פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

24/04/2006 | 16:40 | מאת: חנית

גם אני רוצה לספר לכן על ההתייחסות לחולות סרטן שד גרורתי. קראתי בעיון רב את היחס לו זוכה לי אומנם אני שמעתי על מקרים מצערים יותר. גם בבתי חולים גדולים. שמעתי על חולות גרותיות אשר עוברות מרופא לרופא אשר איננו רוצה לקבל אותן וזאת עקב התחושה של רופא כי הכישלון הוא שלה. קראתי גם על רופא אשר בהתחלה נחמדה מאוד נותנת את הפל שלה אונם כאשר המצב לא הולך כל כך טוב כמו שהיא רוצה היא בורחת. מעניין אותי מה היחס לנשים צעירות שחולות. האם אליהם מתייחסים יותר יפה או פחות יפה האם הן יותר אתגר או להפך. סתם מענין אותי כדיון.

24/04/2006 | 17:24 | מאת: אביבה

גיסתי בת 33 חולת סרטן שד עם גרורות מטופלת בהרצפטין מקבלת יחס הוגן מצוות האונק' בסורוקה ולעומתה אימי בת 64 חולת סרטן שד עם גרורות בעצמות נחשבה ל"סוס מת" אצל האונק' הראשונה שלה שיחסה לצמחים היה טוב יותר מיחסה לאימי ולכן גם העברנו לרופאה אחרת אנושית יותר שלא מתיאשת ונותנת קצת תקווה.

24/04/2006 | 18:07 | מאת: ציפי

בנות מאד עצוב לשמוע מה שאתן כותבות. לדעתי אינכן צריכות להצטנע, או להיות מנומסות וכדאי היה שתפרסמו ברבים את שמות הרופאים שהתנהגותם נלוזה למען יראו ויראו תודה

באחת מתשע נפתחת הקבוצה המיועדת לנשים נפגעות סרטן שד המתמודדות עם הישנות מחלתן, ו/או עם סרטן שד מתקדם, למשתתפות חדשות. ביום יום אנו פוגשות אתכן מסתגלות להישנות של מחלה, ומתמודדות עם ההשלכות של סרטן שד מתקדם בחייכן. בקבוצה נאסוף דרכים להסתגלות רגשית ומשימתית. נשוחח עלינו, על בני משפחתנו ועל יחסינו עם הקהילה. את הקבוצה מנחות מיכל וייס, מוסמכת לטיפול בילד ובמשפחה, מנחת קבוצות עם ניסיון רב במשבר ומחלה. ונועה גואטה עובדת סוציאלית, מנחת קבוצות מוסמכת המפגשים מתקיימים בביתנו, בית אחת מתשע, ברח' אוסשקין 100 תל אביב בימי חמישי אחה"צ. לפרטים, שאלות, לבטים התקשרי לנועה גואטה, רכזת תמיכה וסיוע עמותת אחת מתשע 03- 6021717 שלוחה 226 [email protected] פרויקט קבוצות התמיכה מתקיים בסיוע "מתן- הדרך שלך לתת"

האם תתקיים קבוצה גם בצפון?

24/04/2006 | 16:15 | מאת: אריאלה

מה זה פיבראדנומה ומה הטיפול. אודה על תשובה מהירה.

25/04/2006 | 17:07 | מאת: אנה גולדברט

אריאלה היקרה שלום, פיברואדנומה ( בלוטה ליפית ) Fibroadenoma הינה גידול מוצק ולא סרטני המורכב מרקמה סיבית – בלוטית. מתגלה בדרך כלל אצל נשים צעירות, למרות שלעתים הוא מופיעות גם בקרב נשים מבוגרות. פיברואדנומה הוא גוש שפיר של השד ובדומה לגידולים שפירים פיברואדנומה איננה מתפשטת לחלקי גוף אחרים כלומר, לא שולח גרורות ולא מסכנת חיים. מאידך, כמו כל גידול שפיר הוא עלול לגדול, כדוגמת גושים שומניים בתת עור (נקראים ליפומה ב"רפואית") לרוב מאבחנים פיברואדנומה על ידי ממוגרפיה או אולטרסאונד, ביופסיה ובדיקה קלינית. אין הכרח לנתח פיברואדנומה, בחלק מהמקרים הבחירה לנתח היא של האישה. בחירה זו קשורה במספר שיקולים ביניהם אי נעימות שבגוש, החשש שהגוש יקשה על גילויי גושים אחרים בעתיד ובמקרים קיצוניים עקב עיוות בשד עקב הצורה או המיקום של הגוש. מדובר בניתוח קטן, שכאשר מבוצע ע"י מנתח מנוסה משאיר לרוב צלקת קטנה שאינה מחבלת במראה השד. בדומה לגידולים שפירים אחרים, פיברואדנומה, דורשת בדיקה ומעקב במידה ומופיעים שינויים בגודלו או בצורתו. מידע זה נאסף מאתר עמותת אחת מתשע, אתר אמריקאי בנושא ותשובתיהם של רופאים שהתקבלו בפורום זה לשאלות דומות. בפורום זה את יכולה למצוא מגוון תשובות לשאלות דומות. בברכה, אנה

24/04/2006 | 15:16 | מאת: אורלי

אנה היקרה, הבנתי ממך את ההסבר הכללי, אך לא הבנתי איפה אני ממוקמת, עם כל הנתונים שנתתי אם תוכלי להגיד לי בערך באיזה שלב ודרגה אני הייתי. לפי הבנתי שלב 2 , כי הגידול היה 2.7 ובבית שחי בגודל 1.7 . אני לא יודעת כמה למפות היו נגועות, כי עברתי כימו לפני ניתוח. ובניתוח הייתי כבר נקיה (הוציאו 22 לימפות לא נגועות). דרך אגף האם כימוטרפיה לפני ניתוח הוכיחה את עצמה, כי כל הזמן יש לי ספקות לגבי זה. בברכה,

24/04/2006 | 16:01 | מאת: אנה גולדברט

אורלי היקרה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

25/04/2006 | 17:54 | מאת: דר' דוד גפן

לאורלי שלום- במחקרים, הוכח שכימותרפיה לפני ניתוח טוב כמו כימותרפיה אחרי ניתוח , ובמקרים מסוימים יש יתרון בטיפול לפני ניתוח- לפעמית כימותרפיה לפני ניתוח מאפשרת למפקטומיה במקום מסטקטומיה וכאשר יש גידולים גדול מדי- כימותרפיה לפני ניתוח מעלה את הסיכוי להשאר ללא מחלה. השלב הקליני שלך לפני ניתוח אכן היה IIB . שעושים ניתוח אחרי כימותרפיה- נותנים יותר יחס למצב אחרי ניתוח- האם בפתולוגיה- אין מחלה בכלל או תרובה חלקית או ללא תגובה לעומת מצב לפני ניתוח. אצלך אם לא היתה מחלה בשד בניתוח -תגובה מלאה- הכי טוב- אם נשארת מחלה בשד- ולא בבית השחי- תגובה חלקית. ערב טוב

24/04/2006 | 13:07 | מאת: אורלי

שלום רב, השבוע נודע לי שיש שלב בסרטן ויש דרגה. מה ההבדל , ואיך אני יכולה לדעת באיזו שלב היה לי סרטן השד, ובאיזו דרגה. הגוש היה בגודל 2.7 ,ובבית שחי 1.7 . עברתי כימוטרפיה לפני ניתוח להקטנת גוש ואחר כך ניתוח חלקי. עשיתי 33 הקרנות. בניתול הסירו 22 לימפות כולם נקיות (אחרי כימו). אמרו לי שהיה אגרסיבי ביותר. עד כמה? אני בת 50 . כעט אני עם הרספטין כטיפול מונע. על תשובתכם הודה

24/04/2006 | 14:47 | מאת: אנה גולדברט

אורלי היקרה שלום, אכן יש להבדיל בין שני המושגים שלב staging ודרגה grading להלן הפירוט: שלבים בהתפתחות סרטן השד (Staging) השלב אליו הגיע גידול סרטני נקבע על פי גודלו ומידה התפשטותו, והגדרת השלב תהווה גורם מכריע בקביעת תכנית הטיפולים שלך. החל מינואר 2003 נכנסה לתוקף שיטת דירוג חדשה לשלבים השונים של סרטן השד. על פי הדירוג החדש השלבים הם: שלב "0" - לא פולשני ( in situ ) - הגידול נמצא בתעלות החלב בלבד ( ducts ) ולא פיתח את היכולת להתפשט. שלב "I" - גודל הגידול פחות מ- 2 ס"מ והוא אינו מפושט. שלב " II " - כל אחד מהמצבים הבאים: הגידול בגודל 5 - 2 ס"מ •הגידול התפשט ל- 1-3 בלוטות בבית השחי באותו צד של השד החולה. •גודל הגידול יותר מ- 5 ס"מ אך הוא טרם התפשט לבלוטות הלימפה או לחלקי גוף אחרים. שלב " III " – כל אחד מהמצבים הבאים: •הגידול קטן מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 4-9 בלוטות בבית השחי •הגידול גדול מ- 5 ס"מ והתפשט ל- 1-9 בלוטות בבית השחי •הגידול התפשט לדופן בית החזה או לעור ו- 0-9 בלוטות נגועות •הגידול בכל גודל שהוא והתפשט ל- 10 או יותר בלוטות לימפה בבית השחי. •הגידול בכל גודל שהוא והתפשט לבלוטות לימפה באזור infraclavicular (מתחת לעצם הבריח) או לבלוטות לימפה באזור על-בריחי (supraclavicular) או לבלוטות שלאורך ה- internal mammary (בחזה בסמוך לעצם). שלב "IV" גידול בכל גודל, בלוטות לימפה נגועות או לא, אך הסרטן התפשט לחלקי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה. לעומת זאת ישנו גם דירוג היסטולוגי ובאנגלית Histologic Grading היסטולוגיה היא מדע הרקמות. הפתולוגים נוהגים לדרג את הגידולים הסרטניים כדי להתאים את הטיפול הנכון לגידול הספציפי ולהעריך את התגובות הצפויות לטיפול. הדירוג מתבצע לפי הפרמטרים הבאים : קצב ההתחלקות של התאים ( cell mitosis ) , יצירת מבנים טובולריים tubule formation OR tubular structures – והשוני בתצורת וגודל הגרעינים בתוך תאי הסרטן "nuclear pleomorphism . לכל אחד מהפרמטרים הללו מוענק דירוג בין 1 ל- 3 , כאשר 1 הוא הנמוך ביותר ו- 3 הגבוה ביותר. לקבלת הדירוג הכללי מסכמים את הדירוגים של כל הפרמטרים ביחד. דירוג סופי שמספרו 1 מתייחס לגידול ממוקד שתאיו אינם גדלים במהירות וסיכויי ההחלמה ממנו גבוהים. דירוג סופי שמספרו 3 מתייחס לגידול מפושט ותוקפני מידע נוסף בשפה האנגלית http://imaginis.com/breasthealth/histologic_grades.asp#summary מקווה שעזרתי, אנה

24/04/2006 | 11:24 | מאת: קרן

שלום אני קצת לחוצה מכיוון שאמרו לי כי עליי לעשות בדיקות שדיים. אני בת 29 ולעולם לא עשיתי כך וכעת אני מאוד חוששת. איך עושים זאת? למי פונים? אודה לכם מאוד על התשובה, תודה

24/04/2006 | 12:55 | מאת: נורית ה.

פונים לכירורג. אני בטוחה שבקופת החולים שלך יש כירורגים שמתמחים בבדיקות שד, בקשי הפניה מרופא המשפחה. אין מה לחשוש, הבדיקה לא כואבת בכלל וחשוב מאוד להתחיל להכיר את שדייך ולעשות בדיקות סדירות כי אם חלילה יהיה לך משהו, עדיף לגלות את זה בזמן, לא?

24/04/2006 | 14:15 | מאת: אנה גולדברט

קרן היקרה שלום, ראשית כל הכבוד לך שהחלטת לקחת אחריות על גופך ולהתחיל שגרת בדיקות המומלצת לכל אישה מעל גיל 20. באופן כללי, השילוב של שגרת הבדיקות מותאם לכל אישה בהתאם לגילה, סיכון משפחתי וכ"ו. וההמלצה לכל אישה מעל גיל עשרים לאמץ לעצמה את השילוב הבדיקות המתאים. שגרה זו כוללת בדיקת שד עצמית- ביתית הנעשית מדי חודש בתאריך קבוע. זו הבדיקה אליה את מתכוונת. עמותת אחת מתשע מקיימת סדנאות ללימוד בדיקות שד עצמיות , אנו מזמינות אותך להתקשר לטלפון שמספר 03-6021717 . בנוסף לכך, ניתן לבקש הסבר והדגמה מכירורג שד. בנוסף לבדיקה ביתית יש צורך בדיקה קלינית ע"י רופא- רצוי כירורג מומחה לשד. ממוגרפיה אינה שיטת אבחון מומלצת לנשים צעירות בגלל הצפיפות הגבוהה של רקמת השד אצלן אשר אינה מאפשרת אבחנה. כך שהשימוש בממוגרפיה מתחת גיל 40 לצורך גילוי מוקדם אינו נפוץ ושמור אך ורק למקרים מיוחדים. השימוש באולטרהסאונד שד תופש מקום חשוב יותר ויותר בגילוי של סרטן שד בנשים צעירות. בברכה, אנה

24/04/2006 | 09:18 | מאת: המיואשת

התחלתי טיפולי כימוטראפיה לאחר כריתת גוש סרטני. בצעתי בדיקת דם למרקרים. מבקשת לדעת מהם המרקרים האלה ומה הם מציינים, וגם מה מציינות התוצאות: CA-125 התוצאה-7.9. CA-15-3 -התוצאה- 35.10.ו-CEA- התוצאה-0.7 . מודה מראש על התשובה.

24/04/2006 | 16:23 | מאת: אנה גולדברט

מיואשת יקרה שלום, ראשית מצ"ב המידע אודות בדיקת המרקרים: בדיקת מרקרים היא בדיקת דם בה מודדים סמנים לסרטן. שני סמנים לסרטן השד הם CEA ו- CA 15-3. בד"כ רמת הסמנים האלה גבוהה אצל נשים עם סרטן שד גרורתי. מכיוון שרגישות הבדיקות אינה גבוהה בדיקות אלה שימושיות פחות לשלבים מוקדמים של סרטן השד. הרמה הנורמלית של CEA היא פחות מ- 5 ng/ml. רמה של 5-10 ng/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 10 ng/ml מציינת עלייה גבוהה. עלייה ברמת ה- CEA עשויה להצביע על הישנות הסרטן או קיום גרורות. יחד עם זאת, רמת ה- CEA עשויה להיות גבוהה גם במצבים שאינם סרטניים, לדוגמא: אולקוס בקיבה, פוליפים במעיים וסיבות נוספות. מסיבה זאת, ישנם כיום אונקולוגים שאינם משתמשים בבדיקות מרקרים, שכן לעיתים הבדיקות מעוררות חרדות מיותרות. הסמן CA 15-3 הוא סמן נוסף לסרטן השד. הרמה הנורמלית של CA 15-3 היא פחות מ- 40 UI/ml. רמה של 40-60 UI/ml מציינת עלייה מתונה, ורמה מעל 60 UI/ml מציינת עלייה גבוהה. הסמן אפקטיבי בעיקר במעקב אחר סרטן שד גרורתי. ברוב המקרים אין משתמשים ב- CA 15-3 ככלי בלעדי להערכת סרטן שד גרורתי, אולם הוא יכול להוות אמצעי עזר נוסף המאפשר לדעת אם חולה מגיבה לטיפולים שהיא מקבלת. כמו כן, שאלתך נשלחנ לאחד היועצים בתחום ואני מקווה לתשובה בהקדם. שנית, אשמח לשמוע אודות המקור לייאוש אותו את חשה ולנסות לסייע כמיטב יכולתי כאן בשבילך, אנה

25/04/2006 | 18:14 | מאת: דר' דוד גפן

שלום רב- ה CA125 ו CEA תקינים. הCA15-3 קצת גבוה- נורמל עד בערך 30. יש הרבה אנשים שיש עליה מאד קלה של CA15-3 כמוך ועושים הרבה בדיקות ואין שום דבר. ספק הערך לבדיקה שגרתית למרקרים בסרטן השד אחרי ניתוח.אפילו אם יש גרורות- אין הוככחות שטיפול בזמן שהם באות לביטוי רק על סמך עליה במרקר יותר יעיל לעומת טיפול כאשר הן באות לביטוי בבדיקה גופנית או אנמנזה. יש מספר אופציות עכשיו- המשך מעקב- מה שאני הייתי עושה בתוצאה זאת, או בדיקות מקיפות של CT כל גופי או PET או בדיקות פחות מקיפות.צריך להתיעץ עם האונקולוג שלך. ערב טוב

23/04/2006 | 23:35 | מאת: פלא

אשמח לקרוא את תגובתם של אנשי המקצוע כמו גם של אנשי הפורום לאחר ניתוח כריתה חלקית בשד ימין - גידול של 14 mm , הוצאו 5 בלוטות זקיף ובאחת מהן נמצאו ממצאים מקרוסקופיים של 0.4mm. לפי המלצת הכירורג - יש צורך להוציא את הבלוטות הסמוכות, עוד כ- 12 בלוטות, כדי לבדוק אם יש גם בהם ממצאים.לטענתו זו המלצה מקובלת בכל העולם לממצא שכזה. לדברי האונקולוגית - זו החלטה חפוזה. ממצאים מקרוסקופיים שכאלה אינם מחייבים כריתה מלאה של הבלוטות ( כך לטענתה נקראת כריתה של כ- 15 בלוטות) ובהחלט טיפול תרופתי הורמונלי יכול להתמודד עם הסיכוי הקטן ביותר שגם בבלוטות הבאות יש ממצאים מקרוסקופיים.לעומת כריתת בלוטות שתגרום להרעה באיכות החיים העתידיים שלי. כרגע בבדיקה שנעשתה - her2 +2 , ואני ממתינה לאישור בדיקתfish . ובהנחה שבדיקת הfish תהייה שלילית. אני כרגע בצומת קבלת החלטה ויש לי הרבה שאלות: - האם לנתח או לא - מה דעתכם? האם מדובר בהימור? -מה הסכוי שממצא של 0.4 mm ( שנמצא באחת מבלוטות הזקיף שלי) הצליח לשלוח עוד גרורה לבלוטה סמוכה? ואם כן באיזה גודל זה יכול להיות? -האם טיפול הורמונאלי ואולי כימותרפי יתמודד היטב עם הסיכוי שאולי עוד אחת מהבלוטות נגועה? האם טיפול שכזה אכן מתמודד היטב עם ממצאים מקרוסקופיים קטנים? -מה הסכוי שאולי ממצאים מקרוסקופיים כאלה הגיעו למקומות אחרים בגוף ואיך בודקים את זה? האם יש בדיקת דם שתיתן אנדיקציה לסרטן ? - ואם תתקבל תשובה חיובית בfish - איך זה אמור להשפיע על ההחלטה שלי. -לאחר תום הטיפול שעליו יוחלט - איך מחליטים שאני "נקייה" . תודה לכולם

24/04/2006 | 19:22 | מאת: מירי.ב.

הי פלא, נראה לי שהמקרה שלך הוא העתק מדוייק לשלי, שד ימין 1.4 מ"מ גידול, זקיף נקי + 4 בלוטות (כאשר באחת מהן גרורה מיקרוסקופית של 0.4 מ"מ) אך ה-her2 שלי שלילי כך שאני אמורה לקבל גם טיפול הורמונלי. צדק הכירורג שלך בהצעתו לחזור על ניתוח מורחב להוצאת בלוטות נוספות (כך עובד הפרוטוקול). צדקה גם האונקולוגית שזה לא מחייב ניתוח מורחב. הייתי בדיוק באותה צומת דרכים. שקלתי היטב את הנושא לחיוב ולשלילה והגעתי למסקנה שאני ל א!!! עוברת ניתוח מורחב - פחדתי מאוד מלימפדמה ביד ואת אף פעם לא יכולה לדעת באיזה צד של הסטטיסטיקה את נופלת. מה גם שאמרו לי שגרורות מיקרוסקופיות לא ממש מחשיבים כגרורות, עוד אמרו לי שניתוח נוסף לא הולך לחסוך לי כימו + הקרנות ומאחר ואני הולכת לקבל טיפול כימי+הקרנות מהחזקים שיש והוא יחסל כל תא מיקרוסקופי אם בכלל נשאר משהו בבלוטות או מסתובב עם מחזור הדם בגוף. אבל לא הסתפקתי בזה, אני ניג'סתי לרופאים שלי ושאלתי ומה קורה אם אני מוציאה עוד בלוטות וכולן נקיות, איך יודעים שדווקא בלוטה אחרת שלא הוצאה אין בה תאים? על זה יקירתי אף רופא בעולם לא יכול לענות! בדר"כ מוצאים 12-14 בלוטות (מתוך סביבות 60-70) אף כירורג בעולם לא מוציא את כולן או בודק את כולן - כך שהכל בערבון מוגבל. מה שכן מובטח שטיפול כימי אגרסיבי + הקרנות הם מאוד מאוד יעילים ומקטינים את הסיכויים כמעט לאפס שמשהו ישרוד. בסופו של דבר ויתרתי על הניתוח הנוסף, עברתי 8 טיפולי כימו ו- 30 הקרנות ל- 4 שדות בשד ובבית השחי והיום בדיוק עשיתי את ההקרנה ה-30 והאחרונה - סיימתי...........! אני חייבת לומר לך שאני מרגישה בריאה מאי פעם, אני לרגע לא חושבת שויתרתי על משהו בטיפול, גם אם הייתי עוברת ניתוח נוסף והיו מוציאים עוד 10 בלוטות ומתוכן נאמר 6 "מלוכלכות" ו- 4 נקיות, גם אז הניתוח לא היה נותן כלום כי הטיפול היה אותו טיפול, אף אחד לא היה מחזיר אותי שוב לחדר ניתוח להוציא עוד. בקיצור יקירתי החיים יפים רק אנו שחלינו צריכות לקחת פסק זמן של 6 חודשים, לקבל את הטיפול שצריך ולהתחיל החלמה.... ולפתוח פרק חדש בחיים. כמו שאמרתי אני בריאה מאי פעם, אני מרגישה שכוחותי שבים אלי, סיימתי היום את ההקרנה ה-30, ביום רביעי אני עוברת לדירה חדשה ופותחת ברגל ימין פרק חדש בחיים ואנסה למצות ממנו את המכסימום - כי... כבר הייתי בצד השני.... אני מקווה שעזרתי לך ולו במעט. אם תרצי להרחיב איתי את השיחה אשמח, תתקשרי ל- 054-4718049. המון בריאות וכח להמשך - את תעברי את זה ובגדול!!! שולחת לך חיבוק חם........ מירי.ב.

תודה רבה. ממש אותו מקרה ואותן התלבטויות. תודה תודה ששיתפת אותי בנסיונך תודה על שמסרת את מספר הטלפון שלך, אני ממש זקוקה לו את נהדרת

27/04/2006 | 10:36 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך תודה עבור הצגת השאלות לפורום השאלות חשובות ועניניות מספר התשובות שתקבלי יהיה רב ומגוון האם לנתח את בית השחי כיש מיקרומטסטזה הוא נושא מורכב ולא פתור עדין במכון האונקולוגי האירופאי שבמילנו מסתיים מחקר של 5 שנים מחקר מספר 23-5 שבו באופו אקרא' חילקו את הנשים לשתי קבוצות האחת עברה ניתוח הוצאת בלוטות והשניה לא אני לא משוכנע שצריך לנקות את שאר הבלוטות במקרה שלך אך כדאי לשמוע את חוות דעתם של האונקולוגים שבינינו בקשר לשאלתך על פיזור באיברים אחרים ניתן לבצע אולטראסאונד כבד מיפוי עצמות וCT חזה בטן חסרים לי נתונים על רצפטורים לאסטרוגן ופרוגסטרון וכמובן HER 2 לגבי מה שצופן העתיד קשה לי לנבא שנמע רק בשורות טובות תודה שפנית אלינו בברכה דר זילברמן

23/04/2006 | 15:44 | מאת: רחל

אני בת 53, לפני שלוש שנים וחצי חליתי בסרטן השד שלב 2, טופלתי בכימותרפיה+הקרנות ומזה שנתים וחצי אני מטופלת בטמוקסי. כרגע אני בהפסקה של חודש ולאחר מכן אני אתחיל טיפול בארמידקס. נודע לי שקופ"ח הכללית אישרה במסגרת סל הבריאות את הבדיקה שאמורה לקבוע אם טיפולים כימותרפיים מתאימים לי, מבדיקה שעלותה היא כארבעת אלפים דולר. מכיון שארמידקס הוא גם טיפול כימותרפי. האם אני זכאית לבצוע בדיקה זו לפני התחלת הטיפול בארמידקס.

23/04/2006 | 16:58 | מאת: אנה גולדברט

רחל היקרה שלום, עו"ד רקפת אנוך - סמנכ"לית העמותה היא רכזת שמירה והגנה על זכויות החולה ועושה כמיטב יכולתה לעזור בנושאים אלו. אשמח אם תיפני אליה בטלפון 03-6021717 שלוחה 201 . בברכה, אנה

23/04/2006 | 22:37 | מאת: לרחל

ארימידקס איננה תרופה כימותרפית!! הבדיקה עליה את שואלת לגמרי לא רלבנטית איליך. קראי האתר של NRG

23/04/2006 | 23:08 | מאת: אנה גולדברט

רחל היקרה שלום, להלן הפרטים לגבי הבדיקה עליה את שואלת: אונקוטייפ היא בדיקה המיועדת לבדוק סיכוי הישנות בקבוצה מאד מוגדרת של חולות: חולות עם גידול בגודל של פחות מ 5 ס"מ, ללא ערוב של בלוטות לימפה על ידי גידול, עם רצפטורים חיוביים לאאסטרוגן, ושאצלן השאלה היא האם טיפול הורמונלי הוא מספק או שיש צורך גם בטיפול כימי. הבדיקה מבוצעת על רקמת הגידול שנמצאת במכון הפתולוגי. זו בדיקה שמבוצעת על ידי חברה בארצות הברית. בארץ מתקשרים לחברת אונקוטסט טבע, הם דואגים לכל הסידורים. תוכלו לקרוא על בדיקה זו בפרק המוקדש לבדיקות ביולוגיות באתר של עמותת "אחת מתשע" http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=biological_1.doc ובסיכום האירוח של דר' ליאור שושן-גוטמן, מנהלת אונקוטסט, בפורום השכן תוכלו לקרוא תשובות לשאלות נפוצות, להלן הקישור לסיכום התשובות לשאלות בנושא: http://forums.nrg.co.il/index.php?show=16952 מצ"ב קישור נוסף: http://www.genomichealth.com/oncotype/about/pat.aspx מקווה שמידע זה יעזור בברכה, אנה

עצמו? אודה למי שיכול להקל עלי, אם ידועה לו התשובה.

רק לחולה בזמן שיש לו 100 אחוז הנחה

23/04/2006 | 14:58 | מאת: חנוך

אני אישה בת 55 באפריל שעבר גילו אצלי באפריל 05 סרטן שד HER2 אם גרורות בבלוטת הלימפה והכבד. בתור טיפול ראשוני קיבלתי נובלבין+ הרצפטין במשך 4 חודשים ,ולאחר מיכן טיפול בהרצפטין בלבד. הגידול בכבד נמחק ובבלןטת הלימפה הצטמצם מאד בבדיקת PET CT שביצעתי. היום לאחר בדיקה נוספת של PET CT נמצא שהגידול בלימפה חזר והגידול גדול יותר שאלתי: 1.יכול להיות שהגוף לא מגיב יותר להרצפטין בתקופה קצרה כל כך? 2.איזה עוד טיפולים אני יכולה לעשות (לחזור לכימו)?

27/04/2006 | 00:14 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום חנוך, ידוע ששיעור התגובה להרצפטין לבד הוא נמוך בעוד ששיעור התגובה לשילוב של הרצפטין עם כימותרפיה גבוה בהרבה. לאור התגובה הראשונית הטובה הייתי מציעה להחזיר את הנבלבין ובמידה שהתגובה תתחדש להמשיך בשילוב לאורך זמן. להערכתי יש סיכוי טוב שהחזרת הנבלבין תשפר את המצב. לא ברור לי מה היתה ההצדקה להפסקת הנבלבין מלכתחילה. כמובן שבמידה שלאחר החזרת הנבלבין המצב ימשיך להחמיר לא יהיה מנוס מהמסקנה שאת כבר לא מגיבה להרצפטין ואז יש מגוון רחב של טיפולים כימותרפיים שאפשר לתת לך. בברכה

23/04/2006 | 11:51 | מאת: סיגל

שלום רב, לפני כ- 8 חודשים התגלה אצל אימי סרטן בשני השידיים עברה כמובן ניתוח להסרת הגושים, כימותרפיה, והקרנות לפני 4 ימים סיימה את סדרת ההקרנות אך לפני כ- שבועיים התחילו להכאבי בטן (בבטן העליונה) מין תחושה לא נוחה וקצת נפיחות האם יש קשר בין ההקרנות לבין תחושת הכאב ? אשמח לתשובתכם המהירה

23/04/2006 | 20:53 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום סיגל, אני מניחה שאין קשר שין כאבי הבטן לטיפול בהקרנות. כדאי לחכות קצת או לפנות לרופא המשפחה. בברכה

23/04/2006 | 09:44 | מאת: אורלי

שלום רב, אני בת 50 , חליתי בסרטן שד ב-10/2004 עברתי את כל הטיפולים לפי פרוטוקול: כימוטרפיה, ניתוח, הקרנות. כעט אני עם טיפול משלים עם הרספטין כל שלושה שבועות. רציתי לשאול עם מותר לשתות חומץ תפוחים על הבוקר, כף אחת מדולל בכוס מים. בעבר, לפני המחלה שתיתי אותו בגלל ההמסת שומנים ו"עור תפוז" בחלק התחתון של הגוף ואני רוצה להגיד שזה מאוד עזר לי. העור נהיה חלק ואפילו הצלחתי להוריד מעט מהמשקל.(אני עושה גם הליכה 3 פעמים בשבוע וגם פעמיים בשבוע אירובי קלה). אני שותה גם עשב חיטה כל בוקר. הודה על תשובתכם

24/04/2006 | 12:55 | מאת: אורלי

שלום רב, לא קבלתי עדיין תשובה על חומץ תפוחים בברכה,..

24/04/2006 | 14:12 | מאת: אנה גולדברט

אורלי היקרה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים בתחום, אמנם לצערי סוג טיפול זה בחומץ תפוחים והשלכותיו לא היו ידועות לו. הצעתו הייתה לפנות לגורם אשר הציעה לך את הטיפול להתייעצות נוספת, באם גורם זה לא קיים ההצעה היא לפנות לייעוץ מקצועי של תזונאית. בכל מקרה שלחתי את שאלתך ליועץ נוסף ואשמח לעדכן אותך בכל תשובה שתתקבל. בברכה, אנה

23/04/2006 | 09:39 | מאת: משה

אמא שלי בת 68 וסובלת מסרטן שד גרורתי לעצם, לא לכבד , נטלה ארימידקס 3 חודשים אך הסמן ca -15 עלה מ60 ל78 , האם כדאי לעבור לתרופה אחרת ? מהי ? אשמח על תשובתכם , בתודה

23/04/2006 | 20:57 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום משה, סמני גידול הם רק אחד מהפרמטרים שמשמשים לצורך הערכת תגובה לטיפול - לא היחיד ובוודאי לא החשוב ביותר. עליה בבדיקה בודדת ברמת הסמן, ובוודאי שעליה כל כך קטנה, אינה סיבה מספקת להחליט שהטיפול אינו יעיל. אין סיבה להיבהל. כדאי כמובן להתייעץ עם האונקולוג המטפל. בברכה

24/04/2006 | 13:45 | מאת: משה

תודה דר גיפס

23/04/2006 | 08:56 | מאת: אני

שלום לכולם ! יש לי שאלה בקשר לטקסול? אם אמא שלי חולת סרטן שד גרורתי (מטופלת בטקסול + קרבופלטינום) אחרי טיפול רביעי יש לה כל יום הקאות (לפחות פעם ביום). גרורות שלה נמצאות בראיות. האם הקאות זו תופעת לוואי של טקסול. יש לציין שלפני טיפול אחרון לא היו לה הקאות ? אשמח לקבל תשובה ממטופלות בטקסול או מהמומחים. תודה מראש.

24/04/2006 | 10:56 | מאת: פרופ וולך

24/04/2006 | 10:58 | מאת: פרופ' נטליו וולך

טקסול בהחלט יכול לגרום להקאות

24/04/2006 | 16:55 | מאת: לא מבינה

האם הקאבופלטין לא הסיבה? האם לא משנה כמה ימים אחרי הטיפול היא נמצאת? האם לא חובה שהיא תיבדק מהר, כי אולי יש דברים אחרים?

23/04/2006 | 01:02 | מאת: מירי פ

שלום, אני בת 56, כ-6 שנים אחרי הפסקת מחזור במהלכם לקחתי הורמונים. לפני כ-4 חודשים נתגלה לי גוש שנמצא סרטני, ולפני כחדשיים (הבדיקות ערכו הרבה זמן וגם ה'הלם' שלי) עברתי Lumpectomy של הגוש. תוצאות הבדיקה הפתלוגית היו : Invasive Lobular Carcinoma, Grade 2, 2.1 cm Widespread foci of Lobular Carcinoma in Situ Estrogen Receptors = +1-2 Progesteron Receptors are negative HER-2 is score +3 for 15% of tumor & Ductal Carcinoma in Situ בבדיקת זקיף בלוטות הלימפה נמצאו נקיות לגמרי. הטיפול שמתוכנן לי הוא סידרה של 6 טיפולי כימו עם CAF ואז סידרת הקרנות + הרצפטין. לפי מה שקראתי במקומות שונים הטיפול הכימוטרפי מוסיף 5-7 אחוזים לתוחלת החיים ולעומת זאת מכניס הרבה סיכונים אחרים. האם זה עדיין כדאי? אני חוששת מאוד מתופעות הלוואי, במיוחד מכיוון שאני אכלנית גרועה ... וכן אני גרה לבד, עובדת משרה מלאה ואין מי שיעזור לי...

24/04/2006 | 16:47 | מאת: למתלבטת

ההתלבטות שלך לגמרי מוצדקת, דווקא משום שהבלוטות שלך לא היו נגועות וגם הגידול לא היה נורא גדול. אני לא יודעת, אבל בכל זאת משוכנעת שלפחות חלק מהאונקולוגים היו בעצמם מתלבטים אם את חייבת לקבל כימתרפיה. כמו שכתבת הרווח הצפוי לך מהכימותרפיה הוא לא ענק. אבל יש נשים שיעדיפו כימותרפיה גם בשביל עוד אחוז אחד ואחרות- שלא. יתכן שבמקרה שלך כדאי לבצע את בדיקת האונקוטייפ, שלפעמים עוזרת להחליט. בכללית היא חינם. השאלה העיקרית היא ממה את פוחדת יותר, מהכימו. או מהמחלה. אם בגלל שלא קיבלת את הטיפול תחיי בפחד יותר גדול, אז אולי כדאי לך בכל זאת לנסות את הטיפול הכימי. אם נורא קשה, תמיד אפשר לשנות או להפסיק. רק שתהיי שלימה עם החלטתך.

25/04/2006 | 18:01 | מאת: דר' דוד גפן

למירי שלום- אפשר לראות את המצב ככה- אין כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות בחיים שמעלה ב 6% את הסיכוי לחיות שנים רבות במקום למות תוך 10 שנה. בגדול הטיפול הוא כדאי. יחד עם זה, האונקולוג לוקח בחשבון אם יש סיבות מיוחדות אצל המטופלת שגורם לכימותרפיה להיות מסוכן מדי עד כדי שזה לא שווה. מהניתונים שנתת- חשוב שתקבלי את הטיפול שהומלץ לך. אני מקווה שדרך המכון לאונקולוגיה איפוה שתקבלי טיפול את יכולה לקבל את התמיחה מאנשי מקצוא להתגבר על הפחדים שלך. להצלחה

27/04/2006 | 07:38 | מאת: מירי פ

תודה על התגובות! זה מעודד במקצת. החשש העיקרי שלי הוא מתופעות הלוואי הלא הפיכות כמו פגיעה בלב. בכל מקרה אני אעשה את הטיפולים בסופו של דבר... הקושי העיקרי שלי הוא כנראה שאני לבד ואין לי תמיכה שוטפת מספיקה. אבל למרות הכל אני אופטימית ואסתדר !!!

בנות ב5 למאי תתקיים ברמת השרון סדנה למדיטציה טבעית לחולות סרטן ובני משפחתם.(כ 7 שעות) לי זה נשמע מעניין וחשוב לכולנו... מנחה יונתן הריסון טל לברורים 5495149 לצערי אין לי את האתר שלהם.

בפורום הסמוך (של דר בן ברוך) ב nrg יש פרטים על הסדנה אפרת דווחה עליה ב20 לחודש

23/04/2006 | 17:13 | מאת: אנה גולדברט

לכל המעוניינות שלום, להלן הקישור: http://forums.nrg.co.il/index.php?show=20718&PHPSESSID=5103ee0fec776b720fbca98e63b20859 בברכה, אנה

22/04/2006 | 22:28 | מאת: מתקוממת

לפני כמה ימים עלה בפורום הנושא של התייחסות הרופאים לחולות בסרטן שד גרורתי. הועלתה הטענה כי נשים אלו זוכות ליחס שונה. חברתי הטובה היא חולה בסרטן גרורתי והיתי מעוניינת להרחיב את הדיון בנושא. באם כך הדבר האם לא הגיעה השעה לשנות את היחס. אני מאוד אודה לכן באם תסכימו להרחיב את הנושא, אולי הגיעה העת לצאת עם זה לתקשורת? אני לא יודעת אלה זה פשוט קומם אותי מאוד.

23/04/2006 | 01:06 | מאת: יפה

גם אני קראתי את שנאמר. זו הרגשה סובייקטיבית האמת. אי אפשר להכליל את העובדה שהנשים עם הגרורות הרופאים " ויתרו עליהם" מה שגם קורה זה שהפציינטית מאוכזבת מרופאה שלא הצליח בטיפול...... השאלה מה קודם למה.

23/04/2006 | 07:25 | מאת: למתקוממת

אכן נושא חשוב ביותר! לפני ימים אחדים העליתי את השאלה ולא זכיתי לתגובות. האם אתן חושבות שיחס הרופאים לחולות גרורתיות הוא פחות מיקצועי או פחות אמפטי? לי זה ממש לא נראה הגיוני. בכל אופן לפני שרצים לעיתון, בואו ננסה לבדוק מנסיונן של בנות.

24/04/2006 | 01:41 | מאת: לי

המחלה התגלתה אצלי לראשונה בשנת 99. חזרה בבית השחי בשנת 2001 ומאז שנת 2002 אני חולת סרטן שד גרורתי בעצמות. אני מטופלת באחד המרכזים הגדולים במרכז הארץ. מאז שהתגלו הגרורות הפך המרכז הרפואי עבורי לא רק למקום התומך בי רפואית אלא למרכז תמיכה חשוב ומרכזי, לצד בני משפחתי כמובן. כשקורה ויש החמרה במצב כל הסביבה הרפואית עומדת "בהיכון" בנוסף לרופאה המטפלת בי גם האחות, המטפלת בכאב, העובדת הסוציאלית, פקידות המחלקה כולן מודעות, מתענינות ומושיטות עזרה. כן זו לא הגזמה. אף פעם לא עלה בדעתי ש"וויתרו עלי"ת להיפך. תמיד מחפשים פתרונות נוספים, תרופות חדשות, ועוד. גם כשנסעתי ללונדון לקבל חוות דעת נוספת קיבלו זאת בהבנה ושיתפו פעולה. אני מקפידה על פגישה חודשית עם העובדת הסוציאלית שבגובה העיניים דיברה איתי על הסטטיסטיקות הקשורות למצבי,ואיתה אני משוחחת על הבעיות המיו7חדות המתעוררות כשהמחלה הופכת למחלה כרונית עם התמודדות לא פשוטה. הרופאה המטפלת הבטיחה לי כשהסתבר שהתרופות ההורמונליות כבר לא יכולות לעזור לי, שהיא תכניס אותי לכל קבוצת מחקר אפשרית לה אני מתאימה. בזמן שיש החמרה במצב אני מקבלת טלפונים לשאול לשלומי,. תמיכה ועידוד מגיעים בבית החולים גם בצורה מפתיעה. לפני מספר ימים אחת הפקידות בטיפול יום שפוגשת אותי כשאני מקבלת זומרה הביעה שימחה על כך שאני נראת טוב וציינה שהיא מאד דאגה לי בחודש שעבר כשחשתי ברע. אז אם זה לא מלמד על כך שבבית חולים גדול ועמוס במטופלים לא דואגים לחולות גרורתיות, אינני יודעת מה זה נקרא לדאוג לחולות... אני מוצאת לנכון לספר זאת על מנת לעודד . המחקר מתפתח כל הזמן. אני קוראת כאן על טיפולים בסרטן הראשוני שכשאני חליתי, רק לפני 7 שנים עוד לא היו בנמצא ומכך שואבת עידוד והבנה כי יש תקווה. אז בואו נצעד בראש מורם, נחייה הכי טוב שאפשר, וכמו שאני תמיד אומרת לעצמי: אני לא קמה בבוקר לעוד יום של מלחמה. אני קמה לעוד יום בו אחייה הכי טוב שאני יכולה, והינה עברו כבר 7 שנים ואני בין טיפול למשנהו, חייה ונושמת, שומרת על איכות חיים בה הרבה מחברותי הבריאות מתקנאות, והופס, עוד יום טוב עבר...

22/04/2006 | 22:19 | מאת: גלית

שלום רב, אני בת 28 ומעוניינת לדעת האם גם בגילי צריך לעשות בדיקות? האם עליי לבדוק את עצמי בדרך כלשהי?

22/04/2006 | 23:08 | מאת: אנה גולדברט

גלית היקרה שלום, באופן כללי, השילוב של שגרת הבדיקות מותאם לכל אישה בהתאם לגילה, סיכון משפחתי וכ"ו. ההמלצה לכל אישה מעל גיל עשרים לאמך לעצמה את השילוב הבדיקות המתאים. שגרה זו כוללת בדיקת שד עצמית- ביתית הנעשית מדי חודש בתאריך קבוע. זו הבדיקה אליה את מתכוונת. עמותת אחת מתשע מקיימת סדנאות ללימוד בדיקות שד עצמיות , אנו מזמינות אותך להתקשר לטלפון שמספר 03-6021717 . בנוסף לכך, ניתן לבקש הסבר והדגמה מכירורג שד. בנוסף לבדיקה ביתית יש צורך בדיקה קלינית ע"י רופא- רצוי כירורג מומחה לשד. ממוגרפיה אינה שיטת אבחון מומלצת לנשים צעירות בגלל הצפיפות הגבוהה של רקמת השד אצלן אשר אינה מאפשרת אבחנה. כך שהשימוש בממוגרפיה מתחת גיל 40 לצורך גילוי מוקדם אינו נפוץ ושמור אך ורק למקרים מיוחדים. השימוש באולטרהסאונד שד תופש מקום חשוב יותר ויותר בגילוי של סרטן שד בנשים צעירות. בברכה, אנה

22/04/2006 | 18:48 | מאת: עני

אנה שלום, לאחר כריתה חלקית שבוצעה ביולי, מדצמבר אני מטופלת בטמוקסיפן. מזה חודשיים שהופיעו כתמים כמו שטפי דם תת עוריים בחלק העליון של הרגלים, עתה התפשט גם למטה ברגלים. מבקשת את עזרתך, ממה יכולים להיות כתמים אלו?

22/04/2006 | 19:48 | מאת: לעני

פני דחוף לאונקולוג שלך!! אבל דחוף!

22/04/2006 | 22:09 | מאת: גם לי יש כתמים

23/04/2006 | 07:11 | מאת: עני

פניתי, היא אמרה שהיא רוצה לראות את זה אבל יש עליה עומס גדול בגלל החגים וביקשה שלא אגיע בזמן הקרוב אלא רק במהלך חודש מאי.

24/04/2006 | 12:48 | מאת: פרופ' נטליו וולך

התופעות בעור יכולות ליהיות כתוצאה מתגובה אלרגית או סיבה אחרת. יש צורך להבדק על ידי רופא עור או רופא המטפל

22/04/2006 | 16:45 | מאת: אליה

שלום רב האם לטמוקסיפן יש תופעות לוואי. האם הוא גורם להשמנה. אודה לתשובות כנות.

22/04/2006 | 16:57 | מאת: אנה גולדברט

אליה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לטמוקסיפן. להלן הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc לגבי העלי במקשל, להלן התשובה של אחת המומחות בתחום: טמוקסיפן אינו גורם לעליה במשקל לכשעצמו, זה נבדק במחקרים מבוקרים של נשים שלקחו טמוקסיפן לעומת תרופת דמי (פלצבו), לעומת זאת נשים רבות מעלות במשקל עם ולאחר הטיפול הכימי. על מנת להתמודד עם העלייה במשקל ניתן לפנות לדיאטנית שתעזור עם התפריט שלך, פעילות גופנית מסודרת, בדיקות דם לראות שאין תת פעילות של בלוטת התריס. אני מקווה שמידע זה יעזור, שבוע טוב, אנה

22/04/2006 | 11:49 | מאת: חנה

הי ריקי, סתם מעניין אותי האם את הריקי הוותיקה?

23/04/2006 | 01:02 | מאת: ריקי הלא כל כך ותיקה

חנה...... מקווה שלא איכזבתי........

23/04/2006 | 17:00 | מאת: חנה

ריקי, חלילה. היתה פה פעם ריקי שקרא לעצמה הוותיקה. ברוכה הבאה לפורום, תודה שענית ורק בריאות לכולנו. חנה

22/04/2006 | 11:33 | מאת: דנה

קראתי את התגובות אודות יחסי מין ואני משוכנעת שנושא זב חשוב מאוד. אני רוצה לשמוע מנשים שהתמודדו עם המחלה כיצד הם מתמודדות עם קיום יחסי מין כאשר אין להם חשק רצון ועניין.

23/04/2006 | 00:59 | מאת: יהודית

זה אכן נושא מורכב ואנה הבטיחה לנסות לערוך סדנה בנושא. אם את סובלת מיובש בנרתיק השתמשי בk y gel תנסי למצוא בגופך נקודות שאת אוהבת שנוגעים בהן ובקשי מהפרטנר שלך לענג אותך שם.

21/04/2006 | 22:11 | מאת: חוות דעת מקצועית

שלום רב! האם יש קשר בין סרטן השד להזרקות סיליקון לפני גילוי המחלה שנעשו בשפתיים האם אפשר לעשות טיפול זה לאחר הקרנות סוג הסיליקון שהוזרק : siliuran 1000 foldimehsiloxam לפי שיטה של dr newwan (0.04 - 0.02 להזרקה) תודה מראש

22/04/2006 | 01:12 | מאת: ריקי

ממש אין קשר בין הסיליקון לשפתיים לסרטן השד. אחרי הקרנות אין מניעה לעשות סיליקון.בשפתיים לא בחזה כמובן

21/04/2006 | 17:05 | מאת: יעל

לאשה הנשאית של BRCA1,2 אם אפשר לשים את הדברים על מאזניים, הייתי רוצה לדעת מה שוקל יותר: ההורמונים שמקבלים בטיפולי פוריות כזרז לסרטן או תקופת ההריון והנקה ממושכת כמניעה שלו.

21/04/2006 | 17:20 | מאת: לשואלת

אני חושבת שיש מקום להתעיצות עם אונקולוג מומחה לסרטן השד וגניטקאי טוב אולי גם אונקו-גניקולוג (יש פורום שכן בדוקטורס), שיוכלו להסביר לאשה הנשאית בדיוק את השיקולים שספציפיים עבורה, תוך דיון על סיכויים מול סיכונים. ושאלה לי אליך- האם במצב כזה לא עדיף לשקול אימוץ? אני מכירה מספר נשים שלאחר שהיה אירוע של סרטן שד ונבדקה הנשאות הומלץ להן למהר ולסיים את הגדלת המשפחה וכמה שיותר מהר להוציא שחלות ולעיתים -בעיקר בחו"ל - היו המלצות חמות ביותר לכריתה מונעת דו צדדית. מה שאומר שיש תחושה של פצצה מתקתקת והכל עניין של זמן, מי מהר יותר הממאירות או האשה שנוקטת יוזמה ועוסקת במניעה מסיבית על ידי כירוגיה... האם מישהו מיקצועי מהתחום אמר לך שיש בהנקה ארוכה משום הפחתת הנזק של ההורמונים שמקבלים בטיפולי פוריות? מקווה שזו לא תשובה חצופה מדי.

21/04/2006 | 17:57 | מאת: יעל

לא. אף פעם לא נאמר שיש קשר בין הורמוני הטיפול והנקה. אך כן נאמרו המון מילים טובות בזכות הנקה ממושכת (בהקשר של המניקה הפעם) ולו בשל המצב ההורמונלי בו נמצא גוף האשה והפעילות של השד (אני לא בטוחה לגבי השני).

22/04/2006 | 12:00 | מאת: פרופ' אילן כהן

ליעל אין אינפורמציה מדוייקת בספרות הרפואית לגבי חשיפה להורמונים בטיפולי פוריות או בזמן ההריון אצל נשאיות של BRCA. אך יש אינפורמציה לגבי טיפולי פיריון בכלל. טיפולי פיריון לא מעלים הסיכון לסרטן השד. יתכן ויש עלייה מסויימת בסיכון להופעת סרטן השחלות, אך זאת לאחר מספר רב של טיפולים. ההריון עצמו לא מעלה הסיכון להתפרצות סרטן השד אצל חולות סרטן השד. ההריון לא מזיק למחלת השד ומחלת השד לא מזיקה להריון.

22/04/2006 | 15:50 | מאת: צילי

הי יעל . אני לא יודעת לתת תשובה מקצועית בעניין , אבל הנסיון שלי הוא של שני גידולים גדולים שהתפתחו במהלך ההריון . ( קשה להעריך היום מתי התחיל אבל הרופאה שלי חושבת שאם זה לא התחיל בהריון זה התחיל ממש קצת לפני , וההריון ( או ליתר דיוק ההורמונים של ההריון נתנו לגידול חיזוק אדיר ... אני בטוחה שזה משנה אם הגידול שלך רגיש להורמונים ( אסטרוגן ופרוגסטרון ) או לא אבל באופן כללי יצא לי לשמוע על עוד הרבה צעירות ( אני בת 30 וגיליתי בגיל 29 ) שגילו במהלך או אחרי הריון את הגידולים ... אני לא מאמינה שמדובר בצירוף מקרים.... בכל מקרה אני גיליתי בתום תקופת הנקה של 11 חודשים ... ובשלב הזה היו לי כבר שני גידולים שאחד מהם מעל 5.5 סמ בשלב מתקדם ( 3B ) כך שלא הייתי בונה על ההריון או ההנקה כמניעתיים.... מקקוה שאני לא מאכזבת אותך ... המון בהצלחה... צילי

21/04/2006 | 14:11 | מאת: רונית

שלום , אני לאחר ניתוח להוצאת גוש בשד , קבלת כימוטרפיה והקרנות האונקולוג המליץ על המשך טיפול - קבלת הרצפטין למשך שנה רוב הנשים שאני מכירה סיימו את ההקרנות ובזה נגמר הטיפול שהן מקבלות מה המשמעות של קבלת הרצפטין ? איך אני אדע אם התרופה מתאימה לי או שהגוף שלי אינו מגיב לתרופה זו ? האם נשים שצריכות לקבל הרצפטין הן בסיכון הרבה יותר גבוה להישנות המחלה ? מה הסטטיסטיקה של תוחלת חיים/ איכות חיים לגבי נשים שמקבלות הרצפטין ? אשמח לקבל התיחסות מנשים שקיבלו בעבר טיפול דומה תודה והרבה בריאות לכולנו רונית

22/04/2006 | 11:28 | מאת: אנה גולדברט

רונית היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להרפצטין. בפרק זה תוכלי למצוא מידע על התרופה, אופן פעולתה, תופעות לוואי שיש לצפות ועוד. להלן הקישור לפרק: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.doc כמו כן, שאלתך נשלחה לאחד היועצים בפורום ואני מקווה לתשובה בהקדם, בברכה, אנה

22/04/2006 | 11:54 | מאת: אילנה

רונית שלום לפני חודש ימים התחיל אצלי הסיפור, 2 ניתוחים וכרגע אני בכימוטרפיה ולאחר מכן הקרנות המשך טיפול בהרצפטין למשך שנה. טיפול בהרצפטין מקבלים כש-HRE2 נימצא חיובי גבוהה. אם לא ידוע לך הנושא של הרצפטורים תכתבי לי ואשמח להסביר לך לפרטים.

23/04/2006 | 07:10 | מאת: אבל בהרבה מאוד כסף

22/04/2006 | 22:43 | מאת: דר' דוד גפן

לרונית שלום- אני מקווה שקיבלת הסבר על הרספטין באתר. אחרי פרסום התוצאות ב2005 של טיפול בהרספטין כחלק הטיפול משלים לסרטן שד, אנחנו ממליצים על טיפול בהרספטין לשנה לנשים שהיו להם סרטן שד שהצביעה של הגידול במעבדה היתה חיובי לחלבון בשם HER2 . בערך 25 % מהחולות יש הצביעה חיובית. הטיפול הוא בנוסף לכל הטיפולים הרגילים, ומוסיף לסיכוי שהמחלה לא תחזור. הטיפול בדרך כלל ללא תופעות לוואי. שבוע טוב

23/04/2006 | 07:11 | מאת: אבל בהרבה מאוד כסף

23/04/2006 | 07:18 | מאת: לרונית

רונית כתב/ה: > > שלום , > אני לאחר ניתוח להוצאת גוש בשד , קבלת כימוטרפיה והקרנות > האונקולוג המליץ על המשך טיפול - קבלת הרצפטין למשך שנה > רוב הנשים שאני מכירה סיימו את ההקרנות ובזה נגמר הטיפול שהן > מקבלות > מה המשמעות של קבלת הרצפטין ? איך אני אדע אם התרופה מתאימה לי > או שהגוף שלי אינו מגיב לתרופה זו ? > האם נשים שצריכות לקבל הרצפטין הן בסיכון הרבה יותר גבוה להישנות > המחלה ? > מה הסטטיסטיקה של תוחלת חיים/ איכות חיים לגבי נשים שמקבלות > הרצפטין ? > אשמח לקבל התיחסות מנשים שקיבלו בעבר טיפול דומה > תודה והרבה בריאות לכולנו > רונית >

23/04/2006 | 07:21 | מאת: לרונית

רונית כתב/ה: > > שלום , > אני לאחר ניתוח להוצאת גוש בשד , קבלת כימוטרפיה והקרנות > האונקולוג המליץ על המשך טיפול - קבלת הרצפטין למשך שנה > רוב הנשים שאני מכירה סיימו את ההקרנות ובזה נגמר הטיפול שהן > מקבלות > מה המשמעות של קבלת הרצפטין ? איך אני אדע אם התרופה מתאימה לי > או שהגוף שלי אינו מגיב לתרופה זו ? > האם נשים שצריכות לקבל הרצפטין הן בסיכון הרבה יותר גבוה להישנות > המחלה ? > מה הסטטיסטיקה של תוחלת חיים/ איכות חיים לגבי נשים שמקבלות > הרצפטין ? > אשמח לקבל התיחסות מנשים שקיבלו בעבר טיפול דומה > תודה והרבה בריאות לכולנו > רונית >

23/04/2006 | 07:24 | מאת: .

ספיג הימ ר"ד :רבחמ 21-04-2006 01:42 :ךיראת יליג םולש ענומ לופיטכ וא תיתרורג הלחמל ןיטפצרהב לופיט ירחא רזח לודיגה םא רורב אל ?הבוגת התיה אלש ללגב םאה - קספוה המל תיתרורג הלחמל היה לופיטה םאו ,(יטנבו'גדא) %30-כ קר ,יבויח HER2 ןהל שיש , ןיטפצרהב לופיטל תומיאתמה תולוחה ןיב םג ןורקיעב לופיטל תובר תויורשפא שי טלחהב .תוביגמ אל בורה רמולכ ,ןיטפצרהב לופיטל תוביגמ .ןיטפצרהל וביגה אלש תולוחל ,םיאתמ םא ,ילנומרוהו יפרתומיכ הכרבב

23/04/2006 | 07:26 | מאת: ראי תשובה של דר' גיפס 21.4.06

21/04/2006 | 13:08 | מאת: ~shilt@n~

אני כל הזמן לובשת חזיה גם כשאני ישנה- זה הרבה יותר נוח לי כי יש לי חזה גדול. אמרו לי הרבה אנשים שזה לא בריא להיות כל הזמן עם חזיה כי זה גורם לסרטן השד. האם זה נכון? ומה הקשר בין הסרטן לחזיה? אשמח אם תענו לי בהקדם! תודה רבה!

21/04/2006 | 13:23 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, שאלה זו נשאלה בפורום בעבר , ומצוטטת פה תשובתה של אחת היועצות בפורום שענתה על השאלה. "אין כל נתונים מדעיים מעידים כי חזיה גם עם ברזלים גורמת לסרטן השד". בברכה, אנה

21/04/2006 | 09:57 | מאת: אלמונית

אני רוצה להודות לכולכם. למרות שאני עדין מובסת ודי עצובה... מה לעשות? אני שכל כך פעילה, ממש היפר אקטיבית נפלה עלי מכה כזאת. יש ילי כל כך הרבה שאלות, תהיות וסימני שאלה. האם אצא מזה? האם אוכל לחזור בחזרה למסלול חיי? אני עדין בשלב ש"אף אחד לא ידע", ש"לא ירחמו" עלי".. איך מספרים בעבודה? מה אומרים? ובלימודים - לא רוצה ש"צביעו" עלי. ומה אומרים לחברים? יש לי שאלה שמאד מטרידה אותי: האם אפשר למשוך את ההקרנות כ 3 חודשים לאחר הניתוח? או שאני חייבת להקרין מייד לאחר הניתוח? שמעתי שהקרנות גם יכולות לעשות נזקים בלתי הפיכים... אוף... זאת לא אני... ממש מיואשת.

21/04/2006 | 10:55 | מאת: לאלמונית

אלמונית יקרה, שלום גם אני הייתי במצבך. איני יודעת את גילך, אבל אני צעירה (30+) וגם עלי נפלו השמיים באמצע החיים, עם ילד קטן , עובדת במשרה מלאה, וגם באמצע לימודים . גם אני חשבתי על הנורא מכל וקבלתי את כל הסדרה, בלי לפספס אף פרק (כימו לפני ניתוח, ניתוח, כימו אחרי ניתוח, והקרנות וטמוקסיפן) . היה קשה, אבל מסתדרים. עוברים את זה . מתמודדים. יש גם עזרה מסביב למרות שזו תקופה ארוכה ולא קלה בכלל אבל זה עובר !!! אני כבר שנתיים מתום הטיפולים והכל בסדר טפו טפו טפו. בריאה ושמחה. אם תרצי , אשמח לסייע לך בשאלות או תמיכה . אפשר גם במייל פרטי. בהצלחה

21/04/2006 | 11:07 | מאת: רעות לאלמונית

אלמונית יקרה לאט, לאט לך. קחי נשימה עמוקה וערכי לעצמך רשימה (כן, ממש רשימה בכתב) מה בעצם מטריד אותך במיוחד, במיוחד. האם זה הפחד מהמחלה? האם החשיפה? האם התכניות שהופרעו? כשמפרקים לגורמים משהו ענק, ומתמודדים עם כל גורם בנפרד, זה הרבה יותר קל. ההקרנות, למשל, הן באמת לא עיניין גדול ולרוב הנשים כמעט לא פוגעות בשגרת החיים. "יצביעו עלי..", נו באמת, היום כבר לא מצביעים על "מיקרים" כמוך, הם כבר מזמן הפכו לשיגרתיים. דברי בפתיחות על הדברים עם האונקולוגית שלך והיעזרי גם בפסיכולוגית או בעו"סית של המכון בו את מטופלת ודי מהר תגלי שהשליטה חוזרת לידיך והשד הוא באמת לא כה נורא. בהצלחה, ואל יאוש, כי אין סיבה

21/04/2006 | 14:01 | מאת: אנה גולדברט

אלמונית יקרה שלום, כפי שכתבתי אני מבינה את המצוקה אותה את חשה. ההתמודדות עם המחלה הינה התמודדות מורכבת המחייבת את האישה לגייס כוחות נפשיים רבים. למעשה, הקושי לענות על השאלות אותן את מעלה, משקף את תחושת חוסר הוודאות המלווה את ההתמודדות עם המחלה. האם התמודדת בעבר עם תחושה זו של חוסר וודאות? מי עזר לך? מי מלווה אותך בתקופה זו? מה מרגיע אותך? למרות שכעת בוודאי יהיה לך קשה להאמין, אומנם ישנם נשים אשר הצליחו לנצל את המחלה כהזדמנות לחולל שינוי בחייהם. ישנם נשים אשר מחלה זו לימדה אותם על הכוחות שלהן ויכולות ההתמודדות שלהן ולכן חיזקה אותן. אני מאמינה כי כרגע את חשה פחד ותסכול בדומה לרבות המתמודדות עם המחלה. אומנם אינך צריכה לעבור את התקופה הקשה לבד. בעמותת "אחת מתשע" מתקיימות קבוצות תמיכה גם לנשים צעירות. קבוצה זו מהווה מקור לכוח ותמיכה לרבות. את מוזמנת להתקשר אל נועה גואטה, רכזת קבוצות תמיכה ב"אחת מתשע", טל. 03-6021717 שלוחה 226. אם תרצי, תוכלי למצוא תמיכה ואוזן קשבת בשיחה עם אחת ממתנדבות הקו החם של עמותת "אחת מתשע", טל. 1-800-363-400. את שאלתך לגבי דחיית טיפולי הקרינה, נראה כי נכון יהיה להפנותה לרופא המטפל בך. או לחילופין צייני בפנינו את כל המידע הרפואי הרלוונטי ואשמח להעבירה לאחד היועצים. אנו כאן לרשותך ונשמח לנסות להקל עלייך, אנה

22/04/2006 | 16:04 | מאת: צילי

אלמונית שלום . אין ספק שהעניין דורש הסתגלות ... ומדובר בהסתגלות לא קלה לבחורה צעירה ... נראה לי שהדבר הראשון שצריך להודות בו הוא שאין קשר בין הסרטן לפעילות ול"בריאות " ... אםן את חולה , את חולה ... אל תחפשי אשמה במשהו שעשית ... רוב הסיכויים שלא עשית לום ... ככה זה ולמרות שזה נשמע קלישאתי חייבים לקבל את זה ... אני גיליתי בגיל 29 סרטן בשלב מתקדם למרות שאני בחורה סופר בריאה , לא לקחתי תרופות , א\עסקתי בפעילות גופנית, אכלתי בריא לא מעשנת לא שותה ... אין לזה הסבר ... הדברים שאת צריכה להתעסק בהם הם את וההחלמה שלך והההסתגלות הנפשית שלך למצב . זה מה שחשוב .. וזה מה שיוביל טותך קדימה ... את תראי שאם הזמן הדברים נראים פחות מפחידים ... וכמה שזה נשמע מוזר , לומדים להסתגל למצב . אני חושבת שהגישה הנכונה היא לא של הסתרה ... זו לא בושה להיות חולה וזה לא נראה לי נכון להסתיר...את תראי שאם את תהיי חזקה , אף אחד לא ירחם עלייך במובן של חולשה ... אני מאמינה שלמרות שברור שמדובר בדבר מאוד שלישי , אם יש משהו שהסרטן כן נותן במובן החיובי הוא יכולת למצוא המון כוח בעצמך ... ואת תראי שכשתמצאי אותו , זה יגרום להערכה אצל הסביבה שלך ולא לרחמים . לגבי הניתוח וההקרנות וכל מה שאולי עוד תאלצי לעבור ... בעקרון לא מושכים הקרנות הרבה אחרי הניתוח ... תלוי איפה את מקרינה , אבל הנטייה היא להקרין בסביבות חודש ( לפעמים מתקרב אפילו לחודשיים ) ולדעתי תלכי על פי ההמלצות של הרופאים בעניין הזה ... הנזקים הבלתי הפיכים הם כלום ... את יכולה לעבור אותם ולשכוח מהם ... אני עברתי קצת אחרי יומולדת 30 כריתה מלאה של שני השדיים ... ואני יכולה לספר לך שהיום 3 חודשים אחרי , לפני שסיימתי את השחזור , וישר אחרי הקרנות אגרסיביות אני מסתובבת עם חולצות קצרות גופיות ואפילו בגד ים ואף אחד לא שם לב ... יהיה בסדר ...תחליטי ותאמיני ... שולחת לך המון חיזוקים צילי

24/04/2006 | 20:06 | מאת: אלמונית

לאנה, לרעות, וצילי ולכל האחרות שטרחו וענו לי... המון תודות, אין לכן מושג עד כמה חיזקו אותי דבריכן. כל פעם שרע לי על הנשמה - אני קוראת את מה שכתבתן. לא חסרים ימים, שעות ודקות ארוכות של פחד וחוסר יכולת להשלים עם המכה. פתאום במרכז חיי - עומדת המחלה הארורה הזאת. המון סימני שאלה ולפעמים חוסר קבלה ש"לי זה קורה" , ואני לא מאמינה. אנא תמשכנה לכתוב לי - זה כל כך עוזר.ושוב תודה לכן.

21/04/2006 | 08:49 | מאת: אורחת

האם מומלץ לצרוך שמן זרעי רימונים בנוסף לטיפול הרגיל בסרטן השד? והאם זה גם מומלץ כמניעה למי שישנה אצלה נטייה תורשתית? ראי קישור שבגינו שאלתי את מה ששאלתי: http://www.infomed.co.il/news/n_082701_1.htm

22/04/2006 | 21:32 | מאת: נדב שרייבום

לאורחת שלום, אני מציע שתפני את השאלה לעורכי המחקר. התוצאות אשר הוצגו עד כה מתייחסות לבדיקות מעבדה ולא לא לניסויים קליניים. אלו תוצאות מעניינות אך ראשוניות. חשוב להבין מה המינון המומלץ לשימוש בהנחה כאמור שאין בו נזק. בברכה, נדב

20/04/2006 | 22:40 | מאת: אמה

שלום רב האם יש לכם מידע לגבי ממוגרפיה/אולטרה סאונד ושאר בדיקות מעקב. ממוגרפיה למשל יש בה דרגת סיכון . מה עם אולטרה סאונד? בדיקת מיפוי עצמות? חוששת לעשות אותם לאור המידע שבו אני נתקלת לאחרונה. גם לגבי FNA יש מחקרים כי הבדיקה הנ"ל גורמת לפיזור תאים סרטניים בגוף מה דעתך? איפה אני יכולה למצוא מידע על זה

22/04/2006 | 22:35 | מאת: דר' דוד גפן

לאמה שלום- המכשירים המודרנים של ממוגרפיה פולט מעט מאוד קרינה והסכנה שממוגרפיות חוזרות יגרמו לסרטן שואפת לאפס. להפך - ממוגרפיה כמו שממומלץ יכול להציל חיים. אין שום עדות שבדיקת אלטרסונד או מיפוי עצמות יכול לגרום לסרטן או מחלה אחרת. בנוסף- FNA של השד לא מפזר תאים לגוף או אפילו לשד. שבוע טוב

20/04/2006 | 22:13 | מאת: בבקשה דחוף

אני בת 22 ולפני כשנה אמא שלי הבריאה מסרטן השד. מעולם לא השתמשתי בגלולות בתור אמצעי מניעה, אך לאחרונה אני בקשר רציני ואני מעוניינת להתחיל להשתמש בגלולות. התייעצתי עם רופאת נשים והיא נתנה לי מרשם ל גלולות מינס. אני יודעת שיש קשר בין גלולות לבין סרטן השד, אך איני יודעת עד כמה הקשר הנ"ל הוא ישיר וחזק (בגלל שאני בקבוצת סיכון), והאם הסוג הספציפי של הגלולות הוא במינון הורמונלי נמוך, והאם יש מינון הורמונלי נמוך יותר? תודה רבה

21/04/2006 | 00:26 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, שאלה אודות הקשר בין השימוש בין גלולות לסרטן השד, עלתה מספר פעמים בפורום זה. להלן התשובה כפי שהיא מופיעה בפרק שאלות ותשובות נפוצות: נושא הקשר בין גלולות וסרטן השד הוא אחד מאותם נושאים בהם המחקר הרפואי אינו חד-משמעי. יש הרואים בגלולות גורם מסרטן מובהק ( וגם משרד הבריאות הישראלי כלל את הגלולות ברשימת "מסרטנים ודאיים" ) ויש הטוענים שהגלולות מהדורות החדשים בטוחות למדי. להלן מובא תקציר ידיעה שפורסם בנושא באתר של "אחת מתשע" ביולי 2002 : "סוף חילוקי הדעות לגבי הקשר בין גלולות למניעת הריון לבין סרטן שד ? New England Journal of Medicine, 27 ביוני 2002 מזה זמן רב קיימים חילוקי דעות בקרב החוקרים לגבי השאלה האם שימוש בגלולות מניעה מגביר את הסיכון של האישה לחלות בסרטן השד בשנות חייה המאוחרות יותר, כאשר הסיכון להתפתחות המחלה מוגבר בין כה וכה. במחקר שפורסם בגיליון מס. (26 ) 346 של ה"ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" דווחו חוקרים מטעם האגודה האמריקאית לסרטן וממוסדות אחרים על מחקר שעשו לגבי רמת הסיכון להתפתחות סרטן השד אצל נשים המשתמשות בגלולות בהווה, או שהשתמשו בהן בעבר. החוקרים ראיינו 4575 נשים חולות סרטן שד ו- 4692 חולות כקבוצת בקורת, כולן בין הגילאים 64-35. לאחר מכן חישבו את יחסי התחלואה הממוצעים להערכת הסיכון היחסי של נשים אלו לחלות בסרטן השד. בעקבות זאת דווחו החוקרים שהסיכון היחסי של נשים המשתמשות בהווה בגלולות מניעה לחלות בסרטן השד הוא 0 : 1, בעוד לגבי נשים שצרכו את הגלולות בעבר הסיכון היחסי הוא 9 . 0. נתונים דומים התקבלו הן לגבי נשים לבנות והן לגבי נשים שחורות. גם אצל נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד שהשתמשו בגלולות לא הוכח סיכון מוגבר לחלות במחלה, כמו גם אצל נשים שהתחילו להשתמש בגלולות בגיל צעיר יחסית. מסקנת החוקרים המסכמת את המחקר היא על כן "בקרב נשים בגילאים 64-35 , שימוש בהווה או בעבר בגלולות למניעת הריון אינו קשור עם סיכון מוגבר ומשמעותי להתפתחות סרטן השד ". בברכה, אנה

20/04/2006 | 20:56 | מאת: תמר

שלום, אני מניקה 9 חודשים, ילד שלישי. אתמול או שלשום הופיעה לי המטומה, סימן של מכה על השד. זאת לא נשיכה של הילדה. האם יש סיבה לדאגה? תודה תמר

21/04/2006 | 01:50 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום תמר אינני יודעת מה הסיבה להמטומה אך אינני חושבת שמדובר בגידול מאחר וזו לא הסתמנות של גידול ממאיר. אם התינוקת ממשיכה לינוק מאותו שד - גם זה סימן טוב. אני מניחה שהכל בסדר. כמובן שאת יכולה להיבדק ע"י רופא המשפחה או הגניקולוג. בברכה

20/04/2006 | 19:25 | מאת: שלגית

קראתי על בדיקת פיש אך לא בדיוק הבנתי מהי?מה בודקים בדיוק?שמעתי שלעיתים יש סתירה בין הבדיקה הפתלוגית שלאחר ניתוח לבין בדיקת הפיש לגבי her2+3 איזו יותר אמינה?ומה משמעות בדיקת הפיש לגבי לקיחת הרצפטין?אודה לך אם תבהירי לי את העניין.תודה.

21/04/2006 | 08:13 | מאת: אנה גולדברט

שלגית היקרה שלום, באופן כללי, זו בדיקה שנלקחת מרקמה גידולית במהלך ביופסיה או ניתוח אשר רגישה לנוכחות חלבון מיוחד שעליו פועלת התרופה הרספטין. להלן המידע אודות הבדיקה מהאתר של עמותת "אחת מתשע" טכניקת FISH –Fluorescence In Situ Hybridization בשיטה זו נבדקים מספר העותקים לגן המקודד ליצור החלבון (ולא החלבון עצמו). לאחרונה התפרסמו עדויות מדעיות וקליניות המצביעות על חשיבותה של בדיקה זו בעיקר כאשר הבדיקה הכמותית מספקת תוצאה שאינה חד משמעית. בדיקת ה- HER-2 מתבצעת לפעמים כבר במהלך הביופסיה או הניתוח. ניתן לבצעה גם על רקמה מאוחסנת שנלקחה במועד מוקדם יותר. הרופאים נוטים לעודד נשים לבצע את הבדיקה כבר בעת האבחון לסרטן השד היות ולתוצאות הבדיקה יכולה להיות השפעה על ההחלטה איזה טיפול לתת. FISH הינה שיטה בעלת מידת רגישות גבוהה, והיא טובה במיוחד במקרים בהם הצביעה האימונוהיסטוכימית נותנת תוצאות לא-ברורות או גבוליות. בדיקת FISH מבוצעת במספר מרכזים רפואיים בארץ, וכן ע"י חברת אונקוטסט-טבע (ר' פרטים בתחתית הדף), אולם נכון לסוף שנת 2004, היא אינה מכוסה על ידי קופות החולים. בנוסף להלן תשובתה של ד"ר בן ברוך אשר נלקחה משאלות ותשובות אודות הרספטין: ביטוי יתר אומר בדיקת FISH חיובית או צביעה של +3 . כל ערך של פחות מ +3 מחייב בדיקת FISH. הסיכוי ש-FISH יהיה חיובי ב +2 הוא כ- 30% וב +1 או 0 הוא פחות מ- 10%. לדעתי כדאי לבצע בדיקת FISH אצל כל אישה שהולכת לממן הרצפטין מכיסה, יש גם מיקרים שהצביעה היא +3 ו-FISH הוא שלילי, ואז הרצפטין אינו יעיל. אני מקווה שמידע זה ענה על שאלתך, בברכה, אנה

22/04/2006 | 23:04 | מאת: אילנה

אני ממש מבולבלת אולי תוכלו לעזור לי 1. בדיקה ליפני נתוח הראתה HER2 SCOR 2 WEKLY POSITIVE 2. הבדיקה הפתלוגית לאחר הנתוח הראתה HER2 +3 ובדיקת הFISH שעשיתי באופן פרטי הראתה 1.3 NOT AMPLIFIED בנתיים כבר קבעו לי טיפול עתידי בהרצפטין לאחר הכימותרפיה וההקרנות לאזה בדיקה אני צריכה להתייחס אודה לתשובה מהירה תודה אילנה

01/04/2018 | 09:13 | מאת: רונה

אמי נשלחה לבדיקת פיש לאחר שהתגלה גוש ממאיר בשד.אנחנו מחכים לתוצאות הבדיקה כבר כמעט שלושה שבועות.אמי בת 80 חסרת סבלנות.האם הגיוני לחכות כל כך הרבה זמן? (הבדיקה מתבצעת בבלינסון)

20/04/2006 | 18:02 | מאת: גלית. ג.

האם אפשר בבקשה לקבל המלצה על כירורורג ברחובות.

20/04/2006 | 23:28 | מאת: זינה

גלית ערב טוב הכירוג ברמז כולם בסדר מומלצים "זינה הלוחמת"

20/04/2006 | 12:26 | מאת: קוקית

גיליתי בשד גוש, נבדקתי ידנית והאבחנה היא- פיברו אדינומה. יש לי אולטראסאונד דחוף ובעוד יומיים ניתוח להוצאת הגוש. מה זה אומר? האם זה סוג של סרטן? אני לחוצה מאוד. אנא תשובתכם. תודה.

20/04/2006 | 17:20 | מאת: אנה גולדברט

קוקית היקרה שלום, פיברואדנומה ( בלוטה ליפית ) Fibroadenoma הינה גידול מוצק ולא סרטני המורכב מרקמה סיבית – בלוטית. מתגלה בדרך כלל אצל נשים צעירות, למרות שלעתים הוא מופיעות גם בקרב נשים מבוגרות. פיברואדנומה הוא גוש שפיר של השד ובדומה לגידולים שפירים פיברואדנומה איננה מתפשטת לחלקי גוף אחרים כלומר, לא שולח גרורות ולא מסכנת חיים. מאידך, כמו כל גידול שפיר הוא עלול לגדול, כדוגמת גושים שומניים בתת עור (נקראים ליפומה ב"רפואית") לרוב מאבחנים פיברואדנומה על ידי ממוגרפיה או אולטרסאונד, ביופסיה ובדיקה קלינית. אין הכרח לנתח פיברואדנומה, בחלק מהמקרים הבחירה לנתח היא של האישה. בחירה זו קשורה במספר שיקולים ביניהם אי נעימות שבגוש, החשש שהגוש יקשה על גילויי גושים אחרים בעתיד ובמקרים קיצוניים עקב עיוות בשד עקב הצורה או המיקום של הגוש. מדובר בניתוח קטן, שכאשר מבוצע ע"י מנתח מנוסה משאיר לרוב צלקת קטנה שאינה מחבלת במראה השד. בדומה לגידולים שפירים אחרים, פיברואדנומה, דורשת בדיקה ומעקב במידה ומופיעים שינויים בגודלו או בצורתו. מידע זה נאסף מאתר עמותת אחת מתשע, אתר אמריקאי בנושא ותשובתיהם של רופאים שהתקבלו בפורום זה לשאלות דומות. בפורום זה את יכולה למצוא מגוון תשובות לשאלות דומות. בברכה, אנה גולדברט

20/04/2006 | 11:29 | מאת: גילי

מה המשמעות של חזרתם של הגידולים לאחר פחות משנה של שימוש בתרופה הרצפטין? האם ניתן לטפל בסרטן שד גרורתי בדרך אחרת ? האם חזרתו של הגידול משמע שהתרופה אינה עובדת?

20/04/2006 | 12:23 | מאת: לגילי

תרופתההרספטין היא "רק" עוד תרופה, וככל תרופה לא לכולם היא מועילה. ישנן הרבה תרופות מצויינות לטיפול, התייעצי עם האונקולוג שלך.

21/04/2006 | 01:42 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום גילי לא ברור אם הגידול חזר אחרי טיפול בהרצפטין למחלה גרורתית או כטיפול מונע (אדג'ובנטי), ואם הטיפול היה למחלה גרורתית למה הופסק - האם בגלל שלא היתה תגובה? בעיקרון גם בין החולות המתאימות לטיפול בהרצפטין , שיש להן HER2 חיובי, רק כ-30% מגיבות לטיפול בהרצפטין, כלומר הרוב לא מגיבות. בהחלט יש אפשרויות רבות לטיפול כימותרפי והורמונלי, אם מתאים, לחולות שלא הגיבו להרצפטין. בברכה

20/04/2006 | 11:08 | מאת: אלמונית

פתאום ביום בהיר אחד נפלו עלי השמים ו.. זהו. ביופסיה ואחריה ניתוח. מודעים לי שעלי להתחיל בהקרנות. איך מתמודדים עם זה? האם אפשר להמשיך בחיים רגילים? אני עובדת במשרה מלאה וגם לקראת סיומיי בלימודים אקדמאיים.כעת אני לקראת פרוייקט גמר... רצוני לשאול את חברי הפורום, האם אוכל להמשיך בחיי הרגילים או שהכל מתחיל להשתבש. האם יהיו לי הכוחות כעת לסיום פרוייקט גמר בלימודים וגם להמשיך בעבודתי. שאלה נוספת מהם תופעות לוואי מהקרנות ומהם תופעות לוואי מהתרופה טמוקסיפן. תודה לכולכם. ממש מבולבלת ואובדת עיצות.

20/04/2006 | 14:43 | מאת: לאלמונית

הקרנות ממש לא משבשות את החיים. תופעת הלוואי היחידה היא עייפות ( לקראת ההקרנות האחרונות) והיתכנות לכוויה גם כן לקראת סוף הטיפול וגם זה לא ממש חייב לקרות. תלוי ברגישות העור. ממליצה לך להקרין בבוקר לפני העבודה או אחר הצהריים אחריה. כדי למנוע כוויות ממליצה להשתמש במשחה הומאופטית טראומיל. וחשוב.... אם את עייפה תני לעצמך את הפריוילגיה לנוח. מגיע לך. אל תלחמי בעייפות אם קיימת בהצלחה רבה רבה

20/04/2006 | 18:57 | מאת: אתי

שלום! לפני כשלוש שנים נפלו גם עלי השמיים.ף ביופסיה, ניתוח והקרנות. בתוך הבלבול ידעתי לשמוח על כך ש"זכיתי" רק בהקרנות ואמנם כך. עבדתי לאורך כל התקופה, מבחירה שלי, ובסוף כל יום עבודה נסעתי לביה"ח להקרנות. גם את הטמוקסי הצלחתי לקבל ללא תופעות לוואי. אני מאחלת לך כוחות והצלחה להמשיך בדרכך, עם המטלות שאליהן את נדרשת, גם לפי בחירה שלך והקשבה לגופך. בהצלחה.

20/04/2006 | 20:20 | מאת: אנה גולדברט

אלמונית יקרה שלום, נראה כי את עוברת תקופה לא פשוטה מהרבה בחינות. המחלה תופסת את מרבית האנשים לא מוכנים ולפתע כל סדר היום ניסוב סביבה. אני מבינה היטב מדוע כה חשוב לשמור על סדר יום והשגרה אליה אנו רגילים. למעשה, השגרה והסדר בחיינו מקנה לנו את תחושת שלווה וביטחון ואילו המחלה מאיימת לשבש את אותה השגרה אשר בנינו בעמל רב. ראשית, רבות כתבו בפורום זה כי המחלה לא חייבת להרוס את השגרה ונראה כי מרבית הנשים הצליחו לשמור על הדברים החשובים להן בשגרתן. אינני יודעת מה הנהלים במוסד האקדמי בו את לומדת, אולם באם תרגישי צורך אני מאמינה כי תוכלי לקבל הערכת זמן אשר תאפשר לך לסיים את פרויקט הגמר. אני מרגישה מדברייך כי את אדם מאוד חרוץ ושאפתן ואינני יודעת עד כמה את נוהגת לוותר לעצמך. לכן, אני ממליצה לך לאמץ את ההמלצה שקיבלת מאחת הנשים ולא להלחיץ את עצמך. אני משוכנעת כי במקום בו אינך נוהגת לוותר לעצמך, אחרים בעבודה ובלימודים יתחשבו בך ויבאו לקראתך. נסי לחשוב כיצד התמודדת בעבר כאשר דבר מה איים לשבש את שגרת חייך? אני מאמינה כי בחורה שאפתנית כמוך תצליח למצוא את הדרך לקבל את הטיפול הנדרש ולשמור על השגרה החשובה לה. לגבי תופעות הלוואי של טיפולי קרינה וטמוקסיפן, בעמותת "אחת מתשע" מוקדשים פרקים בהם מידע רב אשר ייתן מענה לשאלותיך. להלן הקישורים לפרקים אלו: טיפולי קרינה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=radiation.doc טמוקסיפן: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc אנו כאן בשבילך ונשמח לעמוד לרשותך, אנה

22/04/2006 | 08:13 | מאת: רותם

אלמונית יקרה, אני מבינה ממך שאת לפני הקרנות אבל לא המליצו לך על כימו. אז זה סימן טוב שאין לך מעורבות של בלוטות הלימפה. אני עברתי את כל הדרך ועכשיו אני בהקרנות אפשר להמשיך לחיות צריך כוחות אבל זה אפשרי ואני אפילו חושבת שאפשר לצמוח למישהי טובה יותר בסוף התהליך. אשמח לדבר איתך בטלפון אם את רוצה.04 6368289

20/04/2006 | 06:36 | מאת: דליה

אני בת 30 אמא לשני ילדים (3 ו- שנה וחצי) לא בהריון לפני כשבוע עקב הרגשת מיחוש קל בפטמה ראיתי שעל ידי לחיצה ישנה הפרשה ירקרקה. רופא משפחה שלח אותי לבדיקת prolactine =116 ו-tsh =1.19 בינתים המיחוש בשד נעלם וההפרשה היא בהירה יותר (לבנה). האם זה עלול להיות סימן לממאירות או יכול להיות שזה בר חלוף כתופעה נורמלית.

21/04/2006 | 01:47 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום דליה אין סיבה לחשוב שיש כאן ממאירות. הפרשה איננה דבר נדיר וניתן לראות אותה במגוון של מצבים שפירים, חלק מהם הרופא שלך בודק לפי מכתבך. אינני רואה מקום לבירור נוסף או לדאגה. בברכה

21/04/2006 | 12:08 | מאת: דליה

תודה רבה על תשובתך. (הערה קטנה - בקורות החיים מופיע שמחודש יולי 2006 .....כנראה שזו טעות בתאריך סליחה על הערתי)

21/04/2006 | 09:00 | מאת: לדליה

אני במקומך הייתי גם הולכת להיבדק על ידי מומחה לבדיקות שד. בשביל השקט ווהביטחון שלי.

שלום לכם, הגעתי באקראי אל אתרכם והתרשמתי עמוקות. אודה ביותר אם תוכלו לתת דעתכם לדילמה שאציג בקצרה להלן. אני נכה ואיני עובד מזה 5 שנים (פוסט פוליו ..מרותק לכסא גלגלים). בשנת 82 עברתי וועדה רפואית , אשר אישרה לי 90% נכות לצמיתות וקיבלתי החזרי מס 6 שנים אחורה. לפני כשנה , החליט מפקח ממס הכנסה ברמלה - אשר שריג שמו -שיש לו ספיקות באשר לנכותי (אינו מכירני ומעולם לא שזפה אותי עינו) והודיעני כי איני זכאי לפטור ואף חייב בהחזרים. כמובן שאחרי ההלם והעלבון פניתי אל פקיד השומה (ש. חסידים) אשר הואיל לקבלני בלשכתו ובעקבות מחאותי הנמרצות הודיעני כי אין בסמכותו לשנות הכרעת המפקח , אלא כי אם אלך להיבדק מחדש בוועדה רפואית . הבנתי את גודל הטמטום וההתעמרות והסכמתי להופיע בפני וועדה רפואית שוב. חברי הוועדה היו נדהמים מן ההפניה וראו פלא הכרעתם היתה 100% נכות משנת 1953 !!! כמובן שאף אחד ממס הכנסה לא טרח להתנצל על עגמת הנפש והטרטור שעברתי , ברם , צפה ועולה שאלה אשר מתחבט אני בה. מבדיקות שערכתי , נהיר לי כי החזרי מס ניתנים עד ל 6 שנים אחורנית , זאת , כ"מגן" בהגדרה היורידית ואשר תלויה היא ביסוד ה"מודעות" לזכאות. במקרה שלי , הלוגיקה שלי הינה , כי החלטתה האחרונה של הוועדה הרפואית (לפני חודשים מספר) מהווה פסלות של החלטת הוועדה מ - 1982 ואם נכונה הערכתי זו , אזי זכאי אני להחזרים מכל השנים בהם עבדתי עוד קודם לשנת 1978 (שנת רצפת העומק של ההחזר זאז). אגב , גם "הלכת שחר" המפורסמת , נותרה - ע"פ מעט שכלי - עמומה בהקשר זה. נולדתי ב - 1950 ומשנת 1968 עבדתי באוניברסיטת תל אביב . אודה לכם מאד על התייחסותכם. בברכה ותודה, שמואל אורנבוך

20/04/2006 | 17:36 | מאת: אנה גולדברט

שמואל שלום, במסגרת פורום זה, העונה על שאלות הקשורות לסרטן שד, לא ניתן להשיב על שאלתך. להלן כתובתו של פורום בו תוכל לקבל מענה לשאלתך: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-883-15727,00.html בברכה, אנה

19/04/2006 | 21:23 | מאת: דורית

שמחתי מאוד לקרוא את כל מה שכתבתן בנושא החשק המיני. זה נתן לי את האומץ לשאול. אני שנתיים אחרי גילוי המחלה, כריתה דו צדדית ושחזור. תודה לאל הטיפולים מאחוריי. אני מאוד רוצה להכיר מישהו, אך חוששת מאוד ומרגישה שאין סיכוי שמישהו ירצה לצאת עם אישה במצבי. היו מספר פעמים שהכרתי גברים מקסימים דרך האינטרנט, וכשזה הגיע לאו טו טו פגישה סיפרתי את סיפורי, ולמעשה הברחתי אותם.

גם אני גרושה ללא בן זוג קבוע הגברים באינטרנט שהכיבוש חשוב להם שלא על מנת למצוא בת זוג קבועה "יברחו" וטוב שכך. גברים שמחפשים קשר רציני האישיות שלך תקסים אותם והשדיים שלך לא יעמדו במרכז הקשר. גם לספר על מה שעברת רצוי מאד בכלליות לא להתעכב יותר מידי על הנושא. חשוב שאת תרגישי מצויין עם מי שאת ועם גופך וזאת תשדרי לגברים שתתקלי בהם בחייך. בהצלחה

היי דורית כמה דברים: ראשית, אולי את ממהרת מדי לספר את סיפורך. אותו, לדעתי, יש מקום לספר אחרי שנפגשים ויוצרים איזה קשר. שנית, בעצם את לא שונה מכל הנשים שעשו הגדלה, או מאלה שבקושי יש להן חזה, אבל הן "מטעות" בכל מיני אמצעים ולא טורחות לספר עד שזה מתגלה מעצמו. שלישית, אני לא יודעת בת כמה את ומה הרקע שלך, אבל למצוא בן זוג ראוי זה לא כזה קל לאף אחת, וזה לא בהכרח קשור להיסטוריה הרפואית שלך. רביעית, בנאלי לומר, אבל ערכך לא נמדד לפי ה"בנזוג". חמישית, יש קשרים זוגיים שהלבד עדיף עליהם בהרבה, לדעתי. והעיקר - לא להילחץ, מה שצריך לקרות יקרה. בהצלחה בכל

20/04/2006 | 17:27 | מאת: אנה גולדברט

דורית היקרה שלום, חשבתי רבות אודות שאלתך "כיצד מחפשים בן זוג". אני מסכימה איתך ששאלה זו איננה פשוטה ונראה כי מציאת בן זוג, ללא קשר למצב משפחתי ובריאותי הינה משימה לא פשוטה כיום. יחד עם זאת, אני מאמינה כי תשובה מסוג זה לא מהווה פתרון לבעיה שהעלאת ולא מפחיתה מהרגשות המלוות אותה. למרות ששאלה זו איננה פשוטה, נראה לי כי מאחורי שאלה זו מסתתרת שאלה גדולה יותר ומקיפה יותר. התחושה שלי (כמובן, תקני אותי אם אני טועה) שהשאלה אותה את רוצה להעלות היא, האם העובדה שחלית בסרטן ועברת כריתה, מורידה מערכך או מסיכוייך למצוא בן זוג? או לחילופין, האם אישה שעברה כריתה הינה פחות אישה מאישה שלא התמודדה עם מחלה ולא עברה כריתה? אינני חושבת או רומזת, חלילה, כי כך הדבר. אולם, טענות אלו נשמעות מנשים רבות שהתמודדו עם המחלה. נסי לחשוב כיצד את מצפה מהאדם מאחורי מסך מחשב אשר טרם הכיר אותך להגיב?כיצד את היית מגיבה? האם העובדה כי התמודדת במאבק וניצחת בו אמורה להוריד מערכך? ועד כמה עדיין המחלה תופסת חלק מרכזי בחיים שלך? שאלות אלו הן שאלות אישיות ולכל אישה תשובה משלה אשר מכוונת את ההתמודדות שלה. אשמח לשמוע את תגובתך וגם את התגובות של נשים אשר יסכימו לקחת חלק בדיון. אנה

לדעתי כדאי שתחכי קצת עם ה"גילוי" של הסיפור הזה. אחרי הכל - כיוון שהטיפולים מאחורייך (ואני מניחה שאת מוגדרת כבריאה, ואני מקווה שתישארי כזו עוד הרבה הרבה שנים) אז אם תספרי את זה מייד, הרי זה נידוב מידע מיותר. מה גם שעברת שחזור ויש לך שדיים ועל אף הצלקות, לא "חסר" לך כלום (לפחות לא למראית עין). לדעתי קודם צאי לפגישה ורק אם תראי שהפגישה מוצלחת ויש על מה לדבר, ספרי על זה לאט לאט. אני בטוחה שמי שירצה אותך, יקבל אותך כך.

20/04/2006 | 18:16 | מאת: נורית ה.

רק הערה, אני זו שכתבתי את ההודעה האחרונה, ואין לי קשר לנורית שענתה לך קודם. תודה.

שלום לכל הנשים שלקחו חלק בדיון החשוב סביב מיניות וזוגיות, כפי שכתבתי, אעביר את הבקשה לסדנה בנושא זוגיות ומיניות ואדאג לעדכן אתכן. בהקשר זה מעניין לשמוע את דעתכן, עד כמה אתן מרגישות שבן הזוג צריך לקחת חלק בסדנאות מהסוג הזה? באופן אישי, כאשר מדברים על זוגיות ומשפחה, אני פחות מתחברת לגישות טיפוליות אשר עובדות עם בן זוג אחד ובאמצעות עבודה איתו מנסות לחולל שינוי בתא המשפחתי. דברים אלו נכתבים כהמשך ישיר לנושא האשמה שעלה בדיון. נשים רבות המתמודדות עם סרטן השד מדווחות על תחושה של אשמה הקשורה לתחושה שהן לא מספקות מינית את הבעלים שלהן. על מנת להפחית את תחושת האשמה ולא להתעמת עם הרגשות הקשים בוחרות הנשים להרחיק את בני/בנות הזוג וכך נוצר מעגל קסמים לא פשוט. חשוב להדגיש כי גם בני הזוג עלולים לעבור תהליך דומה כאשר אשמה תופסת מקום מרכזי בחוויה שלהם. אשמה עלולה להיות קשורה לקושי להתמודד עם המחלה של בת הזוג, רגשות של חוסר אונים ומחסור בכלים לסייע לה. כאשר,כפי שציינתי,אחת הדרכים הנפוצות להתמודד עם רגשות אלו היא באמצעות ריחוק והימנעות. לאור זאת, נראה כי גם בני הזוג הינם שותפים מלאים ביצירת מעגל הקסמים ממנו לעיתים לא פשוט להיחלץ, ולכן בעיני הם גם חלק מתהליך השינוי. חשוב להבהיר כי זוהי דעתי בלבד, ואילו דעתכן היא החשובה ואותה אשמח מאוד לשמוע. בתודה, אנה

19/04/2006 | 19:17 | מאת: בעילום

אנה יקרה ככל שמדובר בטיפול פרטני בבעיות של זוגיות ומיניות, אני מאד מסכימה איתך שלא רצוי שרק אחד מבני הזוג ישתתף. אבל אם מדובר במעין סדנת העצמה לנשים שחוו את "המחלה" והשלכותיה, השילוב של בני הזוג עלול גם לעולל דברים לא טובים.. ובכלל מותר לנו הנשים שתהיה לנו סדנה משלנו. (בלי בירה ובלי מכבי או ברצלונה..) ותודה על מעורבותך הרבה

מסכימה איתך שבני הזוג הם חלק חשוב בטיפול. בכל זאת ממליצה על סדנה לנשים בלבד. הפתיחות בין נשים שחוו וחווות חויה דומה היא החשובה בנושא עדין זה. לווי של איש מקצוע (סקסולוג) חשוב מאד להנחיית הסדנה מציעה "סדנה מובנית" עם נושאים בנושא חשוב זה עדכני אותנו אם אכן תתקיים סדנה כזו דעתי האישית: מאד מאד חשובבבבבבבבב

שלום אנה תודה על הרתמותך לנושא לא כל הנשים הן בזוגיות קבועה וגם להן יש בעיה עם נשיותן מול גברים שהן פוגשות. סדנה זוגית תנפה נשים אלה וחבל.... כמו שנאמר כאן הפתיחות בסדנת נשים תהיה רבה יותר. כל אחת מאיתנו תעשה מה שתרצה עם מה שתרכוש בסדנה כזו עם בן זוגה או בלעדיו.... זו דעתי האישית כמובן שבוע טוב לכולנו

מסכימה עם ריקי..... אני גרושה בת 45 ללא בן זוג אני מאד אשמח לקחת חלק בסדנה כזו כי אני מאד רוצה להכיר בן זוג ונושא המיניות שלי בעיני קודם כל מאד מפריע לי וכנל העדר חשק מיני

19/04/2006 | 13:29 | מאת: לאנה גולדברט מגלי

השאלה הופנתה אלייך אתמול בלילה. טרם הגבת. כנראה שלא ראית אותה. סדנה למיניות לאחר סרטן שד על ידי סקסולוגית. לדעתי תהיה לה ביקוש רב מה דעתך??

גלי שלום, ראיתי את בקשתך ושמחתי להגיב. חג שמח, אנה

19/04/2006 | 03:40 | מאת: קרינה

שלום לכולם אני מתחילה בסוף החודש הקרנות , רציתי לבקש מכן המלצה על משחה לטיפול בעור בזמן ההקרנות. כמו כן אשמח לדעת היכן ניתן לרכוש את המשחה , האם יש מימון של הקופה? תודה וחג שמח

19/04/2006 | 11:48 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם לטיפולי הקרינה, בפרק זה תוכלי למצוא מידע חשוב אשר יסייע לך להתכונן לקראת הטיפולים. להלן הקישור לפרק טיפולי קרינה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=radiation.doc להלן מספר עצות להתמודד עם תופעות הלוואי של הטיפולים: חשוב לדעת שתגובות העור בעקבות הקרנות נוטות להתעצם לקראת השלבים הסופיים של הטיפול ומגיעות לשיאן בדרך כלל כ- 10 – 5 ימים לאחר השלמת ההקרנות. אזורים לחים בגוף, או מקומות בהם יש קפלי עור (למשל מתחת לשדיים, מתחת לבית השחי) נחשבים לפגיעים יותר. נשים מלאות, או נשים עם שדיים גדולים, צפויות להגיב להקרנות בעוצמה רבה יותר. שילוב של דיקור במהלך כל תקופת ההקרנות מקל מאד ומונע תופעות לוואי. לפני התחלת הטיפול - עישון מגביל את יכולת הגוף להעביר חמצן לתאים המטופלים ועל כן חשוב להפסיק לעשן. כמניעה ושמירה על לחות העור (המיוחד למי שיש עור יבש) מומלץ להשתמש בתחליב היפואלרגני איכותי דוגמת : Lubriderm, Cetaphil, Jergens, Udder Cream . תכשירים אלו לא יפגעו ביעילות ההקרנות אך ישפרו את התחושה. במהלך הטיפול – לפני השימוש בתכשירי העור כלשהם – משחות, דיאודורנט, סבון, תחליב, בושם וכו' כדאי להתייעץ עם הצוות הרפואי המטפל. הימנעי משימוש בבושם, דיאודורנט, משחות קרמים באזור הטיפול, ובכל תכשיר המכיל אלכוהול אלא אם הומלצו על ידי הצוות המטפל. לעתים נוצרות כוויות כתוצאה מההקרנות, בדומה לכוויות הנגרמות כתוצאה מחשיפה לשמש. ברוב המקרים כוויות אלו נעלמות במשך הזמן לאחר סיום הטיפול. יחד עם זאת על מנת להקל על תחושת הצריבה והכאב של הכוויה ניתן להשתמש במשחות שונות , בדומה לטיפול הניתן לכוויות שמש. קיימות משחות מיוחדות לטיפול בכוויות מהקרנות דוגמת : Biafine, Radiance Gel, Aquaphor . (הערה – ייתכן ובישראל משחות אלו נקראות בשמות אחרים. יש לבדוק עם הרוקח.) יש להשתמש בסבון ללא בושם בלבד. להסרת שיער מבית השחי יש להשתמש במכשיר חשמלי בלבד. יש להימנע מחשיפת האזור המטופל לטמפרטורות קיצוניות ( סאונה, בקבוק חם, סדין חשמלי או קרח). יש להימנע מחשיפת האזור המטופל לשמש בזמן טיפול הקרנות וגם לאחריו. מומלץ להעדיף חזיה עשויה מכותנה ולהימנע מחזיה עם תמיכת מתכת . חיכוך או שפשוף עלולים להגביר את תגובת העור. מומלץ לשמור את עור הפנים נקי ויבש. אם סובלים מגירוי ויובש בעור רצוי לפדר את המקום עם אבקת קורנפלור (כמו שמשתמשים (בפודרה). אין לפדר את הפנים. ברחצה היומית עדיף לעשות מקלחות קצרות ולא אמבטיות חמות וארוכות. מומלצץ להשתמש בסבון עדין עתיר לחות ובמגבות רכות, ולהתנגב בטפיחות על העור ולא בשפשוף. את מריחת קרם הלחות מומלץ לבצע על הגוף בעודו לח. יש להימנע מלגרד או לשפשף את העור. לעתים העור מקבל גוון כהה ונראה כאילו מלוכלך, אך זו תוצאה של ההקרנות שחולפת עם הזמן לאחר שהעור מתקלף באופן טבעי. משחת טראומיל - טראומיל ( Traumeel) הוא תכשיר הומאופטי המיוצר על טהרת החומרים הטבעיים על ידי חברת HEEL, הנחשבת כחברה אמינה למוצרים הומאופטים. התכשיר אשר נמצא בשימוש כבר 30 שנה נמכר כצורת משחה לבנה שהיא הצורה המקורית של התכשיר, ובצורת ג'ל שקוף – הצורה החדישה יותר של המוצר. יתרון הג'ל על המשחה הוא בהיותו יותר נוח למריחה ופחות בולט לעין מאשר המשחה (בגלל הצבע). אין צורך במרשם רופא לרכישת התכשיר. התכשיר נחשב יעיל ובטוח להקלה מהירה של כאבים, פצעים וכוויות, להאצת הגלדתם, ולמניעת היווצרות דלקות. התכשיר קל לשימוש – מריחה והחדרה לעור של כמות קטנה על האזור הנגוע בלבד (לא למרוח על שטח גדול) פעמיים – שלוש ביום, לפי הצורך. ברוב המקרים מרגישים הקלה מיידית תוך מספר דקות. התכשיר נחשב בטוח, אין לו תופעות לוואי והוא אינו מתנגש עם תרופות אחרות. חולות סרטן שד שטופלו בהקרנות וסבלו מכוויות דווחו על הקלה רבה כתוצאה משימוש בתכשיר. יחד עם זאת יש לזכור שהתגובה להקרנות ולחומרי הטיפול מאד שונה מאישה לאישה, וכן חשוב להבדיל בין סוגי הכוויות - הטיפול בשלפוחיות, בעור יבש ובכוויות אינו בהכרח זהה. נשים אחדות גם דווחו על שימוש במשחה למניעת יובש בנרתיק במהלך טיפולי הכימותרפיה. מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני השימוש. עצות נוספות תוכלי למצוא בפרק התמודדות עם תופעות הלוואי באתר של עמותת "אחת מתשע" להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tips2.doc בנוסף לכך, בפורום זה תוכלי למצוא התכתבויות רבות בנושא טיפולי הקרינה: למשל בקישור הבא: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/146/xPG/284/xFT/152728/xFP/152728 למציאת קישורים נוספים את יכולה להיעזר במנוע החיפוש של הפורום. לגבי רכישת התרופה והמימון, כרגע אין בידי את התשובה, אולם אני מציעה לך לפנות לקופה שלך ולברר האם היא נותנת הנחה לרכישת המשחה בה תבחרי. מקווה שמידע זה עזר לך, חג שמח, אנה

19/04/2006 | 14:18 | מאת: מירי.ב.

הי קרינה, את תקבלי את כל ההדרכה המתאימה במכון שבו תקבלי הקרנות. אל תמהרי לרכוש משחות למינהן כי את כולן את תקבלי במכון הרדיולוגי עפ"י מצב העור שלך במהלך ההקרנות מהאחות שתהיי במעקב אצלה. מה שכן את יכולה לעשות בינתיים זה למרוח קרם גוף על בסיס טיבעי או אורגני (נטול אלכוהול סתם כדי שהעור טיפה ישתקם מהכימו (לא יודעת אם בכלל עברת כימו, אבל אחת התופעות של הכימו היא התייבשות של העור) ואז כתוצאה מהעור היבש שלנו הוא יותר רגיש ומועד לתופעות בעור מההקרנות. מומלץ לרכוש 2 חזיות מכותנה (ללא תחרות וכאלה וללא עצם, יש נהדרות לחב' טריומף) כדי שמה שבא במגע עם העור יהיה בד רך, טבעי ונושם ולא הסינטתיים ובטח לא לוחץ גם לא מתחת לשד המוקרן. המון בריאות את לקראת ה...סוף! חג שמח... מירי.ב.

19/04/2006 | 19:58 | מאת: לקרינה

ראי עצות והמלצות בקישור הבא: http://forums.nrg.co.il/index.php?show=19058

19/04/2006 | 01:06 | מאת: שימשו

שלום, סיימתי טיפול ב-CAF ועכשיו אחרי הניתוח, אני מתחילה טיפול בטקסול. נאמר לי ע"י הרופאה שלי שעם הטקסול מקבלים סטרואידים. הייתי די ב"בלק אאוט" (כי חשבתי לתומי שאני עוברת להקרנות ושזהו תם עידן הכימו) ולא שאלתי באותו מעמד, למה צריך לשלב טקסול עם סטרואידים. מישהו יודע ויכול לתרום לי מידע כל שהוא בנושא? תודה מראש וחג שמח!

19/04/2006 | 12:22 | מאת: לשימשו

טאקסול, במיוחד הנשא של התרופה, עלול לגרום לתגובות אלרגיות די קשות. תפקיד הסטרואידים במקרה זה להפחית כמה שיותר את הסיכון לתופעות אלה. האם נמצאו אצלך בלוטות נגועות? כי זו בדרך הכלל הסיבה למתן הטאקסול. שוה לך לשאול מדוע את צריכה טאקסול ומה הולכת להיות תכנית הטיפול, וגם,כמובן, על כל תופעות הלוואי הצפויות.

20/04/2006 | 13:36 | מאת: שימשו

ראשית תודה על התשובה. אכן נמצאו בלוטות נגועות ובתוצאות הפתולוגיה של ממצאי הניתוח, נמצא כי בשתי בלוטות המחלה עדיין פעילה כמו גם בממצאים של הלמפקטומי. ולכן הרופאה האונקולוגית בחרה להמשיך בכימו אבל לעבור לטקסול לעומת ה- CAF שקיבלתי במסגרת הטיפול הנאואדגובנטי, לפני הניתוח. כך שהתוכנית היא 12 מחזורים של טקסול, אחת לשבוע, ולאחר מכן- הקרנות ופמרה. שוב תודה ויום נפלא שיהיה לכולם.

18/04/2006 | 23:43 | מאת: אירית

האם מישהי שמעה על גליקופרוטאינים (תוספי מזון שעוזרים למערכת החיסונית להבדיל בין תא רגיל לתא זר-סרטני) ידוע לי שזה משווק רק בחו"ל על ידי חב מגטק. מישהי שמעה על זה?? יש בארץ רופאים שמתמחים בזה ונותנים הרצאות על זה אם מישהי שמעה אשמח להתעדכן על הנושא תודה

19/04/2006 | 14:07 | מאת: מירי.ב.

הי אירית, צריך להיזהר נורא מכל מה שמכניסים לגוף בתור תוספי מזון. פגשתי כבר כמה רופאים/אונקולוגים שאינם מאמינים בתוספי המזון כי פשוט (סליחה על הביטוי) משתינים אותם החוצה והם עולים הון תועפות ובעיקר לא עוזרים. מאחר ואין מחקרים מבוססים על הנושא הייתי מאוד ניזהרת כי הגוף שלנו אחרי כימו מתקן לבד את כל מה שהוא צריך ולא מתקן את מה שלא צריך ז"א אולי לא יתקן צמיחה של גידול וזה טוב. הסכנה עם התוספים שמאחר ואולי הם מעודדים צמיחה של תאים בריאים הם עשויים לעודד צמיחה של תאים לא בריאים ואולי של גידול שאולי ללא עידוד לא היה צומח... הייתי רוצה שתשקיעי עוד טיפה מחשבה לפני שאת נוקטת באיזה שהוא צעד לגבי תוספים. לעומת זאת טיפולי רפואה משלימה כמו שיאצו, אוקופונקטורה, רפלקסולוגיה שהם כולם טיפולים חיצוניים בכייף... המון בריאות וחג שמח... מירי.ב.

19/04/2006 | 21:13 | מאת: נדב שרייבום

אירית שלום, בלועזית glycoprotein. אחד מקבוצת תרכובות הבנויות מחלבון משולב עם סוכר. אנזימים, הורמונים ואנטיגנים מסוימים הם גליקופרוטאינים. ה"סמנים / מרקרים" הם עליקופרוטאינים. כימאים מחפשים כיום דרכים להשתמש בסמנים פחמימתיים כדי לייצר נוגדנים לתאי סרטן. בדרך זו הם מקווים להגיע לפיתוח חיסון לסרטן. אינני מכיר את חברת מגטק ואת הטיפול שהם מציעים ואין באפשרותי להתייחס אליו. בברכה, נדב

18/04/2006 | 19:45 | מאת: בעילום שם

יש לי גם שאלה נוספת. מהדפדופים בפורום הבנתי כי אין זו שאלה נפוצה. אומנם ברצוני לעלות לשטח את נושא המיניות- עד כמה אפשר להרגיש מושכות ואטרקטיביות? עד כמה יש מגע מיני? אני חשה כי זה נושא שירד למחתרת כאילו אזור לדבר על הדברים האלו... אני רוצה בבקשה לשמוע דעה מקצעית ודעה של נשים ולעלות את הנושא

18/04/2006 | 21:17 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אני מסכימה איתך שנושא המיניות הינו נושא חשוב הדורש התייחסות ואכן, לאחרונה נושא זה לא זכה להתייחסות משמעותית חשוב לציין כי באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק שלם למיניות בהקשר של סרטן שד. להלן הקישור לפרק זה. http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=sexuality.doc המידע המובא בפרק זה נועד לעזור להכיר את ההשפעות הצפויות לחול על ההיבטים השונים של המיניות לאחר האבחנה של סרטן השד, הניתוחים, והטיפולים, ואת הדרכים להתמודד איתן. יחד עם זאת, אין הוא בא להחליף דיון בפורום בנושא בעל חשוב זה. חלק מהנשים שאובחנו בסרטן השד מדווחות על הירידה בתחושת המיניות והנשיות בעקבות פגיעה בסמל אישי וחברתי של מיניותן ונשיותן ושינויים חיצוניים נוספים בעקבות הטיפולים. בפורום זה כתבו נשים רבות על הפגיעה בדימוי גוף וחשש מקיום יחסי מין. התבוננות בצורת הגוף החדשה מלווה לעיתים בחששות, פחדים ותסכול רב. מכיוון שקיים חשש גדול להתבונן ולקבל את הגוף החדש קשה לקיים מגע מיני אפילו עם אדם קרוב מאוד. יחד עם זאת, נשים רבות כתבו כי בהמשך למדו הן ובני זוגן לאהוב ולהוקיר את צורת הגוף החדשה כך שרבות אף ויתרו על ניתוח השחזור. כפי שאת מציינת נושא זה לא זוכה להתייחסות הנדרשת ולכן קולן של נשים רבות לא נשמע ושאלות רבות בהקשר זה לא מקבלות מענה. אני מסכימה איתך כי העלאת נושא זה בפורום והגברת מודעות אליו, יכולה להיות משמעותית ובעלת תרומה משמעותית הן לנשים והן לבני זוגן. אשמח לקחת חלק בדיון בנושא, חג שמח, אנה

18/04/2006 | 23:30 | מאת: לאנה גולדברט

חשוב ליזום סדנה עם סקסולוגית או יועצת זוגית בנושא מיניות לאחר סרטן שד ? לדעתי יש המון מה לדבר על זה אנו מתמודדות עם חוסר החשק הזה והתסכולים סביבו שלנו ושל הפרטנרים שלנו תנסי להרים את הכפפה??

18/04/2006 | 23:11 | מאת: גלי

האמת שאני שמחה שהצלחנו לפתוח נושא זה. אני מרגישה שהמחלה הופכת את האישה ללא מושכת ומכירה רבות שלא מקיימות יחסים עם הבעלים שלהם במשך שנים- כן שנים... האמת שאין זה מתפיעה לאור מה שעוברת החולה. הבעיה שהגברים מרגישים תסכול. מעניין אותי לשמוע איך זה אצל אחרות ואשמח להתעשר מהניסיון ואולי לאמץ איזי טיפ או שניים. תודה, גלי

18/04/2006 | 23:11 | מאת: אני

מיניות לאחר סרטן שד שגורמת למנופאוזה טרם זמנה אכן גורמת לתופעות לוואי רבות אצלי למשל יש ירידה דראסטית בחשק המיני ויובש בנרתיק (אני בת 48 7 שנים ללא ווסת עקב כימו.) מלבד זאת השמנתי באי אילו ק"ג גופי השתנה והבטחון העצמי שהיה לי בגופי התערער. אני מנסה לעבוד על זה אבל זה קשה. אני אגב גרושה. אשמח לשמוע דעתכן ולקבל עצות "בונות" מיודעות דבר

18/04/2006 | 23:19 | מאת: גם אני

אני מסכימה. הבעיה שהמחלה גורמת להשמנה נוראית וחוץ מהשד שנפגע העודף קילוגרמים והתתחפרות בבגדים הענקיים מדכאת ומתסכלת מאוד. אני שמחה שנושא זה עלה סוף סוף כי ההיתי משוכנעת שאני היחידה שאין לה חשק. זה ממש מבאס כל לילה להגיד לא היום במשך זמן כה רב. סתם רציתי לשתף...

19/04/2006 | 07:30 | מאת: בעילום

לך שהעלית נושא חשוב זה "בעילום שם" ולמגיבות: בנות, האם אתן מעלות בדעתכן כמה זוגות נשואים, שאין להם כל קשר לסרטן השד, חיים שנים על שנים בלא יחסי מין? פסיכולוגים ומטפלים מיניים טוענים שמדובר בעשרות אחוזים מהזוגות הנשואים. מלבד זה, הרבה מהדברים שהועלו כאן מאפיינים את גיל המעבר ולא דווקא את "המחלה". לחלקם יש פתרונות מפתרונות שונים, התנהגותיים, תרופתיים ואחרים. לי נראה, ואולי אני טועה, שהרבה מכל זה קשור לזוגיות בכלל. מה שבטוח זה מעגל, שקשה להיחלץ ממנו. כי הריחוק האינטימי מגביר את הריחוק בכלל, וזה בהכרח מוריד את החשק לאינטימיות. אני מסכימה שזה תהליך הרסני, אבל לא בטוחה שיש לנו בילעדיות עליו. אולי אצלינו הוא מוחמר. מסקנתי שלי היא שכל אחת לעצמה, וגם עם בנזוגה צריכה לברר מה קורה ולמה. המסקנות עלולות להיות מאד לא נעימות. ראו הוזהרתן! ועל נשיותכן שמרו כך או כך. זה כוחנו וזה יתרוננו.

19/04/2006 | 08:07 | מאת: עדי

אני חושבת שזה רק טבעי שנושא המיניות יעלה לדיון בפורום זה, הרי אנחנו יצוריים מיניים וחלק לא מבוטל מיחסינו עם בני זוגנו הוא מיני. אני יכולה לספר מנסיוני שהסרטן הגיע אלינו פתאום והחריב את כל החלומות שהיו לנו, אנו זוג צעיר בני 33 עם ילדה אחת ובשנה האחרונה עברנו גהנום וכל פעם עוד ועוד בשורות רעות נחתו עלינו. אני כרגע חודשיים אחרי סיום הטיפולים בינתיים הספקתי לעבור כריתה דו-צדדית ואני מתחילה הקרנות. היובש בנרתיק היה לי בזמן הכימותרפיה ובן זוגי נדרש להמון סבלנות בנושא. דווקא עכשיו כשאני בלי שער בלי שדיים היצר המיני שלי ושלו גבר. נראה לי שזה מאוד מאוד תלוי בבני הזוג ובהתמודדות ביחד במלחמה הזו. נכון, אני עליתי 12 ק"ג ואני נראית לעצמי מעוותת לחלוטין אבל בעיני בעלי אני עדיין יפה וזה נותן לי המון כוחות הלאה, גם לקיום יחסי מין. אנחנו מאוד מנסים לשמר את הרומנטיקה לוקחים לעצמנו פסק זמן מהקריירה והבית ויוצאים פעם בשבוע לפגישה רק שלנו, אפילו סתם לשתות קפה. זה מאוד מחזק את האינטימיות שלנו וגורם לי להרגיש הרבה יותר יפה, מיוחדת ונחשקת. "טיפ" אחרון יש כל מיני ג'לים להרטבת הנרתיק, גם כאלה שלא פועלים על בסיס הורמונלי והם מאוד מומלצים אני נעזרתי בהם הרבה בתקופת הכימו. חג שמח לכולכן והרבה בריאות

19/04/2006 | 11:27 | מאת: לעדי

הי עדי זה מקסים מה שכתבת. תודה על הדברים הללו.

18/04/2006 | 19:43 | מאת: מודאגת

שלום רב, ברצוני לשאול האם ישנה אפשרות לעבור שחזור מייד בניתוח. כלומר בזמן הניתוח שכבר מורידים שישחזרו. תודה

18/04/2006 | 20:28 | מאת: אנה גולדברט

מודאגת יקרה שלום, כאשר את מתלבטת בשאלה האם לבצע את השחזור בהמשך לניתוח הכריתה או לדחות אותו למועד מאוחר יותר חשוב שתתייעצי עם הכירורג והאונקולוג המטפלים בך. כיום רוב הנשים עוברות לאחר ניתוח הכריתה טיפולי כימותרפיה ולעתים בעקבותיהם גם הקרנות. אצל נשים אלו לא ניתן לבצע שחזור שד מיידי. שחזור מיידי ניתוח זה מקובל יותר אצל נשים עם גוש קטן שלא התפשט, אצל נשים עם שדיים קטנים, או אצל נשים שעושות כריתה כפולה כמניעה. אם עלייך לעבור טיפולי כימותרפיה חשוב שתשקלי היטב ותתייעצי עם האונקולוג שלך האם לעבור שחזור מיידי. היתרונות – •את חוסכת ניתוח אחד. החסרונות – •הניתוח ממושך ומורכב ועל פי רוב ההחלמה ממנו קשה יותר. •גורם נוסף המקשה על ההחלמה מהניתוח הוא שבניתוח הכריתה יוציאו לך בלוטות לימפה בבית השחי, מה שעלול לגרום כאבים בזרוע. •שחזור מיידי מקשה על מתן טיפולי כימותרפיה ועל כן מידת ההזדקקות שלך לטיפולים כאלו בעקבות ניתוח הכריתה צריכה להיות שיקול חשוב בהחלטה האם לבצע שחזור מיידי או לא. התייעצי עם האונקולוג המטפל בך, לפני הניתוח. •אם את צפויה לעבור הקרנות כחלק מהטיפול בעקבות הניתוח כדאי לחכות עם ביצוע השחזור כשנה לאחר ההקרנות על מנת לאפשר לגוף להירפא מהשלכות הטיפולים . (ראי פרק הקרנות) . בעיקר נפגע העור כתוצאה מההקרנות ומאבד מגמישותו ולפעמים אף סובל מכוויות, ועל כן ניתוח שחזור עם הכנסת שתל לא מומלץ בשלב ההתאוששות מההקרנות. השחזור המיידי עלול לכאוב מאד או להיכשל. מידע זה נלקח מפרק המוקדש לשחזור שד באתר של עמותת "אחת מתשע". תוכלי לקרוא מידע חשוב נוסף בקישור הבא: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reconstruction.doc חג שמח, אנה

18/04/2006 | 16:33 | מאת: גליה

שלום, האם יש בפורום זה מישהי שמקבלת הרצפטין ויכולה לתאר לי את ההשלכות של הטיפול? אני מאוד לא סגורה על עצמי האם לקנות? האם זה מומלץ? האם תופעות הלוויא קשות. מדבור במניעה

18/04/2006 | 16:52 | מאת: אנה גולדברט

גליה היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק להרצפטין. בפרק זה תוכלי לקבל מענה על חלק מהשאלות אותן את מעלה. להלן הקישור לאתר: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=herceptin.pdf אני מקווה שמידע זה יעזור לך, חג שמח, אנה

17/04/2006 | 20:45 | מאת: מרינה

אנחנו חשבנו שעברנו עם אמא שלי את כל הבדיקות האשפריות. בשיחה אחרונה עם הרופא המטפל הוא זרק משהו על הבדיקה הזו, אך כאשר שאלתי אותו מה זה חזר בו. יש לי הרגשה שאנחנו מפספסות משהו. אנחנו כבר בסיבוב שלישי עם המחלה!!!!!! אם משהו יודע מה זה הבדיקה הזו ויוכל לתת לי תשובה בבקשה זה מאוד חשוב לי ודחוף!!!! תודה מראש והחלמה לכל הבנות

17/04/2006 | 21:37 | מאת: אנה גולדברט

מרינה היקרה שלום, בבדיקה זו עוקבים אחר התהליך המטבולי של התאים ובכך מזהים תאים סרטנים המאופיינים בקצב גידול מהיר יותר מזה של תאים ברקמה נורמלית. לביצוע הסריקה מזריקים fluorodeoxyglucose (FDG) , מעין סוכר המאופיין בכך שהוא מתעכל בקצב מהיר במיוחד על ידי תאים המתחלקים בקצב מוגבר (תאי סרטן). זו בדיקה איזוטופית כך שיש חשיפה לקרינה, אך לא מסוג מסוכן. מידע מקיף יותר ניתן למצוא בפרק על המוקדש לבדקיה זו באתר של עמותת "אחת מתשע": http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=PET_scan.doc אני תקווה שמידע זה יעזור לכן, בברכה, אנה

17/04/2006 | 19:42 | מאת: דליה. ר.

האם מישהי מכירה אונקולוג טובה. אחרי כוויה קשה מד"ר ריזל בבלינסון. הייאוש גובר והכס, מצטצמם. תודות

17/04/2006 | 20:36 | מאת: מרינה

אמא שלי מטופלת בבי"ח נהריה, אך התייעצנו בנוסף עם רופאה מעולה אשר המליצו לנו. אם את מעוניינת תכתבי לmail שלי אני אתן לך את הטלפון שלה. מדובר בד"ר הדסה גולדברג מבי"ח רמב"ם.אני מפחדת ךתת כאן את הטלפון שלה? אולי אסור לפרסם!!!!

17/04/2006 | 20:46 | מאת: לדליה

הי דליה אל תיתייאשי. פשוט דפדפי מספר דפים אחורה ותמצאי שם המלצות על אונקולוגיות "אחרות". תלןי גם איפוה את גרה. אני מטופלת אצל ד'ר רותי לאופר ממכבי ןמאןשרת ממנה ומזה שאני לא צריכה את המכונים המפורסמים. אל נא אל יאוש!

17/04/2006 | 21:16 | מאת: רקפת

אני ממליצה לך על שתי רופאות. דר' תמר פרץ ממכון שרת בירושלים. דר' בלה קאופמן מתל השומר

17/04/2006 | 21:25 | מאת: דליה

תודה רבה לכולכן, אתן מקסימות...

18/04/2006 | 00:51 | מאת: עוד המלצה

אני ממליצה לך על ד"ר בן-ברוך מקפלן.

17/04/2006 | 17:16 | מאת: yafit

לא בטוח שחברתך תקבל כימו. תלוי כפי שנכתב בהרבה גורמים. לי למשל הציעו רק הקרנות ורק לאחר מחקר נוסף שלי החלטתי ברגע האחרון לעשות גם כימו.מיכוון ששם חברתך לא מוזכר נראה לי לגיטימי שתקבלי את כל העזרה. לי נראה שהאדם החולה זקוק למישהו שיחווה אותו כאמין וחזק להסתכל לאמת, לעכל יד ביד את משמעותה ולעשות את המכסימום האפשרי במיגור. חששות הסביבה והסתרה מוקרנים החוצה בדרך כלל ,מה שמגביר את חרדת החולה.אז למען חברתך תתחזקי ולאחר שהרופאים ידברו איתה תני לה את התחושה שאת עומדת בפני כל קושי שהיא מעלה.אין כמו תמיכה חברתית בהקלה של תהליך ההתמודדות הלא קל הזה. אני עשיתי בינתיים טיפול כימו אחד מתוך 4 ועוד הדרך ארוכה.אני מדברת ונעזרת כל הזמן במשפחה,עבודה וחברה.

18/04/2006 | 09:52 | מאת: dorit

יפית בוקר טוב... תודה על המילים אני גם חושבת שלא רק המטופל צריך חיזוקים אלא גם האנשים שרוצים לחזק ולתמוך אני מאוד רוצה לעזור ו לתמוך . עם כל הקושי בדבר אני מקווה שהיא תדע שאני עומדת לצידה ו פנויה לכל דבר ומתי שהיא זקוקה לי . אני אהיה שם. עכשיו שהיא יודעת מה קורה אני יכולה לדבר יותר בחופשיות. היא בתור התחלה צריכה לעבור ניתוח. אני מאחלת לך הרבה בריאות ושתעברי את הטיפולים מהר ובלי הרבה תופעות ו להיות חזקה ו עם מחשבות חיוביות. כל טוב חג שמח....