פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

13/05/2005 | 00:06 | מאת: רות

שלום לפני 3 שנים היה לי סרטן השד עברתי טיפולים כימו והקרנות לפני 4 חודשים גילו לי בבלוטות הלימפה 6 בלוטות נגועות האם זה נקרא גרורות והאם זה יותר מסוכן מסרטן השד ויש יותר אחוזי תמותה ( קראתי באיזה מקום ואני קצת בלחץ) ואם כימוטרפיה תעזור לי או שחבל על הסבל שאני עוברת ולהפסיק עם הכימוטרפיה בינתיים עשיתי טיפול אחד של אדריאמצין ועוד שבוע השני ואם אין לי סיכוי אז חבל סתם לסבול אודה על תשובתכם רות

13/05/2005 | 03:14 | מאת: אני

אם אפשר לשאול כמה שאלות... איך גילו את הבלוטות הנגועות ? מה היה גודל הגוש המקורי שלך בשד ? איזה טיפול כימוטרפי קיבלת בזמנו ? האם לא לקחת טמוקסיפן ?

13/05/2005 | 08:25 | מאת: רות

לשאלותך את הבלוטות גילו בבדיקה שיגרתית אצל האונקולוגית במישוש ידני היא הרגישה בלוטוה ושלחה אותי לבדיקות גודל הגוש בשד היה בערך 2 מ"מ בזמנו קיבלתי c.m.f היום אני צריכה לעבור 4 אדריאמצין ו12 טוקסול ולא לא לקחתי את הטמוקסיפן למרות שהוצע לי תודה רות

13/05/2005 | 14:31 | מאת: דר' דוד גפן

לרות שלום- אל תפסיקי את הטיפול כימי. יש בהחלט אפשרות טובה שהטיפול יעזור לך ואם אין מחלה ביתר הגוף אפילו ריפוי אפשרי. אני לא יכול במסגרת הפורום לדעת איך להעריך בדיוק הסיכויים - אבל אפשר להגיד שבמיוחד אם הבלוטות באותו צד של המחלה הראשוני יש מקום לאופטימיות ולא ההפך! שבת שלום

12/05/2005 | 17:24 | מאת: נרקיס

גילו לי באיכילוב ציסטה בשד. טענו שזה כלום ושאבוא לשאוב את הנוזל שבתוכה. לי זה לא מפריע. האם אני חייבת לשאוב את הנוזל? יהיה איזשהו נזק אם לא אעשה זאת? תודתי.

14/05/2005 | 19:49 | מאת: ד"ר תמר קרני

הסיבות לשאוב ציסטה הן: ציסטה יחידה בשד בגיל הבלות ויש לשלוח את הנוזל הנשאב לבדיקה ציטולוגית , ציסטה עכורה או שונה במבנה או עם אי סדירות בדופן וגם כאן החשיבות בתשובה הציטולוגית. ציסטה הגורמת אי נוחות או כאב או סימני דלקת באיזור ואז לשלוח הנוזל לציטולוגיה וגם לתרבית. כל הציסטות האחרות ובעיקר בנשים בגיל הפוריות ואם יש מספר ציסטות בשד אינן מהוות בעיה רפואית ואין צורך לשאוב אותן. כיוון שאין בידי אינפורמציה נוספת לגביך נרקיס, אני עונה בצורה כללית וממליצה לך לשאול את מי שהמליץ על השאיבה מה הסיבה הספציפית אצלך שגרמה להמלצה. שאיבת הציסטה נעשית לצורך אבחנה ולא כטיפול, לכן הנזק הוא לא בכך שלא ישאבו אלא בכך שלא תהיה האבחנה .

10/05/2005 | 23:18 | מאת: מן

שוב ושוב עולה מעל דפי הפורום ובמיוחד בימים אילו שתרופות חדשות נכנסות לסל שאלת הטומוקסיפן מול ארימידקס מה עדיף.פורסמו למטה 2 קישורים הממליצים על ארימידקס.לעיתים אנו מרגישים כסומים בערפל, אם הארימידקס הוכח במחקר אמפירי עם מידגם גדול כטוב יותר מדוע זה לא בא לביטוי, ועדיין ממליצים על טומוקסיפן, וכן כתוב במאמר השני שפורסם בקישור למטה שהוא מופנה לנשים מעל גיל 55 למה? לאור הסוגייה הזו הנישנית וחוזרת,אודה לתשובת רופאים מומחים על שאלותי אילו הנובעות מהיגיון בלבד, ואולי סוף סוף יוסר חלק לפחות מהסוגייה ארימידקס וטומוקסיפן , מי טוב יותר או האם השילוב בינהם עדיף,קחו בחשבון שמדובר בנשים החיות בהתמודדות מתמדת עם הבלתי נודע כולל התומכים בהם והפחד הקיומי מרחף ממעל, ומאחר ואתרכם הוא מכובד, מקצועי ותומך, מדוע שלא נקבל תשובה סבירה לשאלות אילו.אני חושב שאנוכי ועוד רבים בפורום זה מצפים סוף סוף לתשובת כמה רופאים הבקיאים בנושא להאיר את עיננו. משום מה התחושה שמגיעים לאונקולוגים עם מאמרים אילו שעדיין הטומוקסיפן מוביל בטיפול, גם אם אין אפשרות לתת תשובה לשאלה זו , נבין זאת , וזה עדיף על הערפל סביב הנושא. בתודה מראש.

11/05/2005 | 07:47 | מאת: צוות אחת מתשע

ראה תשובתנו לשאלתך מ- 9 במאי .

15/05/2005 | 23:56 | מאת: מן

לפי התשובה למטה של ד"ר גפן , כנראה שבארץ ובאירופה מאמצים השילוב טומקסי וארימי" שגם הוכח כטוב יותר, בכלל אני נתקלתי בהתלבטויות של רופאים על מה לתת, שנקיות לחלוטין משיקולים כספיים, אסור במקרה זה לעשות הכללות.

09/05/2005 | 23:31 | מאת: דואגת

-האם ייתכן מצב שבו אישה תעבור כימו והשחלות שלה לא ייפגעו ?? והאם יש מצב שאפילו אם נפגעו ניתן "לשקם" אותן,להחזירן לפעילות רגילה או שהנזק הוא בלתי הפיך?? השאלות בהנחה שלא קבלה זריקה לשיתוק מיידי של פעילות השחלות... לפני הטיפול.. תודה .

10/05/2005 | 21:34 | מאת: פרופ' אילן כהן

לדואגת יתכן שהשחלות לא נפגעות כלל עקב טיפול כמוטרפי. זה תלוי במספר גורמים: גיל האישה, הרזרבה השחלתית בזמן הטיפול. לא ניתן "לשקם" שחלות שנפגעו. זהו נזק בלתי הפיך לשחלות. אך ידועים מקרים בהם השחלות ניזוקו בצורה קשה אך התאוששו עם הזמן. יש צורך לבצע מעקב הורמונלי שוטף בכדי לבדוק זאת. במידה והשחלות נפגעו בצורה חלקית בלבד, הרי ניתן לנסות טיפולי פיריון להשריית ביוץ. בברכה פרופסור אילן כהן

10/05/2005 | 22:58 | מאת: אלמונית

לילה טוב פרופ' כהן וחג שמח, קראתי את תשובתך לדואגת וחייבת לומר שיצאתי קצת מבולבלת. אני אחרי הטיפולים, הפוריות שלי נשמרה, והשחלות לא נפגעו כלל, למרות זאת לא הומלץ לי לעבור טיפולי פריון עקב המחלה, כי נאמר לי שלא רצוי כלל לקבל "פיצוץ" של הורמונים. במקרה שלי הבעיה לא היתה אצלי, ובאופן טבעי לא הצלחתי להרות למרות זאת וייעצו לי לא לעבור טיפולים. האם אפשר לדעת מה המחקרים כיום אומרים לגבי טיפולי פוריות ונשים שהחלימו מסרטן שד? האם לאחר תקופת החלמה כן אפשר לתת טיפולים ואם כן, לאיזה פרק זמן? אודה על תשובתך. חג שמח, בברכה, אלמונית

15/05/2005 | 20:33 | מאת: אילון נופר

שלום. מהו מעקב הורמונלי? איזה סוג רופא עושה זאת.? אם אקבל מחזור סדיר.זה אומר שהכל תקין,ושחלותיי לא ניפגעו??? תודה

09/05/2005 | 22:13 | מאת: עומר

אני מוכר כנשא HIV משנת 1995 .מבחינת מערכת החיסונית נעו בין 0 ל 100 כאשר האחרונים היו 20 בנובמבר השנה. העומס הנגיפי האחרוןעומד על 42850 יחידות. החלתי לקבל טיפול נוגד נגיפי משנת 1996 כאשר בשנה הקודמת נוסה גם FUZEON ו VIREAD.לאוא מצב מערכת החיסונית הירודה במיוחד אני סובל מפטרות קשות בלוע וושת ונחשפ לזיהומים מזדמנים קשים כמו CMV ו PCP ועוד.בקצרה הבעיה שלי היא עם קופת חולים מאוחדת . אני אדם חי מקיצבת נכות בסכ"ל 2089 לחודש.הגשתי בקשה לועדת חריגים על מנת להתחשב במצבי הכלכלי ואז הוחלט בועדה לשלים עבור התרופות 241שקל סכום זה הוגדר לכל הצרכים.את ההאשורים נמצאים אצלי למאות ההחלטה של ועדת החריגים אני משלם פי 2 מהסכום שהוחלט על ידה ועדת החריגים של הקופה.כבר 3 שנים אני משלם סכומים גבוהים יותר והקופה מסרבת להחזיר לי את הכסף בטענה DIFFLUCAN ו AZENIL ו RESPRIM ןORALTEN לא בסל .אני בררתי כן בסל . אני מבקש ומתחנן לתת לי יעוץ מה לעשות ואיך להחזיר את הכסף של . כי היום אני לא מסוגל ולא ביכולתי לשלם את הסכום שהקופה מבקשת.

10/05/2005 | 12:02 | מאת: צוות אחת מתשע

לעומר שלום, לצערנו איננו מתמצאות בנושא HIV, אנו מקוות שתוכל למצוא מענה בפורומים אחרים המתמחים בכך. בהצלחה צוות אחת מתשע

18/05/2005 | 03:00 | מאת: איתן

אנא פנה לורד בן חרות מהועד לקבלת סיוע משפטי ויעוץ בנוסע בכבוד רב איתן מתנדב בועד ונשא

ד"ר שלום רב אני מבקשת לשאול לגבי ממצא מסוים עשו לי בדיקת מיפוי לב במאמץ - ספקט עם הזרקת חומר עקב בעיה קשה של צניחות ST , המיפוי היה תקין מלבד פגם במילוי במקום מסוים אך צוינה הערת הרופאה כי 1. בבדיקה הודגם "ארטיפקט בשד " אני מבקשת לדעת מה הפירוש של זה ומה זה אומר? אני בקבוצת סיכון עקב כך שיש במשפחה סרטן שד לאם ולדודה בבדיקת ממוגרפיה שעשיתי לא מצאו ממצא אך בבדיקה ידנית של כירורגית שד היא כתבה כי יש מלאות ברביע חיצוני עליון מה מומלץ לעשות עקב ממצא זה במיפוי ? האם ישנה סיבה לדאגה ? ומה לעשות להמשך בירור ? ממוגרפיה עשיתי לפני חצי שנה אני בת 40 סובלת מבעיה של אבני כליה ובלוטת מגן מוגדלת וכן סידן גבוה , וקרישת יתר בדם וכן חשד לבעית פרקים - בדיקות דם ESR , CRP חיובי וכן RA חיובי מה אתם ממליצים לי להמשך בירור? בתודה

16/05/2005 | 07:18 | מאת: ד"ר אבירם ניסן

דבורה שלום, קרוב לוודאי שלממצא במיפוי אין כל משמעות אך בכל מקרה כמו כל דבר שונה מהרגיל בשד יש לבודקו בתשומת לב. בקשי העתק מצילומי המיפוי (אל תסתפקי בתשובה מודפסת),חזרי לכירורגית שד לבדיקה נוספת, רויזיה של הממוגרפיה עם דגש על האזור האמור ובדיקת אולטרהסאונד שד. במידה וקיים חשד או אזור שלא ניתן לבודקו היטב כמו אותה "מלאות" אותה את מתארת יתכן וכדאי לבצע גם MRI שד. בברכה, ד"ר אבי ניסן

אודה על מענה לשאלתי למטה : עד כה קבלתי במאוחדת את הטמוקסיפן של יצרן "ג'נריקס" -אנגליה. קופסא לבנה , שכתוב עליה "טמוקסי 02" .בפנים הכדורים נמצאים במארז ירוק . זו הקופסא הרגילה שלי . במרשם האחרון קבלתי בבית המרקחת קופסא חדשה שכתוב עליה "נולבדקס - " D היצרן - "אסטרהזנקה אנגליה . ה יבואן - "אביק" . הרוקחת אמרה שמעכשיו זה הטמוקסיפן החדש. כתוב שכל כדור מכיל : contains : tamoxifen 20 mg Ph. Eur. equivalent to 20 mg tamoxifen Also contains : lactose , Titanium Dioxide . Croscarmellose Sodium בכדור המקורי שלי אין תוספות של "מכיל גם" ... - האם זה תחליף זהה לטמוקסיפן הרגיל ? או שזהו תחליף זול על חשבון החולים?? תודה .

09/05/2005 | 15:56 | מאת: צוות אחת מתשע

אני היקרה, שאלתך הועברה לאונקולוג כבר אתמול, כאשר נשאלה פעם ראשונה. לצערנו הוא עוד לא התפנה לענות ונבקשך על כן להתאזר בסבלנות.

25/05/2005 | 10:37 | מאת: דר' נלי ברק

אני היקרה, סליחה על האיחור בתשובתי, עקב נסיעה לכינוס בחו"ל. התרופה שאת מקבלת כעת היא בדיוק Tamoxifen ואין מה לחשוש להמשיך טיפול בה. דר' נלי ברק

08/05/2005 | 21:58 | מאת: סיגל

לפני שבוע נראה לי כתבתי פה כבר... (אמרתי שיש לי גוש בכל שד באותו גודל כדי לדעת אם זה נורמלי, הייתה לי כבר ציסטה, לסבתא שלי היה סרטן שד...) בקיצור, עכשיטו שמתי לב לכתמים צהובים כאלה חלשים בחזייה איפה שהפיטמות... זה לא נראה לי הכי נורמלי, מה אתם אומרים?

08/05/2005 | 23:22 | מאת: צוות אחת מתשע

לסיגל שלום, כפי שהמלצנו לך, רצוי לפנות לבדיקה לכירורג שד כדי לברר את העניין ולהפיג את החששות. בברכה, צוות אחת מתשע

09/05/2005 | 00:22 | מאת: מיכלי

לי זה לא ניראה נורמלי ומה גם שיש לך סבתא שחלתה צר לי לומר לך תגשי לרופא רק הוא יוכל לומר . ואמן שזה כלום ונורמלי גשי לבדיקה ד-ח-ו-ף בריאות זה לא משחק ילדים.

09/05/2005 | 18:44 | מאת: מן

דםפנה אני זוכר את שאלתך מלפני שבוע. אני כמי שנעשה די מכור לאתר זה מציע הצעה פשוטה, כדי לדעת מה יש בתוך הגוש המסתורי, אין ברירה אלא להוציא במזרק נעט נוזל ולבדוק תחת המקרוסקופ, אלא שכאן נכנס הפחד האיום והנורא ,מה אם זה סרטן???????????!!!!!!, טוב אם זה סרטן אז גילית אותו אני מקווה בזמן, אם לא נרגעת. אזרי את האומץ היי גיבורה ולכי מהר לבקש ביופסייה. במיוחד אם לסבתך היה את זה אז אין מה לחכות. גם אנו לפני שנה וחצי התלבטנו בנואש גוש קטנטן אצל אשתי (לאמה היה סרטן שד), וכשהלכה לעשות ביוםסייה בעצם חייה ניצלו לאותו טווח זמן, יותר מידי מקרים תקראי באתר זה על גושים גדולים והרבה בלוטת נגועות, זו מחלה שקטה , מסתורית, ערמומית, מפתיעה ולא כואבת ,ולא בכדי קוראים לסרטן אוייב האנושות. התגברי על פחדייך, ולכל מי שאומר זה שומני, ציסטה, שום דבר, תאמרי לו:אני מאמינה לך אבל אני רוצה להיות שקטה יותר ולבדוק.

בסדר אנשים!!! אני הולכת לבדיקה, אבל רציתי לשאול על זה בינתיים!! סתם לחוות דעת! וחוצמזה, אני רק בת 15 למען השם!!!!!!!!!!!!!!!!!!

10/05/2005 | 23:02 | מאת: מן

האם כתבנו את כל זה לבת 15?!!, אם את בת 15 מה את מחפשת פה?

12/05/2005 | 12:07 | מאת: סיגל

זה בדיוק העניין!!!!!!! בגלל זה שאלתי אם זה נורמלי!! כתבתי שאני מאוד צעירה...

08/05/2005 | 18:35 | מאת: **פלפלת**

טוב אז ככה, אני בת 20 ולפני 4 חודשים בערך התחלתי להשתמש בגלולות וקצת אחרי זה הרגשתי גוש באחד השדיים שלי.. לא ייחסתי לזה חשיבות ולא הלכתי להבדק.. היום שמתי לב שיש לי עוד גושים וגם בשד השני.. אני מתה מפחד ויש לי תור לרופאה רק לשבוע הבא.. יכול להיות שבגילי זה יהיה סרטני?? וזה קשור לגלולות? להפסיק להשתמש בהן??

08/05/2005 | 20:48 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום לך, המחקר הרפואי אינו קובע עמדה חד משמעית לגבי הקשר בין גלולות וסרטן השד. יש הרואים בגלולות גורם מסרטן מובהק ( וגם משרד הבריאות הישראלי כלל את הגלולות ברשימת "מסרטנים ודאיים" ) ויש הטוענים שהגלולות מהדורות החדשים בטוחות למדי. הנושא עלה פעמים רבות בפורום זה, ותוכלי למצוא מענה ב- "שאלות ותשובות נפוצות בפורום" (קישור בעמודה השמאלית). בכל מקרה, טוב עשית שקבעת בדיקה אצל הרופא, כדי להסיר כל חשש. בברכה, צוות אחת מתשע

09/05/2005 | 00:12 | מאת: נטלי

אין לה ממה לפחד חמודה זה קרה לי העבר שהשתמשתי בגלולות הרי עם גם קשורים לשינוי הורמונלי אבל גשי לרופא כדי להיות שקטה שיהיה בהצלחה והכי חשוב תחשבי חיובי הכל היום ניתן כמעט לריפוי מוחלט אז תרגעי !

08/05/2005 | 16:22 | מאת: מן

כל הנשים החולות ומחלימות במחלה ארורה זו,באתר זה ובכלל הינן גיבורות בעל כורחן, מול הטיפולים הקשים, מול הילדים אם הקטנים/נות, או המתבגרים/בוגרים לעמוד והראות שאמא נמצאת כאן ואיתנו, מול מקומות העבודה בהן הן מתפקדות כמה שיותר מלא, כאשר הפאה על ראשן, מול מוסדות ביטוח הלאומי האטומים, שחוקיהם והתקנות קשים מנשוא וכמעט ולא מאפשרים תמיכה לנשים המנסות לשמור על מקום עבודתן, אלא שחוקים ומוסדות אילו מעודדים אי עבודה על עבודה בזמן טיפולים נוראים אילו,וכן בכל מעגלי החיים האחרים שיש לאחות אותם ולחברם מחדש. לא הייה מזיק לכמה "בריאים" או שחושבים את עצמם כאילו מאותם מוסדות שחוקקו חוקים קשים , לבקר במחלקות האונקולוגיות ולהבין את הפאן,והצד הזה של החיים, ואף לחשוב מעט שאפשרי שגם הם ונשותיהן עלולים/עלולות ביום מן הימים להגיע לאונקלוגייה, שהרי אין אנו יודעים עדיין כיצד נקבע מי מגיע לשם או לא, ומתי וכיצד.

09/05/2005 | 11:23 | מאת: כל מילה פנינה

במיוחד מה שקשור לביטוח לאומי האטומים אני בטוחה שאם למישהו קרוב להם היה סרטן הם היו יותר רגישים מה לעשות ש"השבע לא מאמין לרעב"

עד כה קבלתי במאוחדת את הטמוקסיפן של יצרן "ג'נריקס" -אנגליה. קופסא לבנה , שכתוב עליה "טמוקסי 20" .בפנים הכדורים נמצאים במארז ירוק . זו הקופסא הרגילה שלי . במרשם האחרון קבלתי בבית המרקחת קופסא חדשה שכתוב עליה "נולבדקס - D " היצרן - "אסטרהזנקה אנגליה . ה יבואן - "אביק" . הרוקחת אמרה שמעכשיו זה הטמוקסיפן החדש. כתוב שכל כדור מכיל : contains : tamoxifen 20 mg Ph. Eur. equivalent to 20 mg tamoxifen Also contains : lactose , Titanium Dioxide . Croscarmellose Sodium בכדור המקורי שלי אין תוספות של "מכיל גם" ... - האם זה תחליף זהה לטמוקסיפן הרגיל ? או שזהו תחליף זול על חשבון החולים?? תודה .

שלום רב אני בת 34 ,נשאית BRCA1 כרגע סיימתי כימו- ולקראת הקרנות{ 33} 2 שאלות לי..... 1.האם יש צורך להמשיך זולידקס בהקרנות? 2.לפני הגילוי סבלתי מחוסר איזון הורמונלי,האם כדאי להישאר על זולידקס? והאם יש קשר... 3.כל מי שאני מכירה עלה במישקל ואני רזיתי.שייכתי זאת לחוסר איזון ההורמונלי שהיה לי,האם ייתכן? רב תודות*********

07/05/2005 | 23:48 | מאת: מיכל

לאונקולוג, בת 38, עברתי למפקטומי לפני כשנתיים וחצי, לאחר שהתגלה גידול בגודל 1.1 ס"מ ובלוטה אחת נגועה מ - 11. קיבלתי כימו+הקרנות וכעת מטופלת בטמוקסיפן וזולדקס במשך כשנתיים. לאחרונה קראתי על ארימידקס, בשיחה עם אונקולוגית מהמכון הוסבר לי שתרופה זו מתאימה לנשים עם מחלה גרורתית, וכן שאין ניסיון עם תרופה זו לגבי נשים צעירות, לכן הומלץ להישאר בטיפול הקיים. אשמח מאוד לקבל חוות דעת שניה, תודה מיכל.

08/05/2005 | 21:10 | מאת: א.נונימית

לא זו בלבד שהקביעה כי הארימידקס מתאימה רק לנשים עם מחלה גרורתית אינה נכונה, אלא שלאחרונה - לאור מחקרים גדולים ומקיפים, שהראו כי הארימידקס יעילה באופן משמעותי מהטמוקסיפן במניעת חזרה של הסרטן בחולות עם סרטן שד מוקדם (ללא גרורות) - הארימידקס אף הוכנסה לסל התרופות בהתווייה זו. אני תוהה האם האונקולוגית שלך באמת אינה מודעת לעובדות. או שהיא רק "עושה את עצמה", משיקולים לא ברורים... אני לא יודעת מה יותר גרוע... והנה שני קישורים בנושא (אולי כדאי שתדפיסי ותתני לאונקולוגית שלך לעיין): http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3326/xCT/23 http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3016101,00.html

09/05/2005 | 22:54 | מאת: מן- לא רופא!

כתוב במאמר השני שהוא מופנה לנשים מעל גיל 55 למה? הכותבת היא בת 38 ואשתי בת 45. לאור הסוגייה הזו הנישנית וחוזרת,אודה לתשובת רופאים מומחים על שאלותי אילו הנובעות מהיגיון בלבד, ואולי סוף סוף יוסר חלק לפחות מהתעלומה ארימידקס וטומוקסיפן , מי טוב יותר. להלן שאלותי: כאזרח פשוט ולא מתמצא ברפואה. 1. למה כתוב במאמר השני שארימידקס טוב לנשים מעל גיל 55. 2. האם המחקר שעשו שארימידקס טוב יותר עסק בנשים שקיבלו כימוטרפייה, והפכו להיות אל ויסתיות. 3. האם ארימידקס מתאים רק לנשים אל ויסתיות שהופסק הוסת באופן טבעי או לכאילו שהופסק ע"י כימו והוא עלול אולי לחזור. 4.נראה לי שהשיקול בין ארימידקס וטומוקסיפן נעוץ בנושא הגיל, הווסת, ומתן כימו, לאשתי למשל המליצו על שילוב שנתיים וחצי טומוקסי ושנתיים וחצי ארימידקס. 5. אם סוף סוף ארימידקס בסל, אז מה מונע לתת אותו מיד בסרטן שד מוקדם אחרי כימו והקרנות. אני חושב שאנוכי ועוד רבים בפורום זה מצפים סוף סוף לתשובת כמה רופאים הבקיאים בנושא להאיר את עיננו,שממילא במחלה הזו מסתובבים באפלה. אנא מנהלות הפורום הפנו סוף סוף שאלות אילו ודאגו שנקבל תשובה. ,אציין שמספר פעמים בעבר משום מה לא עונים לשאלות בנושא ארימידקס/טומוקסיפן באופן ברור או לא עונים בכלל , אם הנושא לא ברור והחלטי, נא אימרו זאת, אם הוא ברור נא הסבירו, אם אין יכולת מקצועית לתת תשובה, אמרו זאת ,אך נא לא להשאיר שאלות אילו כךפתוחות ללא תשובה.ממילא החרדה הקיומית במחלה זו מספיק גדולה, ותמיכתכם בנושא מה צריך לתת ארימידקס או טומוקסיפן חשובה ביותר. מצפים לתגובה ותודה מראש. מן

11/05/2005 | 11:40 | מאת: דר' דוד גפן

למיכל שלום- ארימידקס טוב לנשים אחרי הוסת. לא עובד אם יש וסת. אם חלילה היתה לך מחלה גרורתית והיה מתוכנן להפסיק וסת לנצח עם זולדקס בא בחשבון ארמידקס במקום טמוקסיפן. במקרה שלך שנונתנים זולדקס לזמן מוגדר כטיפול מסייע הטיפול המתאים הוא טמוקסיפן ולא ארימידקס. חג שמח

06/05/2005 | 22:50 | מאת: nl

שלום, אני בת 31, אובחנה אצלי פיברואדנומה, גוש בקוטר של כ-1.5 ס"מ, בבדיקת אולטרסאונד נמצא נגע נוסף בגודל של כ-7 מ"מ. קראתי חומר בנושא, פירסומים מסוימים מדברים אל הרגישות לאוסטרגן כסיבה אפשרית להופעת פיברואדנומה, וזאת בגלל שבזמן ההריון כשרמת האוסטרגן בגוף גבוהה , פיברואדנומה נוטה לגדול. אני לוקחת גלולות למניעת הריון שמכילות אוסטרגן, במשך כשנתיים , בשנה אחרונה זאת גלולה מרסינול, שאמנם מכילה מינון נמוך של אוסטרגן, אך לפני זה השתמשתי באורטוסיקלן, וגם קרה שלעיתים די תכופות נאלצתי לקחת פוסטינור2 . שאלתי היא האם יש קשר בין נטילת הגלולות שמכילות אוסטרגן לבין תופעת פיברואדנומה, והאם יש לשקול למעבר לסוג אחר של גלולות שמכילות פרוסטגן בלבד?

06/05/2005 | 23:08 | מאת: nl

יש לי שאלה נוספת בנושא והיא קשורה לתזונה, סבורים שיש קשר מסוים בין צריכת השומנים לבין הופעת הדבר ויש המלצה לגבי מאכלים עשירים בפיטאוסטרוגן, אבל אני צימחונית במשך שנים, והתפריט שלי מאוזן ודל שומן, ואני לא נוגעת בדברים שמכילים קופאיין ולא מעשנת (אלא אם כן לפעמים פסיבית לצערי), אז למה.......

07/05/2005 | 19:26 | מאת: פרופ' אילן כהן

מחקרים אכן הראו על קשר אפשרי בין צריכת שומן גבוה לביין הסיכון להופעת סרטן השד. פיטואסטרוגנים מסוכנים לשד כמו אסטרוגן. אסור לקחת אותם כאשר יש ממצאים בעייתיים בשדיים. מאחר ואת לא בגיל המעבר, בשביל מה את בכלל צריכה פיטואסטרוגנים??

07/05/2005 | 19:24 | מאת: פרופ' אילן כהן

ראשית, הריון מקטין הסיכון לסרטן שד ואף מגן על השד. שנית, עקב הממצאים בשדיים שלך, נראה לי שלא רצוי שתשתמשי בגלולות בכלל כי קיים סיכון מוגבר לסרטן השד עם ממצאים כאלו. ואני מכוון לכל סוגי הגלולות, כולל אלו שמכילות רק פרוגסטרון.

לגבי השימוש בגלולת - הנתונים די סותרים , הרי שגם באתר שלכם פורסמו תוצאות המחקר מ-New England Journal of Medicine ביוני 2002 כי אין קשר בין שימוש בגלולות לבין סיכון מוגבר לסרטן השד.

ובאותו נושא, כרגע ראיתי דף הסבר (מנובמבר 2003 ) באתר של איגוד ישראלי למיילדות וגינקולוגיה ואני מצטטת - "השפעות לאחר שימוש ממושך בגלולות הפחתה בשיעור היארעות של פיברואדנומה או מחלה פיברוציסטית של השד." ברור שאין תשובות חד משמעיות ובכל זאת האם יש איזשהי הסכמה אחידה פחות או יותר בנושא? ועובדה שבזמן ההריון פיבראודנומות כן גודלות.

06/05/2005 | 17:46 | מאת: אנג'לה

שלום, בת 63 שנים. לאחר כריתת שד מלאה מסוג אינפלמטורי קרצינומה. לפני חודשיים גרורה בשד השני , הוחל טיפול בטאקסול. החלו כאבים בעצמות הידיים בכלל ובכפות הידיים בפרט. א. האם זה חלק מתופעות הלוואי ? לבקש סריקת עצמות? ב. מה פירוש האבחנה של "חשש לריפלקס סימפטטיק דיס-טרופי משני בפלקסוסים המשני לניתוח ? בתודה

07/05/2005 | 22:03 | מאת: דר' דוד גפן

לאנג'לה שלום- הכאבים בידיים יכולים להיות כתופעה לוואי מטקסול. בקשר לשאלה שנייה שלך- יכול להיות כאבים ביד בעקבות ניתוח - אני לא בטוח אם ידוע על תסמונת של כאבים גם בצד הלא נותח- אני מציע שאחד מהיועצים הכירוגים יענה על השאלה זאת. שבוע טוב

06/05/2005 | 17:41 | מאת: רז

אני לא ממש יודעת כי לא ממש מספרים לי....נודע לי פשוט שסבתא שלי צריכה לעבור את הניתוח הזה...אני בת 16 וחצי ופשוט רציתי לדעת אם זה יחסית ניתוח קל שרוב האחוזים בו הם אחוזי הצלחה או אםיש סיכויים גבוהים למות ממנו

06/05/2005 | 21:27 | מאת: צוות אחת מתשע

רז יקרה, עצם ניתוח הסרת השד נחשב בדרך כלל לניתוח קל יחסית. יחד עם זאת צריך לזכור שזה ניתוח לכל דבר ולוקח זמן מה עד שמתאוששים ממנו. את יכולה לקרוא על הנושא באתר של "אחת מתשע" בפרקים על "ניתוחי שד" ועל "בעיות לאחר ניתוח לטיפול בסרטן שד" הנמצאים במדור מידע רפואי באתר. הכתובת www.onein9.org.il . את יכולה למצוא באתר זה גם מידע כללי יותר על המחלה ועל צורות הטיפול בה. ייתכן שלאחר הניתוח סבתך תצטרך לעבור טיפולים נוספים על מנת להבטיח שלא נשארו שרידים של תאי הסרטן ועל מנת למנוע חזרת המחלה. סוג הטיפולים תלוי באופי הגידול של סבתך. כולנו מקווים ומאחלים שהיא תתאושש מהר ותחלים.

06/05/2005 | 02:26 | מאת: מיכל

שלום לכן רציתי לשתף אתכן במחשבות שיש לי . סיימתי שנה של טיפולים : חצי שנה של כימוטרפיה , שני ניתוחים , למפקטומי ומסטקטומי , ועוד חודש וחצי של הקרנות , ועכשיו אני לוקחת טמוקסיפן למשך 5 שנים , עכשיו משסיימתי את הטיפולים אני מרגישה חשופה , אני מרגישה שכעת אין משהו שיכול לעזור , לרופאים אין אפשרות לומר לי אם משהו נשאר- אפילו תאים מיקרוסקופיים והם טוענים שבדיקות של CT וסריקות למיניהן לא הוכיחו " סטטיסטית" שהן עוזרות בריפוי כאשר משהו חוזר , וההרגשה היא של חוסר אונים , כל רגע זה עלול להתפרץ מכאן או משם , לא שאני חושבת על זה כל הזמן , להיפך - אני עובדת כרגיל ומתפקדת כרגיל , אבל המחשבות האלו חוזרות ובאות מידי פעם , כמובן שאני מגרשת אותן ומנסה לחשוב רק מחשבות טובות ולהיות אופטימית ולהיות שמחה במה שיש . אני מרגישה את החרב מתהפכת מעל ראשי , חוסר ודאות , האם זה יבוא, מתי , איך ? הרגשות בהחלט לא נעימות. רוב המחשבות שלי הן שבעוד הרבה שנים אני אגיד : " כבר עברו כך וכך שנים מאז ש...", ואני רוצה שהשנים האלו כבר תגענה , אין לי סבלנות לחכות, ומצד שני אני לא רוצה להכנס לשאננות ושאם זה חס וחלילה יחזור ההלם יהיה גדול , הקונפליקט הוא גדול מאוד ואני מוצאת את עצמי במחשבות רבות כל כך אפילו רבות יותר מאלו שהיו לי כל השנה . קשה לי לדבר על זה עם אנשים כי אני לא רוצה להכניס אנשים אחרים ללחץ, אך השבוע הייתי במכון האונקולוגי שלי , ראיתי מטופלים , ראיתי את האחיות והפחדים חזרו . כבר באמת מאוחר , שמחתי שהקשבתן לי לילה טוב מיכל

06/05/2005 | 09:43 | מאת: צוות אחת מתשע

מיכל היקרה, הרגשות שאת מביעה באומץ כה רב הם טבעיים ומובנים. נשים רבות שהיו במצבך התמודדו עם מחשבות ופחדים כאלו. אנו מציעות לך לדבר עם אחת מהן ולשמוע כיצד היא התגברה, התחזקה והמשיכה בחייה ואף התנדבה לעזור לאחרות, כמוך. הכוונה היא לנשות הקו החם של עמותת מתשע שמוכנות תמיד להקשיב, לחלוק ולעזור. אנא התקשרי אליהן בטלפון מס. 1-800-363-400 בימים א-ה בבוקר בין 10:30 - 13:30 ואחה"צ בין 16 - 19 . חזקי ואמצי, את תתגברי.

06/05/2005 | 10:53 | מאת: אחת שגם עברה את זה

היי זה טבעי מה שאת עוברת עכשו. בזמן הטיפולים אנו שקועים בלשרוד את טיפולים ולעבור אותן. עכשו פתאום יש לך פנאי והמחשבות צצות. המחשבות הן טבעיות, ותשובה אין להן. הפחד מפני חזרה , השנות וגרורות קיים תמיד, רק שהוא פוחת עם הזמן ולומדים לחיות איתו. דבר אחד מנחם שיש לך את הטמוקסיפן שמגן עליך. בהצלחה

06/05/2005 | 14:33 | מאת: למיכל

הטבת לתאר את שעבר ועובר על כל אחת מאיתנו בכדי לעזור לך להתמודד עם הפחדים מזמינה אותך להכנס לפורום השכן פורום סרטן השד-יחד איתך ב-NRG מצרפת לך קישור. אצלנו בפורום יש קבוצת תמיכה וירטואלית של נשים שחלו והבריאו וכן של נשים שעדיין בטיפולים וכן יש לנו יועץ שעוזר להתמודד טוב יותר עם דאגות ומחשבות טורדניות ומנסה לעזור למצוא שקט ושלווה פנימיים גם במצבים קשים. שווה לנסות. את מוזמנת להכנס ולהתרשם בטוחה שתמצאי הרבה כוח ועידוד. http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120

07/05/2005 | 01:21 | מאת: רפ

מיכל היקרה כתבת נפלא וכה מדויק, ועוררת אצלי הזדהות רבה, גם אני ממש עכשיו סיימתי. ובנוסף לכל מה שתיארת, אני מוצאת שגם ההתמודדות עם אנשים מסביבי הפכה לבעייתית יותר מאשר בזמן הטיפולים. כל עוד טופלתי היתה הבנה, לרוב, שקשה לי, עכשיו - יש ציפייה שהדברים "יחזרו למה שהיה" (כאילו שאפשר בכלל לחזור אחורה למשהו בחיים) וגם מי שמאוד תומך נמצא בתחושה שהמאמץ העיקרי הסתיים ואפשר לנוח. אז נכון שאני מתחזקת כל הזמן, אבל דווקא מבחינת השיתוף הרגשי אני מרגישה עכשיו פחות נתמכת. כמו כן, כל עוד היו טיפולים היה במה להתעדכן, להתלבט, לדבר איתי. עכשיו כבר אין לי כמעט מה לספר בנוגע לסרטן ועל הדברים הרגילים עדיין קשה לי לדבר ולעסוק בהם, כאילו כלום לא קרה. ודבר אחרון - רק היום אמרה לי חברה בקשר לפחדים מהעתיד - "הרי כולנו פוחדים מהסרטן, אז נכון שהיית שם אבל עכשיו את כמו כולם"......כמה שזה לא נכון אז שיהיה לילה טוב וימים נהדרים

בתהליך הזה, הבעלים התומכים, הופכים להיות גיבורים בעל כורחם בעיני הסביבה המלווה הרואה את הדברים לעיתים כצופים באופן טראגי, ובראש מוליכה כבעל של אשה חולה דווקא בעת ההגעה למכונים האונקלוגיים, אינה כ"כ פחד, אלא יותר אפסיות האדם, כאשר רואים את הסרט הנע ואת העמידה בתור, זה וזו באה מקבלות הזקת הכימו, /הקרנות וכו,ל אנשים/נשים מכל הגילאים,והחתכים. וכן יום "החולות החדשות" שבו מתייצבות נשים מכל הגילאים עם/בלי הבעל בתור ליד חדר האונקולוג, וכן עומדים כמו סרט נע לא רק שם, גם בתור למע"מ ולמס הכנסה לשלם חובות, בתור לבנק להוציא כסף, ובתור של מובטלים האם כך זה נראה אצלינו בעולמינו המערבי לכאורה בארצינו. החרב מתהפכת לא רק מעל האשה שעברה הטיפולים, אלא גם מעל בני משפחתה וילדיה החוששים לגורלה,ייתכן והתייחסות אחרת למחלה, לתופעות, ולריבוי ההולך וגדל של מקרים מצד החברה המקיפה אותנו, והתקשורת היו תורמים. התמודדות עם הפחד יכולה להתבצע דרך ראיית החיים בהווה בלבד, חיים כאן ועכשיו, ואגב זו תפיסת חיים המוצעת לא רק לחולים, אלא גם לבריאים. את העבר אי אפשר לשנות, העתיד נעלם, ונשאר כן ועכשיו. בריאות לכולן

02/08/2005 | 12:19 | מאת: רחלי

שלום לך מיכל, בהמשך להבעת רגשותייך ותחושת חוסר האונים שמלווה אותך גם אחרי הטיפולים, רציתי להציע לך את התכנית היחודית שיש במרכז לבריאות האשה ברמת אביב. מדובר הרבה על תחושת הבדידות שמלווה את החולות דווקא אחרי המחלה. בתכנית שפיתחנו במרכז אנו מתייחסים גם לקשיים הפיזיים(בחילות, עצירות וכיוב') וגם בקשיים הנפשיים המופיעים לפני, במהלך ולאחר הטיפולים (בדידות, חרדה, חוסר אונים וכיוב') התכנית מותאמת לכל אחת ואחת בהתאם להעדפותיה. במיפגש אישי יותאמו עבורך הדברים המתאימים שייקלו את הקשיים שאת מדברת עליהם. אשמח מאוד לייעץ לך, ולעזור לך כמיטב יכולתי.

15/05/2008 | 18:38 | מאת: ר. שעברה

תחשבי לאף אחת אין פוליסת ביטוח לחיים, בכלל מי יודע את העתיד לבוא. את המשיכי קדימה ואולי תנסי להפיק יותר לנסות יותר ולעשות יותר מה שברצונך תרשי לעצמך דברים אולי אפילו מה שלא העזת קודם. תראי זה יעבוד .מנסיון אישי.

05/05/2005 | 23:57 | מאת: רז

עד כמה מסוכן זה לעבור ניתוח של כריתה של השדיים בשל הגידול הסרטני?

06/05/2005 | 09:39 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רז, מכיוון שאינך מפרט יותר לגבי המצב של המטופלת והסיבות בגללן נשקלת הסרת שדיים איננו יכולות להעביר את שאלתך לאחד היועצים הרפואיים של הפורום. שאלתך מאד כללית והמושג "מסוכן" הוא יחסי. בכל ניתוח יש סיכונים אבל תמיד צריך לשאול מה הסיכון אם לא עושים את הניתוח ולדאוג לקבל את המידע המירבי על כל אחת מהאפשרויות, ואז לשקול באיזו דרך לבחור.

05/05/2005 | 22:23 | מאת: טלי

שלום לבנות, אני חיה על פימרה וארדיה כבר 8 חודשים לאחר שגילו גרורות, גלי חום חבל על הזמן מכבלת כדור ש 50% עוזר, אבל יש לי כאבי תופת בשרירים, בפרקים ובעצמות. היתי חודשיים על סטרואידים,וזה עזר חלקית, עכשיו אני כבר שבועיים על כדור אלטרולת במינון נמוך וזה לא עוזר, האם יש מישהיא שסבלה מארדיה/פימרה בצורה כזאת ומכבלת משהוא שעוזר?????? אני מדברת על כאבים שמגיעים למצב של 12 מתוך 10, כאבי רגליים שממש צולעת, כאבים בזרועות, ליפעמים לא מסוגלת לפתוח שקית חטיף לילד שלי. אודה לכם אם יש מישהי שסבלה כך ועבר לה שתיכתוב. תודה טלי.

05/05/2005 | 23:08 | מאת: טלי יקירה

התופעות הללו מוכרות גם אני קיבלתי ארדיה. רצוי שתעברי לזומרה פחות תופעות לוואי. אני למשל עוזררים לי הכדורים הללו: ואבן זה כדור הרגעה אבל הוא נהדר בשבילי לכאבים. אדוויל כדור נגד כאב ראש אבל זה עוזר לכאב, אקמול הצהוב מאד עוזר.שחייה ויוגה מאד עוזרים והכי חשוב כמה שפחות להיות בבית לטייל בטבע ולהנות זה התרופה הכי טובה. תרגישי טוב מתוקה. לילה טוב

06/05/2005 | 22:19 | מאת: נדב שרייבום

טלי שלום, ראשית כדאי להתיעץ ברופא/ה המטפל/ת. בנוסף הייתי ממליץ לנסות טיפול באקופונקטורה. בברכה, נדב

07/05/2005 | 23:22 | מאת: טל

חודש לאחר קרינה והפיטמה בצד המוקרן עדיין ענקית. האם מוכר? מה זה? עד מתי?

05/05/2005 | 22:18 | מאת: נילי

חשוב לי מאד לדעת לכמה טיפולי פיזיוטרפיה קימת זכאות ע"פ חוק ביטוח בריאות. תודה נילי.

05/05/2005 | 22:29 | מאת: לנילי

פורום לימפדמה עם מומחיות לנושא כאן בדוקטורס: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/List/xFI/1190

05/05/2005 | 23:55 | מאת: לנילי

06/05/2005 | 09:29 | מאת: צוות אחת מתשע

לנילי שלום רב, להלן מידע הלקוח מאתר עמותת "אחת מתשע" בתשובה לשאלותיך. כפי שתראי, מספר הטיפולים והתנאים בהם הם ניתנים משתנה מקופה לקופה. בכל מקרה מומלץ לבדוק בקופה אליה את משתייכת מה המצב כיום היות ובכל הזמן יש קיצוצים. באתר של "אחת מתשע" תוכלי למצוא גם רשימה של פיזיוטרפיסטים מומחים לניקוז לימפטי, רובם עובדים עם קופות החולים, ותוכלי לבחור מישהי\הו המתאימה\ים לך. "טיפולי ניקוז לימפטי שירותי בריאות כללית טיפולי ניקוז לימפטי לחולות סרטן ניתנים ללא תשלום השתתפות עצמית במתקני הכללית . היקף הטיפולים נקבע על ידי מנהל הפיזיוטרפיה במחוז שהוא הגורם המקצועי המוסמך של הכללית. קבלת השירות במסגרת פרטית תתאפשר רק על פי אישור רפואי מראש של מנהל הפיזיוטרפיה של הכללית במחוז אליו את משתייכת, וזאת למקסימום 50 טיפולים בשנה. במקרה של טיפולים במסגרת פרטית יהיה עליך לשלם עבורם ולאחר מכן לפנות למרפאה בצירוף קבלה מקורית לקבלת השתתפות – החזר, בסך 182 ¤ לטיפול. במקרים חריגים יוכל המנהל הרפואי במחוז שלך להגדיל את מכסת הטיפולים שאושרה לך על סמך חוות דעת של גורם מקצועי מוסמך של הכללית. פניות ובקשות בכל הקשור לטיפולי ניקוז לימפטי יש להפנות למנהלות שירותי הפיזיוטרפיה במחוזות. חשוב לדעת : מבוטחת אשר טופלה במכשיר לימפה-פרס לא תהיה זכאית גם לטיפול במסג' לימפטי בעת ובעונה אחת, ולהיפך. מבוטחת שתקבל השתתפות ברכישת מכשיר לימפה-פרס לא תהיה זכאית לקבל טיפולי לימפה-פרס או מסג' לימפטי כלל, לא במתקני הכללית ולא להחזר עבור טיפולים פרטיים. מכבי שירותי בריאות מבוטחות של מכבי שירותי בריאות זכאיות למימון של עד 50 טיפולים בשנה בהתאם לתעריף הציבורי, וזאת לפי הפניית הקופה. ההמלצה על מספר הטיפולים ניתנת על ידי פיזיותרפיסט של הקופה. קופת חולים לאומית הקופה משתתפת במימון של עד 50 טיפולים בשנה בהתאם לתעריף הציבורי. קופת חולים מאוחדת המבוטחות זכאיות לקבל עד 50 טיפולים בשנה בהתאם לתעריף הציבורי. " בהצלחה והרבה בריאות

12/05/2005 | 19:47 | מאת: שרה

בנוסף לאמור ע"י מנהלת הפורום לעיל. גם במאוחדת קיימת הזכות לקבל מעבר ל 50 טיפולים בשנה וזאת ע"פ הפנייה רפואית , בכפוף להשתתפות עצמית בשיעור 50% מהתעריף העומד על 175 ש"ח. בריאות טובה. שרה.

25/05/2005 | 15:46 | מאת: לצוות

כמה ההחזר עבור חבישות, שרוולים וגרבים? האם מקבלים לפי מספר חבישות נחוץ, או לפי סכום בהתאם לצורך? מי מחליט?

05/05/2005 | 21:30 | מאת: אני

תופעות לוואי הם תשישות כאבים אזיות באמצע הלילה רעידות. רק רוצה לדעת בבקשה מה זה החומר הזה? כימי? יש לזה השלכות?

07/05/2005 | 22:15 | מאת: דר' דוד גפן

שלום רב- אני מבין שאת מקבלת זומרה. זאת תרופה מיועדת להפחית פעולה של תאי אושטיוקלסטים בעצמות, במטרה לעצור או להאט הופעות של גרורות בעצמות וסיבוכים מגרורות. זאת לא נחשב ככימותרפיה. בכל זאת- זומרה יכול לגרום לתופעות לוואי כפי שתיארת. שבוע טוב

07/05/2005 | 23:12 | מאת: לד"ר שלום

אבל למה תופעות כול כך קשות בבקשה תסביר לי מה זה התרופה הזו מה יש בה שזה כל כך לא נעים. מחקה לתשובת. תודה וערב טוב

05/05/2005 | 16:34 | מאת: דורון

שאלה יש קשר בן ויטמיןB לסרטן?

06/05/2005 | 22:17 | מאת: נדב שרייבום

דורון שלום, השאלה לא לגמרי ברורה לי. כדאי שתנסה להיות יותר ספציפי ולהסביר מה עומד מאחורי השאלה. בברכה, נדב

07/05/2005 | 20:48 | מאת: דורון

נדב שלום לי יש מחסור של ויטמין B כבש שנתיים רציתי לשאול אם זה קשור למחלה אני אם סרטן שד וגרורות.

05/05/2005 | 16:33 | מאת: זומרה היא תרופה קשה?

05/05/2005 | 20:36 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, על מנת שנוכל להעביר את השאלה לחוות דעת של אחד מיועצי הפורום אנא פרט\י מעט יותר את השאלה.

05/05/2005 | 14:51 | מאת: סי

לאחרונה הבחנתי במחיקה של חלק מהפיטמה בשד שמאל, כלומר הפיטמה כבר לא עגולה. האם זה מעיד על משהו. כרגע אני בתחילת הריון אבל אני חושבת שזה התחיל לפניי זה. תודה על התשובה.

06/05/2005 | 08:03 | מאת: ד"ר אבירם ניסן

סי שלום, קרוב לוודאי שאין לתופעה של "מחיקת" הפטמה כל משמעות. בכל מקרה, כל שינוי בשד גם כזה שעל פניו אינו נראה משמעותי מחייב בדיקת כירורג ובדיקת אולטרהסאונד. בברכה, אבי ניסן

05/05/2005 | 09:15 | מאת: שוקי

שלום רב אחותי בת 39 גילו לה גוש סרטני בשד בגודל של 1 ס"מ הרופא הציע לה לעבור ניתוח להוצאה של הגוש מה זה אומר? האם זה חמור ?מה בנושא הקרנות? האם זה נחשב גילוי מודאג בנושא הניתוח האם צריך לכרות חלק מהשד האח המודאג

05/05/2005 | 09:49 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שוקי, הסרת גידול - דרך הטיפול המקובלת בכדי לנקות את המקום מהתאים הסרטניים . לגבי צורת הניתוח זה תלוי במיקומו של הגוש. יש מקום להתייעצות עם הכירורג לגבי הניתוח ושאלות נוספות העולות. קשה מבחינה וירטואלית לתת תשובות כאשר חסרים הרבה פרטים חשובים המשפיעים על סוג הניתוח והטיפול העתידי. אנו ממליצות שתעיין באתר של עמותת אחת מתשע (הקישור נמצא בצד שמאל של דף זה) ושם יש מידע רב, לגבי סוגי הניתוחים ומידע נוסף שיכול להבהיר קצת את ההרגשה של אי הוודאות. בברכה, צוות אחת מתשע

04/05/2005 | 19:46 | מאת: ר. יוגב

אשתי קוראת בדבקות את הדברים שנכתבים בפורום ובדרך כלל היא נעזרת בכם רבות, זה מעלה לה את מצב הרוח ועוזר לנו רבות. אני חייב לציין שהיא אהבה מאד את מה שענת ש. כתבה וזה עזר לה מאוד. מה שגרם לה לנפילה גדולה בימים האחרונים היו הדברים שנכתבו מפי חיים שחם . אני מאד משתתף בצערו אך, אני שואל מדוע היה צריך לפרסם את זה? נכון שלא צריכה להיות צנזורה אבל הדברים רק גרמו לסבל ולירידה במורל אצל חולות. אשתי פתאום שואלת אותי מה אני אגיד אחריה וכו' ישנו מתח באוויר מה שניסינו תמיד לפוגג וזה קשה , קשה מאד. אני מבקש קצת רגישות אם אפשר . תודה על כל מה שאתם עושים ר.

04/05/2005 | 22:41 | מאת: מן

באתר כזה מוצאים הגולשים את עצמם מעורבים וחשופים ומתמכרים לאתר, אני אישית לא הכרתי אף פעם ולא ראיתי את ענת ש, אך ניסיתי לא פעם לדמות לי אותה, מה שזעזע אותי זה מותה הסמוך למכתביה, וההספד, ובהחלט זה יכול להשפיע, אני חושב שיש צדדים לכאן ולכאן וקשה לשפוט. אשתך במצב רגיש וכל דבר או שמועה רעה תשפיע עליה, אשתי הייתה במצב כזה אחרי שנתקלה במקרה קשה בעת אשפוז בבית חולים, וחלה אצלה ירידה גדולה שרק אחרי זמן עם טיפול פסיכולוגי זה התייצב. תרגישו טוב מן

05/05/2005 | 14:07 | מאת: חן

אני חייבת לציין שגם לי הייתה הרגשת מועקה גדולה אחרי שקראתי את הכתובים של חיים דמעות זלגו מעיני ומצאתי את עצמי קוראת את ההספד שוב ושוב, כמי שעקבה [כמו כולנו פה] אחרי ענת כל פיסת מידע לגביה מעניין אותי ולמרות הקושי והפחד שכל אחת מאיתנו יכולה להגיע למצב הזה לא עלינו, אני מוצאת את עצמי לפעמים מהרהרת על מה שחיים כתב לענת וזה כתוב כל כך נוגה ועצוב. אני מודה לחיים שהוא משתף אותנו ברגשות שלו, באיזשהו מקום גם אם דבריו גורמים לי צער שהחיים כל כך אכזריים,הם מחזקים אותי, כי יש בשביל מה להילחם. הפרדוקס שהיום סיימתי את הטיפולים הכימותרפים במזל טוב לכאורה אני צריכה להיות שמחה, אז למה אני מרגישה כל כך מוזר .....

03/05/2005 | 13:53 | מאת: אלכס סטרניק

דרושים חולי סרטן במצב החלמתי למחקר שיעסוק בהשפעת תראפיית הצחוק על יכולת ההחלמה מסרטן - עם התרכזות בשיפור המערכת החיסונית לאחר הפעלות של צחוק. על מנת שהקבוצה לא תהיה יותר מדי וריאבילית אבקש אנשים שכן עוברים טיפול כימותרפי. המחקר יכלול סדנא חד פעמית וילקחו דגימות דם לבדיקת מדדים פסיכונוירואימונולוגיים. לאלו שלא מעונינים להשתתף במחקר תנתן האופציה להשתתף בסדנאות בלבד ולהינות מהתרגול החוויתי והשפעותיו הבריאותיות. לפרטים- אלכס- מנחה סדנאות יוגה צחוק-מסטרנט בבריאות הציבור- האוניברסיטה העברית 0524343964

אלכס שלום אם תוכל להסביר שוב - לא הבנתי, האם אתה מחפש רק מי שעובר כרגע כימותרפיה, או שגם מי שסיים כבר טיפולים מוזמן להצטרף? תודה מראש על ההבהרה

היי רפי בשביל המחקר אני צריך קבוצה הומוגנית ביותר של מטופלים. אדם שכבר הבריא וסיים כימותרפיה כנראה שיש לו עליה משמעותית ביכולת החיסונית וזו לא מטרת המחקר. אני רוצה להראות שהצחוק מעלה את היכולת החיסונית אצל אנשים שהם עדיין מטופלים, בין אם בכמותרפיה או בטיפול אחר שמדכא את המערכת. הצחוק כהשערה אמור לשפר את המערכת החיסונית אצל כל אחד אבל במחקר אני רוצה להראות שיש שיפור בחיסון אצל אותם אנשים שהם עדיין לא הבריאו (הצחוק כטיפול אימונותראפי). עם זאת אתה מוזמן להרשם. אני צריך מספר לא גבוה של 10-20 מטופלים. והיה ולא תוכל להשתתף במחקר אני מתכוון ומתכוונן לפתוח סדנאות יוגה צחוק למטופלי סרטן, סדנאות באופן קבוע. הפרקטיקה הכי חשובה כאן. אתא מוזמן להתקשר אלי 0524343964 לצחוק הרבה lafflaff אלכס- יוגה צחוק- מועדון היוגה צחוק הירושלמי-סטודנט לבריאות הציבור

03/05/2005 | 10:52 | מאת: נירה

עברו חדשיים מאז סיימתי טפולים בטקסול ואני עדיין סובלת מתופעות של ניורופתיה - בעיקר דקירות ברגליים, בעיקר בשכיבה. שאלתי - האם יתכן שמדובר בתופעה בלתי הפיכה ? אם כן, האם יש טיפול ומהם הסיכונים?

05/05/2005 | 09:04 | מאת: דר' נלי ברק

נירה היקרה, נאורופתיה לאחר Taxol היא תופעה מוכרת חולפת ברוב המקרים לאחר מס' חודשים עד שנה. נדיר (וזה תלוי בעוצמתה) שתופעה זו נשארת לתקופה הרבה יותר ארוכה. דר' ברק

06/05/2005 | 08:27 | מאת: נירה

תודה.

03/05/2005 | 09:58 | מאת: אורית

האם אתן מכירות דיאטנית מומלצת מאיזור המרכז עבור מישהי חולת סרטן? תודה

03/05/2005 | 16:11 | מאת: רפ

אני לא מכירה וגם אני מחפשת אם תמצאי אשמח אם תשתפי כאן בפורום בפרטים שלה תודה מראש ובהצלחה

02/05/2005 | 19:47 | מאת: גלילה

האם ידוע אם הנושא נחקר? מה התוצאות הפרקטיות לגבי הדור הבא והחלטותיו?

03/05/2005 | 09:29 | מאת: צוות אחת מתשע

לגלילה שלום, אם כוונתך להשלכות הפסיכולוגיות רגשיות של הבדיקות הגנטיות לאיתור נשאות לגן, תוכלי למצוא מידע באתר עמותת אחת מתשע www.onein9.org.il בפרק: מידע/ מידע רפואי/סרטן שד בהקשרים מיוחדים/סרטן שד תורשתי (גנטי). כמו כן ראי את המקורות הבאים: http://www.health.state.ny.us/nysdoh/cancer/obcancer/append4.htm http://www.imaginis.com/breasthealth/brca.asp בברכה, צוות אחת מתשע

02/05/2005 | 01:36 | מאת: סיגל

היה כתוב באיזה דף ב"מידע" שיש גושים רגילים. מהם? כי אני מרגישה גוש מוזר למעלה באמצע עד הפיטמה ושם בםיטמה (כאילו מתחת לפיטמה). זה נשמע ממש מוזר.. זה פשוט קשה לתיאור... בכל מקרה, זה לא כואב או אדום או משהו, ויש לי אחד, נראה לי אותו דבר, גם בשד השני. אז בעירון לא נראית סיבה לחשש, אלא אם כן הם בכלל לא אמורים להיות שם... לא נראה לי רציני, רק רוצה לוודא. (לפני איזה חודש היה לי גוש בשד אחד שהיה אדום וגירד קצת, אז הלכתי לרופא ואמרו לי שזה צינטזה או משהו קשה, שזה דומה לקלדת מהנקה, אז לקחתי כדורי אנטיביוטיקה וזה עבר אחרי שבוע-שבועיים... ואני גם צעירה, אז לא נראה חשש... אני פשוט לא בטוחה בכלום..) בקיצור, אני מבולבלת ולא בטוחה ופשוט אין לי מושג. תבהירו לי את העניין בבקשה...

02/05/2005 | 01:40 | מאת: סיגל

אוי קוראים לזה "ציסטה"..נראה לי... ושכחתי לציין- לסבתא שלי היה גוש סרטני, אבל הוציאו אותו והיא בסדר. זה יכול להיות גנטי לא?

02/05/2005 | 11:25 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום סיגל, מאחר וחסרים פרטים רבים , לא ניתן לתת תשובה וירטואלית. המלצתינו היא לפנות לכירורג שד לבדיקה שיגרתית שמומלצת בכל מקרה , ואם יהיה צורך הרופא יפנה אותך לבדיקות נוספות. בפגישה עם הרופא אנא צייני שלסבתך היה גידול סרטני זהו פרט חשוב למעקב. בברכה, צוות אחת מתשע

02/05/2005 | 00:10 | מאת: מחלימה

אני בוגרת "הקורס המלא" של כימו+ניתוח+הקרנות. מה שמחזיק אותי זה השאיפה ללדת ילד אחרי תקופת הצינון שנגזרה עלי... רציתי לשאול האם יש כאן בנות שילדו אחרי כל הטיפולים, כולל כימו מסוג אדראימיצין (החומר האדום ) , כמה זמן חיכו , והאם יש בנות שקבלו טיפולים הורמונליים לצורך ההריון או שזה בגדר "הס מלהזכיר" .. כלומר , או הריון טבעי או כלום. תודה.

02/05/2005 | 10:46 | מאת: אולי תשובה

לא עמדתי במצבך, היו לי ילדים... אבל, מתוך לימוד והכרת המטריה, הכי טוב לשוחח על כך עם הצוות שלך, שמכיר את סוג והקולטנים של הגידול הספציפי שלך... בכל מקרה, יש כאלו הטוענים שטיפולי הפריה הם חלק מהסיבות לסרטן שד אצל נשים צעירותיחסית... וגם אני אישית מכיר הלפחותש תים שהיה להן סרטן בשחלות עקב טיפולי ההפריה, ותוך כדי.. אני לא יודעת מה גילך, וככל שעולה הגיל, כך הסיכוי לשימור הפוריות אחרי כימו יורד... האם דנת בכך עם הצוות שלך לםני הטיפולים? האם את קיבלת טמוקסיפן או דומה? ואחרי כל זה, ראי בדפים הקודמים - אביבית ואריאל אם אני לא טועה, שילדו אחרי. ויש עוד הרבה לכאן ולכאן.

07/05/2005 | 07:54 | מאת: ריקי

היי אני הייתי בודקת ראשית לכל אם אני לא נשאית של אחד הגנים שגורמים לסרטן שאם חלילה כך הם פני הדברים יש לזכור שיש 50 אחוז שתעבירי את הגן הנוראי הזה לא פשוטים הם פני הדברים בברכה ריקי

07/05/2005 | 07:54 | מאת: ריקי

היי אני הייתי בודקת ראשית לכל אם אני לא נשאית של אחד הגנים שגורמים לסרטן שאם חלילה כך הם פני הדברים יש לזכור שיש 50 אחוז שתעבירי את הגן הנוראי הזה לא פשוטים הם פני הדברים בברכה ריקי

07/05/2005 | 11:42 | מאת: תמיד יש תקוה

באותו מצב כמוך, שאלתי את הגניקולוג שלי באופן כללי על טיפולי פוריות, הוא אמר שבהחלט יש מקרים שבהם עושים כך שזה לא טאבו מוחלט. תלוי כמובן בנתונים האישיים של כל אחת. לגבי התקווה - בואי נסכים שלא את ולא אני יודעות מה יהיה מצבנו בתום אותה תקופת צינון. אז עם כל הקשיים שמלווים יומיום, עדיף לעבור את התקופה הזו עם תקווה מאשר בלי תקווה.....והלוואי שאח"כ זה יסתדר ד"א - הבנתי שלאו דווקא האדריאמיצין גורמת את הבעיות לפוריות אלא דווקא ה"צמוד" שלה - הציטוקסן

01/05/2005 | 22:47 | מאת: מן

האדם המערבי בין היתר כמונו (אלא שבמדינתנו נוספו עוד כהנה וכהנה צרות חי במירוץ מתמיד אחרי קריירה, כסף, נכסים, בילויים, וכמובן הקמת משפחה ושמירה על שלמותה, וכל זאת במציאות של זיהומי אוויר ברמות בלתי אפשריות (במיוחד בזורים מסויימים בארץ...),הירקות והפירות מוכי שינויים גנטיים, קדינה ממקורות שונים סביבתיים,גנטחקה פגומה העוברת בתורשה, אשר עד היום לא ברור למה היא גורמת למעט סיפורי האימים על איזורים עם ריכוז גדול של לימפומות למשל, צוללני הקישון, הדייגים, ובתוך כל זה אנו רצים ורצים מתוך תחושה פנימית הנובעת ממבנה הנפש כי היא נצחית ומעצם היותה נצחית וקיימת אחרי מותינו היא מקנה לנו תחושה שנחייה לנצח, והמחשבה על המוות איומה ונוראה ובלתי נסבלת, ולראייה המכתבים סוחטי הדמעות באתר זה ובכלל. הזדמן לי לגלוש באתר מסויים בנושא תמיכה בסרטן ואינני זוכר את את שמו עם מנטרות הודיות שמו ואף שירים לגוש בשד האשה,ותאוריות על חיים בשלום עם סרטן וגרורות, במבט ראשון זה נראה הזוי, אך מתוך היכרותי המוגבלת את הבודיהזם ודתות המזרח, ומראייתי את תובת מאות אלפי האנשים שמשפחותיהם נעלמו בצונאמי והם ממשיכים חייהם, עולה השאלה האם התרבות המערבית מעבר לכך שלא מצליחה להדביר את אוייב הציבור הסרטן, ונכשלה בכל הקשור למניעת גורמים מסרטנים בסביבה בה אנו חיים, נכשלה כנראה גם בהתייחסות האדם המערבי למוות ולעצם העובדה שלחיים יש סוף כזה או אחר, כך שהבריאים במערב, פוחדים מהמחלות ונשחקים באורח חיים זה ונזקקים לפרוזק, (16 מיליון בארהב), והחולים מתייסרים באימת המוות , והמערכות עובדות כפס ייצור, כימו, הקרנות, ושוב כימו, והמחלקות האונקולוגיות גדלות , וגיל תפיסת המחלה יורד מדור לדור. אולי כדאי רק להציץ לגישה של דתות המזרח לחיים ולמוות, ולהבין איך הם רואים זאת (לא שאני עוזב הכל ונוסע מחר להודו, אני ממשיך לרוץ קדימה בפחד מתמיד),אך יתכן שהתרבות המערבית נכשלה בהבנה העקרונית של מהות האדם החיים, והמוות ושהותינו פה. בריאות לכולן.

03/05/2005 | 12:50 | מאת: האם ניתן ליצור קשר

איתך באימייל??? תודה. דבריך כל כך נכונים, ותמיכתך ראויה לציון

04/05/2005 | 22:36 | מאת: מן

גם ככה נקשרתי לאתר זה משך הזמן רגשית (כולל הכאב על ענת .ש וההספד הקשה, /מרגש/מזעזע) שבעלה פירסם,בואי תתכתבי איתי כאן מעל דפי האתר , ממילא כולם /ן אנונימיים,זה עדיף . הרבה בריאות מן

01/05/2005 | 21:52 | מאת: דין

שלום, שאלתי היא כזו: לפני פחות משנה עברתי ניתוח להגדלת חזה.מתחת לשריר, מאז ועד היום הכל היה תקין. לפני מספר ימים, בעת מישוש שגרתי של השד, הבחנתי בגושים בשד הימני. מדובר בגושים פנימיים (לא משהו שמורגש חיצונית), אינם רגישים למגע ומתרכזים בצדו הימני של השד וטיפה כלפי מטה - סך הכל ברוחב 4 אצבעות !!! התחושה היא כמו צינורות שהתנפחו (בהתחלה חשבתי שאולי מדובר בגידים). האם יש לי סיבה לחשוש מסרטן השד, או שמדובר בתופעה שקשורה לניתוח ההגדלה?

02/05/2005 | 11:16 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דין, המלצתינו היא להיבדק על ידי כירורג שד בדיקה שיגרתית , ואם יש צורך ישלח אותך לבדיקות נוספות. מאחר ואין לנו את כל הפרטים קשה לתת תשובה וירטואלית ,אך בכדי לסבר את האוזן 80% מגידולים הנמצאים בשד הם שפירים. בברכה, צוות אחת מתשע

01/05/2005 | 18:16 | מאת: בטיה

אחרי כמה זמן אפשר לדעת עם כדור ארומזין עובד? אחרי ארימדקס שלא עזר אני עם סרטן שד וגרורות בצלעות.

02/05/2005 | 15:44 | מאת: דר' נלי ברק

בתיה שלום, בכל טיפול הורמונלי דרושה המתנה של 3 חודשים כדי לראות את התגובה לטיפול. אני מקווה שאת מקבלת גם ביפוספונטים. דר' ברק

02/05/2005 | 19:06 | מאת: שאלה לד"ר נילי

תודה על תשובתך. עוד שאלה, מה זה ביפוספונטים?

01/05/2005 | 11:37 | מאת: אמא

שלום, אמי הופנתה לבדיקת CT לאחר כריתת שאת משמאל (לפני 6 שנים) ועקב גניחת דם. האבחנה היא: התעבות פרנכימטית בזנב האקסילרי של השד הימני בקוטר כ-38 מ"מ. ככלל השד הימני יותר פרנכימטי בהשוואה לשמאלי. קשריות קטנות אחדות באקסילה הימנית. הגדולה שבהן בקוטר 11 מ"מ. מה משמעות האבחנה? האם מדובר בגידול סרטני? לתשובתך אודה.

01/05/2005 | 17:56 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום לך, בדיקת CT אינה בדיקה מקובלת לאבחון גידולים בשד, ואינה מדוייקת במיוחד לצורך זה. התשובה שאת מתארת לא נשמעת חשודה, אולם יש לפנות לרופא המטפל להשלמת בירור - בדיקה ידנית, ממוגרפיה והמשך במידת הצורך בבדיקות נוספות.

30/04/2005 | 21:27 | מאת: מן

יש הרבה גישות של נשים למחלה נוראה זו, בחלקן דיכאון, פחד, חרדה, ייאוש, עצב,כעס, עלבון מדוע זה בא לי, ויש גם גישה אחרת שנתקלתי בה לא מזמן בלוותי את אשתי לאחד מהביקורים המרגיזים בביה"ח. ישבה לה בחורה נאה מטופחת ומאופרת, ובשיחה שהתפתחה ביננו הבנתי ממנה שהיא רואה בזה מיטרד מרגיז שיש לעבור, ולשאלתי מה הכי מפריע לה היא ענתה: הפאה קופצת כאשר אני רוקדת עם בעלי, וקשה לי עם זה, אנו רקדנים חובבים וזה מפריע.." גם זו גישה לדעתי הבריאה נפשית ביותר שנתקלתי בה, וכמובן לא כולן יכולות לסגל לעצמן קו מחשבה כזה. הרבה בריאות לכולן.

04/05/2005 | 19:52 | מאת: קלילה

קשה לאנשים להבין את קשת התגובות שהסרטן מעורר, וכמה רוצים ש"נחזור לשורה" מהר, שנרקוד, ונשמח ובקיצור נגרש את הרע מעל פנינו. אלה שלא עושות כן, עוד מאושמות בגישה "לא בריאה" . בקיצור, ואני יודעת שאני מקצינה, אבל הרבה מאוד מוטל על מי שהוא עצמו הקורבן, והגישה הבריאה היא להבין ולתת מקום לדיכאון, לחרדה, לדבר על כך בגלוי ולעודד את הטיפול בהם, במקום לגרום לנושאים בנטל הרגשות הללו לחוש בושה

הבחורה ראתה במחלהובטיפולים, מיטרד מרגיז שצריך לעבור, ולא מעבר לזה,גישה שנראתה לי בריאה לחלוטין, והלוואי על אחרות.

אבל מן, מה שהבנתי שקלילה ניסתה להגיד זה שההודעה שלך, כמו אמירות אחרות שמנסות לעודד, עלולה לגרום משהו שבוודאי לא התכוונת אליו - שמי שאינה ממשיכה לרקוד (גם לפני הטיפולים לא כולן רוקדות, כן?) עשויה להרגיש נורא אשמה על זה שהסרטן מפריע לה להרבה דברים אחרים חוץ מלרקוד. וכך - נוסף על עגמת הנפש האדירה שעצם המחלה עצמה והטיפולים בה גורמים, נוסף מייד העול העצום של התנצלות, אשמה, בושה, רצון לא להעיק, חוסר לגיטימציה לרגשות, התרחקות והסתגרות. מיותר להגיד שזה גוזל המון המון אנרגיות שדווקא נחוצות בתקופה הקשה הזו. מה לעשות, הרבה מהדברים שחושבים שיכולים לעודד את מתרפאות הסרטן עושים לפעמים את ההפך...........אז לא למהר ולהגדיר את מה שבריא יותר או פחות

אני מתרשמת מהרבה כותבות שיש רצף מתן תרופות בין טמוקסיפן וארמידקס וגם אני קיבלתי אחרי הסקטן הראשון טמוקסיפן ואחרי השני (שהיה באזור בלוטות בית השחי) ארמידקס. עם הגרורות כבר קבלתי ארומיזין. שאלתי היא האם עדין נהוג בארץ פרוטוקול זה. הסיבה לשאלתי: אני מטופלת במקביל אצל פרופסור מהשורה הראשונה בלונדון, מומחה מוביל לתרופות הורמונליות . לפני שנה כשהתחלתי את הטיפול אצלו הוא הרים גבה כשסיפרתי לו על רצף התרופות שקיבלתי לפני הארומיזין ולטענתו הטמוקפיפן והארמידקס זהות בפעולתן. מה הדעה הרווחת בארץ? אשמח לקבל תשובה מאונקולוג כמובן.

30/04/2005 | 18:05 | מאת: א.נונימית

קשה לי להאמין שפרופסור מהשורה הראשונה בלונדון חושב שטמוקסיפן וארימידקס זהות בפעולתן... מנגנון הפעולה שלהן שונה לחלוטין. הטמוקסיפן נקשר לקולטנים לאסטרוגן, הנמצאים בתאי שד ממאירים, ומונע את הקישור של האסטרוגן לתאים אלו. הארימידקס, לעומת זאת, מעכב את יצור אנזים הארומטז, האחראי על השלב האחרון בתהליך ייצור אסטרוגן, בבלוטת יותרת הכליה וברקמת השומן. ע"י כך נמנעת הגעת האסטרוגן לתאים הממאירים. (טיפול זה יעיל רק בקרב נשים אשר אצלן השחלות אינן פעילות). התרופות היחידות בעלי מנגנון זהה הן ארימידקס, פמרה וארומזין.

16/05/2005 | 15:35 | מאת: לי

מניין הספקנות והתמיהה? הכוונה של הרופא היתה שלפי הפרוטוקול הנהוג במקומותיו לא נהוג לתת ארמידקס למי שלא עזר לה הטמוקסיפן. ברור לכל בורה חולת סרטן שהתרופות אינן דומות בצורת פעולתן אך הרי הן ניתנות לאותה מטרה. שאלתי לרופאים היתה מדוע בארץ הפרוטוקול שונה ולי נדמה שזה קשור ליוקר תרופות אחרות

02/05/2005 | 15:17 | מאת: דר' נלי ברק

לי היקרה, הרמתי גבה כשקראתי את מכתבך. Tamoxifen ו- Arimidex הן אמנם תרופות הורמונליות לא מאותה קבוצה. Tamoxifen הנה מקבוצת האנטי אסטרוגנים ו- Arimidex הנה מקבוצת מעכבי aromatase . בכל העולם המערבי מקובל לתת קודם Tamoxifen ואם המחלה מתקדמת עוברים ל- Arimidex. דר' נלי ברק

29/04/2005 | 10:21 | מאת: שימי

אני גבר כבן 47 ומזה כחודש חל שינוי במצב הפטמות שלי , הן נפוחות ופצועות . אני מבקש את עזרתכם ומצפה שתענו לי בהקדם. תודה מראש

29/04/2005 | 11:15 | מאת: שימי-המשך

שכחתי להוסיף שלעתים ישלי הפרשה דמית קלה

30/04/2005 | 00:20 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שימי, אנו ממליצות שתפנה לכירורג שד לבדיקה , ואם יש צורך ישלח אותך לבדיקות נוספות. בברכה, צוות אחת מתשע

28/04/2005 | 23:48 | מאת: דידי

שנה שאני נוטלת ארמידקס,מכוון שה-ca15.3 עלו הוחלט להעביר אותי לטמוקסיפן. שאלתי תוך כמה זמן משפיעה התרופה .מתי הגוף יחווה את השינוי. מה זה ca-125 למה זה מתייחס? תודה

30/04/2005 | 10:27 | מאת: לי

באתר הז בחלק הכתבות יש הסברים לגבי המרקרים השונים שאת שואלת על אחד מהם. בנוסף אם תעשי בפורום חיפוש על פי נושאים לגבי המילה מרקרים תמצאי הרבה הסברים תרגישי טוב!

03/05/2005 | 16:29 | מאת: דר' דוד גפן

דידי שלום- בדרך כלל צריך לתת כל טיפול הורמונלי 3 חודשים לעבוד כדי לראות אם זה משפיעה. CA 125 זה סמן בדם שלעיתים קרובות עולה כאשר יש סרטן השחלות או סרטן אחר עם מעורבות של חלל הבטן. צהרים טובים

28/04/2005 | 14:37 | מאת: טל

שלום רב, אני מבקשת את התייחסותכם לשתי שאלות - 1. האם ניתן לטפל בעיסוי או שיטות מגע למיניהן בעת מחלת הסרטן, ואם לא - מדוע? 2. האם קיימת הגבלה לעיסוק בספורט כלשהו ומדוע? תודה מראש וחג שמח, טל

28/04/2005 | 16:41 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, שאלותייך כלליות ולאיזה סוג סרטן את מתכוונת? יש הגבלות אבל כל מקרה לגופו , ולכן לא ניתן להתייחס באופן כללי. בברכה, צוות אחת מתשע

ההתייחסות היא לסרטן השד, אשמח אם תוכלו להרחיב בעניין, תודה

28/04/2005 | 09:10 | מאת: סיגל

כשמונה חודשים אחרי טיפולים. לאחר כריתה מלאה. כל סמנים תקינים. מוטרדת מזרמים בגב- כאילו נמלים מטפסות בגב העליון מופיע בעקר בשעות הבוקר אודה על קבלת תשובה

03/05/2005 | 16:34 | מאת: דר' דוד גפן

לסיגל שלום- לא סיפרת איזו טיפולים קיבלת- יש תרופות כימותרפיה שיכולים להשפיע על העצבים וגורם לכאבים האלו. חשוב להתיעץ ולהיבדק על ידי הרופא משפחה וגם האונקולוג שלך. צהרים טובים

27/04/2005 | 22:27 | מאת: דפנה

אני פוחדת למות בבקשה עזרה....

28/04/2005 | 00:38 | מאת: צוות אחת מתשע

דפנה היקרה, עמותת אחת מתשע מפעילה קו תמיכה המאוייש על ידי נשים שעברו את המחלה. אנו עומדות לרשותך בכל עת . מס' הטלפון 1-800-363-400 בברכה, צוות אחת מתשע

28/04/2005 | 09:52 | מאת: לדפנה

כמו שנאמר לי לא פעם : "מסרטן שד לא מתים כל כך מהר..." היום יש ידע רב בנושא, טיפולים איכותיים ותקווה גדולה, יחסית ל"שאר הסרטנים" . באיזה שלב את בתהליך ? אולי אפשר לסייע לך עם עצות , ועידוד בהתאם לשלב בו את נמצאת . תתעודדי . מבעלת נסיון שעברה את כל ה"קורס".

28/04/2005 | 15:52 | מאת: לדפנה

דפנה , מה קורה ? קבלת הודעה שאת חולה? את בתהליך כל שהו של המחלה? את מדוכאת? אבדת את האופטימיות ? אין לך עם מי לדבר? את מרגישה בודדה ? הכל יכול להיות, לעיתים לא בא לחיות במצב כזה או אחר או שמרגישים שאין דרך, אבדנו את הכוחות והאמונה . אבל הכל בזרימה כל הזמן והכל בשינויים והכל חולף ובא שונה דומה אבל אחר זכרי המצבים האלה חולפים מביאים עמם גם תקוות אמונה ואף שמחה ואהבה . אם את רוצה לספר קצת יותר בפורום בטוח נוכל לעזור לך כחברות בפורום . מאחלת לך שמצאי בחזרה את האור שיובל לאופטימיות. באהבה נורית

29/04/2005 | 10:16 | מאת: דפנה

המחלה כל הזמן מאיימת עליי, אחרי בדיוק שנה זה חזר לעמוד השדרה . אז אך אפשר בדיוק להאמין שהכל הסתדר?

01/05/2005 | 09:56 | מאת: נועה גואטה

דפנה יקרה, את צודקת, אין פחד נורא יותר מפחד המוות. צדק מי שאמר לך שכולם מפחדים החולים והבריאים כאחד. אבל אין לי ספק כי ברגע שהתבשרת שאת חלית בסרטן השד, המוות נהיה מוחשי יותר מאי פעם. אולי לאנשים הבריאים יש את "הפריוילגיה" לשכוח ממנו לפעמים, או להתעלם מקיומו. אבל מי כמוך יודעת את התחושה שהזמן קצוב, ואי אפשר לברוח ממנה. נראה לי שזה לא משנה לכמה זמן הוא קצוב, ייתכן כפי שכתבו לך שמדובר בפרק זמן של שנים, אבל עדיין ההתמודדות היא עם עצם הידיעה של הזמן הקצוב. אני מסכימה עם כל אותן נשים וגברים שכתבו לך את דברי העידוד המשמעותיים. אף אחד לא יכול לגרום לבשורות הקשות להיעלם. אף אחד לצערי לא יכול לקחת ממך את המחלה האיומה הזאת. יחד עם זאת ניתן בהחלט להקל, ללוות אותך בתהליך, להושיט לך יד כדי שלא תלכי בחשיכה לבד. להקל על הפחדים. לראות גם את מה שיש ולא רק את מה שאין. להיות בכאן ועכשיו ופחות בעתיד...אני מזמינה אותך לדבר איתנו בפורום, איתי או עם מתנדבות הקו החם שלנו. בימים אלו אני מתחילה לבנות קבוצה מיוחדת לנשים המתמודדות עם סרטן שד מתקדם. אשמח אם תצרי איתי קשר כדי שאוכל לעדכן אותך שהקבוצה תיפתח. תודה ששיתפת אותנו בפחדים שלך ותודה לכל מי שהתייחסה אליך. אנחנו כאן. נועה גואטה רכזת תמיכה וסיוע 03-6021717 שלוחה 226

01/05/2005 | 16:23 | מאת: נשמע מפחיד

עד כמה שנים אפשר לחיות עם גרורות ? רק את האמת בבקשה. חני

01/05/2005 | 12:14 | מאת: ורד

01/05/2005 | 12:20 | מאת: ורד

דפנה היקרה. רק עכשו ראיתי את מכתבך. אני מבינה ללבך. למרות שכל חולת סרטן מפחדת מחזרת המחלה, תמיד יש תקווה שלא, וכשזה קורה קשה, קשה. אני מקווה שאת לא מרגישה לבד, ואם כן - ראי כמה תגובות ואהבה את מקבלת. גם אני חליתי והחלמתי. כמובן שגם אני חוששת אך אין מה לעשות והחיים ממשיכים ומנצחים כל דבר. לא אתן לך עצות ולא המלצות, אבל מאוד אשמח אם תספרי לי איך את מרגישה עכשו. אני אף מוכנה להתקשר אליך טלפונית ונדבר, ואולי גם נפגש. ורד

11/05/2005 | 14:43 | מאת: ורד

דפנה היקרה 11.5.05 מה שלומך? אנא עדכני האם הרגשתך השתפרה ומה שלומך. ורד שדואגת

27/04/2005 | 22:25 | מאת: לי

האם הגוף מתנקה בעצמו מכל החומרים הרעילים שקיבלתי לפני שנה? מהטיפול כימוטרפיה?

28/04/2005 | 08:49 | מאת: נדב שרייבום

לי שלום, זה לוקח זמן. קשה להעריך בדיוק כמה. סביר להניח ששנה אחרי סיום הטיפולים הגוף מתנקה לגמרי. חג שמח, נדב

27/04/2005 | 17:34 | מאת: סיגל

לפני כשנה חליתי בסרטן השד(כריתה חד צידית,בלוטות נקיות), לפני כ-8 חודשים סיימתי טיפולים כימוטרפיים. אני חשה זרמים בגב. ממה זה נובע והאם יש מקום לדאגה?

28/04/2005 | 00:23 | מאת: צוות אחת מתשע

סיגל היקרה, מאחר וחסרים הרבה מאד פרטים , לא יהיה זה מוסמך לתת תשובה וירטואלית . לכן אנו ממליצות לפנות לרופא המטפל ולהתייעץ איתו. בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

27/04/2005 | 14:22 | מאת: שירה

שלום... אני נערה בת 18 ולפני כחודש אובחן אצל אמי (39) סרטן השד בדרגה קלה עד בינונית אשר פגע גם בבלוטות הלימפה מתחת לבית השחי - פגיעה קלה (2 בלוטות). הבשורה הייתה הלם מוחלט על משפחתי היות ואנו משפחה מאוד מאוד קרובה והיה לנו נורא קשה לעכל ולהבין איך ממשיכים הלאה מכאן... כיום אחרי שלושה וחצי שבועות אמי התחילה את טיפולי הכימותרפיה והתופעות לא מקלות על מצבה הנפשי מכיון שבנוסף לכך אין לה כוח סבל ואיננה יודעת כיצד להתמודד עם המצב הקיים... למרות שהרופאים המטפלים בה מבטיחים לה הצלחה מלאה... התגובה של אמי לבשורה המרה היא נורא קשה והיא אינה מתפקדת כרגיל כלל ורוב הזמן היא בבית דבר הגורם לה לחשוב ולשקוע במחשבות... איך אפשר לעזור לה לנסות לשוח (בערך...) אם היא אינה רוצה לצאת לרחוב ולפגוש אנשים ואת מרבית זמנה היא מבלה בבית? בנוסף לכך עקב טיפולי הכימותרפיה אחד מתופעות הלוואי הוא נשירת שיער דבר המדאיג יותר מכל את אמי (למרות שהיא כבר קנתה פאה, מטפחות וכו....), איך אפשר לעודד אותה ולנסות לרומם את מצב רוחה? שאלות רפואיות: לאחר הטיפול הכימותרפי אמי סובלת מצרבות נוראיות... כיצד דבר זה ניתן לטיפול? והכי חשוב מה ניתן לעשות בכדי לעזור לה ולנסות לשפר את מצבה הנפשי (היות והיא לא מתפקדת כמו בעבר) ובכדי שלא תיכנס לדיכאון?

27/04/2005 | 15:11 | מאת: צוות אחת מתשע

מיכל היקרה, עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם - קו תמיכה לנשים שחלו בסרטן השד ובני משפחותיהן. הקו מאוייש על ידי נשים שעברו את המחלה והבריאו. אנו מזמינות אותך להתקשר 1-800-363-400 בברכה, צוות אחת מתשע

27/04/2005 | 18:17 | מאת: ורד

באם תרצי לשוחח איתי מאחר שעברתי כל מה שאמך עוברת כעת נא צייני מה הדואר האלקטרוני שלך בכדי שאוכל לעזור ולהסביר.

28/04/2005 | 14:06 | מאת: ורד

שירה שלום. נא שאלי כל שברצונך ואענה לך בשמחה ועל כל שאלותיך. איני זמינה כל הזמן ליד המחשב ולכן אל תחששי שלא אענה. אעשה זאת מיד כשאוכל. ורד

30/04/2005 | 13:11 | מאת: vered

שירה היקרה, כתבת שאמא שלך הסתפרה קצר, ההמלצה שלי, ברגע שהיא רואה שהשער נושר, להסתפר לגמרי. אני באופן אישי, לא רציתי פאה, מכיוון שבקיץ הפאה מאוד מציקה ומגרדת. ולכן הלכתי עם בנדנה או כובע. כובע מומלץ בכל מקרה כדי להמנע מחשיפה לשמש. בעניין בחילות: אני ממליצה להשתמש בפרמין או בכדור אחר. בבדרך כלל יש בחילות בבקרים. על מנת למנוע את הרגשת הבחילה עדיף לאכול אפילו אם אין תאבון. בנוסף אני ממליצה לקנות משקה עם ויטמינים וכאן עדיף להתייעץ עם הצוות בבית החולים. יש כאלה שמשמינים ויש כאלה שמרזים בזמן הטיפולים ולכן שאמא שלך לא תדאג. כי בסיום הטיפולים התאבון חוזר והמצב משתפר. קיים גם מצב של חולשה שזה טבעי ולכן שאמא שלך לא תלחם בזה. תנוח לפי הצורך. ב-9 הימים הראשונים לאחר הטיפול מערכת החיסון נחלשת ולכן בשום אופן שלא יתקרבו אליה אנשים חולים או מצוננים. כמו כן לא להשתמש בבשמים בגלל הרגישות הרבה. לאחר שאמא שלך תתחזק, שתשתדל לצאת לטייל כל יום כי ההליכה מאוד חשובה, ותשתדלו לפנק אותה בכל מה שתרצה. מכיוון שהטיפולים הכימוטרפיים גורמים ליובש בעור, קרם גוף הוא דבר חשוב מאוד - עדיף ללא ריח. לגבי דאודורנט מאוד חשוב, להשתמש רק בדאודורנט ללא אלומיניום ובושם ואלכוהול. בעייה נוספת היא העצירות. על מנת להקל או למנוע, תקני לה חומר חומר שנקרא אוילק בטעם דבש וערב לפני הטיפול תתחיל לשתות כל ערב 30 סמ"ק. חשוב לשתות ערב קודם על מנת להקל מראש על ההרגשה. לגבי ההקרנות אני לא אפרט בגלל שאמך רחוקה מזה. אם יהיה צורך אשמח לשתף אותך גם בזה. באם יהיו לך שאלות נוספות אשמח לענות עליהם. ורד.

01/05/2005 | 10:55 | מאת: ורד

01/05/2005 | 11:01 | מאת: ורד

שירה שלום. רציתי להוסיף למכתבי הקודם תשובות לשאלותיך. הכדורים לבחילות עוזרים מאוד וחייבים לקחת אותם. כל אחת סובלת מתופעות לוואי שונות ולכן פרטי ממה אימך סובלת ואענה בהתאם. לאחר כל טיפול כימי מרגישים שונה ולא בהכרח כמו בפעם הראשונה. אני עברתי קודם 3 ניתוחים, לאחר מכן טיפולי כימותרפיה, כל 3 שבועות טיפול. אין טעם שאימך תדאג בגלל נושא נשירת השיער כי אי אפשר למנוע זאת. השיער גדל ואפילו יותר יפה לאחר סיום הכימותרפיה ואפילו לפני שאימך תתחיל הקרנות. הרגשת דיכאון זה דבר טבעי שיעבור לאחר סיום הכימותרפיה וזאת מכיוון שטיפולי ההקרנות הרבה יותר קלים. ורד

14/05/2005 | 20:01 | מאת: ורד

14.5.05 שירה שלום מה שלומך אימך ומה שלומך? איך היא מתמודדת והאם יש לך שאלות? אשמח לענות ולהתעדכן ורד

27/04/2005 | 12:50 | מאת: שמואל

קראתי ב"מה חדש" לגבי שתי תרופות חדשות ,שיעילותן גדולה מהטמוקסיפן במניעת חזרתה של המחלה - פמרה , וה-ארימידקס. שאלתי היא מה ידוע לצוות לגבי תרופות אלו,האם הן ניתנות לחולות בארץ,האם הן כלולות בסל,ומדוע ממשיכים עם הטומקסיפן אם קיימות תרופות טובות יותר?

27/04/2005 | 15:06 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע על שתי התרופות שהוזכרו. הקישור לאתר נמצא בצד שמאל של עמוד זה / דף הבית/ מידע / מידע רפואי. בברכה, צוות אחת מתשע

27/04/2005 | 16:40 | מאת: צוות אחת מתשע

שמואל שלום, ארימידקס ופמרה נכללו בסל התרופות החדש כטיפול משלים בסרטן שד מוקדם (סרטן שד שלא התפשט אל בלוטות הלימפה). בברכה, צוות אחת מתשע

27/04/2005 | 11:54 | מאת: yaffa

בנוסף לnavelbinדודתי מקבלת תרופה בשם aredia היא מבקשת דרכי לברר מה תופעות הלוואי של תרופה זו תודה

27/04/2005 | 15:02 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יפה, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע על התרופה. אנא עייני באתר (הקישור נמצא בצד שמאל של הדף) דף בית/מידע/מידע רפואי. בברכה, צוות אחת מתשע

26/04/2005 | 13:57 | מאת: תלמידה

שלום לצוות אחת מתשע אני עושה עבודה על סרטן השד ורציתי לדעת איפה אני יוכל למצוא ראיונות עם חולות או עם חולות לשעבר וקטעי עיתנות בנושא. אשמח לקבל את חומר זה. תודה.

26/04/2005 | 19:13 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, פני למרכז המידע של העמותה בטלפון 03-6021717 . בנוסף את יכולה לחפש בעיתונים המופיעים באינטרנט למשל ב- ynet . בברכה, צוות אחת מתשע

שלום רב ! הנני בגיל 49 ללא עבר במשפחה של סרטן הכלל בבדיקה - אין גושים כלל. גילו אצלי לאחר ביופסיה התחלה זעירה מאד של סרטן השד לאחר שבממוגרפיה התגלו הסתיידויות בשתי מוקדים (נקודות) לא חד משמעיות בשד שמאל בלבד. בתוצאת הביופסיה נאמר שיש שינוי צבע. החומר שנשלח שד שמאל: 1. LCNB - הסתיידויות מרכזי חצוני. ירוק - הסתיידויות. לבן - מסביב. 2. LCNB - הסתיידויות מרכזי חצוני. כחול - הסתיידויות. צהוב - מסביב. תאור המיקרו באנגלית אז לא ארשום. אני כרגע לאחר פגישה עם רופא המשפחה וממנו קיבלתי את התוצאה המרה ובשבוע הבא אבקר אצל הרופא המומחה. נאמר לי שיש בזה דבר טוב ורע. הרע הוא שבאמת התוצאה חיובית ומדובר בגילוי של התחלה של גידול מהסוג הרע (סרטן) הדבר הטוב הינו שזה התגלה בשלב מאד מוקדם ומדובר בסך הכל בנקודה/נקודות זעירות מאד וסיכויי ההחלמה הינם 90-95 אחוז וככל הנראה לא מדובר בטיפולים כימותרפיים וכדומה אלא בניתוח לצורך ניקוי וגירוד כולל רקמות וגם תרופות וטיפולים מהסוג הזה. שאלות: 1. האם לאחר הטיפול ובמידה והכל יהיה תקין הנקודה/נקודות הסרטנית הזאת לא תחזור יותר? 2. האם יש קשר לגיל וכשאעבור את גיל 49 זה לא יחזור מפאת הגיל או שייתכן וזה יחזור גם בגיל מאוחר יותר אפילו 54 לדוגמא? 3. מה הם סיכויי החזרה של הסרטן לאחר הבראה בגיל 49? 4. יש ממה לחשוש בכלל של התפשטות הנקודות הללו? אשמח להתייחסות ותשובות. רב תודות ורק בשמחות.

27/04/2005 | 00:59 | מאת: דנית

מה אומר מצב IN SITU? מהם הטיפולים הנפוצים במצב זה לצורך ההחלמה שלי? איזה טיפולים הולכים להציע לי? האם אצטרך טיפולים כימוטרפיים? תוך כמה זמן זה יסתיים? תודה.

27/04/2005 | 10:44 | מאת: לדנית

כנסי לשאול גם ל:http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120 גם שם יעזרו לך מאד. חג שמח ושבריאות

27/04/2005 | 12:44 | מאת: דנית

Left breast biopsy: 1. Green cassette: Breast tissue showing widespread ductal carcinoma in situ, solid AND cribriform type, grade II, lobular cancerization calcifications AND area of infiltrating ductal carcinoma. grade II. 2. White cassette: Breast tissue showing widespread ductal carcinoma in situ, grade II solid type AND area of infiltrating duct carcinoma, grade II 3. Blue cassette: Breast tissue showing widespread ductal carcinoma in situ,, solid type grade II, with calcifications. 4. Yellow Cassette: Breast tissue showing widespread ductal carcinoma in situ with lobular carcerization. T04000, M85002

27/04/2005 | 21:06 | מאת: דר' דוד גפן

דנית שלום- אני לא יכול לתת יועץ מקיף מבוסס על המדע שמסרת- אני לא בטוח שהראשי תיבות נכונות וגם לא בטוח המובן של הצבעות והתאור באנגלית הוא בטח חלק חשוב של התשובה. בכל זאת ממה שאני כן מבין אני יכול לענות באופן כללי על מצבך שהאפשרות שמחלה תחזור בשד אחרי הניתוח וטיפול המתאים הוא קטן ביותר ואפשרות לגרורות, גם יתכן גם מאוד קטן אם בכלל. אני מציע עוד שיחה עם האונקולוג שלך שאת יכולה לשאול את השאלות האלו ןלקבל תשובות יותר מבוססות. מועדים לשמחה

27/04/2005 | 21:58 | מאת: דנית

רציתי לשאול איך ומתי יודעים את סוג הסרטן על מנת להתאים לו את סוג הטיפול? מדוע לא יודעים את זה לאחר הביופסיה? ממה שאני יודעת הביופסיה לא נועדה רק לגלות את הסרטן אלא גם לאבחן את סוגו, הלא כך? שוב תודה.

26/04/2005 | 09:53 | מאת: חנה

עברתי ניתוח של גוש בשד שנקרא פיברה דנומה, האם יש לי יותר סיכוי לחלות בסרטן השד? חנה

27/04/2005 | 09:52 | מאת: פרופ' משה שבתאי

הסיכוי שלך לחלות תלוי במספר גורמים. 1. גילך בעת גילוי הפירואדנומה. 2. האם לפיראדונמה מתלווה גם פתולוגיה שפירה נוספת של השד. 3. האם יש גורמי סיכון נוספים. בסה"כ בנסיבות מוסוימות מהווה פיראדנומה סמן לסיכון מעט יותר גבוהה לחלות בסרטן שד במהלך החיים. עלמנת לתת לך תשובה מדוייקת יותר תוכלי לשלוח אלי את הנתונים החסרים הנוספים.

27/04/2005 | 11:06 | מאת: חנה

גילי בעת גילוי הפיבראדנומה הוא 22 (במקרה גיליתי את הגוש , הוא היה גדול, עברתי ניתוח להוציאו). לא היו לי עוד גושים או בעיות שפירות נוספות בשד וכן לאימי היה סרטן השד בגיל צעיר (חוץ ממנה לא היה לאף קרוב משפחה אחר). עוד שאלה בבקשה-האם הנקה יכולה לעזור במקרה שלי למנוע סרטן השד? תודה רבה חנה