פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

01/05/2006 | 18:43 | מאת: חגית

שלום רב! מה ההבדל בין טמוקסי לטמוקסיפן?

01/05/2006 | 21:32 | מאת: אנה גולדברט

חגית שלום, מדובר באותה התרופה כאשר טמוקסי הוא שם מסחרי וטמוקסיפן הוא שם גנרי תוכלי למצוא פרק המוקדש לטמוקסיפן באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.pdf בברכה, אנה

03/05/2006 | 03:30 | מאת: יפית

טמוקסי הוא "שם החיבה "לטמוקסיפן........

01/05/2006 | 17:57 | מאת: מרים שאלה לרופא

לפני שבועיים אובחנה אצל אימי סרטן שד עם גרורות בעצמות. 2 אונקולוגים מתלבטים בין אדריאמיצין לקסלודה (מקווה שרשמתי נכון) אחד אומר כך ואחד כך מה ההמלצה הנכונה לדעת אונקולוג הפורום??

01/05/2006 | 21:47 | מאת: אנה גולדברט

מרים היקרה שלום, אשמח להעביר את שאלתך לאחד היועצים בתחום ולשם כך אבקש ממך להוסיף מידע רפואי נוסף אודות גילה של אימך, מס' בלוטות נגועות ומידע רפואי חשוב נוסף. בינתיים צירפתי לך מידע אודות שתי התרופות מהאתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=adriamycin_1.doc פרק זה מוקדש לאדריאמיצין http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=xeloda.doc פרק זה מוקדש לקסלודה. בברכה, אנה

01/05/2006 | 22:48 | מאת: מרים שאלה לרופא

אימי בת 52 אין בלוטות נגועות. הסרטן התגלה כשהוא מפושט לעצמות. אימי לא עברה ניתוח בשד

03/05/2006 | 13:06 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב, אני מבינה שאימך אובחנה עם סרטן שד גרורתי לעצמות. אדריאמיצין היא תרופה ותיקה עם פעילות טובה מאד בסרטן שד ובהחלט יכולה להתאים לטיפול כימותרפי ראשון, מה שנקרא קו ראשון. הבעיה היא שהיא כרוכה בתופעות לוואי קשות והסבילות לתרופה יכולה להיות קשה בעיקר בגיל מבוגר. קסלודה היא גם תרופה פעילה, לדעתי מעט פחות מאדריאמיצין, אך היא מאד נוחה לחולה מאחר והיא ניתנת בכדורים בבית ויש לה תופעות לוואי הרבה פחות קשות ברוב המקרים. אין נשירת שיער, אין הקאות קשות. אינני יכולה לומר לך מה עדיף מאחר וחסרים פרמטרים נוספים שיש לקחת בחשבון בקביעת הטיפול כמו רגישות להורמונים ו-HER2.יש צורך גם להוסיף טיפול בביספוספונטים (ארדיה/זומרה/בונפוס/בונאט) לכל אחד מהטיפולים. יש לציין גם שקסלודה רשומה בסל התרופות כיום רק לאחר אדריאמיצין או טקסנים - כך שלמעשה יש סיכוי שקופת החולים תסרב לממן את הקסלודה כטיפול ראשון. בעקרון לשני הטיפולים יש סיכוי טוב להביא לתגובה טובה. בברכה

01/05/2006 | 17:47 | מאת: שרה

כיצד מתכוננת לניותוח שד. מה מצפה בניתוח זה. מדבר על למפקטומי.

01/05/2006 | 21:51 | מאת: אנה גולדברט

שרה היקרה שלום, המושג למפקטומי ( lumpectomy ) הוא שם כולל למספר הליכים ניתוחיים שונים : כריתה חלקית ( partial mastectomy ); חתך נרחב ( wide excision ); כריתה קטעית ( segmental mastectomy ) וכריתת רביע ( quadrantectomy ). למעשה אף אחד מהמושגים הללו אינו מדויק – כמו שכריתת רביע אין משמעותה שכורתים רבע מן השד, כך גם החלק של השד אותו כורתים בכריתה חלקית יכול לנוע בין % 1 ל- % 50 , והקטע המוצא מן השד יכול להיות בכל גודל. היקף הלמפקטומי תלוי בממדי הגוש. "חתך רחב" פירושו שהוצאת רקמת השד כוללת את הסרת הרקמה שבשוליים סביב הגוש. מהלך הניתוח נחשב לסטנדרטי. המנתח מתחיל בהוצאת פלח מרקמת השד ( כמו פלח מתפוז ) ובמידת הצורך ממשיך לעומק, עד לרמה של שריר בית החזה. חתיכת הרקמה המוצאת נמסרת מיידית לבדיקה פתולוגית ואת הרקמה והעור תופרים לסגירת החתך. לאחר למפקטומי החתך בשד אינו גורם לבעיות בדרך כלל. תיתכן אבדן תחושה באזור החתך, מה שאינו צפוי להשתנות עם הזמן או לאחר תקופה ארוכה. כמו כן יתכן שצורת השד וגודלו לאחר הכריתה החלקית יהיו שונים מאלה של השד השני. אם הוסרה חתיכה גדולה יחסית מהשד הוא יהיה מעוות. ניתוח כריתה חלקית אינו נחשב לניתוח מסוכן. יחד עם זאת – כמו לגבי כל הליך רפואי צפוי – חשוב להכיר את הסיכונים הכרוכים ואת תופעות הלוואי העלולות להתעורר. הסיכונים ותופעות הלוואי הצפויים במקרה של ניתוח משמר שד תלויים בעיקר בגודל הגוש שהוצא. אם שדייך נותרו א-סימטריות לאחר הניתוח תוכלי להשתמש בריפודיות הנקראות "צדפים" ( shells ), וללובשן בתוך החזייה. בארץ ה"צדפים" אינם כלולים בסל הבריאות. ניתן גם לבצע ניתוח שחזור שד למלא את החסר בשד המנותח. לחלופין, אם שדייך היו גדולים מלכתחילה, ייתכן ותרצי לבצע הקטנה של השד השני. תמיד כדאי לבדוק ולשקול את סיכויי הניתוח מול הסיכונים ואת ההשלכות הנובעות מההחלטה. שחזור שד בעקבות כריתה חלקית אינו כלול בסל הבריאות. הטיפול המשלים לכריתה חלקית הוא בהקרנות ( ( radiation, במטרה למנוע חזרה של הסרטן במקום המנותח – "חזרה מקומית" (local recurrence ). מחקרים עדכניים הוכיחו שאחוזי החזרה המקומית אצל נשים שטופלו בכריתה חלקית עם הקרנות זהים לאחוזים אצל נשים שעברו כריתה מלאה ( % 10 - % 8 ) , בעוד שאצל נשים שעברו כריתה חלקית ללא טיפול משלים של הקרנות אחוזי החזרה המקומית הגיעו ל- % 39 . תוכלי לקבל מענה לשאלות רבות נוספות העולות בתקופה זו הפרק המוקדש לניתוח באתר של עמותת "אחת מתשע". להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=breast_surgery.doc אני מקווה שמידע זה יעזור לך, נשמח לעמוד לרשותך, אנה

01/05/2006 | 17:45 | מאת: שואלת

האם בכי בלתי פוסק היא תגובה סבירה לגילויי. אני שואלת עבור חברה אשר מאז הגילויי לא חדלה לבכות.

01/05/2006 | 17:59 | מאת: נירית

בהחלט תגובה נורמלית. זה מצויין שהיא מצליחה לבכות. עם הזמן תבוא ההשלמה והמלחמה..מציעה לגשת למישהו מקצועי לשוחח עימו הקו החם של אחת מתוך תשע מאד תומך. בהצלחה

01/05/2006 | 19:27 | מאת: אני

היי גם אני בכיתי המון עצם הידיעה מאוד מפחיד חושבים שזהו הולכים למות. אח"כ באה ההשלמה לי לקח המון זמן בכיתי בלי הרף גם בזמן הטיפולים ואפילו גם אח"כ יש דאוניים. אבל עם הזמן מבינים שזה לא סוף העולם והחיים ממשיכים אולי כדאי להגיד לחברה שלך להכנס לפרום הנהדר הזה ולראות שהיא לא לבד כל כך הרבה נשים חולות היום והיום יוצאים מזה זה לא מה שהיה פעם. אז הרבה בריאות אני

01/05/2006 | 21:57 | מאת: אנה גולדברט

שואלת יקרה שלום, כפי ראית מתשובות הנשים בפורום, בכי הינה תגובה טבעית ולגיטימית לאבחון המחלה. אבחון המחלה, נחשב לשלב הקשה ביותר לאורך ההתמודדות עם המחלה. כאשר התגובות האופייניות לאבחון הן עצב, חרדה, כעס ודחק ובכי. והיכולת של נשים המתמודדות עם קשיים דומים להקל זו על מצוקה של זו ולסייע בהתמודדות הלא פשוטה עם המחלה מוכר לנו היטב בעמותת "אחת מתשע". לכן העמותה מעמידה לרשות חברתך מגוון של אפשרויות תמיכה, ביניהם הקו החם וקבוצות התמיכה. הקו החם מאויש על ידי נשים אשר התמודדו בעבר עם המחלה וכעת תורמות מניסיונן ומיכולתן לנשים שמתמודדות עם המחלה. נשמח אם חברתך תיצור קשר עם מתנדבות העמותה בטלפון שמספרו 1-800-363-400. מתנדבות קו החם ינסו לעשות כמיטב יכולתן להקל על המצוקה שלה. בנוסף לכך, היא יכולה לקחת חלק בקבוצות תמיכה המתקיימות בביתנו, בית אחת מתשע, ברח' אוסשקין 100 תל אביב. לפרטים, שאלות, ולבטים אתם מוזמנים לייצור קשר עם נועה גואטה, רכזת תמיכה וסיוע בעמותת אחת מתשע 03- 6021717 שלוחה 226. אנו כאן בפורום זה נשמח לעמוד לרשותה, אנה.

01/05/2006 | 12:00 | מאת: סוזי

אני מעוניינת לדעת כמה חמור זה סרטן השד לאיסה כבת 50 עם גרורות לבלוטת הלימפה? האם הגרורה מסבכת את העיניינים בהרבה? מהם סיכויי ההחלמה? האם כריתה חלקית עדיפה על פני כריתה מלאה?

01/05/2006 | 13:10 | מאת: אנה גולדברט

סוזי היקרה שלום, שאלתך כללית מאוד וקשה להשיב עליה בלי מידע רפואי נוסף. אני מצרפת מידע מאתר של עמותת "אחת מתשע" בתקווה שיענה על חלק מהשאלות. להלן השלבים בהתפתחות סרטן השד (Staging). השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך. החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם: שלב "0" - לא פולשני ( in situ ) - הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את היכולת להתפשט. שלב "I" - גודל הגידול פחות מ- 2 ס"מ והוא אינו מפושט. שלב " II " - כל אחד מהמצבים הבאים: • הגידול בגודל 5 - 2 ס"מ • הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה. • גודל הגידול יותר מ- 5 ס"מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים. שלב " III " – כל אחד מהמצבים הבאים: • הגידול קטן מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי • הגידול גדול מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי • הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות • הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי. • הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם). שלב "IV" גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה. מידע נוסף תוכלי למצוא בפרק המוקדש לאבחון באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=diagnosis.doc לגבי הניתוח, תוכלי לקרוא בפרק המוקדש לניתוח שד: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=breast_surgery.doc באם תרצפי מידע נוסף, אשמח להפנות את השאלה לאחד הרופאים בתחום. אני מקווה כי מידע זה יעזור לך, בברכה, אנה

01/05/2006 | 10:52 | מאת: א.ד

שלום רב אני בחורה בת 37 בבדיקת שד פעם ראשונה אובן גוש לאחר ממוגרפיה ואולטראסאונד רשום לי גוש סולידי היפואקוי מעוגל מוגדר גודל1.1 כנראה מדבר בפיברואדנומה. מה זה אומר האם זה ממאיר. תודה רבה המודאגת.

01/05/2006 | 12:46 | מאת: אנה גולדברט

א.ד. שלום, פיברואדנומה ( בלוטה ליפית ) Fibroadenoma הינה גידול מוצק ולא סרטני המורכב מרקמה סיבית – בלוטית. מתגלה בדרך כלל אצל נשים צעירות, למרות שלעתים הוא מופיעות גם בקרב נשים מבוגרות. פיברואדנומה הוא גוש שפיר של השד ובדומה לגידולים שפירים פיברואדנומה איננה מתפשטת לחלקי גוף אחרים כלומר, לא שולח גרורות ולא מסכנת חיים. מאידך, כמו כל גידול שפיר הוא עלול לגדול, כדוגמת גושים שומניים בתת עור (נקראים ליפומה ב"רפואית") לרוב מאבחנים פיברואדנומה על ידי ממוגרפיה או אולטרסאונד, ביופסיה ובדיקה קלינית. אין הכרח לנתח פיברואדנומה, בחלק מהמקרים הבחירה לנתח היא של האישה. בחירה זו קשורה במספר שיקולים ביניהם אי נעימות שבגוש, החשש שהגוש יקשה על גילויי גושים אחרים בעתיד ובמקרים קיצוניים עקב עיוות בשד עקב הצורה או המיקום של הגוש. מדובר בניתוח קטן, שכאשר מבוצע ע"י מנתח מנוסה משאיר לרוב צלקת קטנה שאינה מחבלת במראה השד. בדומה לגידולים שפירים אחרים, פיברואדנומה, דורשת בדיקה ומעקב במידה ומופיעים שינויים בגודלו או בצורתו. מידע זה נאסף מאתר עמותת אחת מתשע, אתר אמריקאי בנושא ותשובתיהם של רופאים שהתקבלו בפורום זה לשאלות דומות. בפורום זה את יכולה למצוא מגוון תשובות לשאלות דומות

01/05/2006 | 10:14 | מאת: פלא

לי היה גידול שהוצא בגודל 1.4 ס"מ ובלוטה אחת נגועה בממצאים מיקרוסקופיים mm 0.4. בתחילה הוגדרתי בדרגת 2 ולאחר הבדיקה הפתולוגית הוגדרתי כ- 3. לא ידעו להסביר לי מדוע הוחמרה הדרגה. ממצאי הבדיקה הפתולוגית היו : intensity 0f her2/new protein overexpression observed - score 2, range 0-3 moderate and progesteron receptor observed in 75-100% of tumor cells - score 4 renge 1-4 astrogen %ki-67 expressed in over 50 positive controls show the expected staining negative controls show no immunostaining right breast - infiltrating duct carcinomaw- grade 3 אודה למי שיוכל להסביר לי מה המשמעות של הממצאים ומדוע הוגדרתי בדרגה .3 פלא

03/05/2006 | 09:16 | מאת: גרייד

ה GRADE משקף את דרגת הממאירות של התאים הגידוליים, וישנם כל מיני קריטריונים פתולוגיים לקבוע אותו. לא פעם אין הסכמה בין הפתולוגים על הגרייד של הגידול ולפעמים אפילו אותו פתולוג עצמו משנה דעתו בעיניין. לצורך קבלת החלטות טיפוליות משנים יותר נתונים אחרים...

05/05/2006 | 18:35 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

לא ברור את השאלה כי לפי משכתוב את STAGE II בגלל הבלוטה יכול להיות שאת מתכוונת לדרגה של ה דיפרנציאציה של התא בכל מיקרה היתי ממליץ להשלים בירור אבחנתי עם ביצוע בדיקת FISH של הפרפרת כדי להיות בטוח האם את HER2 חיובי או לא

יום שישי קרב ואיתו - הסדנה החוויתית של יונתן. בהמשך לשאלות שנשאלו:- מניסיון בסדנה קודמת - לא מדובר במדיטציה לשמה, זוהי לא סדנת שתיקה, אלא הרבה דינמיקה והעברת דעות, תחושות ומחשבות. האווירה בסדנה מאוד כיפיית - אפשר להתרווח על כריות על הרצפה, או לשבת על כסאות - כל אחד כטוב בעיניו וכנוח לגופו. מי שרוצה לדבר - מדבר, מי שלא - מקשיב ומחכים. כל אחד יוצא עם תובנה כלשהיא או כלים. מי שעדיין לא נרשמה - קדימה ! והנה שוב הקישור http://forums.nrg.co.il/index.php?show=20718&PHPSESSID=cbf315c111450bf7a1437ff2b96f8dbb

נשמע שיווקי ומפחיד למדי.. בכל אופו תודה על המידע

גם בעיני זה לא נראה טוב

שלום לכולכן, אני מבינה את החששות שלכן משרלטנות. אכן, חשוב מאוד לפני שאתם פונים לכל איש מקצוע לברר את ההכשרה שלו וגם את גישתו הטיפולית. קיימים אנשים רבים בתחום בריאות הנפש אשר מתיימרים לתת טיפולים שונים חסרי תועלת ואף טיפולים שיכולים לגרום נזק. בנוסף לכך, פעמים רבות גם הגישה של המטפל איננה תואמת את גישתנו. לכן סביר להניח, ששיטת הטיפול שלו לא תתאים לנו. מסיבה זו אני מסכימה אתכן שחשוב לברר את כל הפרטים הללו לפני שפונים לטיפול הנוגע בדבר העדין מכל והוא הנפש שלנו. אשמח לשתף אתכם במידע שברשותי אודות הסדנה: יונתן הרסון אשר מעביר את סדנת המדיטציה הוא אחד היועצים בפורום של NRG . יונתן הוא מורה למדיטציה בודהיסטית, המתבססת בעיקרה על המסורות דזוגצ'ן, מהמודרה, זן ומדיאמיקה. מדובר על סדנה חוויותית וכפי שמציינת אפרת מנהלת הפורום השכן ה"אווירה בסדנה מאוד כיפית - אפשר להתרווח על כריות על הרצפה, או לשבת על כסאות - כל אחד כטוב בעיניו וכנוח לגופו. מי שרוצה לדבר - מדבר, מי שלא - מקשיב ומחכים. כל אחד יוצא עם תובנה כלשהיא או כלים". אני משוכנעת כי לא מדובר בניסיון לעשות רווח על חשבון הנשים הבאות לסדנה ומאמינה כי נשים אשר מתחברות לתחום המדיטציה יוכלו ליהנות בסדנה זו. אשמח לשמוע את החוויות של נשים שלקחו חלק בסדנה, יום עצמאות שמח, אנה

30/04/2006 | 19:41 | מאת: דורית

לאמי הוציאו גוש של 1.7 ס"מ בצד שמאל. בשיחה עם אונקולוג הסבירו לנו שיש צורך בהקרנות ובהמשך טיפול עם כדורים למשך 5 שנים. שכל הטיפול והכדורים יכולים לפגוע בלב לגרום להתקפי לב והכדורים יכולים לפתח מחלה ברחם או בשחלה. או שהיא מורידה את כל השד ולא צריכה שום טיפול. אנחנו מאוד מבולבלים ולא יודעים מה לעשות? די הצליחו להפחיד אותנו.

30/04/2006 | 22:17 | מאת: אין מקום להתלבטות!!

דורית שלום, צר לי לשמוע שזה המידע שרופאים נותנים למטופלים שלהם. כמי שעברה כריתה חלקית של השד ונוטלת כדורים מזה 4 שנים הדבר מקומם אותי מאד. ממה שאת כותבת אני מבינה שהגידול של אימך קטן , ואין בלוטות מעורבות ולכן אינני מבינה את ההצעה לכריתה מלאה. הקרנות בלבד כטיפול מונע אינן נוראיות כלל ועיקר ועם הכנה מתאימה התקופה עוברת מהר וללא סימנים מיותרים. כיוון שהציעו לאימך כדורים אני מבינה שהממצא בביופסיה מעיד על גידול תלוי הורמונים שזה מצויין שכן יש מספר רב של תרופות הורמונליות. נכון שיש צורך לבצע מדי רבעון אולטרסאונד וגינלי בכדי לראות שרירית הרחם תקינה, אבל זה בטל בשישים ואצל מרבית הנשים אין השפעה על ריריה הרחם (זה כאשר נוטלים טמוקסיפן) אם וכאשר יש שינויים ברירית מיד מחליפים הטמוקסיפן בארימדקס. מכל האמור לעיל אין כל צורך לבצע כריתה מלאה. מי הרופא המטפל בכן? אולי כדאי לשקול יעוץ נוסף ו'או החלפת הרופא? מאיזה אזור אתן? אם מהמרכז ממליצה מאד על ד"ר שינדל בהצלחה

30/04/2006 | 19:27 | מאת: שלי

לפי דבריו של פרופ' אילן כהן, ההריון עצמו לא מסכן, כי האסטרוגן המופרש ועולה הוא סוג של אסטרוגן "טוב" בהבנתי הפשוטה. וכן ישנו מחקר שמדבר על השרדות גבוהה יותר בקרב נשים שנכנסו להריון אחרי.ישנה הודעה שהסבירה את זה . וזה מה שנותן לי עוד "קצת" בטחון בכמיהה המטורפת לעוד ילד.

30/04/2006 | 21:40 | מאת: אנה גולדברט

שלי היקרה שלום, הנושא של הריון והולדת ילד לאחר טיפולים הוא נושא מדובר מאוד בפורום זה ונשים רבות כתבו על התלבטות דומה. מדברייך עולה הרצון העז והכמיהה לילד. בהקשר זה חשוב לציין כי לעתים הכמיהה בלבד נותנת המון כוח ותקווה להמשיך גם אם בוחרים לא לממש את הפנטזיה. יחד עם זאת, בכותרת את מציינת כי הינך עדיין מתלבטת וניכר כי טרם קיבלת החלטה. לכן, אשמח אם תשתפי אותנו במחשבותייך על מנת שאוכל להבין את לעומק את השיקולים השונים העומדים בבסיס ההתלבטות אני נוטה להאמין כי להתלבטות זו שותפות גם נשים נוספות ודברייך וודאי גם יתרמו לרבות אחרות. אני כאן לרשותך בכל עת, אנה

30/04/2006 | 18:18 | מאת: גל גל

תופעות לוואי של טמוקיספן מהן? אודה על כל מידע

30/04/2006 | 18:24 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, כמו לכל תרופה גם לטמוקסיפן יש תופעות לוואי, וכל אישה מגיבה לתרופה בצורה שונה . בפרק זה מתוארות מספר תופעות לוואי מקובלות אך במידה ואת מגלה אצלך במהלך הטיפול תגובה או תופעה חריגה חשוב שתדווחי על כך לצוות המטפל. מידע מפורט על תופעות לוואי והדרכים להתמודד איתן ניתן למצוא בפרק עצות להתמודדות עם תופעות לוואי שבאתר. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר של הטמוקסיפן דומות לסימפטומים של גיל המעבר: גלי חום, הפרעות בעיכול ובחילות קלות, אשר חולפים עם הזמן. אצל נשים בגיל הפריון תיתכנה הפרעות בסדירות ובעוצמתו של המחזור, עד להפסקתו המלאה. יתכנו גירוי או הפרשה בנרתיק והתכווצויות ברגליים במשך הלילה. נשים אחדות עלולות להבחין בשינויים ברמת שיעור הפנים ובקולן. נשים רבות מדווחות על השמנה במשך הטיפול, למרות שאין הוכחות המקשרות תופעה זו ישירות לשימוש בטמוקסיפן. קיים סיכון קלוש להופעת תופעות לוואי העלולות להיות מסוכנות יותר כמו הפרעות בראיה, כאבי ראש בעוצמה חריגה, וחשש לטרומבוזה ( קרישי דם). אם סבלת מטרומבוזה או אירוע מוחי בעבר אסור לך לקבל טמוקסיפן. במקרה זה על קופת-החולים לממן לך טיפול בתרופה ממשפחת מעכבי הארומטאז (הדבר נקבע בנייר עמדה שניתן על-ידי נציבת קבילות הציבור של משרד הבריאות באוקטובר 2005). מחקרים שנערכו לאחרונה בישראל מראים כי שימוש ממושך בטמוקסיפן גורם כנראה לשכיחות יתר של תופעות פתולוגיות שונות ברירית הרחם, כולל סרטן רירית הרחם. רוב מקרי סרטן רירית הרחם אובחנו אצל נשים שהתלוננו על דמם לדני בגיל המעבר. במקרה של דימום תוך רחמי חריג או כאבים באזור הרחם עליך לפנות מיד לרופא נשים. ביצוע ביופסיה של רירית הרחם תידרש במידה והרירית מתגלה כעבה או כבעלת מירקם חשוד. חשוב שתמשיכי את השימוש בתרופה לפי הוראות האונקולוג המטפל היות והתועלת מהטיפול בתרופה זו עולה על הנזק האפשרי שהיא עלולה לגרום. בו בזמן עליך להיות במעקב גינקולוגי הכולל בדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטראסאונד . מעקב גינקולוגי אחרי נשים המטופלות בטמוקסיפן עשוי להקטין בצורה משמעותית את הסיכון להופעת סרטן ברירית הרחם כתוצאה מהשימוש בתרופה. מידע נוסף בנושא תוכלי למצוא בפרק המוקדש לטמוקסיפן באתר של עמותת "אחת מתשע" http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc בברכה, אנה

30/04/2006 | 17:54 | מאת: חד-דד

שוקלת שיחזור . תוכלו להמליץ על מנתח מומחה ועתיר ניסיון בתחום?(רצוי במרכז)

30/04/2006 | 23:45 | מאת: לחד-דד

איזה שם יפה בחרת לעצמך!! חוש הומור 10. רק שתהיי בריאה. מגיע לך. סליחה אך אינני מתמצאת בשחזורים.

01/05/2006 | 09:33 | מאת: צילי

הי. אני ממליצה בחום על דר דין עד -אל . הוא פלסטיקאי שמנתח בבלינסון או באופן פרטי . ( אפשר לפגוש אותו גם במ\דיקל סנטר בהרצליה. ) המון בהצלחה ... הוא מעולה... צילי

01/05/2006 | 09:33 | מאת: צילי

הי. אני ממליצה בחום על דר דין עד -אל . הוא פלסטיקאי שמנתח בבלינסון או באופן פרטי . ( אפשר לפגוש אותו גם במ\דיקל סנטר בהרצליה. ) המון בהצלחה ... הוא מעולה... צילי

30/04/2006 | 16:49 | מאת: המבולבלת

שלום, בת 69. לאחר ניתוח כריתת שד לפני 9 שנים ללא טיפול כימי או קרינתי. טמוקסיפן 5 שנים. מצב עכשוי : מרקרים CA15-3; CEA בעליה. קשרית חשודה בדופן החזה הודגמה כלא ממאירה בביופסיה פתוחה. ב- C.T ובמיפוי עצמות חשד לגרורות / שינוי פתולוגי בצלע 10 + בסטרנום. מקבלת כחודש ארימידקס ובונט. האונקולוג ממליץ כרגע שלא לדגום ביופסיה מהצלע / מהסטרנום. להסתפק בטיפול התרופתי ולעקוב אם יהיו שינויים . מה דעתך ? האם עלול להיות מצב שהגרורות אינן רגישות להורמונים? מהו טיפול מומלץ בגרורה שמקורה אינו ידוע ? תודה לך וחג שמח

01/05/2006 | 15:55 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

מסכים עם הרופא שלך ויש סיכוי טוב שתגיב לטיפול אין צורך לדעתי לבירור נוסף

01/05/2006 | 19:35 | מאת: המבולבלת לאלברטו

תודה על התייחסותך. אם אתה מתחום הרפואה - ברצוני לשאול "שאלות תם" : ביופסיית הקשרית בדופן החזה באה במטרה לבדוק רצפטורים והר2. מאחר והקשרית אינה ממאירה : א. כיצד ניתן לדעת שלא מדובר בסרטן באיבר אחר בגוף שאינו רגיש בהכרח להורמונים, ו/או בסרטן עצמות (לא כפיזור מישני) ? ב. הטיפול התרופתי בכאב הוא באופטלגין + אינודמד. אטופן 400 לא השפיע. למרות זאת - רמת הכאב גבוהה מאוד. הצעות לטיפול בכאב ? (ברצוני לציין כי הכאב התחיל רק לאחר נטילת הארימידקס. התחיל בגב - ועכשיו "נדד" לאזור מתחת לחזה ). ג. בבדיקות צויין בפירוש חשד לפיזור משני. כעצד ניתן לאשש / לשלול החשד ? תודה מראש

30/04/2006 | 16:43 | מאת: גליה

איך בוחרים איזה ניתוח לעשות?

30/04/2006 | 18:24 | מאת: אנה גולדברט

גליה היקרה שלום, שאלתך הינה מורכבת ולא ניתן להשיב עליה בלי מידע רפואי חיוני. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק המוקדש לניתוחי שד. אני מקווה שמידע זה יעזור לך בקבלת ההחלטה. להלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=breast_surgery.doc בברכה, אנה

30/04/2006 | 13:07 | מאת: אורלי

שלום רב, אני רוצה לשאול על בדיקת PTH. לפני חודש בטעות במקום בדיקת סימונים ומרקרים SEA נתנו לי לעשות PTH . הבדיקה יצא לי גבוהה- 96 .לאחר מכן לאחר כ- 3 שבועות הרופא נתנה לי לעשות שוב את הבדיקה, יצא לי 121. מה זה אומר? אני בת 50 , לאחר כל הטיפולים כימו, ניתוח והקרנות, וכיום עם הרספטין כטיפול מונע. (קלציום) CA יצא תקין, TSH גם תקין, למרות שיש לי תת פעילות של בלוטת התריס מגיל 37 . אני ללא טיפול באלטרוקסין. האם אני צריכה להכנס ללחץ.. הרופא נתנה לי לעשות US של אזור צוואר ושלחה אותי לאנדוקרינולוג, אך התורים בקופ"ח רחוקים. נ.ב. האם בכל פניה אליכם אני צריכה לכתוב שוב כל הפרטים על המחלה או יש אצלכם כבר מעגר או כל הרשומים של כל המשתתפים בפורום. בברכה,..

06/05/2006 | 21:31 | מאת: דר' דוד גפן

לאורלי שלום- הPTH הוא ההורמון שמווסת את רמה הסידן (קלסיום) בדם. PTH הופרש על ידי הבלוטות PARATHYROID שהם 4 בלוטות קטנות בצוואר בתוך או על יד בלוטה המגן. הגורם הכי שכיח לעלית PTH הוא PARATHYROID ADENOMA גידול שפיר של הPARATHYROID. אם רמה סידן בדם תקין או קצת גבוה ואין הפרשה סידן יותר מדי בשתן המצב בהחלט לא דחוף ולפעמים עוקבים אחרי המצב ולא מוצאים את הADENOMA. לא צריך להיות קשר לסרטן השד. אני ממליץ להמשיך הבירור שהוצא לך. שבוע טוב.

06/05/2006 | 21:31 | מאת: דר' דוד גפן

לאורלי שלום- הPTH הוא ההורמון שמווסת את רמה הסידן (קלסיום) בדם. PTH הופרש על ידי הבלוטות PARATHYROID שהם 4 בלוטות קטנות בצוואר בתוך או על יד בלוטה המגן. הגורם הכי שכיח לעלית PTH הוא PARATHYROID ADENOMA גידול שפיר של הPARATHYROID. אם רמה סידן בדם תקין או קצת גבוה ואין הפרשה סידן יותר מדי בשתן המצב בהחלט לא דחוף ולפעמים עוקבים אחרי המצב ולא מוצאים את הADENOMA. לא צריך להיות קשר לסרטן השד. אני ממליץ להמשיך הבירור שהוצא לך. שבוע טוב.

29/04/2006 | 22:37 | מאת: זינה

הי בנות ובריאות לכולן!!!!!!!!!! כן, אני סיימתי את הכל והתחלתי השבוע את הטמוקסיפן, אבל, ההתיעצות שלי איתכן היא בנושא אחר, שקשור לדעתי בעקיפין למחלה שלנו כאמהות, יש לי שני בנים הגדול בן 6 , את כל מהלך התקופה הקשה שעברתי בני התנהג למופת במלוא מובן המילה, ולא הראה שום משבר כלשהו שזה עורר אצלי חשד מסויים אבל לא היו לי הכוחות לבדוק את זה, אבל עכשיו לאחר שסיימתי את כל הטיפולים ואת ההקרנות הוא פתאום מראה כל מיני סימני פחד לדעתי, כל פעם הוא מתלונן על כאבים בכל מיני איזורים בגוף, צואר בטן רגלים וכדומה, וכל וכמעט כל פעם שאני מרגיע אותן ומסבירה לו שזה יעבור ושהו גודל כרגע הוא שואל אותי "אמא נכון המחלה שלך היתה הכי קשה" ולפעמים גם "אמא אני רוצה להרגיש טוב אני פוחד שאני אמות" ואני מסבירה לו שאני לידו ולא יקרה לו דבר, וזה לא שלא לקחתי אותו לרופא איך שזה התחיל והרופא אמר לי שזה שום דבר לאחר כמובן בדיקות וצילומים , השאלה שלי האם זה באמת יכול להיות הסטרס של אחרי ופתאום הכל יוצא לו החוצה,? או שמה אני צריכה באמת לדאוג? אשמח לקבל תשובות מאמהות שעברו את הדרך וניתקלו באותה הבעיה. תודה לכולכן "זינה הלוחמת"

29/04/2006 | 22:47 | מאת: לי

שלום זינה כשאני חליתי לראשונה ילדי היו כבר יותר גדולים כך שלא התמודדתי עם ילד קטן ולכן אינני מרשה לעצמי לייעץ לך, אני עוקבת אחרייך בפורום ומאד מעריכה אותך, אני בטוחה שתדעי לפעול נכון. במקומך הייתי מתיעצת עם פסיכולוג ית או עובדת סוציאלית בבית החולים בו את מטופלת כי אני מאמינה שלהם יש נסיון רב עם מקרים דומים. המשיכי להיות נהדרת כפי שאת הרבה חום וחיבה ממני לי

30/04/2006 | 06:44 | מאת: אנה גולדברט

זינה היקרה שלום, קראתי שעשית חיים בטורקיה ושמחתי מאוד על כך. כפי שאת בוודאי יודעת מהשתתפות בפורום, המשבר אצל חלק מהנשים המתמודדות עם המחלה מתעורר דווקא כאשר הטיפולים נגמרים. הסיבות למשבר זה הן רבות ושונות ובחלקן קשורות לפורקן של מתח שהצטבר במשך זמן רב במהלכו התאמצה האישה להיות חזקה ולא להראות סימני חולשה. למעשה, ילדים לא שונים ממבוגרים בהרבה בתחום זה ומתנהגים בצורה דומה מאוד. ישנם ילדים אשר מזהים משבר ולא מביעים סימני מצוקה מכיוון שחוששים להכביד על אימם. בדומה למבוגרים דווקא כאשר המצב משתפר הם פורקים את הלחץ והחרדות אותם צברו במשך הזמן. מכיוון שלא ניתן רק על סמך התיאור שלך להבין את עולמו הרחב של בנך אני ממליצה לך בחום ליצור קשר עם פסיכולוגית הגן. במקביל נסי לברר האם חל שינוי כלשהו בהרגלי ההתנהגות שלו בגן? האם הוא חזר לדפוסי התנהגות מהם כבר נגמל כגון הרטבה? האם חלו שינוים בהרגלי אכילה ושינה? האם את רואה שינויים ביחסיו עם אחיו ובני גילו? העובדה כי את מתייחסת ברצינות לתלונותיו היא חשובה ומשדרת לילד כי אינך מזלזלת בתלונותיו. יחד עם זאת חשוב לבדוק את המקור לבעיה ולכן אני ממליצה לך בחום לשוחח עם פסיכולוג ילדים ולבחון את האפשרות של אבחון רגשי. אני כאן לרשותך ואשמח לנסות לסייע לך, אנה

האם אפשר להבריא מגרורות בעצמות עקב סרטן השד ?

לצערי לא, אבל כל זמן שהטיפול הרפואי עוזר יש סיכויי רב שהגרורות יתפתחו לאט, יכולות להיות תקופות ארוכות מאד של הפוגה והסטטיסטיקה מלמדת על 13 שנים ויותר של הישרדות למרות שיש הרבה מאד נשים שחיות עם הגרורות האלו הרבה הרבה יותר שנים מכך.

vladlin היקרה שלום, להלן שתי תשובות של רופאים התקבלו בפורום זה בתגובה לשאלה זו: גרורות בעצמות הן מחלה כרונית, וקשה לדבר על הבראה, כשם שקשה לדבר על הבראה ממחלות כרוניות אחרות דוגמת סכרת , אסטמה וכ. יש תקופות של הטבה ויש תקופות של החמרה. עם זאת. אפשר לחיות ממש הרבה שנים וטוב בנוכחות מחלה גרורתית בעצמות. חשוב רק לקבל את הטיפול הנכון שהוא בהרבה מקרים טיפול אנטי הורמונלי לא מכביד, ותרופה לחיזוק העצמות כמו בונופוס (ניתן בכדורים), זומרה, או ארדיה. להלן תשובה נוספת של ד"ר גפן לגבי שאלה דומה: שלום- כאשר יש גרורות מסרטן שד רק בעצמות- לפעמים ההשרדות ארוכה מאוד- היו לי חולות שחיו 15-20 שנה עם גרורות בעצמות ועם הטיפולים של היום והעתיד, אני מניח שתהיינה חולות שתחיינה אפילו יותר זמן. אני מתיחס למצב זה כמחלת כרונית כמו יתר לחץ דם או סוכרת- שריפוי אינו אפשרי אבל אפשר לחיות זמן ארוך. בנוסף לכך, אני מצרפת לך קישור לפרק מאתר של עמותת "אחת מתשע" המוקדש לנושא זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=bones.doc בברכה, אנה

29/04/2006 | 19:05 | מאת: אחת

שלום, לפני כחודש התגלו אצלי הסתיידויות בשד שמאל, בכמה קבוצות. בביופסיה לאחת הקבוצות הסתבר שזה שלב 0 בצינורות החלב. הכי גדול הוא בגודל 6 מ"מ. השאר קטנים יותר. ההמלצה הראשונית שקבלתי היא להוריד את כל השד ולקבל אח"כ אנטי אסטרוגן, ללא צורך בטיפול נוסף, וזאת בהנחה שגם הקבוצות האחרות הן מאותו סוג. השאלה שלי היא אם זו האפשרות היחידה לטפל בזה, והאם גידולים כאלה מתפתחים מהר להיות סרטניים. תודה

29/04/2006 | 23:26 | מאת: ר'

ממה שאני יודעת זה השלב הראשוני והסתיידויות עלולות להפוך לגידולים פולשניים. גם לי היו הסתיידויות על כל השד וגם מוקדים פולשניים מפוזרים. ההמלצה הייתה חד משמעית כריתה. זהו הטיפול המונע הכי טוב. בהצלחה.

04/05/2006 | 07:30 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך שאלתך אינה מובנת כל כך בשביל לענות אני זקוק לתשובת הממוגרפיה והתשובה ההיסטולוגית של הביופסיה כפי שנוסחו על ידי הרופאים שטיפלו בך בברכה דר זילברמן

04/05/2006 | 23:41 | מאת: אחת

תוצאת הביופסיה: גלילים מרקמת השד המראים דוקטים רבים עם Ductal Carcinoma In Situ הכולל סוגים רבים: מיקרופפילרי, סולידי, פפילרי וקומדו עם נמק מרכזי. חלק מהתעלות מכילות הסתיידויות גסות. לא נראתה חדירה מעבאר לממברנה הבזלית. בצביעה אימונוהיסטוכימית ל Calponin הודגמו תאים מיואפיתליאלים מסביב לכל דוקט. כמו כן נראו מוקדים של Lobular Cancerization. הסטרומה פיברוטית עם תסמין לימפוציטארי בעיקר מסביב לדוקטים.

29/04/2006 | 17:54 | מאת: מיואשת וחרדתית

שלום האם יש כאן נשים שעברו שיחזור. איך חייתן בלי השד איך התמודדתן. אודה לכן על כל עצה.

29/04/2006 | 22:38 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, מעיון בעמוד זה את יכולה למצוא אישה נוספת אשר מבררת מידע לגבי שחזור שד. כך שאינך נמצאת לבד עם החששות. כפי שציינתי בפניה, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לנושא השחזור ואני ממליצה לך לקרוא פרק זה. להלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reconstruction.doc אני מבינה כי כרגע את חשה תחושה עמוקה של פחד וחרדה ועצם המחשבה של להיות בלי שד מפחידה ומלחיצה. אודה לך אם תשתפי אותנו בפחדים אלו ונשמח להכיר אותך. בת כמה את? מתי אובחנת? כיצד את מתמודדת עם המחלה? אנא בחרי באילו פרטים את רוצה לשתף אותנו . אנו כאן איתך ונשמח ללוות אותך בהתמודדות זו. כמו כן, הכוח והיכולת של נשים המתמודדות עם קשיים דומים להקל זו על מצוקה של זו ולסייע בהתמודדות הלא פשוטה עם המחלה מוכר לנו היטב בעמותת "אחת מתשע". לכן העמותה מעמידה לרשותך מגוון של אפשרויות תמיכה, ביניהם הקו החם וקבוצות התמיכה. הקו החם מאויש על ידי נשים אשר התמודדו בעבר עם המחלה וכעת תורמות מניסיונן ומיכולתן לנשים שמתמודדות עם המחלה. נשמח אם תצורי קשר עם מתנדבות העמותה בטלפון שמספרו 1-800-363-400. מתנדבות קו החם ינסו לעשות כמיטב יכולתן להקל על מצוקתך. בנוסף לכך, באפשרותך לקחת חלק בקבוצות תמיכה המתקיימות בביתנו, בית אחת מתשע, ברח' אוסשקין 100 תל אביב. לפרטים, שאלות, ולבטים את מוזמנת לייצור קשר עם נועה גואטה, רכזת תמיכה וסיוע בעמותת אחת מתשע 03- 6021717 שלוחה 226. אנו כאן בשבילך, אנה

29/04/2006 | 23:24 | מאת: ד'

הי, עברתי כריתה (הייתי בת 35 וחצי) והייתי כחודש ללא שד. זה מאד לא פשוט,פוגע קשות בדימוי הגוף. אצלי נוצר איזשהו נתק, הרחקה שעשיתי כדי לשמור על השפיות - כמה שפחות לראות את זה, להתלבש ולהמשיך הלאה. אחרי חודש היה צורך להרחיב את המסטקטומי שלי ואז נעשה לי גם שחזור עם סיליקון. אין מה לומר,זה עזר לי מאד לא שזה כמו השד השני, אבל בכל זאת זה שינוי עצום, עלי זה הקל מאד. בהצלחה.

29/04/2006 | 16:56 | מאת: דניאלה

שלום רב, אני לפני ניתוח של כריתת שד, הייתי רוצה לדעת יותר על שיחזור אם הוא לא נעשה באותו היום, כמה זמן אחרי ניתן לבצע אותו? האם השד נראה כמו השני? האם ישנה תחושה בשד? ומה קורה עם הפיטמה??? איך משחזרים אותה? האם אחר כך יש בה תחושה??

29/04/2006 | 22:26 | מאת: אנה גולדברט

דניאלה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לנושא שחזור. בפרק זה תוכלי למצוא מידע רב על אפשרויות שונות של שחזור שד. להלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reconstruction.doc להלן מידע לגבי שחזור הפטמות הנלקח מפרק זה: אם את בוחרת לעשות שחזור פטמות, תוכלי לעשות זאת מספר חודשים לאחר שחזור השד כאשר התאוששת מהניתוח והשד המשוחזר קיבל את צורתו הסופית. הדרך הקלה והמקובלת היום לביצוע שחזור פטמה היא על ידי שימוש בעור של השד המשוחזר עצמו. הרופא יעשה חתכים עדינים במקום של הפטמה ויתפור את החיתוך בתפרים עדינים ביותר, ותוך כדי כך "יפסל" את צורת הפטמה. דרכים נוספות לביצוע שחזור פטמה הן לקיחת עור מתוך הפטמה של השד הביולוגי הבריא, או מעור שנלקח מאחורי האוזניים. בפטמה המשוחזרת (בכל שיטה) אין מערכת עצבים ואין תחושה של השפעות חיצוניות כמו מגע ושינויי טמפרטורה. שחזור עטרה – הילה (המעגל הכהה סביב לפטמה) –Areola הדרך המקובלת ביותר היום לשחזור העטרה היא על ידי קעקוע, ובכך נחסך הצורך בניתוח נוסף. אפשרות אחרת היא לקיחת שתל מעור המפשעה , מקום בו העור כהה יותר. בשיחה עם הרופא כדאי שתבררי האם הוא יהיה זה שיבצע את שחזור העטרה, ואם לא הוא – מי יעשה? בדקי האם זה מתאים לך. תהיה שיטת השחזור אשר תהיה , בכל מקרה הפטמה והעטרה לא יהיו שוות בצורתן בגודלן ובצבען לפטמה ולעטרה הביולוגיות, כמו שהשד המשוחזר לא יהיה שווה לשד הביולוגי. זכרי - תהליך השחזור יכול להסתיים גם ללא שחזור הפטמה והעטרה, על פי רצונך." כמו כן אני מצרפת לך קישור לתמונה של פטמה ועטרה משוחזרת מתשובתו של דר מיכאל שפלן בפורום של nrg . http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=print&forum=120&id=150452&PHPSESSID=67e05238f00bfff607a041b0c28dffa9 בנוסף לכך, באם תרצי אשמח להפנות כל שאלה בנושא לאחד היועצים בתחום זה. בברכה, אנה

29/04/2006 | 13:44 | מאת: רונה

האם להרצפטין ישנם תופעות לווראי או שהוא לא מזיק.

29/04/2006 | 14:03 | מאת: אנה גולדברט

רונה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להרצפטין. בפרק זה תוכל לקרוא בין היתר על תופעות לוואי אפשריות של טיפול זה. http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.doc בברכה, אנה

29/04/2006 | 11:38 | מאת: אורי

אשתי עברה לפני כ- 5 שבועות ניתוח שבמהלכו הוצא גידול סרטני משד שמאלי בגודל של כ- 1.7 ס"מ וכן 4 בלוטות לימפה שהיו נקיות. את ההקרנות היא אמורה להתחיל בעוד כשבועיים, לא יהיה צורך בכימותרפיה. כיום (כאמור לפני תחילת ההקרנות), היא סובלת מתופעות לוואי הבאות: חולשה כללית חזקה, חוסר תאבון, תופעות מחזוריות של לחץ דם נמוך עם טמפרטורת גוף נמוכה - תחושת קור וזיעה קרה, כאבים חזקים ביד שמאל. אשתי לא שינתה את מהלך היום יום שלה, היא עובדת ולומדת - למרות הקושי הכרוך בכך. האם תופעות אלו מוכרות, או שמדובר בתופעה חריגה, האם יש מה לעשות בנידון והאם התופעות הללו יחמירו במהלך ההקרנות. אודה לכולם על תשובה מפורטת ככל האפשר.

29/04/2006 | 13:55 | מאת: אנה גולדברט

אורי שלום, שאלתך נשלחה לאחד המומחים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם לבעיות בעקבות ניתוח שד. להלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=surgery.doc פרקים רבים נוספים תוכל למצוא באתר של העמותה בקישור הבא: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp בנוסף לכך, בפורום זה לוקחות חלק פעיל נשים רבות המתמודדות עם המחלה ויכולות לתרום מניסיונן ועל ידי כך להקל ולסייע לך ולאשתך בהתמודדות שלכם. אנו כאן לרשותכם בכל עת, אנה

01/05/2006 | 07:33 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, אחרי ניתוחים המתבצעים בהרדמה כללית עלולים להופיע כל מיני סמפטומים בלתי ספציפים החולפים ספונטנית תוך מספר ימים. יחד עם זאת לא לשכוח כי קיימים גם סיבוכים הקשורים לניתוח עצמו. אחרי ניתוחי שד יכולה להיווצר הצטברות נוזלים באיזור המנותח אשר עלולה לגרום לכאב הקורן לאיזור הזרוע המנותחת. זיהום באיזןר הניתוח עלול לגרום לתופעות של חום, כאב,וחולשה כללית. כדאי לפנות לבדיקה לרופא המנתח ובאם איננו פותר הבעיה -לרופא משפחה. במידה וקיים זיהום מקומי לא מומלץ להתחיל ההקרנות, אלא לאחר טיפול בזיהום.

28/04/2006 | 22:06 | מאת: גלי

שלום רב, אני מעוניינת בבקשה אם זה לא קשה לשמוע כאן נשים אשר מטלבטים לגבי כניסה להריון לאחר טיפולים. אני יודעת שזו סוגיה קשה ואשמח לשמוע את קולן של אלו שחושבות בעד ונגד העניין. אני מודעת לפן הרפואי שבעניין ורוצה לשמוע את הפן הרגשי שלכן. מדובר בסיטואציה בה כבר יש ילד אחד אבל גם רצון עז לנוסף. תודה, גלי

29/04/2006 | 16:35 | מאת: לגלי

הי גלי, אני באותו מצב בדיוק. אני יודעת על הרבה מקרים שבהם נולד ילד אחרי טיפולים, ואפילו 2 ילדים. אני בעצמי מתכוונת כן לנסות להביא ילד. למען האמת, זה מה שמחזיק אותי, זה מה שנותן לי תקווה. לדעתי אין משהו שיתאר את ההתגברות על המחלה כמו עוד ילד. בנוסף, לפי מה שקראתי בתשובותיו של פרופ' כהן, אין מחקרים שהוכיחו כי הריון לאחר סרטן שד מגביר את הסיכון לחזרת המחלה. בהצלחה לנו .

29/04/2006 | 17:56 | מאת: גלי

תודה לך... גם את מנסה? אני יודעת שאומרים כי אני מסכנת את עצמי אבל גם אני חושבת שילד זה סמל לניצחון במאבק הזה. מה בעלך אומר על כך? אני חוששת כי הבעל לא שותף להחלטה זו אלא עושה זאת על מנת שארגיש יותר טוב. מה דעתך?

30/04/2006 | 07:49 | מאת: נורית ה.

דעתי האישית בלבד - אם יש לך רק ילד אחד או אין לך ילדים בכלל, אולי שווה את זה. יש לי בת דודה שחלתה ונמצאת עכשיו (3 שנים לאחר גילוי המחלה) בהריון. אצלה זה הריון ראשון, היא בת 35 וטפו טפו הכל בסדר והיא נראית ומרגישה מצויין. אני שומעת על לא מעט נשים בסביבתי שנמצאות בהריון או ילדו לאחר גילוי המחלה וחיות עם זה נהדר. מצד שני, בכל זאת מדובר בסיכון מסויים ואם היו לך לפחות שני ילדים הייתי ממליצה לך לרדת מזה.

30/04/2006 | 16:50 | מאת: לנורית. ה.

השאלה שלי לנורית היא למה דווקא שניים יש תרבויות בהם ילד אחד מספיק ויש כאלו שגם שלושה לא. מה שאני מנסה להגיד שמאוד קשה להיות אלוהים ולקבוע מתי זה מספיק.

28/04/2006 | 21:10 | מאת: אני

אנה יקרה זהו שבתי מישראל היה מדהים וכפי שאת יודעת כבר נפגשתי עם מירי וזינה והיה כזה כיף אני חושבת שהכי חיכיתי בחופשה הזאת זה לפגוש אותן והן כאלה מקסימות בדיוק כמו שהן נשמעות. אנה יקרה אני חושבת שנוצרה כאן חברות לכל החיים והכל בזכות הפורום הנפלא הזה שאת צועדת בראשו. אני רוצה לברך אותך על התרומה הגדולה שלך כאן ועל עבודת החסד שלך מי יתן ורבים יהיו כמותך. חוץ מזה היה ממש כיף בארץ לפגוש את כולם אחרי כל כך הרבה זמן את המשפחות והחברים שעטפו אותנו בהמון אהבה והאוכל ... פשוט טעים ורואים עלינו תוצאות כולנו קצת תפחנו חה חה חה. אני מרגישה הרבה יותר טוב זה היה פשוט במקום ביום שסיימתי את ההקרנה האחרונה טסנו לארץ וזה היה ממש נכון לעשות כך. אתמול כבר היתה לי בדית מעקב אצל הרופאה של ההקרנות ברוך השם לע עתה הכל בסדר מקווה שככה ימשיך גם. זהו אני פה בחזרה בבית שגם כיף לחזור אליו אז נשתמע. שוב המון תודה לך על הכל. שבת שלום אני

28/04/2006 | 22:56 | מאת: אנה גולדברט

אני היקרה שלום, תודה רבה על העדכון המרגש והמשמח. אכן בזמן ביקורך בארץ עדכנו אותי זינה ומירי במפגש שלכן. שמחתי והתרגשתי מאוד לשמוע כי יש בניכן כימיה טובה וכי נוצרה חברות עמוקה בניכן. אני מרגישה כי נפלה בידי הזכות להכיר נשים חזקות ומלאות חום ורגישות כמוכן. נראה כי פרט למפגש בנכן שהוביל לחברות העמוקה, ההתמודדות עם המחלה הציגה בפנייך את הכוחות והיכולות שלך. אחד הביטויים של כוחות אלו באו לידי ביטויי ביכולת ההתמודדות שלך עם דילמות והתלבטויות שונות. כאשר הדילמה הגדולה ביותר הייתה קשורה לבחירת סוג הניתוח. אני יודעת כי החלטה זו לא הייתה פשוטה עבורך, אולם ניכר כי טרם קיבלת את ההחלטה, בחנת היטב את כל האופציות האפשריות, השקעת בהחלטה זו מחשבה רבה ולקחת בחשבון את השיקולים השונים. התהליך הארוך והלא פשוט שעברת במהלכו קיבלת את ההחלטה, הביא אותך לבחירה עימה את מרגישה שלמה וחיה עימה בשלום. לצד לכוחות הרבים שנחשפו כאן והיכולת להתעקש על הדברים החשובים לך כאן בפורום, חשפת כאן את הרגישות, האפתיה והנדיבות שבלבך. לאורך הזמן עמדת לצד נשים רבות ושיתפת אותן בניסיונך ההתמודדות שלך, ועשית זאת תוך רגישות מקסימאלית לצרכים שלהן וברצון אמיתי וכן לתרום ולתת מעצמך לאחרות. אני יודעת כי התמודדות זו לא הייתה פשוטה עבורך, אולם אני תקווה כי כל זה לימד אותך על הרבדים השונים באישיותך וחיזק אותך. שולחת לך חיבוק חם ומאחלת לך רק בריאות, אנה

29/04/2006 | 21:47 | מאת: זינה

הי יפתי!!!! אני חזרתי ואת נסעת לא הספקנו להיפרד, מקווה שנהנת כמו שצריך, אנחנו עשינו חיים ונחנו כמו שצריך בטורקיה, תהיי בקשר לא להעלם חושבת עליכם, דש לכולם ונשיקות "זינה הלוחמת"

30/04/2006 | 13:49 | מאת: אני

אנה יקרה תודה לך ממש התרגשתי ואפילו הזלתי דמעות לקרוא את מה שכתבת. תדעי לך רק שאת משהו מיוחד ואני אומרת את זה לא סתם. אני מנסה להתחזק ולהאמין שהכל מאחורי בע"ה. בכל מקרה אני עדיין פה בפורום במה שאני יכולה לעזור אני אעזור לאחרות כדי לחזק אותן ואת האמת גם את עצמי. אז שוב המון תודה על הכל ונשתמע. ביי אני

28/04/2006 | 17:21 | מאת: נועמי

אחרי 3 שנים של טיפולים בטמוקסיפן, זה שנה אני מטופלת בארימידקס. למרות הארימידקס אין שינוי בעובי רירית הרחם, עדיין כ-11 ממ. ממליצים: MH. מה זה MH ??? תודה מראש, נועמי.

05/05/2006 | 18:44 | מאת: דר' דוד גפן

נעומי שלום- אני מניח שMH הוא סוג של בדיקת רחם - הסטורוסקןפיה- שהרופא יכול להסתקל על אזור הרירית מאיפוה שאפשר לקחת דגימה. אני מציע לבקש מהגנוקולוג בפורום להסביר על מה מדובר. אין תממי דעות על כמה צמוד צריך להיות המעקב לעובי רירית הרחם משך טיפול בטמוקסיפן. למשל- האיגוד אונקולוגים האמריקאי לפני מספר שנים פרסם המלצה לבצע בדיקת נשים פעם בשנה לאשה שלוקחת טמוקסיפן כמו לכל אישה אחרת ולעשות בדיקות נוספות רק אם יש דימום וגינלי או בעיה אחרת. יש שאומרים שכדאי לגלות בעיות ברחם מוקדם. למיטב ידיעתי אין מחקרים שמראים שמצילים חיים על ידי בדיקות רירית הרחם שאין סמפטומים- אם מחכים שסרטן רירית הרחם גורם לדימום עדין יש סיכוי גבוה מאוד לריפוי. הנקודה שלי- כן לצתת לרופא נשים שלך אבל אל תהיהי בלחץ עם הרירית עווה- ברוב מחריע של המקרים אין פתולוגיה וגם סביר שארימדקס לא מוכרח להקטין רירית מ-11 ממ. שבת שלום

07/05/2006 | 15:39 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, השאלה היא בתחום הגניקולוגי ואף ניתנה עליה תשובה ע"י גניקולוג

היי, אשמח לקבל המלצות של מקומות או חנויות שניתן לרכוש בהן חגורות בטן למצב פוסט ניתוחי לאחר שחזור שד מהבטן. בתודה, טל

29/04/2006 | 22:36 | מאת: איריס גביש

חגורות בטן ניתן לרכוש בחניות לחזיות (מהסוג של פעם) , או בחנות למוצרי אורטופדיה, אבל בד"כ ההתאמה נעשת בעזרת הפלסטיקאי המנתח.

28/04/2006 | 09:36 | מאת: בדיכאון

ברצני לדעת האם יש מימון של קופת חולים או גורם כלשהו אחר לטיפול פסיכולוגי .

28/04/2006 | 10:10 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, במסגרת בית החולים בו את מטופלת ישנו שרות פסיכולוגי והינך זכאית לטיפול זה ללא תשלום. באפשרותך לפנות לשרות הפסיכולוגי של בית החולים בו את מטופלת או טופלת ולברר אפשרות של סיוע במסגרת שם. פרט לכך, קופות חולים משתתפת באופן חלקי בטיפולים פסיכולוגיים. לכל קופה השתתפות שונה ואני מציעה לך לפנות לקופת חולים שלך ולברר את ההשתתפות שלה. חשוב לציין שכאשר את בוחרת פסיכולוג/ית, חשוב לברר את הכשרתו של איש מקצוע זה. פסיכולוגים אשר הוכשרו לעבוד עם אנשים הסובלים ממחלה גופנית ובני משפחותיהם הם פסיכולוגים רפואיים. פסיכולוג/ית רפואי/ת יכול/ה לסייע לך ולבני משפחתך לרתום את המשאבים הנפשיים הדרושים למאבק במחלה ולסייע לכם לנצל את נקודת המשבר על מנת לחולל שינויי חיובי. בברכה, אנה

28/04/2006 | 08:02 | מאת: רק שלי

בנות יקרות , אשמח לקבל המלצה על מנתח פלסטי מאיזור הצפון. אני מועמדת לעבור שיחזור. תודה

28/04/2006 | 08:44 | מאת: ל.ש

אם תהיה מעוניינת יש לי המלצה על פלסטיקאי מעולה מהמרכז , אשמח לעזור לך דרך אימייל, כיתבי לי ואצור קשר.

29/04/2006 | 01:35 | מאת: לרק שלי

פלסטיקאי בחיפה: ד"ר שרגא מייבלום

28/04/2006 | 02:06 | מאת: מיכל

אני בהחלט אשמח לשתף בעניין זה , אוחן אצלי סרטן שד מתקדם לפני בדיוק שנתיים ולפני שנה וחודש סיימתי מסלול של שנה שכלל חצי שנה של כימוטרפיה, שני ניתוחים - למפקטומי ומסטקטומי - ללא שיחזור ואח"כ לסיום הקרנות , וכעת מזה כשנה וחצי אני לוקחת טמוקסיפן עם תופעות הלוואי הרגילות של גלי חום , יובש , עייפות , איבוד זיכרון ואולי עוד דברים שאני לא משייכת אותם לזה . מבחינת הזוגיות והמיניות - שדרך אגב לא תמיד קשורות זה לזה , הזוגיות בנינו היתה לאורך כל דרך נהדרת , בעלי ואני היינו שנינו במסע הזה ביחד, מייד כשהתחילו התופעות , הוא אמר לי שהוא מבין וברור לו שזו התרומה הצנועה שלו למאמץ ...ושהוא לא ילחץ על קיום יחסים, חיבוקים גיפופים ונשיקות - זה יופי ומספיק - ושאני ארצה - אני פשוט צריכה לומר , אני מודה שבתחילה הלכתי עם זה , ולא רציתי כלום , וכיוון שהוא לא לחץ היה יופי . אח"כ חשבתי שזה לא ממש הוגן לא כלפיו ולא כלפי, ולאט לאט ניסינו , ההתחלה היתה קשה , גם בגלל היובש - שאותו איכשהו פתרנו , אבל בעיקר התחושה שלי עם עצמי - אני ללא שד , ולמרות שבעלי כל הזמן מדגיש שזה ממש לא משנה לו והוא כבר התרגל וזה אפילו לא נראה לו משונה , אז לי היה קשה ולא תמיד נעים שנוגעים באזור . אבל לאט לאט זה נהיה יותר טוב , עדיין המקום רגיש פיזית ונפשית אבל עם המון הבנה זה הולך ומשתפר וגם לי כבר ממש טוב כך שאני ממליצה לא להתרחק ולנסות גם אם לא הולך בהתחלה

28/04/2006 | 16:57 | מאת: למיכל

כמה נפלא מה שכתבת, מיכל. כמה נכון הוא שמיניות וזוגיות לא תמיד הולכים יחד. כמה חשובה ההבנה ההדדית. ועם זאת,או לכן, אני רוצה להדגיש שהאחריות להמשך הקשר האינטימי מוטלת על שני בני הזוג במידה שווה. וכשאחד מוותר.. הנזק שהוא גורם הוא לשניים, והוא איום.

28/04/2006 | 18:46 | מאת: המשך

מיכל מה שכתבת הוא נפלא. נראה כי יש לך בן זוג מקבל ואוהב. יחד עם זאת מה עושים כאשר בן הזוג לא כל כך מקבל. או מה עושים כאשר אנו לא מקבלים.

28/04/2006 | 01:40 | מאת: בן דואג לאימו

שלום! אימי בת 58 (ללא סיפור משפחתי). בבדיקת ממוגרפיה+אולטראסאונד נמצאו הסתיידויות עדינות רבות בשד השמאלי בלבד. בבדיקת ממגורפיה שבוצעה לפני 10 שנים גם כן נמצאו הסתיידויות ללא כל התייחסות מצד הרופאים!!! כעת עלייה לבצע ביופסיה. כמו כן מזה כ מספר חודשים הופיעו כתמים חומים בבטן ובחזה, בביקור אצל רופא עור לפני בדיקת ההמוגרפיה הוא טען שזה שום דבר ותופעה הנקראית "מורפיאה" כעת אני חושש שמה זה ממקור אחר (הלוואי ואני טועה) אבקש התייחסות, מדוע כעת הפאניקה בקשר לממצצא הרי הוא היה קיים כבר לפני 10 שנים. ומה בקשר לכתמים תגידו לי בבקשה שזה שום דבר...

01/05/2006 | 07:32 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שךום לך יש מקום לבצע בירור של הסתידויות זעירות אינני יודע להסביר לך למה לא בדקו בעבר אינני רואה קשר בין הכתמים בעור ולממצא בשד בכל אופן שנשמע רק בשורות טובות תודה שפנית לאתרינו בברכה דר זילברמן

01/05/2006 | 07:32 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שךום לך יש מקום לבצע בירור של הסתידויות זעירות אינני יודע להסביר לך למה לא בדקו בעבר אינני רואה קשר בין הכתמים בעור ולממצא בשד בכל אופן שנשמע רק בשורות טובות תודה שפנית לאתרינו בברכה דר זילברמן

שלום לכולכן, להלן המחקר על "הקשר שבין הורומונים ומנאופוזה למצב רוח דיכאוני" אשר התפרסם באתר e-med , והובא לידיעתכן בפורום NRG. http://forums.nrg.co.il/index.php?show=20898&PHPSESSID=9617aec5a3f5924faf4303b75f405820 בברכה, אנה

שלום הקישור למאמר איננו תקין, אודה לך אם תצייני שוב את הקישור אליו רינת

מצאתי את המאמר תודה

27/04/2006 | 21:44 | מאת: חגית

ערב טוב ושלום רב! גילי 29,(רווקה) במאי 2005 אובחנתי בסרטן השד גוש בגודל 15 מ"מ שד שמאל ids per biopsy(geaed 2-3 מעורבות בלוטות לימפה טיפול כימו' תרום ניתוח 4 קורסים אדריאמיצין, 12 חד שבועי טקסוטר. ניתוח למפקטומי שוליים נקיים הוצאת 14 בלוטות לימפה כאשר 6 מתוכם היו נגועות, בבדיקת MRI סרומה פוסט ניתוחית גדולה ברביעי חיצוני תחתון. צביעה הדרגתית בשולי הסרומה מתאימה לשינויים פוסט ניתוחיים לא הודגמה האדרה פתלוגית עיוות הרקמה בבית השחי - מתאימה למצב של כריתת בלוטות לימפה לפי ממצאים אלה ולפי תוצאות פתלוגיה של הניתוח אני מעומדת להקרנות עוד אציין שאני עומדת בפני החלטה לגבי הטיפול ההורמונלי, עברתי כברת דרך ולקחתי החלטות, אך לגביי ההחלטה הזו היא הקשה לי מכולם - האם לקחת טמוקסיפן יחד עם הפסקת הווסת למשך שנתיים - ברשותך אבקש מקרב לב את התייחסותך הכנה עזרה והכוונה - אני מרגישה שאני עובדת עצות מודה על תשומת הלב, תודה מראש, חגית

27/04/2006 | 21:52 | מאת: לחגית

חגית יקרה בעייתך סבוכה, את במצוקה מובנית ביותר- לכי לשמוע עוד דעה בשיחה אישית עם אונקולוגית שד טובה. זה לא לתשובה וירטואלית. לטובתך.

28/04/2006 | 00:24 | מאת: סתם מנסה לעזור

חגית הי את צריכה התייחסות של אונקולוג ולא כירורג שד. תפני את השאלה לאחד האונקולוגים. סתפ מנסה לעזור

01/05/2006 | 16:11 | מאת: ד"ר אלברטו גולדפרב

ני חושב שהגידול שלך רגיש להורמונים ו בגלל זה רצוי להשלי טיפול הורמונאלי לפניך 2 אפשרויות 1.בתל השומרעושים שמירה שלרקמת שחלתית במיסגרת מחקר 2.אפשר לשמור ביציות ולהשתמש לאחר סיום הטיפול

27/04/2006 | 18:42 | מאת: רינת

שלום אני בת 33, כארבע וחצי שנים לאחר גילוי המחלה , ולוקחת טמוקסיפן כבר 4 שנים וחודשיים. לפני מספר חודשים התחלתי לקחת NOVALDEX במקום TAMOXI. מאז החלו לי תופעות לוואי חמורות יותר (ציסטות ברחם, הפרעות במחזור, כאבי מחזור, ומצבי רוח). כבר חודש אני סובלת מדיכאון ומצב רוח ירוד ללא שום סיבה נראת לעין, שאלתי היא האם טמוקסיפן יכול לגרום לדיכאון לאחר תקופת שימוש ממושכת? האם יש שוני בין TAMOXI ל-NOVAKDEX, שיכול להסביר את השינוי בתגובתי לתרופה? והאם יש מה לעשות בנידון? תודה.

27/04/2006 | 19:26 | מאת: אנה גולדברט

רינת היקרה שלום, נשים המטופלות בטמוקסיפן סובלות לעתים מתופעות האופייניות לגיל המעבר, ביניהן תנודות במצב הרוח ונטיה לדיכאון ולחרדות. תופעות הנובעות משילוב קשיי ההתמודדות עם עצם האבחנה של מחלת סרטן השד והקשיים של הטיפולים ותופעות הלוואי. נשים שונות סובלות מסימפטומים שונים של דיכאון כגון קשיי שינה, שינויי במשקל, תחושת עצבות מתמשכת, חוסר הנאה, בכי, אובדן עניין וכ"ו. דיכאון עלול לגרום לסבל רב, יחד עם זאת עליי להדגיש כי ניתן ואף חשוב לטפל בדיכאון. מסיבה זו אני ממליצה לך לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש ולקבל טיפול מתאים. השילוב של הטיפול תרופתי עם הטיפול פסיכולוגי ידוע כמועיל מאוד לטיפול בדיכאון. בנוסף לכך, בפורום זה משתתפות נשים רבות אשר מתמודדות עם קשיים הדומים לשלך. השיתוף של האחר בקשיים ובבעיות עימן את מתמודדת יכול גם הוא להקל על סבלך. אני מזמינה אותך לקחת חלק בפורום זה ולחלוק עימנו את הקשיים עימן את מתמודדת. כמו כן, בעמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא תמיכה ואוזן קשבת בשיחה עם אחת ממתנדבות הקו החם של העמותה אשר עברו חוויה דומה לשלך. מספר טלפון של הקו החם הוא: 1-800-363-400. בנוסף לכך, בעמותה מתקיימות קבוצות תמיכה אשר יכולות לסייע בהתמודדות שלך ולהפיג את בדידותך. את מוזמנת להתקשר אל נועה גואטה, רכזת קבוצות תמיכה ב"אחת מתשע", טל. 03-6021717 שלוחה 226. שאלתך לגבי ההבדלים בין שני הטיפולים הועברה ליועץ הפורום, בינתיים תוכל ללמוד עוד על תופעות הלוואי של התרופה מהמידע הרפואי בפרקים הבאים באתר "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.pdf אנו כאן בשבילך בכל עת, אנה גולדברט

27/04/2006 | 11:27 | מאת: שי

אישתי התחילה לקבל "גמזר " לגרורות בכמה מוקדים בעצמות , האם מישהו יודע על תרופה זו , המיואש שי

27/04/2006 | 17:37 | מאת: אנה גולדברט

שי שלום, ג'מזר היא תרופה כימותרפית הניתנת בדרך כלל לחולי סרטן בריאות, בלבלב, בשלפוחית השתן ובשד. התרופה משתייכת לקבוצת התרופות הכימותרפיות הנקראות אנטי-מטבוליות. התרופה מונעת מהתאים לייצר DNA ו- RNA על ידי התערבות בתהליך הסינטזה של חומצות גרעין התא. תהליך זה מביא לעצירת ההתרבות של תאי הסרטן ובסופו של דבר למותם. באתר של עמותת "אח ת מתשע" מוקדש פרק לתרופה זו להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=gemzar.doc אני מבינה כי כרגע אתה עובר תקופה לא פשוטה וציינת כי אתה חש תחושה של ייאוש. חשוב להדגיש כי ההתמודדות של בני המשפחה הינה מורכבת ומחייבת כוחות התמודדות רבים. לעתים בני משפחה חשים לחץ וחרדה אותה לא יכולים לבטא בקרבת האדם החולה. כמו כן, לעתים בני משפחה לא יודעים כיצד ניתן לעזור או להקל על בן המשפחה המתמודד עם המחלה. לרוב, גם חסר להם מקום בו יוכלו לבטא את התסכולים והפחדים שלהם. באם אתה מתחבר לחלק מהדברים הללו, אני מזמינה אותך לקחת חלק בפורום זה. נשים רבות המתמודדות עם המחלה ואנוכי כאן למענך ונשמח לנסות כמיטב יכולתנו לסייע לך בתקופה זו, אנה

02/05/2006 | 21:50 | מאת: שי

תודה רבה לאנה על המידע והתשובה המפורטת שי

26/04/2006 | 23:13 | מאת: רש

מבקשת המלצות על מנתחים להוצאת גוש ממאיר בבי"ח מאיר אשמח לקבל גם שמות של כירורגים הפעילים באזור המרכז בשל הדחיפות אודה על תשובתכם המהירה בנוסף אשמח לקבל אינפורמציה לגבי שיטות להמשך טיפול לאחר הניתוח בנשים מבוגרות (מעל 80) שנהיה בריאים

27/04/2006 | 08:52 | מאת: טל

היי, אני שמעתי רק טובות על ד"ר עמי פישמן - מנהל מחלקת נשים

דר' פטריסיה מלינגר, מאוד מקצועית, מאוד אמפטית ניתן לפנות אליה דרך המרפאה לבריאות השד בבית החולים אנא פני לאחות המתאמת במרפאה :עליזה טל' 097471464 או דרך המחלקה כירורגית ב' מזכירה עדה טל'097472162 כמו כן היא מקבלת חולות של שרותי בריאות כללית במרפאה "דרום" ברחוב ביל"ו בהרצליה (לא ידוע לי הטלפון אבל בטח תמצאי אם תרצי) בהצלחה והרבה בריאות

27/04/2006 | 16:20 | מאת: יעלי

מאד ממליצה על דר' חיים גוטמן מכיר' ב' בבלינסון. הוא מוביל בתחום ומתמקד בטיפול בנשים מעל גיל 80.

26/04/2006 | 22:53 | מאת: טוליפ

שלום, אני מחפשת ארגונים התומכים כלכלית ברכישת תרופות לסרטן השד. האם אתם מכירים כאלה ויכולים לתת לי פרטים? תודה רבה :) טוליפ

27/04/2006 | 17:26 | מאת: אנה גולדברט

טוליפ שלום, אני מציעה לך לנסות לברר עם מספר קרנות את האפשרות של סיוע. להלן הרישמה: קרן לב לבייב: 03-5393535, 03-5393600 קרן טד אריסון: 03-6912749 קרן יולי עופר: 03-5603835 (כרגע הקרן מסייעת במימון של ארבע תרופות ספציפיות. ייתכן שאם חלק מתרופות אלה ייכנסו לסל הם יסייעו במימון תרופות אחרות. כדאי לבדוק איתם את העניין). עמותת חברים: 03-5792220 (עמותה שמסייעת לחולים לגייס תרומות). בהצלחה, אנה

27/04/2006 | 23:21 | מאת: אני אבדוק, תודה רבה :)

26/04/2006 | 22:06 | מאת: דפנה

שלום רב, אני שנתיים וארבעה חודשים אחרי הגילוי, עד כה קיבלתי זולדקס וכעת מקבלת טמוקסיפן. אני מגששת בעניין הריון אצל פונדקאית.האם אפשרי לשאוב ביצית להריון תחת טמוקסיפן? האם אפשרי לשאוב ביצית אחת לצורך הפריה חוץ גופית מבלי לתת גירוי שחלתי שהינו מסכן כמובן? אשמח לתשובה, תודה.

דפנה שלום גם אני בערך באותו מצב כמו שלך, מקבלת טומוקסיפן וחושבת על פונדקאות. עד כמה שאני הבנתי מהגניקולוגית שלי, ניתן לשאוב ביצית ללא גירוי הורמונלי כמובן במעקב צמוד אחרי הביוץ שלך. אני לא יודעת כמה טומוקסיפן מסכן את איכות הביצית והאם עושים שאיבת ביצית אחת (שזה כלשעצמו סיפור לא פשוט אני עברתי את זה) בכל מקרה הבנתי שזה אפשרי אבל תתיעצי עם מומחי פוריות, במידה ואת צריכה שם טוב בצפון הארץ אני בשמחה אתן לך המון בהצלחה.

29/04/2006 | 23:00 | מאת: דפנה

כיון שברור שלא אוכל להיות בהריון בשלוש שנים הקרובות בשל המחלה, ואיני בטוחה שאעיז להיות בהריון גם אחרי, יחד עם הרצון העז והכמיהה לילד נוסף. אני מגששת בנושא אימוץ על כל מורכבותו. קיים גם נושא הפונדקאות שהוא מורכב ומסובך - גם העובדה שאני מקבלת טמוקסיפן, גם העובדה שלא ניתן לתת לי גירוי שחלתי ואז אולי לשאוב רק ביצית אחת שזה כמובן בעייתי, בקיצור... מי זה מומחה טוב בצפון הארץ?

29/04/2006 | 11:02 | מאת: שואלת

מה הסיבה לפנדקאות?

26/04/2006 | 20:27 | מאת: טל

היי, אובחנתי לסרטן שד לפני כשנתיים וחצי . לאחר טיפולים כימיים והקרנות התחלתי לקחת טמוקסיפן (כשנתיים). לצערי התגלו לי הסתיידויות עם DCIS ואני הולכת לכרות את השד. הפסקתי לקחת טמוקסיפן לפני כחודש וחצי. בימים האחרונים יש לי דימומים וגינליים. האם יכול להיות שהדימומים הם תגובת הגוף להפסקת נטילת טמוקסיפן? בכל מקרה אני הולכת לבצע גרידת מבחן. אנא התייחסותכם,

26/04/2006 | 22:45 | מאת: פרופ' אילן כהן

כן.

26/04/2006 | 15:08 | מאת: ענת

שלום רב אני מטופלת בטקסול. סובלת מכאבי גב חזקים מאוד. ניסיתי משככי כאבים שונים כמו אוטופין, אופטלגין, אלגוליזין וכו' ושום דבר לא עוזר. זקוקה לעצה תודה

26/04/2006 | 16:32 | מאת: אנה גולדברט

ענת היקרה שלום, בפרק המוקדש להתמודדות עם תופעות לוואי אותו תוכלי למצוא באתר של עמותת אחת מתשע ישנה התייחסות להתמודדות עם כאבים הנגרים בעקבות הטיפולים: תרופות כימותרפיות עלולות לגרום לתופעות לוואי הכרוכות בכאבים. ייתכן ונזקים במערכת העצבים העלולים להיגרם על ידי השימוש בתרופות יגרמו לתחושת צריבה, עקצוץ, אבדן תחושה, או כאב חד – לרוב באצבעות הידיים או בהונות הרגליים. תרופות אחדות יכולות לגרום לפצעים בפה, כאבי ראש, כאבי שרירים ואחרות – לכאבי בטן. באם הכאבים מופיעים - חשוב לזכור שניתן לטפל בהם. מומלץ להתייעץ על כך עם הצוות הרפואי המטפל בך. על מנת שניתן יהיה לעזור לך תתבקשי לתאר את הכאב ממנו את סובלת, ולשם כך חשוב שתדעי להסביר את הדברים הבאים : • היכן ממוקם הכאב • מה אופיו של הכאב – חד ? עמום ? פועם ? מתמשך ? • מה עוצמת הכאב ? • מה משך הזמן שאת חשה כאב ? • מה מקל על הכאב ומה מחמיר אותו ? • איזה תרופות את לוקחת כדי להקל על הכאב ועד כמה הן עוזרות לך ? מומלץ להכין לעצמך סולם דרגות שיקל עליך לתאר את עוצמת הכאב. הסקלה הנפוצה היא בין 0 ל- 10, כאשר עוצמת הכאב עולה ככל שהמספר גבוה יותר, אך את יכולה כמובן להתאים את טווח סולם הדרגות לפי צרכיך ( 0 עד 5 , 0 עד 100 , או כל אופציה אחרת). החשוב הוא שתתייחסי לאותו סולם דרגות בכל פעם שאת מתארת את הכאב ממנו את סובלת, ושאחרים סביבך יכירו את הסולם אליו את מתייחסת וידעו למה כוונתך. מטרת השליטה בכאב היא למנוע את אותם כאבים הניתנים למניעה, ולטפל בכאבים אותם לא ניתן למנוע. על מנת לשלוט בכאב הקפידי : • לקחת את התרופות בשעות ומרווחי זמן קבועים במידה ואת סובלת מכאבים מתמשכים או כרוניים. • לשמור על מינון התרופות שנרשם לך ולא לדלג. ככל שתמתיני עם נטילת התרופות הכאב יתגבר ויהיה קשה יותר לשלוט בו. • להיעזר בתרגילי הרפייה בד בבד עם נטילת התרופות נגד כאבים. זה יפחית את המתח והחרדה ויסייע לך לשלוט בכאב. במידה והצוות הרפואי המטפל בך לא מצליח למצוא את הדרך הנכונה עבורך לשליטה בכאב התייעצי עם רופא מומחה לכאב. אני מקווה שמידע זה יעזור לך, בברכה, אנה

26/04/2006 | 12:44 | מאת: ריטה

האם מישהו מכיר רופאים מנתחים בבלינסון, ויכול לתת המלצה לטוב ולרע.

26/04/2006 | 12:48 | מאת: לריטה

ד"ר שינדל האחד והיחיד!

26/04/2006 | 16:42 | מאת: יעלי

ממליצה מאד מאד על דר' חיים גוטמן (כיר' ב') כירורג אונקולוג מהטובים בארץ ובעולם. מאד מסור לחולים שלו.

26/04/2006 | 14:29 | מאת: צילי

26/04/2006 | 16:40 | מאת: יעלי

ממליצה מאד מאד על דר' חיים גוטמן (כיר' ב'). כירורג אונקולוג מהטובים בארץ ובעולם.

26/04/2006 | 20:29 | מאת: טל

היי, פרופ' ללצוק שלמה - מנהל כירורגית ב'

03/05/2006 | 00:34 | מאת: לימה

ד"ר חיים גוטמן האחד והיחידפשוט מלאך.

26/04/2006 | 12:06 | מאת: כוכבית

שלום לכן, האם מישהו יודע על מקום לקבלת אינפוזיות של ויטמינים ומינרלים לחיזוק (לא ד"ר ברנר) רצוי באזור ת"א. תודה כוכבית

26/04/2006 | 15:28 | מאת: אנה גולדברט

כוכבית שלום, אשמח להפנות את השאלה אודות ויטמינים ומינרלים לאחד המומחים שלנו בתחום. אנא כתבי את השאלה עליה את מעוניינת לקבל תשובה. כמו כן, את יכולה לעיין ברשימת היועצים שלנו בתחום הרפואה האלטרנטיבית ולפנות אל המומחה בטלפון המופיעה בפרטי ההתקשרות. בברכה, אנה

27/04/2006 | 14:09 | מאת: שלהבת

כוכבית שלום, תוכלי לקבל אינפוזיות של ויטמינים ומינרלים במרכז ד"ר דיין לרפואה שלמה היחס שם מאד אישי וחם-גם מצד ד"ר דיין וגם הצוות. בנימין מטודלה 39 ת"א 03-6496888 www.dayan-clinic.co.il רק בריאות! שלהבת

26/04/2006 | 08:57 | מאת: רבקה'לה

בוקר טוב, הבוקר קיבלתי בדואר את תוצאות הביופסיה שביצעתי לפני שבועיים, להלן התוצאות: שד שמאל- שעה 2 גוש מישושי קליני. בוצעה ביופסיה TRUCUT ללא סיבוך. רציתי לדעת מה המשמעות של זה? מה המשמעות של שליחת התוצאות בדואר? אשמח להתייחסות מהירה בעניין, אני מאוד מוטרדת. רבקה'לה

26/04/2006 | 10:05 | מאת: לריבקלה

כל מה שנאמר לך הוא מה שאת כבר יודעת, היינו - שנמוש גוש ובוצעה ביופסיה שלו באמצעות מחט עבה. בררי את תשובת הביופסיה ונקוה איתך שהיא תקינה.

26/04/2006 | 14:32 | מאת: צילי

רבקהלה שלום. לפי מה שכתבת לא קיבלת את התוצאות אלא תעוד של ההליך הכירורגי שבוצע בך ( ביופסיה ) כלומר , את עדיין ממתינה לתוצאות הביופסיה . אני מאמינה שאת התוצאות יתנו לך פנים אל פנים ולא יישלחו בדואר. מקווה אתך שמדובר בשום דבר... צילי

26/04/2006 | 15:16 | מאת: אנה גולדברט

רבקה'לה שלום, אני מבינה כי ההמתנה לתשובה הינה קשה ומתסכלת, לכן אני מקווה שבמהרה תקבלי תשובה מרגיעה. אנו כאן נחכה איתך לתשובה ונודה לך אם תעדכני אותנו. בברכה, אנה

25/04/2006 | 20:58 | מאת: חווה

שלום רב, בבדיקת שד שהגעתי אליה בעקבות כאב חד בשד שמאל מצא הכירורג את הממצאים הבאים: באזור צלקת ניתוחית ממנה הוצא גוש שפיר לפני שנתיים-נמוש גוש עגול,סימטרי נייד ורגיש. במרכז השד נמוש גוש דיפוזי רגיש ולא נייד. במבא האקסילה תת עורי נמוש נראית מלאות רגישה. מה משמעותם של הגושים השונים- האם הממצים מדאיגים-האם אולטרסאונד שד מספיק במקרה זה? עלי לציין שלושה גורמים חשובים: 1. במהלך שמונת החודשים האחרונים ירדתי במשקל כ-17 ק"ג ללא דיאטה. 2. באחד הגושים- זה הנמצא ליד הצלקת בוצעה ביופסיה שפירה לפני כחודש. 3. אני בת לאם שחלתה בסרטן השד בגיל 45-אני בת 40.

26/04/2006 | 01:39 | מאת: מירי.ב.

הי חווה, את מודאגת וטרודה בצדק - חסרה לך אינפורמציה מהרופא שלך והמשך בירור!!! מה אמר לך הרופא לאחר האולטראסאונד, כיצד הוא חושב להמשיך את הבירור? האם נשלחת ל CT או ביופסיה? את חייבת לדרוש פירוש רש"י לממצאים... גושים שנמושו (הם גושים שניתן להרגיש במישוש חיצוני) זה לא נורא כי יש הרבה סוגים של גושים אבל בדר"כ לאחר מישוש יש המשך בירור - אני הייתי דורשת ביופסיה כדי להבין במה מדובר ומה אומר הניתוח הפתולוגי. אקסילה= בית שחי, גם שם הרופא הרגיש משהו, אז מה הוא עושה עם זה? כל מה שתיארת הם סימפטומים חיצוניים אשר מחייבים לדעתי המשך בירור מעמיק, בפרט כאשר את בת לאם שחלתה בסרטן השד, את בגיל 40 והורדת 17 ק"ג ללא דיאטה???????? יקירתי, "שבי" לרופא על הוריד ואל תרפי עד אשר יתן לך מענה והמשך בירור! אל תתני לאף אחד להמר על החיים שלך!!! וגם אם הממצאים בשד ובבית השחי יהיו שליליים, את עדיין חייבת לבדוק למה ירדת כ"כ במשקל - אולי זו בעייה אחרת שבכלל לא חשבת עליה... ומותר ואפילו רצוי להחליף רופא אם הוא לא נותן לך את הטיפול/אינפורמציה כמו שצריך, זה הגוף שלף ואת קובעת למי תהיה הפריבילגיה לטפל בך. המון, המון בריאות וכח ורק בשורות טובות. לילה טוב, מירי.ב.

26/04/2006 | 15:22 | מאת: אנה גולדברט

חווה היקרה שלום, שלחתי את שאלתך לאחד היועצים בתחום ואני מקווה שתתקבל תשובה במהרה. מקווה לתשובה מרגיעה, אנה

26/04/2006 | 15:36 | מאת: חווה

מירי-את מקסימה תשובתך חיממה את ליבי! את מחזקת את תחושתי כי אם אין אני לי מי לי-לפעמים אדישות ואיטיות המערכת מוציאות את האויר מהגלגלים... אנה-תודה אני מחכה...

27/04/2006 | 10:19 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך בהיותך שייכת לקבוצת סיכון אני ממליץ לבצע גם ממוגרפיה ולא רק אולטראסאונד כמו כן הייתי מבצע לאחר מכן דגימת מחט עבה מהממצאים בשד ובבית השחי עליך להשאר במעקב חצי שנתי ולבצע ממוגרפיה כל שנה וזאת בהתאם להנחיות משרד הבריאות תודה שפנית לאתרינו בברכה דר זילברמן

27/04/2006 | 13:35 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, לדעתי עליך לבצע ממוגרפיה בהקדם. הממצאים המתוארים לעייל יכולים להיות חסרי משמעות , אך לאור הסיפור המשפחתי והעובדה כי עברת כריתת תהליך שפיר בשד בעבר ץ יש צורך במעקב ממוגרפי מסודר ואין להסתפק ב-US בלבד

25/04/2006 | 20:13 | מאת: vladlin

שלום רב, אמא שלי שברה את הרגל שלה (femur) כתוצאה מהחלקה על משטח רטוב. כשהיא היגיע לבית החולים ערכו כמה בדיקות וראו שבשד שמאל שלה יש בליטה (לא קטנה). הרופאה אמרה שיש לה איזשהו גידול בשד לא בטוח שזה סרטן אבל חייבים לראות אם יש גרורות כי לפעמים הגרורות גורמות לשבירת עצמות. הזמינו לה US של הבטן. מה הסיכויים שבאמת הגוש הוא אכן סרטני? תודה.

26/04/2006 | 01:16 | מאת: מירי.ב.

הי ולדלין, בתור מחלימה מסרטן השד אני יכולה לומר לך רק דבר אחד, רק תוצאות של בדיקות יכולות לאמת או לשלול ממצאים שנתגלו במישוש. אני יודעת שההמתנה זה דבר לא קל אבל אין ברירה. מתפללת בשביל אמך שזה לא!!!!!! בכל מקרה יש טיפול גם אם זה כן ולראייה ראי את כל הנשים שטופלו ומחלימות. הרבה בריאות וכח. מירי.ב.

26/04/2006 | 02:47 | מאת: vladlin

מירי, תודה רבה לך על התמיכה. את צודקת ההמתנה פשוט מורטת שערות. אני באין סוף מחשבות.מרוב מחשבות כבר כואב לי הראש. אני רק רוצה לקוות לטוב. שוב תודה על העידוד.

27/04/2006 | 13:45 | מאת: פרופ' אהוד קליין

שלום רב, במקרים בהם יש חשד לממצא בשד יש לבצע הבדיקות הבאות: 1.להפנות לבדיקה ע"י כרורג שד 2.לבצע ממוגרפיה ולעיתים יש צורך בהוספת בדיקת US שדיים. 3.כאשר המדובר בתהליך מתקדם בשד ויש חשש להתפשטות מחוץ לרקמת השד יש מקום לשקול בירור כגון מפוי עצמות,CTבטן כדאי לציין כי קיימות כל מיני סיבות להיווצרות שברים פתולוגים בפמור כגון - אוסטיאופורוזיס, גידולים ראשוניים ומשניים בעצם

28/04/2006 | 00:49 | מאת: vladlin

תודה רבה על המידע!

25/04/2006 | 17:03 | מאת: גלית

שלום לכולן, חברתי אבחנה במחלה. אני רוצה לנסות למצוא לה רופא טוב כי הרופא שלה נראה לי מחמק ממתן תשובות. האם מנסיונכן זה מקובל או זה מרמז כי המצב רע מאוד. מה זה אומר ששואלים אותי האם יש סיכויי שהיא תשרוד הוא אומר שרק אלוהים יודע. אנו מאוד חוששים. תודה

25/04/2006 | 18:49 | מאת: לגלית

בתור מחלימה, אני חושבת שההתעסקות בסטטיסטיקה, אינה רלוונטית . כרגע מה שחשוב הוא שהחברה תקבל את הטיפול המתאים לה ביותר. הרי אם לה קורה משהו, הוא קורה לה ב 100% , ואם לא קורה לה, הוא לא קורה לה ב 100% , אז למה להתעסק עם זה ? דבר נוסף, אני יודעת מנסיון ,שרופאים שונאים לענות על שאלות כאלו, ואולי בצדק, כי זו שאלה עם מלכודת: אם יתנו סיכוי נמוך להחלמה - החולה יתחיל לדאוג ולא יתרכז בהחלמה. ואם יתנו אחוז גבוה להחלמה, וחס וחלילה המחלה תחמיר - זו בעיה. אז אני מציעה כרגע לעזוב את המספרים, ולהתרכז בטיפול. ככה גם אני עשיתי. בהצלחה ובריאות לרוב.

25/04/2006 | 18:50 | מאת: לגלית

בתור מחלימה, אני חושבת שההתעסקות בסטטיסטיקה, אינה רלוונטית . כרגע מה שחשוב הוא שהחברה תקבל את הטיפול המתאים לה ביותר. הרי אם לה קורה משהו, הוא קורה לה ב 100% , ואם לא קורה לה, הוא לא קורה לה ב 100% , אז למה להתעסק עם זה ? דבר נוסף, אני יודעת מנסיון ,שרופאים שונאים לענות על שאלות כאלו, ואולי בצדק, כי זו שאלה עם מלכודת: אם יתנו סיכוי נמוך להחלמה - החולה יתחיל לדאוג ולא יתרכז בהחלמה. ואם יתנו אחוז גבוה להחלמה, וחס וחלילה המחלה תחמיר - זו בעיה. אז אני מציעה כרגע לעזוב את המספרים, ולהתרכז בטיפול. ככה גם אני עשיתי. בהצלחה ובריאות לרוב.

אם את בת לאימא אשר חלתה בסרטן השד נפתחת עבורך קבוצת תמיכה בעמותת אחת מתשע בקבוצה תוכלי לפגוש נשים נוספות, אשר התמודדו עם מחלת אימותיהן, לשתף אחרות, להקשיב להן ולדבר על הקשיים, ההתלבטויות, החרדות ותעצומות הנפש. הקבוצה תיפתח במהלך חודש מאי ותתקיים במשרדי העמותה ביום רביעי בערב, ברח' אוסישקין 100, תל אביב לפרטים והרשמה – טלי ורניה חצור 054-5333345 קרול ברהמי 052-8735794 פרויקט קבוצות התמיכה מתקיים בסיוע "מתן- הדרך שלך לתת"

נועה שלום אני בקשר עם "מעגן" וגם שם אמורה להפתח קבוצה לבנות שאימותיהן חלו בירושלים. הקבוצה בהתגבשות הרבה זמן רק שהיא לא עולה לאויר בשל חוסר במשתתפים שיכול ליצור קבוצה פעילה ,כרגע מספר המשתתפים עומד על שש אולי כדאי לפרסם באתר או בדרך אחרת כדי לגרום לקבוצה לצאת לדרך. תודה

איטה שלום, שמחתי לשמוע שגם "מעגן" החליטו להתייחס לנושא בנות לאמהות שחלו, בעיני מדובר בנושא חשוב שמתחיל לאט להעלות למודעות החברתית. אשמח לשתף פעולה עם מעגן בנושא זה, ואף אצור עמם קשר בהקדם. מבחינתי אין לי בעיה לפרסם את הקבוצה בירושלים באתר. תודה על שהערת את תשומת ליבי לנושא. נועה

נועה שלום מה עם קבוצה לבנות שאימותיהן חלו בסרטן שד והן קיבלו את המחלה גנטית וחלו בה גם כן בגיל צעיר? תודה

עדי שלום, תודה על תגובתך. ולשאלתך, בנות שאמהותיהן חלו, ואף הן חלו בגיל צעיר מוזמנות לקחת חלק בקבוצות התמיכה המתקיימות בעמותה לנשים נפגעות סרטן השד. בקבוצות , לרוב יש מספר נשים אשר אמהותיהן חלו, או מישהי ממשפחתן חלתה. במהלך הפגישות קיימת התייחסות רבה להיקשר המשפחתי של סרטן השד וההתמודדות עם השלכות ההיקשרים התורשתיים על ההתמודדות עם המחלה. בתחילת חודש מאי תיפתח קבוצת תמיכה חדשה, לנשים נפגעות סרטן השד, שתתקיים במשרדי העמותה בימי ד בשעות אחר הצהריים. במקביל מתקיימת קבוצת תמיכה נוספות בימי חמישי בשעות הבוקר. בחודש ספטמבר תיפתח שוב קבוצת תמיכה לנשים צעירות המתמודדות (בעבר או בהווה) עם המחלה. אשמח לשוחח איתך טלפונית ולתת לך יותר פרטים בנושא. מחכה לשמוע ממך נועה

25/04/2006 | 12:35 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום לכולן, ב 9.5.06, יום ג', בשעה 19:15 תתקיים בעמותת "אחת מתשע" הרצאה בנושא "תגובות פסיכולוגיות למחלות גופניות – דיכאון, אבל ודה-מורליזציה". מרצה: ד"ר רבקה רייכר-עתיר, פסיכולוגית קלינית רפואית, מנהלת השירות הפסיכולוגי, מרכז רפואי רבין. ההרצאה תתקיים במשרדי העמותה, רח' אוסישקין 100 תל אביב (כניסה מצד ימין מטה) נא להירשם מראש אצל מיכל כהן, טל' 6021717-03 שלוחה 233 או באימייל [email protected]

25/04/2006 | 17:20 | מאת: מישהי

האם ההרצאה היא בתשלום?

24/04/2006 | 23:59 | מאת: יעל

כבר במשך חצי שנה יש לי גרדת בפיטמות, מה הסיבה לכך והאם יש דרך לטפל בתופעה

25/04/2006 | 17:14 | מאת: אנה גולדברט

יעל היקרה שלום, גירוד בפטמות יכול לנבוע מכמה גורמים, כגון שינויים הורמונליים. המלצת הרופאים בפורום זה היא לפנות לכירורג שד או מרפאת שד בכדי לקבל מענה לתופעה, ובכדי להסיר דאגה מליבך. בברכה, אנה

24/04/2006 | 21:17 | מאת: רחל

שלום לכם אני חולה בסרטן השד גרורתי.אני מטופלת על ידי מספר תרופות femara oxycontin omepradex dexamethasone במינון היום של 6מ"ג ליום היום בבוקר קמתי עם נפיחות בלחי בגלל שן כואבת ובעיות בחניכיים שהיו לי בטרם חליתי ניסיתי לדבר עם הרופאה האונקולוגית שלי בכדי לשאול האם אני יכולה לקחת אנטיביוטיקה ולא הצלחתי ליצור קשר אנא עזרו לי, אני חייבת לדעת האם אני יכולה לקחת אנטיביוטיקה בגלל הדלקת לפני שזה יסתבך,גם ככה קשה לי מאוד מחכה לתשובה ממכם, בתודה מראש רחל

24/04/2006 | 22:58 | מאת: מירי.ב.

הי רחל, כואב לי שכואב לך ושלא הצלחת לתפוס את האונקולוגית שלך. תנסי לתפוס מחר את האחות המתאמת שלך במכון גם האחיות הבכירות הללו הן כמו רופא והן יודעות לכוון, אצלי בבי"ח "מאיר" כמעט בילתי אפשרי לתפוס ת'רופא וכל ההתנהלות היא דרך האחות הבכירה המתאמת. דרך אגב אני מקווה שאת יודעת שמותר לך לפנות למיון בכל נושא ללא תשלום וללא הפניה רק בגלל שאת חולה אונקולוגית (זה נכון ל- 5 השנים הראשונות), כך שאולי במיון יוכלו לבדוק אותך ולכוון אותך מבלי שתצטרכי להמתין לבוקר. שנית תבטיחי שאת לא לוקחת אנטיביוטיקה על דעת עצמך - פשוט אסור! הלוואי שיהיה לך לילה שקט ולא כואב. לילה טוב והרבה בריאות, מירי.ב.

26/04/2006 | 23:58 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רחל כמובן שמותר לך לקחת אנטיביוטיקה וגם לעבור טיפולי שיניים. במידה ואת לוקחת תרופה כמו ארדיה/זומרה/בונפוס/בונט עליך להודיע על כך לרופא השיניים לפני עקירה. בהצלחה

24/04/2006 | 19:36 | מאת: מירי.ב.

אנה יקירתי ערב טוב, אני שמחה לבשר לך כי היום עברתי את ההקרנה ה-30 וסיימתי.......ובגדול!!! אני מרגישה כי כוחותי שבים אלי (אמנם לקח 3 חודשים מהטיפול הכימי האחרון), אך בהחלט זה קורה. השיער צומח ואני יוצאת ללא פיאה אפילו סידרתי כבר גבות. אני שמחה ובעיקר גאה בעצמי כי עברתי את מסלול החתחתים בלי ליפול, היו מעידות פה ושם וזה טיבעי אך מקננת בי תחושה חזקה של...זהו! עבר! נגמר ונחתם!!! עוד פרק בחיים. ביום ד' הקרוב אנחנו עוברים לדירה החדשה לכן אני קצת פחות בפורום (קוראת אך לא ממש פעילה). תודה לך מכל הלב על התמיכה, העזרה והאיכפתיות - מי יתן ולעולם לא יגמרו לך הכוחות להמשיך ולתת לבנות החדשות והותיקות. ולבנות האחרות שאולי קוראות את המייל הזה - בנות תתחזקנה, לא משנה באיזה נקודה אתן על הציר - עוברים את זה, לומדים מזה ובהחלט משתפרים. אני חושבת שזה שיעור חשוב ומאלף על עצמנו ועל המשפחה הקרובה ועל כל מה שאנחנו יכולות לעשות ומעולם לא מצאנו את הכח, הזמן או התעוזה - ופתאום מתברר שאנחנו יכולות וזה גם לא קשה מי יודע מה.... המון בריאות וכח לכולן! שולחת לכן חיבוק חם... מירי.ב.

24/04/2006 | 20:45 | מאת: א.

מירי ב. האמיצה, מזל טוב ובהצלחה, ומעתה - רק התמודדויות .. אחרות. בונות ופוריות. כל הכבוד.

24/04/2006 | 22:44 | מאת: אנה גולדברט

מירי היקרה שלום, ראשית תודה רבה לך על מילותייך החמות והמרגשות. כרגע עולה בי המחשבה אודות אותם אנשי המקצוע היוצאים נגד האינטרנט בטענה כי מדובר בכלי קר ומנוכר אשר איננו מאפשר יצירה של קרבה והזדהות אמיתית. אנשים אלו לא מאמינים כי באינטרנט ניתן להרגיש אמפתיה וטוענים כי באמצעותו לא ניתן לגעת באחר. כאשר אני חושבת עלייך ועל כל הנשים הרבות אשר לוקחות חלק בפורום זה ובכל יום מושיטות יד זו לזו, נוגעות, כואבות ושמחות ביחד, מבחינתי זו ההוכחה החזקה ביותר כי גם באינטרנט ניתן ליצור בית חם ואכפתי אשר מצליח להעביר רגשות למרות המרחק הגיאוגרפי. השמחה אותה אני חשה בעקבות דברייך, לא יכולה להיות משמעותית יותר, גם אם היינו נמצאות באותו החדר. לאורך השתתפותך בפורום זה, נחשפתי לנדיבות היוצאת דופן שלך וליכולתך להיות שם בשביל האחרות. אני כולי תקווה כי התמודדות זו לימדה אותך על כוחותייך המופלאים, על יכולות הנתינה והאדיבות אשר שמורים עבורך בארגז הכלים שלך. את אישה חזקה ואמיצה ואני מקווה שכיום את מודעת לכך יותר מבעבר. שוב תודות לך שעדכנת אותי כפי שאת יודעת, אנו כאן בשבילך ונחכה לעדכונים ממך, אנה

24/04/2006 | 23:57 | מאת: מירי.ב.

הי אנה, אם לא בכיתי עד היום, אז עכשיו כשאני קוראת אותך גרמת לי לבכות אבל לא כי עצוב אלא משמחה, את לא מתארת לעצמך כמה חשוב לי לשמוע שאני אולי כן עוזרת או עושה טוב למישהי אי-שם. במידה מסויימת גאה לא רק בעצמי אלא במשפחה הזאת (ואת ראש המשפחה!) שהצטרפתי אליה בעל כורחי של בנות/נשים אמיצות ולוחמות,שמתמודדות עם המחלה הזאת יום, יום ושעה,שעה ומי סובלת יותר ומי פחות - ומי שרק קוראת אותנו או מי שגם מסוגלת לתת תמיכה לאחרת. כולנו בסופו של דבר באותה הסירה והקשר האינרנטי עושה לכולן רק טוב. נסי להיזכר לפני כ-4 חודשים כשכאב לי ולא הייתי מסוגלת לצאת מן הבית וגיליתי אותכם כמה פירגון,תמיכה וחום קיבלתי פה? אתן הייתן הקשר שלי לעולם החיצון ועכשיו כשאני יודעת שהרבה מאחיותי נמצאות באותה נקודה בה אני הייתי עד לא מזמן אדאג להשתמש בכוח שיש לי כדי לחמם להן את הלב ולתרום ולו מעט מהידע שלי והניסיון שצברתי. ולכל המקטרגים ומלהגים על פורומים באינרנט (ואני לא מדברת על פורומים של הימורים, היכרויות וכל הסתמיים האלה) אלא על פורומים אמיתיים כמו שלנו שבאמת מושיטים עזרה ותמיכה מוזמן להצטרף ולו ליום אחד כדי לחוות את העומק. ולכולנו הרבה בריאות וכח להמשיך ולתמוך אחת בשניה לאורך כל הדרך עד להבראה. לילה טוב בינתיים, מירי.ב.