פורום סרטן השד

שלום לפני כשנתיים עברתי כריתת שד מלאה + הוצאת בלוטות הלימפה מבית השחי לאחר סיום הטיפולים וההקרנות עברתי 12 טיפולים של ניקוז לימפטי אצל פיזיוטרפיסטית מיוחדת. מצב היד שלי הוא בסדר סך הכל, והיד מתפקדת כרגיל בלי כאבים, טיפה נפוחה. עכשיו יש לי גרורות בעצמות וגם בריאות והתחלתי שוב סדרה של טיפולים כימוטרפיים בשילוב הרצפטין. שאלתי היא האם אפשר להתחיל שוב בניקוז לימפטי כדי לא להגיע למצב חמור של לימפאדמה - למרות שכרגע המצב סביר בהחלט, או שהניקוז הזה יכול להזיק במקרה של טיפולים וכדאי לחכות לסיום של הטיפולים האלה. אשמח לשמוע גם מהרופאים של הפורום וגם מבנות שנמצאות במצב דומה [ בתודה מראש עפרה

1. הטיפול בניקוז לימפטי הינו סימפטומטי, ואם מצב היד יציב/ ללא שינוי אין סיבה לשנות את ההתנהגות עימה. 2. הטיפול באופן כללי במצב של גרורות הינו נושא שנוי במחלוקת. יש הסוברים כי גורל התקדמות של תא סרטני/ גרורה לא תלויה במסז' ושבעצם גם תנועות ונשימה היו עלולות לעודד פיזור גרורות ושדווקא תכונות של התא עצמו הן הקובעות את מצב תנועתו. לעומתם יש החוששים ממסז' וטיפולים פיזקאלים אחרים אשר לא הוכחה בטיחותם במפורש . מחקרים קטנים יחסית על חיות הראו שמסז' לימפטי לא השפיע לרעה על התקדמות של גרורות. בהצלחה

לפני 3 חדשים עברתי 3 שברים בקרסול שמאל Trimalleolar עם ניתוח בקרסול . אני נמצאת בשלבי החלמה עם טיפול פיזיותרפיה אינטנסיבי אבל עדיין יש לי בצקת בקרסול ולמעשה בכל הרגל . אני מבקשת לדעת האם טיפול של ניקוז לימפאטי עשוי לעזור בהורדת הבצקת .

בדצמבר האחרון עברתי ניתוח לכריתת גוש סרטני מהשד הוציאו לי בלוטות זקיף לא עברתי טיפולים אחרים לפני שלושה ימים גיליתי גוש (גולה) קשה מתחת לבית השחי האם מלבד סרטן ישנו הסבר אחר אפשרי? כל טוב תודה

לי שנה וחצי אחרי שהוציאו גוש מהשד ובדקו את הבלוטות היו כאבים בבית השחי באזור הצלקת מהניתוח הקודם. לא ראו אותו בצצוגרפיה ורק כשהתעקשתי על ביופסיה גילו שזה גוש ממאיר. רופא שטיפל בך כדי לשלול כול חשד להישנות.

הרבה תודה, מי

שלום גילה, ד"ר גפן לא יוכל לענות לך תשובה מוסמכת דרך הפורום. במקרה זה צריך לפנות בהקדם לכירורג שד לבדיקה ידנית וקרוב לוודאי גם בדיקות אחרות. אנו ממליצות לך לפנות לרופא המטפל - כירורג שד לבדיקה. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום לך. אני עוקבת אחריך בפורום. אמנם אינני כותבת הרבה אבל נכנסת מדי יום לקרא. גם אני הצטערתי לקרוא את התגובה החריפה כלפיך של ציפורה וגם אני חשבתי שודאי מדובר בתסכול אישי של הכותבת . נודה באמת: נדיר לקרוא גברים המשתפים כמוך במה שעובר עליכם. אני בטוחה שבבית שלך כמו בבית שלי כול המשפחה עוברת את כול החוויות והאירועים ביחד. אני למשל מעולם לא הגעתי לטיפול או לפגישה אצל הרופאה בלי בן זוגי כולל בתקופה שהמחלה נסוגה. זה כל כך תומך ומחזק את היחסים בעיקר כששומעים מסביב על הרבה בני זוג שפשוט לא עומדים במעמסה. לדעתי לנשים כמו ציפורה קשה מאד ועל כן תנסה למצא בליבך מקןם לסלוח לה או לפחות להתעלם. יש לי הסתיגות אחת מהערה שלך למנהלי הפורום: אני לעומתך כן רואה בחיוב את המקרים בהם מנהלי הפורום מסרבים לתת עצה או דעה ומפנים לאונקולוג המטפלץ לטעמי זה קורה בשל מידת אחריות כה גדולה הנובעת מכך שהם לא יכולים לקבל מהפונים את כול הסיפור וההשתלשלות הרפואית. אני אישית גם חושבת שמרבה דעות ועצות קצת מרבה בלבול. זה החיים שלי אני סומכת כמובן על הרופאה שלי ורופא אחד נוסף שמדי פעם מתיעצת עמו ונמנעת מלהשוות נושאים בריאותיים עם חולות אחרות כי הגוף שלי אינדוידואלי ולא דומה לאף אחד אחר כך שהגעתי כבר מזמן למסקנה שמרבה דעות מרבה בלבול. אני מאחלת לך לנסוע עם אשתך לטיול נפלא בארצות הקרות. אגב: מה היעד? אני נוסעת כול הזמן וזה לא הרע לי אלא להיפך... ודבר אחרון: ביטו נסיעות רגיל לא כולל את מחלת הסרטן. יש ביטוח מיוחד חדש של הפניקס הכולל את סיכוני המחלה. נסיעה טובה!

שלום לי תודה על התמיכה, ונקווה שלא ניתקל עוד בתגובות כאילו כאן. לגבי שאלות בפורום, ברור שכאשר מפנים שאלה לא פשוטה לרופא בפורום,לא מצפים ממנו שייקח אחריות לגבי תוצאות העיצה לשואלת, זה מופנה רק על מנת לחדד נקודות לא ברורות, באופן כזה שאולי על ידי שאלה נקודתית, נקבל איזהוא כיוון לתשובה, במחלה זו כמות הלא ברור ולא מובן היא כה רבה שחוות דעת יועציהפורום רק יכולה לעזור. הרבה בריאות ושוב תודה.

שלום אשתי חלתה בסרטן שד מסוג IDC, ועברה למפקטומי ב-3.10.2004. בבדיקה פתולוגית נבדקו 10 בלוטות לימפה שהוצאו בניתוח מתוכם 5 היו נגועות. עברה כימוטרפיה - 4 מחזורי אדריאמצין + 4 מחזורי טקסול - בתוספת נוייפוגן. סיימה סדרה של 25 הקרנות + 8 הקרנות בוסט ב-28.4.2005 הגידול נשלח לבדיקת HER2NEW ותוצאת הבדיקה נמצאת בידי. אין לי בעיה לסרוק את דף הבדיקה לקובץ PDF. מאחר ואין אפשרות לצרף קובץ לאתר שלכם - אולי מי מכם מוכן להעביר לי כתובת Email אליה אוכל לשלוח את קובץ הבדיקה, כדי שאוכל לקבל תשובה הקשורה לאותה הבדיקה תודה אבי

שלום,מצאתי אתר אשר בו מופיעים בעיות דומות לשלך והתגברותיהם ושמו: realovercomeing

שלום ריקי א אכן התבלבלתי, ואף הודאגתי כי החלפתי אותך בריקי.שמחתי שאצלך הכך בסדר. שאלה לי אלייך ומאחר ופה קשה לקבל תשובה בנושא.הטיפול הכימי שקבלה אשתי כנראה הזיק למיח העצם , גמרה טיפולים כימיים בפברואר, והקרנות במאי, ומאז התוצאה שלה נמוכה בלויקוציטים 2.8 , לא נראה שהאונקולטגית שלה "רצה" לעשות משהוא עם זה וכבר עושה בדיקות דם כל 3 שבועות, מומחה אמר שיש לחכות ובנתיים עובר הזמן, השאלה המעשית היא שאנו רוצים ליסוע לחו"ל, לארצות הקור הקסומות, האם היא לא תיקח סיכון של לחטוף זיהום, מעבר לזה היא עושה כושר גופני, אבל למשל טיפולי שיניים מורכבים חוששים הרופאים לעשות לה. האם שמעת על עוד מקרים, מה עושים, האם אפשר לקבל זריקות , איך מטפלים המטולוגים בזה אם בכלל ואולי גם המלצות למי לפנות. רפואית זה נקרא לויקופנייה אחרי כימו. תודה.

שלום מן אני מציעה שתתייעצו עם האונקולוגית 2.8זה לא הכי נמוך בעולם לדעתי, מאיזה מוצא היא נידמה לי שיש עדות בישראל בהן באופן טבעי הלויקוציטים נמוכים אגב אצלי באופן טבעי הלויקוציטים עומדים על 3.2 אם אתה שואל אותי סעו לשלום ותהנו מה מצב היד של אישתך אולי כדאי לשקול שרוול לחץ לטיסה האמת שאני נוסעת לפחות 3 פעמים בשנה(טסתי גם בטיסות של 12 שעות) ולא השתמשתי בשרוול לחץ אבל מקפידה בזמן הטיסה להרים את היד למעלה ולעשות קצת תרגילים בכל אופן באתר המידע של אחת מ-9 הן ממליצות באופן די גורף להשתמש בשרוול לחץ בטיסות. כל טוב בברכה ריקי

היא אשכנזיה ממוצא מזרח אירופה. השאלה אם לא נוטלת סיכון במצב כזה לחטוף זיהומים בארץ קרה, ואם בכלל אונקולוגים מתייחסים לזה או נותנים לזה להימשך,לא ברור.

למן, ריקי, ציפורה, למתלבטות ולכל שאר השותפים/שותפות לקריאה, קראתי בעיון את השתלשלות הדברים בימים האחרונים, ובעיקר הרגשתי את עוצמת הכעס והכאב שעולה מהדברים. זה גם הדהים אותי התכנים - כי בימים אלו אנו עסוקות בעמותה - בכל מיני דרכים באותם התכנים. למי יש בעלות על הסבל? האם יש מקום גם למי שלא נפגע מסרטן השד לגיטימציה לכאב וכעס? האם העובדה שמי מהסביבה הקרובה מבטא את תחושתיו כולל את פחדיו, מבטל את הפחדים והכאב של מי שחלתה? נדמה לי שאלו לא רק תכנים הקשורים לסרטן השד אלא גם תכנים הפוגשים אותנו במקומות נוספים בחיים - הקשר בין האנשים. בשבוע שעבר ערכנו בעמותה ערב שהנושא שלו היה חברות. בערב הציגה ציירת תמנונות שציירה בנושא סרטן השד - אותן ציירה בעת שליוותה חברה טובה שחלתה. לאחר המצגת של התמונות, התעוררה בקהל (שהיה מורכב מנשים נפגעות סרטן השד וחברותיהן שלא חלו) שיחה על הליגיטימציה של החברות, הסביבה, לבטא את תחושותיהן. הדברים שעלו בעקבות השיחה בחלקם לא היו פשוטים כלל וגם התשובות אינן חד משמעיות. אבל כן היה ברור שלעיתים אנו מאד ממהרים לשפוט את האנשים סביבנו, לרוב בשל קשיינו אנו, ומתקשים לראות את הצד השני. כאשר אם נעשה מאמץ להיות קשובים למה שהצד השני חושב ומרגיש מבלי שזה ייאיים או יבטל את התחושות שלנו - נוכל לפתוח דיאלוג על התחושות השונות, גם אם חלקן תהיינה קשות, נוכל להבין ביחד מהיכן השני מגיב...נוכל בסופו של דבר לייצר הידברות. הידברות הינה לא הסכמה אלא שיתוף, הבנה ובעיקר בייחד. נראה לי שכולנו ייחד, בפורום, מנסים ליצור את האחווה, רשת של תמיכה, בה לכל איש ואישה יש מקום לבטא את הכאב, הפחדים, המחשבות, השאלות וכן, גם את השמחות, ללא חשש או פחד, או צורך להגן על משיהו אחר. אולי, אם לפני כל תגובה נוכל לעצור רגע ולבחון מאיזה מקום אנו מגיבים, לנסות להבין איפה הדברים פגעו בי, מה עורר את הכעס או הכאב שלי - ואת זה להעביר לאחרים - נראה לי שנוכל לייצר פה קרקע בטוחה לביטויי רגשי. אני יודעת שזו משימה לא פשוטה, ולעיתים רבות גם אני נופלת לרשת הזאת של לזרוק את הכאב על האחר. אבל מניסיוני אני יודעת שאם אני מעיזה לדבר את עצמי, ולהביא את עצמי, בסופו של יום אני יוצאת יותר מחוזקת. שיהיה לכולנו בהצלחה בדרך נועה גואטה רכזת תמיכה וסיוע

נטעה שלום, טנט כיתבי לי מתי יש עוד ערב כזב עם חברות, אני ממש זקוקה לערב כזה. תודה.

אצלינו כמות החברות/חברים אחרי גילוי המחלה ירדה , והתחלפה, התברר שיש חברות שלא ניתן לחשוף בפניהן את הנושא, ולעומת זאת "נולדו" חברות /חברים חדשים, מה שכן חברות מוייפת שהייתה מבוססת על בסיס לא אמיתי שיכלה לשרוד בימים שלפני המחלה הופסקה, המחלה גרמה להעלמות חברות זו.

גב' גואטה שלום מר מן משתתף קבוע בפורום. לעיתים קרובות דבריו בוטים, לא מובנים, וגורמים לנו ל"אנטי". איננו יודעות מיהו, ואנו מרגישות כאילו הוא "נדחף". אם מן היה מספר יותר על עצמו, אולי היינו יותר סובלניות. אנחנו החולות ואתן הצוות מסורות אחת לשניה ומבינות כל אחת ללב השניה. איננו רוצות התייחסות שלילית מסוג הדברים שכותב מן. השאלה מה עושים איתו? סיון

אובחנתי כחולת סרטן שד מוקדם. לפני שנה סיימתי 8 טיפולים ולא זכיתי לקבל את ההרספטין בקבוצת המחקר שבה השתתפתי. השאלה היא : לאור תוצאות המחקרים, האם כיום לאחר שנה מסיום הטיפולים, אני צריכה לקבל את ההרספטין כטיפול מונע. לתשובתכם המהירה אודה

החוקרים של מחקר HERA עכשיו מציעים HERCEPTIN לנשים שהיו בזרוע הביקורת של המחקר ולא קיבלו HERCEPTIN לקבל HERCEPTIN רק אם עבר פחות מחצי שנה מאז סיום טיפול, לכן ספק אם מקובל לתת לך. (גם אם את היית פחות מ 6 חודשים- זה לא בסל הבריאות)- אני ממליץ להתיעץ עם האונקולוג שלך. בוקר טוב

שלום לכולם- ברצוני לתקן מה שאמרתי בתשובה לשאלה של גל בקשר להרספטין ב1.8.05. אמרתי אז שהחולות על המחקר HERA שהיו בזרוע של המחקר שלא קיבלו הרספטין יקבלו אם רוצות הרספטין אם זה פחות מ 6 חודשים אחרי סיום של כימותרפיה וקרינה. מצטבר שהוחלט על יד מרכזים המחקר לתת לכל אישה בזרוע הזאת אפשרות לקבל הרספטין ללא קשר למתי קיבלו טיפול כימי ונכנסו למחקר. עדין אין הרבה בסיס מדעי לתת הרספטין יותר משנה אחרי טיפול. תודה ד גפן

שלום, אשתי החלה טיפול כימותרפי ראשון לפני כשבוע ותצטרך את התרופה המדוברת הרצפטין בתוך כ-40 יום. כיצד ניתן להיערך לכך:1) כספית(קיימות אופציות,אגודות,קרנות סיוע? 2)הבינותי כי ראוי לרכוש התרופה שלא דרך קופת החולים אלא לייבא ישירות מן היצרן או לרכוש דרך היבואן בארץ להוזלת עלויות?אם כך הדבר למי פונים ואיך? 3)מהו תהליך הרכישה ?( בידי מרשם רופא בלבד הממליץ על שישמוש בתרופה בתוך כחודש),למי ניתן לפנות על מנת להתחיל בתהליך הרכישה ולהבנת הפרוצדורה? 4)האם קיים נסיון (בדרך משפטית) דרך בג"ץ ודומיו למציאת פתרון מימון למטופלים בתרופה? 5)האם הוגשה בקשה מהאגודה למלחמה בסרטן או דרככם לביטול תשלום מע"מ עבור הרכישה? בתודה מראש, צ

אם אשתך כוסתה בביטוח כנגד מחלות קשות יש ביטוחים כאלו המוצעים בעיקר למבוטחי ב. מנהלים, כדאי לבדוק בפוליסה, זה יכול לעזור במימון, זו כמובן עיצה " שלאחר מעשה"

האם יש גם קבוצות תמיכה של האגודה בצפון הארץ?

לצערי עדיין אין לעמותה קבוצות תמיכה בצפון, יחד עם זאת, במהלך השנה הקרובה אנו מקוות לפתוח קבוצה. אני מניחה כי זה ייקח מספר חודשים אבל אם יש נשים המעוניינות ניתן כבר עתה ליצור איתי קשר, ונתחיל לגבש רשימת משתתפות. נועה גואטה 03-6021717 שלוחה 226 [email protected]

אני בת 38, אם ל2 . אני נמצאת כשבעה חודשים לאחר סיום טיפולים (למפקטומי+ כימו+ הקרנות), חודש לאחר סיום הטיפולים התחלתי להרגיש "הרגשת סחרור ראש" ולאחר בדיקות מקיפות נוירולוג איבחן את ההרגשה שלי כנובע ממתח/מצב נפשי קשה, למרות שאני לא הרגשתי שאני במצב קשה. הרופא נתן לי תרופה נגד דיכאון CIPRALEX וזה פתר לי את הבעיה אך כמו כל תרופה נגד דיכאון היא משפיעה על החשק המיני שירד למינוס 50, לא הרגשתי בדיכאון אך גם לא שמחה באופן מיוחד, הייתי עצבנית ביותר ובנוסף התחילו לי גם תיקתוקים באוזניים. רופא א.א.ג אמר שזה שריר שמתכווץ גם כן כתוצאה ממתח (והוא אפילו לא ידע את הרקע הרפואי שלי!) היום אני בוכה מכל שטות וזה לא נורא כ"כ אך הלחץ בראשי הוא הדבר שהכי מדכא אותי. בנוגע לתרופות אחרות, אני מקבלת TAMOXIFEN וזולדקס כל חודש. כדי לישון אני נעזרת בVABEN וZODORM ומשתדלת לא להיות עקבית עם אף אחת מהשניים, כדי לא ליצור תלות (חה, חה ,חה) בזמן הטיפולים לקחתי PAXXET כדי להקל על גלי החום וכנראה שבזכותם גם הייתי "בסדר" מבחינה נפשית.אבל גם הרגשתי "אפטית" וללא חשק מיני .... בחורף הפסקתי לקחת PAXXET ואז התחילו כל הבעיות... איך אני יודעת מתי לפנות לפסיכיאטר ולא לנוירולוג? האם יכול להיות שיתוף פעולה בין התחומים? האם נויורולוג יכול לתת לי את אותם תרוםות כמו שפסיכיאטר נותן? התייעצתי עם האונקולוגית והיא אמרה שהתופעה של "נפילה" רוחנית שלאחר הטיפולים היא אופיינית להרבה מטופלים - לאחר שסיימו עם הערכת הרפואית ונשארים לבדם, אך לדעתה איני זקוקה לCIPRALEX. התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי וגם לטיפול בדימיון מודרך. אני מוכנה להתמודד עם הקשיים הנפשיים הכרוכים בכך אך אני חוזרת ושואלת לגבי התחושות הפיזיות שאני מרגישה: לחץ בראש, סחרור ראש, תיקתוקים באוזניים, רעד בגוף (כאילו שקר לי) - הם הכי מצפריעים לי וסוחטים ממני אנרגיה. האם הנפש יכולה לגרום לגוף לתגובות כאלו? הבדיקות שעשיתי הם: בדיקת שמיעה, צילום צוואר, ENG, ו CT ראש. כולן היו תקינות. שבוע הבא אני הולכת לנויורולוג, מה כדאי לשאול אותו? אני מקווה שסיפקתי מספיק מידע כדי לעזור לי עוד. שרון

שרון שלום, לצערי איני יכולה לענות על השאלות הרפואיות אך כן חשוב לי לומר לך שהתמודדות עם מחלת סרטן השד אינה נפסקת ביום בו מסתיימים הטיפולים. אולי להפך. התקופה בה "צריך" להתחיל לחזור לשגרה היא תקופה קשה מאוד כיוון שמצד אחד הגוף הבריא אך מן הצד השני הנפש עדיין לא החלימה ועדיין לא עיכלה את כל שעברה עליה. אני שומעת מתוך דבריך שאת מתקשה להבין את הפער בין החזרה לשגרה והתפקוד המלא לבין תחושת המועקה שאינה מרפה לרגע. הפער הזה הוא מובן ולגיטימי לחלוטין. לנו ולחברה יש ציפיה לחזור לשגרה מהר ככל האפשר, אולם, מנסיוני כרכזת קו חם בעמותת אחת מתשע, אני יכולה לומר לך שגם אם הגוף שוכח הנפש אינה שוכחת. מתוך דברייך אני מבינה שאת הולכת לטיפול נפשי ולדמיון מודרך ועל כך אני מחזקת ומעודדת אותך, רק אנא זכרי שנדרשת סבלנות. אחת הדרכים שאנו מצאנו שהן יעילות מאוד היא השתתפות בקבוצת תמיכה שמיועדת רק לנשים חולות סרטן השד. בקבוצה ניתנת האפשרות לשתף, לחלוק, לכאוב, לתרום ולהתרם ולהתמודד עם הטראומה שנפשך וגופך חוו. לגבי קב' תמיכה את מוזמנת לפנות לנועה גואטה, רכזת תמיכה בעמותה (6021717 שלוחה 226) אני מזמינה אותך לפנות לקו החם של עמותת אחת מתשע המאויש על ידי מתנדבות כולן נשים שהחלימו מסרטן השד, מספר הטל' של הקו החם 1-800-363-400 אנו כאן עבורך, מיכל כהן, עו"ס עמותת אחת מתשע

הי שרון, גם אני מס' חודשים אחרי הטיפולים ומרגישה מידי פעם תופעות של סחרחורות ותיקתוקים באוזניים. אצלי התופעות מלוות לפעמים גם ב"אורה" הבזקים שמופיעים לפני מיגרנה. אני הבחנתי שהתופעות מתרחשות מיד לאחר קימה פתאומית מישיבה ממושכת כמו ירידה מהאוטובוס. עברתי בדיקה נויירולוגית, ובדיקות עיניים שהיו תקינות. על פי הבחנת הרופאים ככל הנראה התופעות נובעות מירידה בלחץ דם. בברכה, ש.

תודה על המידע, לגבי הלחץ דם. בתקופה שבה התחלתי להרגיש לא טוב , אכן אחד הדברים שחשבתי זה - לחץ דם נמוך שהוא אופייני לי תמיד. בעבקות זה אפילו רכשתי מכשיר למדידת לחץ דם, זה לא הלחץ דם. מה שכן בגלל ההרגשה הזאת תמיד יש לי הרגשה שאם אוכל משהו אז הרגשתי תשתפר, אבל אוכל לא משפר את המצב. אצלי הסחרור ראש והחץ + תיקתוקים הם דווקא שאני בתנועה יומיומית ולא מעבר בין מצבי ישיבה/שכיבה. תודה על השיתוף שרון

פסיכולוג טוב ומקצועי שתלכי אליה/או אליו אחת לשבוע במצבך יכול מאוד לעזור, לפעמים אף יותר מכדורים ש"מקפיאים" את הנשמה וכל שאר היצרים. אשתי בחרה בפסיכולוגית טובה ואף היא מתמודדת עם הפוסט טראומה כלומר המשבר לאחר הטיפולים כאשר לנפש יש זמן לחשוב. דבר נוסף מומלץ הוא חוג ספורט כלשהוא (אירובי וכו, הליכון- הכל תחת בקרה כמובן), זה משפר את המצב הנפשי, ומעביר את הזמן, לזוגתי זה עוזר. פסיכיאטור הוא "יותר" רופא במובן של כותב מירשמים ופחותמשוחח. כדורים בלבד מסוג זה שאת לוקחת לדעתי זה לא הכי טוב, אלא אם כן זה ישולב עם משהוא אחר כפי שציינתי, ולאט לאט תורידי מינונים כי אומרים שזה ממכר, כולל הפגיעה בדברים אחרים.... למיטב ידיעתי הצנועה תיקתוקי אוזניים זה יכול לנבוע ממתח רב, גם לבריאים יש את זה..... הרגישי מטוב

תודה - אני אכן הולכת לפסיכולוג פעם בשבוע - אך טיפול לוקח זמן ואני מטבעי אדם פרטי שרוצה פתרונות עכשיווים, לאט לאט אני לומדת שאין פתרון קסם (מלבד הכדורים). אני די מלבטת אם לנסות כדורים אחרים או לנסות לפתור את הדבר הזה מהיסוד ( הנפשי). תודה שרון

תודה - אני אכן הולכת לפסיכולוג פעם בשבוע - אך טיפול לוקח זמן ואני מטבעי אדם פרטי שרוצה פתרונות עכשיווים, לאט לאט אני לומדת שאין פתרון קסם (מלבד הכדורים). אני די מלבטת אם לנסות כדורים אחרים או לנסות לפתור את הדבר הזה מהיסוד ( הנפשי). תודה שרון

לשרון שלום- את לא לבד - הרבה נשים סובלים מכל מיני הפרעות כולל מה שאת עוברת אחרי טיפול. יש נשים שקבוצת תמיחה עוזרת- תבדקי באגודה למלחמה בסרטן איפוה יש קבוצות- יש נשים שתרופות גם עוזרות ויש שטיפול פסקולוגי עוזר. בוודי יש קשר בין הנפש וגוף אבל יתכן שיש השפעות פסיעות על הגוף על ידי טיפולים שאנחנו עוד לא מבינים. בדרך כלל משך זמן התופעות משתפרות.כאשר את הולכת לנורולוג פשוט להגיד לו מה שאת מרגישה ובאיזו תרופות את לוקחת. בגלל שלפחות חלק מהסיבה לבעיות זה שינוי בהורמונים בגוף בגלל טיפול , PAXXET יכול עוד לעזור כי זה אחד מהתרופות הבודדות שהוכחחה במחקר מבוקר לעזור נגד גלי חום. וזה עזר לך. אולי זה יעזור בתופעות אחרות קשורות לחסר מחזור. במחשבה שנורולוג לא ימצא בעיה נורולוגית יש לקבל יעוץ מפסקולוג ואם הפסיקולוג חושב כדאי- גם פסקיאטר כדי למצוא הטיפולים הכי מתאימים בשבילך. ערב טוב

הי שרון יקרה, אם תרצי לראות את תגובתי למצוקתך, כתבתי לך בפורום של סרטן השד- איתך ב-nrg. תגובה מכל הלב לפני כיומיים, כך שיש לדפדף אחורה בדפים כדי לראות. בכל מקרה, אשמח לעזור לך, כתבתי לך גם שם. המון בריאות, וכוח נפשי להמשך, שלך, מרב.

כאב לי מאוד לקרוא את מה שאת עוברת ואני שמחה שאת אחרי המחלה תקופה משמעותית. לאור הכתוב אני מבינה שאת מכירה בערך של חיבור גוף נפש ולכן גם נעזרת בטיפול פסיכולוגי וגם בדמיון מודרך, רצילת לייעץ לך כדי להקל על הסימפטומים אותם את מציינת, להיעזר בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה, המגבירים את פעילות המערכת החיסונית ותמיכה במערכות הגוף באופן כללי. נראה לי ששילוב טיפולים אלו יחד עם מה שאת כבר נעזרת יכול לתרום לשיפור במצבך.

שרון שלום, התופעות שאת מתארת טבעיות. בתקופת טיפולים את במרכז העניינים. כשנגרמים הטיפולים אנחנו מאושרות אבל למרבה האירוניה, דווקא אז יש נפילה נפשית. גלי חום נובעים מטמוקסיפן. אני ביררתי מתי פוסקים גלי החום ונאמר לי שרק לאחר סיום ההשתמשות בכדור, כך שצריך סבלנות. דכאון, נדודי שינה וחוסר חשק מיני הינם טבעיים. במהלך הזמן הכל מסתדר. חשוב שבן הזוג יהיה סובלני וסבלני. גם אני חוששת מה יהיה בעתיד, אבל אני מפנה את האנרגיות לעשות דברים שלא עשיתי עד היום, נהנית מהחיים, קונה דברים שגורמים לי הנאה, ולא נלחמת בשינה כי אין בזה טעם, חיים משותפים מקיפים תחומים רבים, יש עליות וירידות, המחלה לא באשמתך, ולכן קחי את הזמן. ורד

שלום אני שימי לב, הוספתי הודעה להודעתך "אחרי טיפול אחד - הצילו", זה נמצא בדף פורום קודם, "דפדפי" אחורה ממליצה לקרוא, אולי יעזור שיהיה שבוע טוב

תודה לכולם על התגובות, אני מתכוונת לנסות ליישם, ולקוות שזה יעזור. ל"מחלימה" - תודה באמת סוף סוף מישהי מדברת על זה בגלויי גמור. תודה

אחותי בת 55 חלתה לפני 6 שנים בסרטן שד. עכשיו יש לה גרורות בשתי הראות. האם ניתן להחלים מפרוגנוזה כזו? תודה

שלום נורית, אנו ממליצות לך לקרוא את הפרק על סרטן שד מתקדם / גרורתי באתר העמותה. הקישור לאתר נמצא בשוליים השמאליים של דךף זה/ דף הבית/ סרגל בצד ימני של הדף - מידע/מידע רפואי , והפרק הנזכר. בברכה, צוות אחת מתשע

תודה על התשובה אך לא מצאתי את המאמר העוסק בגרורות ראתיות מצאתי גרורות בעצמות אשמח לקבל מידע מפורט. תודה

יש לי תחושה כשאני נכנסת לפורום שכאשר שואלים שאלה על מחלה גרורתית קשה לקבל תשובות. קשה לשאול שאלות קשות מעין אלו את הרופא והפורום הוא מקום נוח יותר. אנא ענו על השאלה וכן על אפשרויות הטיפול והצלחתן תודה

שלום מל, ראשית הפורום אינו אמור להחליף את ההתייעצות עם הרופא המטפל . שנית, במקרים של מחלה גרורתית ובכלל כאשר אין את כל הפרטים המלאים , לא ניתן ואין זה מוסמך לתת תשובות גם אם הן וירטואליות מבלי להתבסס על מידע רפואי מלא. לכן אנו מפנות למידע שנכתב באתר , ו/או ממליצות להתייעץ עם הרופא המטפל. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום לאונקולוג, לפני שלוש וחצי שנים עברתי כריתת שד, כולל 17 בלוטות, מתוכן 9 נגועות. עברתי טיפול CAF והקרנות. זה שלוש שנים אני מטופלת בטמוקסיפן. (אני בת 68). האים רצוי שאעבור לטיפול בארימידקס? לפי הידוע לי,תוצאות הריפוי והסיכוי לא לחזור לסרטן גם בשד השני, או בכלל, טובות יותר בארימידקס מאשר בטמוקסיפן. חיסרון ידוע בארימידקס זה הסיכון לשבירת העצם שהוא גבוה בהרבה (7-5%) מאשר בטמוקסיפן.- אפילו עם הטיפול בטמוקסיפן היתה אצלי ירידה בצפיפות העצם, בין 2002 ל-2005. (אני לוקחת פעמיים ביום Vita Cal + D). אודה לך על הבהרות והנחיות בנידון. נועמי.

לנעומי שלום- כפי שאת מבינה טוב מהמכתב שלך יש יתרונות וחסרונות של כל טיפול, גם תלוי על המצב רפואי של המטופלת. בא בחשבון בשבילך להחליף עכשיו לFEMARA או ARIMIDEX ואת מוכרחה לשוחה על זה עם האונקולוג המטפל. ערב טוב

עברתי כריתת שד בשנת 2003 עברתי טיפולים כימוטרפיים שהופסקו עקב דברים רפואיים, היום קיבלתי תשובות של C.T ויש לי תור רק בעוד שלושה שבועות לאונקולוגית האם תוכלו לעזור לי חזה:סיכות ניתוח באקסילה השמאלית ובלוטה קטנה מ -1 ס"מ. הצללה מסוג זכוכית חלב באונה השמאלית עליונה סגמנט קדמי ובסמוך לאיזור המסטקטומיה הרנטולוג שואל אם קיבלתי הקרנות ( לא קיבלתי הקרנות )קשרית מסוידת בסגמנט אפיקלי של LLL /הצללה בלתי אחידה בסגמנט בזאלי אחורי של RLL יתכן תסנין אודה לך אם תוכלו להסביר לי במה המדובר

תודה על פנייתך חסרים מםפר נתונים הקשורים למצב בריאותך הכללי ראשית מה גילך ואיזה מחלות (אם בכלל) אחרות יש לך שנית מאיזה סיבות הופסק הטיפול הכימותרפי שאלות נןספות לי אליך האם את מעשנת האם סבלת או סובלת ממחלת ריאות כלשהיא האם את משתעלת הממצאים הרנטגניים למיטב הבנתי לא מרמזים על גרורות אך נחוץ לקבל פענוח יותר מוצק מרנטגנולוג ולהועץ עם מומחה ריאות לטיב הממצאים הצוינים בתשובת נ CT שבצעת אם מלווה תעוקה נשימתית ניתן לפנות למיון הקרוב למקום אשפוזך וגם להקדים את תורך לאונקולוג בברכה דר זילברמן

ראשית תודה על התשובה, ולגבי השאלות שלך, הטיפולים הכימוטרפיים הופסקו לאחר שקיבלתי אירוע מוחי שפגע בצד הימני של הגוף, מעולם לא הייתה לי בעיה בריאות, אבל אני מעשנת. הקדימו לי את התור בכמה ימים כך שנותר עוד כשבוע עד לביקורת. אני מתחילה להבין שמתבשל אצלי משהו בריאות וזה לא נשמע הכי טוב. מחלות נוספות שצצו מאז הטיפולים הן בלוטת תריס שאינה מתפקדת, כולסטרול בשמים, שומנים שגם הם גבוהים ועוד משהו בקשר לקרישת דם. ועכשיו אני מבינה שגם משהו בריאות כנראה לא מתפקד הכי טוב מחכה לתשובה

קיבלתי מייל שרשרת המזהיר מפני הסיכון לחלות בסרטן השד לאחר שימוש ממושך באנטי פרספירנט, האם יש ממש בעניין?

שלום לך על אף שהרופאים שוללים את התיאוריה הזאת מכל וכל... אי אפשר להתעלם מהעליה התלולה ממספר מקרי השד בעולם המערבי העובדה שאנחנו מדכאות את בלוטות הזיעה לאורך שנים רבות עם אלומיניום (לא יודעת איך זה עובד..) אומרת דרשני הבלוטות שם כדי לעבוד כשאני בבית אני לא משתמשת כלל בתאודורנט... כשיוצאת לעבודה משתמשת במוצר ללא אלומיניום - לכי תדעי איך הוא פועל הרי הוא גם מדכא את בלוטות הזיעה כשחוזרת מתרחצת ומשתדלת לא לשים שוב כמובן שבלילה כדאי לישון ללא כל עקבות של תאודורנט - זו הפשרה שלי.. בברכה ריקי

האם מישהי מכן שותה את המיץ?? אתן מרגישות טוב יותר? אנא עזרה מקצועית ואישית

כבר כמה חודשים שאני שותה, מטעמי עצלות - אני קונה את המיץ הקפוא ולא סוחטת בעצמי. התחושה טובה, זה משפר את העיכול והיציאות ובאופן כללי נותן אנרגיה. ממליצה

אני שותה עשב חיטה מזה מספר חודשים כולל עכשיו כשאני עושה כימותרפיה. לדעתי זה נותן לי המון אנרגיה. המורה שלי ליוגה אומרת שבעשב הקפוא בו אני משתמשת כשאין לי חשק לסחוט לבד יש רק 70% מהערך האופטימלי אבל לי זה מספיק. אני מזמינה את כול ה"תוצרת האורגנית" שדרושה לי מחנות הטבע נטעים המושב נטעים, עושה הזמנה בטלפון ותמורת 10 שקלים מקבלת הכול הביתה בערב כולל פעם בשבועיים שקית עם 25 קופסיות של עשב חיטה. אני משתדלת לשתות זאת לפעמים גם בערב ואגב בית הטבע בנטעים נותן שירות מצויין ולא יקר כמו מקביליו בלת אביב. זה פתוח גם בשבת.

מה מספר הטלפון של בית הטבע בנטעים?

שלום, ברצוני לברר מהי חשיבות ביצוע בדיקת הממוגרפיה ביחס לתאריך של המחזור החודשי. האם זה קריטי לבצע את הבדיקה בזמן מסויים? האם יתכן כי ממצא לא יאותר כתוצאה מיום לא מתאים? לאחר זיהוי גוש בשד, נקבע לי תאריך דחוף לממוגרפיה. היא תתקיים 19 יום לאחר קבלת המחזור. האם זה בסדר או שכדאי לאחר את הבדיקה? תודה רבה

אין כל חשיבות למועד ביצוע הממוגרפיה למעט אי נוחות גדולה יותר לפני המחזור. על כן בצעי את הבדיקה במועדה. בהצלחה.

שלום רב עברתי סרטן שד לפני 3ש' טופלתי בכימו ,אדריאמיצין+טקסוטר הקרנות לשד טמוקסיפן ל5ש' הגידול היה1.2 סמ' שתי גרורות בלימפה HEAR 2 שלילי האם אני צריכה טיפול בארמדקס במקום הטמוקסיפן. מה עם הרספטין האם הוא מתאים לי אני בריאה לאחר 3ש' עם למפקטומי. בברכה יפה

לפי נתונייך: כדאי לך לעבור לארימידקס או פמרה לעוד שנתיים. ואם ה HER 2 היה שלילי - אז ההרספטין לא מתאים לך. רק בריאות ושמחה.

לפני עשרה ימים נחתה עלי הבשורה הקשה שהגוש הבלתי נסבל שמציק לי בשד הימני מורכב מתאים סרטניים פולשניים, קרצינומה בעגה המיקצועית. היום עשרה ימים אחרי, יומיים אחרי הניתוח, אני כבר מבלה בבתי קפה עם חברים.... בנות, אני ביליתי שעות מול האתר במשך השבוע האחרון, לומדת מה שניתן על התגלית החדשה בחיי, קוראת את החרדות פה בפורום, אבל ניסיתי ככל יכולתי לשמור על איזון נפש ואמונה אדירה בכוחות הנפש שלי. וזה עבד, ביג טיים, והרבה בזכות זה שבטחתי בכירורג הנפלא שבחרתי, ובזכות העבודה העצמית שעשיתי עם עצמי ומעבר לכמה משברים קצרים ובהחלט מובנים, ( כי הבכי חייב לצאת....) אני מפתיעה אפילו את עצמי. למי שמתעניינת הכירורג המופלא הוא פרופ' משה שבתאי בתל השומר , ואני גם ממליצה על טיפול הומאופאטי משלים אצל קובי נחושתן ( שדרך אגב אין לי שום צורך במשככי כאבים !) אשמח לשלוח פרטים נוספים למי שתתעניין. בריאות ואושר לכולכן.

לא להיות כול כך אופטימית, המחלה הזו לא שפעת.

אני מאוד שאת מחלימה. ומה הלאה איזה טיפולים את אמורה לעבור?

מאחר ועברתי את הניתוח רק לפני יומיים ובהנחה שהבלוטות נקיות ( בלוטת הזקיף שהוצאה נמצאה נקיה) אני מניחה שאצטרך לעבור הקרנות מקומיות בעוד מספר שבועות. בתור אחת שהיתה מפוחדת אימים מתהליך הניתוח ומההחלמה אחרי, רציתי להעביר את תחושותי הטובות ולחזק ואפילו במעט את אלו שנמצאות במקום בו הייתי רק לפני כמה ימים. אני יודעת שזהו לא סופו של התהליך, אבל חלק מאוד גדול מההחלמה הוא ללא ספק הוא העוז הנפשי ואני מאמינה שמצאתי אותו בעצמי, וזה אחד הדברים החשובים ביותר שאני מנסה להעביר לכן כאן.

שלום, אני בת 48 בשבועיים האחרונים החל אצלי גרוד בחלק התחתון של שני השדיים, בסמוך לפטמות. בהתחלה חשבתי שמדובר ברגישות לחום/חזיה/זעה וכו'. אבל כנראה שזה לא זה. אין שום פריחה או גירוי על העור (למעט זה שהוא תוצאה מהגירוד עצמו). במישוש קפדני, איני חשה בשום שינוי ברקמת השדיים. מישהו יודע משהו על התופעה? (מעבר להמלצה לפנות לרופא, מה שאעשה ממילא)

שלום שוש, כמובן שלא ניתן לתת תשובה וירטואלית מבלי לראות . ובכן את צודקת , אנו ממליצות לפנות לכירורג שד לבדיקה. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב אני פונה אל נועהגואטה אחראית תמיכה וגם אליכן "נפגעות המחלה " מניסיוני אני יודעת שהחרדה להשנות המחלה זה משהו שמלווה אותנו לנצח. כל כאב שפעם היה זניח הופך משמעותי שמא... לפני בדיקות תקופתיות סף החרדה אדיר.... ואני כבר 6 שנים לאחר המחלה. איך אפשר להתגבר על זה??? ממליצה מאד על קבוצת תמיכה שתעזור לנשים כמוני להתמודד עם השגרה שמכפתה עלינו מה דעתכן ומה דעתך נועה???

חרדה זו מנת חלקנו.... כל מי שעברה סרטן וטיפולים קשים מפחדת לשמוע שהוא חוזר...... סדנא כזו כפי שאת מציעה ממש חשובה. לדעת איך להתמודד עם החרדה זה ישפר את איכות החיים. אשמח אם אחת מתוך תשע תיזום קבוצה כזו. יהיו המון שתרצנה

כבעלה של חולת סרטן לשעבר אני חושב שיש לתת לנשים שעברו סרטן כלים אנטי חרדתיים לפחדים להשנות המחלה.אישתי מפסיקה לתפקד שבוע לפני הבדיקות וכל כאב קטן מקפיץ אותנו לאונקולוג......קשה לשנינו וגם לילדנו עם המצב. איך אפשר לעזור???

יואב שלום החרדות טבעיות ועוברות על כולנו. אתה חייב לגלות סבלנות. אשתך הייתה חולה שנרפאה, אבל דע שהפחד תמיד נשאר, וזה טבעי וברור מאליו. מכיוון שסרטן היא מחלה נוראית, לוקח זמן עד שמשתחררים מהפחד והשלווה והשמחה חוזרים. סלך לי על הבוטות, אבל לך לא קשה, לאשתך קשה, היא זו שחוותה את המחלה והיא זו שצריכה להתמודד איתה. אם יש לך שאלות אשמח לענות לך. ורד

למרים רחלי יואב ולנשים נוספות נפגעות סרטן השד, נכון, לעיתים נדמה כי ההתמודדות נגמרת כאשר מסיימים את הטיפולים, הניתוחים וההקרנות אבל לרבות מהנשים נפגעות סרטן השד, וכן גם לבני משפחותיהן והסביבה הקרובה, בשלב זה רק מתחילה ההתמודדות הנפשית. ההתמודדות עם הפחדים, המחשבות, הניסיון להחזיר את הדברים לשיגרה של לפני המחלה. קבוצות התמיכה המתקיימות במסגרת העמותה מזה כשנתיים מטרתן לתת מענה לאותם צרכים אותם העלתם. בקבוצות משתתפות נשים אשר חלקן הגדול נמצאות כשנה, שנתיים, חמש ויותר שנים מסיום הטיפולים. אותן נשים אמרו במהלך המפגשים כי בשנים הראשונות היו פחות פנויות לקבל תמיכה רגשית. לדבריהן באותן שנים השקיעו מאמצים רבים בניסיון לחזור לשיגרת החיים מתוך הרצות להאמין כי הסרטן היה ואיננו. במרוצת הזמן, והזמן משתנה מאד בין אישה לאישה, מתעוררת ההכרה בכך כי חלק מהתמודדות עם הסרטן הינה גם התמודדות עם הפחדים שהם חלק בלתי נפרד מהמחלה.ולצערי הפחדים לרוב לא עוברים עם הזמן. בקבוצות התמיכה שמתקיימות בעמותה אנו מדברות הרבה על התמודדות עם הפחדים וכיצד אפשר להמשיך בשיגרת החיים לצד הפחדים. כמו כן בקבוצות אנו מדברות על "שיגרת" החיים החדשה אחרי המחלה, על ההתמודדות עם הסביבה הקרובה ובני המשפחה. הזוגיות והמיניות, ההתמודדות עם הילדים ומסגרות העבודה. בקבוצות נוצרת אחווה נשית המאפשרת לגעת ולדבר על הדברים וגם נותנת כוחות ועוצמה. במהלך החודש האחרון סיימנו 3 קבוצות תמיכה, ובכולן דיווחו הנשים כי על אף שבתחילה חששו לבוא ו"לחזור" שוב לדבר ולגעת במחלה, לאחר שנים בהם חשבו כי המחלה מאחוריהן. הן מצאו מקום בו ניתן לבטא את אותן דברים איתם נאלצו להתמודד לבד, או התביישו לבטא אותן או שלא רצו להעמיס על בני המשפחה שלהן. במסגרת הקבוצות הן קיבלו ליגטימציה להרבה דברים שהרגישו ומתוך כך קיבלו הקלה רגשית שבהמשך איפשרה להן לבוא במגע עם כוחות שלהן. רבות מהנשים החליטו להמשיך בקבוצות התמיכה גם בשנה הבאה. במהלך חודש ספטמבר אנו פותחות שתי קבוצות תמיכה נוספות, המונחות ע"י נשות מקצוע. נשים המעוניינות לקבל פרטים נוספים, לקיים פגישה אישית על מנת להכיר את המנחות ואת המקום, ולשקול ביחד האם הן רוצות הגיע לקבוצה - מוזמנות ליצור איתי קשר טלפוני 03-6021717 שלוחה 226 או במייל [email protected] כמו כן לקראת אמצע השנה אנו מתכוונות לפתוח קבוצה לבני זוג של נשים המתמודדות עם סרטן השד. ניתן גם כן ליצור איתי קשר כבר בימים אלו. תודה על פנייתכן אשמח לשמוע מכם. נועה גואטה רכזת תמיכה וסיוע

כחלק מההתמודדות עם הפחדים המקננים באופן קבוע, רציתי להציע מעבר לקבוצות התמיכה הנפלאות שעושות עבודה נהדרת, גם להיעזר בטכניקות נוספות לשחרור לחצים, והעצמת הכוח הנפשי הנשי כמו דמיון מודרך, פסיכודרמה ועוד... טכניקות שונות המוצעות במרכז לבריאות האשה ברמת אביב והמטפלות בתופעות שציינת להלן. הרבה בריאות, חיוכים וימים טובים.

עוד לא הגענו לאותן בדיקות תקופתיות (מיפויים למינהם...), ורק עצם המחשבה עליהן מחרידה את אשתי ומשפיעה על הסביבה, חוסר אונים מוחלט, מנסים לחיות את הרגע, מבחינתה גישתה היא שהעתיד לא קיים לגביה, אלא רק ההווה.בהחלט פורום תמיכה היה עוזר....

נועה האם הכוונה לקיים קבוצת תמיכה לנשים המתמודדות עם החרדה להשנות המחלה???? זה מאחד את כל ניצולות המחלה הארורה הזו שמתעתעת בנו. גם כעבור שנים רבות לצערי.......

שלום רב אני פונה אל מרים גואטה אחראית תמיכה וגם אליכן "נפגעות המחלה " מניסיוני אני יודעת שהחרדה להשנות המחלה זה משהו שמלווה אותנו לנצח. כל כאב שפעם היה זניח הופך משמעותי שמא... לפני בדיקות תקופתיות סף החרדה אדיר.... ואני כבר 6 שנים לאחר המחלה. איך אפשר להתגבר על זה??? ממליצה מאד על קבוצת תמיכה שתעזור לנשים כמוני להתמודד עם השגרה שמכפתה עלינו מה דעתכן ומה דעתך מרים???

מרים, סליחה, פסיפסתי את ההודעה שלך, בכל אופן בהודעות לאחר מכן - יש תשובה עבורך. אני מזמינה אותך , אם את מעוניינת ליצור איתי קשר ישירות ולבחון ביחד את האפשרות לקבוצת תמיכה. אני חושבת בכלל, שהפחדים מהישנות המחלה לא נעלמים לעולם, הם תמיד יהיו שם. השאלה היא איך אפשר לחיות לצידם, ולהתמודד איתם. חלק מהעבודה שלנו בקבוצות התמיכה , זה ללמוד איך לא לתת לפחדים להשתלט עלינו - אלא שאנחנו נשלוט בפחדים. אני כן מאמינה שאפשר להגיע להקלה. מחכה לשמוע ממך, נועה גואטה 03-6021717 שלוחה 226 [email protected]

אשתי חלתה לפני כשנה בסרטן השד מסוג IDC, היא נותחה למפקטומי, ועברה טיפולים כימוטרפיים והקרנות. במידת הצורך אני יכול לפרט. בחודש אוקטובר 2004, נשלח חלק מהגידול שהוצא בניתוח לבדיקת HER2NEW ונתקבלה תוצאת הבדיקה (חתומה ע"י ד"ר שוימר) מהמעבדה המרכזית לפטולוגיה וציטולוגיה של מכבי ברחובות. את תוצאת הבדיקה סרקתי לקובץ בפורמט PDF וחבל שאני לא יכול לצרף אותו כאן. תוצאות הבדיקה הם בשפה האנגלית, ואני לא יכול להבין בוודאות האם הגידול של אשתי הוא HER2 POSITIVE או לא... שאלתי אם כן היא - האם הטיפול ה"משלים" בהרצפטין, בהנחה שאשתי אכן HER2 POSITIVE - יכול להתבצע גם כמה חודשים לאחר שהיא סיימה את כל הטיפולים - האם זה עדיין יעיל? תודה על כל תשובה אפשרית אבי

עצה בנוגע לקובץ : תנסה להוסיף גם הודעה דומה בפורום סרטן השד ב YNET . שם גם אפשר לצרף קובץ. ותוסיף פה הודעה חדשה עם לינק להודעה שם - אז ניתן יהיה לצפות בקובץ גם מפורום זה.. רק בריאות ובשורות טובות.

אבי שלום, סרטן השד נחשב כמתאים לטיפול בהרספטין אם הצביעה בפתולוגיה של הגידול ל חלבון HER 2 היא 3+. אם הצביעה 2+ עושים עוד בדיקה שצריך להזמין בשם FISH . אם זה חיובי (FISH חיובי ל לHER2 כאשר הבדיקה בצביעה 2+ בשעור של בערך 10% ) אז טיפול בהרספטין מתאים. אם הצביעה של HER2 רק 1+ או אפס אז טיפול בהרספטין לא מתאים. למרות שאין תשובה ברורה מדעית לשאלה עד מתי אחרי טיפול מסייע סטנדרטי הרספטין יעיל, במחקר HERA , הוחלט לתת את ההרספטין עכשיו לכל הנשים שלא קיבלו אותו אם סיימו את כל הטיפולים אחרים לפני פחות מ 6 חודשים. לכן עד 6 חודשים סביר לתת הרספטין. שבוע טוב.

לד"ר גפן,אשתי שלוש שנים לאחר סיום הטיפולים ,בזמנו הוצע לה להכנס למחקר ההרצפטין מאחר ונתונייה נמצאו כמתאימים ( HER2 +3 ) ,אך לצערי החליטה שלא, שאלתי ,לאור כל המידע המצטבר עד כה ,האם גם היום יש כדאיות בנטילת ההרצפטין ואפילו ברכישה פרטית,מה ידוע על כך ומה המלצתך בענין. תודה על התיחסותך. פרטים נוספים ,הגידול 1,2 בלוטות נקיות, כימו והקרנות, כריתת שחלות מניעתית,לא נשאית ע"פ בדיקה גנטית. תודה.

שלום לכם, פעם ראשונה שאני בפורום. אימי חלתה בסרטן השד לפני שלוש שנים והיום היא בסדר לאחר ניתוח להוצאת הגוש +הקרנות וטמוקסי. לפני חודש גילו גם לי סרטן השד (אני בת 40) ועברתי ניתוח להוצאת הגוש . הבלוטות נקיות והגוש בגודל 1 ס"מ. הלכתי להתייעצות באופן פרטי עם שתי אונקולוגיות מאוד נחשבות שתיהן מנהלות מחלקות. וכאן הבעיה הראשונה אמרה שצריך רק הקרנות ולאחר מכן לקבל זריקות להפסקת המחזור היות וטמוקסי לא יעזור במקרה שלי(הרצפטורים שלי שליליים ). השניה אמרה שצריך גם כימי וגם הקרנות ואין צורך להפסיק את המחזור והטמוקסי לא יעזור לי אלה שאני אצטרך להיות במעקב מאוד צמוד. עכשיו הדילמה למי להקשיב מה לעשות הרי מדובר בחיים שלי. אשמח לקבל תשובה מאחד הרופאים וגם מהפורום אם שמעתם על מקרה דומה. שבת שלום.

אינני רופאה, אלא חולת סרטן שד (לשעבר?), עם נתונים מעט דומים לשלך. לדעתי (הלא מקצועית) הרופאה השניה צודקת. מאחר שהרצפטורים שלך היו שליליים, אכן אין משמעות עבורך לקבלת זריקות להפסקת המחזור (שמטרתן להפסיק את יצור האסטרוגן בשחלות, ומיועד לנשים שהגידול שלהן היה רגיש להורמון האסטרוגן). כמובן שגם טמוקסיפן, אשר נועד לחסום את התקשרות האסטרוגן לתאי הסרטן, חסר משמעות עבורך מאותה סיבה. להקרנות יש השפעה מקומית בלבד. הן נועדו למנוע חזרה מקומית בשד, במידה ובזמן הניתוח נשארו תאים מיקרוסקופיים בשד שלא הוסרו בעת שהוסר הגידול. ההקרנות אמורות לחסלן. הטיפולים הכימוטרפיים הם טיפול סיסטמי שנועד להגן מהווצרות גרורות באברים אחרים. למרות שהבלוטות היו נקיות, קיים סיכוי שתאי סרטן מיקרוסקופיים "ברחו" אל מחזור הדם, ובשלב כלשהו בעתיד הם "יתיישבו" באיברים אחרים ויצרו גרורות. הכימוטרפיה מקטינה סיכוי כזה, בכך שעוברת במחזור הדם ומחסלת את אותם תאים מיקרוסקופיים, במידה וקיימים. דוקא מכיון שהרצפטורים שלך להורמונים היו שליליים, ואינך יכולה "להנות" מתרופות הורמונליות כמו טמוקסיפן, ארימידקס, זולדקס, חשוב לנצל את אפשרות הטיפול היחידה האפקטיבית הקיימת עבורך, כלומר הכימוטרפיה. בגיל כה צעיר כמו שלך לא הייתי מוותרת על כימוטרפיה. הסיכוי הגדול ביותר לצאת מהסרטן (ולדבר על "ריפוי מלא") הוא עכשיו, כשהגידול מקומי והוצא בשלמותו + הקרנות וללא בלוטות נגועות. אם את מוסיפה לזה כימוטרפיה, את מקטינה את סיכוי החזרה בעוד כמה אחוזים טובים. ברגע שכבר יש גרורות באיברים אחרים, אין סיכוי לצאת מהסרטן. כלומר, אין ריפוי מלא. כשכבר יהיו גרורות, הכימוטרפיה תעזור אולי להאט את קצב התקדמותן, תקל על כאבים, אך הכל באופן זמני. לסיכום - אני הייתי "שומעת בקול" הרופאה השניה.

ראשית תודה על תשובתך. כנראה הפחד מהכימוטרפיה גורם לי להתלבט ולנסות לבדוק אולי הרופאה הראשונה צודקת. כמה טיפולים קיבלת וכמה זמן לקח לך לצאת מהכל. והיום האם את לא לוקחת שום תרופה? את לא פוחדת שהמחלה תחזור מאחר ואנחנו לא יכולות לקבל טמוקסיפן? מי האונקולוג/גית שלך? המוטרדת

מישהו מהפורום יכול לעזור לי? אחד מהרופאים? המתלבטת.

מישהו מהפורום יכול לעזור לי? אחד מהרופאים? המתלבטת.

מצבי דומה לשתיבן: המוטרדת ונאנונימית. מצאו לי גוש בגודל 1.7X0.9, ללא גרורות, השוליים נקיים, והרצפטורים שלייים. נאמר לי שאצטרך לעשות טיפול כימותרפי והקרנות. השאלןת שלי הן: א. החשוב ביותר האם חייבים לעשות את שני הטיפולים? האם הקרנות לא מספיקות? ב. כיצד את האנונימית התמודדת אם נשירת שיער, האם יש מצב שבו השיער לא נושר? אודה על תשובות מהירות.

א) לדעתי, חשוב לעשות את שני הטיפולים: גם הקרנות וגם טיפולים כימוטרפיים. כפי שכתבתי בהודעתי הקודמת, כל אחד מהטיפולים נועד למטרה חשובה אחרת: ההקרנות נועדו למנוע הישנות הגידול בשד עצמו (במידה ונשארו בו תאי סרטן מיקרוסקופיים ש"פוספסו" בזמן ההסרה של הגוש). לעומת זאת, הכימוטרפיה נועדה למנוע גרורות של הסרטן באיברים אחרים של הגוף (במידה ותאים סרטניים מיקרוסקופיים "ברחו" לתוך מחזור הדם, ועלולים "להתיישב" באיברים אחרים ולהתפתח לגרורות בעתיד). החשיבות אצל נשים בעלות רצפטורים שליליים להורמונים אף גדולה יותר, מכיון שאינן יכולות "להנות" מ"רשת הבטחון" של הטיפול ההורמונלי. ב) לגבי נשירת שיער: לצערי, כמעט ואין סיכוי שהשיער אינו נושר בטיפול כימוטרפי. למרות שזו בהחלט חוויה לא נעימה במיוחד, ניתן להתמודד איתה ולהתגבר עליה. מדובר בתקופה של מספר חודשים בלבד, ואח"כ הכל צומח מחדש, בד"כ אף בריא ומלא יותר. מה הם כמה חודשים ללא שיער לעומת החיים? כפי שציינתי גם בהודעתי הקודמת, הסיכוי היחיד ל"ריפוי מלא" הוא כעת, כשהסרטן היה מקומי, בשד בלבד והוצא במלואו. אם מוסיפים את ההקרנות והכימוטרפיה, מגדילים את הסיכוי בכמה אחוזים טובים שהסרטן "ילך לעולמו" ולא יחזור יותר. ברגע שכבר יהיו גרורות באיברים אחרים בגוף, הסיכוי לצאת מהסרטן לתמיד הוא כמעט אפסי. בשלב כזה, טיפולי הכימוטרפיה יתרמו אולי להאטת ההתפשטות, אך לא לעצירתה לתמיד. השיקול הסופי הוא שלכן, כמובן. מאחלת בריאות ואריכות חיים לכולנו.

למתלבטת, האם בדקת אצל כמה אונקולוגים או רק אחד? מתי נותחת ? ומתי את מתחילה את הטיפולים? החוסר ודאות בטח קשה גם לך. אבל ממש קשה לי עם זה שיש כמה דעות בקשר למצבי וכנאה גם מצבך. אנא רשמי לי מה אמרו לך בדיוק ומי ומה תוצאות הבדיקה של הרצפטורים שלך? האם עשיתת את בדיקת האונקוטסט בהולנד? המוטרדת

שלום- אישה בת 40 אם סרטן שד בגודל 1 סמ שעברה למפקטומיה וניתוח לבלוטות- צריכה לקבל טיפול בקרינה להוריד את הסיכון שהמחלה יחזור בשד. כימותרפיה מיועדת למנוע פיזור של המחלה למקומות אחרים בגוף ולהוריד סיכון למות מהמחלה. את לא ציינת ה דרגה ההסטולוגית של הגידול- יש LOW INTERMEDIATE וHIGH. אם הגידול LOW בדרגה אז אפשר לשקול ויתור על כימותרפיה כי במקרים האלו הסיכון לפיזור מחלה בעתיד נמוך מאוד בגידול של 1 סמ. אבל- רוב הגידולים הם intermediate ויתכן גם שלך וכימותרפיה כדאי לתת לפי דעתי. כאשר רצפטורים לאסטרוגנים ופרוגסטרונים שלילים אין טעם לתת TAMOXIFEN ואין הוכחות שהפסקת מחזורים תורמת למניעה במיוחד שרצפטורים שליליים. שבוע טוב.

שלום ד"ר גפן התשובה ההיסטולוגית היא LOW (הבדיקה נעשה באמצעות אונקוטסט בהולנד) אז אין צורך בכימוטרפיה? המתלבטת

שלום ד"ר גפן קודם תודה על תשובותיך המקצועיות בפורום. להלן ציטוט מתשובה קודמת בנושא מחקרים שנעשו כמענה לשאלתי בעבר: ")-5) יש מחקר שעשה השוואה בין ארימידקס 5 שנים לבין- טמוקסיפן 5 שנים- וארימידקס יותר טוב. יש עבודה שעשתה השוואה בין טמוסיפן 2.5 שנים ואז ארימידקס 2.5 שנים לבין טמוקסיפן 5 שנים והשילוב היתה יותר טוב". האם תוכל להפנות להיכן קוראים העבודה על שילוב בין טומוקסיפן לארימידקס, אולי קישור, או מקום שאפשר לקרוא אותו במלואו. בתודה מראש.

שלום מן, שאלתך נשלחה ליועץ הפורום. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום, אתמול בלילה גיליתי שיש לי מין בליטה שצמחה לי מתחת לפיטמה בתחום האריאולה. מה זה אומר? זה נצב שמלחיץ אותי כי לא עשיתי בדיקת שד אצל רופא אבל אני משתדלת לעשות לבד. תודה.

שלום ימית, אנו ממליצות שתיפני לכירורג שד לבדיקה שיגרתית . אין אפשרות בלי לבדוק ועל ידי תשובה וירטואלית לתת אבחנה. בברכה, צוות אחת מתשע

לפני שבועיים עברתי ניתוח להוצאת גידול.הוצאו גם 15 בלוטות שמלבד אחת כולם היו נקיות. בוועדה שבה ישבו רופא כירורג-אונקולוג, רופאה אונקולוגית [מנהלת המחלקה] ועוד 2 רופאים, נאמר לי שעלי לקבל סידרה של 4 טיפולים אחת ל 3 שבועות בכל טיפול 2 תרופות אח"כ ממוגרפיה ואולי גם MRI ושוב סידרה של 12 םיפולים 1 לשבוע של תרופה אחת.[לא אמרו לי שמות של תרופה וגם לא ידעתי לשאול] הרופאה שהופנייתי אליה במחלקה האונקולוגית [הכל בקו"ח כללית] המליצה על 6 טיפולים סה"כ , 1 ל 3 שבועות 3 תרופות בכל טיפול. ואחרי זה רק ממוגרפיה. התשובות הללו השאירו אותי מאוד מבולבלת .לא יודעת איך ומה לעשות.. אודה לכל התייחסות. תודה.

שלום רב, כן זהו המצב מאוד מבלבל - אם תדפדפי קצת באתר תוכלי למצוא הרבה אינפורמציה חיונית. בכל מקרה ישנן מספר פרמטרים שעלייך להיות בקיאה בהם: 1. האם בלוטת הזקיף נגועה ? אם כן כמה, והיכן בדיוק ? 2. האם הגידול הינו רגיש להורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) - נקרא בשמות ER/PR 3. האם הגידול חיובי ל HER2 4. עלייך לוודא שאת יודעת מהם התרופות שאת מקבלת - ישנם מספר פרוטוקולים ידועים ושמות התרופות הנפוצות הם - אדריאמיצין, טקסול, טקסור, הרצפטין (בדר"כ מקובל לתת 4 טיפולים של אדריאמיצן ולאחר מיכן 12 טיפולים של טקסול) 5. עלייך לוודא שהגידול הוצא בשלמותו עם שוליים מספיק רחבים 6. יש לשקול ביצוע של בדיקות גנטיות ל BRCA1/2 עלייך לזכור שלכל אחד מהפרמטרים של הגידול ER/PR HER2 ונגיעות הבלוטות ישנן השלכות לגביי הפרוטוקול של הטיפול. אני ממליצה בחום לאסוף מידע פאטולוגי של הגידול ומידע רפואי על סרטן שד ולעקוב בדיוק אחר סוג הטיפול. אני מאחלת לך כל טוב והמון חוזק ובריאות שבת שלום

דבורה היקרה, המצב שאת נמצאת בו כרגע אכן מבלבל עם הרבה מידע לא ברור. אנו ממליצות לך לקרוא באתר שלנו מידע על סרטן השד , איבחון , טיפולים וכו'. המידע הוא מרוכז ומובן. הקישור לאתר נמצא בשוליים השמאליים של דף זה. את מגיעה לדף הבית בסרגל מימין את לוחצת על מידע/ מידע רפואי. לאחר שהדברים קצת יותר נהירים אל תהססי לחזור לרופאה ולבקש התייעצות נוספת כאשר לפני הפגישה הכיני לך את השאלות מראש. אם התשובות אינן מספקות , את יכולה לפנות לחוות דעת נוספת. אנו כאן בשבילך בכל עת . בברכה, צוות אחת מתשע

http://www.igl.co.il/article-small/?id=947e0a9cf633fe188ab251f56a05d1b3

הידד ליוזמה (אם כי נשמעת קצת מופרחת)

שלום, אני אישה כבת 35 בריאה בדר"כ, אימי אובחנה כחולת סרטן השד אך יצאה מזה, הינני במעקב כל חצי שנה , כל 3 חודשים אצל כירורג וכל חצי שנה מבצעת אולטרסאונד, לפני חצי שנה בוצעה ביופסיה על אחד הגושים החדשים שהופיעו ואובחנו כשפירים, אחד הגושים שהוצא אובחן כפיברודינומה. אתמול ביצעתי אולטרסאונד חוזר על גוש חדש ואובחן שגדל ב - 0.4 מ"מ (מצבו ההתחלתי 1.5 ס"מ). כל הגושים בחזה אובחנו כשפירים , סולידיים ומוגדרים היטב, כנ"ל לחדש. שאלתי היא - האם יש סבירות כי הגוש החדש שהופיע ואובחן שגדל האם מעיד על פעילות סרטנית כלשהי, מה הסיבות לגדילתו? תודה על הסבלנות, ממתינה לתשובתך בהקדם, עדית.

שלום לך העובדה שגוש גדל מעידה שיש לעקוב אחריו מקרוב ואולי אפילו להוציא אותו ולעשות עליו ביופסיה רוב 80 אחוזים לערך הינם שפירים - אך על מנת להיות על הצד הבטוח כדאי לבדוק בברכה ריקי א

נשים יקרות שלום... בתחילת חודש ספטמבר ייפתחו בעמותה שתי קבוצות תמיכה והעצמה לנשים נפגעות סרטן השד. קבוצה אחת נפתחת ביום א' בערב בין השעות 20:30 - 22:00 וקבוצה שנייה בימי חמישי בבוקר בין השעות 10:30 - 12:00. הקבוצות מיועדות לנשים נפגעות סרטן השד, בשלבים שונים של התמודדות עם המחלה, כולל נשים שסיימו את הטיפולים ונמצאות תקופה ממושכת אחרי ההחלמה. בקבוצות מתאפשר לבחון ולעבד תהליכים, לשתף ולדבר על ההתמודדות עם המשפחה, הילדים, הסביבה הפחדים והלבטים,דיבור בין נשים על נשיות ועוצמה נשית, על קשר בין נשים וחוזק של נשים, וגם מתי אנחנו מרשות לעצמנו להיות "חלשות", להישען ולהיעזר. כל זאת במסגרת חמה ותומכת ובהנחייה מקצועית. אני מזמינה כל אישה המעוניינת בכך, ליצור קשר ולקבל עוד פרטים אודות הקבוצות. מחכה ומקווה לשמוע מכן נועה גואטה רכזת תמיכה 03-6021717 שלוחה 226 noag@onein9,org.il

לנועה שלום רב האם יש קבוצות תמיכה באזור הצפון (עפולה) תודה לתשובתך

שלום רב לאחר רמיסיס שח שבע שנים מסרטן שד צצבה גרורה בעמוד השדרה הצווארי מעבר לשוק חייבת להתעשת. שאלה ראשונה היא לרופא הפורום. מה הטיפול המקובל (עברתי בזמנו כימו) שאלה שנייה היא האם מישהי יכולה להמליץ על פסיכיאטר שמתמחה בחולי סרטן?? הייתי מאד מעוניינת לבלוע כדורים נוגדי חרדה בהשגחה כמובן אשמח אם תעזרו לי. ריקי

ראשית הורידי לחץ. זה לא נעים אבל לא נורא עד כדי כך. אפשר לחיות עם גרורות בעצמות כמו עם כל מחלה כרונית. אם את רוצה לשוחח השאירי מייל שלך ואכתוב אליך.

ריקי יקרה סטטיסטיקות לא אומרות כלום אבל ידוע שגרורות בעצמות זה ממש הרע במיעוטו. הסטטיסטיקה מדברת על 15 שהות חיים ואני מכירה נשים שיש להן גרורות בעצמות כבר 20 שנה. לי יש כבר שנתיים... ואני ממש חיה חיים מלאים למרות שלמשל עכשיו אני עוברת כימו תרפיה בכדורים. אני לקחתי כדורים די קלים נגד הדכאון שכמובן תקף אותי בהתחלה. קבלתי זאת מרופאת המשפחה שלי. לא צריך בשביל ז ה פסיכיאטר. אבל במקביל הלכתי לכמה פגישות אצל פסיכולוגית נפלאה שעזרה ונתנה לי כלים להתמודדות. יש תקופות שאני לוקחת תרופות חזקות נגד כאבים והאמיני לי שגם איתם אני מטיילת בעולם ומשתדלת לחיות הכי טוב שאפשר. זה המוטו שלי: אני לא נלחמת במחלה כי מלחמה זו מילה שלישית בעני. אני קמה כל בוקר ומחיחת לעולם, וחיה את אותו יום הכי טוב שאפשר. כמובן עוזרת לעצמי גם עם תזונה מאוזנת, קצת דמיון מודרך, שום דבר לא באופן מוגזם. שמתי לב כבר לכתיבתך באתר, ענית גם לי לפני מספר ימים בנושא הרופאים השונים. אשמח לשוחח אם תרצי להשאיר מספר טלפון. מכל ליבי מאחלת לך להתאושש.

יש לי חבר שאשתו (כבת 57) חייה עם זה כבר 7 שנים, ומעבר לכך אני מכיר עוד מקרה אחד (ויש הרבה רק שאני לא קרוב לחוגים אילו), של רמיסייה מוחלטת לאחר טיפול. אנא אל טיפלי ברוחך.

היי ריקי, בהצלחה במלחמה הבאה!!! כשהתגלתה המחלה לראשונה , באיזה שלב היא היתה? האם היו גרורות?בלוטות לימפה נגועות???? הרבה בריאות וכוחות!!!!! שלי

שלום ריקי אני מניח שפה בפורום יש רק ריקי אחת, אז קודם אם זו את שתמיד טורחת לענות לכולם וגם לי על כל שאלה אז תודה מקרב לב (כי אני חוזר לפעמים על שאלות, ומעלה נקודות קשות), מעבר לזה עד כמה שידוע לי יש נוגדי חרדה מעולים, יש איתם בעייה שהם גורמים להתמכרות, וכשאשתי ניסתה מהם, הם טענה שזה גורם לה "חסם רגשי" כלומר לא להרגיש נפשית כלום והיא לא הסכימה לקחת והתגברה ללא זה, (אךי יש לזה יתרון במצבי חרדה),זה ניתן למיטב ידיעתי גם ע"י רופא המשפחה .(קלונקס,אלפלריד). מעבר לכך שוב , יש המון מקרים שחיים עםזה כמו עם סוכרת (דפדפי בפורום אחורנית ותראי ), (להבדיל שמשבץ מוחי הולכים מיד, או מרותקים לכסא גלגלים).

שלום לך אני הריקי שמשתדלת לענות על המעט שאני יודעת אקרא לעצמי ריקי א אצלי תודה לאת המצב לא רע לאור כל הבדיקות האחרונות טפו טפו טפו..... ותודה גדולה על הדאגה ולריקי החדשה מאחלת שהדברים ישתפרו בברכה ריקי א

תודה לכולכן...... אני אכן חדשה בפורום. 7 שנים התרחקתי מכאן וקויתי שהסרטן מאחורי.... כנראה שהאילוזיה הזו של5 שנים השרדות לא ממש רלוונטית לסרטן שד שהוא גדול המתעתעים......... אגב הומלץ לי לשתות כל בוקר מיץ עשבי חיטה. מישהי ממליצה או השתמשה בזה??? מניסיונכן והאם יש תופעות לוואי להקרנה בעמוד שדרה צוארי??

ריקי, כולנו חרדות מהשנות הסרטן שאולי מחכה לנו בפינה... נשמח אם תשתפי אותנו בקצת רקע, כגון איך התגלתה הגרורה? האם בבדיקה שגרתית או עקב כאבים במקום? ואם כן, איזה סוג של כאבים? מה היה אפיון הסרטן הראשוני לפני 7 שנים? מה היה גודלו? האם היו בלוטות נגועות? אילו טיפולים עברת? ובנתיים, מאחלת לך המון בריאות ומחזקת את ידייך.

ריקי היקרה, הטיפול המומלץ הוא כימיה ובנוסף ביפוספונטים (אני מניחה משאלתך שלא קבלת אף פעם טיפול הורמונלי). צריכה להיות המלצה תלוי במצבך אם להקרין את האזור או לא. דר' ברק

שלום, מה הסיבה שמופיע נוזל פלאוראלי 4 שנים אחרי לאמפקומי? מתי מנקזים? האם סרטן השד יכול לשלוח גרורות לריאות? אנא דתובה דחופה. תודה רבה מראש!

שלום רב-נוזל פלורלי קטן יכול להיות בגלל הרבה מצבים ולפעמים אפילו לא דורש בירור. נוזל יותר גדול יכול גם להיות על רקע שונה אבל דרוש בירור. לפעמים עושים ניקור פלורלי אבחנתי לבצע בדיקות על הנוזלים . מנקזים את הנוזל כאשר הנוזל גורם לקוצר בנשימה או כאבים. גרורות מסרטן שד בפלורה- הקופסאית של הריאה- יכולות לגרום לנוזל פלורלי. (גרורות בפלורה לא אותו הדבר כמו גרורות בריאה שסרטן שד גם יכול לעשות). צהריים טובים

אני אחרי טיפול 1 בסך הכל של אדריאמיצין. סיוט!!! זו המילה. לא יודעת איך לעבור את זה. כבר עבר שבוע, לקחתי את התרופות שקיבלתי בבית החולים נגד בחילות הקאות ומה לא. אבל ההרגשה המגעילה לא עוברת. שלא לדבר על החולשה וחוסר החיוניות הזה. אפילו לכתוב את הכל אין לי ממש כח. בקושי מחזיקה את עצמי. מה עושים? איך עוברים את זה? בשביל מה? ולמה? שווה את זה בכלל? איך אני מביאה את עצמי לטיפול הבא כשאני יודעת בדיוק כבר למה לצפות? זה משתפר עם הזמן?

ל... אני: שלום לך אני כותבת לך למרות שאני לא ממש ספצית בנושא מכיוון שעברתי רק 2 טיפולים ואני לקראת השלישי, אז קודם כל: בטיפול הבא תעדכני את הצוות המטפל שלך על ההרגשה אוליי כדאי אפילו לרשום באיזה נייר כי לפעמים מגיעים למחלקה ושוכחים, הם (הצוות) יכול לתת לך משהו בנוסף שיוכל להקל עלייך. דרך אגב הטיפול הראשון שלי היה דיי דומה למה שאת מתארת אבל בטיפול השני ההרגשה היתה שונה ואני חייבת לציין שמישהי במחלקה ייעצה לי לשתות הרבה וזה עזר לי מאד: שתיתי הרבה הרבה הרבה נוזלים: בעיקר מים ואני מתכוונת כליטר וחצי רק בלילה ועוד כ-3 ליטר ביום (=מים, תוסיפי עוד מיץ פה ושם וקפה) פשוט הכרחתי את עצמי לשתות. עוד טיפים קטנים: * למצוץ קרח או קרטיבים. *לאכול ארוחות קטנטנות כל שעתיים בעיקר אוכל "מרגיע" ומזין כמו: ירקות טריים, צנימים, ביצה וכל דבר שאת יכולה לאכול ולא עושה לך בחילות וגזים. * לי עזר לפעמים לצחצח בתדירות גבוהה יותר שיניים - לפעמים זה מעביר את ההרגה המגעילה ואת הבחילות. ולסיום אם שכחת: תשתי המון!!! mimi

ל... אני: שלום לך אני כותבת לך למרות שאני לא ממש ספצית בנושא מכיוון שעברתי רק 2 טיפולים ואני לקראת השלישי, אז קודם כל: בטיפול הבא תעדכני את הצוות המטפל שלך על ההרגשה אוליי כדאי אפילו לרשום באיזה נייר כי לפעמים מגיעים למחלקה ושוכחים, הם (הצוות) יכול לתת לך משהו בנוסף שיוכל להקל עלייך. דרך אגב הטיפול הראשון שלי היה דיי דומה למה שאת מתארת אבל בטיפול השני ההרגשה היתה שונה ואני חייבת לציין שמישהי במחלקה ייעצה לי לשתות הרבה וזה עזר לי מאד: שתיתי הרבה הרבה הרבה נוזלים: בעיקר מים ואני מתכוונת כליטר וחצי רק בלילה ועוד כ-3 ליטר ביום (=מים, תוסיפי עוד מיץ פה ושם וקפה) פשוט הכרחתי את עצמי לשתות. עוד טיפים קטנים: * למצוץ קרח או קרטיבים. *לאכול ארוחות קטנטנות כל שעתיים בעיקר אוכל "מרגיע" ומזין כמו: ירקות טריים, צנימים, ביצה וכל דבר שאת יכולה לאכול ולא עושה לך בחילות וגזים. * לי עזר לפעמים לצחצח בתדירות גבוהה יותר שיניים - לפעמים זה מעביר את ההרגה המגעילה ואת הבחילות. ולסיום אם שכחת: תשתי המון!!! mimi

למיני, תודה על העצות, אני לא ממש מצליחה לשתות כל כך הרבה כמו שאת מתארת, ניסיתי כי זה גם מה שאמרו בבית חולים, וזה באמת הצליח לי רק בשלושה ימים הראשונים (אם כי אני לא בטוחה שזה באמת מה שעזר כי גם אז הרגשתי זוועה). המצב כרגע זה שלשתות מים אני בכלל לא יכולה, ישר זה עושה לי בחילה ואני רצה להקיא. הדבר היחיד שעוד אפשרי מבחינתי זה לימונדה, וגם זה כבר נמאס. לא הבנתי ממך אם בפעם השנייה היה יותר טוב בזכות השתייה או בכלל?!. תודה.

אני יודעת שמתן סטרואידים לפני הטיפול מסייע מאוד במניעה של תחושת הבחילות. בנוסף מוסיפים את הזופראן שאף מקל משמעותית (אם כי עדיין לא ממש מספיק כשהוא לבד). לי ייעצו גם לקחת לוריואן - להרגשה קצת יותר אופטימית. ואם אינך מצליחה לשתות (שאגב זה חשוב מאוד) אפשר גם לבקש בבית החולים להוסיף מתן נוזלים ורידי בתום הכימו - כך שבמקום ליטר או חצי ליטר תקבלי קצת יותר. בהצלחה

תנסי להשיג את התרופה emend . זה סט של 3 טבליות: אחת ללקיחה שעה לפני הטיפול, והשתיים האחרות בכל בוקר ביומיים הבאים, יחד עם דקסאמתזון.(ההוראות המדויקות ניתנות ע"י הצוות הרפואי). אני השגתי את התרופה מחו"ל אך כעת אפשר להשיג אותה כבר פה. ממצב של הקאות בלתי פוסקות אחרי הטיפול הראשון ב-AC הגעתי עם ה- emend להרגשה די טובה, בלי בחילות והקאות. מומלץ!

בקשר ל - emend אני לא בטוחה שזו תרופה רשומה בארץ וגם בחו"ל היא מאוד יקרה (100$ כדור)

שלום לך רציתי לשתף אותך. גם לי היו בחילות נוראיות אחרי הטיפול הראשון. חולשה ועוד... אבל אחרי הטיפול הרביעי - למרת חזרתי לעבודה שיגרתית. העניין אצלי היה שהבחילות הופיעו רק ביום החמשי. תרגישי טוב.

מאד ממליצה לך לראות פסיכיאטר שיעזור לך להתגבר על התקופה הקשה בעזרת כדורים. זה לגיטימי להרגיש כך. לא לגיטימי להמשיך ולסבול. יש פסיכיאטרים שמתמחים בזה (שמעתי על דר נחשוני איתן מרמת השרון ) הוא מקבל בדוידוף. בהצלחה.

אני יקרה, סיימתי את הכימו לפני 10 חודשים אבל אני עדיין זוכרת היטב את כל התחושות הרעות. כמה טיפים שאולי יוכלו לעזור: 1. באמת לשתות ה-מון. גם לי היה מגעיל לשתות מים, אז התמכרתי לסודה. פשוט סודה. עושה נפלאות לבחילות 2. כדורים נגד בחילות - בנוסף לכל התרופות הניתנות, ממליצה לקחת מוטיליום מייד אחרי הטיפול, לא לחכות שתתחיל הבחילה. ואז לקחת 2-3 ביום, כמה שמותר. המוטיליום, בניגוד לפראמין, "נועל" את הקיבה ומונע מהבחילה לעלות. הפראמין רק מונע את ההקאה, ואצלי רק הגביר את הבחילה 3. עייפות, חוסר חיוניות וכו' - כן, יקירתי. סימן שאת עוברת כימו. זה חלק מהעניין. אף אחד כמעט לא אמר ולא יגיד לך את זה בפה מלא, מכמה סיבות: הצוות הרפואי לא יודע איך תגיבי לטיפול ועד כמה חמורות יהיו התופעות,כי יש הבדל בין המטופלים, וכן - לא רוצים שתפתחי סימפטומים מדומיינים רק כי אמרו שהם קיימים בד"כ. אנשים שכבר עברו את זה ברוב המקרים לא יספרו לך איך באמת הם הרגישו (זוועה!!!) - או כי הם הדחיקו, או כי כבר שכחו או כי לא רוצים לייאש ולהפחיד. יש קצת קשר שתיקה סביב העניין, ולעתים הרבה בדידות כשאת מגלה במה המדובר ופוחדת שזה רק אצלך ככה. ולכן - הטיפ האחרון שאני יכולה לתת מנסיוני - תיכנסי לפורומים באינטרנט, תשתפי ותבקשי תמיכה, טיפול פסיכולוגי גם יכול לעזור עם מי שמכיר את הנושא ולא פוחד ממנו, והכי חשוב - תני לעצמך לנוח, לבכות, להיות חלשה ולהתחזק רק בקצב שלך! אני שמעתי סיפורי "גבורה" על כל מיני אנשים שעברו טיפולים, ובמקום שזה יעודד אותי זה רק גרם לי להרגיש רע יותר - למה אני לא מצליחה להתגבר, אולי אני מגזימה וכד'. אני בלבי איתך, מחזקת את ידייך

אם הפרוטוקול שהוחלט עליו הינו 2.5 שנים טמוקסי ו2.5 שנים ארימידקס, וזה הסל, מדוע שומעים ראו נא למטה בסיפורה של ה"אלמונית" שהרופאה שלה קיצרה לה את תקופת הטמוקסי ומיד כשנכנס החוק העבירה אותה לארימידקס אחרי רק שנה וחצי. כל זה מעורר תהיות וספיקות, האם היה פה שיקול כספי, מה טוב יותר מבין המחקרים, האם יש רופאים עם יותר יכולות לפרוץ שערים, ואיך מגיעים אלים. הרי ממילא החולות במחלה זו מהלכות באפלה, כולל המשפחה הקרובה, אנא העירו את עיננו האם הוחלט מה שהוחלט בגלל שיקול כספי?

טוב הבנתי, אני לא כזה נאיבי, אבל תאמרי לי האם כאשר הולכים לרופא באופן פרטי ושואלים לעצתו, גם הוא בתשובתו "יתיישר" לפי הסל????, מה אם כך ההבדל בין מומחה זה או אחר אם הכל פרוטוקולים לפי הסל, אז אפשר לבוא ולהגיד :" תשמע בעל יקר , אם אתה רוצה את אשתך ליותר שנים ממה שמוקצב לה ע"י טמוקסי, תשקיע 1000 ש"ח בארימידקס מכספך הפרטי.." ואז אנו נידע איפוא אנו עומדים בערפל זה, הרי אותו מומחה שהולכים אליו זו חובתו. אני לא מתכונן לרדת מנושא זה עד שאיש מקצוע פה יתדיין איתי.

למן שלום רב, אני באמת לא חושבת שיש צורך לכעוס כ"כ. אני לא חושבת שיש רופא שיכול להמליץ חד משמעית על תרופה זו או אחרת. רופאים "מוכרים" לחולים מה שחברות התרופות מוכרות להם. גם אני מאוד התלבטתי (ויש לי קשר לתעשייה הפרמצפטית) והתייעצתי עם רופאים בישראל ובארה"ב ואף לא יכול היה להחליט חד משמעית שארימידקס זה המתאים ביותר (או שילוב של השתיים). יותר מזה אומר לך שנאמר לי ע"י יותר מרופא אחד שעדיף להתחיל עם הטמוקסי ולחכות להתפתחויות בקרב התרופות החדשות. מכיוון שבמקרה שלי יש לי עוד זמן עד לשנתיים אני לא רואה כל צורך להטריח עצמי בשאלה מה יהיה. אני גם אוהבת חידושים והתקדמויות אבל לפעמים צריך לזכור שלא כל מה שחדש בהכרח נותן פתרון מוצלח מקודמיו (ראה מקרה ואיוקס, ויאגרה ונוגדי דיכאון למינהם). ומלבד זה ישנו נושא השיווק של חברת התרופות וכשמדובר בחברה גדולה בשיווק יכול להיות מאוד אגרסיבי. אגב כדי לעקוב אחרי הפמרה שבשבועות האחרונים קבלה תאוצה לא קטנה. הרבה בריאות ושלווה

http://www.pharma.us.novartis.com/product/pi/pdf/Femara.pdf

שלום ד"ר גפן קודם תודה על תשובותיך המקצועיות בפורום. להלן ציטוט מתשובה קודמת בנושא מחקרים שנעשו כמענה לשאלתי בעבר: ")-5) יש מחקר שעשה השוואה בין ארימידקס 5 שנים לבין- טמוקסיפן 5 שנים- וארימידקס יותר טוב. יש עבודה שעשתה השוואה בין טמוסיפן 2.5 שנים ואז ארימידקס 2.5 שנים לבין טמוקסיפן 5 שנים והשילוב היתה יותר טוב". האם תוכל להפנות להיכן קוראים העבודה על שילוב בין טומוקסיפן לארימידקס, אולי קישור, או מקום שאפשר לקרוא אותו במלואו. בתודה מראש.

קראנו והזדהינו בהתרגשות עם הכתוב. אנחנו במרכז לבריאות האשה ברמת אביב מודעים לקושי, לבדידות ולחולשה שמופיעים אחרי הטיפולים, לכן בנינו תכנית מיוחדת לנשים שחלו בסרטן השד הכוללת טיפולים כמו רפלקסולוגיה עיסוי ועוד, כל זאת בשילוב טיפולים המעצימים את הנפש, מחזקים את המערכת החיסונית, ומאפשרים למטופלות לרכוש כלים להעצמת יכולות הריפוי הקיימות בתוכן, כגון-צ'י קונג רפואי, דמיון מודרך, פסיכודרמה, ציור אינטואיטיבי ועוד . שילוב שתי התוכניות מציע מערכת מאוזנת של טיפולים שמטרתם לשפר את איכות החיים, להקטין את תופעות הלוואי ולהביא להקלתן.הרכבת התכנית נעשית ביעוץ אישי לפי העדפותיה של האשה. אנו שמחים שיש באפשרותנו להקל על סבלם של החולות.

אפשר לקבל כאן יותר פרטים על הפעילות, וטלפון ליצירת קשר? האם אתן עובדות עם קופות החולים? נשמע מעניין

הטלפון של המרכז -03-6421511, לבקש את רחלי לזר. בשל ההיצע המגוון של התכנית אשמח להיפגש איתך ולהרכיב לך את התכנית המתאימה והמועדפת עלייך ללא כל התחייבות מצידך.

אני מבקשת לקבל מידע/יעוץ בקשר להתמודדות פיזית ונפשית עם הקשיים שלאחר סיום הטיפולים. הסיפור שלי בקצרה... אני בת 38 כ7 חודשים מאז שסיימתי למפקוטמי+ כימו (8 טיפולים) + הקרנות. במשך הטיפולים קיבלתי PAXXET כדי לעזור לגלי החום. אני גם מקבלות זריקת זולדקס פעם בחודש. בחורף הפסקתי את הפקסט והתחלתי להרגיש - לחצים בראש, כאילו סחרחורת, תיקתוקים באוזניים, צוואר תפוס כרוני, עצבנות. עשיתי בדיקות מקיפות ונויורולוג ורופא א.א.ג. אמרו לי שהכל ממתח נפשי. לקחתי במשך כמה חודשים בCIPRALEX שהיא תרופה אנטי דיכאונית, וזה עזר ללחצים בראש בלבד, אך ההרגשה הכללית לא היתה טובה והתרופה ממש עשתה לי "מחסום" רגשי. אני לא רוצה לקחת תרופות נגד דיכאון אך גם רוצה להיפטר מהתופעות הפיזיולוגיות שמציקות לי מאוד ומפריעות לי לתפקד - יש לי עבודה+2 ילדים קטנים. במהלך הטיפולים מצבי נפשי היה הרבה יותר טוב מאשר עכשיו. אני מחפשת מידע על עוד נשים במצבי וכיצד התמודדו עם זה. האם כל זה נורמלי? שרון, על סף יואש

שלום לך, אשתי בת 45 (יותר גדולה...), עברה מהלך דומה,יש מצב שאחרי הטיפוליםהמצב הנפשי מחמיר כי ההצמודדות הפיזית נפסקת ויש זמן לחשוב, לפחוד ולעכל.היא נגד תרופות אנטי דכאוניות, והולכת לפסיכולוגית מצויינת פעם ב3 שבועות, עושה כושר במכון לכושר 4 פעמים בשבוע, מה שמאוד עוזר נפשית, וכל זה עם ספירות דם נמוכות לאחר סיום הטיפולים וההקרנות ,וכן יש לנו ילד בן 16.5 ובן 21 . שמעתי ללאנטי דיכאוניות (כמו שלקחת), מתמכרים ויש תקופת גמילה לכן לא כדאי להפסיק מיד. יש לא מעט נפילות רגשיות, בכי וכו, אבל הטיפול הפסיכולוגי והזמן עושים את שלהם. מקווה שעזרתי קצת. הרבה בריאות

שרון היקרה, עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם המאוייש על ידי נשים שחוו את המחלה , וביניהן גם נשים צעירות . אנו מזמינות אותך להתקשר 1-800-363-400 . אנו פה לשרותך בכל עת. בברכה, צוות אחת מתשע

שרון, כפי שכתב לך מן, התקופה לאחר הטיפולים דווקא היא מועדת ל"פורענות" רגשית, אצל נפגעות סרטן שד, לרוב אף יותר מאשר נחווה במהלך הטיפולים. רק עכשיו בעצם מתפנה הזמן לחשוב, להרגיש ולעבד את מה שעברת. אני מחזקת אותך על יכולתך להיות מודעת לעובדה שכרגע את עוברת תקופה קשה, לתת לה לגיטימציה ולחשוב מה הפתרונות או הדרכים להתמודדות הנכונות לך אישית. מן הציע לך פגישות עם פסיכלוגית בהן ניתן בתהליך איטי לעבד את מה שעברת , לפרק את הפחדים והחששות, לבחון את הכוחות והיכולות ולהתחיל בתהליך של שיקום עצמי. כן עברת משהו קשה וטראומתי ויש מקום היום לשקם לא רק את הגוף אלא גם את הנפש. ניתן כמובן להיעזר כפי שאת עושה בכדורים ואם את מרגישה שזה עוזר לך, אין בזה שום פסול. ואם את מרגשה שזה לא עושה לך טוב, צריך לשקול דברים אחרים. אינני יודעת מאיזה איזור את בארץ, אבל אם את מאיזור המרכז (אפילו המרכז המורחב) אני מזמינה אותך לשקול והצטרף לקבוצות תמיכה שמתקיימות בעמותה שלנו. בספטמבר תיפתח קבוצות תמיכה חדשה לנשים שחלקן הגדול בגילך, לאחר סיום הטיפולים ומתמודדות עם דברים דומים למה שתיארת. בימים אלו סיימנו קבוצות תמיכה והתחושה הייתה כי זה מאד עזר לנשים בהתמודדות שלהן, חיזק אותן. בכל אופן את מוזמנת ליצור איתי קשר טלפוני ישיר ונחשוב ביחד מהן הדרכים הנכונות לך, ומה יעזור לך. זכרי, התהליך שאת עוברת כעת הוא טבעי ולגיטימי. אני יודעת שזה לא עוזר לך כרגע בתחושות הקשות יחד עם זאת מדובר בתהליך שאני מאמינה שעם הזמן שיעבור, ובמידה ותוכלי לקבל בדרך כלשהי את התמיכה לה את זקוקה, תוכלי לעבור אותו ואף לצאת מחוזקת. מחכה לשמוע ממך, נועה גואטה רכזת תמיכה 03-6021717 שלוחה 226

שלום רב השאלות מופנות בעיקר לרופאים אני בת 38 בריאה בד"כ ולפני כחודש אפילו עברתי צילום טרמוגרפי בשדיים במסגרת מעקב כללי שהראה שהכל תקין . לפני כשבועיים הרגשתי כאבים בשד שמאל ותחושה שהוא כבד מכרגיל. התופעה קרתה לאחר שבוע מאומץ של הרמת חבילות כבדות וחשבתי שאולי זה משהו מהשריר.במישושים השונים שלי את 2 השדיים והיו כאלה הרבה בשבועיים האחרונים לא חשתי כל גוש או שינוי ממה שאני רגילה בד"כ. לאחר כשבוע של חרדות הכאבים עברו מאליהם ונשארה רק תחושה של אי נוחות בעיקר כשאני עם חזיה.(מעין גירודים ועיקצוצים-אין כאב כלל) השד השמאלי שלי תמיד היה גדול מהימני אבל עכשיו יש לי תחושה כאילו הוא טיפה יותר גדול.אולי בגלל התחושה והפחד אני ערה לכך יותר.ההבדל ביניהם הוא של חצי מידה להערכתי. לא הלכתי להיבדק כיוון שהייתי כעשרה ימים לפני מחזור. מספר שאלות עקרוניות לפני שאלך להיבדק: 1-האם יש כאב הנובע מסרטן שד?האם גם בשלבים ראשוניים? 2- אם יש כאב האם הוא מופיע בבת אחת מהיום למחר ובמלוא עוצמתו? 3-האם כאב שנובע מסרטן יכול לעבור לאחר מספר ימים או שזה כאב סטטי עד לפתרון הבעיה? 4-האם ולמה גוש סרטני גורם לעיתים לגדילה של השד למרות שהרבה פעמים הגוש קטן מאוד? 5-האם יכולים להיות כאבים הורמונלים למשל לפני מחזור רק בשד אחד? 6-האם יכולים להיות כאבי שרירים בשד-למשל ממאמץ קיצוני?האם זה עלול לגרום לנפיחות בשד? 7- האם יש דלקות בשד הגורמות לנפיחות וכאבים? 8-ולשאלה המטרידה מכולן-בפורום זה נתקלתי בתופעה של נשים שמדווחות על פיספוסים רבים מידי של כירורגים\ממוגרפיה\אולטרסאונד וכ"ו.ממה נובעים הפיספוסים?ואיך אנחנו יכולים להיות שקטים ולא לחיות בחרדה מתמדת. אני אודה לכם מאוד אם תענו לשאלות למרות שאני יודעת שלא עושים איבחונים וירטואלים-השאלות הן שאלות עקרוניות ולא בקשה לאיבחון.אני אלך להיבדק ואני מקווה שהכל יהיה בסדר.

מיכל היקרה, שאלותייך רבות ולא ניתן לענות על כולן בפורום. המלצתינו היא באמת לגשת לכירורג שד ולשאול את כל השאלות שהעלית. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב השאלות הן כלליות ועקרוניות ואשמח לקבל תשובה ע ק ר ו נ י ת בדיוק בשביל זה קיימים פורומים..... תודה

מהי תוחלת החיים הממוצעת עפ נתונים סטטיסטים לסרטן שד עם גרורות בריאות?

שלום טלי, שאלות מסוג זה נשאלו בעבר בפורום ולהלן תשובה של אחת מיועצות הפורום "תוחלת החיים עם סרטן שד הוא נושא מאד מורכב הדורש מידע מפורט לגבי כל מהלך המחלה וממצאים הדמייתיים ומעבדתיים." לכן לא ניתן לענות על שאלה זו דרך הפורום. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום בשנת 1992 נפטרה אימי מסרטן מפושט בבטן. אין וודאות מוחלטת לגבי סוג הסרטן, אבל החשד הוא על סרטן שחלה. תוצאות הבדיקה שיש בידי ממימצאים מיקרוסקופיים מכוונים לסרטן שמקורו מערכת העיכול ובמקום שני שד, אולם הבדיקה המשלימה דווקא מכוונת למקור שחלתי: התוצאות האימונוהיסטוכימיות שהתקבלו בבדיקה משלימה של הבדיקה שלה אומרות כך: (+) CA 125 + CEA ו- KERATIN חיובית של 125 CA תומך בעד גידול ממקור שחלתי למרות שהנוגדן לא ספציפי. אין אפשרות להוציא בוודאות מקור אחר של גידול. השאלה- האם ניתן היום להוציא מחדש את הפרפרט לצורך בדיקה החלטית יותר שאני מניחה שניתן לעשות עקב ההתפתחות הטכנולוגית. אם כן, כיצד עושים זאת? הבדיקה בוצעה בבית החולים רבין. תודה

שלום רחל, את חייבת לפנות לבית חולים רבין ולברר איתם את הסוגיה. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום לכולן ! אז ככה, אמא שלי חולה בסרטן השד כבר קרוב לשנה. והשבוע יש לה יום הולדת 55. ואני חושבת שהיום הולדת הזה מקבלת משמעות חדשות ולכן חשוב לי לעשות עבורה משהו מיוחד... מיותר לציין שאמא לי היא הדבר הקרוב והיקר לי ביותר ואני אוהבת אותה ללא גבול!!! מעניין אותי לשמוע הצעות ורעיונות מכן כדיי שאני יוכל כמה שיותר לקלוע לרצונות שלה ולדברים שישמחו אותה ויעשו לה טוב כי אין דבר שחשוב לי יותר מזה! אשמח אם תוכלו לעזור = )

קודם כל .... כל הכבוד על האהבה הרבה שברצונך להרעיף על אימא . אני חושבת , שבעצם המחשבה .....כבר נתת את המתנה הנפלאה ביותר "אהבה" . ועכשיו לפרקטיקה .... תחשבי מה הדברים הכי פרועים שאימא היתה רוצה לעשות .. ולא ממש העזה ... לא ממש הצליחה .... משהו מיוחד , שונה ... כמו ספנלינג? -צניחה חופשית ?! אם היא חובבת ספורט ..אם המצב מאפשר .... ואחרי זה להזמין איזה מסז' בצימר מיוחד .. עם ספא וארוחה .. שאימא תרגיש מלכה ליום אחד ?! ושם יפתיעו אותה החברים הטובים , המשפחה הקרובה ? אולי כרטיס טיסה ... לחופשה קצרה (אם מאפשר) אולי טיול בלימוזינה ..... ?! ואל תשכחי .... לצרף מילים אוהבת .. מכתב ממך לאימא .... מזל טוב ובריאות ....

שלום לך, מתוך דברייך המקסימיים נראה שאת אכן בת אוהבת. דברייך ריגשו אותי מאוד. אני יודעת כמה התמודדות עם מחלת הסרטן דורשת כוחות והיא כרוכה לא אחת ב"נפילות", בהתלבטויות, שאלות ובעיקר בפחדים. אחת הדרכים שיכולות מאוד לעזור לחולה היא תמיכה ממשפחה, חברים וכו'. אשרה של אמא שלך שיש לה בת כמוך שחושבת עליה, מלווה אותה וכמובן שאוהבת אותה ללא גבול. בעיני זו המתנה הגדולה ביותר שאת יכולה להעניק לה. בברכה ובהצלחה, מיכל כהן, עו"ס עמותת אחת מתשע

צהריים טובים .... לפני כ- 20 ימים עברתי כריתה חלקית בשד אחד . אתמול נפגשתי עם הכירורג לקבלת תוצאות הניתוח והפנייה לאונקולוגית . אני מניחה שיעברו עוד מס ימים עד שתהיה פגישה ... החלטה על הטיפול והתחלתו . שאלותיי : 1. האם הזמן לא פועל לרעתי ?! 2. האם יש מרווח זמן בין הניתוח לבין התחלת ההקרנות/הטיפולים האחרים שהוא המומלץ ?! 3. מה טווח הזמן בין הפגישה האישית עם האונקולוג לבין תחילת הטיפול ההקרנתי ? אודה על תושובתיכם... יום טוב לכולם .

שלום ג'ין גם אני עברתי כריתה חלקית ואנסה לעזור לך. מה התוצאה של הניתוח שנמסרה לך? אל תדאגי לנושא הזמן. מרגע שהתיק שלך אצל האונקולוג הרופא עצמו דואג שתקבלי את כל הטיפול שאת צריכה ומהר האם את יודעת אלו טיפולים תעברי? אני עברתי כימותרפיה ואחר כך הקרנות אבל אצל כל אחת זה שונה. בין הכימותרפיה לבין ההקרנות יש מרווח זמן. השאלה אלו טיפולים את צריכה -על מנת שאענה לך ביסודיות. לפגישה עם האונקולוג אין קשר לטיפולים. עם האונקולוג תיפגשי גם לסתם ביקורות ולא רק לפני הקרנות. ביקורות הן חלק שיגרתי. אשמח לעזור לך בהמשך. ורד

ערב טוב , ובכן .... התיק שלי עדיין בדרכו לאונקולוג .... ולכן אני קצת דואגת מ"הסחבת" . ( מתי אראה את פניו בפעם הראשונה ?!, מתי יחליט על הפרוטוקול המתאים לטיפול ? האם באותה פגישה ?! ) לפי דברי הכירורג ... מדובר על הקרנות .. ואולי גם כימותרפיה ... הוא לא יודע בוודאות להגיד לי . התשובות של הניתוח מכל הבלגן שנאמר שם ... בלוטות הלימפה נקיות (חשוב ביותר) ... והשוליים של הכריתה נקיים ... יש עוד מיני מילים .... :) לגבי ההורמונים ... הם גבוהים מאוד . לגבי זה אמר שבמידה שיחליטו גם על טיפול הורמונלי ... יש בעייה . ושוב תודה ...ורפואה שלימה לכולנו . ג'ין

במקרה שלי עברו 40 ימים בין הניתוח ותחילת הטיפול הכימי. לאחר מכן עברו 33 ימים בין הטיפול הכימי האחרון ותחילת ההקרנות. החלמה מלאה ושהכל יעבור בקלות.

למה 40 ימים? מה הייתה הסיבה?

עבור מישהי שבביופסיה התגלה אצלה גידול סרטני בשד והיא לפני ניתוח. זה ב-ה-ו-ל. בבקשה ! פרופ' פפא מקבל באסותא, ופרופ' קלאוזנר באיכילוב. המלצות / אי המלצות יתקבלו בברכה. תודה !

הסתדרתי.

ממליצה בחום רב על פרופסור קלאוזנר רופא וירטואוז ואדם נפלא

מכיוון שפרופ' קלאוזנר בחו"ל והתור היה רק ליום א' (מחרתיים) היא כבר הלכה לפרופ' פפא והוא יטפל בה. תודה על ההמלצה !

ענבל שלום אודה לקבלת חוות דעת על פרופ פפא אם אכן טופלה אצלו. תודה

ממליצה על פרופסור פפא ניתח את אמא שלי. מעבר להיותו כירורג מוביל הוא אדם עם נשמה. אפשר למצוא קטעי וידאו בדף הפייסבוק שלו https://www.facebook.com/profmoshepapa/

זה הסוג הפולשני ? לאחר קריאה במספר אתרים, ראיתי שזה הסוג הפולשני שיכול להגיע לבלוטול הלימפה ומשם להתפשט לגרורות בגוף. האם נכון ? :-( אם בבדיקת ממוגרפיה לפני 8 חודשים לא נתגלה כלום ולפני חודשיים בבדיקה עצמאית היא הרגישה גוש, הדחיקה (...) ורק לפני שבועיים הלכה לממוגרפיה , שהובילה לביופסיה שאלו תוצאותיה, זה אומר שזה כבר התפשט ? באבחנה רשום שזה בגודל 1-2 ס"מ). אנא תשובותיכן. מדובר באישה כבת 50, עם היסטוריה משפחתית (אימה עברה כריתת שד מלאה לפני 30 שנה, בגיל 50) והיא בסדר מאז... מה יהיה ? תודה.

שלום שירלי, תשובה וירטואלית במקרה זה אינה יכולה להיות מוסמכת. צריך לקבל את כל הנתונים בצורה מסודרת ואז לקבל חוות דעת מכירורג שד . בברכה, צוות אחת מתשע

תודה. רציתי לציין שהאתר של "אחת מתשע" בהחלט מקיף ונותן אינפורמציה חשובה ברגעים קשים, אבל, "קצת" (באמת קצת) התאכזבתי מהתשובות הרשמיות כאן. הרי אני, ורוב השואלות כאן, מייחלות לתשובה "קצת פחות פורמלית" ויותר חמה ומבינה. הרי את תשובתו של כירורג השד היא כבר קיבלה. רצינו עבורה תשובה מרגיעה (אם אפשר בסוג הזה של הגידול...) וכנה (על מה היא הולכת לעבור, ואיך אפשר לעזור לה בתקופה הקשה הזו). תודה וסליחה.

שלום אני בת 25, גיליתי גוש קטן (בגודל אפונה) באמצע החלק החיצוני של השד הימני שלי. רופא המשפחה שלי אמר לי לא לדאוג אבל שלח אותי למרפאת שד. אני מודאגת ורציתי לדעת מה יכול להיות הגוש הזה פרט לסרטן או בלוטת לימפה (בבית השחי אין בלוטות מוגדלות).? במשפחתי פרט לסבתא מצד אבא שנפטרה מסרטן השד בגיל 70+ אין מקרי סרטן שד. מה הסיכוי שהגוש הזה סרטני ? תודה מראש

"במשפחתי פרט לסבתא מצד אבא שנפטרה מסרטן השד ..." - זו סיבה מספיק טובה להשתייך לסטטיסטיקה כואבת. אני ממליצה בחום על בדיקות מעמיקות - US ודיקור מחט לביופסיה. גם אני תארתי את הגוש הקטן כגרעין זית תמים בצד השד עד שלהפתעתי התמימות חלפה ונשארה הממאירות. אל תעשי הנחות לעצמך - גילוי מוקדם הוא המפתח להחלמה - בדקי וההיא עירנית. בהצלחה והרבה בריאות

טל שלום רופא המשפחה שלך נהג נכון. קבעי תור לכירורג בהקדם ועברי ממוגרפיה ואולטרסאונד. התעקשי על כך. עדיף כך ולא להשאר עם האי ידיעה והפחד. גלי אחריות. נא ספרי לאחר הבדיקות מה היה. בהצלחה ורד

טל היקרה, בכדי לסבר את אוזנך, 80% מהגידולים בשד הם שפירים. אנו גם ממליצות לך לפנות לכירורג שד , לבדיקה ובדיקות הדמייה שתשלחי , בכדי לקבל תמונה בהירה יותר. בברכה, צוות אחת מתשע

לאחר ניתוח להסרת גוש מהשד, קיבלתי את התוצאות הבאות: מאקרו: קטע רקמת שד בגודל 4.5X3.5X2 ס"מ עם רצועת עור בגודל 2*1 ס"מ. בחתכים רקמה אפורה גמישה. מיקרו: Prolieferative fibro cystic diseaseעם Intraductal papillomatous ועם Florid epithelial ductal heperplasia. במספר דוקטי מורחבים רואים היפרפלזיה דוקטלית פלורידית גבולית עם היפרפלזיה אטיפית. הנגע הוצא בשלמות. המרחק הקרוב לשוליים הצבועים כ 2 מ"מ (אחד הדוקטי הפרוליפרטיביים) מומלץ מעקב. מה זה אומר???

למרות שאינני רופאה אנסה לענות עד שתגיע תשובת אחד הרופאים, רק כדי להרגיע אותך. ע"פ מיטב הבנתי מדובר בגידול שפיר, ולא בסרטן. היפרפלזיה משמעותה יצירה וגדילה מוגברת של תאים תקינים ברקמה או באיבר. האיבר גדל אך שומר על צורתו התקינה. במהלך ההריון, למשל, השדיים גדלים בצורה זו.

במילים פשוטות בגוש שנבדק אין ממאירות מה כן יש?ישנה ברמה התאית באיזור מסוים פעילות תאית (היפרפלזיהשווה שגשוג של תאים דהיינו התאים גדלו במקצת דוקטחית הווה אומר של צינור דהיינו של צינור חלב ואטיפיה אומר שהתאים השחנו ואינם דןמים לקודמם) בשורה התחתונה הממצאים שפירים אך מצריכים מעקב יותר צמוד אצלך מבחינת בדיקה עצמית ובדיקה אצל כירורג כי יש פה פוטנציאל שגשוגי ואפשרויות עתידיות קרובות ורחוקות להתפתחות של ממאירות אך בלי לחץ לעקוב ולהבדק בברכה דר זילברמן

שלום, אני בת 27 , לפני חודש וחצי עברתי בדיקה שגרתית אצל כירורג שד שאמר שהכל תקין. לפני שבועיים הייתה לי הפרשה דמית מהפטמה בשד ימין, ניגשתי לכירורג מומחה שבדק וטען שעל פניו לא מרגישים גוש והפנה אותי לממוגרפיה ואולטרסאונד כדי שנגלה מה מקור ההפרשות וכדי להיות רגועים. היום עשיתי את 2 הבדיקות , תוצאות הממוגרפיה אומרות שהכל תקין אבל... בדיקת האולטרסאונד מראה שד שמאל תקין ושד ימין בשעה 9-10 הודגם גוש היפואקי בגודל 11 מ"מ במראה סונוגרפי שפיר. הרופאה שעשתה לי את הבדיקה המליצה לגשת עם התוצאות לכירורג שד שימליץ על ביופסיה או מעקב עוד 3 חודשים. אין לי מושג מה התוצאות האלו אומרות אני לחוצה מאוד הבנתי שזה שפיר אבל אני רוצה לשמוע אם אפשר עוד פרטים כמו ממה זה נהיה ? חייבים להוציא ? יש מצב שיחזור או שיהפוך עם הזמן לסרטני ??? מה התהליך שעליי לעבור מעכשיו ?? מצטערת על האורך ומבול השאלות אני פשוט בלחץ תודה והמון בריאות לכולם,

לא צריך להלחץ - זה בטח לא יפתור את השאלות. אני הייתי ממליצה על כירורג שד מומחה. וכן לבצע דיקור של הממצא על מנת לוודא שאינו ממאיר (לא תמיד ניתן לאבחן באמצעות US גם לי אמרו ממצא שפיר והפלא ופלא השפיר היה ממאיר). הרבה בריאות והצלחה

שלום גלית, הטוב ביותר הוא לקבל את התשובות לכל השאלות מרופא שיבדוק אותך ויראה את הממצאים. זה נשמע כמו משהו שפיר ולא מדאיג, אבל כדאי להיבדק ליתר ביטחון. במקרים מסויימים אפשר גם לשלוח את ההפרשה לבדיקה מיקרוסקופית (פשוט מורחים את ההפרשה על פיסת זכוכית, זו לא פרוצדורה כואבת). על פניו זה נשמע כאילו במקרה ה"גרוע" ביותר ימליצו לך להוציא את הגוש בביופסיה ניתוחית - שזו בד"כ פרוצדורה מינמלית שמבוצעת בהרדמה מקומית ובלי אשפוז, ובדרך כלל גם לא משאיר צלקת משמעותית. אבל כאמור - החלטות לגבי המשך מעקב, בירור או טיפול - צריך לקבל רק עם רופא שבודק אותך ורואה את כל התוצאות.

אנטי לא חידעת לאן לפנות אני פשוט לא רואה סיביב כלום.. אמרו לחי של אמא שלי יש סרטן הפה... ונורא רציתי לדעת עד כמה זה רציני... תודה רבה לעונים..

שרונה היקרה, את ודאי מודאגת מאוד, וחשוב שתוכלי למצוא מקורות לתמיכה ועידוד, כמו גם מידע על המחלה. מכיוון שפורום זה מתמקד בסרטן השד, אנו מציעות לך לנסות לפנות, בין השאר, לפורום אונקולוגיה בקישור הבא: http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2219-12465,00.html בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב, הייתי רוצה לדעת האם גוש מסוג פיברואדנומה יכול להפוך עם הזמן לסרטני והאם יש הכרח להוציאו או שמספיק להיות במעקב.

תעקבי ללא הרף. לפחות פעם בשנה. אצלי הגוש השתנה מ"טוב" ל"רע" אחרי שנתיים. גיליתי את הסרטן די במקרה, כי איכשהו הייתי קצת שאננה, לא חשדתי בגוש כי הוא כבר היה שם, ובעבר נבדק ונמצא שפיר. אז לכן המעקב חשוב

לבת חן שלום גם אני מבולבלת מהדעות הרבות בנושא הזה, אבל מצאתי דיאודורנט מיד נייט - רול און כחול, שהוא גם נטול אלכוהול גם נטול אלומיניום וגם לא אנטי פרספירנט ונדמה לי שזה מה שאנחנו צריכות , הוא גם נעים לשימוש אז שנהיה כולנו בריאות וחזקות דליה

carefree aloe vera - מגן תחתון ומאפרה אישית! עיתון "לאשה", 25.7.2005: עמוד 3 פרוט מדורים, ותמונת מאפרה אישית במדור המתנות. בעמודים 10-11 מדור המתנות, מתנות רבות, כולן בצבעי ירוק ורוד, והאחרונה - המאפרה האישית. עמוד 13, עמוד פרסומת למוצר "carefree aloe", קרפרי אלוורה, מגן תחתון. גם אם נתעלם מגנבת הדעת בשימוש בשם aloe, להזכיר את מוצרי always alldays, השימוש בצבעי ירוק ורוד במודעת ענק זו, שני עמודים אחרי שני עמודי המתנות של מאפרה אישית, מראה על כיוון ברור. האישה המודרנית החופשייה והספורטיבית זקוקה למגן תחתון ומאפרה אישית. בעמודים 41-42 העיתון מגיש לזכרה של תמי בן עמי, דוגמנית הבית של בית גוטקס, יומאבקה הנחוש בסרטן. אתמול הןקרה לעיתונאית שמתה לאחר מאבק עיקש בסרטן. לא שכחנו את מוזס שמת מסרטן. מוזסים, לא מספיקה לכם התכנית של ג'ודי בטלוויזיה? כמה מיתות עוד תביאו לעולם עליכם עצמכם, על אנשי התקשורת ועל כל הנשים והעם?

לא מובן מתוכן המכתב מה הבעיה ועל מה התלונה. אפשר הסבר? .

מי שקראה את המודעה הקודמת שלי יודעת שאני בת 27 ואובחן אצלי סרטן השד. במהלך בדיקות וברורים ראשוניים שערכתי, הסבירה לי העו"ס של המחלקה האונ' שלאחר 90 יום מתחילת הטיפול הכימוטרפי הראשון אני רשאית להגיש בקשה לקצבת נכות לביטוח לאומי על היותי חולת סרטן. אני עובדת בגן עם ילדים ובגלל שכל המחלה היא תחום חדש עבורי לקחתי הפסקה מהעבודה גם כדי לראות איך אני עוברת את הטיפולים, בדיקות נוספות בין הטיפולים וגם כדי להתחיל לחיות כי אני יודעת שהמחלה באה לבשר לי שיש לי זכות גם לחיות גם להנות ולא רק לעבוד ולעבוד. בימים האחרונים אני מרגישה אי שקט עם היותי בבית מכיוון שהוריי מובטלים (אני גרה איתם) ואני חשה צורך (חשוב לציין שאני לא תמיד חשה רצון) לחזור לעבודה לפחות אוליי במימון נמוך של כמה שעות. השאלה שלי מה עושים? ואם חוזרים לעבודה האם מגישים בכל זאת את הבקשה לביטוח לאומי? החזרה לעבודה לא פוגעת בבקשה לקצבת נכות? ובכלל האם מקבלים קרוב למשכורת את הקצבה? תודה מראש mimi

מגיע לך לפחות שנתיים ראשונות לא לעבוד ובטח שלא עם ילדים בגלל החשש למערכת החיסונית שלך. הקצבה המלאה מהביטוח היא 2186 ש"ח לחודש, ומותר לך להרויח משהוא כמו עוד 1600 ש"ח. תבררי, בכל אופן את פטורה ממיסים. בהצלחה.

כשאני חליתי מיד הגשתי בקשה, עוד לפני שעברתי ניתוח, הבקשה שלי אושרה מהר על ידי ביטוח לאומי והטיפול היה אכפתי. בנוסף הגשתי בקשה לשרותים מיוחדים ובקשתי נענתה. באיזה שלב של טיפולים את נמצאת עכשו? יש לביטוח לאומי מוקד מידע ומספרו 08-6509999 האנשים שעובדים במוקד נפלאים ויעזרו לך בכל השאלות שלך. תקבלי תשובות ואפילו ישלחו אליך הטפסים המתאימים בדואר. אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות.

אני עברתי רק שני טיפולים כימוטרפיים ורק אחרי 8 טיפולים במספר אעבור כנראה ניתוח. הטיפולים אחת ל-3 שבועות. השאלה שלי אליכן היא: האם חזרתן לעבודה, ואם כן במתכונת מלאה או חלקית? והאם חזרה לעבודה באיזו מתכונת שהיא פגעה לכן בבקשה מהביטוח לאומי? תודה mimi

יש בעייה גם לעבוד אפילו חלקית וגם לקבל משהוא מב. לאומי, מבחינה זו ב. לאומי נוהג לדעתי באטימות, ולא מעודד את האשה לעבודאפילו חלקי מה שייתכן שטוב לנפש, ואולי גם לבריאות,לכן השיקול לא פשוט. אם תחליטי לעבוד תעבדי פחות מ% 50 משרה על מנת שיהייהלך סיכוי לעמוד בקריטריונים שלהם (תקראי את החוקים המדברים על זכאות באובדן חמישים אחוז מההכנסה), ותיתייעצי עם עו"ד העמותה. הרבה בריאות לך והיי חזקה.

אני גם עובדת בתחום ההוראה, גם לי היו חששות מבחינת המערכת החיסונית אך חזרתי לעבודה. אם את חושבת שיהיה לך קשה את יכולה להפחית במשרה וגם לקבל קצבה מביטוח לאומי. את החישוב המדוייק כמה להפחית את יכולה לברר בביטוח לאומי במחלקת נכות. מהניסיון שלי וגם אני צעירה חליתי בגיל 29 הם אמפתיים ומנסים לעזור. שיהיה בהצלחה