פורום סרטן השד

אחותי בת 55 אחרי סרטן שד לפני 6 שנים אובחנו אצלה גרורות בריאות ובכבד. מטופלת בטיפולים כימים קשים מאד! בשלושת הימים הראשונים היא מקבלת כדור להקלה על הבחילות וההקאות. ולאחר מכן מזריקה לעצמה נופוגן 8 פעמים עד שמתאזנת. ולאחר מתן הנופוגן היא חשה חולשה כללית וחוסר תפקוד. שאלתי היא האם תופעה זו מוכרת וכן כיצד ניתן להקל על הסמפטומים שנובעים ממתן הנופוגן. ועוד שאלה האם יש סכויי החלמה מפרוגנוזה כזו??? תודה

לנורית שלום- נופגן בהרבה אנשים גורם לכאבים בעצמות שיכול להגביל תפקוד. אם החוסר תפקוד בגלל כאבים- טיפול בתרופות נגד דלקת בפרקים כמו אדוויל יכול לעזור. יש לדווח לאונקולוג- אחד מהאפשריות במחלה גרורתית זה להוריד מינונים של כימותרפיה ולא לתת נופוגן. סרטן שד עם גרורות בדרך כלל לא ניתן לריפוי אבל אם טיפולים אפשר להחחזיק את המטופלת במצב טוב זמן ממושך- היחס למחלה זאת כמו למחלה כרונית כמו סכרת או לחץ דם- שגם אצל החמלות האלו אין ריפוי אבל יש טיפולים רבים . צהרים טובים

שלום . אני בטוחה שיש סוג של נשים שמפחדות מעצם הבדיקה אצל רופא ובדיקות בתחום זה החשש כלכך מבשורת איוב והמון נשים לצערנו חולות אבל חשוב להשאיר את החשש ולו הקטן ביותר ופשוט לגשת לרופא כי חס ושלום אם יש משהו אפשר לטפל בזמן וחבל אז מודעות בנושא חשובה מאד.

נכונים דברייך ואף מעבר לזה, אובדן הזמן היקר עד שהאשה הפוחדת מאימת התוצאות,מקבלת החלטה ללכת להיבדק מחייבת את הגורמים הקרובים לה (במקרה שלי זה הייה אני, ש"סחבתי " את אשתי לבדיקה),להירתם אם זה חבר/בעל /אם/חברים, ולעודד אותה להיבדק.אובדן זמן זה גורם נזק בלתי הפיך. לצערינו לא תמיד כך הם פני הדברים.

אשתי נפטרה בתאריך 6.6.05 מגרורות של סרטן שד בריאותיה, לאחר מלחמה בת 8 שנים. גיבורה אמיתית בת 46. תמיד אזכור את התמיכה שקבלתי מצוות האתר ה"מלאכי" כאן ! וכמובן מהמתנדבות האבירות שעושות עבודת קודש (במובן החילוני של המילה). מי שהוכיח אפסות וחדלון זה אלוהים, ולאור המוות המיותר לי ברור מאד שאינו קיים ! תודה לכן, מלאכיות האתר !!!! פיני

משתתפת בצערך. שלא תדע יותר צער.

פיני היקר כולנו משתתפות בצערך ומאחלות לך ולמשפחתך בריאות וכוח מיכל כהן, עו"ס רכזת קו חם עמותת אחת מתשע

הצטערתי לשמוע על מות אשתך. אני יודעת מקרוב שזו מלחמה ( לצערי, אבודה מראש ) קשה לחולה ולכל הסובבים האוהבים. אחותי, היתה בת 40 במותה, לאחר מלחמה של 8 שנים. היא הותירה ילד קטן בן 10 , אשר גדל אצל אביו חסר הלב, כי הוא לא נותן לנו לראותו אלא על פי צו בית משפט , למה? לאלהים פתרונים. לצערי, מנת הסבל לא הסתיימה, כי חמישה חודשים אחרי פתירתה של אחותי, אחותי השניה, הצעירה אף יותר חלתה במחלה הארורה הזו והמלחמה נמשכת...לדאבוני, הפעם אנחנו הרבה פחות נאיבים ומאמינים... פשוט עצוב. עצוב לראות את ההורים הנאלצים בגילם המבוגר להתמודד עם כאב בלתי פוסק. מה נאמר ומה נגיד? שהשורדים יחזיקו מעמד!

לדנה ! תודה על מילות ניתומיך! הבוז לגיסך הגמד המוסרי ! כתבת ל"אלוהים פתרונים......"---לגבי לפחות אין ציפיות ממנו, כי קבלתי הוכחה ניצחת (לטעמי) שהוא אינו קיים כלל !!!!! שתחווי רק את המיטב שבחיים ! פיני

21.6.05 פיני היקר שלום. בכאב לב קראתי את שכתבת. אני בת 46, לאחר שעברתי את כל הסבל הכרוך במחלת סרטן השד. אני מבינה את כאבך. אני מקווה שיש לך סביבה ומשפחה תומכת. אם תרצה לכתוב אשמח לענות ואולי להקל על סבלך במעט. [email protected] ורד

האם ל- recormon צריך להוסיף ברזל

מאירה היקרה, הוספת ברזל תלוייה בערכי הברזל בבדיקות הדם. ההמלצה להתייעץ עם רופא מטפל בתוספת בדיקות דם מעודכנות. בברכה, צוות אחת מתשע

אמי, בת 70, עומדת בפני הקרנות בשד. האם שמן המפ עוזר להגן/לרפא את העור במהלך הקרנות? האם יש דרך להכין את עור השד ו/ או את הגוף לטיפול בהקרנות?

http://forums.nrg.co.il/index.php?show=8374 באתר הנ"ל יש הרבה עצות, משחות, קרמים לכל תופעות הקרינה

גאיה שלום, מניסיוני האישי בבלינסון המליצו לי על ביאפין להתחיל 10 ימים מראש, אני ברוב תמימותי מרחתי רק על אזור החזה ולא ידעתי שהקרינה עד לגבול הסנטר, אחרי כ20 הקרנות על הצוואר שלא היה מרוח היו לי ממש שלפוחיות ובכל האזורים שמרחתי עם מישחה זו, לא נכויתי ואני יכולה לספר לך שאני עם אור רגיש ולבן ג'ינג'י אמיתי, כך שממליצה על משחה זו בחום רב, כיום אני מורחת אותה על הבן שלי על כל שיפשוף רציני וזה מגליד בצ'יק, מומלץ לכולם אצלינו במרפאה ממש משתמשים בה לשיפשופים וכויות. היא עולה כ50 ש"ח לשפורפרת גדולה, בהצלחה טלי

21.6.05 גאיה שלום. אני השתמשתי במשחה שקיבלתי מהאחות בחדר ההקרנות. המשחה מקלה אבל החלמה מלאה לוקחת כשבועיים לאחר סיום ההקרנות. צריך סבלנות. ורד

תודה על התגובה !! מאחלת לך והרבה בריאות ואושר!!

תודה על התגובה !! מאחלת לך והרבה בריאות ואושר!!

אימי חולת סרטן שד כרגע בבדיקות התברר שיש לה סידן גבוהה בדם טופלה זמן רב בטומוקסיפן . מאחר וזה לא עזר קיבלה גם ערויים של ארדיה למרות זאת גם זה מתקשה להוריד את הסידן ולכן מקבלת נוזלים לדם כל הזמן. האם יש תרופה נוספת אפילו בתשלום אשר יכולה לעצור את בריחת הסידן

זיוה היקרה, חסרים פרטים והמידע אינו מספק. אנא פני לרופא המטפל של אימך והתייעצי איתו והציגי את כל השאלות המטרידות. בברכה, צוות אחת מתשע

אני שבוע אחרי מחזור חודשי וחשה כאבים חדים בשדיים+מקרין גם לכיוון בית השחי ומאחורי הגב...דקירות מפלחות אני לוקחת אקמול או נורופן להפיג את הכאבים אך כאשר ההשפעה של הכדורים עוברת חוזרים הכאבים לפני מס' חודשים עברתי אולטראסאונד שד במוקד נשים והכל היה כשורה אני בת 33 וחצי אמא לילדה בת 5 שנים אני לא לוקחת גלולות ולא בהריון!!! האם יכול לקרות מצב נורמלי שכואב ודוקר בשדיים לפעמים כמה ימים ברציפות או שהכאב חריג???

ליאן היקרה, אנו ממליצות שתיפני לכירורג שד לבדיקה שיגרתית, בכדי להסיר דאגה מליבך. בברכה, צוות אחת מתשע

אני שנה לאחר סיום הטיפולים . נוטלת טמוקסיפן כבר שנה . לצערי הרב, אתמול , בנפילה ממש טפשית , שברתי את הרגל ואני מגובסת . ברור שהמצב גורם לי אי נוחות וכאבים . -האם יש מקום לבדיקה של צפיפות העצם ?? -האם הבנות שנוטלות טמוקסיפן לוקחות גם סידן ?? אשמח לשמוע דעת רופא וכן מנסיון של מטופלות..

ראשית, חשוב לדעת בת כמה את, באם את בגיל המעבר או לא. ואם כן כמה זמן את בגיל המעבר. שנית, שבר (אפילו שבר טראומטי) מעל גיל 40 נחשב כגורם סיכון לבריחת סידן. שלישית, לקיחת טמוכסיפן לאחר גיל המעבר מקטינה הסיכון לבריחת סידן מהעצמות. באם את בגיל המעבר ובעיקר באם את מעל גיל 40 רצוי לבצע בדיקת צפיפות עצם ולטפל בהתאם לתוצאות. בכל מקרה. רצוי לקחת תכשירי סידן וויטמין D פעמיים ביום.

תודה על התשובה. אני בת 34 ונוטלת הטמוקסיפן כשנה.

מה פירוש הדגשה קלה דיפוזית מאוד?

שלום ירדן, פני לרופא ששלח אותך עם תשובת מיפוי העצמות והוא יסביר לך. לא ניתן לפענח מיפוי מבלי לראות את כל התשובה. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב. למעלה מחודש וחצי יש לי כאבים חדים ( בין אם בנגיעה או לא בנגיעה), רגישות יתר בשד שמאל. כמו כן, בבדיקה אישית מורגש גוש , בעיניי די גדול . נבדקתי לפני כחודש וחצי אצל כירורג שד , והוא אמר לי שאין מה לדאוג , ואם הכאב ממשיך לאחר חודש לחזור אליו. עדיין לא חזרתי אליו , מכיוון שאני מעוניינת בדעתו של רופא אחר , אך בינתיים שאלתי היא , האם יש מקום לדאגה ? תודה

שלום סביר היה להניח שהיו שולחים אותך לפחות לאולטרה סאונד וממוגרפיה אלא אם כן את ממש צעירה מאוד בברכה ריקי

אני בת 29 . אותו רופא , רק בדק אותי פיזית , באופן שיטחי בלבד , ללא שאלות היסטוריה לגביי. אגב, לאחריותיה של אימי היה סרטן דש והן נזקקו אחת לכריתה מלאה, ושנייה אם זכור לי נכון לחלקית. מה המלצתך? האם יש מקום לדאגה, או להלחץ ?

שלום עמית, אנו ממליצות לפנות לכירורג שד אחר לבדיקה נוספת. בברכה, צוות אחת מתשע

כך זה קורא, קיים גוש , נאמר מה שנאמר, לא בודקים לא מסתכלים, (ולא משנה מי),ואז מגיעים עם גדלים שמגיעים במצבים מתקדמים,מה עם הנשים האחרות כמו עמית שאין מי שיזהיר אותן בפני סכנה איומה זו,פשוט מזעזע. אני ואשתי נזקקנו לנס על מנת שהסרטן שלאשתי יתגלה (נס במובן המלא של המילה) , מה עם האחרות שלא משחק להן מזלן או ניסים ,וממשיכות להסתובב עם גושים ללא בדיקה.

אין מה לחכות דרשי מייד ביופסיה של הגוש - אל תסתפקי באולטראסאונד, ממוגרפיה או מישוש. והכי חשוב קחי כירורג שד טוב

לסבי יש סרטן הפרוסטטה, והרופאה שלו המליצה לו על תרופה שנקראת : ציטוקסן (Cytoxan), ראיתי שהיא רשומה אצלכם באתר. חיפשנו בכמה בתי מרקחת בחיפה ואין להם את זה, הם טוענים שהחברה של התרופה עזבה את הארץ, משהו יכול לאמת את זה או לעזור לנו איך להשיגה בבקשה תענו מהר זה ממש דחוף תודה אורי.

שלום אורי, המלצתינו היא פנו בהקדם לרופא המטפל של סבך, והתייעץ איתו הוא בטח יודע אם קיים מחסור בארץ בתרופה זו. בברכה, צוות אחת מתשע

בימים האחרונים נשמעים יותר מידי עדכונים בקשר לצריכת חלב ומוצריו, המידע אומר שמוצרי החלב מזיקים ועלולים לגרום לסרטן השד והשחלות - האם יש נכון בדברים או ששוב צריכים לשמוע ולשים בצד מחכה לתשובה - חג שמח

אומרים שחלב ומוצרי עיזים פחות מזיקים/יותר טובים ממוצרי חלב. קשה בלי מוצרי חלב אם נוריד את זה אחרי שמקובל על כולנו להוריד הממתיקים המלאכותיים,אבל הם לא נותנים תשובה חד משמעית, כנראה שאין.

השאלה הזאת היא בשביל בת-דודה שלי הגרה בפולין שאובחנה לאחרונה ב-STAGE 1 INVASIVE CARCINOMA. גודל הגידול הוא 15 מ"מ. אין סימנים מחשידים בבלוטות הלימפה. הרופאים ממליצים על לומפקטומיה (עם שוליים של חצי ס"מ), כריתה מניעתית של כל הבלוטות, הקרנות וגם כימותרפיה מניעתית. היא חוששת מגישה רפואת מיושנת או שמרנית מדי ורוצה לדעת אם ההצעה הרפואית הנ"ל נשמעת סבירה לפי שיטות הטפול הנקוטות בארץ. היא גם שאלה איך יודעים אם מידת נסיון הרופא בהוצאת בלוטת הזקיף לבד ( SENTINEL NODE BIOPSY) ראויה לסמוך עליה. גם היתה שמחה לדעת אם יש מקורות סיוע לחולים ממזרח אירופה שאינם תושבי הארץ לקבלת טפול רפואי אצלנו. תודה רבה

שכחתי להגיד שהיא אשה בת 50 שנמצאת בכושר טוב.

שלום שריל, ההמלצה היא לשלוח את כל המסמכים הרפואיים לארץ , ולפנות לכירורג שד לקבלת חוות דעת. זוהי הדרך המוסמכת ביותר לקבל תשובה . קשה מאד לתת חוות דעת מבלי לראות את הפתולוגיה של הגידול , וכל שאר הבדיקות. בברכה, צוות אחת מתשע

זה עתה נודע לי שיש לי גרורות רבות בראש ואני חייבה הקרנה עליו. הייתי רוצה לדעת את תופעות הלוואי. האם השער אי פעם יצמח מחדש? האם יפגע מוח העצם? ולמה עוד עלי לצפות. אבקש תשובה מפורטת ואמיתית.

שכחתי לציין שאני בת 60 וגרה לבד. האם אוכל לתפקד בזמן ההקרנות לבדי? תודה מראש על התשובות.

נילי היקרה, מאחר וחסרים לנו פרטים רבים על סוג ההקרנה ,וכו', אנו ממליצות בכל לשון לפנות לרופא המטפל ולשאול את כל השאלות שהעלית. זוהי זכותך. תשובות מהרופא הן המוסמכות ביותר . בברכה, צוות אחת מתשע

לא הבנתי את ענין מיץ התפוזים - מותרת או אסורה שתית מיץ תפוזים טבעי??? ומה עם ממתיקים מלאכותיים - גם הם מגבירים קצב צמיחת תאים סרטניים? או שהצרה איתם היא אחרת?

דווקא הדיון שלהם הייה די ברור ותואם דיעות נוספות שממתיקים מלאכותיים מזיקים כולל ,הגברת סרטן ובכלל,לדעתי כדאי להימנע.

אין בעיה עם מיץ תפוזים. לדעתי צריכת ממתיקים מלאכותיים באופן קבוע ויום יומי איננה מומלצת. הם לא בריאים עם או בלי קשר לסרטן. בברכה, נדב

מיץ תפוזים גם לא מומלץ מסיבת החומציות שבו מיץ סלק , רימון ,חסה , לימון , תמר , סלרי ,בצל, שום , פטרזיליה , הרישמה ארוכה מאוד לפי סוג הגידול מיקומו וחומרתו בגוף בבריאות טבעית

נדב, הרגעת אותי, אני חוזרת לשוקולד ריקי

ריקי שלום לא הבנתי ממנו שאפשר לחזור לשוקולד, נהפוך הוא, אולי פירות יבשים, תמרים, תאנים, וכו.

לפני כשבעה חודשים התגליתי גם אני כחולה בסרטן השד. ביצעתי כריתה חלקית, בלוטת זקיף נקיה, והתחלתי בטיפולי כימו, ללא צורך בהקרנות. זמן קצר לאחר תחילת הטיפולים התברר כי אני נשאית של הגן והומלץ על כריתה מלאה של שני השדיים. ערכתי בירור מקיף ויסודי והתייעצתי עם אונקולוגים, גנטיקאים ומי לא. בסופו של דבר, ובפרט על מנת שהמחלה לא תשלוט בחיי החלטתי על כריתה דו צדדית עם שחזור מיידי. לאחר סקירה מקיפה והתייעצות עם פלסטיקאים רבים החלטתי לעבור את הניתוח אצל ד"ר שפלן (למרות כל מה שנאמר עליו בשל פרשת הג'קוזי) ופרופ' פפא מתל-השומר. השבוע עברתי את הניתוח ואני אפשר לומר בהלם. אני מניחה כי לאט לאט הדברים יראו טוב יותר ויחד עם זאת זה לעולם לא יהיה ולו דומה למה שהיה לי - כך לדבריו של ד"ר שפלן עצמו. יחד עם זאת לכל המתלבטות אני ממליצה לבצע את הניתוח. וכל זאת על מנת שהמחלה לא תשלוט בחיינו ולא נחייה תחת הפחד המתמיד מחזרת המחלה. לכל המעוניינות במידע ופרטים על הניתוח אשמח לעזור. גלית

גלית, קודם כל מאחלת לך שתרגישי טוב יותר ויותר, כל הכבוד לך על המעשה האמיץ,גם אני נותחתחי אצל דר' שפלן לפני חודש ואני מרוצה עד מאוד מההחלטה לבצע את הכריתה ,בעיקר כשהתברר שיש שם עוד מוקדים ממאירים שחלקם לא נצפו בשום בדיקה. התלבטתי הרבה זמן ואני מודה שאני שלמה עם הניתוח למרות הקושי הפיזי והכאבים יש בזה משהו מרגיע. ושוב הרבה בריאות תרגישי טוב עינת

הי עינת האם בצעת גם שחזור? אם כן אחרי כמה זמן זה נראה סביר? האם זה נראה יפה? האם זה דו צדדי?

גלית, כל הכבוד על אומץ הלב. אמי תנותח ביום חמישי הקרוב ותעבור כריתה מלאה. קשה לה מאוד להתמודד ונראה לי כי רק מי שעברה תהליך דומה תוכל להיות שותפה לתחושותיה. האם תוכלי לדבר איתה?

אני עומדת בפני ניתוח הסרת גידול סרטני ומתלבטת בין כריתה מלאה לחלקית, שתי האופציות אפשריות במקרה שלי. הגידול ממוקם צמוד לפטמה, כך שכריתה חלקית תהיה כמובן גם של הפטמה. בחלקית יש צורך בהקרנות בנוסף לכימו' ובמלאה כימו' בלבד. מה עושים??? מי שיכול לייעץ במהירות , עליי להחליט באופן מיידי. תודה.

מה שבטוח תיבדקי לגבי שיחזור וגם לגבי הפיטמה כי היא לא בולטת אחר כך ואז לא רק שאחד גבוה והשני נמוך בכריתה חלקית גם הפיטמה נפגעת עם יש שם גידול צמוד מניסיון, אם הגידול גדול והסיקוי שהלימפה פגוע אי אפשר לשחזר אחר כך בהצלחה

אין כל הבדל בסיכוי שלך להחלים בכל אחת מהאופציות. לפי תיאורך יהיה צורך בכריתה של העטרה והפטמה. עדיין זה השד שלך ופטמה אפשר לשחזר. קרינה הינה כורח בכל מקרה של ניתוח משמר שד אך היא מלווה באי נוחות מתונהץ

שלום יעל, אני הייתי מציעה לך ללכת על כריתה מלאה. וזאת מתוך 3 סיבות: ראשית, כריתה מלאה היא הרבה יותר בטוחה. שנית, בכריתה חלקית צורת השד משתנה ואפילו עלולה להיראות מעוותת, ולפעמים יש צורך במילוי בחזיה. בעוד שבכריתה מלאה את יכולה לשחזר מיד, ואת מתעוררת מהניתוח עם שד חדש ואפילו יפה. שלישית, בכריתה מלאה לא תצטרכי הקרנות וזה יתרון גדול. כי אם בכריתה חלקית תעשי הקרנות, ואח"כ תרצי לעשות שחזור, או אם חס וחלילה יווצר מצב שצריך יהיה לכרות את השד אחרי ההקרנות - הריפוי הופך להיות הרבה יותר בעייתי (זה מה שקרה אצלי). אז יעל, שיהיה לך בהצלחה בכל החלטה שתקבלי. והעיקר - הרבה בריאות!!!

אני חייבת להוסיף/לתקן את אסתי - בשחזור (לפחות כזה עם מרחיב) לא ממש מתעוררים עם שד יפה - לפחות לא מיידית. מצד שני ה"שד" לא ממש נורא - הפרוצדורה יחסית פשוטה. אני לא יודעת איך ומי ינתח אותך אבל המקרה שלי דווקא הכריתה החלקית סדרה את השד כ"כ יפה מה שהקשה את ההחלטה מאוחר יותר (כחודשיים לאחר מכן) לבצע כריתה מלאה. במקרה שלי לא הייתה ממש ברירה ולאחר הכריתה החלקית נאלצתי לעבור ניתוח נוסף שכן השוליים לא היו נקיים. גם זו יכולה להיות השיטה - לחתוך מספר פעמים. אני התעייפתי לאחר שלוש ניתוחים וגם הבנתי שאין ממש ברירה, וגם הבטיחו לי שיחסכו ממני את ההקרנות. בהצלחה

שלום לך ההלטה קשה ואם לא צריך לאבד שד אז לא כדאי לכי להתייעץ עם רופאים נוספים היום יודעים (כמעט)בודאות שכריתה מלאה לא מאריכה חיים ונשים עם מסטקטומי(מלאה) או למפקטומי(חלקית) יש להן סטטיסטית אותה תוחלת החיים. נכון שאפשר לשחזר שד ואולם לפי מה שאני קוראת כאן זה לא הכי פשוט בעולם. בהצלחה ריקי

ההקרנות לא נוראיות בכלל, ואפשר לשחזר פיטמה ע"י כתובת קעקע. בסופו של דבר זה מסתכם בהרגשתך האישית - מנסיוני למרות המלצת הכירורג אני לא הסכמתי לכריתה מלאה והאונקולוג שלי תמך בהחלטתי. וגם כשהסרטן חזר הוא כבר לא חזר בשד. כך שבראי הזמן מבחינתי עשתי את ההחלטה הכי נכונה בעבורי

נכון שלקבל הקרנות זה לא כואב וכביכול "לא נורא". אבל הנזקים לא תמיד נראים לעין. אצלי למשל, עשו למפקטומי עם הקרנות, וכתוצאה מכך הצטברו לי נוזלים בכיס הלב (שנמצאים שם עד היום). אבל הכי חשוב זה שאם צריכים לעבור בשלב מאוחר יותר כריתה, הרי שד מוקרן הוא בעייתי מאד בריפוי. זה מה שקרה אצלי כאשר גילו שהמחלה חזרה לצלקת הניתוחית (אמנם אחרי הרבה שנים). הייתי צריכה לעבור פרוצדורה קשה למדי, שהיתה נחסכת ממני אם הייתי מלכתחילה מורידה את השד. אז נכון שכל אחת מדברת מנסיונה, ואולי כדאי ללמוד גם מנסיונם של אחרים כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר. אני מאחלת לך יעל שתקבלי את ההחלטה הטובה ביותר בשבילך, והרבה בריאות!

אני בוגרת סרטן שד ולאחרונה חברה אמרה לי שמוצרי חלב אסורים על חולי סרטן. אני לא שמעתי את זה והייתי מעוניינת לשמוע האם זה נכון. אודה לתשובתכם

שגית היקרה, אנו ממליצות מאד לקרוא את הפרק שאתר של "עמותת אחת מתשע" אשר נקרא "תופעות לוואי וכיצד להתמודד איתן" ( נמצא תחת הכותרת מידע\מידע רפואי בכתובת : www.onein9.org.il בכל מקרה, השפעתם של חלב ומוצרי חלב אינה חד משמעית ואנו גם מציעות להתייחס בבקורתיות לכל מיני אמירות מוחלטות שנאמרות בפורום זה ובמקומות אחרים ולא לקבל את הדברים כתורת משה מסיני.

שלום אני בת 33 וחולה כבר שנתיים וחצי. במיפוי האחרון נכתב " קליטה פתלוגית אינטנסטיבית באספקט שמאלי של המנובריום של הסטרונום ללא קליטות פתלוגיות במקומות אחרים בשלד. מתאים לגרורה בודדת." שאלותי: 1) בעברית פשוטה - מה כתוב 2) האונקולוג שלי אמר שהתוצאה טובה ומראה שלמעשה כבר אינני חולה. למה הכוונה? הרי מצויין שהתוצאה מתאימה להמצאות גרורה בודדת . מחכה לתשובה. גילה

לגילה שלום- רואים במיפוי שלך אזור בעצם החזה התחתון שיש או דלקת או גרורה . דלקת יכול להיות קשור לניתוח או קרינה בעבר או לדלקת בפרקים. אם האונקולוג אמר שהכל בסדר, יכול להיות שהוא יודע שזה מקום שהיה ניתוח , קרינה או דלקת. אני מציע שוב להתיעץ עיתו עם השאלות שלך. קליטה של חומר בנקודה מסוימת במיפוי עצם לא בהכרח סרטן. כל צורה של דלקת, ארטריטיס, זיהום, חבלה.. יכול לגרום לקליטה. בוקר טוב

צהריים טובים... רצוי מאד שתעשי פאט סיטי, גם לי היתה אותו בעיה, הרופא אמרה שזה כלום ושאין לי מה לדאוג אבל אני התעקשתי וביקשתי לעשות את הבדיקה היותר מקיפה. ולצערי הרב גילו לי גרורות בעצמות. בהצלחה.

לא רופא, זה יכול להיות גם מחבלה או מכה ישנ בצלעות,לא חייב גרורה, אבל חייבים סי טי מדוייק.

מה שבטוח , אם את בעניים עצומות אחרי הרופא שלך אחלה אבל במצב כזה מספיק האחוז האחד של חחשש מספיק בשביל ללחוץ על בדיקה נוספת אחרת מקיפה יותר

השאלה - למה בכלל עשית מיפוי עצמות? היו לך כאבים? אם כן - עשי בדיקות נוספות. אם לא - כנראה שזה כלום.

אני מטופלת בהרצפטין + נבלבין (כימו) כבר 8 חודשים ועושה בדיקות תקופתיות באופן קבוע

שלום רב, חליתי פעמיים בסרטן השד, אני אחרי כריתה דו-צדדית + שיחזור+כריתת שחלות, נשאית BRCA2. קיבלתי אחוזי נכות למס הכנסה: 100% לשנה, 74% לצמיתות (שכפי הנראה לא מזכה בשום דבר). האם כדאי לערער? האם יש מישהי ללא גרורות אשר קיבלה יותר? אודה לתשובתכן, יעל.

ליעל שלום, תוכלי לפנות בנושא זה לרקפת אנוך, רכזת פרויקט "שמירה והגנה על זכויות החולה" בעמותת "אחת מתשע" ולהתייעץ איתה: 03-6021717 שלוחה 201. בברכה, צוות אחת מתשע

רציתי לשאול האם יתכן שהטמוקסיפן גורם לדימום וגינלי. אני אחרי כריתת שד ואין לי רחם. מצפה לתשובתכם המהירה.

שלום לך, חשוב שתגשי לבדיקת גיניקולוג לברר את מקור הדימום, לא נוכל לייעץ במסגרת הפורום ללא בדיקה. על תופעות הלואי של התרופה תוכלי לקרוא באתר של "אחת מתשע" בפרק: מידע/ מידע רפואי/ טיפולים הורמונליים/ טמוקסיפן. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=tamoxifen.doc בהצלחה, צוות אחת מתשע

אבינו חולה בסרטן ריאות , כחצי שנה מטופל בתרופה אירסה. התרופה פרטית ולא ניכללת בסל הבריאות - מחירה כ 13000 ש"ח לחודש. מי מבאי הפורום אשר יש ברשותו התרופה ולא ניזקק לה יותר , נישמח לקבלה בתודה מראש רונן 054-5854333

רונן. באילת אפשר לקנות אירסה ללא מע"מ, כך שאם עד היום לא קיבלת תגובות, לפחות המחיר קצת יותר זול. בהצלחה ושהטיפול יעזור.

האם זה נכון שאכילת מתוקים גורמת להגדלת כמות התאים הסרטניים?

דפדפי לאחור נכתב בעבר משהוא בנושא אכילת סוכרים - ישנה טענה שהם מעודדים גידולם של גרורות (משהו בסגנון - אני לא ממש התחברתי לנושא תזונה). אם אינני טועה ענת שחם ז"ל דברה על זה בעבר - ישנו קישור למכתבים שלה משמאל

הקשר בין סרטן לצריכת סוכר סוכר וסרטן מתוך 100000 חולי סרטן המטופלים בשיטות מקובלות היום במדינת ישראל, בודדים אם בכלל, הונחו באשר לתזונתם מעבר להנחיה "תאכל מזון ומגוון". אני חושב שמצבם של רבים מחולי הסרטן היה משתפר אם היו מונעים את צריכת הסוכר המשמש דלק לתאי הסרטן . בשנת 1931 גילה חתן פרס נובל לרפואה דר אוטו וורבורג כי תאי הסרטן מתקיימים כאשר סביבתם היא אנאירובית, ז.א.ללא חמצן והגלוקוז משמש להם כדלק. המוזרמת לכבד. בתהליך התסיסה ללא חמצן נוצרת מהגלוקוז חומצה לקטית מעבר זה מגלוקוז לחומצה לקטית גורם ליצירת חומציות רבה ברקמות הסרטן, כמו גם בגופו של חולה הסרטן וכתוצאה מכך לעייפות רבה. בשיטת התסיסה, מייצר התא הסרטני 2 מולקולות אנרגיה ATP, מכל מולקולה של גלוקוז, לעומת 38 מולקולות ATP, כאשר האנרגיה מיוצרת בתאים הבריאים עם חמצן. כתוצאה מבזבוז אנרגטי זה החולים חשים בעייפות רבה ויורדים במשקל. הנתונים מראים כי 40 אחוזים מכלל חולי הסרטן מתים מתת תזונה. הטיפול בחולי סרטן חייב להתחשב בעובדות אלה, ולכן יש צורך בהנחיית החולים לשמור על רמת סוכר נמוכה כדי להרעיב את הסרטן.. מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, אלו מזונות המתפרקים באיטיות וספיגתם במעי איטית, יכולים להועיל בשמירת רמת הגלוקוז הנמוכה בדם. מזונות אלה המורכבים מדגנים וקטניות מלאים, מירקות, זרעים אבוקדו,ושקדים, מונעים מתאי הסרטן הניזונים מגלוקוז, לקבל רמות מוגברות של גלוקוז. קימות עדויות המבהירות כי למרות שפחמימות הופכות במעיים לגלוקוז ולכאורה אין הבדל בינם לבין סוכרים מזוקקים, הרי סוכרים מזוקקים, הנם מקור מועדף על ידי תאי סרטן. לדוגמה במחקר בו ניזונו עכברים מרמה קלורית זהה, אך מקור הפחמימות היה שונה, נגרם לעכברים שניזונו מסוכרים מזוקקים יותר מקרי סרטן שד, לעומת העכברים שניזונו מפחמימות. במחקר אחר נמצא כי, עשרה אנשים בריאים שעשו דיאטת דלת גלוקוז, רמת יכולת הבליעה הפגוציטוזיס, של הניטרופילם עלתה משמעותית. לעומת זאת, אכילת 100 גרם של פחמימות כמו מסוכר, גלוקוז, דבש, ומיץ תפוזים, גרמו לירידה משמעותית ביכולת הניוטרופילם לבלוע חיידקים. פחמימות שאינם סוכרים, לא גרמו לירידה ניכרת זו. במחקר אפידמיולוגי שנערך במשך 4 שנים, בו השתתפו 111 חולי סרטן של דרכי המרה, הוברר כי הסיכוי לחלות בסרטן דרכי המרה, היה יותר מכפול, אצל אותם חולי סרטן שצרכו סוכרים מזוקקים.. במאמר אחר שפורסם באמריקן ג`ורנל קליניקל נוטרישיון באפריל 1995, מציינים החוקרים כי תאי סרטן המוח, צורכים פי 10 עד 15 פעמים יותר גלוקוז מתאים רגילים. במחקר אפידמיולוגי נוסף שנערך בקרב 21 מדינות מודרניות, אירופה, צפון אמריקה ויפן, נמצא, כי אכילת סוכרים מהווה סיכון גבוה לחלות בסרטן השד . במחקר אחר שפורסם החודש, פברואר 2002 בג`ורנל לאונקולוגיה קלינית נמצא, כי 512 נשים שחלו בסרטן השד ולא סבלו מסוכרת , רמת האינסולין אצל נשים שהיו כבדות משקל, הייתה גבוהה יותר, לעומת נשים שמשקל גופן היה ממוצע. כידוע אינסולין גבוה, נוצר כאשר אוכלים סוכרים ופחמימות מזוקקות. נמצא כי שיעור התחלואה החוזרת בסרטן אצל הנשים המלאות, היה גבוה משמעותית וכמו כן תוחלת החיים הייתה קצרה יותר.. ה-Pet scan הנו מכשיר המזהה התפשטות תאי סרטן בגוף, באמצעות זיהוי תאי סרטן הרעבים לגלוקוז . רופאים אונקולוגיים באירופה המשתמשים בשיטת ההיפרתרמיה, שהיא חמום הגוש הסרטני וקטילתו באמצעות חום, דווקא כן מסכימים לעובדה כי "סוכר מאכיל סרטן" הרופאים מזריקים לחולים גלוקוז הגורם להורדת ערכי ה-Ph ברקמות הסרטניות, על ידי יצירת חומצה לקטית. במצב זה תאי הסרטן רגישים יותר לחום והחולים מקבלים היפרתרמיה, שהוא חום בטמפרטורה של 42 מעלות צלסיוס לכל גופם. במחקר בו השתתפו 103 חולי סרטן מפושט או סרטן שחזר, בעקבות טיפול מקובל הוברר מתן הטיפול הנ"ל האריך את תוחלת החיים ב- 25 אחוזים עד 50 אחוזים. נמצא כי בקרב חולי סרטן רמות הגלוקוז גבוהות מאוד ולעיתים פי שלוש בהשוואה לקבוצת ביקורת. אצל חולות סרטן שד נמצאו רמות סוכר הגבוהות פי שמונה. בג`ורנל היוקרתי BMJ פורסם מחקר שבוצע באוניברסיטת טורנט, בו עקבו במשך 10 שנים אחר רמות האינסולין אצל 535 נשים אשר סבלו מסרטן השד. הוברר כי נשים בעלות רמות אינסולין גבוהות, נטו פי 4 לסבול מגרורות ומהישנות המחלה. חוקרים עקבו לאחרונה שוחח מטופל חולה סרטן, עם אונקולוג וסיפר לו כי הנו מטופל בשיטה טבעית על ידי וכי הנחיתי אותו לבל יאכל סוכרים. תגובת האונקולוג הייתה "וכך הנטורופת רוצה להציל אותך" ? ובכן, לא, לא רק באמצעות התנזרות מסוכרים, אלא גם בתזונה אורגנית, שתית מיצים, תזונה צמחונית, חיזוק מערכת החיסון באמצעות תוספי מזון צמחי מרפא ותזונה ואמצעים נוספים. שאלת האונקולוג המבטאת עמדתם של מרבית האונקולוגים, מבטאת חוסר ידע משווע באשר לשיטות הטיפול האלטרנטיביות הקימות, המתבססות על מידע מחקרי אקדמי. אילו האונקולוגים היו מכירים שיטות טיפול אלה, היו יכולים לעזור רבות למטופליהם. לגרום לריפוי החלמה ומניעה של מחלת הסרטן בברכת בריאות טבעית חובה מוסרית של כול אדם לידע את כול חולי סרטן על הסוכר והקשר לסרטן

לא הבנתי - אסור לשתות גם מיץ תפוזים טבעי?

מה קורה עם חולי סכרת שגם חלו בסרטן - רמות הסוכר בדם גבוהות ללא קשר למה שאוכלים האם ניתן לראות יותר מקרי סרטן אצל חולי סכרת?

נהנתי לקרוא דיון מקצועי ומעניין זה.

סימה שלום, בקרב המטפלים ברפואה משלימה יש המתיחסים לסוכר כאל מקדם מחלה אשר גורם להאצת התפתחות המחלה. אונקולוגים אינם רואים קשר בין אכילת סוכר למחלת הסרטן. בברכה, נדב

ידוע שאדם בשעת לחץ,לימודים, משבר ,בחינות, עומס עבודה יש נטייה למתוקים המזרימים את הסוכר ישירות בהלם לגוף,וזו נטיינ ידועה, יש ללמוד איך להתמודד עם התאווה למתוק המיידי, כי את בעיות החיים המביאים לנו את התאווה למתוק עדיין לא יודעים איך למנוע.

בהמשך לשאלה של N, אני גם קיבלתי את ההורמון, ומתחילה הקרנות בעוד שבועיים, ורציתי לדעת האם מקובל לתת טמוקסיפן בו זמנית עם ההקרנות? איך זה עובד מבחינת תופעות לוואי?

הדעות חלוקות אני הכרתי שלושה רופאים אונקולוגים שאמרו לחכות לסיום ההקרנות ואילו אחת ומאוד נחשבת אמרה להתחיל מיידית את מתן הטיפול ההורמונאלי - זולדקס+טאמוקסיפן לבחירתך !

לשלי שלום, נא ראי תשובתו של היועץ לשאלתה של N. כאמור, תוכלי למצוא מידע מפורט על תופעות הלואי של התרופה באתר אחת מתשע www.onein9.org.il בפרק: מידע/ מידע רפואי/ טיפולים הורמונליים/ טמוקסיפן. בברכה צוות אחת מתשע

הדעות חלוקות , במקרה של אשתי שמטופלת אצל רופה בכירה וידועה, הומלץ לה להתחיל טמוקסי עם תחילת ההקרות.

יש לי גוש בשד שהוא מאד גדול. הרופא אמר לי שאסור לי להיכנס להריון בגלל הגוש כי אם אני אכנס להריון הוא יכול להתפתח לסרטן. לפני שלוש שנים כבר הוציאו לי גוש כזה ואז אסור היה לי להיכנס להריון בשנים שגילו את הגוש ועוד אחרי זה. אני בת 34 ורציתי להתייעץ עם עוד רופאים. אני כבר לא אוכל ללדת או שיש שיטה אחרות?

מציעה לך להתייעץ עם ד"ר דרור מאירוב, גניקולוג מתל השומר שמתמחה בפריון במצבי סרטן. מקבל גם דרך מכבי טלפון מרפאה: 052-5490532 או 03-5449186

לנטליה שלום, לא ברור לי טיב הגוש בשד. האם עברת ביפסיה והאם הגוש שפיר. אם הוא גדול האם הומלץ על הוצאתו. גושים שפירים אינם נוטים להפוך ממאירים בהריון. ההמלצה בקשר לשימור פריון איננה קשורה למקרה שלך במידה והגוש שפיר.

אני כ-9 שנים לאחר ניתוח למפקטומי והוצאת בלוטות נשאית של BRCA2, בזמנו נאמר לי ללכת עם חזיות בלי ברזלים, אודה לכן על תשובה מהימנה לגבי ההשפעה של חזיה עם ברזלים על השנות המחלה בשד המנותח או הופעתה בשד השני.אשמח לתשובה מקצועית או הפניה לספרות. בתודה

לנעמי היקרה, ראי תשובתנו לשאלתך ב-30 במאי. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב, אני עברתי טיפול כימיותרפי (עברתי שני סדרות של טיפולים ,אחרון היה טוקסול), סיימתי את הטיפולים ב5.6 ב14.6 אני אמורה להגיע לטכנאי לסימון נקודות הקרנה ולאחר מכן להתחיל את ההקרנות. כיוון שהרופא שטיפל בי לאורך כל התקופה של כימיותרפיה לא נמצא ואין לי שום אפשרות ליצור איתו קשר, אני הגעתי לרופא אחרת שלא כל כך מכירה את התיק שלי והיא רשמה לי טיפול הורמונלי במקביל להקרנות (טמוקסיפן ( Tamoxifen)). אני אמורה לקבל הקרנות 5 פעמים בשבוע למשך חודש ושבועיים. השאלה שלי האם טיפול הורמונלי יכול ליצור תופעות לווי, ובכלל למה אני צריכה לצפות, האם ניתן להפסיק טיפול הורמונלי באמצע. אין לי את מי לשאול, אני מרגישה ממש נורא. אודה לכם אם תוכלי להשיב לי בהקדם. בברכה, קטי

יש מידע רפואי בשפע בנושא. כאן באתר זה - מצד ימין תחת "מידע רפואי" - טיפול הורמונלי- תוכלי למצוא הסברים וכן באינטרנט באופן כללי את יכולה לבצע חיפוש "טמוקסיפן" בעברית או אנגלית . אני לוקחת כבר שנה , ואין לי שום תופעת לואי. זה מאוד אישי. אני לא חושבת שיש מקום לדאגה . זה הטיפול הקונבנציונאלי למחלה הארורה.. רק בריאות.

להרגעה כללית מ - לא רופא ועד ש הרופא יענה לך. רוב גידולי השד רגישים להורמונים אסטרוגן ו/או פרוגסטרון. הכדור שניתן, ועדיף כנראה להתחיל איתו מה שיותר מוקדם, הוא טמוקסיפן בשנתיים וחצי הראשונות ולאחר מכן ארימידקס (אם את לאחר גיל המעבר). יש תופעות לוואי אך הן אינדיווידואליות לכל אחת. יש כאלה שזה לא משפיע על חייהן בכלל ויש כאלה שסובלות קצת. הרופאה שרשמה לך את ההורמון (הטמוקסיפן) ראתה כנראה בתיק שלך את תוצאות הבדיקה ההיסטולוגית של הגידול שהיה לך ולכן היא נותנת לך את זה. מוזר למה הרופא ה"מקורי" לא הסביר לך את זה. בכל מקרה, מצ"ב חומר מכאן, מהאתר הזה, מאמר על הטיפול ההורמונלי http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=hormone-treat.doc שיבהיר לך יסביר לך ואולי ירגיע אותך -כי אין מה להיבהל, הכדור הזה הוא החלק הקל ביותר מכל הטיפולים. רק בריאות

לקטי שלום- טמוקסיפן הוא טיפול שבדרך כלל קל מאוד ללא תופעות לוואי. אני מפנה אותך למקום אחרת בעתר- להסברים על טמוקסיפן. יש אונקולוגים שמתחילים טמוקסיפן לפני קרינה ויש שמתחילים אחרי. בוקר טוב

12.6.05 שלום נדהמתי ממה שכתבת. לא יתכן שתרגישי חוסר אונים ולא תדעי עם מי לדבר, האם הרופא שטיפל בך לא ישוב לעשות זאת? לא יתכן שרופאה שאינה מכירה אותך תיתן לך טיפול תרופתי ללא היכרות קודמת. אני עברתי בדיוק את השלבים שאת עברת ועומדת לעבור, ובאופן חד-משמעי רק לאחר שסיימתי הקרנות ונבדקתי על ידי רופאת נשים, אז ורק אז התחלתי להשתמש בטמוקסיפן. הכדור עצמו אינו נורא כל כך , מלבד תופעת גלי חום שמהם אני סובלת, מה שאינו חייב לקרות לך. בנוסף סבלתי מכאב בטן ולכן כל לילה, שעה לפני הטמוקסיפן, אני בולעת כדור נגד כאבי בטן. שוב, זה אינו חייב לקרות לך! בהצלחה ורד זכרי שזכותך לשאול שאלות, לקבל תשובות, ולבחור רופא!

קודם כל תודה תודה לכולם על התמיכה הרעיונות וההרגעה .זה לא אומר שנרגעתי אבל דברים כבר מתחילים לזוזו עשיתי כבר בקידות מיפוי וסיטי ומחר בבוקר אהי כבר מתאשפת ליום הכנה לפני הניתוח.....מזעזע אותי פתאום לגלות את חומרת המגיפה פגשתי בבית החולים היום חברה שהתברר שגם לה יש והיא אפילו צעירה יותא ממני, ממש מגיפה... תודה לכולם ואני אעדכן אתכם במשך הזמן מה קורה איתי

הניתוח הינו קצר וקל יחסית, אאחל הרבה בריאות , ונכון כמות הנשים הצעירות שחולות במחלה זו גדולה יחסית,ולא יודעים מדוע, אשתי עברה את מה שאת עוברת וכיום עובדת כרגיל וף יותר , עושה ספורט ומקווים לטוב.

תוצאות: בשד ימין בשעה 4 צמוד לפיטמה ניצפה נגע סולידי היפואקוגני בלתי אחיד בקוטר 18 מ"מ . בשד שמאל בשעה 9 בשולי השד , תהליך סולידי היפואקוגני נוסף בקוטר 9 מ"מ כמו כן ניצפו מס' רב של תהליכים ציסטיים בשתי השדיים , לשקול ביצוע בדיקה היסטולוגית של הגושים הסולידים

רויטל היקרה, לצערנו לא נוכל להעביר את פנייתך לאחד מהיועצים מכיוון שהפורום אינו מהווה תחליף לחוות דעת שנייה של רופא, וסביר להניח שרופא רציני לא ייתן חוות דעת מקצועית מבלי לראות את המטופלת ולקבל פרטים נוספים. אנחנו מאד תומכות בגישה של הצורך בחוות דעת נוספת לפני שמחליטים על הצעדים הבאים, אך קבלת חוות הדעת צריכה להיעשות במפגש אישי עם הרופא. בהצלחה ואיחולי בריאות טובה.

הי רויטל אני האומנם לא רופאה אבל הייתי בהחלט ממליצה על דיקור של אותן ציסטות. ככה תוכלי לדעת בוודאות מה יש בפנים ולחסוך זמן המתנה ומעכב ממושכים. בהצלחה והרבה בריאות

למישחושב שחרדה ודיכאון גורמים לזה , נשמח לשמוע המתקונת איך לא לחרוד ולהיכנס לדיכאון כאשר: 1.הבנק עלול להחזיר שיקים לחברהשלך שפרנסת המשפחה תלוייה בה. 2.אדם המפוטר מעבודתו באמצע החיים, ואין לו עבודה (כמיליון איש בארצינו). 3.מלחמות,טרור. 4. דאגה לילדים (אצל כולם ולא רק הפולנים) 5.המדוכאים והמדוכאות שפשטו רגל ועיסקם קרס... אז האם כל זה גורם לסרטן שד. מה מציעים לנו אם כך כל החכמים/חכמות באתר זה? תשלחו אדם מפוטר, או שירד מנכסיו ופשט רגל לעשות רייקי, ואת הבחורה ליוגה ולאכול סחוס כרישים....

מעניין שכל המגיבות בסערה למכתבי מטה בנושא התורשה , וה"מתנה" מאם לבת , וטענו שזה בה מפחד וחרדה, לא מגיב לי פה ולא מציע לנו איך לחיות בלי לפחוד ולחרוד. טוב אז אני מחכה.

לפי התאוריות שהוצגו פה ,חרדה , דיכאון ופחד בין היתר מחלישים את מערכת החיסון, ומעודדים צמיחה סרטנית, אם בך מה תעשינה עשרות/מאות אלפי נשים שפוטרו מעבודתן גם באמצע החיים, או התגרשו וכו, ונמצאות בחרדה ודיכאון, איך נימנע את מאורעות החיים שלדעת כותבים פה, חושבים שזה מעודד סרטן. סיפורי חיים אי אפשר למנוע, אך מעבר לכך שיראו לנו מחקר מדעי שמצדיק את הקשר בין סרטן למאורעות טראומטיים,...קל להאשים, ואם כן את מי ?..כאילו הם החיים בעולם המערבי.מומלץ לדעתי לקרוא את רב המכר של דייל קרנגי "אל דאגה", אך מכאן עד למניעת סרטן הדרך ארוכה מאוד.

האם קיים פורום גם לחולות סרטן ברחם? אם כן מה שמו, איך מגיעים אליו? אמנם גם כאן ניתן לקבל המון, אבל אני מחפשת משהו יותר ספציפי.

יש פורום באתר ynet נכנסים לבריאות ושם יש פורומים שונים וגם פורום על סרטן ברחם .. אני מקווה שתמצאי את מה שאת מחפשת בהצלחה רחלי

חזרת המחלה בבדיקה שגרתית בבית החולים מסתבר לרופאים ולי שהסרטן חזר. שהמחלה הנוראה הזו חזרה עם גרורות בעצמות ובמצב שלא מאפשר ניתוח. נעלבתי ממנו מאד. הגידול יצא משלל שליטה וגדל ללא בקרה, אני המומה. מהו הטיפול היעיל ביותר אני בת 34 ויודעת שאני חייבת להתחיל לנסות שוב הרופאים מציעים לי מייד תור לטיפול כימי. אחד הצעדים החשובים שעשיתי היא לקיחת אחריות על תהליך ההבראה, מרגע התחלת הטיפול ועד הסוף, עכשיו עלי לשקול בזהירות את צעדיי הבאים ולצאת למשימה לא יכולתי להרשות לעצמי לבזבז זמן. הייתי מלאה פחדים לגבי סכויי לשרוד את המחלה המתפשטת. המחלה היא אויב שקט המתגנב באיטיות וללא התראה. "אלוהים" התפללתי, "אתה לא רואה אותי? אתה לא מתכון להציל אותי? אתה רוצה לתת לי למות כאן? אני מבקשת זמן לחשוב, קול הגוף צדק, בסופו של דבר והקדים את המכשירים בכמה צעדים. אפילו המוח הבלשי שלי לא הצליח לפענח את המחלה הזו. לא מצאתי תשובה משכנעת לשאלה המרכזית שלי, אני מיואשת מהמצב מה אחוזי ההחלמה עם גרורות בעצמות.

תמי, קודם כל אל תאבדי את התקווה - עם גרורות בעצמות אפשר לחיות שנים ארוכות . איך גילית את המחלה החוזרת? למה הלכת לביקורת?

לתמי, אני קוראת שוב ושוב את דבריך. חושבת על הדימוי המדהים שנתת לסרטן. " אויב שקט המתגנב באיטיות וללא התראה". שואלת את עצמי האם בכל מה שקשור לחולי ומוות יש מצב של התראה? האם בכלל בחיים אנחנו יכולים לדעת מה יקרה ומתי או שזאת פשוט אשלייה שאנחנו נאחזים בה על מנת לא לחוות חוסר אונים וחוסר וודאות? הסרטן מנפץ לנו את האשליה על השליטה שלנו בחיים, השליטה שלנו על הגוף שלנו. מעמיד אותנו מול תחושת חוסר האונים. אין בסיטואציה הזאת תשובות .הרופאים מתקשים לתת תשובות, הסביבה מתקשה לתת תשובות וגם לפעמים הפנייה לאלוהים נותרת ללא מענה. נשאר רק ההווה. כרגע בתוך ההווה שלך אני שומעת כעס כאב - זעקה. תאפשרי לתחושות האלו מקום. תזעקי את הזעקה שלך. אולי אחר כך, בתהליך איטי תוכלי למצוא בתוכך את המשמעות, את התשובות לשאלות, ובעיקר את הנחמה והכוחות להתמודדות. אני כמובן מזמינה אותך לשתף ולהעזר בכל דרך שנכונה לך, דרך הפורום או הקו החם של העמותה. בברכה, נועה גואטה רכזת תמיכה וסיוע עמותת אחת מתשע

תמי שלום רב, אשתי אובחנה לפני כשנתיים עם סרטן שד וגרורות בעצמות בגיל 34 בדיוק כמו גילך. צריך לזכור גם ברגעים קשים אלו שהקב"ה שנתן לנו את המחלה יכול לסייע לנו לחיות עימה או בע"ה גם לרפא אותנו ריפוי מוחלט. בכל מקרה אני לא ישלה אותך לא נכונה לך תקופה קלה אולם אם לפני שנתיים בעת גילוי המחלה היו אומרים לי שכך יעברו עלינו השנתיים הבאות היתי הרבה יותר רגוע בעת האבחון. ולכן הכי חשוב זה לא להתיאש להאמין שהכל יכול להסתדר להתיעץ עם כמה שיותר רופאים להתפלל לקב"ה ולא "להתיאש/להכנע" רגע אחד לפני. המון בריאות לך לנו ולכל עם ישראל

תמי יקרה שלום, יש לנו הרבה במשותף ראשית, שמי כשמך. בגיל 29 חליתי לראשונה במחלה ולפני כ- 8 חו'דשים נפלו עלי השמיים כשהתברר לי שאחרי 13 שנים המחלה חזרה עם גרורות בעצמות. ישנם היום טפולים רבים. אני אישית מקבלת טפול הורמנלי עם חזוק לעצמות. השבוע עברתי לראשונה מאז הגילוי מיפוי עצמות (לאחר שלפני 8 חודשים התברר כי 3 חוליות עמוד שדדרה נגועות ובאופן מפוזר) ואני מקווה לתוצאות טובות. עם הגילוי עברתי אני ומשפחתי תקופת משבר קשה מאוד. התנחמתי ונעזרתי בבנות הפורום. אני מרגישה היום נפלא, נראית מצויין (למרות שעברתי בזמנו כריתת שד) ממשיכה לעבוד ובמלוא המרץ והקיטור (אני לא בטוחה שזה הדבר הטוב ביותר). אפילו החלטתי להפסיק עם הסוכרים לאחר מה שקראתי היום בפורום. זה לא נורא כל כך. אני מקווה להמון שנים טובות (יש תמיד עליות וירידות) תשאבי כוח מכל מי שרק אפשר. המון הצלחה ושיהיה קל ככל שניתן. תמי

אני ממש מקווה שבאמת אפשר לחיות אם זה כמה וכמה שנים, יש לי ימים די קשים חולשה כאבים ותמיד אני חושבת שהנה זה התפרץ, הרגשה פשוט איומה קשה מאד לתאר את הפחד בסה"כ אני בחורה צעירה, עוד הרבה שניים לפניי . אבל המחשבות מפחד המוות הורגות אותי. בכל אופן תודה על התמיכה. תמי.

הי לכן, התחלתי לקחת טמוקסי באפריל, ושבוע לאחר מכן הייתי אמורה לקבל מחזור והוא לא הגיע, עד היום. האונקולוגית שלי ביקשה שאני אקח את הזריקות ל"השתקת" השחלות, לא זוכרת את שמן, אבל בגלל שהמחזור הופסק, עשיתי בדיקות הורמונים, לראות, אולי השחלות כבר "משותקות" ואז לא צריך את הזריקות. בקיצור, הגיעו התשובות של ההורמונים והנה הן לפניכן מי שמבינה מוזמנת להאיר את עיניי עד לשיחתי עם הרופא ביום שלישי: ESTRADIOL ?E-2 - 4041' - גבוה מאוד מהנורמה שהיא בין 35-1400) FSH - 30.4 0 גבוה מאוד מהנורמה שבין - 2-16 LH - 22.3 גבוה מאוד מהנורמה שבין 2.5 - 13.5 PROGESTERON - 3.8 - נמוך מהנורמה שהיא 8-90 תודה

איריס שלום- בדרך כלל אני מעדיף לא לתת פיענוח לבדיקות מורכבות בפורום- צריך עוד אנפורמציה וההסברים לפעמים די מורכבים ודורש שיחה פנים אל פניפ עם רופא. אם לא קיבלת בכלל את הזריקה- זולדקס אני לא בטוח למה האסטרוגנים כל כך גבוהים. אני מציע להפנות את השאלה לרופא נשים של הפורום. בוקר טוב

קבלנו את המלצתו של דר' גפן והעברנו את השאלה ליועץ בתחום הגינקולוגיה. נקווה לקבל את תשובתו בהקדם.

לאיריס כאשר מקבלים טיפול עם טמוכסיפן כאשר השחלות עדיין מתפקדות, הטמוכסיפן מגרה את השחלות לפעילות מוגזמת המתבטאת ביצירת רמות גבוהות מאוד של אסטרוגן. כמו אצלך. בנוסף, נוצרות ציסטות תפקודיות בשחלות. למרות הרמות הגבוהות של האסטרוגן אין מחזור כי אין ביוץ. אך האסטרוגן מגרה את רירית הרחם והיא נעשית עבה. אני מציע: 1. לבצע אולטרהסאונד לבדיקת השחלות ועובי רירית הרחם. אני משער שימצאו אצלך ציסטות תפקודיות בשחלות ורירית רחם עבה. 2. במקרה כזה, עלייך לקבל כדורי ארגסט בכדי לגרום למחזור אחרת יכול להווצר במוקדם או במאוחר דמום חזק מהרחם. 3. רצוי להודיע לאונקולוגית המטפלת שאת צריכה לקבל זריקות זלודקס, גם כאשר אין לך מחזור, אחרת יהיה לך כל הזמן אי סדירות של המחזורים עם רמות גבוהות של אסטרוגן, ציסטות בשחלות, רירית רחם עבה ואפשרות של דמומים לא סדירים.

שלום יש לי כמה שאלות: האם יש קשר בין גלולות לטרומבוזיס? מי נמצאת בסיכון לטרומבוזיס? מה עושים כדי לבדוק את הסיכון למחלה? תודה על כל תשובה.. ענת

שלום ענת, נראה שטעית בפורום. זהו פורום העוסק בסרטן השד. בברכה, צוות אחת מתשע

שלום הבנתי שהמלצה הגורפת עכשו היא להחליף טמוקסיפן אחרי שנתיים לארמידקס, גם לנשים שעדיין מקבלות מחזור, השאלה שלי היא אם הארמידקס יעיל רק לנשים בגיל הבלות, איך הוא יהיה יעיל לנשים כאלה? תודה

שלום רב, מהיכן המידע על החלפת התרופה לנשים עם מחזור? בררכה, צוות אחת מתשע

היי אולי לא הבנתי , ההמלצה היא רק לנשים במנפוזה? אז למה לא לתת להן מההתחלה ארימדקס?

חותנתי אם אשתי חלתה במחלה זו לפני כ-14 שנה והחלימה, סביר להניח ש"המתנה" שהעבירה לאשתי היא מחלה זו שאכלה בריא שנים הרבה קולורבי,לא עישנה, וכו וכו. אין כמובן מה לכעוס על החותנת (ובוודאי לא בגלל מתנה זו...אולי יש סיבות אחרות), אבל זה מביא אותנו למחשבה שהגנטיקה המשפחתית משחקת פה תפקיד רציני, וגילוי 3 מוטציות מתוך 180 אינו כנראה מספיק. אשתי חיכתה בתת המודע שנים לקבל "מתנה " זו, היא קיוותה שתקבל אותה כמה שיותר מאוחר, ואולם מה שעוד מתברר ש"מתנה" זו מועברת לדור הצעיר יותרמוקדם ובגיל יותר צעיר. לא בכדי מדברים על דור שני למחלה, בדברי אילו אין ניחומים או חיזוק לנשים הכאובות הגולשות פה אלא, הפנייה למציאות:הגנטיקה והתורשה בין היתר משחקת" וזה מה שמקבלים מההורים לטוב ולרע. אגב גם אני על הכוונת (אימי חלתה בגיל 75 בסרטן שד, אז קדימה בוא נתחיל לחפש גם אותו (לא אכנס לרתיעה האיומה שיש לגברים מבדיקה זו ...),אבל בסדר עד שאחליט לחפש אותו אטפל סברטן של אשתי, כל אחד והסרטן שלו. קצת הומור שחור לא יזיק, אבל התורשה משחקת ובגדול, וזהו הגורל. הרבהבריאות

הפעם הגזמת לגמרי א. מתנה כמו זו שקיבלה אישתך קיבלו עוד נשים רבות ללא שום קשר לגנטיקה ב. נראה שאתה מקנא בתשומת הלב וההילולה סביב מחלתה של אישתך ואז אתה מנסה ליחל לעצמך מתנה דומה. פחד מתח וחרדה הם גם אחד הגורמים למחלה אולי בשל כך זכיתם במתנה????

למישחושב שחרדה ודיכאון גורמים לזה , נשמח לשמוע המתקונת איך לא לחרוד ולהיכנס לדיכאון כאשר: 1.הבנק עלול להחזיר שיקים לחברהשלך שפרנסת המשפחה תלוייה בה. 2.אדם המפוטר מעבודתו באמצע החיים, ואין לו עבודה (כמיליון איש בארצינו). 3.מלחמות,טרור. 4. דאגה לילדים (אצל כולם ולא רק הפולנים) 5.המדוכאים והמדוכאות שפשטו רגל ועיסקם קרס... אז האם כל זה גורם לסרטן שד. מה מציעים לנו אם כך כל החכמים/חכמות באתר זה? תשלחו אדם מפוטר, או שירד מנכסיו ופשט רגל לעשות רייקי, ואת הבחורה ליוגה ולאכול סחוס כרישים....

שלום מן 90 אחוז ממקרי סרטן השד לא ידועים אתה נשמע כמו גברת פולניה לא חכמה (עם כל הכבוד לפולניות) אתה עושה מעשה שלא יאמן כמעט מאשים את החותנת שלך בפגם גנטי אתה לא יודע אם התותנת שלך נשאית של הגן וגם אם כך הוא צריך להיות אידיוט גמור כדי לומר את הדברים נקווה שהילדים שלך לא ירשו את מוחך הקטן והזעיר ושכלתך או חתנך לא יאמרו בבוא היום חתני עם המוח הקטן הוריש אותו לילדי אישתי ממש אידיוט אלמונית

החותנת סרבה לעשות בדיקות נשאות ורצונה הוא כבודה, אבל גם כך יש פה מה שהרופאים מגדירים "סיפור משפחתי" (אשה שקרובה מדרגה ראשונה חלתה), זה לא אני זה הרופאים, אז גם הם מדברים שטויות.

לכולן /ם יש פגמים גנטיים וזה לא בושה או פגיעה, לי לך לו ולכולן/ם, ולא בכדי טוענים שהרפואה הגנטית היא בין היתר העתיד, (בשילוב עם הקיימת ועם האלטרנטיבית), אז ממה נעלבת,אני בן של אם שחלתה בסרטן המעי הגס וידוע שיש בו מרכיב תורשתי, ועוד רבים אחרים, אין מה להעלב מזה.

למגיבות היקרות כרגיל כמכור לאתר זה הדבר השנישאני עושה בהגיעי הבייתה (אחרי נשיקה לאשתי), הוא לפתוח האתר. אני מניח שכגבר בין המעטים שכותבים פה אתן נסערות ממחשבותי ואני מבין זאת ובאמת לא כועס, רק אאחל לכן בעל תומך ומבין כמוני, הן בבריאות והן במחלה כפי שאני לאשתי.(זו לא רק דעתי האישית).מעבר לכך הפורום הוא גם זירת וויכוחים, ולהלן תגובתי.ואקווה שנתפייסה איתכן, כי יש לי אליכן המון סימפטייה לכל אחת, אם משהיא נפגעה אני מתנצל ומבקש סליחה. 1. לא האשמתי את חותנתי שתחייה במחלה זו, אך ראו זה פלא, כל הרופאים והגנטיקאיים למינהם רצים אחרי נשים עם סיפור משפחתי להיבדק, מה זה סיפור משפחתי , האם עינכן לא רואות שבזה מדובר?,סיפור משפחתי הינו מחלת קרוב קרוב כולל אם , לא נעים אך זו חלק מהאמת ואל נא נתעלם מכך, מדוע אומרים שסיכוייה של אשה שאמה חלתה גדולים פי 2-3 מרגילה (במסגרת היחס 1:9).,תחשבו על זה.אגב גילו עד כה 3 מוטציות גנטיות מתוך 180 מה עם השאר? מטבע הדברים כאשר מחלה נוראית כזו נוחתת מחפשים גם "אשמים",ולא מעט נשים בפורום זה קישרו את מחלתן לאימן. מאידך ברור שאילו לא כל בסיבות. 2.מספיק עם בלבולי המוח שמתח וחרדה גורמים לסרטן שד,זה לט הוכח בשום מחקר מדעי כלשהוא, מעבר לכך אם כך אז כל פליטי/פליטות השואה שחיים בקרבינו בזקנה מכובדת היו חולות בזה מזמן, ומה עם נפגעי הלם קרב, ו20 מיליון אמרעקאים שנוטלים פרוזאק נגד חרדה ודיכאון, אם כך כולם היו חולים, במיוחד במדינתינו שבה חיים מאות אלפי חרדים,וחרדות, אך לא כמות כזו של חולות סרטן. 3.בכולן יש הנטייה לחפש סיבות :תורשה, עישון, אורח חיים וכו. מדוע אתן מתעלמות מזיהום האוויר האדיר שחיים פה באיזורים בארץ מעבר לתקן, טוב אז זה לא רק החותנת אז מה? מותר לנו קצת לריב בפורום זה. לזו שחוששת שילדי יפגשו את ילדיה, בואי לא נכניס כאן ילדים שהם גם נפגעים ממחלה ארורה זו כאשר אימם חולה, ובקשר לילדי (2 בנים לתפארת) אאחל לך שביתך תפגוש אחד מהם. בקשר אלי, אימי נפטרה מסרטן המעי הגס ולא מחרדה, ורופא המשפחה רץ אחרי שנים שאעשה בדיקה גועלית וחודרנית זו לשלילת סיכון תורשתי, אז מה אני מאשים את אימי? איפוא אתן חיות? כללית אורח החיים המערבי נכשל לדעתי בטיפול והדברת מחלת הסרטן. אם נפגעתן באת סליחה והמון סימפטייה אליכן,בואו נשלים, ואצפה לתגובתכן. מן

קראי את תגובתי למטה, ובואו נפסיק להיתמם....

תפסיק לנדנד בפורום,ולך תבלבל את המוח לחמותך. בריאות טובה לאשתך.

12.6.05 תעשה טובה ותפסיק לכתוב בפורום שלנו. לא מתאים לנו, חולות סרטן, להתכתב עם אדם שלא ברור מה הוא רוצה ורק מכעיס אותנו תכתוב לפורום אחר שאולי יעזור לך בבעיותיך.

לא חשבת מה אתה מוריש לילדיך,הרבה יותר גרוע, ותפסיק כבר להתבכיין.

היום כבר אפשר למנוע ....בדוק כאן http://www.ilsi.org.il/companies_life_science_company.asp?ID=748

בימים האחרונים מגיעים לאתר הודעות נוגעות ללב של נשים צעירות נשואות /ולא שחלובמחלה ארורה זו, והן תוהות מדוע נגזר עליהן להתמודד שפריחת חייהן מול מחלה זו המוצגת כזוועה. נכון זו למעשה מחלה די זוועתית/ערמומית/שקטה המכה במפתיע. חלק מהאופטימיות שאני מנסה פה להביא בדברי הוא שתראו את התקדמות הטיפול בסרטן שד בעשור האחרון:נוספו-ארימידקס, הרצפטין, טקסול, פאמרה ועוד ועוד, כל הזמן בכל פינה בעולם מנסים עוד ועוד, ודווקא סרטן שד הינו בר טיפול וריפוי יותר מסרטנים אחרים. אז נכון שככל שעוברות השנים פוחדים שהוא יחזור מאידך גם מגלים תרופות חדשות ומפתחים קיימות. אז טיפ טיפה אופטימיות. הרבה בריאות לכולן.

לא לקנות כול תרופא שהרפואה ממליצה כי לרפואה אין תשובה לסרטן

מדובר על נשים שכבר חלו, אל מי תלכנה אם לא לרופאים. נכון אין תרופה לסרטן. אז מה אתה מציע?

שלום רב , אני מבקשת לשאול א. האם קיים קשר בין מחלת סרטן שד לבין חשד למילומה (או מיאלומה) ב. אילו בדיקות דם , ואילו צילומים מאבחנים מחלת מילומה (או מיאלומה) ג. האם רואים בצילום אם ישנה בעיה במח עצם או שרק בבדיקת ביופסיה ? בתודה

ציפי היקרה, סרטן שד ומיאלומה הן שתי אבחנות שונות . הפורום שלנו עוסק בסרטן השד. אנו ממליצות שתיפני לרופא אונקולוג לקבלת מידע מוסמך לכל השאלות שהעלית. בברכה, צוות אחת מתשע

לחברותי, לשכנותי, לקולגות שלי, לקרובות משפחה שלי - לכולן מסביבי , וגם לי, יש חזיות שונות , אפשר לומר - מיוחדות . ההבדל הוא שלהן יש חזיות הנקה, ואילו לי יש חזיה עם ריפוד לשד המנותח..... וכן, בא לי לצעוק - אני מקנאה בכן !!!!! אני מקנאה בכן כפי שלא קנאתי באדם מעולם. למה זה מגיע לי ? לא יודעת את התשובה וכנראה לעולם לא אדע..

שלום לך סבלך הוא איום ונורא, גם סבל בני המשפחה, בעל /ילדים הוא נורא, ואני לדוגמא, בעל לאשה נהדרת/נשמה טובה/אם למופת, מדוע לכל הרוחות זה נפל עליה, עלי ועל משפחתינו. מגיע לי/לא מגיע לי, אין לזה תשובות וכבר אמר: "צדיק ורע לו רשע וטוב לו,(אני לא דתי), ואני סובל מלראות את אשתי כפי שהיא אחרי הטיפולים הקשים שעברה,נלחמת לחזור לעצמה,נאבקת בכל כולל בפיאה הקשה לה מנשוא, ואין טעם שאביט על חברי שנשותיהן בריאות (שרובם לא יודעים ממחלת אשתי ) ואבכה. יש לקבל את הגורל, ואת הבילתי נמנע ( יש ספר מעולה של דייל קרנגי שנקרא "אל דאגה"-קראי אותו לאט לאט כל יום דף-הוא אולי יעזור במעט),נסי לחיות את היום והרגע, (זה מומלץ גם לבריאים), וזכרי פתגם שפעם שמעתי: " הקנאה פוגעת אך ורק בעצמה". אם הצלחתי לעזור לו במעט אני שמח. היי חזקה והרבה בריאות.

לסובלת, אם את רוצה לצרוח, תצרחי. ואם את כועסת, תכעסי ואם את מקנא, תקנאי. תאפשרי לעצמך כמו שביטאת את עצמך כאן, לבטא את מה שאת מרגישה. יש מקום לתחושות שלך ולכעסים שלך.תני להן מקום לצאת, אל תלחמי בהן, אל תפחדי מהכעס שלך ומהתסכול ומהשנאה. ולא, זה לא מגיע לך. לא עשית דבר אחד בחיים שבגינו מגיע לך את זה. את לעולם לא תדעי למה כי אין לזה תשובה. זה פשוט לא מגיע לך. אני לא שולחת לך עיצות, או נחמות. אני שולחת לך חיבוק. חיבוק חם בתקווה שייתן לך כח עד שיחלוף הזעם (והוא יחלוף אם תאפשרי לו להיות) ויפנה את מקומו להתמודדות. אני כמובן מזמינה אותך אלינו - לקבוצות התמיכה או לקו החם. בואי, אל תשארי לבד. נועה גואטה רכזת תמיכה וסיוע עמותת אחת מתשע

הצהרת הזדהות! בפעמים הראשונות שהגעתי לבית חולים לבדיקות ולטיפולים השונים ראיתי כל הזמן נשים בהריון ונורא נורא קנאתי בהן - וחשבתי לעצמי, שזה הגיל שאני אמורה להגיע לבדיקות מעקב להריון ולבית חולים עמ"נ ללדת... וחשבתי שהן מגדלות בתוכן חיים ואני מגדלת בתוכי מוות. ולמה? ככה! ומסתבר שככה זו כן תשובה.

מזדהה גם! כתבת נהדר, מסכימה עם כל מילה. וטוב לי לקרוא את הדברים האלה, כי מעבר לכאב ולקושי האובייקטיבי, יש גם איזשהו קשר שתיקה סביב הנושא. כי הרי אין מה לעשות בפועל - צריך לחכות, לקוות ולהתגבר, אז אנשים אוהבים להגיד "תעזבי את זה בינתיים", "אל תרחמי על עצמך", "בטוח שיהיה בסדר" וכו'.....וחלק גדול מאותן אנשים שאומרים זאת, הן נשים - חברות, אחיות ומכרות, שבעודן אומרות זאת הן בהיריון, אחרי לידה או עם ילדים. קל להן לדבר....

צריך לקבל את החיים כמו שהנם לא יעזור לא לך ולא לאף אחת לקחת את החיים קשה ולשאול למה? אני קיבלתי את הדברים כמו שהם אני מאושרת שאני קמה כל בוקר רואה את השמש את המשפחה וממשיכה בשיגרת חיי אפילו שאני אולי לא כמו כולם. בדברים מסויימים קחי את הכול כמו שבא ותהיה מאושרת על כל יום שיש לך.

שלום רב לכם! כתבתי לכם מ-8.5. אחר כך ב-13.5 אחרכך ב-19.5. אני הבנתי שאתם נמצאים לעזור.מדוע אני צריכה לחכות כל כך הרבה ימים בשביל שאלה מסכנה. מה הטעם שהצוות שלכם בכלל לא מתייחס? וזה לא פעם ראשונה!! זה מאוד מעליב!אתם מוכנים בבקשה להתייחס לשאלתי מתאריך 19.5.????????????? תודה בפעם המיליון. רק תענו כבר. אם אתם נמצאים שם אז לפחות תהיו לתועלת, הבנתי שאתם אמורים להיות מרגיעים כמידת האפשר. אז נו....אל תכעסו עלי,נסו להבין שלא נעים לחכות ככה.

לשמחה שלום, לא שכחנו אותך. שאלתך הועברה בזמנו ליועץ הפורום, ומכיוון שעדיין לא נענית וחלף זמן רב, העברנו את הפניה לאחד היועצים האחרים. בתקוה שתגיע תשובה במהרה, צוות אחת מתשע

לשמחה שלום, ד"ר אלוייס השיבה לשאלתך - ראי בצמוד לשאלה בתאריך 19.5.05. הנה הקישור: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/146/xPG/203/xFT/149092/xFP/151776 בברכה, צוות אחת מתשע

אני הולכת לבצע ניקור לפי המלצת בית חולים איכילוב אחרי שנתגלתה ציסטה בשד. להפתעתי אחרי מישוש נראה לי כי הציסטה הצטמקה. מה פירושו ? האם זה הגיוני ? האם זה אמור להשפיע על הניקור תודה ושבוע טוב

שלום מיכל, אנו ממליצות , פני לרופא שבדק אותך ועדכני אותו , ובנוסף העלי כל שאלה שמטרידה אותך. בברכה, צוות אחת מתשע

לשאלתך על קבלת כימותרפיה בהריון אני קיבלתי כימותרפיה מתחילת שליש שני כי לא היתה ברירה, כמובן שעדיף לחכות לשליש שלישי אבל את הגידול גליתי בשליש ראשון ולא רציתי לאבד הריון יקר זה. והאונקולוג אמר שאני חייבת לקבל כימותרפיה. בהתייעצות אונקולוגים גניקולוגים וכירורג לאחר ניתוח להסרת הגוש הוחלט לחכות לשליש השני שבו סיכויים קטנים לפגיעה בעובר במתן כימו. והכן בלי ויתורים בגלל המצב קיבלתי את האדרימצין האדום +ציקלוסופומיד ו 12 מחזורים של טקסול בלי הנחות עד סוף ההריון . וכשאני רואה את הבייבי המתוק שלי אני אומרת לעצמי "טוב שלא ויתרת עכשיו הכל מאחור " אומנם התינוק רק בן שבועיים ואי אפשר לדעת מה ילד יום, בנתיים נראה בסדר בהזדמנות זו אני מודה לכם ולצוות על הברכות שלכם חן

תודה על תשובתך. אני מלאת התפעלות ממה שאת כותבת וממה שעברת. גם אני הייתי בשליש ראשון של היריון עם הגילוי אך אני עברתי הפלה. כפי שהאפשרויות הוצגו בפני, לא ניתנה לי ברירה אחרת. היו פעמים שחשבתי שטעיתי, שלא נלחמתי מספיק על המשך ההיריון, אבל מחשבות אלה מסתכמות בהבנה שלא היתה לי כל אפשרות אחרת. אצלי, אגב, ההמלצה היתה לנתח למפקטומי רק אחרי כימותרפיה, כך שהדחיפות להתחיל בכימו היתה רבה, עד כדי כך שהרופאים אפילו לא נתנו לי לחכות עד שאפשר יהיה לעשות הפרייה חוץ גופית עוד לפני הכימו. אני מקווה מאוד שבעוד שנה אוכל להמשיך את מה שנפסק........ ושוב אני שולחת לך מקרב לב ברכות וחיזוקים

אני חייבת לספר לך שהגיניקולוג מקופ"ח לא נתן לי שום אפשרות חוץ מהפלה והאונקולוג בחצי פה אמר שכדאי לשקול הפלה אבל שההחלטה בידיים שלי, שעפ"י מחקרים כימותרפיה לא פגעה בעוברים בשליש השני ומצידו שום הנחות לא יהיו לי ובטח אם אני רוצה תינוק שתגדל אותו אימא ולא רק אבא. למען האמת הייתי די מיואשת נשואה טריה כולה שבועיים וחצי בת 35 פחדתי "לאבד את הרכבת. אבל משפט אחד של הכירורג לפני הניתוח נחרט אצלי אחרי שבררתי אצלו אם אפשר בניתוח להוצאת הבלוטות גם להוציא את העובר כדי שאני לא יעבור 2 הרדמות הוא אמר :"אל תרימי ידיים אל תוותרי כל כך מהר ,קודם נוציא את הבלוטות נבדוק ואז נהיה חכמים וזה מה שהיה בסוף אפילו האונקולוג חיזק אותי להשאיר את העובר . לא תמיד הכל היה קל אבל את יודעת לפעמים זה מה שנתן לי כח. אני חושבת שטיפול במחלה שלנו תלויה ברופא וגם בסוג הסרטן לכל רופא השקפה שונה אצלי רופא אחד אמר לעשות מיד הפלה שני אמר לא להרים ידיים ולהמשיך בהריון. ימים יגידו אם עשיתי את הצעד הנכון בתקווה שכן, הרי בחיים שלנו צריך לפעמים לקחת סיכונים איחולים אליך לבריאות והצלחה בהמשך שלך חן

אשתי סבלה מהתקפי מיגרנה קשים לפני מחלתה (כולל הקאות, והתקפים שנמשכו יום-יומיים). אחר גמר הטיפולים , כימו ואח"כ הקרנות(כיום חודש לאחר ההקרנות), תדירות ההתקפים התגברה במיוחד אחרי מאמץ כגון הליכה למרחקים, לוקחת בזמן התקף כדור י מיגרלב האם זה קשור לטמוקסיפן שנוטלת,והאם אין סיכון במצב כזה בנסיעה לחו"ל. כללי אחרי גמר טיפולים האם יש מוגבלויותעל פעילות כזו או אחרת כולל נסיעות ארוכות? תודה מראש.

מן היקר, אנו ממליצות בכדי לקבל תשובה מוסמכת , פנה לרופא המטפל שלו את כל הפרטים והעידכונים האחרונים והתייעץ איתו לגבי אישתך. בברכה, צוות אחת מתשע

אחותי בת 55 לפני 6 שנים רופאה מסרטן שד. היום יש לה גרורות ראותיות והתחלה בכבד. בבדיקת דם גילו מרקרים בדם היה 8.8 ועכשיו 12.8 האם אוכל לקבל הסבר על התוצאה של המרקרים בדם? מה זה אומר? אודה לתשובתכם. שבת שלום

נורית היקרה, אנא כתבי את שם הבדיקה , קשה לנו להתייחס לשאלתך כאשר הבדיקה אינה מצויינת. בנוסף אנו ממליצות לך אולי לפנות לרופא המטפל באחותך ולבקש שיחה איתו. בברכה, צוות אחת מתשע

מהם הערכים הנורמלים לסמנים בסרטן השד הסמנים המבוקשים הם: CD-125 CA-15-3 CEA נא הפנה אותי לקריאת חומר בנושא תודה מקרב לב עלי

לאחרונה יש לי ממצא הנראה ברור ב US בבית השחי צמוד לניתוח הפנימי באורך כ 3.5 ס"מ כנרה שהוא שומני . מה עלי לעשות אחד הרופאים הציע לי לעשות ביופסת תחת US או בדיקת צילום מח עצם נוספת אחרונה בוצעה לפני 10 חודשים או להמתין מה דעתך?

רציתי לשאול אם זה נורמלי להרגיש חלשה כמו סמרטוט למעלה מחודש אחרי ניתוח? הניתוח באמת היה קשה וכלל כריתת שד + שחזור מהגב + שתל של סיליקון + הוצאת בלוטות לימפה. התחלתי לקבל טמוקסיפן, וזה כל הטיפול. עשיתי בדיקות דם, והכל בסדר. אבל עדיין אני מרגישה חלשה מעבר לכל פרופורציה, וגם - ידי רועדות. אשמח לשמוע את תגובתכם.

קחי את הזמן - בהתחלה היד אכן חלשה ושריר החזה מאוד מקוצר וכואב אבל לאט לאט בעזרת פיזיוטרפיה ואחר כך ספורט ניתן להחזיר ליד את הכוח והיציבות (אולי לא ב 200%) במידה גבוהה מאוד. בקשי מהרופא שיפנה אותך לפיזיוטרפיסט ע"מ שיתנו לך תרגילים מתאימים - לי הייתה משהיא שהתמחתה בטיפול לכרותות שד ושיחזור. בהצלחה ותרגישי טוב

דניאלה היקרה, המלצתינו , פני לרופא המנתח והתייעצי איתו בכל השאלות המטרידות אותך. לו יש את כל הפרטים ולו התשובות. בברכה, צוות אחת מתשע

אני בת 39 5 שנים לאחר הוצאת גידול ממאיר והקרנות, ללא טיפוים נוספים או תרופות ללא ממצא גנטי. לאחרונה מחזור לא סדיר דימומים וירידה ברמת הפרוגסטרון ללא ביוץ. האם אוכל לקבל הורמונים או טיפול באוקקלמין כחלק מטיפולי פוריות? האם יש בכך סכנה?

לרינת באם את רוצה להרות יש קודם כל צורך להתייעץ עם האונקולוג המטפל. באם הוא מסכים הרי יש לברר את הפרופיל ההורמונלי הבסיסי שלך בכדי להעריך את רמת הפוריות של השחלות שלך מאחר ואצל כל אישה יש ירידה בפוריות מגיל 37 ואילך. לפי הממצאים יהיה צורך לשקול את צורת הטיפול אצלך. ישנם מספר אפשרויות לטיפול. איקקלומין בדך כלל לא מגיב טוב לפי הממצאים שלך. בהצלחה פרופסור אילן כהן

אימי חלתה בסרטן השד לפני כ- 5 שנים במשך 5 שנים קיבלה מהרופאה את התרופה תמוקספין התכוונה לשמוח ולחגוג שסיימה לקחת את התרופה ואז הרופאה בישרה לה שעליה לקחת ת הרמידקס 3 שנים נוספות . האם 5 שנים לא היו אפקטיביות מספיק?? מה הנוהג לגבי התרופות ?? אני אשמח לכל מידע בנושא התרופות הנ"ל!!

ממצאים אחרונים (פורסמו לפני מספר חודשים) מראים שהיעילות של הטיפול עולה כאשר משלבים את השתיים - בהתחלה טמוקסיפן ולאחר מיכן ארימידקס. תעשי חיפוש על ארימידקס - אפילו פה בפורום - ותמצאי הרבה מידע

לנעמה שלום- בשנה האחרונה פרסמו מספר עבודות שמראה שתוספת של תרופה בסוג ארומטס אנהיביטור אחרי מתן טמוקסיפן בנשים שהם אחרי סיום מחזורים יכול להוריד עוד יותר הסיכון להשנות של מחלה . שתי התרופות שעכשיו מקובלות לתת הם ארימדקס או פמרה. שבוע טוב

שלום. קראתי את תשובתך ורציתי לשאול איך יתכן שקופת החולים שלי לא מוכנה לממן את הפמארה לאחר 5 שנים של טמוקסיפן? אני שייכת לקופ"ח מאוחדת. תודה מראש. דורית

זהו נגמר שבוע של סיוט לחכות לתשובות של הביופסיה זהו יש לי סרטן בשד ימין גו שבגודל 1 ס"מ וסימנים להתחלוקות נוספות בתוך השד... חרב עלי עולמי, אני חלק מהזמן בוכה ובחלק השני מנה להרגיע אחרים, חברים ומשפחה יש לי 3 בנים קטנים שבינתיים יודעים שלאמ איש גו שוהי אבוקדת מה זה ואפילו תהיה קצת בבית חולים. זהו מתחילים בניתוח, ולי הפתולוגיה יחליטו אם מדובר בהקרנות או כימותרפיה.. למה, למה רק בת 38 מה עשיתי רע למישהו מהר אני זקוקה לעזרה אני נופלת למטה.... בבקשה

לכרמי שלום, ראשית - הרגעי. גוש בגודל 1 ס"מ משמעו שגילו את זה בזמן וזה הכי חשוב !!!! ייתכן והטיפול שתעברי יסתכם רק בניתוח להוצאת הגוש וזהו , יתכם שתצטרכי גם כימותרפיה ו/או הקרנות. מה שחשוב עכשיו זה שהרופא יקיים שיחה איתך ורצוי גם עם בן זוג או קרוב אחר , לגבי הפרוטוקול לטיפול. לי גילו את הגוש כשהיה כבר גדול מאוד , ועברתי את כל הטיפולים , בלי הנחות, והנה , אני פה , עובדת, חיה ונושמת. אם תרצי עזרה או מידע נוסף - תרשמי את האימייל שלך או מס' טלפון. ממני. ס.

קודם כל תודה על התשובה המהירה יש כרגע לחץ נוסף כי עושים בירורים לגבי שאר חלקי הגוף הרי זהו סרטן שפוגע בעצמות בראות ןבכבד... ביום ראשון יש לי מיפוי וביום שני סיטי, ביום רביעי אני מתאשפזת כבר לניתוח,,,, יש לי פחד נוראי מהתשובות לגבי העצמות, יש לי כאבים בכף הרגל כבר כמה חודשים לא קשים ואף אורטופד לא ידע לומר לי מה זה... אם מדובר רק על השד אז סעכויי החחלמה טובים יותר הפחד הגדול שלי זה ליפול יש לי את הכוחות להתמודד עם חרא שכזה....

כרמי יקרה, התקופה הכי קשה לדעתי - היא זו בה את נמצאת כעת - תקופת עיכול הידיעה. תוך זמן קצר, שעות, ימים תחושי שזהו - מיצית את זה וצריך להסתער על המחלה ולהדבירה. כרמי - ידע הוא כח ואת תצטרכי ל"נהל" את המחלה ולהחליט החלטות. כאן, באתר המצויין הזה ישנם מאמרים מאד מפורטים על כל נושא ומושג. ישנן שאלות מותאמות לשאול את הרופאים השונים בכל שלב. למדי את החומר. הניתוח עצמו הוא משחק ילדים וכך גם ההקרנות. הכימו הוא סיפור שונה אצל כל אחת. יש ויש. בכל מקרה 1 ס"מ הוא גידול קטן עדיין ושמחי שהתגלה בזמן. למען הידע ובעיקר התמיכה, כנסי לעוד פורומים, למשל: http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120 אשר בו אחוות הקהילה נותנת המון. ובעיקר, צאי לדרך בהחלטה נחושה שעוד כמה חודשים, ואת אחרי כל זאת. אנו בשבילך כשתרצי. בהצלחה!!!

תודה על התשובה הזריזה... בכל זאת יום שישי היום.... יש לי בעיה עם ניהול המחלה אני רוצה להיות בשקט לט רוצה לחשוב יותר מדי... שיכנסו לשם יוציאו את זה יעשו טיפולים וזהו אין לי כוח נפשי לחשוב על תהליכי ההרפאות.... אני לא רוצה שהחיים שלי ישארו נתונים להחלטות שלי... בשביל זה יש רופאים ואני מקווה שהטובים ביותר. תודה על ההמלצה לפורום נוסף...אני בעיקר זקוקה לאיזו קבוצת תמיכה והבנתי שאין בירושלים יש לך מושג לאיזה עמותה או אגודה יש?

שלום לך 1 סמ זה סרטן התחלתי כמעט ממש תפסת אותו בזמן נקווה שאין בלוטות נגועות מי שאני מכירה עם גידול בגודל הזה בדרך כלל הבלוטות שלה נקיות הקרנות זה קרוב לודאי כימו - תלוי בסוג הגידול מה כוונתך בהתחלקות נוספת בשד? האם הכוונה למוקדים נוספים שניראים חשודים? תמתיני לתוצאות הפתולוגיה לבטח יש אלפים על אלפים של נשים שעברו את מה שאת עוברת והיום הם מאחורי זה - נכון, החיים ניראים אחרת למילה סרטן יש השפעה מגית על כולנו אבל 1 סמ זה ממש לא סוף העולם. חיזקי ואימצי את תעברי את זה בברכה ריקי

ריקי לט טוב בכללל ובטח שכן נורא, המילה סרטן בעצמה היא הנוראית מכל.... יש לי בית להחזיק 3 ילדים קטנים שבעיקר אני פוחדת עליהם... ילד בן 13 שיש לו 2 חברים שאיבדו אחד אב והשני אחות קטנה מהמחלה המזעזעת הזו... לא רוצה ליבהל השני בן ה10 שואל הרבה שאלת ומאוד קשה לי לענות לו.... בן ה-4 לא מגיב אבל אני הכי פוחדת עליוווו הוא רק בן 4 על בעלי אני סומכת ב-100 אחוז אבל... יו אלוהים כמה קשה לי ומבחינתי לא משנה באיזה גודל הגוש... משנה לי שהוא שם.....

כרמי, אני מאד מבינה אותך כי את מזכירה לי נשכחות. זה לה היה כל כך מזמן שגיליתי שיש לי גוש בגודל 6 ס"מ בשד, רק לפני שנתיים וחצי, אבל כל כך הרבה דברים עברו מאז - כימותרפיה, הקרנות, מס' ניתוחים - ובין לבין גם פגשתי את אהבת חיי ונסענו לטיול של 4 וחצי חדשים לסין. עם הבשורה המרה מתחילה המלחמה אבל בשום פנים ואופן לא נגמרים החיים. התשובה שלי לשאלה "למה" שהטריפה אותי כשגיליתי שאני חולה בסרטן היתה "כי אני יכולה לנצח אותו". וגם את יכולה. אני לא יודעת כמה את חושבת שאת חזקה אבל מה שבטוח הוא שתגלי שאת הרבה, אבל הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת. התקופה שאת נמצאת בה היתה לי הקשה ביותר - היה לי קשה לתפוס ולהבין מול מה אני מתמודדת ואיך אני הולכת להתמודד עם זה. הרבה שאלות, הרבה בדיקות, הרבה אי וודאות, הרבה החלטות על מהלך הטיפול (לרופאים שונים דיעות שונות). לאט לאט עכלתי את הבשורה, התחלתי ללמוד על המחלה ודרכי ההתמודדות (קונבנציונלי, לא קונבנציונלי, נפשי, רוחני..), ומהרגע שהתחילה המערכה עצמה והתחלתי בטיפולים, נהיה לי יותר קל. עד המחלה רפואה היתה סינית עבורי וציפיתי שהרופאים ינהלו את המערכה בשבילי אבל מהר מאד הבנתי שאין לי ברירה אלא להתחיל לאסוף מידע ולקבל החלטות רפואיות עבורי. היה לי מאד קשה ומאד לא רציתי בזה, אבל זה גם נתן לי תחושה של שליטה על המצב והרגשתי פחות חסרת אונים. אני שולחת לך כח, אומץ ותקווה. אני נצחתי בגדול, וגם את תנצחי בגדול!! גלית

הי גלית, כל כך מעודד היה לקרוא את דבריך. יש בהם המון המון כח והמון תקווה. ואני דווקא מתעניינת בנושא מציאת בן זוג. את כותבת שהכרת את אהבת חייך אני גם כן צעירה שחלתה ולא כל כך יודעת איך להתמודד עם מציאת בן זוג מתי לספר על המחלה, פוחדת מהתגובה של הצד השני. אשמח לקבל ממך טיפים. המון תודה מיכל

נו טוב באמת לא נעים - אבל גם לשבת ולבכות זה לא ממש פיתרון פראקטי. לסרטן אין גיל - הוא לא ממש יודע שאת בת 38 וזה גם לא ממש רלוונטי - אז מה אני הייתי בת 32 ואני מכירה גם יותר צעירות (25 ו 29). קדימה להתעשת לנשום עמוק ולצאת לקרב - רק ככה מנצחים. גם לי יש ילדים ורק בגלל זה לא שווה לוותר - צריך להיות חזקים ומעשיים וזה עובר הרבה יותר מהר ממה שחושבים אז בהצלחה ורק בשורות טובות

כרמי היקרה, אנו בעמותת אחת מתשע עומדים לרשותך בכל עת . אנו מזמינים אותך להתקשר לקו החם המאוייש בנשים שעברו את המחלה כולל נשים צעירות, והן כאן בדי לתמוך. טלפון 1-800-363-400 ימי א-ה. בנוסף בעמותה קבוצות תמיכה , אנא התקשרי. בברכה, צוות אחת מתשע

היי כרמי גם לי נפלו השמיים בגיל 38, למעשה זו המתנה שקיבלתי ליום ההולדת, אבל הנה אני כאן ועוד בנות אחרות רבות. לכלנו נפלו השמיים, אבל השמש מתחילה לזרוח מהר מאוד. קחי את עצמך בידיים, עד כמה שזה קשה, תבכי, כי מותר לך. אבל יש לך מלחמה לנהל. לאסוף מידע, לבחור את הרופאים הכי טובים , להתארגן לקראת התקופה הקרובה. מקוה שתקבלי את הטיפולים הקלים ביותר ושהכל יעבור מהר וקל. אל תפחדי לשאול, ולבטא את מה שאת מרגישה בהצלחה

רק עכשיו אני יושבת וקוראת את מה שכתבת, ורציתי להגיב אפילו שזה מאוחר קצת גם אני עברתי בגיל 38 את אותו סיפור והייתי מטופלת בשתי תאומות קטנות וחשבתי שהגיע סוף העולם, אבל אנחנו הנשים עם חזק ועוברות הכול , רציתי לחזק אותך ןלאחל לך רק טוב ואני בטוחה שיהיה בסדר. ממני מחזקת מאוד מאוד רחלי

כרמי היקרה אני שומעת מתוך דברים את הבלבול, הפחד והיאוש וכולם מובנים ולגיטימיים ומאפיינים את השלב בו את נמצאת. גילוי מחלת הסרטן היא חוויה קשה מאוד, מפחידה ומאיימת. את מדברת על תחושה של חורבן ועל בכי וכאב ואני מציעה לך לתת לכל התחושות הללו מקום, אל תלחמי בהן, תני להן להיות. אני גם שומעת אותך מבקשת עזרה ואני מחזקת אותך על כך. בשלב זה כדאי וחשוב שתגייסי את כל התמיכה שאת יכולה לגייס לעצמך הן ברמה הטכנית והן ברמה הנפשית. אני מזמינה אותך להמשיך ולהעזר בבנות הפורום ובמתנדבות הקו החם. אנחנו כאן בשבילך, מיכל כהן, עו"ס עמותת אחת מתשע

12.6.05 כרמי שלום רק עכשו קראתי את מכתבך. ההרגשה שלך טבעית ומוכרת לי עקב מחלתי. מאחר ועברתי את כל הסבל הכרוך במחלה, כולל ניתוחים, כימותרפיה והקרנות, אין יותר טובה ממני להגיד לך שהשמיים מתבהרים והחיים שוב יהיו יפים. אם יש לך שאלות אני לרשותך ורד