פורום סרטן השד

היה לי גידול 1.1 ס"מ + בלוטה אחת נגועה מתוך 11 שהוצאו. מה הסיכוי שתאים נוספים התפשטו בגוף? מהם סיכויי ההחלמה? אומרים שסופרים 5 שנים, ממתי? מה משמעות שנים אלה? נאמר לי שסרטן השד הוא איטי יחסית כך שאני מבינה שבמידה והתפשטו תאים בגוף הם יכולים להתפתח באיטיות לאורך שנים. טופלתי בכימו (CAF * 6 כל 3 שבועות ובזולדקס + טמוקסי), מה הסיכוי שעדין נותרו תאים סרטניים חיים לאחר טיפול זה? הטיפול בזולדקס נמשך 3 שנים, האם מומלץ להמשיך בטיפול זה מעבר לכך? תודה מראש מיכל.

שלום מיכל הנתונים שסיפקת אינם מלאים אך באופן כללי ניתן לומר שסיכויי ההחלמה גבוהים. יש סיכון לחזרת המחלה וחזרה זו למרות שהיא לרוב ב5 שנים הראשונות (בעיקר בשנתיים האחרונות) יכולה להתרחש גם בשלב מאוחר יותר. הבעיה עם סרטן שד היא שאין שלב בזמן שאפשר לומר שמעבר אליו אין סיכון שהמחלה תחזור. כאשר המחלה חוזרת ברור שמדובר בהתחלקות של תאים שהיו שם כל הזמן אך לא ניתן לאתר אותם מאחר שהם מיקרוסקופיים. הטיפול בזולדקס נמשך 2-3 שנים, בשלב זה אין נתונים המחייבים טיפול ממושך מכך. בברכה

שמי ורד, אני בת 50 סובלת מסרטן שד משני. בחצי שנה אחרונה טופלתי ע"י טיפול כימותרפי "טקסוטר", שגרם לי לנוזלים בריאות, בחלל הבטן וב"דמעת" ( שזה עיניים דומעות). הגעתי למצב שאני צריכה לעבור ניתוח בשתי העיניים ע"י החדרת צינורית "פיירקס". הייתי מאוד מבקשת לדעת אם מישהי עברה ניתוח כזה ואיך מרגישים אחרי ובכלל, ואם מישהו מהרופאים בפורום יוכל לתת לי יותר אינפורמציה, זה יעזור לי מאוד. תודה לכולם מראש, שבת שלום ורפואה שלמה. ורד

דמעת היא לא תופעה מאד נדירה שמלוה טיפול בטאקסוטר. חשוב לאבחן אותה בזמן.ונדמה לי שהרופאים לא מספיק מודעים לה. הניתוח נחשב קל יחסית. אבל כדאי לשוחח עם האונקולוג שלך לגבי המשך הטיפול. ידע אישי.

שלום ורד דמעת כתוצאה מסתימת הצינור המנקז את הדמעות היא תופעת לוואי מוכרת של טקסוטר וגם של תרופות כימותרפיות אחרות. הניתוח מאפשר פתיחה של הצינור ואז הדמעות מתנקזות באופן טבעי ולא "עולות על גדותיהן" בצורה של דמעת. זה נחשב לפרוצדורה פשוטה יחסית הנעשית ע"י רופא עיניים. בהצלחה

שלום, קוראים לי טלי, אני בת 14. לפני כמה ימים גיליתי שיש לי גוש קשה בגודל ובצורה של ג'ולה בשד בצד ימין... האם יש סיכוי שזה משהו מסוכן?... האם נפוץ וזה דבר רגיל ולא מסוכן?... האם זה קשור להתפתחות?.... -טלי-

מאד מאד נדיר בגילך ואולי את פשוט מתפתחת עכשיו ומחר הגוש כבר לא יהיה. ובכל זאת, על מנת להסיר דאגה - פני מיידית לכירורג שד.

טלי היקרה שלום, כפי שכתבו יועצים בפורום זה, הסיכוי לסרטן שד בגילך הינו כמעט אפסי. על מנת להסיר דאגה מליבך את יכולה לפנות לרופא כירורג מומחה שד לבדיקה שגרתית. אני מצרפת לך קישור למרפאות שד באזורי הארץ: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=women_health.doc בברכה, אנה

שלום רב! אני מטופלת כעת בטקסול טיפול שביעי מתוך שנים עשר טיפולים בטקסול שעלי לקבל עקב סרטן שד. החל מהטיפול השישי קיבלתי חום גבוהה ביום הטיפול , אודה על קבלת הסבר למהות החום ,ללא כל סימני התקררות שעלולים לגרום לעלית חוח הגוף. בתודה ורד

לורד שלום- לפעמים, תגובה לחומר שבתוך העירוי נוזל של TAXOL בשם CREMOPHORE יכול לגרום לחום- אבל הייתי מצפה שזה יקרא בטיפול יותר מוקדם. את צריכה לדווח לצוות הרפואי כאשר את מגיעה לטיפול הבא. אם עדין יש חום את צריכה עוד בירור למקור החום. שבוע טוב

דר' גפן שלום , תודה על תשובתך , אבקש לקבל יותר פרטים למה חום , האם חייבים לקבל את התרופה שציינתה עם העירוי ?ומה לדעתך הסיבה שהחום הופיע רק בטיפול השישי ? שאלתי השניה היא , הוחלט לבצע לי ביופסיה בשד השני לאחר אולטרסאנד וחשד לגוש . ידוע לי שבמהלך הטיפולים הכימוטרפים אסור לי לקבל כל חומר מאלחש , מה אם כך האופציות להרדמה בעת ביצוע הביופסיה ? אודה על תשובתך המהירה . בתודה ורד

אני מסכימה עם ד"ר גפן. חום כתגובה אלרגית היה מתגלה מוקדם יותר מטיפול שישי, ולכן שאלתי לגבי מצב הציפורניים שלך. bacterial nail infection יכולה לגרום לעליית טמפ' הגוף ויש לטפל בהקדם.

שלום, בימים אלו אני נמצאת במצב ותחושה מעורערת , אולי אמצא התשובה בעזרתכם - לפני כ 4 שנים גילתי בשד גוש שהתברר כסרטן השד, בשל הגיל 34 קיבלתי את כל הטיפול - כימו + הקרנות. נערכה לי בדיקה גנטית שתוצאתה היא שאני נשאית. כיום מבחינתי עברתי את הכל , וזהו היה. ראיתי את עצמי כ - "גיבורה" והפקתי מהמקרה המון. ואם אני חושבת או נזכרת זה רק בהקשר של הגיבורה ובכל הזדמנות שאני נפגשת עם אנשים שעוברים דברים או מצבים לא נעימים , אני מרגישה שיש לי זכות לתת עצות ויודעת איך לתמוך. כיום אני כבר מתקרבת לגיל 40 - והרופאים אשר אני נמצאת איתם במעקב שואלים אותי האם החלטתי לעבור את הניתוחים כמניעה - שדים ושחלות. שאלה זו תמיד משאירה אותי חסרת אונים ומעלה מחדש פחדים שלא קיימים אצלי ביום יום כמו כן ישנה התחושה שאם לא אעבור כריתה , עלי לעשות שינוי באורח חיים בתזונה, החלטתי לנסות לקחת תוספות מזון, הבעיה שכול פעם שאני לוקחת הכדור או חושבת על אוכל - מה לא לאכול , זה מחזיר אותי לפחד האם הסרטן יחזור וזו תחושה שלא נמצאת אצלי באופן רגיל. יש לציין כי אני לא מעשנת, לא שמנה, לא שותה אלכוהול , לא אוכלת בד"כ "שטויות". מה דעתכם? האם עלי להמשיך כרגיל שבו אני לומדת להגיע למצב נפשי מאוזן, אני עושה מדיטציות, רייקי ועוד , או שבשל מצבי אכן ישנו גרדום מעלי ואולי אני מתנהגת כבת יענה הטומנת את הראש ?

למירי אין ספק שעלייך לקחת החלטות קשות. בגיל 40 מומלץ לכרות את השחלות, באם סיימת את הילודה שאת מתכננת. כי בגיל זה מתחיל לעלות הסיכון לסרטן השחלות. לגבי כריתה מונעת של השדיים השאלה הרבה יותר דרמטית. אין ספק שניתוח יקטין את הסיכון שלך בצורה משמעותית. אך רק את יכולה לקבל את ההחלטה. בהצלחה פרופסור אילן כהן

תודה על תשובתך. אתחיל בגיבוש ההחלטות. שבת נעימה.

התגלה אצלי סרטן השד חודשיים לאחר הניתוח הפעם עם גרורות בריאות. האם יש סיכויי החלמה מלאה מהסרטן במצב כזה? או שרק אפשר להאריך את החיים ולשפר את איכותם בעזרת הטיפולים הקיימים היום?

לא לצערינו בגידול השד כאשר מופעים גרורות אין עד היום ריפוי אבל עם כל הטיפולים שיש בידינוהמחלה הופחת לכרינית ואפשר לחיות הרבה שנים עם המחלה

לפני כחודשיים פניתי אליכם בקשר לגוש שנמוש מתחת לצלקת ניתוחית. בינתיים הופניתי ע"י הכירורג ל mri שד שלא הראה שום תהליך. האם אני יכולה להיות רגועה כעת למרות הממצא המישושי (ניתן לחוש את הגוש במישוש באופן ברור) או שעלי להעדיף את הוצאתו כפי שהומלץ לי על ידי מומחה שלכם , לציין כי יש לי הסטוריה משפחתית של סרטן השד.תודה.

חווה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

שלום רב, למרות ממצאי MRI יש להתרשם באופן קליני מהגוש - כיצד הוא נמוש, היכן הוא ממוקם וכיו"ב ואז להחליט באם ניתן להמנע מביופסיה.ניתן כמובן גם לבצע ניקור מחטי מהגוש - זוהי פעולה פשוטה יחסית כמעט ללא כאב - לשלוח לבדיקה ציטולוגית , בדיקת תאים,ולהמשיך לפי התשובה

שאלה למומחים ולכל מי שיוכל לסייע.. אני לאחר כריתת שד, הוציאו לי מס' קטן של בלוטות לימפה וכרגע אני בעיצומו של טיפול DOSE DANSE (מקווה שכתבתי נכון...) לאחר סיוט נוראי של טיפולי האנדרמיצין התחלתי בטיפולי ה TAXOL.. אני מרגישה רע... יש לי כאבי רגליים חזקים, בטן, תחושות של דקירות חדות בבטן ,ברגליים...וברחם.... האם זה נורמאלי?? מה אפשר לעשות? בבקשה עזרתכם...

לפני קבלת הטיפולים הכימוטרפיים נאמר לי כי יופסק לי המחזור החודשי, לא רק שלא הופסקו קיבלתי כבר פעמיים.. המחזור אורך לי יותר זמן האם זה בסדר?

אלה היקרה שלום, שתי השאלות נשלחו למומחים שונים. בינתיים באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק המוקדש לטקסול. בפרק זה תוכלי לקרוא על תופעות לוואי שכיחות של הטיפול ביניהם כאבי שרירים או כאבי פרקים והשפעות על הכבד. כמו כן תוכלי למצוא קישור לפרק המוקדש לעצות להתמודד עם תופעות לוואי אלו. להלן קישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=taxol.doc בברכה, אנה

לאלה לא תמיד המחזור מפסיק לאחר כמוטרפיה. זה תלוי במספר גורמים, בין היתר בגיל שלך. מכל מקום, יש להתייעץ עם האונקולוג באם יש צורך לנטרל את תפקוד השחלות כחלק מהטיפול שאת צריכה לקבל. באם לא, יש צורך לבצע מעקב צמוד אחר המחזורים, אולטרהסאונד של השחלות ורמות ההורמונים בעיקר אסטרוגן. המעקב חשוב בעיקר באם תקבלי טיפול עם טמוכספין. בהצלחה פרופסור אילן כהן

לאלה המיחושים שלך הם תגובות של הטקסול. גם לי היו כאבים איומים בבטן, כמו צירי לידה, וכאבים ברגליים. לגבי הכאבים ברגליים, שמתי לב שכאשר הרגליים היו בתנועה - כאב לי פחות. כל פעם שהתיישבתי עם הרגליים למעלה או סתם בשכיבה במיטה - כאב יותר. נסי - אולי יעבוד גם אצלך. הרבה בריאות אורנית

כן זה המחיר שצריכה לשלם עבור טיפול מקוצר בימקום 6חודשים לארבע לדעתי זה כדאי

אני מתחילה בשבוע הבא טיפול כימותרפי . הוצע לי על ידי רופא אחד AC כפול 4 כל 3 שבועות + TAXOL כפול 12 כל שבוע מצד שני הוצעע לי על ידי 2 רופאות AC+TAXOL כל שבועיים. בחרתי לעבור את הטיפולים בתל השומר כל שבועיים. אני עדיין לא בטוחה שבחרתי נכון. כי הבנתי שטיפול כל שבוע יותר קל. ואילו המצדדים בטיפול כל שבועיים טוענים שזה יותר יעיל וגם מהיר יותר אשמח לקבל חוות דעת רפואית. תודה!

לטומית אני עברתי את הטיפולים אחת לשבועיים ולא היה נורא. שמעתי מכאלה שעברו טיפול כל שבוע שהיה להם עיקצוץ ונימול בקצות האצבעות והשחרה של הציפרניים ואני לא סבלתי מתופעות אלו. סבלתי רק מכאבים ברגליים וכאבי בטן. אני חושבת שזה די אינדיווידואלי ואי אפשר לצפות מראש מה תהיה התגובה. היתרון של פעם בשבועיים הוא שתוך 8 שבועות את אחרי הטיפול ובטיפול השבועי את מקבלת מנות קטנות יותר ואז זה נמשך 12 שבועות. הרבה בריאות אורנית

אנחנו משתמשים בשיטה DOSE DENSEו לדעתי זה כדאי כי את תיגמרי את הטיפול ב4חודשים במקום6 אם את לא תיסבלי תמיד אפשר לעבור לפעם ב3שבועות או שבועי

זה יותר עיניין של אופנה והשקפה. הייתי במצבך, התלבטתי, הבנתי שמבחינת התוצאות אין הבדל משמעותי. אני העדפתי את הטיפול היותר "שמרני" של 4 טיפולים ואחריהם 12. ולהרגשתי עשיתי את הנכון עבורי. (חששתי מהזריקות לחיזוק מוח העצם ומתגובות יותר קשות). הכי חשוב שיהיה לך קל ובהצלחה. אם ניתנת תמיכה נכונה, זה לא אמור להיות כל כך נורא. התגובה, בכל מקרה היא אישית.

מזה שנה פלוס אני לוקחת טמוקסי.כיון שבעבר היתה לי רמה גבוהה של טריגליצרידים אני מקפידה לבדוק זאת פעמיים בשנה. עם תחילת הטיפול הרמה היתה 200 לאחר 6ח' זה עלה ל295 ועכשיו זה הגיע ל500! לא נראה לי שהרגלי האכילה שלי יכלו להביא אותי לרמה מפחידה כזו. בהוראות השימוש של טמוקסי מומלץ לבדוק שומנים בדם. האם ידוע על קשר בין צריכת התרופה ועליה השומנים בדם? מה יש לעשות בנדון? אשמח לתשובה

לפזית שלום- טמוקסיפן יכול להעלות רמה ה שומנים (טריגלסרידים)- אבל זה באותו זמן הרבה פעמים מוריד את הקולסטרול. חוץ מדיאטה- עוד צורות לטפל בעליה בשומנים תחת טמוקסיפן הם על ידי הורדת מינון הטמוסיפן מ20 מג ליום ל 10 מג ליום ואם זה לא עוזר מתן תרופות נגד עליה בשומנים יחד עם הטמוקסיפן. שבוע טוב

שלום לכולם אני אחרי ניתוח וקראתי כאן כמה מקרים לגבי סרטן העצמות . האם יש קשר בין סרטן השד לעצמות במידה וכן כיצד מגלים את זה מה הן דרכי הטיפול . אני בלחץ מהגילוי החדש שהתגלה בגופי ומרגישה שכבר הכל זורם לי בגוף .

סרטן עצמות הוא למעשה סרטן שד עם גרורות בעצמות. הוא מטופל בהורמונים ובאינפוזיה לחיזוק העצם. נחשב למחלה כרונית שחיים איתה שנים רבות

ואיך יודעים האם יש את הגרורות מסרטן השד לעצמות ? אני חולה בסרטן השד שכרגע רק אחרי ניתוח ללא בעיה בלימפה . איך אדע בוודעות שאין לי גרורות לשם? אני לחוצה מזה מאוד.

זה טבעי שבתחילת הדרך חוששים מכל דבר.וחרדים אל תהחח לחוצה. למה החלטת שיש לך גרורות בעצמות???התייעצי עם האונקולוג שלך אם יש לך כאבים בעצמות. מיפוי עצמות יוריד ממך את החשש. בהצלחה

רינה היקרה שלום, תוכלי לקרוא על סרטן משני של העצמות בפרק המוקדש לכך באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=bones.doc בברכה, אנה

שלום לכולם, בשל תקלה במחשב המרכזי של "אחת מתשע" בימים האחרונים, כל מי שניסו ליצור אתנו קשר באמצעות דוא"ל ישירות לאתר לכתובת [email protected] עדיין לא נענו. אנא התאזרו בסבלנות, ונשתדל לטפל בפניות ברגע שהתקלה תתוקן. בכל מקרה, הפורום ממשיך להיות פעיל. עמכם הסליחה, צוות אחת מתשע

חבל שלא הודעתם מהר יותר, אני חיכיתי יותר משבוע לתגובה שלא הגיעה... מאז מצאתי דרך אחרת לפנות למי שצריך.

למירי פ שלום, עמך הסליחה, מקוות שבפעם הבאה נוכל לעזור מהר יותר. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום לכלום לפני עשרה ימים נותחתי להסרת גידול בשד הבלוטות נקיות אבל אני לא מצליחה לתפקד עם היד בכלל הכאבים חזקים וממש לא מאפשרים להזיז אותה. האם זה הגיוני שכך או משהו לא בסדר .

דפנה, יכול להיות שזה מהבדיקה של הבלוטות, לי גם היה חתך קטן, עם צינור ניקוז אבל לא כאבה לי אחרי הניתוח היד. תתקשרי לכירורג שניתח אותך, ותשאלי. הכי בטוח. החלמה מהירה.

מנסיון... עלייך להתעמל עם היד ולהפעיל אותה כמה שיותר פעמים ביום, כדאי להתייעץ עם פיזיותרפיסטית..אחרת השריר יתכווץ לך ואז... באמת יכולה להיות בעיה.

לדפנה לא הייתי מספר ימים ליד מחשב ואני מתנצלת על העיקוב בתשובתי. אם ידך עדיין כל כך כואבת כדאי שתתייעצי עם המנתח. פיזיותרפיה (במכון רגיל של קופת חולים) עשויה להקל, תלוי מה הבעיה, ולכן בדיקת הרופא והמלצתו חשובים. החלמה מהירה איריס

אני רוצה לשתף את הבנות, בעיקר את אלו מכן שמחלתן בשלב מתקדם, גרורתי, במה שעבר עלי לאחרונה. בתחילת חודש מאי, אחרי כשנתיים של גרורות בעצמות, מספר סבובי הקרנות וכימותרפיה, עשו לי טיפול במסגרת מחקר ניסוי הנערך בבית החולים שיבא שמטרתו להפחית כאב בעצמות. שמחתי להשתתף באותו מחקר כי שמעתי על נשים שהטיפול במסגרת המחקר הקל מאד על הכאבים אצלן. מספר ימים אחרי הטיפול כבר אושפזתי בבית החולים בשל כאבים בלתי נסבלים, והאמינו לי: אני למודת כאב ויודעת לסבול ולהמשיך לחייך...הסתבר אז, מה שכבר היה בגדר חשד שבלי שום קשר לטיפול של המחקר,יש לי גרורה במקום אחר בעצמות, כך שבנוסף לכאבי התופת כתוצאה מהטיפול הניסויי היו לי גם כאבים הולכים ומתגברים מהגרורה החדשה. טופלתח בהקרנות במסגרת האישפוז והגעתי לכמות כל כך גדולה של משכחי כאבים מסוג מורפין שכשוחררתי הביתה אחרי 3 שבועות אישפוז רצוף וביקשתי מרופא המשפחה שלי מרשם לתרופות כפי שהורו לי בבית החולים שעלי לקחת , הוא ( שמכיר אותי היטב) היה משוכנע שאני טועה במינון! בקיצור חזרתי הביתה אחרי 3 שבועות קשים של אישפוז עם כיסא גלגלים צמוד ועזרה בכל פעולה פשוטה כשאני סחוטה, כואבת ועצובה. הרגשתי שמחלתי עברה שלב וזהו, מעכשיו אני רוב היום במיטה ישנה, מטפלת צמודה בבית, סדורים מתאימים בחדר האמבטיה, הליכון וכו'. אבל אני מאלו שהרשימה של מה שעוד יש לי לעשות בעולם הזה עדין ארוכה מאד! אז נכון שבימים הראשונים התפרקתי לגמרי, הפסקתי לקחת ויטמינים, אכלתי שטויות, הפסקתי לעשות מדיטציה ודמיון מודרך ואמרתי לחברותי הקרובות ש-זהו. האמת שבאמת פחדתי... אבל - תוך 3 חודשים, לאט לאט: חזרתי לאכול מאד בריא, לא טירוף אורגני ומליון חיזוקים אבל בגדר הסביר, הזמנתי את מורת היוגה לתרגל איתי בבית, בקשתי מחברה שמתרגלת מדיטציה להתענין ולמצוא מדיטציה המרגיעה כאב ותרגלתי איתה, החזרתי אלי את "הגמדים" שלי , יצורי הדמיון שלי שעוזרים לי לרפא את המחלה, ובעיקר עבדתי על עצמי, שיתפתי פעולה עם כול הוראות האונקולוגית שלי. למה אני מספרת כל זאת? כי מחר אני נוסעת לסוף שבוע לחו"ל. זה חשוב לי להרגיש שחזרתי לחיים והנסיעות הן חלק מחיי וקשורות לעבודת הכתיבה שלי. אני כבר לא ישנה כל היום, התחלתי לילמוד למייר, כמות משכחי הכאבים חזרה בדיוק לרמה שהיתה לפני האישפוז, חזרתי לכתוב לעיתון ולספר שאני ובן זוגי מכינים, בקיצור למעט זה שאני נזרת בהליכון ועדין לא יכולה ללכת ברגל הרבה (אבל מי רוצה לצאת מהבית בימים חמים אלו של 40 מעלות בצל!) בקיצור בנות: אף פעם לא להרים ידיים. כשהמצב רע, וזה כך הרבה פעמים כשיש גרורות המתנהלות בעצם כמו מחלה כרונית, אפשר לעזור לגוף שלנו עם קצת אמונה והרבה עשייה נכונה. הרבה זמן אני קוראת ולפעמים משתתפת בפורום ולכן חשה צורך לשתף, בתקווה שתהינה מי שתראה בכך עידוד ותקווה. אז להתראות אחרי סוף השבוע בחו"ל...

לי, יישר כח! כבר מתגעגעים אליך!

כל הכבוד. אומנם אני מתאוששת מסרטן השד אבל ממש ריגשת אותי. הדברים שלך כל כך מתאימים לתפיסתי ולגישה שלי שכיום אני הולכת עם קרחת מלאה, מאופרת למישעי ומי שלא יודע חושב שסתם החלטתי על מהפך אמצע החיים וכל הזמן שואלים אותי מה הסיבה. אני מחייכת המון, ובימים הטובים מלאת מרץ כתמיד ומלאת אופטמיות. שאבתי המון מקריאה בפורום ובעיקר הפנמתי את הגישה שהכל בראש. מלבד רגעים מעטים בתחילת התהליך, במשך כל התקופה נקודות השבירה היו מצומצמצות וקצרות, לא דכאונית לא מבוהלת ומשתדלת להמשיך בתפקוד רגיל ככל האפשר וזה כולל ניהול הבית ותחביבים, יציאה לבלויים וטיולים ומפגש עם חברים וכמעט תמיד זו אני החזקה מבין כולם.... זה לא שאני משוויצה זה פשוט מסר שאני רוצה להעביר הלאה - זה לא סוף העולם, ויש טיפול וטיפול יעיל, רובנו מחלימות מהמחלה, ויש חיים אחרי המחלה וצריך לעבוד דרך הראש ( ותאונת דרכים יכולה להיות אסון יותר גדול ) להוריד מעט בימים הקשים ומיד להרים אותו ולהמשיך הלאה. אז ממש כיף לגלות נשים שחושבות כמוני, שלוקחות את החיים בידיים ולא נכנעות. אומנם אני עדיין לא יכולה לנסוע לחו"ל כי אני באמצע טיפולים אבל כבר מתכננת את הטיול ליום שאחרי.... תסעי ותהני ותבלי ותודיעי לנו כשהספר יצא.... ובהזדמנות זו ( ובעוד הרבה הזדמנויות) המון תודה מכל הלב למירי ב. שעמדה לצידי בתחילת הדרך עם הפחדים והבלבול וחוסר הידע, העניקה לי מנסיונה ומחכמת החיים שלה ועזרה לי לגבש את דרכי בהתמודדות. וכמובן לכל חברות הפורום, לאנשי המקצוע ואנה - שתמיד היו שם בשבילי ( ובשביל כולן) זה לא סיכום זה סתם פרץ של אסירות תודה..... תודה ענקית

תודה גם לך על החוזקות.

הי פלא, ממש ריגשת אותי! אני כל כך שמחה שאת מרגישה טוב בין לבין ולמדת במהירות שמורידים הילוך כשרע ומעלים כאשר יותר טוב - והעיקר לנסות לחיות רגיל. איפה שאי אפשר פשוט לא עושים. אם אני זוכרת נכון את בערך בטיפול ה-4 אז כבר אפשר להתחיל לספור אחורה...יש! תמשיכי להיות אישה חזקה. לגבי חו"ל המלצה חמה נורבגיה (היינו שבועיים היו מקומות שפשוט נראו כמו גן עדן עלי אדמות ולא ממולץ למי שסובל מפחד גבהים). להת' מירי.ב.

לי היקרה שלום, דברייך ריגשו אותי מאוד ואני משוכנעת שנתנו המון כוח ותקווה לרבות. אני מקווה שתיהני בנסיעתך וכולנו כבר מתגעגעות אלייך ולמילותייך החמות. תודה לך, אנה

לי היקרה את מעוררת הערצה, אין מילה אחרת. יישר כוחך. שאלת של "כפירה", לי אליך, סתם מחשבה, אולי.. האם לא מוטב לך לשמוע דיעה נוספת על כל הטיפול בך, למשל ממומחה מבית חולים אחר או מיועץ (אם יש) של קופת החולים שלך?

אין צורך להעריץ... כל אחת מתיחסת למחלה כפי יכולתה, אבל באמת רציתי לשתף ולספר שיש חיים גם אחרי גילוי המחלה. לגבי שאלתך על ייעוץ נוסף: אני בחרתי לקבל ייעוץ מרופא מאד ידוע בחו"ל ובכל פעם פעם שביקרתי במרפאתו או עידכנתי אותו בדוא"ל יצא שהסבריו והכוונותיו כיוונו היטב וממש במדוייק לטיפול שאני מקבלת בבית החולים בארץ. בנוסף, כשחולים הרבה זמן יוצא להחליף דעות עם חולות נוספות המטופלות בבתי חולים אחרים וגם רופא המשפחה מכיר מקרים רבים כך שאני בטוחה בדרך שמטפלים בי. תודה על התיחסותך!

שלום, קראתי מאמר שבו נכתב כי רוב הדיאורדורנטים שהינם גם אנטי -פספירנט מכילים אלומניום-זירקוניום אשר גורם לחסימת בלוטות הזיעה ועקב כך להצטברות רעלים ולכלוך בגוף ויכול להוביל לסרטן השד. בין התכשירים הבודדים שמצאתי שעומד בדרישות: MID NIGHT ROLL-ON DEODORANT 24 HOURS של חברת "חאלבין" שיש עליו מדבקה צהובה :"דיאורדורנט בריא ללא אלומיניום". שאלותיי: 1.האם לדעתך הדיאורדונט הנ"ל (של חאלבין) בריא לשימוש? 2.האם פעולתו של תכשיר זה היא מניעת הזעה לחלוטין ( ראיתי שנכתב במספר מקומות) ואז למעשה הוא לא נותן לגוף לנקות את הרעלים והלכלוך? 3.האם יש לך המלצה על תכשיר מסויים או מה עליי לחפש על סוג הרכב החומרים באריזה על מנת להיות על הצד הבטוח? אודה על עזרתך, עידית

חפשי בבית טבע אבן יפנית נגד הזעה המורכבת מחומרים טבעיים בלבד, שאינם מזיקים .

שלום, קראתי מאמר שבו נכתב כי רוב הדיאורדורנטים שהינם גם אנטי -פספירנט מכילים אלומניום-זירקוניום אשר גורם לחסימת בלוטות הזיעה ועקב כך להצטברות רעלים ולכלוך בגוף ויכול להוביל לסרטן השד. בין התכשירים הבודדים שמצאתי שעומד בדרישות: MID NIGHT ROLL-ON DEODORANT 24 HOURS של חברת "חאלבין" שיש עליו מדבקה צהובה :"דיאורדורנט בריא ללא אלומיניום". שאלותיי: 1.האם לדעתך הדיאורדונט הנ"ל (של חאלבין) בריא לשימוש? 2.האם פעולתו של תכשיר זה היא מניעת הזעה לחלוטין ( ראיתי שנכתב במספר מקומות) ואז למעשה הוא לא נותן לגוף לנקות את הרעלים והלכלוך? 3.האם יש לך המלצה על תכשיר מסויים או מה עליי לחפש על סוג הרכב החומרים באריזה על מנת להיות על הצד הבטוח? אודה על עזרתך, עידית

עידית היקרה שלום, אין קשר מוכח בין שימוש בדאודורנט לסרטן שד. זוהי "שמועת אינטרנט" שרצה כבר הרבה זמן ברשת. לפי הודעה של האגודה למלחמה בסרטן מיולי 2005, המסתמכת גם על ארגון הסרטן הלאומי האמריקני (NCI) ורשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA), "לא נמצא שום קשר בין שימוש באנטי-פרנספירנטים לבין סרטן השד... יתרה מזאת, מתוצאות מחקר שבחן קשר אפשרי זה, שפורסמו בסוף שנת 2002, עולה כי לא קיים סיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד בקרב נשים שהשתמשו בדיאודורנטים או במונעי הזעה, ללא קשר להרגלי הסרת שיער שונים. מכאן נראה שאין כל בסיס לדאגה בנושא זה." "לגבי אלומיניום, המוזכר לעיתים בהקשר זה, ככל הידוע היום, יצור אלומיניום תעשייתי בלבד מהוה סביבה מסרטנת לאנשים המעורבים בתהליך עצמו, ואלומיניום אינו מהווה סכנה בריאותית לאנשים בריאים שאינם מעורבים בתהליך זה. כך, דאודורנטים כמו כל מוצר אחר המכיל אלומיניום, אינם מהווים סכנה. העדפת מוצרים אשר אינם מכילים אלומיניום היא בחירה של כל צרכן וצרכן, שאינה נתמכת בשיקול בריאותי בעל הוכחה ממשית." "...פאראבינים, הנמצאים במספר רב ומגוון של מוצרים קוסמטיים, יכולים, כך סוברים חלק מהמדענים, לחקות את פעילותו של ההורמון הנשי אסטרוגן, הידוע כגורם לסרטן השד. עם זאת, אין כל עדות מדעית המוכיחה יכולת זו המיוחסת לפאראבינים..." בברכה, אנה

שלום בת 61, לפני 9 שנים היה לי סרטן השד מקומי, בלוטות נקיות.טופלתי ע"י הקרנות ולא כימותרפיה מאז אני במעקב תוצאות בדיקות לפני שנה ca 125- 3.5 לפני שנתיים3.2 לפני שלוש 3.1 לפני ארבע שנים 8.58 ועכשיו ca125-10.7 האם מדאיג? LDH-485 התוצאות סטאטיות ללא שינוי בחמש השנים האחרונות מה המשמעות? האם תקין?

לשרה שלום- בדיקות שלך הם תקינות. אין מה לדאוג מהבדיקות. את צריכה לזכור שבדיקות דם לא מחליפות בדיקת שדיים על ידי אונקולוג או כירוג ובדיקת גנקולוגית על ידי רופא נשים. צהריים טובים

הבנתי שזה תרופה שלוקחים ביחד עם הכימותרפיה ויש לזה הצלחות.

שלום, תוכל בבקשה לציין את שם התרופה באנגלית. תודה, אנה

בנות יקרות עלי לקבל פמרה מה תופעות הלוואי?? אשמח לקבל חוות דעת רפואית וגם מניסיונכן בנות.........

רינת היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לפמרה. בפרק זה תוכלי לקרוא על תופעות לוואי ולמצוא קישור לפרק המוקדש להתמודדות עם תופעות לוואי אלו. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=femara.doc באם תרצי אשמח להפנות כל שאלה ספציפית לאחד הרופאים. בברכה, אנה

בכל זאת הייתי רוצה לקבל תשובה יתר ספציפית לגבי פמרה

הי, אני לקחתי פמרה כ 15 יום ( בשילוב עם טיפולי הפריה לפני התחלת הטיפולים הכימוטרפים) וזאת על מנת להוריד את רמת האסטרוגן. אני חייבת לציין שלא הרגשתי שום דבר מיוחד בעת לקיחת התרופה...

לדוקטור, שלום רב אחרי בדיקת ממוגרפיה שהצביעה על סמיכות יתר ואסימטריה ברקמה פיברוגלנדוארית, שד ימיני, רביע פנימי, עברתי בדיקת סונר, שלא גילה שום דבר באזור הנ"ל. אך בבדיקת סונר התגלתה בעיה באזור אחר - שעה 7 אחד ס"מ מהפטמה קשר היפואקוגני, גבול לא ברור, מטושטש, העדק אקוסטי מאחוריו. רושם : פיברואדנומה קטנה ? אחר ? בירור נוסף ע"י כירורג. רופא כירורג הפנה את כל הצילומים שלי למכון ממוגרפי בתל-אביב רח' שפרינצר (אני גרה בנתניה) על מנת לקבל שיקול דעת של רופא אחר על ביצוע ביופסיה. שאלתי : 1. האם יתכן המצב, שאזור שצויין בממוגרפיה כלא תקין, בבדיקת הסונר פתאום תקין ? מה עושים במקרה כזה ? 2. קשר היפואקוגני - מה פירוש הדבר ? 3. העדר אקוסטי - מהו ? 4. במידה ובממוגרפיה רואים אסימטריה באזור מסוים - מה פירוש הדבר ? צפיפות יתר ? או משהו אחר ? אני כבר יותר מחודש מתבשלת בסיפור הזה - בדיקות, בדיקות חוזרות, צילומים . עכשיו יש לי עוד פעם שבועיים לחכות עד התשובה מתל-אביב. לחוצה נורא. תודה רבה על העזרה.

שלום לך קודם כל לא להלחץ שנית הכל אפשרי, מדובר בשתי בדיקות שונות שהאחת משלימה את השניה יש המון מונחים רפואיים מקצועיים שפה של רופאי רנטגן שמצביעים על פעילות המכשירים שלהם בשורה התחתונה אני ממליץ לבצע ביופסית אקדח תחת ממוגרפיה בכדי לקבל דגימת רקמה שתרגיע אותך ואת הרופא הכירורג שלך או אפילו ביופסיה פורמלית והוצאת הממצא בהצלחה בברכה דר זילברמן

עברתי ניתוח להסרת גוש סרטני בשד. קיבלתי טיפול בהקרנות וטמוקסיפן. לאחר נטילת של חודשיים של טמוקסיפן חל אצלי ירידה בטרמבוציטים הגעתי למיון עם 12000 טרמבוציטופניה ולאחר מספר שעות בבדיקת דם חוזרת ירד ל8000 אושפזתי למשך 3 ימים שבה הופסק לי הכדור וניתן לי טיפול בסטרואידים וכן הקסהפרון עם הטיפול הנ"ל חלה עליה בטרמבוציטים. נאמר לי להפסיק את הכדור לחמישה ימים ולאחר מכן להמשיכו ולבדוק ע"י בדיקות דם. רציתי לדעת מה עושים במצב כזה . תודה

לעליזה שלום- זה מאוד נדיר שטמוקסיפן גורם לירידה עד כדי כך בטרומבוציתים אבל באופן עקרוני כל תרופה יכולה לגרום את זה. השאלה אם לתת שוב את התרופה ולבדוק אם זאת באמת הגורם היא לא פשוטה. צריך לקחת בחשבון רמת הסיכון של הסרטן- בעצם כמה חשוב הטמוקסיפן במקרא שלך- וגם מה האפשריות אחירות לטיפול חוץ מטמוקסיפן- שתלוי על מצב הרצפטורים בסרטן שהיה לך, גיל שלך ומצב הוסת שלך.

I am 34 years old and have never had a mammogram but breast cancer screening has been on my mind. I am not interested in doing a mammogram due to the radiation involved and was wondering if there are any places in Israel that do it and if so, could you provide me with some phone numbers? Any information you could provide me with would be appreciated.

hello how are you mammography is not recommended to perform in your age themography is an old examination that has been passed from the world you need to be examined by breast surgeon AND then may be perform a ultrasound of the breast hope that answer your question thank you for applying to us sincerly dr silberman

שלום לכולן, יש לי כמה שאלות ואשמח אם תוכלו לענות לי... 1 . אני אמורה להתחיל טיפול כימוטרפי עם אדראמיצין ( 3 ימים) אשמח מאוד אם יש מישהי שעברה את זה ויכולה לספר לי קצת על הטיפול. 2. קיבלתי הרופאה שלי את המכתב עבור ביטוח לאומי, שאלתי היא מה עכשיו? מה צריך לעשות ? כמה זמן לוקח כל התהליך? אני יודעת מהן הזכויות שלי השאלה היא איך משיגים אותך... 3. מנסיון אישי שלכן הייתי רוצה לדעת איך מספרים לילדים ( יש לי ילד בן כמעט בן 5 ותינוק..). המון תודה אתן מקסימות!!!

מיטל היקרה שלום, בנוסף לאינפורמציה מנשות הפורום, חסרת תחליף,תוכלי לקבל אינפורמציה רבה באתר של עמותת "אחת מתשע" הן לגבי השאלות ששאלת והן מידע כללי שיכול לסייע לך בתקופה זו. להלן הקישור לפרק המוקדש ל אדריאמיצין http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=adriamycin_1.doc להלן פרק המוקדש לזכויות כלכליות: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=handicapped.doc לגבי שאלתך השלישית, שאלה זו מטרידה אמהות רבות המתמודדות עם המחלה. ילדים, גם הקטנים שביניהם רגישים מאוד לכל שינויי שחל בסביבתם ולעתים נוטים לפרש התרחשויות במשפחה כאילו הם נגרמו בגלל משהו שהם עשו או משהו שקשור בהם. לכן, החלטתך לספר לבנך הינה חשובה ויכולה להפחית את החרדה שלו. ילדים צריכים לדעת מה מתרחש סביבם ולהבין כי מה שקורה אינו באשמתם. יחד עם זאת, חשוב שאופן מתן האינפורמציה יתאים לגילו של הילד. לעתים, ההחלטה של ההורים לא לספר לילד משקפת את החרדות שלהם מהמחלה ולאו דווקא מתאימה לילד. חשוב כי ההסבר יהיה בשפה שהילד מבין ובהסבר זה תשתקף גם תחושה של אופטימיות הבנה לצרכיו ותמיכה ברגשותיו. חשוב לא לשקר לילד, ילדים קולטים במהרה מתי יש סתירות באינפורמציה. אני מבינה היטב את הקושי למצוא כוחות לספר לילד וכיצד המילים פשוט נתקעים בגרון. אולם, חשוב שתדעי כי מותר לבכות ומותר להיות נרגשת ומבולבלת. את יכולה להיעזר בקרוב משפחה או באיש מקצוע אשר יסייע לך בהתמודדות זו. אלו רק חלק מהנקודות אשר מופיעות במדריך של האגודה האמריקאית למלחמה בסרטן בו הסבר והדרכה להורה כיצד לספר לילדים. באתר של האגודה למלחמה בסרטן קיים תרגום של מדריך זה. להלן הקישור: http://cancer.org.il////////template/default.asp?textSearch=&maincat=7&catid=25&pageid=1919&innerparentId=1920 בנוסף לכך, את יכולה להיעזר בקישור המופיע באתר דוקטורס: "כיצד תתמכי בילדיך במהלך התמודדותך עם המחלה". אני מקווה שנקודות אלו יעזרו לך, אנחנו כאן בשבילך בכל עת, אנה

לפני שבועיים סיימתי ארבעה טיפולים באדראמיצין, לגבי תופעות לוואי בטיפול הראשון היו לי בחילות והקאות שטופלו בזופרן, בשאר הטיפולים בחילות קלות.כמובן שכל אחת מגיבה אחרת לטיפולים מה שחשוב לידע את הצוות הרפואי לגבי התופעות ולקבל פתרונות שמקלים על הטיפול. עוברים את וממשכים הלאה, בהצלחה.

הי מיה, אני מקווה שאת מרגישה טוב ומאחלת לך הרבה בריאות. האם את לפני הניתוח? כשזורם העירוי בוריד האם מרגישים כאבים ?

לדוקטור, שלום רב ענית לי לפני כמה שבועות, לפני שקיבלתי הפניה לממוגרפיה חוזרת. בממוגרפיה הראשונה היה כתוב : גוש יחיד 10 מ"מ, פנימי, גבול חד, סמיכות גבוהה בממוגרפיה השנייה בצעו קומפרסיה והגדלה, והתוצאות : ברקמה פיברוגלאנדוארית : אסימטריה, סמיכות יתר, גם בהגדלה במובן, המלצה לבדיקת סונר. אני בת 40, ללא סיפור משפחתי, ללא כדורים הורמונליים, מחזור סדיר מגיל 14 , אם ליליד בן 18 קבעתי תור לאולטרא סאונד בעוד שבוע. רציתי לדעת, מה דעתך על תוצאות של 2 ממוגרפיות ? בהרבה תודה, טניה

שלום לך הממוגרפיות מחייבות המשך בירור עליך לבצע אולטרסאונד וקרוב לודאי גם ביופסית אקדח אם יצא שהממצא הינו גוש מוצק בברכה דר זילברמן

האם יש להרצפטין תופעות?? מה עושים

גל שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לטיפול זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.doc בנוסף נשים רבות בפורום זה מקבלות את הטיפול, תוכלי ללמוד רבות מניסיונן. בברכה, אנה

כיצד מבדילים בין שריר בשד לגוש?

שאלתך נשלחה לאחד המומחים ואני מקווה לתשובה בהקדם, בברכה, אנה

פורום זה לא צ'ט... לא יושב שם מישהו ומחכה כל הזמן לשאלות להגיב עליהן... לפעמים זה לוקח זמן ולפעמים אין כלל תגובות ... אין כאן כל התחיבות לתגובה - - -

למה לא קיבלתי תגובה?

שלום לך ראשית על סמך נסיון שנית לפי האנטומיה שלישית התצורה בעקרון הגוש הוא בדרך כלל יותר מוגדר וקטן יותר שריר זוהי צורה אנטומית ברורה ומשתרעת במישור מסוים שריר מתכווץ גוש לא, יש שני שרירים עקריים שריר החזה הגדול ושריר החזה הקטן הם צמודים לצלעות מקוה שהערתי אותך במשהו תודה שפנית לאתרינו בברכה דר זילברמן

וכיצד ניתן להרגיש בהבדל כשעושים בדיקה עצמית?

לאחרונה שמעתי מאיזה רופא שקיימת בדיקה ב4000 דולר שבודקת דרך חתיכה מהגידול איזה סוג כימותרפיה מתאים ביותר... האם באמת ישנה בדיקה כזאת? ואם כן למה לא מבצעים אותה?

לאה היקרה שלום, את מדברת על הבדיקה בשם אונקוטייפ בדיקה זו מיועדת לבדוק סיכוי הישנות בקבוצה מאד מוגדרת של חולות: חולות עם גידול בגודל של פחות מ 5 ס"מ, ללא ערוב של בלוטות לימפה על ידי גידול, עם רצפטורים חיוביים לאאסטרוגן, ושאצלן השאלה היא האם טיפול הורמונלי הוא מספק או שיש צורך גם בטיפול כימי. הבדיקה מבוצעת על רקמת הגידול שנמצאת במכון הפתולוגי. זו בדיקה שמבוצעת על ידי חברה בארצות הברית. בארץ מתקשרים לחברת אונקוטסט טבע, הם דואגים לכל הסידורים. תוכלו לקרוא על בדיקה זו בפרק המוקדש לבדיקות ביולוגיות באתר של עמותת "אחת מתשע" http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=biological_1.doc ובסיכום האירוח של דר' ליאור שושן-גוטמן, מנהלת אונקוטסט, בפורום השכן תוכלו לקרוא תשובות לשאלות נפוצות, להלן הקישור לסיכום התשובות לשאלות בנושא: http://forums.nrg.co.il/index.php?show=16952 מצ"ב קישור נוסף: http://www.genomichealth.com/oncotype/about/pat.aspx מקווה שמידע זה יעזור, אנה

אין מענה לסרטן בכימוטרפיה כימותרפיה מזיקה יותר מאשר עוזרת כימותרפיה, למה לא ? לקוראים שלום, בכוונתי להציג בפניכם הפעם, נושא השנוי מאוד במחלוקת, שמטבע הדברים, יקומם רבים מכם, הן משום שאולי חלקכם חליתם בעברכם ועברתם את הטיפול הכימותרפי והן משום שעצם הצגת הנושא, מהווה ערעור על סמכותו המקצועית של האונקולוג הכל יכול, לתת טיפול לחולה, כאשר לטיפול הזה משמעות של לחיות או לחדול. למרות הקושי הרב בהצגת הנושא אני חושב שיש מקום לכך, כדי שהצבור ידע ויכיר את הטיפול האונקולוגי גם מצדו האחר, הלא ידוע. כמו כל החלטה גורלית בחיים מוצע לבדוק היטב המשמעויות של הטיפול הכימותרפי לאור המידע שיובא. כימותרפיה הוצעה לראשונה כטיפול בסרטן אחרי מלחמת העולם השניה, כאשר מחקר על גז חרדל הוכיח שיש לו את היכולת להרוג תאים חיים, במיוחד את אלה שהם בעלי יכולת חלוקה מהירה. למעשה תרופות נוגדי סרטן רבים הן בני דודים קרובים לגז החרדל. בשנות ה- 70 המוקדמות הרפואה גילתה שסוגי סרטן מסוימים ונדירים מגיבים לכימותרפיה וכתוצאה מכך האדם חי יותר. דר` ג`ון ביאלר אשר עבד 20 שנים בצוות של האקדמיה הלאומית בארה"ב והיה העורך של הג`ורנל של אקדמיה זו, אומר כי תוחלת החיים הסטטיסטית המתקבלת בעקבות הטיפולים המקובלים בסרטן מטעה. לדבריו החברה האמריקאית לסרטן משתמשת בנתונים בסיסיים מטעים, כמו נשים שגילו אצלן גושים בשד שאינם סרטניים, אך דווחו כאילו נרפאו . דר` רלף מוס מציין בספרו "שאלות הכימותרפיה" כי בשל הרעילות של התרופות הכימותרפיות, שיטות הבדיקה הקליניות, בהם בודקים באופן סדיר תרופות אחרות, נשכחו כמעט והם אינם מיושמות בתרופות כימותרפיות.. הרשות למזון ולתרופות בארה"ב אישרה שימוש בתרופות חדשות נגד סרטן אשר התנאי לאישורן היה יכולתן לכווץ את הגידולים הסרטניים, על פי הרשות למזון ותרופות אין כלל צורך להוכיח שהתרופות הכימותרפיות מאריכות חיים. על פי היועץ האונקולוגי,"גי`מ מד" מבית החולים המלכותי דרום הנטס, להתכווצותם של הגידולים אין ערך הישרדותי. דר` יוריך אבל אפידמיולוג גרמני אשר בדק את כל אלפי המחקרים על הכימותרפיה ואת עבודתם של כ- 350 מדענים חוקרים, מצא כי : אותם תאים שנשארים ומתנגדים לכימותרפיה, יכולים לגדול הרבה יותר מהר אחר כך. לעיתים קרובות דווקא חולים אשר לא הגיבו לכימותרפיה שרדו יותר מאשר אלה אשר הגיבו. פרופסור לינוס פאולינג חתן פרס נובל לכימיה ושלום אומר : "על כל אחד לדעת כי רוב המחקרים על הסרטן הנם הונאה וכי ורוב המרכזים לחקר הסרטן מעלו באימונם של הגופים שתמכו בהם." האונקולוגים רואים בהתכווצות הגידול או התגובה לתרופה, כקנה מידה להצלחת הטיפול, בלי להתייחס כמובן לשאלות הבסיסיות ביותר, האם הוארכה תוחלת חיי החולים ? האם קיים שיפור באיכות החיים ? או האם החולים ירפאו ? אלפי מחקרים שבוצעו הוכיחו, כי לא הייתה תועלת בטיפולים הכימותרפיים במושגים של הארכת תוחלת החיים, אלא במספר מצומצם של סוגי סרטן. על פי מקורות מקובלים ברפואה, הכימותרפיה מצליחה לרפא אך 4.5 אחוז מכלל מחלות הסרטן. הרפואה המקובלת מצדיקה את טיפוליה האונקולוגיים, תוך שהיא משווה בין שיטותיה. ז.א. שאם חולה סרטן יקבל הקרנות ואילו חולה אחר שיקבל כימותרפיה יאריך חיים יותר, פירושו על פי הרפואה המקובלת, כי כימותרפיה מאריכה חיים יותר ... כמובן שכך לא עושים מחקר קליני .....זאת הרפואה המקובלת יודעת היטב.. המחקר שהיה עומד בקריטריונים הבסיסיים של מחקר אקדמי, הוא אותו מחקר, שהיה מציג אוכלוסיית חולי סרטן שמקבלת טפול כימותרפי, לעומת חולי סרטן שאינם מקבלים טיפול, או מחקר שהיה מציג אוכלוסיית חולי סרטן שמקבלת טיפול מקובל, לעומת טיפול טבעי בחולי סרטן ...כן, יש דבר כזה. שיטה "מתוחכמת" "המאריכה את תוחלת החיים של החולים" באמצעות מתן תרופות כימותרפיות, היא על ידי איתור מוקדם של מועד המחלה, זאת על ידי שיטות טכנולוגיות מתוחכמות. ולא מיום גילוי המחלה על ידי הרופאים . הטעיה נוספת הקיימת על ידי הניסויים הקליניים, היא שהניסויים נעשים בתנאי מעבדה. הרופאים אינם מספרים לנו, כי תרופות, היכולות להרוג גידולים סרטניים בתנאי מעבדה, יכולים אך לעיתים רחוקות, לקטול תאי סרטן בבני אדם. תאי הסרטן הרגישים לטיפול הכימותרפי הנם: לויקמיה לימפוציטית חריפה, מחלת הודג`קינס, יואינג סרקומה, גידולי ווילאמס, לימפוסרקומה, רבדומיסרקומה, רטינובלסטומה, קוריוקרצינומה, בורקיטוס לימפומה, סרטן מוקדם של האשכים. כל סוגי הסרטן האלה מהווים לא יותר מכ- 5% מכלל מקרי הסרטן. רגישות לכימותרפיה אין פירושו קטילה מלאה של כל סוגי הסרטן . קרוב לודאי שיכולת הריפוי הממשית בכימותרפיה נעה בין אחוז אחד לשני אחוז. במחקר שנערך בארה"ב הוברר כי העובדה שנשים רבות היו "נקיות" מתאים סרטניים לאחר הטיפול הכימי, לא שיפרה את תוחלת חייהן. לאחר מנת הכימותרפיה הראשונית נפגעת מערכת החיסון. עם התפשטות הגידול מחדש הוא נעשה תוקפן יותר, כיון שמערכת החיסון נפגעה קשה עקב הטיפול הכימי. איכות החיים של החולים נפגעת קשה על ידי הכימותרפיה, והפגיעה היא בכל איברי הגוף ובמיוחד, דיכוי מערכת החיסון, פגיעה בלב, פגיעה בריאות, במערכת העצבים, נמק בכליות, אובדן יכולת פריון, הקאות ובחילות, פגיעה בצינור המרה, גרימת נמק ברקמות העצם, הורדת מספר כדוריות הדם הלבנות והאדומות, אי ספיקה של המעיים, דיכוי מוח העצמות, אובדן שיער, אבדן שמיעה ופרכוסים, אובדן יכולת הפריון, אבדן תפקוד מוטורי בלתי הפיך, אנמיה, סכנת עיוורון, וסרטנים נוספים בעקבות נזק גנטי. מאמר שהתפרסם בג`ורנל לאונקולוגיה קלינית מתאר, מהם תופעות הלוואי של התרופה הכימותרפית איפוספמיד עם קרבופלטין ועם איטופוסיד, אצל חולות סרטן שד, לימפומה מסוג נון הודגקין, סרטן השחלות וסרטנים נוספים: 50 אחוזים מהחולים סבלו מפגיעה במערכת העצבים המרכזית ומסבוכים בריאות, 61 אחוזים שקיבלו מנות מוגברות סבלו מרעילות שנגרמה בכבד, 81 אחוזים סבלו מפגיעה באוזניים, 70 אחוזים סבלו מרעילות בכליה, 92 אחוזים סבלו מסיבוכים בדרכי הנשימה, 91 אחוזים מנזק ללב. הרופאים אינם מתנדבים לספק מידע באשר לתופעות הלוואי של התרופות הכימיות, כאשר הם נשאלים, מרביתם אינם אומרים את כל מה שידוע להם. הכימותרפיה הורסת את מערכת החיסון כך, שהיא אינה יכולה לשקם עצמה והנזק הוא בלתי הפיך. BEATING CANCER WITH NUTRITION PATRICK QUILLIN P 42 כימותרפיה פועלת על תאי הגוף כמו חומרי הדברה על גן ירק. ל-99 אחוזים מחומר ההדברה יש יכולת פגיעה בחרקים, אך חלקם אינם נפגעים וכך גם תאי הסרטן שהופכים לעמידים. כמו בחומרי הדברה בהם אחוז נמוך פוגע בחרקים השאר הורס את הסביבה כך גם הכימותרפיה הורסת את גוף האדם. BEATING CANCER WITH NUTRITION PATRICK QUILLIN P 44 במחקר שתועד נימצא כי מתן כמויות כפולות של כימותרפיה לחולות סרטן השד לא הוכיחו יתרון על מתן כמות רגילה. במחקר שנערך בארה"ב הוברר כי אכן נשים רבות, יותר היו "נקיות" מגידול סרטני לאחר הטיפול הכימותרפי.... עם זאת לא שופרה תוחלת החיים שלהן. שכן אי קיומו של גידול סרטני, אינו מדד אמין להיעלמותו של הסרטן. התרופות הכימותרפיות ניתנות כטיפול "משכך" למרות תופעות הלוואי המחרידות. בסרטן השד הנפוץ בין סרטני הנשים, חוזרים הגידולים לאחר הטיפול הכימותרפי ב- 60% מהחולות תוך שנתיים, וב- 90% תוך 5 שנים. כאשר הציגו בפני החולים את היכולת האמיתית של הכימותרפיה להאריך את חייהם או להירפא, ואת תופעות הלוואי של הטיפול, ובלי להציג להם חלופה אלטרנטיבית, 65% מכלל החולים סרבו לקבל את הטיפול. לעתים ניתנת הכימותרפיה לחולים במשך חודשים רבים, כאשר ההצדקה לכך הנה תוצאות ניסויים מעורפלים, או יתרון בהארכת תוחלת חיים המתבטא בשבועות ספורים. סיכוייו של חולה סרטן לקבל כימותרפיה מותנים בתפיסת הרופאים שבארץ מוצאו. לדוגמא סיכוייו של חולה סרטן באנגליה לקבל כימותרפיה קטנים פי 3.5 מסיכוייו של חולה אמריקאי. אונקולוגים רבים ממליצים למעשה כימותרפיה לכל סוג של גידול סרטני תוך עידוד החולים למרות הכישלונות החוזרים ונשנים. מתן כימותרפיה יותר מ-6 חודשים לא הוכיח בד"כ תועלת כלשהי, אך הרופאים ממשיכים בטיפולים לעיתים תכופות הרבה מעבר ל- 6 חודשי הטיפול המקובל. במוסף הבריאות של עיתון הארץ מתאריך 29.12.97 אומרת פרו` תמר פרץ מנהלת המחלקה האונקולוגית בהדסה עין כרם, "כשהכימותרפיה הייתה חדשה לא ידעו להשתמש בה. היום נוטים לקצר את זמן הכימותרפיה שבכל אופן אסור שיעלה על חצי שנה". דר` אלן ניקסון לשעבר נשיא החברה האמריקאית לכימיקלים אומר "ככימאי הרגיל לחשוב במושגים מדעיים, לא מובן לי כיצד רופאים יכולים להתכחש לעובדות הפשוטות : כימותרפיה מזיקה יותר מאשר עוזרת"... על פי דר` מיכה בר חנא מנהל רישום הסרטן של משרד הבריאות, מידי שנה נפטרים בישראל, כ-10000 אנשים שחלו בסרטן...

ראשית מי את/ה ? מחברים אנוניניים ממש לא מעוררים אימון ... שנית מה הכשרתך כדי להפיץ מאמר כזה? הוא מבולבל ולא ברור - אם כבר תעשו לו עריכה הגיונית ! בקיצור לא קניתי .

שלום! האם סרטן שד של האם שמתגלה בהריון מסכן את העוברים? האם לעובר סיכוי גבוה יותר לחלות בסרטן?

שלום לך השאלה שלך מעניינת והתשובה מורכבת סרטן שד יכול להתגלות גם בהריון וקיימים פרוטוקולים ברורים איך לטפל כמובן שגיל ההריון קובע את דרך הטיפול סרטן בהריון אינו משפיע ישירות על העובר ואינו מסכן אותו במחלת סרטן הענין הוא מורכב משום שאם מתגלה בטרימסטר ה1 תהיה המלצה להפסיק את ההריון לא ארחיב יותר מדי מקוה שעניתי לשאלתך בברכה ותודה שפנית לאתרינו דר זילברמן

אימי עברה בשנה האחרונה סדרה של טיפולים כימוטרפיים וניתוח כריתת שד להסרת הגידול...לאחר הניתוח היו לנו חודשיים מאושרים, ואז הסרטן חזר. בבית השחי התגלו שתי בלוטות,עודבלוטת לימפה נגועה בבית השחי ובלוטות בשדות הריאות. עד כמה חמור המצב? האם אפשר להירפא מזה ולשוב לחיים תקינים ממצב כזה? ובמידה ולא כמה זמן נותר לה לחיות? אני מבקש לדעת את התשובות המדוייקות ביותר לא משנה עד כמה קיצוניות שיהיו.

חייל יקר שלום, אני באמת מבינה את המצוקה והדאגה שלך לאמך אולם בלי להכיר את ההיסטוריה הרפואית של אמך קשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי לתת לך תשובה מבוססת. לכן רק האונקולוג המטפל באמך יוכל להשיב על שאלתך הקשות. כיצד אמך מרגישה? איך היא מתמודדת? כיצד אתה מתמודד עם חזרתה של מחלה? האם יש לך אחים ששותפים לתחושת הדאגה שלך? אשמח אם תכתוב וביחד ננסה לסייע לך להתמודד בתקופה זו, בברכה, אנה

היא כרגע מתפקדת, אבל יש לה בלוטה חיצונית שמקשה עליה לנשום ולכן בשני הלילות האחרונים נסענו למיון כדי שיוציאו לה דם\נוזלים מהבלוטה. אמי אומרת שהיא חייבת ניתוח בכל מחיר כי היא כבר ממש קשה לה לנשום ורק כשמוציאים לה את הנוזלים מהבלוטה החיצונים היא חוזרת לנשום רגיל. הבעיה היא שהאונקולוגים לאחר דיון החליטו שהיא צריכה להתחיל טיפולים כימוטרפיים שוב בגלל תוצאות הפט סיטי, העניין הוא שהיא נחנקת כל לילה כשיש הצטברות נוזלים בבלוטה. אני בן יחיד והייתי מפקד ביחידה קרבית, נאלצתי לעזוב את היחידה בה שירתתי רק כדי לעבור איתה את המחלה כי אין לנו עוד בני משפחה בארץ. הייתי דיי אופטימי בתקופה של אחרי הניתוח הראשון ועד השבועיים האחרונים כשהיא גילתה שוב גידול באזור התפר, ועולמי חרב עלי היום כשהיא קיבלה את תוצאות הפט סיטי שאמרו שהסרטן התפשט. קראתי בפורום ומאמרים באתר והבנתי שיהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי לחזור לחיים נורמליים, וסיכויי ההחלמה מהמחלה אפסיים.

שלום רב, אני בת 37,לפני 11 שנה היה לי סרטן שד. טופלתי בין היתר בהשתלת מיח עצם. לפני כחודשיים, במהלך ממוגרפיה שיגרתית, התגלה גידול בצד השני. מאחר והגידול קטן, 7 מ"מ, נעשה לי ניתוח להוצאת הגידול. זה יצא ממאיר. עכשיו אני אמורה לעבור ניתוח נוסף "לנקות" את האיזור מסביב, וכמו כן מיפוי בלוטת הזקיף, שלאחריה ניתוח להוצאת הבלוטה. ברצוני לדעת האם ניתן לאבחן במיפוי בלוטת הזקיף אם יש בלוטות נגועות. כמיטב הבנתי לא ניתן באותו רגע, אלא רק אחרי בדיקה פתולוגית...מה שלא הובן לי זה שאם הבלוטות נצבעות במיפוי זה אומר שאכן הם נגועות...אז כיצד לא ניתן לאבחן? זה מנוגד אחד לשני...מהרופא קיבלתי תשובה שהוא לא יכול להסביר לי אבל רק אחרי שבועיים ניתן לדעת בוודאות. אם הבלוטה נצבעת סימן שהיא נגועה? אבקש לקבל הסבר, אם אפשרי במייל בלבד. תודה ..

שלום לך נראה לי שלא כל כך הבנת את הסברי הכירורג שלך בלוטת זקיף הינה הבלוטה הראשונה שאליה מתנקז הגידול יש 2 שיטות לאתר אותה האחת בעזרת בדיקת איזוטופים והשניה בעזרת צבע מדובר בשיטות לאיתור הבלוטה בזמן ניתוח , ולאחר שאותרה הבלוטה נשלחת לבדיקה פתולוגית מהירה שמתבצעת תוך כדי הניתוח ורק כך ניתן לדעת האם היא נגועה או לא נגועה אם בלוטת הזקיף תהיה נגועה אז מקובל להמשיך את הניתוח לנקות את שאר הבלוטות של בית השחי ברמות 1 ו 2 ואם הבלוטה לא נגועה אז לא ממשיכים בניתוח מה שא יהיה בלוטה צבועה עדין לא אומר נגועה אלא שהבהלוטה זוהתה לצורך דגימתה בפתולוגיה סטטיסטית גוש של 7 מ"מ נדיר ששולח גרורות מקוה שהבהרתי יותר טוב את הנקודה תוכלי למצוא באתרינו הסברים נוספים ואולי מפורטים משלי תודה שפנית לאתרינו בברכה דר זילברמן

שלום שוב, תודה על ההסבר..אני אחרי הניתוח השני כבר, בלוטת הזקיף יצאה נקיה. הניתוח הראשון נחשב לביופסיה, רק הוצאת הגידול ובדיקה, אשר גילתה שהוא אכן ממאיר. הניתוח השני היה פתיחתו מחדש של הראשון, ניקיון מסביב לגידול שהיה, וכמובן בלוטת הזקיף. בניתוח הגידול היה 8 מ"מ אשר לא שלח גרורות. בוועדה הרפואית הראשונה, מנהלת המחלקה האונקולוגית הודיעה לי מראש שבגלל שהגידול קטן, גם אם אבקש כימותרפיה לא אקבל..בוועדה השניה היא הודיעה לי שאם בלוטת הזקיף יוצאת נקיה לא אקבל כימו..אתמול הייתי בשיחה עם האונקולוגית שלי..היא הודיעה שחלבון מסויים, הר2ניו, משהו כזה, עדיין לא הגיע וזה ההורמון שיתן תמונה מדוייקת לגבי חומרת הגידול. אם זה יצא שלילי לא אקבל כימו, ואם חיובי אכן אקבל. יש לי מצבור של שאלות, אך אסתפק כרגע בכמה שהכי חשובות לי...1- מדוע הטעו אותי מהתחלה ונתנו לי תקווה שלא אצטרך לעבור את העינוי של כימו? 2- אם הגוף שלי עכשיו נקי מדוע אקבל כימו, הקרנות וטמוקסי לא מספיק? מי ערב לכך שאקבל כימו על גוף נקי ולא יחזור לי בעתיד? מדוע אני צריכה לסבול קרחות וכל מה שמשתמע מכימו, הרס הגוף בגלל גידול קטן כל כך שכבר לא נמצא. אני מתוסכלת מאד, והאמת? אני מעדיפה לקחת צ'אנס רק עם הקרנות וכדורים מאשר לקבל כימו !! אשמח לקבל תשובה במייל. תודה .

עברתי לפני שנתיים למפקטורי, הקרנות וכימוטרפיה. אני בת 51, לחץ דם 139 על 90 ודופק 80 . לתדהמתי התחלתי לגרד את השד שהיה חולה, הוא מעט חם מהשני, כבד ממנו כמו תמיד, אך המוזר ביותר הוא שהפטמה אבדה את הצבע לחלוטין וכעת היא כמעט שקופה מול הפטמה השניה בעלת הגוון הרגיל. מה לעשות? אין הפרשות, אין לי חום, ולא ברור לי מי יכול לעזור, או איזה בדיקה עלי לעשות?

מת נבדקת לאחרונה?

נבדקתי לפני 3 חודשים בדיקות דם ומיפוי עצמות, כעת בגלל בלגן המלחמה לא השלמתי בדיקה של האונקולוג. השד חם יותר מהשד הבריא. השד כבד יותר אך זה היה כבר אחרי הניתוח. קבעתי תור לכירורג מחר אולי עייניו יסייעו אך אני חוששת שמא לפי הכתבות המתפרסמות לאלו שסיימו הקרנות + כימותרפיה שהן יחלו שוב תוך שנתים 60% או תוך 5 שנים 90%, זה סימן ראשוני להישנות המחלה? בררר,,,

שלום לך למיטב הבנתי הכל קרה בעקבות טיפולי הקרינה השאלה עד כמה זה מפריע לך אם מאד ולאחר שתבדקי על ידי הכירורג שד שלך ולא תמצא כל בעיה , ניתן לבצע קעקוע שיכהה את הפטמה שוב כמה זה מפריע לך? לכי להבדק ואח"כ פני לכירורג פלסטי לראות איך ניתן ןשפר תודה שפנית אלינו בברכה דר זילברמן

עקב סרטן השד התגלו לאימי גרורות בעצמות בהתפשטות נרחבת האם ימיה ספורים או שמא ניתן לחיות עם זה הרבה שנים? מישהו מכיר סיפורי הצלחה?

אני חיה כבר 7 שנים עם סרטן שד, ומזה מספר שנים עם גרורות בעצמות. עם גרורות בעצמות בעזרת מעקב שוטף וטיפול מתאים אפשר לחיות הרבה שנים. באופן כללי ניתן להסביר שכשמתחילות גרורות הן לא נעלמות אבל המחלה הופכת אז למחלה כרונית, עם תקופות של בעיות ולצידן תקופות ארוכות של שקט בהן המחלה אינה פעילה. הבעייה העקרית של גרורות בעצמות היא הכאבים עליהם ניתן להתגבר די בקלות בעזרת משככי כאבים נרקוטיים.. אל תתיאשי, אפשר לקוות שיהיו לאמך עוד הרבה שנות חיים יפות וטובות. האופטימיות במקרה כזה מאד מאד עוזרת!

כפי שלי ציינה בפנייך היום ההתייחסות לגרורות בעצמות היא כאל כל מחלה כרונית שבעזרת טיפול נכון אפשר לחיות איתה. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי לקרוא פרק על הנושא: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=bones.doc אני מקווה שמידע בפרק זה יעזור לך ולאמך, נשמח לענות על כל שאלה בברכה, אנה

האם מישהו יודע להיד ששיטת הטיפול של דליה ודוד בשיטת ביו תדרים אכן מגדילה את הסיכוי להנצל מהמחלה גם בגרורות?

תעשה חיפוש כאן בפורום ותמצא מה חושבים עליהם כאן. לא רציני וזה בלשון ההמעטה, חבל להוציא כספים מיותרים, תשמור את הכסף למקרה הצורך בתרופות או טיפולים רציניים.

זה היהלום שבכתר של הרפואה האלטרנטיבית ברפוי חולי סרטן ולא בטיפול ! מחבר: QUACKOMETER תאריך: 13.8.2006 שעה: 19:20 היא פתחה שיטות חדישות לטיפול בכל המחלות, כולל סרטן טרמינלי, איידס טרמינלי, סוכרת ומה לא. לטענתה אחוז ההצלחה שלה באלפי מטופלים (בעיקר בטיחואנה, מקסיקו) הוא 95%! לטענתה סרטן (כל הסוגים) נגרם אך ורק ע"י פרזיט מסויים שמתיישב בכבד! לטענתה ניתן לרפא סרטן, גם טרמינלי, ב 5 ימים! לטענתה ניתן לרפא כל סרטן (וגם איידס) ע"י מכשיר חשמלי שפיתחה בתוספת כמה צמחי מרפא. אז מה הפלא שהוגשו נגדה עשרות תביעות משפטיות. http://www.quackwatch.org/01QuackeryRelatedTopics/Cancer/clark.html http://www.quackometer.net/?suspectquack=hulda+clark

אלון שלום, הנהלת האתר איננה נוהגת להמליץ על רופאים או על מרפאות, אולם חשוב לציין כי לפני שבוחרים לשלם על שיטה טיפולית זו או אחרת יש לאסוף את מרבית האינפורמציה. עליי להדגיש כי איסוף האינפורמציה צריך להיעשות לא רק באתרים של החברה אלא גם לשמוע מאנשים שביקרו במרפאה זו או אחרת והתנסו בשיטה הטיפולית. אולם הדבר החשוב ביותר הוא לקרוא מחקרים בהם הוכחה יעילות השיטה הטיפולית וכמובן לבחון מי פרסם את המחקרים. אני מקווה שלפני שאתה בוחר שיטה זו או אחרת, תאסוף את המידע העדכני ביותר שיאפשר לך לקבל את ההחלטה הנכונה. בברכה, אנה

אני בת 31 ואתמול גיליתי בשד אחד גולה קטנה בערך מאחורי הפטמה ובשד השני אין שום גולה מה עלי לעשות היום בהתחשב בעובדה שאחותה של אמי חלתה בסרטן השד

שלום לך, שלום לך, מכיוון שלא ניתן לאבחן על סמך תיאור בלבד, אני ממליצה לך לגשת לבדיקה אצל כירורג שד. על מנת להסביר את האוזן כ80% מהגושים המתגלים בשד הינם גושים שפירים ולכן אינם מסוכנים. בקישור זה תוכלי למצוא רשימה של מרפאות שד המסודרת לפי אזורי הארץ: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=women_health.doc אשמח אם תעדכני אותנו, בברכה, אנה

תודה רבה לך על התגובה אז כך:באותו יום ביקרתי אצל כירוג שהפנה אותי לUS שדים ונמצא גוש סולידי בקוטר 1.1ס"מ סונוגרפי שפיר ואני מקווה שזה תקין ובכל דאת מחר אני אחזור עם זה לכירוג ונשמע את מה שבפיו

גשי לכירורג שד.

קשה לי לדבר על זה אני מוצאת את עצמי בתקופה כבר של שנה מתוסכלת וממורמרת, לא מתקשרת, רגזנית מלאת שנאה.... כי קשה לי לדבר על זה.... לאמא של ייש סרטן בשד זה משפיע עליי רוב הסיכויים שהיא לא תעבור את זה ככה אומרים הרופאים, אני חושבת מה אני יעשה בלעדיה אני אוהבת אותה למרות כל הריבים שיש לנו. בשנה האחרונה התרחקנו, ואני מפחדת שהיא לא יודעת שאני אוהנבת אותה.... אני פשוט לא יודעת איך להתמודד.... אני מרגישה שאני לא תומכת מספיק, אני יודעת את זה.... השאלה שלי היא מה לעשות? איך מתמודדים??

ליט, קחי את עצמך בידים, ותחליטי החלטה עיקשת שמהיום , מהשעה הקרובה, מהדקה הקרובה את מדברת, ועושה דברים שעושים טוב לך ולאמא שלך! תתחילי ממשהו קטן, ותראי את התגובות ולאן זה מתפתח. לאט לאט תהיה לך הרגשה נהדרת. אני בטוחה שיבואו ימים טובים. תני לזה צ'נס.

ליט היקרה שלום, את מביאה דברים קשים, כואבים ונוגעים באותנטיות והכנות שלהם. אבחנת המחלה של אדם קרוב עלולה לעורר בנו דילמה רגשית לא פשוטה כלל. מחד, אנו יודעים כי עלינו לתמוך באדם היקר ולהיות לצידו, מאידך, זה קשה מאוד ובאופן טבעי מאוד, מתעורר המון כעס, תסכול ורצון גם להגן על עצמנו. מסיבה זו נוצרת לעיתים מערבולת רגשית רבת עוצמה אשר גורמת לריחוק בין אנשים קרובים מאוד. אולם ריחוק זה, לא מבטא כי אנשים אלו הפסיקו לאהוב או לדאוג זה לזה, אלא ריחוק זה מבטא התמודדות טבעית עם מצב מורכב מאוד. אני שומעת מדברייך את הרצון העז להתקרב שוב לאמך ולהיות לצדה בזמנים קשים אלו וניכר כי את כועסת על עצמך על כך שאת לא מצליחה ליצור את הקרבה האופטימאלית. כמו כן נשמע כי את מרגישה שאת לא מצליחה להעביר לאמך את הדאגה ואהבה אותה את חשה כלפיה. אינני מכירה את מערכת היחסים ביניכן ואני לא יודעת על סמך מה את מכמתת או מודדת אהבה, אולם, אני מסכימה איתך כי מדובר בתחושה מאוד סובייקטיבית. על מנת לשנות מאזן זה, נסי לחשוב מה יגרום לאמך להאמין כי את אוהבת ודואגת לה? מהם הדברים שנהגתן לעשות ובשל המחלה לא יוצא לכן? לעיתים אנו נוטים להמעיט בערכן של מחוות יומיומיות ופשוטות למדי וחושבים שאהבה ודאגה נמדדות בדברים רבי עוצמה. אולם לרוב אנשים נוטים להעריך את הנוכחות של האדם קרוב ואת המחוות הפשוטות למדי אשר מצליחות להעביר את הרגשתך. נסי לחשוב מהם אותם הדברים הקטנים שבעבר נהגת לעשות למען אימך והיום קשה לך יותר לעשות אותם? מה עוצר בעדייך? אנו כאן איתך ונשמח לחשוב ביחד על דרכים לסייע לך ולאמך אנה

אמא שלי ז"ל נפטרה לפני פחות מחודשיים מסרטן שד. אני כל הזמן מרגישה שלא עשיתי למענה מספיק, שלא תמכתי בה מספיק ,שלא אמרתי לה מספיק כמה אני אוהבת אותה. כל הזמן יש לי רגשות אשמה. וזה ממש ממש לא קל. אם את יכולה לחסוך את זה ממך עוד לא מאוחר לתמוך בה , להיות איתה כמה שיותר, לתת לה להרגיש אהובה. אף אחת מאיתנו לא יודעת מה מחכה לה.

שלום, היום התחלתי להרגיש מעין זרמים בשד קרוב לפטמה. במהלך כל היום!!! ר. נשים קבע לי תור רק ליום ראשון ועד אז אני מעלה סרטים בראש....... יש סיבה לדאגה? האם תופעה כזאת מוכרת לכם? מה זה יכול להיות?

שלום לך רגע רגע רגע אל תלחצי ואל תעלה לך סרטים בראש(סרטים יש בבלוק באסטר) למרות שלא ציינת את גילך וכמה ,אם בכלל ,את קרובה או רחוקה ממחזור אז באופן כללי התופעה מוכרת וידועה ואינה מדאיגה וכשם שהופיעה כך תחלוף כנראה שמדובר בהפרעה הורמונלית חולפת למרות זאת עליך לפנות לבדיקה ,אך לא לרופא נשים אלא עליך לפנות לכירורג שד או כירורג כללי אני אשמח להתעדכן במה שנאמר לך אגב זרמים יכולים להיות מוקרנים גם מבעיות בעמוד שדרה צוארי או ממקור גרמי שלדי אחר אז תודה שפנית לאתרינו שבת שלום בברכה דר זילברמן

שבת שלום ותודה על התשובה המהירה והמרגיעה! אז ככה: אני בקרוב בת 32. יש משהו בדברך, לאחרונה אני נאלצת להרים המון את בני הפעוט על הידיים (התרגל!!!) בכדי להרדימו ותוך כדי אני גולשת באינטרנט. אז אולי באמת הכאב נובע מבעיה אחרת, אני מקווה. היום הכאב התחיל גם בשד השני... אני אזמין תור לכירוג שד, האם כדאי לדרוש ביצוע בדיקת ממוגרפיה? או להסתפק בבדיקת מישוש? מאוד חשוב לי דעתך בנדון. *אני בהחלט יעדכן בתוצאות. תודה רבה על הייחס, אני מאחלת בשורות טובות לכולן, בריאות והחלמה מהירה.

שלום! רציתי לדעת האם סרטן שד יכול להתפתח כתוצאה מעישון פסיבי. תודה, מירי

מירי היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק המוקדש לגורמי סיכון לסרטן השד. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=risks.doc למרות שעישון פאסיבי עלול לגרום לבעיות שונות, לא הוכח קשר מובהק בינו לסרטן השד. בברכה, אנה

הי אנה!!! התגעגעתי..... רק לשמוע אתכן... הרבה זמן לא כתבתי ולא נכנסתי לפורום, היום סתם בא לי לעדכן... אז סוף סוף יצאתי לחופש.............. התחלתי פיזיוטרפיה ביד, היא התחילה לכאוב וקצת להתנפח, וזה די מוזר כי הוציאו לי רק 4 בלוטות אבל... מה לעשות גם זה קורה ... בשביל שלא יהיה משעמם. אנה הייתי רוצה לשעבירי שאלה לרופאים: אני כרגע לוקחת טמוקסיפו כבר מחודש מאי, והמחזור חזר לי קבוע כל חודש כמו שעון, אני לא גנטית, אבל בת 41, שאלתי מה דעת הרופא האם כדאי או רצוי לדכא את השחלות או להוציא אותן או פשוט להמשיך לקבל ולהשאיר את המצב כמו שהוא, מה מקובל? מה עושים בדר"כ? אני די דוחה את העניין ומנסה להתעלם לא בא לי עוד פעם בתי חולים ורופאים... אני רוצה שקט, וחופש אמיתי. אשמח לקבל תשובה אוהבת ומחבקת ,"זינה הלוחמת"

שלום ללוחמת הנהדרת אם תעשי חיפוש כאן בפורום למילים "הסרת שחלות" תמצאי המון מידע ודיונים שנדמה לי שגם את השתתפת בהם. בנוסף: בפורום בקהילות מעריב כדאי לך לחפש תשובה רפואית של ד"ר לאופר בנושא. תמשיכי להחלים ולשמור על עצמך!

זינה היקרה שלום, תודה רבה על העדכון.שמחתי מאוד לקבל את הודעתך. איך את מרגישה ומה שלום בעלך? העברתי אמש את שאלתך לאחד המומחים ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

את אינך נשאית של הגן. ולכן אין הצדקה להוציא את השחלות, אלא באם יש פתולוגיה של השחלות או באם יש סיפור משפחתי של סרטן השד או השחלות.

תודה על התשובה אבל, האם יש צורך בדיכוי השחלות או שה שאני מקבלת כל חודש מחזור סדיר זה בסדר???? "זינה הלוחמת"

לאחרונה החזה בצד ימין התנפח לי ונוצרו בו ורידים בולטים וכשאני נוגעת בו הוא כואב לעומת זאת בחזה בצד שמאל אין דבר והכל נשאר רגיל.. אין לי בחזה ימין גוש או כאב מתחת לבית השחי אך מצד שני מפחיד אותי בממני הוורידים. אני בת 24 ואני מפחדת נורא אם תוכלי להגיב להודעתי אשמח.... נ.ב ההיתי לפני מספר חודשים בבדיקת אולטרסאונד כי כאב לי החזה והרופא אמר לי שזה ציסטא שתלך ותחזור.... אך מצד שני הוורידים המורחבים בחזה ימין וגודל החזה מלחיצים אותי...

שלום לך שאלתך מציקה בדיקה נוספת אצל כירורג שד קשה לנחש מה מהות השינוי בלי לבדוק אותך ישנו מצב של דלקת ורידית בשד אך ביטויה בד,כ שונה אנא פנימי לבדיקה ואשמח אם תעדכני אותי בתוצאותיה

אמא שלי חולה הכל התחיל לפני חודשיים שהפרופסור אמר שזה בטח שומן..... אחרי שעתיים כמו אסון התאומים.... זה סרטן her 2+3 זהו העולם חרב עלי ... אמא שלי לעומת זאת כל כך חזקה ..... עזרו לי ואמרו לי מאיפה לוקחים כח להתמודד כי אני לא מוצאת אותו בכלל........ זו הפעם השניה שאמא חולה.........

לימור, אני מאד מבינה אותך . הכוח הוא מהמקום של ההשלמה והחיים הזורמים, וניצול כל רגע לעשות דברים שאנחנו אוהבים, להיות ליד האדם שאנחנו אוהבים ופשוט ליצור שגרה , יחד עם המחלה. שום דבר מיוחד. לנצל כל רגע להנאה. ליבי איתך.

לימור היקרה שלום, את שואלת שאלה קשה ומורכבת מאוד ואני מסכימה איתך כי אין זה קל למצוא את הכוחות להיות חזקים כאשר תחושות של פחד וחרדה מציפות אותנו. אני מבינה כי בחודשיים האחרונים השתנה עולמך וכרגע את ניצבת בפני מציאות לא פשוטה. את מציינת כי אימך מצליחה להתמודד עם הבשורה ומצליחה להיות חזקה, את נאלצת להתמודד עם תחושות מורכבות. אני מבינה כי הפער בין בחוזק של אמך, כפי שאת תופסת אותו, לתחושת חוסר הכוחות שלך עלול להיות מתסכל. אולם בני משפחה רבים המתמודדים עם מחלה של אדם קרוב, חשים כי עולמם חרב ומרגישים כי אין להם מספיק כלים להתמודד עם מצב זה. תחושת משבר זו הינה טבעית ועם הזמן רבים חשים כי מצליחים לגייס את הכוחות ומגלים עוד ועוד כלים אשר עוזרים להם להתמודד עם המצב. את כותבת כי אמך חלתה זו הפעם השנייה. כיצד התמודדתם בפעם הראשונה? האם יש לך אחים? בת כמה את? מי תומך בך? באם תרצי תוכלי למצוא אוזן קשבת אצל מתנדבת הקו החם של עמותת "אחת מתשע" שהתמודדה עם המחלה. מספרו של הקו החם הוא 1800-363-400. כולנו כאן איתך, אנה

הי לימור אני בהחלט מבינה את חוסר האונים שלך והמתח והחרדה בו את נמצאת עם התגלות המחלה בשנית אצל אמך גם אצלי הופיע הסרטן בפעם השניה ובגדול וגם עם הר2 מאד חיובי אמך כנראה אשה חזקה ורובנו הן כמוה,מקבלות שוק, מתעשטות וממשיכות להילחם,זה לא סוף הדרךאלא המחלה והמשבר בעקבותיו מביאים למנוף לצמיחה והחלמה מצפה לאמך דרך לא קלה אם בנתוח ,כימוטרפיה ,הקרנות והרצפטין וחשוב שתהיה סביבה משפחתית תומכת ואם המשפחה אינה מסוגלת לפעול בפתיחות ניתן לפנות לעזרה מקצועית כמו עובדת סוציאלית או פסיכולוג. לי יש משפחה חמה ואוהבת וחברות נפש מקסימות וכולם היו עמי לאורך כל התקופה הקשה ובטוחתני שגם אצכם הכל יסתדר לטובה המון בריאות לאמא

הי לימור אני בהחלט מבינה את חוסר האונים שלך והמתח והחרדה בו את נמצאת עם התגלות המחלה בשנית אצל אמך גם אצלי הופיע הסרטן בפעם השניה ובגדול וגם עם הר2 מאד חיובי אמך כנראה אשה חזקה ורובנו הן כמוה,מקבלות שוק, מתעשטות וממשיכות להילחם,זה לא סוף הדרךאלא המחלה והמשבר בעקבותיו מביאים למנוף לצמיחה והחלמה מצפה לאמך דרך לא קלה אם בנתוח ,כימוטרפיה ,הקרנות והרצפטין וחשוב שתהיה סביבה משפחתית תומכת ואם המשפחה אינה מסוגלת לפעול בפתיחות ניתן לפנות לעזרה מקצועית כמו עובדת סוציאלית או פסיכולוג. לי יש משפחה חמה ואוהבת וחברות נפש מקסימות וכולם היו עמי לאורך כל התקופה הקשה ובטוחתני שגם אצכם הכל יסתדר לטובה המון בריאות לאמא

שלום רב, לאימי בת ה-54 נמצאו לפני כחודשיים גרורות בכל הגוף עקב סרטן השד, האם יש סיכוי שתאריך ימים או שמא ימיה ספורים כי אין לכך פיתרון משמעותי?

מימי היקרה שלום, את בוודאי מתארת לעצמך שמבחינה רפואית יהיה זה קשה מאוד עד כדי בלתי אפשרי לתת לך תשובה חד משמעית ללא היכרות עם פרטים רפואיים רלוונטיים. לכן הרופא המטפל באימך יוכל לתת את התשובות המוסמכות ביותר. התחושה של חוסר וודאות עליה את מדברת ועימה את מנסה להתמודד, היא תחושה קשה מאוד ואת צודקת אין פתרון חש משמעי לתחושה זו. אני מבינה כי תחושת חוסר וודאות זו הינה מתסכלת ומפחידה מאוד. למעשה זהו אחד המצבים הקשים ביותר לכולנו. אומנם לאחר שמכירים במצב זה ניתן ביחד לחפש את המקומות בהם יש לנו עדיין שליטה. מציאת מקומות אלו של שליטה נותנת המון כוח ותקווה. אשמח אם תשתפי אותנו בגילך, באם ישנם בני משפחה נוספים שמסיעים בטיפול באמך? מי תומך בך בתקופה זו? בפורום זה כותבים בני משפחה רבים המתמודדים עם מחלה של אדם יקר וביחד אוספים כוחות להתמודד עם תחושות לא פשוטות אלו. כולנו כאן ביחד איתך ונשמח אם תשתפי אותנו. אנה

שלום לכולן, כתבתי כאן לפני שבוע וחצי, לאחר שגיליתי גוש בשד השמאלי. מאז עברתי בדיקת ממוגרפיה ואולטרא סאונד. תוצאות הבדיקה הראו כי יש לי מס' צ'יסטות, אבל בינהם גידול קשיח יותר בקוטר 1.1 ס"מ. ההמלצה הייתה לבצע ביופסיה תחת סונר לאותו גידול. היום- יום אחרי בדיקת הביופסיה, אני למעשה רואה שהדגימה שנלקחה לי רחוקה מאותו גוש גדול שאני זיהיתי. ואני שואלת- האם יש אפשרות שהם מפספסים? איך אפשר לוודא שהגו האימיתי לא פוספס?? האם בשכיבה המיקום של הגוש משתנה? תודה, אלין

לאלין! כאשר אני עברתי ביופסיה לאחר ממוגרפיה הרגשתי כמוך שנקודת החדירה רחוקה מהגוש. אני גם חששתי שפספסו. הרופא שלי שראה זאת לאחר שבוע אמר לי:אני רואה שהם נכנסו מהצד. אני לא מאמינה שפספסו אצלך. אצלי התוצאה לא הייתה טובה :התגלה גוש ממאיר. אני מאחלת לך שהגוש ייהיה שפיר. הרבה בריאות

טומית, תודה על התשובה (-: אשמח לקבל תגובות נוספות, תודה, אלין

אני ליוויתי את בדיקת הביופסיה כל הזמן על המוניטור ואפילו הנחיתי אותם קצת על הכיוונים. היתה לי בדיקת אולטרה סאונד קודמת שהראתה די יפה את מיקום הגושים (היו 2 קטנים). מצד אחד גם המבצעים את הבדיקה הזו הם בני אדם - לכן יכולים לטעות. מצד שני הם אנשים מקצועיים, אז אני מאמינה שלא 'פיספסו'. איפה עשית את הביופסיה? לי עשו את זה ברמב"ם ובאמת הרגשתי מיקצועיות.

שלום לך שינוי תנוחה יכול לשנות מיקום של גוש אך במקרה שלך מדובר בגוש שלא נמוש אלא כזה שנראה באולטרסאונד ולפיכך קשה לדבר על פספוסים שלא אומר שאין פספוסים אך ניתן לחזור על הבדיקה חוץ מזה חכי לתוצאות הביופסיה בברכה דר זילברמן

אני אמתין לתוצאות. מקווה לטוב. סופ"ש נעים, אלין

איפה נעלמו כל המיריות? מה פתאום שקשה נעלמים?

אני באמת בצפון המופגז, איזור חיפה, אז די אין לי סבלנות לעודד... אבל אני מתעדכנת ולפעמים גם מגיבה.

תותחים רועמים ... (ולא רואמים)

מירי היקרה שלום, מדינה כולה עוברת בימים אלו תקופה קשה מאוד, אך במיוחד אתם מהצפון מתמודדים עם איום המשמעותי ביותר. תחושת חוסר הוודאות אותה רבים מאיתנו חווים, מעוררת תסכול ופחד רב. בנוסף לכך הפחד וחוסר הוודאות מתיש מאוד והתחושה כי הכוחות אוזלים. ניתן לראות גם בפורום זה כי במקביל לירידה בפניות הפניות שמתקבלות הן בעלות אופי קשה ומשקפות את המצוקה הרבה של הפונים. אני מסכימה איתך כי אין זה פשוט לגייס את הכוחות לעודד אחרות, אומנם הנוכחות שלך ושל נשים רבות אחרות בפורום זה הינה משמעותית ביותר ומחזקת את תחושת ה"ביחד" שלנו. את בוודאי יודעת עד כמה תחושה זו בעלת משמעות בעת בה מתמודדים עם משבר ועד כמה היכולת לשתף את האחר יכולה להיות מרגיעה. בזמנים קשים אלו כולנו כאן יחד, אנה

כן , כנראה שזהו דיכאון שאחרי , או אולי המלחמה ארורה, או הממ"ד או צרות אחרות . גיסתי ילדה תאומים לפני חודש שלשום אחד מהם נפטר , בני אתמול נפל מהמיטה קיבל זעזוע מוח , אושפזנו בנהריה להשגחה . בין הסירנות וההפגזות חזרנו הביתה כולנו עם כאבי ראש. לפני שבוע נסענו "להתאורר" מהמלחמה בירושליים ואחר כך בתל אביב , חזרתי מפורקת לגמרי. אף פעם לא כתבתי דברים כל כך אישיים במקום ציבורי .... בתל אביב ראתי נשים יפות עם שדיים ... ואני עם פרוטזה שאני שונאת , אבל יותר מכל אני שונאת את עצמי בלי פרוטזה. לפעמים אני אפילו לא יודעת להגדיר מה אני מרגישה ,,,, תערובת של רגשות , ניסיון לשרוד עד יום.

זה באמת נשמע כמו דיכאון אחרי. חמודה זה מובן שזו תקופה קשה אבל תיהיה חזקה אנחנו כאן ביחד.

R היקרה שלום, תודה לך מקרב לב ששיתפת אותנו בדברים לא פשוטים אלו. אני מאמינה כי לא היה לך קל לבחור להביא את מגוון הרגשות אותם את חווה. אני מסכימה איתך כי "דיכאון שאחרי" עלול לגרום לסבל ולכאב רב. תחושת דיכאון זה עלולה להיות גם מאוד מתסכלת מפני שדווקא בתקופה שאחרי הטיפולים הסביבה מצפה מהאישה להיות שמחה ולהתנהג כאותה אישה שהייתה לפני המחלה. אולם דווקא בתקופה זו עולות מחשבות ופחדים רבים והאישה נאלצת להתמודד עם השינוי במבנה ובדימויי הגוף. בהקשר זה לנשים רבות עוזר מפגש עם האחרות המתמודדות עם תחושות דומות. באם תרצי תוכלי לפגוש נשים אלו בקבוצת תמיכה של עמותת "אחת מתשע". אני מזמינה אותך ליצור קשר עם נועה גואטה, רכזת תמיכה של העמותה בטל: 036021717. כמו כן תוכלי לשוחח עם מתנדבת הקו החם שהתמודדה עם המחלה וחוותה את הקשיים הנלווים אליה. מספרו של הקו החם הוא: 1800-363-400. תקופה זו של המלחמה היא תקופה מאוד קשה עבור רבים מאיתנו. תושבי הצפון, אני מבינה מדברייך כי את מתגוררת מאזור זה, חווים אותה בעוצמה גבוה פי כמה. התחושה של חוזר וודאות, שינויי בשגרת החיים והדאגה התמידית מעוררים פחדים וחרדות שונות. פרט לכך, נראה כי גם משפחתך נאלצת להתמודד עם משברים שונים ואני משערת לעצמי כי מצפים ממך להיות חזקה ותומכת. אני באמת יכולה להבין כיצד זה קשה ומתסכל להיות חזקה דווקא בתקופה זו בה יש רצון להתרפק ולהזדקק לאחר. נראה כי בתערובת זו של הרגשות ישנו פחד, תסכול, כעס ובעיקר כאב שרבות ממשתתפות של פורום זה יכולות להבין ולהזדהות. כולנו כאן איתך ונשמח אם תמשיכי לכתוב לנו ולעדכן אותנו במצבך, אנה

השבוע שמעתי כדרך אגב בתוכנית בטלוויזיה מפי תזונאית על נפלאות הסויה, למעט חולות סרטן השד (כולל נשים בריאות שחלו פעם במחלה). הייתי בשוק מאחר ועברתי פעמיים את המחלה, ומעולם איש לא אמר לי שיש בעיה עם מזון שמקורו בסויה. מיותר לציין שחלק ניכר מתזונתי מבוסס על מאכלי טבעול. האם מישהו יודע, מכיר, שמע על הנושא?

דורית היקרה שלום, אני מסכימה איתך שכל נושא הסויה הינו מבלבל מאוד. בשל כך שאלות אודות צריכת סויה נשאלו אין ספור פעמים בפורום זה. על מנת להתמודד עם הדיווחים הסותרים אודות סויה קמה לפני כשנה ועדה שדנה בהשלכות של צריכת מוצרי סויה. ועדה זו התקשתה להגיע להמלצות מעשיות לחולות סרטן שד או לנשים הנמצאות בסיכון לחלות בה. אי לכך ממליצה הועדה לנשים אלו להיוועץ ברופא המטפל בהן לפני שהן שוקלות להתחיל לצרוך מוצרים מבוססי סויה. בנוסף לכך, השבוע ענתה ד"ר גיפס לשאלה זו ולהלן תשובתה:מותר לצרוך סויה בכמויות סבירות. בסויה יש חומר שדומה לאסטרוגן ולכן רצוי להימנע מכמויות מוגזמות, אך צריכה יומית סבירה בהחלט מותרת. בברכה, אנה

תודה על תשובתך המהירה. התנצלותי על שאלה שנענתה כבר בפורום כדברייך- אך כבר זמן רב איני נכנסת לפורום (מעיד על החלמה... נכון?). המשיכי בעבודת הקודש. דורית

לי היקרה שלום, ד"ר גולדפרב ענה לשאלתך: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-146,xPG-310,xFT-223574,xFP-225070,m-Doctors,a-Forums.html אני מקווה שמידע זה יעזור ואודה לך אם תעדכני אותנו כיצד את מרגישה, בברכה, אנה

תודה. אני מכירה את ד"ר אלברטו ואודה לו עוד השבוע בבית החולים. אגב כשגילו אצלי את הגרורות הוא היה באותו יום הרופא התורן ועליו היה לבשר לי מה ההחלטה של הרופאנ שלי. מאז אני ממש מודה לו בחיוך בכול פעם כשאנחנו נפגשים בבית החולים, זאת מכיוון שהוא היה אז מאד אנושי וחם אך גם ישיר וברור, בענין החום אנחנו כבר בדקנו את תפקודי הכבד והשאלה שלי עלתה מכיון שהאונקולוגים לא מבינים בהקשרים האנדוקרינולוגים והקשר שלהם עם הגרורות כמו במצבי. לא נורא, ודאי יפנו אותי ביום הטיפול השבועי שלי לאנדוקרינולוג בבית החולים עצמו. בינתיים גילינו שתרופת הנקסין עוזרת להוריד לי את החום ואחרי שביום שישי הייתי במצב של אישפוז וסרבתי, התחילה ירידת חום והרגשת הקלה. המון תודה לך אנה

שלום רב, האם ידוע לכם/ן האם קופ"ח (לאומית במקרה שלי) מממנת הרצפטין במקרה של סרטן השד לגבר? ידוע לי שהתרופה נכנסה לסל התרופות אך במקרה של גברים קופות החולים מערימות קשיים. האם תוכלו לתרום מנסיונכם/ן? בתודה מראש.

שלום, עו"ד רקפת אנוך - סמנכלי"ת העמותה , היא רכזת שמירה והגנה על זכויות החולה , אנא פנה אליה והיא תנסה לעזור כפי יכולתה. הטלפון: 03-6021717 שלוחה 201 בברכה, אנה

תודה רבה. האם מישהו חווה מנסיונו בעניין?

שמי ראובן ,במקרה לשאלה שלך ,אני מקבל כבר טיפול שני בהרצפטין,חינם !!!!!!!!!!בכללית, התרופה מיועדת לגברים ונשים ,כמובן לפי דרישת הרופא האונקולוג, וכמובן שהחולה מתאים לקבלת התרופה ,ונימצא בסיכון גבוהה , והיתגלה אצלו רצפטורים מסוג her2 חיובי הקופה חייבת לממן את התרופה שהיא בתוך סל התרופות. למידע נוסף אני מוכן להסביר ועזור טלפונית 0544989606תהיה בריא ואל תוותר ראובן

ראובן, רק כעת ראיתי את הודעתך, אני מודה לך מאד ואצור עמך קשר. תודה רבה על התמיכה ובהצלחה.

אנה שלום, בהמשך לשאלתה של טומית בדבר כימוטרפיה באסותא מישהו אמנם בעילום שם העביר מידע שמאד חשוב לדעת משום מה המידע הזה נמחק עלידך. אני מבינה שקשה למי שקיבלהו/או מקבלת כימוטרפיה לקרוא נתונים שלא מצדיקים את הטיפול הזה. אבל חשבתי לטומי שיש כאן פלורליזם. האם טעיתי? אודה לתשובתך חיה

אז למה זה היה בעילום שם? אני רוצה לדעת מהו האדם שרשם את הדברים? האם זה משהו מוסמך? למה הוא פוחד להיחשף? אם יש דברים מאחוריו - שייחשף, אם הוא כלכך רוצה לעזור... ודרך אגב - לטומי ב - ת. לתומי.....

חיה היקרה שלום, כאמור פורום זה נותן מענה מקצועי לפונים ולא מהווה במה לפרסום עצמי. יתר על כן הדברים נבדקו על ידי מומחה בתחום ונמצאו לוקים בחסר ושגויים. במקרים אלו אנו מחויבים לפעול על פי תקנון הפורום ולהגן על המשתתפים מפני הטעיות וניצול. אני מקווה שדברי יתקבלו בהבנה, בתודה ולילה טוב, אנה

אנה אני חושבת שמה שהאדון או הגברת האנונימי שכתבו את הדברים על הכימוטרפיה פשוט גובלים בשערוריה ואני דורשת ,כן דורשת שלא תעברי לסדר היום. לא ייתכן שבאתר כזה תהיה במה לרשע כזה להכנס . אני ועוד רבות כמוני לא צריכות לקרוא את דברי השטנה הללו. אני דורשת תשובה מיידית!

שיר היקרה שלום, אני מבינה ומצדיקה את זעקתך. כפי שאת רואה פורום זה כמו פורומים רבים אחרים משמשים בין היתר כבמה לגופים כלכליים המנסים להתפרסם בחינם. גופים אלו מציגים תמונה מטעה ולקויה מאוד במטרה לגרוף כספים על חשבון התקווה של האנשים. מסיבה זו אני משתדלת למחוק את ההודעות מסוג זה ולמנוע ממשתתפי הפורום לקבל אינפורמציה מטעה ושגויה ופוגעת. צר לי על האי נעימות, בברכה, אנה

מי עברה כימותרפיה באסותא ת"א? הבנתי שהיחס שם אישי. אך אין שם חדר מיון אם מרגישים לא טוב. הבנתי שבבית חולים ציבורי זה יותר המוני. מי עברה כימותרפיה בתל השומר?

טומית, אני מהצפון, ואני לא מכירה את הכימו באסותא אך אני ממליצה לך לעשות כימו בביה"ח בו עובדת הרופאה שלך , כדי שתהיה זמינה לכל בעיה שתצוץ, ( גם אם זו בעיה טכנית) , ואני חושבת שבבית חולים הדברים נעשים יותר טוב. גם השיקול של מענה כשלא חשים בטוב וכו חשוב. ככה אם את בביה"ח מכירים אותך , יש נגישות קלה יותר לתיק הרפואי שלך וכו. זו דעתי.

הי טומית, מצטרפת בשלמות לדברי שיר. רצוי לעבור את הכימו וההקרנות אם אפשר באותו בי"ח בו האונקולוגית שלך עובדת. עיזבי המוני או לא. בדר"כ הכימו ניתן בכורסאות מאוד נוחות עם חציצה בין חולה לחולה ואחות קבועה. אני עברתי כימו ב"מאיר" כפ"ס בחדר אחד גדול עם עוד 60 מטופלים ולא ממש היה שם רעש, נהפוך הוא נוצרות חברויות מדהימות, בזמן הטיפול לא מרגישים רע אז יש עם מי לדבר ועם מי להחליף חוויות וכך הזמן עובר מהר יותר. טקסול מקבלים במיטה וגם אז יש חציצה ואין פגיעה בפרטיות אם צריך/רוצים אותה. ואין, פשוט אין טוב יותר מהרופא שלך בסביבה, הוא מציץ לתיק האישי, אמור לחתום אישית על כל מרשם של טיפול כימי טרם הגשתו לבית המרקחת להכנה ועוד. אחרי אחד הטיפולים הרגשתי ממש רע ונאלצתי להגיע למיון לפנות בוקר עם אמבולנס לא היה טוב מזה שהייתה גישה לתיק האונקולוגי שלי. בשנייה ששוחררתי קפצתי למכון האונקולוגי לדווח לאחות המתאמת שלי ולרופא. חוץ מזה את ההקרנות שלי קיבלתי בבילנסון (ב"מאיר" אין מכון להקרנות) וממש ראיתי את ההבדל בין בנות כמוני שהגיעו מבתי חולים אחרים לבין בנות שטופלו באותו מכון. אין כמו להכיר את הצוות המטפל. זה לא שקיבלתי טיפול פחות טוב מאחרות - אבל...יחי ההבדל הקטן והוא יכול להיות משמעותי בקטע של כימו והקרנות. תחשבי על זה שוב בבקשה. מירי.ב.

אסןתא בסדר. הכי חשןב זה הקשר עם האונקולוגית שלך ושיהיה לך נוח להגיע.