פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

26/02/2006 | 20:45 | מאת: תומר

אני בן 36 ולאחר שהתלוננתי על כאבים בחזה נשלחתי לצילום ולבדיקת CT נמצא גוש לא הומוגני במדיאסטינום החשוד כתימומה ונראה כלא שפיר. כירורג המליץ לבצע ניתוח חזה ולהסיר את הגוש. מדוע לא לוקחים דגימה לביופסיה לפני הניתוח? האם ניתן להסיר את הגידול שלא ע"י פתיחת בית החזה?

27/02/2006 | 14:31 | מאת: ד"ר משה זילברמן

תןמר שלום שאלתך במקום האיזור קשה לגישה לביופסיה ולכן עדיף להוציא ולנתח במיוחד שזה נראה חשוד לממאירות כדאי שתתיעץ גם עם כירורג חזה לשם קבלת פרטים מדויקים יותר בברכה דר זילברמן

26/02/2006 | 20:45 | מאת: תומר

אני בן 36 ולאחר שהתלוננתי על כאבים בחזה נשלחתי לצילום ולבדיקת CT נמצא גוש לא הומוגני במדיאסטינום החשוד כתימומה ונראה כלא שפיר. כירורג המליץ לבצע ניתוח חזה ולהסיר את הגוש. מדוע לא לוקחים דגימה לביופסיה לפני הניתוח? האם ניתן להסיר את הגידול שלא ע"י פתיחת בית החזה?

27/02/2006 | 02:36 | מאת: מירי.ב.

הי תומר, קודם כל חזק ואמץ ותהיה חזק, כולנו כאן בפורום בשלבי החלמה או התמודדות עם המחלה כך שהגעת למקום הנכון. אני לא יודעת מה זאת תימומה ולמה לא עושים לך ביופסיה לפני ניתוח כדי לוודא שהגידול ממאיר את זה אתה חייב לברר עם הרופא שלך. לא פעם אנחנו מייעצות כאן אחת לשנייה לא לוותר וללכת לחוות דעת נוספת כדי לקבל פרטים מורחבים על ההשערות למחלה שלנו או על אופן הטיפול. אל תהיה בלחץ, היפגש שוב עם הרופא שלך כדי שירחיב את הסבריו ויפרט למה לא נערכת לך ביופסיה לפני ניתוח, אם אתה לא מרוצה גש לחוות דעת שנייה העיקר שתהיה שלם עם ההחלטה ותבין בדיוק את התהליך שאתה צריך לעבור. לגבי הניתוח -גם אם לבסוף תיעשה לך ביופסיה לפני ניתוח, אין דרך אחרת להוציא את הגידול למעט ניתוח ופתיחת החזה כדי לנקות את האיזור, להוציא את הרקמה החולה ועוד קצת רקמה בריאה מסביבו.דרך אגב כל הרקמות המוצאות בניתוח נשלחות גם הן לביופסיה שלאחר ניתוח והן למעשה קובעות את הפרוגנוזה הסופית של הגידול, כלומר: גודל סופי, שוליים נקיים וכו'. אצל נשים הניתוח נעשה בשד במקומות שונים תלוי במיקום הגידול ובדרך הטובה ביותר להגיע אליו, אצל גברים צעירים כמוך אני מניחה יתחשבו בדיוק באותו דבר על מנת שהניתוח יראה כמה שיותר אסתטי. הביופסיה שלאחר ניתוח היא זו שנותנת תמונת מצב סופית לאונקולוג ולכירורג ואז בעצם מחליטים על המשך הטיפול התרופתי לחולה. אנחנו איתך, אל תהסס לפנות ואל תשכח יוצאים מזה ובגדול!!! בהצלחה והרבה בריאות, מירי.ב.

27/02/2006 | 08:42 | מאת: מרב

הי תומר, אמנם שאלתך לא קשורה לפורום זה, (קשורה לפורום ניתוחי בית חזה), אבל כיוון שיש לי נסיון אוכל לעזור לך. גם לי היה גוש במדיאסטינום, שחשבו שאולי זה תימומה או הגדלה של בלוטת התריס, ולבסוף הסתבר שהגוש אכן היה בתימוס אבל לא היה תימומה, אלא גויטר ועברתי ניתוח פתיחת בית חזה מלא. אין מנוס מניתוח פתיחת בית החזה בגלל מיקום התימוס. אם היו עושים ביופסיה היו נאלצים גם כך לפתוח את בית החזה, אז אם במילא פותחים אז מוציאים את הכל בעיקר אם חושדים שזה לא שפיר, על אחת כמה וכמה. בכל מקרה עלייך להתייעץ עם כירורג בית החזה ולשאול אותו את כל השאלות. לא ברור לי מדוע לא שאלת את מה שהטריד אותך, אילו שאלות לחלוטין בסיסיות וחשובות. בכל מקרה, זה פורום סרטן שד, ועלייך לשאול בפורום כירורגית בית חזה. מאחלת לך המון בהצלחה. הניתוח הוא כמו ניתוח לב פתוח, אני תוך יומיים יצאתי מבית החולים, שברתי שיא חדש, אבל ההתאוששות היתה איטית יותר, קשיים בנשימה, ומגבלות. אסור לנהוג במשך חודש וחצי ויותר, ולסחוב דברים כבדים במשך חצי שנה, אז קח זאת בחשבון. וכמובן הכי חשוב, מקווה שבניתוח יסתבר שהממצא הוא שפיר ולא ממאיר כפי שחושדים, ואז אחרי הניתוח תחזור לשגרה.ואם חלילה יסתבר אחרת, מאחלת לך המון המון בהצלחה והרבה בריאות. מרב.

26/02/2006 | 13:49 | מאת: המיואשת

דר' שלום ! בשבוע שעבר נותחתי שוב, הפעם הסירו בלוטות לימפה לאחר שנתגלו תאים נגועים בבלוטת הזקיף. אני עדיין עם הנקז. הניתוח בוצע בצד ימין ומשום מה יש לי כאבים בזרוע שמאל. למרות שאני לוקחת משככי כאבים, הכאב לא חולף ולא נרגע.במשך היום עוד ניתן לסבול אולם בלילות הכאב נורא ומרבית הלילה אינני מצליחה להרדם. מה יכולה להיות הסיבה ומה עלי לעשות? מודה מראש על תשובתך.

27/02/2006 | 14:27 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך אני מקוה שהניתןח עבר בהצלחה קשה לי להסביר את הכאב בשמאל יתכן כאב גרמי שרירי שקשור לתנוחה מסוימת או לבעיה ישנה בחוליות עמוד השדרה הצווארי או לעצם הזרוע השמאלית הדבר הנבון לעשות זה לפנות לרופא המנתח שלך בנוסף לנטילת משככי כאבים בכל אופן לדעתי אין סיבה לדאגה תודה שפנית שוב בברכה דר זילברמן

26/02/2006 | 13:31 | מאת: בקי

בשעה טובה אני מסיימת את הטיפול הכימותרפי בשבוע הבא. עכשיו על הפרק ההקרנות. כמה שאלות לי. האם ישנו מרווח של זמן בין סיום הכימו להקרנות, מהו בדרך כלל ולפי מה נקבע. מה קורה אם צריכה להיות הפסקה ברצף בגלל חגים (למשל, הפסח שמתקרב אלינו). תודה ורק בריאות

26/02/2006 | 20:53 | מאת: זינה

בקי ערב טוב ! אני התחלתי הקרנות כ 3 שבועות מסיום הכימו, מה שאני יודעת שיש הפסקה עד חודש לתחילת ההקרנות, ובהקשר לחגים חול המועד עובדים רגיל רק בחג לא אז יש יום הפוגה בהקרנה. שיהיה בהצלחה ושתרגישי הכי טוב בעולם "זינה הלוחמת"

01/03/2006 | 11:52 | מאת: פרופסור עפר מרימסקי

הקרנות ניתנות סמוך לסיום הכימותרפיה, קרי 3-4 שבועות לאחר העירוי האחרון. חגים אינם מקטינים את יעילות הטיפול ובמקרה של הפסקה ממושכת בטיפול (מסיבה רפואית בלבד) ניתן לתת תוספת קרינה כדי "לפצות" על ההפסקה וכדי לא לגרוע מיעילות הטיפול ומאינטנסיביות המנה.

26/02/2006 | 13:27 | מאת: יוני

א. עברתע ניתוח למפקטומי לפני שבועיים. אתמול והיום נתחלתיה לחוש שהשד המנותח קשה כאילו עבר הקפאה+תחושה לא נעימה. האם כך אני אמורה להרגיש? ב. מהי הבדיקה הגנטית החדישה שקופ"ח כללית הכניסה לסל שנותנת כלים להחליט האם המטופלת זקוקה לכימי או לא? האם הבדיקה כבר מתקיימת בפועל בחולות? באיזה סוג של חולות?

26/02/2006 | 14:32 | מאת: מירי.ב.

הי יוני, גם אני עברתי למפקטומי לפני 5 חודשים אך לא היו לי התחושות שיש לך. עד כמה שאני יודעת יש נטיה לצטברות נוזלים במקום המנותח, זה לא קורה לכל אחת אך השכיחות מאוד גבוהה. אני מציעה לך לדבר עם הכירורג שניתח אותך ולגשת אליו לבדיקה, יתכן שצריך לנקז נוזלים מהמקום, בכל מקרה את צריכה חוות דעת רפואית וביקורת שלו. לגבי הבדיקה הגנטית החדשה דברי עם כללית מושלם ובידקי אם את בקטגוריה המתאימה, מה שהצלחתי להבין מהפרסום בעיתונות זה שיש סלקציה מאוד גדולה בזכאות לבדיקה ולא ברור אם צריך רקמות חיות וטריות ישר מהגידול בזמן הניתוח. דברי עם כללית מושלם כדי להבין יותר לגבייך. בכל מקרה אני עשיתי באונקוטסט בדיקה דומה אך באופן פרטי. ולקחו לי רקמות מהגידול בזמן הניתוח ומשם הן הוטסו ל-2 מעבדות בחו"ל לביצוע הבדיקה, בשתיהן חייבים רקמות טריות מהניתוח כך שאולי זה קצת לא רלוונטי בשבילך היום. תרגישי טוב והמון בריאות תעדכני אותנו מה עשית ואיך את מרגישה, אנחנו כולנו פה בשבילך! מירי.ב.

26/02/2006 | 17:22 | מאת: אנה גולדברט

יוני היקרה שלום, את שאלתך לגבי כאבים ביד שמאל שלחתי לאחד היועצים בתחום. להלן מידע אודות הבדיקה: קופת החולים שרותי בריאות כללית הכניסה לסל השירותים שלה החל מ- 13.2.2006בדיקה גנטית חדשנית, "אונקוטייפ DX", עבור חולות בסרטן השד בשלב מוקדם. הבדיקה תאפשר לנבא ההסתברות לחזרת המחלה לאחר ניתוח להסרת הגידול ותינתן כסטנדרט טיפול חינם. הבדיקה פותחה על-ידי חברת Genomic Health מארה"ב, המיוצגת בישראל על-ידי חברת אונקוטסט - טבע. "אונקוטייפ DX" מאפשרת לברר באופן מדויק לאילו חולות בסרטן שד מוקדם מתאים טיפול כימי משלים (adjuvant) למניעת הישנות המחלה, ואילו יכולות לשקול לוותר עליו. בדיקה זו מתאימה לנשים המאובחנות עם סרטן שד מוקדם, שלאחר כריתת הגידול ובדיקה פתולוגית נמצא כי מחלתן לא התפשטה לקשריות הלימפה, וכן הן מתאימות לקבלת טיפול הורמונלי. בנוסף, הבדיקה מסייעת בזיהוי החולות המצויות בסיכון גבוה להישנות המחלה למרות שנמצא שיש להן גידול קטן מאוד. בדיקת אונקוטייפ DX נבדלת משאר הבדיקות להערכת פרופיל גנטי בכך, שלצורך ביצועה אין צורך ברקמת גידול טריה או ברקמה שהוקפאה מיד לאחר הניתוח, אלא ניתן להשתמש ברקמת גידול שהשתמרה בפראפין (דגימה כזו מאוחסנת במכון הפתולוגי עבור כל חולה העוברת ניתוח לכריתת גידול). בבדיקה נמדדת מידת התבטאותם של 21 גנים ומחושב דירוג ההישנות של המחלה – מספר בין 1 ל-100 המבטא את הסיכון לחזרת המחלה ב-10 השנים מזמן האבחנה. בשירותי בריאות כללית מעריכים, כי מספר החולות המתאימות לבדיקה עומד על כ: 250-300 חולות בשנה. עלות הבדיקה באופן פרטי עומדת על 4,000 דולר (כ-18,000 שקלים). לדברי זאב וורמברנד, מנכ"ל שירותי בריאות כללית, הבדיקה מקובלת כקונצנזוס בין המומחים לטיפול בסרטן השד, אך מכיוון שמדובר בבדיקה המסייעת בהצלת חיים ולא בטיפול מציל חיים, סיכוייה להיכנס לסל הבריאות נמוכים ביותר, והקופה רואה מחויבות לתת לחולות את הבדיקה. בעתיד יש לשער שגישה זו תהווה סטנדרט טיפולי עבור חולי סרטן מסוגים נוספים. לדברי וורמברנד, בעזרת הטכנולוגיה החדשה לא רק שניתן להתאים טיפול אישי מדויק לחולה הספציפית, אלא גם נמנע טיפול כימותרפי רב וסבל מיותר מחולות רבות. הבדיקה מאפשרת לאתר אלו חולות תפקנה תועלת מטיפול כימותרפי ומאלו חולות ניתן לחסוך את הטיפול הקשה. מידע מקיף יותר ניתן למצוא בפרק באתר אחת מתשע בנושא בדיקות ביולוגיות: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=biological_1.doc בברכה, אנה

26/02/2006 | 13:16 | מאת: בטי

לכל הנשים באתר שלום, עברתי שני ניתוחים בשד אחד, אני מתאוששת יש קצת כאבים אבל לא נורא. נאמר לי שאצטרך לעבור טיפולים כימוטרפיים, ואני מאד מפחדת מהטיפולים, אשמח לשמוע מנשים שעברו את הטיפולים הקשים, ולדעת למה לצפות ואיך לעבור את התקופה הזאת הכי טוב שיש. החלטתי שאני חייבת להילחם במחלה שתקפה אותי בהפתעה רבה. תודה לכל המשיבות בטי

26/02/2006 | 15:03 | מאת: מירי.ב.

הי בטי חמודה, ראשית אל פחד, אנחנו כאן איתך כדי ללוות, לתמוך, לעודד ולענות על כל שאלותייך! אני בת 40 סיימתי כימו לפני שבועיים וחצי (כמובן אני אחרי ניתוח ובעוד שבוע אמורה להתחיל הקרנות). המילה כימותרפיה נשמעת מאוד מפחידה בדיוק כמו המילה סרטן אך השד לא כל-כך נורא. זו תקופה לא קלה ואין ספק שזו חוויה בילתי נשכחת אך עוברים אותה. אחת הדרכים להתמודד עם התקופה היא פשוט לזרום עם הטיפולים תוך הבנה כי הם אמורים להציל את חייך ולמנוע את הישנות המחלה. להקשיב לגופך ולהבין כי זו תקופה שקודם כל חולפת!!! אך הגוף עובר בה שינויים רבים. יש ימים טובים וימים לא כל-כך ומותר לבכות או לישון או סתם להישאר במיטה ומותר להפעיל את כל המשפחה והחברים כולל הילדים שלך אם הם בגילאים המתאימים. צריך לדבר על זה פתוח עם כולם ולא לפחוד להשתמש במילה סרטן או כימותרפיה כי אחרת זה מאוד מערער את אמונם של הילדים בעיקר משום שהם חשים שלא אומרים להם את האמת ואז הפחדים והחרדות מתגברים. צריך לדבר עם המחנכות של הילדים ולידע על מצב חדש בבית ועוד מיליון דברים. תתקשרי אלי בבקשה אני ארחיב לך בטלפון כי אחרת צריך לכתוב לך ספר... הטלפון שלי 09-7672438 ואל תתביישי! המון בריאות וממתינה לצלצול שלך. ביי, מירי.ב.

26/02/2006 | 16:03 | מאת: יעלה

הי בטי אני בת 31 סיימתי לפני כמעט חודשיים סידרה של שמונה טיפולים לפני שהתחלתי את הטיפולים פגשתי שתי נשים שעברו סיפורים דומים והפגישה איתן חיזקה אותי מאד ונתנה לי כמה עצות מעולות לרשימה. מה שלי עזר מאד הייתה הסביבה התומכת. במהלך הזמן גיליתי מי עושה לי טוב והשארתי אותו קרוב אלי. מכל אחד קיבלתי את הדברים המיוחדים שרק הוא / היא ידעו לתת לי: אחת נתנה שיחה טובה, אחרת הכינה לי אוכל מעולה, שלישי ליווה אותי לטיפול וחבר אחר הוציא אותי לסרט גם כשזה נראה לי משהו קשה ומסובך יחסית למצבי. לקחתי כדורים חזקים נגד בחילות כך שלא הקאתי כלל למרות שחוויתי את שאר תופעות הלוואי- במידה כזו או אחרת. השתדלתי מאד להבין מה אני מסוגלת ורוצה לעשות בתקופה הזו ומה לא מתאים לי וכך נהגתי- גם לגבי העבודה וגם לגבי שאר סדרי החיים (כמובן במיוחד לגבי הגוף והנפש). מימלא זה זמן שבו יש לך את התירוץ הטוב ביותר לעשות את הדברים בדרך המתאימה לך. בכלל כימותרפיה היא תמיד הזדמנות לשדרג את החיים, במקרה שלנו התקנו מזגן מעולה בסלון ולקחנו עוזרת בית אפילו שאנחנו רק זוג צעיר. ועוד עניין קטן- לגבי הקרחת- אני תמיד חלמתי לנסות פעם איך מרגישים עם קרחת ותמיד לא העזתי. בקיצור היום אני עדיין נהנית מקרחת מדליקה וחלקה וממבטים אוהדים או משתאים ברחוב. כמו כל דבר בחיים החוויה הזו היא משהו שיש לו קבוצת שווים שהיא גם קבוצת תמיכה, אבל זה גם משהו מאד אינדיבידואלי- אני בטוחה שתמצאי את דרכך לצחוק, לכאוב ולעבור את התקופה הזו הכי טוב שאפשר. בהצלחה ויישר כוח יעלה

26/02/2006 | 17:45 | מאת: אנה גולדברט

בטי היקרה שלום, קשה להוסיף על תשובות כה מלאות מידע ואמפתיה בהן מתמחות נשות הפורום שלנו. רק אוסיף כי באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא מידע רב אודות הטיפולים ועצות להתמודד עם תופעות לוואי של טיפולים אלו. להלן הקישור לפרקים אלו המסודרים לפי נושאים: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp אחת הדרכים להתמודד עם הפחדים מפני כימותרפיה, היא דרך איסוף מידע, בה את בחרת. חשוב לציין כי דפוס התמודדות זה הינו דפוס אקטיבי ויעיל ביותר בהפחתת החרדה מכיוון שהוא מעניק תחושה של כוח ושליטה. כפי שציינו בפנייך, אנו כאן לרשותך ונשמח ללוות אותך בתהליך זה, אנה

26/02/2006 | 20:44 | מאת: זינה

בטי היקרה ! אין הרבה מה להוסיף למה שכתבו לך, מה שכן רציתי לאמר לך זה לא סוף העולם עוברים את זה, כל אחת על פי דרכה אבל עוברים אני אישית לא לקחת כדורים כמו יעלה ועברתי את זה, וגם עבדתי במשך כל התקופה ועוד עם ילדים, היו לי ימוים שלושמ אחרי כל טיפול ששכבתי ואחר כך חזרתי לעבוד, נכון אי אפשר ליפות את הדברים הכימו קשה זה לא משחק אבל.... זה גם עובר, את יודעת איזה טיפול תצתרכי לעבור? איזה תרופה תקבלי? ואיפה? אשמח לשמוע ממך ולעודד. המלצה אני לא יודעת איזה אורך השיער שלך אבל אני ממליצה להסתפר קצוץ לפני, השער נושר או יותר נכון נופל אחרי הטיפול השני, ולי אישית היה מאוד קשה הקטע הזה אז תתכונני ותכיני את עצמך לזה, מה שכן מתרגלים לקרחת וזה בסדר, אני הלכתי עם כובעים והקרחת לא עם פאה. בטי אנחנו פה איתך לאורך כל הדרך במידה ותרצי לדבר תרשמי וניצור קשר. הרבה בריאות וכוח להמשך... תאספי לידך את כל מי שתרגישי איתו נוח , ואל תתבישי לבקש עזרה. אנחנו פה "זינה הלוחמת"

26/02/2006 | 12:23 | מאת: אני

שלום, אני בת 32 חליתי לפני 6 שנים בסרטן שד עברתי טיפולים כריתה ושחזור דו צדדי. הוציאו לי גם 13 בלוטות לימפה ביד ימין . כבר 6 שנים שאני מורידה את השיער בבית השחי באמצעות משחות ממיסות שיער, נאמר לי בזמנו שאני לא יכולה לגלח את את האזור וזו האלטרנטיבה היחידה שעומדת בפני. אבל אני אשה ורוצה להרגיש יפה ואסטתית וכך אני עושה. לאחרונה צצו מחשבות. האם זה בכלל בריא ? אילו חומרים רעילים מאד והתחושה אחרי פעולה שכזו היא לא במיוחד נעימה. בהתחלה ייחסתי זאת לעובדה שאין לי תחושה כיוון שהוציאו בלוטות וגם העצבים נפגעו. היום זה מציק זה מגרד ומעקצץ גם מספר ימים אחרי... אשמח לתגובה האם קיימות אלטרנטיבות אחרות ? והאם מותר לגלח? נראה שפעולה כימית זו רחוקה מלהיות חיונית לגוף ובמוחד אחרי מה שעבר... האמת שאף אחד היום לא מצא את התשובה בשבילי תודה

26/02/2006 | 14:16 | מאת: מירי.ב.

הי, גם אני חולה מהפורום, אחרי כימו ובדרך להקרנות, אני אמנם רק 5 חודשים אחרי ניתוח וגם לי נפגעו עצבים ביד ימין ויש עקצוץ או לחילופין חוסר תחושה. זה מצב נורמלי אחרי חיטוט בבית השחי והכירורג שלי אמר לי שיתכן שזה לא יעבור. אך במידה וכן זה לוקח הרבה זמן. אז את לא לבד.... אישית זה לא כל-כך מפריע כי אין לי מוגבלות ביד והתפקוד היומיומי לא נפגע. לגבי הסרת השיער באותו בית שחי, אני כרגע לפני הקרנות אז אמרו לי לא להוריד שיער במידה ויצמח (לא לגלח ולא להשתמש בשום חומר כימי כמו משחה. אחת כמה וכמה לא למרוט עם שעווה וכו'). לדעתי במקרה שלך החומר הכימי עושה לך רק רע כי יש לך במקום תגובה אלרגית בעור מהמשחות. אני לא יודעת עד כמה הן חודרות את העור ומגיעות לשכבות פינימיות יותר ואולי למחזור הדם, אך בטוח שזה לא בשבילך. לדעתי 6 שנים אחרי את כן יכולה לגלח, גילוח היא פעולה שיטחית כמו תספורת על פני העור, זה הכי פחות יכול לגרום נזקים למקום כה רגיש. עיצה נוספת - לכי לבית טבע ובידקי אם יש מסיר שיער על בסיס נטורופתי שמגיע מן הטבע אולי יש ותבחרי להשתמש בו. המון, המון בריאות. מירי.ב.

27/02/2006 | 14:39 | מאת: ד"ר משה זילברמן

שלום לך למען האמת גם לי אין תשובה מדעית מבוססת לדעתי את יכולה לגלח בלי פחד אין הרבה אפשריות כאן גילוח או חומרים או טיפול הסרת שיער בלייזר אך אין בידי מידע מדעי כאמור תודה שפנית לאתרינו בברכה דר זילברמן

26/02/2006 | 10:19 | מאת: יעלה

תודה לכולן חיממתם את לבי הבוקר לא ברור לי כיצד עונים כאן לשירשור לכן אני כותבת תשובה כללית לצילי- אשמח מאד לדעת איך אוכל ליצור איתך קשר לדבר איתך או לפגוש אותך כדי לשמוע ולהתכונן. אני כותבת כאן כתובת מייל אחת שלי בה תוכלי לכתוב לי את פרטייך אם את רוצה [email protected] אם יש דרך אחרת להתקשר אנא כתבי לי כאן ללימור- ציינתי שמדובר בנשאות גנתית, כך שהמלחמה כאן מבחינתי היא לא על השד אלא נגד השד (למרות שהוא יפיפה ושירת אותי נאמנה מעל 20 שנה). האחוזים להישנות המחלה בשד השני ובשד המנותח לאחר מכן על פי הידוע לי גבוהים מאד. אם יש לך מידע על תרופה אחרת עדכנית למניעת ההישנות אשמח לקבל מידע. אם הפתרון כשיחזור גידול אולי אלים יותר- הוא עוד למפקטומי ועוד כימותרפיה- זה אומנם לא נורא, אבל לא בשבילי. הבנתי אחרי סיבוב אחד. מבחינה משפחתית במקרה שלי גם לסבתא שלי וגם לדודה שלי חזר גידול בשד השני. דודה שלי חיה היטב בלי שדיים כבר שנים רבות ואני בהחלט מקווה להמשיך את דרכה. שוב תודה על התמיכה אני קוראת בפורום גם כשאיני כותבת בו שבוע טוב לכולן יעלה

26/02/2006 | 12:53 | מאת: יעלה

אשמח לקבל ממך תשובה במיל המצורף ל- המשך. גם אני מתעתדת לעבור ניתוח אצל קויפמן ועד אל ואשמח לקבל אינפורמציות בהקדם ממך. תודה והרבה בריאות יעלה

26/02/2006 | 15:13 | מאת: צילי

הי יעלה . גם אני התנתחתי אצל קוייפמן ועד אל (אני אמרתי לך את זה ? ) בכל מקרה אשמח לשוחח אתך ואני יכולה להגיד לך מראש שהחוויה שלי מעודדת מאוד.. את מוזמנת להתקשר אלי לטלפון 09-9523097 או 052-3411916 ונדבר ... מחכה לשמוע ממך . צילי

26/02/2006 | 08:59 | מאת: שלגית

שלום לך נורית , ושלום לכולם,יש לי ימים טובים יותר ו טובים פחות.האם יש איזשהו מידע לגבי אישור כניסתה של התרופה לסל התרופות?????????ידוע לי שידונו עליה כתרופה חריגה ונוספת לרשימת התרופות העומדות להיכנס לסל.מה קורה עם הועדה??????

26/02/2006 | 15:05 | מאת: מירי.ב.

הי שילגית, שמחה לשמוע שאת איתנו בפורום, מה שלומך? איך את מרגישה.... תפרטי קצת יותר ורק אם בא לך. ביי, מירי.ב.

27/02/2006 | 16:11 | מאת: נורית טולנאי

שלום לך שלגית, ועדת הסל עדיין ממשיכה בדיוניה, לא ברור מתי הם מסיימים את הדיונים. כמו כן אין לנו וכנראה גם לאחרים מידע על העברת כספים חריגים. לצערי שום דבר עדיין לא ודאי. אנחנו כל הזמן פועלות ,העניין שהנושא לא מצליח לתפוס כותרות בעקבות המצב הפוליטי והבחירות הקרבות. אני מתפללת יחד עם כל החולות ותומכיהם שנצליח וההרצפטין לבסוף ימומן . בברכה נורית

26/02/2006 | 01:20 | מאת: מירי.ב.

הי בנות, תעדכנו אותי לגבי השיחה אתמול אני מתה מסקרנות!!!!!!! ביי, מירי.ב.

26/02/2006 | 01:40 | מאת: אני

היי מירי לצערי לא תפסתי אותה היום אנסה שוב מחר בבוקר אל תגידי לה בנתיים כלום שישאר הפתעה שימי לב אני גם לא מזכירה שמות כדי שהיא לא תנחש ניסיתי גם בערב והיא לא היתה(לא ענו לי בכלל) בכל מקרה זה היה נושא השיחה שלי היום עם בעלי וחברות (היית אצל חברה בערב שהיתה לה יום הולדת) וזה היה מסמר הערב ריתקתי את כולם לגבי מה שהיה היום . אדבר איתך בכל מקרה גם מחר או בבוקר או בערב במשך היום לא אהיה בבית. שיהיה לך לילה טוב אני עוד פה אם בא לך לכתוב לי. ביי אני (חה חה חה)

26/02/2006 | 06:55 | מאת: rachel

hii

25/02/2006 | 22:16 | מאת: בתאל

אנה.. שבוע טוב.. האמת שהרבה זמן לא הייתי פה.. כי לא הייתה לי סיבה אבל עכשיו?! עכשיו אני חוזרת לסדרת בדיקות ואם את זוכרת שאמרתי לך..שיש לי אולטרסאונד ואם יגלו שגדל הגידול אני יכנס לניתוח ורוב האפשרויות הן שכן כי ההורים שלי לא רוצים שהדבר הזר הזה יישאר לי בגוף..ובצדק.. אז ביום שני הקרוב יש לי אולטרסאונד ואז אני ידע הכל.. אפשר לקבל את ההצלחה שלך?! אני אעדכן אותך במתרחש תודה על תשומת הלב ושבוע טוב בתאל..

26/02/2006 | 01:07 | מאת: מירי.ב.

לבתאל, בהצלחה באולטראסאונד, נקווה לשמוע ממך רק טוב. המון בריאות ואנחנו נחזיק אצבעות!!! מירי.ב.

26/02/2006 | 07:42 | מאת: אנה גולדברט

בתאל היקרה, תודה על פנייתך. אני מאחלת לך המון בהצלחה לקראת האולטראסאונד. נראה שאת הולכת מצוידת במידע רב שצברת ובתמיכה שלנו ושל בני משפחתך. כך שאני משוכנעת שיש לך את הכלים להתמודד עם כל החלטה. אני כאן בשבילך ומחכה לעדכונים ממך, שבוע טוב, אנה

25/02/2006 | 17:03 | מאת: ליאורה.א

תודה רבה על התשובה, אך בהמשך לשאלתי הקודמת: (אני חיילת בת 20. גילו אצלי בשד ימין גידול שפיר בקוטר של 1.5 סנטימטר. בנוסף, אחות של סבתי נפטרה בגיל מבוגר מסרטן השד. האם קיים אצלי סיכון גבוה לחלות בסרטן השד בעתיד ?) הנתונים שנמסרו לי היו שגויים. הגיל של אחות סבתי שנפטרה היה 50 והיא גילתה זאת בגיל 40. האם יש לי יותר ממה לפחד ?

25/02/2006 | 21:16 | מאת: אירית

אין לך ממה לפחד. גידול שפיר לא מנבא גידול ממאיר בעתיד..... ממליצנ לך להיות בביקורת כירורג שד החל מגיל 25 אחת לשנה ותשכחי מכל העניין. החיים יפים. תחיי אותם ותשימי בצד את החרדות.

25/02/2006 | 15:41 | מאת: ליאורה

שלום, אני חיילת בת 20. גילו אצלי בשד ימין גידול שפיר בקוטר של 1.5 סנטימטר. בנוסף, אחות של סבתי נפטרה בגיל מבוגר מסרטן השד. האם קיים אצלי סיכון גבוה לחלות בסרטן השד בעתיד ?

25/02/2006 | 15:43 | מאת: ליאורה.א

שלום, אני חיילת בת 20. גילו אצלי בשד ימין גידול שפיר בקוטר של 1.5 סנטימטר. בנוסף, אחות של סבתי נפטרה בגיל מבוגר מסרטן השד. האם קיים אצלי סיכון גבוה לחלות בסרטן השד בעתיד ?

25/02/2006 | 15:55 | מאת: אירית

סרטן שד בגיל מבוגר (מעל 70) הוא לא אינדיקציה לתורשה או גנטיקה

03/03/2006 | 02:34 | מאת: יעלה

קיים סיכוי וכדי להבין אותו אני ממליצה לך לקרוא קצת על סרטן וגנטיקה ועל סרטן שד בכלל. וכמובן, להבין ולבצע מעקב צמוד כנדרש. מתוך מה שכתבת כאן קשה לדעתי להבין מה סיכוייך אבל אונקולג/ית טוב/ה יוכלו להסביר לך מה הרפואה יודעת היום. כמו כן כדאי לא להישאר שאננים, לעקוב אחרי הגוש ובכל מקרה תמיד לשמוע דעה של יותר מרופא אחד. בהצלחה יעלה

25/02/2006 | 15:22 | מאת: ליאורה

9 שנים עברו מהסיוט כשכרתו לי שד עקב שני מוקדים סרטניים. עברתי קורס של כימיותרפיה +הקרנות במשך 7 חודשים. לאחר מכן התחלתי לקבל טמוקסיפן 20 מייג, כדור כל יום. במשך 8 שנים (עד עכשיו) אני ממשיכה עם התרופה הזאת, אך בחודש אוקטובר השנה הרופא החליטה לשנות לי את התרופה לפמרה. ואז התחילו בעיות. הקופה (''מכבי'') לא אישרה לי את התרופה החדשה בנימוק ש 5 שנים כבר עברו והקופה לא תסבסד יותר את ההוצאות על התרופה שעלותה 1000 שייח. כדי לגבש החלטה מה לעשות, בבית חולים עשו רוויזיה של בדיקת הביופסיה מהמכון הפטולוגי וכתוצאה מכך היגיעו למסקנה שעלי להמשיך עם הטמוקסיפן עקב סירוב מכבי להשתתף בסיבסוד תרופת פמרה (הבדיקה הראתה רגישות של סוג הסרטן שלי לטיפול הרמונלי. כמו כן היתה לי חדירה לימפו- וסקולרית + בלוטות נגועות). חשוב לי מאד לקבל תשובות על שאלותיי והן: 1). אם הרופאים רצו להחליף לי את הטמוקסיפן, האם זה אומר שחד משמעית המשך בטיפול ע''י הטמוקסיפן יוביל לסרטן הרחם? 2). האם עלי לראות בהוראת הרופאים לגבי המשךבטמוקסיפן רק ויתור לחוקי הקופה? ואם כן אז עלי להשיג את הכסף לקנית התרופה החדשה בכל דרך האפשרית (למקור דירה, למשל)? בקיצור, אני מאד מבולבלת. בבקשה, תבהירו לי את העיניין. בתודה רבה מראש ליאורה

25/02/2006 | 15:58 | מאת: לליאורה

1. לא. מה שזה אומר הוא שתרופת הפמרה יותר יעילה למנוע חזרת המחלה אחרי כל כך הרבה שנים. 2. קופה מענייינת הקופה שלך. חודש אחד של טיפול בהרספטין יותר יקר משנה של טיפול בפמרה. ואת זה הם נותנים ופמרה לא. במקום למכור דירה שאין לי הייתי עושה להם הרבה רעש והולכת לעיתונים ולטלביזיה ולמשרד הבריאות. לא לותר להם.

25/02/2006 | 16:55 | מאת: שלי

מכבי לא מחוייבת לתת לך פמרה במצבך זה לא בסל וגם ליאומית ומאוחדת לא נותנות,אבל תיפני לעו"ד רקפת אולי היא תוכל לעזור לך

25/02/2006 | 20:06 | מאת: אנה גולדברט

ליאורה היקרה שלום, גם אני ממליצה לך לפנות לעו"ד רקפת אנוך - סמנכלי"ת עמותת "אחת מתשע", היא רכזת שמירה והגנה על זכויות החולה , אנא פנה אליה ביום א' והיא תנסה לעזור כפי יכולתה. הטלפון: 03-6021717 שלוחה 201 בברכה, אנה

25/02/2006 | 21:19 | מאת: אירית

למיטב ידיעתי טמוקסיפן הוא ל5 שנים בלבד לאחר 5 שנים יש להפסיק או לעבור לפמרה

לפני חצי שנה אובחנה אצלי גרורה בחוליה לאחר 7 שנים של רמיסיה מסרטן השד לא קיבלתי טמוקסיפן. במשך השנים (רצפטורים חיוביים) לפני שנה התחלתי להשתמש ברלוקסיפן בגלל דלדול העצם. לאחר גילוי הגרורה האונקולוג בקש להמשיך ברלוקסיפן. מה דעת הרופא בפורום??

26/02/2006 | 21:38 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום אור, רלוקסיפן הוא לא טיפול מקובל לסרטן שד גרורתי מאחר והתרופה עדיין לא הוכיחה את עצמה במחקרים קליניים במצב זה. יש סיבה להאמין כי בעתיד יסתבר כי אינה נופלת מטמוקסיפן אך כרגע אין הוכחות מספקות לכך ולכן כדאי להעדיף את התרופות המקובלות אשר עברו את מסלול ההוכחה והרישום הנדרשים. כדאי להוסיף גם ביספוספונט כמו ארדיה או זומרה או בונאט הן כטיפול כנגד המחלה הגרורתית בעצמות והן, כאפקט נילווה, כטיפול באוסטיאופורוזיס.

למעשה יש לי שתי שאלות: האחת לגבי אסותא - הניתוח שלי אמור להתקיים שם בעוד שלושה שבועות, בינתיים שמעתי בעיקר שמועות רעות על המקום אך מבחינת מכבי זהו המקום שבו מקבלים רפואה "פרטית" עם הרופאים שאותם בחרתי. אם יש בפורום נשים שעברו ניתוחים באסותא אשמח לשמוע מהי הביקורת או מהן התשבוחות על המקום אליו אני אמורה להיכנס לניתוח. השניה קשורה לתגובות הסביבה הקרובה/ רחוקה לקראת הניתוח. למעשה אני מוצאת שקשה מאד לנסח שאלה ברורה בעניין. אני צריכה עוד לחשוב על כך. בכל אופן אם למישהי יש איזה קישור למאמר או ספר, או אמירה אישית, שעולה מהן שמדובר בסך הכל בשדיים ולא באובדן הנשיות, המיניות, הזהות וכו' אשמח מאד לשמוע או לקרוא אמירות בנושא כדי להקל על משימתי (מערכה נוספת) להדוף את כל הפרצופים המרחמים/ הנדהמים ואת כל האמירות חסרות הרגישות/ הבלתי מתחשבות של קרובים וידידים אשר בסך הכל מביעים דאגה (וגם קצת סקרנות בנוסח: אז איך הולך השחזור? ואיפה יהיו הצלקות? אז מה באמת זה בלי פטמות? מה יהיה? איך תסדרי?). תודה יעלה נ.ב ד"ש חם לחברות האמיצות והרגישות מקפלן- חלקן בנות בית בפורום זה

25/02/2006 | 20:40 | מאת: אנה גולדברט

יעלה היקרה שלום, מדברייך אני מבינה כי את מתקשה להתמודד עם התגובות של הסביבה הקרובה אלייך והדבר גוזל ממך משאבים נפשיים. בפורום זה כתבו נשים רבות אשר מתקשות להתמודד עם התגובות של הסובבים אותן. מכיוון שבתרבות שלנו, חזה האישה קשר לנשיות, אימהות ומיניות אני מניחה כי הקרובים אלייך חוששים מההשפעה האפשרית של הניתוח עלייך. אולם חשוב להסביר כי לא כל הנשים המתמודדות עם הניתוח חשות פגיעה בנשיות ובמיניות. נשים רבות אשר בוחרות לא לעבור את ניתוח השחזור לומדות לאהוב את צורת גופן החדשה ומרגישות שלמות. גם בני הזוג לומדים לאהוב את צורת הגוף החדשה של האישה. נסי לחשוב מה בתגובה של הסביבה מפריע לך? מהם המשפטים חסרי הרגשות עליהם את מדברת? כמה מידע את מעוניינת לנדב להם? אני מצרפת לך קישורים לשני פרקים מאתר של עמותת "אחת מתשע" אני מקווה שהמידע בפרקים אלו יעזור לך לקבל אינפורמציה אשר תענה לשאלותיך ותספק לך מידע חשוב אודות הניתוח. להלן קישור לפרק המוקדש לניתוחי שד: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=breast_surgery.doc להלן פרק המוקדש לשחזור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=reconstruction.doc כמו כן, את מוזמנת ליצור קשר עם הקו החם של עמותת "אחת מתשע" המאויש על ידי נשים אשר התמודדו עם סרטן השד. תוכלי לשתף אותן בחוויה אותה את עוברת ולחשוב ביחד כיצד להתמודד עם הסביבה הקרובה. כמובן שאנו כאן ונשמח לעמוד לרשותך, בברכה, אנה

יעלה שלום אני יכולה לענות לך על השאלה השניה דווקא כי אני לא גרה בארץ כך שאני לא מנוסה בעניין ביה"ח. בקשר לכריתה אז אני לא עברתי כריתה דו צדדית ושחזור אלה עברתי כריתה מלאה של שד אחד ושחזור אוכל לעשות אם ארצה רק בעוד שנה בגלל שאני צריכה לעבור הקרנות קודם. אז ככה... זה באמת לא נורא ואני אפילו מתפלאה מעצמי על איך שאני מתמודדת עם זה חשבתי שזה יהיה הרבה יותר גרוע נפשית והאמת היא שלא כל היום אני מרגישה מאוד רגיל רק כשאני מתקלחת או מלבשת אז אני בכלל נזכרת שאין לי שד אחד. לגבי הסביבה היום אני רואה שמה שאני משדרת זה מה שיהיה ובאמת חברות אומרות לי שהן בכלל שוכחות עד שאני לא מזכירה להן שאין לי שד כי אני נראית ומרגישה מאוד רגיל. אני חושבת שעד לניתוח היה לי קשה נפשית מהרגע שהתעוררתי מהניתוח הרגשתי הקלה ואמרתי לעצמי זהו עבר? הפעם הראשונה שהסתכלתי על עצמי אחרי הניתוח היתה קשה כי היו לי גם עוד התפרים והרבה שטפי דם אבל עוד יום עבר ועוד יום והתחלתי להתרגל לעניין ואני בעצמי במשך היום שוכחת שאני בלי שד ואני חושבת שבגלל שאיך שאני מגיבה בשיא הרגילות כך גם הסביבה מתייחסת אלי. אם את עושה שחזור מיידי את בכלל תרגישי טוב את מתעוררת עם שדיים ואת נראית רגיל שאת לבושה ואפילו רק עם חזיה ואח"כ יבוא גם הקטע של הפטמה אז בכלל... אני מאחלת לך בהצלחה בכל. בברכה אני

האם הכריתה הדו צדדית היא בחירה שלך או המלצת הרופאים?? אם זו המלצת הרופאים ממליצה לך ללכת לדעה נוספת. את יודעת...... יש אסכולות שונות. אני נאבקתי מאד על השד. היה לי חשוב שהוא ישאר.... אך בשום פנים ואופן לא לסכן בריאותך. הבריאות חשובה יותר מהשדיים......בכל מקרה בהצלחה רבה והרבה בריאות

25/02/2006 | 23:17 | מאת: צילי

הי יעלה. אני עברת כריתה דו צדדית באסותה לפני פחות מחודשיים . אשמח לשוחח אתךולענות לך על כל שאלה ... בכל מקרה אני עברתי כריתה עם שחזור מיידי ... אני לא יודעת מה מתוכנן לך ... ולגבי אסותה . הם בסדר גמור ... זה לא בית החולים המפואר ביותר , אבל היחס היה נהדר ... ואני הייתי מאוד מרוצה מהניתוח . מקווה לשמוע ממך צילי

26/02/2006 | 18:14 | מאת: orna

לצילי שום רב. "קפצתי על העגלה" שלך ואני רוצה לשאול אותך - איך הצליח השיחזור? אני עברתי גם ניתוח כריתה ושיחזור לפני שלושה חודשים והמראה והצורה - לא הכי יפים. הלכתי כבר ליעץ וכנראה אצטרך ניתוח נוסף. מענין אותי איך אצלך ? בברכה אורנה

ליעלה, מצטרפת לצילי בעניין בי"ח אסותא, עברתי ניתוח לכריתה חלקית לפני 5 חודשים. בי"ח הוא ישן ובטח לא מפואר. ביליתי שם רק לילה אחד אבל היחס היה ממש טוב. נתנו לי לבחור מיטה, שאלו אותי מה אני אוהבת לאכול (לא קיבלתי תפריט של מלון 5 כוכבים), אבל הם לפחות התעניינו ושאלו על צימחונות וכו'... החדר והמקלחות היו נקיים וכמה פעמים ביום נכנסו לשאול מה שלומי, אם יש כאבים, איך אני מרגישה ואם אני צריכה משהו. התרשמתי ממש לטובה. לגבי שאלתך השנייה אין לי ידע או יכולת לענות שכן אצלי המצב מלכתחילה שונה. המון בהצלחה בניתוח, תהיי חזקה ורק בריאות ונשמח אם תעדכני אותנו בהמשך. ביי, מירי.ב.

יפה שלי!!!!!!!!!! את הולכת על זה נכון? ההחלטה כבר התקבלה אז מה את דואגת אנחנו איתך , עוד 3 שבועות ותעשי את הגודל שתרצי, יפתי מחכה לך, מקווה שנפגש לפני ה 3 שבועות וגם אז נפגש. הרבה כוח ובריאות ובהצלחה היום אוהבת אותך "זינה הלוחמת"

25/02/2006 | 11:21 | מאת: ציפורה

יש במשפחתי סיפור סרטן שד, אני במעקב כל חצי שנה,ממגורפיה ואולטרסאונד,האם מעבר לזה יש עוד בדיקות??כמו כן האם עלי לעשות בדיקה גנטית?? האם זה יועיל לי?? תודה רבה

25/02/2006 | 11:42 | מאת: אנה גולדברט

ציפורה היקרה שלום, השילוב של שגרת הבדיקות מותאם לכל אישה בהתאם לגילה, סיכון משפחתי וכ"ו. שגרה זו כוללת בדיקת שד עצמית- ביתית הנעשית מדי חודש בתאריך קבוע. בדיקה קלינית ע"י רופא- רצוי כירורג מומחה לשד. ממוגרפיה אינה שיטת אבחון מומלצת לנשים צעירות בגלל הצפיפות הגבוהה של רקמת השד אצלן אשר אינה מאפשרת אבחנה. כך שהשימוש בממוגרפיה מתחת גיל 40 לצורך גילוי מוקדם אינו נפוץ ושמור אך ורק למקרים מיוחדים. השימוש באולטרהסאונד שד תופש מקום חשוב יותר ויותר בגילוי של סרטן שד בנשים צעירות. הנושא של ייעוץ גנטי נדון לא פעם בפורום זה. באתר של עמותת "אחת מתשע" תוכלי למצוא פרק המוקש לנושא. אני ממליצה לך לקרוא פרק זה על מנת להבין את התהליך של ייעוץ גנטי. אני מקווה שהמידע בפרק זה יסייע לך בקבלת החלטה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hereditary.doc בברכה, אנה

25/02/2006 | 11:17 | מאת: רוני

שלום 1). מה ההבדל בין טמוקסיפן ל ארמידקס ופמרה? 2). האם תרופות אלו ניתנות גם אחרי 5 שנים של טיפול בטמוקסיפן? 3). האם תרופות אלו נכללות בסל התרופות? ברכה רוני

25/02/2006 | 11:53 | מאת: אנה גולדברט

רוני היקרה שלום, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקש פרק לכל אחת מהתרופות. אני מצרפת לך קישורים לפרקים אלו בהם תוכלי לקבל אינפורמציה מלאה לצורך השוואה בין שלושתם. בפרקים אלו תוכלי למצוא תשובות לכל השאלות ששאלת. ארימיקדס http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=arimidex.doc טמוקסיפן http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc פמרה http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=femara.doc אני מצרפת לך גם תשובה שניתנה על ידי אחד היועצים הרופאים לשאלה לגבי ההבדל בין ארימיקדס לטמוקסיפן: שתי התרופות הינן תרופות המנטרלות את השפעת האסטרוגן על תאי גידול. טמוקסיפן מפריעה לאסטרוגן להיקשר לגידול וארימידקס מפריעה לייצור אסטרוגן. ארימידקס יעילה רק אצל נשים ללא וסת. . לגבי ארימידקס לעומת פמרה ( Femara ) פמרה היא תרופה בה משתמשים לטיפול הורמונלי בסרטן שד מתקדם אצל נשים לאחר הפסקת המחזור החודשי. סרטן שד מתקדם הוא סרטן שד שהגיע לשלב III או IV ,כלומר שלב בהתפתחות המחלה בו הסרטן התפשט מהגידול המקורי לחלקי גוף אחרים. גם פמרה וגם ארימידקס הן תרופות מעכבות ארומטז (מעכבי ארומטז - חומרים שחוסמים את פעולת הארומטז, שהוא האנזים הממיר אנדרוגן לאסטרוגן), ושתיהן פועלות באופן דומה. ב- 1997 אישר ה- FDA (הרשות האמריקאית האחראית על אישור תרופות) לראשונה את הפמרה כטיפול קו שני לנשים שכבר טופלו בטמוקסיפן. ( טיפול קו שני מוגדר כטיפול שמוכנס לשימוש לאחר שהטיפול הקודם נכשל או חדל להיות אפקטיבי ) כלומר, השימוש בפמרה הותר רק עם הישנות המחלה, לאחר שהנשים כבר טופלו בטמוקסיפן. בינואר 2001 הרחיב ה- FDA את האישור הקודם והתיר להשתמש בפמרה גם כטיפול קו ראשון לסרטן שד מתקדם (טיפול קו ראשון מוגדר כטיפול שנמצא בעדיפות ראשונה במצב מסוים, למי שעדיין לא קיבלה טיפול אחר). במקרים של סרטן שד מתקדם הטיפול מיועד להאט את התקדמות המחלה, ולפיכך ניתן אישור להשתמש בפמרה במקום טמוקסיפן, ולא רק לאחר טיפול קודם בטמוקסיפן. מחקרים המשווים את יעילות שתי התרופות עדיין בעיצומם, ובשלב זה שתיהן נחשבות לבעלות ערך טיפולי שווה, מבלי לקבוע איזו מהן טובה יותר אני מקווה שמידע זה עזר לך, בברכה

25/02/2006 | 17:11 | מאת: תשובה לא מדויקת

התשובה שצרפת מאד לא מעודכנת, שתי התרופות נמצאותבסל התרופות לאחר מתן של 30 חודשי טמוקסיפן. אם יש הוראת נגד לטמוקסיפן, ניתן לרשום אותן כבר כטיפול ראשון.

25/02/2006 | 09:03 | מאת: זהבית

עברתי ניתוח להסרת גידול ב 06/10/05. לאחר הניתוח קיבלתי טיפול כימוטרפי (הטיפול האחרון היה ב 12/01/06). מתי עליי להתחיל בהקרנות? מהו משך הזמן המקסימלי שבו עליי להתחיל בהקרנות? (מסיבה שאינה תלויה בי ההקרנה נדחית לעת עתה) כמה זמן יכולים "למשוך" אותי ולדחות את הטיפול מבלי לפגוע ביעילותו? (עליי לציין כי הטיפול הקרינתי הוא טיפול מונע) תודה!

25/02/2006 | 23:53 | מאת: מירי.ב.

הי זהבית, ממש לא מוצא חן בעיניי שהקרנות שלך נדחות (מסיבות שאינן תלויות בך). מי החליט לדחות ולמה??? אני סיימתי כימו ב-9/2 ב-14/2 הוזמנתי לפגישת סימון, שיחה והכוונה ע"י אחות במכון לרדיותרפיה ואח"כ שיחה עם רופא. ההקרנות אמורות להתחיל כ: 3-4 שבועות מתום הטיפול הכימי (אצלי 7/3) אצלך כבר היה צריך להתחיל מקסימום 12-13/2. כמו הטיפול הכימי שחייב להתחיל עד מקסימום 4 שב' מהניתוח, כך ההקרנות צריכות להתחיל בזמן. תחילה תיידעי את האונקולוג שלך ואת האחות המתאמת במכון האונקולוגי הם חייבים לדעת שאת לא מתחילה בזמן, שהם יפעילו לחץ על המכון להקרנות! ההקרנות הן אמנם טיפול משלים אך הן אינן תוכנית לבקשתך ואי אפשר לעשות אותם מתי שמתחשק. אני במקומך הולכת "להפוך שולחן" ולהוציא אותם מהאדישות. תהיי חזקה והמון בריאות. מירי .ב.

26/02/2006 | 12:28 | מאת: זהבית

זה לא תלוי בי, כי מכונת הסימולציה בתל השומר התקלקלה בזמן שנבדקתי והם מחכים להפעלת החדר החדש עם המכונה החדשה. האונקולוגית שלי וגם רופאת הקרינה לא "מתרגשות" מהעכוב. אני מקווה שהתהליך יתקדם, פשוט רציתי תשובה מדעית לעניין (אני חוששת מהעכוב). תודה זהבית

24/02/2006 | 17:59 | מאת: אירית

כן הדורות חולפים בלי גמר אך לכל דור יש כלניות וזמר..... אשרי האיש אם בין סופות ורעם פרחה הכלנית לו. ולו רק פעם....... כלניות.......(נתן אלטרמן מתוך השיר כלניות) אז שתפרח לכן הכלנית....... שבת שלום

אירית נפלא....

25/02/2006 | 00:15 | מאת: מירי.ב.

תודה אירית, שתפרחנה לכולן לא רק כלנית אחת, אחרי כל מה שעברנו או חלקנו עדיין עוברות מגיע לנו שדה שלם של כלניות..... שבת נפלאה לך, מירי.ב.

אני מעוניינת לדעת אם יש תרופה מסויימת אשר נוגדת- מעקבת\מונעת את סרטן השד והכי חשוב מה מנגנון הפעולה של התרופההה... פליזז עזרה

שיר שלום, בקישור שצירפתי לך בפנייתך הקודמת יש מידע רב גם אודות הטיפולים התרופתיים. אני מציעה לך לעשות את שיעורי הבית ולקרוא את הפרקים הנמצאים בקישור. אין דרך קלה, בשביל להצליח צריך להשקיע. שיהיה בהצלחה, אנה

24/02/2006 | 16:42 | מאת: יוני

לאנה ,לזינה, יעל ואני תודה תודה תודה על המענה המהיר . קודם כל הוקל לי כשראיתישאיני לבד. בעלי אמר לי - תקבלי מה שתשדרי ויש בזה משהו. היום כשמישיהי שאלה אותי מה הענינים עניתי "תשובה מלאה ומפורטת" בניגוד למה שעשיתי אתמול ושילשום ומשום מה הפירוט דווקא הביא לחיוך ולשיחה קולחת ובאמת חשתי יותר טוב, אולי זה הפתרון. סוף שבוע נעים וכולם

24/02/2006 | 21:06 | מאת: אנה גולדברט

יוני היקרה, אני מסכימה איתך. ברגע שנותנים שאנשים הזדמנות, הם יכולים להפתיע אותך. נראה שיצרת לעצמך בת ברית אחת ומכאן הדרך קלה יותר. נשמח לשמוע ממך, אנה

גילו לי סרטן בשד בשבוע שעבר , הצלחתי לעבור את כל הבדיקות דיי מהר והכירורג ( כניראה בהתייעצות עם האונקולוג ) המליץ לי על כריתה חלקית ושאל כמה דחוף את רוצה לבצע את הניתוח ?$%& וקבע לי לשבוע הבא.בכל פעם שהשחלתי את הנושא שאני רוצה להצייעץ עם עוד אונקולוג נרמז לי בעדינות שאין צורך , למרות זאת קבעתי לקבל חוות דעת נוספת. תוך כדי שיחה נוספת עם הרופא המנתח התברר לי שהוא עדכן כבר את האונקולוג השני שאני אמורה ללכת ליעוץ אליו. השאלה : האם כדאי לנתח במיידית ?? האם זה מקובל שישר מעדכנים את האונקולוג הנוסף? סטטיסטית - כמה זמן לוקח בין גילוי הממצאים שיש סרטן (בשלב יחסית מוקדם - עד 2 ס"מ - ללא גרורות נוספות) לניתוח בפועל לאחר כל הבדיקות? בנות תודה על העזרה מראש

24/02/2006 | 16:40 | מאת: אנה גולדברט

שלום לך, אשמח להפנות את שאלתך בנושא דחיפות הניתוח לכירורג שד מומחה. לשם כך, אנא הוסיפי מידע רפואי כגון תוצאות בדיקות אותן ביצעת, גילך וכל מידע רפואי חיוני. בברכה, אנה

24/02/2006 | 18:46 | מאת: קרן

ראשית תודה על עזרתך שנית - לפי ידיעצי פורום זה הוא דיי מפורסם וגם רןפאים כאלו קוראים בו את התגובות . אני חוששת שבפרסום הפרטים המנתח המקורי יעשה אחד ועוד אחד ויסיק מסקנה לא נכונה שאני לא סומכת עליו וכו וכו יש אפשרות אחרת ?

הי קרן, קודם כל אל תלחצי. מותר לך להיות אסרטיבית, זכותך המלאה ללכת לחוות דעת נוספת שנייה ואפילו שלישית זה הגוף שלך, הגידול שלך ותעשי בלב שלם וללא חשש את מה שאת מרגישה שאת צריכה. גם אני עברתי כריתה חלקית 1.4 ס"מ גידול ואח"כ בניתוח הסתבר שיש לי בלוטה אחת נגועה. גם אני הייתי בדילמה אם לנתח מהר, ובמקרה שלי לא היה תור פנוי עד אחרי החגים. הכירורג הסביר לי ש2-3 שבועות זה חסר משמעות מבחינת הגידול. תחשבי על זה איזה סוג של גידול זה צריך להיות עם תוך שבועיים הוא גדל... לא נראה לי שיש קשר בין הגידול שלך לתור המהיר שהוא נתן לך מכיוון שרוב הנשים שמתגלה אצלהן סרטן השד מאוד בלחץ מהניתוח, ולהיות אחרי ניתוח משמעו שהגידול מחוץ לגופך וזאת הקלה די גדולה, רוב הנשים מבקשות ניתוח דחוף ולכן הוא שאל אותך מתי את רוצה. לגבי עדכון האונקולוג, אצלנו בכירורגיה יש ישיבת צוות כירורגיה-אונקולוגיה אחת לשבוע והם מעדכנים אחד את השני לגבי מקרים חדשים שנתגלו ויושבים ומחליטים כל מקרה לגופו על אופן הטיפול. לדעתי כך מתבצעות כל ההחלטות בכל בתי החולים בארץ. נראה לי שזה גם צירוף מקרים שהאונקולוג שבחרת להתייעץ איתו הוא אותו אונקולוג שהכירורג עדכן, כך שאת יכולה להיות רגועה. אני הודעתי לכירורג שלי מראש שאני מתכוונת להתייעץ עם אונקולוג וגם אמרתי לו את שמו כי רציתי שידע ממני. את הניתוח אמנם עושה הכירורג והמשך טיפול בכל מקרה זה אצל האונקולוג כך שאין לך מה לחשוש שהכירורג יפגע. רק אל תשכחי שלאונקולוג ממולץ ללכת עם תוצאות הביופסיה לאחר ניתוח כדי שהוא יוכל לתת לך תמונה שלמה על המשך הטיפול. ללא ביופסיה, קביעת דרגת הגידול, גודל סופי (נמדד בניתוח ללא רקמות שומן), שוליים נקיים או לא, בלוטות נקיות או לא, רצפטורים ו-HER2 קצת קשה לאונקולוג להחליט. מקווה שקצת עזרתי. המון בריאות ובהצלחה עם כל מה שתחליטי ותמשיכי ותעדכני אותנו בפורום, אנחנו כאן בשבילך! שבת שלום, מירי.ב.

25/02/2006 | 11:36 | מאת: אנה גולדברט

קרן היקרה שלום, בהמשך לדבריה החשובים של מירי. צירפתי לך קישור לפרק "חוות דעת נוספת" מאתר של עמותת "אחת מתשע". http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=secondop.doc בפרק זה תוכלי לקרוא על החשיבות של חוות דעת שניה אשר מאפשרת לקבל פרספקטיבה נוספת על האופציות הקיימות. חשוב להדגיש כי לרופאים שונים יש גישות טיפול שונות, המושפעות בין השאר מאופיים, מניסיונם, מהמוסד הרפואי בו הם עובדים, ומהקשר שלהם עם החולה. אני ממליצה לך לקרוא את הפרק ובאם תחליטי לפרט אשמח להעביר את שאלתך לאחד המומחים. בברכה, אנה

24/02/2006 | 01:16 | מאת: מירי.ב.

הי אנה, אני מירי מהפורום שלך ומהיום אני מירי.ב. מכיוון שיש מירי נוספת שהצטרפה. יש לי בעייה - מאז תחילת הכימו אני סובלת מנדודי שינה. לא נרדמת לפני 3-4 לפנות בוקר ולפעמים מאוחר יותר. אני מבינה שבהתחלה זאת אולי הייתה חרדה אף על פי שכאשר אני לא ישנה אני ממש לא עסוקה במחלה. עברו 5 חודשים מאז הגילוי, עברתי למפקטומי סיימתי את הכימו בכבוד ולאחרונה במהלך הטקסול ולאחריו התווספו לי גם גלי חום שתוקפים כמה וכמה פעמים ביום (גם זינה חברתי סובלת מאותו דבר).שתינו עדיין לא התחלנו טמוקסיפן. האם התופעות מוכרות לך? האם זה נורמלי ובאמת נגרם ע"י שינויים הורמונליים בגוף כמו הפסקת המחזור? האם זה אומר שבגיל 40 נכנסנו לגיל המעבר כמו שקורה לבנות ה-50? אשמח לתשובה מנסיונך. תודה, מירי.ב.

אנה ! מצטרפת לשאלה- אני אף פעם לא סבלתי מנדודי שינה, ועכשיו אני לא מצליחה לישון, אני מאוד עיפה ניכנסת לשון מוקדם ומתעוררת לאחר שעתים בערך וזהו נגמר הלילה, וזה לא מתאים לי אני בדר"כ מאוד אוהבת לשון, ובקשר לגלי חום, מה אפשר לקחת לעזור ? זה מטריף, אני מקווה שזה לא ישאר כך לתמיד? אנה בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך על כל התשובות, התמיכה,והעידוד שאת נותנת לנו הבנות ודואגת לכל אחת ואחת, את עושה עבודת קודש יישר כוח והרבה בריאות ושוב תודה. "זינה הלוחמת,

אנה יקרה מצטרפת לבנות אני גם כמו זינה ישנה כמה שעות ואז מתעוררת כולי נוטפצ מזיעה ואני בלי שום תרופה ומה שמוזר אני גם מחפשת אוכל באמצע הלילה והפה מאוד יבש לי. אני בת 38 ואין לי מחזור עכשיו אני מבינה שזה בעקבות זה. בכל אופן תודה אני

24/02/2006 | 16:39 | מאת: אנה גולדברט

מירי וזינה היקרות שלום, ראשית תודה, ראשית אני מסכימה איתך מירי שלא כל נדנודי שינה קשורים ישירות לחרדה. לעתים הקושי להירדם דווקא מגביר חרדה. נשים רבות התלוננו בפורום זה על קושי להירדם, יקיצה מוקדמת או שינה לא רציפה. את יכולה למצוא שרשורים שונים בהקשר זה באמצעות מנוע החיפוש של פורום זה. קיימים טיפולים תרופתיים שונים שיכולים לסייע בבעיה זו. לגבי גלי החום בעקבות טיפול בטקסול, אשמח להפנות את השאלה לאחד הרופאים. בינתיים, על מנת להתמודד עם תופעה זו צירפתי שני קישורים בהם תוכלי למצוא עצות אשר אני מקווה יסיעו ולו במעט. הקישור הראשון הוא מאתר של עמותת "אחת מתשע" http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=menopause.doc הקישור השני הוא מהאתר של האגודה למלחמה בסרטן : http://www.cancer.org.il/template_site2/default.asp?maincat=15&catid=253&pageId=2125&parentId=1981&keyWord=%E2%EC%E9%20%E7%E5%ED בברכה, אנה

הי אנה, המון תודה על תשובתך. שלושתנו נשמח מאוד אם תפני את השאלה למומחה משום שזה באמת מציק. את יודעת מאישה שלא סובלת מכלום!!! אפילו לא כאב ראש קטן, "סוס עבודה" פתאום נופלת עלייך פצצה כזאת אז או.קיי התגברנו על ההלם והאלם ואת אחרי ניתוח וכימו ואת מגלה שזה לא סוף העולם ויש חיים אחרי....והשינויים לא מפסיקים להגיע. פתאום את מודעת יותר לעצמך ולגופך ופתאום את שמה לב לכל שינוי קטן (למרות שגלי החום ונדודי השינה הם לא שינוי קטן). אישית הסבר פשוט ומדויק מרגיעים אותי ועוזרים לי להתמודד. וכל זה ואנחנו לפני טמוקסיפן שאולי יחמיר את התופעות. השאלה הגדולה היא עם מה בדיוק אנחנו מתמודדות, ממה זה נגרם ומתי זה עובר אם בכלל? ממתינות לתשובה. ושוב המון, המון תודה ושבת שלום. מירי.ב.

26/02/2006 | 22:19 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום מירי ב., נדודי שינה יכוללים להיות תוצאה של חרדה, תרופות (כמו סטרואידים), שינויים הורמונלים או מסיבות אחרות. לא תמיד הסיבה ידועה אך בכ"ז חשוב לטפל מאחר ושנת לילה טובה חשובה לא רק לתפקוד ביום אלא גם להתמודדות. חרדה, דרך אגב, יכולה להיות זרם תת קרקעי ולא סערה ניכרת לעין. היום יש תרופות קלות שאינן גורמות לתחושת נמנום במשך היום, כמו סטילנוקס, שכדאי לנסות. לגבי גלי חום - בהחלט ניתן להיכנס לבלות במהלך הטיפול הכימותרפי או בעקבותיו גם בגיל 40. בסביבות גיל 50 התהליך הוא טבעי וכאן - מושרה ע"י טיפולים. לפעמים אנחנו בכוונה משרים בלות כחלק מהטיפול בסרטן שד. ניתן לטפל בתרופות טבעיות או "אמיתיות" שונות אך לא בתכשירי אסטרוגן.

לדר' גיפס שלום, תודה על תשובתך. אנחנו כאן לפחות 3 בנות בפורום שסובלות מלילות לבנים ומגלי החום כולנו אחרי AC וטקסול. שתיים כבר בהקרנות ואני אמורה להתחיל בעוד שבוע. האם תוכלי לתת לנו המלצה על תרופה טיבעית נגד גלי החום והאם צריך מרשם רופא כדי לקנות אותה? ושוב המון תודה על העזרה. מירי.ב.

24/02/2006 | 00:31 | מאת: אני

מירי יקרה מה שלומך? אני מקווה שיותר טוב. אצלי בסדר בהקרנות . אני עדיין לא מצליחה להכנס לאי מייל שלך אני אכתוב לך כבר אכשהוא את המספר טלפון שלי אני צריכה את בעלי לידי או את בתי הם יותר מומחים ממני במחשב. בכל מקרה נשתמע שלך אני

24/02/2006 | 00:50 | מאת: מירי.ב.

הי מתוקה, את לא ישנה? גם אני לא. אני סובלת מנדודי שינה בטירוף. לפני 2-3 לפנות בוקר אני לא נרדמת ולא משנה מה אני עושה במשך היום. אני מרגישה טוב היום. היה לי יום עמוס בבוקר הייתי בבי"ח להיפרד מהצוות ומהרופא שלי. קניתי להם מתנות קטנות והלכתי לחלק. כמו כן לחברה שלי היה טיפול אחרון היום אז הלכתי להיות איתה בסיום, משם נסעתי לקניות לשבת כדי שאוכל לבשל מחר. הגעתי הבייתה שפוכה ועוד הייתי צריכה להעלות הכל מהאוטו הבייתה. אח"כ היו לי אורחים, גיסי וגיסתי מארה"ב הגיעו ויצאנו לחגוג במסעדה את סוף הטיפולים שלי, יום נישואין שהיה לי אתמול ויום הולדת לגיסתי. בקיצור רק עכשיו נכנסתי לפורום ואחרי כל זה אני ממש לא עייפה. מה את עושה במשך היום? את עובדת? בני כמה הילדים שלך? אני לא מצליחה להתאפק מלשאול. אני מחכה לטלפון שלך, אנחנו חייבות לדבר. ביי ולילה טוב. מירי

24/02/2006 | 18:54 | מאת: אני

מירי יקרה אני חושבת שאת כל זה אני אענה לך באי מייל אח"כ באמת תקום כאן צעקה. רגע שיהיה לי זמן אני אבקש מבעלי לעזור לי עם האי מייל ואני ארשום לך את הטלפון ואנחנו נוכל לקשקש חופשי. חוץ מזה אני בהקרנות עבר שבוע איזה כיף. אני הולכת להתפנות לארוחת ערב צריכים להגיע אלינו עוד משפחה (חברים טובים)אז נדבר יותר מאוחר או מחר. בנתיים שבת שלום אני

23/02/2006 | 21:38 | מאת: ט.

לא כל כך הבנתי איך תוכן ההודעה שלך לגבי פרופסור עמבר מתקשר להיותך עיתונאית. אני חושבת שאת פשוט בנאדם במובן הכי יפה של המלה. שתהיי חזקה, שתהיי בריאה.

23/02/2006 | 21:56 | מאת: לי

תודה. אין שום קשר להיותי עתונאית פרט לזה שאני מאד רגישה לחשיבות ולמשמעות של כל מילה שנכתבת . גם כתיבנ בפורום היא בעיני מעשה אחראי, אני מאמינה שכולנו בני אדם נטולי כוונות רעות ושלפעמים צריך להסב את תשומת ליבם של אנשים למילים רעות שנאמרות או נכתבות כמו שלדעתי קרה כאן.

23/02/2006 | 22:04 | מאת: סכנת-ריזל

חייבת לנצל את הבמה ולספר דבר על ד"ר ריזל הכבכול נחמדה. אז תדעו לכן שד"ר ריזל נחמה עד שהמטופלת שלה מתבררת כסופנית אז היא מתנערת ממנה ולא מוכנה לטפל בה יותר. זה מה שמספרים עליה היא לא פעם העיפה נשים מהטיפול אלצה כי ידעה שלא יכולה לרפא אותם ועשתה את זה בצורה מזעזעת. חייבת להזהיר...

24/02/2006 | 17:12 | מאת: שושנה

מה התלהמות? הרופאה הזאת מתייחסת לחולות כמו לבהמות. לוקחת מהן 1600 לביקור בקליניקה, ומתעלמת מהן במרפאה הציבורית. צורחת על חולות, נוקמת. כמו שעיתונאים מחוייבים להראות מחדלים, גם לפורומים יש גם תפקיקיד כזה. נשים פגועות זועקות כאן!!

25/02/2006 | 21:30 | מאת: אירית לאשמה

מי היא הרופאה שאת מציינת כאן את מידותיה הטובות??

26/02/2006 | 09:41 | מאת: אשמה לאירית

מה שרציתי להגיד זה שאם אנחנו מסכימות לקבל יחס מזלזל ועוד לשלם על זה.. אז אנחנו עוזרות לתופעה לפרוח. וזה שאנחנו לא מזכירות אונקולוגים אחרים לא חמדניים וגסים, זה רע. ואני גם שותפה לכל זה. אני מטופלת בבית חולים "מוביל" ובלי ד'ר רותי לאופר רופאה של מכבי לא יודעת איך היתי מסתדרת. היתי אצלה פעם אחת (800 שקל עם התנצלות וקבלה) ומאז היא ממשיכה לטפל בי ולעזור ולא מסכימה לקבל אותי פרטי ואני ב"כללית". אז יש כל מיני דגים בים ואסור לנו שישפילו אותנו.

23/02/2006 | 21:09 | מאת: בילי

לפני כשבועיים בבדיקת הממוגרפיה הסתבר כי יש לי הסתיידויות עדינות. בביופסיה הסתבר שיש לי סרטן :dcis, low grade עלי לעבור כריתה ודחיתי זאת לעוד 6 שבועות בהסכמת הכרורג, בגלל נשואי הבת. (רוצה להיות במיטבי בחתונה). האם אני נוהגת בחכמה?

23/02/2006 | 22:05 | מאת: לבילי

האם את רוצה תשובה רפואית או תשובה חברית?

23/02/2006 | 22:24 | מאת: לי

האם האונקולוגים קבעו שאת צריכה כריתה או הכירורגים? זה נשמע, בלי להיות רופאה כמובן, שזה סרטן ראשוני אז למה לא כריתה חלקית? סרטן כידוע נוטה להתפשט, אבל כשהיו לבטים אצלי (הכירורגים החליטו לי על כריתה והאונקולוגים טענו שלא צריך- והקשבתי להם), נאמר לי שאפשר לחכות קצת. אבל את חייבת דעה של רופאים ולא של חולות. מה שתחליטי שיהיה בהצלחה ואת יכולה להתרשם מכול הבנות כאן שהמחלה היא לא סוף העולם.

23/02/2006 | 22:33 | מאת: בילי

תודהעל התשובות, כמובן הגעתי למסקנה לחכות עם הניתוח, ולקבל פידבקים מחברות בפורום. לגבי כריתה חלקית או מלאה,אשמע בעצתך, לי,ואתיעץ עם אונקולוג נוסף.

24/02/2006 | 01:41 | מאת: מירי.ב.

האם את בילי מקיבוץ יפעת??? מירי.ב.

24/02/2006 | 07:27 | מאת: למירי ב

מירי,אני לא מקבוץ, אלא מעיר גדולה.

24/02/2006 | 07:35 | מאת: לבילי

למה כריתה?! ובכלל מה בוער? נראה שהכירורג חושש שקוליגה שלו יחטוף לו אותך. תחתני במזל טוב את הבת, תשמעי עוד דעה או דיעות. הגידול שנמצא אצלך הוא לא חודרני ודרגתו נמוכה, אין סבה לרוץ. תחשבי שעברת את הממוגרפיה אחרי החתונה. ושיהיה במזל טוב ובהצלחה.

23/02/2006 | 17:45 | מאת: יוני

כחודש אחרי קבלת הבשורה ושבועיים אחרי הניתוח להסרת הגידול אני בוכה לעיתים קרובות ללא התרעה מוקדמת, ובנוסף - מה עושים עם היחס הקר של החברים בעבודה?

23/02/2006 | 19:28 | מאת: זינה

ליוני ערב טוב!!!!!!! א). בכי זה טוב, מותר ומשחרר, גם לי בהתחלה זה היה ככה ואז אספתי את כל כוחותי להתמודדות עם המחלה ולהכנס בה עם כל הכוח ולנצח.... ב.) היחס הקר של החברים בעבודה, פשוט לא להתיחס, אני לא יודעת איפה את/ה עובד/ת אבל ישנם אנשים חסרי לב שחוץ מעצמם אף אחד לא מעניין אותם אז לא להתיחס ולהמשיך הלאה.עם הרבה כוח, ואנחנו פה מוכנים לעודד ולתמוך כמה שיותר. הרבה כוח והמון בריאות אנחנו פה בשבילך לכל מה שרק תרצו. "זינה הלוחמת"

23/02/2006 | 19:49 | מאת: יעל

ליוני, (זו את או אתה? ) אתחיל בהתייחסותי לשאלתך השניה.. לפעמים אנשים לא יודעים איך להגיב לסיטואציה כזו קשה..הרי הרבה דיעות קדומות יש על הסרטן, בעיקר המון אנשים חושבים שזה גזר דין מוות, מה שלא נכון כמובן.. אבל ככה אנשים חושבים .. והם פשוט לא יודעים איך להגיב.. אולי הם צריכים קצת זמן לעכל את הידיעה. אני זוכרת שבימים הראשונים שחלתי חשבתי לעצמי בין היתר על איך הסביבה תגיב למחלתי,.. ואז אחותי נתנה לי עיצה ששווה זהב.. היא אמרה לי שהכל תלוי בי, באיך אני אציג את זה לסביבה. תנסי להראות אופטימיות ולהיות אופטימית, כי מצליחים לצאת מהמחלה הזו ! וכך גם הסביבה תגיב לך ...רוב האנשים לא אטומים לגמרי . אני החלטתי לשתף המון אנשים בדבר מחלתי ולא הסתרתי את רגשותי ואת האמונה שאצליח לנצח בסופו של דבר. ואותם אנשים עמדו לצידי בכל אותם רגעים קשים. לגבי הבכי .. 5 שנים אחרי המחלה ואני עדיין בוכה... זה טוב לבכות ..זה מנקה ומטהר..אחרי הבכי מרגישים טוב... אני מקווה שהצלחתי לעודד אותך קצת , אני מקווה שתחלימי במהרה ותתחזקי נפשית ופיזית כאחד.. מאחלת לך בריאות ושלוות נפש.

23/02/2006 | 20:44 | מאת: אנה גולדברט

יוני היקרה שלום, (אכן לא ציינת את מינך, לכן אצא מנקודת הנחה כי הינך אישה) אני מבינה כי זה עתה אובחנת כנשאית המחלה ונראה שבדומה לנשים רבות שזה עתה אובחנו עם המחלה, את סובלת מתנודות רגשיות ומגיבה בבכי. חשוב להדגיש כי השלב הראשון, השלב של אבחון המחלה, נחשב לשלב הקשה ביותר לאורך ההתמודדות עם המחלה. התגובות האופייניות לאבחון הן עצב, חרדה, כעס ודחק ובכי. מכיוון שלא סיפרת לנו דבר אודותייך, קשה לי להתייחס באופן אישי ולכן אשמח אם תוכלי לכתוב פרטים אשר יאפשרו לנו לראות את האישה שמאחורי הפניה. את מוזמנת לכתוב כל דבר אשר יסייע לנו להכיר אותך ולצרפך לבית החם שייצרו כאן נשות הפורום. ציינת כי החברים בעבודה הגיבו בקרירות, אני מתארת לעצמי כי אין זה פשוט להתמודד עם יחס זה וכי תגובה זו עלולה להיות מתסכלת ומאכזבת. בפורום זה כתבו מספר נשים אשר ספרו כי בשלב הראשון חלק מהחברים נהגו להגיב בריחוק. למעשה נראה כי ישנם אנשים אשר קשה להם להתמודד עם הרגשות שמתעוררים בהם וכיצד לעבד את הפחדים האישיים שלהם. האם בכל זאת יש במקום עבודתך, אחד עימו את יכולה ליצור קשר ולדבר? האם יש לך חברים מחוץ למסגרת העבודה אותם את יכולה לשתף במה שעובר עלייך? בפורום זה תוכלי למצוא נשים רבות אשר עברו חוויה דומה לשלך ויוכלו לסייע לך מניסיונן. (כפי שכבר עשו בזמן שכתבתי את תגובתי). כמו כן, את מוזמנת לפנות לקו החם של "עמותת אחת מתשע" המאויש על ידי נשים מתנדבות, אשר התמודדו עם המחלה. מספרו של הקו החם הוא 1-800-363-400. בנוסף לכך, את זכאית לסיוע נפשי אשר יכול לעזור לך לעבור תקופה זו ביתר קלות. לשם כך את יכולה לפנות לשרות הפסיכולוגי בבית החולים בו את מטופלת. כמובן שאנו כאן בשבילך ונשמח לעמוד לרשותך, אנה

23/02/2006 | 21:39 | מאת: יוני

לאנה - אציג יותר פרטים כפי שציינת: עברתי כריתה חלקית +בלוטת הזקיף. בלוטת הזקיף יצאה נקיה והגוש יצא עם שוליים נקיים כך שמצבי, יחסית, טוב כי סיכויי ההחלמה שלי 90% אבל משום מה התקפות הבכי אינן פוסקות כפי שציינתי. איני יודעת לשייך אותם לגורם כלשהו, למחלה עצמה או לטיפולים המחכים לי או ליחס הסביבה. לגבי העבודה- אין לי ספק שאף אחד לא מתכוון להרע לי אבל התחושה היא שאנשים "הולכים על ביצים" לידי. אני משתדלת מאוד לומר לכולם בוקר טוב כאילו כלום ואני מתפקדת כ ר ג י ל את הבכי אני שומרת לביתי, לחדרי כך שחשבתי שאין בהתנהגותי משהו שיצור ריחוק אבל בכל זאת. אני לא מדברת על הנושא כדי לא לגרום לאנשים מבוכה, לא רוצה להתבכיין על מר גורלי כי זה בטח ירחיק אנשים ממני. לעומת זאת - המשפחה מאוד תומכת ואני מרגישה מצוין בקרבה: בעלי, הילדים, גיסתי ההורים, חמותי - כולם מתיחסים אלי כ ר ג י ל ועם זאת מתענינים ושואלים בימים של בדיקות ופגישות כדי להתעדכן, הכל מאוד פתוח ומאוד תומך. איתם אני מרגישה ממש נהדר. אשמח לשמוע טיפים.

23/02/2006 | 21:26 | מאת: ליוני

יוני שתי השורות שכתבת צובטות חזק, חזק. מה שאת חווה הוא אובדן והתגובה הכי טיבעית והכי בריאה לו היא בכי. במיוחד בשלב הכל כך מיידי. לפחות את הבכי תפרגני לעצמך. ואשר לחברים, סביר שהם פשוט מפוחדים ולא ממש יודעים איך לנהוג. אסור לצפות מ"חברים". ודאי ישנם לך חברה אחת או שתיים, או חבר קרוב, או מישהו מהמשפחה, זה המקום הנכון לחפש ולבקש (כן, לבקש) תמיכה. גם ההקלה תבוא בזמנה. בינתיים את אפילו לא חייבת להיות "חזקה" ,היי מי שאת.

24/02/2006 | 00:17 | מאת: אני

ערב טוב יוני גם אני חליתי ועברתי כריתה מלאה. כשאמרו לי שחליתי הייתי ממש בדכאון אני חושבת שזו נקראת תקופת התאבלות יכול להיות שלך זה קורה עכשיו ולי זה קרה לפני אני עברתי קודם כימו ואח"כ ניתוח ועכשיו אני בהקרנות. אחרי הניתוח לי היתה איזושהיא הקלה אבל זה לא אומר שעדיין יש לי ימים עצובים כאלה. מה שכן היתה לי תמיכה גדולה מחברות אני גרה בחו"ל והמשפחה בארץ. כמובן שהיתה לי תמיכה גדולה גם מבעלי לאורך כל הדרך ועדיין. והיתה לי כמובן גם תמיכה בפורום הזה. מה אגיד לך הזמן עושה את שלו ואת תראי שגם לך יבואו הימים היותר טובים ועאדיין יהי לך גם ימים עצובים. בכל מקרה אנחנו פה בשבילך כדי לתמוך ולעודד ואני מאוד מקווה שעם הזמן תהיי יותר אופטימית. שלך אני

לכל נשות הפורום שלום! אני תלמידת כיתה ט' מנס-ציונה שלומדת על מחלות תורשתיות בביולוגיה. אני בחרתי לעשות עבודה על סרטן השד רציתי לבקש ממכם חומר/מידע/מחקרים/אתרים שאוכל לקבל בהם עוד מידע/סיפורים של נשים שהחלימו מהמחלה על מנת שאוכל להציג את זה בעבודה. אודה לכם מאוד אם תוכלו לעזור לי ולשפר את הציון בעבודה. בתודה מראש אתי.

אתי שלום, את מוזמנת לעיין במגוון פרקי המידע הזמינים באתר של עמותת "אחת מתשע". להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/meida-refui.asp מקווה שזה יעזור לך, בברכה, אנה

23/02/2006 | 15:46 | מאת: המאמינה

שאלה לרופא: אני עם סרטן שד גרורתי בעצמות כתוצאה מגרורה נוספת שהתגלתה בכבד שונה הטיפול ואני מקבלת סיספלטין ונבלבין בשילוב דקסמיטזון בימים האחרונים התנפחה לי הבטן עד כדי קשיי נשימה ברצוני לדעת האם זה כתוצאה מהדקסמיטזון או יש לחשוש ממשהו אחר?

23/02/2006 | 23:41 | מאת: דר' דוד גפן

שלום מאמינה- לפעמים סטרוידים גורמים לנפיחות בבטן אבל יש סיבות אחרות שיכול להיות נפיחות בבטן לכן חשוב שהאונקולוג או רופא משפחה שלך בודק אותך. לפעמים יכול להיות הצטרבות של נוזלים בבטן וניקוז הנוזלים יכול להקל בהרבה על האי נוחות. ערב טוב

23/02/2006 | 14:46 | מאת: יפית

ריקי תודה. אני בת 54 וההיר 2 שלי שלילי.וגם הרצפטורים שליליים.יש משהו לעשות בנוסף להקרנות? אוכל שכדאי להוסיף? להמנע?אני הייתי הולכת הרבה ברגל לא מעשנת לא שותה. משקל תקין-והתיק בכל זאת ירד עלי בלי הזמנה.מה בקשר לדיאטת בודוויג. תודה והמון כח להמשך טוב והעיקר בריאות לכולנו.

24/02/2006 | 23:47 | מאת: נדב שרייבום

יפית שלום, דיאטת באדוויג היא שיטת טיפול אחת וישנן עוד רבות אחרות. לא כדאי ולא מקובל לקבוע דרכי ואופני טיפול דרך האינטרנט. זה יהיה בחזקת "לימוד שחייה בהתקתבות". על מנת להתאים את השיטה הנכונה והמתאימה ביותר לך עלייך לפנות למטפל מקצועי שיעזור לך ויכוון אותך. בברכה, נדב

23/02/2006 | 14:46 | מאת: מאירה

אני בת 52 וחצי לפני שלוש שנים גילו לי סרטן השד בדרגה שלוש, לאחר טיפולים הצלחתי להביס את המחלה. כרגע אני כשנה וחצי לאחר ההחלמה. ברצוני לדעת איך מגלים גרורות בעצמות או בראש? ואיך מקבלים בדיקת סיטי pet ?

23/02/2006 | 17:22 | מאת: אנה גולדברט

מאירה היקרה שלום, ניתן לגלות גרורות בעצמות באמצעות מספר בדיקות ביניהם צילום עצמות, MRI ובדיקת דם. תוכלי לקרוא על כך בהרחבה בפרק המוקדש לנושא: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=bones.doc לגבי גרורות במוח, הסימפטומים לסרטן שד גרורתי במוח הם: כאבי ראש - בניגוד לכאב ראש רגיל, כאבי הראש הנגרמים על ידי הסרטן אינם חולפים ועלולים אף להתגבר בהדרגה. כאבי הראש עלולים להיות חמורים במיוחד בבוקר. בחילה והקאות - באמצעות תרופות נגד הקאות (anti-emetic ) ניתן לשפר את השליטה בתופעות אלו. חולשה בזרוע או ברגל או חוסר יציבות בהליכה ; הפרעות בראיה ; עוויתות - ניתן לשלוט בתופעה זו על ידי תרופות; בלבול ואבדן התמצאות או שינויים באישיות - תופעות נדירות. ניתן לטפל בסימפטומים הללו על מנת לשפר את ההרגשה. תוכלי לקרוא על כך בהרחבה בפרק המוקד לנושא: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=metastatic.doc בברכה, אנה

23/02/2006 | 14:30 | מאת: אני

היי בנות אתמול לא יכולתי לכתוב לכן כי היה לי יום ממש עמוס חגגנו לבעלי יום הולדת - 40 ששש זה מה שהוא אומר כשאני אומרת לו 40 ששש(שקט שלא ישמעו). אז רצתי אחרי ההקרנות לקנות לו עוגה ומתנות מהילדים כדי שנחגוג לו בחוג המשפחה שלנו רק והיה ממש נחמד ובערב יצאנו לארוחת ערב בקזינו והחברים הפתיעו אותנו שם אחרי שאכלנו אז גם קצת הימרנו לא רציני. בעלי רצה לחגוג בשקט השנה הוא ממש ביקש ממני לא לעשות לו שום דבר אבל החברים ידעו איפה אנחנו הולכים לאכול אז הם לקחו את הזמן לתת לנו לבד עם האוכל ופתאום משום מקום הם צצו והיה ממש נחמד. וגם קיבלתי מלא קומפלימנטים על איך שאני נראית במיוחד על השיער הקצוץ שצומח ואני מסדרת לי קוצים עם הגל וגם התאפרתי מאוד יפה וכמובן התלבשתי יפה וזה בנות אחרי הרבה הרבה זמן שלא היה אכפת לי איך אני נראית. מירי- מאחלת לך מזל טוב על היום נישואים שלכם הרבה הרבה שנים מאושרות ובריאות ביחד כזוג. ובקשר לזה שהרגשת לא טוב כנראה שזה חלק מהענין אבל זה יעבור נכון? בקשר לבחורה שהייתי אמורה לפגוש באותו יום אז לצערי היא לא הגיעה בסוף היא היתה עייפה מדי. זינה- בנתיים הולך בסדר עם ההקרנות היום יש לי פגישה ראשונה עם הרופאה אחרי ההקרנה כי כמו שאמרתי טכנאים עושים לי את ההקרנות ופעם בשבוע אני נפגשת עם הרופאה. ותמר אני יודעת שאת מתעדכנת כל הכבוד לך שאת עדיין פה. ולכל היתר שקוראות אני מאחלת לכן בריאות ואתן רואות החיים ממשיכים הלאה ואנחנו כולנו בתקווה שזה עובר בסוף. אז כל טוב לכולן אני עוד מעט הולכת לביה"ח אז בערב שיהיה לי שקט אני אחזור אליכן. ביי אני

23/02/2006 | 20:26 | מאת: זינה

הי חמודה!!!!!!!!!!!! מה קורה? אצלי הכל בסדר, חוזרת לשיגרה כמה שאפשר, לא ישנה טוב בלילה המליצו לי לבקש מהרופא כדור אבל אני עדין מסתייגת מזה, לא בה לי עוד רעל לגוף אז אני מנסה להתמודד ללא כדורים. פרט לזה יום ככה ויום ככה אבל בכללי בסדר. היום לא היו לי הקרנות אז עשיתי כיף עם הילדים, אני מרגישה שאני צריכה לפצות אותם על זה שאני לא בבית אחר הצהרים, וזו תהיי תקופה ארוכה. תמסרי לבעלך הרבה מזל טוב גיל 40 זה אחלה גיל. אני איך יש לך כבר כזה אורך להשתמש בז'ל ? לי יש עדין כמו פלומה כזו. הבן שלי כבר מחכה שאוכל לצבוע בחזרה לאדום הוא כל הזמן אומר שהוא מתגעגע לשיער האדום שלי, לדעתי זה גם איזה שהו סימן שהוא מתגעגע למה שהיה (לחיים). טוב אני הרבה בריאות וכוח ושוב מזל טוב לבעלך. מירי - מה קורה לא דיברנו הרבה זמן, השעה אומנם מוקדמת היום אבל אני מאוד עיפה אז אני פורשת מוקדם לישון בתקווה שאשן לפחות כמה שעות טובות. אז נדבר אולי מחר במהלך היום. תמר - תמשיכי להתעדכן ולהשמיע קול מידי פעם. חיבוקים ובריאות לכולם "זינה הלוחמת"

23/02/2006 | 13:50 | מאת: דויד

אשתי חלתה בסרטן השד מסוג אינפלטריטיג קאקס( משהו כזה ). לפי השיחה עם הרופא המטפל , לאחר הכריתה החלקית סיכויי החלמה הם גג 75 % . אני המום !!!!! אני מרגיש כאילו שנפלו עלי השמים !! מה אפשר לעשות ?

23/02/2006 | 15:26 | מאת: צילי

דוד שלום. אני לא מומחית בנושא ... אבל נראה לי שהעצה הי נכונה היא " אל תתייחס לאחוזים " תזכור ( תזכרו ) שמדובר בסטטיסטיקה בלבד... ובמקרה של סרטן הסטטיסטיקה לא משרתת שום מטרה טובה ....אם זה לא אומר כלום ספציפית על אשתך, אז מה זה משנה ? אשתך היא אשתך ולא משקפת שום נתון סטטיסטי, היכולות שלה להתגבר על המחלה תלוייות בה ולא באחוזי ההחלמה של כלל האוכלוסיה . תאמינו בטוב ותעזבו את הסטטיסטיקות האלה שרק מורידות את הרוח ומקשות על המאבק במחלה ...החיזוקים שלכם צריכים לבוא ממכם ... אני יודעת שזה נשמע מאוד פלצני ... אבל זה גם מאוד נכון .... מאחלת לכם המון בהצלחה .... צילי

אמורה להיות לי פגישה פרטית - עם פרופ' הארי ברנר לגבי הניתוח שאני אמורה לעבור ( כריתה חלקית )- מה שואלים?

העתקתי לך מתוך הפרק מידע כאן מימין: תוצאות הביופסיה שאלות לכירורג\ית ולאונקולוג\ית תשובות לשאלות אלו תעזורנה לך להתכונן לקבלת תוצאות הביופסיה. 1. מהי התשובה שהתקבלה לבדיקת הביופסיה ( או ביופסית המחט ) ? 2. איזה סוג של סרטן שד יש לי ? 3. האם נערכו או מתוכננות להיערך בדיקות נוספת של רקמת הביופסיה כגון : - בדיקת קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון (הורמונים נשיים) , - בדיקות ספציפיות להערכת מידת האגרסיביות של הגידול, - אפיון ביולוגי של רקמת הגידול: Cancer Marker Analysis , - בדיקות קביעת עמידויות של רקמת הגידול החיה לכימותרפיות שונות ( על מנת לבצע את שני סוגי הבדיקות האחרונים נלקחת רקמת גידול חיה (כלומר בשלב ניתוח הביופסיה או בניתוח הכריתה עצמו) 4. האם עלי לעבור בדיקות נוספות כדי לבדוק אם המחלה התפשטה לאברים נוספים ( כבד, ריאות, עצמות ) ?

העתקתי לך מתוך הפרק מידע כאן מימין: תוצאות הביופסיה שאלות לכירורג\ית ולאונקולוג\ית תשובות לשאלות אלו תעזורנה לך להתכונן לקבלת תוצאות הביופסיה. 1. מהי התשובה שהתקבלה לבדיקת הביופסיה ( או ביופסית המחט ) ? 2. איזה סוג של סרטן שד יש לי ? 3. האם נערכו או מתוכננות להיערך בדיקות נוספת של רקמת הביופסיה כגון : - בדיקת קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון (הורמונים נשיים) , - בדיקות ספציפיות להערכת מידת האגרסיביות של הגידול, - אפיון ביולוגי של רקמת הגידול: Cancer Marker Analysis , - בדיקות קביעת עמידויות של רקמת הגידול החיה לכימותרפיות שונות ( על מנת לבצע את שני סוגי הבדיקות האחרונים נלקחת רקמת גידול חיה (כלומר בשלב ניתוח הביופסיה או בניתוח הכריתה עצמו) 4. האם עלי לעבור בדיקות נוספות כדי לבדוק אם המחלה התפשטה לאברים נוספים ( כבד, ריאות, עצמות ) ?

23/02/2006 | 17:52 | מאת: אנה גולדברט

שרון היקרה שלום, בנוסף לכך אני מצרפת לך גם פרק לניתוח שד הנמצא באתר של עמותת "אחת מתשע". בפרק זה תוכלי לקרוא מידע נוסף אודות הניתוח אותו את עומדת לעבור. אני מקווה שקריאת פרק זה תכוון אותך לקראת הפגישה עם הרופא: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=breast_surgery.doc בברכה, אנה

23/02/2006 | 13:31 | מאת: זינה

בנות יקרות מה קורה????? אני בסדר גמור עד עכשיו, אני לא ישנה בלילות וזה מתריד את בעלי מאוד, אבל אמרתי לו שהשאלות כל הזמן "מה קורה לך?" עוד יותר מעצבנות, אני מאוד מקווה לחזור לישון נורמלי כי ברגיל אני מאוד אוהבת לישון. חוץ מזה ההקרנות עוברות קלך יחסית פרט לטירטור של הנביעות אבל ככה באמת בסדר. מה קורה איתכן? מירי איך את מרגישה היום? אני מקווה שיותר טוב ותצאו לחגוג.. אני איך אצלך ההקרנות? אני מקווה שקל יחסית. אוהבת אתכן "זינה הלוחמת"

24/02/2006 | 01:07 | מאת: מירי.ב.

הי זינה, מהיום אני מירי.ב. כי יש מירי נוספת בפורום שזאת לא אני. היום אני ממש בסדר, התעוררתי עם המון מרץ והייתי כל היום בחוץ. הערב יצאנו לחגוג והיינו במסעדה מעולה ברעננה "לה-טוסקנה" ממולץ! כפי שאת יודעת גם אני לא ממש ישנה וגם את בעלי זה מאוד מטריד אני מקווה שזה יעבור במהרה, אני חושבת שזה בגלל השינויים ההורמונליים שהגוף עובר עקב הכימותרפיה. אני מתכוונת להעלות את השאלה באתר לראות אם גם לאחרות זה קורה/קרה. מצטערת שלא התקשרתי ביומיים האחרונים, אשתדל לדבר איתך מחר. ביי בינתיים ולילה טוב, מירי

23/02/2006 | 11:46 | מאת: ניצן

שלום רב, לאחר ביצוע ממוגרפיה הרופאה ציינה שיש לי הסתיידויות עדינות באסקפט מרכזי עליון של השד. אציין שאני בת 44 בביקורת כל חצי שנה + ממוגרפיה כל שנה בשל סיפור משפחתי (סבתא) נשלחתי לביופסיה סטראוטקטית של ההסתדויות במכון הלאה בי-ם. הרופאה אמרה שאין מקום לדאגה אך בכדי לשלול לגמרי חייבים לבצע ביופסיה. מיותר לציין את הלחץ שנכנסתי אליו. האם תוכלו לפרט קצת יותר מה זה ההסתידויות ומה קורה הלאה. בתודה ניצן

23/02/2006 | 12:14 | מאת: ריקי הותיקה

שלום לך הסתיידויות נאמר לי בזמנו זה סיד ששוקע בעיקבות נמק של תאים. לפעמים ההסתיידויות היותר גסות הן שפירות, אבל לעיתים הן סימן ויכולות להראות על תהליך של גידול ממאיר. הסתיידויות עדינות דורשות בירור, לעיתים הברור נעשה עם ביופסיית מחט בהכוונת ולטראסאונד או ממוגרפיה . בזמנו נאמר פה על ידי אחד הרופאים כי במקרה של גידול זה משום מה סימן לא רע. בברכה, ריקי הותיקה

23/02/2006 | 23:50 | מאת: דר' דוד גפן

ניצן שלום- הסתידויות הם נקודות של סידן ברכמת השד- בעצם כמאט מיקרוסקופית שנמצא ברקמה שפיר וגם בריקמה שעובר השלבים הראשונים של מעבר לממאירות. כאשר יש הסתידויות חדשה או שינוי בצורה, עושים ביופסיה לראות אם אכן יש התחלה למעבר לממאירות. אם כן, הממאירות כמאט תמיד עדין בשלב מאוד מוקדם ועוד לא חודרני. כאשר זה לא חודרני השיעור לריפוי 100% וזה לא שולח גרורות. הסיבה שאת עושה ממוגרפיה היא לתפוס שינויים בהסתיידויות ולא לחכות עד שיש ממש גוש. להצלחה.

23/02/2006 | 10:28 | מאת: מירית

ידוע לי כי טיפולים הומאופתים קלאסיים מועילים ביותר בזמן הכימו'-מחזקים את כל המערכת חיסון ועוזרים להקל בתופעות לוואי-אם זאת במחלקה בבלינסון אמרה לנו האחות שאסור לטפל -האם זה נכון? הרי הומאופתיה לא מכילה חומרים בכלל,ואין לה אפשרות להפריע לכימו'-זה כמו טיפול בהילינג? האם גם אותו אסור? אשמח למידע,תודה

מירית שלום . אני נעזרתי ברפואה סינית בזמן הכימו ( דיקור ועשבים ) וזה עזר לי מאוד ... עברתי את הטיפולים ממש בקלות יחסית ... ממליצה בחום ... בהצלחה . צילי

הי מירית!! אני כשעברתי את הכימו התיעצתי עם האונקולוגית שלי והיא אמרה לי "הכל מותר עד שיתנו לך כדורים או תרופות דרך הפה" אישית אני בסוף לא התעסקתי עם טיפולים הומאופטים, רק בסוף הטיפולים הלכתי למישהי ועושה הילינג שיאצו אבני קריסטל וזה היה ניפלא. מקווה שעזרתי הרבה בריאות "זינה הלוחמת"

23/02/2006 | 18:03 | מאת: אנה גולדברט

מירית היקרה שלום, מידע זה נלקח מפרק רפואה אלטרנטיבית הנמצא באתר של עמותת "אחת מתשע": בקישור הבא: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=complementary.doc הגישה הטיפולית המומלצת היא הגישה המערכתית, בה יש תיאום בין האונקולוג, הצוות הסיעודי, העובד\ת הסוציאלי\ת, ומסגרות שונות של תמיכה נפשית, ובה משולבים גם הטיפולים המשלימים. במהלך הטיפול במחלת סרטן השד חשוב לידע את הרופא המטפל לגבי הטיפולים הנוספים (משלימים ו\או אלטרנטיביים ) בהם שוקלים להיעזר, היות ויש מקרים בהם עלול להיגרם נזק למטופלת אם אין תיאום בין שני סוגי הטיפולים הניתנים בו זמנית. להלן מספר דוגמאות לטיפולים אלטרנטיביים העלולים להיות מסוכנים לחולות סרטן שד : • מתן תוספי סידן לנשים עם סרטן גרורתי בעצמות הוא נושא שנוי במחלוקת בקרב רופאים ומטפלים. • מתן תוספי מזון או מינרלים במינונים גבוהים , לדוגמא - מינון גבוה של תוספי ברזל אצל נשים המקבלות עירוי דם . • נוגדי חמצון, כמו ויטמין C ואחרים, עלולים לסתור את הפעולה של תרופות כימותרפיות ולבטל את השפעתן. • חוקנים – פעולה פולשנית מזיקה, העלולה לגרום בין השאר לחוסר איזון אלקטרוליטי ( מוליכים חשמליים, electrolyte ) . מתן טיפול מניפולטיבי ( כירופרקטיקה, מסאג', פיזיותרפיה וכו' ) לאזור בו ממוקד הגידול הסרטני ואצל חולים גרורתיים. יש להתייעץ ברופא ובמידה ומקבלים טיפול שכזה לבדוק שהמטפל אכן מנוסה בטיפול בחולים אונקולוגים, וליידע אותו לגבי סוג ואופי המחלה. אני ממליצה לך לקרוא את הפרק המוקדש לרפואה אלטרנטיבית. בנוסך לכך אני מצרפת לך את הפרק המוקדש לעצות להתמודד עם תופעות לוואי של טיפולי כימותרפיה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tips2.doc בברכה, אנה

23/02/2006 | 19:38 | מאת: מירית

תודה לכן נשים יקרות על כל המידע והשיתוף!כפי שמתברר אין כל בעיה לטפל הומאופתית.הבעיה היחידה היא שהצוות הרפואי מסווג כל טיפול משלים כ"הומאופתי" ובכך מונע טעיות-כמו שימוש בויטמינים-שזה יכול להיות מסוכן-אך גם מונע טיפול עוזר וטוב...

23/02/2006 | 08:33 | מאת: ביתה של אמא

אימי בת 64 חולת סרטן שד עם גרורות בעצמות, היא נוטלת תרופות: TRAMADEX 100 מ"ג SLASSTAB מציצה לכאבים, AROMASIN 25 מ"ג ETODOAC 400 מ"ג הייתי מעוניינת לדעת מעט יותר על הכדורים הנ"ל? כרגע היא לא עוברת טיפול כימוטרפי, אך פעם בחודש היא עוברת ארדיה, האם זה טיפול מספיק עבורה? כיצד ניתן להקל את סיבלה? לכל תשובה ועידוד אשמח לקבל.

23/02/2006 | 21:25 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום רב, לא ניתן לתת את היעוץ שביקשת בפורום הזה ועל סמך הנתונים שנתת. אונקולוגיה הוא מקצוע הדורש התעמקות והתייחסות אינדיבידואלית. באופן כללי ביותר אומר שהיא מקבלת טיפול הורמונלי המתאים לסרטן שד גרורתי, טיפול בארדיה המתאים לגרורות גרמיות ותרופות משככות כאבים. בתנאים מסויימים שילוב תרופות זה יכול להיות בהחלט מספיק - אך משתמע מדבריך שהיא עדיין סובלת מכאבים כך שאולי במקרה של אימך יש מקום לבחינה מחדש. אני ממליצה להגיע עם אימך לרופא המטפל ולהעלות בפניו או בפניה את כל השאלות.

24/02/2006 | 07:56 | מאת: ביתה של האם

גיליתי שאימי לא נוטלת את כל הכדורים ולכן היא סובלת כאבים, "כשירדנו עליה" היא החלה לקחת אותם באופן מסודר ואז היא מרגישה יותר טוב ופחות כאובה. שבת שלום ותודה.

23/02/2006 | 08:31 | מאת: רוני

שעה 10 ליד הפיטמה גוש סולידי בקוטר 2.3 ס"מ מוגדר היטב כניראה שפיר שעה 10 ציסטה בקוטר 1 ס"מ אבקש לקבל באימאייל האם זה סרטני או אפשר לחיות עם זה

23/02/2006 | 11:27 | מאת: תמר

הי רוני, שפיר - זאת אומרת 80% שהוא לא סרטני! קיבלת הפניה לביופסיה?

23/02/2006 | 11:50 | מאת: רוני

כן קיבלה הפניה לביופסיה ועדיין לא עשתה זה היה בצד הימני בצד השמאלי שעה 9 כ3 ס"מ מהפיטמה גוש סולידי בקוטר 0.9 ס"מ מוגדר היטב סונוגרפי שפיר שעה 4 כ5 ס"מ מהפיטמה גוש סולידי בקוטר 0.9 ס"מ מוגדר היטב סונגרפי שפיר האם גם זה מראה על בעיה מסויימת תודה

שלום פורום יקר, אשמח לשמוע ממישהי שיודעת האם הרספטין משפיע על קצב גדילת השיער. אני היום 3 חודשים אחרי כימו, לוקחת גם הרספטין וטמוקסי ושיער הראש עדין דליל. במידע הרשמי לא מצאתי שום עדות לכך שהשיער לא גודל בקצב הרגיל למי שנוטלת הרספטין אבל כשאני מסתכלת על נשים אחרות בסוף קרינה ( אני כמעט בסוף) יש להן שיער ראש מלא. תודה שירן

23/02/2006 | 21:17 | מאת: ד"ר מיה גיפס

שלום שירן, הרצפטין איננו כימותרפיה ואינו גורם לנשירת שיער וכן אינו מונע צמיחת שיער. הדלילות של השיער קשורה עדיין לטיפול הכימותרפי. קצב צמיחת השיער לאחר כימותרפיה איננו זהה אצל כל הנשים ובחלק מהמקרים השיער שצמח אינו זהה לשיער שהיה לפני הכימותרפיה. אני מציעה לחכות.

22/02/2006 | 22:17 | מאת: חברה

כשכתוב במאמר הרלוונטי לסרטן השד " node negative " הכוונה שאין פגיעה בבלוטות הלימפה?? (או שיש? או שמדובר על בלוטות חלב..?) תודה

23/02/2006 | 00:43 | מאת: מירי

חברה יקרה, node negative פירושו "אין בלוטות" כמו שהרופאים אומרים. משמעו אין ממצא בבלוטות. ואם זה קשור לסרטן השד אז תמיד מתכוונים ללימפה. ה.........מון בריאות. מירי

23/02/2006 | 18:23 | מאת: חברה

תודה

22/02/2006 | 21:25 | מאת: יפית

מה קורה עם רצפטורים שליליים. האם יש דרך להלחם בסרטן חוץ מהקרנות? נמצא שאני בשלב אחד אך עוצמה 3. האם ייתכן שימליצו על כימי?

23/02/2006 | 00:59 | מאת: מירי

הי יפית, גם אני חליתי ובדרך להבראה. רציתי לנסות לעזור לך אם השאלה כי אני יודעת בדיוק מה זה להיות "על קוצים" ולחכות שמישהו יסביר. רצפטורים שליליים משמעותו שלא תקבלי טיפול הורמונלי. כלומר הגידול שך אינו רגיש להורמונים ולכן אין טעם לתת אותם כטיפול משלים. אני מקווה שקראת את מה שאנה (מנהלת הפורום שלחה לך) ונכנסת לקישור של "אחת מתשע". לגבי כימו את צריכה לשבת עם האונקולוג שלך ולראות כיצד הוא מתכוון לטפל בך. כמו כן לא ברור לי המינוח של שלב 1 עוצמה 3. לא שמעתי אף אחד מתבטא כך. בכל מקרה את אחרי ניתוח להסרת הגידול? מה קורה עם הבלוטות שלך, מה קורה עם HER2 איזה סוג סרטן יש לך? חסרה פה קצת אינפורמציה כדי לנסות לענות לך. בכל מקרה המלצה כללית וחשובה. אם לא קיבלת את כל האינפורמציה מהאונקולוג או כירורג שלך, חיזרי אליהם ותדרשי שיסבירו עד שתביני. שנית אם ישארו לך עוד ספקות מותר לך וממולץ ללכת לחוות דעת שניה אצל רופא בכיר אחר. תוכלי לשאול פה באתר תקבלי מיליון המלצות. כרגע הבריאות שלך הכי הכי חשובה וזה אומר שאת מבינה ושלמה עם הטיפול שניתן לך. יהיה לך הרבה יותר קל לעבור את הטיפול מתוך תחושה של שלמות ואמון שזאת הדרך הכי נכונה בשבילך. ה.........מון בריאות. מירי

23/02/2006 | 07:02 | מאת: ריקי הותיקה

שלום לך רצפטורים שליליים אומר שטיפול הורמונלי לא עוזר במקרה שלך שלב (STAGE)אחד הוא שלב שבו בדרך כלל לא נותנים טיפול כימי זהו השלב שבו גודל הגידול פחות מ-2 ס"מ והוא לא התפשט לבלוטות ואין גרורות. עוצמה הכוונה לGRADE והכוונה היא מידת האלימות או השוני של הגידול מתא רגיל יש 3 עוצמות 1 הכי נמוך ו-3 הכי גבוה העוצמה היא לא כל כך פקטור משמעותי בסוג הטיפול שינתן לך. באשר להקרנות - הייתי אצל כמה וכמה רופאים וגם הומיאופטים כולם אבל כולם אמרו שחייבים לעשות הקרנות זה מוריד את החזרה של הסרטן ב50 אחוז. יש כמה שאלות חשובות: בת כמה את? HER/2 חיובי או שלילי? איזה סוג סרטן? בכל מקרה המצב שלך נשמע לא רע בכלל (הכל יחסי) STAGE 1 לפי סטטיסטיקות זה מאה אחוזי השרדות כעבור חמש שנים בברכה, ריקי הותיקה

23/02/2006 | 07:23 | מאת: אנה גולדברט

יפית היקרה שלום, אשמח להעביר את השאלה שלך לאחד היועצים בתחום. לשם כך אנא הוסיפי מידע אודות האבחנה, גילך ומידע רופאי חשוב נוסף. בברכה, אנה

אני הגשתי בקשה לאחוזי נכות לפני חודש וחצי וטרם נעניתי. מה הלו"ז לקבלת תשובה???

מצטרפת אליך לשאלתך: אימי בת 63 חולת סרטן שד עם גרורות לעצמות (המון כאבים), רציתי לדעת האם היא צריכה להגיש טפסים לועדה לשם קבלת אחוזי נכות, או שיש טופס מיוחד שאפשרי למלא במקום הועדה? אשמח לתשובה מהירה.

שלום לך, באתר של עמותת "אחת מתשע" מוקדש פרק לזכויות כלכליות. בפרק זה בין היתר תוכלו למצוא מידע לגבי הזכויות בביטוח לאומי ומענה מפורט לשאלתך. מצ"ב הקישור לפרק זה: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=handicapped.doc להגשת התביעה לאישור הזכאות לגמלה, יש לפנות לסניף הביטוח הלאומי בקרבת מקום מגורייך ולמלא טופס תביעה לקצבת נכות כללית ( בל\7801 ) . יהיה עליך לעבור ועדה רפואית בביטוח לאומי, אליה תקבלי זימון בדואר. האגודה למלחמה בסרטן הפיקה טופס מיוחד, אשר אושר על-ידי המוסד לביטוח לאומי, ומילויו פוטר בחלק מהמקרים את הופעתך בפני הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי לשם הכרה בזכאותך לקצבת נכות כללית, פטור ממס הכנסה, שירותים מיוחדים וסיעוד (גמלת סיעוד ניתנת רק לנשים מעל גיל 60, שאינן יכולות להיבדק במסגרת נכות כללית ושירותים מיוחדים). ניתן להשיג טופס זה אצל העובדות הסוציאליות במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים, בקופות החולים ובמשרדי האגודה למלחמה בסרטן. . כמו כן, אפשר להפנות שאלות לפורום החדש בנושא ביטוח לאומי. להלן הקישור: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/forumpage.asp?id=1435 בברכה, אנה

23/02/2006 | 00:34 | מאת: מירי

הי, לפי מיטב ידיעתי חולי סרטן לא חייבים להגיע לועדה רפואית כדי לקבל קיצבת נכות או שתיקבע להם דרגת אי-כושר לצורך קביעת אחוזי נכות. אני קיבלתי מהעו"ס במכון האונקולוגי שבו אני מטופלת טופס מיוחד של האגודה למלחמה בסרטן (שמקובל ומאושר ע"י ביטוח לאומי) שפטר אותי מלגשת לועדה רפואית. גם האונקולוג של אימך צריך למלא חלק מטופס התביעה לנכות כללית (זה הטופס של ב.ל. שצריך למלא לשם קבלת קיצבה ודרגת נכות) בו הוא מתאר את המחלה ואת הטיפול שאימך מקבלת. לשימחתי עם סרטן ב.ל. לא מתווכח. לצערי אנחנו בקטגוריה ולוקח לב.ל. הרבה זמן לתת תשובות. בכל מקרה הייתי מייעצת לך לקבל עוד אימפורמציה על זכויות החולה אצל העו"ס היכן שאימך מטופלת. כמו כן את יכולה לפנות לאגודה למלחמה בסרטן הם ישלחו לך את כל החוברות הבייתה וכנ"ל גם ביטוח לאומי כולל טפסים למילוי. מקווה שטיפ טיפה עזרתי. רק בריאות! מירי

הי אירית, לביטוח לאומי יש ה..............מון זמן! בדקתי עם המוקד שלהם ונאמר לי באופן כללי בין חודשיים לשלושה. בדקתי עם הסניף הרלוונטי למקום מגורי וגם הם אמרו כך. שאלתי אם ניתן לזרז אמרו לי "שיעשו את כל המאמצים" ואף אחד לא הזיז אפילו פיסת נייר משולחן אחד למשנהו. לצערי לקח להם באמת שלושה חודשים. חליתי בספטמבר/2005 הגשתי תביעה בתחילת דצמבר/2005 ואישור על אחוזי נכות קיבלתי רק עכשיו בפברואר. הקיצבה הראשונה שלי תתקבל רק ב- 28/2/2006.(את זכאית לקיצבת נכות רק אחרי 90 יום, כלומר מהיום ה-91). אחוזי הנכות ניתנים רטרואקטיבית מהיום שחלית. קיצר, את צריכה עוד סבלנות. דרך אגב המלצה, תתקשרי לביטוח לאומי במקום מגורייך לפחות פעם בשבוע להתעדכן בסטטוס וללחוץ, זה עוזר. מצטערת שאי בשורה משמחת בפי. המון המון בריאות. מירי

הי! אני הגשתי תביעה לפני יותר מחודשיים וטרם קיבלתי תשובה..

22/02/2006 | 21:04 | מאת: זינה

הי צילי ערב טוב! איך עבר יומך הראשון בהקרנות? אשמח לעידכון "זינה הלוחמת"

23/02/2006 | 12:09 | מאת: צילי

תודה על העניין ... עבר בקלות , תודה , אבל ארוך מאוד ... הייתי כמעט 3/4 שעה בפנים ...הבנתי שזה בגלל הצילומים .... אני מקבלת הקרנות לכל בית החזה ( כי היה לי בשני הצדדים ובבלוטות בשני הצדדים , ונשאר לי בבלוטות ... ) בכל מקרה היום יהיה שוב ארוך , אבל בשבוע הבא אני מקווה שיתקצר... כי די התיש אותי לשכב עם הידיים למעלה ככ הרבה זמן.. ( הידיים שלי עוד מתרגלות לטווח התנועה המקורי שלהן ... ) איך אצלך ? עדיין עובר בקלות ? אגב , את מורחת משהו אחרי ? צילי

23/02/2006 | 13:16 | מאת: זינה

הי צילי !! אצלי זה עובר די מהר, מהרגע שקוראים לי עד שאני יוצאת זה 10 דקות. היום אני לא מגיעה להקרנות המעיץ הולך לטיפול, אבל ביום ראשון אני חוזרת לשם. צילי כמה זמן את צריכה לעשות את ההקרנות? אני מקווה בשבילך שזה יהיה יותר מהר בפעמים הבאות. הרבה בריאות ,זינה הלוחמת"

22/02/2006 | 20:40 | מאת: מירי

הי יקירותי, מה שלומכן, איך היה בהקרנות היום? אני מרגישה רע מאוד היום, התעוררתי עם חולשה נוראית ופשוט לא יכולתי לתפקד. אני 13 יום מהטיפול האחרון. זה נורמלי לדעתכן? איך היה אצלכן? היום יש לנו יום נישואין - 17 שנים!!! ועוד 3 שנים שגרנו יחד אז סה"כ 20 שנה ביחד!!! חתיכת תקופה לא? רצינו לחגוג היום אבל מכיוון שאני לא במיטבי דחינו למחר בערב. ספרו מה אצלכן? אני - מה קורה איך הייתה הפגישה עם הבחורה? דרך אגב לא קיבלתי שום דבר לאי-מייל הפרטי. זינוש - דברי איתי...מה קנית באיקאה? תמר - מה קורה אצלך? ממתינה לתשובתכן, ביי, מירי

22/02/2006 | 20:59 | מאת: זינה

הי מירוש!!!!! מה קורה לך? אני מקווה שיעבור לך ההרגשה הנוראית, וכן יש הרגשה כזו גם אחרי הרבה זמן לי עד היום יש לי מידי פעם כאבים וחולשה, את יודעת מה אמרה לי בן ברוך - זמן ההחלמה כזמן הטיפולים. אז קחי את הזמן שלך להתעוששות. מירי את צריכה לחגוג ילה להתעושש גם יום נישואין גם בית קדימה להתעודד, אני רוצה שכשנדבר מחר את תהיי על הרגלים.... מירוש שיהיה לכם המון המון מזל טוב והרבה הרבה הרבה הרבה.... ועוד הרבה ב ר י א ו ת . מחר אין לי הקרנות המעיץ בטיפול כך שרק יום ראשון אני חוזרת לשם. אז נדבר מחר . מירי לילה טוב ותתחזקי. שולחת לך חיבוק חזק ועידוד. אני - מה קורה אצלך איך הולך לך עם ההקרנות? אני מקווה שגם אצלך זה בינתיים עובר חלק. הברה חיבוקים ועידוד לכולן.... "זינה הלוחמת"

22/02/2006 | 19:40 | מאת: איזבל

אני בת 60. בגיל 56 התגלה הצלי סרטן שד בשתי השדיים ועברתי למפקטומי בשניהם. שלוש בלוטות התגלו נגועות. קבלתי כמותרפיה והקרנות, טמוקסיפן וכעת אני מטופלת בארימידקס. בבדיקה גנטית הסתבר כי אין אני נשאית הגנים הידועים. מאידך אני ממוצא ספרדי ונאמר לי כי הגנים הללו ברב המקרים נמצאים אצל אוכלוסיה ממוצא אשכנזי ולא ידוע אם יש גנים אחרים אחראים בנשים ממוצא ספרדי. היות וגם אמי וגם אחותי חלו בסרטן שד אני שוקלת כריתת שחלות מניעתית. מבקשת חוות דעת מנומקת אם אפשר

22/02/2006 | 20:54 | מאת: מירי

הי איזבל, אני בת 40 אשכנזיה, אני דור ראשון במשפחה שנגלה אצלה סרטן שד. עברתי למפקטומי וכימו וכרגע לפני הקרנות. בדיוק בדקתי את הנושא הזה עם הרופא שלי אתמול. הבעייה עם סרטן השחלות שהוא סרטן אלים מאוד וקשה מאוד לאתר אותו בגילוי מוקדם. כשהוא מתגלה לבסוף הוא גם די קשה לטיפול ומאוד תלוי באיזה שלב הוא מתגלה. מאחר ואצל נשים שחלו בסרטן השד יש סיכוי גדול יותר לחלות בו ובגלל ההיסטוריה המשפחתית שלך ומכיוון שאת לא ממש זקוקה לשחלות שלך בגילך אני הייתי ממליצה לך להוציא ולהקטין כל סיכוי למחלה בעתיד. הניתוח להוצאת שחלות די קל, הוא מבוצע בלפרוסקופיה ולא ממש פותחים את הבטן (כבר בדקתי כי אני מכינה את עצמי לאפשרות שאולי גם אני אצטרך). יש לך עוד המון שנים לחיות ואת כבר אחרי המלחמה הקשה אז למה לקחת סיכון? זאת דעתי, מקווה שטיפ טיפה עזרתי. הרבה בריאות, מירי

22/02/2006 | 21:11 | מאת: פרופ' אילן כהן

לאיזבל לאור מחת השד האלימה אצלך וסיפור משפחתי של סרטן שד אצל אימך ואחותך נראה הגיוני לכרות את השחלות אצלך. בהצלחה

22/02/2006 | 16:05 | מאת: יפית

קיבלתי תשובה שהרצפטורים שליליים וגם ההיר 2. מה זה אומר. אנא כיתבו לי דחוף, אני מתוחה וחוששת.

22/02/2006 | 18:11 | מאת: ד

זה אומר שלא תיזדקקי להרצפטין כי ההיר 2 שלילי וגם לא לטמוקסיפן כי הרצפטורים שליליים.

22/02/2006 | 19:03 | מאת: אנה גולדברט

יפית היקרה שלום, אם הגידול רגיש להורמונים אלה, פירושו של דבר שהוא זקוק לאסטרוגן או לפרוגסטרון על מנת שיוכל להמשיך ולהתפתח. הבדיקה מבוצעת על ידי הפתולוג במעבדה. במידה והגידול אכן תלוי-הורמונים , הוא מתואר בדו"ח הפתולוגי כגידול חיובי-לאסטרוגן (estrogen-positive) - ובקיצור ER+ - או כגידול חיובי-לפרוגסטרון (progesterone-positive) - ובקיצור PR+ . במידה ותוצאות הבדיקה הן חיוביות המשמעות היא שניתן לטפל במחלה באמצעות טיפולים הורמונלים. חלבון ה- Her-2/neu- מצוי על גבי ממברנת התא ובתא הנורמלי הוא משמש כקולטן לאותות חלוקה מחוץ התא לתוכו. הבדיקה מיועדת לקבוע את רמת החלבון HER-2 המצוי על פני התא הסרטני. גידולים בהם יש ביטוי-יתר של HER-2 נוטים להתפתח מהר יותר וסיכוייהם לחזור גדולים יותר מאלו של גידולים ללא עודף HER-2. רמת ה- HER-2 נמדדת בסקלה הנעה בין 0 ( שלילי ) לבין +3 ( חיובי מאד ). נוכחות החלבון Her-2/neu ברמה גבוהה מנבאת את יכולתו של הגידול בשד להגיב לטיפול על בסיס Doxorubicin . כמו כן מסייעת התוצאה לרופא לקבוע האם ניתן לטפל בגידול באמצעות התרופה הרצפטין. כאשר הגידול חיובי מאד ל- HER-2 (תוצאה של +3), הסיכוי שהמטופלת תפיק תועלת מטיפול בהרצפטין גבוה יותר. אין עדות לתועלת של טיפול בהרצפטין כאשר לגידול אין ביטוי-יתר של HER-2 (תוצאה של 0 עד +1) . מידע נוסף תוכלי לקרוא בפרק המוקקש לבדיקות האתר של עמותת "אחת מתשי". להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tests.doc בברכה, אנה

22/02/2006 | 13:38 | מאת: סימה

מאז שהתגלתה אצלי המחלה (לפני כ-4 שנים) בבדיקות הדם השיגרתיות מופיע ערך גבוה מעט של לימפוציטים. האם ידוע קשר בין לקיחת טמוקסיפן להעלאת כדוריות הדם הלבנות? או האם ידוע קשר בין שתל סיליקון לבין העלאת רמת הליפוציטים? אודה על ההתייחסות לשאלה.

22/02/2006 | 13:43 | מאת: סימה

יש לציין שכל הערכים האחרים בבדיקות הדם בסדר.

22/02/2006 | 21:12 | מאת: פרופ' אילן כהן

לסימה לצערי אינני יודע את התשובה. לגבי השפעת טמוכסיפן על הלימפוציטים תשאלי את האונקולוג. לגבי השתל בשד תשאלי כירורג פלסטי.

23/02/2006 | 08:01 | מאת: ריקי הותיקה

פרופ אילן כהן מלווה את הפורום הזה תקופה ארוכה תשובותיו תמיד ענייניות ברורות טובות מאוד ועונה בזמן. דוקא הוא רופא שהייתי אצלו בתשלום והיה שווה כל פרוטה ולא לוקח 1600 ש"ח והייתי גם בבית חולים אצלו וגם שם המון סבלנות יישר כוח פרופ אילן כהן בברכה ריקי הותיקה

22/02/2006 | 13:19 | מאת: שימרית

אני הולכת לעבור ניתוח לסרטן השד - יעצו לי להתייעץ עם אונקולוג בכיר נוסף - הזמנתי תור לפרופ' משה ענבר . הבעיה שההתיעצות עולה - 1600 ש"ח - גם אחרי כל הביטוחים שלי אני אממן סכום נכבד האם זה סביר ?

22/02/2006 | 15:09 | מאת: עדי

סליחה על הבורות אני ממש לא מבינה בתחום אך צריכה לבחור מומחה אחד מהשניים- אין לי מושג בין שניהם אולי תוכלו להמליץ לי ?

22/02/2006 | 19:33 | מאת: זינה

עדי ערב טוב!!!!!!!! אני ממליצה לך מאוד על דר' נועה בן ברוך, אני אישית מטופלת שלה בקפלן, אני ממליצה בחום ואם את יכולה לגשת לקפלן אני לא חושבת שיש צורך בהתיעצות פרטית ולשלם. אני לא מכירה את פרפ' ענבר אבל בן ברוך היא מקצועית מאוד היא לא מיפה דברים ואומרת הכל. היא פשוט נהדר. מקווה שעזרתי במקצת ותגיעי להחלטה ושיהיה לך בהצלחה, אנחנו פה לעזור ולתמוך בכל דבר. אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות לך. הרבה בריאות "זינה הלוחמת"

הי שימרית, א. גם אני עברתי את אותו מסלול ושילמתי 1500 ש"ח. אני שייכת לקופ"ח כללית, על התייעצות עם מומחה מקבלים 480 ש"ח חזרה על כל 500 ש"ח. הרופא פיצל לי את הסכום ל- 2 חשבוניות של 750 ש"ח ל-2 חודשים עוקבים, כך שיצא שמתוך ה-1500 ש"ח קיבלתי החזר של 960 ש"ח אז ההוצאה הייתה לא נורא - הבריאות שלך והשקט הנפשי שלך שווים כל אגורה שתוציאי!!! ב. זינה היא חברה שלי, בשקט ובאחריות את יכולה לקבל את המלצתה על פרופ' בן-ברוך. הרבה כח להמשך והחלמה מהירה. תעדכני אותנו בפורום מה קורה איתך, אנחנו איתך לאורך כל הדרך. ביי, מירי

23/02/2006 | 07:09 | מאת: ריקי הותיקה

שלום לך זה פשוט גזל לאור יום ועל מי הוא עושה כסף. ואני שמעתי על ענבר ממקורות מאוד מאוד מהימנים באיכילוב יש לי שם קשרים מדרגה הכי ראשונה לגבי ידע של רופאים שהוא לא מי יודע בעל ידע וגם לא בן אדם מי יודע. אני הייתי אצל פרופ תמי פרץ לקחה 1000 שקל כולל מעמ.. אצל ריזל 920 שקל כולל מעמ אני מתביישת היום לומר ששילמתי 800 שקל לכלומניק שהיה אחראי על הרנטגן... אצל עוד כמה ושילמתי המון על לא כלום ממש לא נתנו לי כלום. כל הייעוצים האלה האמיני לי, מקבלים אותם בחינם בבית החולים ואפילו ברמה יותר טובה תכיני שאלות לרופא שלך אנחנו פה נעזור לך לשאול השאלות הנכונות ועם הכסף הזה סעי לבית מלון לבלות (אני אישית מעדיפה את ים המלח) הייעוצים האלה לא נותנים דבר ולא חצי דבר בברכה, ריקי הותיקה

ריקי יקרה אני עוקבת אחר הפורום זמן רב וגם משתתפת לפעמים. מקריאה של הודעותיך ברור שיש לך נסיון רב וידע מקיף ותשובותיך נובעות מהרבה יחס חם לחולות האחרות, אבל - לטעמי כבת אדם, חולה, ועיתונאית המבינה את ערך וחשיבות המילה הכתובה אינני יכולה שלא להגיב על השגותיך הפעם ( ובעצם זו לא פעם ראשונה שאינני כולה להתאפק מלהעיר לאחר קריאת דבריך): ד"ר ענבר אותו אני מכירה דווקא מטיפול בבן משפחה אחר שלי, כי אני עצמי מטופלת בבית חולים אחר, ד"ר עינבר מבכירי האונקולוגים בארץ, בבית חולים מוביל, וכנראה לא בכדי הגיע לאן שהגיע. לבוא ולספר כאן בפורום שלרופאים אחרים יש השגות עליו נשמע מביש את הרופאים האחרים, שמי יודע מה מטרתם בהשמצה מסוג זה, קנאת עמיתים למקצוע אולי? ובכלל מדוע להשמיץ? מי כמוך יודעת שכול הפרוטוקוליןם זהיים ושאין הרבה חשיבות לחוות דעת נוספות אחרי שעברת זאת בעצמך, אז למה לא להסתפק ולכתוב שלדעתך הרופאה השנייה המוזכרת בשאלה נראת לך עדיפה מנסיונך? אני מוצאת שאת גם מעליבה את כול אותן מטופלות הנהנות מטיםפולו של פרופ' עינבר. בקיצור - גם קצת צניעות ופחות פסקנות לא תזיק במצבנו. בברכה,

23/02/2006 | 07:31 | מאת: ריקי הותיקה

שלום לך אלה פחות או יותר השאלות: מהו סוג הסרטן שיש לך? מהי דרגת האלימות שלו (GRADE) האם התפשט לבלוטות או חלילה לאברים אחרים? מה ה STAGE של הסרטן וכיצד זה משפיע על אופציות הטיפול שאקבל והסיכויים לאחלמה? מה הסיכוי שיחזור? כמה זמן לאחלמה? מהו הטיפול הרצוי ? מה לדעתך? והאם יש אופציות שונות? איזה ניתוח מומלץ לעבור כריתה חלקית? או כריתה מלאה? ולמה? מהם הסיכונים הנובעים מהטיפולים השונים? ואיך להתכונן לטיפולים השונים? איזה דיאטה תעזור לי בטיפולים השונים? כמובן בהתחשב בגיל שלך מה לגבי הריונות וכדומה? ושוב בהתחשב בגיל שלך מה קורה עם הוסת במהלך הטיפול? כל רופא יענה לך וחייב לענות לך על השאלות הללו צריך רק לדעת לשאול ולבוא מסודר ולא מבולבל לרופא כי הם די עסוקים זו האמת. את יכולה לכתוב פה את התוצאות של ביופסיה ויענו לך - האמיני לי! ברכה, ריקי הותיקה

שמרית, תבדקי בקןפת החולים שלך אם יש להם יועצים. אני מטופלת אצל ד'ר לאופר ממכבי, לא משלמת גרוש וממליצה בחום.

אני הייתי אצלו בקשר לאמא שלי. שילמתי גם 1600 ש"ח ושום דבר חדש לא שמענו ממנו. בכל זאת כדאי לנסות . אבל זה המחיר אצלו.

25/08/2013 | 13:34 | מאת: דקלה חג'בי

שלום דר נועה בן ברוך , אני רוצה להתייעץ לגבי הכדורים שאני לוקחת למשך 5 שנים , אני לוקחת את הכדור הטמוקסיפן והם לא עושים לי טוב , אילו כדורים אחרים אוכל לקחת .? תודה רבה .