגיש (האלרגי) נשאר בלי קשר...

28/10/2006 | 12:10 | מאת: אנה גולדברט

טל היקרה שלום, כפי שהמליצו נשות הפורום, כל אישה מעל גיל 20 חייבת לאמץ לעצמה שגרת בדיקות הכוללת בדיקה קלינית אצל כירורג שד. מכיוון שבלתי אפשרי לאבחן ללא בדיקה, גם אני ממליצה לך לגשת להיבדק אצל כירורג מומחה שד. שבת שלום, אנה

27/10/2006 | 05:59 | מאת: דלית

איני יודעת את שמך, אקרא לך תקוה. נראה לי שאת במצב מוראלי על הפנים, הכי פשוט במקרה הזה - לספר לרופא המשפחה על מה שאת עוברת מבחינה נפשית והוא יכול לעזור לך. ועוד דבר - המחלה עדיין לא ניצחה אותך כפי שכתבת. את מצהירה שאת חזקה. אז תמשיכי להיות חזקה גם במערכה הזו. אל תעמדי עם סטופר עד לפעם הבאה - זה מתיש. ושוב, כולנו כאן איתך, יש לך עם מי לדבר ולהתייעץ את לא לבד. למען ילדייך , משפחתך , והעיקר למען עצמך קומי. פשוט הרימי את עצמך. אל תגידי שאת שבר כלי. זה לא נכון. זה רק במחשבות השליליות שמטרידות אותך. תטופלי ותבריאי אינשאללה. אם שמת לב לשעה שאני כותבת - שעת בוקר מוקדמת - אני מתלבשת ויוצאת להליכה של שעה. לנשום אויר צח לדבר קצת עם עצמי ולעשות משהו למען עצמי. כן מגיע לי. וגם לך. לדעתי הגוף לא בגד בך - זו אמירה. הוא חולה, הוא חלה, נפלה עליו צרה ורק את יכולה לעזור לו. קודם כל ניקוי ראש ואחר כך יבוא מרפא לגוף. מאמאל'ה החיים יפים.

27/10/2006 | 09:40 | מאת: נורית

אני אחזק ואומר שהרבה נשים אמרו שהן ניצלו את בגידת הגוף הזו כדי לעשות שינויים מרחיקי לכת בחייהן. נכון, הגוף בגד. חרא של דבר ואני מבינה את המחשבות השליליות והפחדים, אבל אולי כדאי לנסות לראות למה זה קרה? אולי זו דרכו של הגוף לתת לך ניעור רציני על כך שהזנחת אותו, שהזנחת את עצמך? אולי זו הזדמנות להחליט שמעכשיו את נותנת לגוף שלך ולעצמך יותר, שאת לא דוחפת את עצמך מעבר לקצה, שגם את חשובה ולא רק הבעל, הילדים, העבודה והחמות המעצבנת? לכותבת המקורית: את רק בתחילת התהליך. אם הבנתי נכון חלית רק לפני 3 חודשים. אז עדיין לא החלמת, את בטח בעיצומם של טיפולים איומים וקשים, לא רואים את הסוף, אבל באמת - פני לעזרה, שתפי אנשים והחליטי שאת כל האנרגיה שלך את מתעלת עכשיו כדי להחלים!

27/10/2006 | 18:57 | מאת: לדלית ונורית

היי דלית ונורית .. תודה על העידוד אני לא יודעת איך מתגברים על זה ..הכי גרוע שכולם אומרים חולה ,חלית יש לך מחלה..ואני ממש לא רוצה להאמין שאני חולה ..קשה לי להבין ולקבל .. אני לא יודעת איך להתמודד . מה עוד שאני לא מרגישה חולה ומצד שני מחכה לסוף . מה אני אעשה עם עצמי אני לא יודעת בבית דיי מיואשים ממני . אימצתיאת השם ...תקווה.

27/10/2006 | 21:10 | מאת: יאנה

תראי תקוה, את זקוקה לעזרה נפשית דחופה מאנשי מיקצוע. וככל שתמהרי להשיג אותה תעשי טובה גדולה לעצמך ולבני משפחתך.

29/10/2006 | 02:08 | מאת: מירי.ב.

הי תקווה, אני קוראת אותך בימים האחרונים ולא מבינה למה הגעת למצב הנפשי הזה? כדי להיות כ"כ down משהו או מישהו היה צריך להפחיד אותך נורא. את קוראת פה בפורום בנות שחיות עם גרורות ומטפלות ומנסות להפיק מהחיים את המכסימום ובטח לא מוותרות בקלות היחסית שאת הרמת ידיים ואת כאילו מחכה לסוף????? כשלמעשה את רק בהתחלה. עוד לא נתת צ'אנס לטיפול וכבר את מחליטה שאת תמותי מזה, למה??? גם אני לפני שנה גיליתי גוש בשד, חשבתי שזה כלום, עשיתי ממוגרפיה וביופסיה ויצא הדבר האמיתי, עברתי ניתוח, כימו והקרנות והנה אני חיה וקיימת וקוראת אותך וחושבת איך להוציא אותך מה- loop הזה שנכנסת לתוכו וסיחרר אותך באופן שאת לא מוצאת את הדרך החוצה. מי אמר שמחר כשאני עולה על הכביש אני חוזרת הבייתה? תסתכלי על אריאל שרון...אין לו סרטן אבל הוא חי? מכיוון שזה לא סרטן אז זה יותר טוב? איך להסביר לך שבמחלות קשות אחרות אין אחוזי ריפוי כ"כ גבוהים ועדיין אנשים נלחמים וחיים הרבה מאוד שנים עם מחלות כרוניות, בתי החולים מלאים באנשים שנלחמים שמחלות שלהם כדי להמשיך לחיות ואת מוותרת בכזאת קלות - את מחכה... למה בדיוק את מחכה? חוץ מזה מי אמר לך שאת חולה??? את לא חולה... היה לך גידול בשד, עברת ניתוח מקומי, הגידול בחוץ שאר הגוף שלך בריא!!! אם את תתייחסי לעצמך כאל חולה כך גם תתייחס אליך הסביבה שלך ולדעתי אין לך סיבה. אם חלילה המחלה שלך הייתה מפושטת בגוף לא היית מקבלת טיפול משלים, הטיפול שלך היה לגמרי שונה. הטיפול שאת מקבלת נקרא טיפול משלים (adjuvment treatment) - הכימו וההקרנות זה כדי להשלים את הפעולה המקומית של הניתוח לעבור מן ניקוי יסודי כזה כדי לוודא שהגוף נקי וזהו, אח"כ לא תצטרכי כלום. (אולי טמוקסיפן). אני חושבת שאדם צריך לקחת את גורלו בידיו ולא סתם ניתנה לנו אפשרות הבחירה עוד בגן העדן. אדם בוחר את דרכו ואת עלית על מוקש! צאי משם עלי על הדרך הנכונה. את מקבלת טיפול משלים וסיכוי להחלמה מלאה אבל כל השאר בידייך את זו שתבחרי אם להשתמש במחלה כמנוף לחיות, להתפתח, לגדל את ילדייך לשפר את איכות חייך או להתרסק. אם תבחרי להתרסק יהיה נורא קשה לאסוף את כל הרסיסים שלך מהריצפה. לסיכום, אשמח לדבר איתך,לעודד אותך, לענות על שאלותייך, בואי ננסה ביחד להתעמת עם הפחד הכי גדול שלך (בדיוק היום לפני שנה עברתי את הטיפול הכימי הראשון שלי) והנה אני כאן לשירותך תמיד: 054-4718049 או 09-7672438. מירי.ב.

27/10/2006 | 00:28 | מאת: פונימונסקי ראובן

אני לאחר כימוטרפיה יותר מחצי שנה, לוקח טומוקסיפן, מסיים עוד שלושה טיפולים בהרצפטין, זה פעם שלישית שבין טיפול לטיפול בהרצפטין יצאו לי פצעים בפה בחך ,וגם פצעים באף , מה שלא היה לי אף פעם, האם התופעה הזאת ידוע למשהיא או משהו, אשמח לדעת ראובן

30/10/2006 | 08:09 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

ראובן שלום למיטב הבנתי תארת תופעה של דלקת של הריריות (מוקוזיטיס) הנגרמת בצורה מחזורית לאחר כל טיפול בהרספטין. במידה ומחזוריות זו אכן קיימת ניתן ליחס את תופעת הלוואי להרספטין. תופעה זו אינה שכיחה עם הרספטין. הרספטין מעלה שכיחות זיהומים ויותר כאלה הקשורים למערכת הנשימה, אך למיטב הבנתי אתה מתאר משהו שונה. בתופעות הלוואי הנדירות של הרספטין כפי שדווח מהמחקרים שנעשו תוארו גם מקרים של דלקת בקיבה ובוושט, מה שמתאים יותר לתאור שנתת.

30/10/2006 | 10:07 | מאת: פונימונסקי ראובן

תודה לך ד'ר גיל בר-סלע על התייחסות, אכן אתמול דיברתי עם האונקולוגית שלי ד'ר שקלאר ממרפאת לין חיפה, גם היא לא מכירה תופעת לוואי כזאת, אבל עובדה זה קורה אצלי, יתכן וזוהי תופעה מאוחרת של הכימוטרפיה, מסוג cafולכן אני ממתין בסבלנות עד שזה יעבור לי ,אני מורח משחה ,והמליץ לי רופא על תרכיז חרובים לערבב עם טיפה טחינה ,וזה עובד ,לפחות לא מזיק וגם טעים. שיהיה לך יום טוב ד'ר מראובן

30/10/2006 | 10:07 | מאת: פונימונסקי ראובן

תודה לך ד'ר גיל בר-סלע על התייחסות, אכן אתמול דיברתי עם האונקולוגית שלי ד'ר שקלאר ממרפאת לין חיפה, גם היא לא מכירה תופעת לוואי כזאת, אבל עובדה זה קורה אצלי, יתכן וזוהי תופעה מאוחרת של הכימוטרפיה, מסוג cafולכן אני ממתין בסבלנות עד שזה יעבור לי ,אני מורח משחה ,והמליץ לי רופא על תרכיז חרובים לערבב עם טיפה טחינה ,וזה עובד ,לפחות לא מזיק וגם טעים. שיהיה לך יום טוב ד'ר מראובן

26/10/2006 | 20:51 | מאת: דלית

עצם העניין שאת ניגשת לפורום, כותבת, מנסחת וחושבת על דברים שאת רוצה להביע - עצם זה מראה שקיים בך ניצוץ של לדבר, להתייעץ, לשמוע וזה מראה לדעתי שאת רוצה לשאוב מעוד נשים דיעות וחויות שונות. את יודעת שנשים חלו והבריאו. את רוצה לשמוע עוד על הצלחות ואת רוצה לקטלג את עצמך ביניהן. יקירתי - תחשבי חיובי - וזו לא סתם אמירה, התקופה הזו תהיה מאחורייך. חיי למען עצמך ולמען משפחתך. הדליקי אור. בריאות מכל הלב.

26/10/2006 | 21:31 | מאת: לדלית

איך אפשר לחיות למעני הגוף שלי בגד בי פעם אחת ובגדול ואני עכשיו רק מחכה לפעם השניה שתדיע ואז זהו אני כל יום חיה וחושבת רק על זה איך זה הצליח לנצח אותי , אני די חזקה בהכל וזה ממש שברא ותי הפך אותילשבר כלי . איך מתמודדים , אי אפשר להדחיק הכל הצידה ולהגיד שאין אני בריאה , אני לא אני כבר עם מחלה שהמילה שלה הכי מפחידה בעולם .

26/10/2006 | 19:18 | מאת: רימה

קודם כל תולה לד"ר דיאנה מצייבסקי על התשובה! רק דבר אחד אני לא הבנתי : מה זאת אומרת HER2 חיובי ?

27/10/2006 | 08:02 | מאת: ריקי

שלום לך HER NEU 2 זהו חלבון שיושב על מעטפת הסרטן והוא מנבא את סיכויי הסרטן לחזור ככל שנוכחות החלבון הזה יותר גבוהה הסיכויים לחזרה יותר גבוהים הטפול המתאים לכך הוא ההרצפטין המפורסם שהוא לא תרופה כימית אלא נוגדן התוקף תאי סרטן שיש להם עודף של החלבון הזה HER/NEU/2 כמובן שדברים תלויים בגודל הגידול מעורבות בלוטות בגיל מיקום סוג הסרטן וכו וכו בברכה ריקי

27/10/2006 | 13:24 | מאת: אנה גולדברט

רימה היקרה שלום, מדובר בנוגדן המתקשר לקולטן (רצפטור) החלבון HER-2 שמצוי על מעטפת תאי הסרטן ומונע את התרבותם. רמת ה- HER-2 נמדדת בסקלה הנעה בין 0 ( שלילי ) לבין +3 ( חיובי מאד ). נוכחות החלבון Her-2/neu ברמה גבוהה מנבאת את יכולתו של הגידול בשד להגיב לטיפול על בסיס Doxorubicin . כמו כן מסייעת התוצאה לרופא לקבוע האם ניתן לטפל בגידול באמצעות התרופה הרצפטין. בהרצפטין משתמשים לטיפול בחולות סרטן שד שהגידול שלהן נמצא חיובי לקולטן של החלבון HER-2 ,כלומר ברמה של 3+ בבדיקה אימונוהיסטוכימית, או כאשר תוצאת בדיקת FISH היא חיובית (במקרה שבדיקה אימונוהיסטוכימית הראתה רמה של 2+). הגן HER2/neu אחראי על קידוד קולטן (רצפטור) ספציפי שהוא חלבון המצוי בכל תא ומשפיע על קצב התחלקותו. הבעיה מתעוררת כאשר קיים "ביטוי יתר" (overexpression) שלו, כלומר הפעלת החלבון גורמת להפרת האיזון התאי, והתא מתנהג כתא סרטני ומתחלק ללא בקרה. זו תופעה מוכרת אצל כשליש מחולות סרטן השד הגרורתי. "ביטוי יתר" של ה- HER-2 גורם לגידול מואץ ולהתפשטות מהירה ביותר של התאים הסרטניים. ההרצפטין הוא הטיפול הראשון בעל השפעה יעילה על הקולטן החלבוני HER-2 ובכך מונע את האצת הגידול הסרטני. מדובר בתרופה מדור חדש שחושפת את הבסיס הגנטי של הגידול הסרטני ופועלת נגדו. המפתח לפיתוח ההרצפטין היה ההיכרות עם הקולטן החלבוני HER-2 ופעולתו. ב- 1986 התגלה לראשונה הקשר בין התפשטות מהירה של תאי סרטן השד וסרטן השחלות לבין הייצור המוגבר של גורם קולטן הגידול 2HER- , ועשר שנים לאחר מכן כבר השתתפו כ- 900 נשים בשלב III של הניסויים הקליניים בתרופה. בברכה, אנה

26/10/2006 | 17:26 | מאת: ליאן עם דמעות בעיניים

קראתי את כל הרשימות והתגובות וממש עלו לי דמעות בעיניים. נזכרתי בתקופה ההיא ופשוט הזדהתי איתך בכל מה שכתבת ועם כל החששות שמלוות אותך. אני הייתי בתקופה ההיא - פשוט כלום. בכיתי ובכיתי וניסיתי להתאפק ליד המשפחה והדבר הזה גרם לי לעוד יותר סבל. בצר לי מאוד פניתי לפסיכיאטר שנתן לי כדור והבטיח לי ימים טובים יותר. לא לקחתי את הכדור וניסיתי להתגבר על המצב בעצמי, דבר שבדיעבד התברר לי כממש לא בסדר. המשכתי לסבול. הסיפור הזה רדף אותי כמעט שנה. אבל לאחר בדיקות ממוגרפיה ובדיקות מעקב שאני עושה, הפחדים הלכו ופחתו, המחשבות דעכו, ובכלל חשיבה על המחלה כמעט ולא מטרידה אותי. למדתי להשלים עם המצב, יש לי שיחות ארוכות מאוד עם עצמי ותאמיני לי שזה עוזר. כשמשתלטת עלי רוח קודרת, אני פשוט מדליקה רדיו עם מוזיקה ושרה לי בקול רם. בהתחלה קצת צחקתי מעצמי, אבל תאמיני לי שזה עוזר קצת. היום אני ארבע שנים וחצי אחרי הסיפור - לא אגיד לך שלגמרי אין לי מחשבות וכו' אבל באמת באמת הרבה פחות. נסי לשאוב עידוד מכל הנשים כאן, אף אחת לא תספר לך שקרים, כולנו עברנו ועדיין עוברות, זהו זה נפל עלינו - ואנחנו ממשיכות. תאמיני לי שבעצם הכתיבה הזאת אליך עכשיו אני מרגישה כאילו תרמתי משהו להעלאת המורל שלך. אם תרצי לשוחח, אשמח לדבר בטלפון וכמה שאוכל אעודד ואספק לך משענת. חזרי אלי בפורום ואתן לך את מס' הטלפון באם תבקשי. הרבה בריאות הנפש ו...גם בריאות הגוף.

26/10/2006 | 18:34 | מאת: נורית

אני נורית, זו שאליה פנית. לא אני זו שכתבה את ההודעה מלאת החששות, אלא מישהי אחרת. אני עניתי לה והשתדלתי לעזור לה. אבל תודה על העידוד בכל מקרה ולכותבת המקורית - הנה, מישהי שחיה ובריאה כבר ארבע וחצי שנים אחרי המחלה!!

26/10/2006 | 21:37 | מאת: תודה

תודה כולן כאן מקסימות ועוזרות , אני מניחה שכולן באותה בעייה ולכולן אותם פחדים . אני לא מצליחה להמשיך הלאה כל דבר שמתכננים בבית אני מרגישה שזה עבורי מיותר , ושאני בטוח כבר לא אגיע לזה. הם מתוסכלים ממני , אשמח למייל או טלפון שלך כל עזרה שאקבל ע"מ להחזיר את חיי.

27/10/2006 | 22:56 | מאת: ליאן

אהיה לך אוזן קשבת ואספר לך מה שאני עברתי . אולי אם תשמעי שגם אני עברתי את מה שאת עוברת כעת זה פשוט יחדור לך למוח שאת לא יחידה ומיוחדה במחשבות ובפחדים שלך זה ממש טבעי, וכמו שזה טבעי - גם הפחדים והחששות יילכו ויימוגו עם הזמן באופן טבעי...

26/10/2006 | 10:40 | מאת: זהבית

אנה שלום,האם את יודעת מתי מומלץ לקחת טמוקסיפן? האם עדיף בבקר או בערב? או שזה לא משנה... אני לוקחת בערב ויש לי קצת נדודי שינה...

26/10/2006 | 15:44 | מאת: אנה גולדברט

זהבית היקרה שלום, אין כל חשיבות באיזו שעה ביום לוקחים את התרופה ואם היא נלקחת עם האוכל או בלעדיו. התלונה על נדנודי שינה הינה תלונה שכיחה מאוד בפורום ואכן ההמלצה של יועצי הפורום היתה לשנות את זמני נטילת הטיפול בטמוקסיפן. באם תרצי, תוכלי להיעזר במנוע החיפוש של הפורום עם מילת מפתח שינה ולמצוא תלונות ועצות רבות הקשורות לנושא. אשמח לעמוד לרשותך, אנה

26/10/2006 | 20:59 | מאת: גולי

לזהבית שלום תנסי לעבור לבוקר אצלי זה צימצם את גלי החם ובעקבות זה אני מתעוררת הרבה פחות בהצלחה גולי

26/10/2006 | 09:12 | מאת: מיכל

בת 29. מזה כמה שנים סובלת מהפרשה מפטמ לפני כ-5 שנים עברתי בדיקה ציטולוגית שהייתה בסדר עם הערה consistent with underlying duct ectasia הענין הוא שבעבר ההפרשה הייתה צלולה ועכשיו הפרשה לבנה סמיכה עשיתי אולטרסאונד שהיה בסדר וכרגע אני מחכה לתוצאות הבדיקה הציטולוגית (כבר יותר משבוע) אז לפני שאני אשתגע - האם זה נורמלי שההפרשה השתנתה? האם זה קורה? יש מה לדאוג?

29/10/2006 | 15:02 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך לא להשתגע, הפרשה יכולה להשתנות או שתוצר הפרשה אחרת לבנה פירושה חלבית הייתי בודק את רמת הפרולקטין בדם , אותו הורמון שאחראי על יצור החלב בתום ההריון בברכה דר זילברמן

26/10/2006 | 09:00 | מאת: ענת

אני בת 41 שנה וחצי לאחר למפקטומי ובהמשך כימותרפיה הקרנות וכעת בסוף ההרצפטין .ברצוני לטוס לחופשה קצרה בחול .בחברת דרכונית ענו לי שהביטוח יעלה מינימום 77$ .האם לא מופרז לשלם סכום כזה שזה כמו מחיר רבע מהחופשה ?.מצבי הבריאותי תקין מה אפשר לעשות כדי להוזיל את הביטוח?

26/10/2006 | 10:11 | מאת: רחל

נסי את האתר הזה http://www.hidush.com/hebrew/services_travel.asp נסיעה טובה

26/10/2006 | 18:09 | מאת: אורנית

אני נסעתי לחו"ל חודשיים אחרי סיום הטיפולים. שאלתי את האונקולוגית שלי האם אני צריכה לקחת ביטוח מיוחד כלשהו והיא אמרה חד משמעית שאין צורך, אלא לקחת ביטוח נדיעות רגיל. בביטוח נדיעות יש שאלון ואחת השאלות היא האם עברת ניתוח בחצי שנה האחרונה , עניתי שלא כי הניתוח היה כבר 9 חודשים לפני . בקיצור עשיתי ביטוח של חברת דיינרס, מטעם כרטיס האשראי, בדקתי שיש הטסה ואישפוז וכד' ונסעתי. עכשיו זה לשיקולך. אני מציעה לך גם להייעץ עם האונקולוג שטיפל בך. שתהיה לך נסעיה טובה , כמה שיותר להנות מהחיים, החיים קצרים!

27/10/2006 | 13:18 | מאת: אנה גולדברט

ענת היקרה שלום, אני ממליצה לך לעיין בקישור הבא: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=Insurance.doc בברכה, אנה

26/10/2006 | 08:25 | מאת: לאנה

לאנה ולכל הבנות שלום . אני אחרי גילוי של שרטן השד אחרי ניתוח בובטיפול משלים . אני רוצה לשאול איך חיים הלאה עם הדבר הנורא הזה , מאותו יום של אחרי הניתוח אני פשוט שבר כלי , אני לא מתפקדת אני עושה דברים במחשבה שהם הפעם האחרונה שאני עושה אותם , אני חושבת כל פעם על המקום הבא שזה הולך לחזור לי והיכן , אני כל הזמן מרגישה שאני במרוץ נגד הזמן ושהחיים שלי פשוט נגמרו. מא אני צריכה לעשות אני לא מצליחה להתגבר על זה ואני מראה גם לסביבה שאין להם עוד הרבה זמן איתי . כל בדיקה או כל כאב כבר מחזיר אותי למציאות שזה חוזר , בבקשה תעזרו לי איך מתגברים על הדבר הזה . האם יש בכלל טיעם לחזור לשיגרה של החיים או פשוט לחכות כמו שעכשיו אני מחכה לחזרה של המחלה .

26/10/2006 | 08:43 | מאת: נורית

תראי, או שזה יחזור או שלא. אם קיבלת טיפול טוב והגילוי היה מוקדם - יש סיכוי טוב שזה לא יחזור. חוץ מזה - המצב שבו את נמצאת כרגע הוא גרוע בערך כמו המצב שבו זה כבר חזר, לא? אם כבר את חיה ובשאיפה גם בריאה, אני מציעה לך לנסות לצאת מזה. בכל בית חולים ישנו שירות פסיכולוגי לחולי סרטן, פני אליו. חבל עלייך.

26/10/2006 | 09:05 | מאת: לנורית

מה זה טיפול טוב?

26/10/2006 | 13:25 | מאת: לנורית

אני מבינה אותך מאד השוק בהתחלה הוא נוראי אבל עם הזמן החיים הופכים שיגרתיים והפחד נמוג ביום יום ומתמקד בימי הבדיקות. באחת מתוך תשע יש קבוצות תמיכה טובות. תנסי דמיון מודרך מצויין עבורי למשל אל תפסלי גם פסיכיאטר לקבלת תרופות לתקופה מוגבלת. אין סיבה העולם שתסבלי. בהצלחה

26/10/2006 | 13:37 | מאת: נורית

אי הבנה - אני עניתי לכותבת המקורית... לא אני שאלתי את השאלה.

26/10/2006 | 16:02 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, לא קשה להתחבר לדברים ולכאב אותו את מביאה. כאב זה הינו כה אמיתי וטבעי עד כי אני משוכנעת שנשים רבות חשות אותו ברמה זו או אחרת. לא פעם שמעתי מנשים שההתמודדות הקשה ביותר מתחילה דווקא לאחר שהטיפולים נגמרים. בתקופה זו מתעוררות שאלות רבות ועולים פחדים ותסכולים שונים. יתר על כן הסביבה מתקשה להבין מדוע אישה שסיימה את השלב של הטיפולים לא חוזרת לשגרה וממשיכה לכאוב. אין לצערי פתרון קסם ואין תשובה שיכולה למחוק את הכאב שבהתמודדות היומיומית שלך. אולם ישנם דרכים להקל על הקושי וקיימות אפשרויות לגבש פרספקטיבה אופטימית יותר ולקבל כלים להתמודד עם החיים לצד הפחד מפני חזרה אפשרית של המחלה. למעשה בתשובות של נשים ראיתי את מגוון אפשרויות סיוע העומדות לרשותך. ראשית כפי שצוין בעמותת "אחת מתשע" מתקיימות קבוצות תמיכה לנשים שסיימו את הטיפולים ומתמודדות עם שאלות ופחדים דומים למה שאת תיארת. תוכלי להירשם לקבוצת התמיכה בטפלון 036021717 (בשלוחה של עדי). אפשרות נוספת היא לשוחח עם אחת המתנדבות של קו החם בעמותה. מתנדבות הקו החם הן נשים שגם סיימו את הטיפולים ועברו הכשרה לסייע לנשים הפונות אליהן. 180036340 אני גם מסכימה עם האפשרות של סיוע פסיכולוגי. באם תבחרי באפשרות זו חשוב מאוד לבחור את המטפל/ת בקפידה. נסי לברר מה הכשרתו ומה הניסיון עבודה שלו עם נשים שהתמודדו עם סרטן השד. לרוב לפסיכולוגים אלו ישנה התמחות רפואית. כמובן פורום זה הינו בית לנשים רבות שעוברות את הטיפולים או סיממו אותן. אנו כאן איתך ונשמח אם תמשיכי לשתף אותנו. נשמח לשמוע מה הטיפול שעברת? מה מתוך האפשרויות הכי מדבר אלייך? מי הם האנשים התומכים בך? אנו כאן איתך ובשבילך, אנה

26/10/2006 | 16:13 | מאת: לאנה

אנה תודה ותודה לכל אלו שמשיבות הכל עוזר כל מידע וכל דבר כתוב אני מנסה להפנים את אשר אני עוברת אני יודעת דבר אחד שאני הולכת לאיבוד , והכואב שאני לא לבד אני לא יכולה להרשות לעצמי את זה יש לי ילדים שצריכים אותי, שהיו רגילים שאני איתם ואני פשוט מתרחקת מהם ע"מ לא להכאיב להם יותר את החזרה שלך המחלה , אני ממש לא יודעת מה לעשות עם עצמי כל כאב מחזיר אותי וישר אני חושבת שזה שוב אצלי .

26/10/2006 | 18:19 | מאת: אורנית

הייתי בת 44 בדיוק (שבוע לפני יום הולדתי) כאשר התגלתה המחלה והעולם נפל עלי. אני יודעת בדיוק מה עובר עלייך אבל כמו כל אחת כאן, לצערינו, אין חכמה כבעלת ניסיון, אבל לומדים לחיות עם זה, נכון שזה נראה בלתי אפשרי כרגע, אבל זאת האמת, החיים יותר חזקים מהכל. היום אני חודשיים אחרי סיום הטיפולים, השיער התחיל לצמוח ואני חיה. אין מה להשוות את המצב הרגשי שלי בחודשיים הראשונים לגילוי המחלה ובעת הטיפולים לעכשיו, תאמיני לי העתיד יהיה טוב. מוכנה לשוחח איתך בטלפון ולעזור לך, זה עוזר, גם אני קיבלתי תמיכה רבה ע"י שיחות טלפון עם חברות לצרה במשך תקופה ארוכה וזה עזר לי, אין ספק. הרגישי חופשי להתקשר בכל שעות היום עד 23:00 חופשי גם בשבת . לרשותך גם המייל שלי [email protected] אורנית

26/10/2006 | 00:59 | מאת: מיכל(י)

שלום לכל מי שרצתה עדכון אז סיפור הניסוי נגמר, השבוע כיוון שאני לא מתאימה לו , כי מצבי הבריאותי , מצב הדם שלי הוא על הפנים , כדוריות אדומות ולויקוציטים עדיין בגבול שאינו מצריך הסטריה , אבל הטרומבוציטים - טסיות הדם האחריות על קרישת הדם בדאון מסכן חיים , למרות זאת בחרתי להתחיל טיפול , הקונבנציונאלי שהציעו לי , למרות שהסיכון גדל כי תופעות הלואי של הטיפול הם ירידה במרכיבי הדם שהם גם כך על הפנים , אז עשיתי היום את הטיפול ועתה אני וכל סביבתי מתפללים - אנחנו דתיים - כדי שהקב"ה ישמע את תפילתנו ויוציא אותי מהמצב הזה . אמשיך לעדכן אתן לאחר שאעבור בעזרת השם את המשבר . מיכלי

26/10/2006 | 08:26 | מאת: רינה למיכלי

מאחלת לך הצלחה רבה בטיפול. על איזה ניסוי את מדברת?? ספרי לי מעט עליו אם בא לך.

26/10/2006 | 12:18 | מאת: מיכלי

שלום רינה הניסוי אמור היה לתת שתי אפשרויות שבכל אפשרות יש תרופה די קונבנציונלית ותרופה ביולוגית יחסית חדשב משהו כמו 4-5 שנים זה טיפול שנותן סיכוי קצת יותר טוב מאשר הקונבנציונלי. אבל לא כל אחד מתאים אליו ומצבי קצת הסתבך עכשיו כך שלא יכולתי להשתתף בו ספרי לי מה איתך ומה עובר עליך בי מיכל

26/10/2006 | 20:48 | מאת: למיכלי

מיכלי שלום, גם אני עם גרורות בעצמות. אם את מוכנה לשתף איזה טיפולים קיבלת/מקבלת? על איזה ניסוי מדובר? כמה שנים את כבר עם הסיפור הזה? תודה שושי

27/10/2006 | 13:21 | מאת: אנה גולדברט

מיכלי היקרה שלום, תודה על העדכון. כולנו כאן רוצים לשמוע עוד פרטים עלייך ועל דרך ההתמודדות שלך. גם אני מאחלת לך בהצלחה ומקווה שהטיפולים יעברו בקלות. שבת שלום, אנה

25/10/2006 | 20:50 | מאת: מיקי

אנה שלום תודה על תשובתך אך לצערי הקישור שהופנתי איליו אינו פעיל אנא אנה מחכה לתשובה מיקי

27/10/2006 | 13:33 | מאת: אנה גולדברט

מיקי שלום, אני מצרפת שוב את הקישור: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-333,xFT-219431,xFP-219542,m-Doctors,a-Forums.html אצלי הוא נפתח. (ישנה אפשרות לראות את הפורום דרך אתר העמותה או דרך אתר דוקטורס) בכל אופן תוכל להיעזר במנוע החיפוש של הפורום עם מילות מפתח "שיער יתר". בברכה, אנה

25/10/2006 | 20:08 | מאת: גליה

אשמח לשמוע מה הן תופעות הלוואי של טמוקסיפן

25/10/2006 | 20:13 | מאת: אנה גולדברט

גליה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק המוקדש לטמוקסיפן. בין היתר בפרק מידע על תופעות הלוואי של הטיפול. אני מקווה שמידע זה יעזור לך. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc בברכה, אנה

25/10/2006 | 20:54 | מאת: גולי

שלום גליה יש מס מאמרים מצוינים על טמוקסי דרך גוגול תמצאי חוץ מזה כל אחת מגיבה אחרת ויש גם תופעת התרגלות וחלק מהתופעות חולפות לאחר תקופה אז אל תתיאשי גולי

25/10/2006 | 20:52 | מאת: לגליה ולאנה גם

גליה, הפרק המוקדש לטומוקסיפן אכן עונה על הרבה שאלות ונותן הרבה אינפורמציה. אך יחד עם זאת יש גם פרטים נוספים שמשום מה לא כותבים עליהם. הטמוקסיפן גורם להפרעות בשינה, לגלי חום (גם אם את הרבה מעבר לתקופה שבה נפסק לך המחזור - הם פשוט חוזרים ובגדול! וזה משום מה אף פעם לא מזכירים). יש גם תופעה של עלייה ברמת השומנים בדם ויש לבצע בדיקות דם כדי לגלות זאת, גם את זה לא מזכירים. בקיצור התרופה הזו היא לא פיקניק.

26/10/2006 | 10:34 | מאת: זהבית

מתי כדאי לקחת טמוקסיפן - בבקר או בערב?

26/10/2006 | 11:21 | מאת: לזהבית

אני לוקחת בערב . עברת גם כימו ?

25/10/2006 | 19:21 | מאת: ציפי

ערב טוב, במהלך בדיקה שנתית נמצאה אצלי בבית השחי בלוטה מוגדלת מובילית (לא הבנתי מה הדבר אומר) במידה והממצא נמצא חשוד, האם לרוב מוציאים את הבלוטה או שמא זה טיפול אחר? והאם קיים קשר בין מציאת הבלוטה לסרטן השד או לחילופין להוג'דקינס? תודה, ציפי

27/10/2006 | 10:52 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך מציאת הקשרית מחייב בירור יתכן גם שמדובר בקשרית לימפה תגובתית , אך כאמור לבדור עי ממוגרפיה ף אולטרסאונד וניקור במחט עדינה יש מקום גם לשקול אחרי הכל ביופסיה

שלום בנות והמון בריאות שאלתי למי שעברה מסלול דומה .מה ניתן לעשות ? רעייתי כ3חודשיםלאחר הטיפול בטקסול ומאז היא מקבלת טמוקסין במינון יומי שיערה החל לצמוח אך אינו יודע גבולות.והדבר מדכא אותה עד מאוד, אנא אנא פיתרונות או הצעות תודה בעל מודאג.

25/10/2006 | 20:17 | מאת: אנה גולדברט

מיקי שלום, התלונה על שיער יתר באזור הפנים הינה תלונה שכיחה יחסית בפורום זה. אני מצרפת לך קישור המתייחס לתלונה זו: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-333,xFT-219431,xFP-219542,m-Doctors,a-Forums.html אנו כאן בשבילך ובשביל אישתך, אנה

נמצאת באותו מקום. הפתרון היחידש אני מצאתי זה הסרה בשעווה. הסרתי בשעווה לפני כחודש והשיער כמעט לא צמח חזרה. קצת כואב אבל לא סוף העולם. הייתי מוכנה בשום אופן ללכת עם פאות לחיים כמו של אלוויס . אם יצמח שוב כמו קודם אסיר שוב. אחרי כל מה שעברנו זה ממש שטויות .

דוקטור שלום, אני בת 53 וכשנה הפסקת מחזור, במשך החודשיים האחרונים מדי יומיים-שלושה בעיקר לאחר שנת לילה או בשעת מאמץ נוצרה הפרשה בצבע דם כהה מהשד השמאלי השמאלי. אובחנתי אצל רופא מחקלת שד. לאחר בדיקת אולטרה-סאונד נתגלה מבנה פיברוטי של השד ונאמר לי ע"י הרופא שבגלל שהצבע הוא כהה אין מה לחשוש. לא ניתן היה לקחת דגימה מההפרשה בזמן הבדיקה (כי לא הייתה אז הפרשה בדיוק) נאמר לי לחזור לאחר חצי שנה למעקב, אולם, התופעה ממשיכה ללא שיפור. אציין שלפני כשנה עשיתי בדיקת ממוגרפיה שבגללה נשלחתי לבדיקת אולטרה-סאונד נוספת בגלל מבנה פיברוטי. האם יכול להסתתר פה סרטן או מחלה אחרת ? והאם מומלץ לערוך בדיקות נוספות ? תודה מראש.

27/10/2006 | 10:49 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך הייתי מנסה לקחת דגימה של ההפרשה לבדיקה ציטולוגית הייתי חוזר על ממוגרפיה והייתי ,אם אין הפרשה , מבצע תחת US ניקור ונטילת דגימה בברכה דר זילברמן

25/10/2006 | 12:02 | מאת: טומית

מי יודע היכן אפשר להשיג AMENT נגד בחילות.? זה בשביל חברה חולת סרטן הרחם שמקיאה במשך 10 ימים אחרי טיפול. בבילינסון אמרו לה שאין את הכדור בארץ. אהל אני יודעת שיש. אני רק לא יודעת היכן להשיג תודה!

25/10/2006 | 14:11 | מאת: זוהר

הרופא אונקולוג נותן מרשם מיוחד שאפשר איתו לקנות לקנות באופן פרטי את התרופה בבית מרקחת. את באה עם המרשם ומזמינים לך אות התרופה . ניתן לקבל את התרופה למחרת. המחיר 490 ש"ח

25/10/2006 | 20:59 | מאת: רחל לטומית

זה שם התרופה. היא רשומה בארץ, אך לא כלולה בסל. אין בעיה להשיגה, למעט מחירה. המשווק: חברת MSD חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל, במיוחד במצב שתיארת.

25/10/2006 | 11:43 | מאת: מייקי

זה הופיע בתוצאות של בדיקה. תודה

27/10/2006 | 10:46 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך מדובר בשפה של רנטגנולוגים לתאר את ציור השד בממוגרפיה סמיכות מוגברת אופינית לשד של אשה צעירה והוא אינו מצביע על מחלה מקובל להוסיף US שדיים במקרה של שדיים סמיכות כמו כן להבדק על ידי כירורג שד בברכה דר זילברמן

25/10/2006 | 09:33 | מאת: תמר

מה ההבדל בין כמותרפיה CA ל CAF תי מקסבלים את זה או זה?

30/10/2006 | 13:48 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

תמר שלום המשלב הכימותרפי AC כולל את התרופות אדריאמצין וציטוקסן. המשלב CAF כולל בנוסף להן את התרופה 5-פלורויורציל. המשלב CAF נחשב לבעל יעילות גבוהה יותר גם עקב הוספת תרופה נוספת וגם מכיוון שהוא ניתן 6 פעמים בד"כ ולא 4 כפי שמקובל ב-AC . משלב AC ניתן כאשר אין צורך בכמות טיפולים כימותרפיים גדולה אך בכל זאת מומלץ לתת טיפול או שמשלב זה יכול להשתלב עם תרופה נוספת הנקראת טקסול שניתנת לאחר סיום 4 טיפולים ב-AC. שילוב תרופתי זה ניתן לחולות בהן היתה מעורבות בלוטות הלימפה. ההגדרות מתי לתת תשולבת CAF הן פחות ברורות והרבה פעמים משמשת תשלובת זו כדרגת ביניים בין 2 התשלובות שתוארו קודם לכן.

25/10/2006 | 09:06 | מאת: עיל

מגיל 19 ועד היום (34) אני לוקחת גלולות דיאנה לטיפול הורמונלי לאקנה. בארבע השנים האחרונות היו לי כל מיני תופעות של נזלת כרונית,כאבי ראש, חולשה ולחץ ברגליים כבמחזור. משום שלא נמצאה כל אבחנה החלטתי להחליף את הגלולה ליסמין. מוקדם מדי לקשור את המקרה לגלולה אך בינתיים אני מרגישה טוב מזה כחודשיים. האם שמעת על מקרים דומים? האם סביר שתופעות אלו יגרמו כתופעות מלקיחת הגלולה? והשאלה העיקרית, ישנם רופאים שאומרים כי לקיחת הורמונים כגון הדיאנה (ללא תוספת של אסטרוגן) מגבירה את הסיכוי לחלות בסרטן השד. האם אני נמצאת בגורם סיכון גבוה לחלות בסרטן השד? האם ניתן לאבחן זאת מוקדם, ומה מומלץ?

25/10/2006 | 10:02 | מאת: נורית ה.

בלי קשר לסרטן השד, גלולות דיאנה זה רעה חולה. הן העלו לי את הכולסטרול לרמה של כמעט טיפול תרופתי בלי ששמתי לב בכלל. רק רופא העור שלי עלה על זה בבדיקת דם שגרתית. שלא לדבר על דברים "מינוריים" יותר כגון ירידה בחשק המיני, סחרחורות (בעיקר בתחילת השימוש), השמנה פוטנציאלית ועוד מריעין בישין. בקיצור - אני אישית לא מתה על גלולות ולדעתי יש להן קשר להעלאת הסיכון לסרטן השד למרות שרוב המחקרים בנושא לא חד משמעיים. הרי רוב הסרטנים ניזונים מהורמונים ובגלולות ישנם הורמונים... לשאלתך - יש עלייה מסויימת בסיכון לחלות, לדעתי (אני לא רופאה אז קחי את דעתי בערבון מוגבל), אבל אל תיכנסי להיסטריה, סביר שהעלייה לא גדולה. פשוט הקפידי על שגרת בדיקות (עצה טובה בכלל לאישה בגילך, גלולות או לא). חוץ מזה, אם אין לך תוכניות הריון בעתיד הקרוב - עברי לרואקוטן. זה בדרך כלל הרבה יותר יעיל מדיאנה לטיפול באקנה וגם פותר את הבעייה, לרוב, אחת ולתמיד.

25/10/2006 | 21:35 | מאת: פרופ' אילן כהן

לא ידוע לי על קשר בין לקיחת גלולות בכלל או מסוג דיאנה או יסמין לבין התופעות שתארת. יתכן עם זאת שיש לך אלרגיה לאחד או יור מהמרכיבים של הגלולות. גלולות לא מגבירות הסיכון לסרטן השד אלא אצל נשים עם שדיים בעייתיות. אינני מבין את ההגיון של תוספת אסטרוגן לגלולו דיאנה ????? זה אבסורד. ככל שרמת האסטרוגן יותר גבוהה הסיכון גדל.

26/10/2006 | 08:28 | מאת: יעל

אשמח לדעת, מה זה שדיים בעייתיות? לגבי הגלולות קצת התבלבלתי, הכוונה היתה שבגלל שדיאנה היא גלולה חזקה- עם רמה גבוהה של אסטרוגן, יש רופאים שלא אוהבים לתת אותה כי אומרים שהיא מגבירה את הסיכוי לחלות בסרטן השד.

26/10/2006 | 08:56 | מאת: נורית ה.

אתה אומר מצד אחד שגלולות לא מעלות את הסיכון לסרטן השד. מצד שני אתה אומר שיש אבסורד בהוספת אסטרוגן לגלולות עתירות אסטרוגן ממילא, כי זה מעלה את הסיכון. אז אם מצד אחד בגלולות יש הרבה אסטרוגן, ומצד שני אסטרוגן מעלה את הסיכון לסרטן השד - איך זה שגלולות עם אסטרוגן לא מעלות את הסיכון לסרטן השד? אני אשמח לתשובה.

25/10/2006 | 00:21 | מאת: חגית

האם יש הוכחות לכך שחזיות המעוצבות עם טבעת פלסטיק/ברזל גורמות לסרטן שד? בקיצור,האם לזרוק את החזיות האופנתיות (פוש אפ וכל השאר) ולעבור לחזיות סבתא?

25/10/2006 | 13:37 | מאת: אנה גולדברט

חגית היקרה שלום, חס וחלילה! שאלה זו נשאלה מספר פעמים ותשובתם של רופאי הפורום היתה כי אין קשר בין לבישת בדגים צמודים או חזיות פוש אפ וגם לא בין חזיות עם ברזלים לבין סרטן השד. לבשי ותהני, אנה

24/10/2006 | 19:28 | מאת: נחמה

1) האם מישהו יודע כיצד - ואם בכלל - אפשר למנוע הזעת-יתר וגלי חום בזמן טיפול בטמוקסיפן? אני בת 59, מטופלת בתרופה מזה 4-3 חודשים. האונקולוגית שלי אמרה שגם לכדורים תחליפיים יש אותן תופעות. 2) מאז שהתחלתי להשתמש בטמוקסי יש לי יובש בנרתיק. חוץ מג'ל על בסיס מים, יש עצה טובה יותר?

24/10/2006 | 21:28 | מאת: אנה גולדברט

נחמה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להתמודדות עם תופעות לוואי של גיל המעבר. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=menopause.doc אני מקווה שחלק מהעצות יוכלו להקל על ההתמודדות הלא פשוטה עם תופעות הלוואי של הטמוקסיפן. בברכה, אנה

25/11/2006 | 18:07 | מאת: נחמה

תודה לאנה. עזרת מאוד.

24/10/2006 | 23:33 | מאת: מירי.ב.

לנחמה שלום, הזעת יתר וגלי חום לא ניתן להעלים לגמרי שכן הן תופעות לוואי מאוד שכיחות מטמוקסיפן. אפשר לנסות להקל עליך. אני קיבלתי ציפרלקס (מחייב מרשם רופא משפחה או אונקולוג הם גם יסבירו לך איך לקחת). יש לי חברות שדווקא אפקסור עושה להן טוב. לאחרונה התחלתי לקחת כדור בשם פמינול (קונים בכל פארם ללא מרשם רופא). מדובר בכדור המבוסס על צמח הנקרא הקוהוש השחור. מחקרים קליניים הוכיחו כי הוא עוזר להפחית את תופעות גיל המעבר אצל 70% מהלוקחות. עולה 94 ש"ח ולוקחים פעמיים ביום, שווה לנסות. לי אישית הפמינול ממש עוזר, הוא כדור טיבעי המכיל גם קצת סידן וויטמינים. מקווה שממש יעזור לך, בהצלחה. מירי.ב.

25/10/2006 | 06:11 | מאת: ריקי

שלום מירי צמח הקוהוש מגביר את תפוקת האסטרוגנים בגוף ולנו חולות הסרטן אסור בתכלית האיסור לגעת בצמח הקוהוש - לבטח לא פעמיים ביום ולבטח לא בכדורים מרוכזים ציטוט מתוך IGL.CO.IL אזהרה מאוניברסיטת קורנל לנשים המשתמשות בצמחי מרפא כמו קוהוש שחור, תלתן אדום, וג'ינסנג לשים לב לאפקט האסטרוגני שלהם ולפוטנציאל המעורבות בסרטן השד. ההערכה היא שכ- 23% מהנשים בארה"ב, בגיל העמידה, נעזרות בצמחי מרפא. http://www.news.cornell.edu/stories/July05/herbs.breast.cancer.ssl.html בברכה ריקי

25/10/2006 | 02:47 | מאת: לי

תנסי להשתמש בתוסף שנקרא "שמן פרח פרימרוז. יש בבתי טבע. לי זה עזר.

25/10/2006 | 09:54 | מאת: יעל

אני מטופלת בטומקסיפן האם במקביל את מקבלת טיפול של זולדקס?

25/10/2006 | 20:40 | מאת: ליעל

נראה לך שבגיל 59 צריך לתת גם זולודקס???????????

שלום ! שמי רימה ואני בת 52 אם לאחת. אני נימצאת במעקב אונקלוגי משנת 2001 עקב סרטן שד ימין עם התקדמות מקומית וגרורת בודדה במוח. עברתי ניתוח קרניאוטומיה , טיפול כימיה והקרנות בשנת 2002. לפני כשנה ישנה עליה ב ca 15 ממצא בודדה בבית חזה מימין, טיפול בהקרנה. המשכתי טיפול בפימרה ואחר כך ארומזין. כעט ישנו שוב עליה במרקרים. התקדמות מקומית לפי pet . תוצאות הבדיקה שביצאתי לפני שבוע ימים היא: ca-15-3 = 395.50 , במשך תקופה בין שנת 2001 עד היום עברתי כמה פעמים בדיקה של מיפוי עצמות: לפי הבדיקות אלה הכל תקין ! שאלתי היא: 1 ) האם התוצאה של הבדיקה ca היא מראה שיש לי עדיין סרטן או שחלה טעות במאבדה? 2 ) האם אני צריכה לעבור טיפול כימיאוטרפיה ב herceptin + navelebin ? 3) האם ישנה אפשרות שלמרות שכל הבדיקות שעשיתי תקינות חוץ מ ca מראה שיש לי סרטן?

26/10/2006 | 15:41 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום רימה. קודם כל- היתי שולחת אותך שוב לבדיקת דם ל-CA153 כדי לבדוק באמת שאתוצאה ההחרונה היא לא טעות.בכל מכרה- עליה במרקר יכולה ליהית ביטוי של חזרה של המחלה המקומית בלבד או של מחלה גרורתית .ללא שום קשר, עליך לקבל טיפול עכשיו עקב החזרה המקומית. יתכן שגם המרקר ירד כתגובה לטיפול. הבנתי שקבלת מספר טיפולים הורמונליים בעבר. במידה וה-HER2 שלך חיובי (בפתולוגיה מהגידול), הטיפול בנבלבין והרצפטין הוא אופציה טובה בהחלט בשבילך. בהצלחה

24/10/2006 | 13:56 | מאת: תמר

מה ההבדל בין כמותרפיה CA ל CAF

26/10/2006 | 01:11 | מאת: מירי.ב.

הי תמר, AC: C - ציקלופוספאמיד chyclophosphamide (אפשר לשבור ת'שיניים עד שאומרים את השם של הרעל הזה). חומר שקוף בשקית גדולה. A - אדריאמיצין adriamycin. חומר כתום עמוק עד ורוד פוקסיה כהה (כמו פטל). בדר"כ השניים האלה ניתנים יחד בצורה עוקבת באותו טיפול קודם האדריאמיצין ואח"כ הציקלופוספאמיד. פרוטוקול הטיפולים השכיח ביותר היא 4 טיפולים אחת לשבועיים, ואח"כ מקבלים 4 טיפולי TAXOL - סה"כ 8 טיפולים. CAF - שני החומרים הראשונים הם כמו ה- AC וה- F שייך ל- flourouracil. פרוטוקול זה ניתן בדר"כ כ- 6 טיפולים, כל טיפול אחת לשלושה שבועות. (ה- CAF נחשב ליותר קל מה- AC) והכל תלוי במצב החולה, גיל, מחלות נילוות ועוד כל מיני פרמטרים. כדאי לך להיכנס לאתר של אחת מתשע לפרק העוסק בטיפולים כימותרפיים ומרחיב את הנושא. אני גם ממליצה לך להבין היטב מאונקולוג שלך איזה סוג טיפול הכי מתאים לך ולא להתבייש לשאול למה דווקא סוג זה ולא אחר. והעיקר שיעבור הכי בקלות והרבה בריאות! מיר.ב.

26/10/2006 | 08:22 | מאת: למיר ב

היי מירי תודה על המענה אני עדיין בשוק מהכל לא יודעת בכלל איך לעבור את הכל אני מרגישה את הסוף . יש את אותם תופעות לוואי ?

26/10/2006 | 16:07 | מאת: ד"ר דיאנה מצייבסקי

שלום, תמר.CAF הינו טיפול כמוטרפי משולב הכולל 3 תרופות כמוטרפיות: Adriamycin,Cyclophosphamide,5FU. הטיפול ניתן פעם אחת כל 3 שבועות- סה"כ בדרך כלל 6 טיפולים כאלה.AC כולל רק Cyclophosphamide+ Adriamycin הטיפול השני נותנים גם ביום אחד פעם ב- 3 שבועות , סה"כ 4 קורסים. לפעמים הטיפול מסתיים בזה, אך לפעמים יש צורך להוסיף עוד 4 טיפולים האחרים בתרופה שנקראת TAXOL. גם ב-CAF וגם ב-CA ישנה תרופה אשר גורמת לנשירת שיער- .Adriamycin כמובן, טיפול בשלוש תרופות בד"כ קל קצת יותר לעומת הטיפול בשתי תרופות, אך יש לזכור שההחלטה של רופאה מתבססת על הסיכון האפשרי לחזרת המחלה.

24/10/2006 | 12:09 | מאת: רותם

האם כשיש סיליקון בחזה זה מפריע לגילוי סרטן השד בעזרת ממוגרפיה? הבנתי שאם יש סיליקון ישנה בדיקה נוספת לגילוי סרטן השד ,מהי? תודה.

24/10/2006 | 13:25 | מאת: אנה גולדברט

רותם היקרה שלום, מידע זה נלקח מפרק "בדיקות" באתר של עמותת "אחת מתשע". אצל נשים שעברו ניתוחים קוסמטיים או שיחזורי שד עם שתלי סיליקון או שתלי סיילין (מים פיזיולוגיים) עלולות להתעורר בעיות כאשר יש צורך לבצע ממוגרפיה. בעיה ראשונה היא בסיכון לפיצוץ השתל עקב הלחץ המופעל עליו במהלך ביצוע ממוגרפיה. בעיה נוספת היא בעצם הקושי באבחון היות והשתל "חוסם" את סריקת הממוגרפיה ולא ניתן לראות איזורים בשד ה"מוסתרים" על ידו. האלטרנטיבה המומלצת לבדיקת שד אצל נשים עם שתלים היא באמצעות MRI . הבעיה העיקרית עם בדיקה זו היא מחירה הגבוה והעובדה שהמכשיר אינו זמין בכל מרכז רפואי. אצל נשים בגילאים בהם לא נדרשת ממוגרפיה ניתן להתגבר על הבעיות על ידי בדיקה אצל כירורג שד , ואם צריך - לבצע סריקת אולטרסאונד שאינה מאיימת על השתל וניתן באמצעותה להגיע לכל ריקמת השד. כאשר נדרש ביצוע ממוגרפיה, אם עקב גיל האישה ואם עקב השתייכותה לקבוצת סיכון, יש להתייעץ על כך קודם כל עם הכירורג המטפל וחובה לדווח מראש לצוות המבצע את הבדיקה על עובדת קיום השתל. במקרים כאלו מבצעים צילומי ממוגרפיה הנקראים Eklund Views או ID-Implant Displacemen Views . לביצוע צילומים אלו מזיזים את השתל כנגד דופן בית החזה ומביאים את השד קדימה, מלפני השתל. בצורה כזו ניתן לצלם בצורה טובה יותר את החלקים הקדמיים של כל שד. מידת ההצלחה של צילומים כאלו תלויה בסוג השתל ובמיקומו – ההצלחה הרבה ביותר היא עם שתלים הממוקמים מאחורי שריר בית החזה, אך כיום כמעט ואין מבצעים ניתוחים מסוג זה. ממוגרפיה בשיטת אקלונד מבוצעת במכונים מתמחים בלבד. בברכה, אנה

24/10/2006 | 08:58 | מאת: ירדן

שלום לכולן, אני תחת טפול של פמרה+זולדקס_זומרה. חליתי לפני הרבה שנים ולפני שנתיים חזרה המחלה עם גרורות בעצמות. בבדיקת מרקרים CA-15.3 - ללא שינוי ותקינה CEA - כנ"ל אולם CA-19.9 עלה מ- 5 לפני שנה ל- 15. האם אתן יכולות להעיר את עיני? אני מאוד מודאגת שמא יש בעיה גם עם הלבלב/כבד. ממני המודאגת

24/10/2006 | 23:48 | מאת: מירי.ב.

מודאגת שלי יקרה, לפני שנה חליתי, טופלתי ואני מקווה שהכל יהיה בסדר להמשך. מרקרים כולן עושות. כמו לכולן גם לי היו ספקות והנה ההסבר שקיבלתי על מרקרים. מרקרים משתנים מאדם לאדם, גם אם היו לוקחים מרקרים כל יום לאותו אדם הערכים היו משתנים מיום ליום. מרקרים משתנים כל הזמן כמו לחץ הדם. עוד הסבירו לי שכאשר רופאים מדברים על קפיצה במרקרים הם מדברים על קפיצה במאות... ואת מה זה רחוקה משם. אם את עדיין בספק בקשי שיקחו לך דם לכימיה, בבדיקת הכימיה יש כמה אנזימים המופרשים מהכבד/לבלב שבמידה והערכים שלהם גבוהים הם יכולים להצביע על בעייה או על העמקת בירור אבל בטח לא מרקרים. מסירה בפניך את הכובע על ההתמודדות הארוכה ומאחלת לך רק בריאות ובשורות טובות, אמן ואמן!!! מירי.ב.

25/10/2006 | 11:18 | מאת: ירדן

מירי שלום, אני מבקשת להודות לך על התשובה. היא מאוד מרגיעה. מאחלת גם לך הרבה שנים טובות ובריאות. ירדן

27/10/2006 | 11:32 | מאת: דר' דוד גפן

לירדן שלום- CA19-9 של 15 (בעצם עד 50-60) הוא תקין ואין משמעות לעליה בן 5 ל 15. שבת שלום

24/10/2006 | 08:18 | מאת: לימור

מזה כשלושה שבועות אני מרגישה לעיתים כאב/זריבה בפטמה הימנית. מיששתי את החזה ולא הרגשתי שום דבר חריג. כעת אני מנסה להכנס להריון שלישי והפסקתי לקחת גלולות לפני כשלושה חודשים. האם זה יכול להיות משהו הורמונלי או שכדאי לגשת לרופא נשים ?

24/10/2006 | 16:23 | מאת: אנה גולדברט

לימור היקרה שלום, כאבים בשד יכולים להיות מיוחסים לסיבות שונות בין היתר סיבות הורמונליות. מכיוון שבלתי אפשרי לקבוע במה מדובר ללא בדיקה קלינית, ההמלצה היא לגשת להיבדק אצל כירורג מומחה שד ולהסיר דאגה מליבך. בברכה, אנה

24/10/2006 | 07:54 | מאת: אורנית

4 חודשים אחרי כימו (כולל טקסול) סובלת מכאבים בברכיים בעיקר בעלייה וירידה במדרגות וכן בזמן אימון גופני. האם זה יכול להיות קשור בטיפול שעברתי? או שלהתחיל לחפש סיבות אחרות..

25/10/2006 | 06:22 | מאת: ריקי

שלום לך אני התעמלתי לאורך זמן ולפתע החלו כאבי ברכיים נוראיים עד כדי כך שבקושי יכלתי ללכת - ברגע שהפסקתי את ההתעמלות האירובית ועברתי להתעמלות יותר מתונה שבה אני לא מאמצת את הברכיים הכל עבר עם חולשה קלה שנותרה בברכיים בנוסף בגלל הגיל לפחות שלי בת 56 יש שינויים ניווניים כאלה ואחרים והכימוטרפיה גם היא כנראה דורשת מנוחה ולא מאמץ יתר של הגוף אז לאט לאט בברכה ריקי

25/10/2006 | 13:47 | מאת: אורנית

25/10/2006 | 20:45 | מאת: לריקי ואורנית

אני סבלתי גם מכאבי רגלים והאנדוקרינולוגית שלחה אותי לבצע בדיקה של ויטמין די בדם. הערכים היו באמת נמוכים (פחות מ-40 מ"ל). ומאז שאני מקבלת ויטמין די (אסור לקחת D+A אלא רק D) הכאבים נרגעו. יכול להיות שאצלכם זה משהוא אחר בכל אופן כדאי אולי לבצע את בדיקת הדם הזו. אם לא יועיל לפחות לא יזיק.

27/10/2006 | 11:37 | מאת: דר' דוד גפן

לאורנית שלום- כאבים בברכיים חדשים 4 חודשים אחרי טקסול בהחלט יכול להיות מהטיפול. בדרך כלל יש שיפור משך זמן. גם יכול להיות סיבות אחרות- שינווים של גיל, חוסר פעילות משך טיפולים ועוד. שבת שלום

23/10/2006 | 20:05 | מאת: אני

שלום, אני בת 33 וקצת, לא קיבלתי כימותרפיה, אלא רק הקרנות. אני אחרי שלוש שנים של זולדקס + טמוקסיפן, ועכשיו רק עם טמוקסיפן. כמה זמן אחרי הזריקה האחרונה אני אמורה לקבל מחזור? את הזריקה האחרונה קיבלתי ב12.09.06, (וזו לא הזריקה התלת חודשית אלא החודשית) תודה

23/10/2006 | 20:23 | מאת: מיה

אני שלום, מנסיון אישי , המחזור חזר אליי לאחר שנה... המון בריאות...

23/10/2006 | 20:27 | מאת: אני

מה ??????????????????????. ולא קיבלת טיפול כימותרפי ?????????? בת כמה היית ?????????

24/10/2006 | 09:52 | מאת: מטילדה

אצלי חזר אחרי חודש חודשיים אני לא זוכרת כי היה לפני כ- 3 שנים קיבלי הקרנות ללא כימותרפיה +שנתיים זולדקס + טמוקסי. עדין מקבלת טמוקסי וגם אשאר איתו לא עברתי לתרופות אחרות בגלל נטיה לאוסטרופורוזיס שהן מהוות סיכון לזה ויש לי בעיה אם צפיפות העצם

24/10/2006 | 10:45 | מאת: אני

תודה על תשובתך, מאוד עודדת אותי. בת כמה היית ?

24/10/2006 | 17:17 | מאת: פרופ' אילן כהן

את אמורה לקבל מחזור בדרך כלל תוך חודש- חודשיים. צריך אז לדאוד לאמצעי מניעה ולעקוב חר רמת ההרומונים ובדיקות אולטרהסאונד כי הטמוכסיפן גורם לשחלות לתפקד בצורה מוגזמת.

23/10/2006 | 17:15 | מאת: חולה

הייתי מבקשת לשאול את ד"ר נוע בן ברוך לגבי התופה להפטיניב, כיצד הגיבו הנשים שהשתתפו במחקר. כמו כן האם יש מחקר נוסף בארץ עם התרופה המצויינת. ושאלה נוספת האם האפשרות של שילוב להפטיניב עם קסלודה מוכר לה? בברכה חולה

24/10/2006 | 16:14 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, ד"ר בן ברוך עונה בפורום של NRG. להלן הקישור לפורום: http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120 בברכה, אנה

23/10/2006 | 16:02 | מאת: רויטל

דחוף : תשובה של ביופסיה בשד : BREAST BIOPSIES SHOWING AREAS THAT MAY BE COMPATIBAEL WITH FIBROADENOMA. מה זה ??....... דחוף??????

23/10/2006 | 17:13 | מאת: x

אני לא מומחית אבל לדעתי מדובר בגידול שפיר

23/10/2006 | 17:39 | מאת: אלה

שלום תרגום התשובה : הביופסיה מדגימה אזור העשוי להתאים לפיברואדנומה (תשובה מהי פיברואדנומה קבלת כבר בשאלתך הראשונית )

24/10/2006 | 05:44 | מאת: ריקי

שלום מתוך אתר המידע של אחת לתשע פיברואדנומה ( בלוטה ליפית ) Fibroadenoma גידול מוצק ולא סרטני המתגלה בדרך כלל אצל נשים צעירות. בברכה ריקי

24/10/2006 | 09:45 | מאת: חן

רויטל שלום, כל קודמותי הרגיעו אותך שמדובר בגידול שפיר - וכך גם אני. לדעתי כדאי לנתח ולהסיר את הגידול, ולהמשיך לעקוב ולבדוק את המקום. אצלי התפתח גידול סרטני בדיוק במקום בו הוסרה פיברואדנומה 10 שנים קודם לכן. תהיי בריאה. חן.

23/10/2006 | 12:22 | מאת: מיכל

לאמי נעשתה ביופסיה כירורגית בעקבות בדיקת ממוגרפיה שגרתית. נאמר לנו כי תשובה תתקבת לאחר שבוע עד שבועיים.עברו 3 שבועות וכאשר התקשרנו לברר נאמר כי שלחו את הדגימה לצביעות. האם זה דבר שגרתי או מרמז על סרטן? לתשובתכם נודה.

24/10/2006 | 09:45 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך אני חושב שדכאי לשמור על רוח אופטית שליחה לצביעות עדין לא מרמזת על גידול סרטני, יתכן והפתולוגים נתקלו במבנה לא ברור שצביעות נוספות תאפשדנה זיהוי טוב ומוגדר יותר מקוה שהתוצאות שתגענה תהיינה שליליות בברכה דר זילברמן

23/10/2006 | 10:33 | מאת: ג'ני

שלום! אני בת 29 ואם לילדה בת 3. לפני זמן מה גיליתי שאזור מסביב לפיטמה (אראולה) קצת יותר קטן באחד השדיים. אני לא זוכרת האם כך היה תמיד או לא. (הינקתי במשך שנה והרבה פעמים השתמשתי במשאבת חלב ומהשד ה"בעייתי" שאבתי יותר.) חוץ מזה לא מצאתי שום סימנים מחשידים אחרים. האם כדאי לפנות לבדיקה נוספת ולאיזה רופא כדאי לפנות במקרה כזה? תודה

23/10/2006 | 19:06 | מאת: אנה גולדברט

גיני היקרה שלום, קשה מאוד על סמך תיאור בלבד לקבוע מה הסיבה שפיטמה אחת קטנה יותר. מכיוון שהחל מגיל עשרים מומלץ לבצע בדיקה תקופתית אצל כירורג שד, ההמלצה היא לגשת להיבדק אצל מומחה. בברכה, אנה

23/10/2006 | 10:28 | מאת: זהבית

האם לחולת סרטן השד מותר או/ו צריכה לקבל זריקת חיסון נגד שפעת?

23/10/2006 | 14:24 | מאת: אלה

היי האונקולוגית שלי המליצה על החיסון. בהצלחה

23/10/2006 | 15:25 | מאת: טומית!

האונקולוגית שלי גם המליצה על החיסון. רק בקשה שאסיים קודם את הטיפולים כי יש לי עוד 3 ואני מסיימת בסוף נובמבר.

23/10/2006 | 16:25 | מאת: לזהבית

כרגע זה נראה מפחיד בכלל להתחסן. בכל מקרה השאלה שלך כללית מדי, כי חשוב מה מצב האשה ואיזה טיפול היא מקבלת אם בכלל.

23/10/2006 | 19:08 | מאת: אנה גולדברט

זהבית היקרה שלום, מומחי הפורום ענו לשאלה זו והמלצתם היתה כי מוטב להתתיעץ עם הרופא המטפל. בברכה, אנה

22/10/2006 | 23:10 | מאת: אני

שלום, אני מטופלת בלייזר להסרת שיער באיזור הפטמות ובטיפול האחרון נכויתי בשתיהן. הכויות נעלמו כעבור כשבועיים. האם כוויה בפטמות מסוכנת ומסרטנת? האם טיפול בלייזר באזור השדיים מסרטן?

24/10/2006 | 09:47 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך למיטב ידיעתי לא בברכה דר זילברמן

22/10/2006 | 20:42 | מאת: זיוית

שלום רציתי לדעת אם אמא שלי שהיא בשלב האחרון של ההקרנות שלה יכולה לקחת כדור להצטננות. היא כרגע מצוננת מאוד ואני חוששת שזה בגלל שמערכת החיסון שלה אולי חלשה. יש לי כדורים של דקסמול קולד, של דקסמול סינוס וקולדקס. מה מותר מהם לתת לה ?? אם בכלל. תודה מראש זיוית

23/10/2006 | 00:21 | מאת: מירי.ב.

הי זיוית, אם שאלתך היא עקרונית אז מותר לאמא שלך לקבל הכל רגיל כמו כל אדם. כלומר: אקמול, דקסמול, אנטיביוטיקה במקרה הצורך אבל לא סתם לקחת, להתייעץ עם רופא כדי שיחליט מה נכון לה. אם יש חום כמובן להוריד מהר.... אם את שואלת מה נכון יותר לעשות - אז בתור אחת שעברה כימו והקרנות אני עוד יותר אנטי תרופות כימיות מאשר הייתי קודם (אחרי כל הרעלים שטיפטפו לנו בעל כורחנו כי היינו חייבות), עכשיו הזמן לעשות סלקציה ולהחליט בעצמנו מה לא לעשות, מה לא נכנס לגוף סתם (אלא אם חייבים). הרי בסופו של דבר כל מה שמוכרים לנו זו רקיחה כימית שיוצרה במפעל. אני הייתי הולכת על משהו יותר טיבעי. ולאור העובדה שלאחר כימו והקרנות ממש יתכן שמערכת החיסון שלה לא מי יודע מה (והצטננות לא ממש מחייבת טיפול תרופתי) הייתי נותנת לה תה צמחים עם קצת דבש, פרופוליס ואכינציאה (בטבליות מציצה או כדורים לבליעה ויש גם בסירופ), מרק עוף וירקות, מיץ רימונים/הדרים (מלא בויטמין C), קצת שקדים/אגוזים (לא קלויים), יוגורט עם כפית שומשום (לא קלוי) ועוד כל מיני תרופות סבתא (שממש עובדות)... רק לא עוד כימיקלים כדי שכל הגוף יתאושש ולא רק שהצטננות תעבור. תרגישו טוב ורק בריאות. מירי.ב.

25/10/2006 | 07:21 | מאת: פרופ' גיל בר-סלע

זוית שלום אין בעיה אימך יכולה לקחת טיפול כנגד שפעת או הצטננות

22/10/2006 | 19:40 | מאת: טלי

במצב שד לאחר למפקטומי 1. מה פרוש הדבר כשהכירורגית שלי כותבת "עיוות ארכיטקטורה במקום הניתוח". 2. מה פרוש הדבר כשבבדיקת US שד נכתב "סרומה בצלקת 33 מ"מ 2 קשריות אובליות סדירות בצלקת 10 מ"מ ו-7 מ"מ- גרנולומה?

23/10/2006 | 14:12 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך כל ניתוח יוצר עוות ציורי בשד כפי שנראה בממוגרפיה סרומה משמעותה הצטברות נוזלית , וזה תמיד קורה אחרי ניתוח קשריות אובליות משמע בלוטות לימפה עגולות בברכה דר זילברמן

22/10/2006 | 19:36 | מאת: טלי

מה פרוש הדבר כשהכירורגית שלי כותבת "עיוות ארכיטקטורה במקום הניתוח"

23/10/2006 | 14:08 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך אני מניח שלא הכירורגית אלא הרנטגנולוגית איזור שנותח יותר צלקת אשר מעוותת את הציור הרנטגני של השד אינו מעיד על משהו חשוד אלא קביעת עובדה בברכה דר זילברמן

22/10/2006 | 19:27 | מאת: מירי

למנהלי הפורום שלום! לפני כשנה עברתי ניתוח מורחב להוצאת הרחם +שחלות +בלוטות+הקרנות עקב קרצינומה ב-cervix . כיום לוקחת הורמון אסטרוגל שאלתי היא האם ייתכן שההורמון יגרום לדקירות בשד (שמאל) ולבחילות. תודה מראש.

22/10/2006 | 23:03 | מאת: פרופ' אילן כהן

כן.

22/10/2006 | 18:27 | מאת: לדליה

משמח מאוד לשמוע דודה שלך היא בריאה אחרי26 שנים אבל גם מאוד עצוב לגבי חמותך שאחרי 20 שנה חזר לה והיא נפטרה מזה .אפשר לדעת מה הגודל של הגידול של דודה וגם של חמותך. האם מן התחלה סרטן שלה היה גרורתי . תודה

23/10/2006 | 00:23 | מאת: דליה

לגבי חמותי בפעם הראשונה הסרטן לא היה גרורתי רק בשלב השני כשזה חזר היו גרורות גם לבלוטות. אין לי מושג מה היה גודל של הגידולים.

22/10/2006 | 15:42 | מאת: דליה

רציתי לברר מהו הסיכון ? לי ולאמי אין בעיה, דודתי אחות אמי ,לקתה בסרטן שד לפני 26 שנים, עברה כריתה ומאז הכל בסדר. אמו של בעלי לקתה בסרטן השד בגיל 38 ,החלימה והוא שוב פרץ כשהייתה בת 58, עבר לבלוטות והיא נפטרה בגיל 64. שאלתי- בתי כיום בת 21 . האם היא נמצאת בדרגת סיכון? מאיזה גיל היא צריכה להיות במעקבים?

22/10/2006 | 16:54 | מאת: נורית

קודם כל - גם את וגם אמך נמצאות בקבוצת סיכון. אמך - כי אחותה חלתה ואת - כי דודתך חלתה. אמנם הסיכון שלך לא גבוה מאוד, אבל הוא כנראה קצת גבוה משל שאר האוכלוסיה. בנוגע לבתך - כן, היא מצויה בקבוצת סיכון מסויימת אבל אין מה להיכנס לפניקה וזה לא סיכון ענקי. היא צריכה להתחיל שגרת בדיקות החל מתחילת או אמצע שנות ה-20 לחייה וזה כולל, בשלב ראשון, בדיקת כירורג פעם בשנה. הכירורג ילמד אותה להכיר את שדיה ולהיות ערה לממצאים חשודים. אגב, כדאי שגם את תיבדקי מדי פעם.

22/10/2006 | 18:13 | מאת: דליה

ראשית תודה. גם אני וגם אמי נבדקות שיגרתי פעמיים בשנה כולל ממוגרפיה פעם בשנה. לגבי בתי אשלח גם אותה למעקב תודה

23/10/2006 | 14:06 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך לדעתי סיכוי קלוש ניתן הים לבצע גם בדיקה גנטית בשם מוטציות ל BRCA1,2 הייתי ממליץ להתחיל להבדק כבר בגילה בברכה דר זילברמן

22/10/2006 | 14:26 | מאת: edith

שלום לך אני בת 50 מקבלת טיפול הורמונלי עושה ממוגרפיה כול שנתיים בממוגרפיה אחרונה היה כתוב שיש סמיכות מה זה אומר ואם צריך לעשות עוד בדיקות? תודה רבה

23/10/2006 | 07:15 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, במידה והמדובר בממצא שלא היה בבדיקות קודמות - יש לפנות לבדיקה ע"י כירורג שד, אשר ישקול באם יש צורך בבדיקות נוספות כגון אולטרהסאונד או ניקור אבחנתי.

22/10/2006 | 13:45 | מאת: רין

עד כה קבלתי פמרה דרך קופת חולים כללית. עכשו כעבור כ-3 שנים מודיעים לי כי אין אשור להספקת התרופה. אף כי האוקולוגית שלי אמרה כי יש לקחת את התרופה בצשך 5 שנים.מה קורה? איך אוכל להמשיך בקבלת התרופה שניתנת בסל הבריאות.

22/10/2006 | 19:48 | מאת: אנה גולדברט

רין היקרה שלום, אני ממליצה לך ליצור קשר עם עו"ד דפנה כץ סמנכ"לית עמותת "אחת מתשע" שמרכזת את הפרויקט הגנה על זכויות החולה. דפנה תעשה כמיטב יכולתה לעזור לך. טל: 036021717 בברכה, אנה

עקב היעדרות בלתי-צפוייה של אחת מחברות ועדת הביקורת אנו זקוקים למנהלת-חשבונות / רואת-חשבון אשר תצטרף לועדת הביקורת של העמותה. במסגרת תפקידה תידרש החברה החדשה לבחון את הדו"ח הכספי השנתי של העמותה לקראת אישורו באסיפה הכללית שתתקיים בחודש דצמבר. אם ידוע לכן על מישהי/ו שתסכים למלא את התפקיד אנא צרו קשר בהקדם האפשרי עם דפנה כץ, סמנכ"לית, בטלפון 6021717-03 שלוחה 201. תודה

בתור רו"ח שרעייתו סובלת מהמחלה אני המום ונרעש מהדרישה לרואת חשבון אשה. זו פנטיות, אפלייה ופשוט אין מילים לתחושותיי. תתביישו.

אבל רשום .. "אם ידוע על מישהי/ו .." כלומר - גם גבר אפשרי.. לא ??

לא היתה כל כוונה לעלוב באף אחד. סברנו כי רוב המבקרות בפורום הן נשים ולכן נוסחה הפנייה בלשון נקבה. אנו הנשים רגילות שפונים אלינו בלשון זכר אף כשאנו הרוב בתוך קבוצה, אך גברים אינם רגילים לכך ונוטים, כמו במקרה זה, להיעלב. בכל אופן, סליחה!!! כמובן שנשמח גם למתנדב. יישר כוח על רוח ההתנדבות. דפנה כץ, אחת מתשע

23/10/2006 | 00:32 | מאת: טופיפי

אדוני היקר! תתבייש אתה!!!! אתה מלא טענות כרימון אך את שירותיך לא ממש נידבת??????? הרי לא באמת שיערת כי במאה ה-21 ודווקא עמותת אחת מתשע המסייעת גם לגברים רבים (אתה מוזמן לדפדף בפורום), תפלה מינית. אני חושבת שמיהרת מדי להגיב. :-) טופיפי

22/10/2006 | 09:55 | מאת: רויטל

בוקר טוב לך ויום נעים!!!! יש לי שאלה עברתי ביום שני שעבר ביופסיה בשד עקב גוש שנמצא בשד שמאל הרופא ביקש גם לבצע באותו זמן ביופסיה . עשו לי אולטרסאונד והרופא כבר אמרה לי שזה פיבאומנדה - ושזה שפיר, הייתי מאוד לחוצה ובכיתי כל הבדיקה כי הייתי לחוצה אבל היא הרגיעה אותי שאלתי היא אני מאוד לחוצה מהבדיקה מהתשובה אני מפחדת מאוד שלא יגלו ממצא אחר אמרו לי שזה לוקח שבוע עד שיהיה תשובה . שאלתי היא אים במקרה מגלים שיש ממצא חריג אז מתקשרים לרופא ואז הרופא מתקשר אליי לפני השבוע או שבכל מקרה מחכים שבוע אים יש ממצא וגם אים אין ? איך זה הולך אני לא רגועה .... המתח הורג אותי בברכה רויטל

22/10/2006 | 16:28 | מאת: אנה גולדברט

רויטל היקרה שלום, אני באמת מבינה את הלחץ ותחושת החרדה אותה את חווה ברגעים אלו. ההמתנה לתוצאות עלולה להיות מורטת עצבים. אבל חשוב לזכור שבנוגע לשאלות אין כללים חד משמעיים ואם יש אז תמיד יש יוצא מהכלל. זכרי כי כבר שלושה רופאים אמרו לך שאין לך סיבה לדאגה כי מרבית הסיכויים שמדובר בגוש שפיר ולא מסוכן. (גם לא נותרו כבר הרבה ימי המתנה) אנו כאן איתך, אנה

22/10/2006 | 09:53 | מאת: לילך

שלום, בעבר קראתי על בדיקת דם המאתרת סרטן השד ללא צורך בצילומים (אולטרסאונד ורנטגן). מה הבדיקה הזו? ואם באמת קיימת כזאת, למה לא מבצעים אותה לכל הנשים וחוסכים את הקרינה המיותרת מצילומי הרנטגן??? תודה.

22/10/2006 | 22:32 | מאת: אלמונית

לילך שלום, אין כל בדיקת דם היכולה לגלות אם אישה חולה בסרטן שד. כנראה את מתבלבלת עם הבדיקת הגנטית - בדיקת דם היכולה לגלות אם אישה נשאית של אחת המוטציות הידועות , שהנשאות שלהן משמעותה סיכון גבוה מאוד לחלות בסרטן השד , גם בגיל צעיר וגם בסרטן השחלה. וגם כאן, אין עושים בדיקה זאת כשגרה, אלא אם יש במשפחה מספר מקרים של סרטן בעיקר בגיל צעיר, או אישה שחלתה בגיל צעיר יחסית ורוצה לדעת אם היא נשאית. בקיצור לילך, הביני בעצמך שאם זה היה כל כך פשוט הדבר מזמן מזמן כבר היינו נפרדות לשלום מכל אמצעי ההדמיה הנדרשים... עדיין הממוגרפיה, הסונר והm.r.i במקרים מסויימים הינם אמצעי הדמיה חשובים מאוד באיתור המחלה, אבל קודם לכן - המודעות של אישה לגוף שלה ולשינויים וגושים ובדיקת שד אצל מומחה לשד ... לילה טוב

23/10/2006 | 07:18 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, למיטב ידיעתי לא קיימת בדיקת דם אשר יכולה לשמש כבדיקת סקר באוכלוסיה בריאה ברמת דיוק גבוהה. קיימת בדיקת סמן בדם אשר רמתו עולה חלק מחולות סרטן השד והוא משמש כבדיקת מעקב בחלק מהחולות למקרה חזרת המחלה וכיו"ב.

22/10/2006 | 08:15 | מאת: רויטל

בוקר טוב לך ויום נעים!!!! יש לי שאלה עברתי ביום שני שעבר ביופסיה בשד עקב גוש שנמצא בשד שמאל הרופא ביקש גם לבצע באותו זמן ביופסיה . עשו לי אולטרסאונד והרופא כבר אמרה לי שזה פיבאומנדה - ושזה שפיר, הייתי מאוד לחוצה ובכיתי כל הבדיקה כי הייתי לחוצה אבל היא הרגיעה אותי שאלתי היא אני מאוד לחוצה מהבדיקה מהתשובה אני מפחדת מאוד שלא יגלו ממצא אחר אמרו לי שזה לוקח שבוע עד שיהיה תשובה . שאלתי היא אים במקרה מגלים שיש ממצא חריג אז מתקשרים לרופא ואז הרופא מתקשר אליי לפני השבוע או שבכל מקרה מחכים שבוע אים יש ממצא וגם אים אין ? איך זה הולך אני לא רגועה .... המתח הורג אותי בברכה רויטל

22/10/2006 | 08:17 | מאת: רויטל

סליחה לפרופ' אילן כהן

21/10/2006 | 19:54 | מאת: טומית

תודה על ההתעניינות. אני מרגישה די טוב. ביום חמישי עברתי טקסול ראשון. זה לקח 4 שעות נטו כי אני עושה כל שבועיים. אתמול הרגשתי מצויין. היום יש לי חולשה כי אני כבר ללא סטרואידים. אני מרגישה חסרת אנרגיות.אני מקווה שזה יחלוף. אני מקבלת זריקות נויפוגן שמעלות לי מעט את החום. יכול להיות שבגלל זה החולשה. בינתיים אין לי תופעות לוואי כמו שכתוב בספר:נימול בידיים וכאבים בעצמות.אני מקווה שגם לא יהייה לי. נראה בעוד מספר ימים. אני מאמינה שטקסול שבועי הוא יותר קל ושתעברי אותו בקלות.לפעמים חבל לי שאין לי טקסול שבועי. אבל אני פשוט רוצה לגמור מהר את הטיפולים (וזו גם השיטה בתל השומר). נשארו לי 3 טיפולים וזה כבר נותן הרגשה טובה שאני לקראת הסוף בהצלחה בטיפולים

22/10/2006 | 14:17 | מאת: אנט

הי טומית כן את רואה את הסוף מתחילה לראות את הסוף של הטיפולים וזה מצוין אני עוד לא בחצי הדרך אבל שומרת על אופטימיות עברתי בחמישי את הטיפול AC השלישי שלי והיום יש לי בחילות, אני מקווה שזה יעבור עד מחר. קצת קשה אבל צריך לשמור על אופטימיות שבוע טוב אנט

21/10/2006 | 18:03 | מאת: עטרה

אני שנתיים אחרי ניתוח הוצאת גוש והקרנות האבחנה שליinvasive carcinoma אני מטופלת בארימידקס. רציתי לדעת האם יש בדיקה (למעט מרקרים) שיכולה לומר אם החלמתי מסרטן השד. זו פעם שניה אחרי 7 שנים שאני מאובחנת באותו השד.

21/10/2006 | 18:59 | מאת: לעטרה

המרקרים לא אומרים הרבה בהיעדר מחלה גרורתית ידועה. הבדיקות המומלצות במצבך, בדיקות רופא וממוגרפיה. זה מה יש. אם יש סיבה שולחים לבדיקות מכוונות לפי אותה סיבה .

21/10/2006 | 19:40 | מאת: יהונתן

תמיד אפשר לפנות לרופא פרטי ולשלם על בדיקת CT, מיפוי, "PET" וכו'

22/10/2006 | 13:11 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך צר יהיה לי לאכזב אותך, אני לא מכיר בדיקה שיכולה לדבר על החלמה הזמן הוא המבחן העיקרי, אנחנו מדכ מגדירים אשה בריאה אחרי 10 שנות מחלה יתכן וברשת תמצאי גם דעות אחרות בברכה דר זילברמן

23/10/2006 | 08:10 | מאת: אלמונית

אף אחד בעולם האונקולוגיה לא שמע על הגדרה כזו

מאיפה לקחת את זה???