פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

24/09/2006 | 23:05 | מאת: יעל

שלום, 5 שנים עברו והשבוע אני מסיימת את הטיפול בטמוקסיפן . מצד אחד יש תחושה של הקלה, ומצד שני תחושת חרדה גדולה, כי הרי הטמוקסיפן בעצם "מגן" עליי מהישנות המחלה... מה מצפה לי? שנה טובה לכולן , שנהייה רק בריאות ושלוות , אמן ותודה מראש על התגובות .. בברכה , יעל

24/09/2006 | 23:28 | מאת: אנה גולדברט

יעל היקרה שלום, אני יכולה לשער לעצמי כי נשים רבות שותפות לתחושה אותה את מתארת. לרוב, נשים המפסיקות להשתמש בטמוקסיפן מדווחות על תחושה של חוסר ביטחון ולעתים גם על תחושה של פחד. מכיוון שהרופא המטפל מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך, מומלץ בין היתר לשוחח עימו. בנוסף לכך, מכיוון שנשים כה רבות שותפות לתחושה זו תוכלי בין היתר לשוחח עם מתנדבת הקו החם ובאם תרצי לבקש ממנה לשוחח עם אישה שנטלה טמוקסיפן במשך תקופה דומה. מספרו של הקו החם הינו: 1800363400 שיחה עם אישה שהתמודדה עם חוויה דומה יכולה להקל מאוד על הפחדים ולעתים גם לסייע בהתמודדות עם תחושת חוסר הביטחון העולה בעקבות הפרדה מהטיפול התרופתי. אנו כאן איתך ונשמח ללוות אותך בתהליך זה, בברכת שנה טובה, אנה

24/09/2006 | 21:53 | מאת: טלי

אשמח לשמוע ממי שמתמודדות עם גרורות בעצמות: האם הכאבים הולכים ובאים בתקופות? אני מטופלת בפמרה ובזומרה ובמשך חודשים נעלמו הכאבים ועכשיו חזרו. האם כך זה "עובד" בא והולך? ומה עם ספורט? לעשות ? להימנע? כרגע אני עושה פילאטיס. מתלבטת אם להגיע לשיעור כשכואב. בקיצור אשמח לשמוע מניסיונכן וגם תשובות מרופאי הפורום. אגב האם ידוע למישהי אם יש קבוצת תמיכה לסרטן שד עם גרורות בעצמות? תודה מראש ושנה טובה לכולנו .

24/09/2006 | 22:36 | מאת: אנה גולדברט

טלי היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. לגבי קבוצת תמיכה אכן יש קבוצות תמיכה לנשים עם סרטן שד מתקדם. אנא צרי קשר בבקשה עם נאווה בטל' 036021717 היא תיתן לך את הפרטים הרלוונטיים. נשמח לעמוד לרשותך, בברכת שנה טובה אנה

26/09/2006 | 00:23 | מאת: אנה גולדברט

טלי היקרה שלום, להלן המידע אודות קבוצת תמיכה מהמודעה של העמותה: באחת מתשע נפתחת הקבוצה המיועדת לנשים נפגעות סרטן שד המתמודדות עם הישנות מחלתן, ו/או עם סרטן שד מתקדם, למשתתפות חדשות. ביום יום אנו פוגשות אתכן מסתגלות להישנות של מחלה, ומתמודדות עם ההשלכות של סרטן שד מתקדם בחייכן. בקבוצה נאסוף דרכים להסתגלות רגשית ומשימתית. נשוחח עלינו, על בני משפחתנו ועל יחסינו עם הקהילה. תנחה את הקבוצה – נירה דגני, דוקטורנטית ביה"ס לעבודה סוציאלית, מומחית בתחום הטיפול והשיקום במצבי משבר, אובדן ושכול. המפגשים מתקיימים בביתנו, בית אחת מתשע, ברח' אוסשקין 100 תל אביב בימי רביעי אחה"צ. המעוניינות להשתתף ייפגשו לראיון אישי והיכרות עם מנחת הקבוצה לפרטים ושאלות ניתן ליצור קשר עם נירה דגני – 052-3789880 פרויקט קבוצות התמיכה מתקיים בסיוע "מתן- הדרך שלך לתת"

25/09/2006 | 06:39 | מאת: לטלי ואנה

טלי אני עם כאבים בעצמות אבל כאבים שנסבלים .וברצוני לדעת איך מגלים גרורות בעצמות ומתי אמורים לבדוק את זה . לאנה- האם כל סרטן שד מפתח גררות לעצמות גם כשהבלוטה היתה נקיה . מהחוששת

25/09/2006 | 07:03 | מאת: טלי

לחוששתף אצלי לפחות זה התחיל מכאבי גב תמימים שהובילו להפניה למיפוי עצמות. אבל לא כל כאבים בעצמות למי שהיה סרטן שד פירושם גרורות. בהצלחה.

24/09/2006 | 21:14 | מאת: זיוה

לדר" מיכל לזרוביץ בעקבות המאמר על סגולותיו של הרימון שאלתי: האם מיץ הרימון עלול להזיק לחולת סרטן השד שבטיפולים רוצים לדכא לחלוטין את פעילותהאסטרוגן ? בתודה ובברכת שנה טובה ובריאה זיוה

24/09/2006 | 21:27 | מאת: הלנה

שנה טובה , אני לא רופאה - אך לפי הספרות נראה כי השימוש בשמן זרעי רימון עשוי להיות רעיל לתאי סרטן שד התלויים באסטרוגן . להלן לינק למחקר של ד"ר לנסקי http://www.infomed.co.il/news/n_082701_1.htm

24/09/2006 | 22:57 | מאת: אנה גולדברט

זיוה היקרה שלום, ד"ר לזרוביץ איננה יועצת בפורום זה ולכן אין ביכולתי להפנות אליה את שאלתך. מחיפוש קצר באינטרנט מצאתי כי היא נותנת מענה בפורום אנטי אייגניג באתר דוקטורס. להלן הקישור לפורום זה: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-1345,m-Doctors,a-Forums.html בכל מקרה לפי המלצת היועצים בפורום זה חשוב שכל החלטה שאת מקבלת תהיה בהתייעצות עם הרופא המטפל. באם תוכלי נשמח אם תשפתי את משתתפות הפורום זה שמידע זה יכול להיות חיוני גם עבורן. בברכת שנה טובה, אנה

24/09/2006 | 21:00 | מאת: הלנה

שנה טובה, אני מטופלת בארדיה (סה"כ 90 מ"ג ) אחת לחודש ,בממוצע, עקב סרטן שד גרורתי. שמתי לב כי לאחר כל טיפול אני סובלת מחולשה מוגברת. האם כדורי בונט/ בונפוס יכולים להוות תחליף לארדיה ? (הטיפול הכימי שלי הוא DOXIL שבועיים לאחר הארדיה. החולשה מתגברת אחרי הארדיה). תודה וחג שמח

30/09/2006 | 19:03 | מאת: אלברטו

כן יש אותה יעלות ו פחוץ תופעות לואי

24/09/2006 | 20:15 | מאת: חיה

חג שמח. אני כרגע בשלב ההקרנות. רציתי לדעת איזה סוגי מזון כדאי לי לאכול על מנת לחזק את הגוף שלי. (אני משתמשת בתוספי מזון) בתודה גדולה ושנה טובה ובריאה לכולם חיה

25/09/2006 | 09:26 | מאת: נדב שרייבום

חיה שלום, כמו כל טיפול רפואי אחר אני מציע לך לקבל גם יעוץ בנושא תזונה ותוספים מאיש מקצוע ולא באמצעות התכתבות באינטרנט. בברכה, נדב

24/09/2006 | 18:44 | מאת: עדנה

שלום, שמעתי שיש מקומות בהם ניתן לבצע הדבקת שיער (לא פיאה). ברצוני ךדעת האם יש למישהי כתובת או טלפון של מקום שכזה. תודה מראש

24/09/2006 | 21:28 | מאת: א

הדבקת שיער הינה טכניקה שמדביקים פאה על ראש מגולח וחלק ללא שיער אני השתמשתי בטכניקה זו בתקופת הכימותרפיה עושים זאת ב"כל השיער" שיש להם סניפים בבי"ח הדסה עין כרם וברח בן יהודה בת"א היתרון שחופפים את השיער המודבק ולא רואים את הקרחת ממליצה

24/09/2006 | 23:09 | מאת: אנה גולדברט

עדנה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לפרטי התקשרות של מקומות המתמחים בפיאות והדבקת שיער. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=wigs.doc כמובן שמומלץ להתבסס על המלצות הנשים. בברכת שנה טובה, אנה

25/09/2006 | 09:38 | מאת: עדנה

תודה אנה, אבל לא ברור מהרשימה איזה מהמקומות עושים הדבקת שיער. נראה שבכולם מכינים רק פאות.

24/09/2006 | 17:34 | מאת: שלווה

האם יש כאן נשים המטופלות בהרצפטין?

24/09/2006 | 21:39 | מאת: שלומית

שלום שלווה, אני מטופלת בהרצפטין כחצי שנה, אשמח לענות על כל שאלה, יש גם הרבה חומר באתר. חג שמח ובריאות טובה שלומית

24/09/2006 | 23:30 | מאת: שלווה

שלומית שלום. תודה רבה על התגובה שלך עצם התגובה מחזקת מאוד. האם קשה לך עם הטיפול. האם יש משהו מיוחד שרצוי לדעת? תודה

24/09/2006 | 00:15 | מאת: אליענה

שמי גלית ואני די חדשה פה. אני רואה כי יש כאן המון נשים שתומכות זו בזו ועונות אחת לשניה. זה מקסים בעיני כמה שאתן עומדות זו לצד זו. באמת מכל הלב... זה מרגש עד כמה שנשים הן כוח בעל עוצמה! בפורומים רבים אחרים שראיתי אין זה כך לרוב זה שאלה ותשובה. כאן לעומת זאת אני רואה שהפורום ניזן מאוד מתשובותכן. השאלה שלי לא קשורה למחלה, טוב האמת אוליי בעקיפין. רציתי לשאול דבר כזה האם יש תופעה כזו שבתקופת החגים פתאום עצוב יותר וגם קצת בודד יותר? אני באמת לא מבינה למה זה כך אבל אני שמה לב זה יותר ויותר משנה לשנה. אני באמת רוצה לשמוע את קול של כולכן שתעזרו לי להבין למה כל כך רע לי בחגים. למה זה הופך אותי לבודדה כל כך. אני מנסה להיזכר האם זה תמיד היה כך?

25/09/2006 | 15:37 | מאת: רחל

אני מאד מבינה אותך.זה תלוי בהמון דברים.תלוי אם יש לך בן זוג אוהב אם יש לך ילדים אם יש לך הורים ומשפחה מורחבת.כל הדברים האלו מקלים.למי שאין כל זה הוא באמת מרגיש בודד ומדוכא בחגים כי אלו חגים משפחתיים.לי אין הורים ואני תמיד נזכרת איך היה עם ההורים ואז אני עצובה.יש גם את הקטע שבחגים יש יותר זמן למחשבות על בעיות מחלות וכו' וזה גם מדכדך.לכן הכי כדאי להשתדל להיות עסוקים לארח להתארח לטייל לקרוא וכך הזמן עובר יותר מהר. מקוה שעזרתי.

25/09/2006 | 15:37 | מאת: רחל

אני מאד מבינה אותך.זה תלוי בהמון דברים.תלוי אם יש לך בן זוג אוהב אם יש לך ילדים אם יש לך הורים ומשפחה מורחבת.כל הדברים האלו מקלים.למי שאין כל זה הוא באמת מרגיש בודד ומדוכא בחגים כי אלו חגים משפחתיים.לי אין הורים ואני תמיד נזכרת איך היה עם ההורים ואז אני עצובה.יש גם את הקטע שבחגים יש יותר זמן למחשבות על בעיות מחלות וכו' וזה גם מדכדך.לכן הכי כדאי להשתדל להיות עסוקים לארח להתארח לטייל לקרוא וכך הזמן עובר יותר מהר. מקוה שעזרתי.

25/09/2006 | 15:38 | מאת: רחל

אני מאד מבינה אותך.זה תלוי בהמון דברים.תלוי אם יש לך בן זוג אוהב אם יש לך ילדים אם יש לך הורים ומשפחה מורחבת.כל הדברים האלו מקלים.למי שאין כל זה הוא באמת מרגיש בודד ומדוכא בחגים כי אלו חגים משפחתיים.לי אין הורים ואני תמיד נזכרת איך היה עם ההורים ואז אני עצובה.יש גם את הקטע שבחגים יש יותר זמן למחשבות על בעיות מחלות וכו' וזה גם מדכדך.לכן הכי כדאי להשתדל להיות עסוקים לארח להתארח לטייל לקרוא וכך הזמן עובר יותר מהר. מקוה שעזרתי.

23/09/2006 | 22:18 | מאת: אסנת

אימי בת 59 החלה טיפול של הרצפטין + נובלבין ,לאחר יומיים החלו כאבי תופת ביד של העירוי. הכאבים בלתי ניסבלים. באיכילוב הזריקו לה וולטרן וזה לא עזר, הם לא יודעים למה זה ומה לעשות. האם משהו יכול לעזור? תודה

24/09/2006 | 22:50 | מאת: אבירם

ללכת להתקין פורט. לא להבהל משתילים כעין כפתור מתחת לעור מתחת לצואר.וזה פותר את כל בעיית הכאבים ובעיקר שומר על הורידים.אשתי מטופלת בהדסה.ליתר פרטים אמסור באימל.

30/09/2006 | 19:05 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

כן נאולבין גורם דלקת קשה בורידים מומלץ לעשות PORT_A CATH אז אין בעיות בורידים

23/09/2006 | 21:50 | מאת: דנה

שלום רב, אני בת 30, לאחר לידה אחת, בד"כ בריאה,ללא בעיות רפואיות. גיליתי גוש קטן בשד שמאל, קרוב לבית השחי, מאוד כואב לי רק מנגיעה בו ומסביב יש אדמומיות. מה זה יכול להיות ? האם זה משהו מסוכן....?! בתודה מראש, דנה המודאגת.

23/09/2006 | 23:55 | מאת: אנה גולדברט

דנה היקרה שלום, יהיה זה קשה מאוד ובלתי אחראי לאבחן על סמך תיאור בלבד. לכן, לא ניתן להימנע מביקור אצל רופא כירורג מומחה שד. יחד עם זאת, חשוב לציין כי כ – 80% מהגושים המתגלים בשד הינם גושים שפירים ולכן אינם מסכנים. באם תרצי תוכלי למצוא רשימה של מרפאות שד מסודרות לפי אזורי הארץ באתר של עמותת "אחת מתשע" תחת הלינק "מידע" –"למי ניתן לפנות". נשמח אם תעדכני אותנו. בברכת שנה טובה, אנה

שלום שמעתי על קיומו של כובע מיוחד שמפחית את נשירת השיער בכימותרפיה. קראתי על כך בכתבה בעיתון לפני זמן מה. קרוב משפחתי חולה במחלה ועיניין השיער מטריד אותו באופן מיוחד. אשמח אם מישהו שיודע פרטים על כובע זה ימסור לי אותם באמצעות כתובת הדואר האלקטרוני הנ"ל. בתודה מראש.ר'

23/09/2006 | 23:59 | מאת: אנה גולדברט

ר היקרה שלום, לצערי כובע קרח יעיל רק במקרה של טיפול כימי הגורם לנשירת שער קלה כגון ציקלופוספמיד. בטיפולים הגורמים לנשירה שלימה כגון אדריאמיצין, טקסול וטקסוטר היעילות היא פחותה בהרבה. ראי גם תוספת מצורפת על ידי יצרני כובע הקרח האומרים כי היעילות פחותה במקרים אלו. אנא בררי איזה סוג של טיפול כימי קרוב המשפחה עומד לקבל ולפי כך תוכלי לדעת מה מידת היעילות של כובע הקרח. נשירת שיער היא אכן פן לא נעים של הטיפול, אך עם סיום הטיפול צומח שיער בריא ויפה. בהצלחה Please note: The success of this hair loss prevention treatment depends on a number of factors including the kind of drug, the concentration of the drug AND the way the drug is applied. In addition, each patient is unique AND could experience a different side effect. In general scalp cooling procedures are less effective when the patient is treated with Adriamycin, VP16 AND Taxol בברכת שנה טובה, אנה

23/09/2006 | 20:07 | מאת: אלה

אני מטופלת בטקסול כחודשיים.. במשך זמן זה חשתי שאני מתנפחת... בגדיי כבר היו צרים יותר עליי כשלבשתי אותם.. בחודש הראשון לא היתה עליה במשקל ולמרות זאת שמנתי. עכשיו אני כ- 4 ק"ג יותר ממשקלי. האם יכול להיות שזה מהטיפול? שאלה נוספת.. האם נכון כי לא מומלץ ללכת לטיפולי מסאז' בזמן הטיפול הכימו'? מדוע?

24/09/2006 | 16:43 | מאת: אורנית

לצערי גם אצלי אותה תופעה - נפיחות מעצבנת בעיקר בבטן. בידיים, בפנים קצת ברגליים היום, 3 חודשים אחרי שסיימתי את הטקסול רק עכשיו אני מתחילה להרגיש את הירידה בנפיחות. אין מה לעשות. הרבה בריאות אורנית

24/09/2006 | 20:05 | מאת: איריס גביש

לגבי מסג' בזמן טיפול כימי: התשובה מורכבת. יש מצבים בהם באמת אסורים טיפולי מסאג' ויש מצבים בהם הם מותרים ואפילו מומלצים. באופן כללי ההחלטה נקבעת לגבי כל מקרה ומקרה על פי אופי הממאירות ומיקומה, הטיפול הכימי ותופעות הלוואי שלו, וסוג המסאג'. לשרותך איריס גביש

23/09/2006 | 19:21 | מאת: חמודית

אני ארבע שנים לאחר למפקטומי. עברתי הקרנות ללא כימו. בשנה האחרונה עברתי צילום חזה פשוט ובתשובה שקיבלתי נדהמתי לקרוא על המצאות סיכות בשד. חשבתי שאני נכנסת שוב פעם לסרט אימה. אף אחד לא סיפר לי, אף אחד לא יידע אותי וגם לא הסבירו לי. פשוט גיליתי את זה בעצמי לבד בקריאה מתוך תשובה של בדיקה פשוטה. מה עברתי כל הלילה מיותר לספר. בבוקר דיברתי עם האונקולוגית שלי והיא הרגיעה אותי שזה הליך שכיח וזה כדי למנוע דימומים בפני השד. או קיי קיבלתי. ובמקביל מאוד כעסתי גם - למה לא סיפרו לי על המצב הזה? למה מאני צריכה לגלות את זה בעצמי בסיטואציה מאוד לא נעימה. בקיצור חבל על השעות הקשות שעברתי עד שהוסבר לי . מיותר היה שאהיה במצב של פניקה. למי אכפת? מאחלת לך הרבה בריאות ושזו תהיה צרתינו היחידה. אגב, מידי פעם יש לי קצת כאבים באיזור ואני מייחסת זו לסיכות. כל טוב.

23/09/2006 | 19:47 | מאת: רחל

תודה על התשובה.מה שאני לא מבינה זה איך במשך 4 שנים לא עברת ממוגרפיה? ואז היית רואה את זה הרבה קודם.לא שזה משנה את ההפתעה. אני פשוט לא מסוגלת להבין איך לא אומרים דבר כזה לבן אדם ולא מסבירים. היו מספיק הזדמנויות לדבר על זה. בסוף השבוע יש לי תור לכירורג ואשמע את הסבריו. בינתיים כל טוב גם לך והעיקר שהכל בסדר. אצלי השד נפוחה והפטמה נפוחה וקשה אך זה כנראה עוד מההקרנות.

23/09/2006 | 21:14 | מאת: לחמודית

חמודית קראתי את הכתוב כתבת שעברת הקרנות ללא כימו יש אפשרות לעבור את זה ללא כימו ?

23/09/2006 | 00:08 | מאת: איריס

לפני כשבוע שאלתי אם יש בדיקות מיוחדות שכדאי לעשות, מעבר לממוגרפיה ו-us למשל תפקודי כבד. אני שנה מתום הטיפולים. אשמח לקבל תשובה. שנה טובה

23/09/2006 | 10:33 | מאת: גילי

ולא נתנו לך לעשות את הבדיקות? למשל: מרקרים, כימינה בדם, בדיקה אצל רופא נשים... כל חצי שנה?

23/09/2006 | 14:18 | מאת: איריס

רופא נשים נאמר לי פעם בשנה כולל us וגינלי. ביקורת אצל הכירוגית והאונקולוגית גם פעם בחצי שניה. ועכשיו קיבלתי מרופא המשפחה בדיקות דם כלליות כי ביקשתי. גם בדיקה לצפיפות עצם קיבלתי כי ביקשתי. השאלה אם יש עוד משהו שצריך או כדאי ובאיזו תדירות. אני בערפל וזה משגע.

22/09/2006 | 16:32 | מאת: נירה

שלום ב 10.09 שאלתי מספר שאלות טרם נעניתי בתשובה . אני לפני התחלת טיפול של טומקסיפן עם חששות מאוד גדולים מזה שלא אצליח לתפקד כרגיל . השאלות הם :בכניסה לאתר יש כתוביות של הודעות חשובות ורשום שם כמה דברים שהייתי רוצה לדעת .1. הקרנות לצד שמאת מעלות את הסיכוי למחלת לב ..אם כך מה עושים? 2. ארימידקס עדיפה על טומקסיפן מבחינת בטיחות ותופעות לוואי ..אם כך למה נותנים טומקסיפן . 3. יעילות ארומזין לאחר טומקסיפן בקרב חולות סרטן שד נוקדם ...למה הכוונה.4. מה זה הפרמה ..מי צריך לקחת אותה? 5. האם בזמן לקיחת טומקסיפן אפשר לתפקד רגיל לחלוטין ולהמשיך את העבודה כסדרה. תודה תודה על המענה. ושנה טובה ובמון בריאות

23/09/2006 | 18:51 | מאת: אנה גולדברט

נירה היקרה שלום, אני מצטערת שטרם קיבלת מענה על שאלתך. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרקי מידע בהם אינפורמציה על השאלות אותן את מעלה: פרק המוקדש לטמוקסיפן: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc ולארימיקדס: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=arimidex.doc להלן פרק המוקדש לפמרה בפרק זה תוכלי לקרוא אודות טיפול זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=femara.doc[ לגבי הקרנות לצד שמאל. להלן המחקר: על פי מחקר חדש, נשים חולות סרטן שד מוקדם שקיבלו טיפול קרינתי לצד השמאלי של החזה נטו יותר לחלות במחלות לב בהשוואה לאלו שקיבלו הקרנות בצד ימין, במהלך 20 השנים שחלפו מאז הטיפול. המחקר נערך על ידי ד"ר אלינור א.ר. האריס ממכון מופיט לחקר הסרטן בטמפה, פלורידה ועמיתיה מאוניברסיטת פנסילבניה. החוקרים בחנו את השימוש בטכניקות קרינה שהיו מקובלות בטיפול בסרטן שד מוקדם בארה"ב בין השנים 1977-1994, שנועדו לצמצם את חשיפת הלב לקרינה. הם גילו כי במהלך העשור השני לאחר הטיפול הקרינתי, נצפה סיכון של 6.4% למוות ממחלת לב לאלו שקבלו קרינה בצד שמאל של החזה, בהשוואה לסיכון של 3.6% לאלו שקיבלו קרינה בצד ימין. כמו כן נצפו שיעורים גבוהים יותר של כאבים בחזה, מחלת לב כלילית, ואוטם שריר הלב בקרב המוקרנות בצד שמאל. אחת ממגבלות המחקר נעוצה בכך שהמטופלות לא קיבלו בד"כ טיפול כימותרפי באנטרציקלינים, שהוא כיום טיפול סטנדרטי לנפגעות סרטן שד רבות, וכן לא טופלו בהרצפטין. שני סוגי טיפול אלו יכולים אף הם לגרום לרעילות ללב, אם כי מדובר במנגנונים שונים. לכן, המחקר הבא יצטרך להתמודד גם עם ההשלכות של טיפולים כימותרפיים עכשוויים. המסר של המחקר לפי שעה הוא, שנשים שעברו הקרנות בצד שמאל של החזה הן בעלות סיכון מוגבר למחלת לב כלילית, בפרט אם הן סובלות גם מלחץ דם גבוה. על נשים אלו להקפיד על בדיקות סדירות של לחץ דם, כולסטרול וגורמי סיכון אחרים במשך שנים ארוכות לאחר ההקרנות. מחקרים שונים שנעשים כיום מתמקדים בצמצום החשיפה של הלב לקרינה. אודה לך אם תנסחי שאלה ספציפית על מחקר זה ואפנה אותה לאחד היועצים בתחום. בברכת שנה טובה, אנה

22/09/2006 | 16:30 | מאת: אביבה

גיליתי גוש קטן בשד. מה עושים עכשיו? לאן פונים קודם? לאיזה רופא? לאיזו בדיקה?

22/09/2006 | 16:43 | מאת: יעל

שלום אביבה פונים לרופא כירורג במרפאה לה את שייכת והא יבדוק וכבר ינחה אותך מה לעשות . מאחלת לך שנה טובה ובריאה .

23/09/2006 | 18:43 | מאת: אנה גולדברט

אביבה היקרה שלום, כפי שכתבה יעל עלייך לגשת לבדיקה אצל כירורג שד. בקישור הבא תוכלי למצוא רשימה של מרפאות שד המסודרת לפי אזורי הארץ: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=women_health.doc רק על מנת להסביר את האוזן כ80 אחוז מהגושים בשד הינם גושים שפירים ולכן אינם מסוכנים. בבברכת שנה טובה, אנה נ.ב. נשמח אם תעדכני אותנו

22/09/2006 | 15:31 | מאת: צוות אחת מתשע

איחולינו לשנה טובה ומתוקה, שנת שלום, בריאות והצלחה לכם ולכל בני משפחתכם, בברכה, אנה

23/09/2006 | 11:45 | מאת: נילי

שנה טובה ומתוקה לכל חברות הפורום. שנת בריאות, מחשבות חיוביות ואופטימיות. באהבה רבה

22/09/2006 | 13:21 | מאת: רחל

22/09/2006 | 13:24 | מאת: רחל

למה אף אחד לא עונה לי על שאלתי מה-20.9 ?

22/09/2006 | 15:32 | מאת: אנה גולדברט

רחל היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

23/09/2006 | 05:32 | מאת: לי

יתכן ולא עונים לך כי מה שתארת מאד יוצא דופן ולא מוכר להרבה בנות. אני מציעה לך לחכות במקרה זה אך ורק לתשובה מוסמכת של רופאי הפורום

שטיפת הפה במים עם סודה לשתיה גורמת לבחילה והקאה. האם יש חומר אחר בעזרתו אפשר לשטוף את הפה?

לי נאמר לשטוף עם מח מלי וזה לא גורם לבחילות

מה זה מח מלי? טומית כתב/ה: > > לי נאמר לשטוף עם מח מלי וזה לא גורם לבחילות

טעות הקלדה: הכוונה למי מלח

לי עזרה טחינה גולמית. כפית אחת כמה פעמים שרוצים לסובב בפה למרוח עם הלשון. לא בדיוק מאכל המאה אבל יעיל. הרבה בריאות ושנה טובה

21/09/2006 | 21:01 | מאת: טניה

אם נניח ישנם כאיבים בשד מה צריכים לעשות?

21/09/2006 | 22:57 | מאת: נורית ה.

אם זה לא עובר - ללכת לבדיקה. אבל דעי לך שסרטן השד בשלביו המוקדמים אינו כואב בד"כ וכאבים קורים לפעמים בסביבות זמן המחזור באופן נורמלי, כך שסביר שאין לך מה לדאוג. בכל מקרה - אם את לא שקטה, לכי לכירורג.

21/09/2006 | 23:23 | מאת: אנה גולדברט

טניה היקרה שלום, יהיה זה קשה מאוד ולא אחראי לקבוע מהי הסיבה לכאבים אותם את חשה בלי פרטים אודותייך ובלי בדיקה קלינית. באופן כללי כאבים בשד הם תופעה נפוצה מאוד בקרב נשים ויכולה להיות קשורה לסיבות שונות. כפי שכתבה נורית באם את לא שקטה גשי לבדיקה אצל כירורג מומחה שד. שנה טובה, אנה

21/09/2006 | 20:58 | מאת: גל

אני מעוניינת לשאול מה התופעות לוואי של טמוקסיפן

22/09/2006 | 15:37 | מאת: אנה גולדברט

גל היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק המוקדש לטמוקסיפן. בפרק זה בין היתר תוכלי לקרוא על תופעות לוואי של טיפול זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc שנה טובה, אנה

23/09/2006 | 20:23 | מאת: גלית

גל בימים אלו סיימתי שנתיים וחצי של נטילת טמוקסיפן לא לא היו לי כל תופעות לוואי נהפוכו הרגשתי מצויין, ללא גלי חום . בהצלחה .

21/09/2006 | 20:02 | מאת: לי

לאנה היקרה ולכל הבנות המקסימות שהכרתי או התכתבתי איתן או קראתי את הגיגיהן- אני מאחלת לכולכן, לכולנו, שנה טובה ומאושרת עם הרבה בריאות והחלמה. תמיד חשוב לזכור את האור בקצה המנהרה, את השמש הזורחת שוב בבוקר שאחרי, את כל מי שאוהב אותנו, תומך בנו ועוזר לנו ברגעים קשים, וכמובן- לא לשכוח שכוח הריפוי האמיתי נמצא עמוק בתוכנו, כל מה שצריך זה להביט פנימה ולמצוא שם-הכול. אז באמת שנה טובה מאחלת לכולן - לי

22/09/2006 | 00:06 | מאת: אני

היי לי תודה על הברכות מאחלת לך גם שנה טובה ומאושרת והרבה בריאות. האם את לי הותיקה? או שאת לי החדשה יותר שהיינו בקשר פעם? בכל מקרה מי שתא תהיי מאחלת לך את כל הברכות הטובות שבעולם. אני

22/09/2006 | 11:10 | מאת: אני שלום

אני שלום, הפעם כותבת לי שהייתה איתך בקשר... מאחלת לך המון בריאות אושר ושמחה שהשנה תהיה טובה יותר מזו שחלפה. המון אהבה. לי

23/09/2006 | 05:30 | מאת: לי

אני לי הוותיקה,

22/09/2006 | 15:28 | מאת: אנה גולדברט

לי היקרה וכל משתתפי הפורום, מצאפת לבכות ומאחלת לכולם שנה של הנאות של אהבה נתינה ותקווה חברות, שפע ושמחה אך בעיקר שנה של בריאות והחלמה, אנה

21/09/2006 | 19:33 | מאת: בבקשה!!!

שלטם אשמח בבקשה לקבל המלצות על אונקולוגים באזור המרכז. אני בטוחה שאתן יודעות כמה זה חשוב לקבל המלצה מאישה שעברה את אותו התהליך

21/09/2006 | 21:44 | מאת: שירי

ממליצה מאד ובחום על דר' אלה עברון מאסף הרופא. אם כבר....אז לעבור את המסע הזה עם אדם כמו דר' עברון..... בהצלחה

21/09/2006 | 22:00 | מאת: לירי

ממליצה בחום על ד"ר נעה בן ברוך מנהלת היחידה לטיפול בסרטן השד בבית חולים קפלן. מרפאה פרטית: בי"ח אסותא בתל-אביב,

22/09/2006 | 23:18 | מאת: יעל

מסכימה עם כל מילה על דר' עברון. היא מנהלת את יחידת השד באסף הרופא. קליניקה פרטית בהוד השרון.

20/09/2006 | 22:09 | מאת: זיוה

חליתי בסרטן השד מסוג הרגיש להורמונים. אני עכשיו מטופלת בטומוקסיפן,אני גם נשאית BRCA2 בקרוב אעבור נתוח להסרת השחלות כמובן כדי לדכא לחלוטין פעילות הומונלית ויצור אסטרוגן. שאלתי : האם מיץ רימונים יכול להזיק לי ? קראתי את הכתבה של מיכל לזרוביץ בה נכתב כי מיץ הרימון יעיל בטיפול הורמונלי בגיל המעבר בגלל היותו מכיל פיטואסטרוגנים . האם יש לזה קשר לאסטרוגן מה שרוצים לדכא אצלי ? מחכה לתשובה מהירה ותודה מראש

21/09/2006 | 10:37 | מאת: דפנה

זיווה אני במצב דומה ויש לי הרבה שאלות אני מבינה שאת מתקדמת מבחינת הטיול הייתי שמחה לשמוע יותר במידה ותרצי לעזור . המייל שלי [email protected] תודה וחג שמח זיוה כתב/ה: > >

23/09/2006 | 19:32 | מאת: נדב שרייבום

זיוה שלום, למיטב הבנתי נושא מיץ הרימונים נמצא בחיתוליו ולי לא ברור באיזה כמויות ומינונים ובאילו התוויות הוא מומלץ. הייתי ממליץ לפנות לכותבי המאמר או לממליציםעל מנת לקבל הבהרות בנושא. שנה טובה, נדב

אני בת שבעים ושתים ולפני כחודש התגלה אצלי גוש סרטני בשד בגודל של 8 מ"מ מסוג infiltrating carcinoma הטיפול שהרופא הכירורג מציע לי הוא טיפול של הוצאת הגוש מהשד בניתוח ואח"כ טיפול בהקרנה או כריתת השד . (מבחינה בריאותית יש לי בעיה בלחץ דם וברמת הסוכר בדם אבל מצבי טוב בגלל טיפול תרופתי). האם תוכלי לומר לי בבקשה מה סיכויי ההחלמה שלי אחרי כל אחד מהטיפולים. ואיזה מהטיפולים מתאים לי יותר.

20/09/2006 | 22:00 | מאת: אנה גולדברט

רחל היקרה שלום, אשמח להפנות את שאלתך לאחד היועצים בתחום ולשם כך אבקש ממך לצרך מידע רפואי נוסף כגון מספר בלוטות מעורבות, רגישות להורמונים, her2 וכל מידע רפואי נוסף, בברכה, אנה

20/09/2006 | 22:04 | מאת: אנה גולדברט

באם תרצי בינתיים תוכלי לקרוא מידע על סוג סרטן זה בקישור לפרק באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=variety.doc בברכת שנה טובה, אנה

20/09/2006 | 21:18 | מאת: רחל

שלום רב אני חצי שנה לאחר למפקטומי עשיתי ממוגרפיה לביקורת והופתעתי לראות בתוצאה שקיבלתי שיש לי4 סיכות בתוך השד.המנתח לא אמר לי על כך כלום למרות שדיבר איתי ארוכות על הכל.וגם לא היה כתוב בסיכום הניתוח. אתמול צילצלתי אליו והוא אמר לי שזו פרוצדורה רגילה וזה לסימון המקום וכי אלו סיכות טיטניום שלא מפריעות לכלום.(אגב הבדיקה תקינה) האם זה מקובל?יש לי חברות שעברו את זה ואין להן סיכות.ולמה לא אומרים את זה למנותחת?האם ניתן לעבור mri אם יש צורך? אצלי הרקמה היא סמיכה ופיברוגלנדולרית וזה מוריד מרגישות בדיקת הממוגרפיה. האם כדאי במקרה כזה לעשות mri? אודה על תשובות גם של מומחים שנה טובה ובריאה לכולם

25/09/2006 | 11:35 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך זה די מקובל ואף רצןי לסמן את המקום ממנו הוצא הגוש הסרטני בסיכות הדבר נועד למרקכז מכת הקנות לשם בנוסף לקרינה הרגילה למה חלק מחברותיך בלי סיכות? ברפואה יש מספר שיטות, ולכן השוני למה לא נמסר לך עי המנתח? אינני יכול לענות במקומו.בביקורת הבאה תשאלי אותו סביר להניח שבבדיקת MRI עתידית יוצרו פגמים טכניים בבדיקה אך ניתן יהיה לעשותה למרות הכל בברכה וחתימה טובה דר זילברמן

28/09/2006 | 07:30 | מאת: פרופסור אהוד קליין

שלום רב לא ציינת בפניתך האם הלמפקטומיה בוצעה בשל ממאירות. במידה שכן - הרי שלעיתים מקובל לסמן את הגבולות של הכריתה ע"י סיכות על מנת להקל על מתן טיפול קרינתי ממוקד לאיזור בו היה הגידול. סיכות אלו אינן מפריעות לביצוע MRI. שד פיברוגלנדולרי איננו מהווה התויה לביצוע MRI , אלאבמידה וקיים ממצא אשר איננו נראה בCT אוUS ורק ב-MRI.

20/09/2006 | 01:28 | מאת: מירי.ב.

הי אנה בוקר טוב, אני כרגיל מבלה עדיין הרבה לילות לבנים אבל אני לא מקטרת פשוט למדתי לחיות עם זה, כי אין מצב שאני מתחילה עם כדורי שינה בגיל 41, מה אעשה בגיל 70? וכן אני מתכוונת להיות כאן עוד הרבה שנים... יקירתי רציתי לברך אותך ואת כל בני ביתך לשנה החדשה. אני מאחלת לך ולכולכם שנה טובה ומתוקה. ולך יקירתי שיהיה תמיד הרבה כוח להמשיך ולתמוך בכולן כי את הההוכחה לכך שאישה אחת קטנה יכולה...להפוך עולמות, לשנות דפוסים ליצור כזה פורום חם ומחבק שכולן רצות לכאן. (אלה שצריכות כמובן וגם הרבה כאלה שלא). ובזמן שאני כותבת מילים אלו מצאתי ראשי תיבות לשמך: א - אהבה נ - נתינה ה - הבנה ולא משנה איך שלא נסובב את זה (ואנחנו לא ממש מכירות אישית) את מקרינה את האנ"ה ועל כך תבורכי. זהו להפעם, אז שנה טובה ואת יודעת כי לעולם לא אוכל להודות מספיק על מה שקיבלתי בימים קשים. ביי, מירי.ב.

20/09/2006 | 09:11 | מאת: אני

אנה יקרה מצטרפת לברכות של מירי, מאחלת לך שנה טובה מאושרת ובריאה וכמובן לבני ביתך גם. אני יושבת פה וחושבת מה אני מאחלת לאשה נפלאה כמוך שתמיד היתה פה בשבילי ובשביל כולן וממש קשה לי למצוא את המילים הנכונות אז החלטתי לומר לך שפשוט אין מילים להודות לך רק שתשמרי על עצמך ועל גדולתך כי אנה במילים באמת שאי אפשר להודות לך פשוטו כמשמעו א י ן מי ל י ם לתאר מה שעשית פה בשבילנו ועל הבית החם פה שהקמת לכל כך הרבה אנשים. יישר כח. שוב שנה טובה באהבה אני

20/09/2006 | 16:42 | מאת: נועה

אנה יקרה, אני מצטרפת לברכות שכתבו כאן חברותי ! מי יתן ותהי השנה החדשה ש נ ה ט ו ב ה ! ! ! שנת בריאות ושמחה, שנת שגשוש והצלחה שנת שלום ושלוה והמון אהבה. יישר כוח! נועה.

20/09/2006 | 21:57 | מאת: אנה גולדברט

למירי, אני ונועה היקרות, ראשית תודה לכן מקרב לב על הברכות אשר ריגשו אותי עד דמעות. אני מרגישה שנפל בחלקי כבוד גדול להיות חלק מהבית החם אשר התגבש בפורום זה בזכות אומץ ליבכן, יכולת הנתינה האין סופית, האמפתיה והרגישות המדהימה שלכן. אכן לעולם לא נפגשנו אבל אני חייבת להודות שתפסתן מקום ענק בליבי ולימדתן אותי על כוח, עוצמה, חברות ובעיקר נתינה מהי. אני מאחלת לכולכן בריאות, תקווה, נתינה והמשך חברות שגיבשתן, אני כאן בשבילכן, אנה

19/09/2006 | 23:11 | מאת: אלה

שלום, מה עושים על מנת לדעת האם יש סרטן שד תורשתי? איך מבררים?

19/09/2006 | 23:59 | מאת: אנה גולדברט

אלה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם לנושא. בפרק זה תוכלי לקרוא רבות על הרקע לסרטן שד גנטי, על הבדיקות ואינפורמציה חשובה נוספת. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.doc בברכה, אנה

19/09/2006 | 21:29 | מאת: דורית

האם מותר לקחת כדורים כגון "קלגרון" בתקופת טיפול כימוטרפי הכולל הקרנות?

20/09/2006 | 00:56 | מאת: מירי.ב.

הי דורית, התשובה הכללית היא כן, אבל... לפני שאת מכניסה משהו לפה תתיעצי עם האחות המתאמת שלך, סביר להניח שהיא מכירה את מצבך הבריאותי הכללי ותוכל להמליץ על הנכון ביותר. גם לי בתקופת הכימו היו כאבי גרון (הבן שלי היה עם דלקת בגרון מסטרפטוקוקוס), הזמינו אותי למשטח גרון דחוף לשלול חיידק קודם כל, לאחר שהתשובה יצאה שלילית כולנו נרגענו...בינתיים המליצו לי על לימוסין (כדורי מציצה המכילים גם ויטמין C). תרגישי טוב ושנה טובה :-) מירי.ב.

20/09/2006 | 05:23 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום דורית בוודאי שאפשר, כמעט אין מיגבלה על שימוש בתרופות במהלך הטיפול הכימותרפי והקרינתי. בכל מקרה אם יש סמפטום מתמשך כדאי להתייעץ לגביו עם האונקולוג - יש היום טיפולים יותר משוכללים מקלגרון. בברכה

בת 37 . לוקחת טמוכסיפן כמעט שנתיים וחצי. שוקלת הריון (אחרי דיון והיתר מהרופא) , יש לי מס' שאלות : 1) כמה זמן אחרי סיום טמוקסיפן יש "להתנקות" מהשפעתו לפני הריון??? 2) אני מודאגת שהמחזור לא חזר לי . אני שנה אחרי סיום זולדקס (לקחתי זולדקס שנתיים. ) האם יש סיכוי שיחזור עם הפסקת הטמוכסיפן ?? יש לי חרדות שמא לא אוכל להכנס להריון.. מצד שני - נמצאת בהתלבטות איומה - האם זה אולי חוסר אחריות מצידי להפסיק טמוכסיפן ולהכנס להריון ? פשוט לא כ"כ יודעת מה לעשות ומה להחליט עם עצמי בשלב זה.

19/09/2006 | 21:57 | מאת: אנה גולדברט

שואלת יקרה שלום, שלחתי את שאלתך לפרופ' כהן, יועץ מומחה בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. אני מקווה שתשובתו תסייע לך בהחלטה לא פשוטה זו. להתלבטות אותה את מעלה, שותפות נשים רבות אשר כתבו בפורום זה על הכמיהה העזה להביא ילד לעולם אשר יסמל את ניצחונן האישי אל מול חשש ופחד מההשלכות של הריון זה והפסקת הטמוכסיפן. חשוב לציין כי להתלבטות זו היו שותפות הן נשים שיש להם ילדים והן נשים שטרם ילדו. את מציינת כי את סובלת מחרדות, האם תוכלי לפרט מה את מרגישה? על מה את חושבת? מהם אותם המחשבות המפחידות המעוררות בך פחדים? האם יש לך מקורות תמיכה? לעיתים הפער בין הרצון של האישה לעמדה של הסביבה מעוררת חששות ותסכולים נוספים על אלו שקיימים. כיצד מגיבה הסביבה הקרובה אלייך לרצונך להיכנס להריון? אנו כאן איתך ובשבילך ונשמח אם תשתפי אותנו, אנה

04/10/2006 | 21:49 | מאת: פרופסור אילן כהן

1. חודשיים לאחר הפסקת טמוכסיפן ניתן להרות. 2. המחזור היה אמור לחזור. האשלה היא באם קיבלת כמוטרפיה שעלולה להרוס את השחלות. כדאי לבצע פרופיל הורמונלי בכדי לוודא את רמת התפקוד השחלתי. 3. יש סיכוי שהמחזור יחזור עם כי היה כבר צריך לחזור. 4. לגבי הפחד והאי וודאות לגבי הפסקת טמוכסיפן והריון קשה לענות או לייעץ. את צריכה להיות שלמה עם עצמך מה את עושה. מכל מקום ההריון לא מזיק למחלת השד ומחלת השד לא משפיעה על העובר או ההריון. בהצלחה. פרופסור אילן כהן

19/09/2006 | 18:36 | מאת: גלית

שלום, לפני שנתיים נתגלה אצלי סרטן שד עם גרורות בעצמות , וגרורה בטחול, רגישות 100% אסטרוגן , וגם HER2 חיובי חזק לאחר טיפול הורמנלי ראשוני , שהחזיק כ - שנה התחלתי לקבל נבלבין +הרצפטין, היום - - נתגלו תוצאות טובות לאחר בדיקת CT . ולשאלתי : הרופאה המטפלת שאני סומכת עליה במאה אחוז , מעלה אפשרות להפסיק עם הנבלבין, ולהמשיך רק עם ההרצפטין. אני מאד מפחדת! האם ההרצפטין לבד יהיה אפקטיבי? מה יהיה אם תהיה התעוררות , הנבלבין יהיה שוב אפקטיבי עבורי? מחכה לתשובתך גלית

19/09/2006 | 21:13 | מאת: יערה

כמה זמן ובאיזה תדירות קיבלת את הנבלבין+ההרצפטין?

19/09/2006 | 22:55 | מאת: גלית

בדיוק שנה

19/09/2006 | 22:56 | מאת: גלית

בדיוק שנה , כל שבוע

20/09/2006 | 05:20 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום גלית אין מחקרים מדעיים אשר הישוו טיפול אחזקתי (לאחר השגת תגובה) בהרצפטין + כימותרפיה לעומת הרצפטין לבד כך שאינני יכולה לענות אם המעבר להרצפטין לבד הוא טוב כמו המשך הטיפול המשולב. כאשר אין הוכחה מדעית חד משמעית - ההחלטה היא של האונקולוג המטפל. במידה שאין תופעות לוואי משמעותיות של הנבלבין אני מעדיפה להמשיך בטיפול המשולב, אשר הוכיח את יעילותו אצלך, ולא להחליף "סוס מנצח". בברכה

מה אפשר לקחת כדי לחזק את הגוף ולהקל על התגובות של הטיפולים הכימו. הכוונה לצמחי מרפא או מוצרים הומיאופטיים.

לרוחקה שלום, כדי להתאים לך את הטיפול הטוב והנכון ביותר עבורך יש לקחת מספר רב של גורמים כמו סוג המחלה שלך, סוג הטיפול, ההיסטוריה הרפואית שלך וכיו"ב. המלצתי היא שתפני למטפל מנוסה שיעזור לך לעשות זאת. שנה טובה, נדב

18/09/2006 | 22:59 | מאת: מיכל

אני כיום בת 39.5 לפני כארבע שנים נמצא אצלי והוצא גידול 1.1 ס"מ + בלוטה אחת נגועה, אני מאוד חיובית להורמונים (75% ) ואינני נשאית של הגנים2 BRCA1, עברתי כימו והקרנות,לפני כחודשיים וחצי סיימתי שלוש שנים של זולדקס ונשארתי רק עם הטמוקסיפן והיום חזר לי המחזור. איזה פחד! עד כמה זה מסכן אותי? למה לא ממשיכים עם הזולדקס? האם לא כדאי לי להוציא שחלות, בכלל מה זה אומר? תודה מראש, מיכל.

19/09/2006 | 19:06 | מאת: פרופ' אילן כהן

למיכל אין לך מה לפחד ואין סיבה להוציא השחלות. יש רק לנטר את רמות הורמון האסטרוגן ואולטרהסאונד של השחלות כי טמוכסיפן יכול לגרום לפעילות יתר של השחלות. במקרה הצורך יש לתת זריקות זלודקס לחודשיים וזה ינטרל פעילות יתר של השחלות. כמו כן יש לדאוד לאמצעי מניעה.

18/09/2006 | 20:39 | מאת: דליה

שנה טובה , שנת בריאות והרבה הרבה שנים ארוכות וטובות. מכל הלב ומעומקו.

18/09/2006 | 11:54 | מאת: ויטה

לרופאים שלום רב, אינני יודעת אם הגעתי לפורום הנכון לצורך השאלה. אני בהיריון בחודש שביעי, חמותי עוברת הקרנות במסגרת ריפוי סרטן השד, היא לאחר ניתוח ולאחר טיפולים כימוטרפיים. אני נמנעת מלהפגש עימה במהלך ההקרנות מחשש שמשהו מהקרינה הרדיואקטיבית נצבר בגופה ועלול לסכן את העובר. שאלותיי הן: 1. האם קיים סיכון לאישה בהיריון לבוא במגע עם מי שעוברת הקרנות לריפוי סרטן השד ? האם קיימת סכנה לעובר? האם אכן מצטברת קרינה בגוף המוקרן של חמותי, שעלולה לפגוע בעובר שלי אם אבוא עם חמותי במגע במהלך תקופת ההקרנות? 2. אם קיימת סכנה כזאת מההיבט הקרינתי, כמה זמן לאחר סיום הטיפול הקרינתי יהיה מותר לי להפגש איתה מבלי לסכן את העובר? האם לתינוק בן יומו יש סכנה לבוא במגע קרוב עם סבתו שעוברת הקרנות הווה אומר האם מותר לתינוק בן יומו לבלות על הידיים ובחיק סבתו, שעוברת הקרנות או שזה עתה סיימה טיפול קרינתי? הטיפול הקרינתי אמור להימשך 7 שבועות מדי יום ביומו. אודה מראש על התשובות. שנה טובה ומתוקה.

19/09/2006 | 14:49 | מאת: אנה גולדברט

ויטה היקרה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

30/09/2006 | 19:00 | מאת: אלברטו

אין סכנה בשביל לך או לילד שלך הקרינה לא מצתברת רק לא רצוי שתלך איתה למכון קרינה אבל אחרי זה אין בעיות

30/09/2006 | 19:01 | מאת: אלברטו

אין סכנה בשביל לך או לילד שלך הקרינה לא מצתברת רק לא רצוי שתלך איתה למכון קרינה אבל אחרי זה אין בעיות

30/09/2006 | 19:01 | מאת: אלברטו

אין סכנה בשביל לך או לילד שלך הקרינה לא מצתברת רק לא רצוי שתלך איתה למכון קרינה אבל אחרי זה אין בעיות

18/09/2006 | 10:21 | מאת: הני

מזה שנתיים וחצי אני מטופלת בטמוקסיפן ודי הסתדרתי אתו, לפי הוראת האונקולוגית עברתי לטיפול בארימידיקס ואני חוששת מתופעות הלוואי שלו. המידע בעלון המצורף הוא כרגיל די מבהיל. אודה לכל מי שיכולה להאיר את עיני בנושא, לספר לי למה אני אמורה לצפות, זו לא חייבת להיות אינפורמציה מרגיעה רק שאדע במה העניין תודה, הני

18/09/2006 | 14:59 | מאת: אנה גולדברט

הני היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לארימידקס. בפרק זה תוכלי לקרוא כיצד פועלת התרופה, השוואה בין ארימידקס לטמוקסיפן, תופעות לוואי ועצות להתמודד עם תופעות לוואי אלו.הלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=arimidex.doc כמובן שאני מקווה שנשות הפורום המקבלות טיפול זה ישתפו אותך בניסיונן. בברכת שנה טובה, אנה

21/09/2006 | 16:24 | מאת: טס

אני לוקחת ארימידקס כשנתיים והתופעות לואי ממש קלות ונסבלות...מהנסיון שלי רק קצת כאבי פרקים בתחילת הטיפול שחולפים במשך הזמן. שנה טובה והרבה בריאות !

22/09/2006 | 17:45 | מאת: גלית

לקחתי טמוקסיפן במשך כשנתיים וחצי וכעת אני מתחילה טיפול עם ארמידקס, קראתי בין יתר תופעות הלוואי שתתכן גם נשירת שיער מה ידוע על כך . ? לציין שלא היו לי כל תופעות לוואי עם נטילת הטמוקסיפן להפך הרגשתי מצויין . תודה.

22/09/2006 | 17:47 | מאת: גלית

לקחתי טמוקסיפן במשך כשנתיים וחצי וכעת אני מתחילה טיפול עם ארמידקס, קראתי בין יתר תופעות הלוואי שתתכן גם נשירת שיער מה ידוע על כך . ? לציין שלא היו לי כל תופעות לוואי עם נטילת הטמוקסיפן להפך הרגשתי מצויין . תודה.

24/09/2006 | 11:36 | מאת: ענת

אני נוטלת ארדימקס וקלציום האם ניתן לקחת גם אומגה 3 ?

17/09/2006 | 23:50 | מאת: ורד

שאלתי מופנית לאונקולוג שלום רב ! אני מטופלת כעת בטקסול טיפול טרום ניתוחי קיבלתי בשבוע האחרון את הטיפול ה-11 ( קיבלתי לפניו 4 טיפולים של ACׂ) . יש לי כאבים חזקים בצד שמאל (הגידול הוא בשד השמאלי ) כאבים שמקרינים גם לבית השחי . מאחר וידוע שהטקסול עלול לפגוע בקרום הלב , איני יודעת למה לשייך את הכאבים , או לפעילות של הטקסול , או שחלילה נגרם נזק כלשהו ללב ? אודה על תשובה מהירה . ורד

20/09/2006 | 05:27 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום ורד מרבית הסיכויים שהכאבים בחזה אינם קשורים לנזק לב כתוצאה מהטיפול בטקסול או באדריאמיצין. גם אם יש נזק ללב כתוצאה מאדריאמיצין (בסה"כ מאד נדיר) זה לרוב לא מתבטא בכאבים. יכולות להיות סיבות רבות לכאבים בחזה ובשד. טקסול עצמו יכול לגרום לכאבים קשים באתרים רבים. אני מציע הלהתייעץ לגבי כך עם האונקולוג. בברכה

30/09/2006 | 18:57 | מאת: אלברטו

כן טאקסול יכול ליפגוע בלב יש לעשות בירור קארדיאלי

17/09/2006 | 20:59 | מאת: עזרה

אני בת 52 וחברתי הטובה זה עתה חלתה במחלה. אני לא כל כך יודעת מה עובר עליה או מה עליי לעשות. אשמח מאוד לשמוע מנשים האם עליי להתלבש אחרת? להתנהג אחרת? לא להגיד דבר מה? או להפך עליי לפנק אותה בצורה זו או אחרת. אוליי אני נשמעת שטחית אבל זה ממש לא מהמקום הזה. אלא מדאגה ופחד מאוד דגולים. אל תחשבו שאני בורה

17/09/2006 | 22:27 | מאת: אלמונית

הי, אינך נשמעת כלל בורה , אלא אך טבעי שכך תרגישי. הכי פשוט לשאול את חברתך במה את יכולה לעזור לה , אם זה בלהיות קשובה לה בלי לתת עצות, או שכן היא זקוקה לעצה טובה אז זה גם בסדר, או להיות איתה בזמן הבדיקות, הטיפולים אם תצטרך, או כל דבר אחר שהיא תזדקק. אבל, חשוב מאוד שתהיי בטוחה קודם שאת מסוגלת לכך ויכולה לתת את העזרה שהיא זקוקה לה לפני שאת מציעה... לנשים שונות תגובות שונות, ציפיות שונות והתנהגויות שונות, הן בעת הגילוי והן במהלך הטיפולים. חשוב שתדעי מה חברתך מצפה ממך והשתדלי להיות אוהבת, תומכת ומבינה. וכמובן לא לכעוס אם בתקופה זאת רק את תתקשרי, תזמי או תעשי דברים, קבלי זאת בהבנה. ועוד דבר, רצוי לא לומר משפטי קלישאה כגון: צריך להיות חזקים, צריך להיות אופטימים, וכל מיני משפטים כגון אלה. תגובות של בכי, עצבות ואפילו דכאון לפעמים הם מאוד מובנים וסבירים למצב והינם חלק טבעי לחלוטין. אז פשוט תהיי איתה ועבורה, אל תהיי שיפוטית, פשוט המשיכי לאהוב אותה כפי שהיא במצב החדש ותני לה לומר לך כיצד לעזור לה. בהצלחה, והרבה בריאות חברתך. שנה טובה.

17/09/2006 | 22:42 | מאת: עזרה

תודה רבה לך אלמונית אל ההשקעה והתשובה העוזרת. אשמח מאוד לשמוע מנשים מה עזר להם בתקופה זו. תודה רבה

18/09/2006 | 09:35 | מאת: נועה

היי "עזרה", גם אני בת 52. חליתי לפני 4 שנים. ואני רוצה לספר לך איך הגיבה החברה הטובה שלי, אורית, כששמעה שחליתי. ספרתי לה בטלפון, והיא עזבה את הישיבה החשובה שבה היא נכחה באותו זמן, במקום עבודתה, ובאה אלי. ישבנו, בעלי אורית ואני ופשוט בכינו ביחד. ואחר כך גם צחקנו ביחד. והחלטנו שאנחנו יוצאים למלחמה. אורית היתה איתי בקשר יומיומי, והיתה מעורבת בכל ההחלטות ובכל מהלך הניתוחים/טיפולים, ועזרה לי המון בכל מיני מטלות יומיומיות קטנות וגדולות. פה ושם הביאה עוגה. מידי פעם הזמינה אותנו לארוחה בביתה, ובעיקר - הקשיבה, הקשיבה, הקשיבה, בלי לתת עצות, פתרונות, או בקורת. בלי לפטור את עצמה ב"יהיה-בסדר". אני יודעת ש"נפל עלייך תיק", אבל אם את באמת אוהבת את החברה הזאת שלך, ואם חשוב לך הקשר איתה, אל תקחי צעד אחד אחורה, אל תמנעי מלדבר איתה "על זה". להפך - תהיי כמה שיותר מעורבת. מנסיוני, נשים שחלו, מאד רוצות לדבר על זה. והמון פעמים הן מוצאות חברות לצרה, כדי לשפוך את ליבן. את, בודאי מכירה היטב את חברתך ויודעת מה היא אוהבת לעשות, ומה משמח אותה. תהיי את היוזמת, בתקופה זאת. ואל תכעסי עליה אם היא לא תתקשר אליך, או אם היא תרצה, לפעמים להיות לבד. כבדי את רצונה, והיי שם בשבילה!!! אני מאחלת לך ולחברתך שנה טובה. נועה.

18/09/2006 | 16:35 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, קיבלת תשובות מפורטות ומלאות ממשתתפות הפורום. לכן אני אנסה להתייחס אלייך ולרגשותייך המתעוררים בך, נוכח אבחון המחלה אצל חברתך. מדברייך אני שומעת חשש, חוסר אונים ואפילו פחד רב עוצמה. לעיתים כאשר אנו שומעים לראשונה, או מנסים לעזור לאדם קרוב שאובחן במחלה זו או אחרת, הפחד והדאגה לבריאותנו עלולים לעורר בנו תחושת אשמה. במצבים אלו, אנשים מתחילים לתפוס את עצמם כאגואיסטים ולא כחברים ראויים. כל זה מוביל למרוץ פעולה במטרה לסייע ולעזור, אשר לעיתים גם נובע מהצורך שלנו להתמודד עם הרגשות המתעוררים בנו. אינני רומזת חלילה כי התעניינותך בדרכים בהם ניתן להקל ולעזור לחברתך היא תוצר של תחושת אשם, אלא מציעה דרך נוספת להסתכל על הדברים ולהכיר ברגשות השונים. כאשר לכל הרגשות יש מקום ולגיטימציה בהתמודדות של כולנו. חשוב להדגיש כי רגשות אלו הם טבעיים, ולגיטימי שתחשבי במצב כזה גם על עצמך. כל זה לא אומר כי את אוהבת או דואגת פחות לחברה שלך. באם את מתחברת לדברים אלו, נשמח אם תשתפי אותנו במחשבות או ברגשות המתעוררים בך כעת. כולנו כאן ונשמח לסייע לך לעבד את מחשבותייך, כמובן שאשמח באם נשים נוספות ייקחו חלק בדיון ויפתחו את הנושא בברכת שנה טובה, אנה

18/09/2006 | 22:51 | מאת: עזרה

זה ממש נכון מה שאת אומרת. אני אכן מוצפת ברגשות אשם שאני חושבת רק על עצמי ולא עליה. תודה

17/09/2006 | 20:57 | מאת: גלילה

שלום לאנה ולבנות אני רוצה בבקשה אם אפשר שמות של מקומות בהם ניתן לקנות פאות. אודה מקרב לב על תשובה

17/09/2006 | 22:38 | מאת: אנה גולדברט

גלילה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק המוקדש לנושא. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=wigs.doc אני מקווה שנשות הפורום יוכלו להמליץ מניסיונן על מקומות בהם רכשו פאות והיו מרוצות. בברכה, אנה

19/09/2006 | 14:01 | מאת: טל

רכשתי פאה אצל רבקה זהבי (רח' הרואה ברמת גן). באתי עם חששות כי קראתי כמה תגובות לא אוהדות, אבל קיבלתי יחס אוהד ורגיש (הם מאד מכירים את הנושא) ופאה מדהימה וטבעית שלא מסגירה בכלל את היותה פאה. ממליצה מכל לב. בהצלחה.

19/09/2006 | 16:35 | מאת: אלה

פיאות שמורכבות משיער טיבעי ושמותאמים למטופלת.. נראות בדיוק כמו השיער שלך. ניתן להדביק באופן קבוע.. לישון ולחפוף איתה... מדהים.. אצלי אף אחד לא הבחין.. המקום , המספרה נקראת כל שיער ונמצאת בביה"ח הדסה עין כרם..ירושלים לאחראית קוראים בל והטלפון שלה הוא: 054-4713136 יש גם סניף ברחוב הירקון בתל אביב, תוכלי לשאול את בל. בהצלחה!!

05/10/2006 | 11:09 | מאת: מור

אני עומדת לרכוש פאה מפאות דניאל ורציתי לשמוע ממשהי שקנתה שם.

13/10/2006 | 08:56 | מאת: דנה

פאות לנשים שעוברות טיפולים רק אצל אלי הוא מקצוען עדין איש עם נשמה

שלום רב, אני מקבלת זומרה, זולדקס ופמרה כבר שנתיים. בבדיקת דם אחרונה קבלתי תוצאה: Estimated GFR >60 שאר הבדיקות תקינות לחלוטין. האם תוכל בבקשה לתת הסבר? האם המצב הפיך? תודה.

17/09/2006 | 22:46 | מאת: דר' דוד גפן

לירדן שלום- GFR הוא מודד תפקוד כליות שבדרך כלל נעשה על בדיקת שתן יחד עם בדיקת דם. אבל גם אפשר לעשות הערכה מבדיקות דם בלבד.כפי שכתבת את התשובה- מעל 60 - נחשב כתקין (שיכול להיות בין 60 -100 תלוי על גיל). תתיעצי עם הרופא המשפחה או אונקולוג שלך. ערב טוב

16/09/2006 | 21:32 | מאת: טלי

אני חולה בסרטן גרורתי מטופלת בטמוקסי. בדיקת מרקרים מלפני שנה הראתה CA-15-3 =33 אך בבדיקה מלפני 4 חודשים היה ערך של 58 .ערך זה התקבל אחרי בדיקת CT שהראתה שיפור במצב ונאמר לי שיתכן שהערך עלה בעקבות זיהום שהיה לי בשד. מבדיקה לפני חודשיים CA-15-3 =62 ובבדיקה עכשיו CA-15-3 =69 האם עליה זו מעידה בהכרח על מחלה פעילה שמתפשטת? או שיש גם אפשריות אחרות? אני מאד מודאגת מחכה לתשובה מהירה

17/09/2006 | 22:50 | מאת: דר' דוד גפן

טלי שלום, בדרך כלל הבדלים של 10 יחידות ב CA 15-3 ללא חשיבות ויותר משמועתי מה שרואים בCT. ערב טוב

17/09/2006 | 22:51 | מאת: דר' דוד גפן

טלי שלום- בדרך כלל הבדלים של 10 יחידות ב CA 15-3 ללא חשיבות ויותר משמועתי מה שרואים בCT. ערב טוב

16/09/2006 | 19:26 | מאת: אלה

רציתי לשאול שאלה.. קצת מוזרה הייתי אומרת אם לא היתה שנויה במחלוקת בסביבתי.. האם נכון וטוב לבצע פעילות ספורטיבית בזמן הטיפולים? נאמר לי ע"י מס' אנשים שלא כדאי כי פעילות ספורטיבית מזרזת את זרימת הדם, דבר לא רצוי שיקרה.. האמנם? דבר נוסף הוא שישנו שינוי בצבע הציפורניים שלי ואף בציפורן אחת יש לי כנראה פיטרייה... אני לא משתמשת בלק.. או כל חומר אחר על הציפורן.. אשמח לתשובה.

17/09/2006 | 16:58 | מאת: יעלה

לי הייתה פטריה בציפורן (בבוהן) כדאי לשתוף בסבון מתאים ולטפל במשחה המערכת החיסונית נחלשת ולכן עולות הפטריות הטיפול בהן הוא רגיל- אפילו ללא מרשם רופא- כדאי להתחיל כדי שלא תתפתח פטריה כרונית מעצבנת עם התמדה זה חולף. גם הגוף המתחזק אחר כך מועיל לעניין. לגבי פעילות גופנית לי נאמר לא לעסוק בפעילות שקשורה לסיבולת לב ריאה. עשיתי פלדנקרייז והיה מצויין אך זהו איננו ספורט שגרתי.

17/09/2006 | 16:58 | מאת: יעלה

לי הייתה פטריה בציפורן (בבוהן) כדאי לשתוף בסבון מתאים ולטפל במשחה המערכת החיסונית נחלשת ולכן עולות הפטריות הטיפול בהן הוא רגיל- אפילו ללא מרשם רופא- כדאי להתחיל כדי שלא תתפתח פטריה כרונית מעצבנת עם התמדה זה חולף. גם הגוף המתחזק אחר כך מועיל לעניין. לגבי פעילות גופנית לי נאמר לא לעסוק בפעילות שקשורה לסיבולת לב ריאה. עשיתי פלדנקרייז והיה מצויין אך זהו איננו ספורט שגרתי.

17/09/2006 | 22:56 | מאת: דר' דוד גפן

אלה שלום, כימותרפיה הרבה פעמים גורמת לשינויים בציפרורניים כפי שאת מתארת. זרימת דם מפעילות לא גורם לנזק- לא מזרז סרטן או פוגע בטיפול. בדרך כלל אפשר להיות קמה פעילה שיש לך כוח להיות. תתיעצי עם האונקולוג שלך לראות אם יש איזו שיקולים מיחדים במקרה שלך. ערב טוב.

16/09/2006 | 11:25 | מאת: איריס

אני שנה מתום הטיפולים. מוגדרת כבריאה. שאלתי את הרופאים שלי אם יש איזו בדיקה או בדיקות שעלי לעשות כדי לבדוק נזקים מצטברים או צרות אחרות , והתשובה הייתה שלילית. אמנם אני סומכת עליהם, אבל כשבאתי עם תלונה על נפיחות באזור בית השחי הם טענו שזה כלום, והסתבר שפיתחתי לימפדמה. והיה עוד ארוע אחר. כך שהייתי רוצה לשמוע מה צריך לבדוק כדי להשאר בריאה. תודה ובריאות לכולם

16/09/2006 | 12:52 | מאת: אנה גולדברט

איריס היקרה שלום, כון להיום בארץ עושים מעקב על חולות סרטן שד לפי המלצות ASCO (American society of clinical oncology) לפי המלצות אלה אין לבצע מיפוי עצמות C.T. של אזור כלשהו ובטח לא "פט". כמו כן אין לבצע בדיקות מעבדה, בדיקות אלא מבוצעות רק שיש תלונות מצד החולה ( כאבים בעצמות כאבי בטן וכו') המעקב המומלץ בדיקת רופא מומחה תקופתית, ובדיקה ממוגרפיה שנתית. להלן התשובה שניתנה על ידי ד"ר בן ברוך שמפרטת אודות בדיקות מעקב תקופתיות (תוכנית מעקב) מומלצות לאחר סיום ההקרנות: לגבי השד בשד הבריא ממוגרפיה פעם בשנה, בשד המנותח אני ממליצה על ממוגרפיה פעם ב-6 חודשים למשך כ 3 שנים לאחר האבחנה ואחר כך פעם בשנה, אך יש רופאים רבים שימליצו גם על פעם בשנה כבר מיד. ממוגרפיה ראשונה לשד מוקרן לא לפני 6 חודשים מסיום הקרינה. כל זה כמובן בהנחה שאלו בדיקות שגרה ללא כל ממצאים או תלונות. US לשד המנותח יחד עם כל ממוגרפיה, US לשד השני שוב דעות חלוקות. זאת בהנחה שאינך נשאית של מוטציות ידועות ב BRCA1/2, כי אז ההמלצות הן שונות". מקווה שעניתי בברכה, אנה גולדברט

16/09/2006 | 13:14 | מאת: אירס

תודה על התשובה המהירה. אין לי לרווחתי מוטציות BARCA1/2 . לא נערכה לי בדיקת us רק ממוגרפיה, וזה קצת מלחיץ. ביקשתי אבל נאמר לי שאין צורך. מה בקשר לתיפקודי כבד? הכימו שקיבלתי היה מכובד. 4ac ואח"כ 12 סטים של טקסול בתוספת כריתה מלאה כולל 36 בלוטות. תודה, איריס

25/09/2006 | 10:05 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך וחתימה טובה אני שמח שאת בריאה ותמשיכי כך הקשר בינך למנתח שלך הימו לכל החיים ף, מעין חתונה קתולית ולא רק איתו אלא גם עם האונקולוג את צריכה להבדק ידנית כל חצי שנה ,לבצע ממוגרפיה כל שנה כמו כן בדיקות דם כלליות כמו כן בדיקת סמנים בדם אני ממליץ גם על US כבדוצילום חזה פעם בשנה בברכה דר זילברמן

28/09/2006 | 09:12 | מאת: פרופסור אהוד קליין

שלום רב, המעקב המקובל לאחר ניתוחים וטיפולים בסרטן השד כאשר המטופלת מוגדרת כ-NO EVIDENCE OF DISEASE כולל: בדיקה גופנית מדוקדקת,על ידי כירורג שד מידי 6 חדשים,ממוגרפיה אחת לשנה,בדיקות דם שגרתיותהכוללות סמנים לסרטן השד , תפקודי כבד,צילום חזה ו-US כבד.

16/09/2006 | 11:04 | מאת: גילה

אפשר בבקשה לקבל המלצה על אונקולוג באזור מרכז

16/09/2006 | 11:26 | מאת: ?

דר עברון מאסף הרופא

16/09/2006 | 18:30 | מאת: המלצה

ד"ר בן-ברוך מקפלן, מקבלת פרטי באסותא

17/09/2006 | 15:36 | מאת: שירי

מצטרפת בחום להמלצות על דר' עברון אלה מאסף הרופא.

16/09/2006 | 23:04 | מאת: אא

ד'ר רותי לאופר ממכבי מקבלת ברמת אביב , מיקצוענית עם נשמה

15/09/2006 | 19:33 | מאת: סמדר

אינני חולה ברך השם, משוטטת לי סתם באתר וקוראת אד דברי העידוד שלך אנה. כל הכבוד לך אנה יקרה.יישר כוחך. את מקסימה.

16/09/2006 | 11:02 | מאת: אנה גולדברט

תודה רבה, שנה טובה

15/09/2006 | 16:31 | מאת: רנה

אי כ-4 שנים אחרי סרטן שד. היום כבת 40. כשנה אחרי הטיפולים חזר לי המחזוור, הבעיה היא כשהמחזור מתחיל הוא יכול להימשך שבועות. אתמול הייתי שוב בבית חולים בגלל זה - כמו לפני שנה , אובחנה ציסטה"פשוטה" בשחלה. יותר קטנה משנה שעברה. ללא מחיצות . הבנתי שזה לא מסוכן, אבל לשם זהירות הופניתי לבדיקות נוספות. הרופא המליץ לי להחליף את ההתקן שלי למירנה. האם מותר? נ.בב. - הגידול שלי לא היה רגיש להורמונים.

15/09/2006 | 18:20 | מאת: אנה גולדברט

רנה היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם, בברכה, אנה

15/09/2006 | 20:59 | מאת: פרופ' אילן כהן

לרנה ראשית צריך לדעת באם את מטופלת עם טמוכסיפן. עם כן, הרי זה יכול לגרום לאי סדירות במחזורים ולציסטות בשחלות המייצרות רמות גבוהות של אסטרוגן ואז יש לשקול לקבל זריקות זלודקס ל2-3 חדשים לדיכוי זמני של השחלות. שנית, תלוי מה סדירות או אי סדירות של המחזורים. אמנם התקן מירנה יכול להקטין את משך ואת כמות הדמום במחזורים אך באם הם לא סדירים ההתקן לא יתקן זאת. במקרה כזה צריך לקבל תכשירי פרוגסטרון כל חודש להסדרת המחזורים וזה ימנע גם את הדמומים הממושכים. כמו כן, הייתי מציע לפני התקנת מירנה לבצע דגימת רירית הרחם בכדי לבדוק באם אין שם פתולוגיה. עקרונית מותר להתקין מירנה לנשים עם סרטן השד. בברכה פרוסור אילן כהן

14/09/2006 | 20:17 | מאת: גאולה

לפני זמן רב העלתי פה נושא של מיניות והאמת שזכיתי לתגובות יפות מאוד. אני רוצה לברר בבקשה לאחר הטיפולים מהי תדירות סבירה לקיום יחסי מין. אני יודעת שאין נכון ולא נכון אבל בגלל האנונימיות אני מרשה לעצמי לעלות פה נושרא שלא היתי מעלה עם איש. אני אשמח מאוד לשמוע חוות דעת שלכן וכל התייחסות. הנושא מאוד מאוד מביך

14/09/2006 | 20:54 | מאת: מיכל

לא מבינה כל כך למה התכוונת? את רוצה שנומר לך כמה פעמים זה הגיוני שתעשי את זה? מה הקטע שלך?

15/09/2006 | 06:49 | מאת: ריקי

לא כתבת מה התיחסותך את כרגע לנושא, לכן אין כאן נקודת מוצא להתיחס אליה. ברור שאחרי שהגוף עובר טלטלות של כימו וכו' לא כל כך מתחשק להתעסק באהבה, נוסיף לכך את התרופות ההורמונליות "המורידות" את רמת המיניות בגוף ותקבלי מצב שפשוט - לא כך כך מתחשק. לכן כמה שאפשר, או נכון יותר כמה שרוצים - מבורך. אין שום נוסחה. בזוגיות שיש בה הבנה בין בני הזוג צריך להציף את הנושא הזה לפני השטח, לשוחח על כך בפתיחות ולאט לאט לנסות לחזור לחיים עד כמה שאפשר "נורמליים" , כאשר שוב -מה זה "נורמלי" אי אפשר להגיד, כל זוג על פי דרכו.

15/09/2006 | 15:41 | מאת: גאולה

אני מבינה שכל אישה ודרכה, אולם השאלה היא מהי הדרך וכיצד מצאתן אותה?מה עברתן עד שהצלחתן להיחשף הן בפני עצמכן והן בפני האחר. לא היה בכוונתי להעליב או לפגוע

14/09/2006 | 19:59 | מאת: רינה

יש לי חברה שחלתה בסרטן השחלות . יש פרום גם לסרטן השחלות .ביא ממש בחרדה ולדעתי חשוב שתשוחח עם נשים במצב דומה . תודה

14/09/2006 | 20:12 | מאת: אנה גולדברט

רינה היקרה שלום, אני באופן אישי לא מכירה פורום ספציפי לסרטן השחלות. יחד עם זאת, את יכולה להפנות את חברתך לפורום שלנו. בפורום זה תוכל חברתך לשוחח עם נשים המתמודדים עם אספקטים דומים של המחלה, לטכס עצה ולמצוא המון חום ואמפתיה מצד הנשים. בנוסף ניתן להפנות את שאלות רפואיות ליועצי הפורום המתמחים בתחומים שונים. יתר על כן, חברתך תוכל לשוחח עם נשים שבעקבות סרטן שד עברו ניתוח להסרת שחלות ויוכלו להבין את ההתמודדות שלה. אני מאמינה כי בפורום זה חברתך תוכל למצוא בית חם, תמיכה ואמפתיה מצד המשתתפות. אנו כאן ונשמח לשוחח איתה, אנה

14/09/2006 | 19:05 | מאת: אתי

בְּהוקרה לְחוֹדֶשׁ ההיסטוריה הנָשִׁית ולזכר אֶרְמָה בּוֹמְבֶּק שנָחֲלָה תבוסה בְּמַאֲבָקָהּ בְּמחלת הסרטן. הרי לכן "מלאך" שנשלח לשמור עליכן. העבירו זאת לחמש נשים שאתן רוצות שיִשְׁמְרוּ עליהן. אם אינכן מכירות חמש נשים שאתן יכולות להעביר להן זאת, אחת תספיק. לוּ יכולתי לחיות את חיי מחדש – מאת ארמה בומבק (נכתב לאחר שנודע לה שהיא גוססת ממחלת הסרטן). הייתי הולכת לשכב במיטה כשהייתי חולה במקום להעמיד-פנים שהעולם יתמוטט אם לא אהיה זמינה במשך יום אחד. הייתי מדליקה את הנר הוורוד בצורת ורד ומניחה לו לבעור עד הסוף במקום שיימס בַּאָרוֹן הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר. הייתי מזמינה חברים לְארוחה אפילו אם השָׁטִיחַ מוּכְתָם או הסַפָּה דְהוּיָה. הייתי אוכלת פופקורן בְּחדר-האורחים ה"טוב" ודואגת הרבֵּה פחות בנוגע לַלִכְלוּךְ כאשר מישהו היה רוצה להדליק את האש בַּאָח. הייתי "מַרְשָׁה" לעצמי את הזמן להקשיב לְסבא שלי "מְבַּרְבֵּר" על נְעוּרָיו הייתי שותפה לְמִידָה רבה יותר מֵהאַחְרָיוּת שבַּעֲלִי נושא על כְּתֵפָיו. לְעולם לא הייתי מתעקשת שיִפְתְחוּ את החלון בַּמכונית ביום קיץ חם בגלל שזה עתה חזרתי מהמַסְפֵּרָה. הייתי יושבת על הדשא למרות שהוא מכתים את מכנסיי. הייתי בוכה וצוחקת פחות בזמן שאני צוֹפָה בַּטלוויזיה ויותר בזמן שאני "צוֹפָה" בַּחיים. לְעולם לא הייתי קונה דבר-מה רק בגלל שהוא פרקטי או אמוּר להחזיק מַעֲמָד לְתמיד. במקום לִרְצוֹת שההֵרָיוֹן ייגמר כבר, הייתי נוֹצֶרֶת בְּליבי כל רגע ומבינה שהפֶּלֶא שגָדֵל בתוכי הוא הסיכוי היחידי שיהיה לי בחיים לסייע לַאל לעשות ניסים. כשהילדים שלי היו מתפרצים בִּסְעָרָה ומְנַשְׁקִים אותי, לְעולם לא הייתי אומרת, "אחר-כך. עכשיו לכו לרחוץ ידיים שנוּכַל כבר ל "לגמור" עם ארוחת-העֶרֶב ". היו יותר "אני אוהבת אתכם", יותר "אני מצטערת". אך מֵעַל לַכל, לוּ היו נותנים לי עוד "סיבוב" בַּחיים, הייתי תופסת כל רגע... מביטה בו ורואה אותו בֶּאמת. חיה אותו ולא מחזירה אותו בְּחזרה לְעולם. תפסיקו "להזיע" בגלל העניינים הקטנים!!! אל תדאגו מי לא אוהב אתכם, לְמי יש יותר או מי עושה מה- במקום, בואו נוקיר את מערכות-היחסים שיש לנו עם אלו שכֵּן אוהבים אותנו. בואו נחשוב על מה שהאל בֵּרַךְ אותנו בו, ומה אנחנו עושים בְּכל יום כדי לְקַדֵם את עצמנו מבחינה מנטלית, פיזית, רגשית. אני מקווה שיהיה לכם יום מבורך. אם אתן מסכימות, העבירו זאת לכל הנשים שאתן מודות על כך שהן החֲבֵרוֹת שלכן. אולי כולנו היינו צריכות לאחוז בַּכובע הסגול ההוא מוקדם יותר. אנא שלחו זאת היום לחמש נשים מדהימות לְאוֹת חגיגה של חודש הנשים היפות. אם תעשו זאת, משהו טוב יקרה—אתן תעצימו את ההַעֲרָכָה-העצמית של אישה נוספת. נשלח באהבה. שנה טובה ובריאה לכולנו

14/09/2006 | 20:05 | מאת: אנה גולדברט

אתי היקרה שלום, לצערי לא ניתן לקרוא את דברייך מכיוון שהם יצאו בגיבריש. אודה לך מקרב לב אם תוכלי לכתוב אותם שוב. בתודה מקרב לב, אנה

בְּהוקרה לְחוֹדֶשׁ ההיסטוריה הנָשִׁית ולזכר אֶרְמָה בּוֹמְבֶּק שנָחֲלָה תבוסה בְּמַאֲבָקָהּ בְּמחלת הסרטן. הרי לכן "מלאך" שנשלח לשמור עליכן. העבירו זאת לחמש נשים שאתן רוצות שיִשְׁמְרוּ עליהן. אם אינכן מכירות חמש נשים שאתן יכולות להעביר להן זאת, אחת תספיק. לוּ יכולתי לחיות את חיי מחדש – מאת ארמה בומבק (נכתב לאחר שנודע לה שהיא גוססת ממחלת הסרטן). הייתי הולכת לשכב במיטה כשהייתי חולה במקום להעמיד-פנים שהעולם יתמוטט אם לא אהיה זמינה במשך יום אחד. הייתי מדליקה את הנר הוורוד בצורת ורד ומניחה לו לבעור עד הסוף במקום שיימס בַּאָרוֹן הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר. הייתי מזמינה חברים לְארוחה אפילו אם השָׁטִיחַ מוּכְתָם או הסַפָּה דְהוּיָה. הייתי אוכלת פופקורן בְּחדר-האורחים ה"טוב" ודואגת הרבֵּה פחות בנוגע לַלִכְלוּךְ כאשר מישהו היה רוצה להדליק את האש בַּאָח. הייתי "מַרְשָׁה" לעצמי את הזמן להקשיב לְסבא שלי "מְבַּרְבֵּר" על נְעוּרָיו הייתי שותפה לְמִידָה רבה יותר מֵהאַחְרָיוּת שבַּעֲלִי נושא על כְּתֵפָיו. לְעולם לא הייתי מתעקשת שיִפְתְחוּ את החלון בַּמכונית ביום קיץ חם בגלל שזה עתה חזרתי מהמַסְפֵּרָה. הייתי יושבת על הדשא למרות שהוא מכתים את מכנסיי. הייתי בוכה וצוחקת פחות בזמן שאני צוֹפָה בַּטלוויזיה ויותר בזמן שאני "צוֹפָה" בַּחיים. לְעולם לא הייתי קונה דבר-מה רק בגלל שהוא פרקטי או אמוּר להחזיק מַעֲמָד לְתמיד. במקום לִרְצוֹת שההֵרָיוֹן ייגמר כבר, הייתי נוֹצֶרֶת בְּליבי כל רגע ומבינה שהפֶּלֶא שגָדֵל בתוכי הוא הסיכוי היחידי שיהיה לי בחיים לסייע לַאל לעשות ניסים. כשהילדים שלי היו מתפרצים בִּסְעָרָה ומְנַשְׁקִים אותי, לְעולם לא הייתי אומרת, "אחר-כך. עכשיו לכו לרחוץ ידיים שנוּכַל כבר ל "לגמור" עם ארוחת-העֶרֶב ". היו יותר "אני אוהבת אתכם", יותר "אני מצטערת". אך מֵעַל לַכל, לוּ היו נותנים לי עוד "סיבוב" בַּחיים, הייתי תופסת כל רגע... מביטה בו ורואה אותו בֶּאמת. חיה אותו ולא מחזירה אותו בְּחזרה לְעולם. תפסיקו "להזיע" בגלל העניינים הקטנים!!! אל תדאגו מי לא אוהב אתכם, לְמי יש יותר או מי עושה מה- במקום, בואו נוקיר את מערכות-היחסים שיש לנו עם אלו שכֵּן אוהבים אותנו. בואו נחשוב על מה שהאל בֵּרַךְ אותנו בו, ומה אנחנו עושים בְּכל יום כדי לְקַדֵם את עצמנו מבחינה מנטלית, פיזית, רגשית. אני מקווה שיהיה לכם יום מבורך. אם אתן מסכימות, העבירו זאת לכל הנשים שאתן מודות על כך שהן החֲבֵרוֹת שלכן. אולי כולנו היינו צריכות לאחוז בַּכובע הסגול ההוא מוקדם יותר. אנא שלחו זאת היום לחמש נשים מדהימות לְאוֹת חגיגה של חודש הנשים היפות. אם תעשו זאת, משהו טוב יקרה—אתן תעצימו את ההַעֲרָכָה-העצמית של אישה נוספת. נשלח באהבה. שנה טובה ובריאה לכולנו.

14/09/2006 | 20:20 | מאת: אנה גולדברט

לכל הנשים שרצו לקרוא את הדברים ולא הצליחו. להלן הקישור: http://forums.nrg.co.il/index.php?show=23975&PHPSESSID=1a6b2dd77847bee797cdd152f0165d04 בברכה, אנה תודה לאתי

13/09/2006 | 22:53 | מאת: יפעת

האם ההרצפטין גורם לתופעות לוואי

13/09/2006 | 23:35 | מאת: אנה גולדברט

יפעת היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להרצפטין. בפרק זה תוכלי לקרוא בין היתר על תופעות לוואי של הטיפול. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.doc בברכה, אנה