פורום סרטן השד

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
מידי שנה מתגלות כ-4400 נשים עם סרטן שד (לפי נתוני משרד הבריאות). לפי הנתונים החדשים, אחת מכל שבע וחצי נשים חולה בסרטן שד, ורבע מהחולות הן נשים צעירות מתחת לגיל 50. הוכח כי אבחון מוקדם מציל חיים! ולכן חשוב החל מגיל 30 לבצע, מידי שנה, בדיקת מישוש אצל כירורג שד, ומגיל 50 מומלץ לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. על כל אישה מגיל 20 להכיר את השד ואת השינויים החלים בו.
19259 הודעות
14886 תשובות מומחה

מנהל פורום סרטן השד

24/03/2005 | 15:18 | מאת: מאי

תודה לכל מי שכתב לי עזרתי אומץ ואני נפגשת עם כירורג ביום שני.. הייתי שמחה אם תוכלו להסביר לי מהן הבדיקות אותן צריך לעבור.. בכל אופן זהו אזור רגיש ואינטימי כך שהייתי רוצה לדעת כמה שיותר, אני חושבת שאם אדע יותר אהייה יותר בטוחה בפגישה ולא אלחץ. אני מקווה שאני לא מפריעה לאף אחד עם השאלות שלי פשוט אין לי למי לפנות. יש לי חבר קבוע והוא בן 26 אבל אני מעדיפה בינתיים לא לדבר איתו - לא יודעת מה תהייה התגובה שלו. ואמא שלי לא נחשבת כאופציה. לצערי אנחנו לא בקשרים כל כך פתוחים. ניסיתי לדבר עם חברה טובה אבל אנחנו ילדות כך שאני יודעת שגם לה אין את כל התשובות בשבילי. לכן החלטתי לפנות לפורום זה. מקווה לקבל תשובה תודה לכל מי שהתייחס עד כה זה נותן בי כח. מאי

24/03/2005 | 15:39 | מאת: שרית

הי מאי אני חליתי בגיל 26. גיליתי גוש בשד וגם כמוך לא ידעתי מה לעשות. קודם כל, זה טוב שאת הולכת לכירורג לבדיקה. במידה והכירורג יחשוב שאכן זה מצריך בירור מקיף יותר, הוא ישלח אותך לאולטראסאונד שד - ניתן לראות האם מדובר בגוש או ציצסטה. הרבה מאוד פעמים מדובר בציצסטה בלבד. במידה ויראו שאכן זהו גוש - שולחים בדרך כלל לדיקור. דיקור - שאיבה קטנה מהגוד ושליחתה לביופסיה לבדיקה באם זה גוש שפיר או חלילה ממאיר. תהיי חזקה ותחשבי אך ורק חיובי. אני נרפאתי - 8 שנים אחרי. שרית

24/03/2005 | 16:43 | מאת: צוות אחת מתשע

מאי היקרה, נכון עשית שאת הולכת להיבדק אצל כירורג שד. בבדיקה ראשונה הבדיקה היא ידנית בלבד , היא אינה כואבת או מציקה. לפי שיקול דעתו של הכירורג יוחלט אם את צריכה בדיקות נוספות . רק בכדי לסבר את אוזנך 80% מהגידולים בשד הם שפירים. בהצלחה, צוות אחת מתשע

24/03/2005 | 23:36 | מאת: גליה

טוב שלא שיתפת איש בענין הזה. חסכת לך לחץ סביבתי מיותר. את יכולה להיות בטוחה שהגוש הזה שפיר או אפילו סתם ציסטה. צוות אחת מתשע כתבו לך בעקיפין שבגיל הזה האופציה הזאת אינה קיימת למעשה. גיל 20 אינו גיל 25 או 26. צריך להכיר קצת סטטיסטיקות ולקרוא כאן באתר משמאל מידע שלא יסולא בפז, כדי לדעת שהמחלה הזו נובעת מגורמים שונים ומשונים אבל גיל 20 הוא גיל מוקדם לפתחם: אנמיה ממושכת מגיל קטן, היעדר ויטמין בי 12, וסת מוקדמת (בגיל 10-11), גנטיקה (אם עם בעיות שד חס וחלילה), נטילת גלולות למניעת הריון שאינן מתאימות לגוף, טיפולי הפרייה ואפילו מצבי דחק ממושכים הגורמים לפגיעה אנושה במערכת החיסונית ולחסר בויטמינים ומינרלים. בקיצור, אל תדאגי.

25/03/2005 | 22:59 | מאת: אילת

שלום, לפי דעתי כדאי לך לבקש דרך הצבא , ללכת להיבדק במרכז השד באיכילוב. משם תצאי הכי בטוחה, ותוכלי לתפקד כרגיל, ולא לחשוב כל הזן אם כן יש משהו או שלא. ובהצלחה.

24/03/2005 | 12:39 | מאת: תומר

שלום, אני עברתי לפני חודש שחזור שד עם שתל בשני שלבים אין לי כאבים או משהו כזה וגם התוצאה בנתיים סבירה. השד מאד נוקשה נאמר לי ע"י הרופא כי הרכות מגיעה לאחר שמכניסים את השתל הקבוע. רציתי לדעת מנשים שעברו זאת היא גם הן חוו את אותה תחושה והאם זה השתנה לאחר הניתוח שני ? תודה רבה

24/03/2005 | 21:41 | מאת: לתומר

אכן השד מאוד נוקשה - מעין כדור טניס שיושב מתחת לשריר. אני עדיין לא יודעת איך תהיה התוצאה הסופית כי אני איפה שהוא באמצע כמוך אבל אני יכולה להגיד שעם הזמן השד מעט מתרכך ומתגמש נעשה פחות רדום. וחוץ מזה עם הזמן פשוט מתרגלים לתחושה

27/03/2005 | 15:01 | מאת: תומר

האם נאמר לך שרק שכאשר השתל הזמני יוחלף לקבוע אז תהיה תחושה חזקה יותר של רכות

25/03/2005 | 22:41 | מאת: אילת

שלום, עברתי שיחזור שד לפני שלושה חודשים. השד באמת נוקשה כמו אצלך, אבל לא חייב להחליף את השתל הקיים (הנוקשה), הרופא אמר שאם השתל מתיישב טוב ומקבל את הצורה של השד, אין צורך להחליף אותו. ולידדע כללי, ניתן גם לשחזר פיטמה בסוף התהליך. האם תהיי מוכנה לומר לי אצל מי עברת את הניתוח? אם לא תרצי לומר בפורום זה, האם תוכלי לשלוח לי למייל הזה: [email protected] אודה לתשובתך אילת

27/03/2005 | 21:18 | מאת: חוה

שלום שמי חוה בת 56 עומדת לפני כריתה ושחזור השד מעונינת ביעוץ מנשים שעברו את התהליך ואשמח להמלצות על מנתחים טובים בתודה

24/03/2005 | 10:18 | מאת: אילונה

לצוות שלום, לאחרונה נודע לי שאמי חלתה בסרטן השד ביל 30 ועברה כריתה . תודה לאל לא היה מאז דבר (היום היא בת 59). לה זה קרה אחרי שני הריונות והפלה. לא נמצאה נשאות לגן. מאחר שאני עברתי לאחרונה הפלה לאחר שני הריונות התחלתי לדאוג (בכל מקרה אני נמצאת במעקב). לאחרונה שמעתי שיש קשר בין הריונות לבין התעוררות סרטן השד. האם מישהו יכול להפנות אותי לספרות בנושא או לתת לי קצת אינפורמציה לגבי הקשר בין הריונות והסיכון לסרטן השד. האם מסוכן לי להכנס להריון? המודאגת

24/03/2005 | 16:08 | מאת: פרופ' אילן כהן

לאילונה. אין לך מה לדאוג. הריונות והפלות לא גורמים לעלייה בשכיחות של סרטן השד. להיפך, הריונות מקטינים הסיכון להופעת סרטן השד. יןתר מכך, במחקר שפורסם לפני כשנה וחצי נמצא שנשים חולות בסרטן השד שהרו לאחר יותר מ 10 חדשים מאז חלו במחלת השד, היו בעלות סיכון מופחת לחזרה של מחלת השד בהשוואה לחולות שלו הרו. בהצלחה פרופסור אילן כהן

24/03/2005 | 22:52 | מאת: אביטל

האם לפי המחקר שאתה מספר עליו אין צורך לחכות יותר מ10 חודשים אחרי המחלה (שזה פחות מהשנתיים המומלצות) ואולי אפילו מומלץ לא לחכות יותר זמן? האם גם כניסה להריון שנתיים אחרי מבטיחה (עד כמה שניתן.. )את היתרון שהוכיח המחקר, או שעצם הכניסה להריון אחרי הגילוי (ולא חשוב כמה זמן עבר) הוא שחשוב? תודה.

25/03/2005 | 11:38 | מאת: סיגל

פרופ' כהן שלום, דבר ראשון אני ממש אשמח אם יש לך הפניה למאמר הזה היות וזה מאשד רלוונטי עבורי. בכל מקרה יש משהו שאני לא מבינה מבחינה הגיונית יש לי סרטן בעל רצפטורים חיובים לאסטרוגן . אז אם אני אכנס להריון הגוף שלי מתמלא בהורמון אסטרוגן וקיימת סכנה גדולה יותר לחזרת המחלה.? תודה סיגל

24/03/2005 | 07:17 | מאת: אלמונית

לצערי אותו הבחורה , "החולה", בעבר, אור, סי , גיל, דנה ועוד שמות, חזרה בתחפושת אחרת. עכשיו שמה "אחווה". קודם היא היתה גרורתית ועכשיו העתיקה חלק מהבלוג הקודם שלה על הגילוי בתור הודעה כאן בפורום. פתאום היא לא גרורתית אלא רק גלתה את המחלה... לידיעתכן, היא גם נכנסה לפורום השכן של מעריב שוב, ולאחר שהרופאה שם בקשה שתעזוב בשקט, היא פונה שוב לפורום זה. לא ייתכן ששוב יענו לה חולות אמיתיות. כל פעם היא מתחפשת למשהו אחר. נכון שפורים זה חג מאוד שמח ונחמד, אבל סליחה, עד כאן. כדי שהפורום הזה גם לא יהפך לבית של כל מיני "חולות" מדומות, מבקשת למחוק את ההודעות של "אחוה". תודה רבה ופורים שמח.

24/03/2005 | 09:44 | מאת: צוות אחת מתשע

אלמונית יקרה, תודה על הערתך. כמו שכולנו יודעות, האנונימיות של מדיום האינטרנט מקלה עלינו לתקשר עם אחרים מבלי להיחשף יותר מדי. מצד שני, האנונימיות מאפשרת גם מסווה מאחוריו יכולים להסתתר עם כל מיני כוונות לא טהורות. הגבול בין השנים מאד דק ועדין והזיהוי מתי זה האחד ומתי השני - מאד קשה. בשלב זה איננו רואות הצדקה למחוק את הודעותיה של אחווה, כל עוד אין לנו הוכחות שהיא אכן מתחזה ושכוונותיה אינן נקיות. יחד עם זאת, אנחנו משתדלות להיות "עם היד על הדופק" וברגע שנראה בדבריה פגיעה בקהל הפורום ובתקנון , נוריד אותם .

23/03/2005 | 19:53 | מאת: מן

ד"ר שלום רציתי לשאול עם טיפול כימי גורם ללחצים בלב?

24/03/2005 | 09:34 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מן, מאחר ואינך מפרט איזה טיפפול כימי קשה לתת תשובה. בכל מקרה אנו ממליצות שתפנה לרופא האונקולוג המטפל באישתך ותתייעץ איתו אפילו טלפונית. בברכה, צוות אחת מתשע

23/03/2005 | 13:51 | מאת: אחוה

באחד הערבים שכבתי על מיטתי ושקעתי בקריאת הספר יחד עם בן זוגי כאשר הוא הניח בעדינות את כפו על שדי השמאלי חש בגוש חשוד, נבהלתי לרגע המומה לחלוטין, מבוהלת ולא מעכלת ישבתי על המיטה עשר בלילה, מתקשה להירדם העיניים שלי נעוצות בתקרה, מנסה ליטול שליטה ולהשפיע על רווחה גופנית ונפשית באמצעות טכניקות של דמיון מודרך. עוד באותו הלילה הרגשתי לא טוב מרגישה שאני ממש מתה מפחד. היו לי תחושות מוקדמות לגבי המחלה. האור הקטן שליד המיטה דולק לו,. בן זוגי מציע לי ללכת לרופאת משפחה, אמרתי לעצמי שלעולם לא ישכח אותי ואת הלילה הזה, הייתה שתיקה ארוכה. עצמתי את עניי והמתנתי, הוא הושיט את ידו וליטף אותי, ראיתי את העניים שלו נוצצות קירבתי אליו את פני חיבקתי ונשקתי אותו. מכבה את האור וישנה את הלילה. השעון מצלצל 6:00 בבוקר אני קמה לא בא לי ללכת לעבודה מכינה לי חליטת תה צמחים מרענן. החלטתי שזה כבר מחייב בדיקת רופא התקשרתי לרופאה וקבעתי פגישה רופאת משפחה עם הרבה רצון טוב ותמיכה מספרת לה את דאגתי, נבדקתי ע"י הרופאה אבחנה גוש קשה וקבעה שיש להפנות אותי דחוף לבדיקות. מה מידת הדאגה מה התרחישים הגרועים ביותר, אני שונאת את ההמתנה חוסר אונים מושלם לא רציתי לדעת יותר מדי היתה לי הרגשה ותחושה בלתי נשלטת על מה שצפוי לקרות פחד ועצבות. למחרת בבוקר עברתי סדרת בדיקות רפואיות ממוגרפיה ואולטרסאונד. בבדיקת אולטראסאונד גילו גוש חשוד בגודל 2.5 ס"מ.וכמה דקות אח"כ הוזמנתי לצילום בדיקת ממוגרפיה בדיקה זו היא בדיקה רנטגן של השד זה למעשה השלב הרגיש ביותר. המתנתי שעה ארוכה תוצאות הבדיקה הגיעו, הולכת ומתחזקת התחושה שמשהו קורה. ההמתנה מורטת העצבים לכל מידע אודות גורלי יש לי תחושה שאני הולכת לאיבוד… אני מתפללת לסבלנות הייתי פקעת עצבים בפתח חדר הבדיקה פגשתי את הרופא והטכנאי הנה הדו"ח הגיע, מצטער אבל הבדיקות לא טובות. מהו הצעד הבא? לא משנה כמה הרופא יהיה נחמד, זה לא יהיה פשוט הוא המליץ על ביופסיה זה נחת עלי מהר מאד.בחיים לא ציפתי לדבר כזה. אך מתמודדים עם הפחד הזה?

23/03/2005 | 16:17 | מאת: מעודדת

יקרה, כולנו היינו שם. אני בדיוק לפני ארבע שנים. תיתחזקי. ים היסורים יסוג לאחור. זה לא כייף אבל זה בהחלט נציח, כדי לנצח תיזדדקי להמון כוחות. אבל תנצחי.

23/03/2005 | 16:52 | מאת: אחווה

את יודעת אני חושבת שהכי קשה בכל התהליך הזה זה שמבשרים לך שאת חולה יותר מאשר תהליך הטיפול והניתוח. רק שנרגיש טוב. ערב טוב.

23/03/2005 | 20:16 | מאת: דלית

גם עלי זה נחת בהפתעה זה באמת מצב קשה ולא נעים קשה להתמודד באמצע החיים עם דבר כזה. מאחלת לך הרבה בריאות.

23/03/2005 | 21:38 | מאת: עפרה

על כולנו עברה הנחיתה הקשה הזו ואני בטוחה שגם את תתגברי כמו כולנו. הנחיתה אצלי קרתה בארצות הברית, ששה חדשים לפני השיבה ארצה, כתוצאה ממוגרפיה שגרתית. בשלושת החדשים לאחר האבחון עברתי שני ניתוחי למפקטומיה ושמונה שבועות של הקרנות בלי להחסיר אף יום עבודה מלבד אחד. הייתי צריכה לסיים את תפקידי ולהעביר סמכויות לאחר 12 שנות עבודה. בתקופה זו גם חיתנתי את בתי, ארזתי חלק מחפצי, וביחד עם בעלי טסנו לישראל. חודש לאחר שהגענו, הבחנתי בגוש גדול כביצה בצד המנותח . היות ועדיין הייתי מבוטחת בארצות הברית, חזרתי לשם לצורך ניתוח נוסף שיצא בסדר . עלי להוסיף שבשבועיים הראשונים לאחר האיבחון בכיתי רצוף אבל רק בבית ולא בעבודה, שם שכנעתי את כולם שהדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות בשבילי זה לא לרחם עלי ופשוט לעבור לסדר היום. מצד שני הבטחתי שאבקש עזרה בשאזדקק. היום, לאחר שנתיים וחצי, זה נראה לי כאילו חלפו שנות אלפיים. אני מאחלת לך מקרב לב שתעברי את ההרפתקאה הזו בקלות האפשרית ואני יודעת שתקבלי את כל התמיכה מהקבוצה המופלאה הזאת עפרה

23/03/2005 | 22:41 | מאת: אחוה

את מתארת הרגשה נוראית המלווה בעצבות מה עושים עם הפחדים? איך מתמודדים עם הפחד אל הלא נודע? למה האישה הופכת לקרבן של המחלה הנוראית הזו. תרגישי טוב יקירה.

27/03/2005 | 14:51 | מאת: נועה גואטה

אחוה שלום רב, גילוי מחלת הסרטן הוא בהחלט הלם גדול. אחת התחושות המאפפינות את המצב הוא בלבול ותחושת חוסר אונים וכל התחושות האלו מובנות ולגיטימיות. במצב כזה עלייך לגייס את כל הכוחות העומדים לרשותך ואת כל התמיכה שאת יכולה לקבל מהסביבה. כמו כן, על מנת לעשות סדר בבלאגן אני יכולה להציע לך להכנס לאתר האינטרנט של אחת מתשע בו יש מידע רב ומגוון. כמו כן את יכולה לשאול, להשתתף ולהתייעץ כאן בפורום יחד עם שאר הבנות ועם יועצי הפורום. את יכולה גם לשוחח עם מתנדבות הקו של אחת מתשע שהן כולן נשים שהיו חולות בסרטן השד והחלימו, לקבל מהן מידע וכתף תומכת. מספר הטלפון של הקו החם 1-800-363-400 אנחנו לרשותך, רפואה שלמה נועה גואטה, רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

27/03/2005 | 22:11 | מאת: נועה יקירה

אני מקווה שהכל יעבור בשלום ומהר תודה על דבריך המאוד חשובים וכמובן תודה על: ,התמיכה, האכפתיות ההקשבה. לילה טוב יקירה

23/03/2005 | 10:59 | מאת: לחן מרוני

הי חן, מצטערת שלקח לי כמה ימים לענות לך. אבל את בטח מתארת לעצמך שהראש מוטרד ממליון דברים. בכל מקרה לשאלתך: אחותי הרגישה גוש בשד לפני חודש בערך. בהתחלה אמרו לה שזה ציסטה אבל בסופו של דבר הסתבר שזה גידול ממאיר בגודל 3 ס"מ. בשלב הזה החליטו לעשות קודם כימותרפיה, להקטין את הגוש ורק אחרי הלידה לנתח. האם את מכירה עוד נשים שעברו או עוברות את זה בהריון? אחותי מרגישה מאוד בודדה בעניין הזה. האם את הצלחת ליצור קשר עם נשים שהמחלה התפרצה אצלן בזמן ההריון? נשמח להמשיך גם את הקשר איתך דרך הפורום (אני כמובן מיידעת את אחותי על ההתכתבויות שלנו).

23/03/2005 | 20:24 | מאת: חן

רוני שלום מוכרת לי תחושת הבדידות במיוחד שדבר יפה כמו הריון מתקשר למחלה כה איומה באופן אישי אני לא מכירה נשים במצב שלנו, אך כמו שכתבתי לך התכתבתי עם מישהי באתר שסיפרה לי על מצב דומה והתינוק נולד נדמה לי שהיום הוא כבן שנה והכל נראה בסדר. אבל מאידך בכל מסע החיפושים שלי על הנושא לא מצאתי הרבה אינפורמציה והמצב די לא ברור אין הרבה מחקרים ובטח לא ארוכי טווח בנושא סרטן שד והריון היות וזה לא מצב שכיח. המזל הגדול שהגידול נתגלה בזמן, ולא אחרי הלידה. היתה חולה שהגידול לא נתגלה בזמן ההריון וסופה לא היה טוב והיא נפטרה השבוע שמה ענת והיתה מאוד פעילה בפורום ענת סיפרה שהשד התקשה חודש לפני הלידה ורק חצי שנה לאחר הלידה גילו שכל השד נעשה גוש אחד סרטני, עצוב לשמוע אבל זה המקרה. תמסרי לאחותך ממני שהיא לא לבד ובהצלחה בטיפול והכי חשוב שתשמור על אופטימיות ואם היא תרצה אשמח לשוחח איתה באופן אישי שלך חן

22/03/2005 | 17:45 | מאת: תהילה

שלום רב היום סיימתי את ההקרנה האחרונה שלי בשד,(25)הקרנות.בכל פעם קיבלתי 200 ראד. במהלך ההקרנה היה לי גירוי חזק בגרון,והשתעלתי מאוד.ברור שהגוף זז ובאופן אוטומטי היד הגיע לפה.וגם הראש לא היה בתנוחה הנכונה. ברצוני לדעת אם איברים אחרים קיבלו חלק מהקרינה האם זה מסוכן? אודה על תשובה מהירה תהילה

24/03/2005 | 09:02 | מאת: דר' דוד גפן

לתהילה שלום- במכשירי קרינה וסומולציה מודרניות של היום, מעט קרינה עובר לאיברים אחרים- ונדיר שיהיו תופעות לוואי רציניות מזה. כאשר עושים סמולציה לוקחים בחשבון שיכול להיות תנוכה מסוימת של הגוףבלי להשפיע על מטרה של הקרינה. לא נראה לי שיש לך מה לדאוג על הקרינה שקיבלת. בוקר טוב

22/03/2005 | 17:23 | מאת: מאי

שלום, אני די חייבת עצה..אני רק בת 20 ואובחן אצלי גוש בשד ימין. אני לא יודעת אם הוא ממאיר או לא, מה שכן, נקבע לי תור בהמלצת רופאת נשים לכירורג לעוד כחודשיים. אני די מכורה לעבודה (שכרגע בשבילי זה הצבא) ולכן אני לא ממהרת ללכת ולהיבדק אצל רופא (אני חובשת כך - שהסנדלר הולך יחף). \ רציתי לדעת אם באמת סביר שבגילי אצטרך לחשוד על סרטן השד, ואם באמת יש למה להיבהל וללכת לרופא. עד כמה הדחיפות גדולה?? אני באמת בבעיה.. אנא עזרו לי אין לי עם מי לדבר.. מאי.

22/03/2005 | 19:40 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מאי, הבריאות קודמת לכל. אנו ממליצות לפנות לכירורג שד לבדיקה וחוות דעת ועל פי שיקול דעתו בדיקות נוספות. בכדי להסיר דאגה מליבך ולמען השקט הנפשי שלך , פני לבדיקה ואל תדחי . בברכה, צוות אחת מתשע

23/03/2005 | 04:57 | מאת: למאי

אין פה בכלל שאלה - רוצי מהר לכירורג. מה פתאום לחכות חודשיים ? למה בדיוק לחכות ? אף אחד לא צריך להיות עסוק מידיי בכדי לדאוג לבריאותו !!! אז מה אם את בת 20 - זה לא מקנה לך חיסון טבעי !!! אני מאוד מצטערת שאני ככה יורדת עלייך אבל זה נראה דיי ברור שיש לבדוק את הדברים ומייד. אני מאחלת לך בכל ליבי שהכל יהיה לשווא המון בריאות

23/03/2005 | 21:27 | מאת: ****

אני גיליתי את המחלה בגיל25 ,כך שאין גיל למחלה.

25/03/2005 | 22:45 | מאת: אילת

שלום רב, לפי דעתי את חייבת להיבדק, אין לזה גיל, לא כל גוש הוא סרטני. אך בשביל ההרגשה והשקט שלך אני הייתי מייעצת לך שכדאי לך להיבדק. אילת

22/03/2005 | 13:53 | מאת: דלית

שלום! בעלי לוקח כדורים פסיכיאטריים שגורמים לחלב בשדיים אך התגלה לו שיש בצד אחד וריד שאם הוא לוחץ יוצא דם. הממוגרפיה תקינה וכך גם האולטרסאונד. שאלתי היא ממה יכולה לנבוע הבעיה? ומה לעשות כעת? הכירורגית אמרה בפירוש שהבעיה לא בגלל הכדורים. יש לנו תור אליה בחזרה אך אנו במתח ונשמח לקבל תשובה . בתודה מראש...... דלית.

22/03/2005 | 19:35 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דלית, טוב עשיתם שפניתם לכירורגית שד, מאחר וחסרים פרטים רבים לא ניתן להשיב תשובה מוסמכת בפורום. אנו גם היינו ממליצות לפנות לכירורג שד , הוא הרופא המוסמך למטרה זו. בברכה, צוות אחת מתשע

22/03/2005 | 09:53 | מאת: אפרת

שלום, אחותי אמורה לעבור ניתוח להוצאת רחם+שחלות (מניעתי בלבד). שמעה שישנן שתי שיטות - פתיחת הבטן ולפרוסקופיה. הומלץ לה על לפרוסקופיה ונאמר לה שהיא הרבה יותר פשוטה וקלה להחלמה, אבל חייבת להתבצע בידיים של רופא מיומן בשיטה, כי אחרת עלולים להיות סיבוכים. האם מישהו יודע באיזה בי"ח יש ניסיון בניתוח זה? רופא עם ניסיון? תודה.

צייני את האזור הגאוגרפי.

22/03/2005 | 16:16 | מאת: אפרת

אזור השפלה עד המרכז. רצוי רופא שעובד עם קופ"ח כללית. אין ממש משמעות לאיזור הגיאוגרפי, אם מדובר ברופא מומלץ.

23/03/2005 | 09:54 | מאת: בעלה של....

שלום , מציע לך ליצור קשר עם פרופסור יוסי לסינג מאיכילוב. עובד גם עם קופת חולים כללית. ע"פ נסיוני עם אשתי שעברה כריתת שחלות בשיטת לפרוסקופיה היה מוצלח קל ומהיר. שיהייה לך קל בכל מקרה. את יכולה כמובן להיועץ איתו בקליניקה הפרטית ברח' שרת בתל אביב.

23/03/2005 | 14:24 | מאת: אפרת

23/03/2005 | 20:16 | מאת: אח

דר' פילמר עובד ברמב"ם - מצויין. מנתח גם באופן פרטי

22/03/2005 | 06:04 | מאת: רינת

שלום לכם,אני בת 22 וכ-4 ימים אני מרגישה מעל שני השדיים כמן מעט נפיחות,וכואב לי שאני לוחצת על זה,זה בדיוק מעל לשדיים{בתחילתם}ובנוסף אני חשה כאב קצת שאני נוגעת בצידיי השדיים-אך עלי לציין שהשד עצמו לא כואב לי{שניהם},ואין סיכוי שזהו המחזור הקרב כיון שלא הרגשתי זאת בחיים לפני..ויחד עם זאת לא עשיתי פעילות גופנית חריגה או התעמלות באופן שונה... התוכלו בבקשה לאמר לי או לשער מה קורה לי??? תודה לכם אנשים יקרים..

22/03/2005 | 19:30 | מאת: צוות אחת מתשע

רינת היקרה, קשה מאד ואין זה אחראי לתת תשובה על פי התאור באופן וירטואלי. אנו ממליצות לך לפנות לכירורג שד לבדיקה שיגרתית, ובכדי להסיר דאגה מליבך. בברכה, צוות אחת מתשע

21/03/2005 | 22:12 | מאת: א.נונימית

הייתי חייבת לצטט פיסקה מהודעתה האחרונה של ענת ז"ל, אותה כתבה כאן רק לפני קצת יותר מחודש וחצי (01-02-2005 15:08): "אני יודעת שאם אסתפק בהארכת חיי בכך וכך חודשים או בשנים ספורות, לא אזכה להרבה. אני רוצה את הכל, אני מתכוונת לראות את יודפת גדלה, מתחתנת ויולדת ילדים משל עצמה. אני לא מתכוונת להסתפק בפחות מזה. ניסים קורים? לפעמים, אם עובדים עליהם קשה."

22/03/2005 | 06:45 | מאת: סולי

תודה לך כך נזכור אישה כה אמיצה ואמיתית כואבת מאוד

לא מפסיקה לחשוב על האובדן .והכאב גדול. הרצון לחיות היה גדול . אבל למחלה היו תוכניות אחרות עצוב מאד אבל תמיד נזכור אותה שלמרות הכל תמיד צריכים לנסות ולקוות .

21/03/2005 | 21:34 | מאת: נועה

לפני כ- 4 חודשים בבדיקה שגרתית אצל רופא הנשים התגלה ממצא בשד שמאל. רופא הנשים שלח אותי לעשות אולטראסאונד שד ושם נראתה ציסטה בגודל 1 ס"מ שהראתה נוזל שקוף, מה שאומר שהציסטה לא מסוכנת. כשחזרתי עם התוצאה לרופא הנשים, הוא אמר לי שלדעתו מה שהוא הרגיש היה יותר ממה שהאולטראסאונד מראה ושלח אותי לכירורג. הכירורג עשה בדיקה ידנית וביחד עם תוצאות האולטראסאונד אמר שאין מה לדאוג והוסיף שבגילי (אני בת 28.5) אין מה לדאוג. עד כה זה לא הפריע לי, ובכלל לא הרגשתי את הגוש ושכחתי מכל העניין עד שלאחרונה התחלתי להרגיש מעין חוסר נוחות בשד. זה לא כאב, אך יש מן תחושת לחץ בשד וחוסר נוחות. בן זוגי ניסה להרגיש אם יש משהו אך הוא לא מרגיש דבר. אני כרגע נמצאת בחו"ל (ארה"ב) ואמורה להגיע לארץ רק בעוד חודשיים. האם אני צריכה לדאוג מהתחושות האלו שיש לי בשד? האם עלי להקדים ולחזור לארץ או לחילופין ללכת להיבדק אצל רופא פה (העלות של רופאים פה היא גבוהה מאוד לעומת הארץ)? ואם כן, לאיזה רופא עלי לקבוע תור? לכירורג או לרופא נשים? אני מודה מראש על התשובה

23/03/2005 | 09:05 | מאת: ד"ר אבירם ניסן

נועה שלום, לגבי הציסטה שנראתה באולטרהסאונד אין צורך לדאוג זהו ממצא שפיר אך מאחר וגם הרופא נשים ממשש משהו שאינו נראה כציסטה וגם את חשה חוסר נוחות בשד יש לבדוק את השד בצורה יסודית. מומלץ לפנות למומחה (כירורג שד) ולבצע בדיקת אולטרהסאונד שד חוזר במקום עם נסיון רב בתחום. אין דחיפות ועקב העלויות הגבוהות של בדיקות אלה בארה"ב ניתן לחכות חודשיים ולבצע אותן עם שובך לארץ. בברכה, אבי ניסן

25/03/2005 | 22:50 | מאת: אילת

שלום, הייתי מייעצת לך ללכת ולהיבדק במרכז השד באיכילוב. משם תצאי הכי בטוחה אם יש או אין. וזה לא שייך לגיל. ובנוסף, לא כדאי לך כל כך לסמוך על הרופאים של קופות החולים. בהצלחה. אילת

אמרו לאשתי (בעלת מבנה גוף רזה),שההקרנות יכולות גם לפגוע זמנית בוושט. ואכן מזה ימים יש לה תחושה לא נעימה בעת בליעה מאז ההקרנות. מה דעתכם. מן

22/03/2005 | 11:04 | מאת: דר' נלי ברק

מן שלום, קרינה של השד פוגמת מעט מאוד בוושט. יש להקפיד על שתייה קרה ואוכל רך. דר' ברק

21/03/2005 | 13:39 | מאת: $יפית$

שלום לכולם, כתבתי כאן בעבר, שאימי סובלת כעת מגרורות מפושטות בעצמות והיא טופלה ב-3 סדרות של קסלודה במינון מאוד אגרסיבי!! לפני כשבועיים אימי אושפזה עקב תופעות לוואי קשות מן הטיפול. היא קיבלה את כל תופעות הלוואי שאפשר לקבל. וכעת היא סובלת מתופעת לוואי קשה שלא נפסקת והיא שילשול בלתי פוסק. אימי ירדה לפחות 12 קילו היא חלשה מאד והשילשול ממשיך ללא הפסקה! היא כבר רוצה כל כך להשתחרר מבית החולים אך היא חלשה מאוד!! ואפילו לקום מהמיטה היא לא יכולה לבדה!! ולהלן שאלותיי: 1. האם תופעות הלוואי יכולות להמשך זמן כה רב? האם בסופו של דבר זה ייפסק? 2. לפני כשבוע עשו לה סי טי וראו שב"ה הגרורות לא התקדמו ונותרו הגרורות המפושטות בעצמות, האם זה מראה שהטיפול עזר? איזה טיפול חלופי אימי תוכל לקבל במקום הקסלודה שגרם לה לתופעות לוואי כה קשות?? 3. האם מישהו מכיר טיפולים פרטיים שיכולים לעזור לאימי ולשפר את מצבה כך שתוכל לחיות שנים נוספות ובאיכות חיים טובה?? אשמח לשמוע מכם תשובות, יפית המודאגת

22/03/2005 | 23:12 | מאת: בעל של

אכן , אחת מתופעות הלואי של ה XELODA הינן שילשולים, וחולשה קשה. לאישתי שטופלה בעבר ב XELODA (בשילוב עם NAVALBINE) גם היו שילשולים וחולשה, + ירידה בספירות. לכן האונקולוגית שלה נתנה לה את ה XELODA במשך 5 ימים, הפסקה של יומיים, ואח"כ עוד פעם 5 ימים. ולאחריו שבוע חופש. בכל מיקרה היתה הנחיה חד משמעית להפסיק מיד עם ה XELODA במקרה של שילושלים.

21/03/2005 | 12:01 | מאת: דליה

שלום... אני בת 22.5 בהריון ראשון שבוע 20 אני מרגישה מעיין שינויים בשדיים.....בעיקר בשד אחד... איך אני יכולה לדעת שזה נורמלי??? ולא חלילה סרטן??? אני לא מרגישה גוש...אלה כמו ריקמה עבה.... האם זה נורמלי? והאם שני השדיים צריכם להיות שווים בכל מה שמרגישים בהם. ז``א ברקמות וכו...... תודה ויום טוב.

21/03/2005 | 15:58 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום דליה, ראשית מזל טוב. שנית- קיימים שינויים ברקמת השד במהלך הריון. יחד עם זאת אנו ממליצות שתיפני לכירורג שד באם את חוששת ובכדי להסיר דאגה מליבך. בברכה, צוות אחת מתשע

21/03/2005 | 10:52 | מאת: נעמי

אחותי החלימה מסרטן שד שהתחגלה אצלה לפני שנתיים. טופלה והיום היא במעקב. הבעיה שאחותי משתמשת במחלתה כדי לסחוט ריגשית כל אחד ואחד. כשיש איזה קושי בחייה אז הוא מודיעה לכולם שהיא מצטערת שהיא החלימה. השימוש הזול הזה במחלה הזו עושה לי צמרמורת ואני תמיד אומרת לה "כשתרגעי ותחזרי לדבר באופן נורמלי אשוב ואדבר איתך". כך גם עם גורמים זרים שנוצר איזה שהוא לחץ נפשי עליה היא מיד שולפת את קלף הסרטן ומשתמשת בו כדי להשיג רחמים. מה עושים?

21/03/2005 | 10:56 | מאת: מתעלמים

מגיע לה, זו דרכה להתמודד... לא שזה מתאים לכל אחת, אבל, יש כאלו שעושים מזה גם הון פוליטי.... ויש כאלו שכותבים ספרים, ויש כאלו - שסוחטים ריגשית... למעשה, אפילו בקטנה, כולנו קצת עושת את זה. הצעה- אולי - בעדינות, לומר לה ללכת ליעוץ, שאולי יעזור לה לפתור עם עצמה את הכאב. נשמע שהיא עדין לא לחלוטין החלימה ריגשית. יום נעים, והמון בריאות.

21/03/2005 | 12:39 | מאת: נועה גואטה

נעמי שלום רב, מתוך דבריך נשמע שאחותך נמצאת במצוקה קשה. ההתמודדות עם מחלת הסרטן אינה נפסקת עם ההחלמה הפיזית אלא נמשכת עוד זמן רב לאחר מכן. הפחדים, החרדות, הכעסים והמצוקות מלווים את החולה תקופה ארוכה מאוד והם אכן עלולים להופיע גם כאשר נדמה כי הכל בסדר והאישה הבריאה. ההתמודדות הנפשית היא חלק משמעותי מתהליך ההחלמה. שאלות רבות שיכולות להטריד את האישה שחלתה בסרטן אפילו זמן רב לאחר ההחלמה הן למה זה קרה דווקא לי? האם זה עלול לחזור? וכו'. סגנונות ההתמודדות עם מחלת הסרטן מגוונות ומשתנות מאשה לאשה, אולם חשוב מאוד שתאפשרו לאחותך להביע את מצוקתה ואת הקשיים שהיא חווה. יתכן כי הקולות שהיא משמיעה שנשמעים לכם כסחיטה רגשית הם למעשה קריאה לעזרה. יתכן שאחותך זקוקה לעזרה בהתמודדות עם הפחדים הכעסים. חשוב להקשיב לה ואולי אף להציע לה לפנות לעזרה מקצועית (עו"ס, קבוצת תמיכה או טיפול פסיכולוגי). בכל מקרה את יכולה להציע לאחותך ליצור קשר עם מתנדבות הקו החם של עמותת אחת מתשע, שהן כולן נשים שהיו חולות בסרטן שד והחלימו. מספר הטלפון של הקו החם 1800-363-400 בברכה, נועה גואטה רכזת תמיכה עמותת אחת מתשע

21/03/2005 | 13:26 | מאת: נעמי

לדוגמא: קשיים בינה לבין בנה שחזר בתשובה גורמים לה להתבטא ב"חבל שהחלמתי". זה לא קשור למצבה הנפשי בעקבות המחלה.

21/03/2005 | 02:56 | מאת: מודאג מאוד

אז ככה שלום לכל חברי הפורום בעייתי היא כזאת התחלתי מערכת זוגית עם בחורה שאמא שלה נפטרה מסרטן השד לפי מיטב הבנתי היא לא טיפלה בזה והזניחה את זה למרות שידעה שיש לה היא נפטרה בגיל 51. חברתי בת 19 וחצי. הסיפור הזה הורס אותי יש לי פחד עצום לגבי העתיד וברוב טיפשותי אני כאילו קובע שבטוח חלילה גם לה יקרה למרות שזה לא בטוח. האם אתם מכירים סיפורים של אימהות שנפטרו מזה ולילדות שלהן לא התגלה גידול מעולם?. הדבר ממש מפריע לי לאהוב אותה וזה אוכל אותי..אני לא רוצה לעזוב אותה כי היא הכי בשבילי. אם במידה ובעתיד אני אגרום לה להיבדק לעיתים תכופות אז זה יועיל? אני מבקש ממי שיכולה להרגיע אותי אני אשמח...זה פשוט יושב לי על הלב! לא יודע מה לעשות תודה מראש.

21/03/2005 | 11:58 | מאת: נועה גואטה

מודאג יקר שלום רב, דאגתך ואהבתך לבת זוגך נוגעות ללב. דאגתך בהחלט מובנת לי יחד עם זאת הייתי רוצה להרגיע אותך שאין זה מחויב המציאות כלל שאם אמא של בת זוגך חלתה שגם היא תחלה. יחד עם זאת, כמו לכל אישה, הייתי ממליצה לבת זוגך להבדק אצל רופא נשים או כירורג שד. בדיקות אמנם אינן יכולות למנוע את המחלה אך בהחלט יכולות לגלותה בשלב מוקדם. מקווה שהצלחתי להרגיע אותך ולו במעט.

ענת שחם המוכרת כ-anat in germany נפטרה היום. ענת נלחמה חודשים רבים. היום, לאחר שנפרדה מכל בני ביתה, עצמה עיניה ונשמה בפעם האחרונה את אויר הארץ אותה כל-כך אהבה. תהי נשמתה צרורה בצרור החיים.

תהי נשמתה צרורה בצרור החיים

21/03/2005 | 07:09 | מאת: ריקי

פעם אחת פגשתי בך ענת בקניון עזריאלי ומאז את במחשבות שלי אני בטוחה שתעשי הכל לשמור על כולנו מלמעלה תנחומי הכנים למשפחה הכואבת ריקי

21/03/2005 | 07:57 | מאת: עצובה מאוד

שלום, לא הכרתי את ענת אישית אבל אהבתי לקרוא את מה שכתבה והבנתי שהיא אדם מיוחד במינו, אמיצה ולוחמת. תנחומי למשפחתה הקרובה, שלא תדעו יותר צער. בדמעות, יעל.

איזה כאב לב, כמי שעקבה אחריך וכל פתיחת המחשב היתה בציפייה ששוב כתבת לנו. בשבועות האחרונים פשוט חשבתי שאולי נמאס לך לספר לנו על חוויותיך, ובימים האחרונים חשבתי מתי תחזרי עם "מזל סרטן".הבוקר קמתי עם מצב רוח קצת קודר עכשיו אני יודעת למה נתגעגע אליך ענת ש ואני בטוחה שהשארת אצל כל אחת מאיתנו משהו ממך אני משתתפת בצערכם משפחה יקרה שלא תדעו עוד צער

בס"ד תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים, בגן עדן תהיה מנוחתה. ושהקב"ה יחון את יתר חוליו מהמחלה הקשה הזאת.

עצוב לקרוא, משתתפת בצערה העמוק של המשפחה, ולבן זוגה, שיהיה לך המון כוח לגדל את יודפת הקטנה...מחזקת את ידיכם , שלא תדעו עוד צער , הלוואי. לפני כמה ימים הזכרנו את ענת ז"ל, לאחר שלא שמענו תקופה ארוכה ממנה, וקיוויתי שעוד תזכה לכמה שנים טובות עם יודפת הקטנה, הלב כואב ועצוב. ושוב תנחומי הכנים. שלכם, מרב

21/03/2005 | 09:08 | מאת: אני

נורא ואיום!!! איך זה קרה ? היה נשמע שמצבה דוקא משתפר - לא ? ממה היא בעצם נפטרה בסוף ? האם זה אומר שהטיפול בגרמניה נכשל ? בבקשה תשובות האם היא ידעה שזהו הסוף ? איך ? האם היא סבלה ?

הלב נשבר. לא הכרנו אישית, אבל ליווינו במסע הקשה, בעזרת התיאורים המפורטים והכל-כך אישיים ואנושיים. הרבה כוח שאבנו ממנה. ענת, לוחמת אמיתית, לא יכלה לה, למחלה. עצוב וכואב. אפרת

יהי זכרה ברוך!!!!! בחורה אמיצה וחזקה שתשמש דוגמא להמון נשים חולות. היה לי הכבוד להכיר אותה , שמחה על הכבוד הזה. משתתפת בצער המשפחה רונית

ליבנו עם המשפחה, חבל, אישה אמיצה שנלחמה בעוז. יהי זיכרה ברוך. סמדר

21/03/2005 | 09:53 | מאת: כואבת מאוד

בחורה מדהימה עם יכולת התבטאות יוצאת דופן שנתנה לי ללא ידיעתה כח אמונה ושמחה-תודה תודה לך

למשפחת שחם היקרה, ענת הייתה מלאך עלי אדמות. לא היכרתי אותה אך מכתביה היו גדולים מהחיים. תהייה נשמתה צרורה בצרור החיים. מן

21/03/2005 | 12:03 | מאת: נועה גואטה

משפחת שחם היקרה ובנות הפורום נדהמנו לשמוע היום על פטירתה של ענת שחם. אנו ואתן מלוות את ענת חודשים רבים במסעה הקשה ובמלחמתה במחלת הסרטן. ליווינו אותה ברגעי יאוש, משבר ותקווה. נחישותה ומאבקה של ענת שהייתה חלק משמעותי מהפורום העניקו כוחות לנשים אחרות המתמודדות עם מחלת הסרטן. אנחנו שולחות את תנחומינו למשפחה ומקוות שלא תדע עוד צער. עמותת אחת מתשע

21/03/2005 | 12:22 | מאת: כואבת

21/03/2005 | 19:19 | מאת: ריקי

ענת גרה בבית שמש אזור חיוג 02 וניתן למצוא את הטלפון שלה בזק בעלה שמו חיים ריקי

21/03/2005 | 21:18 | מאת: עצובה

ענת גרה בתקופה האחרונה בקיבוץ מירב שעל הגילבוע ושם גם ביקשה להיקבר

ענת גרה בקיבוץ מירב בתקופה האחרונה כידי ליות לצד אחותה ולצד קהילה שמאוד אהבה ותמכה בה ענת נקבע בבית הקברות המשותף לקיבוץ מירב ומעלה הגילבוע בעונה הכי יפה בשנה יהי זכרה ברוך

21/03/2005 | 21:30 | מאת: א.נונימית

...ואני, לתומי, הייתי משוכנעת שהיא מתמהמהת עם הפרק הבא של "מזל סרטן", לו חיכיתי בקוצר רוח, דוקא בגלל סיבות חיוביות (עסוקה בענייניה ובענייני יודפת). כ"כ לא מגיע היה לה למות. גם אני לא הכרתי אותה, אך עקבתי בדריכות אחר "יומנה" המרתק כאן בפורום, והיא הצליחה לרגש ולהקסים אותי בכל פעם מחדש. חוש ההומור שלה, הכתיבה הרהוטה, הרצון העז לחיות ולהיות בשביל יודפת, האומץ שלה והנחישות, ההבנה העמוקה והריאליסטית.... תחסרי לנו, ענת. כל כך ציפיתי שלסיפור שלך יהיה סוף שמח. כל כך ציפיתי שתוכיחי לכולנו שהטיפולים האלטרנטיביים האזוטריים שכל כך האמנת בהם, שהנחישות, האמונה והמסירות שלך, הרצון העז לחיות ינצחו את המחלה הארורה... מחזקת את ידי בעלך המסור ויודפת הקטנה, שכנראה לא באמת זכתה להספיק להבין עד כמה היית מקסימה ועד כמה אהבת אותה. ...ואסיים את דבריי בתקוה שמישהו יקח יוזמה ויאסוף את כל כתביה של ענת כאן בפורום ויוציא אותם לאור. להתראות, ענת.

כמה עצוב לקרוא. מעבר למכתבים שהופיעו כאן, התכתבתי איתה גם במייל האישי. בעיקר כדי לומר לה עד כמה אני מעריכה את האומץ וכשרון הכתיבה שלה. אזכור אותה תמיד רעיה

עצוב איך שדווקא אנשים מוכשרים ולוחמי חיים אמיתיים נלקחים מאיתנו. נזכור אותך כאן תמיד כאישה אמיצה ומוכשרת

20/03/2005 | 20:02 | מאת: מן

נא בידקו מעי השתמש בשם מן בדיון על הכימוטרפייה זה לא אני. האם יכולה להיות כפילות. מן

21/03/2005 | 12:13 | מאת: צוות אחת מתשע

מן היקר, אחד היתרונות, וגם החסרונות, של השימוש במדיה של האינטרנט, היא האנונימיות. בתשובה לשאלתך - לצערנו ברגע שהכותבים אינם מציינים את כתובת הדוא"ל שלהם בהודעתם אין לנו כל דרך לזהות מי הם, ואכן - יכול לקרות, וגם קורה, שאנשים נכנסים בזהות בדויה ולפעמים גם מנצלים זאת לרעה. אנחנו משתדלות להיות על המשמר ולמנוע פרסום דברים הנוגדים את תקנון הפורום, אך יותר מזה אין לנו יכולת טכנית לעשות.

20/03/2005 | 16:29 | מאת: חן לרוני

רוני היי קודם כל אני מקווה שאחותך חזקה ויצאה מההלם הראשוני בכדי שתוכל להתמודד עם המצב לדעתי רק יעוץ של כירורג לא מספיק, וכדאי להכניס לתמונה אונקולוג וגניקולוג ולקבל יעוץ מקיף יותר. בנוגע לטיפול במחלה יחד עם ההריון זה אפשרי, אני מקבלת כימותרפיה משבוע 14 אחותך בשבוע 26 וככל ששבוע ההריון גדול יותר הסיכון הולך ופוחת במקרה שלי קודם הוצא הגוש בניתוח ורק אחר כך התחלתי בטיפול הכימי,אצל כל אחת דרכי הטיפול שונה בהתאם לסוג המחלה וגודל הגוש. בכל מקרה עם כל האנשים שהתייעצתי איתם כולל המכון הטרטולוגי[שזה מקום שנותן מידע על תרופות הניתנות בזמן הריון והם נמצאים בירושלים]אמרו שיש סיכון מאוד קטן אם בכלל לטיפול בסרטן בזמן ההריון בשליש השני של ההריון, אפילו התכתבתי פה באתר עם מישהי שילדה תינוק בריא לאחר טיפול כימותרפי,כך שהתמונה יכולה להיות קצת מעודדת. כרגע אני צופה לפי דברייך שאחותך תעבור קודם טיפול כימי להקטנת הגוש ורק לאחר מכן ניתוח להסרתו,אולי גם ירצו להוציא קודם את בלוטות הלימפה ולבדוק אם הם מעורבות בכל מקרה כמו שאמרתי היא צריכה להיפגש עם אונקולוג. בנוגע ללידה מוקדמת גם לי אמרו בהתחלה שכנראה יילדו מוקדם יותר, אני בשבוע 28 והרופא לא מדבר איתי על לידה מוקדמת.בנתיים מה שנשאר זה להתמודד עם המצב ולקוות לטוב שלך חן

20/03/2005 | 18:41 | מאת: רוני

הי חן, דבריך בהחלט מעודדים. כרגע אין לי עוד שאלות, אהיה איתך בקשר בהמשך במסגרת הפורום. תודה רבה!

20/03/2005 | 19:02 | מאת: רוני

שלום חן, אני בכל זאת רוצה להפנות אליך כמה שאלות. חשוב לי לומר שאם את מרגישה שלא מתאים לך לענות אז זה מובן בהחלט, אבל בכל זאת אשאל כדי שאחותי תוכל ללמוד קצת מהניסיון שלך. הרופאים המטפלים באחותי מתלבטים האם לנתח קודם ולהוציא את הגוש או להתחיל קודם כל בטיפולים כימותרפיים ולהוציא את הגוש אחרי הלידה. הבנתי שאצלך קודם הוציאו. האם תוכלי לומר מה היה גודל הגוש? באיזה grade היה הגוש? מה היה השיקול לנתח קודם ואח"כ טיפול כימותרפי? והאם הניתוח בוצע בהרדמה מקומית או מלאה?

20/03/2005 | 22:50 | מאת: חן

רוני שלום ראשית אני רוצה להדגיש שאת יכולה לפנות אלי בכל שאלה ואני השתדל לענות ולעזור במה שאני יכולה. לפי הנסיון שלי והידע שצברתי במהלך המחלה הבנתי שגוש בגודל של 5 ס"מ ויותר מעדיפים לנסות לצמצם אותו על ידי טיפול כימוטרפי ואז להוציא אותו לאחר מכן,אצלי הגוש היה בגודל 2.3 ס"מ והסירו בהרדמה מקומית ללאחר הממצאים שהראו שהוא ממאיר עברתי ניתוח בהרדמה מלאה לניקוי השוליים של הגוש והוצאת בלוטות הלימפה אין חשש להרדמה מלאה בהריון. היות ובלוטה אחת היתה נגועה אצלי והגוש הכפיל את עצמו בתקופה קצרה [לפני ההריון הגוש היה 1 ס"מ ובבדיקה טענו שהוא שפיר רק בבדיקה שניה נראה להם משהו חריג אבל אז כבר הייתי בהריון טרי, אגב מזה למדתי שגוש סרטני בהריון יכול להיות תוקפני יותר בגלל שההורמונים משתוללים בגוף ולגדול מהר יותר ]בכל מקרה הוחלט על טיפול כימותרפי ולאחר מכן הקרנות כמובן רק אחרי הלידה אני יעבור הקרנות.לא קל אחותך צריכה עכשיו הרבה תמיכה איך אצל אחותך גילו את הגוש? באיזה גודל הגוש? האם הסבירו לה שצריך ללכרות את בלוטות הלימפה כדי לבדוק מה הדרגה של סרטן?

20/03/2005 | 10:00 | מאת: רונן

לאחר טיפול בטקסול והרצפטין יש לאמא שלי כאבים חזקים בעורף (התחיל רק עכשיו בטיפול רביעי) הטיפול ניתן עקב גרורות בריאות ובכבד. האם זה מרמז על התפשטות? האם זה תופעה מוכרת שתעבור? תודה ושבוע טוב.

20/03/2005 | 18:15 | מאת: דר' דוד גפן

לרונן שלום- הכאבים יכולים להיות תופעות לוואי של טקסול שידוע כגורם לכאבים במקומות שונים בגוף או יכול להיות סימנים של מחלה. יש להתיעץ עם האונקולוג המטפל. ערב טוב

20/03/2005 | 08:53 | מאת: מודאגת

שלום רב, האם כאבים חלשים במותן צד ימין שנמשכים כמה חודשים לסירוגין, יכולים להיות סימן לגרורות בכבד? מודאגת מאוד ולחוצה.

20/03/2005 | 10:06 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אין זה אחראי לענות בצורה וירטואלית מבלי לדעת פרטים רפואיים. אנו ממליצות שתיפני לרופא המטפל שלך - אונקולוג, ותתייעצי איתו. בברכה, צוות אחת מתשע

19/03/2005 | 19:59 | מאת: סילביה

שלום אכן קופת חולים כללית מחזירה עבור הוצאות חבישה ושרוול/ כפפה/ גרב פעמיים בשנה כנגד קבלות ומכתב של הפיזיותרפיסט. ההחזר כ80%. גם אני פיתחתי" לימפאדמה אחרי 17 שנה. במהלך כל השנים היד היתה מעט נפוחה יותר מהשניה אך במידה מזערית. ורק אחרי שנים זה קרה. ניסיתי לשחזר בזמנו מה היה הגורם. לא ברור לי בדיוק. אולם מאז חלה החמרה לאחר מאמץ עם היד כנראה באירוח גדול, כמו כן בעקבות זיהום חריף שהתפתח ביד ("שושנה") והצריך איושפוז. בנות שימרו על הידים שלכן. לימפאדמה עשויה לקרות גם אחרי למפקטומי עם הוצאת בלוטות,גם בעקבות ההקרנה באיזור. אגב יש פורום בדוקטורס ללימפאדמה. כמו כן הקמנו לאחרונה עמותה ללימפאדמה ובצקות אתר העמותה בהקמה, פרטים בפורום הלימפאדמה.

20/03/2005 | 10:44 | מאת: טלי

סילביה שלום, מתי החזירו לך פעמיים בשנה ואיפה? כי באזור רחובות מחזירים כבר שנתיים אחת לשנה הם הורידו כביכול את "הצ'ופר שלנו ", כשהתחבושת בעצם טובה רק ל-כ- 6 חודשים כי היא כבר מעבדת אלסטיות אחר כך. אשמח לתשובה טלי

20/03/2005 | 21:40 | מאת: סילביה

שלום אני שייכת לאיזור תא. מחר "אחטט "בניירת שלי ואהיה יותר ספציפית לגבי ההחזר שאני ביקשתי וקיבלתי. פורמאלית זה פעמיים בשנה. אנו כאמור הקמנו "עמותת לימפאדמה בישראל " בין שאר המטרות זה בדיקת ושיפור התנאים וכו. אנו גם מקיימים קבוצת ענין בת"א.( מתכננים להקים גם באיזורים נוספים.) וזה בהחלט מקום גם לקבלת מידע. נשמח אם תיצרי עמנו קשר. המייל שלי מצורף הטל 03-6991858 . אגב הכנסי לפורום לימפאדמה בדוקטורס.

19/03/2005 | 17:57 | מאת: שרי

לאחר 16 שנה מאז עברתי כריתה התפתחה אצלי לימפאדמה. אני מטופלת ע"י פיזיותרפיסטית נהדרת, דלית רון (מטעם קופ"ח כללית) ומצבי השתפר מאוד. רכשתי תחבושות אלסטיות ושרוול וכפפה - הוצאות מעל 2000 ש"ח. אני חברה במושלם אשר דחה את תביעתי להשתתפות. מה ידוע לכן - האם קופות אחרות השתתפו? האם גם אתכן דחו? האם ניתן לערער?

19/03/2005 | 19:20 | מאת: מישהי שקיבלה החזר

מגיע לך החזר לא ממושלם אלא כחברת קופת חולים פני למזכירות בסניף שלך והגישי בקשה להחזר בצירוף קבלות. מה שיותר מטריד זה איך לאחר 16 שנה קיבלת לימפדמה. מה קרה? מה היה מצב היד שלך לאחר הניתוח? ספרי לנו זה נורא חשוב שבנות אחרות תדענה איך להתגונן או שמא לא ניתן לצפות מראש. בתודה מראש אילנית

20/03/2005 | 06:31 | מאת: שרי

גם לי בא בהפתעה גמורה. מסתבר שאנחנו בסיכון ללימפאדמה ברגע שהוציאו את הבלוטות וזה יכול להתפתח בכל רגע. לא ידעתי. לאחר 3 שנים בכושר הגעתי לדחוף משקל (בין 20-25 ק"ג), ולאחר תקופה הזרוע החלה להתנפח קצת. שכהלכתי ליום עיון של 1 מ9 בנושא לימפאדמה הבנתי שז מצבי. אגב האונקולוגית אמרה לי להפסיק להתאמן (לא התרגשה מזה) - אך זה לא ירד. מסתבר שלשמור על היד זה קריטי וזה כולל להמנע מנשיאת משקל, מפציעות ולקיחת דם וחיסונים ביד הפגועה פוטנציאלית, יש לחבוש שרוול או חבישה בטיסות בכל מאמץ (כולל הליכה על הליכון), ברחצה מומלץ להסתבן בכיוון כף היד לכיוון הכתף, להמנע ממים מאוד חמים מעבר למותן. והעיסוי הלימפאטי ממש חיוני. אני בטיפול וכן בחבישות ומצבי טוב. כל מכה ליד מסכנת אותה גם כן. אגבקופ"ח מכסה טיפולים ויש גם פיסיוטרפיסטיות פרטיות שמומחיות לנושא - לא כל פיסיותרפיסטית יכולה לעשות את זה - וזה אפילו נעים.

19/03/2005 | 10:19 | מאת: חן

מה ההבדל בין טומקסיפן לארמדיקס האם כל חולה שעברה כימותרפיה והקרנות צריכה לקחת אחר כך טומקסיפן במשך שנים. מה התפקיד של תרופות אלו אני בת 35 לקראת סוף טיפולים כימותרפים תודה

20/03/2005 | 10:02 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום חן, באתר עמותת אחת מתשע יש מידע לגבי שתי התרופות הנ"ל. אנו ממליצות שתעייני בכתוב. הקישור לאתר נמצא בצד שמאל של הדף הזה/דף הבית/ מידע/ מידע רפואי/ טמוקסיפן או ארימידקס. בברכה, צוות אחת מתשע

19/03/2005 | 10:07 | מאת: רוני

אני פונה אל אביבית ואריאל שהיו בפורום לפני חודש בערך. אני מבקשת כי תצרו עימי קשר. אחותי גילתה לפני מספר ימים גוש סרטני בשד והיא בשבוע 26 להריונה. אנחנו נורא רוצים ליצור קשר עם זוגות שעברו את זה.

19/03/2005 | 10:24 | מאת: חן

לרוני שלום אני בשבוע 28 להריוני בשבוע 8 להריון גיליתי גוש סרטני בשד לאחר התלבטות קשה החלטתי להשאיר את ההריון וכרגע אני בשיאם של טיפולים כימותרפים ,אשמח לענות על כל שאלה הרבה בריאות ויישר כוח

19/03/2005 | 10:53 | מאת: רוני

שלום חן, קודם כל אני ממש מודה לך שענית לי כל-כך מהר. יש לי הרבה שאלות בעיקר למשהי שעברה או עוברת את זה בהריון. מבחינתי זה יהיה הכי טוב אם נדבר בטלפון או במייל. הטלפון שלי: 04-9535970, והמייל: [email protected] . אם זה לא מתאים לך תכתבי לי בפורום ואשאל אותך במסגרת הפורום.

19/03/2005 | 02:57 | מאת: ארז

מאמר בעתון הגרמני "דר שפיגל" "טיפולים רפואיים מרעילים וחסרי ערך" בשבועון הגרמני "דר שפיגל" שהינו מקבילה בשפה הגרמנית של עתונים כמו "טיים" או "ניוזויק", הופיע לאחרונה מאמר מקיף על חוסר התועלת של טיפולים כימותרפיים במרבית סוגי הסרטן עם גרורות. את עיקרי הדברים נביא כאן. רעלים מתוחכמים יקרים יותר ויותר, שמטרתם להרעיל תאי סרטן , משמשים לטיפול בחולי סרטן מעי גס, שד, ריאות ובלוטת הערמונית, שמחלתם בשלב מתקדם. לאחרונה בדק אפידמיולוג את היכולת להארכת החיים הממשית לה זוכים חולים אלה. מסקנתו היתה כי למרות כל הקידמה המוצהרת, חולי הסרטן המקבלים טיפול כימותרפי , לא זוכים ליום אחד נוסף של הארכת חיים. לפני שנה נלקחה אשה חולת סרטן במצב קשה, לבית חולים פרוספר הוספיטל ברקלינגהאוזן. הרופאים סילקו מגופה גידול במעי הגס ואת הטחול. אבל בתחילת אוגוסט 2004 הם גילו שהגידול שלה התפשט . הם החלו לתת לה סדרת כימותרפיה ראשונה. היא אמרה שזה סיוט בשבילה . מעולם היא לא חשבה שהיא תקבל סרטן . אבל היא מקווה שמצבה ישתפר. "הסיכויים לריפוי תמיד טובים יותר עם כימותרפיה" כך אמרה. במרכז הרפואי במינכן לא מסכימים לדעתה. האפידמיולוג דיטר הלזל 62 אמר כי " לגבי תוחלת החיים של חולי סרטן עם גרורות של מעי גס , ריאות ובלוטת הערמונית, לא חל כל שיפור ב 25 השנים האחרונות . בגרמניה עצמה מתים כל שנה 100000 אנשים מסרטן מסוגים אלה. כאשר סרטן שולח גרורות ושוב אי אפשר לטפל בו עם ניתוח או קרני איקס, רואים את הכימותרפיה, כמפלט אחרון. כל הזמן מכניסים חומרים חדשים לקטילת התאים הסרטניים . עלותם גבוהה להחריד והתעשייה מבטיחה הארכת חיים בזכותם. ד"ר אריקה מאיירס רופאה בריקלינג האוזן טוענת בבטחון, שכימותרפיה מאריכה חיים. אבל רשומי התחלואה והתמותה מסרטן בגרמניה, לא מאשרים גישה אופטימית זו. בעשורים האחרונים תוחלת החיים של חולי סרטן גרורתי, לא התארכה והיא נשארה כשם שהיתה לפני 25 שנים. אם כי סיכויי ההשרדות שופרו מעט לגבי חולי סרטן מעי גס. (המתרגם -לא בגלל הכימותרפיה, אלא בגלל הניתוחים) אצל חולות סרטן השד הגרורתי הסיכוים פחתו. (המתרגם – סרטן שד גרורתי קיים אצל מרבית חולות הסרטן) ד"ר הלזל מביע חשש שהסיבה לכך היא דווקא הכימותרפיות החדשות. יש מספר סוגי סרטן בהם הטיפול הכימותרפי שיפר מאוד את סיכויי ההחלמה. אלו הם לימפומה מהסוגים הודגקינס ונון הודגקינס, לאוקמיה סרקומה וסרטן האשכים. חלק מהם נרפאים במידה מרשימה . רופא זה גם לא דוחה טיפולים כימותרפיים כדי לצמצם גידול לפני ניתוחים, או כדי לחסל תאים סרטנים שנותרים אחרי הניתוח. אבל קלינאים מנוסים מסכימים עם כך שהעובדות הן נגד הטיפול הכימותרפי , כאשר מדובר בטיפול בסרטן מוצק בשלביו המתקדמים. גרהרד שאלר רופא גניקולוג מאוניברסיטת בוכום קובע: " לגבי סרטן שד מתקדם כימותרפיה היא מהומה על לא מאומה"... וולפראם גאגר רופא מנהל המחלקה הגניקולוגי במרפאה הממשלתית בדיסלדורף חולק התנסויות דומות. "לכימותרפיה לא היתה ואין כל הצלחה. מטפלים במספר עצום של נשים , ללא תועלת מוכחת , אבל אם נספר זאת לקליינטיות הן תהיינה מיואשות לחלוטין". מליוני מטופלים במשך 50 השנים, עברו טיפולים כימותרפיים. החולה הראשון שנפגע מלימפומה נון הודגקינס במצב מתקדם , טופל עם גז חרדל בארה"בבשנת 1942. הגדול התכווץ באורח פלא.. לאחר 3 חודשים החולה נפטר...אבל הצלחה זמנית זו, פתחה פתח לטיפול כימותרפי לסובלים מסרטן.

19/03/2005 | 02:59 | מאת: המשך המאמר

תרופות ציטוטוקסיות הן רעליות לתאים ומתערבות בדרכים שונות בהתחלקות התאים . מאחר ותאים סרטניים מתחלקים מהר יותר ממרבית התאים האחרים , גידולים וגרורות רגישים במיוחד לתרופות כאלו. גידולים מתכוצים ולעיתים גם נעלמים כליל. אבל תאים בריאים אותם שמתחלקים מהר, יכולים אף הם להנזק. כולל התאים שבזקיקי השיער ותאי מוח העצמות, יוצרי כדוריות הדם. השאלה היא אם אומנם כימותרפיה מאריכה את תוחלת החיים של החולים . התשובה לא ברורה. שכן בניסויים קליניים היצרנים תמיד משוים את התרופות החדשות שלהם לתרופות ציטוטוקסיות ישנות. אין כלל קבוצת ביקורת של חולי סרטן שלא מקבלות כימותרפיה. (המתרגם -ולכן המחקרים אינם ברמת מחקרים קליניים ואפילו לא ברמה הנמוכה ביותר, מחקרים השואתיים) כדי לקבל רשות לשווק תרופה , מספיק לקבל נתונים חיוביים סטטיסטית, בקבוצה קטנה ומקרית של חולים, לעומת אלה שטופלו עם תרופה ציטוטוקסית שכבר אושרה קודם לכן. נטילת חלק מן התרופות הכימיות הקודמות, גרמה לקצור תוחלת החיים של החולים והן נאסרו למכירה. חולים אחרים סבלו יסוריי תופת. הם איבדו את שערם ואת תאבונם ונוגעו באינפקציות קשות בכל גופם. wi₪^₪^₪^S₪^₪HSHSH ד"ר קלאוס תומסון המנוח שניהל שנים רבות את המחלקה הגניקולוגית בקליניקה האוניברסיטאית בהמבורג – אפנדורף, הסביר בחודש ספטמבר 1985, בקונגרס בינלאומי בברלין "במבט לאחור לא נהיה מופתעים אם מספר גדל והולך של רופאים יאמרו שהם דוחים סוג כזה של טיפול לא מוכח". עשר שנים מאוחר יותר, האפידמיולוג ד"ר אולריך אבל Ph.D. מאוניברסיטת היידלברג, הטיל ספק כולל בתועלת שבכימותרפיה . במשך שנה סקר מדען זה כמה אלפי פירסומים על כימותרפיה . הוא הגיע למסקנה ש"לגבי מרבית סוגי הסרטן הפנימייים אין כל הוכחה שהכימותרפיה ביחוד עם המינונים המוגברים, מאריכה את תוחלת החיים, או משפרת את איכותם." אונקולוגים ידועי שם מסכימים : כימותרפייה לא יכולה לעצור את המחלה. אך היות והרופאים לא רוצים להודות באוזני החולים שלהם, שאין להם שום דרכי התגוננות כנגד הסרטן, טיפול רעיל זה נעשה לאחת הדוגמות של הרפואה. כולם מרוצים " הרופאים מאושרים שיש להם משהו להציע, החולים מאושרים שהם יכולים לקחת משהו . וכמובן התעשייה מאושרת... אומר הגניקולוג גגר מדיסלדורף. ההתקדמות באונקולוגיה מתבטאת בעיקר בהפחתת תופעות הלואי שנגרמות על ידי התרופות עצמן. קודם לכן , תרופות מרעילות תאים אלו החלישו את החולה במידה כזו שהוא היה מוכרח להיות מאושפז בבית חולים. כיום על כל פנים שיטות לצמצום נשירת השיער , אובדן תאבון שלשול וקרישי דם הן בנמצא. ניתן אפילו לקבל תרופות כימותרפיות רבות במרפאות חוץ. כל רבע שנה האונקולוג פרדריק אוברקמפ משתמש בתרופות בסכום של 1.5 מיליוני יורו לטיפול ב1100 חולי סרטן. בגרמניה כולה השימוש בתרופות ציטוטוקסיות אלה בין אוגוסט 2003 ליולי 2004 עמד על 1.8 מיליארד יורו. עליה של 14 אחוזים לעומת השנה הקודמת. נוגדנים מונוקלונלים שיכולים לזהות תאי סרטן ביתר יחודיות , הם המובילים היום בשוק. שוב מדברת תעשיית התרופות על פריצת דרך. אבל גם במקרה זה , אין כל הוכחה לכך שיש הארכה כלשהי בתוחלת החיים של חולים בסוגי סרטן שאינם ניתנים לריפוי. בינתיים התחרות בין התרופות השונות גורמת כך שתרופות כימיות ישנות נדחפות לשימוש בייתר אגרסיביות. בעבר היו רק 5 תרופות כימיות מאושרות. אבל כיום יש יותר מ 25 תרופות חדשות מאושרות. אם כל אחת מהן היתה גורמת אפילו לשיפור קל " אומר האפידמיולוג הולזל , " זה היה צריך להביא לשיפור ניכר בעשורים האחרונים". אבל אנו רואים ברשומים כי אין כל שיפור במצב התחלואה והתמותה מסרטן. קשה גם למצוא הוכחות על התקדמות בהשרדות באלפי הדווחים שהגיעו מתעשיית התרופות . לגבי סרטן שד גרורתי, יש אולי רק 10 מחקרים שמראים שקוקטייל של תרופות כימיות, מאריך חיים בהשוואה לתערובות אחרות. (המתרגם- לא מדובר על ריפויי אלא על הארכת חיים.) מכיון שנערכו אלפי מחקרים כאלו , האפידמיולוג אבל מהידלברג טוען ש"ההבדלים הסטטיסטיים נגרמים בגלל מקריות בלבד"... חסידי הכימותרפיה מתייחסים בעיקר לשתי עבודות מרכזיות. באחת חוקרים צרפתיים, ערכו מחקר על 724 חולות שהיה להן סרטן שד גרורתי . תוחלת החיים של 3 שנים אחרי האבחון, עלתה מ 27 אחוזים ל 43 אחוזים בין השנים 1994 ל 2000. אך האפידמיולוג הלזל,מיחס שיפור זה לאפשרויות האבחנה המוקדמת יותר בשנים האחרונות, והוא מבהיר... "בשנת 2000 אובחנו גרורות סרטן שד בשלב הרבה יותר מוקדם מאשר בשנת 1994. מאחר ובשלביה הראשונים המחלה לא מתקדמת כה מהר , תוחלת החיים נראתה גדולה הרבה יותר. אך למעשה לא היתה כל הארכה ממשית של תוחלת החיים". מגיני הכימותרפיה מצטטים גם מחקר שנעשה באוניברסיטת יוסטון בטקסס שפורסם באוגוסט 2003 . במחקר זה השרדות של 5 שנים אצל נשים עם סרטן שד גרורתי השתפרה מאוד בין השנים 1974 ל שנת 2000. מ 10 אחוזים ל 44 אחוזים. במחקר זה עורבבו הנתונים של חולות סרטן שד גרורתי ולא גרורתי כך שהתוצאות לא משקפות מציאות אמיתית. מחברי המחקר הודו בכך בעצמם.... "אין כל תיעוד ממשי אומר הלזל על מחקר טריקי כזה.. זהו הפגם הגדול של רפואת הסרטן", מתלונן ד"ר הלזל . בינתיים למרות דרישתו להוכחות מדעיות ברורת , אין כל סיכוי שדבריו יזיזו משהו לתעשיית התרופות, שכן תעשייה זו מתקיימת היטב, ללא כל הוכחה באשר לתועלת של מתן תרופות כימותרפיות לחולי סרטן במצב מתקדם.... http://www.pilhar.com/News/Pres sse/2004/20041004_Spiegel_Giftk kur_Chemo.htm

11/09/2009 | 12:00 | מאת: אריאלה

מה אתה בדיוק מציע כתחליף?

19/03/2005 | 11:04 | מאת: למה למה על הבוקר דברים רעים

19/03/2005 | 12:22 | מאת: ארז

כימותרפיה לא מרפאה, אבל היא עושה הרבה אנשים למיליונרים.

18/03/2005 | 17:02 | מאת: מן

אשתי בת 45 לאחר כימו מוגדרת כפוסטמנופאוזלית לפי בדיקת תפקודי שחלה אחרונים, הגניקולוג אומר שזה לא קבוע ומחזור יכול להופיע בעתיד. מועמדת לטומוקסיפן ואחרי שנתיים ארימידקס המחזור הופסק כנראה ע"י הכימו. האם צריכה גם לקבל זריקות זולדקס? תודה.

20/03/2005 | 18:10 | מאת: דר' דוד גפן

מן שלום - אני לא ממליץ על זולדקס בגיל כזה עם הפסקה- אפילו זמני- של מחזורים. טמוקסיפן בלבד הטיפול המקובל. ערב טוב.

10/04/2007 | 10:04 | מאת: מרים

לפני כחצי שנה יצא לי גוש בשד שהיה נעלם וחוזר. לפני חודש וחצי הוא יצא שוב והפעם גם התחיל לכאוב ויצר זיהום בשד,בעקבות זאת עברתי ניתוח להסרת הזיהום ולקחו לי ביופסיה(עדיין לא קיבלתי את התשובה לביופסיה). לפני כשבוע יצא לי שוב גולה בחזה שהתחילה לכאוב והשד התנפח ונהיה אדום. האם זה יכול להיות סרטן השד?(אני גם אישה שסובלת מסכרת!

18/03/2005 | 13:54 | מאת: רוני

אחותי בת 34, בהריון בחודש שישי, גילתה לפני מספר ימים כי חלתה בסרטן השד. הייתי רוצה ליצור קשר עם נשים בפורום אשר עברו את המחלה בזמן ההריון. השארתי גם את המייל למי שרוצה לכתוב לי ישירות.

18/03/2005 | 20:47 | מאת: ריקי

שלום לך יש פה זוג שעבר דבר דומה אביבית ואריאל לכי לחיפוש רשמי אביבית ואריאל או ההיפך ולדעתי זה יתן מענה כלשהו לבעיה גדולה בברכה ריקי

18/03/2005 | 11:33 | מאת: מיכל

שלום רב. מזה כשבועיים ימים שיש לי כאבים בשני השדיים. אני עוסקת בפעילות ספורטיבית באופן קבוע והדבר מקשה עליי מאדבהפעלת מאמץ כלשהו. לפני כשבועיים בדיוק ערכתי בדיקת שד אצל כירורג שד (הבדיקה נעשתה כאקט שגרתי ולא בגלל הכאבים - שאז עדיין לא חשתי בהם. הכאבים החלו מס' ימים לאחר הבדיקה). אין כל סיבה שידועה לי באשר לקיומם של הכאבים הללו - לא וסת, לא ביוץ ו/או כל סיבה אחרת. גילי הינו 28, אני רווקה ואיני נוטלת גלולות. אשמח לדעת מה יכולה להיות הסיבה לכאבים הללו על מנת להסיר חשש קיים. היתכן ומדובר בחוסר איזון הורמונלי? כיצד ניתן להתגבר על הבעיה? בתודה מראש, מיכל

20/03/2005 | 09:46 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מיכל, אנו ממליצות לך לפנות שוב לכירורג שד ולהציג בפניו את שאלותייך, הוא הרופא המוסמך ואם ידרש ישלח אותך לבדיקות נוספות. בברכה, צוות אחת מתשע

18/03/2005 | 03:37 | מאת: מיכאל

חדשות טובות - ארימידקס ברשימת התרופות שנכנסו לסל הבריאות!!! http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3059949,00.html

18/03/2005 | 13:18 | מאת: דוד

שלום מיכאל האם זה אומר שמעתה תינתן התרופה באופן אובייקטיבי, בהתאמה לכל חולה לפי התאמה ספציפית או שעדיין זה חצי רישמי ?

18/03/2005 | 14:57 | מאת: מיכאל

המידע שיש לי הוא מהאתר של YNET לפחות זה אמור לפתור את הבעיה לאלה שיש להן המלצה מרופא. ולמה שזה יהיה חצי רישמי? המקור הוא דיי אמין לדעתי

17/03/2005 | 11:01 | מאת: שירה

אמי חלתה לפני כ- 10 שנים בסרטן השד ועברה כריתה בשד אחד. בקיץ הקרוב היא עומדת לעשות שיחזור. אני מעוניינת לדעת מה הסיכונים והאם הרופא שעושה את השיחזור עושה ניתוח גם לשד השני (הרמה או שיפוץ). אמי בת 53 . כמו כן אהיה מעוניינת לדעת עם מי אמי יכולה לדבר - מישהי שעברה שיחזור? בבקשה , יש לה המון חששות.... תודה מראש.

17/03/2005 | 17:18 | מאת: אפרת

שירה, כמו בכל ניתוח, יש גם בשחזור סיכונים. מעבר לסיכונים ה"רגילים", ישנה אפשרות של התקשות סביב השתל, למשל, או שד מעוות אם נעשה בידיים לא מקצועיות. ישנן גם שיטות שונות לשיחזור (עם שתל, עם שריר מהגב, רקמות מהבטן). יש חשיבות גם לשחזור בשד שנעשו עליו הקרנות. וכמובן שישנן יתרונות אדירים לשחזור. בקיצור, זוהי תורה שלמה. אמך יכולה לכתוב לי [email protected]. אני עברתי שחזור. ולשאלתך השנייה - בהחלט ניתן (ומקובל) לנתח גם את השד הבריא על מנת להקנות סימטרייה אופטימלית. בהצלחה והרבה בריאות, אפרת

17/03/2005 | 20:35 | מאת: ?

אפרת שלום לך אשמח לדעת אצל מי עברת את השיחזור?

18/03/2005 | 14:10 | מאת: משהי שעברה

שירה שלום אם תרצי אשמח לתת לך ולאימך פרטים נוספים רלוונטים לשחזור שד כתבי לי את האימייל שלך ואצור קשר.

17/03/2005 | 09:57 | מאת: איילת

לאחותי בת ה-38 גילו סרטן שד. הוציאו לה 3 גושים מוצקים בניתוח ויש עוד אחד שצריך להוציא. אחד הגושים שהוצאו היה די גדול, בקוטר של כ-3 ס"מ. היא צריכה לעשות עוד 3 בדיקות נוספות: MRI, CEA ובדיקה נוספת הקשורה לעצמות. אני מניחה שבדיקות אלה אמורות לבדוק אם יש גרורות. היא צריכה להיפגש מחר עם הרופא ורוצה להכין שאלות. האם תוכלו בבקשה להוסיף לי מידע על מצבה ומה כדאי לה לשאול בפגישה? כל פיסת מידע/ הבהרה/ עידוד יוכלו לעזור. בתודה מראש (אני כותבת בשמה כיוון שהיא מתגוררת בארה"ב ולא יכולה לכתוב בעברית אבל תוכל לקרוא את הקישור שאשלח לה)

17/03/2005 | 11:36 | מאת: צוות אחת מתשע

איילת היקרה, אנו ממליצות שתיכנסי לאתר עמותת אחת מתשע, תוכלי לעיין שם במידע רב לכבי איבחון בדיקות, סוגי סרטן. המידע יכול לעזור גם בהבנה וגם בכתיבת השאלות. הקישור לאתר נמצא בצד שמאל של דף זה/ דף הבית/מידע/מידע רפואי. בברכה, צוות אחת מתשע

17/03/2005 | 14:22 | מאת: צוות אחת מתשע

במסגרת ההמלצה לעיין במידע המקיף הקיים באתר של "אחת מתשע" רצינו גם להוסיף ולציין במיוחד את חוברת ה"שאלות לרופא" הנמצאת באתר אשר מסייעת למטופלת להתכונן לקראת הפגישה עם הרופא ולמקד את שאלותיה, לפי הנושא הנדון. את החוברת ניתן למצוא בכתובת : http://www.onein9.org.il/getfile.asp?file=sheelot.pdf

17/03/2005 | 08:45 | מאת: עופרה

ד"ר נכבד, שלום אבקש לקבל תשובתך, איך קובעים את הדיאגנוזה, לגבי שלב הגידול, (לאחר ניתוח), והאם יש הבדל בטיפול שיינתן, לגידול בשלב 1 מהטיפול שינתן לגידול שלב 2 ? הבדיקות שבוצעו הן בדיקת רצפטורים, אסטרוגן ( 3,+ 60% ) ופרוגסטרון, (40% +3) ובדיקת ,2 - Her ׁ, חיובי חלשׁ(2) גודל הגידול 2ס"מ, שוליים נקיים, IDC 0/4 איזה שלב זה ? , האם יש בדיקה נוספת שאני יכולה לעשות כדי לקבל אינדיקציה הכי מדוייקת של הטיפול האופטימלי לגבי , באופן אישי ? האם בדיקת גנים רצויה ?תופעות הלוואי הצפויות מטיפול הורמונלי מפחידות אותי ואני רוצה לדעת שעשיתי את המקסימום מבחינת מה שאני יכולה לעשות., (לגבי הקרנות אקבל את הדין ,כ 35 הקרנות ) מודה על תשובתך,

20/03/2005 | 18:32 | מאת: דר' דוד גפן

לעופרה שלום- מחליטים על טיפול מסייע (הטיפול התרופתי שנותנים לנסשות למנוע גרורות בעתיד) על בסיס רמת הסיכון להופעת גרורות. מה שיש המשקל הכי כבד - האם יש בלוטות למפה מעורבות בבית שחי- אם כן הסיכון יותר גבוה. אחרי זה - גודל הגידול ואחרי זה רמת התמיינות של הגידול. נוכככות של רצפטורים לפרוגסטרונים ואסטרוגנים מראה אם יש אופציה לטיפול הורמונלי בנוסף ובמקום כימותרפיה. לוקחים בחשבון גם גיל החולה ומצב רפואי שלה. בדיקת הגנים של הגידול הוא לא בדיקה סטנדרטי ובתהליך של מחקר. נחקר הענין של קביעת טיפול על בסיס פרופיל של גנים ועוד לא מומלץ לעשות שזה לא במסגרת מחקר. אני מקווה שעזרתי עם ההסבר. האונקוג שלך לוקח את כל הניתונים שאמרתי בחשבון. ערב טוב

16/03/2005 | 18:14 | מאת: נירה

16/03/2005 | 21:55 | מאת: לנירה

16/03/2005 | 21:55 | מאת: לנירה

16/03/2005 | 17:57 | מאת: ציפי ס

לכלתי , אשה בת 37 היה סרטן בשד שנעלם עם מתן כימוטרפיה, ולאחר מכן, נותחה לניקוי המקום מאחר וגידול כבר לא היה, בבדיקות לא היו גרורות, עתה לאחר שנה הופיעו גגרורות בכבד, מבלי שהיו בזקיף, זה קצת מוזר, אבל נתון, שאין עליו עוררין, עתה היא אמורה לעבור טיפולים דדרך הוריד למיגור הגרורות, והבנתי שאלו טיפולים האמורים להימשך כל החיים, עד להמצאת כדור שימלא את מקום העירוי לוריד, אבקש ליצור עימי קשר, נשים שכבר היו בסיפור הזה ומוכנות להיפתח ולעודדה, לתת תקוה שניתן להישאר בחיים ולמגר את המחלה,אני בשמחה לאחר שאמצא אנשים כאלה, אקשר, בין כלתי למוכנה לעודד, אבקש לשלוח דואר אלקטרוני מהר ככל האפשר.

17/03/2005 | 11:23 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום ציפי, עמותת אחת מתשע מפעילה קו חם המאויישת ע"י נשים שעברו את המחלה. את מוזמנת להתקשר בימי א-ה לטלפון 1-800-363-400 בברכה, צוות אחת מתשע

16/03/2005 | 13:20 | מאת: עדי

לד"ר שלום אני בת 35 עם סרטן שד וגרורות בעצמות במשך שנתיים רצופות אני משתמשת בזריקת זולדקס וכדורים למינהם שלא בדיוק עוזרים. לקחתי טמוקסיפן שנה המרקרים עלו לאחר מכן ארימדקס זה עזר לשנה ועדיין יש עליה איטית במרקרים. לפני שבוע התחלתי בכדור שנקרא ארומזין. הרופא הציע לי להוציא את השחלות. 1. מה הזמן המקסימלי שאפשר להשתמש בזולדקס? 2. האם אתה ממליץ על ניתוח להוצאת שחלות? 3 אתה חושב או משער שהכדורים החדשים יעזרו? אודה לך מאד מודאגת...

20/03/2005 | 22:57 | מאת: פרופ' אילן כהן

לעדי אינני מסומך לענות לך לגבי הטיפול האונקולגי כי אינני אונקולוג. את חייבת להתייעץ עם האונוקולוג המטפל לגבי הטיפול המתאים לך. לגבי הוצאת השחלות השאלה היא בת כמה את ובאם השחלות שלך היו פעילות כאשר התחילה המחלה. מאחר וחייבים לדכא את ייצור ההרומונים שלך עקבמצבך, ובאם את צעירה והשחלות פעילות (אך מדוכאות עקב זריקות הזלודכס) הרי יש מקום לשקול כריתת השחלות. באם את בגיל הנעבר אז הסיפור שונה. במקרה כזה כדאי לבדוק באם את נשאית של הגן לסרטן שד (BRCA) ובאם את נשאית יהיה מקום לרות את השחלות. בהצלחה

15/03/2005 | 21:22 | מאת: ליאת

שלום רב.... שמי ליאת,21 ו-11חודשים. יש לי בעיה אשר מטרידה אותי כבר חודש וחצי, בהתחלה זה התבטא רק בדקירות בשד בעיקר בפיטמה ולאחרונה קצת יותר משבועיים הפיטמה שלי התחילה לההיפך(היא שקעה כלפי פנים)... וכאשר אני מנסה להוציא אותה זה כרוך בכאב רב, רק כעבור כמה שעות היא נהפכת שוב. אשמח לקבל את דעתכם המלומדת, ליאת נ.ב- חשוב לציין שלאחות של אמא שלי יש סרטן השד(היא עוברת בתקופה הזאת הקרנות).

16/03/2005 | 03:57 | מאת: לליאת

הי ליאת אני הייתי ממליצה לראות כירורג שד בהקדם האפשרי - מוטב מוקדם מ... מקווה שהכל יהיה בסדר חיזקי אימצי ותהיה בריאה.

16/03/2005 | 10:16 | מאת: צוות אחת מתשע

ליאת היקרה, אנו ממליצות לפנות לכירורג שד לבדיקה, הוא האדם המוסמך לבדיקה זו. בברכה, צוות אחת מתשע

15/03/2005 | 18:13 | מאת: דנה

שלום לכולן אני הולכת לעבור שחזור שד, לוקחים לי מהגב עם שתל. בהייתי רוצה לשמוע מנשים שעברו שחזור. תודה

17/03/2005 | 20:46 | מאת: טלי

דנה כתבתי לך באימייל.

15/03/2005 | 13:35 | מאת: מרים

כמה זמן אחרי סיום הנקה ניתן לערוך בדיקת שד אצל מומחה על מנת לאתר משהו?

17/03/2005 | 16:22 | מאת: ד"ר אבירם ניסן

מרים שלום, מומלץ לבצע בדיקת שד אצל רופא מוומחה (כירורג) פעם בשנה גם בזמן הריון והנקה. שכיחות סרטן השד בזמן הריון אינה שונה מכל תקופה אחרת אך יותר קשה לגלות אותו. לכן, במיוחד בזמן הריון והנקה רצוי להבדק ואף לבצע בדיקת אולטרהסאונד שד אצל מומחה. לאחר הנקה אין כל "תקופת צינון" לכן קבעי תור והבדקי. בברכה, אבי ניסן

אני בת 33 ובעקבות כאבים בשד ומישוש 3 גושים קטנים קבעתי תור לכירורג שד. אבל עד אז, רציתי לדעת איזו בדיקה עדיפה - US שד או ממוגרפיה? מה היתרון / חיסרון שלהן? תודה.

הי מיקה, ככל הנראה בבדיקת ממוגרפייה לא תתאפשר הבחנה מדוייקת (אם בכלל) שכן את צעירה ורקמת השד צפופה מידיי לבדיקה זו. לגביי אולטראסאונד - יש לקחת את התוצאות בערבון מוגבל (אפילו מוגבל מאוד) ולבדוק היטב. אני הייתי ממליצה לבדוק באמצעות ביופסיה - מחט המוחדרת לגוש. גם אני הייתי בסרט ורק בעקבות התעקשות שלי הצלחתי לאבחן את המחלה בטרם הספיקה לחגוג. בהצלחה והרבה בריאות

16/03/2005 | 12:03 | מאת: ד"ר תניר אלוויס

שלום מיקה, בגילך בדיקת ממוגרפיה בדרך כלל אינה מדוייקת, ולכן אנחנו נוטים יותר להמליץ על אולטרסאונד. אבל לפעמים גם בממוגרפיה יכולה להתקבל אינפורמציה חשובה, ובעיקרון אלה שתי בדיקות שהרבה פעמים משלימות אחת את השניה. הרופא שיבדוק אותך יוכל להתרשם ולהמליץ על הבדיקות המתאימות.

תודה.

שלום אני מבקשת לדעת האם ניתן לצורך מעקב להסתפק בבדיקת U.S במקום ממוגרפיה פעם בשנה? (כדי לחסוך את הקרינה בממוגרפיה) וגם הבנתי כי בבדיקת U.S גילו גידול אשר לא אותר בממוגרפיה האם אני יכולה לוותר על הממוגרפיה בכלל ולבצע פעם בשנה בדיקת U.S בלבד ? אני אמורה לעשות בדיקה אחת לשנה עקב בעיה משפחתית תודה לכם

17/03/2005 | 12:43 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום אתי, עייני בתשובתה של ד"ר אלוויס שאלה אחת מעל שאלתך. מאחר ולא ציינצת גיל גם קשה לענות ספציפית. בברכה, צוות אחת מתשע

14/03/2005 | 21:06 | מאת: HANA

לרופאשלום! הוצע לי שימוש בתרופה בשם MITOXANTRON מדובר על סרטן שד גרורתי אני כבת 40 ועם גרורות בעצמות ברצוני לדעת על התרופה:האם היא חדשה? למה היא מועילה? מהם תופעות הלואי? תודה חנה

16/03/2005 | 21:22 | מאת: דר' דוד גפן

חנה שלום- מיטוקסנטרון היא תרופה ידועה בשימוש בערך 15 שנה לסרטנים שונים כולל סרטן השד. התופעה לוואי העיקרי היא ירידה בכדוריות הלבנות. ערב טוב

14/03/2005 | 20:27 | מאת: נילי

שלום אני עומדת לפני קבלת טיפול הורמונלי בטמוקסיפן ובכתבה צויין שישנה בדיקת דם היכולה לתת אינדיקציה האם הטיפול ההורמונלי דרוש, האם משהו יודע פרטים נוספים על הבדיקה? נילי

15/03/2005 | 06:07 | מאת: לנילי

את יכולה לברר באונקוטסט - הם מספקים את השירות לבדיקות הקשורות במחלות ממאירות. אבל ממה שהבנתי הבדיקה חדשה ולא ממש חד משמעית. ראי תשובתה של ד"ר לאופר מהפורום במעריב- "טאמקסיפן בראי העיתונות היומית, לאפרת דר רותי לאופר, בתגובה ל: טמוקסיפן - לדר' לאופר היי לא קראתי את כל הכתבה.. לגבי הבדיקה - זו נחשבית עדיין לבדיקה ניסיונית, שיעילותה עדיין נבדקת (ושנויה במחלוקת). ככלל - מתבצעים עכשו הרבה מאד ניסיונות שמטרתם לנבא מי צפויה להגיב לאיזה טיפול, כשהמטרה היא "לתפור" לכל אשה את הטיפול הכי מתאים לה. זה, כך נראה מהספרות העכשווית העתיד של האונקולוגיה.. אבל אנחנו חיות בהווה, וכרגע החזון הזה עדיין אינו בר תרגום להנחיות קליניות יומיומיות "

14/03/2005 | 15:39 | מאת: יפה

לד"ר גפן שלום מה דעתך על בדיקת מרקרים בסרטן שד האם אתה ממליץ לבצע בדיקת מרקרים ?

16/03/2005 | 10:18 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, שאלתך הועברה ליועץ הפורום. אנו מקוות לתשובה בהקדם. בברכה, צוות אחת מנתשע

16/03/2005 | 21:29 | מאת: דר' דוד גפן

ליפה שלום- אחרי טיפול לסרטן שד ראשוני- ואין עדות בהדמיה או בדיקה גופנית לסרטן- כמעקב סטנדרטי אני לא ממליץ שימוש במרקרים. גם לא מומלץ על ידי האיגוד האונקולוגי האמריקאי. אין הוכחות שמעקב בסמנים במצב זה מעריך חיים. אני כן ממליץ על שימוש במרקרים כאשר מטפלים במחלה גרורתית לעזור הערכת יעילות של טיפול - וגם במקרא שבמשך מעקב יש סמפטומים או ממצאים בבדיקה גופנית שצריכים לעשות הערכה עליכם. ערב טוב.

14/03/2005 | 15:11 | מאת: מיכל כהן

שלום רב ביומיים האחרונים אני מרגישה כאב בנקודה מסוימת בחזה, כשאני נוגעת אני מרגישה גוש קטן שכואב כשנוגעים בו. לאיזה רופא עלי לפנות כדי לבדוק הדבר. האם זה נכון שגידול סרטני אינו אמור לכאוב? מה עוד זה יכול להיות? תודה מראש מיכל

14/03/2005 | 16:18 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום מיכל, הרופא המוסמך לבדיקת שד הוא כירורג שד. אנו ממליצות לפנות לכירורג לבדיקה שיגרתית והציגי לו את כל השאלות. בברכה, צוות אחת מתשע

14/03/2005 | 21:37 | מאת: מיכל כהן

תודה רבה על המענה המהיר. האם בכל זאת תוכלו לומר לי האם זה נכון שגוש סרטני אינו מלווה בכאב? או שזו היא סתם קלישאה.

14/03/2005 | 14:14 | מאת: עדי

אני אמורה להתחיל לקחת טמוקסיפן. האם תופעת ההשמנה היא קיימת אצל כל אחת או אצל נשים עם נטיה ???? תודה

14/03/2005 | 20:29 | מאת: raya

ערב טוב! מעולם לא הייתי שמנה, ולא עם נטיות להשמין. שנים - ללא דיאטה - אני במשקל פחות או יותר קבוע. כך שלדעתי ההשמנה נובעת מהטמוקסיפן בעיקר כי הוא מוריד את רמת האסטרוגן בגוף, או במלים אחרות רמת ההורמונים יורדת ומאטה את הפעילות. זו כאמור דעתי האישית. מצד שני- למרות שאני מרגישה "התנפחות" של הבטן- זה לא מגיע לרמות של 8 ק"ג. רעיה

15/03/2005 | 14:51 | מאת: עדי

השאלה עם תזונה + התעמלות זה יכולהל למנוע זאת ? והאם ההשמנה זאת תופעת לוואי שמופעה אצל כל אחת ? תודה

14/03/2005 | 20:59 | מאת: אורה

אבקש להפנות שאלה לד"ר נלי ברק, באיזה אופן קובעים מה יהי הטיפול שיש לקבל אחרי ניתוח כריתה חלקית, אם נאמר לי שעלי לקבל טמוקסיפן, בהמשך לטיפול בהקרנות? השבוע היתה כתבה בעיתון לגבי בדיקה מסוימת שאינה נכללת בסל הבריאות, ויכולה לתת תמונה אם אומנם הטמוקסיפן נחוץ או לא (לפי תוצאות הבדיקה), וכמו גם אונפורמציה לגבי תרופות הארימידיקס או הפמרה, איך אדע שהתרופה המוצעת לי היא האופטימלית לגבי ואיזה בדיקות יש לעשות כדי להיות הכי בטוח שאפשר ? ?

14/03/2005 | 21:13 | מאת: אורה

16/03/2005 | 13:34 | מאת: דר' נלי ברק

אורה היקרה, ההחלטה לגבי טיפול הורמונלי לאחר ניתוח של סרטן שד מוקדם מתבססת על נוכחות של קולטני הורמונים progesteron receptor, estrogen receptor. מאחר ולא היה בידי הכתבה שאת מזכירה במכתבך, לא ברור לי למה כוונתך. עד כמה שאני יודעת קיימת כעת בדיקה היכולה לתת אינדיקציה נוספת על צורך במתן טיפול כימי ולא הורמונלי. בדיקה זו אינה כלולה בסל הבריאות. האם הטיפול שהציעו לך הוא האופטימלי: לא ניתן לענות לשאלה זו ללא כל מידע בסיסי.

14/03/2005 | 09:34 | מאת: נילי

שלום, רציתי לברר איך אפשר לקבל בדיקת אולטרסאונד. אני בת 39, עשיתי ממוגרפיה כבדיקה שגרתית למעקב (אין לי סרטן). אבל קראתי כתבה על מישהי שהיה לה כולל הסטוריה משפחתית, עשו לה ממוגרפיה לפני שאבחנו לה ולא ראו כלום, רק באולטרסאונד גילו, אז איך אפשר לגלות גילוי מוקדם אם לא עושים אולטרסאונד שגרתי כמו כל הבדיקות...

14/03/2005 | 14:22 | מאת: צוות אחת מתשע

שלום רב, אנו ממליצות לפנות לרופא המטפל בקופת החולים , או לכירורג שד ולבקש בדיקת אולטראסאונד. בברכה, צוות אחת מתשע