פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

10/07/2006 | 19:07 | מאת: תרצה

אנה שלום יש לי שאלה ממש תכנית כאשר כותבים לפורם רשום ליד הכתובת שהיא תופיע בפורום איפה מוצאים את מייל הכותב? (לפני כשבועיים ענתה בחורה בשם לאני לאחת השאלות ניסיתי למצא את כתובתה במייל ולא הצלחתי חשוב לי מאד כיוון וזהו שם נדיר בארץ יתכן וזו חברת ילדות מניו יורק ואשמח ליצור איתה קשר) תודה תרצה

10/07/2006 | 19:09 | מאת: תרצה

תרצה כתב/ה: > > אנה שלום יש לי שאלה ממש תכנית כאשר כותבים לפורם רשום ליד הכתובת > שהיא תופיע בפורום איפה מוצאים את מייל הכותב? > (לפני כשבועיים ענתה בחורה בשם לאני לאחת השאלות ניסיתי למצא את > כתובתה במייל ולא הצלחתי חשוב לי מאד כיוון וזהו שם נדיר בארץ > יתכן וזו חברת ילדות מניו יורק ואשמח ליצור איתה קשר) תודה תרצה

10/07/2006 | 22:14 | מאת: לתרצה

נראה לי שיש אולי אי הבנה קלה . הרבה הודעות נרשמות ע"י בנות שקוראות לעצמן "אני" , כדי לא להזדהות. ואז, מי שעונה להן, רושם "לאני" , כמו שאני רשמתי "לתרצה" .. אז לא נראה לי שזהו השם "לאני" אלא פשוט תגובה לזו שמכנה עצמה "אני". כמובן שאולי אני טועה.. אבל זו ההשערה שלי ..

10/07/2006 | 23:07 | מאת: אנה גולדברט

תרצה שלום, את הכתובת מייל את יכולה לראות רק אצל נשים שבחרו לציינה ואז היא מופיעה בצמוד לשם, בדיוק כפי שהיא מופיעה בהודעה שלך. אישה שבחרה לא לציין את כתובתה לא ניתן לשלוח לה מייל. אכן "אני" זה שם נפוץ ובשם "לאני" עדיין לא נתקלתי כאן. הרבה בהצלחה בחיפוש אחר חברתך, אנה

10/07/2006 | 16:52 | מאת: אורנה

10/07/2006 | 16:54 | מאת: orna

האם מישהי עברה בדיקת ס.ט. P.E.T. ואם כן האם זו בדיקה קלה ? כמה זמן היא עורכת? ומה המשמעות שלה בכלל ?

10/07/2006 | 11:46 | מאת: יוליה

שלום, שמי יוליה ולפני כחודש וחצי ילדתי את בני. מאחר ולאחותי נתגלה סרטן השד לפני שנה, לא מומלץ שאחזור להשתמש בגלולות למניעת הריון (כמובן בשל ההורמונים). רופא הנשים שלי המליץ לי על התקן תוך רחמי בשם מירנה. ידוע לי כי זהו התקן המשחרר הורמון במינון נמוך יותר ולאזור מקומי של רירית הרחם. שאלתי היא האם אין בכך סיכון או שעלי להשתמש בהתקן ללא הורמונים כלל? מה הם היתרונות ומה הם החסרונות לגבי. מודה מראש על הייעוץ המקצועי, יוליה.

10/07/2006 | 14:47 | מאת: אנה גולדברט

יוליה היקרה שלום, להלן תשובתו של ד"ר דן גריסרו לשאלה דומה. התקן התוך רחמי מסוג מירנה מכיל פרוגסטרון. רוב המחקרים אשר קישרו טיפול הורמונאלי לסרטן שד התייחסו לטיפול באסטרוגן או שילוב של האסטרוגן עם פרוגסטרון. אינני רואה מניעה משימוש בהתקן זה בגלל סיפור משפחתי של סרטן שד. יתר על כן ישנן עבודות הממליצות שימוש בהתקן זה בנשים עם סרטן שד המקבלות את התכשיר טמוקסיפן בכדי להגן על רירית הרחם מפני השפעת הטמוקסיפן. תוכלי לראות תשובה זו ואת תשובתו של פרופ' כהן בקישורים הבאים: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/146/xFT/111279/xFP/111349 http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/146/xPG/259/xFT/136091/xFP/136147 לגבי השאלה של אודות סרטן שד גנטי, אני מצרפת לך פרק מהאתר של עמותת "אחת מתשע" בו תוכלי למצוא מידע נרחב בנושא. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.pdf בברכה, אנה

10/07/2006 | 11:15 | מאת: בר

האם מישהי מכירה פסיכולוג או פסיכולוגית שמכירה את הנושא ובעלת ניסיון בתחום?

10/07/2006 | 19:17 | מאת: תרצה

בר שלום לא ציינת באיזה אזור מגורים .חברה שלי היא פסיכולוגית בסורוקה היא עובדת באונקולוגית אם את מחפשת באזור אחר אוכל להתיעץ איתה או לתת לך את פרטיה טלפונית אם תרצי תרצה

10/07/2006 | 20:50 | מאת: אנה גולדברט

בר היקרה שלום, אינני נוהגת להמליץ על פסיכולוגים ספציפיים. יחד עם זאת, אציין כי את צודקת בחיפושך אחר איש מקצוע בעל רקע בתחום הרפואי. באופן כללי שכאשר בוחרים פסיכולוג/ית, חשוב לברר את הכשרתו של איש מקצוע זה. פסיכולוגים אשר הוכשרו לעבוד עם אנשים הסובלים ממחלה גופנית ובני משפחותיהם הם פסיכולוגים רפואיים. פסיכולוג/ית רפואי/ת יכול/ה לסייע לך ולבני משפחתך לרתום את המשאבים הנפשיים הדרושים למאבק במחלה ולסייע לכם לנצל את נקודת המשבר על מנת לחולל שינויי חיובי. מכיוון שבמסגרת הטיפול בבית חולים את זכאית לשירות פסיכולוגי את יכולה לפנות לשרות הפסיכולוגי בבית חולים בו את עוברת את הטיפולים. בברכה, אנה

09/07/2006 | 23:54 | מאת: נעמי

אני 5 חודשים אחרי הכימו. האם מותר לצבוע שיער, גבות וריסים? לרופא שלי אין תשובה חד-משמעית.

10/07/2006 | 01:14 | מאת: אני

היי נעמי כששאלתי את הרופאה שי אם מותר לי לצבוע היא אמרה שאין בעיה עם זה הבנתי שאם זה רק בשד מותר לצבוע אבל כמובן שצריך לשאול את הרופא המטפל. בברכה אני

10/07/2006 | 15:43 | מאת: לי

אני צבעתי כבר מספר פעמים אחרי שעשיתי כימו. כדאי רק לזכור ולהדגיש לספר שהשיער חדש ועדין. מומלץ אפילו לנסות לצבוע לבד כי אז אפר להשתמש בצבעים נטולי חמצן ואמוניה שלצערי לא מקובלים עדין במספרות בארץ אך נמצאים בשפע בחנויות טבע ובבתי המרקחת אל תפחדי, תצבעי, זה כל כך עוזר להרים את המורל.

10/07/2006 | 18:09 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום נעמי בוודאי שאפשר כבר לצבוע את השיער. החשש מהצבע הוא בזמן הכימותרפיה כי השיער חלש והצביעה יכולה להגביר את הנשירה אבל גם אז אין ממש איסור. עכשיו את בהחלט יכולה לצבוע. בברכה

09/07/2006 | 20:58 | מאת: פלא

נעדרתי זמן מה . בניגוד להרגשה הנהדרת וההתאוששות המהירה אחרי הטיפול הראשון, אני שבועיים לאחר הטיפול השני ועדיין לא התאוששתי. אני מרגישה חולשה נוראית. כל פעולה מעייפת מאוד וזה די מתסכל בעיק ר למי שרגיל להיות פעיל+. לכך מתווספים הכאבים מזריקות הניופוגן ( הספירה שלי הפעם הייתה מאוד נמוכה 0.9) ואתן מתארות לעצמכן מה הרגשה . יותר מאשמח לשמוע איך אתן התמודדתן/מתמודדות עם החולשה הנוראית הזו. התייעצתי עם רופאה במרפאה לרפואה משלימה. היא טענה שהטיפול היחידי שיכול להתאים זה מסג' בשמן שהוא טיפול עדין ויכול לעזור לכאבי הגוף. לגבי החולשה היא המליצה לי על טיפול הומיאופטי. מה דעתכן? לטענתה ויטמינים לא עוזרים בגלל הכימו. אבקש להעביר את השאלה גם לנדב - אשמח לדעת מה דעתו והמלצתו. האם אכן יש נסיון וידע שטיפול הומיאופטי עוזר להתאוששות ולהתמודדות עם החולשה הנוראית. ביי ושבוע נהדר

09/07/2006 | 21:16 | מאת: אורנית

לפלא שלום, כאשר נכנסתי לפורום בתחילת הדרך ענו לי :"תזכרי בסוף הכל עובר". שיננתי לי את משפט המפתח הזה והוא עזר לי להתמודד. אני מציעה לך לאמץ אותו. בנוסף - על פי המלצות של בנות במצבי התחלתי דיקור סיני החל מהטיפול השני ואני חושבת שמצבי השתפר עם הזמן בזכות זה. איני יכולה לומר לך בודאות שהדיקור עשה את השינוי , אין לי הוכחות, אבל אני חושבת שכן. לא אגיד לך שלא סבלתי כי זה יהיה שקר אבל לא חטפתי זיהומים וחלק מתופעות הלואי שאמרו לי שיהיה - לא היו, יש כאלה שאומרים שזה פסיכולוגי, אולי, מה זה משנה העיקר שזה חיזק אותי. כמובן יש לבחור בעל מקצוע מיומן שתרגישי שהוא עוזר לך . אני התחלתי עם מטפל מטעם קופה"ח ולאחר 3 טיפולים לא הרגשתי כלום לכן עברתי למישהי שהמליצו לי עליה ואני הולכת אליה עד היום למרות שסיימתי עם הכימו ואני מתחילה הקרנות. עוד עצה - חשבי חיובי והפגיני כוח וחיוכים לכל עבר גם אם זה נראה לך מזויף - בדיעבד, אני יכולה לומר שנהגתי כך כי לא רציתי שירחמו עלי וזה חיזק אותי, זכרי -הכל עובר בסוף. רק בריאות אורנית

10/07/2006 | 09:37 | מאת: פלא

גם לי אמרו שמדובר בזמן קצוב וזה מעודד. אני לא מגיעה ממקום של חולשה. אני מאוד אוםפטימית עם מצב רוח טוב בדכ' ואני מעודדת את הסביבה ולא להיפך. גם אני לא אוהבת שירחמו עלי. הרעיון הוא שאחרי הטיפול הראשון התאוששתי מהר והרגשתי מלאת מרץ ואנרגיה ואילו אחרי הטיפול השני השוני הוא ככ' גדול ומתבטא בעיקר בחולשה שמבחינתי היא ממש נוראית. אין לי בחילות נוראיות שכדור כזה או אחר לא פותר. גם הכאבים מהניופגן סבירים ביותר ונותר לי להתמודד עם החולשה שהיא תחושה חדשה לי. לגבי הדיקור הסיני. אתמול שוחחתי עם רופאה מייעצת מטעם רפואה משלימה של קופ"ח והיא טענה שלא מומלץ כל טיפול "אגרסיבי" של לחיצות, מסג'ים ודיקורים ולא מפני שזה מזיק אלא פשוט מחוסר ידיעה אם זה מזיק או לא ומתוך רצון לא לגרום לפעילות יתר של בלוטות הלימפה והמרצה של זרם הדם. ההמלצה שלה היא מסג' עדין עם שמנים. היא דווקא המליצה על טיפול הומיאופטי. מעניין שלך המליצו על דיקור סיני ולפחות עם התחושה שלך - זה עזר ( זה מה שחשוב). לקחתי זאת לתשומת ליבי. תודה על ההתייחסות.

10/07/2006 | 00:23 | מאת: אנה גולדברט

פלא היקרה שלום, שאלתך נשלחה לנדב ואני מקווה לתשובה בהקדם. אני ממליצה לך בין היתר לקרוא את הפרק המוקדש לרופאה משלימה באתר של העמותה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=complementary.doc מקווה שתרגישי טוב, אנה

10/07/2006 | 10:08 | מאת: פלא

קראתי את הפרק שמהווה סקירה של השיטות השונות והטיפולים הקיימים. גם ברור לי שטיפולים שכאלה לא מתמודדים עם המחלה . חיפשתי פתרון לעידוד וחיזוק הגוף . ביחוד לאור ההתייעצות שלי עם רופאה אלטרנטיבית שטענה שלרפואה האלטנטיבית אין הרבה מה להציע לי לא כתוספי מזון שאינם יעילים בתקופה של טיפולים כימוטרפים, ולא במסגרת הטיפולים השונים( שיאצו,רפלקסולוגיה, דיקור, טווינה וכד') שלגביהם חסר ידע לגבי התועלת והנזק האפשרי. אני מחפשת את הטיפולים האפשריים לשיפור ההרגשה ואיכות החיים. לטענתה טיפול הומיאופטי יעזור יותר. מאידך בתגובתה של אורנית מצאתי כי היא כן קיבלה טיפול בדיקור סיני שעשה לה טוב. לכן אשמח לשמוע את דעתו של נדב לא רק כסקירה של טיפולים קיימים אלא על טיפולים שמנסיונו שיפרו את ההרגשה ואת איכות החיים של חולות . ושוב תודה.

10/07/2006 | 08:31 | מאת: ברי

אני מאמינה שהרבה דברים הם כמו שמתייחסים אליהם, כלומר אם תחליטי שזה אמנם קשה, אבל שזה אמור לעזור לך ושזו רק תקופה והיא עוברת- זה אכן יהיה כך. לגבי הנאופוגן : קודם כל מתרגלים לכאבים ואצלי לפחות הם נמשכו רק בחלק מהימים בכל מחזור טיפול, וכדאי לקחת בשעות הקשות יותר משהו נגד כאבים, חבל לסבול את מה שלא מוכרחים. לגבי החולשה: אין מה לעשות זה חלק מהעניין תנוחי קצת כל כמה שעות , ומה שעזר לי היה שהמשכתי ללכת ברגל כל תקופת הטיפולים לפי היכולת בכל יום.לי גם הייתה הרגשה שככל שאני יותר פעילה כמובן במסגרת האפשרויות , אני מרגישה טוב יותר. לגבי הספירה הנמוכה: כנראה לא קבלת מספיק נאופוגן. אני עשיתי בדיקת דם לאחר ארבע זריקות ובהתאם לתוצאה החלטתי אם להזריק לעצמי עוד זריקה, כך שלטיפולים הגעתי עם רמה מספקת. תחזיקי מעמד ותחשבי כל הזמן שזו רק תקופה. אני כעת שבעה חודשים אחרי הכימו וארבעה חודשים אחרי ההקרנות , בעלת שיער מפואר ומרגישה ממש טוב. (טוב, יש קצת שאריות בשל נזקים שגרמו לי הטקסנים, אבל זה הכל דברים שאפשר לחיות איתם) ובסופו של דבר נחשבת רק התוצאה!

10/07/2006 | 09:55 | מאת: פלא

בעיקרון אני לוקחת את המחלה והטיפולים בצורה מאוד אופטימית והגישה היא חיובית עד כדי כך שאני מעודדת את הסביבה. סה"כ כאבי הניופוגן הם סבירים ביותר. בפעם הקודמת הרופאה נתנה לי זריקה ( לא זוכרת את שמה) אחת במקום סידרה של זריקות. היא טענה שזו זריקה חדשנית שלא ניכללת בסל. והכאבים היו בלתי נסבלים כל איבר בגוף כאב וכדורי הרגעה רגילים לא עזרו. הפעם לקחתי בנתיים , בהתייעצות עם האונקולוגית שלי, שלוש זריקות ניופוגן ובבדיקה התברר שישנה התאוששות נכבדה של הכדוריות, ולכן לא אמשיך להזריק. מבחינתי יש שוני גדול מהפעילות היום יומית שלי לפני הטיפולים ואחריהם. אני לא עובדת. יש לי עזרה בבית והבנות גדולות וגם הן תורמות את חלקן ופרט להכנת ארוחה זו או אחרת אני כמעט לא עושה כל פעילות פיזית שהיא ( פרט לללחוץ על העכבר או המקלדת.....). השנוי הזה ביחד עם החולשה גרמו לי לתסכול, ולכן אני מתכוונת לשנות את שיגרת היום שלי, לחזור לתחביב שלי - צילום, ובין היתר מאמצת את העצה שלך ללכת לפי היכולת . תודה רבה

אשמח לשמוע עוד.

10/07/2006 | 21:34 | מאת: נדב שרייבום

פלא שלום, מטרת הטיפול נמשלים היא לעזור לך להתמודד עם ההחולשה, הכאבים ושאר הסימפטומים אותם את מתארת. אני חושב שיהיה זה נכון מאד מבחינתך להשתמש בטיפול תומך במהלך הטיפולים אותם את עוברת ויפה שעה אחת קודם. בברכה, נדב

11/07/2006 | 12:19 | מאת: פלא

לגבי סוג הטיפול או שלהמלצתך כל טיפול שאבחר ישפר את ההרגשה? האם מנסיונך ישנם טיפולים יעילים יותר ? הבעיה היא שהתייעצתי עם רופאה והיא טענה שכמעט כל הטיפולים האלטרנטיביים ( שיאצו, רפלקסולוגיה וכד') לא מומלצים פרט למסג' בשמן? האם מנסיונך זה נכון? היא המליצה על טיפול הומיאופטי- מה דעתך? תודה

10/07/2006 | 23:28 | מאת: מירי פ

מאוד הצטערתי לקרוא על השינוי שחל אצלך בתגובה לטיפול. איזה טיפול את עוברת? האם זה AC כל שבועיים? כי אני עוברת CAF כל 3 שבועות ובין כל 2 טיפולים היו לי ספירות דם של 0.8, 0.9 ו- 0.6 !!! התוצאה האחרונה היתה למרות שאז כבר ביקשתי וקיבלתי נופוגן... אבל, אני לא מרגישה כל בעיה מיוחדת של כאבים או חולשה. אולי כי אני ממשיכה לעבוד ככל שאני יכולה? למה החלטת להפסיק לעבוד? האם המקצוע שלך לא מאפשר לעבוד ככל שאת יכולה? כי לי יש מזל, אני עובדת במחשבים, ומאז הניתוח אני יכולה גם לעבוד מהבית ומתי שאני רק יכולה אני נכנסת לעבודה! זו התרופה הכי טובה עבורי. ובבית - אני גרה לבד כך שאין לי שום עזרה וגם שום הנחות: יש לי כלבים וחתולים לטפל בהם (:

11/07/2006 | 12:40 | מאת: היי מירי

אני מקבלת טיפולי CAF כל שלושה שבועות. בטיפול הראשון הרגשתי נהדר. בטיפול השני כבר הרגשתי חולשה כללית. לאחר 10 ימים בבדיקת דם היתה לי ספירה נמוכה - 0.9 ולכן לפי המלצת הרופאה קבלתי 4 זריקות ניופוגן. בבדיקה האחרונה החלה התאוששות נכבדה של הכדוריות. הבעיה היא שמהלך כל התקופה נשארה חולשה כללית ועייפות נוראית בעיקר בימים שהזרקתי את הניופוגן מקווה להתאושש בימים הקרובים אני כבר מרגישה טוב יותר יומיים אחרי הזריקה האחרונה. אני הפסקתי לעבוד לפני "פרוץ" המחלה, מבחירה ( יצאתי לפנסיה מוקדמת) לאחר 32 שנות עבודה קרייריסטית מאוד מאומצת לצד גידול 3 ילדים. בדרך כלל אני מאוד פעילה, מאוד עסוקה ומלאת מרץ . זה לא שאני לא עושה כלום. עדיין יש לי שלושה ילדים בבית עם הרבה חברים ופעילות , ובית דורש ניהול ותחזוקה יומיומיים( אם כי לא לנקות - בכל זאת מדובר בשלוש קומות וגינה גדולה !!) . אני אוהבת לבשל ולאפות כתחביב ואני מארחת המון, אני מצלמת, מציירת וכותבת ( למגירה....)- טוב בכל זאת אני בפנסייה ........ לכן העייפות הנוראית שכפתה עלי "חוסר מעש" מאוד תסכלה אותי. אני כבר אמצא את הדרך להתמודד עם העייפות הזו שהיא דבר חדש לי. וכפי שכבר אמרו לי כולם - מדובר בזמן קצוב וידוע וזה כבר מרגיע. שמחה שאת מרגישה טוב, פעילה ומתפקדת. יישר כוח.

09/07/2006 | 20:54 | מאת: רחל

בר יקירה קראתי את תשובתך לסוזן והתעודדתי מאד,מנסיונך: שאלתי אליך ,כמה זמן לאחר טיפולי הכימו מתחיל השיער לצמוח האם צריך לגלח את השיער הראשוני שצמח ? וכמה פעמים ?האם בו זמנית צומחות השערות בגבות בריסים? ועוד שאלה שמציקה לי ,באיזה אורך שיער אפשר להוריד את הפאה,ולהרגיש טוב? מקוה מאד לתשובתך המהירה ומודה לך מאד רחל

10/07/2006 | 08:14 | מאת: ברי

השיער התחיל לצמוח לי כבר בסוף הטיפולים (טקסול וטקסוטר) . קודם בראש לאחר מכן התחילו ריסים (קודם עפעף עליון ולאחר מכן תחתון) לאחר מכן גבות. שער הראש כפי שאמרתי גדל לי קודם כמו זר מסביב לאחר מכן התחיל להתעבות. בהתחלה השיער הזכיר צמר גפן, וכן למרות שזה קשה לחזור לקרחת כדאי מאוד לגלח אותו. לי הספיקה פעם אחת. אגב אני בלונדינית במקור עם שיער חלק ודק והיה לי מעט מאוד שיער שיבה, מה שגדל הוא שיער עבה יותר, גלי ותערובת מוזרה למדי של הרבה שיבה קצת בלונד וקצת שיער ממש כהה- ממש מקורי! כעת השיער צבוע לתפארת.(הצביעה היא פעולה חיצונית ואני לא מצליחה להבין מה הקשר שלה לסרטן ולמה לא לצבוע. לדעתי הרגשה טובה ומצב רוח טוב חשובים יותר ומשפיעים יותר על מערכת החיסון!) לעניין הורדת הפיאה: זה מאוד אישי. לי נמאס לחלוטין מהפאה וברגע שהשיער כיסה את כל הראש (במקרה שלי 4 חודשים מתום הכימו) הורדתי את הפאה . השאלה היא מתי תרגישי נוח עם עצמך ועם המראה. ועוד אספקט: ברור שהמראה החדש מעורר שאלות, וככל שאת מורידה את הפאה מוקדם יותר המראה מרמז יותר על הסיבה. אני מלכתחילה לא עשיתי מזה סוד כי החלטתי שיש לי מספיק דברים אחרים להתמודד איתם וחבל על האנרגיות להסתרה, כך שלא הייתה לי בעיה, אבל גם זה כמובן מאוד אישי. אם יש עוד משהו אשמח לענות. ובכלל זה אמנם מאוד מטריד תוך כדי אבל זה חולף ושאלה תהיינה הצרות שלנו....

לד"ר גיפס/ד"ר גפן עברו 3 שבועות מהכימו האחרון ( AC 4 טקסול 4 ) ועדיין אני נפוחה בעיקר בבטן ובאצבעות הידיים. כמה זמן אחרי הכימו האחרון נעלמת לגמרי הנפיחות? בתודה אורנית

אורנית, מצטערת לאכזב אותך. זה לוקח מספר חודשים. הפתרון שלי: צעדות וכפיפות בטן. התחלתי להתעמל לפני כחודש והנפיחות יורדת בקצב משביע רצון.

10/07/2006 | 17:49 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אורנית קשה להגיד בדיוק כמה זמן נמשכת ההתאוששות לאחר כימותרפיה מאחר וזה מאד אינדיווידואלי. בהחלט יש תופעות שמחלימות במשך מספר חודשים. כך שבשלב זה הייתי מציעה להמשיך לחכות ולא להילחץ - זה עוד ישתפר בברכה

09/07/2006 | 12:19 | מאת: שירה

אני מבקשת מכם המלצה לרופא גניקולוג מומחה בשיטת הלפרסקופיה , אני עומדת כעת בפני ניתוח כריתת שחלות ומעונינת לעשות בשיטה זו. שירה.

גם אני עומדת לבצע ניתוח זה , המליצו לי על דר' מיכאל פרידמן ממכבי שמנתח באסותא ציק פוסט חיפה בהצלחה

10/07/2006 | 01:04 | מאת: שירה

תודה על תשובתך. שכחתי לציין שאני גרה באיזור המרכז ולכן אני מבקשת המלצות על רופאים מהאיזור.

10/07/2006 | 16:44 | מאת: אורנה

שירה שלום. אני עברתי את הניתוח באופן פרטי בבי"ח אסותא ע"י פרופסור אילן כהן שמנהל מחלקה בבי"ח כפר סבא וכן באסותא. הניתוח לא קשה ולאחר יממה הולכים הביתה. בהצלחה.'

09/07/2006 | 11:03 | מאת: זהבית

עשיתי את הבדיקה. קופת חולים כללית שלמה את כל הסכום. הבדיקה כן נמצאת בסל.

10/07/2006 | 13:49 | מאת: טומית

אני בקופת חולים מכבי . כך שבדיקה זו לא נמצאת בסל. בכל מקרה עבר שבוע מהניתוח. ואני מבינה שצריך למסור דגימה טרייה. מחר אני מוציאה תפרים ומקווה שיהיו תוצאות נוספות

09/07/2006 | 09:32 | מאת: ציפי

אני לאחר שחזור השדיים בעקבות סרטן השד. הפנייה היא גם למשתתפות הפורום. מאז השחזור אני לא מצליחה למצוא חזיה מתאימה, רציתי לדעת האם מישהי מכירה מקום שבו תופרים חזיות בהתאמה אישית?

09/07/2006 | 14:33 | מאת: אנה גולדברט

ציפי היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק בו מידע על רכישת חזיות ובגדי ים. אני ממליצה לך לבדוק את האפשרויות בחנויות המצוינות בפרק זה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reimb_protheses.doc אני מקווה שמידע בפרק זה יעזור לך, בברכה, אנה

08/07/2006 | 20:19 | מאת: טומית!

האם מישהוא מכיר בפורום או בהנהלת הפורום את בדיקת: OncotypeDX, Mammaprint הבנתי שבבדיקה זו של חברת טבע בודקים על ידי משלוח הביופסיה לארה"ב (האם יש צורך בכימותרפיה) זו בדיקה יקרה שלא נכללת בסל הבריאות. האם היא מהימנה או האם להסתפק בבדיקת המעבדה של בית החולים לאחר לקיחת דגימה בניתוח? עדיין לא קיבלתי תשובה לאחר הניתוח תודה

08/07/2006 | 20:49 | מאת: שיר

טומית, אני עשיתי את הבדיקה, והתוצאה שלה לא שינתה כלום לגבי, מלכתחילה הוחלט לתת לי את הכל, למרות שהגוש שלי היה קטן, ולא בבלוטות, אבל הרצפטורים שלילייים. בגלל גילי(42) הוחלט על הכל. כך, שאם את רוצה להיות שקטה, קחי את כל " החבילה" והיי שקטה!

08/07/2006 | 23:19 | מאת: לשיר

הסיבה שקיבלת כימותרפיה נובעת מכך שהיו לך רצפטורים שליליים כך שלא היו לך אפשרויות אחרות. חבל שאת מטעה אחרות

08/07/2006 | 21:46 | מאת: אנה גולדברט

טומית היקרה שלום, הפרק "בדיקות ביולוגיות" באתר אחת מתשע כולל מידע מפורט על בדיקות אונקוטייפ של אונקוטסט טבע לקביעת הפרופיל הביולוגי של הגידול, אופן הביצוע, התזמון המתאים, ועוד. הנה הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=biological_1.doc לגבי העלויות, להלן קטע מהפרק: בדיקות האבחון הביולוגיות עדיין אינן כלולות בסל הבריאות וביצוען אינו ממומן על ידי קופות החולים (פרט למקרים יוצאים מן הכלל לגביהם ניתן לקבל פרטים ב "אונקוטסט-טבע"). לכל בדיקה מחיר משלה. ביצוע הבדיקות כרוך בהוצאה כספית ניכרת. בברכה, אנה

09/07/2006 | 06:31 | מאת: שיר

במכבי האונקוטסט נכנס גם בכללית.

09/07/2006 | 11:56 | מאת: לטומית

טומית, שלום, לפי הבנתי, הבדיקה הביולוגית יכולה לחסוך ממך את הטיפולים הכימוטרפיים, וזה "חיסכון" עצום!!! בעבר, נתנו טיפולים, בכל מקרה של סרטן פולשני( INVESUVE) . אך היום יודעים , לפי הבדיקה ציינת, מתי טיפולים אילו לא יועילו. אני ממליצה לך לעבור את הבדיקה, אם תוצאות הבדיקה הפתולוגית יראו שהגידול פולשני. אני מאחלת לך המון בריאות!!! נועה.

09/07/2006 | 14:04 | מאת: טומית

לפי הפרק העוסק בנושא ב"אחד מתשע" הבנתי שצריך למסור רקמה טרייה עד 48 שעות מהניתוח. ז"א שהייתי צריכה לטפל בנושא לפני הניתוח. מחר ימלאו שבוע לניתוח. ורק לפני 3 ימים נודע לי על בדיקה זו. עדיין לא קיבלתי תשובה פתלוגית. נראה לי שזה מאוחר בשבילי אלא אם כן אני טועה. תודה על תשובתך

09/07/2006 | 14:01 | מאת: מירי.ב.

הי טומית, כפי שאת רואה הדעות חלוקות בנושא. גם אני עשיתי את הבדיקה באופן פרטי לפני פחות משנה שגיליתי את המחלה ועברתי את הניתוח. שילמתי קרוב ל- 20,000 ש"ח כולל בדיקת DRA שזאת בדיקה נוספת שאונקוטסט מציעים (בדיקת עמידות תאי הגידול לסוגים שונים של כימותרפיה). בזמנו הבדיקה לא הייתה בסל. לגבי סל התרופות אני יודעת שצריך לעמוד במספר קריטריונים כדי להיות זכאי: גיל, גידול ממאיר (שלא פלש לבלוטות ועוד כמה דברים שאני לא זוכרת). בכל אופן המקרה שלי כמו של שיר שכתבה לך לפני - הבדיקה לא "חסכה" לי מאום. התוצאות של הביופסיה אחרי ניתוח הן אלה ש"קובעות" את אופי הטיפול בך. לי למשל הזקיף היה נקי אך בלוטה 3 ו- 4 שהוציאו נצבעו בהם תפזורת תאים (שטרם התגבשו לגוש) ולכן קיבלתי את כל קומפלקס הטיפול (8 כימו + 30 הקרנות). גם לי אמרו שאני הולכת על כל הקופה בגלל גילי הצעיר. דרך אגב הרצפטורים שלי היו חיוביים (וזה עוזר לרופאים עם המשך הטיפול לאחר הכימו... האם ממשיכים בטיפול הורמונלי או לא). אין שום קשר לכימו! רוב ברופאים בישראל או בעולם נוקטים בגישה השמרנית והולכים על כימו + הקרנות רק מהסיבה שאין עדיין מספיק עבודות סגורות ומוכחות שרק טיפול הורמונלי + הקרנות (כלומר ללא כימו) מגינות מספיק על החולה. לכן אל תמהרי עם האונקוטסט, תמתיני לתוצאות הביופסיה, תוודאי שאין בלוטות נגועות ואז תמשיכי הלאה. קחי בחשבון שאם איזושהיא בלוטה נגועה, את הולכת לכימו ואז mamaprint לא יתן לך כלום...חוץ מבזבוז כסף. אם אני לא טועה (תבררי עם ליאור שושן) טישו מהגידול ניתן לשלוח גם מאוחר יותר להולנד לבדיקה (mamaprint עושים בהולנד במעבדת: Agendia). המון בריאות יקירתי ולא משנה מה תבחרי, רק שיהיה קל שבקלים. מירי.ב.

09/07/2006 | 14:12 | מאת: טומית!

למירי. תודה על תשובתך! היא מאד מפורטת ומסבירה את כל התהליך. אני אחכה לתשובה הפתלוגית ואז אחליט מה לעשות תודה על העידוד

08/07/2006 | 17:28 | מאת: דנה

שלום, האם להרצפטין יש תופעות לוואי?

08/07/2006 | 17:34 | מאת: אנה גולדברט

דנה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להרצפטין. בין היתר תוכלי לקרוא בפרק זה על תופעות לוואי אפשריות של טיפול זה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.doc בברכה, אנה

08/07/2006 | 15:09 | מאת: ברי

אני לאחר ניתוח למפקטומי עם הסרת בלוטות וטיפול מסיבי ואינטנסיבי בכימוטרפיה ובהקרנות. לאחר הניתוח הומלץ לי לחבוש את היד בטיסות ואכן כך נהגתי בתחילה בתחבושות ולאחרונה השרוול. אין לי לימפדמה. רופא ששאלתי אמר לי שהדבר מיותר לחלוטין ואין בו כל הגיון רפואי. מאחר שהשרוול הוא ממש מטרד וגורם לי לכאב ביד ובשד, ומאחר שאני לפני 12 טיסות בהן שתיים ממש ארוכות נשאלת השאלה האם אכן יש צורך בשרוול? תודה

08/07/2006 | 23:23 | מאת: לי

אני טסה הרבה ומעולם לא השתמשתי בשרוול. אני מקפידה במהלך הטיסה לקום להתהלך ולעשות תנועות עם היד כפי שלימדו אותי אחרי הניתוח. אין מה לחשוש. טיסה נעימה

10/07/2006 | 22:21 | מאת: איריס גביש

לברי, הטיסה נחשבת לעוד אחד מגורמי הסיכון לבצקת (בגלל שינויי הלחץ ובגלל הישיבה הממושכת ללא תנועה} אך לא מדובר בסכנה חד משמעית ששכיחותה נמדדה מחקרית. בעבודתי נתקלתי בנשים שהזכירו את הטיסה כאירוע סמוך לתחילת הנפיחות, אך קבוצה זו אינה גדולה. יחד עם זאת השימוש בשרוול המור להיות נוח, ובוודאי שאסור שיכאב. נסי למדוד בחנות שרוול (מוצר מדף) אחר (חברה אחרת מידה אחרת גיזרה אחרת לחץ אחר) למצוא שרוול נוח ואז לערוך את שיקוליך מחדש. לשרותך איריס

11/07/2006 | 07:53 | מאת: ברי

תודה על התשובה . לפני שקניתי מדדו את ידי שהייתה קטנה במקצת ממידה מס 1 על פי האינדיקציה של היצרן. בחנות טענו שזה אמור להיות הדוק, ולכן אני חייבת לקחת את מידה מס. 1 ולא משהו יותר גדול. האם זה נכון? בהדוק אני מתכוונת שקשה להעלות את השרוול על היד.

אני עומדת לעבור מטמוקסי לפמרה מבחירה אישית. האם מישהי יכולה לעדכן מנסיון מה תופעות הלוואי חוץ מהאוסרופורוזיס? מתי בשעות היום כדאי לקחת אותה? במעבר מתרופה לתרופה האם יש "תקופת צינון" או שעוברים מיידית לפמרה? מבחינת עיתוי המעבר: אני עומדת לנסוע לחו"ל ליעד מרוחק ועם הרבה טיסות, האם כדאי לעבור לפמרה לפני? (בשל קרישי הדם שעלולה הטמוקסי לגרום)?

08/07/2006 | 17:32 | מאת: אנה גולדברט

ברי היקרה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים בפורום ואני מקווה לתשובה בהקדם. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לפמרה. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=femara.doc בברכה, אנה

08/07/2006 | 21:20 | מאת: דר' דוד גפן

לברי שלום- אני גם מפנה אותך לאתר שמתאר את פמרה. לפעמים יש כאבים בפקרים או שרירים. לא משנה מתי ביום לוקחות את זה. אני מציע הפסקה של 4-5 ימים בין טמוקסיפן לפמרה אבל זה לא כל כך חשוב עצם של הפסקה או אורך ההפסקה. זה רעיון סביר כבר להחליף לפני הנסיעה. שבוע טוב

06/07/2006 | 13:47 | מאת: שרה

שלום רב אני בת 45 בבדיקה בשד השמאלי היה לי גוש בגודל 1.7 ס"מ. הגוש הוצא ,בלוטת הזקיף היתה נקיה כולל השוליים. אין פגיעה בבלוטות,הבלוטות נקיות ולא הוצאו. לקחתי על עצמי את כל החבילה: כימו ,הקרנות,וטיפול הורמונלי,עכשיו אני לפני ההקרנות. בבדיקה הגנטית נמצאתי נשאית 2 BRCA במוטציה DEL T 6174 אני יודעת שסוג הסרטן שלי הוא סרטן שחלה,ועלי לעבור כריתת שתי השחלות. שאלתי : האם עלי גם לעבור כריתת שתי השדיים ? אני במתח רב מחכה לתשובה מהירה בתודה שרה

06/07/2006 | 15:42 | מאת: נורית ה.

קודם כל, הסרטן שלך הוא סרטן שד כי הוא היה בשד, ולא סרטן שחלה. פשוט, המוטציה שאת נושאת שמה אותך בסיכון גבוה יחסית לסרטן השחלה ולכן רופאים ממליצים על כריתת שחלות (בעיקר בגילך, כאשר את כבר קרובה ממילא לגיל המעבר). בנוגע לכריתת שני השדיים - את בטח לא חייבת. זה תלוי בהמלצת הרופאים שלך ובהרגשתך האישית. תזכרי רק שמה שנכרת אפשר גם לשחזר.

08/07/2006 | 11:42 | מאת: מירי פ

שלום לך, לא ברור לי מאין המחשבה על כריתה מלאה כזו. האם הרופאים שלך העלו את הרעיון? אם כן ,האם הסבירו לך למה? את לא מציינת את סוג הסרטן שמצאו בבדיקה הפתלוגית לאחר הניתוח. בכל אופן גידול שהוא קטן מ-2 ס"מ ועם בלוטות נקיות לא נראה כמצב לכריתה מלאה , אבל שוב את לא ציינת מספיק פרטים וכן אני כמובן לא רופאה... אני יכולה בכל זאת לספר לך שאצלי היה גידול של 2.1 ס"מ של invasive lobular carcinoma והועלתה לפני אופציה של כריתה מלאה, אבל סירבתי. הכריתה לא היתה חוסכת לי את המשך הטיפול המלא (כמו אצלך, כימו 6xCAF, הקרנות + הרצפטין) ולכן אני גם לא מצטערת על הסירוב.

06/07/2006 | 12:35 | מאת: חברה

לחברי (גבר) גילו סרטן בשד. . מדובר בגבר בסוף שנות ה-40 לחייו בעל מודעות אסטטית גבוהה ביותר , המטפח את גופו -חדרי כושר וכו' שמראש החליט שאינו מוכן לעבור את התהליך שתיארו בפניו (כריתה+ תרופות + הקרנות+ כימו +וכו') . האם תוכלו להפנותני לרופא המומחה בעל הגישה הפחות "אגרסיבית" (באיזור המרכז- ירושלים) שיוכל לסייע לנו???? תודה תודה מראש ואני מחזקת את ידי כולכן וכולכם!

לחברה, קודם כל יפה שאת דואגת לחברך. שנית, אין ברירה, כפי שאני מבינה ההמלצה היא שיעבור את כל התהליך שירפא אותו, תהליך שעוברים ( האמיני לי מניסיון), ועכשיו הדרך צריכה לכלול קודם סלילת דרך להפנמה שאכן זה מה יש ועם זה מתמודדים כדי לחיות ולהתקדם הלאה. אני לא חושבת שיש כזה דבר " טיפול ביניים" הכל לפי הצורך. מה שאתם כן יכולים לעשות, זה ללכת לשמוע דיעה נוספת עם הנתונים שיש לכם, או לפנות בטלפון למרכז התמיכה של אחת מתשע. שיהיה לכם בהצלחה!

06/07/2006 | 16:36 | מאת: אנה גולדברט

חברה יקרה שלום, תגובת הבהלה של החבר שלך נוכח אבחון המחלה, הינה טבעית ולגיטימית מאוד. לעתים לוקח לאנשים תקופה לא קצרה להבין את האבחנה ואת השלכותיה. בקרב הגברים המאובחנים במחלה, נוסף לצורך להתמודד עם ההשלכות הרפואיות לעתים מתעוררות גם תחושות של בושה ובדידות. ראשית אמליץ לכם לקרוא את הפרק המוקדש לסרטן שד אצל גברים באתר של עמותת "אחת מתשע". אני מקווה שפרק זה ישפוך אור על ההתמודדות עם המחלה בקרב גברים. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=men.doc באשר לבקשתך להמלצה על רופא בעל גישה פחות אגרסיבית, צוות הפורום איננו ממליץ על רופאים ספציפיים. אולם אני מסכימה עם דבריה של שיר ואכן מומלץ לקבל חוות דעת נוספת. בברכה, אנה

05/07/2006 | 23:37 | מאת: טומית

עברתי שלשום ניתוח שבו הוצא גוש של 7 מ"מ (בממוגרפיה היה 1.5 סמ'). הוצאו גם 2 בלוטת נקיות. לצערי אני כנראה אצטרך לעבור בכל זאת כימותרפיה חוץ מההקרנות בגלל הגיל (48) אני שמחה שאני אחרי הניתוח כי הייתי במתח נוראי. התוצאות יחסית טובות רק יש המשך לא קל אין ספק שהחיים שלי ישתנו

05/07/2006 | 23:42 | מאת: שיר

טומית, חזקי ואמצי, את רואה הנה את אחרי, ותלוי איזו כימו תעברי, cmf יותר קל מcaf אז אל תהיי בדאון, בכל מקרה את תעברי מה שצריך ותתחזקי!

06/07/2006 | 00:05 | מאת: אני

היי טומית קודם כל יופי שאת אחרי הניתוח והתוצאות טובות. עכשיו את לפני כימותרפיה שזה החלק היותר קשה אבל אל תשכחי דבר אחד - עוברים את זה. לצערך את הולכת לקבל את כל החבילה אבל אני רואה את זה כלמה לא לקבל את הטיפול המקסימלי? גם אני עברתי את כל זה ואין ספק שהחיים משתנים אבל צריך לדעת גם איך לשנות אותם. החלק של ההקרנות בסוף זה החלק הקל רק מעצבן כי זה כל יום ביה"ח זה מן ניגוס כזה. מאחלת לך רק בריאות והצלחה וכח להמשך. בברכה אני (פעם מישהי אמרה לי אחרי הניתוח שבדקו שגם הבלוטות לא נגועות - עכשיו את יודעת שתחיי עד גיל 120 )

06/07/2006 | 02:21 | מאת: מירי.ב.

הי טומית לילה טוב ובוקר טוב ביחד, לא יכולתי להתעלם מההודעה שלך ואני מברכת אותך על האומץ והישירות. לשמחתנו הרבה הגידול בחוץ, בלוטות נקיות... נשאר רק הטיפול המשלים לסגור את הסיפור. כן נכון, כימיה + הקרנות זה לא קל בכלל, אך רובנו בפורום הזה או לפני או תוך כדי או קצת אחרי (כמוני למשל). אל תפחדי מההמשך - לפעמים זה נשמע יותר מאיים ממה שזה באמת. ובתוך הימים ה"רעים" יש הרבה ימים טובים ועד שאת מספיקה לקלוט שאת בתוך...זה נגמר. אז תחזיקי מעמד אישה אמיצה, אל תרפי ואל תפחדי ושתעברי את הכל בשלום. ואם את כמובן צריכה אנחנו תמיד פה בשבילך! ביי, מירי.ב.

06/07/2006 | 10:07 | מאת: שון

לטומית היקרה, ראשית רפואה שלמה! ה"מסע" עוד לפנייך, אבל תאמיני לי הכל עובר. היום! בדיוק לפני שנה אושפזתי לניתוח לכריתה ומשם חצי שנה של כימו+ הקרנות וכל תופעות הלוואי. היום זה נראה לי כבר כמו חלום רע שהיה והחיים יפים ובעיקר ממשיכים..... חזקי ואמצי, חיבוק גדול. שון

06/07/2006 | 20:39 | מאת: טומית

תודה לכולם! זה מאד מחמם ומעודד

06/07/2006 | 22:24 | מאת: אנה גולדברט

טומית היקרה שלום, תודה רבה על העדכון. גם אני מצטרפת לאיחולים ומקווה שתקופת הטיפולים תעבור לך בקלות. אני מבינה כי כרגע החיים שלך נראים מאוד שונים מהחיים אליהם היית רגילה. אולם חשוב לזכור, כי אחד השלבים הקשים ביותר לאורך ההתמודדות, השלב הפרה ניתוח מאחורייך ועברת אותו בגבורה והצלחה עם תוצאות מעודדות מאוד. כולנו כאן בשבילך ונשמח לעמוד לרשותך וללוות אותך בתקופת הטיפולים, בברכה, אנה.

07/07/2006 | 12:14 | מאת: טומית

לאנה ! תודה על העידוד. אני חשבתי שהניתוח זה החלק הקל. והכימותרפיה זה החלק הקשה. האם אני צודקת? תודה!

06/07/2006 | 23:21 | מאת: נועה

טומית יקרה, אין ספק שחייך עומדים להשתנות. אבל השינוי יהיה לטובה! אמנם תהיה לך חצי שנה לא קלה, אבל את המסע לעבר הריפוי כבר התחלת, ובכל פעם, כשתרגישי לא טוב, תאמרי לעצמך שהכל למען מטרה טובה: לגרש את הסרטן!!! אל תתביישי להעזר בכל התמיכה שיציעו לך המשפחה, החברים, והחברות לצרה. שימי את עצמך עכשו במרכז, ושכל העולם יחכה... אני הייתי בדיוק בגילך כשהתברר לי שיש לי סרטן. עכשו אני 4 שנים אחרי , והחיים יפים ומחייכים. חזקי ואמצי!!! את יוצאת למלחמה על חייך!!! ואת תנצחי!!! כולנו כאן למענך!!!

07/07/2006 | 12:18 | מאת: טומית

לנועה ולכל הבנות :תודה על העדוד! אני יודעת שמחכה לי תקופה לא קלה של כימותרפיה והקרנות והרבה ימים של הרגשה לא טובה בגלל הכימותרפיה. מצפים הרבה ימי העדרות מהעבודה. אני כבר מחכה להיות בעוד חצי שנה. אני מקווה שזה יעבור מהר. העידוד של כולכן נעים ומעודד

05/07/2006 | 20:42 | מאת: יפה מזרחי

אני בת 44 עברתי כריתת שד בצד שמאל אחרי 3 שנים חזר הגוש מתחת לשתל בגודל 1.2 גרייד 2 ,בשד האמיתי בצד ימין ישנם תאים סרטניים לא פעילים שיכולים לההפך פעילים בבדיקת ביופסיה יצאה +++ 80% רצפטורים ובצד השני +++ 90% האם הרצפטורים הגבוהים מחמירים את המצב ? אבקש פירוט בנושא הרצפטורים, ועוד הסבר התפקיד שלהם

07/07/2006 | 02:36 | מאת: לי

כנסי לחיפוש כאן באתר ותמצאי הרבה שאלות ותשובות בנושא הרצפטורים ומשמעותם. בנוסף הסבר מדוייק את צריכה לבקש מהרופאים המטפלים בך. יש כיום הרבה שיטות חדשות שלא היו קימות לפני מספר שנים. למזלנו סרטן השד הוא סוג של סרטן הניתן לטיפול, ואל דאגה, אפשר לחיות עם זה בעזרת טיפולים מתאימים שנים ארוכות.

07/07/2006 | 11:56 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

לא זה נותן יותר אפשרויות לטיפול כי הגידול רגיש להורמונים

05/07/2006 | 18:02 | מאת: עירית

האם כל אחת יכולה לקבל את ההרצפטין אומשיש הגבלה של - גיל, מצב וכו,

05/07/2006 | 21:38 | מאת: אנה גולדברט

עירית שלום, להלן פרק המוקדש להרצפטין. בפרק זה תוכלי לקרוא על הרצפטין כטיפול בסרטן שד גרורתי וטיפול מניעתי לנשים עם אצלן קיימות כמויות חריגות של הקולטן 2 –HER להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.doc בברכה, אנה

05/07/2006 | 18:00 | מאת: עירית

אימי אובחנה עם גוש בשד היא עברה 4 טיפולים אחת לשלושה שבועות, על פי הממוגרפיה יש "שיפור מה" בשבוע הבא היא מתחילה לעבור אחת לשבוע במשך 12 טיפולים -טוקסול (מקווה שהשם נכון). משום מה היא קצת מודאגת מהתופעות. עד היום התופעות שהיו לה היו "די" קלות לא היו הקאות אך במשך כמה ימים היתה הרגשה של חולשה זרוקה רדומה וקצת בחילות. האם יש מקום לדאגה.

05/07/2006 | 21:40 | מאת: אנה גולדברט

עירית היקרה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים ואני מקווה לתשובה בהקדם. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לטקסול. בפרק זה תוכלי לקרוא על תופעות לוואי של טיפול זה ולמצוא קישור לפרק נוסף בו עצות להתמודדות עם תופעות לוואי אלו. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=taxol.doc אני מקווה שמידע בפרק זה יעזור לך, בברכה, אנה

07/07/2006 | 11:53 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

תראי לכל טיפול יש מחיר אבל אני מקווה שהרופא המטפל שלה תדע לנהוג בהתאם

05/07/2006 | 13:30 | מאת: זהבית

התחלתי לפני כחודשיים טיפול בהרצפטין במימון הקרן לתרופות של סמי עופר וקופ"ח מכבי. לפני יומיים קיבלתי מכתב מהקרן לתרופות ובו הם כתבו, שהמימון שלהם נפסק, כי התרופה נכנסה לסל התרופות ושעליי לפנות לקופ"ח. מישהי נתקלה בבעיה דומה? האם מכבי תמשיך במימון מלא? ביום ראשון יש לי טיפול נוסף, ואני לא רוצה להתקל בבעיה בבואי אל בית החולים (פניתי לסניף מכבי ונאמר לי שלא צריכה להיות בעיה, אך אני רוצה לדעת בוודאות). זריקות זולדקס- קראתי בפורום את השאלות הקשורות לזריקה והבנתי שזה תהליך כואב ולא נעים. הלכתי לקבל את הזריקה הראשונה ביום ראשון ואני רוצה להמליץ על אחות בשם אורנה (קופ"ח מכבי, במרכז מרלז, בעיר מודיעין). הגעתי עם חששות גדולים והיא הרגיעה אותי. היא שמה על מקום הזריקה קרח למספר דקות, אחר כך ריססה ספריי הרדמה ולא הרגשתי כלום!!!! זו הקלה גדולה!!!!

05/07/2006 | 15:40 | מאת: אנה גולדברט

זהבית היקרה שלום, שאלות אודות מימון הרצפטין בתקופה זו עלו מספר פעמים רב בעמותת "אחת מתשע" עו"ד רקפת אנוך - סמנכלי"ת העמותה , היא רכזת שמירה והגנה על זכויות החולה. אני מזמינה אותך לפנות אליה לטלפון שמספרו 03-6021717 שלוחה 201 עו"ד אנוך תעשה כמיטב יכולתה לעזור לך, בברכה, אנה

05/07/2006 | 18:30 | מאת: הדסה

המטופלות אשר מימנו את ההרצפטין ומעונינות לקבל את התרופה דרך סל הבריאות צריכות לפנות לרופא המטפל .וכדאי שזה יהיה בהקדם ולפני הטיפול ישנם טפסים מיוחדים אשר הרופא חייב למלא כדי לקבל מימון מקופ"ח .זה נוהל של בי"ח מול הקופה ולוקח לפחות יומיים שלושה עד שמקבלים את האישור למימון התרופה

05/07/2006 | 12:22 | מאת: מיכל

05/07/2006 | 12:25 | מאת: מיכל אור

שלום רב, שמי מיכל, חולה בסרטן השד. אני התחלתי בטיפולים כימוטרפיים, השיער כבר נשר ורכשתי פיאה, השאלה שלי: נאמר לי שהגבות והריסים יכולים לנשור (לא בטוח), והיה וינשור איזה פתרון יש לזה? אשמח לתגובות כי אני חוששת שהגבות שלי מתחילות להתדלדל. בתודה רבה, מיכל

05/07/2006 | 12:55 | מאת: למיכל

לצייר גבות ריסים אפשר להדביק אם זה מאוד מאוד חשוב לך לעומת זאת... גם לא צריך "לעשות שפם ,שחי ,רגליים וקו ביקיני" !!!!

04/07/2006 | 22:19 | מאת: מירית

שלום, ברצוני לדעת היכן ניתן להשיג מימון כספי לפאה? (מעבר להשתתפות של כללית מושלם) מירית

05/07/2006 | 14:57 | מאת: מיכל

היי מירית, כל תשובה שתקבלי אשמח אם תעדכני אותי גם. [email protected]

05/07/2006 | 15:48 | מאת: אנה גולדברט

מירי ומיכל היקרות שלום, לא ידוע לי על גופים אשר מסבסדים פיאות, יחד עם זאת קיימים שני גופים המקשרים בין נשים המעוניינות לתרום פאות למי שמעוניינת לקבלן. להלן פרטי התקשרות: המספרה של "אלי" במכון הרדיולוגי בבית החולים בילינסון בפתח תקווה: בה ניתן לעשות התאמת פיאות, ניקוי, סירוק וטיפול בפיאות בחינם. המספרה פתוחה לנשים המטופלות בכל בתי החולים בארץ. המספרה פתוחה בימים שני ורביעי, בין השעות 9:00-12:00. לתיאום פגישה ניתן להתקשר למכון האונקולוגי בבית החולים בילינסון: 9377464-03. נשים המעונינות לתרום פיאות, יוכלו להעבירן למספרה של אלי בכל עת. בנוסף לכך, למסירה ולקבלת פיאות כתרומה ניתן לפנות לרבקה זהבי פאות, הרא"ה 79, רמת גן, טל. .03-5797279 בברכה, אנה

04/07/2006 | 20:14 | מאת: שיר

אני יקרה, אני מקווה שהכל בסדר אצלך, כי אני לא רואה אותך בפורום, ולא באי מייל. מה קורה אתך?? את מדאיגה.... צרי קשר.

05/07/2006 | 01:17 | מאת: אני

היי שיר תודה על הדאגה אבל באמת שהכל בסדר פשוט מזג אויר מאוד חם אצלנו סוף סוף אז אנחנו כמעט כל היום בחוץ. אבל שלחתי לך אי מייל ובו כתבתי ששוב אני קיבלתי את האי מיל שלך אבל בלי טלפון שוב אני לא מבינה למה אני לא מקבלת ממך אימיילים שלמים? בכל מקרה תנסי שוב . ביי בינתיים ולילה טוב אני

04/07/2006 | 19:30 | מאת: גילגול

אני בת 49 לפני שנה עברתי כריתה של שני השדיים . עקב שני גושים סרטניים בשניהם. לא היה צורך בהמשך טיפול , כלומר לא עברתי הקרנות ולא כימוטרפיה. בלוטות הלימפה לא נגועות . הומלץ לי לעשות ניתוח להורדת השחלות ועשיתי זאת לפני חודשיים. אני לוקחת כדורים טמוקסי. מאז הניתוח היו לי גלי חום אך עתה הם כבר בלתי ניסבלים , הם לעיתים תכופות יותר ואורך זמן ארוך יותר. מה עושים ???

04/07/2006 | 21:37 | מאת: לגילגול

מתייעצים בהקדם עם האונקולוג המטפל, כי ישנן הרבה מאד דרכים להקל ואין סיבה בעולם לסבול כך!!!

05/07/2006 | 12:22 | מאת: אנה גולדברט

גילגול היקרה שלום, אכן מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל. בנוסף לכך, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להתמודדות עם תופעות גיל המעבר. להלן קישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=menopause.doc אני מקווה שמידע זו יוכל לעזור, בברכה, אנה

06/07/2006 | 02:09 | מאת: מירי.ב.

הי גילגול, איזה שם יפה בחרת לך, מזכיר לי חברה מהילדות. בכל מקרה צרת רבים אולי חצי נחמה... אני לא רופאה ובאמת כדאי שתתיעצי עם הרופא שלך ו/או לפחות האחות המתאמת. אני שמעתי על התרופות הבאות שבאמת עוזרות: 1. ציפרלקס - אני קיבלתי, טרם התחלתי, ולכן לא יכולה לספר חוויות. 2. אפקסור 3. ריפרמין (של אנטמן על בסיס טבעי) כעקרון תרופות 1 ו-2 הן תרופות לטיפול בדיכאון, חרדות, מצבי לחץ וכו' - לא לדאוג זה לא אומר שאת כזאת - התרופה פשוט עובדת על אותם מנגנונים ולכן צריך לקבל מינון מדוייק מהרופא שלך ולחילופין אם תרצי להפסיק שימוש, לא מפסיקים מיד אלא בהדרגה. לגבי 3 - שמעתי מחברה של חברה שהיא משתמשת כבר 4 שנים ומאוד עזר לה. יקירתי, דברי עם המכון שלך ותפסיקי לסבול כבר מחר! הרבה, הרבה בריאות... מירי.ב.

04/07/2006 | 14:23 | מאת: יפית

שלום אני בת לאמא שחלתה בסרטן השד.שמעתי מרופא בחיר בתחום ,שסרטן השד אינו עובר בתורשה בעדה הפרסי .אך זה יכול להיות?האם מישהיא יכולה להוסיף. בתודה

04/07/2006 | 17:38 | מאת: נורית ה.

קצת קשה לדעת מה עובר בתורשה ומה לא. יש כמה גנים ידועים, שאם את נושאת אותם הסיכוי שלך לחלות בסרטן השד עולה מאוד (אבל עדיין לא מגיע ל-100%). עם זאת, יש הרבה גנים שפשוט לא גילו אותם עדיין. כלומר - יש משפחות שבהן נראה כאילו סרטן השד הוא תורשתי אבל אף אחד מהגנים הידועים לא קיימים שם. זה לא אומר שאין שם גן, פשוט אומר שעדיין לא מצאו אותו. בקיצור - רב הנסתר על הגלוי. הגנים הידועים נפוצים בעיקר בקרב אשכנזים ופשוט לא ידועים גנים שעוברים אצל הפרסים (עד כמה שידוע לי, אולי השתנה משהו). זה עדיין לא אומר שהם לא קיימים ולכן לדעתי עלייך להקפיד על בדיקות שמתאימות לעובדה שאת עלולה להיות בסיכון גבוה.

05/07/2006 | 09:32 | מאת: דר' דוד גפן

יפית שלום- יש נתייה משפחתית לסרטן שד בכל העדות- אבל אפשר לבדוק בדם למוטציה בגנים מסוימת לסרטן השד רק בעדות מסוימות שמצאו מוטציות מיוחדות. יש מחקרים על הנושא אבל בינתיתים בעדה הפרסי אין מוטציה סטנדרטי לבדוק כמו בעדות אשכנזי ועירקי. לכן את צריכה להיות במעקב כאישה בסיכון יותר גבוה לחלות בסרטן שד לעומת מישהיא שאין לה מקרים במשפחה. יום טוב

בתי בת העשרים,חיילת גילתה בעקבות מישוש בחזה,וכאבים מסוימים גוש בשד שמאל. בבדיקה אוטרה סאונד אובחן כלהלן: בשעה 1 גוש היפואקוגני בגודל 14 מ"מ,גבולתיו ברורים מבנה בלתי אחיד. מבחינה סונוגרפית איננו אופיני לפיברואדנומה. בבית השחי אין בלוטות מוגדלות. המשך מעקב לפי שיקול קליני. ממליץ ביופסיה של הגוש. מכיון שזמן הבדיקה אצל הרופא המטפל הוא רחוק לטעמי הייתי מבקש הסבר לתוצאות הבדיקה,האם להערכה לא מחיבת יש סיבה לחשש?,האם למהר ולעשות ביופסיה בגיל צעיר זה? נקודה נוספת אין היסטוריה גנטית במשפחה. תודה מקרב לב לעונים

05/07/2006 | 09:26 | מאת: דר' דוד גפן

לאליק שלום- ממצאים בשדיים בבחורות צעירות- נדיר שהם סרטניים. פירואדנומה הוא ממצא שפיר לכן אם זה לא אופיני לפברואדנומה צריך להמשיך את הבירור. אני ממליץ בדיקה אצל כירוג שד ואז לפי שקול דעתו ביופסיה תחת אלטרסנד. (ביופסיה ככה הוא תהליך די פשוט תחת הרדמה מקומית).יום טוב

תודה מקרב לב

04/07/2006 | 10:55 | מאת: בר

ניתנה לי לצורך מניעה כדור בשם טמוקסי 20 לבליעה מדי יום למשך שנתיים וחצי ע"י האונקולוגית רופא הנשים אומר שהכדור הנ"ל מגביר סכנה לסרטן צואר הרחם? האם כדאי לקחת הכדור? למישהו יש פרטים בעניין? תודה

04/07/2006 | 11:24 | מאת: שיר

בר שלום, תני קצת יותר פרטים על אופי המחלה.

04/07/2006 | 18:10 | מאת: מירי.ב.

הי בר ערב טוב, אם האונקולוג נתן לך לקחת ז"א שאת צריכה לקחת! זה גם אומר שהגידול שהיה לך היה תלוי הורמונים, כלומר: ההורמונים זה "המזון" של הגידול. כדי להבטיח שלא ישנה מצב כזה נותנים טמוקסיפן או תרופות מקבילות בשמות גנריים אחרים, ת'כלס אותה פעולה. (גם אני מקבלת טמוקסיפן ואם תדפדפי פה בפורום תמצאי אולי מיליון שאלות ותשובות לגבי טמוקסיפן ותגלי שבערך חצי עולם לוקח את זה -אז קודם כל לא לפחד). שנית את אולי לא יודעת מה חשיבותו של הטמוקסיפן ואולי לכן את מפחיתה בערכו ונראה לך שזאת בחירה ושואלת "אם כדי לקחת?". אין "כדאי", זאת התרופה שתשמור עלייך השנתיים וחצי הקרובות. נכון טמוקסיפן יכול לשמש זרז לסרטן הרחם אבל הסיכוי קטן מ- 5% לעומת זאת "עבודתו" הוכחה ב- 95% מהמיקרים כך שאם את שמה אותו על כף המאזניים הנטייה שקופה לגמרי. תפקיד הטמוקסיפן: בגוף הטמוקסיפן בסה"כ יוצר חציצה בין התאים להורמונים, כלומר: לא מאפשר לרצפטורים (החיוביים) לקלוט אסטרוגן ופרוגסטרון ואז אם לגידול אין מזון - הוא לא גודל!!! (זה לא אומר שיש גידול, אבל מי שחלתה אצלה הכל בפוטנציה וצריך לסגור את האפשרות הזאת). *עיצה: אם את מרגישה שחסרה לך אינפורמציה על תרופה, תפקידה בגוף, השלכותיה על החיים בכלל או על מצבך האישי בפרט - בבקשה תיפגשי שוב עם הרופאים שלך שירחיבו ויסבירו ורק אז קחי החלטות. לעולם אל תחליטי מהמקום של חוסר ידיעה. מקווה שקצת הרחבתי והסברתי על תפקיד הטמוקסיפן. ובינתיים, המון בריאות ורק בריאות ואנחנו תמיד כאן בשבילך. מירי.ב.

04/07/2006 | 07:33 | מאת: שלגית

אישרה קופ"ח כללית

04/07/2006 | 09:45 | מאת: לשלגית מרחל

תודה לך, אותי הם סוחבים בקשתי ביום ה' שעבר ועדיין לא ענו לי ,לא חיובי ולא שלילי מקוה לקבל תשובה בהקדם

04/07/2006 | 21:01 | מאת: גלי

שלום , מה הפרוצדורה לקבלת אישור להרצפטין ? איזה טפסים נדרש להגיש ? למי מגישים ? בתודה מראש גלי

05/07/2006 | 09:01 | מאת: לגלי

קודם כל אישור מהרופא האונקולוג, לפנות לרופא המשפחה עם אישורים רפואיים על הצורך לקבל את התרופה ואז המרפאה פונה לרופא המחוזי וכ' וכו'.... ביורוקרטיה הרבה כוח ובהצלחה

03/07/2006 | 21:47 | מאת: שלגית

בשעה טובה ומוצלחת אושר לי מתן ההרצפטין דרך הקופה במסגרת היכנסותה לסל התרופות.למרות שנשארו לי רק 5 טיפולים לסיום גם זה לטובה וסכום לא קטן.וחוץ מזה אפסיק לבזבז אנרגיות ואולי אחזור לעצמי סוף סוף ואתחיל לחיות מחדש .אני מאחלת לכל מי שזקוקה להרצפטין שיאשרו גם לה ויפסקו כל מדורי הגיהנום שעברנו. בריאות טובה לכולנו

04/07/2006 | 07:06 | מאת: רחל

בשעה טובה לך, והרבה בריאות בהמשך איזה קופה אישרה לך כי אני עדיין לא קיבלתי אישור?

03/07/2006 | 21:16 | מאת: אנה גולדברט

ד"ר אלברטו גולדפרב הוא רופא אונקולוג בכיר ומשמש כאחד הויועצים בפורום זה. כאשר לא מכניסים סיסמה, השם של היועץ לא מופיע בהדגשה ולכן הבלבול. בברכה, אנה

רופא בכיר בבית החולים בו אני מטופלת -מקסים ומאוד מאוד אנושי

גם אני רציתי לשאול ... מין הראוי שיהיה לו שם מחבר כמו שצריך, שיזהה אותו כרופא לא?

04/07/2006 | 13:36 | מאת: אנה גולדברט

הי מירי, יש לו שם מחבר. לעתים כאשר הוא לא מזין את סיסמתו שמו אינו מודגש ולכן אני נוהגת להדגישו כאשר רואה את תשובתו. בברכה, אנה

03/07/2006 | 19:16 | מאת: מפוחדת

שלום, בבדיקה פתולוגית של ביופסיה (מגרורות של סרטן שד) התברר כי HER2 שלי חיובי +2 - .+1. בדיקת CISH - שלילי. שאלותי : האם בערכי HER2 שלי יש תועלת בטיפול בהרצפטין ? (אני לאחר סדרת הקרנות וכעת התחלתי לקבל כימו' - אדריאמיצין). 2. מאחר ו- HER2 שלי חיובי (אם כי לא ברמה של +3) - האם מעצם זה הפרוגנוזה שלי גרועה יותר ממצב בו HER2 שלילי? תודה

04/07/2006 | 21:40 | מאת: למפוחדת

התשובה לכל אחת משאלותיך היא - לא!!!!

08/07/2006 | 21:26 | מאת: דר' דוד גפן

שלום- CISH שלילי-למיטב ידיעתינו פרוגנוזה כמו HER שלילי בצביעה אבל לא בטוח אם בדיוק השאלה הזאת נחקרה.. HERCEPTIN לא עובדכאשר CISH שלילי. שבוע טוב

08/07/2006 | 21:26 | מאת: דר' דוד גפן

שלום- CISH שלילי-למיטב ידיעתינו פרוגנוזה כמו HER שלילי בצביעה אבל לא בטוח אם בדיוק השאלה הזאת נחקרה.. HERCEPTIN לא עובדכאשר CISH שלילי. שבוע טוב

09/07/2006 | 06:28 | מאת: מפוחדת

03/07/2006 | 18:39 | מאת: עדי

אני כאן,כי אני קצת מודאגת,וחסרת מילים .....וידע. לאימי גילו גידול נורא מוזר באיזור שבין הנרתיק לרקטום. עכשיו היא עוברת סדרת בדיקות מקיפות לראות שאין שום דבר גם בתוך הגוף. הרופאים נורא מדאיגים אותה ואומרים לה שהניתוח הזה הוא מאוד נדיר ושהם לא נתקלו בגידול כזה כמה שנים טובות. עכשיו,כולנו במתח נוראי,והיא....נורא ,ממש כואב לי הלב שהיא סוחבת איתה את כל המתח הזה. איך לעזאזל מעודדים אותה? איך מעודדים חולה כזה ובמיוחד שזו אמא יקרה ואהובה. תוכלו לעזור לי????? תודה ובריאות לכולם ולב חזק עדי.

03/07/2006 | 18:46 | מאת: שיר

עדי חמודה, בינתיים אתם עדיין לא יודעים במה מדובר , אז לא להכנס למרה שחורה. זה לגיטימי שתרגישו כולכם רע, אבל זה יטופל, ונקווה שאפשר יהיה להתגבר. תנו לזמן לעשות את שלו, ותנסו להעסיק את אמא ואת עצמכם בדברים נעימים שאתם אוהבים לעשות. בת כמה אמא? איך נתגלה הממצא?

03/07/2006 | 23:12 | מאת: עדי

היי שיר,נעים לי מאוד,ותודה על תגובתך המעודדת. לשאלתך,אמא בת 65 וכבר שנתיים שמגרד לה "שם" וכל פעם היא הייתה מורחת משחה אחרת לטיפול בעניין. עד שלאחרונה ביקשה הרופאת עור שלה לעשות לזה ביופסיה,וכך זה התגלה לה. עכשיו היא עושה כל מיני בדיקות ממש לא נעימות ,והיא מאוד לא רגועה ועצבנית ותוקפנית אפילו,מה שבכלל לא מתאים ואופייני לה,ואנחנו מאוד מבינים ורגישים אליה. מחר היא צריכה לעבור בדיקה שנקראת קולונסקופיה,וזה אחרי שהיא שותה מן תרופה כזו שגורמת לשלשולים רבים. מה אוסיף.....רק שנקווה לטוב. עדי.

03/07/2006 | 21:33 | מאת: אנה גולדברט

עדי היקרה שלום, כפי שכתבה לך שיר, בשלב מוקדם זה טבעי שתרגישו פחד וחוסר אונים. כרגע אין לכם מידע רב ואני מתארת לעצמי שיש שאלות רבות ללא מענה. חשוב לציין כי השלב הטרום ניתוחי עלול להיות אחד השלבים הקשים ביותר לאורך ההתמודדות של האישה ובני משפחתה. בשלב זה בני משפחה רבים מרגישים צורך לעודד את האישה ולהרגיע אותה. יחד עם זאת, דווקא הליווי הלא מילולי והתמיכה הרגשית היא בעלת התועלת הרבה ביותר. נשים רבות ציינו כי בתקופה זו המשפחה היא גורם תמיכה חשוב מאוד ועצם הנוכחות של הקרובים לה מרגיע אותה. בנוסף לכך, איסוף אינפורמציה אודות הניתוח יכולה להפחית את תחושת חוסר השליטה שלכם. בקישור הבא תוכלי למצוא פורום אליו תוכלו להפנות שאלות רפואיות ולהעשיר את הידע שלכם: http://www.starmed.co.il/Forum/121 אנו כאן בשבילך, אנה

03/07/2006 | 10:02 | מאת: לילך

שלום האם ידוע על תופעת לואי של שיעור יתר בפנים כתוצאה מהטיפולים?? אימי סיימה את הטיפולים לפני כחודשיים ולאחרונה עם תחילת גדילת השיער על הראש, הופיעו גם שיערות על הפנים. מה ניתן לעשות??? תודה

03/07/2006 | 14:42 | מאת: מירי.ב.

הי מיטל, אני שמחה שאימך כבר "אחרי" ושהשיער חוזר וצומח......גם במקומות שלא צריך! מבחינת הגוף הוא חווה התחדשות של צמיחה ולכן הצמיחה היא צמיחת יתר קצת גם במקומות שבעבר לא היה שיער. בכל אופן זו פלומה שאמורה לנשור עם הזמן ועדיף לא לגעת בה. אני למשל 5 חודשים כמעט מתום הטיפולים הכימיים, בהתחלה גם לי צמחה הפלומה על הפנים ונראתה די בולטת אבל עכשיו כבר כמעט לא רואים כלום (חזר להיות כמו שהיה לי באופן טיבעי לפני המחלה). בקיצור צריך עוד קצת סבלנות, אבל בכל מקרה לא למרוט!!! אולי רק להבהיר אם זה בילתי נסבל. המשך יום נפלא ורק בריאות לכם, ביי, מירי.ב.

03/07/2006 | 14:54 | מאת: סוזן

שלום לילך ,אכן גם אני עברתי טיפולים וגדלה לי פלומה על הפנים אך עם הזמן זה יורד .

03/07/2006 | 14:54 | מאת: סוזן

שלום לילך ,אכן גם אני עברתי טיפולים וגדלה לי פלומה על הפנים אך עם הזמן זה יורד .

03/07/2006 | 08:46 | מאת: רחל

שלום לכולן. אני חדשה ומבוהלת. גיליתי את הגוש בזמן ההנקה. הגוש גדול מאד אבל לפי הביופסיה שעשיתי הוא in-situ. כמובן שעקב גודלו של הגוש אי אפשר לדעת אם אכן כולו עדיין בשלב אפס, אבל הרופאים מראים אופטימיות. אתמול אושפזתי לצורך הניתוח. המנתחת שלי היא ד"ר ברודסקי בבי"ח בני-ציון. לפני הניתוח בדקו שוב את הצילומים והודיעו לי שאין מנוס מכריתה. אני לא ששה לרעיון אבל כנראה שאין מנוס ואלך על זה. לאור ההחלטה החדשה - לא יכולתי לעבור את הניתוח אתמול, עובדה מתסכלת לכשעצמה, כי כבר הייתי מוכנה וכמובן מאד רציתי שזה יהיה מאחורי כבר. אז עכשיו אני בהמתנה לפחות לשבועיים כי הכירורג הפלסטי (שאמור לעשות את השיחזור) יוצא לחופש. וזה כבר מלחיץ. שאלותי אליכן: ממי אפשר לקבל דעה שניה? מי מומלץ בצפון - כירורג + כירורג פלסטי? האם מישהי מכירה את ד"ר קלדרון בבני-ציון? חוצמזה, אני מאד אשמח לשוחח עם מישהי שעברה כריתה. המון תודה.

03/07/2006 | 09:09 | מאת: מירי פ

שלום רחל, מצטערת לשמוע שהצטרפת אלינו אבל טוב מאוד שנכנסת לפורום! אני עברתי ניתוח גם אצל ד"ר ברודצקי ולפחות מהבחינה הזו יכולה רק לעודד אותך: היא מצויינת וגם בן אדם. אם הממצא שלך הוא In Situ לא ברור לי למה רוצים ללכת על כריתה מלאה? האם נבדקת במכון אור אצל ד"ר מוסקוביץ? באיזה קופ"ח את? האם יש לך גם ביטוח נוסף? כל זה כי יש לזה אולי השפעה על לאן לפנות לחוות דעת נוספת. אני מאוד ממליצה לך ללכת לחוות דעת נוספת! אני לא יכולה להמליץ לך ישירות כי בשלב הכירורגי לא פניתי לחוות דעת נוספת. אבל אני יכולה להגיד לך שהגידול שלי היה invasive carcinoma וד"ר ברודצקי העלתה לי את האופציה של כריתה מלאה, שלדעתה (וגם לדעת ד:ר מוסקוביץ...) היה עדיף, אבל אני החלטתי שאני לא הולכת על - הרגשתי שאני לא יכולה להתמודד נפשית עם זה. בדיעבד מה ההסתבר שמצד אחד ד"ר מוסקוביץ עדיין טוענת שהיה עדיף אבל מצד שני זה לא היה חוסך לי דבר מהמשך הטיפול הכימוטרפי. האם לך לפחות זה אמור גם להקל משהו בטיפול ההמשך?

03/07/2006 | 09:31 | מאת: רחל

ד"ר מושקוביץ ראתה אותי והיא זו שאמרה שלדעתה הוצאה חלקית לא נכונה. בגלל שהשד שלי קטן והחלק שצריך להוציא יותר גדול מחצי ממנו (החצי התחתון, אגב). חוצמזה, כנראה שזה גם קרוב לפטמה ויצטרכו להוריד גם אותה בכל מקרה. לגבי המשך הטיפול - אם אכן זה in-situ (=שלב אפס) ואעשה כריתה מלאה לא אצטרך הקרנות ולא המשך טיפול בכלל. רק שיחזור, כמובן. לעומת זאת, בכריתה חלקית ישאר לי חצי שזיף אומלל שיצטרך לעבור גם הקרנות והשיחזור יהיה יותר קשה ופחות מוצלח... ד"ר ברודסקי מאד נחמדה ואומרים שגם רופאה מצויינת. אני מתלבטת לגבי הכירורגיה הפלסטית. בכל מקרה אני מחפשת מומחה נוסף לחוות דעת נוספת, בשביל השקט הנפשי וגם בשביל לוודא שההמתנה של שבועיים וחצי תהיה רק מורטת עצבים ולא תגרום גם נזק פיזי!

03/07/2006 | 09:52 | מאת: שיררחל,

03/07/2006 | 09:53 | מאת: שיר,

03/07/2006 | 09:54 | מאת: שיר

רחל יקרה, גם אותי ניתחה דר ברודסקי. התקשרי אלי : 048765839 אשמח לתת לך מידע עדכני.

03/07/2006 | 09:55 | מאת: רחל

03/07/2006 | 00:07 | מאת: אני

היי שיר מה עיניינים?נראה לי שאני לא מצליחה לקרוא את האימיילים שלך אני רואה ששלחת לי אבל אני לא מצליחה ממש לקרוא איזה בעסה. תנסי שוב ונראה מה יהיה. בכל אופן שבוע טוב שיהיה לך אני

03/07/2006 | 06:21 | מאת: שיר

כתבתי לך שוב.

02/07/2006 | 22:17 | מאת: סימה

שלום אמי חלתה בסרטן השד בגיל 45(זה הופיעה כדימום מהפיתמה)זה קרה לפני 15 שנה .אניבת 38 ,מה זה אומר לגבי מבחינה גנתי ?איזה בדיקות אני צריכה לעשות(אולטרא סאונד ממוגרפיה או בדיקה ידנית של חרוג) ופעם בכל כמה זמן?

03/07/2006 | 00:49 | מאת: מירי.ב.

הי סימה, תחילה, אני לא רופאה, אני רק אחת שחלתה והחלימה. את לא צריכה להיות בלחץ העובדה שאימך חלתה לא אומרת כלום לגבייך! בתור בת לאם שחלתה בסרטן השד את צריכה להקפיד לעבור בדיקות תקופתיות כדי להיות עם יד על הדופק ותו לא. הבדיקות שאני מתכוונת אליהן הן: 1. בדיקת כירורג שד - פעם בשנה או תלוי מה הוא יאמר, אולי אפילו פעמיים בשנה. 2. ממוגרפיה אבחנתית פעם בשנה. 3. לא לשכוח גניקולוג טוב פעם עד פעמיים בשנה. והעיקר לחיות ולשמור על הבריאות ולא לחשוב יותר מדי... לילה טוב, מירי.ב.

04/07/2006 | 03:36 | מאת: סימה

למירי תודה על הדברים המרגיעים . ברכה והצלחה

03/07/2006 | 10:39 | מאת: אנה גולדברט

סימה היקרה שלום, כפי שכתבה לך מירי, השילוב של שגרת הבדיקות מותאם לכל אישה בהתאם לגילה, סיכון משפחתי וכ"ו. שגרה זו כוללת בדיקת שד עצמית- ביתית הנעשית מדי חודש בתאריך קבוע. בדיקה קלינית ע"י רופא- רצוי כירורג מומחה לשד. ממוגרפיה אינה שיטת אבחון מומלצת לנשים צעירות בגלל הצפיפות הגבוהה של רקמת השד אצלן אשר אינה מאפשרת אבחנה. כך שהשימוש בממוגרפיה מתחת גיל 40 לצורך גילוי מוקדם אינו נפוץ ושמור אך ורק למקרים מיוחדים. השימוש באולטרהסאונד שד תופש מקום חשוב יותר ויותר בגילוי של סרטן שד בנשים צעירות. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא רשימה של מרפאות שד המסודרות לפי אזורי הארץ. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=women_health.doc בנוסף לכך אני ממליצה לך לקרוא את פרק המוקדש לסרטן שד תורשתי: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.doc נשמח לענות על כל שאלה, בברכה, אנה

02/07/2006 | 12:53 | מאת: רחל

כל הכבוד להצלחת הכנסת ההרצפטין לסל הבריאות. אבל מלחמתנו בביורוקרטיה עדיין לא נגמרה !!! עפ"י קריטריונים המופיעים בחוזר המנכ"ל של משרד הבריאות מתאריך 25.6.06 http://www.health.gov.il/forms/forms.asp?Category_Id=13&Element_Type_id=1 פניתי לבית החולים בו אני מטופלת ונאמר לי שעדיין אין להם הנחיות משום גורם מוסמך כנ"ל בפניה שלי לקופ"ח בו אני מבוטחת. כמובן שכל הגורמים שעליהם לאשר את מתן התרופה לחולים "הופתעו" ממועד החלת החוק וכל אלה הצריכים לקבל טיפול רפאוי החל מה-1.7.06 ימשיכו לרכוש תרופה מכספם עד אשר הביורוקרטים יחליטו אחרת !!!!!! מיותר לציין שכל מנה עולה 13,000 ש"ח והטיפול הקרוב שלי הוא ביום חמישי הקרוב.

02/07/2006 | 18:00 | מאת: לנורית או רקפת

גם אני כמו הכותבת נתקלת בחוסר שיתוף פעולה האם ידוע לכן מה עלינו לעשות?

02/07/2006 | 19:15 | מאת: סוזן

אני גם מוזמנת לטפול השבוע ולא יודעת מאיפה יגיע הטפול וכבר לא ניתן לקנות דרך הקרן אופיר.

02/07/2006 | 21:36 | מאת: נורית טולנאי

שלום לכן נשים יקרות, לצערי הרב עדיין לא יצא החוזר הסופי עם ההתוויות מדויקות של משרד הבריאות . על פי הדיווחים שקיבלנו כנראה יצא מחר ואני עדיין מקווה שכפי שהובטח לנו שזה מה שיהיה, כמו כן אני מקווה שההתויות יכלילו את כל הנשים שכבר קונות באופן פרטי . לגבי קרן עופר לא ידוע לי שהם הפסיקו את המענק שהם נתנו עד כה גם את זה נברר מחר. אני מקווה שקרן עופר תמשיך את מתן המענק עד שהנושאים האירגוניים יתבררו ויוסדרו. אני חוששת שנשים שצריכות לקבל השבוע את ההרצפטין תאלצנה לקנות. מי יתן והכל יוסדר מהר ככל האפשר ועל הצד הטוב ביותר והמשביע את צרכיהן של הנשים. אני מאחלת לכל מי שמטופלת בהרצפטין כבר ולכל מי שתיאלץ להתחיל בעתיד שהנושא יוסדר במהרה ושלא נצטרך להמשיך להיאבק. באהבה רבה , נורית

02/07/2006 | 12:17 | מאת: נגה

בשבוע שעבר קיבלתי תשובה מהביופסיה, ומסתבר שיש לי גידול מסוג: Infiltrating Lobular Carcinoma. הגידול קטן מאד (1.5 על 1.1 ) ובאולטרסאונד לא נצפו גרורות. אני אמורה לעבור ניתוח בבי"ח השרון בפ"ת ביום ראשון הבא, ונכתב על ההזמנה לניתוח שצריך לעשות לי בבוקר הניתוח גם "סימון איזוטופי". אשמח לשמוע מכן אם מישהי יכולה להגיד לי משהו על "השרון", כשהרופא שאמור לנתח אותי הוא ד"ר גיפס. כמו כן מעניין אותי לדעת, בהנחה שאכן לי ימצאו בלוטות נגועות - מהו זמן ההחלמה הצפוי ואיך המשך הטיפול ישפיע על היכולת שלי לחזור לעבודה ולעשות ספורט. אני בת 47, נשואה ואם לשלושה. תודה!

02/07/2006 | 12:36 | מאת: גלי

ד"ר גיפס מיה? יש יועצת בפורום זה ד"ר גיפס אבל היא אונקולגית.

02/07/2006 | 12:45 | מאת: נגה

ד"ר גיפס הוא הכירורג שאמור לנתח אותי בבית חולים השרון.

02/07/2006 | 15:42 | מאת: נועה

נגה, שלום, ראשית רציתי לחזק את ידייך ולספר לך שהמון נשים מתמודדות עם סרטן השד. כל יום מגלות 12 נשים חדשות שהן חולות במחלה. אמנם צרת רבים היא נחמה טפשית, אך ודאי תשמחי לשמוע על למעלה מ-80% שמבריאות לחלוטין. הדרך אינה קלה. אך עם רצון להבריא ועם תמיכה מהמשפחה, מהחברים ומהמון נשים שעברו את זה, זה אפשרי!!! אני מבינה שאת גרה באזור פ"ת. גם אני גרה שם, ואשמח לעזור לך בכל עניין. אני,אישית, טופלתי בבילינסון לפני 4 שנים, אבל לפי הידוע לי יש פרוטוקול טיפולים בינלאומי, ואף רופא לא ממציא טיפולים על דעת עצמו. אך בואי נלך שלב שלב. קודם כל את עוברת ניתוח. הניתוח בדר"כ לא מסובך ואם הכל בסדר, למחרת את בבית. אח"כ, בהתאם לתוצאות הבדיקה הפתולוגית, יחליט האונקולוג על המשך הטיפול. אם את מעוניינת במידע אודות המחלה, יש המון באתר של אחת מתשע. אז תהיי חזקה, ומותר גם לבכות, ולמדי את עצמך לקבל את כל התמיכה שיציעו לך. כאן בשבילך, נועה.

02/07/2006 | 18:46 | מאת: אנה גולדברט

נגה היקרה שלום, ראשית כפי שראית בפורום זה תוכלי למצוא אוזן קשב והמון תמיכה ועידוד מצד נשים שהתמודדו ומתמודדות עם קשיים דומים לשלך. הרצון לשמור על חיי השגרה הוא טבעי לחלוטין. נשים רבות בפורום זה כתבו כי למרות הניתוח והטיפולים הצליחו לשמור על שגרת חיים והמשיכו בפעילות ספורטיבית מבוקרת. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא אינפורמציה לגבי הניתוח אותו את עתידה לעבור. אני ממליצה לך לבקר באתר האינטרנט בכתובת הבאה: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp פרק זה מוקדש לניתוח ובו תוכלי לקרוא על דרכים להתכונן לניתוח, סוגי ניתוחים, זמני החלמה ועוד. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=breast_surgery.doc כולנו כאן איתך ובשבילך, אנה

02/07/2006 | 19:12 | מאת: טומית

אני הצטרפתי לסטטיסטיקה לפני כשבועיים. מחר אני אמורה לעבור ניתוח להוצאת גוש של 1.5 סמ' ברמת מרפא בפתח תקווה. אני מקווה שלא יוציאו לי בלוטות מבית השחי . כי הבנתי שאז אצטרך רק הקרנות ללא טיפול כימותרפי. גם אני אמורה לעשות סימון איזוטופי לפני הניתוח באסותא. אצלי כל הבדיקות (מיפוי עצמות ,רנטגן ,אולטראסאונד ועוד) יצאו תקינות. אין ספק שיש לי קצת חששות לפני הניתוח למרות שכולם אומרים שהניתוח נחשב לפשוט ומה שחשוב זה הטיפולים. אני מקווה שביום שלישי אהייה בבית ואוכל לכתוב לך רשמים מהניתוח.

02/07/2006 | 21:16 | מאת: אורית

אני כרגע לקראת סיום ההקרנות ( עוד 6!!! ), בעברי ניתוח וכימו ( x 6 ), מנסיוני הטרי חשוב לי לומר לך, להיות עירנית לגבי כל מה שקורה לך, והפורום והאינטרנט הם מקום נפלא להתעדכן, לשאול, לשתף ולהשתתף. אם זה מתאים לאופייך בעתיד הקרוב תוכלי להצטרף לקבוצת תמיכה, לי באופן אישי זה מאוד התאים. לגבי החזרה לעבודה, את עדיין לא יודעת אילו טיפולים תצטרכי לעבור ואני מקווה בשבילך שה"מסע" שלך יהיה קצר וללא תופעות לוואי קשות, ושוב מנסיוני אני חייבת לומר שלא מוכרחים לחזור מייד לעבודה ולהראות לכולם שהכל כרגיל. זה בסדר לעצור ולעשות פסק זמן כשאת במרכז ולאו דווקא העבודה, אבל אולי מוקדם מידי לדון בזה. שיהיה לך בהצלחה והמון בריאות - אורית

02/07/2006 | 09:36 | מאת: טלי

שלום לכן בנות, השאלה לבנות הגרורתיות עם פטור "לכל החיים", יש לי 100% נכות וזה נותן פטור ממס הכנסה, השאלה לאן אני צריכה לפנות, לקבלת אישור כזה בשביל הבנק ביכדי להוציא חסחונות או ביטוחים??? תודה טלי

02/07/2006 | 14:17 | מאת: אורנית

לטלי שלום, את צריכה ללכת לביטוח לאומי לועדה רפואית ולהביא את כל המסמכים הרפואיים. (לפתוח תיק עולה כ 500 ש"ח) זה לוקח כמה שבועות עד שמקבלים תשובה ואז הולכים עם התשובה שקיבלת למס הכנסה ושם מקבלים את הפטור. בהצלחה והרבה בריאות אורנית

02/07/2006 | 16:45 | מאת: טלי

שלום אורנית, לא הבנתי על איזה אישור אני צריכה לשלם? מה שיש לי כרגע, זמני ל100% לא מספיק למס הכנסה? איזה עוד אישור אני אמורה ליקנות מביטוח לאומי? תודה טלי

03/07/2006 | 11:25 | מאת: שון

טלי יקרה, אין שום צורך ל"קנות" אישורים. ברגע שמקבלים מביטוח הלאומי את הפרוטוקול שבו רשום הנכות 100% לתקופה מ- עד- חינם!! ניגשים למס הכנסה ומגישים את הפרוטוקול ומחכים לאישור שלהם על פטור. רפואה שלמה!

02/07/2006 | 00:40 | מאת: אני

היי שיר מה עינינים? כתבתי לך לאי מייל תסתכלי.

02/07/2006 | 06:06 | מאת: שיר

היי, עניתי. נשתמע.

02/07/2006 | 00:18 | מאת: מירי פ

עברתי 3 טיפולי CAF ומכיוון שלאחר כל אחד מהשניים הראשונים היתה לי ירידה רצינית בספירת הדם - WBC 0.8/0/9 - ביקשתי וקיבלתי זריקות נופוגן. היום אני ביום ה-9 אחרי הטיפול ו3 ימים אחרי סידרת הנופוגן וביליתי את כל השבת עם חום ממש גבוהה. אני תוהה אם זריקות הנופוגן יכלו 'לתרום' למצב? מחר אני עושה בדיקות דם ואז אדע מה קורה עם ספירת הדם ואם לפחות מהבחינה הזו זה עזר...

אם יש לך חום 38 ומעלה מיד לפנות לרופא (למיון) זו ההוראה שאני קיבלתי בעת הטיפול הכימי רק בריאות

02/07/2006 | 10:18 | מאת: נועה

מירי, שלום. אני לא רופאה, אבל בעלת נסיון... לדעתי החום לא נגרם בגלל הנופוגן, אלא למרות הנופוגן, אולי וירוס, או, חלילה זיהום. אני, במצבך (והייתי בו), הייתי פונה בדחיפות, למכון האונקולוגי, או למיון. לא רוצה להפחיד או להלחיץ, אבל אל תחכי למחר. דואגת לך, נועה.

03/07/2006 | 08:55 | מאת: מירי פ

ובכן אתמול אחה"צ נכנסתי למיון כי החום עדיין נמשך, אבל דווקא מאז שהגעתי לשם הוא התחיל לרדת ... כך שלבסוף השתחחרתי לאחר כל הבדיקות עם מרשם לאנטיביוטיקה. באמת נראה שהחום לא קשור לנופוגן, אבל לעומת זאת בבדיקות הדם מסתבר שהזריקות לא עזרו לי כלל בתחום הזה ): האם זה קורה? יש כאלה שזה לא עוזר להן או שיש כאן שאלה של תיזמון - לי אמרו לקחת את הזריקות ביום המחרת של טיפול הכימו במשך 5 ימים והבנתי שיש דעה שאומרת להתחיל ביום הרביעי לאחר הכימו. אנה: בקשה להעביר את השאלה לרופאים!

03/07/2006 | 10:32 | מאת: אנה גולדברט

מירי היקרה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים בתחום. אני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

03/07/2006 | 14:22 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

טוב להתחיל מיד לאחר הטיפול הכימי יכול להיות שתיצתרך כמות יותר גדולה של זרקות בין 7 ל10

04/07/2006 | 02:14 | מאת: מירי.ב.

הי מירי, צר לי לשמוע שאת לא מרגישה טוב ולעומת זאת שמחה שהחום מתחיל לרדת ואולי לא תצטרכי לקחת את האנטיביוטיקה... לגבי הניופוגן - אז ככה אצלי באדריאה היה דיכוי רציני של הכדוריות. לי אמרו להתחיל להזריק ביום השלישי לטיפול (הטיפולים היו בדר"כ בימי חמישי והתחלתי להזריק בשבת). הסימן שהניפוגן "עובד" זה שמתחילים להרגיש כאבי שרירים או עצמות שזה אומר שמוח העצם מתחיל לחזור לפעולה ולייצר כדוריות. אצלי 5 זריקות לא עזרו ומצאתי את עצמי מזריקה גם 11 (עד יומיים לפני הטיפול הבא, הטיפולים שלי היו שבוע כן, שבוע לא). למה אני טיפה מזהירה? כי כשזה מתחיל לעבוד בגוף ערכי הכדוריות מתחיל לקפוץ באלפים ועשרות אלפים וחייבים!!!!!!! לעשות בדיקות דם כל הזמן. כלומר: אחרי ה-5 הראשונות הגעתי לספירת דם, אמרו לי להוסיף 2 ולהגיע לספירה נוספת וכן הלאה. דרך אגב, אני לא יודעת אם את יודעת אבל ---> שיא הפעולה של האדריאמיצין הוא ביום ה-9 וה-10 (מאז הטיפול) כך שפעולותו מתמשכת גם כשנדמה לך שעברו הרבה ימים מאז הטיפול האחרון. זהו, את ממש בסדר, תחזיקי מעמד ותרגישי טוב ואני מקווה שמחר את מתעוררת בלי חום ליום לגמרי רגיל. לילה טוב, מירי.ב.

03/07/2006 | 14:19 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

כן זריקות נויפוגן יכולים ליגרום עליעת חום

שאלה לרופאים . שלום, אני בת 43, שנה וחצי אחרי כימו 4XAC ללא בלוטות נגועות קיבלתי טמוקסי 20 ומזה 9 חודשים אני סובלת מכאבי ראש עזים .נמצאו אצלי רצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון חיובי חזק HER-2 (+3) חיובי שאלתי האם הרצפטין יכול להתאים לי ומה עושים על מנת לקבלו? מצפה לקבל תשובה . תודה .

03/07/2006 | 14:24 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

את מתאימה לטיפול בהרצפטין אבל לא בטוח האם בסל יכללו מקרים שעברו ניתוח לפני שנה

שלום ד"ר אלברטו , שמחתי לשמוע שאני מתאימה לקבל את ההרצפטין . לא נשמע לי הגיוני שדיני נחרץ לא לקבל מאחר וחליתי לפני יולי 2006 . מה עלי לעשות על מנת כן לקבל הרצפטיין ?ושאלה נוספת האם גם להרצפטין יש תופעת לוואי של כאבי ראש (כי זאת הסיבה שכנראה אצטרך לעבור מהטמוקסי). תודה רבה רבה מראש,סוזן

01/07/2006 | 22:33 | מאת: צילי

01/07/2006 | 22:36 | מאת: צילי

שכחתי לכתוב ... אני משאירה לך מייל שאני משתמשת בו בייוחד במסנג'ר ... [email protected] ואני אשמח לדבר אתך.... בי בינתיים צילי

03/07/2006 | 00:44 | מאת: מירי.ב.

הי צילי, שלחתי לך אי-מייל לדוא"ל ששלחת אך קיבלתי הודעה מה-server שזה לא עבר. הדוא"ל שלי הוא: [email protected] נסי את לכתוב אלי ואז ננסה להתגלגל. ביי, מירי.ב.

01/07/2006 | 20:02 | מאת: לוחמת

בהמשך לשיחה שקימתי עם עI"ד רקפת להלן פרטים נוספים -אני בת 50 -עברתי מפקטומיה עקב סרטן בשד שלב 2, + 2 בלוטות נגועות טופלתי בכימותפיה והקרנות .מקבלת שנתיים וחצי טמוקסיפן 20 ,כפי המלצת האונקולוגית נרשם לי מרשם לארימדיקס קופת חולים מכבי מסרבת לאשר את הארמידקס ומאשרת את הפמרה.האם יש הבדל בין שתי התרופות למרות שנאמר לי שהן מאותה קבוצה.נימצאת במעקב אצל רופא נשים שהיבחן רירית רחם מוגברת -בעוד שבועים אני צריכה לעבור בדיקת הסטרוסקופיה-בדיקת פאפ ובדיקת פיפל תקינות.אודה לכם באם תעבירו את שאלתי לרופא

03/07/2006 | 14:27 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

אין הבדלים בין שני החומרים האלה את יכולה לקבל פמרה ללא בעיות

01/07/2006 | 19:31 | מאת: מיטל

שלום לכולן, אני בת 30 אם ל 2, ביום שלישי האחרון גיליתי לצערי שיש לי סרטן בשד השמאלי. עשו לי ביופסיות ב 4 מוקדים וכולם נגועים ( כולל בבלוטה בבית השחי), טרם הייתי במרפאה האונקולוגית (אני אהיה ביום רביעי הבא )אני מפחדת ולא כול כך יודעת למה לצפות. האם מישהי יכולה לתת לי אנפורמציה על מה שעומד לקרות?

01/07/2006 | 19:50 | מאת: מירי.ב.

הי מיטל, לא נעים לומר לך ברוכה הבאה למועדון...אבל את לא לבד!!! בת 41, נ+2, חליתי לפני 9 חודשים, עברתי ניתוח + כימו + הקרנות....ואני חודשיים מסוף התהליך. אני יכולה להרגיע אותך ולומר שלא היה קל בכלל, אבל גם לא סוף העולם (בשבילי כמובן, בטוח שיש פה בנות שיחלקו עלי). בכל מקרה עוברים את התהליך ובסופו יש למה לצפות ---> פשוט חוזרים לחיים רגילים רק חכמים הרבה יותר! לגבי מה שצפוי לך, אני לא יכולה לדעת בוודאות - אבל זהו תהליך שבסופו יבריא אותך. המסלול הרגיל הוא: ניתוח, כימו, הקרנות והחלמה. את תגלי הרבה אנשים טובים ומבינים באמצע הדרך, כאלה שיחבקו וירצו לעזור, כולל הצוות הרפואי שידאג לעדכן בכל פרט. אם את לא בטוחה לגבי משהו או נניח תהליך מסויים לא ברור לגמרי - תשאלי את כל השאלות כדי שלא תישארי עם ספקות או סימני שאלה פתוחים לגבי הטיפול בך. והעיקר אל תיפחדי, נסי לזרום עם הטיפול בך כי יהיו גם קטעים קשים פיזית ונפשית וחשוב שתזכרי שכולן!!! אבל כולן עוברות משברים דומים - ומותר לבכות, ומותר שיהיה עצוב, ומותר לומר לא...וזה לא עושה אותך חלשה או פחדנית כי ככה כנראה עוברים את זה. תשמרי על עצמך ועל הקטנים שלך בבית ואנחנו תמיד כאן בשבילך. הרבה בריאות :-), מירי.ב.

01/07/2006 | 20:09 | מאת: מנצחת

מניסיון מי שבאמת אכפת לו מימך איתו תחלקי את בעיותיך אין צורך לספר לכל העולם כמה את מסכנה.חוץ מלרחם עליך הם לא יכולים לעזור-שהרי עכשיו את יוצאת למלחמה שעם ביטחון ורצון חזק לנצח את תנצחי- בהצלחה

02/07/2006 | 06:10 | מאת: שיר

01/07/2006 | 20:03 | מאת: נועה

מיטל יקרה, אני מוכנה "לאמץ" אותך. מנסיוני, זה מאד עוזר כשיש "אחות גדולה לצרה". אני בת 52, אם ל-4, וסבתא ל-3. ואני 4 שנים אחרי הכל. אם את מעוניינת, עני לי בפורום. נועה

02/07/2006 | 06:13 | מאת: שיר

היי נועה, שמחה לראות אותך כאן. מה שלומך? גם אני מוכנה ש"תאמצי אותי".... לפעמים זה נעים שיש אמא מאמצת במצבים הללו. חזקי ואמצי!

01/07/2006 | 21:08 | מאת: אורנית

למיטל אני כל כך מבינה את מה שאת עוברת. הייתי שם לפני חמישה חודשים . את יכולה לכתוב לי במייל ואכתוב לך בהרחבה, אני בטוחה שזה יעזור או ליצור איתי קשר טלפוני 052-6484787 מה שהחזיק אותי בחודשיים הראשונים לאחר הבשורה היה במידה רבה שיחות הטלפון עם נשים במצבי. גם היום, לאחר סיום הכימו אני עדיין משוחחת עם חברות לצרה וזה מאוד עוזר. הרבה כוח אורנית

01/07/2006 | 22:10 | מאת: עדי

למיטל שלום אני בת 34 ואמא לילדה קטנה ועכשיו סיימתי מסע ארוך של עשרה חודשיים להחלמה מהסרטן אני כל כך מבינה את הפחד שלך, בעיקר מהלא נודע מההתמודדות עם המחלה הזו ועם התגובות לטיפולים, ואיך ממשיכים לתפקד כאמא במשרה מלאה לילדים קטנים. המון המון מורכבויות שצריך לחשוב ולהתמודד איתם. אבל את תגלי שזה תהליך ארוך ולא קל בכלל אבל יש לך את הכוחות לעשות את זה. החיים שלך עומדים להשתנות אבל בסופו של דבר את לומדת דבר או שניים על עצמך, המשפחה, החברים וכן גם על אנשים זרים. ומנסים להסתכל על חצי הכוס המלאה, למרות שזה זמן עד שמסוגלים לעשות את זה. אני אשמח לעזור לך ולהיות לצידך אם תרצי והעיקר תהיי בריאה וחזקה. כי מעכשיו זה ניתוח וכימותרפיה והקרנות והרבה הרבה רופאים. כל טוב עדי

01/07/2006 | 22:25 | מאת: צילי

הי מיטל . גם אני בת 30 אם לאחת ואני נמצאת היום כמעט שנה אחרי הגילוי . קשה לי להגיד לך למה לצפות כי זה מאוד תלוי במצב שלך באופי הגידול ובשלב שבו הוא נמצא. מה בדיוק את עומדת לעבור האונקולוג יסביר לך בהתאם למצבך .. אני כן יכולה להבין מול מה את עומדת ואני יכולה לתאר לעצמי מה את עומדת לעבור.. ואני לגמרי מזדהה עם הצורך לדעת כבר עכשיו מה עומד לקרות ... ואם תרצי אשמח לשוחח אתך ולתאר לך מול מה את עומדת ...ולנסות להוריד קצת מהפחד הזה ... אני בטוחה שאת בהלם ושכרגע זה נראה כאילו עולמך חרב... אבל כמו שאת יכולה להבין מהצצה אל הפורום הזה החיים ממשיכים .. ואת תגלי שכל הטיפולים שנשמעים מאוד מפחידים לפני שנפגשים עם הסרטןכמו כימותראפיה , ניתוחים וכדו...הם טיפולים שאת יכולה ומסוגלת לעבור ואפילו להמשיך לתפקד ... אני נמצאת בטלפון 052-3411916 ואת יותר ממוזמנת להתקשר ... שולחת לך המון כוח וחיזוקים ... צילי

01/07/2006 | 23:19 | מאת: מיטל

תודה רבה לכולכן!!

01/07/2006 | 23:48 | מאת: אנה גולדברט

מיטל היקרה שלום, קראתי את התגובות החמות שקיבלת ואני מאמינה כי בפורום זה תוכלי למצוא בית חם אשר יאפשר לך ללמוד מניסיונן של נשים רבות שהתמודדו עם קשיים דומים. כפי שאת רואה תחושת הפחד עליה את כותבת הינה תחושה טבעית ונשים רבות שותפות לתחושה זו. בשלבים הראשונים פחד זה נוטה להיות עוצמתי במיוחד, ומלווה בהמון בלבול וחוסר ידע. אחת הדרכים הטובות להתמודד עם תחושות אלו היא למעשה הדרך בה את בחרת והיא איסוף אינפורמציה ופניה למקורות תמיכה. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא מגוון רחב של אינפורמציה שתסייע לך בהתמודדותך. להלן הקישור לאתר: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp בנוסף לכך, תוכלי לפנות לקו החם של עמותת "אחת מתשע" המאויש על ידי נשים שהתמודדו עם המחלה ויוכלו לעזור לך מניסיונן. מספרו של הקן החם הוא 1800-363-400. אנו כאן כולנו איתך ובשבילך ומחכים לשמוע ממך, אנה

02/07/2006 | 00:06 | מאת: אני

היי מיטל בת 38 +2 3 חודשים מסיום הטיפולים. מאוד מזדהה איתך אבל היום אני יכולה להגיד עוברים את זה וזה מה שאת צריכה להכניס לראש . זה נראה סוף העולם אבל זה לא מה שכן זוהי דרך ארוכה הטיפל בסרטן השד הוא ארוך ולא מחייב שניתוח כימותרפיה והקרנות יהיו בסדר הזה אני התחלתי עם כימותרפיה זה מאוד אינדבידואלי כל מקרה לגופו ואת לא יכולה להשוות שום מקרה עם מקרה דומה . את תדברי עם אונוקולוג והוא זה שיגיד לך מה הטיפול הנכון למקרה שלך. בכל אופן מיטל תארזי את הכוחות שלך למטרה הזו תני לאחרים לטפל בך ולדאוג לך אם תצטרכי לא להתבייש לבקש עזרה ואני וכל הנשים הנפלאות בפורום הזה נהיה לצידך לכל אורך הדרך תדעי לך שלי זה ממש עזר. בהצלחה בכל אני

03/07/2006 | 11:20 | מאת: שון

מיטל היקרה! לא נותר לי אלא להוסיף לכל המילים החמות שכבר קיבלת - חזקי ואמצי. אני עברתי הכל בשנה האחרונה (כימו+הקרנות ולצערי כל תופעות הלוואי), היום הכל מאחורי אני חזקה בריאה ויפה מתמיד. לא לשכוח בכל רגע שהכל הוא זמני בר חלוף והחיים ממתינים לנו (ויש למה לצפות). אשמח לענות לך על כל שאלה 050-6417042 רפואה שלמה, שון

01/07/2006 | 18:44 | מאת: אהובה

שלום, שאלה לרופאים: האם אפשר לקבל הסבר על היתרונות , החסרונות והיעילות בגילוי, אבחון ראשוני, ומעקב של ממצאים בשד באמצעות: 1. ממוגרפיה רגילה 2. ממוגרפיה דיגיטלית 3. MRI 4. אולטרסאונד באילו מקרים עדיף לבדוק באמצעי אחד לעומת האחרים, או בשילוב של אחדים - האם זה תלוי בגיל האשה, בסמיכות הריקמה בשד, בנשים בסיכון גבוה, או בכל משתנה אחר ? אם לא נקח בחשבון את עלות וזמינות בדיקת ה-mri , האם היא עדיפה על פני כל האחרות? אם כן, באילו מקרים? באילו מבתי החולים ו/או המכונים בארץ יש את האפשרות לבצע ממוגרפיה דיגיטלית.? מי שביצעה בדיקות ממוגרפיה רגילה במכון אחד, האם חשוב להיבדק תמיד באותו המכון? במידה וכל הבדיקות היו תקינות עד כה, האם יש לעשות גם בדיקת ממוגרפיה דיגיטלית ו/או אולטראסאונד ו/ או בדיקת mri , או שזה נחוץ רק במקרה שמתעורר ספק? תודה רבה

03/07/2006 | 13:38 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, בדיקות הבחירה לאבחון מחלות השד הן הממוגרפיה והאולטרהסאונד. ממוגרפיה דיגיטלית מאפשרת רזולוציה גבוהה יותר של הצילומים והתמקדות באיזורים מסוימים בשד ללא צורך בצילומים נוספים(פחות קרינה ופחות עלויות). אינני יודע בדיוק אלו מכוניםמשתמשים בממו דיגיטלי. MRI היא שיטת בדיקה מצוינת , אך עלותה הגבוהה ומיעוט מכשירים הופך אותה לבעלת זמינות נמוכה. בדיקה זו מומלצת במקרים בהם ממוגרפיה איננה מספקת המידע הדרוש כמו במקרים של נשאיות BRCA 1?2 או במקרים של שד "צפוף". רצוי לעבור את הבדיקות באותו מכון אך בהחלט ניתן לעבור למכון אחר בתנאי שאיכות המכשיר ושיטת הצילום לא השתנו.

01/07/2006 | 18:30 | מאת: orna

שלום רב לעורכת. האם יש לך משהו נגדי ??? זה לא פעם ראשונה שאני כותבת באתר זה ולא מקבלת תשובה!!!!! שאלתי ואני שוב שואלת - האם תפרסמו תקציר ההרצאה האחרונה שנערכה ב-.19/6 ????? עד כה לא ראיתי שום סיכום.

01/07/2006 | 19:16 | מאת: אנה גולדברט

אורנה היקרה שלום, אני מצטערת שטרם קיבלת מענה על בקשתך. את צודקת, אכן עבר זמן וטרם נענית. הנושא נמצא בבדיקה ואני תקווה שנצליח להיענות לבקשתך. בברכה, אנה

02/07/2006 | 12:44 | מאת: אנה גולדברט

אורנה היקרה שלום, תקצירי ההרצאה יעלו בימים הקרובים לאתר של עמותת "אחת מתשע". (אפרסם קישור ברגע שתקצירי ההרצאות יהיו מוכנים באתר) בברכה, אנה

01/07/2006 | 18:03 | מאת: דניאל

שלום לכולן, לפני כשנתיים התגלו אצלי גרורות בעצמות (לאחר 12!!! שנים של שקט) אני מקבלת זומרה פמרה וזולדקס (כנראה שילוב מנצח). באחרונה בצעתי CT PET והתברר כי כרגע אין גרורות. אני לפני ועדה רפואית כדי לנסות להמשיך לקבל פטור ממס הכנסה. מנסיונכן, אלו מסמכים להציג בשלב זה, מה המדיניות מה הסיכוי להמשיך לקבל 100% נכות? בעיקר בשל תו החניה ולא פחות בשל הפטור ממס. בבריאות טובה דניאל

01/07/2006 | 19:18 | מאת: אנה גולדברט

דניאל היקרה שלום, עו"ד רקפת אנוך - סמנכלי"ת העמותה , היא רכזת שמירה והגנה על זכויות החולה. אני מזמינה אותך לפנות אליה לטלפון שמספרו 03-6021717 שלוחה 201 עו"ד אנוך תעשה כמיטב יכולתה לעזור לך, בברכה, אנה