פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

26/04/2005 | 09:01 | מאת: דבורה

שלום לכם אני מקבלת כדור ארימידקס זו השנה השניה. בסוף החודש תם האישור לשנה הו. כמה זמן מקבלים את הכדור? ןמה הלאה?

27/04/2005 | 21:13 | מאת: דר' דוד גפן

לדבורה שלום- אם את מקבלת ארמידקס כטיפול מסייע לסרטן שד שלב מוקדם משך הטיפול הוא 5 שנים, אלא אם כן קיבלת קודם טמוקסיפן ואז משך הטיפול בסה"כ של שתי התרופות הוא 5 שנים. אם את מקבלת את הארימידקס כטיפול למחלה גרורתית או כטיפול למחלה בשד מתקדמת מקומית אז יש שיקולים אחרים ותלוי על הפרטים של המחלה שלך. מועדים לשמחה.

25/04/2005 | 23:19 | מאת: אילון נופר

הי, אני נשאית של הגן,והיה וארצה לשפץ את השד שנותח<<<<האם יפריע במעקב עתידי?ממוגרפיה וכו?

28/04/2005 | 00:34 | מאת: ד"ר אבירם ניסן

נופר שלום, א. איזה ניתוח עברת? lumpectomy או כריתה ושחזור? ב. לאחר כריתה ושחזור כל "שיפוץ" אינו פוגע במעקב. ג. לאחר lumpectomy, ניתן לבצע ניתוח פלסטי לתיקון עיוותים. בחלק מהניתוחים הללו מוכנס תותב סיליקון על מנת למלא את החלק שנכרת. במקרה כזה, תצטרכי לעבור MRI בשילוב עם אולטראסאונד וממוגרפיה על מנת לזהות מוקים הסמוכים לתותב. בהצלחה, ד"ר אבי ניסן

25/04/2005 | 15:33 | מאת: אורנה

הייתי מבקשת לדעת בקצרה מה פירוש המילה - נודול.

25/04/2005 | 20:39 | מאת: צוות אחת מתשע

אורנה היקרה, תשובה ניתנה לשאלתך שנשאלה אתמול. בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

בת דודה שלי (בת 31) אובחנה לפני מספר שבועות עם סרטן השד. היא צריכה להתחיל הקרנות בקרוב. לא הספקתי עדיין לדבר איתה על זה (אנחנו קרובות), אבל זה כנראה יקרה ביומיים הקרובים. רציתי לשאול - מנסיונכם, מה אוכל לעשות כדי לעזור לה, לתמוך בה, לשמח אותה וכו'. שאלות בריאותיות: האם יוצאים מזה? האם היא תוכל ללדת? (אני יודעת שהיא מאוד רוצה) אשמח אם תייעצו לי.

גלית שלום אני מציעה לך להיות גלויה עם הבת דודה, להגיד לה שחשוב לך לעזור ולהתאים עצמך לצרכים שלה ולשאול מה לדעתה יעזור לה. קחי בחשבון שבתקופה הזו היא עצמה מבולבלת ונדרשת להרבה מאמצים, שעיקרם הוא כמובן הטיפולים. הזכרת שהיא אמורה להתחיל בהקרנות. אם אלה הקרנות ואם זו כימותרפיה - בטיפולים אלה צריך להגיע לבית החולים. לי היה חשוב מאוד שבבית החולים יהיה איתי רק מי שאני מרגישה איתו ממש נוח כי לא היה לי כוח להיות נחמדה, מסבירה וכד'. שאלי אותה אם היא צריכה שתגיעי איתה לטיפולים או לחלק מהם. עוד עזרה שעולה על דעתי - בבית, אולי לעזור בבישולים או בקניות. עזרה מול הרשויות - אם צריך עזרה בכל הניירת המתישה מול ביטוח לאומי וכו'. בקיצור - כמו שאת רואה, יש המון מה לעזור. כמובן שהכל שונה באופן אישי מאחת לשנייה, אבל באופן כללי אני חושבת שעצם הנכונות לעזור היא מבורכת ונדרשת בתקופה לא קלה בכלל, והכי חשוב - לדבר. לשאול, להציע, ולא לפחד או להתרחק. כמובן שגם העזרה הרגשית תורמת לא פחות מהעזרה המעשית. תנסי לתת לה הרגשה שיש לה עם מי לדבר בכל מצב - זה דבר יקר ערך!! חשוב שתלכי בקצב שלה. לגבי השאלות שלך - הכל תלוי בנתונים האישיים של בת דודתך ומה האבחנה שנמסרה לך לגבי הגידול בשד. לגבי לידה בעתיד - חשוב שתתייעץ עם אונקולוג וגניקולוג, לפעמים אם צריך יש טיפולים שניתנים במהלך הטיפולים להגנה על הפריון. שיהיה בהצלחה

25/04/2005 | 20:37 | מאת: צוות אחת מתשע

גלית היקרה, עמותת אחת מתשע מפעילה קו תמיכה- המאוייש על ידי נשים שעברו את המחלה והבריאו. אנו מזמינות אותך ואת בת דודתך להתקשר 1-800-363-400 בנוסף העמותה מקיימת קבוצות תמיכה לנשים צעירות , ואנו עומדות לרשותכן בכל עת. מס' הטלפון 03-6021717 . בברכה, צוות אחת מתשע

גלית שלום, גילוי מחלת הסרטן היא מהלומה קשה מאוד בוודאי כאשר מדובר בבחורה צעירה כמו חברתך. ההתמודדות עם המחלה אינה פשוטה וכרורה בקשיים פיזיים ונפשיים כאחד. בשלב זה, נראה לי כי חברתך תהיה זקוקה לכל התמיכה האפשרית. חשוב שתזכרי שכל אישה מתמודדת אחרת עם הקשיים ולכן הייתי מציעה לברר איתה מה יכול לעשות לה טוב. מנסיוני בעמותת אחת מתשע, אני בהחלט יכולה לומר לך שמחלת סרטן השד היא מחלה שאפשר להחלים ממנה. יחד עם זאת חשוב להיות איתה גם בקושי, ביאוש וברגעי המשבר ולתת להם את המקום. כפי שהציעה לך מנהלת הפורום גם אני מציעה לך להפנות את חברתך הן לפורום והן לקו החם של העמותה על מנת לשוחח עם נשים (חלקן צעירות) שהיו שם והחלימו. בהצלחה, מיכל כהן, רכזת מתנדבות עמותת אחת מתשע

חליתי והחלמתי מסרטן השד. עברתי ניתוחים, כימותרפיה והקרנות. אשמח לעזור. נא כתבי

24/04/2005 | 22:20 | מאת: ענת

היכן ניתן לרכוש את צמיד ההזדהות והתרומה הצנועה? פניתי היום לסופר-פארם והם אמרו שכבר אין להם ושתקופה ארוכה הם לא קיבלו. תודה ענת

25/04/2005 | 09:26 | מאת: צוות אחת מתשע

לענת שלום, תודה על פנייתך. בודאי שמת לב בחודשים האחרונים לתופעה הסוחפת של הפצת צמידי סיליקון בצבעים שונים שאומצו על ידי עמותות וארגונים שונים בישראל, כולם למטרות טובות וחשובות. בין השאר, החליטה האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף עם רשת סופר-פארם למכור 4 צמידים בצבעים שונים, וביניהם צמיד בצבע הורוד - הסמל הבינלאומי למאבק בסרטן השד. מתוך רצוננו שלא לפגוע במטרה החשובה גם לנו, העדפנו בעמותת אחת מתשע לא ליצור תחרות בין הצמידים הוורודים השונים. בשל כך החלטנו להפסיק את פרוייקט "הצמידים הוורודים" של העמותה. מסיבה זו לא נוכל לצערנו להיענות לפנייתך בעניין זה ועמך הסליחה. אנחנו מודות על ההיענות ומקוות שתמשיכי לתמוך בנו ובמטרה החשובה של העלאת המודעות לסרטן השד והמאבק במחלה. צוות אחת מתשע

25/04/2005 | 21:04 | מאת: ענת

ממש ממש חבל. זוהי דרך מצויינת עבור ה"אחרות" שלא שייכות (תודה לאל) לגלות ולהבין שכדאי לתרום גם לא ביום המאד מסויים של ההתרמה הארצי. חשבתי שעצם ההליכה עם היד החשופה (קיץ...) עם הצמיד עליה - תגרור שאלות רבות ואולי רצון מצד מכריי ומכרי משפחתי לרכוש ולתרום אף הם. חבל שהפסקתם את העניין, אולי תנסו לחשוב על האפשרות לשוב לעניין? ענת

24/04/2005 | 22:14 | מאת: נורית

רונית יקרה שלום לך, כידוע הדרך היחידה היא להיות במעקב של גילוי מוקדם , וכאישה לאישה קחי אחריות ואם יש סביבך אנשים אוהבים ואהובים ואם יש לך קשיים לקחת את עצמך ולערוך בדיקות ,תבקשי מחברייך חברותייך או בני משפחה שיזכירו לך או אפילו יקבעו לך תור או ילכו איתך. כפי שכתבו כאן בפורום. תעשי בדיקת שד עצמית לימדי במגע בשדיים את מבנה כל שד את יכולה לעבור סדנה ללימוד בדיקת שד באחת מתשע צלצלי ל-03 6021717 לנטע שמארגנת את הסדנאות לבריאות השד . כמו כן תלכי לכירורג שד - שיעשה לך בדיקת שד עלייך להסביר לו שאת בקבוצת סיכון ואת ההיסטוריה המשפחתית שלך. במידה והרופא טוען שאת צעירה ואין לך מה לדאוג "את המומחית הטובה ביותר לגופך" ועלייך להתעקש. היות ובגיל צעיר צפיפות רקמת השד גבוהה לא תמיד ניתן להבחין בגושים השונים (שרובם לא סרטניים) בממוגרפיה ולכן עלייך לבקש שיעשו לך אולטרה סאונד. לגבי כירורג שד - באתר של אחת מתשע - תמצאי הרבה מאד מידע בפרק מידע רפואי לגבי בדיקות גנטיות גם כדאי שתקראי שם. בברכות של בריאות וחירות נורית

27/04/2005 | 15:12 | מאת: רונית

הרבה תודה על התמיכה וההסברים. אדאג לעצמי

24/04/2005 | 20:58 | מאת: אורנה

האם אפשר לקבל בקצרה הסבר על המונח - נודול?!!! בברכה אורנה

25/04/2005 | 20:31 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום אורנה, לועזית: nodule נפיחות קטנה או צבר של תאים, שבולט מן העור או ממקור שנמצא עמוק מתחת לעור. בברכה, צוות אחת מתשע

12/05/2005 | 02:55 | מאת: avi

בכתבה במדור רפואה בוואלה מינו שני קוראים משחה בשם נו- דול לבירכיים המפיגה כאבי בירכיים כאשר הכאב כתוצאה מחוסר סחוס , אבקש מידע לגבי המישחה והיכן ניתן להשיג ,

24/04/2005 | 20:27 | מאת: שרו

רגש חשוב המוגדר בדרך כלל כשלילי הוא רגש האשמה. שנים רבות התקשתי להבין את התועלת שבו. אמנם נכון שרגש האשמה גורם לנזקים ולסבל רב, אך בכל זאת לא הייתי ממליץ לוותר עליו כליל. לפי הבנתי היום, רגש האשמה עוזר לנו להיות מוסריים יותר, בכך שהוא גורם לנו נקיפות מצפון על מעשים לא מוסריים שעשינו. סליחה והשלמה מאפשרות לנו לסלוח לעצמנו ולאחרים, לתקן את מעשינו ולהמשיך הלאה.

24/04/2005 | 20:29 | מאת: רני

חשד השד, אמש עוד הפציע לרך הנולד, ועתה מן הגוף הוא מופרד עם גוש קטן ממד. האמנם ממאיר הגוש, ולקטול את האם יחוש? אולי להצילה נועד? עתה באיבו אבד. מיעודו נפרד, לעד.

24/04/2005 | 16:34 | מאת: פרידה

בבדיקת הדם האחרונה שלי ההמוגלובין היה -15-4 . ברקע הרפואי שלי - אני חולת סרטן מדרגה 3 (סרטן השד-קרצינומה). רופאת המשפחה טענה שהסיבה לעליה ברמת ההמוגלובין (בבדיקה שלפני האחרונה - לפני חודשיים היה 11) - היא שאני לא שותה מספיק נוזלים. האם ייתכן ששתיה בלתי מספיקה יכולה להשפיע על ייצור המוגלובין גבוה ?!. האם אני צריכה להיבדק בדיקה המטולוגית (בקופ"ח לא רוצים לתת לי לגשת לבדיקה). בתודה מראש, פרידה.

01/05/2005 | 15:06 | מאת: דר' נלי ברק

פרידה שלום, עלייה כל כך מהירה של ערכי המוגלובין מדאיגה אותי במידה מסוימת. חוסר שתייה חמור היה צריך להתבטא גם בבדיקות אחרות (תפקוד כליות לא תקין). תחזרי על הבדיקה ותהיי בקשר. דר' ברק

נמסר לי שההצעה לבצע פפ בארץ היא מגיל 25 כל שלוש שנים שוב לצערי זו טעות חמורה יש מספיק נשים בגיל 30 -40 עם סרטן צואר הרחם והמטרה אינה לתפוס את המיקרים האלו אלא את הנגע הטרום סרטני שהופיע עשר שנים לפני כן הפפ מפספס כל שנה בין 20-50% ןלכן אם לא נבצע את הפפ מספר שנים כל שנה לא נתפוס את המיקרים בצורה יעילה של הנגעים הטרום סרטניים מה צריך לקרות שהרופאים הנודעים בדבר יחליטו לחסוך חיים ולמנוע ביעילות מוות בנשים צעירות מסרטן צואר הרחם בנות יקרות הצעתי אל תשמעו להמלצות אחיתופל הללו אשר נובעות מחיסכון של כסף שיכול להציל את חייכם בצעו פפ פעם בשנה דר אילן אטלס

לד"ר אטלס תבורך על דבריך. אך זה לא רק זה............ לא צריך להיות רופא, כדי להבין סוף סוף שלסמוך על ממוגרפייה זהו סיכון חיים במודע לאלפי נשים עד גיל 45 לפחות, אז מה עושים בקשר לזה?....................

24/04/2005 | 14:19 | מאת: דר אילן אטלס

חייבים להכריח את הרופא להפנות אותכן לממוגרפיה ואם לא לאולטרסאונד חג שמח

21/04/2005 | 22:04 | מאת: ליאור

שלום רב. אני מעוניין לברר בקשר לסדנאות המתאימות לנשים אשר חלו בסרטן השד. הסדנא צריכה להיות באיזור ת"א וצריכה לכלול פגישות אישיות. אימי חלתה לא מזמן ומאז היא בחרדות ובסוג של דיכאון וניכר כי היא זקוקה לדבר עם מישהו שמבין ולא מהמשפחה. אודה על כל רעיון ועצה בתודה ליאור [email protected]

24/04/2005 | 20:36 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ליאור, ראשית עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם - קו תמיכה המאוייש על ידי נשים שעברו את המחלה. הקו פועל בימי החג ומספרו 1-800-363-400. בנוסף העמותה מקיימת קבוצות תמיכה לנשים, הפגישות הן בתל אביב במשרדי העמותה. אנו מזמינות אותך להתקשר למשרדי העמותה ולתאם בטלפון מספר 03-6021717 בברכה, צוות אחת מתשע

21/04/2005 | 17:17 | מאת: רונית

אמא שלי נפטרה בגיל 44 מסרטן השד, למען האמת היא לא טיפלה במחלה, התנגדה לכל טיפול. עשר שנים הייתה חולה מגיל 34 עד שנפטרה. הייתי רוצה לדעת באיזו קבוצת סיכון אני נמצאת (אני בת 31) והאם ניתן למנוע את המחלה, הנקתי את ילדיי יותר מחצי שנה. (לפעמים אני מתלבטת האם ניתן היה להציל את אימי בעזרת טיפולים,עשר שנים המחלה כרסמה בה עד שנפטרה).

23/04/2005 | 13:29 | מאת: מן לא רופא

אינני רופא רק אספר לך את סיפורה של אשתי. אמא חלתה בסרטן שד בגיל 63, ואשתי גילתה אותו בגיל 45....באופן מפתיע , והיא לא נשאית של 3 הגנים. לפחות מידיעתי יש לא מעט סיפורים משפחתיים (כך זה נקרא), כאילו. רצוי מעקבים ובדיקות לגילוי מטקדם.

24/04/2005 | 13:56 | מאת: לי

תמיד אפשר לבקש בקופת חולים בדיקה גנטית, גם אם זה תמורת תשלום

24/04/2005 | 15:05 | מאת: טלי

רונית שלום, אמא שלי חלתה בגיל 41, וגם אני חליתי בגיל 41, שתינו עשינו בדיקה גנטיט, שתינו לא נושאות את הגנים הידועים, אבל זה רק מראה שיש גנים שעדין לא עלו עליהם, אני בגלל הדחקה של הנושא גיליתי את זה קצת מאוחר, גם אף פעם לא שלחו אותי לממוגרפיות וכו' למרות ההיסטוריה של אימי. היום אני עם גרורות , חובה, חובה, חובה להבדק ולעקוב, אפילו אם אין לאמא שלך את הגנתי. חג שמח טלי.

24/04/2005 | 18:49 | מאת: מן

כשכולם נרדמים, ויש גוש, ובממו לא רואים, ואולטרא סאונד משום מה לא עושים, ומ.ר.י לא בסל,וכאשר הגוש מורגש,וקריאות הרגעה נשמעות מסביב,זה שומני,זה סולידי עגלגל,בוא נמתין קצת...,בואו נהייה במעקב (מוזר לאיזה מעקב מתכוונים),והפחד הנורא מלהחשף לדבר המסתורי והנורא הזה,אז מישהוא חייב להתעורר. ואם זו לא האשה, האם, החברות , ועוד ועוד..........., יתעשת לו הבעל מעיסוקיו ויבין שזה לא משהוא בין האשה לרופא בלבד, ויגרור את אשתו לניקור-ביופסייה.., לא יאמן אבל לפעמים ככה זה עובד, ולא להמתין לשלב 3 ו-4. בריאות וזהירות לכולן.

24/04/2005 | 20:31 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רונית, אנו ממליצות בראש וראשונה להיות במעקב של כירורג שד לבדיקת שד שיגרתית. לבצע בדיקת שד עצמית שאותה ניתן ללמוד. בנוסף ניתן לבצע גם בדיקות גנטיות. בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

25/04/2005 | 20:52 | מאת: רונית

באמת תודה רבה על ההסברים, עד עכשיו הדחקתי את הבדיקות כי פחדתי שאם אבדק "אפתח פה לשטן" , אין טעם לעשות בדיקות גנטיות כי זה ילחיץ אותי מאוד . פשוט להיבדק גם אצל כירורג וגם אולטרסאונד ולהתפלל שהכל יהיה בסדר. מאחלת רפואה שלימה לכולן חג שמח רונית

27/04/2005 | 18:35 | מאת: ורד

21/04/2005 | 00:10 | מאת: דליה

לצוות אחת מתשע שלום - אני מעניינת לדעת, האם קיימת קבוצת תמיכה של נשים שעברו סרטן השד בשנה שנתיים האחרונות, באזור רחובות. לאחרונה סיימתי מפגשים בבית חולים קפלן, שהיו מעוד טובים ומואילים ונראה לי שבעזרת הקבוצה אוכל לצאת מאיזה שהוא דיכאון שבוא אני נמצאת כרגע. תודה וחג שמח

21/04/2005 | 12:04 | מאת: נועה גואטה

דליה, שמחתי על פנייתך ובעיקר על יכולתך לזהות איך ומתי את זקוקה לתמיכה, ולדעת לבקש אותה במידת הצורך. לצערי אנחנו לא מקיימות קבוצות תמיכה ברחובות אלא רק בתל אביב במשרדי העמותה (מגיעות נשים מכל הארץ - שווה לראות האם תוכלי להגיע לכאן). אני אשמח אם תוכלי אחרי החג ליצור איתי קשר טלפוני, ואני אנסה לסייע לך. עד אז, ועל מנת לעבור את החג בשלום, את מוזמנת ליצור קשר עם מתנדבות הקו החם שלנו. שנמצאות פה תמיד ובמיוחד לרגעים בהם חשים נפילה או כאב... הקו החם פועל היום, וגם במהלך חוה"מ בימים ב' ג' ד' וה' בין השעות 10:30 - 13:30 ובין השעות 16:00 - 19:00. אני אהיה במשרד אחרי החג, בתחילת חודש מאי כל יום מלבד יום ד' בטל 03-6021717 שלוחה 226 חג שמח, נועה גואטה

20/04/2005 | 23:19 | מאת: שרית

האם בכל ביקורת אצל האנקולוג יש לבצע בדיקת דם כללית או אחרת . בתודה מראש

21/04/2005 | 10:15 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום שרית, אינך כותבת האם את נמצאת כרגע בטיפול כימותרפי או אחר, לכן לא ניתן לתת תשובה. באם את מתכוונת לביקורת מעקב אצל האונקולוג , אנו ממליצות שתיפני אליו לקבלת תשובה. בברכה, צוות אחת מתשע

20/04/2005 | 12:48 | מאת: חיים שחם

19 אפריל 2005 דברים לזכרה של ענת שחם ליום השלושים לפטירתה מפי בעלה --------------------------- נתי הייתה צוחקת על העברית שלי. אחת המילים שהשתמשתי בהן שהייתה מצחיקה אותה במיוחד הייתה מילת היחס 'עמדי'. אני מאד אהבתי את המילה הארכאית הזאת כי היא סמלה עבורי הליכה ביחד, בהבנה משותפת ובמטרה אחת. נתי, עם זאת, הייתה טוענת שאף אחד לא משתמש במילה הזאת יותר ולכן עלי גם להפסיק להשתמש בה. אבל נתי, בנקודה הזאת את טעית. אנחנו לא רק השתמשנו בה, אלא גם חיינו את המילה הזאת במלוא משמעותה - הליכה יחדיו, כזוג, בגוף ובנשף - כפי שאדם הראשון תיאר באזני קונו את הקשר הקדמון בין איש לאשתו בזה הלשון: "האישה אשר נתת עמדי". אני לראשונה נחשפתי למילה הזאת מפסוק בתהילים שנהגתי כילד לשיר בשבת: "גם כי אלך בגיא צלמות, לא אירא רע, כי אתה עמדי". זו הדרך, בגיא צלמות, שנגזר עליך ממרומים ללכת בה, וזו הדרך שבחרנו שנינו ללכת בה ביחד - את בחרת ללכת את הדרך הזו עמדי ואני בחרתי להיות עמדך בלכתך בה. כשביחד התבשרנו על מחלתך, לא ידענו לאן הדרך הזו מובילה, שיפולי העמק היו מתונים, הערוץ עצמו נראה מפחיד אך הנוף מסביב נראה מבטיח ואף נגיש. אבל בהמשך הדרך השיפולים הקלים הפכו אט אט לצוקים, והנוף המרגיע מסביב שקע ממבטינו והיציאה מן המסילה נראתה יותר ויותר קשה. עם כל פיתול ופנייה בוואדי, נתגלו בפנינו עוד אימתה ופחד, והוסתרה עד כליל כל יציאה על ידי חומות המיצר האימתניות מימיננו ומשמאלינו. את בחרת ללכת בדרך נוראית הזו בצורה המיוחדת לך, בראש מורם ובארשת אצילית. מי לא מכיר את יומן הגבורה שלך בפורום חולות סרטן השד באינטרנט, שנתן השראה לחולות רבות ולמשפחותיהן. חברי הגרעין, שאיתם שמרת על קשר טוב, אומנם ידעו על מצבך אך שאבו עידוד וחוזקה מגישתך החיובית ומביטחונך. כאן במירב, חברי המשק בקושי הרגישו שמשהו משתנה אצל ה'נתי' העליזה והדינאמית שהכירו מאז ומתמיד. אפילו בני המשפחה שלך נדבקו מרוחך האופטימי ובטוחים היו בהחלמתך המלאה. עד כדי כך הצלחת במשימתך שחומרת מצבך, לכשנודע רק לקראת סוף הדרך, באה למרבית אוהביך ממש כבלתי נתפס. רק שנינו יודעים מה היה נדרש בקשר בינינו על מנת שתוכלי לצאת החוצה ולהפגין את הביטחון והאופטימיות שתמיד איפיינו אותך בלכתך קוממיות בגיא צלמות. לעולם לא ייוודעו ולא יובנו הדברים לזר, ואפילה בתיאורי השטחי של הדברים כאן, יש משום אבק של גילוי סוד שמור. כפי שהסביר משה רבינו "הלא הוא כמוס עמדי". לפני שנתיים וחצי הצטרפה למשפחתנו יודפת, שהפיחה בך רצון עז לעמוד איתן נגד כל השפעה חיצונית, על מנת שתוכלי להיות לה לאם ראויה. אך כעבור שלושה חודשים מיום הלידה, הצטרף למשפחתנו גורם נוסף שנוכחותו טפח מידי יום - הלוא הוא מלאך המוות - אשר שכן בבתינו תמיד והזכיר לנו את נוכחותו האימתנית בכל צעד ושעל. קבענו כי לא נרשה לו להיות מורגש מחוץ לבית, ואפילו לא מחוץ לחדר ההורים, פן נכשל במשימה הקדושה שחקקת לעצמך, שפרצופו האפל לא יורגש על ידי ביתנו הנמה בעריסתה בחדר הסמוך. נתי, אני מודה, זה לא בא לנו בטבעיות, מן הסתם. בכל זאת, היינו זוג חדש עם תינוקת חדשה, אך עבדנו על זה קשה, כי עד מהרה הבנו שנינו כי זו תהיה מורשתך. ולצערי היו פעמים בודדות שנכשלנו, ולא השכלנו להחיל שנינו, בתוך כותלי חדרינו, את השפעת אימת פני מלאך הדמים שהיה ניצב מולך תמיד, אבל תמיד הצלחנו להתעשת מהר, להשתפר, ותמיד תמיד ידענו שנמשיך ללכת יחדיו, על פי המקצב שלך, לאן שדרך זו תוביל אותך. למרות שנהגת להגיד לי שאני הגיבור שלך, האמת היא, שאת היית הגיבורה שלי. אני, בעלך, ממש זכיתי להיות זה שיעזור לך להוציא את הבחירה הזאת מן הכוח אל הפועל. הקשר הייחודי הזה בינינו, הייתה לנפשי מתנה יקרה מכל. הבחירה שלך ללכת דרך זו עמדי היה המעשה הכי יפה שאי פעם נעשה לי, וכולי אסיר תודה לך. כפי שאמר הבעל היהודי הראשון אברהם אבינו לשרה אשתו :"זה חסדך אשר תעשי עמדי". ריבונו של עולם, תודתי לך נתונה על כי זכית אותי לבת זוג זו, ולקשר מיוחד זה. נתי תהיה חסרה לי תמיד, אך נשמתי יצאה נשכרת מתקופתי איתה, וקבלתי ממך מתנה נדירה עד מאוד. ככתוב: "ותגדל חסדך אשר עשית עמדי" לכל מי שעזרו לנו לעבור את הניסיון הזה, לבני המשפחה ,לתורמים הרבים שאפשרו את הטיפול בגרמניה, לאנשי מירב שהושיטו יד ופתחו שעריהם למשפחתנו בעת צרה, לכל החברים שחיזקו אותנו ונתנו לנו את הכוח לעמוד במשימתנו, אברככם בברכת נעמי: "יעשה ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי"

20/04/2005 | 17:38 | מאת: מן

יהי זיכרה של אשתך ברוך, התברכת לחיות במחיצתה את תקופתכם המשותפת, לא היכרתיה, אך מכתביה בפורום המעטים שקראתי היו מופלאים, כאילו לא אדם כתבם. "אנוש חציר ימיו", את זה אנו יודעים בבגרותינו, גזרות ומכות שונות ומשונות נוחתות על אנשים יקרים ומופלאים ,ללא הסבר, התנחם בבת שלך, וזכור שבפורום זה ענת.ש כפי שכונתה הייתה מיתוס מופלא. מן שלא תידע צער עוד.

20/04/2005 | 21:36 | מאת: תמי פ.

חיים היקר, אני מאותם אלו שזכו להכיר את ענת ולאהוב אותה. עבדנו יחד רק כשנתיים, מספיק והותר להתאהב לאחת בענת, במרץ, באופטימיות, בכוח הפנימי שלה. את זכרה אשא עמי תמיד. שמור על עצמך ועל ילדיך ומצא שמחה ואושר תמי

20/04/2005 | 23:19 | מאת: אני

הדברים שכתבת מרגשים מאוד. יש לי שאלה לשאול אותך: מה קרה פתאום שהמצב החמיר ? אני לפחות האמנתי שענת בדרך להחלמה מלאה. מה השתבש ? האם הטיפול בגרמניה לא היה יעיל ? האם ענת ידעה שאין יותר מה לעשות ? האם היא סבלה ?

21/04/2005 | 19:50 | מאת: raya

לחיים שחם!! כתבת כל כך יפה ונוגע ללב. יצא לי לדבר עם ענת ז"ל פעם אחת בטלפון (בחנוכה). את השיחה הזו לא אשכח לעולם. איזו אופטימיות היא הקרינה. התפעלתי כמו כולם מהיומן שהיא כתבה, לא יכולתי להתעלם מכל הודעה חדשה שלה. באותה תקופה נמשכתי לפורום הזה כמו פרפר לאש. כאב לי כשקראתי שהיא נפטרה. אני מקווה שאתה תתאושש מהמכה הזו ותמשיך לגדל את יודפת. רעיה

23/04/2005 | 07:51 | מאת: ריקי

שלום לך הלואי שלא תדעו צער כה גדול (כי מצער קטן בחיים אי אפשר להימנע) ומקווה שיהיה קל לגדל את ביתך הקטנה שעם הורים כמוכם אני משוכנעת שהיא מדהימה לפחות כמו ענת או כמוך. חג שמח ריקי

20/04/2005 | 10:36 | מאת: שיר

האם מישהי מכירה את המנתח ויכולה לנדב מידע? תודה

24/04/2005 | 23:38 | מאת: מזל

איזה ניתוח את מעוניינת לעבור ?

20/04/2005 | 10:21 | מאת: yaffa

תודה רבה על התשובה הקודמת אבל שמתי לב שאתם קוראים לתרופה וינרלבין האם זאת אותה תרופה כמו navelbine?

20/04/2005 | 13:13 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יפה, כן זה אותה תרופה. תלוי בשם היצרן. בברכה, צוות אחת מתשע

20/04/2005 | 09:17 | מאת: דליה

בקר טוב אני בת 40 לאחר כימו (סימתי לפני כשנתיים) . החודש הפסקתי עם הזולדקס (לאחר שנתיים).ממשיכה רק עם טמוקסי. אודה לך על תשובה למספר שאלות: מתי במידה וכן, יחזור המחזור? כמה זמן לאחר הפסקת הזולידקס אפשר לעשות את הבדיקות ההורמונליות? ממתי אני צריכה להשתמש באמצעי מניעה? האם בטן נפוחה זה נורמלי למצב הנ"ל? תודה וחג שמח

20/04/2005 | 23:45 | מאת: פרופ' אילן כהן

לדליה קשה להגיד מתי החלות שלך יחזרו לתפקד. לכן יש צורך לבצע מעקב שוטף של רמות ההורמונים. במידה ותתחיל פעילות שחלתית יש לדאוד לאמצעי מניעה. את הבדיקות ההורמונליות כדאי להתחיל כחודשיים לאחר זריקת הזלודקס האחרונה.

21/04/2005 | 09:08 | מאת: דליה

20/04/2005 | 08:53 | מאת: אפרת

לאמי התגלה גוש בחזה בגודל של כ-3 ס"מ. לפני כחודשיים עברה ניתוח כריתת רחם בשל דימומים רבים. בימים אלו היא עברה ביופסיה ועדיין אין תשובה. השאלה היא האם יכול להיות שהגוש הוא תוצאה של שינויים הורמונלים עקב הניתוח? הרי ידוע שאסטרוגן יכול לעכב גידולים... מה האופציות שניצבות בפניה? הבנתי שגוש בגודל כזה נחשב גדול, האם יכול להיות שהוא שפיר ואין גרורות? אני יודעת שצריך לחכות לביופסיה אבל בכל זאת האם ישנה אפשרות שגידול כזה אינו ממאיר? ועוד משהו- קראתי שבעצם ביופסיה יכולה לגרום להתפשטות הסרטן אל בלוטות הלימפה, האם זה נכון?

21/04/2005 | 13:37 | מאת: ד"ר אבירם ניסן

אפרת שלום, לגבי שאלתך מהו הגוש? כל האפשרויות קיימות וצריך לחכות לתשובת הביופסיה. לגבי שאלתך השניה, ביופסיות מחט אינן גורמות לפיזור של גידולים-לא בשד עצמו ולא בבלוטות לימפה. בברכה, ד"ר אבי ניסן

http://www.yaffainstitute.com/ מתוך ידיעה!!! מרגישה שחייבת לשתף המון בריאות לכולן. נורית

נדמה לי שהיה משהו שלילי ביותר בכלבוטק

23/04/2005 | 12:51 | מאת: מן

להתעקש על ביופסיה, לא לסמוך על ממוגרפיה, לעשות גם אולטרא סאונד,ולא לפחוד להיבדק,זה יכול להציל חיים.

19/04/2005 | 18:26 | מאת: עלמה

אימי מטופלת בטמוקסי מזה 3 חודשים כטיפול בסרטן השד. בבדיקות הדם השגרתיות נמצאו התוצאות הללו בחריגה: ALT ?GPT? - 45 AST?GOT? - 47 GGT - 115 האם תוצאות חריגןת אלו מצדיקות לדעתך החלפת טיפול?האם זוהי תופעה ידועה? והאם יש סיבה לדאגה לנזק לכבד? תודה על תשובתך וחג שמח.

21/04/2005 | 12:15 | מאת: דר' דוד גפן

לעלמה שלום- תשובות של האנזימים בכבד כפי שאת ציינת הם קצת גבוהות מתווך התקין. הרבה תרופות יכול לעשות את זה כולל טמוקסיפן. צריך לבדוק מה היו בבדיקות קודמות- אולי הממצאים לא חדשים. אולי בעבר היה דלקת בכבד. לא נראה לי שיש סיבה לדאגה על נזק לכבד. בדרך כלל אין צורך להחליף טיפול מבוסס על המספרים האלו. כמובן אמא שלך צריכה להיות במעקב אצל אונקולוג שלוקח את כל הניתונים בחשבון (אולי אמא שלך לוקחת עוד תרופות שיכול לגרום להפרעות בבדיקות דם האלו) ולהמליץ על המשך טיפול. צהריים טובים

19/04/2005 | 18:08 | מאת: יפה

באמת התבלבלתי בשאלה לפורום השאלה לפורום זה היתה אמורה להיות כדלקמן: דודה שלי חולה בסרטן השד כבר עשר שנים . עברה כריתה של שני השדיים הקרנות וטיפולים כימוטרפיים. לפני כשנה המחלה התפרצה עם גרורות לעצמות אחרי טיפולים שונים החליטו לאחרונה על התרופה navelbin היא מעוניינת דרכי לדעת על התרופה תופעות הלואי שלה ומה מידת ההצלחות הידועות לכם תודה

20/04/2005 | 10:10 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, תופעות הלוואי של התרופה הן כדלקמן: תופעות הלוואי המתוארות לא יופיעו אצל כל אדם שמקבל וינורלבין, והן יכולות להיות שונות אם אתה מקבל יותר מתרופה כימותרפית אחת. ירידה זמנית בספירות הדם: ירידה כזו עלולה לגרום לאנמיה, סיכון לשטפי דם או דימום, וסיכון מוגבר לזיהום. תופעה זו יכולה להתחיל כ7- ימים לאחר הטיפול ובדרך כלל מגיעה לשיאה כ14-10- ימים לאחריו. לאחר מכן, ספירות הדם שלך יתחילו לעלות בהדרגה ויחזרו למצבם התקין בתוך 28-21 ימים. מידת ההשפעה של הטיפול על ספירת הדם שלך תלויה במינון הכימותרפיה שתקבל ובתרופות הכימותרפיות האחרות שתקבל בשילוב עם התרופה הזו, אם בכלל. הרופא יכול לייעץ לך מה הסבירות שהכימותרפיה תגרום לירידה בספירת הדם שלך. ספירות הדם שלך ייבדקו באופן שגרתי, כדי לעקוב אחר תפקוד מוח העצם. אם החום שלך עולה מעל 38&ordm;c, או מופיעים פצעים או דימומים לא מוסברים, או אם לפתע אינך חש בטוב אפילו אם אין לך חום גבוה, פנה מיד לרופא שלך או לבית החולים. עצירות: בדרך כלל ניתן להקל על תופעה זו בעזרת שתיית מרובה של נוזלים ואכילת מזון עתיר סיבים. בנוסף, התעמלות קלה עשויה לסייע. לעתים הרופא המטפל יחליט לרושם לך תרופות אשר ימריצו את פעולת המעיים. שלשול: בדרך כלל קל להשתלט על הבעיה באמצעות תרופה, אולם עליך לדווח לרופא שלך אם השלשול חריף או מתמשך. חשוב להרבות בשתיית נוזלים. ירידה בתחושה או נימול בכפות הידיים והרגליים: תופעה זו נובעת מהשפעה של וינורלבין על העצבים. אצל רוב האנשים תופעה זו אינה מופיעה, ואם היא מופיעה, היא בדרך כלל קלה, ומתרחשת רק לאחר טיפול ממושך בתרופה זו. יתכן שתבחין גם בקושי לכפתר כפתורים. אם אתה מבחין בירידה בתחושה או בנימול בכפות הידיים או הרגליים, עליך ליידע את הרופא שלך. התופעה בדרך כלל משתפרת בהדרגה מספר חודשים לאחר סיום הטיפול. כאבים באזור ההזרקה: בעת מתן וינורלבין, עלול להיגרם כאב במקום ההזרקה או לאורך הוריד. אם אתה מרגיש כאב, ספר על כך לצוות המטפל: ניתן להאט את קצב הטפטוף כדי להפחית את התחושה. תופעות לוואי פחות שכיחות בחילה והקאות: ישנן כיום תרופות יעילות מאוד נגד בחילה, שיכולות למנוע או להחליש באופן משמעותי את הבחילה וההקאות. אם לא ניתן לשלוט בבחילה, או שהיא נמשכת, ספר על כך לרופא שלך; הוא יוכל לרשום לך תרופות אחרות נגד בחילה, שעשויות להיות יעילות יותר. נשירת שיער: נשירת השיער אינה שכיחה, אך השיער יכול להידלל ובמקרים מסוימים, לנשור לגמרי. אם תופעה זו מתרחשת, היא מתחילה בדרך כלל שלושה או ארבעה שבועות אחרי תחילת הטיפול, אם כי היא יכולה להתחיל עוד קודם. מצב זה הוא זמני: השיער יצמח שוב כשהטיפול ייגמר. תגובה אלרגית: חלק מהסימנים של תגובה אלרגית הם פריחה בעור וגרד, חום גבוה, צמרמורת, סומק בפנים, תחושה של סחרחורת, כאב ראש, קוצר נשימה, חרדה וצורך לתת שתן. במהלך הטיפול תהיה תחת מעקב כדי לוודא שלא מופיעים אצלך סימנים של תגובה אלרגית. אם אתה מבחין בסימנים האלה, המופיעים לעתים רחוקות עם הטיפול בתרופה זו, עליך ליידע את הרופא או האחות. נזילת וינורלבין: אם וינורלבין נוזל לתוך הרקמות סביב הוריד, הוא יכול לגרום נזק לרקמות באותו אזור. אם אתה מבחין בעקצוץ או צריבה סביב הוריד בזמן מתן התרופה, או בנזילה מאתר הצינורית, חשוב מאוד שתיידע את הצוות המטפל. כך גם אם האזור סביב הצינורית הופך אדום או נפוח בכל עת במהלך הטיפול. בברכה, צוות אחת מתשע

05/05/2005 | 18:43 | מאת: מיכל

kk

19/04/2005 | 16:27 | מאת: יונית

שלום, אני בת 29, בריאה בד"כ. בשנתיים האחרונות שמתי לב לתופעה מדאיגה שתפסה תאוצה: השדיים שלי הולכים ונעשים קטנים בהשוואה לשאר הגוף עד כדי אובדן פרופרציות מוחלט. שאלתי היא מה ניתן לעשות בנידון והאם יתכן קשר בין התופעה הנ"ל לתזונה ו/או עיסוק בפעילות גופנית? בתודה מראש, יונית.

19/04/2005 | 21:04 | מאת: ?

יכול להיות שעלית במשקל בשנתיים האחרונות והחזה נשאר כמו שהיה ולא הוא זה שהשתנה אלא כול הגוף, אולי כדאי שתוועצי עם פלסטיקאי להגדלת חזה (אם הנושא מפריע לך, כמובן?) אני עברתי הגדלה לפני חמישה חודשים ומאוד מרוצה, תרצי המלצה אשמח לתת.

20/04/2005 | 09:58 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יונית, המלצתינו היא לפנות לכירורג שד , ולהתייעץ איתו ולהעלות את כל השאלות . בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

19/04/2005 | 14:55 | מאת: יפה

אבא שלי בן 80 ואחיו בן 68 שניהם התחילו לאחרונה להשתעל עם דם(במקום ליחה) האח טופל באנטיביוטיקה ועדיין מדמם ואבי חזר לעצמו בלי כל התערבות תרופתית כלשהיא. בבית החולים במיון עבר כל הבדיקות כולל סיטי ורנטגן ולא מצאו כלום חוץ מצלקות שחפתיות האם זה סימן להתחלת מחלת שחפת או אין מה לדאוג?

19/04/2005 | 15:44 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום יפה, קרוב לוודאי שטעית בפורום , הפורום הזה מיועד לחולות סרטן שד ובני משפחותיהן. בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

19/04/2005 | 10:54 | מאת: גל

אני עומדת לעבור ניתוח להוצאת גוש מהשד. תוצאות הביופוסיה לא היו חד משמעיות ולא שללו ממאירות למרות שכנראה מדובר בגידול שפיר. האם בעקבות ניתוח כזה, הגוש נמצא בשד ימין בשעה תשע , עלולה להיווצר דפורמציה לש השד.? האם עלולה להיווצר פגיעה בצינורות ולמנוע בעתיד אפשרות להנקה? תודה

20/04/2005 | 07:34 | מאת: פרופ' משה שבתאי

אם אמנם מדובר בגוש שפיר, הסיכוי לדפורמציה ו\או להפרעה בהנקה הנו זניח.

19/04/2005 | 05:40 | מאת: אלי

שלום, אימי מקבלת כעת טיפול קרינתי של 10 הקרות. שאלותי: 1) תוך כמה זמן אמור הגידול לקטון / להפסיק לגדול 2) אחרי הפסקת ההקרנות - עוד כמה זמן יש השפעה? 3) אחרי כמה זמן יעיל לבדוק את מצב הגידול ? תודה אלי

19/04/2005 | 10:39 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום אלי, קשה לתת תשובות לשאלותיך, מאחר ואין לנו פרטים על סוג הגידול , גודל, ועוד הרבה פרטים אחרים. אנו ממליצות לפנות לרופא המטפל ולקבל ממנו תשובות לכל השאלות שעולות. בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

25/04/2005 | 14:17 | מאת: אילון נופר

hi ושלום! אני בת 34,סרטן שד גרורתי, 2 בלוטות נגועות, נשאית הגן BRCA1מסיימת טיפול כימי{שאינו מומלץ לחובבי שיער ואוכל<<<<<} שאלתי:אני רקדנית ומוסיקאית משתמשת בידים שלי כמקצוע אהוב. האם אוכל לוותר על ההקרנות מתחת לבית השחי שעלולות לגרום לנזק עתידי בשימוש ביד? האם ישנם מחקרים שאוכל לקרוא בנושא? האם זו שאלה רלוונטית שאפשר להפנות לרופא?

18/04/2005 | 22:37 | מאת: צריכה עצה

אני אחרי כל הטיפולים ובמעקב שוטף. הבעיה שלי שמהרגע שהחלמתי, אני מקנאה מאוד בכל אחת שעוברת לידי ברחוב , כי היא בריאה . זה משגע אותי . כל אחת שלא חלתה , מבחינתי טוב לה יותר ממני .כי היא לא צריכה להתמודד עם שד שעבר ניתוח, עם איסור להרות, עם יד בסיכון , עם אל ווסת , עם השמנה בגלל כדורים ,ועוד ועוד ... וזה מקשה עלי את החיים כי בכל אחת אני רואה את הבחורה הבריאה שהייתי וכבר לא אחזור להיות... אני יודעת שעלי לשנות קו מחשבה , שעלי לשמוח ולהתחזק , אבל כשאני ב"רחוב" אני פתאום מבינה כמה אני "לא בריאה" לעומתן....

19/04/2005 | 01:28 | מאת: רפ

קטונתי מלתת לך עצות כי ההתמודדות היא דבר אישי לכל אחת. יכולה רק להגיד לך שאני מבינה ומכירה את המצב הזה בדיוק..........אולי לכן קשה לי לתת עצה, גם אני מחפשת פתרונות. מה שמוזר לי לגבי עצמי, שדווקא בתקופת הטיפולים עצמם לא כ"כ הרגשתי כך כלפי הסביבה ואילו עכשיו התחושות דומיננטיות מאוד. לא רק ברחוב, גם בקשרים אישיים רבים. רק מילה אחת לפרופורציה, ברור שהאנשים ברחוב אינם נטולי דאגות, אולי חלקן קשות, ולרוב אי אפשר לראות את זה עליהם, כפי שכנראה גם עלייך זה לא ניכר כמי שהחלימה מסרטנשד. זה לא אמור להפחית משהו מתחושתך, אלא אני אומרת זאת בניסיון להקל במעט - ברור שלך קשה אבל לא בהכרח לכל השאר קלי קלות

19/04/2005 | 20:19 | מאת: לצריכה עצה

בפורום סרטן השד ב-NRG יש שם יועץ בדיוק לבעיות האלה. כדאי לנסות http://forums.nrg.co.il/index.php?act=forum&do=forum&forum=120

19/04/2005 | 22:02 | מאת: נועה גואטה

שלום לך, אני לא יודעת מי החליט שעכשיו שהכל נגמר ואת צריכה "לשמוח" ו"לשנות קו מחשבה". אני שומעת מהרבה מאד נשים שמתארות תחושות דומות לשלך. המחשבה שהבראת ואת יוצאת לדרך שמחה ומאושרת והכל מאחוריך, היא מחשבה מוטעת ומאפיינת אולי חלק מהאנשים בסביבתך המעוניינים לראות אותך חוזרת לשיגרה. המציאות היא כי ההתמודדות הקשה דווקא מתחילה עכשיו. עכשיו כפי שכתבת כל כך חזק ואמיתי, עכשיו את יוצאת לרחוב וצריכה להתמודד עם ההשלכות של סרטן השד על החיים שלך. כן את כועסת עכשיו וכן את מקנא בנשים הבריאות שמתרוצצות סביבך וכן את בסדר! הדרך בה את בוחרת כאן, האומץ בו את מאפשרת לעצמך להתבטא, להיות בקשר עם התחושות שלך, נראה לי כי זאת תחילתה של הדרך להתמודדות. העצה שלי אליך זה שתאפשרי לעצמך לכעוס, לכאוב ולהוציא כל מה שאת מרגישה. אם את מרגישה שאת זקוקה לעזרה - בואי ותצטרפי לקבוצות התמיכה שמתקיימותבעמותה ותפגשי עם נשים שמרגישות כמוך. יחד נלמד איך להתמודד עם התחושות הקשות ולהמשיך לצעוד ברחוב... מחכה לשמוע ממך נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

27/04/2005 | 18:46 | מאת: ורד

ככלל, אל תקנאי באף אחת. חליתי בסרטן השד והחלמתי וכשאני פוסעת ברחוב אני שמה לב לאור השמש ולאויר הנעים. קל מאוד להיגרר למחשבות קשות, אבל אין לדעת מה מתחולל אצל כל איש/אישה שאת מביטה בו/בה. הרי אין לדעת מחיצוניות מה עובר על האדם. התרכזי בחייך ובאושרך. לאט לאט תחדלי לחשוב מחשבות מסוג זה. מבטיחה לך.

18/04/2005 | 22:08 | מאת: ענת

אני מתכננת הפריה חוץ-גופית. יש לי המון ציסטות קטנות בשני השדיים. האם טיפול הורמונלי של סטימולציית השחלות יכול לגרום להפיכת ציסטות לגידולים סרטניים? תודה

19/04/2005 | 21:18 | מאת: פרופ' אילן כהן

רמות גבוהות של הורמונים שמופיעים בזמן טיפולי הפריית מבחנה עלולים לגרום להגדלת הציסטות בשדיים. אך תופעה זו זמנית בלבד וחולפת לאחר גמר הטיפול. מחקרים עדכניים לא הראו עלייה בסיכון לסרטן השד עם טיפולי פיריון. מכל מקום, כדאי להתייעץ עם כירורג שד. בהצלחה

המשפט הזה מעורר עצב גדול: "מחקרים עדכניים לא הראו עלייה בסיכון לסרטן השד עם טיפולי פיריון". כל בת דעת יודעת שאין זה נכון. העלייה בשכיחות סרטן בנשים צעירות קשורה הדוקות לטיפולים ההורמונליים. אין ספק בכלל. מוטב לומר את האמת כי הרי ממילא כל אישה מחליטה לעבור את הטיפולים האלה - למרות הסיכון.

18/04/2005 | 21:59 | מאת: גלי

בממוגרפיה שעשעיתי הכל נמצא תקין ללא ממצא חשוד אך נכתב במכתב :ריקמה סמיכה פיברוטי". אני בת 50 מה פרוש?

20/04/2005 | 00:54 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

רקמה סמיכה או פיברוטית או פיברוגלנדולרית זה פשוט תיאור של המבנה של רקמת השד. בשד סמיך הרגישות של הממוגרפיה יותר נמוכה, והבדיקה עשוייה לא לזהות ממצאים - לכן יש כאלה שממליצים לבצע גם אולטרסאונד במקרים כאלה.

08/02/2007 | 09:08 | מאת: מירית

התקבלה תשובה שקיימת נסיגה של הרקמה הפיברוגלנדולרית.מה זה אומר? האם בעקבות התעמלות יום יומית זו השפעה? מקוה שחיובית. תודה מראש מירית

18/04/2005 | 19:41 | מאת: מןלא רופא

שלום לך אצל אשתי בת 45 היה גושון קטנטן בשד שלא יחסו לו חשיבות, ולא ראו בממוגרפיה, במזל רב אחרי שהעירו את תשומת ליבינו גורם חיצוני באופן מקרי, אשתי עשתה ביופסייה והתגלה הבילתחי יאומן- גוש סרטני ,גם אמה חלתה במחלה זו.בדעבד כיום אנו מבינים באיזה סיכון הייתה ונמצאת אשתי. יש לא מעט מקרים של נשים לאחר הריון שמתגלה אצלהן המחלה, אינני חלילה, אומר שכך יהייה אצלכם, אבל חייבים לשלול אפשרות זו. עצתי לך לא לפחוד ללכת ולבקש ניקור מחט, בהתייעצות עם כירורג מומחה, רק כשבודקים מה יש בפנים יודעים, ולמרות האחוזים הנמוכים, כל מקרה הוא מאה אחוז. הרבה בריאות

19/04/2005 | 00:46 | מאת: רפ

בכל אופן ממליצה להמשיך ולעקוב, גם אם כרגע התוצאות יהיו טובות. לי היתה תשובה דומה בבדיקה ואחרי כשנתיים של מעקב, התגלה באותו מקום גוש סרטני. הרופאים טוענים בתוקף שאין קשר. הקשר היחיד הוא - לא "להירדם בשמירה" כשיש משהו שפיר, פיברוטי וכד' אלא להמשיך ולבדוק ולהימנע מהטעיות של הגוף. אני לא הרגשתי במישוש את הגוש הסרטני כי בטעות חשבתי שאני מרגישה את ההצטברות השפירה שכבר היתה מוכרת לי

18/04/2005 | 14:23 | מאת: דליה ב

מאז סיום הטיפולים וההקרנות לפני כמעט שנה יש לי כל הזמן תחושות לא נעימות בגרון, כאילו קשה לי לבלוע, או כשאני בולעת יש לי הרגשה שמשהו עומד לי או מפריע לי בגרון רופא אף אוזן שלח אותי לאולטרסאונד והכל בסדר, עשה לי בדיקה עם צינורית מהאף והכל בסדר, צילום מערות הפנים אמר שהכל בסדר. הרופאה האונקולוגית שאני באמת מאמינה בה אמרה לי שהתופעה ידוע ואפילו יש לה שם ברפואה - לא זוכרת את השם אבל זאת תופעה של לחץ שמתבטא אצל כל אחד בצורה אחרת ואצלי זה בגרון - לסיכום היא נתנה לי כדורי הרגעה "ולריין", הכדור מאד עוזר לי לישון בלילה אבל התופעה לא עוברת, גם משום שאני פוחדת לקחת את הכדור במשך היום כי הוא מטשטש ועושה לי "לא נעים בבטן". סיפור ארוך - אבל אני בכל זאת מבקשת איזו שהיא תשובה תודה וחג שמח - דליה

01/05/2005 | 14:58 | מאת: דר' נלי ברק

דליה היקרה, ההרגשה של אי נעימות בגרון לאחר קרינה של השד יכולה לבוא עקב פגיעה איזורית בעקבות הטיפול, במיוחד עם כלל בלוטות לימפה אזוריות. ההרגשה צריכה לעבור לאחר מס' שבועות לאחר סיום הטיפול. יש להקפיד על אוכל ושתייה פושרים או קרים אך ממש לא חמים. ולריין הואר חומר להרגעה כללית, הנך יכולה להשתמש בו ללא שום חשש.

18/04/2005 | 10:13 | מאת: תלמידה

איפה הפרק על סרטן והריון באתר שלכם?

18/04/2005 | 11:17 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, זהו הקישור לפרק http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=pregnancy.doc ואל הפרק ניתן להגיע לפי מה שנכתב, קישור לאתר בצד שמאל של דף זה/דף הבית/מידע/מידע רפואי/ יש תוכן עניינים ובו תמצאי את הפרק. בברכה, צוות אחת מתשע

18/04/2005 | 00:43 | מאת: תלמידה

מה הקשר בין סרטן השד להריון? מהם הסיכונים בהריון מסרטן השד? האם כאשר אישה בהריון יש לה סיכוי לחלות בסרטן השד? כיצד מתגלה סרטן השד אצל אישה בהריון והאם יש סיכון מסויים לעובר? האם אישה שיש לה סרטן השד תוכל להרות בעתיד?

18/04/2005 | 09:20 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע רב על סרטן השד , ובין המידע פרק על סרטן השד והריון - אנא קיראי את הפרק. אל האתר ניתן להגיע על ידי קישור בצד שמאל של דף זה/ דף הבית/מידע/ מידע רפואי. בנוסף תוכלי לעיין בתשובות רופאים שניתנו בפורום זה על ידי יועצי הפורום. זאת ניתן לעשות על ידי חיפוש בקוביה השחורה במעלה הדף " חיפוש בפורום זה" והכנסת המילים הריון וכו'. בהצלחה, צוות אחת מתשע

18/04/2005 | 00:35 | מאת: מעיין

אני בת 15 בחרתי לעשות עעבודה על סרטן השד בביה"ס . הנושא מעניין אותי מכיוון שסבתי לא פעם אחת חלתה במחלה זו. אשמח אם אקבל חומר בנושא, או אפילו סיפורים איישים אל האימיל שלי תודה רבה...

18/04/2005 | 08:29 | מאת: צוות אחת מתשע

למעיין שלום, תודה שפנית אלינו. תוכלי למצוא חומר רב בנושא סרטן השד - אבחון, גורמי סיכון, בדיקות, סוגי המחלה ואפשרויות הטיפול - באתר האינטרנט שלנו www.onein9.org.il, עמוד הבית/מידע/מידע רפואי. במידה ותרצי לעיין בחומר נוסף, סיפורים אישיים וכו' אנא פני למרכז המידע, טל. 03-6021717 שלוחה 228. בברכה צוות אחת מתשע

18/04/2005 | 00:04 | מאת: מ

איזה חומר זה הזומרה? כימי?

18/04/2005 | 08:35 | מאת: צוות אחת מתשע

מ' שלום, תוכל למצוא מידע על זומרה (זומטה) ותופעות הלואי שלה באתר האינטרנט של אחת מתשע www.onein9.org.il דף הבית/מידע/מידע רפואי/סוגים מיוחדים של סרטן שד וטיפולים מיוחדים. להלן קטע משם: "...הזומטה משתייכת לקבוצת תרופות הביספוספונטים ( bisphosphonates ) שמטרתן להפחית ולעכב התפתחות סיבוכים בעצמות כתוצאה מגידולים סרטניים, דוגמת : שברים; טיפולי הקרנות לטיפול בכאבי עצמות; ניתוחים לתיקון שברים בעצמות. זומטה, כמו גם הארדיה, אינה תרופה כימותרפית והיא ניתנת בשילוב עם הטיפולים המקובלים לסרטן : הקרנות, כימותרפיה וטיפול הורמונלי..." בברכה, צוות אחת מתשע

17/04/2005 | 22:04 | מאת: לימור

השאלה אל הגניקולוג ד"ר אילן כהן לפני שלושה חודשים התחלתי טיפול בטמוקסי 20 בחודש הראשון הרגשתי טוב , חודש אחרי כריתה דו צדדית חזרתי לתיפקוד מלא אופטימית ורעבה לחיים, יוצרת ,פעילה עם הבנות חדשות על החיים ואמונה בעצמי וביכולת שלי להתמודד עם מצבים קשים . בחודש האחרון אני בוכה פתאום בלי סיבה ,זה קורה בכל מיני מקומות,מצבי הרוח שלי החלו משתנים כמה וכמה פעמים ביום ,אני תשושה עצובה לפעמים עצבנית אף התקף חרדה היה לי ביום שישי האחרון,הביטחון העצמי שלי נחלש ואיתו הרעב לחיים ,איכות התיפקוד ירדה מאוד. חשוב לי לציין שיש לי בן זוג מאוד אוהב ומשפחה תומכת אך זה לא עוזר , אפילו אני כבר לא שולטת במה שקורה לי כאילו איבדתי את יכולת השיח עם עצמי.האם אלו תופעות הטמוקסי?אני עדיין מקבלת מחזור אני בת 41 .האם הורדת המינון יכולה להקל עלי?ואולי צריך להחליף כדור לארימידקס ואלו תופעות יש לו? איך אני עוזרת לעצמי? מידי פעם יש לי בחילה וסחרחורת וטישטוש בראיה מקרוב גם כאבים בעצמות היו ונעלמו כמעט לגמרי.

18/04/2005 | 14:31 | מאת: גובי

שלום לימור, קראי את המידע הבא. יתכן והוא יעזור לך ולרופא שלך לקבל החלטה: Breast Cancer The potent, anticarcinogen effects of I3C have been documented in a number of studies. Researchers at the University of California at Berkeley injected I3C directly into human breast cancer cells, then observed its effect on the cell cycle, the process by which cells divide. I3C halted the cell cycle process before it jumped into full gear, inhibiting the growth of the cancer cells AND preventing cell division by blocking DNA duplication.7 Due to its ability to halt the cell cycle, I3C is being looked upon as a possible adjunct therapy to breast cancer. For more than 20 years, the antiestrogen Tamoxifen has remained the drug of choice to treat breast cancer sufferers. But Tamoxifen has been a double-edged sword. Although it has extended the life of many women, only half of the two-thirds of breast cancer patients with estrogen dependent tumors respond to Tamoxifen therapy. Furthermore, after 12 - 18 months of treatment, users develop a resistance to the drug, AND it has been shown to stimulate the growth of breast cancer cells after prolonged use. 8-11 Research documents the effectiveness of combining I3C with Tamoxifen to eliminate the drugs potentially harmful effects AND to create an even more effective antiestrogen. University of California at Berkeley researchers injected three groups of human breast cancer cells, one group with I3C, another with Tamoxifen AND a third with the two substances combined. The cells injected with Tamoxifen alone experienced a 60 percent inhibition in DNA synthesis, while the cells injected with I3C experienced a 90 percent inhibition during the same time period. The combination of I3C AND Tamoxifen yielded a more effective suppression of the cancer cells than either substance alone, resulting in a 95 percent inhibition after 96 hours of treatment.12 Lower doses of Tamoxifen, when combined with I3C treatment, inhibited cancer cell growth to the same extent as higher doses of either substance added individually. These results indicate that patients on a combined Tamoxifen-I3C treatment program can substantially reduce their dosage of Tamoxifen, decreasing the likelihood of resistance to the drug.13 7. Cover CM, Hsieh SJ, Tran SH, Hallden G, Kim GS, Bjeldanes LF AND Firestone GL. Indole-3-carbinol inhibits the expression of cyclin-dependent kinase-6 AND induces a G1 cell cycle arrest of human breast cancer cells independent of estrogen receptor signaling. J Biol Chem. 1998; 273:3838-3847. 8. Legha SS. Tamoxifen in the treatment of breast cancer. Ann Intern Med. 1988; 109: 219-228. 9. Couillard S, Gutman M, Labrie C, Belanger A, Candas B AND Labrie F. Comparison of the effects of the antiestrogens EM-800 AND tamoxifen on the growth of human breast ZR-75-1 cancer xenografts in nude mice. Cancer Res. 1998; 58:60-64. 10. Gottardis MM AND Jordan VC. Development of tamoxifen-stimulated growth of MCF-7 tumors in athymic mice after long-term antiestrogen administration. Cancer Res. 1988; 48: 5183-5187. 11. Osborne CK, Coronado-Heinsohn EB, Hilsenbeck SG, McCue BL, Wakeling AE, McClelland RA, Manning DL, AND Nicholson RI. Comparison of the effects of a pure steroidal antiestrogen with those of tamoxifen in a model of human breast cancer. J Natl. Cancer Inst. 1995; 87:746-750. 12. Cover CM, Hsieh SJ, Cram EJ, Hong C, Riby JE, Bjeldanes LF, AND Firestone GL. Indole-3-carbinol AND tamoxifen cooperate to arrest the cell cycle of MCF-7 Human Breast Cancer Cells. Cancer Research. 1999; 59: 1244-1251. 13. Cover CM, Hsieh SJ, Cram EJ, Hong C, Riby JE, Bjeldanes LF, AND Firestone GL. Indole-3-carbinol AND tamoxifen cooperate to arrest the cell cycle of MCF-7 Human Breast Cancer Cells. Cancer Research. 1999; 59: 1244-1251. http://www.vrp.com/art/309.asp

18/04/2005 | 23:21 | מאת: פרופ' אילן כהן

ללימור צר לי על מצוקתך. יתכן והתופעות הן על רקע של הצטברות של מתח נפשי. אינני בטוח שהתופעות קשורות לטיפול עם טמוכסיפן. התופעה היחידה שיכולה להיות קשורה לטיפול בטמוכסיפן היא טשטוש הראייה. יש צורך לבצע בדיקת ראייה, תפקודי קרישה וברור נוירולוגי בכדי לשלול אפשרות של בעייה בראייה או במערכת הקרישה או בעייה נוירולוגית. אך יתכן אף, שתופעה זו שייכת למכלול התופעות הנפשיות שייתכן שמהן את סובלת. לכן, הייתי מציע לפנות במקביל להתייעצות פסיכולוגית. אינך יכולה לקבל טיפול עם ארמידקס כי אסור לתת טיפול זה לנשים עם שחלות פעילות. בכל מקרה, יש לדווח על תופעות אלו לאונקולוג המטפל. במידה והוא יחליט לשנות את הטיפול לארימידקס, אז הוא יוסיף לך גם זריקות זלודקס אשר יגרמו ללגיל מעבר עם כל התופעות ההנלוות, ולל דכאון אפשרי.

17/04/2005 | 20:13 | מאת: שירלי

האם מישהי יכולה לנסות לתאר לי, למרות שמאוד קשה, איזה סוג של כאב מרגישים בעצמות כתוצאה מגרורות? יש לי כאב מעיק שלא חולף בצד הגב. תודה

18/04/2005 | 09:11 | מאת: צוות אחת מתשע

שירלי היקרה, אנו ממליצות שתיפני לרופא המטפל בכדי לטפל בכאב, אם הרופא יחליט שיש מקום לבדיקות הדמייה הוא בטח ישלח אותך. כאבים הם אינידבידואלים וקשה להסתמך על הרגשות אחרים. בברכה, צוות אחת מתשע

17/04/2005 | 17:42 | מאת: ש.

שלום רב, אני נמצאת בשלבי טיפול אחרונים בסרטן שד(הקרנות). בבירור גנטי התגלה שאני נושאת את המוטציה הגנטית (לסרטן שד ושחלה) ואני שוקלת לעבור כריתת שחלות מניעתית. שאלתי היא: האם למרות שבעברי שני ניתוחים קיסריים אני יכולה לעבור ניתוח כריתת שחלות דרך הטבור? או שאאלץ לעבור ניתוח מורכב יותר? בתודה מראש ש.

25/04/2005 | 13:41 | מאת: דר' דן גריסרו

לש' שלום, בד"כ ניתוחים קיסריים לא גורמים להתפתחות הידבוקויית מרובות בחלל הבטן ולכן אין זה מפריע לניתוח לפרוסקופי (דרך הטבור). כמובן בכל ניתוח לפרוסקופי עלולה להיות הפרעה טכנית שתחייב מעבר לניתוח פתוח, אך המטרה במקרה שלך הוא לסיים הניתוח בדרך לפרוסקופית. נשאלת שאלה נוספת והיא האם את מועמדת לקחת טמוקסיפן לתקופה. אם כן יש לחשוב גם על גורל הרחם.

17/04/2005 | 09:31 | מאת: אלי

אשתי בת 31 ,4 חודשים אחרי לידה חמישית. אני חייב לציין שאני דואג אבל אשתי ממש לא ואני לא מצליח לשכנע אותה. מזה זמן רב שהיא מרגישה רע ואנחנו מייחסים את זה למצב בעקבות הלידה כי כך תמיד היה (היא נמצאת במצב של דיכאון שלאחר לידה כי יש לה שינויים חדים במצב הרוח). יש לה כאבי שרירים ועצמות , מעין זרמים חשמליים מכיוון השד לבית השחי,ובעיקר כאבים בעמוד השדרה כך שכאשר היא יושבת זמן כמו , גם בשירותים, נרדמות לה הרגליים. אנחנו אמורים לקבוע תור לאורטופד. בכל מצב, שלשום בערב , היא קוראת לי ואומרת לי , תרגיש, ואז אני מרגיש ממש גוש קטן שנראה כגודל של סנטימטר או יותר בשד השמאלי שלה. היא לא מוכנה ללכת להיבדק כי היא טוענת שהיא מניקה וזה בטח סתימת צינור חלב או משהו קשור לזה. אני מודאג ולא יודע לעשות כי אני דואג לה , מה גם שלאימה היה בזמנו גידול בשד אי שם בשנות החמישים שלה. האם היא חייבת לראות רופא/ כירורג? מה עושים? תודה.

17/04/2005 | 10:20 | מאת: צוות אחת מתשע

אלי היקר, אנו ממליצות בכל מקרה לפנות לכירורג שד לבדיקה ולחוות דעתו. א. בכדי להסיר דאגה מליבכם. ב. 80% מהגידולים בשד הם שפירים. ג. אישתך נמצאת בקבוצת סיכון בגלל אמה ואין הנקה דוחה התייעצות עם כירורג שד. בברכת מזל טוב וחג שמח, צוות אחת מתשע

18/04/2005 | 19:42 | מאת: מן לא רופא

שלום לך אצל אשתי בת 45 היה גושון קטנטן בשד שלא יחסו לו חשיבות, ולא ראו בממוגרפיה, במזל רב אחרי שהעירו את תשומת ליבינו גורם חיצוני באופן מקרי, אשתי עשתה ביופסייה והתגלה הבילתחי יאומן- גוש סרטני ,גם אמה חלתה במחלה זו.בדעבד כיום אנו מבינים באיזה סיכון הייתה ונמצאת אשתי. יש לא מעט מקרים של נשים לאחר הריון שמתגלה אצלהן המחלה, אינני חלילה, אומר שכך יהייה אצלכם, אבל חייבים לשלול אפשרות זו. עצתי לך לא לפחוד ללכת ולבקש ניקור מחט, בהתייעצות עם כירורג מומחה, רק כשבודקים מה יש בפנים יודעים, ולמרות האחוזים הנמוכים, כל מקרה הוא מאה אחוז. הרבה בריאות

17/04/2005 | 00:14 | מאת: סיגל

17/04/2005 | 09:53 | מאת: נועה גואטה

סיגל, אני אשמח שתתקשרי אליי ואני אמסור לך את כל הפרטים לגבי הקבוצות. עקרונית אנו עורכות שיחה טלפונית להיכרות ושיחה פרטנית לפני ההצטרפות לקבוצה. אני נמצאת במשרד מדי יום, מלבד יום ד', בין השעות 8:30 - 13:00 ובימי ג' כל היום עד השעה 20:00. הטלפונים שלי - 03-6021717 שלוחה 226 ובנייד 052-8749292 מקווה לשמוע ממך בהקדם נועה גואטה רכזת תמיכה

16/04/2005 | 22:58 | מאת: טלי

האם מישהיא יודעת אם גרורות , מה זה אומר מבחינת ביטוח לאומי? אחוזי נכות וקיצבת נכות? או שכל כמה חודשים חוזרים שוב ושוב לועדות רפואיות????? הרי גרורות זה נכשיו למחלה כרונית ללא ריפוי. תודה.

17/04/2005 | 10:14 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום טלי, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק שלם על זכויות כלכליות -מה מגיע לי? אינך כותבת אם פנית בעבר לביטוח לאומי, אך והיה ופנית הזכויות על פי מה שכתוב בפרק הן כדלקמן:- בדיקה מחודשת לפי בקשת המבוטחת תוכלי לבקש בדיקה מחודשת של התביעה לנכות רפואית אם עברו שישה חדשים מן הקביעה האחרונה של הפקיד המוסד לביטוח לאומי במקרים הבאים : • במידה ותביעתך לקצבת נכות נדחתה ( בגלל שנקבעו לך פחות מ- 40% נכות רפואית או פחות מ- 50% לעקרת בית - או מפני שנקבעה לך דרגת אי כושר השתכרות פחותה מ-% 50 ). • במידה ונקבעה לך דרגת אי כושר השתכרות חלקית וחלה החמרה במצבך הרפואי. יש לצרף תעודות רפואיות המעידות על החמרת המצב. • אם נקבעה לך דרגת אי כושר בשיעור של 75%, ואת רוצה להיבדק מחדש רק לעניין האחוזים הרפואיים. במקרה כזה צריך שיתקיימו שני תנאים: &#61607; חלפו 12 חודשים מאז הבדיקה הקודמת. &#61607; יש בידייך הוכחות על החמרה במצבך הרפואי. הקישור לאתר נמצא בשוליים השמאליים של דף זה/דף הבית/מידע/ זכויות כלכליות. בברכה, צוות אחת מתשע

16/04/2005 | 21:36 | מאת: אורנה

בבדיקת M.R.I. שביצעתי התגלו אצלי בשד שני מוקדי האדרה . נודול זעיר בקוטר 0.1 ס"מ ונודול עגול בקוטר 0.6 ס"מ . אבקש לדעת מה משמעות הדבר?. בתודה מראש אורנה

17/04/2005 | 15:51 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום אורנה, קשה מאוד (עד בלתי אפשרי ) להשיב מבלי לראות את הבדיקה עצמה, ולהבין מדוע בוצעה... בקווים כלליים - מוקד של מ"מ אחד הוא מן הסתם קטן מכדי לאפיין, ונודולה עגולה של 6 מ"מ יכולה להיות שפירה - אבל צריך לקבל תשובה מוסמכת ממי שפיענח את הבדיקה, ולדבר עם הרופא המטפל שמכיר אותך לגבי בצורך בהמשך בירור או מעקב.

18/04/2005 | 19:51 | מאת: אורנה

האם אפשר לקבל בקצרה פירוש המילה : נודול....

24/04/2005 | 20:49 | מאת: אורנה

אבקש לדעת בקצרה מה פירוש המילה נודול?.

15/04/2005 | 19:15 | מאת: מן

עכשיו אחרי שאנחנו לקראת סוף ההקרנות,מתחילות הדאגות הוא יחזור, לא יחזור, מתי יחזור, איך יחזור,,,,,,וכמובן יש המשתמשים במילה השרדות כלומר כמה זמן תשרוד האשה עד לביקור החוזר. ולעומתם אונקולוגיות מופלאות אומרות לנו את האמת שבעצם בגילוי מוקדם יחסית יש סיכוי טוב מאוד,ומי האדם הבריא שלא מפחד מהמחלה הארורה הזאת שיום אחד עלולה לצוץ לכל אחד הו בגלל המטען הגנטי המקולקל שקיבל מהוריו, והן בגלל המפעל התעשייתי הכימי בו הוא עובד,, קרינה, ירקות ופירות מועשרי הורמונים, ראדיקלים חופשיים וכו. ואם כך לכן נשות הפורום היקרות,גם אנו הבעלים אם נתעסק בסטטיסטיקות הרי אינסוף חולירות ממתינות לנו על הסף, ומה עם מחלות לב, אוטם ודום לב, כלי דם, טרשת עורקים, שבץ מוחי עם ריתוק לכסא גלגלים שלדעתי זה הרבה יותר גרוע מסרטן. בקיצור מסקנתי הפשוטה כאדם בריא או ושב עצמו לבריא, לנסות להנות מההווה ומהרגע, ומההנאות הקטנות והגדולות, ועכשיו אני הולך לגמור ציור נוסף (זה תחביבי), עד שמאמרו של גאון הסטטיסטיקה הבא יופיע.

21/04/2005 | 17:31 | מאת: גלית

תודה, בדיוק מה שהייתי צריכה לקרא :)

15/04/2005 | 18:58 | מאת: נטע

שלום רב! בבדיקת ממוגרפיה נרשמה תוצאה אחת לא ברורה ולפיכך אני נזקקת לביצוע ביופסיה לשם כך: "נתגלה ברביע החיצוני העליון של שד שמאל שתי קבוצות של הסתיידיויות עדינות לא חד משמעיות". אפשר להירגע מזה?

16/04/2005 | 22:00 | מאת: רפ

נטע היקרה, גם אם התוצאות יהיו טובות, ועבורך מקווה שכך יהיה, מציעה לך מנסיוני האישי להמשיך בעתיד ולבדוק במרווחי זמן לא רחוקים מדי. להיות רגועה זה טוב, אך צריך גם לבדוק בהתמדה. אותי "הרגיעו" במהלך בדיקות שנתיות בהן ראו "התגבשות פיברוציסטית" עד שבאותו מקום לבסוף התגלה לו הסרטן. דווקא בגלל שהיה ממצא שפיר לא חשדתי בכלום, כי לא היתה כל דרך לחוש שהתפתח שם סרטן. אפילו הכירורג שד לא הרגיש במישוש שומדבר ורק מאחר ששלח אותי בקביעות לאולטראסאונד גילו בבדיקה שהפעם...זה לא אותו גוש אלא גוש חדש וסרטני. אם הייתי אכן "נרגעת", כבר לא הייתי יכולה להיות אח"כ רגועה.....שיהיה בהצלחה ובבריאות

15/04/2005 | 11:40 | מאת: ראנת

שלום לכולם, אני ראנת ואני סטודנטית במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה לאומנות בצלאל. במסגרת תרגיל שקיבלנו בקורס לעיצוב אריזות החלטתי לעצב מחדש את אריזות הפרוטזות שד, מפני שנראה לי שהן נראות נורא ולא תורמות לתחושה הקשה שמתלווה לקניית מוצר שכזה... הייתי שמחה אם אוכל לקבל מכן תחושות, מחשבות, או מה ואיך הייתן רוצות שהדברים יהיו,האם יותר סקסיים או שימשיכו להיות רפואיים? והאם לא מטריד העיניין שהאריזות הללו כיום "מוסתרות" בחנויות במדפים התחתונים והמוסתרים ביותר?. דבר נוסף שהייתי רוצה לדעת זה האם יש מוצרים נוספים שצריכים "שידרוג". העיניין מעסיק אותי מאוד וקרוב לליבי, אשמח לקבל הערות ותגובות. בתודה מראש, ראנת.

17/06/2005 | 11:33 | מאת: מיכל

שלום ראנת, בתור אחת שהולכת עם פרוטזה, הפרוטה מעוצת יחסית טוב היא נצמדת לגוף והסיליקון מעניק את התחושה הנכונה של שד אמיתי. אחת הבעיות העיקריות מתגלה בקיץ - הפרוטזה מאוד חמה וגורמת במקומות שאין בד שמכסה להזעה רבה. דבר נוסף שקשור לקיץ - אני אוהבת ללכת עם חולצות "V" או כפתורים והבעיה היא שהפרוטזה מציצה מהחולצה מדי פעם. לדעתי צריך לשנות את הצורה המשולשת שלה למשולש שהצלע הפנימית לא ישרה אלא קעורה כלפי הפיטמה וכך הפרוטזה לא תציץ מבעד לפתח החולצה. עוד משהו שאפשר לחשוב עליו זה חזיה יפה אבל מספיק חזקה להחזיק פרוטזה (בקיצור להרוויח מכל העולמות). שיהיה לך בהצלחה רבה

15/04/2005 | 10:06 | מאת: שירה

בחודש נובמבר 2004 גיליתי גוש גדול בשד שמאל עם גרורות לשתי בלוטות לימפה בבית השחי. עברתי טיפולים כימותרפיים והגוש הצטמצם משמעותית. במקביל התגלה שאני נשאית BRCA2 . קיבלתי חוות דעת שונות לגבי הניתוח שעלי לעבור כעת. האונקולוג המטפל בי המליץ כעת על כריתה מלאה של השדיים ואילו הכירורג מוכן לבצע רק כריתה חלקית בטענה שלא מבצעים מניעה בזמן המחלה ועלי לדאוג כרגע רק לריפוי המחלה הנוכחית וכי כריתה ניתן לעשות מאוחר יותר. לטענתו זוהי דרך הטיפול המומלצת היום. אני זקוקה לחוות דעת נוספת.

16/04/2005 | 22:37 | מאת: ד"ר אבירם ניסן

שירה שלום, הנושא של כריתת שד מונעת בנשים הנושאות מוטציות ל BRCA שנוי במחלוקת. ככלל, הכיררוג צודק כי עדיף לסיים את הטיפול המחלה ואחרי שוך הסערה להחליט כיצד להמשיך על מנת למנוע את חזרתה. אין טעם בעצות דרך הפורום-הטוב ביותר הוא לפנות לעוד רופאים-בחרי כירורג בעל נסיון בתחום ואונקולוג והתיעצי עמם. כל החלטה שתקבלי תהיה לא פשוטה. בהצלחה, אבי ניסן

14/04/2005 | 14:54 | מאת: MD

למרכזת הפורום איך ניתן ליצור קשר עם ע"ד רקפת דנוך

14/04/2005 | 20:45 | מאת: צוות אחת מתשע

ל-MD שלום, אפשר להתקשר לעו"ד רקפת אנוך במשרדי עמותת "אחת מתשע", טל. 03-6021717 שלוחה 201. בברכה, צוות אחת מתשע

09/05/2005 | 22:11 | מאת: עומר

אני מוכר כנשא HIV משנת 1995 .מבחינת מערכת החיסונית נעו בין 0 ל 100 כאשר האחרונים היו 20 בנובמבר השנה. העומס הנגיפי האחרוןעומד על 42850 יחידות. החלתי לקבל טיפול נוגד נגיפי משנת 1996 כאשר בשנה הקודמת נוסה גם FUZEON ו VIREAD.לאוא מצב מערכת החיסונית הירודה במיוחד אני סובל מפטרות קשות בלוע וושת ונחשפ לזיהומים מזדמנים קשים כמו CMV ו PCP ועוד.בקצרה הבעיה שלי היא עם קופת חולים מאוחדת . אני אדם חי מקיצבת נכות בסכ"ל 2089 לחודש.הגשתי בקשה לועדת חריגים על מנת להתחשב במצבי הכלכלי ואז הוחלט בועדה לשלים עבור התרופות 241שקל סכום זה הוגדר לכל הצרכים.את ההאשורים נמצאים אצלי למאות ההחלטה של ועדת החריגים אני משלם פי 2 מהסכום שהוחלט על ידה ועדת החריגים של הקופה.כבר 3 שנים אני משלם סכומים גבוהים יותר והקופה מסרבת להחזיר לי את הכסף בטענה DIFFLUCAN ו AZENIL ו RESPRIM ןORALTEN לא בסל .אני בררתי כן בסל . אני מבקש ומתחנן לתת לי יעוץ מה לעשות ואיך להחזיר את הכסף של . כי היום אני לא מסוגל ולא ביכולתי לשלם את הסכום שהקופה מבקשת.

14/04/2005 | 12:22 | מאת: ר

רוב הנשים הצעירות אחרי טיפול קרינתי וכימוטרפי מקבלות זולדאדקס תקופה זו נקראת גיל המעבר או הפסקת המחזור - ולבסוף נפסק, ייצור האסטרוגן ע"י השחלות וחלה הפסקה בייצור הפרוגסטרון. תקופה זו, שניתן לכנותה טרום מנופאוזה, מאופיינת בעליה במשקל, צבירת נוזלים ושינויים במצב הרוח. כמו כן, חלה עליה ברמת הסיכון ללקות בסרטן השד או בסרטן רירית הרחם. אז מה הרעיון להפסיק את המחזור לנשים שכבר חולות בסרטן שד אים יש סיכון לחלות שוב?

14/04/2005 | 23:37 | מאת: א.נונימית

נהפוך הוא. אצל נשים שהגידול שלהן רגיש להורמון האסטרוגן והפרוגרסטרון, הורמונים אלה מהווים מעין "מצע גידול" לסרטן השד. לכן הפסקת ייצור ההורמונים ע"י שיתוק הפעילות השחלתית והפסקת המחזור - בעזרת זריקות זולדקס - "מחסלת" בעצם את "מצע הגידול" של סרטן השד, ולכן עוצרת את התפתחותו ומקטינה את הסיכוי לחזרתו.

18/04/2005 | 23:27 | מאת: פרופ' אילן כהן

הרעיון שהעלת אינו נכון ביסודו. נותנים זריקות זלודקס בכדי לשתק את יצור האסטרוגן על ידי השחלות. מאחר והגידול בשד נתון להשפעה שלילית של הורמון האסטרוגן, חייבים למנוע גירוי של תאי סרטן השד על ידי הורמן זה. כל התופעות שנגרמות על ידי הופעת המנואפוזה (עקב הזריקה) אינן קשורות למחלה עצמה או לסיכונים שלה. אין כל עלייה בסיכון ללקות סרטן הרחם או בסרטן השד עקב גיל המעבר.

14/04/2005 | 11:37 | מאת: ויק

מעוניינת לדעת מה הם הסימנים המוקדמים לזיהוי סרטן השד?

14/04/2005 | 11:56 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ויק, אנו ממליצות שתיכנסי לאתר של עמותת אחת מתשע (הקישור בשוליים השמאליים של דף זה) מידע/מידע רפואי/ סרטן השד מהו. בפרק זה תמצאי תשובה לשאלתך. בברכה, צוות אחת מתשע

17/04/2005 | 13:43 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ויק, עמותת אחת מתשע מקיימת סדנאות בפריסה כלל ארצית .הנשים לומדות להכיר את השד הבריא והנורמלי ואת השינויים הטבעיים החלים בו, ועל ידי כך לרכוש ביטחון עצמי ושקט נפשי. משך הסדנה שעתיים והיא בנויה משני חלקים: החלק הראשון - הוא חוויתי ובו מסייעים לנשים להבין מהו השד הבריא, להתחבר לגופן, ולהבין שהבדיקה תורמת להעצמה נשית, ומקנה כוח שליטה ובטחון. המפגש הקבוצתי מהווה הזדמנות לחלוק את הפחדים, את החרדות ואת האסוציאציות עם נשים נוספות, ולגלות שכולן מוטרדות מאותם דברים, השיתוף והדיבור הפתוח פורצים את מחסומי הפחד וההכחשה. החלק השני - הוא מעשי ובו לומדות הנשים את האנטומיה של השד ואת הטכניקה הנכונה לבדיקת שד עצמית - ביתית. הטכניקה נלמדת בעזרת מודלים של שדיים מסיליקון, עליהן יכולות הנשים להתאמן בסיועה של המנחה. וכך מסכמת אחת המשתתפות : "השד לא נורא כל כך - תמורת שעתיים מזמנך את רוכשת כלים שימושיים שילוו אותך לכל חייך. בנוסף לחוויה המיוחדת והמרגשת של הסדנא עצמה, נפלא לרכוש תחושת אחריות לבריאותי ולגופי". בסיום הסדנה מקבלת כל משתתפת את חוברת בריאות השד של אחת מתשע, בה מסוכם כל החומד הנלמד. הסדנאות מיועדות לנשים בכל הגילאים, וניתן לקיימן בכל הארץ ובכל מקום בו קיימים ריכוזי נשים. מספר משתתפות מקסימלי בסדנה הוא 25 נשים , מתוך כוונה ליצור אווירה אינטימית ופתוחה בין המשתתפות ולשפר את יעילות הסדנה. לפרטים נוספים והרשמה לסדנאות נא לפנות לעמותת אחת מתשע 03-6021717 שלוחה 229 (נטע בשן) בברכת חג שמח, צוות אחת מתשע

14/04/2005 | 10:51 | מאת: זולדקס

שאלה לצוות מה הם התופעות לוואי של זריקת זולדקס?

14/04/2005 | 11:37 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, באתר עמותת אחת מתשע הוקדש פרק שלם על התרופה . לנוחיותך הועתק סעיף תופעות הלוואי מתוכו:- מהן תופעות הלוואי של זולאדקס ? כל אחת מגיבה לתרופות בצורה שונה, יש המגיבות בצורה חזקה יותר מאחרות. תופעות הלוואי העיקריות של הזולאדקס מקבילות לתופעות המוכרות של גיל המעבר – גלי חום, הזעה, אבדן הדחף המיני, כמו גם כאבי ראש, תנודות במצבי הרוח, נטייה לדיכאון, יובש בנרתיק ושינויים בגודל השדיים. במהלך החודש הראשון של הטיפול יתכן דימום בנרתיק עקב הפסקת ההורמון אסטרוגן. לעתים עלולים להופיע כאבי פרקים ונוקשות, גירויים בעור ותגובות מקומיות דוגמת רגישות במקום הזריקה. במקרים נדירים עלול להופיע לחץ דם גבוה או נמוך במיוחד, אך תופעה זו אינה מחייבת טיפול מיוחד או הפסקת השימוש בתרופה. חוסר באסטרוגן במשך תקופה ארוכה עלול לגרום לאוסטאופורוזיס ( דלילות העצם). אם יש לך חששות בהקשר לכך כדאי שתתייעצי עם הצוות הרפואי המטפל בך. אם את מטופלת בזולאדקס עקב סרטן שד חוזר הסימפטומים עלולים להחמיר במשך הזמן - הכאבים יתגברו ורמת הסידן בדם עלולה לגדול. בכל מקרה חשוב לעדכן את הצוות המטפל בך לגבי כל התופעות. מידע מקיף על תופעות הלוואי והמלצות להתמודדות ניתן למצוא בפרק עצות להתמודדות עם תופעות לוואי שבאתר זה. בברכה, צוות אחת מתשע

14/04/2005 | 15:25 | מאת: טלי

רונה שלום, בתור אחת שקיבלה זולדקס, גלי חום חבל על הזמן, לא שזה משנה אבל הוציעו לי שחלות ביכדי שלא אמשיך לחיות על זולדקס, תלוי מה גילך, בברכה טלי.

14/04/2005 | 15:26 | מאת: טלי

רונה שלום, בתור אחת שקיבלה זולדקס, גלי חום חבל על הזמן, לא שזה משנה אבל הוציעו לי שחלות ביכדי שלא אמשיך לחיות על זולדקס, תלוי מה גילך, בברכה טלי.

14/04/2005 | 16:37 | מאת: לטלי

כמה זמן קיבלת זולאדקס? אני בת 29 קרוב לשנתיים אני עם הזריקה וזה פשוט הורג אותי הרגשה לא נעימה. ספרי לי קצת אך עבר הניתוח ובת כמה את? תודה יום נעים קונה

14/04/2005 | 17:39 | מאת: ססס

היי רונה התופעה העיקרית היא הפסקת המחזור עם כל המשתמע. על זה תוכלי לקרוא באתר. הזריקה עצמה כואבת ולכן ממליצה לבקש הרדמה מקומית לפני כן. רצוי מאוד להלחם בקופה שיאשרו לך את הזריקה התלת חודשית. בהצלחה

14/04/2005 | 23:46 | מאת: א.נונימית

תופעות הלואי הן לא של זריקת הזולדקס עצמה. הפסקת הפעילות השחלתית, בין אם היא נעשית בעזרת זריקת זולדקס ובין אם ע"י כריתת השחלה היא שגורמת לתופעות הלואי. הפסקת הפעילות השחלתית גורמת להפסקת יצור האסטרוגן, ולכן תופעות הלואי הן כל התופעות האופייניות לגיל המעבר: גלי חום (שבד"כ חולפים לאחר מס' חודשים עד שנתיים לכל היותר), חילוף חומרים איטי יותר, דילול העצם, מצבי רוח, יובש בנרתיק וחוסר חשק מיני, ירידה בגמישות העור וכו'. למרבית התופעות הנ"ל יש טיפול יעיל יחסית. זריקת הזולדקס עצמה מעט כואבת (מחט עבה יחסית), אך מדובר בכאב מקומי נסבל לחצי שנייה בדיוק, אחת לשלושה חודשים.